{"id":"kabala-dec14477afb8-1-17","bookId":"kabala-dec14477afb8","part":1,"torah":17,"title":"קטע 17","hebrewTitle":"קטע 17","segments":[{"index":1,"he":"יתפתח, ויבעון בני מתיבתי לעאלא לתמן, ולא יתייהיב לון רשותא, ויסתלקון כלהו \nלאתרייהו. והיא תיעול, ומגוויה יפוק מה דיפוק. ותשכח למשה יתיב ולעי, ובוצינא דליק \nקמיה, וכמה ריחין ובוסמין סחרניה: \nכיון דחאמי לה דעאלת, יקום, ויתכברון כחדא דא עם דא, וקליא יתערון ברום רומי \nרקיעין, וקב\"ה ישמע, ויעול לגו היכלא דאהבה, ויטול מתמן תלת רחימין, ויפתח לון \nמערתיה. כדין יתער משיח בההוא ליליא, וישתכח תמן בהדייהו, ויהדרון רזין דאורייתא, \nבכל ההוא לילייא, במערתא דמשה: \nוכד סליק עמודא דצפרא, יתגניז משיח וישתארון משה ושכינתא בההוא יומא, כיומא \nדשבועות. וסלקא שכינתא על ההוא טורא, ותשתמע תלת קלין, חד לקביל אברהם, וחד לקביל \nיצחק, וחד לקביל משה ויעקב. הה\"ד, על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך \nוגו' הרימי אל תיראי אמרי כו': \nהרימי, הרימי, אמרי. דא הרימי בכח, תרועה. הרימי אלח תראי, תקיעה. אמרי, הא תרועה \n"},{"index":2,"he":"תקיעה ותרועה כחדא. ודא איקרא שופר תרועה. שופר מההוא תרועה דלעילא: \nשופר זעירא, בגין דאית אחרא דאקרי שופר גדול. שופר זעירא דא, אקרי שופר הולך גו \nתנועה דבוצינא, הה\"ד ויהי קול השופר הולך. בגין דאחרא איהו שופר גניז וטמיר, ולא \nהולך. אבל דא זעירא, איהו הכא ביומא דשבועות, והאי איהו דאיתער ביומא דאורייתא, \nביומא דשבועות: \nבאתערו דהאי שופר, דאיתער בתרועה ותקיעה ותרועה, יתערון אבהן מגו מערתא, ויסתלקון \nברוחא, וייתון לגבה. ומההוא קלא, כמה חייבין בארעא קדישא ימותון, ויסתלקין מעלמא. \nבההוא יומא, סלקין צלותין דישראל בכל אתר, דאינון קמי מלכא קדישא. ואבהן ייתון \nכחדא. ויהון בההוא טורא. ומשה סליק בהדייהו. ותמן יסתכל באבהן, ואינון ביה. וייעלון \nכלהו גו מערתא דמשה. ומשיח יתער לגבייהו, ויתחברון כלהון בהאי יומא: \nובהאי יומא, יתערון עשר שבטין, לאגחא קרבין לארבע סטרין דעלמא, בהדי משיחא דאתמשח \n"},{"index":3,"he":"עלייהו, ויקבל משיחו על ידא דחד כהן צדק, ושבעה רועים מהימנן עמיה: \nומשיחא דא משבטא דאפרים הוא, ומזרעא דירבעם בן נבט הוי בריה דאביה, דבעולימוי מת, \nוההוא יומא דמת, אתייליד ליה בר, ואתנטיל מבי ירבעם למדברא. ולתמן נטלו מאה ושבעין \nגברין, כלהו זכאין משבטא דאפרים, דלא אשתכחו בחובא דירבעם: \nומהאי בריה דאביה, נפיק האי משיחא. ועל דא כתיב, וספדו לו כל ישראל וקברו אותו. \nסתים האי נבואה לשעתא, ונבואה לעתיד. כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר \nטוב אל ה' אלקי ישראל בבית ירבעם. דא האי משיחא, דאיהו דבר טוב אל ה': \nכיון דינדעון אבהן, דפקיד הקב\"ה לאיילתיה ולעמיה, כמה חידו על חידו בהאי יומא. \nבארעא דצפון מלכותא דתימן, כמה עאקו על עאקו יתערון