{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-37","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":37,"title":"קטע 37","hebrewTitle":"קטע 37","segments":[{"index":1,"he":"עובדא דכשרא לתתא דהא בעובדא תלייא מלתא בכלא לאתערא מלה אחרא: \nרבי שמעון פתח וירא יעקב כי יש שבר במצרים האי קרא רזא דחכמתא אית ביה ואית לן \nלאסתכלא ביה דלאו סופיה רישיה ולאו רישיה סופיה אלא ת\"ח בשעתא דקב\"ה בעי למידן עלמא \nבכפנא לא יהיב מלה דא לידא דכרוזא דהא כל דינין אחרנין דעלמא כרוזא כריז עלוהי עד \nלא ייתון לעלמא ודינא דא לא אתיהיב לכרוזא. אלא קב\"ה אכריז עליה וקארי הה\"ד כי קרא \nיי' לרעב. מההיא שעתא אתפקדן על עלמא ממנן אחרנין בפקידו דרעב (דתרעין) ואסיר ליה \nלבר נש דאית ליה שבעא לאחזאה בגרמיה שבעא דהא אחזי פגימו לעילא ואכחיש מלה דמלכא \nוכביכול כאלו אעבר ממנן דמלכא מאתרייהו. וע\"ד אמר יעקב לבנוי למה תתראו למה תעבידו \nפגימו לעילא ולתתא ולאכחשא מלה דמלכא וכל אינון ממנן בכריזו דיליה. אבל הנה שמעתי \nכי יש שבר במצרים רדו שמה ותמן אחזיאו גרמייכו בשבעא ולא תכחישו פמליא דלעילא הכא. \n"},{"index":2,"he":"ות\"ח יעקב כמה תבואה הות ליה ולא בעי לשבור אלא בתוך הבאים בגין דלא ישתכח פגימו \nבעובדא דיליה. (מה שחסר כאן עיין בסוף הספר סימן ג) תו פתח ואמר וישא אהרן את ידיו \nאל העם ויברכם. ותנינן ידו כתיב דבעי לזקפא ימינא על שמאלא ואמאי לאחזאה עובדא לתתא \nבגין דיתער עובדא לעילא כתיב והעברת שופר תרועה בחדש השביעי וגו' שופר תרועה אמאי \nאלא שופר דמתבר שלשלאין דמתבר שולטנותא מכל עבדין ובעיא לאחזאה שופר דאיהו פשוט ולא \nכפוף לאחזאה תורו לכלא דהא יומא גרים ובכלא בעי לאחזאה עובדא ועל דא שופר ולא קרן \nבגין לאחזאה מאן הוא אתר דאקרי שופר. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי \nדאינון ידעין לאתדבקא במלכא קדישא ולאתערא חילא דלעילא ולאמשכא קדושה דמאריהון \nעלייהו בגין כך כתיב אשריך ישראל מי כמוך וגו'. ואתם הדבקים ביי' אלקיכם חיים כלכם \nהיום: \n \n"},{"index":3,"he":"זוהר חלק ג דף צג/א\nאלה מועדי יי' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי ר' יצחק פתח ויקרא אלקים לאור \nיום וגו'. תנינן אור דהוה בקדמיתא הוה נהיר מסייפי עלמא לסייפי עלמא כד אסתכל קב\"ה \nלחייבין דזמינין למיקם בעלמא גניז ליה לצדיקייא לעלמא דאתי הה\"ד וימנע מרשעים אורם. \nוכתיב אור זרוע לצדיק. ת\"ח ויקרא אלקים לאור יום ולחשך קרא לילה הא תנינן יהי אור \nאור דכבר הוה נהכא אי תימא אור דאיהו יום בלחודוי הדר ואמר ולחשך קרא לילה. אי תימא \nכל חד בלחודוי \n \n"},{"index":4,"he":"זוהר חלק ג דף צג/ב\nהדר ואמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד דלילה לית בלא יום ולית יום בלא לילה ולא אקרי \nאחד אלא בזווגא חד וקב\"ה וכנסת ישראל אקרי אחד ודא בלא דא לא אקרי אחד. ת\"ח בגין \nדכנסת ישראל