{"id":"kabala-cbd3da1792e9-1-6","bookId":"kabala-cbd3da1792e9","part":1,"torah":6,"title":"קטע 6","hebrewTitle":"קטע 6","segments":[{"index":1,"he":"יא' יג' יה' יז' יט' וכן כא' כג' כה' כז' כט' וכן השאר. ויהיה המתחייב מהם המספרים \nהמרובעים כסדר מן א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י' וחבריהם עד אין קץ. ודע כי כל המרבעים אשר \nבמעלה הראשונה הם א'ד'ט'. ואשר בשנית הם יו' כה' לו' מט' סד' פא', ומספרם ג'ו'. \nויתגלגל זה ויהיו חלקיהם לפנים ד', והם אדט\"ו והוא רמז ואט\"ד. וכן עוד ד' לאחור והם \nאדט\"ו גם כן. ואמנם ה' כנקודה באמצע, וכן יהיה עוד י' באמצע או הדומה לו כגון ה'. \nויתגלגל זה בכל המספרים להיות דומה לאחדים ולעשרות הנזכרות. ופירוש זה הענין הוא \nשאם תקבץ א', שהוא המרבע הראשון עם ג', שהוא תחלת הנפרדים יעלו ד', והוא מרבע ב'. \nתוסיף על ד' עוד ה' והם ט' אשר צלעו ג' והוא שרשו. וכך לפי צורת זו התוספת על הסדר \nהזה תמצא הכל הולך כשורה, וכזה תמצא ענין הערכים שהם תלויים בערך הישר שממנו הורכבו \nונקשרו בו ואליו חוזרים כשאתה מתיר הרכבתם וקשרם, כמו ענין המספרים הנפרדים שהם \n"},{"index":2,"he":"קושרים את המרבעים כולם ואליו חוזרים כשהם נותרים מקשריהם כמו שהוקשרו על סדריהם. \nוזהו אצלנו סוד איסו\"ר והת\"ר שהוא קוש\"ר הזר\"ע ומתי\"ר עשר\"ת הדברי\"ם. ועל כן נתגלה \nממנו קש\"ר הזרו\"ע השמאלי הנקרא קשר של תפילין שהם פתילים הנקראים חוטי\"ם החטאי\"ם \nונבראו מן אכ\"ל חטה, והוא חו\"ט וד\"ם וסודם גל\"ם חכמ\"ה ובינ\"ה, גל\"ם חמ\"ה ולבנ\"ה \nומשם המ\"ח והל\"ב והד\"ם והכבד וכל האיברים זה בזה וזה בזה, וזה יתגלה לפנים בענין \nהעיבור: \nודע שאם תרצה להתיר הערך הנחלף אל הישר, אתה פוחת ראש מספרו מן השני וישאר בידך ג' \nשהם שוים או מוערכים על שרש אחד, שהוא קרוב אל השוה. כמו ערך החלק אשר הוא המעלה \nהשלישית בצורה הנזכרת, ומספריו ד'ו'ט'. כשתפחות ד' מן ו' ישאר ב' ואם אתה פוחת ב' \nעם ו' מן ט' ישאר א', והרי נשארו מן השלשה מספרים א' וב' וד'. והם מספרי ערך הכפל \nאשר על ערך חלק. ואם תפחות מב' א' ותפחות מד' שהוא המספר הגדול א' וב' ישאר לך א' \n"},{"index":3,"he":"שלש פעמים, והוא הערך הישר. וכן כל הערכים כשאתה מתיר את קשרם ואת חלופם חוזרים אל \nערך הישר. ומכאן אמרו החכמים שזה רמז על האדם בקשרי העולם והשנה והנפש שהוא נקשר בם \nבטבע, ואם יתיר קשריהם ממנו ידבק במי שלמעלה מהם עם שמירת נפשו. על דרך השרידים אשר \nיי קורא והם \"יראי יי וחשבי שמו\", הנקראים פרושים יחידים מתבודדים לדעת את השם ברוך \nומבורך שמו, וכובשים את עצמם מלהמשך אחר תאות העולם ונשמרים מלהקשר בו ככלב עם \nזוגתו. ועל כן כשירגיל על הפרישות יוסיף הפרדות והתיחדות וידע ליחד את השם האח\"ד \nהיחי\"ד המיוחד יהו\"ה אחד. ואז יאמר באמת שמע ישראל יהו\"ה אלהינו יהו\"ה אחד. ויענה \nהוא בעצמו אחריו ויאמר