{"id":"kabala-cbd3da1792e9-1-22","bookId":"kabala-cbd3da1792e9","part":1,"torah":22,"title":"קטע 22","hebrewTitle":"קטע 22","segments":[{"index":1,"he":"ח' לסכות בכלל עם ימי שמחת תורה ועם ימי הפסח וד' למתן תורה וראש השנה. ואם תסיר \nכפלים יהיו כולם ז' ימים עם יום הכפורים בעצמו ויהיו הם על כל קדושתם ששה ימים \nכדמות ששת ימי בראשית. ואין ימים בכל השנה שהם אסורים בעשית מלאכה כי אם אלו השבעה. \nואחד בכל שבעה ושבעה ימים והוא יום השבת, וכל זה מן התורה. והנה השנה מתגלגלים \nהימים בה כפי התורה. והנה סוד העולם גם כן מתנהג לפי התורה, שנאמר \"אם לא בריתי \nיומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי\" (ירמיה לג' כה'). וישראל מקדשין את החדש על פי \nבית דין, על פי הראיה כמו שמקדשין את השבתות ואת המועדים על פי הספירה. ולמה נתלו \nבידינו הקדושות האלה, מפני שהנפש שהיא שלישית לעולם ולשנה היא משולשת בקדושתה. שהיא \nבעלת שלש צורות בדמות קדוש קדוש קדוש שהן שלשה דברים נפרדין זה מזה במציאות, ושלשתן \nדבר אחד בצורה גם כן. והנה ישראל שלשה מינים כדמות הקדושה \"כי כל העדה כלם קדשים \n"},{"index":2,"he":"ובתוכם יי\" (במדבר טז' ג'): \nואמנם הישראלים בכלל כל אחד ואחד מהם קדוש. והלוים בכלל כל אחד ואחד מהם קדוש. \nוהכהנים בכלל כל אחד ואחד מהם קדוש. ואמנם אם הישראלי קדוש, הנה הלוי קדוש קדוש, \nוהנה הכהן קדוש קדוש קדוש. מפני היותו הלוי בעל שתי מעלות והישראלי בעל מעלה אחת \nלבד והיא מפני שהוא יהודי, והלוי גם הוא יהודי ולוי והנה ב' מעלות, והכהן יהודי \nולוי וכהן והנה ג' מעלות. וסודם יהודי לוי כהן ראשי תיבות הפוכים וסופי תיבות \nישרים, הנה כל\"י יי\"ן והוא רמז ליין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. והענבים הם בני \nאדם כולם אשר השם בחר באלה מכל מין האדם, והם הפרי המשמח אלהים ואנשים שלולי זה \nהפרי לא נברא האדם, ותוכם השם המפורש מפורש, ועל כן הורידהו בלבך תמיד. והנה הם ששה \nשמות הקדש ה' מקיפין וסודם ק\"ל וא' באמצע וסודו כב\"ד. ועל זה הדרך היה הכבד בדמות \nיהו\"ה והלב בדמות לוי [והמח] בדמות כהן. וכדמותן בעולם כפי הדמות אשר בנפש והן ציון \n"},{"index":3,"he":"עיר דוד שהיא בארץ הכבדה אשר שבתי פועל בה במדת הדין קשה ועזה. והלבנה שהיא המאור \nהקטן והחמה אשר היא המאור הגדול ושניהם כדמות משה ואהרן. ואמנם מרים היא בעם שהיא \nכדמות נשים לקדושה, ואעפ\"כ עם שלמותם הם קדו[שות]. וכבר רמזו חכמים בסוד קדושה \n[משולשת] וזה שאמרתי. ואמרו אמר ר' (ישמעאל) [רב חננאל אמר רב] שלש כתות של מלאכי \nהשרת... אחת אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש קדוש (חולין צא \nע\"ב). וידוע שכבר פירש יונתן בן עוזיאל סוד ג' עולמות על דרך הקבלה באמרו ומקבלין \nדין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא בית שכינתיה קדיש על ארעה עביד גבורתיה קדיש \nלעלם ולעלמי עלמייא. והסוד בם עולם