{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-32","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":32,"title":"קטע 32","hebrewTitle":"קטע 32","segments":[{"index":1,"he":"ההוא רוחא (נ\"א רביא) מנה ומניחין ליה קמי קב\"ה ותמן מתגלפי (ס\"א מתאלפי) קמיה. \nבגיני כך אורייתא אזהרת להו לבני נשא והתקדשתם והייתם קדושים ודאי. אי אשתכח ב\"נ \nקדישא לא מסתפי מנה דכדין זמין קב\"ה לאלין ג' מלאכין קדישין דאמרן. ונטרין ליה \nלההוא רבייא והיא לא יכלא לאבאשא ליה. הה\"ד לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך. \nמ\"ט לא תאונה אליך רעה בגין כי מלאכיו יצוה לך. וכתיב כי בי חשק ואפלטהו. דאי ב\"נ \nלא אשתכח קדישא ואשליף רוחא מסטרא דמסאבא כדין היא אתייא וחייכת ביה בההוא רבייא \nואי קטילת ליה אשתאבת בההוא רוחא ולא תעדי מניה לעלמין. ואי תימא אינון אחרנין \nדקטילת לון ואזדמנו קמה אינון תלתא קדישין ונטלין מנה ההוא רוחא הא לא בסטרא דמסאבו \nאשתכחו אמאי שלטא לקטלא להו. אלא האי כד בר נש לא אתקדש. אבל לא אתכוון לאסתאבא ולא \nאסתאב. בגין כך יכלא לשלטאה בגופא ולא ברוחא. וזמנין אשתכח דנפקת נעמה לעלמא \n"},{"index":2,"he":"לאתחממא מבני נשא ואשתכח בר נש בקשרא (נ\"א בקשוייא) דתיאובתא עמה ואתער משנתיה \nואחיד באנתתיה ושכיב עמה ורעותא דיליה בההוא תיאובתא דהוה ליה בחלמיה. כדין ההוא בר \nדאוליד מסטרא דנעמה קא אתייא דהא בתיאובתא דילה אשתכח האי. כד נפקת לילי\"ת וחמאת \nליה ידעת מלה והיא אתקטרת ביה ומגדלת ליה כאינון אחרנין בנוי דנעמ\"ה ואשתכחת עמיה \nזמנין סגיאין ולא קטלא ליה. האי הוא ב\"נ דבכל סיהרא וסיהרא אתפגים ולא אתיאשא מניה \nלעלמין. דהא בכל סיהרא וסיהרא כד אתחדשא בעלמא לילי\"ת נפקא ופקדא על כלהו דהיא \nמגדלת וחייכא בהו וכדין ההוא בר נש פגים בההוא זמנא. זכאין אינון צדיקייא דמתקדשי \nבקדושא דמלכא. עלייהו כתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. מלין אלין גלי \nשלמה מלכא בספרא דאשמדאי מלכא ואשכחנא ביה אלף וארבע מאה וחמש זיני מסאבותא דמסתאבי \nבהו בני נשא. דגלי דא אשמדאי לשלמה מלכא. ווי להו לבני נשא דכלהו אטימין וסתימין \n"},{"index":3,"he":"עיינין ולא ידעין ולא שמעין ולא משגיחין היך קיימין בעלמא. והא עיטא ואסוותא קמייהו \nולא מסתכלין. דהא לא יכלין בני נשא לאשתזבא אלא בעיטא דאורייתא דכתיב כי יהיה בך \nאיש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה. אשר לא יהיה טהור דייקא. מקרה לילה דייקא והא \nאוקימנא מלי בעיטא דאורייתא קדישא דהכי כתיב באורייתא קדישא והתקדשתם והייתם קדושים \nכי אני יי' אלקיכם: \nתאנא בתר דאסתלקו קין והבל אתהדר אדם לאנתתיה ואתלבש ברוחא אחרא ואוליד לשת. מכאן \nאתייחסו דרי דצדיקייא בעלמא. ואסגי קב\"ה חסד בעלמא ובכל חד אתילידת נוקבא עמיה \nלאתישבא עלמא כגוונא דלעילא והא אוקמוה חברייא בסתימאה דמתני' דכתיב ואיש אשר יקח \nאת אחותו בת אביו או