{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-4","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":4,"title":"קטע 4","hebrewTitle":"קטע 4","segments":[{"index":1,"he":"אנת כדאי לאתחברא בהו. ולא עוד, אלא מה כתיב ביה ביתרו, (שמות יח יב) ויקח יתרו \nחותן משה עולה וזבחים לאלהי\"ם, דהוא אקריב קרבנא לקודשא בריך הוא, ואתא לאתגיירא, \nמאי קא מיירי, דקרבניה \n \nזוהר חלק ג דף ט/ב\nחשיב קמי קודשא בריך הוא, ובגין דאיהו אקריב קרבנא לקודשא בריך הוא, כתיב (שם) ויבא \nאהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חותן משה לפני האלהי\"ם, לפני האלהי\"ם דייקא, מכאן \nאוליפנא, דכל מאן דאקריב קרבנא ברעותא דלבא, קודשא בריך הוא אזדמן לקבליה. תא חזי, \nקרבנא דמסכנא חשיב קמי קודשא בריך הוא, דהא הוא קריב תרי קרבנין לקמיה, חד חלביה \nודמיה, וחד ההוא דקריב, דהא לית ליה למיכל, והוא אייתי קרבנא, קרבנא דעני קליל \nמכלא, תרין תורין או תרי בני יונה, ואי לאו, זעיר קמחא, ומתכפר ביה, ובההיא שעתא \nמכריזין ואמרי (תהלים כב כה) כי לא בזה ולא שקץ ענות עני, כל כך למה, בגין דקרבנא \nדעני עדיף מכלא, דהא הוא גרים לי למהוי בעדביה דקודשא בריך הוא, הוא גרים לי למהוי \n"},{"index":2,"he":"בחולקא דאורייתא, בגין כך פליגנא כל נכסי (ס\"א פליגנא נכסי, פלגא) למסכני, דהא \nאינון גרמו לי כולי האי. כמה דמסכנא ארתח חלביה ודמיה, כך ההוא קמחא מרתחין ליה \nבמשח רבות, והכא אוליפנא, דאפילו כל בר נש מקריב האי מנחה על המחבת ומנחת מרחשת, \nבגין דכמה דחטאה ארתח חלביה ודמיה באשא דיצר הרע, וכל שייפוי רתחי באשא, כך קרבנא \nדא כהאי גוונא ממש, ועיקרא דקרבנא כגוונא דחטאה, ולקרבא קמי קודשא בריך הוא רעותא \nדלביה ורוחיה ונפשיה, דהאי חביבא מן כלא קמיה. זכאה חולקיהון דצדיקייא, דאינון \nמקרבין בכל יומא ויומא האי קרבנא לקמי קודשא בריך הוא, ומאי איהו גרמייהו ונפשייהו \nדמקרבין קמיה, ואנא בעינא לקרבא האי קרבנא (ממש), ודא בעי קודשא בריך הוא מבר נש \nבהאי עלמא, ועם כל דא קרבנא דכלא (ס\"א ממש) עדיף, בגין דיתברכון עלמין כלהו. תו פתח \nואמר, (תהלים קלה כא) ברוך יהו\"ה מציון שוכן ירושלם הללויה, וכי מציון הוא ברוך, \n"},{"index":3,"he":"והא מנהרא עמיקא עלאה איהו ברוך. אלא ברוך יהו\"ה, כד נהיר סיהרא מנהירו דשמשא, \nומתקרבי דא בדא, ולא עדיאו נהורא דא מן דא, ולזמנין דסיהרא אתקרי בשמא דמלכא, כמה \nדאיהו איקרי יהו\"ה, כך היא נקראת יהו\"ה, כמה דאת אמר (בראשית יט כד) ויהו\"ה המטיר \nעל סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת יהו\"ה מן השמים, ולא דא בלחודוהי, אלא אפילו חד \nשליחא, לזמנין (ממש) אתקרי בשמא דמלכא. דבר אחר, ברוך יהו\"ה מציון, מאן אתר אשתמודע \nדקודשא בריך הוא הוא ברוך, הדר ואמר מציון, דמציון אשתמודע דהוא ברוך, מאי טעמא, \nבגין דכתיב (תהלים קלג ג) כי שם צוה יהו\"ה את הברכה וגו'. אמר ליה רבי ייסא, זכאה \nחולקך דזכית לכולי האי, זכאין אינון דמשתדלין באורייתא, דכל מאן דאשתדל באורייתא \nכאילו אחיד בקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב, (דברים ד) ואתם הדבקים ביהו\"ה אלהיכ\"ם \nחיים כלכם היום: \nאם זבח שלמים קרבנו, רבי יהודה פתח, (בראשית א ו) ויאמר אלהי\"ם יהי רקיע בתוך המים \n"},{"index":4,"he":"וגו', תא חזי, בשעתא דברא קודשא בריך הוא עלמא, ברא שבעה רקיעין לעילא, ברא שבעה \nארצות לתתא, שבעה ימים, שבעה נהרות, שבעה יומין, שבעה שבועות, שבעה שנים, שבעה \nפעמים, שבעה אלפי שנין דהוי עלמא, קודשא בריך הוא בשביעאה דכלא, שבעה שחקים (ס\"א \nרקיעין) לעילא, בכל חד וחד כוכבים ומזלות ושמשים דמשמשין בכל רקיעא ורקיעא, ובכלהו \nמאלין, רתיכין אלין על אלין, לקבלא עלייהו עול מלכותא דמאריהון. ובכלהו רקיעין אית \nרתיכין ושמשין משניין דא מן דא אלין על אלין, מנהון בשית גדפין, ומנהון בארבע \nגדפין, מנהון בארבע פנים, ומנהון בתרין פנים, ומנהון בחד, מנהון אשא דלהיט, מנהון \nמייא, מנהון רוחא, הדא הוא דכתיב (תהלים קד ד) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. \nוכלהו רקיעין אלין על אלין כגדלי בצלים, אלין לתתא ואלין לעילא, וכל רקיעא ורקיעא \nאזלא ורעשא מאימתא דמאריהון, על פומיה נטלין ועל פומיה קיימין, ועילא מכלהו קודשא \n"},{"index":5,"he":"בריך הוא, דנטיל כלא בחיליה ותוקפיה. כגוונא דא, שבעה ארצות לתתא, וכלהו בישובא, בר \n\n \nזוהר חלק ג דף י/א\nדאלין עלאין ואלין תתאין, וארץ ישראל עלאה מכלא וירושלם עלאה מכל ישובא. וחברנא \nיתבי דרומא, חמו בספרי קדמאי, ובספרא דאדם, דהכי מחלק כל אינון ארצות, דכלהו משתכחי \nלתתא, כגוונא דאינון רקיעין דלעילא, אלין על אלין, ואלין על אלין, ובין כל ארעא \nוארעא רקיע דמפריש בין דא לדא, ועל דא כלהו ארצות פרישן בשמהן, ובינייהו גן עדן \nוגיהנם, ואית בינייהו בריין משניין אלין מן אלין, כגוונא דלעילא, מנהון בתרין \nאנפין, ומנהון בארבע ומנהון בחד, וחיזו דאלין לאו כאלין. ואי תימא, הא כל בני עלמא \nמאדם נפקו, (לאו הכי דלא), וכי נחית אדם הראשון לכלהו ארצות ואוליד בנין, וכמה נשין \nהוו ליה, אלא אדם לא אשתכח אלא בהאי עלמא עלאה מכלהו דאקרי תבל כדאמרינן, דכתיב \n(משלי ח לא) משחקת בתבל ארצו, והאי תבל אחידא ברקיע דלעילא, ואתאחידא בשמא עלאה, \n"},{"index":6,"he":"הדא הוא דכתיב (תהלים ט ט) והוא ישפוט תבל בצדק, בצדק ודאי, בגין כך בנוי דאדם \nאשתכחו בהאי ארעא עלאה דאקרי תבל, ואינון עלאין על כלא, כגוונא דלעילא. מאי טעמא, \nכמה דלעילא לכלהו רקיעים אית רקיע עלאה מכלהו, ולעילא אשתכח כסא דקב\"ה, כמה דאת אמר \n(יחזקאל א י) כמראה אבן ספיר דמות כסא, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, \nאוף הכא בהאי תבל אשתכח מלכא דכלא, ומאן איהו, אדם, מה דלא אשתכח בכלהו תתאין. \nואינון תתאין מאן אתו, אלא מקסטורא (נ\"א