בהאי יומא על עמא דישראל, \nותתקבל צלותהון ברעווא. ובפנייא דהאי יומא, תהדר שכינתא לגו ביתא, ומשיח לאתריה, \nואבהן לגו מערתא דילהון: \nשכינתא תהך ותהדר לגבי משה, שבעין יומין. לסוף שבעין יומין, סליק נאקו דישראל לקמי \n"},{"index":4,"he":"מלכא קדישא, דיהון מעיקין לון בכל סטרין דעלמא. וכנישתא חדא לצד דרומא יתאביד \nויתחריב. וחמשה זכאי קשוט יתקטלון בינייהו: \nכדין לסוף תלתין ותרין יומין דיקטלין לכנישתא ההיא, ילבש קב\"ה קנאה לההוא שופר \nזעירא. וההוא משיח בריה דאפרים, יפרוש פרישא כחד תור דקרנוי סלקין כקרנוי דראם: \nוההוא שופר זעירא, יתקע תרועה תקיעה ותרועה, תלת זמנין בריש טורא כמלקדמין, כדין \nנטלין דגלין דההוא משיח, ויפול רעשא על עלמא, באינון קלין דשופרא. וכל אינון בני \nעלמא ישמעון ויחמון. כמד\"א, כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע \nשופר תשמעו: \nוכדין יתבערון גלולין מן ארעא קדישא. ותלת קרבין יעבדון בני ישמעאל בהדי משיח דא. \nואינון ייתין ויסגדון למארי עלמא בטורא דקודשא בירושלים. ואילין קרבין יהון באלף \nשתיתאה: \nובירחא דבול, יפולו שנאיהון, ויתעברון כל אינון גילולין דישתארון בארעא קדישא. \nומתמן יהכון ויתערון קרבין על עלמא. ובעוד דאינון יגיחון קרבין עם כל בניעלמא, \n"},{"index":5,"he":"יתכנשון בנוי דאדום על ארעא קדישא, ויתפסון לה, וישלטון עלה תריסר ירחי: \nלסוף תריסר ירחין, יתגעש וירעש כל עלמא. ובין זמנין אלין, דשכינתא תהך ותהדר לגבי \nמערתא דמשה. יתטמר מלכא משיחא ט' ירחין, כירחין דיולדה, ואינון ט' ירחין, כמה צירין \nוחבלים יטול על גרמיה: \nובין כך קב\"ה יסגי צעריה, ויעול לגו שבילין דאילנא חדא, דאית ליה אילנא קדישא רברבא \nותקיף. ותמן בשבעין ענפין, יטול מכילן דאלכסונין, ויטול לשבעין ממנן, דסחראן לשבעין \nענפין דאילנא, גו אינון מכילן אלכסונין, וישתכחון אסורין חד תקלא דמכילא ופלגו. \nכדין יחית לון מכל ענפא וענפא: \nוכמה ענפין זעירין ודלא זעירין יתברון במיחתהון מתמן, בגין דאתאחדאן גו ענפין, \nובמיחתהון יתברו. כדין כמה סגיאין מעמא קדישא יתברון בין רגלין דשאר עמין. וכל \nאינון ממנן, יעברון לון גו נהר דינור, ויתעברון משולטניהון: \nובין כך משיח צירין וחבלין יהון ליה כיולדה. ועל ההוא זמנא כתיב, יענך ה' ביום צרה. \n"},{"index":6,"he":"דאינון תשע פסוקים כירחין דיולדה. ושבעין תיבין, דהא לשבעין שנין באלף שתיתאה, \nיוליד וישלוט על כל כלמא. ובג\"כ באינון תשעה ירחין, יתחזון בכל ליליא, מפלגו ואילך, \nרכב אש וסוסי אש לבר מרקיעא, מגיחן קרבין אלין באלין, עד דינהר צפרא: \nלבתר דאינון תשעה ירחין יעברון, כדין קב\"ה יתער למשיח דא, ויפיק ליה מגנתא דעדן. \nוההוא יומא דיפוק, יזדעזע כל עלמא, דיחשבו כל בני עלמא דימותון: \nועל ההוא יומא כתיב, ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה'. דא שכינתא, \nדתירום מההוא זימנא