{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-74","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":74,"title":"קטע 74","hebrewTitle":"קטע 74","segments":[{"index":1,"he":"דא שאילנא. ערבאי עראי תהכון וארחא דא תהא מתקנא קמייכו בכל מה דתבעון. תרין מלין \nאמרתון לי דחדינא בהו אזלו אמרו לו חברייא ההוא אתר דר\"ש שארי ביה היך אנן ידעין \nאמר לון שבוקו למארי פסיען דבעירי דהוא ידריך פסיעוי לתמן לא הוי טעין חמריה וחמריה \nסאטי מארחא תרין מלין ואזל לתמן שארי נהיק תלת זמנין נחת ר' פנחס אמר לחברייא נתתקן \nלקבלא סבר אפי יומין דהשתא יפקון לגבן אנפי רברבי ואנפי זוטרי שמע ר\"ש נהיקו דחמרא \nאמר לחברייא ניקום דהא קלא (דהדווה) דחמרא דסבא חסידא אתער לגבן קם ר' שמעון וקמו \nחברייא: \nפתח רש שמעון ואמר מזמור שירו ליי' שיר חדש כי נפלאות עשה וגו'. מזמור זקיף טעמא \nלעילא (שירה יתמא קרינן להאי) אמאי אלא רשים טעמא רבא דהא אתי ההוא מזמו רמתעטרא \nבעטרא עלאה לעילא על רישיה ואתי זקיף מאן הוה אמר שירה דא אינון פרות באינון גועין \nדהוו געאן. שירו ליי' שיר חדש למאן הוו אמרין שירו לכמה רתיכין לכמה ממנן לכמה \n"},{"index":2,"he":"דרגין דהוו אתאן תמן ונפקו לקבלא ליה לארונא (סתם) ולהון הוו אמרי שירו ליי' שיר \nחדש דכר. מ\"ט הכא שיר ומשה אמר שירה נוקבא אלא התם במשה ארונא חדא (נ\"א לחודא) זאת \nנפקת מן גלותא היא ואוכלוסהא ולא יתיר ובג\"כ את השירה הזאת נוקבא. אבל הכא ארונא \nומה דהוה גניז בגויה נפיק ובגין ההוא דהוה גניז בגויה אתמר שיר חדש דכר. כי נפלאות \nעשה מה דעבד בפלשטים ומה דעבד בטעוותהון. הושיעה לו ימינו למאן לעצמו. מאן עצמו \nההוא מזמור עצמו ורוחא עלאה קדישא גניז ביה. ימינו ההוא דירית סבא. ודא ימינו אתקיף \nבההוא מזמור ולא שביק ליה בידא דאחרא. הכא אית לגלאה מלה חדא כל זמנא דההוא ימינא \nהוה לארחשא ניסא הוה אתקיף בהאי מזמור ושוי ליה לקמיה לאתקפא ביה כאבא דאתקיף \nימיניה בחדוי דבריה לקמיה ואמר מאן הוא דיקרב לגבי ברי כיון דסרח לגבי אבוי שוי \nאבוי ידוי על כתפוי לאחורא ושדייה בידא דשנאוי. כביכול בקדמיתא כתיב ימינך יי' \n"},{"index":3,"he":"נאדרי בכח. בכח מאן ההוא דאשתמודעא. בערביא קורין לחדוי דבר נש כח ההוא ימינא נאדרי \nואתקיף בכח. מאן הוא דיקרב לגבי ברי. לבתר מה כתיב השיב אחור ימינו מפני אויב. שוי \nימיניה על כתפיה ודחי ליה בידא דשנאוי בקדמיתא ימיניה לקמיה בחדוי לאתקפא ביה ולבתר \nלאחורא על כתפוי לדחייא ליה והכא הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו תרין דרועין לאתקפא \nביה. אי אינון פרות דלא אתרגילו בנסין אלא ההיא שעתא בגועא דלהון אמרו שירתא דא \nנהיקו דחמרא דסבא חסידא דרגיל בנסין עאכ\"ו דאמר שירה. חברייא אי תימרון דחמרא לא \nהוה ארחיה בכך מיומא דאברי עלמא. פוקו וחמו אתון דבלעם חייבא דנצחת לרבונה בכלא. \nחמדיה דרבי \n \n"},{"index":4,"he":"זוהר