בת אמו וגו' חסד הוא. חסד הוא ודאי ובתר דשארי חסד גזעין \nושרשין נפקן מתחות לעילא ואתפרשן ענפין וקריב אתרחק. כדין ענפא אסגי ואתי לאתחברא \nבזווגא חד באילנא. האי בקדמיתא האי בסתימא דעלמא בגין דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה. \n"},{"index":4,"he":"אבל מכאן ולהלאה בני נשא דישתכחון ביה ונכרתו לעיני בני עמם: \n \nזוהר חלק ג דף עז/ב\nתאנא ערות אחות אביך כמה דאתגלייא בסתימא כתיב כי ישראים דרכי יי' וצדיקים ילכו בם \nוגו'. זכאה חולקיהון דצדיקייא דידעי ארחוי דקב\"ה ואזלין בהו ואשתמודען גבייהו זכאה \nחולקיהון. תאנא אתעברת ה\"א עלאה ברחימותא וחביבותא דלא מתפרש מנה יו\"ד לעלמין \nאתעברת ואפיקת וא\"ו לבתר קאים קמה וינקא ליה ודא (נ\"א ודאין ביה עלמא) וא\"ו כד \nנפקא. בת זוגו נפקת עמיה. אתייא חסד אתער גביה ופריש לון ונפקו גזעין מתחות לעילא \nואתפשטו ענפין ואסגיאו ואתעבידת ה\"א תתאה. ואתרביאת בענפהא לעילא לעילא עד דאזדווגת \nבאילנא עעלאה ואתחברו וא\"ו עם ה\"א, אן גרים לון חסד הוא. חסד הוא ודאי. דחבר לון \nכחדא. יו\"ד עם ה\"א עלאה. לא תלייא חבורא דלהון בחסד אלא במזלא תלייא חבורא דלהון \nוחביבותא דלהון דלא מתפרשן לעלמין. יו\"ד אתקשר בה\"א. וה\"א אתקשר בוא\"ו. וא\"ו אתקשר \n"},{"index":5,"he":"בה\"א. וה\"א אתקשר בכלא. וכלא חד קישורא הוא וחד מלה. לא אתפרשו דא מן דא לעלמין. \nכביכול מאן דגרים פרודא כאילו חרב עלמא ואקרי ערייתא דכלא. ולזמנא דאתי זמין קב\"ה \nלאתבא שכינתא לאתרהא ולאשתכחא כלא בזווגא חד. דכתיב ביום ההוא יהיה יי' אחד וגו'. \nואי תימא השתא לאו הוא אחד. לא. דהא השתא חייבי עלמא גרמו דלא אשתכח חד. דהא \nמטרוניתא אתרחקת מן מלכא ולא משתכחי בזווגא אימא עלאה אתרחקת מן מלכא ולא ינקא ליה \nבגין דמלכא בלא מטרוניתא לא מתעטר בעטרוי עמה (ס\"א דאימא) כמה בקדמיתא. כד אתחבר \nבמטרוניתא דעטרת ליה בכמה עטרין בכמה זהירין בעטראן קדישין עלאין דכתיב צאינה \nוראינה בנות ציון במלך שלמה וגו' דאזדווג במטרוניתא כדין עטרא ליה אימא עלאה כדקא \nיאות. והשתא דלא אשתכח מלכא במטרוניתא כדין אימא עלאה נטלת כתרהא (נ\"א עטראה) ומנעת \nמניה מבועי דנחלין ולא אשתכח בקישורא חד. כביכול לא אשתכח חחד. ובזמנא דתיתוב \n"},{"index":6,"he":"מטרוניתא לאתר היכלא ומלכא יזדווג עמה בזווגא חד. כדין יתחבר כלא כחדא בלא פרודא \nועל דא כתיב ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד. ביום ההוא בזמנא דיתוב מטרוניתא \nלהיכלא כדין כלא אשתכח חד בלא פרודא. וכדין ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט וגו'. \nדתניא אר\"ש לא תיעול מטרוניתא בחדוותא בהיכליה עד דיתדן מלכותא דעשו ותיסב מניה \nנוקמין דגרמא כל האי. לבתר תזדווג במלכא ויהא חדו שלים. הה\"ד ועלו מושיעים בהר ציון \nלשפוט את הר עשו בקדמיתא. ולבתר והיתה ליי' המלוכה. מאן מלוכה דא מטרוניתא הה\"ד \nוהיתה ליי' המלוכה. ולבתר דיזדווגן כחדא. מה