{"id":"kabala-cc328f811a9f-1-12","bookId":"kabala-cc328f811a9f","part":1,"torah":12,"title":"קטע 12","hebrewTitle":"קטע 12","segments":[{"index":1,"he":"עקב הד' אל תמונת ראש ו' התחתונ' והעוקץ שהוא ראש שעל פני הד' תמונת ראש של ו' \nעליונה ויהי מעתה ב' ווין הפוכים שמניינם י\"ב לרמוז על הפוכיים וכן על י\"ב אלכסונים \nכפי המקובלים ועוד רומז אשר הש\"י מנהיג את העולם באמצעיות השנים עשר מזלות. ועוד \nרומז אשר השם מנהיג את הי\"ב שבטים ר\"ל הוא בעצמו בלי אמצעות המזלות כ\"א לפי מעשיהם \nולכן נסמך הדלי\"ת מיד אחר הגימל לומר כי עיקר הגמול הוא אל הי\"ב שבטים וזרעם: ה( \nכתוב בספר התמונה כי תמונתה היא ד' ובתוכה י' הפוכה ויעלה מניינה י\"ד כי בה' נברא \nהעוה\"ז וכל עיקר העוה\"ז הוא בשביל ישראל וע\"כ נסמך ה' אחר הד' כי ראש אבתינו הוא \nאאע\"ה וראש משפחתינו הוא משפח' בית דוד עולה י\"ד וכן בהתחלת גאולת ישראל סדרו בשירת \nהים י\"ד שמות וגוף של ה' עול' חמש' לומר אימתי ישראל עיקר עוה\"ז כשמקיימין את התורה \nבחמשה חומשי התורה והי' שהוא תוך הה' הוא הפוכה מפני שהעוה\"ב נברא ביו\"ד והיא הפוכה \n"},{"index":2,"he":"של ה' על זה הדרך: ו( כתב החסיד שאין לה תמונה מאותיות שלימות כ\"א מחוליות מצורפים \nכי חוליות ראשה הוא י' ובתוס' צירוף רגלה תהפוך אל ו' והוא לשון חיבור ומניינה הוא \nו' כי כל המחובר יש לו ו\"ק וזה הוא כל העולם וע\"כ נסמך הו' מיד אחר הה' וכן רומז אל \nששת ימי בראשית וגם בצירוף הי' יהי' י\"ו כי כן יש י\"ו פנים לחיה אחת. וגם העולם \nהתחתון נחלק אל י\"ו כמו שנתבאר בס' האשכול ומא' רז\"ל פה א' שהכל מחובר ונקשר קצתו \nאל קצתו: ז( כתוב בספר כתר שם טוב שיהי' ראשה מרובעת ופני' רואים לכאן ולכאן והנה \nהז' אין לה תמונה מורכבת כלל רק מניינה הוא הז' כי המקום הוא השביעי לששה קצוות \nואין שייך בו לא תמונה ולא שום הרכבה בשום ענין בעולם ולכן נסמך הז' אחר הו' וכן \nהוא יום הז' אחר ששת ימי המעשה שהוא קודש לה' וע\"כ ראש של הז' פנים לכאן ולכאן אחד \nלששה הקצוות ואחד לששת ימי המעשה וראשה מרובע ר\"ל בשלשה דחוקים באורך ברוחב בגובה \n"},{"index":3,"he":"ועומד באויר של רגל אחד כמו שארז\"ל העולם עומד על רגל אחד וצדיק שמו שנאמר וצדיק \nיסוד עולם: ח( הלכה מרווחת בישראל כמו ר\"ת ז\"ל שתמונתה ב' זיינין ויתכן שאפילו \nלרש\"י ז\"ל שתמונתה ב' זיינין דבוקים כזה ח ועל כן לא השגחנו על שום תמונה אחרת זולת \nזה וב' זיינין ביאורם ז' פעמים ז' הרומז לז' שבתות השנים שבע פעמים ומפני שהזי\"ן \nרומזות לשבת בראשית והח' אל השמיטה והיובל ע\"כ נסמך זו לזו והנה זפ\"ז עולה מ\"ט כי \nשביעית לעולם קודש הוא והנה גוף אות הח' עולה שמונה לומר לך כי באחרונה השמיני קודש \nהיא שנת היובל כמש\"ה וקדשתם את שנת החמשים שנה וגו' ר\"ל שהוא יובל הגדול ועוד