{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-26","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":26,"title":"קטע 26","hebrewTitle":"קטע 26","segments":[{"index":1,"he":"פלחין כלהו קמיה) יקומון. מתחות כלהו נפקין כמה אלף ורבבן דלית לון חושבנא ונחתין \nושאטין בעלמא עד דתקעי מארי שופרא ומתכנשי. והני בזוהמא דטופרי אחידן. דא ערסא כליל \nלון דא ערסא רגלוהי אחידן בארבע סטרי עלמא כלא עאלין בכללא דאשתכח לעילא ואשתכח \nלתתא בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ועל דא כתיב הנה. מאי הנה בגין דזמינא לכלא לעילא \nותתא. ורשומא האי ערסא מכלא. אדנ\"י אתקרי רבונא דכלא רשימא בין חיילהא. בגיני כך \nכהנא בעא לכוונא מלי דלעילא ליחדא שמא קדישא מאתר דבעא ליחדא ועל דא תנינן כתיב \nבזאת יבא אהרן אל הקדש. בהאי בעא לקרבא קדושה לאתריה. מהאי אתר בעי בר נש לדחלא \nמקמי קב\"ה. וע\"ד כתיב לו חכמו ישכילו זאת מיד יבינו לאחריתם. כלומר אי יסתכלון בני \nנשא בענשא היך אחידא זאת בין חיילהא והיך אתמנו קמה כל אינון בני חיילין ואחידן \nבפולחנא לאתפרעא מן חייביא מיד יבינו לאחריתם ויסתמרון עובדיהון ולא יחובון קמי \n"},{"index":2,"he":"מלכא קדישא. תו אר\"ש כל בר נש דזכי למילף אורייתא ונטיר לה להאי זאת, האי זאת נטירת \nליה וגזר עמיה קיימא על קיימא דיליה דלא יתעדי מניה ומן בנוהי ומן בני בנוהי לעלמין \nהה\"ד ואני זאת בריתי אותם וגו'. יתבו למיכל עד דאכלו אר\"ש לחברייא כל חד וחד לימא \nמלה חדתא דאורייתא על פתורא לקמיה דרבי פנחס: \nפתח רבי חזקיה ואמר יי' אלקים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר וגו'. זכאין \nאינון ישראל דקודשא בריך הוא אתרעי בהו מכל שאר עמין וקראן קדש דכתיב קדש ישראל \nליי' ויהיב \n \n"},{"index":3,"he":"זוהר חלק ג דף סא/א\nלהו חולק לאתאחדא בשמא קדישא. ובמה אחידו ישראל בשמא קדישא בגין דזכו באורייתא. דכל \nמאן דזכי באורייתא זכי ביה בקב\"ה (נ\"א בקדש). ותנינן קמיה דמר מאי קדש. שלימותא \nדאקרי חכמה עלאה. ומהאי אתר (נגיד משח רבות קדישא בשבילין ידיען לאתר דאקרי בינה \nעלאה) ומתמן נפקין מבועין ונחלין לכל עבר עד דמטו להאי זאת (ומאתר דא אתער רוחא \nקדישא). והאי זאת כד מתברכא אקרי קדש ואקרי חכמה וקראן ליה (נ\"א והאי זאת כד אתברכא \nמאתר עלאה דא דאקרי קדש ואקרי חכמה קראן לה) רוח הקדש כלומר רוח מההוא קדש דלעילא. \nוכד נפקין ומתערין מנה רזי אורייתא כדין אתקרי לשון הקדש. ובשעתא דנגיד ההוא רבות \nקדישא לאינון תרין קיימין דאקרון למודי יי' ואקרון צבקות אתכנש תמן. וכד נפיק מתמן \nבההוא דרגא דאקרי יסוד לההוא חכמה זעירא. כדין אתקרי לשון למודים. ונפיק לאתערא \nלאינון קדישי עליונים. כדין כתיב יי' אלקים נתן לי לשון למודים. ולמה לדעת לעות את \n"},{"index":4,"he":"יעף דבר. וקב\"ה יהיב האי לבוצינא קדישא ר\"ש. ועוד דסליק ליה לעילא בגין כך כל מלוי \nבאתגלייא אתמרו ולא אתכסיין. עליה כתיב פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות: \nפתח רבי ייסא ואמר ויין נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה \nוגו'. ויי' נתן חכמה לשלמה דא הוא דתנינן ביומוי דשלמה מלכא קיימא סיהרא באשלמותא. \nכאשר דבר לו כמה דאתמר ליה החכמה והמדע נתון לך. ויהי שלום בין חירם ובין שלמה. וכי \nמה (בין) האי להאי. אלא הכי תנינן ויי' נתן חכמה לשלמה והאי חכמה במאי אוקים לה א\"ר \nיוסי אוקים לה בהאי. בקדמיתא דשלמה עבד דנחית לחירם מההוא דרגא דהוה אמר מושב אלקים \nישבתי וגו' דתניא חירם מלך צור עבד גרמיה אלוה. בתר דשלמה אתא עבר ליה בחכמתיה \nדנחית מההוא עיטא ואודי ליה לשלמה. ובגין כך ויהי שלום בין חירם ובין שלמה. ותנינן \nא\"ר יצחק א\"ר יהודה דשדר ליה חד שידא ונחית ליה שבעה מדורין דגיהנם וסלקיה ושדר ליה \n"},{"index":5,"he":"פתקין בכל יומא ויומא בידיה עד דאהדר ואודי ליה לשלמה. ותנינן שלמה ירית לה לסיהרא \nבכל סטרוי. בג\"כ בכלא שליט בחכמתיה. ור\"ש בן יוחאי שליט בחכמתיה על כל בני עלמא כל \nאינון דסלקין בדרגוי לא סלקין אלא לאשלמא עמיה (ס\"א אי לא שלמין עמיה): \nפתח רבי יוסי ואמר יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה וגו'. יונתי דא כ\"י מה יונה לא \nשבקת בן זוגה לעלמין. כך כ\"י לא שבקת לקב\"ה לעלמין. בחגוי הסלע. אלין ת\"ח דלא \nמשתכחי בנייחא בעלמא דין. בסתר המדרגה. אלין ת\"ח הצנועין דבהון חסידין דחלי קב\"ה. \nדשכינתא לא אעדי מנייהו לעלמין. כדין קב\"ה מתבע בגינייהו לכ\"י ואמר הראיני את מראיך \nהשמיעני את קולך כי קולך ערב דלית קלא משתמע לעילא אלא קלא דאינון דמתעסקי \nבאורייתא. ותאנא כל אינון דמתעסקי באורייתא בליליא דיוקניהון אתחקקק לעילא קמי קב\"ה \nוקב\"ה משתעשע בהו כוליה יומא ומסתכל בהו וההוא קלא (דהכא) סליק ובקע כל אינון \nרקיעין עד דסליק קמי קב\"ה. כדין כתיב כי קולך ערב ומראך נאוה. והשתא קב\"ה חקק \n"},{"index":6,"he":"דיוקנא דר\"ש לעילא. וקליה לעילא לעילא סלקא ומתעטרא בכתרא קדישא עד דקב\"ה מתעטר ביה \nבכלהו עלמין ומשתבח ביה. עליה כתיב ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר: \nפתח ר' חייא ואמר מה שהיה כבר הוא (נקרא שמו ל\"ג) ואשר להיות וגו'. מה שהיה כבר \nהיינו דתנינן עד לא ברא קב\"ה האי עלמא הוה בארי עלמין וחריב לון עד \n \n"},{"index":7,"he":"זוהר חלק ג דף סא/ב\nדקב\"ה סליק ברעותיה למברי האי עלמא ואמליך באורייתא כדין אתתקן הוא בתקונוי ואתעטר \nבעטרוי וברא האי עלמא וכל מאי דאשתכח בהאי עלמא הא הוה קמיה (והא סליק מקמיה) \nואתתקן קמיה ותאנא כל אינון דברי עלמא דאשתכחו בכל דרא ודרא עד לא ייתון לעלמא הא \nהוו קיימי קמיה בדיוקניהון. (והכי תאנא) אפילו כל אינון נשמתין דבני נשא עד לא \nייחתון לעלמא כלהו גליפין קמיה ברקיעא בהוא דיוקנא ממש דאינון בהאי עלמא וכל מה \nדאולפין בהאי עלמא כלא ידעו עד לא ייתון לעלמא ותנינא האי באינון זכאי קשוט. וכל \nאינון דלא