{"id":"kabala-d3b1399af64e-1-8","bookId":"kabala-d3b1399af64e","part":1,"torah":8,"title":"חלק ג שער א","hebrewTitle":"חלק ג שער א","segments":[{"index":1,"he":"חלק ג שער א \nחלק השלישי: \nבהנהגת השגת רוח הקודש: \nהשער הראשון במהות העולמות בתכלית הקצור שיהיה בו צורך להבין מהות הנבואה: \nהנה המאציל העליון אשר האציל כל העולמות נקרא אין סוף ואין בו שום תמונה לא בשם ולא \nבאות ואפילו בקוצי האותיות כלל, ולכן אפילו ההרהור אסור בו. והאציל חמשה עולמות, זה \nנשמה לזה וזה לזה, והן, אדם הקדמון הנזכר בספר התקונים (בתקון י\"ט ובריש תיקון ע' \nובכמה מקומות) ובלשון הגאונים נקרא צחצחות, השני עולם האצילות, השלישי עולם הבריאה, \nהרביעי עולם היצירה, החמישי עולם העשיה. ואלו החמשה עולמות נקראו הוי\"ה אחת, כי \nקוצו של יו\"ד הוא א\"ק [אדם קדמון], והיו\"ד אצילות, וה\"א ראשונה בריאה והוא\"ו יצירה, \nוה\"א אחרונה עשיה. ולפי שא\"ק לרוב העלמו אין לו תמונת אות אלא קוצו של יו\"ד כי האין \nסוף אפילו תמונת קוץ אין לו לכן אין אנו מזכירין לעולם אלא ארבעה עולמות אצילות \nבריאה יצירה עשיה, כי הם אותיות גמורות וארבעתם יחד נקראים שם הוי\"ה: \n"},{"index":2,"he":"עוד נתחלקו אלו הארבעה לתשע מדרגות והם חכמה ובינה ושש קצוות התפארת ומלכות. כי אלו \nהארבעה נקרא ארבעה יסודות עליונים שהם ארבעה עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה. \nונחלקים לתשע ספירות, ואמנם קוצו של יו\"ד שהוא א\"ק העולם החמישי העליון כולל כולם \nובו לבדו שורש כל ארבעה היסודות שהם ארבעה עולמות, אצילות בריאה יצירה עשיה, ונמצא \nכי לעולם לא יש יותר מארבעה יסודות בלבד. כלל העולה כי האין סוף אינו נכלל בשום \nחשבון כלל: \nואחר כך העולמות. בתחלה הם כללות אחד, והם שם אחד של הוי\"ה. ואחר כך נחלק לארבעה \nיסודות, זולת השורש שלהם שהוא א\"ק קוצו של יו\"ד והיא הספירה העשירית העליונה מכולם \nהנקרא כתר, ואחר כך אלו הארבעה יסודות נחלקו לתשע ספירות כנזכר: \nוהנה כל זה נכללין בשתי חלוקות והם המאציל והנאצלים כולם. וזהו שכתוב בפרקי רבי \nאליעזר (פרק כ\"ג) עד שלא נברא העולם, רצונו לומר העולם הזה, היה הוא ושמו אחד, כי \n"},{"index":3,"he":"האין סוף הנקרא הוא והנאצלים הכלולים בשמו שהוא הוי\"ה אחת, הכל אחד, כי היתה השלהבת \nגנוזה בגחלת: \nוהנה נתבאר כי כל העולמות נכללים בשם הוי\"ה הנחלקת לארבעה יסודות ולעשר ספירות, \nוכמו כן כל עולם מהם נפרט על דרך זה. כיצד, הנה עולם האצילות שהוא אות יו\"ד הנקרא \nחכמה נחלק לכל הבחינות הנזכרות. ויש בו הוי\"ה אחת שלמה נחלקת לארבעה יסודות ועשר \nספירות גמורות על דרך הנזכר בכללות כל העולמות ממש, ועל דרך זה הוא בכל עולם מחמשה \nעולמות הנזכרים, ועל דרך זה עוד הולך ונפרט