{"id":"kabala-cbd3da1792e9-1-9","bookId":"kabala-cbd3da1792e9","part":1,"torah":9,"title":"קטע 9","hebrewTitle":"קטע 9","segments":[{"index":1,"he":"תפ שע רס קנ צמ פל עכ סי נט מח לז: \nכז יו טה חד זג וב הא דת גש בר אק: \nתצ שפ רע קס צנ פמ על סכ ני מט לח: \nכח יז טו חה זד וג הב דא גת בש אר: \nתק שצ רפ קע צס פנ עמ סל נכ מי לט: \nכט יח טז חו זה וד הג דב גא בת אש: \nתר שק רצ קפ צע פס ענ סמ נל מכ לי: \nכי יט טח חז זו וה הד דג גב בא את: \nתש שר רק קצ צפ פע עס סנ נמ מל לכ: \nהנה כבר נשלמו רל\"א שערים על סדר פנים ואחור, ויש שם אלפא ביתא אחת ישרה והיא זו \nהכפולה אא בב גג דד הה וו זז חח טט יי ככ לל ממ ננ סס עע פפ צצ קק רר שש תת. אבל \nבעל הספר לא כתבה ואין ראוי לכתבה מפני שאינה מקבלת הפוך ולא צירוף, ועל כן לא אמרה \nהוא אלא אל\"ף עם כולן. והן כ\"א אלפין עם כ\"א אותיות. ואם תשים עוד אא יושלם בם \nהסוד. ומפני זה נעלמו ואין צורך לכתבם כי ראשים שוים הם. ועל כן בתתך אחת מהם ראש \nבלי חבור, ותחבר א' מן כ\"א יעלו שניהם ב'. עוד חבר ב' אל א' שהיה לך, ויעלה מן \n"},{"index":2,"he":"החבור א\"ב, והוא ראשון לכל הצירוף הראשון הישר. ועוד עשה כ\"ב לכ\"ב הנשארים ויהיה \nהמחובר מ'. חברהו אל א' הנכפל שמשם לקחת א' של א\"ב ויעלה א\"מ והוא ראשון לכל הצירוף \nהשני ההפוך. כי א\"ל ב\"מ ג\"נ ד\"ס ישר והפוך הוא אמצעי, חציו ישר וחציו הפוך. ועל כן \nצריך לציירו נבדל מחבריו. וציירתיו הישר תחת כל הצירוף הישר, וציירתי ההפוך ראש לכל \nהצירוף ההפוך. והנה הוא מפורש בסוד אהי\"ה אשר אהי\"ה שסודו ב' הי\"ה אשר הי\"ה. קח לו \nעוד א\"ב ונשאר הי\"ה ש\"ר הי\"ה, וסודם י\"ה אה\"ב השיר\"ה, הי\"ו אש\"ר הי\"ו. וסוד אשר היו \nעל דרך היות ך' שוה אל ש\"ר ושני השמות חקוקים בל\"ב וברא\"ש וסודם \"ש\"ם שם לו חק \nומשפט וש\"ם נסהו\". ובעבור השלישי בא שם שלישי ואמר \"אהי\"ה שלחני אליכם\" וסודו כולל \nב' שמות. ואחר שציירתי רל\"א שערים על צורה מופלאה והיא שלא ציירם אחד מן המפרשים \nהנזכרים לפי זה הציור. ואע\"פ שידעו כולם הגלגל איך מתגלגל ברל\"א שערים לא סדרום \n"},{"index":3,"he":"בצורה הזאת, אבל סדרום על דרכים אחרים, וכולם טובים ומעולים. רק מזה הציור המחודש \nבחלוקיו יובנו דברים מופלאים. ואחד מהם שהכל עונים אל הסדנים שהם א\"ל. ושני שמה \nשיבוקש מן ההבנה בצירוף ימצא בסוד א\"ל עם סופו שהוא כ\"ת גם מהפכו. והנה רמזם \"מכל \nעץ הגן אכל תאכ\"ל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו\". ועוד \"המן העץ אשר ציותיך לבלתי \nאכול ממנו אכל\"ת\". והנה היא אש אכל\"ת וסודו המו\"ת מהו\"ת תהו\"ם אמת\"י. וכשהותר העץ \nנאמר עליו \"כירק עשב נתתי לכם א\"ת כ\"ל\" ודעם. ושלישי שזה יגלה סוד הגלגול. כיצד, \nהנה נודע שנחלקו האלפא ביתות מן כ\"ב תיבות לשני חלקים והם יא' יא', ותהיה כל תיבה \nבעלת ב' אותיות. אם כן הכל