רומז \nבשני הזייני\"ן לשבעה ימי חג הסוכות אשר הושיבם בשבעה ענני כבוד כמש\"ה כי בסוכות \nהושבתי את בני ישראל וגו' וגוף אות הח' הוא רומז אל שמיני עצרת: ט( כתוב בספר \nהתמונה שהיא מורכבת מן כ' וז' ה' אי\"ש מלחמה ר\"ת אלהים י\"ה שד\"י אל\"ף למ\"ד ה\"א יו\"ד \n"},{"index":4,"he":"מ\"ם יו\"ד ה\"א שי\"ן דל\"ת יו\"ד שעולים כ\"ז אותיות ומפני כי השי\"ת רומז אל טו\"ב ר\"ל \nשהוא הטוב גמור האמיתי תמיד הן בדין והן ברחמים הן במלחמה והן בכל דבר המקרים \nהנכללים בתשע מאמרים במנין הט' ואלו הן כמ\"ה אי\"ך אנ\"ה מצטרף מת\"י מצ\"ב ל\"ו מתפע\"ל \nנפע\"ל. ובס' רוח חן הם מפורשים ומפני שהשמינית הוא קודש לה' ומבורכת בטובה של השם \nיתעלה ב\"ה וכמש\"ה וצויתי את ברכתי בשנה השישי' ועשה את התבוא' לג' השני' וע\"כ נסמך \nהט' אחר הח': י( העשירי יהיה קודש לה' כמו שפי' רש\"י ז\"ל וזה סוד המעשר כי בעשר' \nמאמרות נברא העולם והם אקריין ט' כדפי' והעשירי הוא מאמר העצם ואינו שייך כלפי מעלה \nרק מאמר העצם בלבד וע\"כ הוא קדוש. ועוד שבבראשית הם רק ט' מאמרות מפורשים והעשי' \nלדקותו נרמז רק במלת בראשית ומפני שהתשעה מקריים נושאים בעצמן בעצם לכן נסמך היו\"ד \nאחר הטי\"ת ומפני שמעצם הקודש ברא שלש' עולמו' לכן אל היו\"ד ג' עוקצין הירך של מטה \n"},{"index":5,"he":"הוא עב הוא כנגד עולם התחתון והעוקץ שבפנים הוא כנגד עולם האמצעי וגם הוא נוטה למטה \nמפני גשם והעוקץ אשר למעלה הוא כנגד עולם העליון: כ( לאחר שהזכרנו מאמר העצם אל \nהיו\"ד ראוי להמליכו. ולכן נסמך אותיות כ' ל' מ' שהם אותיות מל\"ך והמה נהפכים מן \nסדרם באלפ\"א בית\"א מפני שמלכותו יתעל' ב\"ה וב\"ש הוא היפך מדת ב\"ו כי המלכו' ב\"ו \nתלוי בעבודתו ורכושו וחיילותיו וכשהם פורשים ממנו הם נשארים שלימים והוא ומלכותו \nבטילה אבל הקב\"ה אינו כן כי כל העולם צריכים אליו והוא אינו צריך להם בשום דבר. \nוהרוק\"ח כתב שהתמונה של כ' הוא כמו שני ווי\"ן עקומים שהם מחוברים כדמות מערה ונקרת \nהצור ולכן אמר ושכותי כפי עליך עד עברי וגו' כי הכ' הוא כדמות כף האיש שהיא עקומה \nוכפופה כדי לקבל מה שבא לתוכה. וגם מלת כ' שמי' מוכיח עליו שהוא לשון כף איש והיא \nרומזות לכף של מרע\"ה שקיבל את הלוחות וזשארז\"ל כ\"ף כפופה כ\"ף פשוטה כי מרע\"ה קבלם \n"},{"index":6,"he":"מהפשוט יותר מכל פשוט והנה מנין של כ' הוא עשרים כי אאע\"ה הי' דור עשרים מאדה\"ר \nוהוא הי' הראשון שקיבל עליו התורה כמו שדרשו רז\"ל על פסוק עקב אשר שמע אברהם בקולי \nוגו' והנה גם תמונתה היא ב' רישין הדבוקים זה לזה אשר יעלה מספרם ד' מאות כנגד מה \nשאמר הקב\"ה לאאע\"ה ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה עד שהקב\"ה שלח מרע\"ה לגאלם: ל( \nכתב בספר התמונה איך שתמונתה היא כ\"ו ויעלה מספרה כמספר שם יהו\"ה יתעלה ב\"ה שהוא \nגבוה