{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-90","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":90,"title":"קטע 90","hebrewTitle":"קטע 90","segments":[{"index":1,"he":"מאן דחמי ליה וזכאה חולקיה מאן דלא חמי ליה. ווי למאן דיזדמן כד יתבע אירא רברבא \nלאתחברא לנוקביה כל שכן בשעתא דיזדווגן כחדא על ההיא שעתא כתיב אריה שאג מי לא יירא \nוגו'. ת\" בקדמיתא כתיב שאג אריה על נוהו ובההוא זמנא כד יפוק לקבלא לבת זוגו כדין \nאריה שאג מי לא יירא יי' אלקים דבר מי לא ינבא בההיא שעתא כתיב ושב יי' אלקיך את \nשבותך וגו' ושב מאי הוא אלא קב\"ה שב כביכול מגלותא ושב צדיק לאזדווגא \n \n"},{"index":2,"he":"זוהר חלק ג דף רע/ב\nבאתריה כדין כתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך: \nמתניתין לכון בני נשא מארי דחכמתא מארי דסכלתנו קלא קרי מאן מנכון דאתחכם וידע \nבשעתא דרישא חיוורא אתקין רישא רשימא מעילא ולתתא. ומתתא לעילא אתקין סטר צפון \nבעטורא דקונאריתא ביה רשים עומקא דתהומא עלאה דסליק ונחית בגוויה נחית חד דרגא \nטמירא באלף וחמש מאה רשימין דאלף וחמש מאה עלמין תחותיה תטלל חד חיות ברא וקרנין \nעשר לה וארו עינין כעייני אנשא לחיותא ופום ממלל רברבן. כד סלקא אזלא ביממא טמירא \nבליליא כד נחתא טמירא ביממא ואזלא בליליא כד נטלא מזדעזען ארבע מגרופי דאחידן בידהא \nונטלין עמה שתין פולסין דנורא כל חד חרבא שננא על יריכיה סליק ברעותא לאפקא בר נש \nשליטא לתתא אתקין בהאי חיותא חד עפרא דקיקא כליל מכלא נשב ביה אתפשט בד' סטרי עלמא. \nוד' פולסין אתגלגלו חד לעילא חד לתתא חד לצפון חד לדרום. אילנא חד רברבא ותקיף \n"},{"index":3,"he":"אתחבר ואזדווג בה בחד ענפא שפירא דחזו חדוותא דכלא כד\"א יפה נוף משוש כל הארץ. ביה \nאזדווג אפיקו חד רוחא טמירא ומליא לההוא גבילו דעפרא וקאים על רגלוי ואמלכיה על כל \nעלמא ושלטיה על כלא. הה\"ד תמשילהו במעשי ידיך וגו' אתפקיד על ההוא אילנא לנטרא \nפקודא אתיב מלכא רוחיה לגביה וההוא חיותא נטלא ליה. כדין זמינין מנא אחרא וקאים \nבינייהו. בקוטרא דגליפין בין מלאכין קדישין בטופסרא (ס\"א בטפסא) דעטורין אתאחדן \nדרין בתראין תפיסין בחוביייהו. אשתליף רוחיהון מההוא מאנא דלבושא לבתר אגניז בעפרא \nבין רגבי נחלא אתטמרו ואתגניזו בחד גרמא תקיף דההוא מאנא יתבנון בקדמיתא ויקומון \nחילין חיין תניינות בארעא קדישא מתערין וזמין קב\"ה למגבל ההוא עפרא קדמיתא דההוא \nמאנא ממש ולאעלא ביה גבילו דקיק כהאי חמירא דעיסה ומההוא גבילו דאיהו צחותא דלעילא \nיתתקן ויתישר מאנא דכשרא כגוונא דאמר קרא ומעין מבית יי' יצא והשקה את נחל השטים \n"},{"index":4,"he":"בגין דההוא נחל אסגי חביבותא (ס\"א זנותא) בעלמא. וכד