מתגלגל מן א\"ב אל א\"ב, כלומר התיבה היא א' והאותיות הם \nב' הרי א\"ב. והרמז על הגוף שהתיבה היא הגוף האחד והרכבתו משני סימנים, כלומר משני \nדברים והם החמר והצורה, שהם שני עצמים, שמהרכבת שניהם נהיה הגוף אחד. ובסוף הספרות \n"},{"index":4,"he":"של כ\"ב אותיות המצורפות גלה זה המחבר באמרו, וסימן לדבר עשרים ושנים חפצים בגוף \nאחד. וזה בארו בחלוק כ\"ב אותיות. וכאלה הנרמזים יש דרכים אין להם חקר יובנו יותר \nמהרה מן החלוק הזה ממה שיובנו משאר החלוקים. ואמנם הצירוף בלתי הנקוד אי אפשר \nלהיותו פחות ולא יתר מן הנזכר לפי דרך כ\"ב אותיות הנזכרות שהם א\"ב עם ב\"א וכיוצא בם \nכולם והתימה במה שסופקו קצת המפרשים במה שמצאו בקצת ספרים רכ\"א שערים ובקצתם רל\"א \nשערים ושניהם [אחד]. אלא שזה בגלגול פשוט כנכתב פה והוא רל\"א וזה בגלגול מורכב והוא \nרכ\"א. כי זו היא דרך שכל אלפא ביתא שלמה מצורפת מונה אותה שער אחד לכך רכ\"א. ואמנם \nהדרך שרמזה הרב ר' יצחק זצ\"ל היא דרך מעולה מאד והוא שלם ואחריו דלוג אחד אחד \nואחריו ב\"ב ואחריו ג\"ג וכן עד היות שם דלוג ט' טורים מלמעלה ישרים וט' טורים מלמטה \nהפוכים כנגדם ואחד ראשון ישר שלם ואחד אחרון הפוך שלם. אלא שאות הממלכה נשמרת בארך \n"},{"index":5,"he":"הטור כגון א' עד כא' פעמים והוא רמז אהי\"ה, ויתחייב להיות מזה ה' טורים מלמעלה וה' \nטורים מלמטה בחצי י' אלפא ביתות וי' טורים שלמים ה' מהם ישרים וה' מהם הפוכים כנגדם \nוטור אמצעי בין ב' אותיות לבד והן א\"ל ולצירוף השני ב\"מ וכן כולם, ומפני שתבין דרכם \nאצייר לך מהם דרך האלף ודרך הב' שעליהם הכל בנוי ומהם תבין השאר מדעתך וזה ציורם: \nא ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק \nר ש ת א: \nא ג ה ז ט כ מ ס פ ק ש ב ד ו ח י ל נ ע צ ר ת: \nא ד ז י מ ע ק ת ג ו ט ל ס צ ש ב ה ח כ נ פ ר ב ה ח כ נ פ ר א ד ז י מ ע ק ת ג ו ט \nל ס צ ש: \nא ה ט מ פ ש ג ז כ ס ק ב ו י נ צ ת ד ח ל ע ר: \nא ו כ ע ש ד ט נ ק ב ז ל פ ת ה י ס ר ג ח מ צ ב ז ל פ ת ה י ס ר ג ח מ צ א ו כ ע ש \nד ט נ ק: \nא ז מ ק ג ט ס ש ה כ פ ב ח נ ר ד י ע ת ו ל צ: \nא ח ס ת ז נ ש ו מ ר ה ל ק ד כ צ ג י פ ב ט ע ב ט ע א ח ס ת ז נ ש ו מ ר ה ל ק ד כ \n"},{"index":6,"he":"צ ג י פ: \nא ט פ ג כ ק ה מ ש ז ס ב י צ ד ל ר ו נ ת ח ע: \nא י ק ו ס ב כ ר ז ע ג ל ש ח פ ד מ ת ט צ ה נ ב כ ר ז ע ג ל ש ח פ ר מ ת ט צ ה נ א \nי ק ו ס: \nא כ ש ט ק ז פ ה ס ג מ ב ל ת י ר ח צ ו ע ד נ: \nא ל ב מ: \nא מ ג ס ה פ ז ק ט ש כ ב נ ד ע ו צ ח ר י ת ל: \nא נ ה מ ט ת מ ד פ ח ש ל ג ע ז ר כ ב ס ו ק י ב ס ו ק י א נ ה צ ט ת מ ד פ ח ש ל ג \nע ז ר כ: \nא ס ז ש מ ה ק כ ג פ ט ב ע ח ת נ ו ר ל ד צ י: \nא ע ט ב פ י ג צ כ ד ק ל ה ר מ ו ש נ ז ת ס ח ב פ י ג צ כ ד ק ל ה ר מ ו ש נ ז ת ס \nח א ע ט: \nא פ כ ה ש ס ט ג ק מ ז ב צ ל ו ת ע י ד ר נ ח: \nא צ מ ח ג ר ס י ה ת פ ל ז ב ק