בלחש לחשב לבו בכוונה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אשר \nסופי תיבותיו דמ\"ו דמ\"ך, וראשי תיבותיו לפנים בשכמל\"ו. וסודם בכ\"ל שמ\"ו, לכך שמו \nדמך דמו, לכך דמו דמך שמו. וסוד הראש והסוף חמשי\"ם וחצ\"י, על כן מח\"י חצ\"י שמו. \n"},{"index":4,"he":"והנה שמ\"ו מקו\"ר חיי\"ם לחיי\"ם כדמות שזר\"ה הקשורה בתני\"ן פנים ואחור בסוד כ\"ף בי\"ת \nאותיות שמהם נברא בשר\"י. והרמז \"מבשרי אחזה אלוה\" (בראשית מז' יא') שהוא ש\"ר ב\"י. \nוכשיגיע האדם השלם לגדר היושר ביש\"ר יבש\"ר אחרים בשורות טובות אם ישמעו ואם יחדלו \nבמה שבישרוהו גם הוא, עד שישיגו מה שהשיג וישמחו במה ששמח בו. כי גדר היושר יוצא \nמדמות האחד אשר דמות העליון כנגדו שהוא שוכן עד לבדו ואין אלוה בלעדו ואין עוד \nמלבדו. והוא הכל ומאתו הכל ובו הכל והוא ראשית הכל, ויודע הכל ואחרית הכל בפרט וכל. \nלא על דרך חלק מהכל, אלא על דרך כל. ואליו תשוב רוח הכל בהיותה אוסרת החלקים וקושרת \nהכל בכל ומכל וכל. ובזה היא מקיימת סוד כל ההתחלות וסתרי כל התפילות. ואלה הם \nהתועלות והמעלות הגדולות אשר במשכיל נקהלות בדעתו סוד הספירות והמערכות הנכללות \nבשירי המעלות ובסדרי הנתיבות המקובלות העונים אל המושכלות: \nועתה אשוב לדבר בענין המכבר ובתועלתו אצלינו. דע כי דרך המכבר המצויר היא למצוא \n"},{"index":5,"he":"המספרים בקלות, וצריך להיותו נודע על פה כמו שהוא מצויר בספר, ושיהיה חקוק בלב. \nוידוע שכל מספר שאתה מרבעו יצא כלל חשבונו כפעמים שאתה מכהו עליו. כגון ג' על ג' \nשהם ט', ר\"ל קבוץ ג' פעמים ג'. כגון קבוץ ג'ג'ג' שעולה ט', וכולם בכח. ועל כן אם \nתרצה למצוא חשבון נערך על חשבון על דרך המרבע מן א' עד י', כמו שתרצה לערוך ז' על \nח'. אתה נותן אצבעך האחד בז' של אחד משני הטורים הראשונים, האחד שהוא באורך והשני \nשהוא ברוחב, ואע\"פ ששניהם שוים. והאחד תשימיהו על ח' שבטור השני, שבשניהם ציורו עשר \nאותיות מכאן ועשר מכאן, עם היותך מונה ח' פעמים, כי הוא מספיק לכאן ולכאן. כאשר י' \nבספירות אמצעי בין יא' ובין ט' ועונה לכאן ולכאן בשווי, כי ט' נפחת ממנו א' והוא \nאשר נוסף על יא'. ואחר כן תמשיך אצבעותיך לפי הטורים, ובמקום שיפגשו שם המספר הזה \nוהוא נ\"ו, וכן תעשה לכל חשבון. ואם תרצה לספור למעלה מעשרה מכל שאר המעלות, חשוב כל \n"},{"index":6,"he":"המעלות כאלו הם אחדים. כגון שתרצה להכות ו' מאות בד' אלפים, ראה מאיזה חשבון הם \nהמאות והם מששה והאלפים מארבעה, ערוך ששה על ארבעה כאילו הם אחדים והם כ\"ד ושמרם. \nועוד קח מעלת המאות שהיא ג', ומנה מן האלפים ולמעלה ג' מעלות, ותמצא מעלה ששית ושם \nחשבון האחדים ששמרת. והנה העשרות במעלה שאחריה והיא הז', לפיכך אתה יודע כי החשבון \nהנשמר שהוא כ\"ד ב' אלפי אלפים וד' מאות אלף שדומים להם כ\"ד וכן תעשה לכולם: \nואין צורך להאריך בם, כי כוונתנו במכבר הוא למצוא המספר בלב משוער מן אחד עד