{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-81","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":81,"title":"קטע 81","hebrewTitle":"קטע 81","segments":[{"index":1,"he":"דאתיא שכינתא לגבי ויהבת לי נבזבזן רברבן וחדינא בה השתא כמה דחמינא. אמר ר' שמעון \nמקל פרסי דחמרך ידענא דאנת הוא השתא חדוה שלים. אמר ר' פנחס נתיב בדוך חד דמלי \nדאורייתא אצטריך צחוחא אשכחו עינא דמייא ואילנא. יתבו. אמר ר' פנחס מסתכל הוינא דהא \nלתחיית המתים כארחא דארעא אחרא יעביד לון קב\"ה ומה דהוה השתא קדמאה ליהוי כדין \nבתראה מנלן מאינון עצמות הנהו גרמין דאחיא לון קב\"ה על ידי יחזקאל דכתיב ותקרבו \nעצמות עצם אל עצמו בקדמתא ולבתר כתיב \n \n"},{"index":2,"he":"זוהר חלק ג דף רכב/א\nוראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה וגו'. ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם דהא \nמה דאפשיט בקדמיתא ליהוי בתראה. בקדמיתא עור ולבתר בשר. בקדמיתא אפשיט מדוחא ולבתר \nעור ולבתר בשר ולבתר עצמות אר\"ש ברא אקשן קדמאי אבל גרמין אלין דאחיא קב\"ה נסין \nואתין משניין עבד בהו קב\"ה. ת\"ח מה כתיב זכר נא כי כחומר עשיתני ואל עפר תשיבני. מה \nכתיב בתריה הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני. עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים \nתסוככני. זמין קב\"ה לבתר דיתבלי ב\"נ בעפרא ומטי זמנא דתחיית המתים דההוא גרמא \nדישתאר למעבד ליה כעסה דא וכגבינה דחלב ונביע כחלב דהוא נביעו נקי מצוחצח בצחותא \nההוא גרמא כד יתערב ההוא גרמא ויתמחי כחלבא ולבתר יקפיא ליה ויתצייר בצייורא כגבינה \nבקפיאותא ולבתר יתמשך עליה עור ובשר ועצמות וגידים הה\"ד הלא כחלב תתיכני וכגבינה \nתקפאני. התכתני לא כתיב אלא תיכני הקפיתני לא כתיב אלא תקפיאני הלבשתני לא כתיב אלא \n"},{"index":3,"he":"תלבישני סוככתני לא כתב אלא תסוככני כלהו לבתר זמנא משמע ולבתר מה כתיב חיים וחסד \nעשית עמדי דא רוחא דחיי. (ס\"א ואי תימא) עשית עמדי כתיב ולא כתיב תעשה אלא הכי אמר \nחיים וחסד עשית עמדי בההוא עלמא שדית בי רוחא דחיים אבל ופקודתך דמטרוניתא דמלכא \nשמרה רוחי איהי נטרת לרוחי בההוא עלמא. מאי ופקודתך דאת זמין לפקדא לה בקדמיתא \n(שמרה רוחי). ורזא דמלה דא כל נפשין דצדיקייא גניזין וטמירין תחות כרסייא דמלכא \nואיהי נטרא לון לאתבא לון לדוכתייהו הה\"ד ופקודתך שמרה רוחי מאי ופקודתך כד\"א \nפקודתו יקח אחר פקודתך דא מטרוניתא דמלכא דכל רוחין אינון פקדונין בידהא הה\"ד בידך \nאפקיד רוחי וגו' ואיהי נטרא לון בגין דא שמרה רוחי ואיהי נטרת לה. כגוונא דא אמר \nדוד שמרה נפשי כי חסיד אני. שמרה דא מטרוניתא דמלכא דאיהי נטרא נפשי בגין כי חסיד \nאני ובכל אתר דכתיב סתם דא מטרוניתא כד\"א ויקרא אל משה ויאמר אם שמע תשמע בקול יי' \n"},{"index":4,"he":"אלקיך. בכה ר' פנחס ואמר ולאו אמרית לך דשכינתא יהבת לי נבזבזן ומתנן זכאה חולקי \nדזכינא למחמי לך ושמענא דא א\"ל בההוא זמנא תינח ההוא גרמא שאר גרמין דישתכחון מה \nיתעביד מנהון. א\"ל כלהו יתכלילו בההוא נביעו דהאי גרמא ויתכלילו בהדיה ויתעביד כלא \nעסה חדא ותמן יתצייר ציורא כמה דאתמר הה\"ד ועצמותיך יחליץ מאי יחליץ כד\"א חלץ מהם \nכלהו יתעברון מקיומייהו ויתכלילו בהאי גרמא למהוי עסה חדא וכדין והיית כגן רוח \nוכמוצא מים וגו'. (אמר ר\"מ) יש כאן רעיא מהימנא \n \n"},{"index":5,"he":"זוהר חלק ג דף רכד/א\nאמר רבי פנחס מסתכל הוינא שמירה בלב איהו ודאי (דחמא בלב) (ס\"א ולב דוגמא דלב עלאה) \nוע\"ד שמור בלב ולאו באתר אחרא. זכירה בזכר במוחא דרכיב ושליט על הלב. ולית זכירה \nאלא במוחא. וע\"ד זכור לזכר ושמור לנקבה: \nמוחא דאיהו דכורא רכיב ושליט על הלב. לב שליט ורכיב על הכבד. כבד סמאל ונחש דא בדא \nואיהו חד (ס\"א ואינון דכר ונוקבא) \n \n"},{"index":6,"he":"זוהר חלק ג דף רכד/ב\nיותרת הכבד וכבד. וע\"ד בקורבנא יותרת הכבד דא נחש כבד מיכלא דדכורא רזא דסמא\"ל. אמר \nר\"ש ודאי כך הוא ואות הוא וברירא דמלה ורזא וסתרן דקרבן הכי הוא כבד נטיל בקדמיתא \nהוא ויותרת דיליה (ס\"א ולבתר יותרת דיליה) סמאל ובת זוגו (ס\"א ולבתר כל כו' דאינון \nחיילין) וכל אינון ערקין דכבדא חיילין ומשריין דלהון ונטילו דלהון דאכלין חלבין \nשמנינו דקרבנא הה\"ד ואת החלב אשר עליהם וכדין קריב כלא לגבי לב. ולב לא נטיל מכלא \nאלא ודוי דאתעביד ביה וסליק בההוא תננא וצלותא דאתעביד עליה דקרבנא לב קריב לגבי \nמוחא רעותא דיחודא דכהנא ביה וחדוותא דליואי. מוחא דא נהורא דאתיא ממוחא עלאה מוחא \nקריב לגביה טמיר מכלא דלא אתידע כלל (ס\"א לגביה מכלל דלא אתפרע כלל) וכלא אתקשר דא \nבדא ומוחא קריב נחת רוח דכלא ערקין דכבדא אלין אישים וכל אינון חייליהון. כבד כמה \nדאתמר. יותרת נקבה נוקבא דיליה אמאי יותרת דלא אתחברת בדכורא אלא כד אשארת לה שעתא \n"},{"index":7,"he":"לבתר דעבדת נאופהא ושבקא ליה תו יותרת נקבה דכד בעיא לאתחברה בב\"נ אתעבידת לגביה \nשיורין דלא אתחשבת כלל. לבתר איהי אתקרבת זעיר זעיר לגביה עד דאתעבידא ליה חבורא \nחדא. ומאלין ערקין דכבדא מתפשטן אחרן זעירין לכמה זיינין וכלא נטלין אמורין ופדרין \nוכלהו כלילן בכבד לב דאיהו עקרא בקדושה נטיל דמקריב למוחא כמה דאתמר לב שריא על \nתרין כוליין ואינון תרין כרובין יהבין עיטא ואינון רחיקין קריבין ימינא ושמאלא \nוכלהו נטלין ואכלין כל חד כדקא יאות עד דאתקשר כלא כחדא זבחי אלקים רוח נשברה דא \nמתקריב ללב רוח נשברה ודוי וצלותא דהא ודאי והרוח תשוב אל \n \n"},{"index":8,"he":"זוהר חלק ג דף רכה/א\nהאלקים אשר נתנה. וכבד מקריב ליה לגביה לב דאיהו סניגורא עליה וכלא קשורא כחדא \nבקורבנא. מן כבד נפקין כל מרעין וכל מכתשין לכל שייפי גופא וביה שריין. לב איהו \nזכיך מכלא מניה נפקין כל טב וכל בריאותא דשייפין כלהו וכל תוקפא וכל חדוה וכל שלימו \nדאצטריך לכל שייפין: \n \n"},{"index":9,"he":"זוהר חלק ג