{"id":"kabala-cbd3da1792e9-1-30","bookId":"kabala-cbd3da1792e9","part":1,"torah":30,"title":"קטע 30","hebrewTitle":"קטע 30","segments":[{"index":1,"he":"בנפ\"ש שהיא בעלת מדו\"ת ודמותה דמות מלאך שטן והוא שטן והוא מלאך המות והוא יצר הרע \n\"דמות כמראה אדם עליו מלמעלה\", וזהו התלי שהוא ראשית הקשרים כלם. וכל קשר וקשר \nוהקשרים בעולם שהתלי בו כמלך על כסאו הם בראש הגלגל, שהשמש מביט נכחו בראשית מהלכו. \nוהיא הנקודה הראשונה של ראש מזל טלה אשר יתחייב ממנו, היות זנבו בועל זנב בתולה \nופועל בה ומעברה תחל\"ה. והנה נתלו על מז\"ל בתול\"ה מו\"ת וחיי\"ם והוא יו\"ד שמות הקדש. \nומכל ב' שמות יולד בן אחד, וכן הם י' מצד הכפולות וח' מצד הפשוטות וכ' מצד הפשוטות \nשל הפשוטות. והנה סימנם \"כח\"י וראשית אוני\". וסוד כחי, ל\"ח וסוד אוני זי\"ן, חבר \nאליהם מלת וראשי\"ת ותמצא סודו ראשיו\"ת, וסוד זי\"ן בינ\"ה והיא הזנ\"ה והיא האם, שנאמר \nכי אם לבינה תקרא והחכמה אחות, ואחת היא לאמה ברה ליולדתה שנאמר אמור לחכמה אחותי \nאת ואם לבינה תקרא. והסוד \"ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז\". ראשית \n"},{"index":2,"he":"זרעיתותי אותיות תאויות כי התאוה ראשית מציאותנו. והנה יתר שאת יתרון נשיאות הזרע \nויתר עז יתרון הקושי: \nודע כי כח התלי הוא כח בא מהשם יתעלה ופועל תחלה חשק בראש התלי. ובתחלת חשקו \nלהתנועע הוא שהולך מטלה לדגים, ומתחיל מזנב דגים שהוא החלק האחרון מן ל' מעלות שלו, \nומתנועע התלי מן הזנב ההוא ונכנס בבטן דגים לצד ראשו, ודגים מתקרב אל ראש התלי \nומשליך התלי בבטן דגים זרע בעל הכחות כלם בי\"ה מעלות שהוא תוך מעלותיו. ודגים גם \nהוא מקיא הזרע ההוא, וכבולעו כך פולטו. ומקבלים אותו כוכבי לכת ממנו והם עוד מקיאים \nאותו ומקבלים אותו השפלים כולם כל מין ומין מהם לפי הכנתו וכל איש ואיש מהמין כפי \nמזגיו ועירובי יסודותיו. נמצא שדגים פוגע בראש התלי ראש בראש ואע\"פ שבא בו דרך הזנב \nיוצא דרך הראש. ותענוג חבורם מתדמה אל תענוגנו הרוחני, גם יש ביניהם קצת תענוג \nגופני מצד היות הגלגל והכוכבים גופים. אך התלי אינו גוף אבל הוא כח בגוף העולם, כי \n"},{"index":3,"he":"אינו שכל נפרד. ולכך נוגע תלי בעולם שהוא בו נמצא, דגים נבעל מן הראש. ונאמר כי חדש \nאלול שהוא אגושטו מיוחס בשנה לששי מפני שיחס החדשים במהלכם היה התחלתם מניסן שמזלו \nמזל טלה ואליו יחסו ראש התלי וראש השמש. ואמנם יחסו לחדש תשרי זנב התלי וזנב הירח \nוראש השנה ומזל מאזנים שהוא שטמברי. וטלה עם מאדים ועקרב שהוא מרצו ואוכטוברי והוא \nא\"ח כלומר ראשון ושמיני, וחוברו בו אש ומים שהם שני הפכים וכן חוברו בכלם על דרך \nאחד. והנה א\"ח ס\"ל שהוא סגו\"ל עמד לבד, אבל י' חוברו עם ה' ועל כן היה סודי גם כן \nה\"ה חמש נגד חמש. כיצד, ט' עם ע' אש כנגד מים הרי ב' מזלות משמשים עם מאדים, הרי \nסימן מטב\"ע. השיבם