{"id":"kabala-dec14477afb8-1-12","bookId":"kabala-dec14477afb8","part":1,"torah":12,"title":"קטע 12","hebrewTitle":"קטע 12","segments":[{"index":1,"he":"אקרי אטרת, בשמא דכתרא עילאה, טמירא דכולא, ליחדא רישא בסופא, ובחד שמא אתכלילת: \nד\"א בשמרם עקב רב, אינון משפטים נטרין להאי עקב רב, דהא יעקב, מאריה דביתא, נטיר \nביתיה. והא איתערו בההוא דנסיב אומנותא דיעקב, דכרע שבע כריען, לבטלא שבע רישי \nדחויא, דלא יקרב למקדשא: \nגם מזגים חשוך עבדך, זדים: \nדא נחש דרכיב עליה סמאל. חשוך עבדך, כגון ההוא עבדא דכל מפתחן דמאריה בידיה, אמר \nדהיא בחשוכא וטלימותא, בגין אינון זדים דשלטו בעלמא, וגרמו מיתה. וזמנין פגימא \nסיהרא, ושליט חויא: \nודוד הוה בעי רחמין על דא, ואמר אל ימשלו בי אז איתם, דלא ישלוט באתריה. לנטרא ההוא \nעקב, על ידא דיעקב, דאקרי רב, ברא בוכרא. דלית לך בעלמא דאתגבר לקבליה דהאי נחש, \nכוותיה דיעקב, ואעדי יתיה מאחסנתיה, בגין דהוא מאריה דתיבא, דלא יסאב ביתיה: \nכיון דלא ישלוט, כדין, אז איתם. אז: \nאל\"ף, נהירו דעתיקא. זי\"ן, שבע דרגין דכלילן דיעקב. כיון דכל האי אתחבר, כדין אהיה \n"},{"index":2,"he":"תם. דהכי אקרי מכתם, מך ותם. מך: \nבגין דלית לה נהורא מדילה. תם: \nכד סיהרא באשלמותא, ונהרא בנהירין עילאין, כדין תם. וע\"ד מכתם לדוד: \nאימתי. כד אתנטירת סיהרא. הה\"ד, שמרני א -ל כי חסיתי בך. מאי חסיתי. כד\"א חסיה \nנפש\"י: \nמ\"ט שמרני א -ל. סטרא דאברהם בעא לאתערא, דינהיר חסד עילאה, לחסדי דוד הנאמנים. \nהה\"ד, וחסד ה' מעולם ועד עולם. חסד: \nדא אברהם. דנקיט מעולם עילאה נהירו וחיים, ויהיב לעולם בתראה, הה\"ד, ועד עולם על \nיראיו. הוא עולם בתראה דתלייא ביה יראה: \nוכדין, וצדקתו דא עולם בתראה, דאקרי צדק. לבני בנים, דינקא למשריתא דאיקרון בני \nבנים. דהא שית עילאין דנהרין לה, איקרון בנים. כמד\"א בני אמי נחרו בי. וכתיב אם \nהבנים שמחה. ואלין דסחרי בריתו: \nת\"ח, בגין דהני בני בנים, לא נטרו קיומיה כקדמיתא, וזבינו ליה לארעא נוכראה, אתגזר \nעליהון עונשא: \nודא בעא משה, כד חמא דיתעביד דינא באינון עשרה. הרוגי מלכות. ואן הוא אורייתא \n"},{"index":3,"he":"דילהון. א\"ל, חזור לאחורך, לאינון דשראן אחורי משכנא, דזבינו להאי צדיק. אמר ליה, \nומאי שנא באלין גופין. א\"ל, כך עלה במחשבה, ולית דיכול לאדבקא: \nוע\"ד אשתדל דוד, לברכא להאי אתרא, דאתי מניה נהירו. ואמר ה' זכרנו יברך, דא צדיק. \nיברך את בית ישראל, האי צדיק יברך את בית ישראל. יברך את בית אהרן, סטרא דחסד דאית \nבה, דאקרי בית אהרן, כד אתחברת לחסד. הה\"ד, ויקח אהרן את אלישב\"ע בת עמינדב, \nדאתחברת לאל. יברך יראי ה' אלין יתבי משכנא, דשארן בהאי יראה. הקטנים עם הגדולים, \nכד\"א חיות קטנות עם גדולות. חיות קטנות, כל אינון רברבן דנפקו מאינון בני בנים, \nכד\"א, כל הפקודים למחנה יהודה. עם גדולות, אינון שבטין: \nוע\"ד, כל דעבר על פקודייא, יהיב אגרא בקע