מכל הגבוהים וראשה מעט כפוף לפניה והוא כמשארז\"ל בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של \nהקב\"ה שם אתה מוצא ענותנותו. ועוד היא רומזות אל מה שנאמר כי רם ה' ושפל יראה ומספר \nעצם האות הוא שלשים רמוז שהמלכות נקנית בל' מעלות ומתי יודע מלכותו הוא כמש\"ה ביום \nההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד והמקבלים מלכותו יתעלה הוא בל' כי ג' יודין הם בפסוק \n\"יברכך \"יאר \"ישא הם עולין ל' ולכן כיוונו רבותינו ז\"ל לתקוע הל' קולות במה שאנו \n"},{"index":7,"he":"מזכירים את מלכותו. ונ\"ל עוד שמרומז ג\"כ זה בבחי' כ\"י שמספרו ל' ופירושו כי רם ה' \nושפל יראה במלת כ\"י שהוא גימ' ל' אהה ]אולי צ\"ל אתה[ מבחין זה כ\"י רם ה' ושפל יראה: \nמ( כתב בספר התמונה כי תמונתה היא כ\"ו ויעלה מספר' כמנין שם המיוחד יהו\"ה ומספר \nעצמ' הוא ארבעי' כמו מנין של ארבעי' יום שהיה מרע\"ה בהר שקיבל את התורה וחתם בה שם \nהמיוחד להודיע שהתורה היא מהש\"י ב\"ה ולא ממרע\"ה כמש\"ה תורת ה' תמימה וגו' וזה \nשארז\"ל מ' פתוחה ם' סתומה מאמר פתוח מאמר סתום כי מאמרי התור' ר\"ל מליצתה גלוי' אל \nמצות הנאמנים בה. ועוד יש עלי' פרושים נסתרים דרך משל וחידה לסודות סתומות ורמזים \nגדולים כאשר פרשתי הכל בס' האשכו\"ל ועוד היא רומזת אות המ' אל ארבעים סאים שהוא \nשיעור של מקו\"ה מ' סאים וכן מקוה גימ' מ' סאים וכן טהרת האשה אל בעל הצריכה למ' סאה \nכדי שיהא יצירת הולד שהוא למ' יום בטהרה כי ול\"ד גימ' מ': נ( כתב בס' התמונה שהאות \n"},{"index":8,"he":"נ' מורכבת מן ז' ומן ו' ועולה מספרם כמנין אח\"ד שהוא י\"ג פי' חותמו של הקב\"ה הוא \nאמ\"ת ומודיע שהוא אחד כי מן הא' עד המ' הוא י\"ג אותיו' כמנין אח\"ד ומן המ' עד הת' \nהוא י\"ג אותיות ג\"כ כמנין אח\"ד ולכן נסמך הנ' מיד אחר המ' כי חותם המלך הוא ראוי \nלהיות באמצע ומנין החותם מאלף עד ת\"ו הוא ב\"פ י\"ג כמנין ב\"פ אח\"ד הראשון מפני שהשם \nיתעל' ב\"ה אחד שמדותיו הם י\"ג. והשניות נגד ישראל גוי אחד בארץ ותורתו שבה הוא \nנבדלים ישראל מן העמים להיות נדרשת בי\"ג מדות והנ' מדת נאמן אמת וישראל נאמן כפוף \nנאמן פשוט נ' כפופה נ' פשוטה ר\"ל ן שהוא פשוט מכל פשוט ונאמן כפוף כנגד מרע\"ה שקיבל \nהתורה בי\"ג מדותיו וכמש\"ה והאיש משה ענו מאוד בכל ביתי נאמן הוא. גם גוף האות עולה \nחמישים נגד נ' שערי בינה שבמדת ה' ובתורתו: ס( כתב הרוקח כי תמונתה הוא כ\"ו ויעל' \nמספר' כמנין שם המיוחד יהו\"ה ומדובקים למעל' ולמט' להיות' סתום מכל צד כי סוד ה' \n"},{"index":9,"he":"ליריאיו נסתם כדפי' לעיל וע\"כ נסמך הסמ\"ך אחר הנו\"ן מפני השם וחותמו כי סודות עצמות \nבידיעתו הם וגם מה שצורת' ס' הוא עגול כי כל דבר שהוא שוה עיגול בלתי כדורי אין לו \nלא סוף ולא ראש והוא רומז לסוד יהו\"ה שהוא ראשון ואחרון