דף רכה/ב\nפתח ואמר בטח ביי' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה. בטח ביי' כדקא יאות. ועשה טוב \nתקונא דברית קדישא דתהא מתקן ליה ונטיר ליה כדקא יאות. ואי תעביד דא אנת תהא הכא \nבארעא ויתזן מנך ויתפרנס מנך ההיא אמונה דלעילא. ותו (ס\"א מתקן ליה ונטיר ליה. שכן \nארץ ארץ קדישא עלאה ארץ החיים דההיא ארץ תשרי בההוא טוב ורעה אמונה ההיא אמונה \nדלעילא יתזן ויתפרנס מניה על ידך. ואי תעביד תתענג על יי' ויתן לך משאלות לבך כל דא \nאתתקנת בתקונא דברית כיון דאתקנת ברית אתקן כלא. פנחס בגין דקני על ברית דא זכה \nלכלא. ולא עוד אלא דאגין על כל ישראל וביה אתקיים והתענג על יי' דהא סליק ואתקשר \nלעילא (ואנהיר) באור קדמאה דברא קב\"ה וגניז ליה. בההוא אור דאתהני אברהם מניה ואהרן \nכהנא אתקשר בה לבתר דאסתלק לכהנא רבא לא אדכר ליה קטלנותא דזמרי ולא יאות בנין דלא \nיתאחד כלל בענפוי דסטרא אחרא ולא אתחזי לאדכרא עליה, דכל מאן דקטיל ענפין דסטרא \n"},{"index":10,"he":"אחרא אית ביה ופנחס הא מתאחיד בימינא ולית ליה חולק בסטרא אחרא כלל ועל דא לא אדכר \nהכא. מה דאתחזי שבחא איהו גנאי ליה ונחיתו מדרגא עלאה דאתאחיד ביה וע\"ד כתיב המוכה \nאשר הוכה סתם ושם האשה המוכה ולא אדכר על ידא דמאן. א\"ר פנחס זכאה דרא דשמעין מילך \nבאורייתא וזכאה חולקי דזכינא לכך. אמר רבי שמעון זכאה דרא דאנת וחסידותך אשתכח \nבגוויה. עד דהוו יתבין ומפייסין דא לדא אתא רבי אלעזר בריה דר\"ש ואשכח לון תמן א\"ר \nפנחס ודאי דכתיב ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה. א\"ל ר\"ש אלעזר ברי תיב ברי \nואימא קרא. יתיב רבי אלעזר. פתח ואמר (שם) ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים. \nמאי ויפגעו בו אלא אית פגיעה לטב. ואי פגיעה לביש. ואית פגיעה לצלותא. אלא בשעתא \nדהוה אזיל לחרן מה כתיב ויפגע במקום צלותא דערבית הוה דצלי בההוא מקום כד\"א הנה \nמקום אתי וצלותא דערבית בההוא אתר אתחזי. תו ויפגע במקום מלי פיוסין איהו דאתא שמשא \n"},{"index":11,"he":"קדישא לגבי סיהרא בעלה לגבי אתתא מכאן דלא יאות לבעל למיתי לגבי אתתא אי לא הוי \nבמלי פיוסין לפייסא לה דכתיב ויפגע במקום ולבתר וילן שם כד הוה אתי יעקב מחרן מה \nכתיב ויפגעו בו שדרת היא לפייסא ליה למיתי לגבה. ויאמר יעקב כאשר ראם. מאי כאשר ראם \nאלין מלאכין דיום ומלאכין דלילה הוו ואתכסיאו מניה ולבתר אתגליין ליה וע\"ד כאשר ראם \nכתיב מחנה אלקים זה מהכא דהוו אלין דיממא. ואלין דליליא. אינון דליליא כתיב בהו \n \n"},{"index":12,"he":"זוהר חלק ג דף רכו/א\nמחנה אלקים ואינון דיממא כתיב בהו זה וע\"ד ויקרא שם המקום ההוא מחנים תרין משריין. \nוהשתא משרין קדישין חמינא הכא. זכאה ארחי דאתינא הכא. אר\"ש מאן דפתח פתחא יימא. א\"ר \nאלעזר תנינן כל מאן דאמר תהלה לדוד בכליום תלת זמנין איהו בר עלמא דאתי. והא אתמר \nטעמא. אי בגין פרנסה ומזונא דכל עלמין תרין זמנין אינון בכל יומא בצפרא