אלף \nלבד לפי דרכנו. שכל אלף אצלנו על דרך הקבלה חוזרים חלילה אל אחד, ועל כן אלף אחד. \nוכל ט'צ'ץ' חצאים ומתגלגלים עד שעלה המספר הנמצא לאותיות כ\"ח בכללם ה' אלפים פחות \nה'. ושבו רוח והלכו להם. ומצד אחד מספרם מלכו\"ת, ומצד אחד מספרם של הנוספים ברא\"ש, \nומצד אחד מספרם עי\"ר והוא כר\"ס והנו פ\"ר. ותועלת המכבר הוא שסוד צורת מעש\"ה המכב\"ר \n"},{"index":7,"he":"הוא סוד צורת מעש\"ה מרכב\"ה, לפי ידיעת מערך ענין השמות במחוברים מצירוף האותיות. \nוהוא כי השם המחובר מן האותיות שסודו ש\"ר צבאו\"ת שר\"ץ באו\"ת והוא מטטרו\"ן ש\"ר \nהפני\"ם, שכחותיו בא\"ש רצו\"ת בצור\"ת צור\"ה בצור\"ת א\"ש, והוא בר\"א א\"ת השמי\"ם הנה הוא \nבראש\"ו ממי\"ת אבל בזנב\"ו מחי\"ה. אמנם שר\"ו הוא ראש\"ו גם רא\"ש שר\"ו ח\"י על פי שר\"ש \nאו\"ר ח\"י. והנה זנב\"ו זנב\"ו כפ\"ל, אבל ראש\"ו ראש\"ו הוא חצי השם, והוא שקש\"ר או\"ר \nאו\"ר, כלומר שקש\"ר עש\"ר ספירו\"ת בלימ\"ה, והוא שקש\"ר עש\"ר ספירו\"ת במיל\"ה. כי סוד \nמילה בו ראש יום וראש לילה, ובו סוף יום וסוף לילה שהם זנב יום וזנב לילה. ומן הראש \nיולדו בני העולם הבא, ומן הזנב יולדו בני העולם הזה. נמצא לפי מכותיו, כי במה שהוא \nמכה בו מרפא. והנה לשו\"ן מכ\"ה מרפ\"א, והנה בו בלשונו בו מכ\"ה בו מרפ\"א, ד\"ם הפ\"ר \nשהוא מעש\"ה בראשי\"ת בו מכ\"ה ד\"ם הכ\"ד שהוא גל\"ם החיי\"ם ודע זה: \nהנה כבר בארתי לך מה שיעדתיך להודיעך אותו בענין הערכים והמכבר, ואשלים ענין \n"},{"index":8,"he":"הספירות לפי הספר פה. ואחל ענין האותיות, ושמע מה שאומר בם עם היותם קשורים עם \nהספירות יחד: \n \nאוצר חלק ב' עשרים ושתים אותיות יסוד:\nדע כי האותיות שהם כ\"ב שזכרם בעל הספר חלקם לשלשה חלקים, ואמר לנו שהם שלש אמות וז' \nכפולות ויב' פשוטות. ואף על פי כן תחלה דבר בכללם יחד ואח\"כ פרט לנו פירושיהם. וכך \nהודעתיך אני בראש ספרי זה שאעשה, מפני שאמשך אחריו אחר שאני מפרש דבריו. והנה חזר \nואמר, בכלל עשרים ושתים אותיות, חקקן וחצבן שקלן המירן צרפן וצר בהם נפש כל יצור \nוכל העתיד לצור. וזה הסוד המופלג אשר גלה השם לנביאיו ונביאיו גלוהו לישראל עמו. \nולא נודע לעם מן העמים חוץ ממנו. הנה היום הזה בעונותינו וכמעט קט נשכח כמת מלב, \nלולי יי צבאו\"ת שחמל עלינו ברוב רחמיו וחסדיו וגלהו עוד לנו כיום הזה כדי להשיב \nהעטרה לישנה. ועל כן יש לי צורך גדול והכרח הנעה חשקית לכתוב פה אמתת הדבר הזה מבלי \nפחד עונש. ולהודיעך זה הסוד המופלג כולו מפורש ומבואר עד שלא תהיה אתה והדומים לך \n"},{"index":9,"he":"ריקים מידיעת זה הסוד המופלא, אשר הוא יתד שהכל תלוי בו. ואע\"פ שכבר ידעתי שיקרו לי \nולספרי זה דברים מגלויו, לא אמנע בעבורם לומר מה שהורונו בו מן השמים ומה שקבלנו \nממבחר נביאנו וחכמינו הוא משה רע\"ה אשר קבל מפי השם פה אל פה: \nואע\"פ שנאמר \"כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל\" (שמות