ההוא מעיינא קדישא יפוק וייעול \nלגביה כדין יתתקן ויתישר ולא יהא בסורחניה כקדמיתא ואינון דלא זכאן יקומון לאדנא \nבדינא דמלכא עלאה. הה\"ד ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות \nולדראון עולם. וכדין כתיב כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים \nלפני נאם יי' כן יעמוד זרעכם ושמכם. בילא\"ו יילא\"ו: \n \n"},{"index":5,"he":"זוהר חלק ג דף ערה/א\nלא יקום עד אחד באיש לכל עון וגו'. על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דב. \nפקודא דא להעיד עדות בב\"ד דלא יפסיד חבריה ממונא בגיניה אי אית ליה עדות בהדיה ולית \nסהדותא פחות מתרין הה\"ד על פי שנים עדים וגו' יקום דבר לא יקום על פי עד אחד ובג\"ד \nאוקמוה מארי מתני' מי מעיד על האדם קירות ביתו ולא עוד אלא אנשי ביתו מעידין עליו. \nמאי קירות ביתו אינון קירות לבו ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ואוקמוה רבנן מלמד שהתפלל \nחזקיהו מקירות לבו. אנשי ביתו אינון רמ\"ח אברים דיליה דהכי אוקמוה מארי מתניתין רשע \nעונותיו חקוקים על עצמותיו והכי צדיק זכיותיו חקוקים לו על עצמותיו ובג\"כ אמר דוד \nכל עצמותי תאמרנה. ובגינה אתמר ומי מעידין על האדם קורות ביתו גרמין בנויין על מוחא \nדאיהו מיא ועלייהו קא רמיז המקרה במים עליותיו, המקרה לשון קירות. ואמאי בגרמין \nיתיר מבשרא וגידין ומשכא. בגין דגרמין אינון חוורין וכתיבא אוכמא לא אשתמודעא אלא \n"},{"index":6,"he":"מגו חוורו. כגוונא דאורייתא דאיהי חוורו מלגאו אוכם מלבר אוכם וחוור חשך ואור ואית \nחשך תכלת ואתמר ביה גם חשך לא יחשיך ממך ותכלת אוכם איהו נוקבא לגבי חוורו. ולא עוד \nאלא דגופא על גרמין עתיד למיקם ובג\"ד זכווי וחובוי חקוקין על גרמין דיליה ואם יזכה \nיקום גופא על גרמין דיליה ואי לאו לא יקום ולא יהא תחיית המתים ולא עוד אלא תרין \nסהדין אינון על ב\"נ עין רואה ואוזן שומעת. וב\"ד סופר ודן חובוי. ולא עוד אלא שמשא \nסיהרא סהדין על ב\"נ כמה דאוקמוה תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. מאי בכסה ביומא \nדסיהרא מתכסה ואמאי מתכסת בגין דכד מטי ראש השנה ייתי כמאל למתבע דינא לבנוי קמי \nקב\"ה והוא יימא ליה דייתי מהדין והוא ייתי לשמשא עמיה. אזל למייתי סיהרא והיא מתכסא \nבאן אתר מתכסת אלא סליקת לההוא אתר דאתמר ביה במכוסה ממך אל תחקור לפייסא ליה על \nבנהא והאי הוא דאמר קרא תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. לאתר דביה סליקת שכינתא \n"},{"index":7,"he":"דאתמר ביה ובמכוסה ממך אל תחקור. וחובין באתכסייא תמן צריך למידן בינו לבין קונו. \nוחובין דאתגלייא דעבד לון אתמר מכסה פשעיו לא יצליח דשכינתא מסטרא דכתר איהי עלמא \nדאתכסיא ואוקמוה מארי מתני' דצריך ב\"נ לחברא להו לההוא אתרא בהוא זמנא מטי זמנא \nדרחמי ואעבר דינא ובג\"ד לחבריה אמר לזכאה ליה בעדותיה. אבל לרשע אין מזכין לו. ועוד \nקב\"ה ושכינתיה סהדין על ב\"נ הה\"ד העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ. את השמים ההוא \nדאתמר ביה ואתה תשמע השמים. ואת הארץ ההוא דאתמר בה והארץ הדום רגלי ועוד תרין \nסהדין עמודא דאמצעיתא וצדיק ואינון ע\"ד מן שמ\"ע אחד עד מן ברוך שם כבוד מלכותו \nלעולם ועד. על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת דא סמאל מת מעקרו וישאוהו במוט \nבשנים לא יומת על פי עד אחד דלא יהא ליה חולקא בקל אחד: \nכי יקום עד חמס באיש וגו' ודרשו השופטים היטב וגו' ועשיתם לו כאשר זמם וגו'. פקודא \nדא לדרוש ולחקור העדים בז' חקירות קידם דידין ליה בעונשא דמותא בשבע חקירות שבע \n"},{"index":8,"he":"לקבל שבעה אלה עיני יי' המה משופטים בכל הארץ בהון ויסרתי אתכם אף אני שבע. פקודא \nבתר דא לעשות לעד זומם כאשר זמם לעשות לאחיו תרין סהדי שקרא דאינון סמאל ונחש אי \nייתון לאסודא סהדותא דשקר על ישראל דטעו בין ו' לז' דאינון אתוון זו והאי איהו עם \nזו יצרתי לי תהלתי יכפרו ולא יתייחד ו' עם ז' אלא בשרפת חמץ דבין ו' לז' ואע\"ג \nדמדאורייתא איהו עד סוף שית גזרו רבנן אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת \nשש ואולפי מארי מתני' מסהדותא דשעתי דחמץ לסהדותא דבדיקות דסהדי דההוא דהרג את הנפש \nוכלא מפרש במתני' ויקיים בהון ארי בפתגמא דחשיבו מצראי למידן וכו'. והאי איהו \nועשיתם לו כאשר זמם. \n \n"},{"index":9,"he":"זוהר חלק ג דף ערה/ב\nפקודא בתר דא לקבל בית דין הגדול עלייהו בינה מסטרא דגדולה אקרי אלקים בית דין \nהגדול רב בדינוי ורב בזכווי כגוונא דאתמר שום תשים עליך מלך בפקודא שום לעילא תשים \nלתתא הכי לקבל עליה ב\"ד רברבא אע\"ג דקביל עליה ב\"ד זעירא. בית דין זעירא בית דין של \nשלשה מסטרא דשכינתא תתאה ב\"ד רברבא מאלין סנהדרי גדולה. אמר בוצינא קדישא שבעים \nסנהדרי גדולה הוו. ואנת רברבא על כלהו והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטן \nישפטו הם. אלו. (הם סנהדרי גדולה סנהדרי קטנה) סנהדרי גדולה מסטרא דשכינתא עלאה \nסנהדרי קטנה מסטרא דשכינתא תתאה משה שושבינא דמלכא אהרן שושבינא דמטרוניתא ועמהון \nשבעין ותרין סנהדרין כמנין חסד ומהכא סנהדרי גדולה. סנהדרי קטנה מסטרא דשמאלא את \nהמאור הקטן לממשלת הלילה ובג\"ד תפארת את המאור הגדול לממשלת היום דאתמר ביה יומם \nיצוה יי' חסדו את המאור הקטן לממשלת הלילה ובלילה שירה עמי שיר דלויים ודא יסוד בן \n"},{"index":10,"he":"ישי חי על האדמה דתקין עשר מיני תהלים בשירה ואיהו צדיק