הענין בתכלית הפרטות עד שנמצא כי אפילו \nבזה העולם השפל אין לך בריה קלה שאין בה כללות ארבע אותיות ההוי\"ה וכללות עשר \nספירות. וכל זה להורות כי הכל נברא מכח המאציל יתברך ואין זולתו: \nעוד הקדמה אחרת והיא כי כל אלו הבחינות והמדרגות מרום אדם הקדמון עד התהום שבעולם \nהשפל, כולם הם זו למעלה מזו וזו לפנים מזו, כי העליון מחברו מתלבש תוך התחתון ממנו \n"},{"index":4,"he":"כנשמה לגוף, ואמנם אין כל כללות העליון מתלבש בתחתון רק בחינה פרטית תחתונה שבעליון \nמתלבש בכל התחתון וכן על דרך זה עד סיום העולמות. באופן שכל העולמות, הן כולן \nבכללות, הן כל בחינה מהם, אפילו בעולם השפל, בכל פרט מהם, הכל הוא בדרך זה, כי זה \nעליון מזה וזה פנימי מזה עד שכולן הן כענין לבושים זה לזה וכולן לבושים אל האין סוף \nונשמה לכל הנשמות: \nואמנם בכל עולם מאלו החמשה יש הבדל בהתפשטות האורות עד היכן מגיעין כדי שיהיה הפרש \nבין זה לזה וכן יש הפרש אחר בפרטי הארבעה יסודות שבכל עולם, וכן בפרטי הפרטות, ואין \nזה מקום באור ענין זה: \nונמצא כי כמו שבדרך התפשטות האורות מלמעלה למטה אין לך ספירה שאינה כלולה מכל העשר \nספירות וכל ספירה וספירה מתחלקת לאלפים ולרבבות ספירות, כן הענין בהתפשטות האורות \nמבפנים ולחוץ יהיה על דרך זה, כי הפנימי שבכולם נקרא כתר, והחיצון שעליו חכמה, \nוהחיצון שעליו בינה, והחיצון שעליו שש קצוות התפארת, והחיצון שבכולם מלכות וכן כל \n"},{"index":5,"he":"בחינה ובחינה היא נחלקת בדרך זה לאלפים ורבבות פרטי פרטים. ולפי שבאור ענין זה בכל \nשאר העולמות נתבאר אצלנו זולת ענין העשיה לכן נבאר ענינו בקצור נמרץ מה שיש צורך אל \nדרוש מבוקשנו פה: \nהנה שבעה רקיעין הן, והעליון נקרא ערבות, לפי שכולל שלש ספירות ראשונות דעשיה, והם \nגלגל השכל, גלגל המקיף, גלגל המזלות. וחמשה גלגלים (שצמח\"נ) שבתאי צדק מאדים חמה \nנגה, (שהם חג\"ת נ\"ה) חסד גבורה תפארת נצח הוד, וגלגל ששי יסוד, כולל כוכב ולבנה. \nוהאחרון נקרא וילון אינו משמש כלל (חגיגה דף י\"ב ע\"ב) כי הוא ספירת מלכות דעשיה וגם \nהיא בעצמה נחלקת לעשר ספירות שבה. והם, וילון כתר שבה וארבע היסודות אש רוח מים עפר \nשבעולם השפל, הם חכמה ובינה ושש קצוות התפארת והמלכות. ונמצא שהמלכות שבמלכות שבה \nהיא יסוד העפר, כלי וגולם לכל העולם כלו, ובזה היסוד העפר נמצאו כל התולדות שבה \nכלולים מכל הארבעה יסודות הנזכרים, בסוד הכל היה מן העפר: \n"},{"index":6,"he":"והרי נתבאר מלמעלה למטה, והנה כן הן מבפנים ולחוץ. כי הנה יסוד העפר כלול מעשר \nספירות והכתר שבהן פנימי מכולם ונקרא בחינת יחידה של יסוד העפר. וחוצה לו, חכמה. \nוחוצה לו, בינה, נשמה. וחוצה לו, שש קצוות התפארת, רוח. וחוצה לו, מלכות. נפש יסוד \nהעפר. וזו המלכות נחלקת לעשר ספירות שבה, והמלכות