לגלגולת, למהוי כופר לההוא נפשו, ויתפשט \nמנה נהירו, כד אתחבר ימינא כסף לגבה. וע\"ד יברך את בית אהרן, כד אתוסף בה ברכתא, \nואתער ימינא לגבה, בההוא כסף, כדין ברכתא דילה נגיד באינון דדחלין מינה: \n"},{"index":4,"he":"ת\"ח, כל ב\"נ דבת בתיובתא קמי מאריה,ודחיל כל יומא מההוא חובה דעבד. קב\"ה מחיל ליה, \nולא גבי מניה. דהא אחוי דיוסף, דחילו סגי נפל עליהו, כד חזו דאסתלק אבוהון לעילא, \nוחזו גרמייהו בגלותא על ההוא חובא, עד דאמר להו יוסף, אל תיראו. לא תדחלו ודאי \nמעונשא בהאי זמנא, כי התחת אלקים אני. ודאי אסתלקנא לעילא מההוא אתרא. ודרגא דילי \nינהיר, לסטר בי דינא, לאנהרא לכו, דאתון תחות ההוא אתרא: \nכד חמא דוד למאריה דביתא דאמר כך. אמר ה' זכרנ\"ר יברך, ההוא דיתיב בעלמא דדכורא. \nה', לעילא לעילא, יברך יתיה בעטרין עילאין. דהא כלהו שבטין בר מיוסף, בעלמא דנוקבא \nיתבין, ומתברכין מניה: \nההוא אתרא, יברך את בית ישראל ודאי, ביתו דדוד. יברך את בית אהרן, דיתער סטרא דחסד \nדילה. יברך יראי ה' הקטנים. בג\"כ יוסף ה' עליכם, מסטרא דיוסף, דהוא עליכם, איתער \nברחמי עליכון. בג\"כ עליכם ועל בניכם, ויגין זכותיה עליכון. ועל בניכון, דלא יתפשון \n"},{"index":5,"he":"בחוביכון, ולא ישלוט עליכון ההוא חויא: \nבג\"כ על ימשלו בי אז איתם, ואתעטר ההוא אתרא בעטרוי, כגוונא דאתעטר כד עברו ישראל \nימא, ואמרו אז ישיר, כד חמו דאשתלימת סיהרא. ונקיתי מפשע רב, דא חובא דשבטין, דהוה \nרב: \nועל כולא בעא רחמין, יהיו לרצון קמי עתיקא קדישא. אמרי פי, דא פה דיליה. והגיון \nלבי, דא לב השמים. לפניך, אלין פנים עילאין, דמטמרין, ואתגליין בעת רצון. ה', דא \nימינא. צורי, דא שמאלא. וגואלי, דא אצצעיתא: \nד\"א, ה', דא אמצעיתא, דא יעקב. צורי, דא שמאלא. וגואלי, דא דימינא, דאקרי גואל, \nקרוב, ודאי. וזמין קב\"ה לארמא ימינא דיליה, ולמיפדי לבנוי, הה\"ד, ימין ה' רוממה \nימין ה' עושה חיל. \n \n"},{"index":6,"he":"פרשת צו מאמר קרבן עולה\n[חסר תחלת הענין.] ובסטר שמאלא, קיימא דרגא אחרא, דבסטר מסאבא, דאקרי אוף הכי \nמחשבה, ואקרי מחשבה רעה. בגין דדרגא דעלה איהו רע, ובג\"כ איקרי מחשבה רעה: \nהכא קיימא כל רעותין בישין, וכל הרהורין בישין, וכל בישין דעלמא. ואיהי קיימא לכל \nרעותין אלין, דיסתאב ב\"נ בהו. בהאי מחשבה רעה קיימא כמה דרגין מסאבין, וכלהו קיימין \nלסאבא לב\"נ, באינון רעותין והרהורין דמחשבה רעה, וכדין אסתאב ב\"נ בהו, ואתדבק בההוא \nסטרא: \nוע\"ד בעי לקרבא עולה לאתדכאה, וכד קריב לה, בעי לאסטאה רעותיה לגבי מחשבה קדישא. \nוכד סליק תננא מאינון חלבין ואמורין, ומאינון איברין, לההיא מחשבה רעה סלקא \nבקדמיתא, וכלהו נטילת לה, ומתזנא מינייהו: \nולבתר סליק תננא אחרא דקיק. ועל אינון עילאין, מינייהו מאריהון דדינא, מתכנשי \nועיילו לגו לגו, עד דאתכנש דא לגו דא, ודא לגו דא, עד דאסתליקו כולהו לאתכללא כלא \nדא עם דא, ולאשלמא דא עם דא, וגופא אתקשר בגופא: \n"},{"index":7,"he":"כדין אעטר ההוא ב\"נ רעותיה, ברעותיה דההיא מחשבה טהורה, וכדין כהנא מסטרא דימינא, \nוליואי מסטרא דשמאלא, מקשרי שייפין בשייפין, עד דאסתלקא האי מחשבה טהורה בין ימינא \nלשמאלא, ואתחברו דא עם דא, ואתקשרו דא עם דא, והוו חד. ודין אקרי ניחוח, ניחא \nורעותא, לאתחברא ולאעלא דא בדא: \nוכד כולא אתקשרו דא בדא, עלמא דאתי אפיק כל נהירו, לאתנהרא כולהו כחדא. וכל חידו \nאשתכח, וכל אנפין נהירין, וכלא איהו בבסימו. ואתפרש ב\"נ מגו מחשבה רעה, ואתדבק \nבמחשבה טהורה, עד דאתדבק כלא בגו מחשבה סתימאה עילאה דכלא, והוי כלא חד: \nומאי דאשתאר מן קרבנא, בעיא לאתוקדא ולאתאכלא בלילא, דלא יתהני מיניה ב\"נ. מ\"ט דהאי \nעולה, קרבנא דעלוון, לית רשו לב\"נ בעלמא לאתהנאה מיניה. בגין דההוא קרבנא לא \nאתקריב, אלא מגו דאתמשכא במחשבה רעה, סטרא דמסאבא. ודלא יתפשט ולא יסטי האי סטרא, \nכלא אתהדר לגו אשא לאתאכלא, ולא יתהני מההוא קרבנא ב\"נ בעלמא: \n"},{"index":8,"he":"בליליא אתאכל כל מאי דאשתאר, כד\"א על מוקדה על המזבח כל הלילה. דכד עאל ליליא, כל \nאינון גרדיני נימוסין משתכחין, ואזלין ושלטין בכל אינון אמורין ופדרין, וכלהו \nמתאכלי, ומנהון אתזנון כל אינון גרדיני נמוסין, ואינון חולקא דילהון לאיתזנא, בגין \nדלא ישלטון, ולא יתקרבון לגו קודשא. ויתפרש ב\"נ מההוא סטרא, ויתדבק ברעותא עילאה, \nוכדין שביק ליה מאריה לההוא ב\"נ, וכהנא מכפר עליה, דכתיב וכפר עליו הכהן מחטאתו. \n \n"},{"index":9,"he":"פרשת בהר מאמר להנחיל אוהבי יש\nרבי שמעון פתח להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. מאי אוהבי. דא אברהם, דאתמר ביה \nזרע אברהם אוהבי. א\"ר אלעזר, אבא אבא, והא ישמעאל ובני קטורה מניה קא אתיין: \nבההוא שעתא תמה רבי שמעון, אדהכי אתא אליהו. א\"ל, בוצינא קדישא שרגא עילאה, שפיר \nקאמר ר' אלעזר, דלית אוהבי אלא זרעא דיעקב. דכתיב ואוהב את יעקב. בדח ר' שמעון, \nונשקיה לר' אלעזר על רישיה, א\"ל, בני, אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. קום ברי ויתגלי \nרזא דהאי קרא,אזדעזע, וקם על רגלוי: \nא\"ר שמעון, להנחיל אוהבי י\"ש, מאי יש. דא רזא דיובל ושמטה. דלא מסר יתהון קב\"ה לשאר \nעמין, אלא לעמא קדישא. ובשעתא דישראל נטרין שתא דשמטה כדקא יאות, נשמתהון דצדיקיא \nמשתעשען בגנתא דעדן, ואתהדרו חדתין. ועלייהו אתמר, וקוי ה' יחליפו כח: \nותו. כלהו נשמתין קב\"ה טביל לון בנהרא דחמשין, דבגנתא דעדן דלעילא, ואתקרי נהר \nדינור: \nוברזא דשמטה ויובל, קביל קב\"ה צלותא, דשרה רבקה רחל ולאה וזלפה ובלהה. דהא כולהו \n"},{"index":10,"he":"אתרשימו ב\"ה ה\"א, דהיא שמטה ויובל. ובגין דחזת רחל דאתרמיז שמטה ויובל בשמא דלאה, \nוהיא לית לה רשימו דה\"א, מיד אמרה הנה אמתי בלהה דאית בה תרי. סופיר דיוב\"ל, ברישא \nדשמא דלאה, ובסיפא דשמא דרחל. \n \nפרשת בהר מאמר עושה צדקה בכל עת\nוכי בכל עת יכיל בר נש למעבד צדקה, א\"ה תריסר שעתי