{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-75","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":75,"title":"קטע 75","hebrewTitle":"קטע 75","segments":[{"index":1,"he":" \nזוהר חלק ג דף רג/ב\nפתח ואמר עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב וגו'. עמי כמה קב\"ה אבא רחמן על בנוי אע\"ג \nדחאבו גביה כל מלוי ברחימו לגבייהו כאבא לגבי בריה הטי בריה לגבי אבוי אלקי ליה כ\"כ \nדאלקי ליה לא תב מארחיה. נזיף ביה במלין ולא קביל. אמר אבוי לא בעינא למעבד לברי \nכמה דעבדנא עד יומא. אלו אלקייה יהא חשיש ברישיה הא כאיבא דיליה גבאי. אהא נזיף ביה \nהא דיוקניה משתניא מה אעביד אלא איזיל ואתחנן לגביה ואימא ליה מלין רכיכין בגין דלא \nיתעצב. כן בכל זינין אזיל קב\"ה בישראל שארי עמהון אלקאה ולא קבילו נזיף בהו ולא \nקבילו. אמר קב\"ה חמינא בברי דבגין מלקיותא דלקינא לון אינון חששו ברישיהון. ווי דהא \nמגו כאיבא דלהון חשישנא אנא דכתיב בכל צרתם לו צד. נזיפנא בהו אשתנא דיוקנא דלהון \nדכתיב חשך משחור תאדם לא נכרו בחצות ווי כד אסתכלית בהו ולא אשתמודעו. השתא אהא \nמתחננא לגבייהו גו תחנונים. עמי מה עשיתי לך ומה הלאיתיך ברי יחידאה דילי חביבא \n"},{"index":2,"he":"דנפשאי חמי מה עבדית לך שליטית לך על כל בני היכלי שליטית לך על כל מלכין דעלמא ואי \nעבדית לך עובדין אחרנין ענה בי אנת תהא סהיר בי. עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב \nומה ענה אותו בלעם בן בעור. זכר נא הוי דכיר במטו מינך. מה יעץ. השתא אית לאסתכלא \nמה הוה עיטא דבלק על עמא קדישא (חסר כאן) ואורייתא לא חשיבת ליה לבלק כלום כמה דהוה \nללבן דכתיב ארמי אובד אבי. אשורנו וגו' ציורא ודיוקנא דאבוי אתרשים ביה ממש ומההוא \nזמנא דהוה במעהא דאמיה מסטרא דילה אתמתח ואושיט פסיעה לבר יתיר. כי מראש צורם אראנו \nדא דיוקנא וציורא דאבוי (ממש) כיון דהוה במעהא דאמיה אשורנו אושיט פסיעה לבר כגוונא \nדא ודא הוא ומגבעות אשורנו במתיבתא עלאה גבעת חסר ו' (רמאה דכלא ההיא עלאה דכלא). \nבמתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין חד דהא האי גבעת לא אתפרשא מן \nברה לעלמין ולא שבקת ליה. וע\"ד אתכליל ו' בהדה לעלם. וחד דהא גבעה דלתתא ברח \n"},{"index":3,"he":"דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעת עלאה ולאעלא ליה \nגו גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמא ליה בחיין עלאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא \nדדוד. ורזא דא אספרה אל חק יי' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך. זמין אנא לומר \nלההוא אתר דאקרי חק ולבשרא ליה (אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך). בההוא יומא ממש \nיפיק ליה ההוא חק מתחות גדפהא בכמה חיין בכמה עטרין בכמה ברכאן כדקא יאות וההוא חק \nלא ישתאר בלחודוי. יתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף ותמן יתתקף ולא באתר אחרא \nובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטל ויהא מית עד דתלקוט חיין \nגבעה דא מההיא גבעה עילאה ויקום. ובג\"כ במתיבתא דרקיעא ומגבעות שלים באות ו' על \nתרין סטרין אלין (כתיב). אבל במתיבתא עלאה חסר בלא ו' לאחזאה מלה דלית בה קושיא \nוספק. הן עם לבדד ישכון ביחודא בלא ערבוביא אחרא. כל יחודא שלים הכא איהו. יי' \n"},{"index":4,"he":"אלקינו יי'. דהא רזא דיליה מראש צורים איהו ואתייחד ברישא בגזעא ושבילא. יי' דא \nרישא עלאה אוירא דסלקא. אלקינו דא גזעא דאתמר גזע ישי. יי' דא שבילא דלתתא ועל רזא \nדא אתייחד ביה כדקא יאות. ובגין דאתמתח ביה שבילא אצטריך. (כאן חסר) רזא דאתגזר \nבתרי מתיבתי זכאה חולקך רבי שמעון דזכית למלין עלאין דמאריך ומארך אתרעי בך כמה \nשיעורא דמתיחן דשבילא דא בשיעורא עלאה דרישא \n \n"},{"index":5,"he":"זוהר חלק ג דף רד/א\nוגזעא ושבילא ואתלבשן במתיחו דא (נ\"א וע\"ד מתיחו דאחד שיעורא דשית סטרין ובלא אתיחד \nבהאי את ד את ד) וע\"ד מתיחו דא' (נ\"א ה') שיעורא דשית סטרין וכלא אתיחד בהאי את \n(נ\"א אח) ובג\"ג לבדד ישכון כדקא יאות. ובגוים לא יתחשב ישראל אית לון כתב ולשון. \nובכל את יכלין לאסתכלא בדיוקנא וציורא כדקא יאות. אבל בגוים עכו\"ם לא יתחשב רזא דנא \nבגין דלית לון כתב ולשון ולית לון לאסתכלא ולמנדע כלום דהא הבל המה מעשה תעתועים. \nולא יתחשב רזא דנא במחשבה ובאסתכלותא דלהון הואיל ולית לון כתב. זכאין אינון ישראל. \nמי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל (מי) ההוא נקודה עלאה רישא וגזעא ושבילא \nבטמירו איהו ולא קיימא לשאלא לבר. אבל משעתא דשארי לאתבנאה ולמעבד היכלא ברעותיה \nואקרי מ\"י שארי לאתבנאה דיוקנא דיליה ממש. אפיק נוקבא דיליה בדיוקנא דאמיה מאימי דא \nרישא וגזעא ושבילא (י') ואתפשט לאתבנאה בפשיטו דחד היכלא לתרין סטרין באני ואע\"ג \n"},{"index":6,"he":"דאפיק לישראל דאיהו ו' אוף הכי אפיק לנוקבא דיליה כחדא ואזמנה לגביה. מנה כד\"א וימן \nלהם המלך ומשלוח מנות. יהב ליה נבזבזא רב ויקירא ואפיק לה כחדא מניה בההוא פשיטו \nדאתפשט אפיק תרווייהו כחדא (כגוונא דא פשוט להכא ולהכא אפיק ברא וברתא ברגעא חדא \nוע\"ד שמים וארץ ברגעא חדא אתבריאו כחדא) בשעתא חדא. ומספר את רובע ישראל רובע ישראל \nרזא דא בגיגך ר' אתמסר זכאה חולקך. רובע ישראל רביעית מן מדידו דישראל איהו ברית \nאמאי אקרי רובע אלא שיעורא דגופא ארבע בריתות הוי בשיעורא דיליה. וברית רובע איהו \nבשיעורא דמדידו דגופא כלא אפיק מי ע\"כ: \nר\"א הוה אזיל למחמי לר' יוסי חמוי ור' אבא וחברוי אזלו עמיה פתח ר' אלעזר ואמר יי' \nבקר תשמע קולי וגו'. יי' בקר מאי בקר אלא דא בקר דאברהם דאתער בעלמא דכתיב וישכם \nאברהם בבקר דהא כד אתי צפרא ההוא בקר אתער בעלמא והוא עידן רעוא לכלא ולמעבד טיבו \nלכל עלמא לזכאין ולחייבין וכדין עידן צלותא הוא למצלי קמי מלכא קדישא וע\"ד בשעתא \n"},{"index":7,"he":"דאתי צפרא כל אינון אסירי מלכא אשכחו נייחא עידן צלותא איהו עלייהו וכ\"ש אינון \nדתייבין בתיובתא ובעאן בעותהון לקמי מלכא קדישא בגין דהאי שעתא חד ממנא נפיק לסטר \nדרום ורפאל שמיה וכל זיני אסוותא בידוי ומסטר דרום נפק חד רוחא ומטי לגבי ההוא ממנא \nדממנא על אסוותא. וכד מטי צלותא לקמי קב\"ה פקיד לבי דינא דיליה דלא יפתחון בדינא \nבגין דחיים בידא דקב\"ה ולא בידיהון. ומיגו דאיהו עידן רעוא בעא קב\"ה זכותא דההוא \nב\"נ אי ישתכח בצלותא (יאות ואי לא חשיב ליה בשוגג) או דאיהו מאריה דתיובתא חס עליה \nבההיא שעתא קל צפרין דמקננן אשתמעו דכתיב אשר שם צפרים יקננו. ואינון צפרין אודאן \nומשבחן לקב\"ה וההוא אילת השחר אתער בעלמא ואמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. \nכדין ההוא ממנא נפיק ועביד כל מה דאתפקד. ואי תימא דזיני אסוותא בידוי כמה דאמרן. \nלאו הכי דהא אסוותא לא הוי אלא בידוי דמלכא קדישא. אבל בשעתא דפקיד קב\"ה אסוותא \n"},{"index":8,"he":"לההוא בר נש איהו נפיק וכל אינון מקטרגין דממנן על מרעין בישין דחלין מניה. כדין \nההוא רוחא דקא נסע מסטרא דדרום אושיט ליה לההוא ב\"נ והא אסוותא אשתכח וכלא בידוי \nדקב\"ה וע\"ד כתיב יי' בקר תשמע קולי. ולא כתיב יי' (בבוקר) תשמע קולי אלא לגבי בקר \nדאברהם קאמר בקר אערך לך ואצפה תרי בקר אמאי. אלא חד בקר דאברהם וחד בקר דיוסף \nדכתיב הבקר אור ומתרגמינן צפרא \n \n"},{"index":9,"he":"זוהר חלק ג דף רד/ב\nנהיר. נהיר ודאי. אערך לך ואצפה. אערך לך מהו אלא אסדר לך בוצינא דילך לאדלקא. כד\"א \nערכתי נר למשיחי. ולגבי בקר דיוסף קאמר דההוא סדורא דבוצינא דיליה הוא. ואצפה. מהו \nואצפה. הא כל בני עלמא מצפאן ומחכאן לטיבו דקב\"ה ואפילו בעירי דחקלא ומה שבחא דדוד \nיתיר מכל בני עלמא אלא מלה דא שאילנא והכי אמרו לי ואיהי מלה קשוט דאתי מרחיק נהורא \nקדמאה דברא קב\"ה הוה נהיר עד דלא הוו יכלין עלמין למסבליה. מה עבד קב\"ה עבד נהורא \nלנהוריה לאתלבשא דא בדא. וכן כל שאר נהורין עד דעלמין כלהו אתקיימו בקיומייהו \nויכלין למסבל. ובג\"כ אתפשטו דרגין ואתלבשו נהורין ואינון אקרון כנפים עלאין עד דמטו \nלהאי בקר דיוסף ואיהו נטיל כל נהורין עלאין ומגו דכל נהורין עלאין ביה תליין זיויה \nסליק מסייפי עלמא עד סייפי עלמא דלעילא עד דעלמין דלתתא לא יכלין למסבל. אתא דוד \nואתקן האי בוצינא חופאה להאי בקר דיוסף לאתחפאה ביה ולקיימא עלמין דלתתא בסדורא \n"},{"index":10,"he":"דבוצינא דא ועל דא כתיב בקר אערך לך ואצפה כד\"א ויצפהו זהב טהור (נ\"א ובגין דההוא \nבוצינא דוד ביה תלייא כו') ובגין דההוא בוצינא דדוד איהי ובה תלייא אמר דאיהו ליהוי \nחופאה להאי בקר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר אלמלא לא נפקנא בארחא אלא למשמע מלה דא \nדיי. עד דהוו אזלי. הא יונה חד מטא לגבי רבי אלעזר שריאת וקא מצפצפא קמיה. אמר רבי \nאלעזר יונה כשרה מהימנת הוית תדיר