{"id":"kabala-c10ae1b7add5-1-7","bookId":"kabala-c10ae1b7add5","part":1,"torah":7,"title":"דף רלה ע\"ב ספר הבהיר ואח\"כ מאמר זה:","hebrewTitle":"דף רלה ע\"ב ספר הבהיר ואח\"כ מאמר זה:","segments":[{"index":1,"he":"דף רלה ע\"ב ספר הבהיר ואח\"כ מאמר זה: \nסימן לג זי\"ן מאי עבידתיה כמנין ימי השבוע ללמדך שכל יום יש לו כח ומאי עבידתיה הכא \nללמדך שכשם שיש חכמה גדולה באוזן לאין תכלית כך יש הכח ההוא בכל האברים ומאי אברים \nשבע שיש באדם דכתיב כי בצלם אלקים עשה את האדם ע\"כ: \nספר הבהיר סוף דף לה ע\"ב ויאמר אל האשה סימן לד נשמת הזכר מן הזכר ונשמת הנקבה מן \nהנקבה והיינו דקא אזיל נחש בתרה דחוה אמר הואיל ונשמתה מן הצפון אסיתנה מהרה. ומאי \nהסתה הוה משום דבא עליה שאלו תלמידוי עובדא היכי הוה אמר להם סמאל הרשע קשר עם כל \nצבאות מעלה על רבו משום דאמר קב\"ה ורדו בדגת הים ובעוף השמים אמר היאך אוכל להחטיאו \nולגרשו מלפניו. ירד עם כל חיילותיו ובקש לו בארץ חבר כמותו. ומצא נחש והיה לו דמות \nגמל רכב עליו ובא לו אצל האשה אמר לה אף כי אמר אלקים לא תאכלו מכל עץ הגן. אמר \nאבקש יותר ואוסיף כדי שתגרע היא אמרה לא מנענו אלא מעץ הדעת אשר בתוך הגן אמר אלקים \n"},{"index":2,"he":"לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון. והוסיפה ב' דברים אמרה מפרי העץ אשר בתוך הגן \nאמר אלקים לא תאכלו ולא נאמר לה אלא מעץ הדעת ואמרה לא תגעו פן תמותון. מה עשה סמאל \nהרשע הלך ונגע באילן והיה האילן צווח ואמר אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנידני \nאל תגע בי שנאמר ויד רשעים אל תנידני הלך ואמר לאשה הרי נגעתי באילן ולא מתי אף את \nתגעי באילן ולא תמותי הלכה האשה ונגעה באילן וראתה מלך המות בא כנגדה אמרה אולי \nעכשיו אני מתה והקב\"ה עושה לו אשה אחרת ונותנה לאדם אלא הריני גורמת לו שיאכל עמי \nאם נמות נמות שנינו ולקחה מפריו ונתנה גם לבעלה נתפקחו עיני שניהם וקהו שיניו אמר \nלה מהו זה שהאכלתני שקהו שיני כך קהו שיני כל הבריות ישב לו בדין אמת שנאמר ישבת \nלכסא שופט צדק קרא לאדם ואמר לו למה ברחת מפני אמר לי' את קולך שמעתי בגן ורעדו \nעצמותי ואירא כי עירום אנכי ואחבא כי עירום מפעלי כי עירום אנכי מצווי כי עירום \n"},{"index":3,"he":"אנכי ממעשי ואחבא. מה היה לבושו של אדם עור של צורן והפשיטו מעליו ראה עצמו ערום \nשנאמר מי הגיד לך כי עירום אתה אמר אדם לפני הקב\"ה רבונו של עולם כשהייתי לבדי שמא \nחטאתי לך אלא האשה שהבאת לי היא הדיחה אותי מדבריך שנאמר האשה אשר נתתה עמדי היא \nנתנה לי מן העץ. אמר לה הקב\"ה לא דייך שחטאת אלא שהחטאת לאדם. אמרה לפניו רבונו של \nעולם הנחש השיאני לחטוא לפניך הביא שלשתן וגזר עליהן גזרות דין תשע קללות ומות \nוהפיל סמא\"ל ואת הכת שלו ממקום קדושתן מן השמים וקצץ רגליו