{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-88","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":88,"title":"קטע 88","hebrewTitle":"קטע 88","segments":[{"index":1,"he":"רוחא קדישא סלקא לעילא ואסהיד עליה קמי מלכא קדישא כדין מלכא עלאה למכתב קמיה כל \nאינון בני היכליה כל אינון דאשתמודען קמיה הה\"ד ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יי' \nולחושבי שמו מאי ולחושבי שמו כד\"א (ס\"א בחשב האפוד) וחושבי מחשבות אינון דעבדין \nלשמיה אומנותא בכלא. אומנותא דתפילין בבתיהון ברצועיהון וכתיבתהון. אומנותא דציצית. \nבחוטיהון בחוטא דתכלתא. אומנותא דמזוזה ואלין אינון חושבי שמו. וכתיב וחושבי מחשבות \nולא עוד אלא דקב\"ה משתבח ביה ומכריז עליה בכלהו עלמין חמו מה בריה עבדית בעולמי. \nומאן דייעול קמיה לבי כנישתא כד נפק מתרעיה ולא תפילין ברישיה וציצית בלבושיה ואומר \nאשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. קב\"ה אמר אן הוא מוראי הא סהיד סהדותא דשקרא. א\"ר יוסי \nזכאה חולקיה דמשה דהכא אמר אלקינו (נ\"א אלקיך) דא\"ר שמעון משה בדרגא עלאה יתיר \nאתאחד על שאר נביאי מהימני. וא\"ר שמעון אלמלא הוו ידעי בני נשא מלין דאורייתא \n"},{"index":2,"he":"לינדעון דהא לית שום מלה באורייתא או את באורייתא דלא אית בה רזין עלאין ויקירין. \nת\"ח כתיב משה ידבר והאלקים יעננו בקול. ותנינן מאי בקול בקולו של משה ושפיר הוא \nבקולו של משה דייקא בההוא קול (דאיהו) אחיד ביה על כל שאר נביאין. (ומתמן משה אתזן \nעל כלהו) ובגין דאיהו אתאחיד על כלהו בההוא קול דרגא עלאה הוה אמר להו לישראל יי' \nאלקיך איהו דרגא דאקרי שכינתא דשרייא בגווייהו. זכאה חולקיה. ואר\"ש תנינן קללות \nשבתכ\"כ משה מפי הגבורה אמרן. ושבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן מאי מפי עצמו וכי ס\"ד \nאת זעירא באורייתא משה אמר ליה מגרמיה אלא שפיר הוא והא אתערנא מעצמו לא תנינן. אלא \nמפי עצמו ומאי איהו ההוא קול דאיהו אחיד ביה וע\"ד הללו מפי הגבורה והללו מפי עצמו \nמפי הוא דרגא דאתקשר ביה על שאר נביאי מהימני. ועל דא בכל אתר אלקיך והכא אלקינו. \nת\"ח כמה אית להו לבני נשא לאסתמרא אורחייהו בגין דישתדלון בפלחנא דמאריהון ויזכון \n"},{"index":3,"he":"לחיי עלמין. תחות כורסייא דמלכא קדישא אית מדורין עלאין. ובההוא אתר דכורסייא מזוזה \nאתקשר לאשתזבא מכמה מארי דינין \n \nזוהר חלק ג דף רסה/ב\nדזמינין לאתערא בהו בבני נשא בההוא עלמא. כגוונא דא עביד קב\"ה לישראל ויהב להו \nפקודי אורייתא בגין דישתדלון בה וישתזבון בהאי עלמא מכמה מארי דינין מכמה מקטרגי \nדאזדמנון בהו בבני נשא בכל יומא. ר' חייא אמר האי מאן דבעי דיסתמר אורוחוי לא יעבר \nעל מייא דאושדין קמי פתחא בגין דתמן שרי חד שידא והוא בין תרין דשין דפתחא ואנפוי \nלקבליה דפתחא ואסתכי כל מה דעבדין בביתא ולא לבעי ליה לאנוש דישדי מייא בין תרי \nתרעי. ר' יצחק אמר