בשליחותיך זילי ואימא ליה הא חברייא אתאן לגבך \nואנא עמהון ונכא יתרחיש ליה לתלתא יומין ולא ינפול עליה דחילו דהא בחדוה אנן אזלין \nלגביה. אתיב זמנא אחרא ואמר לא חדינא סגיא ובאיש בעיני סגי על חד דמונא מליא \nדאתיהיב תחותיה ויוסי שמיה. אזלת ההיא יונה מקמיה ואינון חברייא אזלו אמר רבי אבא \nלר' אלעזר מאי האי תווהנא סגי ממה דחמינא. א\"ל יונה דא אתאת לגבאי בשליחותיה דרבי \nיוסי חמי דאיהו בבי מרעיה וידענא מהאי יונה דאשתזיב וחלופא אתייהיב עליה ואתסי. עד \n"},{"index":11,"he":"דהוו אזלו הא עורבא חד קאים לקמייהו קרא בחילא ומצפצפא צפצופא סגי. אמר רבי אלעזר \nלהכי את קיימא ולהכי אנת מתקן זיל לארחך דהא ידענא. אמר ר' אלעזר חברייא ניזיל \nונגמול חסד לרמונא דהוה מליא מכלא ורבי יוסי דפקיעין שמיה איהו דהא אסתלק מעלמא דין \nולית מאן דחזי לאשתדלא ביה ואיהו קרב לגבן. סטו מארחא ואזלו לתמן. כיון דחמו לון כל \nבני מאתא נפקו לגבייהו. ואעלו תמן בבי רבי יוסי דפקיעין אינון חברייא אלין. ברא \nזעירא הוה ליה לרבי יוסי ולא שביק לבר נש דימטי לערסא דאבוי בתר דמית. אלא הוא \nבלחודוי הוה סמיך ליה ובכי עליה פומיה בפומיה מתדבקא. פתח ההוא ינוקא ואמר מאריה \nדעלמא כתיב באורייתא כי יקרא קן צפור לפניך וגו' שלח תשלח את האם וגו'. הוה געי \nההוא ינוקא ובכי אמר מאריה דעלמא קיים מלה דא דאורייתא תרין בנין הוינא מאבא ואמי \nאנא ואחתי זעירתא מנאי. הוה לך למיסב לן ולקיימא מלה דאוריתא ואי תימא מאריה דעלמא \n"},{"index":12,"he":"אם כתיב ולא אב הא הכא כולא הוא אבא ואמא. אימא מיתת ונסיבת לה מעל בנין. השתא אבא \nדהוי חפי עלן אנסיב מעל בנין אן דינא דאורייתא. בכו ר' אלעזר וחברייא לקבל בכיה \nוגעו דההוא ינוקא. פתח ר' אלעזר ואמר שמים לרום וארץ לעומק וגו'. עד דהוה אמר ר' \nאלעזר קרא דא הוה עמודא דאשא פסיק בינייהו וההוא ינוקא הוה דביק בפומיה דאבוי ולא \nהוו מתפרשאן. א\"ר אלעזר או בעי קב\"ה למרחש ניסא או בעי דלא ישתדל בר נש אחרא עליה \nאבל על מלין דההוא ינוקא ודמעוי לא יכילנא למסבל. עד דהוו יתבין שמעו חד קלא דהוה \n \n"},{"index":13,"he":"זוהר חלק ג דף רח/א\nאמר זכאה אנת רבי יוסי דמלין דהאי גדיא זעירא ודמעוי סליקו לגבי כרסייא דמלכא קדישא \nודנו דינא ותליסר בני נשא אזמין קב\"ה למלאך המות בגינך והא עשרין ותרין שנין אוסיפו \nלך עד דתוליף אורייתא להאי גדיא שלימא חביבא קמי קב\"ה. קמו ר' אלעזר וחברייא ולא \nבקו לבר נש למיקם בביתא מיד חמו ההוא עמודא דאשא דסליק ור' יוסי פתח עינוי וההוא \nינוקא דביק פומיה בפומיה. א\"ר אלעזר זכאה חולקנא דחמינא תחיית המתים עינא בעינא. \nקריבו לגביה והוה ההוא ינוקא נאים כמה דגוע מהאי עלמא אמרו זכאה חולקך רבי יוסי \nובריך רחמנא דארחיש לך ניסא על געיא ובכייא דבנך ובמלוי דהכי דחיק במלין שפירין \nלתרע שמיא במלוי ובדמעוי אוסיפו לך חיין. נטלוהו לההוא ינוקא ונשוקהו ובכו עמיה \nמחדוה סגיא. ואפקוהו לביתא אחרא