בלי סוף ותכלית וז\"ס של \nהבאת ביכורים להביא לו ראשית ביכורים כל פרי האדמה ולכן נתנו החכמים בו שיעור אחד \nמן ס' כמש\"ה ושמת בטנ\"א כי טנ\"א גימ' ס' וגוף של ס' עול' ששים כנגד ששים רבוא ישראל \nהמביאים את הביכורים להקב\"ה: ע( היא רומזות אל התורה שהיא מאירה עינינו וכן נדרשת \nהיא בע' פנים ונמסרה לדרוש לפי דעת ע' סנהדרין כמש\"ה לא תסור מכל הדברים אשר יורוך \nוהמה יראי ה' הנחמדים למעלה ולכן נסמך הע' אחר הס' ובזכותם העולם ניזון כמ\"ש רז\"ל \nאם אין תורה אין קמח וכ\"ה אומר הנה עין ה' אל יראיו וגו' עד להחיותו ברעב וכן תמונת \nהע' אשר ישר בעינינו הוא מצורף מן חוליות וז\"ן כי ראשה השמאלית תמונת ו' הוא \n"},{"index":10,"he":"ובצירוף גופה הנמשך לצד השמאל תהפך לן' וראשה הימנית בהמשך גופה עד מקום השמאל היא \nתמונת ז' ויהי' צירופי זו\"ן כי עינינו אל ה' צופים שיזון אותנו ומספר צירופו ביחד \nר\"ל גימ' שלהם הוא גנ\"י ר\"ל ג\"ן שלי כי הע' רומזות העדן ר\"ל גן עדן שהוא ליראי ה' \nולחושבי שמו וע\"כ זכו אל התורה שבהם שגם היא נקרא ג\"ן כי ג\"ן פרשיות הם בתורה וע' \nרומזות לתורה: פ( כתב בס' התמונה שהתמונה היא כ\"ו ויעלה מספר' כמנין יהו\"ה שהוא שם \nהמיוחד וזה שארז\"ל פ' פשוטה פ' כפופה לרמוז על קבלת התורה שבאה מן הפה פשוט מכל \nפשוט לפה של מרע\"ה וכמש\"ה פה אל פה אדבר בו ולכן נסמך הפ\"ה אחר עי\"ן לומר שנית' \nלמרע\"ה מאת הקב\"ה יתעלה ומתברך שמו. ולכן חתם הקב\"ה שמו עלי' וכן תואר הפה ממש אל \nפה פתוח והוי\"ו שבתוכה היא הפוכה כלפי מעל' לרמוז שיהי' דברי פינו רק מעניני מעלה \nכמו דברי אלהים חיים או בדברי תורה וכמש\"ה ודברת בם ולא בדברים זרים וגוף מנין של \n"},{"index":11,"he":"הפ' הוא שמונים כי בן שמונים שנה הי' מרע\"ה כשעמד לפני פרעה הרשע בשליחות של המקום \nב\"ה ויתעלה ואז אמר לו ואנכי אהי' עם פיך וגו': צ( כתב באלפא ביתא דר\"ע ז\"ל שתמונת' \nי\"נ ויעלה מספר' ס' כי סוד מה שארז\"ל צדיק כפוף צדיק פשוט ר\"ל כי ניתנה התורה מן \nהצדיק פשוט מכל פשוט לצדיק כפוף ואל ס' רבוא ישראל ולכן נסמך הצדיק אחר הפ'. וגם \nמנין הרכבת ס' הוא כנגד ס' גבורים סביב לה מגבורי ישראל כי גבור ר\"ל צדיק כמשארז\"ל \nאיזהו גבור הכובש את יצרו ומנין הצ' עם צירוף י\"נ הוא עולה ק\"ן רמוז אל מה שכתב \nהפסוק על ק\"ן צפור והארכת ימים שארז\"ל שהוא לעולם שכולו ארוך ר\"ל כי העוה\"ב רק אל \nהצדיקים וכמש\"ה ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ ר\"ל ארץ החיים: ק( כתב בס' תמונ' \nכי תמונת' הוא כ\"ן ויעל' מספר' ע' כי הק' רומזות אל קדושת קרבן היום כלומר אל ע' \nפרי החג אשר נקרבים אל הקב\"ה לקיום העוה\"ז ובזמן שהקרבנות בטלים הקיום של העולם הוא \n"},{"index":12,"he":"בק' ברכות וזש\"ה ונשלמה פרים שפתינו וכן אמר הכתוב על כן אברכך בחיי