מיין צלילן לית לן בה והוא דלא יושיט לון ארח קלנא. מאי טעמא \nבגין דאית ליה רשו לנזקא ולא עוד אלא דיהדר רישיה לקבלי ביתא ובכל מה דאסתכל \nאתלטייא. תלת מאה ושתין וחמש בחושבן ימי שתא אית ליה שמשין דהוא שליט עלייהו וכלהו \nנפקין עם ב\"נ כד נפק מתרעא דביתיה. א\"ר אלעזר כל דא בעי קב\"ה לנטרא לון לישראל \n"},{"index":4,"he":"ואתקין שמיה קדישא לעילא דאיהו אורייתא ואורייתא כלא חד שמא קדישא איהו ומאן דאשתדל \nבאורייתא אשתדל בשמיה. ת\"ח בעי ב\"נ בפתחא דביתא לרשמא שמא קדישא דאיהו מהימנותא \nדכלא. דהא בכל אתר דשמא קדישא אשתכח זינין בישין לא משתכחי תמן ולא יכלין לקטרגא \nליה לב\"נ כמה דכתיב לא תאונה אליך רעה וגו'. (מזוזה אקרי) אתר דפתחא דביתא שריא \nכגוונא דלעילא אתר דפתחא דביתא עלאה שריא מזוזה אקרי דהוא תקונא דביתא ופתחא דביתא. \nמההיא מזוזה ערקין מארי נימוסין מארי דדינין קמיה לא משתכחין. וקבל דא לתתא כד ב\"נ \nאתקין מזוזה לפתחא דביתא והאי שמא קדישא רשים באתווי האי ב\"נ אתעטר בעטרוי דמאריה \nולא קרבין לפתחא דביתיה זינין בישין ולא משתכחי תמן: \nר' אבא הוה אתי מלמחמי לר\"ש פגע ביה ר' יצחק אמר ליה מאן אתי מאריה דנהורא גבר \nדאתדבק בנורא דאכלא כל יומא הא נהורא עמיה שרי אמר ליה תנינן דחיובא עליה דב\"נ \nלקבלא אפי שכינתא בכל ריש ירחי ושבתי. ומאן איהו רביה כ\"ש בוצינא עלאה קדישא דכל \n"},{"index":5,"he":"בני עלמא בעאן לקבלא אנפוי. א\"ר יצחק אהדרנא עמך ואקבל אנפי שכינתא ואטעם מאינון \nמלין עלאין דאטעמת קמיה. פתח ר' אבא ואמר שיר המעלות אליך נשאתי את עיני היושבי \nבשמים. שיר דא לא כתיב מאן אמרו אלא בכל אתר דאיהו סתים רוח הקדש אמרו עלייהו \nדישראל בגלותא. היושבי בשמים היושב מבעי ליה מאי היושבי אלא אוקימנא מאן דבעי לצלאה \nצלותיה קמי מלכא קדישא בעי למבעי מעמיקתא דכלא לארקא ברכאן לתתא כמה דכתיב שיר \nהמעלות ממעמקים קראתיך יי'. והאי יו\"ד יתיר עמיקתא דכלא היא ובהאי בעי למבעי בעותיה \nלארקא ברכאן לההוא אתר דאקרי שמים לאתזנא מניה כלא וע\"ד היושבי בשמים. בשמים ממש \nדכד אינון ברכאן נגידו ואתמשכו מההוא אתר עומקא דכלא ואתישבן באתר דאקרי שמים כדין \nברכאן משתכחי בעלאי ותתאי. כעיני עבדים אל יד אדוניהם מאי כעיני עבדים אלין אינון \nשאר רברבי עמין דלא אתזנו אלא משיורא (ס\"א גופא) גופא דאילנא דישראל מתדבקי ביה וכד \n"},{"index":6,"he":"ישראל נטלין ברכאן מההוא אתר כלהו מתברכן מישראל. כעיני שפחה אל יד גבירתה דא היא \nשפחה דאוקימנא דקטיל קודשא בריך הוא חילא דילה במצרים דהא לית חילא דידה אלא כד \nאתנגיד מתמצית דהאי ארץ ישראל. וארץ ישראל \n \nזוהר חלק ג דף רסו/א\nגברתה אקרי ועל האי כתיב תחת שלש רגזה ארץ. מאן ארץ דא ארץ ישראל כמה דאתמר. תחת \nעבד כי ימלוך אלין אינון עבדים דקאמרן. כד אתיהיב שלטנותא לחד מנייהו ודא הוא דכתיב \nאשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. שפחה כי תירש