חלק ג דף רא/ב\nפנחס בן יאיר עאכ\"ו. ותו אתון דבלעם כד מלילת מלאכא עלאה הוה עלה מלעילא. השתא אית \nלגלאה חברייא שמעו פי האתון דאברי ע\"ש בין השמשות סלקא בדעתייכו דפומא הוה פתיחא \nמההוא זמנא. או תנאי דאתני קב\"ה מההוא זמנא. לאו הכי ורזא הכא דאתמסר לחכימי דלא \nמשגחן לטפשו דליכא. פי האתון דרגא דאתני ההוא עלאה דסטר נוקבי ההוא הוה דשריא על \nההוא אתון ומליל עלה וכד ברא קב\"ה להאי דרגא דאקרי פי האתון סתם ליה בגו (האתון) \nנוקבא דתהומא רבא ואסתים עליה עד ההוא זמנא. כד מטא ההוא זמנא פתח ההוא נוקבא ונפק \nושרא עלה ומלילת. כגוונא דא ותפתח הארץ את פיה. את לאסגאה דומ\"ה דאיהו פי הארץ. את \nפי האתון לאסגאה קמריא\"ל דאקרי פי האתון. פי הבאר כגוונא דא מאן פי הבאר ההוא דרגא \nדהוה ממנא עליה לתתא ואיהו תחות פי יי' ומאן איהו יהדריא\"ל שמיה. תלת פומין אלין \nאתבריאו ע\"ש בין השמשות בשעתא דקדש יומא סלקא פה דממנא על כל שאר פומין ומאן איהו \n"},{"index":5,"he":"ההוא יומא דאסתלק ואתקדש בכלא ההוא דאקרי פי יי' ע\"ש בין השמשות אברון שאר פוסין. \nאתקדש יומא סליק פומא דשליט על כלא פי יי'. אדהכי חמו לר' פנחס דהוה אתי מטו לגביה \nאתא ר' פנחס ונשקיה לר\"ש. אמר נשקנא פי יי' אתבסם בבוסמין דגנתא דיליה. חדו כחדא \nויתבו. כיון דיתבו פרחו כל אינון עופין דהוו עבדי טולא ואתבדרו. אהדר רישיה ר\"ש \nורמא לון קלין ואמר עופי שמיא לית אתון משגיחין ביקרא דמריכון דקאים הכא. קיימו ולא \nנטלו מדוכתייהו ולא קריבו לגבייהו. א\"ר פנחס אימא לון דיהכון לארחייהו דהא לא יהבין \nלון רשו לאהדרא. אר\"ש ידענא דקב\"ה בעי למרחש לן ניסא. עופין עופין זילו לארחייכו \nואמרו לההוא דממנא עלייכו דהא בקדמיתא הוה ברשותיה והשתא לאו ברשותיה קיימא אבל \nמליקנא ליה ליומא דטנרא כד סליק עיבא בין שני תקיפין ולא מתחבראן. אתבדרו אינון \nעופי ואזלו. אדהכי הא תלת אילנין מתפשטן בענפין לתלת סטרין עלייהו ומעיינא דמיא \n"},{"index":6,"he":"נבעין קמייהו. חדו כלהו חברייא וחדו ר' פנחס ור\"ש אמר ר' פנחס טורח סגי הוה לאינון \nעופי בקדמיתא וטורח בעלי חיים לא בעינן דהא ורחמיו על כל מעשיו כתיב. אמר ר\"ש אנא \nלא אטרחנא לון. אבל אי קב\"ה חס עלן לית אנן יכלין לדחייא מתנן דיליה. יתבו תחות \nההוא אילנא ושתו מן מייא ואתחנו תמן: \nפתח ר' פנחס ואמר מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון. מעין גנים וכי לית \nמעיין אלא ההוא מן גנים. והא כמה מעיינין טבין ויקירין אית בעלמא. אלא לית כל הנאות \nשוין. אית מעיין דנפיק במדברא באתר יבישא הנאה אית למאן דיתיב ושתי אבל מעיין גנים \nכמה איהו טב ויקירא ההוא מעיין עביד טיבו לעשבין ואיבין מאן דקריב עליה אתהני בכלא. \nאתהני במיא אתהני בעשבין אתהני באיבין. ההוא מעיין מתעטרא בכלא. כמה וורדין כמה \nעשבין דריחא סחרניה כמה יאות ההוא מעין משאר מעיינין באר מים חיים והכי אוקימנא כלא \nבכנסת ישראל קאמר איהי