וגו' ע\"ל גימ' \nק' וכה\"א כי כן יבורך גבר כי כן בגימ' ק' וגם היא רומזות לאאע\"ה כמש\"ה לך לך שעולה \nק' וגם נאמר עליו הלבן ק' שנה יולד והוא אב המון גוים ולכן נסמך הק' אחר הצ' מפני \nשהקדים ופי' קיום העוה\"ב ולכן פי' אח\"כ קיום העוה\"ז ג\"כ: ר( אמרו רז\"ל ק' קדוש ר' \nרשע ולכן נסמך הר' אחר הק' להודיעך שהקב\"ה קורא לרשע שישוב בתשובה והנ' תמונת הר' \nאשר ישר בעינינו הוא שהיא מצורפת מן חוליות כי רגל' במקצת גגה היא תמונת ו' וכשהיא \nמתארכת תתהפך אל ד' ויעל' מניי' ד\"ו ובין הכל רד\"ו שבגימ' הוא בב\"ל מד\"י יו\"ן אדו\"ם \nשהוא רד\"ו ע\"ה שהם הרשעי עולם אשר החריבו שני בתי עולמי' בתי מקדשינו והכבידו את \nעולם עלינו כי עני ורש יותר מן הרשע בעוה\"ב כי הרי אין לו שום זכיות וכן מספר של ר' \nהוא מאתים כמשרז\"ל מי שיש לו מאתים זוז לא יטול מן הצדקה ואסור בלקט שכחה ופאה אבל \n"},{"index":13,"he":"מי שיש לו זוז א' פחות שהוא כמנין של צדקה אז הוא עני גמור ומותר אז לקבל מן הצדקה: \nש( כתב בספר תמונה שתמונת' הוא וי\"ז ויהיה צירופם זי\"ו כי ש' פירושה שכני' ועל כן \nנסמך הש' אחר הר' כי הרשע גורם סילוק זי\"ו השכינ' מהעול' ומנין זיו הוא כ\"ג וכן יש \nגם כן כ\"ג תיבות מן יברכך עד ואני אברכם לומר לך שע\"י ברכת כהנים יהיה גילוי זיו \nשכינה עלינו: ת( כתב בספר תמונה כי תמונתה ד\"ו ויעלה מנין הת' אל הד' מאות שהוא \nכנגד ארץ ישראל שהיא ת' פרסה על ת' פרסה והיא מקודשת בעשר קדושת. אך הרוק\"ח כת' \nשתמונתה הוא ב' דלתי\"ן ואמנם גם לכוונה זו הוא רומז שארץ ישראל הוא ת' פרסה על ת' \nפרסה שהוא ד' על ד' ומפני שהש' רומזות אל זיו השכינה ולכן נסמך אחריה הת' כי עיקר \nגילוי השכינ' הוא בארץ ישראל וכבר אמרנו שתפסנו העיקר כי תמונתה היא שני דלתי\"ן \nוהדלי\"ת התחתונה היא הפוכה ותמונתה נ' ויהי' צירופה עם ד' עליונ' שהוא ד\"ן את העולם \n"},{"index":14,"he":"כמו שאמר הכתוב והתו\"ת תי\"ו על מצחות האנשים ואמרו רז\"ל כתוב תי\"ו של די\"ו על מצחן \nשל צדיקים ותי\"ו של ד\"ם על מצחן של רשעים ופריך בגמ' ומאי שנא ומשני ת' תחי' ת' \nתמות והרי הת' הוא ב' דלתין א' של די\"ו והב' של ד\"ם וכל אחד ואחד לפני דינו וכמו \nשאמר הכתוב כי ממנו תוצאות חיים וחילופו הוא לרשעים כמש\"ה תחלואי תוצאות מות. וגם \nרמוז עוד הב' דלתי\"ן אשר העליונה היא כדרכה והתחתונה הוא מהופכת כי דל\"ת פירושה ד\"ל \nכמו שפי' והדל\"ת התחתונה היא הפוכה והרי יש ד\"ל ונשאר ד\"ל ונתהפך כי גלגל הוא חוזר \nבעולם וכמ\"ש תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות הפסוק הוא מתחיל בת' בתחלה דברו ישראל \nתחנונים כמ\"ש ועבדיך מוכים ופרעה הרשע יענה עזות תב\"ן אין ניתן להם וגו' אבל לבסוף \nנתהפך הדבר שישראל אמרו גם אתה תתן בידנו וגו' ופרעה אמר קומו צאו כדברכם וגו': "}]}