עוד לאחור תמצא ש' עם מ' הרי ב' מזלות משמשין עם נגה, הרי ד' \nמזלות עם ב' כוכבים. ועיין בם ותמצאם הפכים גם כן, והם עפר כנגד רוח. ועוד תא' עם \nבת' הרי ב' מזלות עם כוכב. והנה רוח כנגד עפר, הנה התהפכו וצורפו על דרך צירוף \n"},{"index":4,"he":"התיבות ונשארו מצד שמאל א\"ח עם ס\"ל, וסימנם \"כי אסל\"ח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד\" \n(ירמיה פרק ל' לג'). ומצד ימין נשארו צ' עם ד\"ק והוא הוא צדק, אבל דגים עם קשת הם \nמים עם אש. עוד ונתהפכו הראשונים עם הקרובים להם זה לפנים וזה לאחור ונשארו עוד ש' \nעם ג\"ד. והנה הם עפר כנגד רוח, ואמנם היו הפוכים כנגד כח ס\"ת, כי הם אש כנגד מים \nועם אלה כבר ששה כנגד ששה טא\"ק שכ\"ב כנגד סע\"ד תמ\"ד הקשי דעת הידיעה יקש\"ה ס\"ם \nהדע\"ת ועל זה נקרא ע\"ץ דע\"ת שט\"ן: \nוהנה לפי מה שאמרנו יתגלגלו הפכי העולם ויתחייב מגלגולם ההפכיי לפעול פעולות הפכיות \nבחמר המתגלגל בכל הפנים, לקבל צורות מתחלפות כזונה המקבלת זונים מתחלפים והכל דשים \nבה. והנה יטו הגלגלים הרבים על פי הראש והזנב של כל אחד ואחד מהם, ומה שיבא לנו מהם \nתחלה מהכחות הנגלים הם עניינים מבוארים מורגשים לכל והם האור והחשך, והמושלים עליהם \nהשמש והירח. ולפיהם יש כחות נעלמים רבים מאד באים מהם אלינו מהם באמצעות האור והחשך \n"},{"index":5,"he":"הנעלמים, כמו שדמם שלמה באמרו \"ו ראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון ה אור \nמן החשך\" (קהלת ב' יג'). והרואה באור החכמה הוא הרואה באמת, ומי שאינו רואה באורה \nאינו רואה בנחמתה. וכבר נאמר לשם \"כי עמך מקור חיים באורך נראה אור\" (תהלים לו' \nי'). ואחר היות העניינים ככה הנה התולדות הנולדים סבתם התנועה והזמן ושנוייהם רבים \nומשונים, לפיכך יהיו מיני התולדות נמשכים אחר מיני התנועות ופרטי המינים נמשכים אחר \nפרטי התנועות הנמצאים משונים למיניהם. והקצים יהיו לפי קצה כל גלגל וגלגל, כי יש מי \nשיהיה קצו שהוא סוף תנועתו ראש תנועת גלגל אחר. ומזה יתחייבו בתולדת ג' מיני תשמיש, \nוהם שמוש פנים אל פנים כמו אדם ודג ונחש שרמזו בו סוד מפני שדברה שכינה עמהם. ושמוש \nאחור אל אחור כמו הגמל והוא סוד הגלם. ושמוש פנים אל אחור כרוב בעלי חיים, שזה רודף \nאחר זה ומכוין להשיגו ולהתענג בחברתו ולא יוכל להשיגו עד שימתינהו ויחזק אחוריו \n"},{"index":6,"he":"כנגד פני רדפו. וזה נמצא בכוכבים ובנטיות הגלגלים, והנה ירד זה ויעלה זה וירדפו עוד \nזה את זה, ויש מן הכוכבים מי שהולך לפנים ומביט לחברו פנים אל פנים, ויש שחוזר \nלאחור לפי המערכת הסבובית ולפי קוטר הארץ שהיא המוצק לגלגל המזלות באמת. ויש שעומד \nוממתין עד שיגיע לו כח מכחות קצת חבריו הקרובים או הרחוקים: \nודע שזה כולו שהבאתי לך מן הכללים הנזכרים, לא היתה כונתי בם להודיעך איך כל גלגל \nוגלגל מתגלגל ואנה נוטה ומאין עולה ואנה הוא מקום