החיצונה שבהם הוא יסוד העפר עצמו \nהחמרי, שאין בו שום רוחניות אלא חומר עכור הנקרא דומם, וכל מה שבפנים נקרא נפש \nהדומם. ועל דרך זה ביסוד המים, כי המלכות החיצונה שבכולם נקרא מים המצמיחים ונקרא \nצומח וכל מה שבפנים נקרא נפש הצומח. ועל דרך זה ביסוד הרוח, וביסוד האש, שהם החי \nוהמדבר, ואמנם ארבעתן יחד הן, הדומם - נפש. והצומח - רוח. והחי - נשמה. והמדבר - \nחיה. ווילון - יחידה. וכבר ביארנו כי כל בחינה מהם כלולה מכולם: \nוזהו מה שתמצא בדברי הפילוסופים בשם כוחות, באמרם כי בנפש הצומחת יש בה כח הזן וכח \nהמושך וכח המעכל וכח הדוחה, וכן אמרו בנפש החיה הנקרא התנועה והמרגשת. כי יש בה כח \n"},{"index":7,"he":"המתעורר וכח המדמה וכח המצייר כו' ועל דרך זה בכולם: \nהעולה מכל זה כי גם שמלכות החיצונה שבכל איזו בחינה שתהיה, הנה היא הגוף שבאותה \nהבחינה. אמנם אינו נקרא גוף וחומר אמיתי עכור, אלא המלכות החיצונה אחרונה שבעשיה \nמלמעלה למטה ומבפנים לחוץ, וזאת הנקודה לבדה היא יסוד העפר החמרי לגמרי, והוא הגוף \nהיותר עכור והחמרי של כל העולמות כולם: \n \n"},{"index":8,"he":"חלק ג שער ב \nהשער השני: \nבמהות האדם: \nבמהות האדם, ובו יתבאר דרושים לא שערום הראשונים והם יסודות נפלאים, ולולא ההכרח \nלבאר ענעי הנבואה לא הייתי מבאר אותם, ואכתבם בתכלית הקצור וכבשים ללבושך: \nואשאל כמה שאלות עמוקות, א' מה צורך היה בבריאת האדם בעולם הזה בגוף ונפש. ב' למה \nהוסיף עוד ביצירת האדם שתי יצירות אחרות והם היצר טוב והיצר הרע שבו. ג' אחר ששניהם \nשקולים בו איך ניתנה הבחירה להטותו לזה ולזה באיזו כח. ואם יש יכולת להטות אם כן לא \nיבראו כלל. ד' ביאור אל שני יצרים האלו מה ענינם. ה' לדעת אם נשמת האדם גדולה \nמהמלאכים אם לא, אם נאמר שהאדם גדול מהמלאכים למה לא ירדו גם המלאכים בעולם הזה \nלהתלבש בגוף ונפש, ואם המלאך גדול מהאדם אי אפשר, כי בכל מדרשי רבותנו ז\"ל נמצא \nהפך, כמו שאמרו (מד\"ר וישלח פע\"ח) מי גדול השומר או הנשמר וכיוצא בזה. עוד כי \nהכתובים עצמן מורים להפך כמו שכתוב (דברים פרק ל\"ב) צור ילדך תשי, (תהלים פרק ס\"ח) \n"},{"index":9,"he":"תנו עז לאלהים, על ישראל גאותו, (דברים פרק י\"ד) בנים אתם לה' אלהיכם, (ישעיה מ\"ט \nג') ישראל אשר בך אתפאר. ואין המלאכים אומרים קדוש עד שיתחילו ישראל, ולא נמצא כזה \nבמלאכים כלל. ו' כי גם אם נודה שכן הוא תימה גדול לקרותם בנים ולומר שמתישים כח \nעליון או מחזיקים או מתפאר בם וכביכול יבוא האדם לידי כפירה. ז' ענין הנבואה איך \nיתכן שידבר מלך מלכי המלכים ואפילו על ידי מלאך אל האדם השפל ומה גם בהיותו מתלבש \nבחומר היותר עכור שבכל העולמות: \nואמנם כבר נתבאר בשער שקדם לזה עניני מהות העולמות איך כולם הוי\"ה אחת כוללת כולם \nונחלקת לחמשה עולמות