ואתערו עליה ולא אודעו ליה מיד אלא לבתר הכי. חדו \nתמן תלתא יומין וחדישו בהדי ההוא רבי יוסי כמה חדושין באורייתא. אמר לון ר' יוסי \n"},{"index":14,"he":"חברייא לא אתיהיבת לי רשו לגלאה מההוא דחמינא בההוא עלמא אלא לבתר תריסר שנין. אבל \nתלת מאה ושתין וחמש דמעין דאושיד ברי עאלו בחושבנא קמי מלכא קדישא ואומינא לכו \nחברייא דבשעתא דפתח בההוא פסוקא וגעא באינון מלין אזדעזעו תלת מאה אלפי ספסלי דהוו \nבמתיבתא דרקיעא וכלהו קיימי קמיה דמלכא קדישא ובעו רחמי עלי וערבו לי. וקב\"ה אתמלי \nרחמין עלי ושפיר קמיה אינון מלין והיך מסר נפשיה עלי. וחד אפטרופוסא הוה קמיה וקאמר \nמארי דעלמא הא כתיב מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם. \nיהא רעוא קמך זכו דאורייתא וזכו דההוא רביא דקאמסר נפשיה על אבוה דתחוס עליה \nוישתזיב ותליסר בני נשא אזמין ליה תחותי וערבונא יהב ליה מדינא תקיפא דא כדין קרא \nקב\"ה למלאך המות ופקיד ליה עלי דליתב לבתר עשרין ותרין שנין דהא לאוערבונא קמיה אלא \nליתוב לידוי משכנין דהוו בידוי, השתא חברייא בגין דחמא קב\"ה דאתון זכאי קשוט אתרחיש \n"},{"index":15,"he":"ניסא לעינייכו. פתח ר' יוסי ואמר יי' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל האי קרא אית \nלאסתכלא ביה וכי יי' ממית והא שמא דא סמא דחיין איהו לכלא. ומלה דא דמותא לא שריא \nביה ובכל אתר שמא דא יהיב חיין לכל עלמא. מהו יי' ממית חשבין בני נשא דאיהו קטיל \nלכל בני נשא אלא יי' ממית ודאי היאך איהו ממית. אי תימא בגין דכד אסתלק מעל בני נשא \nדהא בעוד דאיהו עליה לא יכלין כל מקטרגין דעלמא לנזקא ליה בשעתא דאסתליק מניה מיד \nכל מקטרגין יכלין ליה ומית ב\"נ. לאו הכי אלא יי' ממית למאן ממית לההוא משיכו דסטרא \nאחרא בישא כיון דמשיכו דסטרא בישא חמי ליה לזיו יקריה דקב\"ה מיד מית ולית ליה קיומא \nאפי' רגעא חדא כיון דההוא משיכו דסטר אחרא מית ואתעבר מן עלמא מיד מחיה למאן מחיה \nלההוא משיכו דרוח קדשא דאתי מסטרא דקדושה מחיה ליה ואוקים ליה בקיומא שלים כלא עביד \nקב\"ה בזמנא חדא. ומה דאמרמוריד שאול ויעל מוריד לההוא רוח קדישא לשאול ועביד ליה \n"},{"index":16,"he":"תמן טבילה לאתדכאה ומיד סליק ליה (לשאול לאתדנא תמן ומיד סליק ליה ועבד ליה טבילה) \nועאל לאתר דאצטריך בג\"ע ואנא חברייא בההוא שעתא דאסתלקנא מעלמא רוחא דילי אסתלק \nודמך מיד עד שעתא זעירא דאחייא לי קב\"ה וגופא הוה מית. בשעתא דפתח ברי באינון מלין \nכדין פרחה נשמתיה (נ\"א נשמתי) ואערעת בנשמתא דילי דהוה סלקא מגו דכיו ומגו טבילה \nואעלת באתר דעאלת ותמן אתדן דינהא ואתייהיבו לי עשרין ותרין שנין דחיין בגין דמעין \n \n"},{"index":17,"he":"זוהר חלק ג דף רה/ב\nומלין דברי מכאן ולהלאה אית לי לאשתדלא במה דחמינא דהא לית לי לאשתדלא במלין דהאי \nעלמא. כיון דחמינא מה דחמינא ובעי קב\"ה דלא יתאביד ויתנשי מנאי כלום. פתח ואמר יסור \nיסרני יה וגו' דוד מלכא אמר דא על כל