ירידתו, או מה הוא ראש התלי וזנבו \nומניין המזלות והדומה לזה כלו, מפני שזה כלו הוא ענין עמוק מאד וחוברו עליו ספרים \nרבים מאד ומופלאים. אבל כונתי היתה להודיעך כי אלה העניינים כלם אין צורך ולא הכרח \nלשום מקובל להכחישם כי אינם מזיקים כלל בדרך הקבלה. אבל אני אומר שידיעתם מועלת מאד \nלחכמי הקבלה ועוזרת לאמת דרכיה המופלגים בלא ספק. וזה מפני שראיתי מקובל בלתי חכם \n"},{"index":7,"he":"חושב שהשם פועל באדם מבלתי אמצעי כלל בין השם ובינו בכל דבר שבעולם. בין בשכלו בין \nבנפשו בין בגופו ובניו ואשתו בין בממונו מכל צד. ולא סבלה דעתי לעזבך בזו הטעות \nהגדולה כי אש היא עד אבדון תאכל. ועל כן רמזתי לך מה שרמזתי ואוסיף לומר לך מפורש \nכי כל הנמצאים כולם הם אמצעים בין השם יתע' ובין האדם. ואם תאמר איך יהיה זה, אם כן \nיתחייב ממנו שיהיה האדם בתכלית הרוחק מן השם, והנה אומר לך שאתה אומר אמת בלא ספק \nשכן הוא והמציאות והתורה עדים על זה. ועל כן היו כל תחבולות המציאות ותחבולות התורה \nוערמות המצות נמצאות כדי להקריב זה הרחוק בתכלית הרחק מן השם בתכלית הקרובה אליו. \nוהכל להסיר כל האמצעים שקשרו את האדם בחבלי השקר ולהתירו מתחת ידיהם, בסוד יציאת \nמצרים ומעבר הים ביבשה. ולהשים אמצעי לבד בין היהודי ובין השם, והוא שכלו של האדם \nהגבור המתחזק בכח התורה והמצוה הנגלות והנסתרות, שהוא בעצמו שכלו של השם. ואמנם \n"},{"index":8,"he":"בהגיעו שלם יוסרו מקצת האמצעיים אשר היו מעבידים האדם בפרך בחמר ובלבנים. ותנתן \nהתורה ותתקבל אחרי שקוע האויבים בים, שהוא מקבל התנועה מן הרקיע. כי הים דומה לרקיע \nשבו מקום הקשת הנזכר לפני זה החלק. ורקיע זה דומה לכסא הכבוד, ועל כן הציצית צבועה \nבדם חלזון שהוא גדול המזון והנו תכלת שהוא סוד הגעת התכלית עם ארבע כנפות הכסות. \nוכבר נרמז בידיעה ונאמר \"כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם\" \"כמים לים מכסים\". \nובמקום אחר אומר \"כמים יכסו על ים. והנה ים הוא מקום מקוה המים שנאמר \"ולמקוה המים \nקרא ימים\", והוא שם המערב אל פתאים וממנו נגזר יום ואע\"פ שנשתנה בו עניינו. והכונה \nמפני שהידיעה אז תהיה מקפת השם המפורש וכל אדם יכיר שם בן ארבע אותיות ויורהו באצבע \nויאמר עליו, \"זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו\". כי ידיעתו היא סבת הישועה \nהאמיתית בלא ספק. והנה משה שכתב ספרו וספר איוב הודיענו אמתת המציאות כולה, בגלותנו \n"},{"index":9,"he":"לנו בראש ספר איוב סוד האמצעי אשר בינינו ובין השם. והוא המסית את השם לבלענו באמרו \n\"ותסיתני בו לבלעו ח נם\" (איוב ב' ג'). והודיענו שכל מה שאתנו הכל ארציי ואין לנו \nרשות עליו ולא יכלת גמורה כי אם במקרה ובזמן קטן מאד. והכל דמיון ושחוק כחלום שעובר \nבלילו וכשיעור הישן ממנו כך ימצאנו ואפילו בהשתכלו באתמולו יראה מיד שימיו כצל עובר \n\"כעבור סופה ואין רשע\" \"והתבוננת