והן נקראות יחידה וחיה ונשמה ורוח ונפש. והעולם החומרי הזה הוא \nגוף וחומר לכלן, באופן כי כל העולמות הם צורות אדם כלול מחומר וצורה נחלקת לחמשה \nמיני רוחניות כנזכר. וידעת כי שם ההוי\"ה במלואה באלפי\"ן עולה בגימטריא אדם. ועל דרך \nזה בכל פרט ופרט בכל בחינותיהם וכל בחינה מהן נקרא אדם פרטי נכלל מהוי\"ה אחת הנחלקת \n"},{"index":10,"he":"בארבעה יסודות ועשר ספירות: \nועוד יש חלוק אחר לא נתבאר בשער שקדם, והוא, כי גם העשר ספירות נחלקו לתרי\"ג בחינות \nכמו שיתבאר. והרי כי כל העולמות יחד וכן כל פרט מהם בפני עצמו נברא כדמות אדם \nהתחתון, וזהו סוד נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, והבן זה היטב: \nוכבר נתבאר (עץ חיים שמ\"ז פ\"ז) כי מן הבריאה ולמטה הכל נקרא עץ הדעת כלול טוב ורע, \nאלא שבכל מדרגה מהם מתמעט הטוב ומתרבה הרע, עד שנמצא שהעולם השפל רובו רע ומעוטו \nטוב. גם נתבאר, כי לעולם הרשע מכתיר את הצדיק ולכן הטוב נקרא פרי והרע נקרא קליפה \nהמלבשת את הפרי ולא זו בלבד, כי אפילו האורות הטובים הם על דרך זה, כי היותר זך \nורוחני שבהן מתלבש בתוך שאר האורות, וכן כולן כפי סדר מדרגותיהם. וכבר נתבאר בשער \nשקדם איך האין סוף פנימי מכולן וחוצה לו הספירות בסדר מדרגותיהם כתר פנימי מכולם \nומלכות חיצונה מכולן: \nועתה נבאר מה שלא נתבאר שם. והוא כי כמו שזה האור המיוחד הנקרא עולם העשר ספירות \n"},{"index":11,"he":"בתמונת אדם אחד, כן יש עוד אור אחד הנקרא מחצב הנשמות של בני אדם נכלל ממש בכל אותם \nפרטי הבחינות שנתבאר באדם של העשר ספירות שהוא הנקרא אלהות גמור והוא מתלבש תוך \nהאור הזה הנקרא מחצב הנשמות בכל פרטיו: \nעוד יש אור אחר בצורת אדם הנקרא מחצב המלאכים, שממנו נחצבו כל המלאכים וגם הוא נכלל \nמכל פרטים הנזכרים כולן והוא מלבוש חיצון על אור מחצב הנשמות: \nועוד יש אור אחד מעט ונקרא אור חשוך וכלו דינים קשים שממנו נאצלו כל הקליפות שבאותו \nעולם, ומלביש על אור מחצב המלאכים וגם הוא תמונת אדם. וחוצה לכל אורות הנזכרים הם \nהרקיעים עצמן שבאותו עולם והם הנקראים גוף לאותו עולם, ובפנים ממנו חמשה אורות \nהנזכרים, אור האין סוף כפי ערך אותו עולם לפנים מן הכל, ועליו אור העשר ספירות, \nועליו אור מחצב הנשמות, ועליו אור מחצב המלאכים, ועליו אור מחצב הקליפות, ועליו \nהעולם עצמו שהן הרקיעים גוף האורות הנזכרים. ואחר כך בזה הגוף הנקרא רקיעין נבראו \n"},{"index":12,"he":"שם תולדות העולם ההוא והם כלולים מכל הבחינות, כי כל אחד מהם יש לו כח נמשך מן \nהרקיעין והוא גוף שלו, ובתוכו אור הדינין, ובתוכו אור המלאכים, ובתוכו אור מחצב \nהנשמות, ובתוכו אור העשר ספירות, רוכב עליהם ומחיה כולן. ואותו הכח הנמשך מאור מחצב \nהנשמות נקרא מזל עליון של נפש האדם השפל, והבן זה מאד. אלא