משתכחין זכאין בהאי עלמא אפילו תמן מתרחקין מקמי קב\"ה ועאלין בנוקבא \nדתהומא רבא ודחקין שעתא ונחתין לעלמא. וההיא נשמתא דלהון הא אוליפנא כמה דאינון קשי \nקדל בהאי עלמא כך הוו עד לא ייתון לעלמא. וההוא חולקא קדישא דיהב לון רמאן ליה \nואזלין ושאטין ואסתאבון בההוא נוקבא דתהומא רבא ונטלי חולקהון מתמן ודחקין שעתא \n"},{"index":8,"he":"ונחתי לעלמא אי זכי לבתר ותב בתיובתא קמי מאריה הוא נטיל ההוא חולקא דיליה ממש הה\"ד \nמה שהיה כבר (נקרא שמו) ואשר להיות וגו'. תא חזי בני אהרן לא אשתכחו בישראל \nכוותייהו בר משה ואהרן ואינון אקרון אצילי בני ישראל ועל דטעו קמי מלכא קדישא מיתו. \nוכי קב\"ה בעא לאובדא לון והא תנינן ברזא דמתניתין דקב\"ה עבד חסד בכלא ואפילו ברשיעי \nעלמא לא בעי לאובדא לון והני זכאי קשוט ס\"ד דאינון אתאבידו מעלמא זכותא דלהון אן \nהוא. זכותא דאבוהון אן הוא. זכותא דמשה הכי נמי. ואינון היך אתאבידו אלא הכי \nאוליפנא מבוצינא קדישא דקב\"ה חס על יקרא דלהון ואתוקד גרמיהון לגו. ונשמתהון לא \nאתאבידו והא אוקימנא ות\"ח עד לא מיתו בני אהרן כתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו וגו' \nאקרי שמיה פנחס דהוה זמין לאתתקנא עקימא הה\"ד ואשר להיות כבר היה. ותאנא כלהו זכאי \nקשוט עד לא ייתון לעלמא כלהו אתתקנו לעילא ואקרון בשמהן. ור' שמעון בן יוחאי מן \n"},{"index":9,"he":"יומא דברא קב\"ה עלמא הוה אזדמן קמי קב\"ה ואשתכח עמיה וקב\"ה קרי ליה בשמיה זכאה \nחולקיה לעילא ותתא עליה כתיב ישמח אביך ואמך. אביך דא קב\"ה ואמך דא כ\"י: \nפתח ר' אבא ואמר עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו. האי קרא אוקמוה חברייא בשעתא דקב\"ה \nאשתכח וזמין בטורא דסיני למיהב אורייתא לישראל נרדי נתן ריחו ישראל יהבו וסליקו \nריחא טב דקאים ואגין עלייהו לדרי דרין ואמרו כל אשר דבר יי' נעשה ונשמע. דבר אחר עד \nשהמלך במסבו בעוד דסליק משה לקבלא אורייתא מקב\"ה ואתחקק בתרי לוחי אבנין ישראל שבקו \nההוא ריחא טבא דהוה מתעטר עלייהו ואמרו לעגל אלה אלקיך ישראל. השתא האי קרא ברזא \nדחכמתא הוא. ת\"ח כתיב ונהר יוצר מעדן להשקות את הגן האי נהרא אתפשט בסטרוי בשעתא \nדמזדווג עמיה בזווגא שלים כדי האי עדן (זווגא) בההוא נתיב דלא אתידע לעילא ותתא \nכד\"א נתיב לא ידעו עיט ואשתכחו ברעותא דלא מתפרשן תדירא חד מחד. כדין נפקין מבועין \n"},{"index":10,"he":"ונחלין ומעטרי לבן קדישא בכל אינון כתרין כדין כתיב בעטרה שעטרה לו אמו. ובההוא \nשעתא ירית ההוא בן אחסנתא דאבוי ואמיה כדין הוא אשתעשע בההוא ענוגא ותפנוקא. ותאנא \nבשעתא דמלכא עלאה בתפנוקי מלכין יתיב בעטרוי כדין כתיב עד שהמלך במסבו נרדי נתן \nריחו דא יסוד דאפיק ברכאן לאזדווגא מלכא קדישא \n \n"},{"index":11,"he":"זוהר חלק ג דף סב/א\nבמטרוניתא (בהא דרגא) וכדין אתייהבון ברכאן בכולהו עלמין (ונפקין) ומתברכן עלאין \nותתאין והשתא הא בוצינא קדישא מתעטר בעטרוי דהאי דרגא והוא וחברייא סליקו