לד' כז'). ובא \nבקבלה, דברים שאמרתי לך בכתב אי אתה רשאי לאמרם על פה, ודברים שאמרתי לך על פה אי \nאתה רשאי לאמרם בכתב. עם כל זה אין אנו עוברים על זה במה שנאמר בו, וזה כי מה שצוה \nהשם הוא דבר שאי אפשר לאמרו בכתב מהענינים הללו. אבל גזר שיאמרו הדברים ההם על פה \nבלבד. וכן מה שעשה רבינו הקדוש הוא ר' יהודה הנשיא במה שכתב המשניות בכתב, ומה \nשכתבוהו רבינא ורב אשי מהתלמוד, לא עבר אחד מהם על דבר השם במה שכתבוהו, עם היות \nדבריהם נקראים תורה שבעל פה, ועשרים וארבעה ספרים תורה שבכתב. כי חלילה וחס לקדושים \n"},{"index":10,"he":"ההם לעבור על דברי השם בדבר קטן או גדול בכוונה. אלא ששם תורה הוא שם משותף, וכן \nכתב שם משותף, וכן שם על פה שם משותף. ואמנם זה ידוע ששם תורה נופל על החומש ועל \nהמקרא ועל הכתובים. והנה נקראו ענינים רבים בשם תורה שאמרו וזאת תורת העולה ותורת \nהחטאת ותורת האשם ותורת המנחה, וזאת תורת האדם ותורת הבהמה והעוף ותורת המצורע \nוהנגע ורבים בהם אין חקר. [ולא] ונאמר אלה התורות, אבל אמרו והתורה והמצוה אשר \nכתבתי להורותם. וענין לוחות האבן יורה שהלוחות שבם המכתב, הם שכתוב בהם סוד עשרת \nהדברים תחלה כפי פשוטם כמו שהם כתובים בספר תורה שאותיותיהם נספרים במספר ה\"ם עשר\"ה \nגם עשרי\"ם, שהם כת\"ר ותיבותיהם קע\"ב ופסוקיהם י', כי כל דבור פסוק אחד הוא. ואמנם \nשם תורה על דרך האמת נופל על ספר כתוב מכ\"ב אותיות, ועל ספור המבטא הנמצא בחמשה \nמקומות הפה הנכלל מכ\"ב אותיות, ועל ספר המחשבה המדברת בלב ובאיברי הכח הדברי הכולל \n"},{"index":11,"he":"כל פועל גופני ורוחני שהוא מכ\"ב אותיות שבם נבראו השמים והארץ וכל צבאם: \nוזו השלישית היא שנאמר בעבורה שנבראת אלפים שנה קודם שנברא העולם, והיא שנאמר עליה \nעוד שטרם שנתנה היתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה. ואין ספק אצלי שאם עיינת בספר \nהנקרא \"פירושי התורה\" שחברו הרב הגדול רבי משה בר נחמן זצו\"ל, וידעת הבנת חכמתו במה \nשאמר בתחלת ספרו הנכבד בענין התורה הטהורה, לפני שהתחילו בפרשיות ובסדרים במה שזכר \nבדברו בכלל על חמשה חומשי תורה. איך כתבם משה רבינו ומתי כתבם ואנה כתבם, באמרו על \nכל זה טעמים ידועים שלא יקשה עליך מה שאומרים מגלי הסוד המכוסה. וכל שכן בזכרך תמיד \nמקצת דבריו שאמר שם על כלל מה שיובן מכל החכמות, ממעשה בראשית וממעשה מרכבה, \nוהמקובל בהם לחכמים, ומחמישים שערי בינה. שהכל נכתב בתורה בפירוש או ברמזים או \nבתיבות או בגימטריאות או בצורת האותיות כהלכתן או המשתנות בצורה כגון הלפופות \n"},{"index":12,"he":"והעקומות וזולתן או בקוצי האותיות ובכתריהם. כמו שאמרו (מנחות כט ע\"ב) כשעלה משה \nלמרום מצאו להקב\"ה שהיה קושר כתרים לאותיות. אמר לו אלו למה, אמר לו עתיד אדם אחד \nלדרוש בהן תלי תלים של הלכות... עד, ...