{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-43","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":43,"title":"קטע 43","hebrewTitle":"קטע 43","segments":[{"index":1,"he":"מן הארץ \n \nזוהר חלק ג דף קיד/א\nדא חיה דזינא בישא לתתא ומאי איהי אגרת בת מחלת היא וכל סייעתא דילה. האי בליליא. \nביממא בני נשא דאתו מסטרהא דא הה\"ד וחרב לא תעבור בארצכם. רבי אבא אמר הא אוקמוה \nדאפילו חרב של שלום כגון פרעה נכה. אבל וחרב לא תעבור דא סייעתא דילה והשבתי חיה \nרעה דלא תשלוט בארעא ואפילו העברה בעלמא לא תעבור עלייכו ואפילו חרב דשאר עמין \nואפילו בר נש מזיינא לא יעבור עלייכו ודא דריש יאשיהו מלכא ואוקמוה דהוא אתפס \nבחובייהו דישראל כמה דכתיב רוח אפינו משיח יי' נלכד בשחיתותם וגו'. הכא אית לאסתכלא \nדהא תנינן אי רישא דעלמא הוא טב כל עלמא משתזבן בגיניה ואי רישא דעמא לא אתכשר כל \nעמא אתפסן בחוביה והא יאשיהו רישא דכשרא הוה ועובדוי מתכשרן. אמאי אתפס בחוביהון \nדישראל אלא על דלא הימין ביה בירמיהו ולא כפית להו לישראל דחשיב דכלהו זכאי כותיה. \nוהוה אמר ליה ירמיה ולא הימין ביה ובגין כך אתפס בחוביהון. ועוד דסיהרא הוה מאיך \n"},{"index":2,"he":"נהורא ובעיא לאסתמא. ונתתי משכני בתוככם וגו'. ונתתי משכני דא שכינתא. משכני משכונא \nדילי דהיא אתמשכנא בחובייהו דישראל. ונתתי משכני. משכוני ודאי מתל לב\"נ דהוה רחימא \nלאחרא א\"ל ודאי ברחימותא עלאה דאית לי גבך בעינא לדיירא עמך. אמר היך אנדע דתידור \nגבאי נטל כל כסופא דביתיה ואייתי לגביה. אמר הא משכונא לגבך דלא אתפרש מנך לעלמין. \nכך קב\"ה בעא לדיירא בהו בישראל מה עבד נטל כסופא דיליה ונחית להו לישראל אמר לון \nישראל הא משכונא דילי גבייכו בגין דלא אתפרש מנייכו לעלמין. ואע\"ג דקב\"ה אתרחיק מנן \nמשכונא שביק בידן ואנן נטרין ההוא כסופא דיליה מאן דיבעי משכוניה ייתי לדיירא גבן. \nבגין כך ונתתי משכני בתוככם משכונא אתן בידייכו בגין דאדור עמכון ואע\"ג דישראל השתא \nבגלותא משכונא דקב\"ה הוא גבייהו ולא שבקו ליה לעלמין. ולא תגעל נפשי אתכם. לב\"נ \nדרחים לחבריה ובעא לדיירא עמיה מה עבד נטל ערסא דיליה ואייתי לביתיה אמר דא ערסא \n"},{"index":3,"he":"דילי בביתיך בגין דלא ארחיק מנך ערסך ומאנך, כך קב\"ה אמר ונתתי משכני בתוככם ולא \nתגעל נפשי אתכם הא ערסא דילי בביתייכו כיון דערסא דילי עמכון תנדעון דלא אתפרש \nמנייכו ובגין כך ולא תגעל נפשי אתכם: \nוהתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים. כיון דמשכנא דילי גבייכו בודאי תנדעון דאנא \nאזיל עמכון כד\"א כי יי' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה \nמחניך קדוש. ר' יצחק ור' יהודה הוו שכיחי ליליא חד בכפר קריב לימא דטבריא קמו \nבפלגות ליליא א\"ר יצחק לר' יהודה נימא במלי דאורייתא דאע\"ג דאנן באתר דא לא בעינא \nלאתפרשא מאילנא דחיי. פתח ר' יהודה ואמר ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה וגו'. \nומשה יקח את