שזה בבריאה נקרא מזל \nהנשמה, ושביצירה נקרא מזל הרוח, ושבעשיה נקרא מזל הנפש: \nועתה נבאר מהות האדם מה ענינו. ונתחיל הויתו מעולם העשיה ממלכות ולמעלה, כבר נתבאר \nכל עולם ועולם וגם התולדות של אותו עולם מה ענינם. והנה עולם העשיה תחלה יש בו חלק \nהתחתון הנזכר, מלכות שבה, ונקרא ארבעה יסודות העולם השפל, והנה כל תולדותיו נבראו \nבגוף שבו והוא ביסוד העפר הגשמי. ונחלקים לארבעה חלקים, התחתון שבהם, האבנים טובות \nוהמתכות ואין בהם רק יסוד העפר שקבל כח מארבעה יסודות כולם מן הגוף שבהם ונתערבו \nיחד ונעשה מהם מתכת ההוא, אמנם יש בתוכו כח אחד שערב התערובות הנזכרים, והם נקרא \n"},{"index":13,"he":"נפש ליסוד העפר הכלול מחמשה כוחותיו כנזכר לעיל: \nאחר כך נברא הצומח, כמו האילנות והעשבים, והיה גופו מיסוד העפר וכו' ובו נפש הדומם \nהראוי לו, ונוסף עליו נפש הצומח כלולה בחמשת כחותיה: \nאחר נברא החי והם בהמות ועופות וכו'. ובהם גוף ונפש דומם ונפש צומחת ונוסף עליו נפש \nהחיה הנקרא נפש הבהמית והתנועה וההרגש: \nאחר כך נברא האדם המדבר, ויש בו כל הכוחות הנזכרים לעיל ונוסף עליהם נפש המדברת \nמיסוד האש: \nאך דע, כי ודאי שכל הבחינות מגוף וצורות שבאדם יהיו יותר זכים משל החי ושל החי משל \nהצומח ושל הצומח משל הדומם וזה יתבאר לך ממה שכתבתי לעיל. כי כל הבחינות, נכללה כל \nבחינה מהם מכלן, כסדר זו בתוך זו: \nואחר כך ברא את האדם הישראלי זך בכל בחינותיו יותר מכל שאר הנבראים בגופו ובארבע \nבחינות נפשותיו הדוממת והצומחת והחיה והמדברת, מפנימיות הזך שבכל ארבע יסודות שבהן \nובצורתן, רצוני לומר נפשות שבהן. ולהיותו יותר זך מכל הנבראים בארץ, נתעלה עוד כי \n"},{"index":14,"he":"גם הוא נכלל ונקשר בכל העולמות ובכל פרטיהם ממטה למעלה. הא כיצד, תחלה נכנסת בו נפש \nמרקיע וילון, ומשם ולמעלה עד רקיע עליון דעשיה הכל נקרא נפש דעשיה, וזו נקראת נפש \nהשכלית הקדושה שבאדם. ואמנם זו עצמה נחלקת לחמשה כוחות יחידה וחיה וכו': \nגם נחלקת בשתי חלוקות, באופן אחר, כי כל הבחינות שלוקח מארבעה יסודות נקרא נפש \nהיסודית הנחלקת לכוחות הנזכרים דומם וצומח וחי ומדבר, ונפש של וילון כתר על כולם \nונקרא נפש שכלית, ומה שמשאר תשעה רקיעין נחלקין לרוח ונשמה וחיה ויחידה שבנפש וכולן \nיחד נקרא נפש אחת דעשיה בבחינת כללות העולמות: \nואחר כך לוקח רוח אחד מעולם היצירה וגם הוא נחלק לכמה מדרגות על דרך הנזכר לעיל. אך \nבבחינת כללות כל העולמות נקרא רוח. ועל דרך זה נשמה מבריאה, וחיה מאצילות, ויחידה \nמא\"ק: \nוהרי נתבאר היטב מהות האדם כי הוא כולל כל העולמות כולן בין בכללותם בין בפרטם, מה \nשאין כן בכל הנבראים העליונים ותחתונים. כי כל תולדות איזה עולם מהן אינו כולל רק \n"},{"index":15,"he":"העולם אשר בו נברא. והרי זה