{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-64","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":64,"title":"קטע 64","hebrewTitle":"קטע 64","segments":[{"index":1,"he":"דעליה כתיב פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה \nדאת אמר מרחוק יי' נראה לי א\"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב וילך איש מבית לוי ויקח את \nבת לוי. וילך איש דא קב\"ה כד\"א יי' איש מלחמה. מבית לוי דא קב\"ה אתר דחכמה עלאה \nוההוא זוהר (ס\"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. מבית לוי דאשרי לויתן (ס\"א כל \nחידו) בלחודוי בעלמא הה\"ד לויתן זה יצרת לשחק בו ויקח את בת לוי דא קב\"ה אתר דנהירו \nדסיהרא נהיר. ותהר האשה ותלד בן. האשה ודאי כד\"א לזאת יקרא אשה בקדמיתא בת לוי הכי \nהוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת \nבת פלוני בתר דאזדווגת אתקרי' אשה והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. ותצפנהו ג' \nירחים. אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו\"ז וא\"ב וטב\"ת. מאי קא \nמשמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן \n"},{"index":2,"he":"יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון \nלעלמא. ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו' מאי ותקח לו תיבת גמא דחפת ליה בסימנהא \nלמהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב שם רמש ואין מספר והיא חפת \nליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס\"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי \nגוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו \n \n"},{"index":3,"he":"זוהר חלק ג דף קעד/ב\nלאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא ותרד בת \nפרעה. דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר לרחוץ על היאור. על היאור \nדייקא ולא על הים. ואיתימא הא כתיב ומטך אשר הכית בו את היאור. ומשה לא הכה אלא בים \nוקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי \nגוונא וימלא שבעת ימים אחרי הכות יי' את היאור ואהרן הכה אלא (ס\"א על דא) עד דאתא \nסטרא דקב\"ה קרייה קרא הכות יי' לבתר קרייה בשמא דמשה. ונערותיה הולכות. אינון שאר \nמשריין דאתיין מסטרא דא. ותפתח ותראהו את הילד. ותראהו ותרא מבעי ליה מאי ותראהו, \nוחא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין \nועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא\"ו ה\"א \nמיד ותחמול עליו וגו'. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב ותתצב \n"},{"index":4,"he":"אחותו מרחוק אחותו דמאן אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כד\"א פתחי לי \nאחותי. מרחוק כד\"א מרחוק יי' נראה לי מאי משמע. משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו \nלעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ\"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר \nעלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם \nלגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא \nאוקמוה רזא דכתיב תוצא הארץ נפש חיה. הארץ דא כנסת ישראל. נפש חיה נפשא דאדם קדמאה \nעלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה \nחולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק \nמעלמא בר קב\"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל \nנביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. ויראני את יהושע הכהן הגדול. מאי קא \n"},{"index":5,"he":"חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים \nהצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא ועומד לפני המלאך. מאי לפני המלאך דהוה דאין \nדינוי ההוא דכתיב ביה ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא. מאי קא משמה לן דכל בר נש \nדלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה. כדעייל בההוא עלמא \nקאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. ת\"ח כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא \nוההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד \nלבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה \n \n"},{"index":6,"he":"זוהר חלק ג דף קעה/א\nגרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר בכל עת \nיהיו בגדיך לבנים. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו \nתלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: \n \n"},{"index":7,"he":"זוהר חלק ג דף קעה/ב\nאמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב\"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין \nלקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין רגלי \nחסידיו ישמור וגו'. שמור רגלך כאשר תלך. פלס מעגל רגלך. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא \nסהדייא אמרי (שם) עיניך לנכח יביטו. קם למללא סהדייא אמרי נצור לשונך מרע וגו'. \nאושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) סור מרע ועשה טוב. אי ציית להו יאות. ואי לא \nכתיב והשטן עומד על ימינו לשטנו כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי ב\"נ לאשתדלא \nבפולחנא דקב\"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך \nליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי \nשמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. \nהא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה \n"},{"index":8,"he":"ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין \nלקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. \nמה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין \nביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין \nדתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו \nעל תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא \nדאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד \nאקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא \nאחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי \nהיא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים \n"},{"index":9,"he":"כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל רא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי \nאיהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובג\"כ גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד \nכורסייא והכא כתיב מצוה כד\"א מצות המלך היא מדוע אתה עובר את מצות המלך. כי מצות \nהמלך. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין \nדכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) זה השער ליי' וע\"ד כתיב וראיתם אותו וזכרתם את \nכל מצות יי' לאכללא בהאי כל שאר כתרין וע\"ד אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו \nבגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי \nקדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א\"ר \nיצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא \nעל כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב \n"},{"index":10,"he":"דנפק מחכמה עלאה. א\"ר יצחק שעורא דהאי (ס\"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' \nאלעזר. א\"ר יהודה אמר קב\"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין \nדקיימין עלה. מאן אינון עיינין כד\"א עיני יי' אל צדיקים אבל אתם לא תתורו אחרי \nלבבכם ואחרי עיניכם. מ\"ט \n \n"},{"index":11,"he":"זוהר חלק ג דף קעו/א\nבגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי \nאתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב\"ה קטולא \nדמצרים וע\"ד באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא \nאתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. כימי. כיום מבעי \nליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו. אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל \nכך זמין קב\"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב ישעי' יב] ואמרתם ביום ההוא הודו \nליי' קראו וגו' זמ רו יי' כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ מאי מודעת זאת בגין דהשתא \nאשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב\"ה \nאתין ונסין בעלמא כדין כתיב ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד. ברוך יי' לעולם אמן \nואמן. ימלוך יי' לעולם אמן ואמן: \nויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו'. רבי אבא פתח הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים \n"},{"index":12,"he":"מדבש ונפת צופים. כמה עלאין פתגמי אורייתא כמה יקירין אינון תאיבין אינון לעילא \nתאיבין אינון לכלא בגין דאינון שמא קדישא וכל מאן דאשתדל באורייתא אשתדל בשמא קדישא \nואשתזיב מכלא אשתזיב בעלמא דין אשתזיב בעלמא דאתי. ת\"ח כל מאן דאשתדל באורייתא אחיד \nבאילנא דחיי כיון דאחיד ביה בכלא אחיד דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה וגו'. רבי \nיצחק אמר כל מאן דישתדל באורייתא חירו אית ליה מכלא חירו ממיתה כמה דאמרן בגין \nדחירו עליה שריא ואחיד ביה. אילו ישראל מתעטרין באורייתא ישתזבו מכלא ולא ישתכחו \nבגלותא ודא הוא דכתיב (ס\"א אילו ישראל מנטרין אורייתא ישתזיבו מכלא ולא ישתכחו \nבגלותא כתיב) חרות על הלחות אל תקרי חרות אלא חירות וחירות דא (אוקמוה) באורייתא \nאשתכח אורייתא איהי חילא דימינא כד\"א מימינו אש דת למו ושמאלא אתכליל בימינא מאן \nדעביד ימינא אשמאלא ושמאלא ימינא הא איהו כאילו חריב עלמא. ת\"ח אהרן ימינא. ליואי \n"},{"index":13,"he":"שמאלא. קרח בעי למעבד חלופא דימינא לשמאלא בג\"כ אתענש ולא עוד אלא דאשתכח ביה לישנא \nבישא ואתענש בכלא רבי יהודה אמר שמאלא אתכליל תדיר בימינא קרח בעא לאחלפא תקונא \nדלעילא ותתא בג\"כ אתאביד מעילא ותתא: \nויקח קרח. מאי ויקח נסיב עיטא בישא לגרמיה כל דרדף בתר דלאו דיליה איהוע ריק מקמיה \nולא עוד אלא מה דאית ביה אתאביד מניה קרח רדיף בתר דלאו דיליה דידיה אביד ואחרא לא \nרווח. קרח אזיל במחלוקת מאי מחלוקת פלוגתא. פלוגתא דלעילא ותתא ומאן דבעי לאפלגא \nתקונא דעלמא יתאביד מכלהו עלמין. מחלוקת פלוגתא דשלום ומאן דפליג על שלום פליג על \nשמא \n \n"},{"index":14,"he":"זוהר חלק ג דף קעו/ב\nקדישא בגין דשמא קדישא שלום אקרי. ת\"ח לית עלמא קאים אלא על שלום כד ברא קב\"ה עלמא \nלא יכיל לאתקיימא עד דאתא ושרא עלייהו שלום ומאי הוא שבת דאיהו שלמא דעלאי ותתאי \nוכדין אתקיים עלמא ומאן דפליג עליה יתאביד מעלמא. צלפחד פליג על שבת דהוה מקושש \nעצים ומאן אינון עצים אינון אילנין אחרנין כדאמרן ואינון מלין (ס\"א אילנין) דחול \nוחול בקדש לא שרייא (מכאן ולהלאה מלי דחול בשבת אסיר ודאי) דפליג על שלמא דעלמא. \nרבי יוסי אמר כתיב שלום רב לאוהבי תורתך וגו'. אורייתא הוא שלום דכתיב וכל נתיבותיה \nשלום. וקרח אתא לאפגמא שלום דלעילא ותתא בג\"כ אתעניש הוא מעילא ותתאה: \nויקומו לפני משה וגו'. האי קרא אוקמוה חברייא. ר' שמעון אמר קריאי מועד קראי כתיב \nחסר יו\"ד אמאי קראי אלא הכי הוא מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא ורזא דא כל אינון \nכתרין עלאין דשמא קדישא אתאחיד בהו כלהו זמינין מאתר דאקרי קדש הה\"ד מקראי קדש \n"},{"index":15,"he":"ואימתי בשעתא דמועד זמין בעלמא כגוונא דאינון כתרין עלאין דזמינין מקדש עלאה ה\"נ \nקדש תתא זמין לחילוי לאעטרא ולאעלאה להו. קדש עלאה ידיעא קדש תתאה חכמת שלמה ה\"נ \nאיהי זמינת לכל חילה ואינון חיילין כולהו זמינין לאתעטרא בהאי קדש תתאה בזמנא דמועד \nשרייא בעלמא וכגוונא דחילחא קיימין לעילא ה\"נ קיימי ממנן דעמא כדוגמא דילה לתתא \nוע\"ד אקרון קראי מועד ובגין דאנון לתתא קראי מועד חסר (כגוונא דלעילא) אבל בשלימו \nיתיר אינון. אנשי שם ודאי ולא אנשי יי' ודא הוא רזא בנקבו שם יומת ואוקימנא ועל דא \nאקרי הכא אנשי שם ודאי כיון דמסטרא דגבורה קא אתיין אנשי שם אינון הא שבחא דלהון \nיתיר אבל אינון נטלו לגרמייהו ואתאחדו במחלוקת: \nבקר ויודע יי' את אשר לו. אמאי בקר ואמאי קדוש ולא טהור אלא אינון מסטרא דטהור קא \nאתיין וקדוש כהנא אמר משה בקר דכדין כתרא דכהנא אתער בעלמא אי אתון כהני הא בקר \nפלחו עבודה דבקר וכדין ויודע יי' את אשר לו ואת הקדוש. את אשר לו סתם. דא ליואה. \n"},{"index":16,"he":"ואת הקדוש דא כהנא כדין והקריב אליו ולית מאן דאבחין מלה אלא בקר אי תתחזון לאשתארא \nבסטר דינא בקר לא סביל לכו דהא לאו זמניה הוא ואי תתחזון לאשתארא בחסד הא זמניה הוא \nותשתארון גביה ויקבל לכו כמה בקטרת דהא קטרת בעי לשושבינא לאתקטרא על ידיה בכלא \nולאתקשרא. מאן שושבינא דא כהנא ובג\"כ והיה האיש אשר יבחר יי' הוא הקדוש ולא הטהור \nתרין דרגין אינון. קדוש. וטהור. כהן קדוש. לוי טהור. וע\"ד הקדוש כתיב: \nויפלו על פניהם ויאמרו אל אלקי הרוחות