על מקומו ואיננו\": \nואם כן זה האמצעי שמו שט\"ן גם איוב שמו ושטן הוא, כי הוא נג\"ף ר\"ע ואין לו עמידה \nוקיום, אבל הוא משוטט בארץ ומתהלך בה. כי הוא עולמה ומקומה של זה החמר ההוה ונפסד \nר\"ל חמר הד' יסודות שמהם נבראנו וממהותם נתהווינו בהוויתנו החיונית, והכל באמצעות \nהשטן. הלא תראה בעת המשגל שהאיש והאשה מתחממים ונתרעים ודומים למשוגעים מפני גבורת \nתאות הדבקות. וכל מה שאתנו הוא מופקד אצלנו על יד השטן, ועל כן אין לנו חלק בשלו \nוגם הוא אין לו חלק בשלו וגם הוא אין לו חלק בהוייתנו השנית הנפשית. כי אינה בחלקו \n"},{"index":10,"he":"אבל בחלק השם לבד, ועל כן אמר לו השם בשלך עשה מה שתרצה כי חלקך הוא אין חלקי \nשמריהו, אך את נפשו שמור והיא הנפש המשכלת. ואם כן הכונה בכל התורות וכל המצות היא \nלדעת זה הסוד הגדול ולהשתדל אחר זו הידיעה להעלות הנפש הזאת במעלת השכל כפי היכולת. \nהנה כבר בארתי לך מה שראיתי שראוי לגלותו במכתב בענין חלק עדן על סוד העיבור וכללתי \nבתוך דברי דברים רבים שראיתי שהם מועילים לכונתי. ודע כי שום חכם בעולם לא היה יכול \nלכתוב בספר הענינים אשר ציירם בלבו גם לא היה יכול לאמרם מפני שהמכתב אינו מספיק \nאפילו לציור הגופים. והעד שאי אפשר לו לאדם לצייר שום דבר כדורי בכתב אבל מצייר \nבמקומו עגול אחד ואומר בספר זה יהיה רמז וסימן לכדורי. ואם בגופים קרה זה איך לא \nיקרה זה למה שאין שם דרך לציירו ולא לסמנו כי אם בקריאת שם לבד. וזה מפני היות \nהענין כח בגוף כגון הכעס והרצון והדומים להם מן המקרים, וכל שכן שיהיה רחוק יותר \n"},{"index":11,"he":"לצייר שום נפש. כי איך יצייר אדם בציור ארך רחב ועמק מה שאין לו לא ארך ולא רחב ולא \nעמק בעצמו, ולא דבר דומה להם. ואם כן כל שכן שלא יכול לצייר דבר שאינו גוף ולא כח \nבגוף, שהרי הנפש בעצמה אע\"פ שאינה גוף מפני היותה כח בגוף אינה יכולה לצייר מהות מה \nשאינו גוף ולא כח בגוף. ולא נשאר מהציור כי אם הדבור בו והציור בשכל שמה שאינו גוף \nולא כח בגוף אינו נעדר בשום פנים. ועדיו הם הגופים והכחות בם, והוא שאחר שהם \nמתחדשים זולתם חדשום. ולא ילך זה אל לא תכלית אבל ימשך עד מציאות ממציא הגופים \nוכחותיהם בהם שאינו דומה להם ואינו כהם. ואחר זה יבוקש אם הם פועלים רבים וימשך \nהדבר בהכרח עד העצם הראשון לכל, והוא שאינו רבים בשום צד. זה כלו וכיוצא בו הוא \nשהחכם יכול לכתבו ולישא וליתן בו במשא ומתן על דרך מלחמתה של תורה. ויתכן לחבר על \nאלו הדברים ספרים שלא יהיה להם חקר כלל. ואם כן אל תתמה אם קצר אחד מן המחברים \n"},{"index":12,"he":"בדברו באלה העניינים תכלית הקצור לפי מה שצריך כמו שעשיתי אני והדומים לי בזה. כי \nאני כוונתי להודיעך כללי העניינים ומקצת פרטיהם בראשי הפרקים ברוב דברי מפני שידעתי \nשזה מספיק לך ולחביריך הדומים לך מחושקי החכמה עם ההשתדלות וההשתכלות בכל דבר ודבר \nולפי הראוי לו כי העושה זה