של נחש ואיררו מכל חיה \nומכל בהמה ופקד עליו שיהיה מפשיט את עורו אחר שבע שנים ע\"כ: \n \n"},{"index":4,"he":"דף רסד/א\nמדרש רות ואדם לא זכר בזהר חדש דף סג ע\"ב ובדפוס וויניציאה דף ל\"ה ע\"א במאמר המתחיל \nד\"א עיר קטנה ספר הבהיר לו ע\"א במאמר המתחיל ותקח מפריו. סימן לה ובלא מחיר יין \nוחלב מאי יין וחלב מה ענין זה אצל זה אלא מלמד שיין הוא פחד וחלב הוא חסד ומפני מה \nהזכיר יין תחלה מפני שהוא קרוב אלינו יותר. יין וחלב ס\"ד אלא אימא דמות יין וחלב \nע\"כ: \nלז ע\"א ר' חייא וכו'. סימן לו ס\"א ר' חייא אמר מעולם דא הוו וגוברין גברין דסטרא \nבישא הוו דכתיב אנשי השם אנשי שם לא כתיב אלא אנשי השם כגוונא דא כתיב זכור רחמיך \nיי' וחסדיך כי מעולם המה מעולם ודאי נטל לון קב\"ה ואינון אבהן קדמאי למהוי רתיכא \nקדישא לעילא א\"ר יצחק מעולם דא איהו מטות שלשלמה דכתיב וכו': \nמדרש רות ר' יוסי ור' יהודה השייך אחר זה זהר חדש דף סג ע\"ג ובדפוס וויניציא דף ל\"ה \nע\"ב סוף מאמר ר' נחמיה פתח ספר הבהיר מו ע\"א במאמר ויהי ערב ויהי בקר. סימן לז \n"},{"index":5,"he":"ויאמר אלקים יהי אור וא\"ר יוחנן שני אורות הגדולים היו דכתיב ויהי אור ועליו נאמר \nכי טוב ולקח הקב\"ה האחד וגנזו לצדיקים לע\"ל דכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת \nלחוסים בך נגד בני אדם מלמד שאור הראשון אין כל בריה יכולה להסתכל בו דכתיב וירא \nאלקים את האור כי טוב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד הקב\"ה את כל אשר עשה \nראה טוב מאד מזהיר ובהיר ולקח מאורו הטוב וכלל שלשים ושתם נתיבות החכמה ונתנו \nלעוה\"ז והיינו דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו הוי אומר אוצרה של תורה \nשבע\"פ ואמר הקב\"ה אם ישמרו זאת המדה בעוה\"ז שזאת המדה נחשבת בכלל העוה\"ז והיא תורה \nשבע\"פ יזכו לחיי העוה\"ב שהוא הטוב הגנוז ומאי ניהו עזו של הקב\"ה דכתיב ונגה כאור \nתהיה עתיד הנגה שנלקח מהאור הראשון להיות כאור אם יקיימו בניה התורה והמצוה אשר \nכתבתי להורותם וכתיב שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. וכתיב וקרנים מידו לו \n"},{"index":6,"he":"ושם חביון עזו ומאי חביון עזו אלא אותו האור שגנז והחביא שנאמר צפנת ליראיך וזה \nשנשאר לנו (שם) פעלת לחוסים בך אותם שחוסים בצלך בעוה\"ז ושומרים תורתך ומקיימים \nמצותיך ומקדשים שמך הגדול ומייחדים בסתר ובגלוי שנאמר (שם) נגד בני אדם א\"ר רחומאי \nמלמד שהיה אורה לישראל ותורה אורה שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ואמר נר זו מצוה \nומצוה זו תורה שבע\"פ אור זו תורה שבכתב אלא מתוך שכבר נתקיים האור קרי לה אור מלה\"ד \nלאדם צנוע בסיפי הבית אע\"פ שיום הוא ואור גדול בעולם אין אדם רואה בתוך ביתו אא\"כ \nהכניס בו נר. נר תורה שבע\"פ אע\"פ שהיא נר צריכה לה תורה לפרק קושיותיה ולבאר \nסודותיה ומאי ניהו יראת יי' זה האור הראשון דאמר ר' מאיר מ\"ד ויאמר אלקים יהי אור \nויהי אור ולא אמר ליה ויהי כן מלמד שהאור ההוא גדול ואין כל בריה יכולה להסתכל בו \nגנזו הקב\"ה לצדיקים לעתיד לבא והיא מדת כל סחורה שבעולם והוא כח אבן יקרה שקורין \n"},{"index":7,"he":"סוחרת ודר ועל מה היא מדת דר אלא מלמד שלקח הקב\"ה מזיוה אחת מאלפים ובנה ממנה אבן \nיקרה נאה ומקושטת וכלל בה כל המצות בא אברהם ובקש כחו לתת לו נתנו לו אבן יקרה זו \nולא רצה אותה זכה ונטל מדתו שנאמר תתן אמת ליעקב חסד לאברהם בא יצחק ובקש כחו ונתנו \nלו ולא רצה בה זכה ונטל מדתו שהיא מדת הגבורה דהיינו הפח\"ד דכתיב וישבע יעקב בפחד \nאביו יצחק. בא יעקב ורצה בה ולא נתנוהו לו א\"ל הואיל ואברהם מלמעלה ויצחק למטה אתה \nתהיה באמצע ותכלול שלשתם דכתיב תתן אמת ליעקב ומאי אמצע היינו שלום והא כתיב תתן \nאמת ליעקב אמת ושלום חד הוי כמה דאת אמר דברי שלום ואמת כי שלום ואמת יהיה בימי \nוהיינו דכתיב והאכלתיך נחלת יעקב אביך. דהיינו נחלה גמורה דאית ליה החס\"ד והפחד \nוהאמת והשלום ולפיכך אמר אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. אבן מאסו אברהם ויצחק שבנו \nאת העולם היתה עתה לראש פנה. ולמה מאסו בה והלא \n \n"},{"index":8,"he":"דף רסד/ב\nנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי. מאי משמרת אמר מדת \nחס\"ד דכל ימי היות אברהם בעולם לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי שהרי אברהם עמד שם \nבמקומי. וישמור משמרתי במדה זו היתה מלאכתי שאני מזכה את העולם כלו ואפילו נתחייבו \nאני מזכה אותם. ועוד משיבם ומביא בלבבם לעשות רצון אביהם. כל זה עשה אברהם וכתיב \nויטע אשל בבאר שבע. סדר לחמו ומימיו לכל באי עולם והיה מזכה ומדבר על לבם למי אתם \nעובדים עבדו את יי' אלקי השמים והארץ והיה דורש להם עד שהיו באים ושבים ומנלן שאף \nהחייבים היה מזכה שנאמר המכסה אני מאברהם. ואברהם היה יהיה וגו'. אלא אזכהו שיבקש \nעליהם רחמים ויזכה. וכי אפשר לומר שלא ידע הקב\"ה שלא יכלו להנצל. אלא זכותו קאמר \nמכאן אמרו בא ליטהר מסייעין אותו. בא ליטמא פותחים ליה מאי פותחים ליה אותן הפתוחים \nתמיד. מצותי חקותי ותורתי אמר הואיל ולא חפצתי בה אשמור מצותיה. מאי תורותי אלא \n"},{"index":9,"he":"אפי' הוראות ופלפולים שמורים למעלה הוא ידעם ופלפל וקיימי'. ומאי משם רועה אבן \nישראל הוי אומר צדק העליון. ומאי האור הגדול הצפון והיינו סוחרת והאבן שדרה למטה \nהימנה נקרא דר ומאי הוא מידו לו היינו חמש אצבעות של יד ימין: \nמדרש רות בזהר חדש דף סג ע\"ב ובדפוס ווינציאה לה ע\"ב ר' נחמיה פתח ספר הבהיר מז ע\"א \nבמאמר נעשה אדם. סימן לח שבע צורות קדושות יש לו להקב\"ה וכולן כנגדן באדם שנא' בצלם \nאלקים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם. ואלו הן שוק ימין ושמאל. יד ימין ושמאל. גוף \nוברית הרי שש. והא אמרה שבע. שבע הוי באשתו והיו לבשר אחד מלה\"ד למלך שעלה בלבו \nליטע בגנו ט' אילנין זכרים והיו כלם דקלים אמר כשיהיו כלם מין אחד א\"א להתקיים מה \nעשה נטע אתרוג ביניהם והוא א' מאותן התשעה שעלה בלבו להיות זכרים ואתרוג מאי הוי \nנקבה והיינו דכתיב פרי עץ הדר כפת תמרים ע\"כ. זכר ונקבה בראם אפשר לומר כן והא כתיב \nויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו וגו' ואחר כן אעשה לו עזר כנגדו. \n"},{"index":10,"he":"ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתנה. אלא אימא דכתיב יצירה וכתיב בהן עשייה וכתיב \nבהן בריאה. עשייה דכתיב זכר ונקבה ברא אותם בעת הרכיב הנשמה על הגוף ואסף הכל. \nומנלן דהאי יצירה לישנא דאסופי הוא דכתיב ויצר י' אלקים וגו' כל חית השדה ואת כל \nעוף השמים ויבא אל האדם והיינו דכתיב על האדם זכר ונקבה בראם ויברך אותם ע\"כ. בצלם \nאלקים ברא אותו. בכל אבריו ובכל חלקיו והא אמרינן וא\"ו למה הוא דומה לעוטה אור \nכשלמה והאי וא\"ו אינה אלא שש קצוות א\"ל ברית מילה וזוגו של אדם חשבינן אחד. שתי \nידיו ג'. ראשו וגופו ה'. שתי שוקיו ו' וכנגדם כחותם בשמים דכתיב גם את זה לעומת זה \nעשה האלקים. והיינו ימים כי ששת ימים עשה יי' את השמים ואת הארץ ולא אמר בששת ימים \nמלמד שכל יום ויום יש לו כחו ע\"כ: \nויאמר אלקים פרו ורבו וגו'. פקודא דא לאתעסקא בהאי עלמא בפריה ורביה ולמעבד תולדין \nלאתפשטא שמא קדישא לכל סטרין ולמלקט רוחין ונשמתין למהוי יקרא דקב\"ה עילא ותתא. \n"},{"index":11,"he":"דכלמאן דלא אתעסק בפריה ורביה אזעיר דיוקנא דמריה דלא אשתכח בהאי עלמא וגריס דלא \nשריא שכינתא בהאי עלמא כמה דאתוספאן רוחין ונשמתין הכי אתוסף לנחתא (נ\"א דוגמתא) \nבהאי עלמא זיו יקרא דמלכא דכתיב ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון. הדרת מלך דא \nזיו יקרא דמלכא דאתוסף לנחתא בהאי עלמא מחתת רזון דא זעירו דדיוקנא דמלכא \n \n"},{"index":12,"he":"דף רסה/א\nדאזעיר מהאי עלמא הכי אזעיר מעילא. דהא ההוא זיוא לא נחית ואתחשב על ההוא בר נש \nכאלו אושיד דמין דגרע דיוקנא דלתתא כגוונא דלעילא דכתיב כי בצלם אלקים עשה את האדם \nואיהו אזעיר צלם אלקים לתתא ודמות ודיוקנא לעילא וע\"ד איצטריך בר נש לאתעסקא בפריה \nורביה ולמעבד צלם אלקים לאסגאה יקרא דיי' בכל סטרין: \nספר הבהיר שם עין לא ראתה וגו'. סימן לט ישב רבי ברכיה ודרש מאי האי דקא אמרינן כל \nיומא העולם הבא ולא ידעינן מאי קאמר העולם הבא מתרגם עלמא דאתי מלמד שקודם שנברא \nהעולם עלה במחשבה לברוא אור גדול להאיר. ונברא אור גדול שאין כל בריה יכולה לשלוט \nבו צפה הקב\"ה שאינן יכולין לסובלו לקח שביעי ושם להם במקומו והשאר גנזו