מעיין גנים. מאן גנים חמש גנים אית ליה לקב\"ה דקא משתעשעא \n"},{"index":7,"he":"בהו ומעיינא חדא עלווייהו דקא אשקי לון ורוי לון טמיר וגניז וכלהו עבדין פירין \nואיבין. גנתא חדא אית לתתא מנייהו וההוא נתא טיר סחרא מכל סטרין דעלמא תחות האי \nגנתא אית גנים אחרנין עבדין איבין לזנייהו. והאי גנתא אתהפך והוי מעיין דאשקי לון \nבאר מים חיים כד אצטריך הוי מעיין וכד אצטריך הוי באר מה בין האי להאי לא דאמי כד \nאתמשכון \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ג דף רב/א\nמיא מאלייהו. לכד שאבין מיא לאשקאה. ונוזלים מן לבנון. מאי נוזלים אלין נוזלים \nאהדרו למעיין (ס\"א דכלהו) כד נבעין מיין ונוזלים טפין לעילא (ס\"א מלעילא) אלין בתר \nאלין מיין מתיקן דנפשא אזלא אבתרייהו. כך אינון חמש מקורין דנפקו מן לבנון אתעבידו \nנוזלים בהאי מעיין. כך קב\"ה רחיש לן ניסא באתר דא קרינא על מעיינא דא קרא דא (ס\"א \nמאי נוזלים אלין חמש מקורין דנפקו מן לבנון לעילא אתעבידו נוזלים דכד אהדרו למעין \nנבעין מיין ונוזלים טפין אלין בתר אלין מיין מתיקן דנפשא אזלא אבתרייהו כך קב\"ה \nרחיש לן ניסא באתר דא בהאי מעיין ועל מעיינא דא קרינא קרא דא). תו פתח ואמר כי תצור \nאל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה וגו' כמה טבין אינון ארחין ושבילין דאורייתא דהא \nבכל מלה ומלה אית כמה עיטין כמה טבין לבני נשא כמה מרגלאן דקא מנהרן לכל סטר ולית \nלך מלה באורייתא דלית בה כמה בוצינין מנהרן לכל סטר. האי קרא איהו כפום פשטיה. ואית \n"},{"index":9,"he":"ביה כפום מדרשיה. ואית ביה חכמתא עלאה לאזדהרא למאן דאצטריך. זכאה חולקיה מאן \nדאשתדל באורייתא תדיר. מאן דאשתדל בה מה כתיב ביה כי אם בתורת יי' חפצו ובתורתו \nיהגה יומם ולילה. והיה כעץ. אמאי דא סמיך לדא. אלא מאן דאשתדל באורייתא יומם ולילה \nלא ליהוי כאעא יבישא אלא כעץ שתול על פלגי מים. מה אילן אית ביה שרשין ואית ביה \nקליפין ואית ביה מוחא ואית ביה ענפין ואית ביה טרפין ואית ביה פרחין ואית ביה איבא \nשבעת זינין אלין סלקין לשבעה עשר לשבעין. אוף מלין דאורייתא אית בהו פשטא דקרא. \nדרשא. רמז דקא רמיז חכמתא. גימטרייאות. רזין טמירין. רזין סתימין אלין על אלין. \nפסול וכשר. טמא וטהור. איסור והיתר. מכאן ולהלאה מתפשטאן ענפין לכל סטר והיה כעץ \nודאי ואי לאו לאו איהו חכם בחכמתא. ת\"ח כמה חביבין אינון דמשתדלי באורייתא קמי קב\"ה \nדאפי' בזמנא דדינא תליא בעלמא ואתייהיב רשו למחבלא לחבלא קב\"ה פקיד ליה עלווייהו על \n"},{"index":10,"he":"אינון דקא משתדלי באורייתא והכי א\"ל קב\"ה. כי תצור אל עיר בגין חוביהון סגיאין \nדחטאן לקמאי ואתחייבו בדינא ימים רבים. מאי רבים. (תלתא יומא דא בתר דא אקרי ימים \nרבים אוף הכא כי תצור אל עיר ימים רבים) תלתא יומין דא בתר דא דאשתמודעא דבר במתא. \nמנלן דימים רבים תלתא יומין אינון דכתיב ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים. וכי