הוא שיקרא פילוסוף וכשישיג מה שראוי להשיג ראוי שיקרא \nחכם וכשיוסיף תמיד יתנבא ויקרא נביא וכבר התעורר אל זה עם מה שתמצא בזה החבור מזה \nהענין הטוב ושים לבך להבין כונתי בכל דבר ותצליח בלימודך ותשכיל בעזרת השם: \nי' חלק\"י גנו\"ז: \n \n"},{"index":13,"he":"גנוז חלק א ידבר:\nבשמות של הדברים הנמצאים, יהיו עצמים או מקרים או הנחשבים לנמצאים ונקראים בשמות \nדומים, עד שהשומעים שמותם יחשבו שהם שמות לדברים נמצאים, כאילו קריאת שמותם אצלם \nתחייב מציאותם מורגשת או מושכלת לא מדומה. ראוי לדבר הנה בזה העניין בהשגת הדברים \nהמושגים ובכלים שמשיג בהם המשיג, אם הוא בעל כלים או אם יש שם השגה לדבר בלתי כלים. \nובסבות המציאות למשיג שישיג אם הוא בעל סבות בהשגותיו, או אם יש שם דבר משיג לדבר \nשהוא זולתו מבלי סבה חוץ ממנו. וזה כולו יביאנו לדבר בו עניין קריאת השמות לדברים. \nואתה יודע כי זו החכמה עמוקה מאד וכשיחשוב המקצר בביאורה שקצר בכל יכולתו ימצא \nשהאריך הרבה ועדיין לא אמר דבר שישוער כטפה מן הים אצל כל הים. על דרך משל ממה \nשצריך לדבר בזה ואם ישים אדם כונתו להאריך כדי שיתקרב לביאור מה שצריך לבארו לא \nיכילו ספרים אריכות דבריו. ועל זו החכמה שהיא אמתת התורה ופרי כל החכמות נאמר \"ארכה \n"},{"index":14,"he":"מארץ מדה ורחבה מני ים\" (איוב יא' ט). ועל זה הדרך נאמר לאברהם \"קום התהל ך בארץ \nלארכה ולרחבה כי לך אתננה\" (בראשית יג' יז'). והארך והרחב הם הקו והשטח והארץ הוא \nהעמק והוא הגוף. ואם כן הגיד השם לאברהם שיתן לו הגוף הארציי עם מקריו הדבקים אליו. \nוהם שתי וערב שמעשה הארך דומה לשתי ומעשה הרוחב דומה לערב. וכך צריך להבין כל מה \nשדומה למאמרי השם בתורה אשר היא באמת מורה בשמותיה תכלית הכונה במציאות האדם: \nודע כי השמות נחלקים לחלקים הרבה, ואמנם השמות של הדברים הנמצא לא ימלטו מהיותם \nמורים בבחינת אמתתם על מהות הדבר הנמצא ועל עצמו, או על תאר מן התארים הנוספים על \nהעצם והמורים על מהות הדבר הנמצא. יהיו מחוברים בלשוננו שהוא לשון הקדש מאותיות, \nשתים לפחות, כמלת שם או יה או אר. והנה לך כל מה שיאמר עליו שהוא שם לשום דבר בין \nאם יהיה הדבר ההוא עצם בין אם יהיה מקרה, שאין במציאות כי אם שלשה עניינים שהם \n"},{"index":15,"he":"יקראו בשמות. והם שמות לעצמים בלבד, ושמות לתארים ר\"ל למקרים שכל תאר הוא מקרה, \nושמות לדברים המורכבים משניהם יחד. ולפיכך נחלקו השמות בכל לשון ולשון לשלשה סוגים \nחלוק הכרחי. והוא שיהיו השמות משותפים או נמשכין או מופרשים. וזה ביאורם, המופרשים \nהם השמות שמשתנים זה מזה והדברים הנקראים בהם נשתנים זה מזה ג\"כ, ויהיה לכל דבר \nודבר שם מיוחד לו, שלא יקרא זולתו בשמו בשום פנים, וגם הוא אינו נקרא בשם חברו כלל \nמכל הדברים הנמצאים הנקראים בשם. כי כמו שהתייחד בעצמו מזולתו כן יתייחד לו שם \nשיקרא בו לבדו. זהו הענין הראוי לומר על זה השם