מושכל הוא עולם היסודות ועולם מושכל ומשכיל הוא \nעולם הגלגלים ועולם מושכל ומשכיל ושכל והוא עולם המלאכים. וכדמותן הכבד צומח והלב \nצומח וחי והמח צומח וחי ומדבר. והנה הכבד בעל דעת כי הוא עץ הדעת טוב ורע, טוב מפני \n"},{"index":4,"he":"שהוא צומח ורע מפני שאינו מרגיש ולא מדבר. והלב בעל בינה והוא עץ החיים שהוא צומח \nוחי כלומר מרגיש ומבין. וכלל הגוף הוא הגן, והמח בעל חכמה והוא העדן שהוא צומח וחי \nומדבר והנה הלב יודע ומבין והמח יודע ומבין וחכם: \nוהאיש השלם אשר יצא שכלו לפעל שבכבדו ולבו וראשו כלומר מחו דבר אחד, עד שהנפש \nהצומחת ובעלת הדעת מכרת וידעת ומבינה ומשכלת להנהיג ענייניה על פי השם, לא על פי \nהטבע לבד. והשפע כמו ששופע מעולם המלאכים על עולם הגלגלים ומעולם הגלגלים על עולם \nהאדם, עד ששב את המיוחד הכללי משכיל בפעל. כן השפע השכלי הדברי אשר במח משפיע מן \nהראש אל הלב ומן הלב אל הכבד. וכמו שאלה יפעלו באלה לפי המדות האלוהיות כן אלה \nיפעלו באלה לפי המדות האנושיות הישרות. ועל כן בהכיר האיש אדיו ושדיו וקשריו אשר \nנקשר בם יתיר עצמו בידיו מידי הקושרים צבעיו וטבעיו. עד היות שלשת כחותיו הנפשיות \nמושלות בממשלה ידועה על כל הכחות הגשמיות, ומפני שיש שם כחות קשות ועזות [שהם \n"},{"index":5,"he":"הכחות] האסורים הנזכרים, הוצרכו הנפשות לפעול בתחלה בכחות הקרובות לפעולות הטבעיות \nהיסודיות והגלגליות. ומפני שהירח פעולתו במים והמים מדתן מדת רחמים והשמש פעולתו \nבאש והאש מדתה מדת הדין, הוצרכנו למצוא אמצעי שהוא בעל מדה אמצעית, והוא הרוח שהוא \nמכריע בנתים. ולפיכך שמנו הדם מכפ\"ר שסודו מכרי\"ע וטבעו כטבע הרוח שהוא לח וחם \nוכולל [כולם] שהוא אלהים. והם מבדילים בין הדם הטמא ובין הדם הטהור ובין הקדש ובין \nהחול. כמו שהחמה והלבנה מבדילין בין היום ובין הלילה ובין האור ובין החשך. על כן \nאנחנו זבחים בעלי הדם [הטהור] שהן חיות בחיות לבד כבהמות והעופות ולא חיות ממש \nשחלבם טהור ודמם אסור. מפני שמי שחלבו טהור מן ההלכים על ארבע [ראוי] לפי הרמז \nלהיות דמו טהור, ואין זה ראוי לזבחו תחת זה. ועל כן אנו מכסין דמו בעפר שהוא הפך \nמטבעו. ומכל מיני העוף הטהור אין אנו מקריבין כי אם תרים שסודו כמו עתים, \"ובהגיע \n"},{"index":6,"he":"תר נערה ונערה\" (מ' אסתר) בסוד א\"ס ת\"ר שסודו ת\"ר היום, תר הלך ותר בא והם ששים \nקשרים. וכן בני יונ\"ה הם בני הגלג\"ל כלומר כחות הגלגל, שכל כח נקרא ב\"ן למי שמשפיעו \nוהוא מול\"ד נולד בשעה ידועה: \nוידוע הוא מספר יצירה שנאמר בו לב בנפש כמלך במלחמה. שהוא נלחם עם שתי מדות תמיד עד \nשיצא לפעל עם אחת מהן. והמלחמה שלו היא מפני היותו חי ומבקש להיותו מדבר. והמח \nמשפיע עליו דבור כדי להעלותו אל מעלתו, והכבד מקטרג עליו. והמח קר והכבד חם זה מכה \nבו בקורו וזה מכה בו בחומו. והוא כדמות הרוחץ בבית המרחץ שצריך שיהיה ממוזג מן הקור \nומן החום שאם יפילו עליו מים רותחין יצעק מיד ולא יוכל לסבול. והנה