לצדיקים \nלעתיד לבוא אמר אם יזכו בזה השביעי וישמרוהו אתן להם זה לעולם אחרון והיינו דכתיב \nהעולם הבא שכבר בא מקודם ששת ימי בראשית הה\"ד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת \nלחוסים בך נגד בני אדם: \n"},{"index":13,"he":"ספר הבהיר שם ע\"ב במאמר ויכל אלקים ביום השביעי. סימן מ שמיני מאי הוי. יש לו \nלהקב\"ה צדיק אחד בעולם וחביב לו מפני שמקיים כל העולם כלו והוא יסודו והוא מכלכלו \nומצמיחו ומגדלו ומשמחו אהוב וחביב למעלה. נורא ואדיר למטה. מתוקן ומקובל למעלה \nמתוקן ומקובל למטה והוא יסוד הנפשות כלם אמרת שמיני ואמרת יסוד הנפשות כלם והא כתיב \nוביום השביעי שבת וינפש. אין שביעי הוי אלא משום דמכריע בינייהו ויש אינון תלת לרע \nותלת לעיל והוא דאכרע בינייהו ומאי טעמא אקרי שביעי וכי הוה בשביעי. לא אלא מפני \nשהקב\"ה שבת בשבת באותה המדה דכתיב כי ששת ימים עשה יי' את השמים ואת הארץ וביום \nהשביעי שבת וינפש מלמד שכל יום ויום יש לו מאמר אחד שהוא אדון לו לא מפני שהוא נברא \nבו אלא מפני שהוא פועל בעולם פעולה המסורה לו בידו פעלו כלם פעולתם וקיימו מעשיהם \nלבד בא יום השביעי ופעל פעולתו שמחו כלם אף הקדוש ברוך הוא ולא עוד אלא שגדלה נשמתו \n"},{"index":14,"he":"דכתיב וביום השביעי שבת וינפש. ומאי הוי שביתה זו דלא הוה בה מלאכה והוי הנחה דכתיב \nשבת. משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שבעה גנות ובגן האמצעי מעיין נאה נובע ממקור \nמים חיים שלשה מימינו ושלשה משמאלו ומיד שפועל בעולם אז מתמלא ושמחים כלם ואומרים \nלצרכנו הוא מתמלא והוא משקה אותם ומגדלם והם ממתינין ושובתין והוא משקה את השבעה. \nוהא כתיב ממזרח אביא זרעך. והוי חד מנהון משקה ליה. אלא אימא הוא משקה את הלב והלב \nמשקה אחר כן כלם. ומאי ניהו מדת שביעית הוי אומר זו מדת טובו של הקב\"ה. מאי טעמא \nאמר את שבתותי ולא אמר את שבתי משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו כלה נאה וכל שבוע \nושבוע מזמינה יום אחד להיות עמו והמלך יש לו בנים נאים ואהובים אמר להם הואיל וכן \nשמחו אתם ג\"כ ביום שמחתי כי אני בשלכם אני משתדל ואתם גם כן הדרו אותו. ומאי זכור \nושמור זכור לזכר ושמור לנקבה מאי טעמא ומקדשי תיראו שמרו עצמכם מהרהור כי מקדשי \n"},{"index":15,"he":"קדוש הוא למה כי אני יי' מקדשכם אני בכל צד ע\"כ: \nסימן מא ספר הבהיר כד ע\"ב במאמר אלה תולדות תאנא עמוד אחד מן הארץ עד לרקיע וצדיק \nשמו על שם הצדיקים וכשישראל צדיקים מתגבר ואם לאו מתחלש והוא סובל כל העולם דכתיב \nוצדיק יסוד עולם. ואם חלש לא יוכל להתקיים העולם ע\"כ: \nמדרש רות הצדיק אבד זהר חדש סג ע\"ב בראש העמוד ובדפוס וויניציאה לד ע\"ב סימן מב ספר \nהבהיר מח ע\"ב במאמר ויבן ה' וגו' רבי חנינא פריש כל חד על קיומא. ששון חד. שמחה \nתרין. חתן תלת. כלה