ביממא מאן יכיל. אלא הכי \nאוליפנא, מאן דעביד צדקה, בכל עת עביד. מאי בכל עת. כד\"א ואל יבא בכל עת אל הקדש, \nואוקמוה: \nולא תימא בכנסת ישראל בלחודוי, דאיהי עת רעווא קדישא דצדיק, אלא אפילו בכל עת \nדלתתא, אסגי צדקה עלייהו, ואתער צדקה בכולהו בעילאי ובתתאי. ובג\"כ ישוי ב\"נ לביה \nורעותיה, וידבק ביה בקב\"ה. כיון דמטו קמיה דרבי שמעון, סחו ליה עובדא. אמר, ומה דא \nבלחודוי, אלא כל מאן דאחיד באילנא דחיי,ישתיזיב בהאי עלמא, ואפילו מן מותא דעלמא \nמשאר בני נשא, כ\"ש ממותא אחרא. \n \n"},{"index":11,"he":"פרשת בהר מאמר למה לא מתערי מזונות לת\"ח\nאר\"ש, בכלהו איתער צדקה אילנא דחיי. והאי איהו אתר דמזונא לכולי עלמא. תלמידי חכמים \nמאי עבידתייהו, דהא אינון בצדקה אחידן, וכל בני עלמא בזכותייהו ניזונין בהו ממש, \nואינון לא יכלין לאתזן בהו ממש. בגין דאשתדלי באורייתא, ומאן דאשתדל באורייתא, \nאשתדל באילנא דחיי דכל בני עלמא נזונין מניה. אשתכח דת\"ח מתערי מזוני לעלמא ושלמא. \nאי לכל בני עלמא מתערי מזונא, לון אמאי לא מתערי: \nאלא, תלמיד חכם הוא אילנא דחיי ממש, ואילנא דחיי לא מתזן, אלא מן העוה\"ב, והעולם \nהבא לא אשתכח בהאי עלמא. אלא בתר דעאל לההוא עלמא, כדין אתזן ביה, ואתנטען שרשוי \nעליה: \nהשתא כלי מאיבא דאילנא דחיי. ומאן איהו. ההוא אתר דאשתכח לגבי מסכינא, ואיהו אקרי \nפרי העץ אשר בתוך הגן. וע\"ד אכלי מההוא פרי בהאי עלמא: \nוע\"ד תנינן, הם ניזונין בזרוע. מאי זרוע. גבורה. ואינון זמינין לעולם הבא. דמזונא \n"},{"index":12,"he":"דעוה\"ב לאו איהי בהאי עלמא, אלא צמצומא זעירא, דחילא דיליה אשתכח במתיקו דאורייתא. \nודא טעמי על ההוא איבא דאילנא תתאה, ודא הוא חדוותא ומזונא דילהון: \nכיון דעברין מהאי עלמא, כמה נחלין עילאין דעה\"ב, סחרין לדוכתייהו, וישתרשון ביה, \nויססתלקון לעילא, כדין עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. מאן יעשה. דא יובלא, \nההוא דאקרי העוה\"ב למחכה לו, ודאי דלא בעיין מזונא בעלמא דא, עד דאתקינו למזונא \nדילהון והאי מזונא דילהון בעוה\"ב. וע\"ד זכאין אינון בכולא, דעלייהו כתיב עין לא \nראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. \n \n"},{"index":13,"he":"פרשת בהר מאמר עשרה הראשונים שבבית הכנסת\nתא חזי, כיון דבני נשא אשתלימו שייפוי, בהוא זימנא אתתקן כל שייפא כדקא יאות. \nכגוונא דא, כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא, בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא, וישתלים \nמה דישתלים, לבתר דיתתקן כלא. ובמה הוא תיקונא דכלא. כד\"א, ברב עם הדרת מלך. וע\"ד \nעמא דאתיא לבתר כן, כלהו תיקונא דגופא: \nוכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתיין כחדא כדקא יאות, קב\"ה קארי, מדוע באתי \nואין איש. מאי ואין איש. דלא מתתקני שייפי, ולא אשתלים, אין איש ודאי, ובג\"ד ואין \nאיש דייקא: \nות\"ח, בשעתא דגופא אשתלים לתתא, קדושה עילאה