האהל. אמאי. אלא אמר משה הואיל וישראל קא משקרו ביה בקב\"ה. ואחליפו \nיקרא דיליה. הא משכונא דיליה יהא בידא דמהימנא עד דנחמי במאן ישתאר א\"ל ליהושע אנת \nתהא מהימנא בין קב\"ה ובין ישראל וישתאר משכונא בידך במהימנותא ונחמי \n"},{"index":4,"he":" \nזוהר חלק ג דף קיד/ב\nבמאן ישתאר. מה כתיב ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל. מ\"ט \nליהושע בגין דאיהו כסיהרא לגבי שמשא ואיהו אתחזי לנטרא משכונא וע\"ד לא ימיש מתוך \nהאהל. א\"ל קב\"ה למשה משה לא אתחזי הכי דהא משכונא דילי יהבית בידייהו אע\"ג דאינון \nחאבו לגבאי משכונא יהא לגבייהו דלא יתפרשון מניה (ס\"א דלא אתפרש מנייהו) תבעי \nדאתפרש מנייהו דישראל ולא איתוב לגבייהו לעלמין. אלא אתיב משכונא דילי לגבייהו \nובגיניה לא אשבוק להון בכל אתר אע\"ג דישראל חבו לגביה דקב\"ה האי משכונא דיליה לא \nשבקו וקב\"ה לא נטיל לה מבינייהו וע\"ד בכל אתר דגלי ישראל שכינא עמהון וע\"ד כתיב \nונתתי משכני בתוככם והא אוקמוה. פתח ר' יצחק ואמר דומה דודי לצבי או לעופר האילים \nהנה זה וגו'. זכאין אינון ישראל קזכו דמשכונא דא למהוי גבייהו מן מלכא עלאה דאע\"ג \nדאינון בגלותא קב\"ה אתי בכל ריש ירחי ושבתי וזמנא לאשגחה עלייהו ולאסתכלא בההוא \n"},{"index":5,"he":"משכונא דאית ליה גבייהו דאיהו כסופא דיליה למלכא דסרחא מטרוניתא אפקה מהיכליה מה \nעבדת נטלת ברה דיליה כסופא דמלכא רחימא דיליה ובגין דדעתא דמלכא עלה שבקיה בידהא. \nבשעתא דסליק רעותא דמלכא על מטרוניתא ועל ברה הוה סליק אגרין ונחית דרגין וסליק \nכתלין לאסתכלא ולאשגחא כין נוקבי כותלי עלייהו כיון דחמי לון שארי בכי מאחורי קוסטי \nכותלא ולבתר אזיל ליה. כך ישראל אע\"ג דאינון נפקו מהיכליה דמלכא ההוא משכונא לא \nשבקו ובגין דרעותא דמלכא עלייהו שבקיה עמהון. בשעתא דסליק רעותא דמלכא קדישא על \nמטרוניתא ועל ישראל סליק אגרין (מקפץ על הגבעות) נחית דרגין וסליק כתלין לאסתכלא \nולאשגחא בין קוסטי כותלא עלייהו כיון דחמי לון שארי ובכי הה\"ד דומה דודי לצבי או \nלעופר האילים לדדגא מכתלא לאיגרא ומאיגרא לכתלא הנה זה עומד אחר כתלינו בבתי כנסיות \nובבתי מדרשות. משגיח מן החלונות (דודאי בי כנישתא בעייא חלונות מציץ מן החרכים \n"},{"index":6,"he":"לאסתכלא ולאשגחא עלייהו. ובגין כך ישראל בעי למחדי בההוא יומא דאנהו ידעי דא ואמרי \nזה היום עשה יי' נגילה ונשמחה בו: \nואם בחקתי תמאסו וגו' רבי יוסי פתח מוסר יי' בני אל תמאס ואל תטוץ בתוכחתו כמה \nחביבין ישראל קמי קב\"ה. דקב\"ה בעי לאוכחא להו ולדברא להו בארח מישר כאבא דרחים \nלבריה ומגו רחימו דיליה לגבי שרביטא בידיה תדיר לדברא ליה בארח מישר דלא יסטי \nלימינא ולשמאלא הה\"ד כי את אשר יאהב יי' יוכיח וכאב את בן ירצה. ומאן דלא רחים ליה \nקב\"ה וסאני ליה סליק מניה תוכחה סליק מניה שרביטא. כתיב אהבתי אתכם אמר יי' וגו' \nמגו רחימותא דיליה שרביטא בידיה תדיר לדברא. ליה. ואת עשו שנאתי. בגין כך סליקית \nמניה שרביטא סליקת מניה