ימים \nרבים אינון אלא תלתא יומין דא בתר דא אקרי ימים רבים. אוף הכי כי תצור אל עיר ימים \nרבים תלתא יומין דא בתר דא דאשתמודעא דבר במתא. תא ואפקיד לך על (כל) בני ביתי. לא \nתשחית את עצה דא ת\"ח דדא איהו במתא דאיהו אילנא דחיי אילנא דיהיב איבין. ד\"א את עצה \nההוא דיהיב עיטא למתא לאשתזבא מן דינא ואוליף לון ארחא דיהכון בה. וע\"ד לא תשחית את \nעצה לנדוח עליו גרזן לנדחא עליה דינא ולא לאושטא עליה חרבא מלהטא. חרבא משננא ההיא \nדקטלא לשאר אינשי דעלמא. כי ממנו תאכל וכי ההוא מחבלא אכיל מניה. לא. אלא כי ממנו \n"},{"index":11,"he":"תאכל ההיא טנרא תקיפא ההיא דכל רוחין תקיפין וקדישין נפקין מנה דלית הנאה ותיאובתא \nלרוח קודשא בהאי עלמא אלא אורייתא דההוא זכאה כביכול איהו מפרנס לה ויהיב לה מזונא \nבהאיע למא יתיר מכל קרבנין דעלמא. בקרבן מה כתיב אכלתי יערי עם דבשי אכלו רעים. \nומיומא דאתחרב בי מקדשא ובטלו קרבנין לית ליה לקב\"ה אלא אינון מלין דאורייתא \nואורייתא דאתחדשא בפומיה בג\"כ כי ממנו תאכל ולית לה מזונא בהאי עלמא אלא ממנו \nומאינון דכוותיה וכיון דממנו תאכל ואיהו זן לה אותו לא תכרות הוי (טמיר) זהיר ביה \nדלא תקרב ביה כי האדם \n \n"},{"index":12,"he":"זוהר חלק ג דף רב/ב\nעץ השדה דא אקרי אדם דאשתמודע עילא ותתא. עץ השדה אילנא רברבא ותקיף דההוא שדה אשר \nברכו יי' (דא) סמך עליה אילן דאשתמודע לההוא שדה תדיר. לבא בפניך במצור מלה דא אהדר \nלרישא דקרא דכתיב לא תשחית את עצה ההוא דיהיב לון עיטא ואתקין למתא לבא מפניך במצור \nאיהו יהיב לון עיטא לאתקנא ולאהדרא בתיובתא ואתקין ליה מאני זיינין בוקינס ושופרין. \nלבא מפניך. מאי לבא מפניך לבא לקמאי ולאעלא מפניך. מקמי דחילו דילך. במצור באתר \nדעלאין ותתאין לא יכלין לאעלא תמן ומאן איהו דרגא דבעלי תשובה עאלין תמן ומאן איהו \nתשובה דא איהו מצור אתר תקיף וטנרא תקיפא וכיון דעיטא דא נטלין אנא מכפר לחובייהו \nואתקבלן ברעוא לקמאי וכל דא פקיד קב\"ה על אינון דמשתדלי באורייתא בג\"כ זכאין אינון \nדקא משתדלי באורייתא אינון דמשתדלי באורייתא אינון אילנין רברבין בהאי עלמא. חמו מה \nעבד קב\"ה דנטע אילין אילנין זכאה ארחא דא ולא די אילנא חדא אלא תלתא אילנין רברבין \n"},{"index":13,"he":"פריסן ענפין לכל סטר עביד לן קב\"ה יהא רעוא קמי שמיא דלא יתעדון לעלמא אילנין אלין \nודא מעיינא מאתר דא ועד יומא קיימין תמן וההוא מעיינא דמיא וקראן לון בני נשא נציבו \nדר' פנחס בן יאיר ע\"כ. (חסר וזהו) פתח ר\"ש ואמר וישא את עיניו וירא את הנשים ואת \nהילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלקים את עבדך ת\"ח ההוא רשע דעשו יהיב \nעינוי לעיינא על נשין ובגיניה אתקין תיקונוי יעקב שוי שפחות בקדמיתא ובניהון לבתר \nדחשיבו יתיר. לאה אבתרייהו ובנהא לבתר. לבתר יוסף ובתרה רחל והוא עבר לפניהם כד \nסגידו כלהון מה כתיב (שם) ותגשנה השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין ולבתר כתיב ותגש גם \nלאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וגו'. והא יוסף לבתרייתא הוה ורחל לקמיה אלא \nברא טבא ברא רחימא צדיקא דעלמא יוסף כיון דחמא עיניה דההוא רשע מסתכל בנשין דחיל על \nאמיה נפיק מאבתרה ופריש דרועוי וגופיה וכסי עלה בגין דלא יתן ההוא רשע עינוי באמיה \n"},{"index":14,"he":"כמה אתסגי שית אמין לכל סטר וחפא עלה ולא יכיל עיניה דההוא רשע לשלטאה עלה. כגוונא \nדא וישא בלעם את עיניו עינו כתיב ההוא עינא בישא (תרין עיינין הוה זקיף אלא בשעתא) \nדבעא לאסתכלא עלייהו. וירא את ישראל שוכן לשבטיו מהו שוכן לשבטיו אלא שבטא דיוסף \nהוה תמן ושבטא דבנימן. שבטא דיוסף דלא שלטא בהו עינא בישא דכתיב בן פורת יוסף. מאן \nבן פורת דאתסגי לכסאה על אמיה. בן פורת עלי עין דלא שלטא ביה עינא בישא. שבטא \nדבנימן דכתיב ביה ובין כתפיו שכן. וכתיב (שם) ישכון לבטח. מאי לבטח דלא דחיל מעינא \nבישא ולא דחיל מפגעין בישין. אמר ההוא רשע אנא אעבר שורה דא דלא אתקיים ואנא אסתכל \nכדקא יאות. רחל הות תמן חמאת דעינא דההוא רשע משננא לאבאשא מה עבדת נפקת ופרישת \nגדפהא עלייהו וחפאת על ברהא הה\"ד וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל כיון דחמא רוח \nדקודשא עינא משננא מיד ותהי עליו רוח אלקים על מאן על ישראל דפריש גדפוי וחפא \n"},{"index":15,"he":"עליהון. ומיד תב ההוא רשע לאחורא. בקדמיתא ברא חפא על אמיה. והשתא אימא חפאת על \nברא. אמר קב\"ה בההיא שעתא דחפא איהו על רחל אמיה דלא ישלוט עינא דההוא רשע עלה חייך \nבשעתא דייתי עינא בישא אחרא לאסתכלא על בנך ועל בני אמך תחפי עלייהו. את חפית על \nאמך. אמך תחפי עלייהו את חפית על אמך אמך תחפי עלך. וישא את עיניו וירא את הנשים. \nהאי קרא ברזא דחכמתא אתמר ביומא דכפורי דבני עלמא קיימי בדינא וישראל חייבין \nבתיובתא קמי קב\"ה לכפרא על חובייהו וההוא מקטרגא קיימא עלייהו דחשיב לאובדא לון על \nחובייהו שלחי ליה ההוא דורונא וכדין כתיב כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני לבתר \nדמקבל ההוא מקטרגא לההוא דורונא אתהפך להו סניגורא זקיף וחמי לון לישראל כלהו מתענן \nבתעניתא יחפי רגלין חמי נשין חמי ינוקין כלהו בתעניתא כלהו \n \n"},{"index":16,"he":"זוהר חלק ג דף רג/א\nנקיים בנקי ויאמר מי אלה לך שמא קדישא לך. מי אלא לך. שאיל על ינוקי ואמר הילדים \nאשר חנן אלקים את עבדך וכי אמאי אצטריך לאתבא ליה כלום. אלא כיון דמקבל ההוא שוחד \nאתהפך להו סניגור. זקיף עינוי וחמי לון לישראל כגוונא דא חשיב דבגין דחילו דיליה \nאינון קיימין כך. שאיל על ינוקי ואמר מי אלה לך (ואמר בארח סתים הילדים) מהו מי אלה \nלך. אלא אמר תינח אתון דחבתון קמי מלכא. אבל אלין ינוקי אמאי קיימין הכי מי אלה לך \nויאמר הילדים רוח קדשא אמר וע\"ד זקיף טעמא ויאמר הילדים בארח סתים אשר חנן אלקים את \nעבדך וכי רוח הקדש אמר את עבדך אלא רוח קדשא