ארבע. גילה דיצה אהבה אחוה שלום וריעות עשרה כנגד עשרה מאמרות \nשבהן נברא העולם ע\"כ: \n \n"},{"index":16,"he":"דף רסה/ב\nמט ע\"א במאמר וייצר סימן מג ס\"א יצר טוב ויצר רע דאיהו חדוה ואייתי לה לגביה ולעילא \nסטרא דצפון ממש דאיהו חדוה בלא זוהמא דיצה\"ר אחיד ביה (נ\"א בה) בקדמיתא דכתיב שמאלו \nתחת לראשי ולבתר וימינו תחבקני ואתייהיבת בין ימינא לשמאלא (נ\"א בה) בקדמיתא דכתיב \nשמאלו תחת לראשי ולבתר וימינו תחבקני ואתייהיבת בין ימינא לשמאלא (נ\"א ושמאלא) \n(לאתזנא) וע\"ד וייצר (יי' אלקים שם מלא לגבי תרין סטרין אלין את האדם וכו'): \nסימן מד ספר הבהיר שם במאמר ויבן א\"ל לכה דודי נצא השדה לכו להקב\"ה לטייל ואל אשב \nתמיד במקום אחד ומאי ל\"ב א\"ל א\"כ בן זומא מבחוץ ואתה עמו ל\"ב הוא (והוא) שלשים \nושתים והיו סתומים ובהם נברא העולם. ומאי שלשים ושתים א\"ל ל\"ב נתיבות. משל למלך \nשהיה יושב בחדרו חדרים ומנין החדרים ל\"ב. ולכל אחד מן החדרים יש נתיב נאה למלך זה \nלהכנס (הכל) בחדרו על דרך נתיבות. אמרת לא נאה לו שלא לגלות פניניו ומשכנותיו \n"},{"index":17,"he":"וגנזיו וחמודותיו. אמרת לא מה עשה נגע בבת וכלל בה כל הנתיבות ומלבושיה והרוצה \nלהכנס (ס\"א להסתכל בעיניה) בפנים יסתכל הנה ונשאה למלך גם נתנה לו במתנה ולפעמים \nקורא אותה באהבתו (בת) אחותי כי ממקום אחד היו ולפעמים קורא אותה בתי כי בתו היא \nולפעמים קורא אותה אמי ועו דכי אין דין אם אין חכמה שהרי נאמר ויי' נתן חכמה לשלמה. \nואח\"כ דן את הדין על מתכונתו דכתיב וישמע כל ישראל את המשפט וגו' כי ראו כי חכמת \nאלקים בקרבו וגו' ומה חכמה נתן הקב\"ה לשלמה שלמה נשא שמו של הקב\"ה כדאמרינן כל שלמה \nשבשיר השירים קדש לבד מא'. הקב\"ה אמר הואיל ושמך כשמי אשיא לך בתי והא נשואה היא \nא\"ל במתנה נתנה לו השם ויי' נתן חכמה לשלמה ולא פירש והיכן פירש להלן כי ראו כי \nחכמת אלקים בקרבו לעשות משפט (נ\"א ומאי משפט אלא כל זמן שאדם עושה משפט חכמת אלקים \nבקרבו). ומאי לעשות משפט הוי אומר שאותה חכמה שנתנה אלקים ושהיא עמו בחדרו היא \n"},{"index":18,"he":"בקרבו זאת עוזרתו ומקרבתו ואם לאו מרחקתו ולא עוד אלא מיסרתו דכתיב ויסרתי אתכם אף \nאני: \nתוספתא א\"ל ר' אלעי השייך לדף נב ע\"ב דרבי שמעון הוה יתיב תמצא בחלק שלישי דף קסב \nע\"ב והאדם ידע וכו' וכי לא אשתמודע עד מאמר ותוסף ללדת השייך לדף נד ע\"א קודם מאמר \nוהאדם ידע וכו' תמצא בתקונים תקון ס\"ט מדף קיד ע\"ב עד קיז ע\"א. מן ותוסף ללדת עם \nהמאמרים הנמשכים אחריו עד מאמר ותוסף וכו' ת\"ח הכל איהו הלב בתקון הנ\"ל מדף קג ע\"א \nעד קיד ע\"ב: \nמן ותוסף וכו' ת\"ח הכל הנ\"ל עם מאמרים אחרים עד זה ספר תולדות אדם שם מדף קיז ע\"א \nעד קיח ע\"ב. מן זה ספר הנ\"ל עד תיבות בשערא בגוונין דשערא וכו' סוף תקון ע' בהגהה \n"}]}