השתא בגלותא כביכול לא אקרי אחד ואימתי אקרי אחד בשעתא דיפקון ישראל מן \nגלותא וכנסת ישראל אהדרת לאתרהא לאזדווגא ביה בקב\"ה הה\"ד ביום ההוא יהיה יי' אחד \nושמו אחד. (בגין כך ויהי ערב ויהי בקר יום אחד) ודא בלא דא לא אקרי אחד. ת\"ח מועדי \nיי' אשר תקראו וגו' לזמנא כלא לאתר חד ולאשתכחא כלא בשלימו ברזא דאחד ולמהוי ישראל \nלתתא (בזווגא חדא) גוי אחד בארץ. תינח קב\"ה בכנסת ישראל דאקרי אחד ישראל לתתא \nדאינון זמינין כגונא דלעילא במה יקרון אחד. אלא בירושלם דלתת קרון ישראל אחד מנא לן \nדכתיב גוי אחד בארץ. ודאי בארץ הם גוי אחד עמה אקרון אחד ולא אינון בלחודייהו דהא \nומי כעמך ישראל גוי אחד סגי ליה אבל לא אקרון אחד אלא בארץ בזווגא דהאי ארץ כגוונא \n"},{"index":5,"he":"דלעילא ובגין כך כלא קשיר דא בדא זווגא חדא זכאה חולקהון דישראל. ששת ימים תעשה \nמלאכה אתמר והא אוקמוה: \nרבי יוסי ור' חייא הוו אזלי בארחא וכו'. עד הושיעה ימינך וענני. כבר נדפס בפרשת \nוארא דף לב עמוד א וצריך להוסיף אחר מלת קדישא. א\"ל את חמי ואנא חמינא מפומיה דר' \nשמעון שמענא מלה ובכינא. א\"ל מאי האי. אחר מלת דא דאתגזר בי כדקא יאות: \nאלה מועדי יי' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם. ר' יצחק פתח לך אמר לבי בקשו פני \nאת פניך יי' אבקש. האי קרא אוקמוה חברייא בכמה אתר אבל האי קרא הכי אתמר לך אמר \nלבי. דוד מלכא אמר דא בגין כנסת ישראל לקבל מלכא קדישא ומאי אמר לך אמר לבי בגינך \nאמר לבי לבני עלמא ואזהר לון לבי דאיהו אחיד ביה. דדא בגין מלכא עלאה אמר. בקשו פני \nאלין עטרי מלכא דאיהו אחיד בהו ואינון ביה אינון שמיה ואיהו שמיה מלה חדא הוא. בגין \nכך אמר דוד את פניך יי' אבקש כד\"א דרשו יי' ועזו בקשו פניו תמיד. ת\"ח יאות הוא דוד \n"},{"index":6,"he":"מלכא למימר שירתא בגין כנסת ישראל יתיר מכל בני עלמא ולמימר מלי דכנסת ישראל למלכא \nבגין דאיהו אחיד בה. ד\"א לך אמר לבי בקשו פני בגינך אמר לבי לבני עלמא בקשו פני \n(ס\"א את פניך יי' אבקש) אלין זמנייא וחגייא דכלהו זמין להון לאתר דאקרי קדש בגין \nלעטרא לון כל חד וחד ביומיה כל חד וחד בזמניה וישאבון כלהו מההוא עמיקא דעמיקתא \nדנחלין ומבועין נפקין מניה בגין כך כתיבי מקראי קדש זמינין אינון לההוא אתר דאקרי \nקדש לאתעטרא ביה ולאשתאבא ביה בגין דיתקדשון כלהון כחדא וישתכח בהו חדוותא. ר' אבא \nאמר מקראי קדש זמינין דקדש וכד מהאי זמינין ימן נחלא דנגיד ונפיק. למלכא דזמין בני \nנשא לסעודתיה אעטר קמייהו מכל זיני מיכלא דעלמא אפתח להו גרבי חמרא שפיר בריחא שפיר \nלמשתייא. דהכי אתחזי. מאן דמזמין. למכלא ולמשתייא זמין. כך מקראי קדש כיון דאינון \nזמינין לסעודתא דמלכא זמינין אינון לחמרא טב ושפיר דמנטרא (כד\"א כי טובים דודיך \n"},{"index":7,"he":"מיין). וע\"ד מקראי קדש כתיב. אשר תקראו אותם במועדם (הכי תנינן) כתיב ואנשי קדש \nתהיון לי ישראל לתתא אקרון אנשי קדש. כיון דזמינין