ואילך, ומשיח בהדה. ומהדר גאונו, דא משיח. בקומו לערוץ הארץ. \nכדין ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ וגו'. דא בשתין שנין דאלף שתיתאה, ויהכון \nלבתר דיעביד לון קב\"ה כמה נסין. \n \n"},{"index":7,"he":"פרשת מטות\nוכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר. תמן תנינן, א\"ר יהודה, אין העולם מתנהג אלא \nבתרין גוונין, דאתו מסטר אתתא, דאשתכחת חכמית לבא. הה\"ד, וכל אשה חכמת לב בידיה טוו \nויביאו מטוה את בתכלת ואת הארגמן. ומאי מתיין. את התכלת ואת הארגמן, גוונין דכלילן \nבגו גווני: \nהה\"ד, דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה. וכתיב בידיה טוו. מאי טוו. א\"ר יהודה, טוו \nבדינא, טוו ברחמי, א\"ר יצחק, אמאי אתקריא אשר. א\"ל, דכלילאא בדינא, וכלילא ברחמי. \nת\"ח, דא\"ר אלעזר, כל אתתא בדינא אתקריאת, עד דאטעמת טעמא דרחמי. דתניא, מסטרא דבר \nנש אתי חוורא, ומסטרא דאתתא אתי סומקא, טעמא אתתא מחוורא, חוורא עדיף: \nות\"ח, אמאי אסירן נשא שאר עמין דידעי משכבי דכורא. משון דתנינן, אית ימינא, ואית \nשמאלא. ישראל, ושאר עמין. גן עדן, וגינהם. עלמא דא, ועלמא דאתי. ישראל לקבלי דרחמי, \nושאר עמין לקבלי דדינא. ותנן, אתתא דאטעמת טעמא דרחמי, רחמין נצחא. אתתא דטעמא טעמא \n"},{"index":8,"he":"דדינא, דינא בדינא אתדבקת. ועלייהו אתקרי, והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה: \nוע\"ד תנינן, הנבעלת לגוי, קשורה בו ככלב. מה כלבא תקיפא ברוחיה, חציפא. אוף הכי \nדינא בדינא תקיפא, חציפא בכולא. הנבעלת לישראל, תנינן, כתיב, ואתם הדבקים בה' \nאלקיכם חיים כלכם היום. מ\"ט. משום דנשמתא דישראל, אתייא מרוחא דאלקים חיים. דכתיב, \nכי רוח מלפני יעטוף. משמע דכתיב מלפני. ובג\"כ אתתא דהיא בתולתא, דלא אתדבקת בדינא \nקשיא דשאר עמין, ואתדבקת בישראל, רחמין נצחא ואתכשרת: \nות\"ח, כתיב אמרתי עולם חסד יבנה. מאי חסד. הוא חד מכתרי עילאי דמלכא. דנשמתא דישראל \nקרא ליה קב\"ה חסד, על תנאי דיתבני, ולא ישתיצי חסד מעלמא, משמע דכתיב יבנה: \nבג\"כ תנינן, מאן דשצי חסד מעלמא, אשתיצי הוא לעלמא דאתי. וע\"ד כתיב, לא תהיה אשת \nהמת החוצה, בגין למיעבד חסד עם מיתא, ואתעביד בנינא, דכתיב עולם חסד יבנה. \n \n"},{"index":9,"he":"פרשת ואתחנן מאמר קו המדה\nמאמר קו המדה. א\"ר שמעון, עד הכא לא הוו חברייא ידעי רזאדגו יחודא. א\"ר אלעזר, כל \nקראין דאורייתא רזין סתימין עילאין אינון, והאי קרא מאן איהו: \nפתח ואמר, שמע ישראל ה' אלקינון ה' אחד. האי קרא, אע\"ג דכמה סטרין דרישנא ביה, רזא \nדייחודא דביה סתימא מעיינין, לבא אטים הוא מניה, דכמה חכימין טרישין דלבא לעאן, ולא \nידעי, ולא דאבקין. סתים מחיזו עיניהון, ומסוכלתנו לביהון. ת\"ח, ברזא דייחודא אתוון \nטמירין, שורין ותיבין גליפין בקיומייהו: \nשמע, שמא דרזא דייחודא, גו טמירא עילאה סתים, וגליא גו גליפי טמירין, לסלקא