אתיא, ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה \nכגוונא דלעילא ממש. וכדין כלהו בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא, בגין דהא קיימי \nישראל בשלימו עילאה, ומתקדשי בקדושה עילאה. זכאה חולקהון. \n \n"},{"index":14,"he":"פרשת נשא מאמר ברכת כהנים\nוידבר ה' כו', כה תברכו. ת\"ח, כיון דש\"ץ סיים צלותיה, ואתא לברכא ברכתא דכהני, \nאצטריך ודאי לכוונא ברעותא דלבא, לברכא ליה לעמא קדישא. די בעובדא ובמילולא, קשיר \nקשורא דייחודא. וישתכח דעל ידיה מתברכין עילאין ותתאין: \nוכדין בעי ליה ש\"ץ למימר, יברכך ה' כלפי ההיכל. וישמרך, לאסתכלא לסטרא דימינא \nדיליה, לאמשכא חוטא דחסד על עמא קדישא בקדמיתא. ולבתר יאמר יאר ה', כלפי ההיכל. \nפניו אליך ויחנך, ויסתכל לסטרא דשמאלא דיליה, לייחדא בימינא. בגין דמקורא דברכתא \nמסטרא דימינא הוא. וכדין כל סטרא דשמאלא אסתלק, ולא הוייא נזקא כלל. וכדין, ישא ה' \nפניו אליך וישם לך שלום, ודא הוא צלותא שלים: \nווי ליה, למאן דאתא למפתי למאריה, בלבא רחיקא, ולא ברעותא שלימתא, כמד\"א, ויפתוהו \nבפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו. ודא הוא שליחא דציבורא, דיסתכל בקדמיתא \nבסטרא דשמאלא דיליה, בגין דיתעורר סטרא דדינא בקדמיתא, ועל ידיה הוי פירודא, ולא \n"},{"index":15,"he":"קישורא: \nדיחודא דצלותא וברכתא, תלייא בדיבורא ובמילולא דפומא, וכולא תלייא בעיקרא דעובדא. \nומאן דלא ידע עיקרא דעובדא, לאו עבידתיה עבודה. ואי פגים עובדא מילולא, לא אשכח אתר \nלשרייא ביה ברכתא. ולאו איהו צלותיה צלותא. ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. ווי \nלההוא ב\"נ דפגים צלותיה פולחנא דמאריה. עליה כתיב, כי תבאו לראות כו', רמוס חצרי לא \nתוסיפו הביא וגו', לא אוכל און ועצרה. \n \n"},{"index":16,"he":"פרשת חקת מאמר ויסעו מהר ההר\nויסעו מהר ההר דרך ים סוף. הא אתערו חברייא, דנטלו מלאולפא תלמודא, דאקרי הר ההר. \nאמאי אקרי הר ההר. בגין דמתמן נפיק הוראה לעלמא. דכתיב אשר כתבתי להורת\"ם, ודא איהו \nתורה שבעל פה: \nאבל ת\"ח, רזא דחכמתא אית הכא. האי אתרא דאיקרי הר ההר, אורחא הוא לימא דסוף, סופא \nדדרגין, דהות מדברא קדמיהון במדברא, ומאלפא להון אורחין דחיין, בגין דאיהי אורחא, \nלמיעל לעלמא דאתי: \nואינון נטלו מבתרה ומאורחה, ואזלין בתר ארח חויא עקימא, דשליט בארץ אדום, כדין \nותקצר נפש העם בדרך, בגין דטעו מארחא דחיי. כדין, וידבר העם באלקים ובמשה. בכלא \nאיתרעמו, בתורה שבע\"פ, ובתורה שבכתב. כי אין לחם, דא תורה שבע\"פ. ואין מים, דא תורה \nשבכתב. והוא לחם הקלקל, דקלילא הוה בעיניהון מלתא דאורייתא דבע\"פ: \nת\"ח, אהרן ימינא דמלכא, אסתלק, ואסתלקן ז' עננים מנהון. כדין אתחזרו לבתריהון שבע \nדרגין. כד נטלי מהאי בירא דמיין נבעין, דהוה מנסכא עלייהו לקבלא עול מלכותא דשמיא. \n"},{"index":17,"he":"דהא בקדמיתא הוו סלקין באינון דרגין מתתא לעילא. לבתר, אתחזרו