נ ט ד ש ע כ ו ב ק נ ט ד ש ע כ ו א צ מ ח ג ר ס י ה \nת פ ל ז: \nא ק ס כ ז ג ש פ מ ט ה ב ר ע ל ח ד ת צ נ י ו: \nא ר פ נ כ ח ה ב ש צ ס ל ט ו ג ת ק ע מ י ז ד ב ש צ ס ל ט ו ג ת ק ע י ז ד א מ ר פ \nנ כ ח ה: \nא ש ק פ ס מ כ ט ז ה ג ב ת ר צ ע נ ל י ח ו ד: \n"},{"index":7,"he":"א ת ש ר ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב ב א ת ש ר ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז \nו ה ד ג: \nוזה ציור צירוף האותיות המורה הדרכים לידיעת שבעים לשונות ומקוריהם והוא צירוף \nמשולש וזה ראשיתו עד כאן חצי הדרך הראשון ועוד נכתוב החצי הנשאר ומכולו תבין כל \nדרכיו שהם עד צירוף ת': \nכלמ יכל טיכ חטי זחט וזח הוז דהו גדה בגד אבג: \nתאב שתא רשת קרש צקר פצק עפצ סעפ נסע מנס למנ: \nכמנ ילמ טכל חיכ זטי וחט הזח דוז גהו בדה אגד: \nתבג שאב רתא קשת צרש פקר עצק ספצ נעפ מסע לנס: \nכנס ימנ טלמ חכל זיכ וטי החט דזח גוז בהו אדה: \nתגד שבג ראב קתא צשת פרש עקר סצק נפצ מעפ לסע: \nכסע ינס טמנ חלמ זכל ויכ הטי דחט גזח בוז אהו: \nתדה שגד רבג קאב צתא פשת ערש סקר נצק מפצ לעפ: \nכעפ יסע טנס חמנ זלמ וכל היכ דטי גחט בזח אוז: \nתהו שדה רגד קבג צאב פתא עשת סרש נקר מצק לפצ: \nכפצ יעפ טסע חנס זמנ ולמ הכל דיכ גטי בחט אזח: \nתוז שהו רדה קגד צבג פאב עתא סשת נרש מקר לצק: \n"},{"index":8,"he":"כצק יפצ טעפ חסע זנס ומנ הלמ דכל גיכ בטי אחט: \nתזח שוז רהו קדה צגד פבג עאב סתא נשת מרש לקר: \nכקר יצק טפצ חעפ זסע ונס המנ דלמ גכל ביכ אטי: \nתחט שזח רוז קהו צדה פגד עבג סאב נתא משת לרש: \nכרש יקר טצק חפצ זעפ וסע הנס דמנ גלמ בכל איכ: \nתטי שחט רזח קוז צהו פדה עגד סבג נאב מתא לשת: \nכשת ירש טקר חצק זפצ ועפ הסע דנס גמנ בלמ אכל: \nתיכ שטי רחט קזח צוז פהו עדה סגד נבג מאב לתא: \nכתא ישת טרש חקר זצק ופצ העפ דסע גנס במנ אלמ: \nתכל שיכ רטי קחט צזח פוז עהו סדה נגד מבג לאב: \nכאב יתא טשת חרש זקר וצק הפצ דעפ גסע בנס אמנ: \nתלמ שכל ריכ קטי צחט פזח עוז סהו נדה מגד לבג: \nכבג יאב טתא חשת זרש וקר הצק דפצ געפ בסע אנס: \nתמנ שלמ רכל קיכ צטי פחט עזח סוז נהו מדה לגד: \nכגד יבג טאב חתא זשת ורש הקר דצק גפצ בעפ אסע: \nתנס שמנ רלמ קכל ציכ פטי עחט סזח נוז מהו לדה: \nכדה יגד טבג חאב זתא ושת הרש דקר גצק בפצ אעפ: \n"},{"index":9,"he":"תסע שנס רמנ קלמ צכל פיכ עטי סחט נזח מוז להו: \nכהו ידה טגד חבג זאב ותא השת דרש גקר בצק אפצ: \nתעפ שסע רנס קמנ צלמ פכל עיכ סטי נחט מזח לוז: \nכוז יהו טדה חגד זבג ואב התא דשת גרש בקר אצק: \nתפצ שעפ רסע קנס צמנ פלמ עכל סיכ נטי מחט לזח: \nכזח יוז טהו חדה זגד ובג האב דתא גשת ברש אקר: \nתצק שפצ רעפ קסע צנס פמנ עלמ סכל ניכ מטי לחט: \nכחט יזח טוז חהו זדה וגד הבג דאב גתא בשת ארש: \nתקר שצק רפצ קעפ צסע פנס עמנ סלמ נכל מיכ לטי: \nכטי יחט טזח חוז זהו ודה הגד דבג גאב בתא אשת: \nתרש שקר רצק