תשבחן \nמתתא לעילא והיא מתעטרא באינון תשבחן. השתא אית לאפקא ברכאן לכלהו חברייא מעילא \nלתתא בהאי דרגא קדישא ור' (ס\"א דר') אלעזר בריה לימא מאינון מלין מעליין דאוליף \nמאבוי: \nפתח ר' אלעזר ואמר וירא והנה באר בשדה וגו'. ונאספו שמה כל העדרים וגו'. הני קראי \nאית לאסתכלא בהו וברזא דחכמתא אינון דאוליפנא מאבא והכי אוליפנא. וירא והנה באר \nבשדה. מאן באר דא היא דכתיב באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם. והנה שם שלשה עדרי צאן \nרובצים עליה אלין אינון נצח הוד יסוד דאלין אינון רביעין עלה וקיימין עלה ומאלין \nאמלייא ברכאן ההיא באר. כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים דהא מן האי באר אתזנו עלאין \nותתאין (נ\"א עלמין תתאין) ומתברכאן כלהו כחדא. והאבן גדולה על פי הבאר דא הוא דינא \n"},{"index":12,"he":"קשייא דקיימא עלה מסטרא אחרא לינקא לה (נ\"א מנה) ונאספו שמה כל העדרים. אלין אינון \nשית כתרי מלכא דמתכנשי כלהו ונגדי ברכאן מרישא דמלכא ומריקן בה. וכד אתחבראן כלהו \nכחדא לארקא בה כתיב וגללו את האבן מעל פי הבאר מנדרין (ס\"א מגנדרין) לההוא דינא \nקשייא ומעברן ליה מינה. והשקו את הצאן מריקין ברכאן מההוא באר לעלאין ותתאין. לבתר \nוהשיבו את האבן על פי הבאר למקומה. תב ההוא דינא לאתריה בגין דאצטריך ליה לבשמא \nעלמא ולתקנא עלמא. והשתא הא קב\"ה אריק עלייכו ברכאן ממבועא דנחלא ומנייכו כל בני \nדרא מתברכין. זכאה חולקיכון בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייכו כתיב וכל בניך למודי יי' \nורב שלום בניך: \nפתח ר\"ש ואמר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וגו'. תאנא בי\"ג מכילן אתקשר \nקשרא דמהימנותא לאשתכחא ברכאן לכלא וכל מהימנותא דקב\"ה בתלתא אסתימו ועל האי בי\"ג \nמכילן דאורייתא מתעטרא כמה דאוקימנא מק\"ו ומג\"ש וכו' וכמה זמנין אוקימנא האי. ושמא \n"},{"index":13,"he":"קדישא בהאי מתעטרא. ת\"ח בההיא שעתא דבעא יעקב דיתברכון בנוי בשמא (ס\"א בקשרא) \nדמהימנותא מה כתיב כל אלה שבטי ישראל עשר וזאת הא תליסר דאשתתף עמהון שכינתא \nואתקיימו ברכאן. והיינו דכתיב איש אשר כברכתו ברך אותם. מאי כברכתו בההוא דוגמא \nדלעילא כברכתו דכל מכילא ומכילא. ותאנא כל אינון מכילין סלקין ומתעטרין ונייחין \nברישא חדא ותמן מתעטרא רישא דמלכא. ההוא דאקרי בדרגא עלאה דחסידות. וחסידים ירתין \nכל ההוא כבוד דלעילא דכתיב יעלזו חסידים בכבוד בהאי עלמא. ירננו על משכבותם בעלמא \nדאתי. רוממות קל בגרונם דידעין לקשרא קשרא דמהימנותא כדקא יאות. וכדין חרב פיפיות \nבידם מאן חרב פיפיות דא הוא חרב ליי' חרבא דקב\"ה פיפיות להיטא בתרין דינין. ולמה. \nלעשות נקמה בגוים וגו'. והא ר' פנחס בן יאיר כתרא דחסד רישא עלאה. בג\"כ כבוד דלעילא \nירית והוא קשיר קשרא עלאה קשרא קדישא קשרא דמהימנותא. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא \n"},{"index":14,"he":"דאתי. על האי פתורא אתמר זה השלחן אשר לפני יי'. קם ר' פנחס ונשיק ליה ובריך ליה \nונשיק לר\"א ולכלהו חברייא ובריך לון נטל כסא ובריך. פתח ואמר תערוך לפני שלחן נגד \nצוררי וגו'. יתבו (ס\"א חדו) תמן כל ההוא והוו חברייא כלהו חדאן \n \nזוהר חלק ג דף סב/ב\nבמלי דאורייתא וחדוותא דר\"ש הוה סגי. נטל ר' פנחס לר\"א ולא שבקיה כל ההוא יומא וכל \nליליא והוה חדי עמיה קרא עליה אז תתענג על יי' כל חדוותא וענוגא יתירא דא דחולקי \nהוא (ע\"ד דעמי הוא. ע\"ד כתיב אשרי העם שככה לו וגו'). זמינין בההוא עלמא לאכרזא עלי \nזכאה חולקך רבי פנחס דאנת זכית לכל האי. שלום לך ושלום לעוזריך כי עזרך אלקיך. \nאשכימו למיזל קם ר' פנחס ואחיד ביה בר\"א ולא שבקיה למיהך. אוזיף ר' פנחס לר\"ש \nוברכיה ולכלהו חברייא. עד דהוו אזלי אמר להו ר\"ש לחברייא עת לעשות ליי'. אתא רבי \nאבא ושאיל כתיב ונתן אהרן על שני השעירים גורלות וגו'. הני עדבין למה. ואהרן למה \n"},{"index":15,"he":"ליה למיהב עדבין. ופרשתא דא למה. והא אוליפנא קמיה דמר סדרא דיומא והאי בעינא \nלמנדע: \nפתח ר\"ש ואמר ויקח מאתם את שמעון ויאסור אותו לעיניהם. וכי מה חמא יוסף למיסב \nלשמעון עמיה יתיר מאחוהי. אלא אמר יוסף בכל אתר שמעון (ולוי) פתיחותא דדינא איהו \n(אינון). וההוא שעתא דאזילנא מאבא לגבייהו דאחי. שמעון פתח בקדמיתא בדינא. הה\"ד \nויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא. ועתה לכו וגו', לבתר בשכם ויקחו שני \nבני יעקב שמעון ולוי כלהו בדינא הוו. טב למיסב דא ולא יתער קטטותא בכלהו שבטין. \nותנינן מאי קא חמא שמעון לאזדווגא בלוי יתיר מכלא. והא ראובן הוה אחוה וסמיך ליה. \nאלא שמעון חמא וידע דלוי מסטרא דדינא קא אתי ושמעון מסטרא דדינא קשיא יתיר אתאחד. \nאמר נתערב חד בחד ואנן נחריב עלמא. מאי עביד קב\"ה נטיל ליה לחולקיה ללוי אמר מכאן \nולהלאה ליתיב בקופטירא בהדיה בלחודוי. תאנא בסטרא דאימא תרין גרדיני טהירין (ס\"א \n"},{"index":16,"he":"תריסין) אתאחדן בידוי שמאלא והא אוקימנא דאינון מאללי ארעא בכל יומא ויומא. והיינו \nרזא דכתיב שנים אנשים מרגלים. ותאנא זכאה חולקיהון דישראל יתיר מכל עמין עכו\"ם \nדקב\"ה בעי לדכאה להו ולרחמא עלייהו דאינון חולקיה ועדביה הה\"ד כי חלק ייק עמו וגו' \nוכתיב ירכיבהו על במתי ארץ. על במתי ארץ דייקא. דהא אינון אתאחדן לעילא לעילא. וע\"ד \nקב\"ה רחימותא דיליה אתדבק בהו הה\"ד אהבתי אתכם אמר יי'. וכתיב כי מאהבת יי' אתכם \nוגו' ומגו רחימותא יתירא דרחים להו יהב לון יומא חד בשתא לדכאה להו ולזכאה להו מכל \nחוביהון דכתיב כי ביום הזה וגו'. בגין דיהון זכאין בעלמא דין ובעלמא דאתי ולא ישתכח \nבהו חובא וע\"ד ביומא דא מתעטרין ישראל ושלטין על כלהו גרדינין ועל כלהו טהירין. \nתאנא ונתן אהרן על שני השעירים גורלות. ונתן אהרן בגין דאתי מסטרא דחסד על שני \nהשעירים על דייקא בגין דתתבסם מטרוניתא. גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל. והא תרין \n"},{"index":17,"he":"שעירין אינון