זו מנין לך, אמר להם הלכה למשה מסיני. ואמר \nשם כי אלו הרמזים לא יתבוננו אלא מפה אל פה עד משה מסיני. וזהו מה שאמרתי לך שזו \nבאמת היא שנקראת תור\"ה שבע\"ל פ\"ה. שסודו התור\"ה שבפע\"ל הנמצאת בראשי\"ת הפע\"ל שממנה \nהטפה, שיכול היודעה להפ\"ר שבועת\"ה גם להשבו\"ת עפר\"ה מפני שאחר כן יוכל להרבו\"ת \nשפע\"ה ברשו\"ת הפעל\"ה. וכבר הפליג הרב המקובל השלם ז\"ל ואמר עוד, עוד יש בידינו קבלה \nשל אמת שכל התורה כולה שמותיו של הקב\"ה. שהתיבות מתחלקות לשמות בענין אחר, כאלו \nתחשוב על דרך משל כי פסוק בראשית יתחלק לתיבות אחרות כגון, בראש יתב רא אל הים. וכל \nהתורה כן מלבד צירופם וגימטריאותיהם של השמות: \nועוד אמר שם שרבי שלמה (רש\"י) כתב בפירושיו בתלמוד ענין השם הגדול של שבעים ושתים, \n"},{"index":13,"he":"באי זה ענין הוא בשלשה פסוקי ויסע. והביא ראיה על היות התורה בעבור זה צריכה להיות \nמסודרת בשלמות בלי תוספת ובלי מגרעת, ואמר שנראה לו שהתורה הכתובה באש שחורה על גבי \nאש לבנה בענין זה היה. כלומר שהיתה הכתיבה רצופה בלא הפסק תיבות. והיה אפשר בקריאתה \nשתקרא על דרך השמות, ותקרא על דרך קריאתנו, בענין התורה והמצוה. ונתנה למשה רבינו \nעל דרך חלוק קריאת המצות, ונמסר לו על פה קריאתה בשמות. וכן יכתבו השם הגדול \nשהזכרתי בלי רצוף, ויתחלק לתיבות של שלש שלש אותיות, ולחלוקים אחרים רבים כפי השמוש \nלבעלי הקבלה. אלה הם דבריו ז\"ל. וראה איך הסכים ענין האמינו סוד התורה שבעל פה שהיא \nידיעת השמות, למה שאמרתי לך. ואינה לא תלמוד בבלי ולא ירושלמי ולא משניות. ועוד \nנאמר בספר הנכבד \"מורה הנבוכים\" רמז גדול על זו הדרך לבד בצירוף אותיות בענין בחל \nשהפכו השם אותיות חבל, והוא דבור מיוחד ורם, להעיר על דרכי סתרי הדבור הבא מהשם \n"},{"index":14,"he":"לנביאים בנבואה: \nואמנם באמת כי זו הקבלה מיוחדת וסגולה לנביאינו וחכמינו שהם סגולת הסגולות. ואחר \nשהודעתיך זה עוד אעוררך עליו ואביא ראיה מדברי רבותינו שנאמרו בשני מקומות, במסכת \nשבת ובמסכת ברכות. והוא שבא בברכות בענין בצלאל, צירוף תיבות ארון ומשכן וכלים. \nונאמר שם יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ. ובא בשבת בפרק הבונה, \nאמר רב חסדא כתב שבלוחות נקרא מבפנים ונקרא מבחוץ, נבוב בובן, בהר רהב, סרו ורס \nוכו'. ובאו עוד בתלמוד רמזים רבים זולת אלה. והנה 'מנא מנא תקל ופרסין' דדניאל, \nזכרו בו חכמים רב ור' יוחנן ושמואל צירופים רבים וידועים ואמרו שכתבא לבונאה היה, \nוצירפוהו 'אנם אנם לקת ניסרפו', 'נמא נמא קתל פור יסן', 'ממתוס ננקפי אאלרן' וכמותם \nרבים. והנה מהם נפלאות בצירוף ובמספר, 'רפאל אמן ותקן סימן', 'אות סימן פרקן לאמן', \nטע\"ם 'עץ מר הוא עץ מתוק', 'עץ מתוק הוא עץ מר', 'מלאך רפאל ותקן עץ' 'גלגל חמה' \n"},{"index":15,"he":"'גלגל המח' 'הוא גל עד'. ואחר שרמזתי לך זה אשוב לגלות לך הסוד המופלג המופלא \nהמכוסה אשר יעדתיך עליו. ושים דעתך לקבצו כפי כוונתי כולה ותשמח בו שמחת