מקטורא) דארעא, וסיועא דרקיעא דלעילא, \nנפקין בריין משניין אלין מן אלין, מנהון בלבושין מנהון בקליפין, כאלין תולעין \nדמשתכחי בארעא, מנהון בקליפין סומקין אוכמין חיורין, ומנהון מכל גוונין, כך כל \nבריין כגוונא דא, ולא אשתכחו בקיומא בר עשר שנין (או יתיר, ס\"א מעט או פחות מעט). \nובספרא דרב המנונא סבא פריש יתיר, דהא כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור, אלין לתתא \n"},{"index":7,"he":"ואלין לעילא, וכל אינון בריין משניין בחזווייהו, משינויא דאוירא, כפום כל אתר ואתר, \nוקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא. ועל דא אית אתר בישובא, כד נהיר לאלין חשיך לאלין, \nלאלין יממא ולאלין ליליא, ואית אתר דכוליה יממא, ולא אשתכח ביה ליליא בר בשעתא חדא \nזעירא. והאי דאמר בספרי קדמאי ובספרא דאדם הראשון הכי הוא, דהכי כתיב (תהלים קלט \nיד) אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך, וכתיב (שם קד כד) מה רבו מעשיך ה', ועל \nדא כלא שפיר, ורזא דא אתמסר למאריהון דחכמתא, ולא למפלגי תחומין, בגין דאיהו רזא \nעמיקא דאורייתא. כגוונא דא אית בימא, דאית ביה כמה בריין משניין דא מן דא, הדא הוא \nדכתיב (שם כה) זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות שם \nאניות יהלכון, לויתן וגו', וכלא תליא דא בדא, (ומתקשרא דא בדא), וכלא כגוונא \nדלעילא, ובכלהו עלמין לא שלטא בכלא בר אדם, וקב\"ה עליה. רבי נהורא סבא פריש לימא \n"},{"index":8,"he":"רבא, ואתרגיש ימא ואתאבידו כל אינון דהוו בארבא, ואתרחיש ליה ניסא, ונחת בשבילין \nידיען בלבא דימא, ונפק תחות ימא לישובא חדא, וחמא מאינון בריין כלהו זעירין, והוו \nמצלי צלותא, ולא ידע מאי קא אמרי, אתרחיש ליה ניסא וסליק, אמר זכאין אינון צדיקייא \nדמשתדלי באורייתא, וידעין סתימין דרזי עלאי, ווי לאינון דאפליגו על מליהון ולא \nמהימני. מההוא יומא כד הוה אתי לבי רב, ואמרי מלתא דאורייתא, הוה בכי, אמרי ליה \nאמאי קא בכית, אמר לון בגין דעברנא על מהימנותא דמלי דרבנן, ומסתפינא מדינא דההוא \nעלמא. ויאמר אלהי\"ם יהי רקיע בתוך המים (בראשית א ו) רבי יהודה אמר, אלמלא ההוא \nרקיעא דאפריש בין מיין עלאי לתתאי, הוה פליגו בעלמא מנייהו, אבל \n \n"},{"index":9,"he":"זוהר חלק ג דף י/ב\nהאי רקיע עביד שלמא בינייהו, ועלמא לא מתקיימא אלא על שלום. תא חזי, קב\"ה אקרי \nשלום, הוא שלום, ושמיה שלום, ואתקשר כלא בשלום. רבי אבא אמר, חמינא דהאי שמא קדישא \nעלאה כלא הוא שלום, וכלא חד, וארחן מתפרשן להאי סטרא ולהאי סטרא. (ס\"א כאן חסר \nהתחלת המאמר) יו\"ד דשמא קדישא אתקשר בתלת קשרין, בגין דא, האי י' קוצא חד לעילא, \nוקוצא חד לתתא, וחד באמצעיתא, בגין דתלת קשרין אשתלשלו (נ\"א אתקשרו) בה, חד קוצא \nלעילא כתרא עלאה, דהוא עלאה מכל עלאין, רישא דכל רישין, והוא קאים על כלא. חד קוצא \nבאמצעיתא, דהוא רישא אחרא, בגין דתלת רישין הוו, וכל חד וחד רישא בלחודוי, ועל