אינון מקדש דלעילא. אתון אנשי \nקדש לתתא זמינא להו כדין אתקינו סעודתא וחדו דהא לכו אתחזי בגין דאתון אתקרון אנשי \nקדש ויהון כלהו \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ג דף צד/א\nזמינין בכל סטרין דקדש לעילא ותתא. ד\"א אלה מועדי יי' מהו מועדי יי' ר' שמעון אמר \nמיי' אינון דביה אתקשרו מתתא לעילא ומעילא לתתא כלהו ביה מתקשרן ותמעטרן (ס\"א \nומתעתדן) (נ\"א ומתאחדן) כלהו לאתקשרא קשרא חד בקשרא דמלכא מאי טעמא כמה דמלכא ירית \nלאבא ולאמא ואחיד בההוא קדש ואתעטר בהו (בגין) כך כל אינון דאחידן ביה במלכא בעיין \nלאזדמנא בההוא אתר עלאה דאקרי קדש בגין דיתאחדו כלהו כחדא (למלכא) וע\"ד מועדי יי' \nאקרי ולבתר מקראי קדש דהא בהו אתעטר במלכא אשר תקראו אותם במועדם. תרין חולקין אית \nלישראל בהו אי מסטרא דמלכא חולקא עלאה אית לישראל ביה דכתיב ואתם הדבקים ביי' \nאלקיכם וגו' כי חלק יי' עמו. ואי מסטרא עלאה דקדש חולקא עלאה אית לישראל ביה דכתיב \nואנשי קדש תהיון לי וכתיב קדש ישראל ליי' וע\"ד לכו אתחזו לזמנא להו ולתקנא קמייהו \nחדוותא וסעודתא ולמחדי בהו. ומאן דמזמן לאחרא (ס\"א לאורחא) בעי לאחזאה ליה חידו \n"},{"index":9,"he":"ואנפין נהירין לעטרא (נ\"א לנטרא) אורחיה דההוא אושפיזא. למלכא דזמין אושפיזא יקירא \nאמר לבני היכליה כל שאר יומין הויתון כל חד וחד בביתיה דא עביד עבידתיה ודא אזיל \nבסחורתיה ודא אזיל בחקליה. בר ההוא יומא דילי דכלכון מתערין (ס\"א מתעתדי) בחדוותא \nדילי השתא זמינית אושפיזא עלאה ויקירא לא בעינא דתשתדלון בעבידתא ולא בסחורתא ולא \nבמדברי אלא כלהו אזדמנו כגוונא דההוא יומא דילי ואתקינו גרמייכו לקבלא לההוא \nאושפיזא באנפין נהירין בחדוותא בתושבחתא. אתקינו ליה סעודתא יקירא בגין דיהא זמיני \nדילי בכל סטרין. כך אמר קב\"ה לישראל בני כל שאר יומין אתון משתדלי בעבידתא בסחורתא \nבר ההוא יומא דילי. השתא אושפיזא עלאה ויקירא זמינית אתון קבילו ליה באנפין נהירין \nזמינו ליה אתקינו ליה סעודתי עלאי פתורי מסדרן כגוונא דההוא יומא דילי. בג\"כ תקראו \nאותם במועדם. ת\"ח בשעתא דישראל לתתא חדאן בהני מועדיא ומשבחין שבחא לקב\"ה מסדרין \n"},{"index":10,"he":"פתורי מתקני גרמייהו במאני יקר מלאכי עלאי אמרין מה טיבן דישראל בכך קב\"ה אמר \nאושפיזא עלאה אית לון יומא דא. אמרי ולאו דילך הוא מההוא אתר דאקרי קדש. אמר לון \nוכי ישראל לאו קדש נינהו ואקרון קדש לון אתחזי לזמנא אושפיזא דילי. חד מסטרא דילי \nדהא אינון דבקים בי וחד מסטרא דקדש דכתיב קדש ישראל ליי' הואיל וישראל אקרון קדש \nאושפיזא דלהון הוא ודאי. בגין דזמינו דהאי אושפיזא מקדש הוא דכתיב מקראי קדש. פתחו \nכלהו ואמרו אשרי העם שככה לו. תלתא אינון זמינין מקדש ולא יותר. חג המצות. וחג \nהשבועות. וחג הסוכות. אמר ליה רבי אבא וכי שבת לאו מקדש הוא זמין. אמר ליה לאו בתרי \nסטרין. חד דהוא ודאי קדש אקרי דכתיב ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם וחד דשבת לאו \nזמין הוא דהא ירותא דיליה הוא ודאי. ירותא דקדש הוא ירית ולאו זמיני וע\"ד כלהון \nזמינין בקדש ומתקשרן בשבת ומתעטרן ביה. בהאי יומא שביעאה אתעטר ביה. וע\"ד שבת לאו \n"},{"index":11,"he":"זמין הוא. לברא דעאל לביתא דאבו ואימיה ואכל ושתי בשעתא דהוא בעי. למלכא דהוה ליה \nברא יחידאי חביבא דנפשיה יהב ליה שושבינא לנטרא ליה ולאתחברא בהו אמר מלכא יאות הוא \nלזמנא לאלין שושבינין דברי ולאחזאה יקרא וחביבותא דילי בהו. זמין לון להני \nשושבינין. ברא לא אתחזי לזמנא אלא למיעל ולמיכל ולמשתי בביתא דאבוי בשעתא דאיהו \nבעי. הה\"ד מי כמוכה באלים יי' מי כמוכה נאדר בקדש. \n \n"},{"index":12,"he":"זוהר חלק ג דף צד/ב\nנאדר בקדש ודאי כבר דאתתקן (ס\"א דאתתקף) באבוי נאדר בקדש ולאו זמין מקדש. ששת ימים \nתעשה מלאכה. ששת ימים מאי עבידתייהו. אמר ר' יוסי כתיב כי ששת ימים עשה יי' את \nהשמים ואת הארץ ולא כתיב בששת והוא אוקמוה וכל יומא יומא עביד עבידתיה ואקרון יומי \nמלאכה. א\"ר יצחק אי הכי אמאי אקרון ששת ימי חול אמאי חול. א\"ר יוסי השתא אתנהיג \nעלמא ע\"י דשלוחייהו בג\"כ יומי חול אקרון. ר' חייא אמר בגין דשרי למעבד בהון עבידתא \nובגין דא לא אקרון קדש. ומאן דלאו אקרון קדש חול אקרון. וע\"ד אתקינו חברייא בהבדלה \nבין קדש לחול. מאי הבדלה הכא אלא קדש מלה בגרמיה הוא ושארא מניה אתיין. וע\"ד אלין \nלעובדא ואלין לנטרא. ואימתי אשתכח נטירו בהו. כד זמינין מקדש. א\"ר יהודה חדוותא \nונטירותא דיומא דשבתא על כלא הוא ובגין דהאי יומא אתעטר באבא ואמא ואתוסף קדושה על \nקדושתיה מה דלא אשתכח הכי בשאר יומי דהא הוא קדש ואתעטר בקדש ואוסיף קדושה על \n"},{"index":13,"he":"קדושתיה. בגין כך האי יומא חדוותא דעלאי ותתאי כלא חדאן ביה. מלי ברכאן בכלהו \nעלמין. כלהון מניה אתקנו (נ\"א אתזנו). בהאי יומא נייחא דעלאי ותתאי. בהאי יומא \nנייחא דחייביא דגיהנם. למלכא דעבד הלולא לבריה יחידאי אעטר ליה בעטרא עלאה מני ליה \nמלכא על כלא. בהאי יומא חדוותא לכלא. חד סנטירא דאתפקד על דינא דבני נשא הוו בידיה \nגוברין דבעיין קטולא גוברין דבעיין לאלקאה בגין יקרא דהאי יומא דחדוותא דמלכא שביק \nדינוי ונטר לחדוותא דמלכא. כך ההוא יומא הלולא דמלכא במטרוניתא חדוותא דאבא ואמא \nעליה חדוותא דעלאין ותתאין. בחדוותא דמלכא כלהו חדאן ולא יצטערון ביה. ע\"ד כתיב \nוקראת לשבת ענג מאי ענג לא אשתכח אלא לעילא באתר דקדש עלאה שארי כד\"א אז תתענג על \nיי' דהאי ענג על יי' הוא והאי יומא דהוא חלולא דמלכא אתעטר בההוא עטרא דענג הה\"ד \nוקראת לשבת ענג. מה דלא אשתכח הכי בשאר יומין. בהאי יומא תלת סעודתאן בעיין בני \n"},{"index":14,"he":"מלכא לזמנא ולסדרא פתורא בגין יקרא דמלכא כמה דאוקימנא. וכד אזדמן ביה חגא או זמנא \nלא יסדר ב\"נ תרי פתורי בכל סעודתא חד לשבת וחד לאושפיזא בגין דכתיב על שלחן המלך \nתמיד הוא אוכל ספוקא הוא בפתורא דמלכא לההוא