המלחמה עליו \nחזקה מצד החום ומצד הקור הבאים משני אבריו עליו. ובזו הדרך בעצמה סוד הלב עם החמה \nוהלבנה שקשרוהו בטבע בתוך הגן. כי החמה פועלת בו במדת האש והיא מדת הדין והלבנה \nפועלת בו במדת המים והיא מדת רחמים. ולפיכך אנו מקדשים הירח עד שינצח הלב מלחמת גוג \n"},{"index":7,"he":"ומגוג ותשוב הממשלה כולה לנו. והשם שעוזר אותנו על הנצחון כשאנו שלמים אומר לנו \nהביאו כפרה עלי על שמעטתי את הירח, כלומר הביאו המכריע המכפר שהוא השם המציר, ויהיה \nעוזר להשלים כונתי ולא יהיה לכם מונע מעבוד אותי. מפני שהירח נתמעט כלומר מפני \nמיעוט מדת רחמים וחולשתה הדומה אצלכם לירח כנגד גבורת הדין ורבויה הדומה אצלכם \nלשמש. וזאת הכפרה שתביאו יהיה שעיר אחד לחטאת, והוא השד והשטן המקטרג המבריח מדת \nרחמים מן הנפש ומן השנה ומן העולם. ועל כן ש\"ם מול\"ד מכפ\"ר ד\"ם בכח\"ו, כי כח\"ו בד\"ם \nמכפ\"ר כל ענ\"ש. ואם כן מול\"ד שבמו\"ח כשהוא מחש\"ב למו\"ד שבנפ\"ש, והנעלם מן שם מולד \nמלמד, והכל ממשל מלמד דמיונות. והנהו לבדו מלמ\"ד הצור\"ה של דומ\"ם ונעלמו מלמ\"ד עצ\"ם \nהצור\"ה. ולפיכך תמצא ש\"ם יר\"ח שסודו מ\"ח יש\"ר והוא יצי\"ר חמ\"ר אבל משחי\"ר הלבן, ועל \nכן נקרא לבנה. וזהו הסוד שגלו אצלנו חכמינו ז\"ל באמרם טרם שניתנה תורה היתה כתובה \n"},{"index":8,"he":"באש שחורה על אש לבנה. כי שמים נבראו תחלה מאש, חבר שחור\"ה עם לבנ\"ה ותמצא רו\"ח ש\"ל \nהבנ\"ה והוא הרו\"ח ש\"ל הב\"ן והוא המולד: \nודע כי העולם יר\"ח ורש\"ת וסוד כולו חד\"ש צל\"ם ודמו\"ת תורה חדשה בחבור שנ\"י יצרי\"ם. \nוהם חתומים בחצי השם שהוא י\"ה שמספרם עשר\"ה חמש\"ה. ואמנם חצי השם השני שהוא ו\"ה \nשמספרם שש\"ה חמש\"ה. נוסף על הראשון יהוד\"ה שהם יהי\"ה כי הראשון במספר הפשוט ד' יתרה \nעל [ו\"ה] וזה שם שלם גם ד' נוספת על חברו. וזה יתבאר בסוד השם. ואמנם לבנ\"ה הנעלם \nממנה מ\"ד י\"ת ונ\"א והיא מעידה על עצמה ואומרת מהאבן נולדתי. והוא רמז \"ותהי להם \nהלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר\" (שמות יא' ג'). וסוד אב\"ן בזה המקום חמ\"ה, \"משם רעה \nאבן ישראל\" (בראשית מט' כד'). אמנם אמרו \"אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה\" (תהלים \nקיח' כב'). עניינו אות פ' שסודו מול\"ד והוא לראש פנה שהוא לראש חדש תמידי. וסוד \nמאס\"ו גלע\"ד הרי אבן גלעד והנה הסוד ע\"ד הג\"ל הז\"ה עד\"ה הגול\"ה אשר גזל\"ה הדע\"ה מן \n"},{"index":9,"he":"העד\"ה ועד\"ה המצב\"ה כמו שאמרתי שהיא הקבלה שהיתה עתידה לשוב לנו בהשלים לסימן הגל \nהזה. והוא סימן ה' אלפים ונ' שנה והוא סוד נ\"ה הנשאר משם פנה והפוכם הנפ\"ש התיר\"ה \nאל\"ף שנ\"ה. כי ו' אלפים שנה הם ראשי תיבות וסופי תיבות של כל הפסוק. ותוכי תיבות \nשלא יב\"א נבי\"א נסתר\"ו והקיפם ה\"א אלפים שנים. והנה היה הנביא הנזכר האמצעי בתוך \nמפני שהנביא שיבא יאמר בסתר אני נביא עד שיושלם ההקף אשר הם ה' אלפים