המפורש המופרש והמיוחד לזה הדבר \nהנקרא בו לבדו. ודע שזה השם לא מצאנוהו לשום דבר בעולם כי אם לשם המיוחד לבדו. אבל \nמה שיראה בקצת דברים שהוא ג\"כ ככה, אינו מיוחד מפני שאין לך שם בעולם זולת השם לבד, \nשלא יקראו בו שני נמצאים או יותר בצד מן הצדדים: \nוראיתי בפירוש שפירש הרב בעל המורה בהגיון הקצור שאמר בו בפרק י\"ג, כי השמות \n"},{"index":16,"he":"המפורשים הם כגון המים והאש והאילן לפי שמות הקדש. וזה אמת מצד אחד, אבל המים הוא \nשם לעניינים רבים כמו כן על דרך ההשאלה, כי הוא שם על התורה, \"הוי כל צמא לכו למים \n(ישעיה נה'). והוא שם ללב החלוש כאמרו \"וימס לבב העם ויהי למים\" (יהושע ז' ה'). \nוהוא בעצמו אמר במורה שחמר אחד נבדל בשלש צורות, וקראם כלם בשם מים בשתוף השם בענין \nהמים, שנאמר \"ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים\" (בראשית א' \nו'). וזה אמרו בחלק ב' בפרק ל' של המורה שהורה האמתיות באמצעות השמות. ואמנם לפי מה \nשאמר ימצאו מהם רבים אין חקר מן השמות המופרשים כשלא נשגיח בשתופים ובהשאלות ונקח \nמהם כל מה שנפלה עליו הסכמה להתמיד השם ההוא לדבר ההוא תמיד. ואפילו אם יש אחריו \nסודות לא נקחהו אלא לפי דרכו הראשונה הנכרת לכל בתחלת מחשבה. כי מי שישאל לחברו מהו \nהדבר שנקרא מים בלשון הקדש יענה לו מיד המים הידועים. ואין הפרש בין מלוחים ומתוקים \n"},{"index":17,"he":"ומרים ועכורים וזכים וכיוצא בהם כי כולם מים שמם בכלל. וכאשר אמרנו במים היינו \nאומרים באש והאילן שרמזם הרב וכן בשאר דברים. והודעתיך זה בעבור סוד השם המיוחד \nהמופרש כמו שרמזתי ואוסיף לבארו במקומו בע\"ה: \nהנה כבר התבאר לך ענין השמות המופרשים, ואמנם השמות הנמשכים הם שיהיו שמות רבים \nלדבר אחד. כגון גט שנקרא ספר כריתות ונקרא אגרת והוא גט בעצמו ורבים כיוצא בו. \nואע\"פ שיתכן שיקרא עוד דבר אחר זולתו באלה השמות בעצמם, שהנה מגלת אסתר ג\"כ נקראת \nספר ונקראת אגרת ורבים כן. והנה השמות המשותפים הם כשיהיו עניינים נקראים בשם אחד \nכגון רוח שהוא נאמר על הרוח הנושבת ועל הזיות ועל הנפש ועל דברים אחרים רבים. \nוכמוהו שמות הרבה שהם משותפים בשם ונבדלים בענין. והחוקרים מנו השמות המשותפין \nוחלקום לששה חלקים, ואמרו שיש מהם שהם נקראים גמורי השתוף, ומהם מוסכמים, ומהם \nמסופקים, ומהם מי שיאמר בכלל ופרט, ומהם מושאלים, ומהם מועתקים. וכאשר חלקום פירשום \n"},{"index":18,"he":"והודיעום לפי הצריך להודיעם על דרך הפילוסופיאה. ומפני שאני כונתי לבאר ענין בד' \nחלקי זה החלק האחרונים בחכמת השמות האלהיות, הוצרכתי להקדים ו' חלקים ראשונים בזה \nהחלק האחרון הנקרא גנוז. וראיתי שאדבר בשמות בכללם על דרך שדברו בה הפילוסופים \nהנקראים חכמי ההגיון. וזה שאם לא הייתי מקדימם היה חושד אותי היודעם בשלא ראיתים \nלעולם. ויתכן שהיה אומר עלי לא ראה זה האיש דברי הפילוסופים בשמות לא היה אומר מה \n"}]}