כתיב והיה יי' למלך על כל הארץ ביום \nההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד: \nערות אחי אביך לא תגלה. תאני רבי יהודה דא ישראל לתתא. ואחות אמך דא ירושלם דלתתא. \nדבחובין אלין יגלון ישראל ביני עממיא ויתחריב ירושלם לתתא. וע\"ד תנינן רחימותא \nדקודשא בריך הוא דקרא לישראל אחים שנאמר למען אחי ורעי אדברה נא וגו'. (ואוקימנא \n"},{"index":7,"he":"מלין ותמן (ס\"א מילי תמן) בת בנה ובת בתה ואע\"ג דאינון באתגלייא ובאתכסיא וכן בתריה \nדהא עלמא אצטריך לון ואינון ישובא דעלמא כמה דכתיב רעך ורע אביך) והאי רזא דמלה \nדאר\"ש א\"ר יהודה אי אחי למה רעי ואי רעי למה אחי. אלא תאנא ההיא מלה דלא אתעדי \nלעלמין אקרי רע כד\"א רעך ורע אביך אל תעזוב והאי רזא דמלה דאר\"ש. אימא עלאה. רעיא \nאקרי. בגין דלא אתעדי רחימותא דאבא מנה \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ג דף עח/א\nלעלמין. ואימא תתאה כלה אקרי ואקרי אחות. כמה דאוקימנא אחות לנו קטנה והיינו סתם \nמתניתא דילן דכתיב הכא ערות אחותך בת אביך או בת אמך כיון דאמר בת אביך מאי או בת \nאמך. אלא אי מסטרא דאבא אשתכחת חכמה אתקרי. ואי מסטרא דאימא בינה אתקרי. ועכ\"פ בין \nהאי ובין האי מאימא ואבא אשתכחת. דהא יו\"ד לא אתעדי מן ה' לעלמין ודא הוא רזא דמלה \nמולדת בית מסטרא דאבא או מולדת חוץ מסטרא דאימא, ר' אבא אמר בחכמה יבנה בית מאן הוא \nבית דאתבני בחכמה הוי אימא דא נהר דנפיק מעדן. בגיני כך מולדת בית או מולדת חוץ כד \nנפקת מן ו' כמה דכתיב עצם מעצמי ובשר מבשרי. וכתיב ויקח אחת מצלעותיו ודא הוא מולדת \nחוץ מאתר דזעיר אפין אשתכח כמה דאתמר. וע\"ד א\"ר יהודה ישראל אחין אקרון לקב\"ה דלא \nאעדי רחימותא דילהון לעלמין. ירושלם דלתתא אחות אמך אתקרי. כמה דכתיב ירושלם הבנויה \nעיר שחוברה לה יחדו וגו'. מאי שחוברה לה יחדו בגין דאזדווג בה מלכא משית סטרין בכל \n"},{"index":9,"he":"סטרי מלכא בדרגא דצדיק וכל כתרי מלכא כלילן ביה והיינו שחוברה לה יחדו. ר' יצחק אמר \nששם עלו שבטים שבטי יה. מאן שבטים אלין תריסר תחומין דמתפרשן מההוא אילנא רבא ותקיף \nדאחסין לון מסטרא דאבא ואימא, הה\"ד שבטי יה משפר סהדותא דאסהיד ברא קדישא (נ\"א \n(רצה) דאסהיד או\"א בברא קדישא) דכתיב שבטי יה עדות לישראל. ואינון נהרין עמיקין \nדנגדין ואתמשכן מן יה. וכלא (ס\"א וכ\"כ למה) להודות לשם יי'. (ס\"א (ובג\"כ) כי שמה \nישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד לאחסנא מלכותא קדישא הוא ובנוי לדרי דרין ודא היא \nשירתא דאמר דוד על מלכו עלאה קדישא. ר' חזקיה אמר כלא ברזא עלאה הוא לאחזאה דמאן \nדפגים לתתא פגים לעילא. ערות כלתך לא תגלה דתנינן עונתן של ת\"ח משבת לשבת. בגין \nדידעין רזא דמלה ויכוונון לא וישתכח רעותהון שלים ובנין דאולידו אקרון בגין דמלכא. \nואי אילין פגימו מלה לתתא כביכול פגמין אינון בכלה דלעילא כדין כתיב ערות כלתך לא \n"},{"index":10,"he":"תגלה. דא בגין אינון