תוכחתא בגין דלא אתן ליה בי חולקא רחיקא דנפשאי הוא אבל \nאתון אהבתי אתכם ודאי. ובגין כך מוסר יי' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו. מאי ואל \nתקוץ לא תקוצון ביה. כמאן דערק מגו גובין דאינון מלכין כגובין לגביה בגרמיה. תא חזי \n"},{"index":7,"he":"בשעתא דאתער צדק בדינוי. כמה סטרי טהירין מתערין מימינא ומשמאלא כמה שרביטין נפקין \nמנהון שרביטי אשא שרביטי גומרין שרביטי שלהובא כלהו נפקין ומתערין בעלמא ולקאן לבני \nנשא. תחותייה ממנן אחרנין מארי טפסין ממנן דארבעין חסר חד שאטין ונחתין לקאן וסלקין \nונטלין רשותא עיילין \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ג דף קטו/א\nבנוקבא דתהומא רבא מצבעין טפסי ונורא דדליק אתחבר בהו נפקי גומרין ושאטין ונחתין \nואשתכחו לקבלהון דבני נשא והיינו דכתיב ויספתי ליסרה אתכם אתן למאריהון דדינא תוספת \nעל דינא דלהון כד\"א לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם מאי לא אוסיף לא אתן \nתוספת למארי דינא לשיצאה עלמא אלא תוספת כגוונא דיכיל עלמא למסבל וע\"ד ויספתי אתן \nתוספת ודאי. תוספת אמאי בגין ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם. שבע והא קב\"ה אי גבי ההוא \nדיליה לא יכיל עלמא למסבל אפי' רגעא חדא הה\"ד אם עונות תשמר יה יי' מי יעמוד ואת \nאמרת שבע על חטאתיכם אלא מה ת\"ל שבע אלא שבע לקבלייכו ומאי איהי דא שמטה דאיהי שבע \nדאקרי שבע כד\"א מקץ שבע שנים תעשה שמטה וע\"ד שבע על חטאתיכם ואקרי שבע ואקרי בת \nשבע. מה בין האי להאי אלא שבע בלחודהא למעבד שמטה ולמעבד דינין לאפקא חירו דכלה בה. \nבת שבע אקרי דאתחבר באחרא כחדא לאנהרא למשלט במלכותא לאודעא מלכותא בארעא ובכלא בת \n"},{"index":9,"he":"שבע אקרי. כתיב על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה. באר שבע בארא דיצחק היא וכלא חד \nמלה הוא. ר' אבא אמר ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם., ויסרתי אתכם על ידא דממנן \nאחרנין כמה דאוקמוה אף אני הא אנא אתער לקבלייכו הא שבע לאתערא עלייכו. ת\"ח רחימותא \nעלאה דקב\"ה בישראל. למלכא דהוה ליה בר יחידאי והוי חטי קמי מלכא יומא חד סרח קמי \nמלכא אמר מלכא כל הני יומין אלקינא לך ולא קבלת מכאן ואילך חמי מה אעביד לך אי \nאתריך לך מן ארעא ואפיק לך ממלכותא דלמא יקומון עלך דובי חקלא או זאבי חקלא או \nלסטין ויעברון לך מעלמא מה אעביד אלא אנא ואנת ניפוק מארעא כך אף אני אנא ואנת \nניפוק מארעא (אף אנא ואנת נהך בגלותא וניפוק כחדא) כך אמר קב\"ה ישראל מה אעביר לכו \nהא אלקינא לכו ולא ארתיכו אדנייכו הא אייתינא עלייכי מארי תריסין מארי טפסין לאלקאה \nלכון ולא שמעתון. אי אפיק לכו מארעא לחודכון דחילנא עלייכו מכמה דובין מכמה זאבין \n"},{"index":10,"he":"דיקומון עלייכו ויעברון לכו מעלמא אבל מה אעביד לכו אלא אנא ואתון ניפוק מארעא ונהך \nבגלותא הה\"ד ויסרתי אתכם למהך בגלותא. ואי תימרון דאשבוק לכון אנף אני עמכון. שבע \nעל חטאתיכם דא שבע