אושפיזא דאתייא ליה. וע\"ד בעי ב\"נ \nלסדורי פתורא שלימא למלכא והוא יהיב מניה לאושפיזא. א\"ר אלעזר סעודתא תליתאה דשבת \nכד אערע ביה אושפיזא שבקין ליה או לא שבקין ליה. אי לא שבקין ליה אשתכח אושפיזא \nדחייא מפתורא דמלכא. אי שבקין ליה אשתכח פגימו בסעודתא דמלכא. א\"ל ר\"ש אבוי למלכא \nדאיערע ביה אושפיזא ונטל מיכלא מקמיה וסלקא לאושפיזיה אשתכח אע\"ג דמלכא לא אכל עמיה \nממיכלא דמלכא קא אכיל ומלכא יהיב ליה למיכל וכל דא בגין דהוא אושפיזיה דמלכא ובבי \nרב המנונא סבא לא חיישו לאושפיזא בשעתא דא ולבתר מסדרי פתורא לאושפיזא. בהאי יומא \nמלולא אסיר הה\"ד ממצוא חפצך ודבר דבר ותנן חפצך כתיב בגין דהאי יומא כל מהימנותא \n"},{"index":15,"he":"אתקשר ביה. אמר ר\"א והיך עבידנא דלא לסדרא (ס\"א לסלקא) סעודתא דמלכא לאושפיזא דהא \nארביסר דחל להיות בשבת סלקא סעודתא דמלכא לפסחא אע\"ג דלאו אושפיזיה. א\"ל הכי אמינא \nדאי הוא אושפיזיה (כל ההוא יומא) יכלא לסלקא ליה ואי לאו לא סלקא ליה. ואי נימא \nדי\"ד דחל \n \n"},{"index":16,"he":"זוהר חלק ג דף צה/א\nלהיות בשבת אתדחייא סעודתא דמלכא מקמי סעודתא דפסחא שאני פסח דסעודתא דשבת אתדחייא \nבכמה גוונין. חד בגין מצות ומרורים דבעי ב\"נ דישתכח תאיבא וחד בגין פסח והא נהמא לא \nאשתכח מו' שעות ולמעלה דסדורא דפתורא בלא נהמא לאו הוא סדורא ואי תימא בחמרא. חמרא \nשארי בגין דתאיב (ס\"א דגביר ס\"א דגריר) לבא. אבל מיומי אשתדלנא דלא בטילנא סעודתא \nדשבת אפילו אינון יומי דאשתכח ביה. בהאי יומא חקל דתפוחין קדישא אתברך ומתברכן \nעלאין ותתאין והאי יומא קשורא הוא דאורייתא א\"ר אבא הכי הוה עביד ר\"ש בזמנא דאסתלק \nסעודתא דשבתא מסדר פתוריה ואשתדל במעשה מרכבה והוה אמר הא סעודתא דמלכא דייתי למיכל \nגבאי. בגיני כך שבת אשתכח בכלא עדיף מכל זמנין וחגין ואקרי קדש ולא מקרא קדש. א\"ר \nיהודה כלהו מועדין מקראי קדש קרינן בהו. אבל נפקי ר\"ה ויומא דכפורא דלא אשתכח בהו \nחדוותא דהא אינון דינא הוו אבל אלין תלתא זמנין מקדש לחדווא לכלא לאשתעשעא בהו \n"},{"index":17,"he":"בקב\"ה הה\"ד ושמחתם לפני יי' אלקיכם וכתיב ושמחת לפני יי' אלקיך. בהאי יומא דשבתא \nאתנשי כל צערא וכל רוגזא וכל דוחקא מכל עלמא בגין דאיהו יומא דהילולא דמלכא דנשמתין \nאתוספן כגוונא דעלמא דאתי. א\"ר יצחק לרבי יהודה כתיב זכור את יום השבת לקדשו \nותנינן. זכרהו על היין אמאי על היין. א\"ל בגין דיין חדוותא דאורייתא. ויינא \nדאורייתא חדוותא הוא דכלא. והאי יין חדי למלכא והאי יין מעטרא למלכא בעיטרוי הה\"ד \nצאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו. ותנינן בכלא בעייא לאחזאה \nב\"נ עובדא. דלא אשתכח קדושה אלא ביין כד\"א כי טובים דודיך מיין מיין אינון טבאן. \nנזכירה דודיך מיין. וע\"ד קדושה דשבת ביין והא אוקמוה והא אתמר: \nובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש וגו'. ר' חייא פתח אני ישנה ולבי