גבירתה (ס\"א מאי היא) דא היא שפחה \nדקאמרן. ת\"ח מסטרא דהאי שפחה נפקי כמה גרדיני טהירין מקטרגין לקבלייהו דישראל \nולקטרגא לון. וקוב\"ה עביד להו לישראל נטירו כאבא דבעי לנטרא לבריה מן כלא. אמר קב\"ה \nלישראל כמה מקטרגין זמינין לקבלייכו אשתדלו בפולחני ואנא אהא נטיר לכו לבר. ואתון \nתהוון זמינין בבתיכון מלכו וניימי בערסיכון ואנא אהא נטיר לכו לבר וסוחרני ערסייכו. \n"},{"index":7,"he":"ות\"ח בשעתא דאינון זינין בישין קריבין לפתחא דב\"נ זקפן רישא ומסתכלן בשמא קדישא \nדאתחזי לבר דאיהו שדי דמתעטר בעטרוי שמא דא שליט על כלהו מניה דחלין וערקין ולא \nקרבין לפתחא דב\"נ. א\"ל רבי יצחק אי הכי ירשום ב\"נ שמא דא בפתחא דביתא ולא יתיר אמאי \nכל פרשתא. אמר ליה שפיר הוא דהא שמא דא לא אתעטר אלא באינון אתווון כלהו רשימין \nברשימא דמלכא וכד אכתב כל פרשתא כדין שמא דא מתעטר בעטורי ונפיק מלכא בכל חילוי \nכלהו רשימין ברשימא דמלכא כדין דחלין מניה וערקין מקמיה. ת\"ח והיה שמא קדישא מתתא \nלעילא ועל דא שרי אתרשים מלבד לקבלי שמא דא והי\"ה מלגו שד\"י מלבר למהוי נטיר ב\"נ \nמכל סטרין מלגאו ומלבר. א\"ר אבא כמה חיילין קדישין זמינין בההיא שעתא דאנח ב\"נ \nמזוזה לתרעיה כלהו מכרזי ואמרי זה השער ליי' וגו'. זכאה חולקהון דישראל כדין \nאשתמודען ישראל דאינון בני מלכא קדישא דהא כלהו אתרשימו מניה. אתרשימו ברשייהו בתתי \n"},{"index":8,"he":"דתפילי בשמא דמאריהון. אתרשימו בידייהו ברצועי דקדושא אתרשימו במסאנייהו במסאנא \nדמצוה. אתרשימו לבר בזריעה בחצדא. אתרשימו בבתיהון במזוזה דפתחא בכלא רשימין דאינון \nבני מלכא עלאה זכאה חולקהון. עד דהוו אזלי אמר רבי אבא מאי דכתיב אותי עזבו מקור \nמים חיים לחצוב להם בארות וגו'. אותי עזבו דא הוא מאן דמשקר באת רשימא קדישא. וכמה \nמשקר ביה דעייל ליה ברשותא אחרא כד\"א ובעל בת אל נכר דאקרי בורות נשברים דהא עמין \nעובדי עכו\"ם אקרו בורות נשברים ודישראל אקרי באר מקור מיים חיים דא רשותא קדישא \nמהימנותא קדישא ואקרי באר מבועי דמיין צלילן נפקין ונזלין מנה כד\"א ונוזלים מן \nלבנון. ונוזלים מתוך בארך וכתיב מעין גנים באר מיים חיים. סטרא אחרא אקרי בורות \nנשברים. אשר לא יכילו המים (ס\"א מהו אלא ההוא וכו') ת\"ח נהרא דנגיד ונפיק אשקי לכל \nגינתא (ס\"א ורוי לכל גנתא) ורוי לכל אתר ואתר כמה דאוקימנא עד דמלי (נ\"א דמטי) \n"},{"index":9,"he":"לההוא אתר בגנתא דאקרי באר מים חיים. ומתמן אתזנו עלאין ותתאין (נ\"א עלמין תתאין) \nכד\"א ומשם יפרד. וכל אינון סטרין דסטר שמאלא לא משתקיין מההוא נביעו דמיין נביעין \nבגין דאינון מסטרא דשאר עמין. ואקרו בורות נשברים. ומאן דמשקר בשמא (נ\"א ברשימא) \nקדישא בההוא סטרא אתדבק בבורות נשברים. אשר לא יכילו המים ולא עיילי לתמן. וההוא \nדזכי לנטרא ליה זכי לאתשקייא מההוא נביעו דנהלא (בעלמא דין) בעלמא דאתי וזכי דאתמלי \nההוא באר עלאה לנגדא ברכאן לעילא ותתא זכאה איהו בעלמא