בענין העולמות ממטה למעלה: \nגם הוא כולל כל העולמות מבפנים ולחוץ. כיצד, הנה בעולם העשיה יש לו גוף מהעפר הנקרא \nעולם השפל ובתוכו נפש היסודית מבחינת הקליפות, ובתוכו מבחינת מלאכי העולם הזה \nשנבראו לכל צרכי העולם הזה לגדל הצמחים וכו' ובתוכו מבחינת הנשמות של בני אדם. וכל \nאלו נעשין מרכבה אל אור הנמשך מן אורות העשר ספירות שבעשיה אשר בתוך ארבעה היסודות \nכדי להחיותן והם לפנים מן הכל, וכן על דרך זה במה שיש באדם מגלגלי העשיה ומשלשה \nעולמות יצירה בריאה אצילות: \nומעתה נתבאר כל תשובות השאלות שכתבנו בתחלת שער זה. כי הנה אור מחצב הנשמות פנימי \nועליון מאור מחצב המלאכים ולכן הן משרתיו, כי על ידו נמשך הארתם וחיותם מאור העשר \nספירות אליהם: \nוזהו סוד (ישעיה ל\"ג ז') הן אראלם צעקו חוצה, כי כשאין נמשך מהעשר ספירות שפע \nלנשמות ישראל הפנימים מהן, חסרה השפעתם שהן חיצונים אליהם נמצא שצעקו בזמן החרבן \n"},{"index":16,"he":"להיותן חוצה מהנשמות. ולכן לא ירדו להתלבש גם הן בעולם הזה בגוף כי בהכרח היו \nנאבדים על ידי הקליפות, כי אפילו הנשמות הפנימיות אין בהם כח לעמוד בפני הקליפות כל \nשכן הם. והראיה מהנפילים שבקשו לירד ונאבדו מן העולם וימחו לעתיד לבוא, וגם סיבה \nגדולה מזו כי לגרעונם לא היו יכולין להמשיך שפע לכל העולמות כי אם מבחינתן לחוץ, \nואפילו זה אי אפשר, כי הן בעצמן אינם ממשיכין שפע לעצמן כי אם על ידי הנשמות. אמת \nהיא כי הנשמה שבעולם היצירה גרועה מהמלאך שבבריאה, ועל דרך זה בשאר העולמות, אמנם \nהנשמה שבבריאה, גדולה ממלאך הבריאה עצמה וכן בכל עולם בעצמו: \nגם נתבאר גדולת הנשמה כי הוא אור מתילד ונמשך מאור העשר ספירות עצמן שלא על ידי \nאמצעי, ולזה נקראו (דברים י\"ד א') בנים אתם לה' אלהיכם, כי הם בבחינתם כבן מתאחז \nבאביו בתכלית ונמשך ממנו, וזהו סוד (ב\"ר מ\"ז) האבות הן הן המרכבה אל אור העשר \nספירות הרוכב עליהם שלא על ידי אמצעות אור אחר וזהו סוד (ישעיה מ\"ט ג') ישראל אשר \n"},{"index":17,"he":"בך אתפאר, כי לבוש האדם הוא תפארתו כמו שכתוב (שם ס\"א י') כחתן יכהן פאר וככלה תעדה \nכליה: \nוהנה אור הנשמות לבוש לאור העשר ספירות, וזהו סוד (שה\"ש ו' ב') דודי ירד לגנו שהוא \nהעולם הזה ל'רעות ב'גנים ו'ללקוט ש'ושנים נוטריקון לבוש, כי לוקט נשמות הצדיקים \nהמריחין כשושנים על ידי מעשיהם בעולם הזה ולוקטם להתלבש אורו בהם, וזהו סוד (דברים \nד' ד') ואתם הדבקים בה', דבוק גמור עם אור העשר ספירות מה שאין כן בכל הנבראים וזהו \nשכתוב (ירמיה י\"ג י\"א) כי כאשר ידבק האזור במתני איש כן הדבקתי אתכם אלי כל בית \nישראל: \nגם נתבאר ענין היצר הטוב והיצר הרע שבאדם מה ענינם. כי הם שתי יצירות נתוספו באדם \nזולת נשמתו והם אור מאור המלאכים ונקרא יצר הטוב ואור מאור הקליפות הנקרא