לכל בשר. ת\"ח משה ואהרן מסרו גרמייהו למיתה. \nבמה בגין דכתיב ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלקי הרוחות רוחת כתיב חסר וא\"ו ובג\"כ \nאילנא דמותא הוא ובכל אתר נפילת אנפין לההוא אתר הוי וע\"ד אל אלקי. אל הה\"ד ואל \nזועם בכל יום. אלקי הרוחות דאיהו אתר צרורא דנשמתין דעלמא וכל נשמתין תמן סלקין \nומתמן אתיין. (נ\"א תמן אתחזיין). רבי יהודה פתח שמעו חכמים מלי ויודעים האזינו לי. \n"},{"index":17,"he":"האי קרא אליהוא אמרו. ת\"ח מה כתיב ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וגו'. \nדהא אינון הוו אמרין מלין ואיוב לא הוה אתנחים עלייהו. מהכא אוליפנא מאן דעאל לנחמא \nלאבל בעי ליסדא מלין בקדמיתא \n \nזוהר חלק ג דף קעז/א\nדהא חברייא דאיוב הוו אמרי מלי קשוט אבל לנחמא ליה לאו בגין דבעי מלין דאיהו יודי \nעלייהו (בארח קשוט) וכדין יקבל עליה דינא ויודי למלכא קדישא עליה מה כתיב ואליהו \nחכה את איוב בדברים וגו'. דאודי לבתר לקב\"ה וקביל עליה דינא דשמיא. ת\"ח כתיב לכן \nאנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול. לכן אנשי לבב שמעו לי שלימין בכלא \nלאבחנא מלין. חלילה לאל מרשע הה\"ד ואל זועם בכל יום ושדי מעול דא סמיך לקבלא דא \n(והא אוקמוה) אל שדי. כי פועל אדם ישלם ל הא ב\"נ אזיל בהאי עלמא ועביד עבידתוי וחטי \nקמי מאריה ההוא עובדא תליא עליה לשלמא ליה דינא הה\"ד כי פועל אדם ישלם לו ההוא \nעובדא ישלם לו. ועם כל דא אם ישים אליו לבו כיון דבר נש שוי לביה ורעותיה לאתבא קמי \n"},{"index":18,"he":"מאריה כדין אל אלקי הרוחות רוחו ונשמתו אליו יאסוף לאתצררא בצרורא דחיי ולא שביק \nלנפשיה לבר לאתדנא בדינא אחרא רבי יוסי אמר האי מלה רזא (אחרא) הוא בדינין טמירין \nדקב\"ה. כי פועל אדם ישלם לו לאתדנא בדיניה ובאינון עובדין דבר נש עביד בהאי עלמא \nוסליק ליה לאתדנא כעובדוי ויתאביד מעלמא מה כתיב בתריה מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל \nכלה. מי פקד עליו ארצה דא הוא אחוה דפריק ליה ומי שם תבל כלה דבאני ביתא ובני בניין \nעלמא ותקונא וישובא מה כתיב בתריה אם ישים אליו לבו. האי בר נש דפקיד עליה למבני \nבניינא בעי לכוונא לבא ורעותא לגביה דההוא מיתא מכאן בר נש דאתי על ההיא אתתא בגין \nשפירו ותיאובתא דילה הא בניין עלמא לא אתבני דהא רעותא ולבא לא אתכוון לגבי מיתא \nובגין כך כתיב אם ישים אליו לבו ברעותא דלבא דיכוין לגביה כדין רוחו ונשמתו אליו \nיאסוף ואתמשך גביה לאתבנאה בהאי עלמא מה כתיב בתריה יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר \n"},{"index":19,"he":"ישוב. יגוע כל בשר יחד ההוא גופא יתבלי בעפרא וכל ההוא בשרא. והשתא אדם על עפר ישוב \nהא חדתותין דבנינא כמלקדמין ויתוב על עפרא דבניינא דגופא אחרא כמה דהוה בקדמיתא ועל \nדא רוחא ונשמתא בידוי דקב\"ה וחייס עליהו דבני נשא דלא יתאבידו מהאי עלמא ומעלמא \nאחרא בגין כך אל אלקי הרוחות לכל בשר: \nויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וגו'. רבי חייא פתח חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם \nיכפרנה כמה אית להו לבני נשא לאסתמרא מחובייהו ולנטרא עובדייהו דהא בכמה זמנין עלמא \nאתדן ובכל יומא ויומא עובדין במתקלא סלקין ומשגיחין עלייהו לעילא ואכתיבו קמיה וכד \nעובדייהו דבני נשא לא מתכשרן קמי מלכא סליק רוגזא ודינא אתער הה\"ד חמת מלך מלאכי \nמות וע\"ד בכל יומא ויומא בעי ב\"נ לאזדהרא מחובוי. ואיש חכם יכפרנה. בשעתא דמאריהון \nדדינין קיימין על עלמא ורוגזא תלי אי אשתכח בדרא זכאה דרשים לעילא קב\"ה אשגח ביה \nואשתכך רוגזא. למלכא דאתרגז על עבדוי והוה תבע על סנטירא למעבד דינא אדהכי עאל \n"},{"index":20,"he":"רחימא דמלכא וקם קמיה כיון דחמא ליה מלכא אתנהירו אנפוי שארי ההוא רחימא דמלכא \nלאשתעי בהדיה ומלכא חדי לבתר כד אתא סנטירא חזא אנפוי דמלכא חדאן אסתלק ואזיל ליה \nולא עביד דינא וכדין ההוא רחימא בעי למלכא על עבדוי ומכפר להו ובג\"כ ואיש חכם \nיכפרנה. אוף הכא כד חמא משה דרוגזא הוה \n \n"},{"index":21,"he":"זוהר חלק ג דף קעז/ב\nתלי מיד ויאמר משה אל אהרן בגין דאיהו שושבינא דמטרוניתא וקטרת לא סלקא אלא בידוי \nדאיהו אסגי שלמא בעלמא וקשיר קשרא דמהימנותא קטרת הא אוקמוה חדוותא דעילא ותתא \nקשורא דמהימנותא סליקו דרוגזא הה\"ד שמן וקטרת ישמח לב וכדין ואיש חכם יכפרנה ינקי \n"}]}