אמר אלין אינון ינוקי דלא חאבו ולא \nטעימו טעמא דחטאה ומסר לון קב\"ה בידא דההוא ממנא דילך וקטיל לון בלא חובא כד\"א ומיד \nעושקיהם כח ודא הוא את עבדך. כיון דשמע מאינון ינוקי מיד סליק לגבי קב\"ה ואמר מאריה \nדעלמא כל ארחך בדינא דקשוט ואי דינא שריא על ישראל בגין חוביהון איהו. ינוקין דלהון \n"},{"index":17,"he":"דלא חאבו לקמך אמאי מסרת לון לקטלא לון בלא חובא. וקב\"ה נטיל מלוי בכך וחס עלייהו. \nוההיא שעתא לא הוי אסכרא בתינוקות וההוא מקטרגא נטיל קנאה מההוא ממנא דתחות ידיה. \nאמר. וכילי יהיב קב\"ה אינון דמתלבשן בחטאין וחובין ולההוא ממנא דילי מסר ינוקין בלא \nחובא דלא טעמון טעמא דחובה מיד אזל לאפקא לון מתחות ידיה ולא ישלוט בהו. וע\"ד אקדים \nליה וא\"ל הילדים אשר חנן אלקים את עבדך. לההוא עבדך בלא חובא ובלא חטאה ובגין דלא \nיהא שבחא לממנא דיליה יתיר מניה בעא לאפקא לון מן ידוי. כד סלקין צלותין דישראל \nביומא דא קמי קב\"ה מה כתיב והוא עבר לפניהם הא רוח קודשא אעבר לקמייהו (כד\"א ויעבור \nמלכם לפניהם) והוא ודאי עבר לפניהם. וישתחו ארצה שבע פעמים רוח קודשא אזער גרמיה \nלגבי עילא ז' זמנין לגבי ז' דרגין עלאין דעליה ואקטין גרמיה לאכללא לון עמיה כל חד \nוחד. עד גשתו עד אחיו. לההוא דרגא דרחמי דהא בן ובת אינון. בן בני בכורי ישראל בת \n"},{"index":18,"he":"כ\"י רוח קודשא עביד אזעירו דגרמיה עד גשתו. כיון דמטא לגביה תבע מיניה ואודע ליה \nצערא דבנייהו לתתא ותרווייהו עאלין להיכלא טמירא גניזא דיום הכפורים אימא דלהון \nותבעין על ישראל לכפרא לון כדין כתיב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו'. אכפר \nעליכם לא כתיב אלא יכפר עליכם. והשתא הילדים אלין חכימין דהכא קב\"ה יהב לון רזין \nדאורייתא לאתעטרא בהו ולאשתכללא (נ\"א ולאשתדלא) בהו. עינא בישא לא שלטא עלייה בגין \nעינא טבא רוח קודשא דר' פנחס דשריא עלייהו. אתא ר' פנחס ונשקיה. אמר אלמלא לא אתינא \nארחא דא אלא למשמע מלין אלין די לי. זכאה ארחא דא דאתינא לגבך וקב\"ה הכא דאסתכם \nעמנא. ולא די אילנא חד אלא תלת אבל מעיינא דא דיוקנא עלאה הוא לגבי ההוא מעיינא \nדטמיר וגניז. תלת אילנין אלין תלת ארזין אינון דאקרון ארזי לבנון. ואינון דיוקנא \nדתלת אילנין רברבין רזא דאבהן (ס\"א דאסתכם עמנא. מעיינא דא דיוקנא דההוא מעיינא \n"},{"index":19,"he":"עלאה דטמיר וגניז. תלת אילנין אלין אינון דיוקנא דתלת אילנין רברבין רזא דאבהן) \nזכאה חולקנא בההיא שעתא. ארכינו אילנין חד על רישיה דר' שמעון וחד על רישיה דרבי \nפנחס וחד על רישיה דרבי אלעזר אתפשטו ענפין לכל סטר על רישיהון דחברייא. בכח (נ\"א \nחדי) רבי פנחס ואמר זכאה חולקי וזכאין עיני דחמאן כך. ולא על דידך ועל דידי הדינא \nבלחודייהו אלא על רבי אלעזר ברנא קא חדינא דחשיב איהו קמי מלכא קדישא כחד מינן. קם \nונשקיה. אמר רבי שמעון אלעזר קום בקיומך ואימא לקמי מארך מלין דיליה. קם רבי אלעזר. \n\n"}]}