בדרגוי \nלאשתלמא לעילא. שמע, ביה תלייא ש\"ם, ביה תלייא שמיעה. שם, כד\"א אשר נקרא שם. ע', \nאשגחותא דריש שתא ועד סייפא שתא: \nע' טובה לאסתכלא ביה. בגין דאית עין טובה ועין רעה. עין טובה, מסטרא דימינא. עין \nרעה מסטרא דשמאלא. עין טובה, היינו רזא דרשים ביה ישראל, דכתיב שמע ישראל, ישראל \n"},{"index":10,"he":"סבא. ואוקמוה, דהכא ישראל סבא: \nומאן דאמר ישראל זוטא, כלא חד. ישראל זוטא שפיר, דעין סמיך ביה. ומאן איהו. דכתיב \nלא יגרע מצדיק עיניו. ודא ו' זעירא. ו' עילאה, ו' זעירא כלא חד. ו' זעירא, מבועא \nדבירא דלא אפסיק מניה לעלמין: \nעד הכא אתפרשו אורחין גליפין ברזא דא. מכאן ולהלאה, רזי דרזין דייחודא שלים, כדקא \nחזי שיעורא דליה שיעורא למיעבד מדידין ושיעורין לסטרין כלהו: \nידוד אלקינו ידוד. רזא דארביסר אתוון. תלת שמהן פנימאין, כללא דכלא. רזא חדא, עילא \nואמצעיתא ותתא. הכא כללא דכל סטרין, מאתר דלית ביה שיעורא דאקרי אין סוף, עד סייפי \nסטרא בתראה תתאה לכל דרגין: \nחד לעילא, אתר דשירותא, דמתמן נפקין שבילין לכל סטרין. חד באמצעיתא רזא דמשה אכליל \nגרמיה ביה בגו אברהם ויצחק. חד כללא דדוד מלכא. תיקונא וסמכא חד לכלהו: \nוכד מתחברן אתוון דמהימנותא, אתגליין בחבורא וקישורא דכלא, תרין עלמין, עילאה \nותתאה. עילאה סלקא עד דלית שיעורא ואין סוף. תתאה נחתא. בשעורא עד סוף דכל דרגין: \n"},{"index":11,"he":"עלמא עילאה דמתקשרא וסלקא עד א\"ס, פליג אתווי בדרגוי, שבע אתוון, ידו\"ד אל\"ה. ע\"ג \nרזא דעלמא עילאה, דמתקשרא וסלקא עד א\"ס, ואתפליג באתווי שבעה. עלמא תתאה, דמתקשרא \nביה, ונחתא עד סוף דכל דרגין, פליג אתווי בדרגוי שבע אתוון, ינ\"ו ידו\"ד. תלת אתוון \nעילאין, בד' אלים, רזא חדא, חבורא וקשורא חדא, דלית בהו פירודא. ובג\"כ לארביסר \nאתוון ז' וז', וכלא חד: \nאחד, ואוקמוה דלי\"ת עילאה ורב על שאר אתוון. וכן רי\"ש דאל אחר. לאשתמודעא, דלא \nלאחלפא רזא קדישא עילאה, ולאכללא סטרא אחרא בהדיה: \nסימן עי\"ן דל\"ת דאינון רברבין, ע\"ד, לאסהדא סהדותא דרזי דרזין, לאפקא משחתא חדא, \nלמשיחו דרזא דמהימנותא. ומאן דידע רזא דא, ידע רזא דמאריה ואחסין תרין עלמין, עלמא \nדא ועלמא דאתי. ומשחתא אקרי קו המדה: \nודא אתייהיב לחכימי עליונים קדישין, דידעין רזא דמאריהון ומשתדלי ביקריה. ולא \nאתייהיב לחייבי עלמא, דלא ידעי ולא חיישי ליקרא דאמריהון. ואינון זכאי קשוט די בהו \n"},{"index":12,"he":"רזא דמהימנותא עילאה, להו אתיהיב למנדע ולאסתכלא, בגין דלא סטאן ימינא ושמאלא: \nקו המדה, אורך ורוחב. קו המדה, עומקא ורומא. קו המדה, עיגולא וריבעא. בתליסר תרעין \nקיימא למנדע. ואינון שיתא ועשרין לתרין סטרין, כד מתגלפי בגילופייהו. כלא חד במשחתא \nדא. קו המדה סלקא ונחתא, אתגליף בגליפוי לכל סטרין: \nנהורא דלא קיימא בנהורא, גליף, ונפיק נציצו דכל נצוצין, ובטש גו רעוא דרעוון, \nואתטמר ביה, ולא ידיע: \nבזמנא דרעוא