דידעין אורחין דאורייתא. שאר עמא ההוא דאתגליא כלתך ממש. \nובחובא דא שכינתא אסתלקת מבינייהו: \nתאנא אתגליף שמא קדישא בסטרין ידיען באתוון רשימין דעשרין ותרין י' בא' א' בי' י' \nבב' ב' בי' י' בא' ה' בג' יו\"ד בה\"א יו\"ד בגימ\"ל ה\"א ביו\"ד גימ\"ל בה\"א ה\"א בדל\"ת \nכלהו מתגלפי ביו\"ד יו\"ד סליק לון ה\"א כליל ביו\"ד. מניה נפקת כדין מעטרין לאבהן. \nאתפתחת ה\"א בנחלוי ואעטר לרישא דו' דתמן שריין אבהן ו' כליל שית אתוון וכלהו כליל \nיו\"ד. י' אתגליף בגלופוי וסליק לאתעטרא בתריסר אתוון אחרנין מניה נפקו עשר אמירן \nבגלופוי. וכלהו שבילין דאורחא עלאה (ס\"א דאורחין דאורייתא) יקירא דכלא כדין ה\"א \nאחרא אתכלילת מן כלהו גליפא מסטרא מתיחא (ס\"א מתייחדא) טמירא לאולדא לתתא אתגליפו \n(ס\"א אתפליגו) כלהו בארבעין ותרין אתוון וכלהו פרישנא במתניתא דידן וכלהו סלקן \nברישא דמלכא. שבע שבתין שלימין מתפרשן בשבעין אתוון ישבעין ותרין אסתלקו ואסתלקו \n"},{"index":11,"he":"באות ו'. (ס\"א יו\"ד) רשימן בפרשת ויהי בשלח פרעה בקרא ויסע ויבא ויט כד נטלת שכינתא \nושבעה רשימין אתרשימו ביה שבעה אסתלקו \n \nזוהר חלק ג דף עח/ב\nמניה בעובדין רשימין. תאנא אסתלקו אתוון ברשימין ידיען וארחין סתימין בר לזכאי קשוט \nסמכי עלמא. אר\"ש לר' אלעזר ת\"ח הני עשרין ותרין אתוון דגליפין באורייתא כלהו מתפרשי \nבהני (נ\"א מאלין) י' אמירן כל אמירה ואמירה מאלין עשר דאינון כתרי מלכא כלהו גליפין \nבאתוון ידיען (ד\"א אחרנין), בגיני כך שמא קדישא אתכסייא באתוון אחרנין וכל אמירה \nאוזיף לאמירה עלאה מנה אתווי בגין דאתכליל האי בהאי. וע\"ד שמא קדישא נליפנא ליה \nבאתוון אחרנין בגין דאתכסיין דא בדא ודא בדא עד דמתקשרין כלהו כחדא. ומאן דבעי \nלמנדע צרופי שמהן קדישין לנדע אינון אתוון דרשימין בכל כתרא וכתרא וכדין לנדע \nויתקיים בכלא והא גליפנא לון בכל אינון אתוון דרשימין וידיעין בכל כתרא וכתרא מספרא \nעלאה דשלמה. והכי סליק בידן וחברייא גליפין לון (ס\"א ולחברייא גלינא לון) ושפיר הוא \n"},{"index":12,"he":"דהא כל כתרא וכתרא אוזיף לחבריה אתוי כמה דאוקימנא. ולזמנין דלא אצטריך אלא באתווי \nאינון דרשימין ביה. וכלהו ידיען לגבי חברייא והא אוקימנא לון. זכאין אינון צדיקייא \nבעלמא דין ובעלמא דאתי דקב\"ה בעי ביקריהון ומגלי להון רזין עלאין דשמיה קדישא דלא \nגלי לעלאין קדישין. וע\"ד יכיל משה לאתעטרא ביני קדישין וכלהו לא יכלי למקרב בהדיה \nכנורא יקידתא וגומרי דאשא. דאי לאו הכי מאן הוה ליה למשה למיקם בינייהו. אלא זכאה \nחולקא דמשה דהא כד שארי למללא עמיה קב\"ה בעא למנדע שמיה קדישא (ס\"א שמוי קדישין) \nסתים וגלייא בכל חד וחד כדקא חזי וכדין אדבק וידע יתיר מכל בני עלמא. ת\"ח בשעתא \nדסליק משה גו עננא יקירא עאל ביני קדישין, פגע ביה חד מלאכא בשלהובי נורא בעיינין \nמלהטן ונדפוי מוקדן בעא לשאפא ליה בגוויה וההוא מלאכא גבריאל (ס\"א גזריאל) (ס\"א \nגזרנאל) שמיה. כדין