דא \nקוצא דאמצעיתא דא הוא רישא אחרא, דנפיק מקוצא דלעילא, והוא רישא לכל שאר רישין, \nלאתבנאה שמא קדישא, והאי רישא סתימא דכלא. רישא אחרא תתאה, הוא רישא לאשקאה לגנתא, \nוהוא מבוע דמיין, דכל נטיען אשתקיין מניה, ודא הוא י' בתלת קשרין, ועל דא שלשלת \n"},{"index":10,"he":"איקרי, כהאי שלשלת דאתקשר דא בדא, וכלא חד. תאנא בספרא דחנוך, בשעתא דאחזיאו ליה \nחכמתא דרזין עלאין, וחמא אילנא דגנתא דעדן, אחזיו ליה חכמתא ברזא עלאה, וחמא דכלהו \nעלמין הוו מתקשראן דא בדא, שאיל לון על מה קיימין, אמרו ליה על י' קיימי כלהו, \nומניה אתבניאו ואשתלשלו (נ\"א אתבריאו ואשתכללו), דכתיב (תהלים קד כד) כלם בחכמה \nעשית, וחמא דכלהו מזדעזעו מדחילו דמאריהון, ועל שמיה אתקרון כלהו. ובספרא דשלמה \nמלכא אמר, מטון די בקטפורא דתלתא, דכלילן בקוטפא דגופיה, חד דחילו (ס\"א שלימו) \nדכלא, וחד סתים שבילין, חד נהר עמיקא. לבתר פריט באתוון, (דאלפא) ביתא בשכלוליה \nיו\"ד ה\"א, בניינא דכולא, (חד סתים שבילין, וחד נהר עמיקא לכל), שלימו דשמא קדישא, \nי' רישא דכלא, אב לכלא, ו' בן דאוליד ונפק מניה, ומניה אשתכח ד', בת, מטרוניתא, דכל \nדינין (ס\"א דיינין) בידהא אשתכחו, טמירא בכלהו עלמין, (ס\"א עלאין נפקין, ועלאין \n"},{"index":11,"he":"ותתאין), דעלאין נפקין, ותתאין מנה אתזני, הא יו\"ד שלימו דכלא, ושמא קדישא אשתכלל \nביה, ואשתכח סתים בגויה. לבתר, יו\"ד אפיק כלא ושלשל כלא, בקשורא חדא דא בדא, והא \nאוקמיה בוצינא קדישא, י' אפיק ההוא נהר, דכתיב ביה (בראשית ב י) ונהר יוצא מעדן \nלהשקות את הגן, (ד\"א ל\"ג כגוונא) דא ה' רזא דבינה, והיא אימא עלאה. וההוא נהר אפיק \nתרין בנין כמה דאתמר, ומנה אתזנו, לבתר נפקין תרין בנין, וברתא אתזנת מבן דא ו', הא \nבן האי מלכא דשלמא כלא דיליה, רזא דתפארת, ולבתר אשתכח ה' דאתזנת מן ו', והא \nאוקמוה, (ס\"א לבתר נפקין תרין, ברא וברתא ו\"ה, האי ברא מלכא דשלמא כלא דיליה, והאי \nה' ברתא אתזנת מן ו', והא אוקמוה). אשתכח די' עיקרא ושרשא ושלימו דכלא, הדא הוא \nדכתיב (משלי כד ג) בחכמה יבנה בית. תנן, עשרה שמות אשתכללו ונפקו מהאי יו\"ד, י' \nדהיא עשיראה דאתוון, וכלהו אעיל לון לההוא נהר קדישא כד אתעברא, ועשרה שמהן כלהו \n"},{"index":12,"he":"סתימין בחד, וכלהו סתימין בי', י' כליל לון, י' אפיק לון, הוא אב לכלא, אב לאבהן. \nמניה נפקו (ביה עשר תבין) ו\"ד, רמז לעשרה בחשבון, אתוון יו\"ד כליל לון ו\"ד, (ס\"א \nיו\"ד) שלימו דכלא, ו\"ד דכר ונוקבא, דו קרינן לון תרין, ועל דא אדם דו פרצופין \nאתברי, ואינון פרצופין דכר ונוקבא, הוו כגוונא דלעילא. ו\"ד מעילא לתתא, ד\"ו מתתא \nלעילא, וכלא חד מלה, י\"ג מכילין תליין ביה, ועל דא יו\"ד כליל ו\"ד כמה דאתמר, והא \nאוקמוה. ותא חזי עשרה שמהן אינון לקבל עשר אתוון, ובספרא דרב המנונא סבא, תמניא \nאינון, ותרין דרגין לקבל תרין רקיעין, ומשתניין שמהן, עשרה ותשעה ותמניא