ובפנייא \nדכתיב בתת יי' לכם בערב בשר וגו'. אמאי תלת זמנין בכל יומא אלא תרין למזונא דבני \nאינשי ודכל עלמא וחד למיהב תוקפא לההוא אתר דפתיחו ידוי. ותרין מזונין אלין משניין \nדא מן דא וכלהו תלת מזוני כתיבי הכא ואתה נותן להם את אכלם בעתו. דא מזונא דעתירי \nדיהיב מיכלא סגי בעתו הא חד. תרין דכתיב ומשביע לכל חי רצון דא מזונא דמסכני דאינון \nשבעין מרצון ולא מגו מיכלא סגי. תלת דכתיב פותח את ידך דא תוקפא לההוא אתר דבפתיחו \nדידוי נפקא רצון ושבעא לכלא. תו הכי אוליפנא דלא איהו אלא תרי זמני בגין מזונא \n"},{"index":13,"he":"ופרנסה בכל יומא דאלין חיובא על ב\"נ ואי אמר יתיר לאו בגין חובה איהו אלא בגין שבחא \nגו תושבחן דזמירות דדוד מלכא מ\"ט בגין דפרנסה לא חזי למשאל אלא בתר צלותא ופרנסה \nדמאריה. מלכא ייכול בקדמיתא ולבתר ייכלון עבדוי הה\"ד באתי לגני אחותי כלה אכלתי \nיערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי. לבתר אכלו רעי' אכלתי יערי דא צלותא דמיושב. עם \nדבשי דא ק\"ש. אכלתי יערי דא צלותא דמיושב ההוא יער \n \n"},{"index":14,"he":"זוהר חלק ג דף רכו/ב\nלבנון יוצר אור (ס\"א משרתים) והאופנים וחיות הקדש (כלם קדושים) כל הני אקרון יער \nאילנין ונציבין דביה. עם דבשי דא ק\"ש דאיהו מתיקו דכלא בכמה צופין ומתיקין. שתיתי \nייני. דא צלותא דמעומד מטיבו (ס\"א משיכו) דיינא עלאה דאתנטר ודא בשלש ברכות \nראשונות. עם חלבי אלין אינון שלש ברכות אחרונות. ואתכלילן אלין באלין. עד כען מיכלא \nדמלכא. לבתר דאכל מלכא אכלו רעים לעילא שתו ושכרו דודים לתתא וע\"ד לית חייובא \nדמזונא אלא לבתר צלותא בצלותא דמנחה (בערב) קודם צלותא מ\"ט בגין דעד לא אשתכח דינא \nקשיא בעוד דאנפין דמלכא נהירין יימא תהלה לדוד בהאי סדורא דמזונא דלבתר דדינא שריא \nותלי על עלמא לאו שעתא איהו. אתא ר' פנחס ונשקיה. יש כאן רעיא מהימנא \n \n"},{"index":15,"he":"זוהר חלק ג דף רלא/א\nאמר רבי יהודה לימא לן מר (ס\"א מאלין) מלין מעליתא דראש השנה. פתח רבי שמעון ואמר \nויהי היום. בכל אתר דכתיב ויהי איהו צער ויהי בימי צער ודאי ויהי היום יומא דאית \nביה צער ודא הוא ראש השנה יומא דאית ביה דינא קשיא על עלמא ויהי היום ויעבר אלישע \nאל שונם יומא דראש השנה הוה. ובכל אתר ויהי היום דא ראש השנה ויהי היום ויבאו בני \nהאלקים יום ראש השנה הוה בכל זמנא תרין יומין אינון מאי טעמא בגין דלהוי יצחק כליל \nדינא ורחמי תרין יומין ולא חד דאלמלא ישתכח יחידאי יחריב עלמא ועל דא כתיב תרין \nזמנין ויהי היום ויהי היום. ויבאו בני האלקים. אלין ב\"ד רברבא בני האלקים ודאי בנוי \nדמלכא קריבין לגביה ואינון שבעין ממנן דסחרין תדירא למלכא ואינון חתכין דינא על \nעלמא. להתיצב על יי'. וכי על יי' קיימי אלא בשעתא דאלין קיימי על דינא. דינא קדמאה \nדכלא ביה מאן הוא דלא יוקיר לשמא דקודשא בריך הוא ודלא יוקיר לאורייתא ולעבדוי. אוף \n"},{"index":16,"he":"הכי מאן הוא דלא חייש על