מה (ס\"א דאעבר) דעבד בהאי עלמא ואמר על \nאבטחותא דהוה ליה בההוא עלמא על כל מה דאעבר בהאי עלמא דרדיפו ליה והוה (ליה) עריק \nבארעא נוכראה בארעא דמואב ובארעא דפלשתאי ומכלהו שזיב ליה קב\"ה ולא שביק ליה למותא \nואמר על אבטחותא דההוא עלמא אמר דוד אי הכא חבנא לגבי קב\"ה הכא אלקינא וקבילנא \nעונשא דילי ואדכי לי מכל מה דחבנא ולא שביק עונשא דילי לההוא עלמא לנטלא נקמתא מנאי \nואנא הא קב\"ה אנקי לי זמנא חדא בהאי עלמא מכאן והלאה אצטריכנא דלא אהא בכסופא בעלמא \nדאתי: \nפתח ההוא ינוקא בריה ואמר אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה וגו'. אבינו הא \nטעמא לעילא אריך מלה ומשיך לה אי חסידין קדישין כמה משיכו דצערא במקרי אבינו. לית \n"},{"index":18,"he":"צערא ולית כאבא דרוחא ונפשא אלא כד קראן הכי. אבינו, בכאבא מלכא. מת במדבר. וכי \nאחרנין לא מיתו במדברא דהכא רשים ליה ואמר דאיהו מת במדבר והא אלף ורבבן מיתו \nבמדברא אלא כמה בני נשא ערטילאין על דא מנהון אמרי דהוא מקושש עצים הוה דכתיב כי \nבחטאו מת ומנהון אמרי הכי ומנהון אמרי הכי ואנא אוליפנא יומא דאבא נפל בבי מרעי' \nאולפי לי דא. ואנא חמינא מה דחמינא דפקיד לי אבא דלא לגלאה. אלא כמה וכמה הוו דמיתו \nבמדברא ולא על חובא דקרח ולא על חובא דמרגלים כד אתגזר גזרה (ס\"א ולא על חובא דעגלא \nדעבדו וכו') אלא קודם (ס\"א דמיתו על חובא דקרח על חובא דמרגלים כד אתגזר גזרה \nוקודם) מתן תורה ובתר עגלא דעבדו אינון מטעי עלמא ואינון דאתמשכו אבתרייהו אבל טענה \nדטעינו אינון בנתין דמית במדבר איהו והוה צלפחד רב לבי יוסף ומגו דלא הוה ידע ארחוי \nדאורייתא כדקא יאות לא הוה נשיא והוא הוה דלא נטר פומיה ומלוי לקבליה דמשה ועליה \n"},{"index":19,"he":"כתיב וימת עם רב מישראל גבר דלא ידע אורייתא (ס\"א לאו רב באורייתא) ואיהו רב משפחה. \nרב דזרעא דיוסף מבנוי דמנשה ובגין דחב במדבר במלולא לגבי משה חשיבו דמשה אנטיר דבבו \nובג\"כ קריבו לקמיה דמשה ואלעזר וכל הנשיאין וכל רישי אבהן ולא מללו עם משה אלא \nלקמייהו בגין דקניאו קנאה מניה מכאן מאן דחייש מן דינא יקרב אחרנין ויסגי בגוברין \nבהדי ההוא דיינא בגין דישמעון דינא מניה וידחל מנייהו ולא יהא דן אלא כדקא יאות ואי \nלא ידחי ליה מן דינא ואינון לא ידעו דהא משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. \nולא ידעו דמשה לאו הכי. כיון דחמא משה כך אמר חמינא דכל כנופיא דגוברין רברבין \nמישראל וכל רישי אבהן וכל נשיאי כנשתא עלי קריבו. מיד אתפרש משה מן דינא הה\"ד ויקרב \nמשה את משפטן לפני יי' (אמר משה לא אתחזי לי דינא דא). ענותנותא דמשה אקריב את \nמשפטן לפני יי'. דיינין אחרנין ארחאדא לא נטלי דאע\"ג דכנופיא סגי עליהון אינון \n"},{"index":20,"he":"דייני אקרון עזי פנים לית בהו מענותנותא דמשה כלל. זכאה חולקיה דמשה. חדו ר\"א \nוחברייא אמר ההוא ינוקא אהדרנא למלין קדמאין. אבינו מת אבינו במדבר האי טעמא דאמי \n"}]}