ושביעאה. \nקדמאה י\"ה, בגין די' כליל ה', וה' נפקא מן י', בגין כך חכמה י\"ה אקרי. תנינא יהו\"ה \nדאקרי אלהי\"ם, בגין דההוא נהר רחמי, ובגין דדינין מתערי מניה, (נפקו אלהי\"ם) אתוון \nדרחמי כתיב, ונקוד אלהי\"ם, ולא אלהי\"ם דינא. \n \n"},{"index":13,"he":"זוהר חלק ג דף יא/א\nתליתאה א\"ל, והוא גדולה, והוא אקרי הא\"ל הגדול. רביעאה אלהי\"ם, דדינין ביה אתערן, \nוהוא דינא תקיפא. חמישאה יהו\"ה, כללא דכל שלימו דמהימנותא, ודא הוא רחמי בשלימו, \nודא הוא תפארת. שתיתאה ושביעאה צבאות אקרון. תמינאה א\"ל חי, כמה דאת אמר (תהלים קלג \nג) כי שם צוה יהו\"ה את הברכה חיים וגו', ודא צדיק דכל חיים נפקין מתמן, ואקרי \nיהו\"ה, כמה דאת אמר (שם יא ה) יהו\"ה צדיק יבחן, ודא היא ו' זעירא דשמא קדישא, בגין \nכך ו\"ו ווי\"ן תרין. תשיעאה אדנ\"י, ודא מלכות קדישא, דדינין נפקין מתמן לעלמא, ודא \nהוא כתרא בתראה דכלהו שמהן. ושם אהי\"ה כללא וסתימא דקדמיתא, ודא הוא כתרא עלאה, \nרישא דכל רישין, שמיה סתים ולא אתגליא ואתמר. ובספרא דאגדתא עשר שמהן כתיבן בגוונא \nאחרא, ואנא לא תנינא הכי: \nרבי אבא פתח (שיר ד) עורי צפון ובאי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל \nפרי מגדיו, עורי צפון, אלין עולות דנשחטות בצפון, בגין דאינון מחשבות בצפוני לבא, \n"},{"index":14,"he":"ובאתר דדינא, בגין דמחשבה אשתכח בליליא, בזמנא דדינא אשתכח, רוח צפון מנשבא בפלגותא \nדליליא, כד מתערי אנשי, וכנור דדוד מנגן מאליו, ומחשבתן דבני נשא מתערי. ובאי תימן, \nאלין שלמים דנשחטין בדרום, בגין דאינון שלמא דכלא, שלמא דעלאי ודתתאי, ואלין שלימו \nדסטרי עלמא, שלימו דכלא מסטרא דמהימנותא. ושלמים, בגין דאינון שלמא דכלא, בעלים \nאכלין מנייהו ומתהניין מנייהו, דהא שלמא הוא ליה ולכל עלמא בדרגא חדא, חטאות ואשמות \nנאכלין לכהני, בגין דאינון זמינין לכפרא עלייהו, ולאעברא חובייהו, ומכל קרבני לא \nחביבין קמי קודשא בריך הוא כמו שלמים, בגין דאשתכח שלמא בעלאי ותתאי. ועילא מכלהו \nקטרת, דאיהו שלים מכלא, ולא אתיא לא על חטא ולא על אשם ולא על עון, אלא על שמחה, \nכמה דאת אמר (משלי כז ט) שמן וקטרת ישמח לב, והא אוקמוה, ועל דא קטרת לא מתקרב אלא \nבזמנא דשמן מתקרב, הדא הוא דכתיב, (שמות ל ז) והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר \n"},{"index":15,"he":"בהטיבו את הנרות יקטירנה, וכתיב (שם ח) ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה, \nבגין דישתכחו שמן וקטרת כחדא. תא חזי, שלמים בכלא הוא שלמא, וקטטא וקטרוגא לא אתער \nבעלמא, אבל קטרת קשיר קשירו דמהימנותא. רבי אלעזר אמר, כלהו עשרה שמהן כתיבי, ואנן \nתנינן. קדמאה אהיה דא סתימא עלאה, כמאן דאמר אנא מאן דאנא, ולא אתיידע מאן הוא, \nלבתר אשר אהיה, אנא דזמין לאתגליא באינון כתרין (אחרנין), דהא בקדמיתא סתים, ולבתר \nשרי לאתגליא, עד דמטי לגלוייא דשמא (ס\"א דשלימו) קדישא. וכך כתיב