יצר הרע \nחוץ אל יצר הטוב וקליפה אליו, אך הנשמה עצמה של האדם פנימית מכולם, ולהיותה פנימית \nוגם כי היא הנקראת עצמות האדם לכן יש בידו בחירה להטות למקום שירצה כי גדול הוא \n"},{"index":18,"he":"מהן, האמנם עיקר נטיתו אל היצר הטוב כי הוא קדוש כמוהו וגם כי הוא יותר סמוך אליו, \nאך הגוף עיקר נטיתו אל היצר הרע כי שניהם מצד הרע וגם שהן סמוכין יחד. והנה בבחינה \nזו היא קטטת החומר עם הנשמה כי כיון שהנשמה אינה פועלת המצות אלא על ידי הגוף אשר \nנוטה יותר אל היצר הרע בבחינה זו יש קושי גדול להכניעם: \nהרי נתבאר כי בבחירת הנשמה יכולה להטות אל היצר הטוב אך להיותו צריך לפעולות הגוף \nיש לו טורח גדול להכניע היצר הרע, והבן כל זה היטב איך אחר הפטירה אין עונש לא \nלנשמה ולא לגוף עד שיתלבשו יחד כבהיותן בחיים: \nונבאר עתה ענין תירוץ שני שאלות הראשונות מה צורך בבריאת האדם בגוף, ועוד מה טעם \nנוצרו בו יצר הטוב ויצר הרע, ועוד יתורץ עניני הכתובים (תהלים ס\"ח ל\"ה) תנו עוז \nלאלהים, (דברים ל\"ב י\"א) צור ילדך תשי וגו': \nהנה בתחילת הבריאה נבראו כל העולמות על הסדר הנזכר לעיל מכח האין סוף ברצון הפשוט \n"},{"index":19,"he":"בתורת נדבה וחסד, אחר כך צריך עוד להמשיך מזון וחיות ושפע בכל העולמות להעמידן על \nעמדן כבזמן הבריאה ולא יותר, כמו שכתוב (קהלת ג' י\"ד) ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים \nהוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, וכמו שכתוב (שם א' ט') ואין כל \nחדש תחת השמש. וכתיב (בראשית ב' ב') ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו וגו'. שהוא ענין \nהבריאה עצמה אכן המשכת חיותם מאז ואילך הוצרך מעשיהם שיפרנסו עצמן, כענין הבן \nשבהיותו גדול אינו אוכל על שלחן אביו. ואמנם העשר ספירות עצמן אינם צריכות למעשיהם \nכי השפע הצריך להם להעמידן על עמדם כשנאצלו נמשך להם בהתמדה מאת האין סוף כי בעשר \nספירות נאמר (תהלים ה' ה') לא יגורך רע ואין צורך להם לתקון על ידי מעשה, מה שאין \nכן בנבראים שהן מבחינת הנשמות ולחוץ שהם מעורבים טוב ורע שצריכין מעשה ותקון. האמנם \nבבחינה אחרת והיא, כשנגרע שפע אל הנבראים, נראה חס ושלום חולשה ומעוט יכולת בעשר \n"},{"index":20,"he":"ספירות שאינן משפיעין בהם, לכן נאמר (דברים ל\"ב י\"ח) צור ילדך תשי, ובהפך (תהלים \nפרק ס\"א) תנו עוז לאלהים: \nועוד סיבה אחרת כי גם אם האדם בעצמו בריא ונקי, חפץ הוא שמלבושיו יהיו מפוארים כפי \nגדולתו ולכן גם הספירות עצמן נראין כביכול חלושים, הן בעצמן, כשהנבראים בלי \nמתוקנים, וזהו תנו עז לאלהים, ישראל אשר בך אתפאר, כנזכר לעיל, ונתבאר שאלה \nהשלישית: \nוהנה לסבות הנזכרות הוצרך לברא אדם אחד יהיה כולל כל הנבראים והנאצלים קושר כל \nהעולמות כנזכר לעיל עד תהומא