לאחוריהון, ואתדבקי \nבחויא עקימא, דשאט בימא, דהא נפקו מרשותא עילאה, באינון ז' דרגין דחבו בהון, \nואסתלקו מנהון. כדין הוה ליה רשותא לחויא תתאה לשלטא בהו, ואיהו, עמלק יושב בארץ \nהנגב. אי לאו דאהדרו בתיובתא, ואתדבקו בקול יעקב, וכדין שליטו בההוא חויא ואתמסר \nבידייהו. \n \n"},{"index":18,"he":"פרשת חקת מאמר וישלח - הנחשים השרפים\nולבתר אתהדרו לסורחנייהו, וחבו באתרא דתורה ומצות, ואתהדרו לאחור שבע דרגין. כדין \nאיתער חויא עילאה, לשלטאה עלייהו, דכתיב, וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים. מאי \nשרפים. כמד\"א שרפים עומדים ממעל לו. תרי הוו, חד אתחזרו. תנינם כתיה חסר: \nוכמה נחשים נפקו מההוא חויא עילאה, ואזדווגו בהו. כדין אהדרו בתיובתא שלימתא, \nואתדבקו בסטרא דרחמי, לנחתא רחמי, לבסמא עלמא, ואתעדי חויא, ואתבסמו כלהו עלמין: \nת\"ח, כד ב\"נ חד באתרא דדינא, כאלו חד באתרא דדינא עילאה. כל שכן הכא, דבכולא חבו, \nבאלקים ובמשה. ומ\"ט אתא עלייהו נחש. בגין דאינון נחישו, ואמרו, אי לא ייתי עלייהו \nדינא, לית לון לאשתדלא באורייתא, ואי אתי נשתדל בה: \nעשה לך שרף, כמד\"א שרפים עומדים. בגין דכיון דתבו בתיובתא עילאה, הא אינון בהיכלי, \nכשרפים עילאין דמשמשים קדמי. ושים אותו על נס, לאגבהא לון לעילא, דינקא לון אתר \n"},{"index":19,"he":"דמדבחא עילאה בגדפהא לשזבותהון מחויא. כמד\"א, ויקרא שמו ה' נסי, ועל דא ושים אותו \nעל נס ודאי: \nת\"ח, והאלקים נסה את אברהם, דארים דגליה על כלא. אוף הכא ארים דגלא דילהון על כולא. \nומ\"ט עבדיה מנחשת. בגין דנחשת באתרא דחיים תלייא. אתרא דיעקב שרי תמן, בגין כך וחי, \nוחי ודאי: \nות\"ח, כמה היא עילאה חילא דתיובתא על כלא. בגין דכד בר נש תב קמי מאריה, כדין באר \nמים חיים אתמלי, ונפקין מבועוי לכל סטרין, ולכל שבטא ושבטא נגיד ליה בתרי עשר תרעי, \nלאשקאה חיון זעירן עם רברבן: \nישראל כד תבו בתיובתא, כדין אמרי שירתא. ואינון שבע דרגין דתבו מבתריהון, אהדרו לון \nבשירתא דילהון, וסליקו בירא עילאה לעילא, דאתפרש חויא מעלמא. הה\"ד, אז ישיר ישראל \nוגו', עלי באר ענו לה, דסלקא לעילא לעילא, ואתחברא אימא תתאה בעילאה. \n \n"},{"index":20,"he":"פרשת חקת מאמר שירת הבאר\nהה\"ד, באר חפרוה שרים, דא אבא ואמא, דאולידו לה, כרוה נדיבי העם, אלין אבהן. מאי \nכרוה. כמד\"א ואכרה לי בחמשה עשר כסף, אלין אבהן. וזרעא דישראל דאתחברו בה, בט\"ו \nבניסן, ואתערא יד רמה דאקרי כסף, ימינא דמלכא עלייהו: \nבמחוקק במשענותם, על ידא דמשה, דאיהו מחוקק, אתחברא בתרי עשר שבטין, דאינון בנין \nדילה דשראן ססחרנהא. מאי במשענותם. ת\"ח, כד ישראל משתדלין באורייתא, דאתייהיבא על \nידא דמחוקק, כדין סמכין לה לשכינתא אינון תריסר ססמכין דלעילא, וע\"ד במשענותם, \nדאיהי נשענת עלייהו: \nות\"ח, תריסר תרעין אית לה להאי בירא קדישא, קרתא קדישא, דאקרי ירושלים. ומן אינון \nתרעין נפקין לעלמא תריסר מתנן עילאין: \n"}]}