יקרא דשמא קדישא דלא יתחלל בארעא מאן הוא דלא חייש ליקריה \nדקב\"ה מאן הוא דלא שוי יקר לשמא דא. ויבא גם השטן בתוכם. גם לרבות ההיא נוקבא דיליה \nאוף הכי להתיצב על יי' דאיהו חייש נמי ליקרא דשמא דא. הכא אפליגו עמודין קדמאין \nדעלמא חד אמר איוב מחסידי אומות העולם הוה. וחד אמר מחסידי ישראל הוה ואלקי לכפרא \nעל עלמא דהא יומא חד אשכחית רב המנונא לאליהו. א\"ל ודאי תנינן דאית צדיק ורע לו רשע \nוטוב לו אמר צדיק כל שממועטין לו חובותיו נותנין לו בעולם הזה חובו ועל כן צדיק ורע \nלו וכל שמרובין עוונותיו וממועטין זכיותיו נותנין לו שכרו בעולם הזה רשע וטוב לו. \nא\"ל דינוי דמארי עלמא עתיקין (ס\"א עמיקין) אבל בשעתא דבעי קודשא בריך הוא לכפרא \nחובין דעלמא אלקי בדרועא דלהון ואסי לכלהו. מתל לאסייא דאלקי לדרועא לשיזבא לכל \nשייפין כמה דכתיב והוא מחולל מפשעינו וגו'. (ריח) כמה דאתמר בההוא יומא של ראש השנה \n"},{"index":17,"he":"דקיימין שבעין קתדראין למידן דינא לעלמא כמה אינון מארי תריסין קטיגורין דקיימי \nלעילא אלין מיימינין לזכו ואלין משמאלין לחובה לאדכרא חובין דעלמא חובין דכל חד וחד \nועל דא אצטריך לב\"נ לפרשא חובוי כל חד וחד כמה דאיהו בגין דמאן דמפרש חטאוי לא \nאתמסר דיניה אלא בידא דמלכא קב\"ה בלחודוי ומאן דדאין ליה קב\"ה איהו לטב וע\"ד בעא \nדוד מלכא (ואמר) שפטני אלקים אנת ולא אחרא וכן שלמה אמר לעשות משפט עבדו הוא ולא \nאחרא וכל ב\"ד בדלין ממנו. וע\"ד אצטריך לון לפרשא חובן דכל שייפא ושייפא וכל מה \nדעביד בפרט הה\"ד חטאתי אודיעך וגו'. לבתר ואתה נשאת עון חטאתי סלה. מנלן ממשה דכתיב \nאנא חטא העם הזה וגו'. בישראל כתיב חטאנו כי עזבנו את יי'. דאי תימא האי ביחיד אבל \nבצבור לא. הא כתיב קרא דא. ואי תימא הא בצבור אבל שליחא דלהון לא הא כתיב וישב משה \nאל יי' וגו'. וכתיב (שם) ויעשו להם וגו' מ\"ט מאן דמפרש חוביה בי דינא בדילין מיניה \n"},{"index":18,"he":"בגין דב\"נ קריב לגרמיה ולא אתדן על פומיה ותו לא שביק למקטרגא לאולפא עליה חובא \nמומא דבר נש יקדים \n \nזוהר חלק ג דף רלא/ב\nויימא ולא יהיב דוכתא לאחרא למימר. כדין קב\"ה מחיל ליה הה\"ד ומודה ועוזב ירוחם. \nביומי דר\"ח מתקנין בי דינא כורסייא למלכא למידן כל עלמא וישראל עאלין בקדמיתא בדינא \nקמיה דליפוש רחמי (ס\"א קמי דליפוש רוגזא). תנן ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו. יום \nביומו מאי הוא אלא הני תרי יומין דר\"ה אמאי תרי יומין בגין דאינון תרי בי דינא \nדמתחברן כחדא. דינא עלאה. דאיהו קשיא בדינא תתאה דאיהו רפיא ותרווייהו משתכחי. ועל \nדא לא ידעי הני בבלאי רזא דיבבא ויללותא ולא ידעי דתרווייהו אצטריכו. יללותא דאיהו \nדינא תקיפא. תלת תבירין דאיהו דינא רפיא. גנוחי גנה רפיא אינון לא ידעי ועבדין \nתרווייהו ואנן ידעינן ועבדינן תרווייהו (ס\"א וע\"ד רזא דיבבא ויללה ותרווייהו \nאצטריכו הני בבלאי אינון לא ידעי ועבדין תרווייהו) וכלא נפקין