ער קול דודי \nדופק וגו'. אמרה כנסת ישראל. אני ישנה בגלותא דמצרים דהוו בני שעבודא דקשיו ולבי ער \nלנטרא להו דלא ישתיצון בגלותא. קול דודי דופק דא קב\"ה דאמר ואזכור את בריתי. פתחי \n"},{"index":18,"he":"לי פתחא כחדודא דמחטא ואנא אפתח לך תרעין עלאין. פתחי לי אחותי דהא פתחא לאעלא לי \nבך הוא. דלא ייעלון לגבאי בני אלא בך. אנת הוא פתחא לאעלאה לי (בך) אי אנת לא תפתח \nפתחך הא אנא סגיר דלא ישכחון לי בג\"כ פתחי לי פתחי לי ודאי. וע\"ד אמר דוד כד בעי \nלאעלא למלכא אמר פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה. זה השער ליי' דא הוא פתחא ודאי \nלאעלא למלכא. זה השער ליי' לאשכחא ליה ולאתדבקא ביה. וע\"ד פתחי לי אחותי רעיתי \nשראשי וגו'. בגין לאזדווגא עמך ולמהוי עמך בשלם דעלמין. ת\"ח בשעתא דקב\"ה הוה קטי \nלבוכרי דמצראי כל אינון דקטל בפלגות ליליא ואחית דרגין מעילא לתתא. ביה שעתא עאלו \nישראל בקיומא דאת קדישא אתגזרו ואשתתפו בכנסת ישראל ואתאחדו בה. כדין ההוא דמא \nאחזיאו ליה על פתחא. ותרין דמי הוו חד דפסחא וחד דמא דאתגזרו. והוה רשים על פתחא \nרשימא דמהימנותא חד הכא וחד הכא וחד בינייהו והא אתמר ונתנו על שתי המזוזות ועל \n"},{"index":19,"he":"המשקוף בגין לאחזאה מהימנותא: \nובארבעה (נ\"א ובחמשה) עשר. הא אתמר. דהא כדין מבטלין חמץ ושאור ואסתלקו ישראל \nמרשותא אחרא ואתעקרו מניה ואתאחדו במצה \n \nזוהר חלק ג דף צה/ב\nקשורא קדישא. בתר דאתגזרו עאלו בה עד דאתפרעו ואתגלייא רשימא דלהון וכדין יהב להון \nקשורא באתר עלאה בקשורא דמהימנותא באתר דכתיב הנני ממטיר לכם לחם מן השמים מן השמים \nדייקא והא אוקמוה. ת\"ח בארביסר (נ\"א בחמיסר) ובשעתא דזווגא דסיהרא אשתכח בשלימו עם \nשמשא וכתרין תתאין לא משתכחין כל כך בעלמא דהא בחדתותי דסיהרא זינין בישין משתכחין \nומתערי לאתפשטא בעלמא ובשעתא דזווגא דסיהרא אשתכח בנהירו דשמשא בשלימו מתכנשי כלהו \nלאתר חד וקדושי מלכא אתערו כדין כתיב ליל שמורים הוא ליי' דהא זווגא קדישא אשתכח \nוהוא שמורים בכלא. ר' אחא אמר בגין כך תקונא דכלא (נ\"א דכלה) בההוא יומא ובליליא \nאשתכח ישובא דביתא ווי לאינון דלאו מבני ביתא נינהו כד אתאן לאזדווגא אורייתא (ס\"א \n"},{"index":20,"he":"אריוותא) כחדא ווי לאינון דלא אשתמודען גבייהו. בגין כך ישראל קדישין מתקנין לון \nביתא כל ההוא יומא ועל ידייהו עיילי מאן דעיילי ואינון חדאן וזמרן חדווייהו זכאין \nאינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי א\"ר יוסי למה לן לאטרחא כולי האי קרא שלים הוא \nדהא בהאי ליליא זווגא עלאה קדישא אתער ואשתכח הה\"ד הוא הלילה הזה ליי' שמורים מאי \nשמורים תרי זווגא דסיהרא בשמשא. לכל בני ישראל לדורתם דהא מכאן ולהלאה אתאחדו \nואתקשרו בקשורא דשמא קדישא ונפקו מרשותא אחרא בגיני כך בארבעה עשר מתקני גרמייהו \nומבערי חמץ מבינייהו ועיילי ברשותא קדישא וכדין מתעטרי חתן וכלה בעטרוי דאימא עלאה \n"}]}