דין ובעלמא דאתי על דא כתיב \nוהיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. ווי למאן דמשקר ברשימא קדישא דהא \nמשקר \n \n"},{"index":10,"he":"זוהר חלק ג דף רסו/ב\nבשמא עלאה. ולא עוד אלא דגרים להאי באר דלא אתברכא וקרינן עליה כי הוציא שם רע על \nבתולת ישראל. בתולת ישראל דייקא. ואוקמיה רבי שמעון באתריה מאן דשוי תסקופי מלין על \nאנתתיה קדמיתא ואפיק עלה שום ביש כמה דאפיק לעילא דכתיב כי הוציא שם רע על בתולת \nישראל סתם. ואזלא הא כי הא דאמר רבי חייא אמר רבי יוסי בתולה ירתא שבע ברכות \nדאתברכא בשבע בגין דבתולת ישראל ירתא שבע ברכן ועל דא אקרי בת שבע. ואנתתא אחרא מאן \nברכאן דילה ברכתא דבעז ורות כד\"א ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן יי' את \nוגו' דודאי בתולה בז' אתברכא ולא אתתא אחרא ברזא דא. כיון דמטו בחקל חד חמו אילנין \nיתבו תחותייהו אמר רבי אבא הא צחותא דמלי דאורייתא. ניתיב. פתח ואמר והיה ביום ההוא \nיתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים וגו'. והיה ביום ההוא \nמאן ביום ההוא אלא ההוא יומא דאתידע לקב\"ה כד\"א והיה יום אחד הוא יודע ליי'. תו \n"},{"index":11,"he":"ביום ההוא כד\"א ביום בא גוג על אדמת ישראל. יתקע בשופר גדול. מה לן ביה אי הוא רב \nאו זעיר אלא ההוא שופר עלאה דביה נפקין עבדין לחירו תדיר והאי איהו יובלא דיובלא \nעלאה ורברבא הוא. וכד האי אתער כל חירו דעלמין מתערין ביה וההוא אקרי שופר גדול. \nובאו האובדים בארץ אשור. האבודים מבעי ליה או הנאבדים מאי האובדים האובדים ממש בגין \nדאינון בארעא אחרא ומאן דשארי בארעא אחרא יניק מרשותא אחרא וכאלו לא שריא במהימנותא \nבג\"כ אובדים אקרון. אובדים אינון בכל סטרין. דכד ישראל שריין בארעא קדישא זכאין. \nזכאין תדיר בכלא זכאן לעילא ותתא. ד\"א ובאו האובדים מאן אינון אלין צדיק וכנסת \nישראל. דאקרון אובדים. מנלן כנסת ישראל דכתיב על מה אבדה הארץ אבודה או נאבדת לא \nכתיב אלא אבדה הארץ דא כנסת יראל. צדיק דכתיב הצדיק אבד אבוד או נאבד לא כתיב אלא \nאבד והא אוקמוה. ואי תימא ובאו מאן אתר אתיין אלין אובדים אלא כנסת ישראל מן גלותא. \n"},{"index":12,"he":"צדיק כמה דאוקמוה דכתיב בשוב יי' את שיבת ציון בגין דייתוב לאתריה וייתי לאתחברא \nבכנסת ישראל. ועל דא ובאו האובדים בארץ אשור. והשתחוו ליי' בהר הקדש בירושלם מאי קא \nמיירי אלא מלה דא דהנדחים בארץ מצרים כביכול ישראל לא יפקון מן גלותא אלא בשכינתא \nכמה דאוקמוה. ואינון נדחים השתחוו לייה. תו אמר רבי אבא כתיב יי' ישמר צאתך ובאך \nמעתה ועד עולם. ישמר צאתך תינה. אלא ובאך מאי קא מיירי דהא מאן דעאל לביתיה לא \nמסתפי. אלא האי ב\"נ דשוי רשימא קדישא לביתיה במלין דשמא עלאה האי אתנטיר מכלא. כד \nנפיק ההוא דמדוריה לתרעא דביתיה זקיף וחמי רשימא קדישא ועיין (ס\"א נעיץ) בפתחיה כד \nנפיק ב\"נ הוא אוזיף ליה ונטיר ליה כד עייל לביתיה הוא אכריז קמיה אזדהרו ביקרא \nדדיוקנא דמלכא קדישא וכל דא בגין ההוא רשימא דשמא קדישא דאתרשים בתרעיה ולאו די ליה \nלב\"נ דאתנטר בביתיה אלא קב\"ה נטיר ליה כד עייל וכד נפיק דכתיב יי' ישמר צאתך ובאך \n"},{"index":13,"he":"מעתה ועד עולם. זכאין אינון ישראל בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ת\"ח האי רוחא בישא דשארי \n \nזוהר חלק ג דף רסז/א\nבין תרעי. ווי ליה לב\"נ דלא ידע לאזדהרא מניה ולא רשים לפתחא דביתיה שמא עלאה קדישא \nדישתכח עמיה דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישין מקטרגין כל חד משמש יומיה \nוכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא ומקטרגי ביה לעילא ותתא וכלהו משתכחי ביה ביממא \nובליליא ביממא לקטרגא ליה בליליא לצערא ליה בחלמיה. כד נפיק לקטרגא ליה כד עאל \nשווין ידייהו עליה דכתפי' ואמרין ליה ווי ליה לפלניא דנפק מרשותא דמאריה ווי ליה \nלפלניא בהאי עלמא ובעלמא דאתי בג\"כ בעאן בני מהימנותא למהוי רשימין בכלא למהוי \nרשימין ברשימא דמאריהון לאזדעזעא מנייהו כל סטרין זינין בישין למהוי נטירין בהאי \nעלמא ובעלמא דאתי. זכאין חולקהון דישראל עלייהו כתיב ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו \nארץ וגו': \nואהבת את יי' אלקיך. רבי יוסי פתח ועתה מה לי פה נאם יי' כי לקח עמי חנם וגו' ת\"ח \n"},{"index":14,"he":"רחימותא דקב\"ה בישראל אע\"ג דחובייהו גרמו לאסתלקא מבינייהו ואתבדרו ביני עממיא הוא \nתבע עלבונא דלהון. ות\"ח בשעתא דישראל שראן בארעהון קב\"ה משתעשע בגנתיה וקריב \nלגבייהו דישראל ושמע קליהון ואשתכח בהו. כיון דגרמו חובייהו ואתגלי ישראל מארעא \nקדישא קב\"ה לא עאל בגנתיה ולא משתעשע ביה ולא עוד אלא דאיהו צווה ואמר ועתה מה לי \nפה נאם יי' וכתיב התם פה אשב כי אויתיה. כי לקח עמי חנם כמה דאת אמר חנם נמכרתם \nומההוא יומא דאתגליאו ישראל מארעהון לא אשתכח חדוותא קמי קב\"ה. הה\"ד אלביש שמים \nקדרות ושק אשים כסותם וכל דא בגין רחימותא דלהון דרחים לון קב\"ה כמה דאת אמר אהבתי \nאתכם אמר יי' (ועל דא) ואהבת את יי' אלקיך. ואהבת דבעי בר נש לאתקשרא ביה ברחימותא \nעלאה דכל פולחנא דבעי ב\"נ למפלח לקב\"ה דיפלח ברחימו דלית לך פולחנא כמו רחימותא \nדקב\"ה. ר' אבא אמר הני מלי כללא דאורייתא אינון בגין דעשר אמירן דאורייתא הכא \n"},{"index":15,"he":"אתכלילו והא אוקמוה חברייא. ת\"ח לית לך מלה בחביבותא קמי קב\"ה כמאן דרחים ליה כדקא \nיאות ומה הוא כמה דכתיב בכל לבבך בכל מאי קא מיירי בלבבך מבעי ליה. בנפשך. במאדך \nמהו בכל לבבך אלא לאכללא תרין לבין חד טב וחד ביש. בכל נפשך חד טב וחד ביש. בכל \nמאדך דא לא אתיא לדרשא א\"ר אלעזר ואפילו האי לדרשא הוא. מ\"ט בין דנפל ליה ממונא \nמירותא או מסטרא אחרא או בין דאיהו רווח ליה וע\"ד כתיב בכל מאדך. א\"ר אבא אהדרנא \nלקרא ואהבת מאן דרחים לקב\"ה אתעטר בחסד מכלסטרין ועביד חסד בכלא ולא חיים על גופיה \nועל ממוניה. מנלן מאברהם