ומ\"ה שנה. \nוהגלגול היה אלפים ומ' שנה והם אלפים שנה שקדמה התורה לעולם. כי כל ימות העולם הם \nשבעת אלפים שנה אשר נגזרו על התורה שתנבא על פי משה. כלומר על פי השם שכן כתב \"על \nפי יהו\"ה ביד משה\". וכן \"פה אל פה אדבר בו\" והוא סוד אלפים שנה ה\"א פעמים אלהי\"ם \nוהרמז על זה \"ויהי שיר\"ו חמשה ואלף\" (מלכים א' ה' יב'), שהם ה' א' ורמזם ה' א\"לפים \nוסוד חמש\"ה ואל\"ף. המלך שלמה שהוא עת והוא מוליד השע\"ה שהיא שע\"ה ידוע\"ה וסודה \n"},{"index":10,"he":"מול\"ד [שמי\"ם] כלומר למו\"ד [השפה] והוא מול\"ד זכ\"ר ונקב\"ה והוא סוד הנשמ\"ה אשר פועל \nבה האו\"ר הנבר\"א ומוליד הב\"ן והב\"ת באו\"ת ובאב\"ן, ואמנם [סודם] הד\"ם והדי\"ו זכ\"ר \nונקב\"ה. והנה אם כן שם מולד [ה] אדם ע\"ת והוא ש\"ם כ\"ל מול\"ד והוא [שפע] מושכל והנו \nכשפע הבא לאדם מהשכל. ומתוך מה שגיליתי לך בסוד זה תבין מה שלא גיליתיו שהכל נקשר \nקצתו בקצתו. ואמנם צריך שתדע כי סוד ע\"ת הוא משק\"ל מנפ\"ש מכ\"ל רקי\"ע והוא מל\"ך \nהשע\"ה. ועליו נתלה המול\"ד בשבוע\"ה וסודו [רקי\"ע] מי\"ם, ובתחלה מכש\"ף [י]הי\"ה והוא \nככשפ\"ן כדמו\"ת שני\"ם אד\"ם וחו\"ה שהם שנים והם אחד. ואם כן הם אחד ושנים, ואד\"ם אח\"ד \nושני\"ם מפרקי\"ם. והנה שמ\"ו מעי\"ד שהו\"א מודי\"ע המערכה ויעיד לך על עניינו ש\"ם \nסינ\"י, ואע\"פ שאין (.) יש סימן. ועליו נתלו כל (.) לתהל\"ה שכולם מודי\"ם לש\"ם \nומלמדי\"ם רו\"ח אלהי\"ם, כי שם אדנ\"י אדנ\"י והוא מור\"ה הרו\"ח מאו\"ר היר\"ח ופועל \n"},{"index":11,"he":"[בשכ\"ל] ובדמיו\"ן שנעלמו ינ\"ו וסוד גלג\"ל יומ\"י גלג\"ל הבט\"ן גלג\"ל המבי\"ט האי\"ן, \nוכולו עניו\"ת התנוע\"ה שכ\"ל הפוע\"ל עינו\"ת התנוע\"ה ומספרו ארב\"ע מאות ושבעי\"ם וסודו \nשת\"י וער\"ב עם א\"ב וא\"ם. זהו סוד ע\"ת שהוא המקי\"ף הכדו\"ר והוא משביע ערות אב ואם \nבשבועת מאור עמיא, גם בשבועת אור עממי\"א שהם פמלי\"א. וסוד אור עממיא הוא אור השמש \nוסוד מאור עמיא הוא אור הירח. ועל שניהם נאמר \"אשר חלק יי אלהיך אותם לכל העמים\" \n(דברים ד' יט) להאיר להם תחת כל השמים לא למעלה מהם: \nובזה המקום אין צריך להעירך על מה שבא בקבלה במסכת שבת בפרק כלל גדול אמרו בשבת. עד \nשתתעורר לדעת החיוב שעלינו בלמוד העניינים אלו ובידיעתם שהחכמים יודעים מעלת ידיעת \nדבר זה. ושם נאמר על זה היודע לחשב בתקופות ובמזלות ואינו מחשב אסור לספר הימנו. \nועוד נאמר שם אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל היודע \nלחשב בתקופות ובמזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר \"ואת פועל יי לא יביטו ומעשה ידיו \n"},{"index":12,"he":"לא ראו\" (ישעיה ה' יב'). ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מנין שמצוה על האדם \nלחשב תקופות ומזלות שנאמר \"ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר \nישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה\" (דברים ד' ו'), \nאיזו היא חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות. וכבר קדם \nלזה אמרם הלומד דבר אחד מן המגוש חייב מיתה. ועוד מגוש\"י השדי\"ם, וסוד אמגוש\"י שט\"ן \nא' שטנ\"א והוא שי\"ן שני כמספר מעלות הגלגל של המזלות. כי הם ל' מעלות לכל מזל והם \nי\"ב מזלות והנה הם בל\"י של בלימה. וסוד השם מודיע זה ובא זה כולו אצלם משותף עם \nענין הקושר והמתיר. ואמרו תרי קטרי בהדי הדדי שרי חד וקטר חד. ונאמר שם כי צדי \nחלזון קושרין ומתירין. וידוע שבדם חלזון צובעין פתיל תכלת של [ציצית], ותכלת דומה \nלים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד. ומה שזכרו החכמים ז\"ל באמרם תקופות \n"},{"index":13,"he":"וגימטריא פרפראות לחכמה הוא מפורסם לכל. אבל ראוי שתדע למה קראום שם חכמה ובינה ופה \nאמרו שהם פרפראות לחכמה. ודע כי כן הוא כי, בעת שישתתפו ענייני התקופות עם \nגימטריאות פרפראות לחכמה, ובעת שישתתפו עם המזלות הם חכמה ובינה. מפני שהתקופות \nכשהן נמדדות ונספרות עם הארץ ועם מדתה על דרך ארבע רוחות העולם, אין אמתת פעולת \nהשמש נגלת בם. מפני שלא יודעו מזה החיובים המתחייבים מן העליונים כולם, העוזרים \nלשמש שהוא בעל התקופות בפעלו. ועל כן הם בדמות עזר לחכמה לא שלמותה כמו שהפרפרת \nטפלה לפת. ואמנם הפרפרת מעוררת התאוה לקבל הפת ועל כן סוד פרפרת פ\"ת פ\"ת, והוא סוד \nטט פת, טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים. והנה ארבע רוחות, והרמז על ארבע כנפות \nכסותך. רמז לארבע רוחות ולארבעה יסודות ולארבע איכויות ראשונות. ולפיכך כשישתתפו עם \nהמזלות בארבע חיות וארבע צורות יוודע מהם הכל. ואשר זכרו התקופות וגימטריאות וזכרו \n"},{"index":14,"he":"תקופות ומזלות ולא אמרו תקופות ומולדות, הוא מפני שהנזכרים פה לא באה בהם מצוה \nמבוארת בתורה כללית לכל. שהרי זאת המצוה גם כן אינה על הכל אלא על היודעים אותה \nלבד. שכך אמרו כל היודע לחשב ואינו מחשב, ואם כן משאינו יודע לחשב פטור ממנה. וכבר \nאמרו קטן היודע לשמור תפילין אביו קונה לו תפילין, מכלל שאם אינו יודע לא יקנה לו. \nעם היות המצוה ההיא לו מפני חינוך לבד, כמו שאמרו מחנכין אותן במצות. ואמנם מצות \nהמולדות שהיא ענין קדוש החדש באה בהן המצוה מבוארת בתורה. והנה היא על פי הראיה ועל \nפי בית דין, בהיות ארץ ישראל במעלתה ובמעמדה ובית דין קיים וקובעין ודוחין ונמנין \nוטורדין ומחשבין ועונשין כל דבר על בוריו. ולפיכך לא הוצרכו להזכיר זו המצוה הנגלת \nעם זו המצוה הנסתרת: \nואחר שהעידותיך על זה אשוב להודיעך כוונתי בענין המולדות. ואמנם אכתוב לך תחלה הפשט \nמהם מפני שעליו הנעלם בנוי ואודיעך איך אין לנו היום דרך כי אם חשבונית לדעת דרכי \n"},{"index":15,"he":"המולדות האלה: \nוזה סימן גלגולם לפנים: \n(לכמה חדשים) (חלקים) (שעות) (ימים): \nהושם גלגל לא' תשצ\"ג י\"ב א': \nלהנצל מכף עול לב' תק\"ו א' ג': \nלהוריד בו הטל לג' רי\"ט י\"ד ד': \nלברוח מיד נבל