דא בעא לאתפשטא, נפיק האי נציצו דטמיר גו האי רעותא, בגין דאתחזי, ולא \nאתחזי לאתקיימא כגוונא דא: \nכד אתפשט רעותא דא, בטש האי נציצו, דאחזי גוון ולא גוון, ועאל בההוא אתפשטותא, ונפק \nבגוונוי, וסלקא, וקיימא בסליקו גו רעותא ואתפשטותא: \nבטש רעוא אתפשטותא דיליה, בסתימו דלא אתיידע, ואפיק נהורין דקיקין צלילין כלילין \nכחדא. כד בעאן לנפקא האי נציצו, דביה גוונין. בטש בההוא אתפשטותא, ואתדחיק. ומגו \n"},{"index":13,"he":"דחיקו, נפקין אינון נהורין דקיקין, ואשתמעו כחדא. כדין האי נציצו אחזי בהו גווני, \nואצטבע כלהו כחדא, חיור וסומק וירוק ואוכם. ואתעכב ביה תריסר ירחין. ולבתר אתעקרו \nמתמן, ואשתילו באתר אחרא: \nוהאי נציצו, סלקא ונחתא. והאי איקרי בוצינא דקרדינותא. האי אתקין ובטש בכל נטיען \nנהורין, ואומר לו גדל. כדין אפיק מבועין ההוא אתפשטותא עילאה קדמאה, ואשקי ונהיר \nלכלהו, ואתרביאו: \nבהאי בוצינא דקרדינותא, נהיר מאן דנהיר, וסלקא ונחתא, ואתפשט לכל סטרין, וכדין \nאיקרי קו המדה. וקיימא משחתא לעילא ותתא. קו המדה בוצינא דקרדינותא בתימא דכל \nסתימן, משחתא נכירא דאתקין שפירו לכלא. ההוא שפירו דנפיק מפשיטו קדמאה, איהו אתקין \nלון. ביה קיימין למשחתא לעילא ותתא. מאן דזכי בהאי, וידע ביה, זכה למנדע בחכמתא \nדמאריה, זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי: \nדא משחתא לרזא דמהימנותא, קו המדה אורכא ופותיא בשיעורא. עומקא ורומא בשיעורא. \n"},{"index":14,"he":"עיגולא ורבועא בשיעורא. כלא סחרא משחתא חדא. כל נהורין, וכל רזין, לא סלקין, ולא \nנחתין, ולא מתפשטין, אלא במשחתא דא בר לעילא לעילא, דלית שיעורא, ולא קיימא בהאי \nלאסתכלא ולמנדע: \nכל שיעורין וכל משחתין הוא כליל לון, וכולא אתכליל ביה. קו המדה, אינון גוונין \nדאצטבעו ביה, וקיימין ביה, אתפשטו. וכד אתרביאו. סלקן ומתפשטן לאורכא ולפותיא \nועומקא ורומא. ואיהו סלקא ומדיד לכלא במשחתא חדא. שארי מלעילא מאתר דשארי שיעורא, \nעד סוף דרגי מהימנותא: \nתרעא קדמאה, שירותא דשארי טמירא דטמירו, והאי נציצו אתרבי ונציץ, דלא אתגלייא ולא \nאתידע, עד דמטי לרעוא דרעוין, ומתמן אתגלייא ולא אתגלייא, עד דקשיר קשרין למשחתא, \nכגוונא דאיהו מדיד, הכי אתרביאו וסלקן לכל סטר, קשרא דנעיץ מתמן, ושראן קשרין: \nההוא קשרא קדמאה, תלתא אלפי עלמין קשירין ביה. חד עלמא סלקא לעילא, וחד נחתא לגביה, \nוחד נחתא לתתא מניה, דאיהו דקיקא מכלהו. בין עלמא ועלמא אלף עלמין. עלמא תתאה \n"},{"index":15,"he":"מכלהו, ארכיה אלף אמין: \nוחמש זרתין אתכלילו בהאי קשרא. והאי קשרא, אורכיה תלתא אלפי עלמין וחמש אצבעאן. \nפותיה, תלת אלפי עלמין: \nוכלא אתקשר בעיגולא. עיגולא דסלקא ונחתא. בעיגולא חדא שית אלפין עלמין לגו מעיגולא \nחד. והאי קשרא כליל כלא. האי קשרא קדמאה, קיומא נעיץ מהכא, ואתפשטו קשרין ומדידין: \nמהאי קשרא, שארי קו המדה לאתפשטא, מדיד אלף דאיהו עיזקא