עולם \nוהשתדל להשיג דרכיו: \nדע בני חמודי ענף נפשי ופרי שכלי. ישמורך השם ויזכך הצור לחיי העולם הבא, ויורה \nשכלך להשכיל באמתו עם ידיעת שמו בעולם הזה. כי על מה שצוה השם בתורה משס\"ה מצות לא \nתעשה, ומרמ\"ח מצות עשה, וכל מה שבא כתוב בספר בראשית מפעולות השם בכל, ומהשגחתו \nבאוהביו להיות עמם בכל מקום, ולעמוד כנגד החולקים עליהם ולהכותם ולהשמידם. וענין \nהטובות והרעות הבאות על הצדיקים ועל הרשעים, לעתים קרובים או רחוקים פעמים רבות או \nמעטות. והיות הרשעים נזכרים בעניניהם ובמעשיהם בקצור דברים להודיע מה סופם על \nפעולתם, ומשותפים עם קצת הצדיקים כענין אדם וחוה, ונחש עם היותו מן החיות. וקין \nולמך הרוצחים וחנוך עם שת ונח עם שם וחם ויפת וענין דור המבול ודור הפלגה. וסוד \n"},{"index":16,"he":"האבות וענין סדום ועמרה וסוד לוט ועניני זווג האבות ותולדותיהן. ומה שקרה להם \nבחייהם ובמותם עד שגלו בניהם במצרים. וכל הנזכר בספר ואלה שמות מתולדות המושיע את \nישראל ממצרים ומיד פרעה. ושקיעת שונאיהם בים אשר עברו בו הם ביבשה. ומציאות מי מרה \nלפני נתינת התורה. והיות הכונה כולה בחפשיות הגופים להוציא הנפשות לחירות עם מתן \nתורה. והיות צורך לעשות ארון ומשכן וכלים כדי שתלך שכינה עמהם במדבר ותפרנסם מן \nהמ\"ן, אש\"ר הו\"א הלח\"ם אשר אמר יי לא כשאר הלחם היוצא מן האדמה והוא פרי האדמה. אבל \nפרי השמים שטוחנים אותו השחקים לצדיקים, וממנו צנצנת במשמרת לדורות. והיות שבעה \nענני כבוד עמהם בזכות אהרן. כמו שהמן בזכות משה, והבאר בזכות מרים. והעדות שפסק כל \nאחד מהם במות בעל הזכות, וכך הדין נותן. והיות כל מה שבא מאברהם ועד משה נאמר \nבאריכות ידועה מועלת מאד למה שתשמע. והיות בני אדם צריכין להביא קרבנות להתקרב בם \n"},{"index":17,"he":"אל השם, כמו שבא בכל ספר ויקרא הנקרא תורת כהנים. וכל הנמשך בספר ההוא ממיני המצות \nוהדומה להם. וכן בספר וידבר (במדבר), בפקידת מספר העם ונתינת כופר נפש מחצית השקל \nבשקל הקדש, אשר עשרים גרה השקל. וענין ברכת כהנים בשם המפורש. ונסיעת הארון וענין \nהדגלים והמסעות והנמשך להם, וענין בלעם ובלק בברכה שברכם ברצותו לקללם לולי פי יי. \nוהענינים ההם כולם הנזכרים בארבעה ספרים שחברנו. ועוד כל מה שבא בספר אלה הדברים \nהנקרא משנה תורה, שהתווכח בעליו עם ישראל בו על מה שעשו לשם ולו ולנמשכים אחריו \nכולם. והיותו מעיד להם בעדות השמים והארץ הקללה אם לא ישמעו ולא יעשו מה שצוו לשמעו \nולעשותו, והברכה אם ישמעו ועדות השירה והברכה: \nהנה כל זה שזכרתי לך מכלל התורה ומקצת פרטיה, וכן כל מה שבא בשאר הספרים, בין מה \nשבא בספרי הנבואה וברוח הקדש ובחכמת הקבלה הכללי ממנו והפרטי להורות הדרך אשר ילכו \nבה הפרטים גם הכללים המיוחדים. הכל נמשך מראשו ועד סופו בכל אחר תכלית אחת מיוחדת \n"},{"index":18,"he":"מכוונת מהשם כוונה אחת מיוחדת. והוא שיגיע האדם למעלת המלאכים הנקראים אישים, \n"}]}