דיתתרך עמכון ואמאי על חטאתיכם הה\"ד ובפשעיכם שלחה אמכם אמר קב\"ה \nאתון גרמתון דאנא ואתון לא נידור (ס\"א בארעא) בעלמא (נ\"א ניטרוד (ס\"א מארעא) מעלמא) \nהא מטרוניתא נפקת מהיכלא עמכון הא אתחרב כלא היכלא דילי ודלכון אתחרב דהא למלכא לא \nאתחזי היכלא אלא כד איהו עייל עם מטרוניתא. וחדוה דמלכא לא אשתכח אלא בשעתא דעאל \nבהיכלא דמטרוניתא ואשתכח ברהא עמה בהיכלא חדאן כלהו כחדא השתא דלא אשתכחו ברא \nומטרוניתא הא היכלא חריבא מכלא אלא אנא מה אעביד אף אנא עמכון והשתא אע\"ג דישראל \nאינהו בגלותא קב\"ה אשתכח עמהון ולא שביק לון דכד יפקון ישראל מן גלותא קב\"ה יתוב \nעמהון דכתיב ושב יי' אלקיך ושב יי' אלקיך ודאי והא אתמר: \nרבי חייא ור' יוסי הוו אזלי בארחא. אערעו בההיא מערתא בחקלא א\"ר חייא לר' יוסי האי \n"},{"index":11,"he":"דכתיב אלה דברי הברית וגו' מלבד הברית מאי דברי הברית. דברי גבורה (ס\"א האלה) מבעי \nליה אמר ליה הא אוקמוה הללו מפי הגבורה והללו מפי עצמו של משה והא אתמר. ת\"ח אלין \nואלין דברי הברית הוו \n \nזוהר חלק ג דף קטו/ב\nדאע\"ג דמפי הגבורה הוו מילין מלי ברית הוו דהא טב וביש ביה תליין טב דאתי מצדיק. \nביש דאתי מן דינא מאתר דדינא והיינו צדק. וצדיק וצדק ברית אינון ברית אקרון ועל דא \nמלין אלין מלי ברית אינון וקשיר ברית כחדא ובגיני כך זכור ושמור קשור כחדא זכור \nביום שמור בלילה. הא ברית כחדא ובג\"כ ברית ודאי דברי הברית נינהו וכל אתר ברית באתר \nדא איהו. אמר ר' חייא ודאי הכי הוא ובגין כך שבת דאיהו זכור ושמור אקרי ברית דכתיב \nושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם וכלא מלה חד ואתר דא אקרי \nברית אכל אתר. ת\"ח כתיב ונתתי שלום בארץ הוא יסוד דאיהו שלמא דארעא שלמא דביתא שלמא \nדעלמא. ויסרתי אתכם אף אני שבע. מאי שבע דא צדק הא ודאי ברית ובג\"כ דברי הברית \n"},{"index":12,"he":"נינהו. א\"ר יוסי כתיב ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם וגו'. ואף גם זאת ואף כד\"א אף \nאני. גם לרבות כ\"י דאקרי זאת דלא שבקת לון לעלמין. בהיותם בארץ אויביהם. בהיותם כלא \nכחדא. לא מאסתים ולא געלתים בגין דלא אתחבר בהו. להפר בריתי אתם דאי לא אפרוק להו \nהא בריתי פליג ובגין כך להפר בריתי אתם. אמר ר' חייא אנא שמענא מלה חדתא דאמר רבי \nאלעזר לא מאסתים ולא געלתים לכלתם. לא הכיתים ולא הרגתים לכלותם מבעי ליה אלא לא \nמאסתים ולא געלתים מאן דסאנא לאחרא מאיס הוא לקבליה וגעלא הוא בגיעולא קמיה. אבל \nהכא לא מאסתים ולא געלתים. מ\"ט בגין דחביבותא דנפשאי בינייהו ובגינה כלהו חביבין \nגבאי הה\"ד לכלתם לכלתם כתיב חסר וי\"ו בגינה לא מאסתים ולא געלתים בגין דאיהי רחימתא \nדנפשאי רחימותא דילי גבהא. לבר נש דרחים אתתא והות דיירא בשוקא דבורסקי אי לא הות \nהיא תמן לא עייל בה לעלמין כיון דהיא תמן דמי בעינוי כשוקא דרוכלי דכל ריחין דעלמא \n"},{"index":13,"he":"טבין אשתכחו תמן. אוף הכא ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם דאיהו שוקא דבורסקי לא \nמאסתים ולא געלתים ואמאי לכלתם בגין כלתם דאנא רחימנא לה דאיהי רחימתא דנפשאי \nדשרייא תמן ודמי עלי ככל ריחין טבאן דעלמא בגין ההיא כלה דבגוויהו. א\"ר יוסי אלו לא \nאתינא הכא אלא למשמע מלה דא דיי. פתח ואמר בן יכבד אב ועבד אדניו. בן יכבד אב כד\"א \nכבד את אביך ואת אמך ואוקמוה במיכלא ומשתייא ובכלא. האי בחייוי דאתחייב ביה. בתר \nדמית אי תימא הא פטור מניה הוא לאו הכי. דאע\"ג דמית אתחייב ביקריה יתיר דכתיב כבד \nאת אביך דאי ההוא ברא אזיל בארח תקלא ודאי מבזה לאבוי הוא ודאי עביד ליה קלנא ואי \nההוא בדא אזיל בארח מישר ותקין עובדוי ודאי דא אוקיר לאבוי אוקיר ליה בהאי עלמא גבי \nבני נשא אוקיר ליה בההוא עלמא גבי קב\"ה וקב\"ה חייס עליה ואותיב ליה בכורסייא דיקריה \nודאי. בן יכבד אב כגון ר' אלעזר דאיהו אוקיר ליה לאבוי בהאי עלמא ובההוא עלמא השתא \n"},{"index":14,"he":"אסגי שבחא דר\"ש בתרין עלמין בהאי עלמא ובההוא עלמא יתיר מחייוי דזכה לבנין קדישין \nולגזעין קדישין זכאין אינון צדיקייא דזכאן לבנין קדישין לגזעין קדישין עלייהו מתקרי \nוכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך יי'. אמן: \n \nזוהר חלק ג דף קיז/א\nוידבר יי' אל משה במדבר סיני באהל מועד וגו' ר' אבא פתח ויברא אלקים את האדם בצלמו \nוגו' האי קרא אתמר. ת\"ח בשעתא דברא קב\"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי והוה \nכליל מכלא והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא וחוו דחלין קמיה כלא ואע\"ג \nדהא אוקמוה אית לאסתכלא ביה בהאי קרא ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא \nאותו כיון דאמר בצלמו מאי בצלם אלקים ברא אותו. אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר \nונוקבא חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי וסיפא דקרא אוכח דכתיב \nזכר ונקבה ברא אותם וכליל הוה מכל סטרוי (נ\"א מתרין סטרין) ואע\"ג דנוקבא אחידת \nבסטרוי. הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא והוה מסתכל בחכמתא לעילא \n"},{"index":15,"he":"ותתא. כיון דסרח אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. \nלבתר אוליד בגין מעלאי ותתאי ולא אתישבו דא ודא בעלמא עד דאוליד בר ומניה אשתלים \n(ס\"א אשתיל) עלמא דאקרי שת והא אוקמוה. ועכ\"ד עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא \nאשתכח בקיומיה עד דאתא אברהם ואתקיים עלמא אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא \nואחיד ביה בימינא כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא \nבשמאלא ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב אחיד באמצעיתא בגופא ואתכליל בתרין סטרין \nאתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתיל (ס\"א אשתלים) בשרשוי עד דאוליד \nתריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתיל (ס\"א ואשתלים) עלמא. ועכ\"ד לא אשתלים עד דקבילו \nישראל אודייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין \nותתאין. כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו בעא קודשא בריך הוא למפקד \n \n"},{"index":16,"he":"זוהר חלק ג דף קיז/ב\nחילוי דאורייתא כמה חיילין אינון דאורייתא כמה חיילין אינון דמשכנא. ת\"ח כל מלה \nדבעי לאתיישבא בדוכתיה לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב\"ה \nלמפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא כלא \nכגוונא דלעילא דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך \nחייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו בד אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין \nכך כתיב וידבר יי' אל משה במדבר סיני באהל מועד. אי באהל מועד אמאי במדבר סיני. אלא \nחד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי. באחד לחדש השני בשנה השנית וכלא חד והאי אקרי \n(מ\"א ו) חדש זיו רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו \nבשלימו. לצאתם מארץ מצרים לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי \nיצחק פתח יי' זכרנו יברך יברך את בית וגו'. יי' זכרנו יברך אלין גוברין דהוו עאלין \n"},{"index":17,"he":"בחושבנא דמדברא וקב\"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא. ת\"ח האי מאן דאמר שכחא \nדחבריה דבנוי או דמוניה בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן. ממשה דכתיב והנכם \nהיום כככבי השמים לרוב לבתר מה כתיב. יי' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים \nוגו' תרין ברכאן הוו חד יי' אלקי אבותיכם וגו'. הא חד. לבתר ויברך אתכם כאשר דבר \nלכם. לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן. \nהוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה \nבעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב\"ה רחימותא דלבא. ומה מאן דמברך לחבריה בעי \nקב\"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא. מאן דמברך לקב\"ה עאכ\"ו דבעי עינא טבא ולבא טבא \nורחימותא דלבא. בג\"כ ואהבת את יי' אלקיך בכל לבבך וגו'. ת\"ח הא אוקמוה. לית ברכתא \nדלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון. אלא כופרא נטלי מנייהו והא \n"},{"index":18,"he":"אוקמוה וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא ובקדמיתא מברכן להו \nלישראל ולבתר מנאן ההוא כופרא ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל \nמתברכין בקדמיתא ובסופא ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא. אלא בגין \nדברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין \nדא במניינא נטלין כופרא ופדיונא לסלקא עליה מנייהו (ס\"א מעליה מותנא) יברך את בית \nישראל אלין נשין דלא סלקין במניינא. יברך את בית אהרן דאינון מברכין לעמא בעינא טבא \nובלבא טבא וברחימותא דלבא. את בית אהרן הכי נמי נשין (דלהון) דאתברכן בברכתא (ס\"א \n"}]}