לד' תתרי\"ב ב' ו': \nלקבץ בו הקהל לה' תשכ\"ה ט\"ו ז': \nלקרוא בשם יי הוחל לו' תל\"ח ד' ב': \nאם תגאל באל לז' קנ\"א י\"ז ג': \nאם תשמע ואם תחדל לח' תתקמ\"ד ה ה': \nאם תדע משול על מזל לט' תרנ\"ז י\"ח ו': \nובאיל לי' ש\"ע ז' א': \nאל תכסה דם מעגל ליא' פ\"ג כ' ב': \nיזהירך אל ליב' תתע\"ו ח' ד': \nווי עמודיך ליג' תקפ\"ט כ\"א ה': \nיח' שצ\"ו למ' וסודו חצי מולד: \nוהנו חצי ושלם או אמור גם כן שלם וחצי. והוא שרמזנוהו באלפא ביתות המצורפות להודיע \nאמתת שם השם שהוא י\"ה יהו\"ה על דרך הסוד, שהענין בו י\"ה יוד הא ודעהו: \nואלה המולדות שזכרנו הם סימנים למצוא בהם כל מולד ומולד שבכל ראש חדש וראש חדש. ודע \nכי המולדות מיוחסות אל הירח והתקופות מיוחסות אל השמש. ועם היות זה ידוע שהחדשים \n"},{"index":16,"he":"מתחדשים ומשתנים על פי מהלך הירח והשנים משתנים ומתחדשים על פי מהלך השמש. הנה היום \nמיוחס לשמש והלילה לירח. והנה מנו ימים ושנים וחדשים ושבועות לשניהם, וגם עתים \nורגעים ועונות ושעות וחלקים לשניהם. מפני ששניהם [קשורים] זה בזה ואין פעל לזה בלא \nזה. אלא שהממשלה נחלקת בשניהם לקצים ולשמטין וליובלות על ידי הספירות. ומי שאינו \nמכיר סוד הקצים לא יוכל לדעת לעולם סוד חדוש העולם באמתתו. והנה אמרנו חדוש העולם \nבאמרנו חדוש החדש או חדוש הירח והוא שכמו שהאור הירח חסר בסוף זה החדש כלומר סוף \nחדש תמוז על דרך משל ובשעת מולד ראש חדש אב בשנת המ\"ה שהוא ל' ד\"ד ל\"ב ויום ראש חדש \nהוא יום ד' בעצמו מתחיל הירח בסוף ל\"ב חלקים משעה ה' של הלילה לחדש אור חדש [וזאת] \nלא קבלו לעולם עד עתה ויוסיף האור ההוא תמיד עד היות הירח שלם באורו מלא מכל צדדיו \nבלי תוספת ובלא מגרעת. והזמן הוא חצי החדש והאור הוא מכלל ענייני העולם והיא בריה \n"},{"index":17,"he":"מחודשת והחדש הוא מכלל ענייני השנה וכלל ענייני העולם וכן כזה בעצמו יקרה למלוי \nהעולם או לשוויו ולשלמותו אמור כמו שתרצה שהכל כונה אחת עם חסרונו ותוספתו. והנה \nיהיה חדוש העולם על פי המדות בהכרח ותהיינה המדות על פי השמות בלא ספק, ויהיו השמות \nנגלים ונעלמים על פי האותיות ויתחדש מחדושו זה עלית אומה או אומות וירידת אחרת או \nאחרות והן הנגררות והנמשכות אחריהן או דומות להן בעניין \"וגם ערב רב עלה אתם\" (שמות \nיב' לח') ובמשול האומה המיוחדת שהיא הסגולה מכל העמים לשם אשר לו כל הארץ כאמרו ית' \n\"והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ\" (שמות יט' ה') יתחייב מממשלתה להשיב כל \nמכתב אל מכתבה להיותו סגולה מכל מכתב להדמות אליה ולהחזיר כל לשון אל לשונה גם כן \nולהיותה עליונה על הכל כאמרו \"ונתנך יי אלהיך עליון על כל גויי הארץ\" (דברים כח' \nא'): \nוזה הוא למצוא המולדות של כל שנה למפרעה כפי מה שיתחייב מהפנים: \n"},{"index":18,"he":"נחפז (חרוזים לזכור החלקים) לא' רפ\"ז י\"א ה': \nהועד לב' תקע\"ד כ\"ב ג': \nנשא לג' תתס\"א ט' ב': \nנפסח לד' ס\"ח כ\"א ז': \n"}]}