כמה דאתמר דהא לא חס ברחימלותא דמאריה על לביה (דהוא \nיצריה) ועל נפשיה ועל ממוניה. על לביה לא אשגח על רעותא דיליה בגין רחימותא דאמריה. \nעל נפשיה דלא חס על בריה ועל אתתיה בגין רחימותא דמאריה על ממוניה דהוה קאים בפרשת \nארחין ואתקין מזוני לכל עלמא בג\"כ אתעטר בעטרא דחסד כמה דכתיב חסד לאברהם. ומאן \n"},{"index":16,"he":"דאתקשר ברחימותא דמאריה זכה להאי ולא עוד אלא דעלמין כלהו מתברכן בגיניה הה\"ד \nוחסידיך יברכוכה אל תקרי יברכוכה אל יברכו כ\"ה. (נ\"א דכתיב ונברכו בך כל משפחות \nהאדמה) יומא חד הוה חלש רבי יוסי עאל לגביה ר' אבא ור' יהודה ור' יצחק חמו ליה דהוה \nנפיל על אנפוי ונאים. יתבו. כד אתער חמו ליה לאנפוי דחייכין. א\"ל ר' אבא מלה חדתא \nחמיתא \n \n"},{"index":17,"he":"זוהר חלק ג דף רסז/ב\nא\"ל ודאי דהשתא סלקא נפשי וחמית יקרא מאינון דמסרו גרמייהו על קדושה דמאריהון דהוו \nעאלין בתליסר נהרי דאפרסמונא דכיא. וקב\"ה משתעשע בהו וחמינא מה דלא יהבו לי רשותא \nלמימר ושאילנא לון אמינא האי יקרא דמאן הוא אמרו לי מאינון דרחימו למאריהון בההוא \nעלמא וממה דחמית נפשאי ולבאי אתנהיר ועל דא אנפאי חייכין. א\"ל ר' אבא זכאה חולקך \nאבל אורייתא אסהיד בהו דכתיב עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו. א\"ל ר' יהודה \nהא שאילו חברייא דא דכתיב יעשה תעשה מבעי ליה. א\"ל הא אתמר אבל רזא דמלה היינו \nדכתיב לחזות בנעם יי' ולבקר בהיכלו ואוקמוה. נעם יי' ההוא דאתיא מעתיקא קדישא דקב\"ה \nמשתעשע ביה דהא ההוא נעם מעתיקא נפקא. ולבקר בהיכלו בהיכלא עילאה על כלא אוף הכא \nעין לא ראתה אלקים זולתך יעשה מאן ההוא עתיקא סתימא דכלא דהא ביה תליא. א\"ל ודאי \nהכי הוא. זכאה חולקהון דאינון דרחימותא דמאריהון מתדבקן בהו לאלין לית שעורא \n"},{"index":18,"he":"לחולקהון בההוא עלמא. אמר ר' יצחק כמה מדורין על מדורין אית להו לצדיקייא בההוא \nעלמא ומדורא עלאה דכלא אינון דרחימותא דמאריהון אתקשר בהו דהא מדוריהון אתקשר \nבהיכלא דסליק על כלא. מ\"ט בגין דקב\"ה בהאי אתעטר. ת\"ח (ס\"א כלא אהבה) היכלא דא אהבה \nאתקרי ובגין אהבה קיימא כלא כמה דכתיב מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וכלא \nברחימותא קיימא דהא שמא קדישא הכי אשתכח דהא אוקמוה י' לא מתפרש קוצא דלעילא מן י' \nלעלמין דהא ברחימותא שריא עליה ולא מתפרש מניה לעלמין. ה' הא אוקמוה דיוד לא מתפרש \nמנה ואשתכחו כחדא בחביבותא לא אתפרשן דא מן דא כגוונא דא ה' והא אתמר כמה דכתיב \nונהר יוצא מעדן יוצא תדיר לעלמין בחביבותא אתדבקן וה אתדבקן דא בדא אתדבקן בחביבותא \nכחדא חתן בכלה דארחייהו תדיר בחביבותא אשתכח י' בה' עם ו' ו' עם ה' ודא בדא אתקשר \nבחביבותא וכלא אהבה אקרי וע\"ד מאן דרחים למלכא הא אתקשר בההוא אהבה. ובג\"כ ואהבת את \n"},{"index":19,"he":"יי' אלקיך: \nוהיו הדברים האלה וגו'. ר' יצחק פתח כל עצמותי תאמרנה יי' מי כמוך מציל עני מחזק \n"}]}