דארעא, כי הוא היותר קרוב לקבלת השפע מהעשר ספירות, \nואז בתקון מעשיו ימשיך השפע מן העשר ספירות אליו, וממנו אל המלאכים ומהן אל \nהקליפות, כדי שיתקן מהם מה שאפשר להתברר כמו שיתבאר בענין היצר הרע, ומהן אל \nהעולמות עצמן שהן הכלים והגופנים של כל עולם ועולם, ואם חס ושלום יחטא מקלקל כל \nהעולמות, והרי נתבאר בזה צורך בריאת האדם בעולם השפל בגוף ונפש וביצר הטוב וביצר \n"},{"index":21,"he":"הרע: \nועוד סבה קרובה לזה בענין היצר הרע, כי מוכרח הוא בבריתו באדם להוליד בנים ולאכול \nוהכל בהכרחי המוכרח בטהרה, וגם הוא מוכרח לכל עולם ועולם להמשיך השפע המתגשם בהם \nלצורך הכלים שהם העולמות עצמן, ולולא הם, לא יתקיימו הכלים, כי הם דקים מהם והם \nעצמן מכלל מדרגות הבריאה והבן זה מאד. ונמצא כי הוצרך שהאדם יהיה מורכב מכל העולמות \nלשהן יסייעוהו במעשיו להמשיך השפע לו ולהם, כי הם לבדם אין כח בידם להמשיכו. ולכן \nכשהאדם חוטא, כל העולמות מתקלקלים ומקבלים עונש ומיעוט שפע בעצמן יען לא סייעוהו, \nוהבן זה מאד. וזהו סוד הרשעה כולה בעשן תכלה להיות הקליפות סבת החטא יותר מכל השאר \nלכן עונשם גדול. האמנם הטוב הנברר מהם עליו נאמר (דברים ו' ה') ואהבת את ה' אלהיך \nבכל לבבך, בשני יצריך, כי גם היצר הרע יוכל להתברר, אר הפסולת שבו שהוא מוכרח \nלהיותו רע עליו נאמר (תהלים ס\"ח ג') כהנדוף עשן מפני אש וגו': \n"},{"index":22,"he":"והרי נתבאר כי האדם כלול מכל העולמות, וזהו שכתוב (קהלת פרק י\"ד) כי זה כל האדם. \nוזהו סוד (בראשית פרק א') נעשה אדם בצלמנו כדמותינו, וזה שכתוב נעשה בלשון רבים כי \nכל העולמות נשתתפו בעשיתו, ואז הוא כולל צלם אדם בכל העולמות כי כולן צריכים \nלמעשיו. וזהו סוד (בראשית ב' ט\"ו) ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה, במצות עשה ובמצות \nלא תעשה, וכמו שכתוב (שם פסוק ה') כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ, לסבת כי אדם אין \nלעבוד את האדמה. וזהו סוד (ישעיה נ\"א ט\"ז) ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וגו' כי האדם \nעל ידי מעשיו ממשיך חיים לשמים ולארץ, והרי הוא כאלו נטען ויסדן ונמצא כי עמי אתה \nכמו שאמרו רבותינו ז\"ל (בהקדמת הזוהר ד\"ח ובתקו\"ז תס\"ט) שותף שלי, אני בורא ואתה \nמקים: \nומעתה לא יקשה בעיניך ענין הנבואה כמו שאמרו רבותינו ז\"ל על (דברים י\"א כ\"ב) ולדבקה \nבו, (שם י' כ') ובו תדבק, כי הנביא מתדבק בשם יתברך על ידי המשכת הנבואה והשפע \n"},{"index":23,"he":"בתחתונים, כמו שכתב הרמב\"ן וכל המפרשים זכרונם לברכה. ואין זה תימא, כי הרי זה \nנתבאר כי אין שום אור דבוק עם אור העשר ספירות כמו אור מחצב הנשמות כי זהו סוד \n(דברים ד' ד') ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום: \n \n"}]}