קפצ צעפ פסע ענס סמנ נלמ מכל ליכ: \nכיכ יטי טחט חזח זוז והו הדה דגד גבג באב אתא: \nתשת שרש רקר קצק צפצ פעפ עסע סנס נמנ מלמ לכל: \nככל ייכ טטי חחט זזח ווז ההו דדה גגד בבג אאב: \nתתא ששת ררש קקר צצק פפצ עעפ ססע ננס ממנ ללמ: \nכל זה הוא צירוף מציורי האותיות והמורה הדרכים לידיעת שבעים לשונות ומקוריהם והוא \nצירוף משולש: \n"},{"index":10,"he":"וזו היא דרך כללית לכל ההתחלות של הצירופים של עשרים ושתים אותיות ועיין בם מאד \nודעם: \nב א: \nג ב א: \nד ג ב א: \nה ד ג ב א: \nו ה ד ג ב א: \nז ו ה ד ג ב א: \nח ז ו ה ד ג ב א: \nט ח ז ו ה ד ג ב א: \nי ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nכ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nמ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nנ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nפ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nצ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nר ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nש ר ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nת ש ר ק צ פ ע ס נ מ ל כ י ט ח ז ו ה ד ג ב א: \nהנה כבר העירותיך על דרכי הצרופים כולם. ואמנם צריך עוד שאגלה לך קצת טעמי עניניהם \nשל האלפא ביתות המצורפין. ואומר כי מה שזכר בראשונים שהם מצורפים בדרך שלם וחצי היה \n"},{"index":11,"he":"זה להורות על מציאות האדם, איך נברא עם האותיות שבם נברא הכל, ונברא עם כל מה שקדם \nלו בטבע, ונקשר בכל חבלי המציאות. כלומר חבלי העליונים והאמצעים והתחתונים, וניתן \nבו כח גלגליי להשתכל בכל מה שבו נברא. והוא החמר והצורה, והמורכב משניהם, והמורכב \nהרכבת עירוב מזגית, והמורכב הרכבת שכנות. כי הרכבת העולם אינה ממיני ההרכבות האלו, \nואעפ\"כ שם הרכבה נופל על הכל בשתוף השם. וידוע שהאותיות החמר שלהם שהוא הדיו כמו \nשהודעתיך למעלה, כשהוא בקסת דומה לחץ הזרע שהוא בקשת. והנה הוא חמר מוכן לקבל כל \nצורה שהיא טבעית לו, כלומר אפשר לצייר בו כל ציור שהוא קרוב לצורת חלק מפני מיעוט \nעביו, ומפני שיראה כדמות דבר בולט לפי ראות העין. מפני שמראה עצמו בקלות יאמר עליו \nשצורתו אחות לצורה הבולטת, שהיא קרובה להדמות לה. ומפני שיש שם גוף והוא הקלף או \nהנייר או הלוח כשכל אחד מהם חלק, אי אפשר לומר עליו שצורתו שוקעת בשום פנים: \n"},{"index":12,"he":"ומפני שתתגלה בקלות זו המחשבה השכלית, זימן השם שני לחות העדות שהם לחות אבן כתובים \nבאצבע אלהים. והם לחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים, והלחות מעשה אלהים \nהמה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחות. והנה הראשונים מעשה אלהים ושברם משה. \n\"ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו \nעל הלחת הראשנים אשר שברת\". ואלה הלוחות נקראו לח\"ת הברי\"ת והם התחל\"ת האו\"ר הנקרא \nזה\"ר והוא