לארח קשוט. פתח ואמר \n"},{"index":19,"he":"תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. תקעו בחדש שופר. מאי בחדש דא בי דינא רפיא דאקרי \nחדש. בכסה (כס דעלמא עלאה כ\"ס ה' דא פחד יצחק דאיהו כס למלכא עלאה תו בכסה) דא דינא \nקשיא פחד יצחק. דינא דאתכסייא תדיר דלאו איהו דינא באתגלייא. כי חק דא דינא רפיא. \nמשפט דא דינא (קשיא) ברחמי ותרווייהו אינון כחדא בג\"כ תרין יומין ותרווייהו ברזא \nחדא. אשרי העם יודעי תרועה וגו' לא כתיב שמעי או תקעי תרועה. אלא יודעי תרועה בגין \n(ס\"א כגון) חכימין דדיירין באוירא דארעא קדישא אינון ידעי תרועה. רזא דתרועה כמה \nדכתיב תרועם בשבט ברזל. מאן עמא כישראל דידעין רזין עלאין דמאריהון למיעל קמיה \nולאתקשרא ביה וכל אינון דידעי רזא דתרועה יתקרבון למיהך באור פניו דקב\"ה ודא אור \nקדמאה דגניז קב\"ה לצדיקייא וע\"ד אצטריך למנדע לה. כתיב היותרת מן הכבד. וכתיב ואת \nהיותרת על הכבד. (בתר דעבידת ניאופא אסתליק עליה) יותרת מן הכבד. דא אשת זנונים \n"},{"index":20,"he":"דאזלא ונפקא מן הכבד לאסטאה בני עלמא ולאסטנא עלייהו ושבקת לדכורא למעבד זנונים \nובג\"ד היותרת מן הכבד יותרת על הכבד בתר דעבדת ניאופא אסתלקת עליה מצח אשה זונה. \nאתגברת על בעלה דאיהו כבד בכעס דמרה אשת מדנים. וכעס דשלטא איהי על דכורא דילה מצח \nאשה זונה שלטא על הכבד אשת מדנים וכעס. יותרת מן הכבד. מן הכבד נפקא לאבאשא לכל \nעלמא ולמעבד ניאופין עם כלא. לבתר איהי סלקא לגבי דכורא מצח אשה זונה בעזותא דאנפין \nוכדין איהי על הכבד ועוד יותרת מן הכבד אתקריאת מסטרא אחרא. בתר דנפקת לנאפא עם כלא \nיהיבת שיורין לבעלה והאי איהי יותרת מן הכבד מגו כבד. ויותרת דילה נפקת מרה ואיהי \nחרבא דמלאך המות דנפקו מנה טפין מרירן לקטלא בני נשא הה\"ד ואחריתה מרה כלענה ואיהי \nתליא בכבד כל מרעין ומותא ביה תליין וההוא יומא דר\"ה (משטנא) ומשטטא בעלמא למכנש כל \nחובי עלמא וכדין כל אבתרין דאינון ישראל אינון בעאקו דאינון אברי דמטרוניתא נר יי' \n"},{"index":21,"he":"נשמת אדם שכינתא קדישא וכדין כל ישראל בעאקו ונטלי שופר לאתערא ביה ההוא תקיעה \nושבירם ותרועה: \n \nזוהר חלק ג דף רלב/א\nבתרועה ותקיעה ושברים אתבסם כלא דא בדא וכלמה דההוא כבד נקיט אקריב לגבי לב דאיהו \nמלכא לזיינא (ס\"א לדיינא) וההוא לב לאו אורחיה ולאו תיאובתיה בעכירו דעובדין דעמיה \nאלא נקיט כל ברירו וכל צחותא \n \n"},{"index":22,"he":"זוהר חלק ג דף רלב/ב\nוכל זכיין וכל עובדין טבין וכל ההוא עכירו וטנופין ולכלוכא דאינון עובדין בישין \n(בס\"א ליתא) (זריק לון לשאר עמין עכו\"ם ההוא כבד) אנח לכבד דאתמר ביה עשו איש שעיר \nוכל ערקין דיליה דאינון שאר עמין עכו\"ם הה\"ד ונשא השעיר עליו את כל עונותם מאי \nעונותם עונות תם דאתמר ביה ויעקב איש תם וחובין דעמודא (ס\"א דעמיה) דאינון ערקין \nודפקין דלבא ובנ\"ד שחין וצרעת וספחת לכל אינון אברין מכבד אשתכחו מאילין לכלוכין \n"}]}