אדכר משה חד שמא קדישא דהוה גליף בתריסר אתוון ואזדעזע ואתרגש. \n"},{"index":13,"he":"עד דסליק משה בינייהו וכן לכל חד וחד. זכאה חולקיה והא אוקימנא מלי. ערות אשה ובתה \nלא תגלה. תאנא בתקוני מטרוניתא אוקימנא אלין עריין אע\"ג דאינון (נ\"א עריין אינון) \nבאתגלייא ובסתימא ותמן בת בנה בת בתה דהא עלמא אצטריך לון ואינון ישובא דעלמא כמה \nדאוקימנא. ומאן דגלי חד ערייתא ווי ליה ווי לנפשיה דהא גלי בגין דא עריין אחרנין \nותניא מלה בתראה דעשר אמירן דאורייתא לא תחמוד אשת רעך בגין דהאי כללא דכלהו. ומאן \nדחמיד אתתא אחרא כאלו אעבר על אורייתא כלא. ברם לא אית מלה דקיימא קמי תשובה וכ\"ש \nאי קביל עונשיה כדוד מלכא. א\"ר יוסי תנינן כל מאן דחב ואתפרש מההוא חובא תשובה קא \nמעלייא ליה טפי. ואי לאו לא סליק בידיה תשובה ולא מעלייא ליה. אי הכי דוד היאך לא \nאתפרש מבת שבע לבתר. א\"ל בת שבע דידיה הות ודידיה נטיל דהא מית בעלה. דתניא אזדמנת \nהות בת שבע לדוד מיומא דאתברי עלמא ומה עכבא ליה דנטל ברתיה דשאול מלכא. וההוא יומא \n"},{"index":14,"he":"נטל לה אוריה ברחמי אע\"ג דלא הות דיליה. לבתר אתא דוד ונטיל דיליה ועל דדוד דחיק \nשעתא קמי קב\"ה לקטלא לאוריה ולמעבד הכי. אבאיש קמיה ואענש ליה לדוד. דהא קב\"ה בעא \nלאתבא ליה לדוד לקיימא ליה מלכותא קדישא עלאה. וכד תאב לדידיה תאב. תאנא א\"ר יוסי \nמאי דכתיב אני יי'. אני יי' עתיד ליתן שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא אני יי' עתיד \nלהפרע מן הרשעים לעתיד לבא. אינון דכתיב בהו הפושעים בי. כתיב אני יי' וכתיב אני \nאמית ואחיה אע\"פ \n \n"},{"index":15,"he":"זוהר חלק ג דף עט/א\nשאני במדת הרחמים הרשעים הופכים אותי למדת הדין. דתניא שם מלא יי' אלקים זכו יי' \nואי לאו אלקים. אר\"ש חייבין עבדי פגימותא לעילא. מאי פגימותא כמה דאוקימנא. פגימותא \nממש. והא אתמר: \nתאנא כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה. תני רבי יהודה דרא דרשב\"י שארי \nבגויה כלהו זכאין חסידין כלהו דחלי חטאה נינהו. שכינתא שרייא בינייהו. מה דלית כן \nבדרין אחרנין. בגיני כך מלין אינון מתפרשאן ולא אתטמראן. בדרין אחרנין לאו הכי \nומלין דרזי עלאה לא יכלין לגלאה ואינון דידעי מסתפו. דרבי שמעון כד הוה אמר רזא \nדהאי קרא חברייא כלהו עינוי נבעין דמעין וכלהו מלין דאמר הוו בעינייהו גליין כמה \nדכתיב פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות. דיומא חד שאיל ר' ייסא אמר ביעא דקושטא \n(ס\"א דקוסטא) דנפקא מעופא דשריא (ס\"א ושדי) בנורא ואתבקע לארבע סטרין. תרין סלקין \nמנייהו וחד מאיך וחד רביע ברביעא (ס\"א נביע נביעא) דימא רבא. א\"ר אבא עבדת קמיה \n"},{"index":16,"he":"דר\"ש קדש חול דהא כתיב פה אל פה אדבר בו. א\"ל ר\"ש עד לא יתבקע ביעא תסתלק מעלמא וכך \nהוה באדרא דר\"ש. תאנא ביומוי דר\"ש הוה אמר בר נש לחבריה פתח פיך ויאירו דבריך בתר \nדשכיב ר\"ש הוו אמרי אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. תניא אר\"ש אי בני עלמא מסתכלן במה \nדכתיב באורייתא לא ייתון לארגזא קמי מאריהון. תאנא כד מתערין דינין קשין לאחתא \nבעלמא. ואל אשה בנדת טומאתה וגו'. הכא כתיב סוד יי' ליראיו ובאדרא (ס\"א ובהאי דרא) \nקדישא אתמר הכא אצטריכנא לגלאה דהא לאתר דא אסתלק. דתנינן בשעתא דחויא תקיפא דלעילא \nאתער בגין חובי עלמא שארי ואתחבר עם נוקבא ואטיל בה זוהמא אתפרש דכורא מנה בגין דהא \nאסתאבת ואתקריאת מסאבא ולא אתחזי לדכורא למקרב בהדה דרווי אי אסתאב הוא בהדה בזמנא \nדאיהי אסתאבת. ותאנא מאה ועשרין וחמש זיני מסאבותא נחתו לעלמא דמתאחדן מסטרא דחויא \nתקיפא ושבע' ועשרין רברבין מנייהו מתאחדן בנוקבי ואתדבקן בהו. ווי למאן דיקרב בהדה \n"},{"index":17,"he":"בההוא זמנא דמאן דיקרב בהדה אחזי פגימותא לעילא דהא בחובא דא אתער חויא תקיפא לעילא \nואשדי זוהמא באתר דלא אצטריך ואתחבר בנוקבא ואתרבי שעריה לדכורא ונוקבא אסתאבת \nושערהא רבא וטופרהא סגיאו וכדין דינין שריין לאתערא בעלמא ויסתאבון כלא הה\"ד כי את \nמקדש יי' טמא. מקדש יי' אסתאב בחובייהו דבני נשא. תאנא מאי דכתיב ואיבה אשית בינך \nובין האשה. ארבעה ועשרין זיני מסאבותא אטיל חוייא בנוקבא כד אתחבר עמה כחושבן \nואיבה. ועשרין וארבע זינין (ס\"א דינין) מתערין לעילא ועשרין וארבע לתתא. ושערא רבא \nוטופרין סגיאו וכדין דינין מתערין בכלא. ותאנא כד בעת אתתא לאתדכאה בעייא לספרא \nההוא שערא דרבי ביומא דאיהי מסאבא ולספרא טופרהא וכל ההוא זוהמא די בהון. דתאנא \nברזי דמסאבותא זוהמא דטופרין יתער זוהמא אחרא. ובגיני כך בעיין גניזא. ומאן דאעבר \nלון לגמרי כאלו אתער חסד בעלמא. דתניא לא לבעי ליה לאיניש למיהב דוכרנא לזינין \n"},{"index":18,"he":"בישין דתנינן אלף וארבע מאה וחמש זינין בישין מתאחדן בההוא זוהמא דאטיל חויא תקיפא \nוכלהו מתערין בההוא זוהמא דטופרין ואפילו מאן דבעי יעביד בהו חרשין לבני נשא משום \nאינון דתליין בהו. ומאן דאעבר \n \nזוהר חלק ג דף עט/ב\nלון כאילו אסגי חסד בעלמא ודינין בישין לא משתכחין. ויעבר ההוא זוהמא וטופרהא דרשים \nביה. דתניא מאן דדריך ברגליה או במסאניה עלייהו יכיל לאתזקא. ומה בהאי שיורי דשיורי \nדזוהמא דלעילא כך. אתתא דמקבלא ואתחברת בחויא ואטיל בה זוהמא עאכ\"ו. ווי לעלמא \nדמקבלא מנה מההוא זוהמא. בגיני כך ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. אמר ר' שמעון אמר \nקב\"ה הביאו עלי כפרה בר\"ח. עלי ודאי בגין דיתעבר ההוא חויא ויתבסם מאן דבעיא. עלי \nכמה דכתיב שרפים עומדים ממעל לו. וע\"ד כתיב בקרח הנועדים על יי' דבגיניהון אתער מאן \nדאתער דאתי מסטרייהו. אוף הכא הביאו עלי כפרה. עלי ממש בגין דיתבסם ויתעבר ולא \nאשתכח חויא באתר דשארי. וכ\"כ למה. על שמעטתי את הירח ושלטא בה מאן דלא אצטריך \n"},{"index":19,"he":"ובגיני כך כתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. זכאה דרא דר\"ש בן יוחאי שארי בגויה \n"}]}