במשה, אהיה \nבקדמיתא סתימו דכלא, אנא הוא מאן דאנא, לבתר אשר אהיה, אנא זמין לאתגליא, לבתר אהיה \nבתראה, ודא כד אימא מתעברא, ועדיין הוא סתים, אימתי אתגליא, בזמנא דכתיב (שמות ג \nטז) לך ואספת את זקני ישראל, ואמרת אליהם יהו\"ה אלה\"י אבותיכם וגו', דא שלימו דכלא, \nוהכא הוא גלוייא וקשורא דשמא קדישא, בגין כך קדמאה דכלא אהיה. תניינא י\"ה, בגין \n"},{"index":16,"he":"דחכמה אפיק ה' וסתים ביה, ולא אתפרשא לעלמין מניה, והא אוקמוה, דכתיב (בראשית ב ז) \nונהר יוצא מעדן, כהאי גוונא ה', (לעשות ציור), והכי אוליפנא מאבא, י' כמה דאתמר. \nלבתר יה, דלא מתפרשן לעלמין, י' אפיק ה' כהאי גוונא, ה' (ציור) הרי י' וההוא נהר \nדנפיק מניה ואתמשך מניה. ולתתא תרין בנין דנפקין מנייהו, מסטרא דאבא י' נפיק בן, \nדהא אחיד ביה בי', ואחיד בההוא נהר, ומסטרא דאימא נפקת בת, דאיהו נהר תתאה. והאי בן \nאתמשך לבתר ונפיק מנייהו, \n \n"},{"index":17,"he":"זוהר חלק ג דף יא/ב\nוהוא ו', ודא ירית לאבא ולאימא, ואתקשר ביה מהימנותא דכלא, ומניה אתזנת ברתא, מההוא \nירותא דאיהו ירית. ועל דא בעי למכתב שמא קדישא, י' בקדמיתא, קוצא חד לעילא, וקוצא \nחד באמצעיתא, וקוצא חד לתתא, והא אתמר. לבתר י\"ה דלא מתפרשן דא מן דא לעלמין, \nכגוונא דא ה' (ציור) בגין דישתכחו תרווייהו בשלימו דכלא, אב ואם בן ובת, כגוונא דא \nי\"ה (ס\"א ו\"ה), הרי לך כל שלימו דמהימנותא. לבתר אתפשט מהימנותא, ונפקין תרין בנין \nמכללא חד, בארחייהו, בן נפיק מתרווייהו, והוא ו' דשמא קדישא, בת נפקת מסטרא דאימא, \nוהיא ה' בתראה דשמא קדישא, ולא אשתלימת אלא עם ו', בגין דמניה אתזנת. ועל דא בעי \nלמכתב ו' ולבתר ה', כגוונא דא ה' (ציור) הרי ו' וההוא אתפשטותא דנפיק מניה, כגוונא \nדההוא נהר דנפיק מן י', בגין דמניה אתזנת, ו' הרי בן דנפיק מניה לתתא. והא מלין \nאלין אוקים לון אבא, והא אתמרו, ואנא כד מטינא למלין אלין אימא לון, בגין דפקדונא \n"},{"index":18,"he":"דאבא הכי. והכי בעי בר נש לאזדהרא בשמא קדישא, דיכתוב שמא קדישא כגוונא דא, ודא \nאיהו כדקא חזי, ואי לאו לא אקרי שמא קדישא, ואקרי פגים, ומאן דפגים שמא קדישא, טב \nליה דלא אתברי. תליתאה יהו\"ה דאקרי אלהי\"ם, כמה דאתמר, רחמי ונפיק מניה דינא, ודא \nהוא ההוא נהר דנגיד ונפיק מעדן. רביעאה א\"ל גדול, והא אתמר, ודא גדולה. חמישאה \nאלהי\"ם, ובכל אתר הוא גבורה. שתיתאה יהו\"ה רחמי, שלימו דכלא, עקרא דכלא, קשרא די \nמהימנותא, אחיד לכל סטרין, ודא תפארת ישראל. שביעאה ותמינאה צבאות. ועל דא יהו\"ה \nקריב בכלא, אחיד בכל סטרין, לזמנין יהו\"ה אלהי\"ם, דהא קריבין אינון תפארת לגבי \nגבורה, לזמנין יהו\"ה צבאות, דהא קריבין אינון תפארת לגבי נצח והוד דאקרון צבאות. \nוהא אתמר דאשתמודען מילי נביאי מהימני מפומייהו, כד אמרי כה אמר יהו\"ה אלהי\"ם, וכד \nאמרי כה אמר יהו\"ה צבאות, והוו ידעין מאן אתר אתיין מלין. תשיעאה (נ\"א א\"ל) שדי, \n"}]}