חדא, ואלף דאיהו עיזקא חדא, \nלאתאחדא דא בדא. ואלין עיזקן אינון מאתן אלף עלמין, דכסיף בהו קב\"ה. ואלין עיזקן \nאתאחדן דא בדא: \nבין עיזקא ועיזקא, ת\"ק אלף עלמין. ואלין דפתחי תרעין לכל סטר. בין עלמא ועלמא טפח. \nעיזקא תניינא, רב מחבירתה במשחתא קדמאה דכלא: \nמהכא אתפשט לתתא, ומדיד קו המדה תלת זרתין פשיטין בלחא קשרא. ארכא דההוא זרת שתין \nרבוא עלמין: \nבהאי זרת אתתקנו שמים, ברזא דשתין רבוא עלמין. וכל עלמא ועלמא כלילא בארבע אלפין \nעלמין אחרנין. הה\"ד, ושמים בזרת תכן. אתפשט ק\"ו המד\"ה, ואתתקן במדידו תרין זרתין, \n"},{"index":16,"he":"ופלגא, ופלג פלגא, בלא קשרא: \nכל משחתין אלין דהאי סטרא, דקיימא בקו המדה, משחתא חדא לריבועא כלא, ולאו הכא \nלעיגולא. ומשחתא דקיימא בק\"ו המד\"ה, איקרי משחתא דריבועא. בהאי משחתא קיימא כלא \nואתקיים: \nעומקא דריבועא דא, חמשין זרתין, לאתפתחא לחמש סטרין. רומא חמש. ועד הכא קיימא משחתא \nדריבועא. והכא קיימא קשרא לקיומא, קשרא קדמאה, דאיהו שירותא דהאי, איהו קיומא. \nקיימא קו המדה במדידו דמשחתא. ועד הכא תרעא קדמאה לקיומא: \nאשתכח קו המדה, במשחתא דא דריבועא בכל סטרוי, שבע מאה אלף עלמין, ושבעה טפחים, וחמש \nזרתים, ופלגא, ופלג פלגא. עומקא ורומא חמשין וחמש זרתין: \nהכא אשתכללו קו המדה במשחתא חדא, משירות אדקשרא קדמאה, עד סיומא דמשחתא דנא \nדריבועא. הכא משחתא חדא לקיומא חד. והאי איקרי משחתא עילאה, קיומא סתימאה, קשרא \nקדמאה, וריבועא דא קיומא דרזא ידו\"ד, שמא קדישא עילאה, כללא דקשרא קדמאה, ומשחתא \nדריבועא דסלקי גו משחתא, ברעותא דסתימו עד אין סוף: \n"},{"index":17,"he":"ועד הכא קיומא חדא עילאה סתימאה. מהכא אתפשט קו המדה, ומדיד גו גוונין דקיימין \nבדישורא חדא, כלילא חדא. קו המדה אתגלייא, וקיימא בנציצו דנהיר, וכל גווני קיימין \nביה: \nקשרא תניינא. קו המדה שארי, ואתגלייא בי\"ב קשרין עילאין, ומאתן ותלתין ושית קשרין \nאחרנין דקיקין. אלין י\"ב קשרין עילאין, קיימין גו קשרא קדמאה סתימא ורבועא, \nומתקשראן ואתאחדאן בהו. ומתאחדאם ומתקשרין באלין אחרנין. וכד מסתכלין מלין, כולא \nאיהו משחתא חדא: \nוקשרא קדמאה מאינון י\"ב, אלין אינון דקיימין במשחתא, בגין דמתפשטי יתיר. וכל אינון \nאחרנין, מתפשטין הכי, אלא אילין דבקין דא עם דא, וכלילן דא עם דא. ובקו המדה, קיימי \nכלהו כחדא, כללא חדא, למשיחא חדא: \nהאי קשרא, כגוונא דקשרא קדמאה איהו, ושיעורא דיליה, ואורכיה ופותייה, כההוא גוונא \nממש, בר דהאי באתגלייא, וההוא קדמאה נעיץ דלא אתגלייא: \nקשרא תליתאה, קשרא דא איהו קדמאה, ודא משנייא מכל אינון גוונין, ודא איהו קשרא \n"},{"index":18,"he":"וגוון יתיר, ואיהו קאים למשחתא לאתפשטא: \nששארי קו המדה, ומדיד גאלין תריסר קשרין. תלת קשרין מינייהו עילאין, דקיימין למשחתא \nבההוא מדידו דמדיד, ואסגי ארכאן דיומין בכולא. וסימן דא חו\"ל. ויש לו רזא דכתיב, \n"}]}