אמאי חד ליי' אלא אמר קב\"ה יתיב האי גבאי. וחד יזיל וישוט בעלמא. \nדאלמלי תרווייהו מזדווגן לא יכיל עלמא למסבל, נפק האי אזיל ושאט בעלמא ואשכח להו \nלישראל בכמה פולחנין בכמה דרגין בכמה נמוסין טבן לא יכיל להו כלהו שלמא בינייהו לא \nיכיל למיעל בהו בדלטורא (אזל ושאט בעלמא אשכח לישראל כהאי גוונא) (נ\"א ישראל לתתא \nאוף הכי כהאי גוונא). האי שעירא אחרא שלחין ליה במטולא דכל חובייהו דישראל. תאנא \nכמה חבילי טריקין מזדווגן (נ\"א מזדמנן) דאינון תחות ידיה וממנן לאללא ארעא על כל \nאינון \n \n"},{"index":18,"he":"זוהר חלק ג דף סג/א\nדעברין על פתגמי אורייתא. וההוא יומא לא שכיח דילטורא (ס\"א פטרא) למללא בהו בישראל. \nכד מטא האי שעירא לגבי טורא כמה חידו על חידו מתבסמין כלהו ביה וההוא גרדינא דנפיק \nאהדר ואמר תושבחתא דישראל קטיגורא אתעביד סניגורא. ות\"ח לאו דא בלחודוי הוא אלא בכל \nאתר דבעיין ישראל לאתדכאה מחובייהו קב\"ה יהיב לון עיטא לקשרא מארי דדינא ולבסמא להו \nבאינון קרבנין ועלוון דקרבין קמי קב\"ה. וכדין לא יכלין לאבאשא. וההוא יומא יתיר על \nכלא כמה דמבסמין ישראל לתתא לכלא הכי מבסמין לכל אינון דאית להו דילטורא (ס\"א פטרא) \nוכלא קרבנא הוא ופולחנא דקב\"ה. תאנא בההיא שעתא דכתיב ולקח אהרן את שני השעירים \nוגו', מתערין אינון בההוא יומא לעילא ובעיין לשלטאה (נ\"א לשטאה) ולמיפק בעלמא כיון \nדכהנא מקרב אלין לתתא מתקרבין אינון לעילא. כדין עדבין סלקין בכל סטרין כהנא יהב \nעדבין לתתא כהנא יהיב עדבין לעילא. כמה דחד אשתאר ביה בקב\"ה לתתא. וחד אפקין ליה \n"},{"index":19,"he":"לההוא מדברא הכי נמי לעילא חד אשתאר ביה בקב\"ה וחד נפיק ושט בעלמא. לההוא מדברא \nעלאה וחד בחד מתקשר. כתיב וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר החי והתודה עליו \nוגו'. בג\"כ וסמך אהרן את שתי ידיו דקב\"ה יסתכם על ידוי, על ראש השעיר החי. החי \nדייקא. לאכללא ההוא דלעילא. והתודה עליו את כל עונות כמה דכתיב והתודה אשר חטא \nעליה. ואוקימנא עליה דאתדכי ב\"נ ואשתאר עליה כל ההוא חובא. אוף הכי והתודה עליו בתר \nדאודי כהנא בגינייהו דישראל. עליו, כלומר ישתארון כלהו עליו. א\"ל ר' אבא אי הכי והא \nכתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. אמר ליה שאני הכא דהתם לשעירים הוו קרבין \nקרבנא ובג\"כ לא כתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם שעירים אלא לשעירים דהתם לשעירים הוו \nעבדי פולחנא ושולטנותא. והכא ונשא השעיר עליו את כל עונותם וקרבנא לא אתעביד אלא \nלקב\"ה ת\"ח דבגיני קרבנא מתבסמן עלאין ותתאין ודינא לא שריא ושלטא עלייהו דישראל. \n"},{"index":20,"he":"תאנא ושלח ביד איש עתי המדברה. מהו איש עתי. אלא רזא דמלה הכי הוא \n \nזוהר חלק ג דף סג/ב\nבכל מה דאתעביד בעי בר נש זמין לההיא מלה. אית ב\"נ דברכתא אתקיים על ידיה יתיר \nמאחרא. ת\"ח מה כתיב ביה בכהנא טוב עין הוא יבורך אל תקרי יבורך אלא יברך. בגין דהוא \n"}]}