דבו\"ר בלא ספק, ושמו בר\"י ורמזו \"אף בר\"י יטריח עב\" (איוב לז' יא'). וזה \nסודו א\"ף סימן לשעה שהיא ראש לכל טב\"ע, והוא טב\"ע בר\"י טב\"ע ירח\"י, וסוד טב\"ע ירח\"י \nטו\"ב ור\"ע. כי סוד א\"ף בר\"י הוא טו\"ב ור\"ע, וסוד יטרי\"ח ע\"ב והטו\"ב והר\"ע שהוא \nפרטי\"י שוים. והנה טב\"ע היר\"ח טב\"ע הדבו\"ר ורבים כאלה יתגלו בו. אלא שאני באתי \nלגלות לך בזה עדות הלבבות עם הלחות הכתובים משני עבריהם בעבר\"י בכח י\"ט שנה של \n"},{"index":13,"he":"מחזור היר\"ח: \nוארבעת הלחות, שהשנים מהם מעשה אלהים והשנים מהם פסלם משה יורוך ענין מהותם. אלא \nשהראשונים נשברים והשניים נשארים, ואמנם הראשונים שהם מעשה אלהים, אין בו ספקה. וכן \nבהיות השניים פסולים על ידי משה אשר שבר הראשונים אין בזה קושיא. אבל הספקה והקושיא \nהוא על המכתב השני לבד לא על הראשון. שבראשון נאמר מבואר \"והמכתב מכתב אלהים הוא \nחרות על הלחות\". ואמנם במכתב השני והוא שבלחות השניים נאמר בו מבואר למי הוא מיוחס, \nאם לאלהים אם למשה, שהרי נאמר בכי תשא \"ויאמר יי אל משה פסל לך שני לחות אבנים \nכראשונים\" וכו'. ונאמר שם \"ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר \nסיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים\". ונאמר בסוף הפרשה ההיא \"ויאמר \nיהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל: \nויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את \n"},{"index":14,"he":"דברי הברית עשרת הדברים\", שהם כת\"ר תור\"ה והם עשרי\"ם ושש\"ה ומהם הברכ\"ה וגם כל \nהרכב\"ה. וסוד והנה דבר יי לעד שנאמר \"בדבר יי שמים נעשו\" (תהלים לג ו'). וסודם יה\"י \nאו\"ר ויה\"י או\"ר, הרכב\"ה והרכב\"ה, רל\"ב ורל\"ב, נעש\"ה אד\"ם, האו\"ר הנבר\"א, ע\"ת, \nמשק\"ל, המל\"ך שלמ\"ה. והסוד ש\"ר העתי\"ם דב\"ר, ש\"ר הדברי\"ם ע\"ת, צורו\"ת בעל\"י הבי\"ת, \nצורו\"ת החת\"ן והכל\"ה, א' רא\"ל, עשרי\"ם ושש\"ה, אד\"ם וחו\"ה שר\"י המשו\"ש, ד\"ם ודי\"ו \nשר\"י השמו\"ש, והשמ\"ש והיר\"ח ד\"ם וא\"ש, או ש\"ם וא\"ד וסודם והשמ\"ש והיר\"ח. והנה דבר \nיהו\"ה ב\"ו מעש\"ה בראשי\"ת ומעש\"ה מרכב\"ה. וסימנך \"לרב תרבה נחלתו\" (במדבר כו' נד'). \nוהנה בא עוד במשנה תורה על הלחות הראשונים, \"ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים \nכתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל: \nויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים לחות הברית\" \n"},{"index":15,"he":"(דברים ט' י'). ונאמר \"ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם\" (שם \nיז'). ואחרי כן אמר עוד \"בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה \nאלי ההרה ועשית לך ארון עץ: \nואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון: \nואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי: \nויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום \nהקהל ויתנם יהוה אלי: \nואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה\" (שם י' \nא'): \nויש לך לדעת שאין כונתי בדברים האלה לתקן דרכי הקושיא שבפשט כי היא קלת התירוץ, אבל \nכונתי על הנעלם. ואם לא אגלה לך הסוד הראשון לא תוכל להבין לא הקושיא ולא התירוץ \nכלל. ואמנם הנני מגלה לך זה וממנו תבין השאר, וראוי לך להסתיר זה הסוד מאד לולי \nדעתי שרצון השם הקדמון ית' הוא שיתגלה מפני שהגיע קץ חלוף הזמנים וסוף סדור הכוכבים \n"},{"index":16,"he":"לפי המדות וישתנו המדות והשמות ויבולבלו הלשונות וישתבשו דעות האמות ואמונותיהם \nותשוב העטרה הישראלית לישנה והמעלה היהודית תהיה מיוחסת לשם העצם ולא לשם התאר, \nוישוב הנגלה נעלם והנעלם נגלה. ותשפל ותכנע מעלת הגוים והגויות, ותנשא ותתעלה מעלת \nהיהודים והיהודיות. וינשאו הממונות הזהביות והאבנים שהם האותיות והלחות הסנפיריות \nוהמרגליות המחשביות והחכמות האלהיות. לח\"ת בא\"ת ב\"ש כס\"א, וזהו שאמרו הלחות מכסא \nהכבוד נלקחו והם לוחות אבן, על דרך סוד דמות כסא שנאמר עליו \"כמראה אבן ספיר דמות \nכסא\". והנה כסו\"ת אד\"ם כגלגל\"ת אד\"ם והוא כגלג\"ל התל\"י והוא גל\"ם לחת\"ך. והנה הנגלה \nוהנעלם מן אב\"ן, אב\"ן ותפלי\"ן. והנעלם מן שמי דמיון והוא דמות\"י בכלל בשתוף שכ\"ל עם \nדמיו\"ן ששניהם קד\"ש ליהו\"ה, ושניהם בדמות או\"ת מצורף עם אב\"ן בשתוף ב\"ן וב\"ת ששניהם \nאו\"ר נבר\"א, בשתוף כדו\"ר עם כדו\"ר וכן דרכ\"ו היא דרכ\"ו. והנה ל' ח\"ת א' ב\"ן וסודם \n"},{"index":17,"he":"תו\"ך היכ\"ל. והנה א\"ב לחת\"ן ת\"ו לכל\"ה. והנעלם מן זכר\"י נפ\"ש די\"ו והוא דמו\"ת ש\"ם \nדמיו\"ן וזהו שפ\"ע. ושני הנעלמים זה דמיון, וזה שם דמיון, זה חיו\"ב מד\"ם כלומר הוי\"ה \nמד\"ם וזה חשבו\"ן מד\"ם כלומר שנו\"י מד\"ם והנו ש\"ם חיו\"ב מד\"ם. ואם כן זכרי בנעלמו \nיתר על שמי בנעלמו ש\"ם ואמנם שמ\"י בנגלהו יתר על זכרי בנגלהו נביאי\"ם. וסוד שניהם \nחצ\"י הש\"ם. ועוד יותר מופלא מז\"ה למ\"ד ח\"ת ת\"ו סודו ד\"ח תתע\"ו אל\"ף בי\"ת נו\"ן הכ\"א \nתקפ\"ט ד\"י ז\"ז זין זין כלה בחשבונך. והם הם לחות הברית גם לחות העדות בסוד העבור. \nואם כן ראוי לומר כי הלחות מעשה אלהים המה בין על דרך הפשט, מפני שאמרו אין מקרא \nיוצא מידי פשוטו. בין על דרך הנסתרת שכבר נרמז על זה מאמר הכתוב שאמר, \"הנסתרות ליי \nאלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת\". וכבר אמרו מי \nשתורתו אומנתו פטור מכל המצות האמורות בתורה, והתבאר אם כן שהלחות הכתובים באצבע \n"},{"index":18,"he":"אלהים והמכתב שהוא מכתב אלהים, הם ענינים נמצאים בשלשה עולמות. וידענו זה עם דעתנו \nשצורת המשכן וכל כליו היא צורת השמים וכל צבאם. ואם כן הארון של עץ והלחות שבתוכו, \nוהמכתב החרות על הלחות, והבנת המכתב, הם ענינים דומים לצורת האדם הזוגי ולצורת \n"}]}