לשמאלא את המאור הקטן ודא \nשכינתא דאתנטילת משמאלא. ע\"כ יתרו כג כבד את אביך וכו'): \n \nזוהר חלק ג דף רפג/א\nוילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל. ר' חזקיה פתח מוליך לימין משה זרוע \nתפארתו בוקע מים מפניהם וגו' זכאין אינון ישראל דקב\"ה אתרעי בהו ובגין דאתרעי בהו \nקרא לון בנין \n \n"},{"index":11,"he":"זוהר חלק ג דף רפג/ב\nבוכרין קדישין אחין (כביכול) נחת לדיירא עמהון הה\"ד ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ובעא \nלאתקנא להו כגוונא דלעילא ושארי עלייהו שבעה ענני יקר שכינתיה אזלא קמייהו הה\"ד \nויי' הולך לפניהם יומם. תלת אחין קדישין אזלין בינייהו ומאן אינון משה אהרן ומרים \nובזכותהון יהב לון קבה מתנן עלאין (והא אתמר) כל יומוי דאהרן לא אעדו ענני יקר \nמישראל והא אוקמוה (בגין) דאהרן דרועא ימינא דישראל הוה והיינו דכתיב וישמע הכנעני \nמלך ערד וגו' כי בא ישראל דרך האתרים וגו'. כב\"נ דאזיל בלא דרועא וסמיך גרמיה לכל \nאתר וכדין וילחם בישראל וישב ממנו שבי בגין דהוו בלא דרועא ימינא (ועל דא אצטריכו \nישראל למנדר נדר עליה הה\"ד וידר ישראל נדר לה' ויאמר אם נתן תתן וגו'. ת\"ח אהרן \nדרועא ימינא דגופא הוה ועל דא כתיב מוליך לימין משה זרוע תפארתו ומאן איהו אהרן. \nוילך משה מאי וילך לאן הלך אלא וילך כגופא בלא דרועא כד\"א וילכו בלא כח לפני רודף \n"},{"index":12,"he":"דהא מית אהרן דרועא ימינא ובעא לאסתלקא גופא. (כל יומוי דמשה שמשא נהיר בעלמא) כל \nיומוי דמשה אכלו ישראל לחם מן השמים כיון דאתא יהושע מה כתיב וישבות המן ממחרת \nוגו'. ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מה בין האי להאי אלא דא מלעילא ודא לתתא (מכאן \nאוליפנא) כל זמנא דמשה אשתכח גופא דשמשא שליט ונהיר לעלמא כיון דאסתלק משה אתכנש \nגופא דשמשא ונפיק גופא דסיהרא. כתיב אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה ובמה יודע \nאפוא וגו' הכי אוליפנא כיון דאמר קב\"ה למשה הנה מלאכי ילך לפניך. אמר משה ומה \nקסטיפא דשמשא דיתכניש וידבר סיהרא גופא דסיהרא לא בעינא. אם אין פניך הולכים. גופא \nדשמשא בעינא ולאו דסיהרא כדין גופא דשמשא אתנהיר ואתעביד משה כגוונא דגופא דשמשא \nקמייהו דישראל כיון דאתכניש משה אתכניש שמשא ואתנהיר סיהרא והוה יהושע משתמש לנהורא \nדסיהרא. ווי לההוא כסופא. ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה וגו'. היינו דא\"ר אלעזר \n"},{"index":13,"he":"ארבעין שנין נהיר שמשא לון לישראל ואתכניש לסוף ארבעין שנין ונהיר סיהרא אר\"ש ודאי \nהכי הוא היינו דכתיב משלי יג ויש נספה בלא משפט והא אתערו חברייא ואנן נוקים ליה \nלקרא אבל על מה דאתערו חברייא כלא הוא אצטריך לעלמא לגלאה (ס\"א לתועלתא דב\"נ) לב\"נ \nדיתכנש עד לא מטון יומוי. ת\"ח והא אתמר דכל רוחין דנפקין מלעילא דכר ונוקבא נפקי \nומתפרשן. ולזמנין תפוק נשמתא דנוקבא עד לא נפקת דכר דהוא בר זוגה וכל זמנין דדכורא \nלא מטא זמניה לאזדווגא בהדי נוקביה ואתי אחרא ואתנסיב בהדה כיון דמטא זמנא דהאי \nלאזדווגא כד אתער צדק בעלמא למפקד על חובי עלמא כניש ליה להאי אחרא דהוה נסיב בהדה \nואתי אחרא ונטיל לה. ועל דא קשין זווגין קמי קב\"ה וכל דא בגין דסרח דכורא עובדוי \nואע\"ג דלא סרח כ\"כ עובדוי בחטאיה אתכניש בההוא זמנא עד לא מטון יומוי דלא עביד הכי \nבמשפט ועליה כתיב ויש נספה בלא משפט ואעדע ביה דינא דצדק בחובוי בגין דמטא זמניה \n"},{"index":14,"he":"דאחרא ונסיב לה דהא דידיה היא. א\"ל ר\"א ואמאי יפריש לון קודשא בריך הוא וייתי אחרא \nויהיב ליה. אמר ליה דא הוא תועלתא דבר נש וטיבו דעביד עמיה דלא ימטי (ס\"א וחמי) \nאתתיה בידא אחרא. ות\"ח אי האי \n \nזוהר חלק ג דף רפד/א\nלא כשרן עובדוי אע\"ג דדיליה היא ההיא אתתא לא אהדחי האי אחרא מקמיה. ת\"ח שאול מלכא \nנטל מלכו. (אמאי) בגין דעד לא מטא זמניה דדוד להאי דהא מלכו הוה ודאי דדוד ואתא \nשאול ונטיל ליה. כיון דמטא זמניה דדוד למירת דליה כדין אתער צדק (מלכותא דלעילא) \nוכניש ליה לשאול בחובוי ואתדחי מקמי דוד ואתא דוד ונטל דיליה. ואמאי לא אעדי קב\"ה \nלשאול ממלכו ולא ימות אלא טיבו עבד קב\"ה עמיה דכניש ליה במלכותא ולא יחמי עבדיה \nשליט עליה ונטיל מה דהוה דיליה בקדמיתא. כך האי. בג\"כ בעי ב\"נ למבעי רחמי קמי קב\"ה \nכד אזדווג דלא יתדחי מקמי אחרא כתיב ויאמר יי' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי וגו'. והא \nאוקימנא אמר ליה קב\"ה למשה משה תבעי לאחדשא (ס\"א לאכחשא) עלמא חמית מן יומך שמשא \n"},{"index":15,"he":"פלח לסיהרא. חמית מן יומך דישלוט סיהרא בעוד דשמשא קיימא. אלא הן קרבו ימיך למות \nקרא את יהושע יתכניש שמשא וישלוט סיהרא ולא עוד אלא אי אנת תיעול לארעא יתכניש \nסיהרא מקמך ולא ישלוט. ודאי שולטנותא דסיהרא מטא ולא תשלוט בעוד דאנת קיימא בעלמא: \nקרא את יהושע וגו'. ומאי קאמר הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וגו'. ולא אשכחנא \nדפקיד קב\"ה ליהושע אלא למשה דא\"ל למשה כל האי דכתיב ועזבני והפר את בריתי. וחרה אפי \nבו ביום ההוא. ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם. אי הכי \nמהו ואצונו אלא קרא אמר הנך שוכב עם אבותיך אמר ליה קב\"ה למשה אע\"ג דאנת תשכוב עם \nאבהתך הא אנת קיימא תדיר לאנהרא לסיהרא כמה דשמשא דאע\"ג דאתכניש לא אתכניש אלא \nלאנהרא לסיהרא וכדין אנהיר לסיהרא כד אתכניש ועל דא הנך שוכב לאנהרא ודא הוא \nואצונו. וכדין (ס\"א אתכשר) אתבשר יהושע לאנהרא ועל דא כתיב הנך שוכב עם אבותיך \n"},{"index":16,"he":"לאנהרא ליהושע ודא הוא וצו את יהושע וחזקהו. וצו את יהושע כלהו לאנהרא: \nכי אתה תבא ולבתר תביא מה בין האי להאי אלא חד תבא לבשרא ליה דייעול לארעא ויתקיים \nבה וחד תביא לבשרא ליה שלטנותא על ישראל ואתבשר על קיומא דגרמיה ואתבשר על שלטנו \nדישראל. ר' שמעון פתח מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו' ווי לון לבני נשא \nלאינון דלא משגחין ולא משתדלין ביקרא דמאריהון ולא מסתכלין בקדושא עלאה לאתקדשא \nבהאי עלמא למהוי קדישין בעלמא דאתי. מכנף הארץ דא (רצו א קמב) כסותא עלאה קדישא. \nזמירות שמענו כד\"א נותן זמירות בלילה זמירות תושבחן דכנסת ישראל קמי קב\"ה בלילה \nבלילה בזמנא דאיהי אזדמנא (דקב\"ה) (ס\"א אזדווגא דשכיחא) ושכיחא לשבחא ליה לקב\"ה \n(בלילה בזמנא דאיהי אזווגא) ומשתעשע עם צדיקייא בגנתא דעדן. ואימתי מפלגות ליליא \nואילך וכדין זמירות שמענו (בלילה) תושבחן וזמירות כד\"א לא תזמור. וכתיב זמיר עריצים \n"},{"index":17,"he":"יענה אעקרותא מאתרייהו כל אינון תקיפין דהא כד עייל ליליא כמה עריצים גרדיני \nנימוסין שכיחין בעלמא אזלין ושייטן בעלמא לקטרגא מפלגות ליליא ואילך אתער רוחא חדא \nואעקר לכלהו מאתרייהו ואעבר לון דלא ישלטון. זמירות שמענו תושבחן דכנסת ישראל \nבליליא וכל דא למה צבי לצדיק לאזדווגא בזווגא חדא (לקדושא) דקודשא בריך הוא \n \n"},{"index":18,"he":"זוהר חלק ג דף רפד/ב\nולאתקדשא בקדושה חדא. ואומר רזי לי רזי לי דא הוא רזא עלאה דא הוא רוח קדישא אבל \nאוי לי על דרא ועל עלמא. בוגדים בגדו דכלהו משקרן ביה. משקרן בהו בגרמייהו ולא די \nדמשקרן בגרמייהו (ממש) אלא אינון בנין דאולידו מתשקרן בהוא שקרא דלהון ואתשכחו \nפגימין לעילא ותתא. כיון דאסתכל ישעיהו בהאי כניש לאינון דחלין חטאה ואוליף לון ארח \nקדישא לאתקדשא בקדושה דמלכא ולאשתכחא בנייהו קדישין. כיון דאתקדשו אלין אינון בנין \nדאולידו אקרון על שמיה. הה\"ד הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יי' לאותות ולמופתים \nבישראל דפרישן משאר עמין. ד\"א מכנף הארץ זמירות שמענו בשעתא דעאלו ישראל לארעא \nוארון קיימא קדישא קמייהו שמעו ישראל דמסטרא חד דארעא תושבחן וחדו וקל מזמרי עלאי \nדמזמרי בארעא כדין צבי לצדיק תושבחא דמשה הוה בההיא שעתא דבכל אתר דארון הוה שארי \nבארעא הוו שמעי קלא דאמרי וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל אבל אוי לי דבוגדים \n"},{"index":19,"he":"בגדו דזמינין ישראל לשקרא בקב\"ה ולאתעקרא מארעא זמנא חדא ובגין דאתאחדו בינייהו \nשקרא דלהון יתעקרון זמנא תניינא עד דישתלים חובייהו בארעא אחרא: \nלקוח את ספר התורה הזה וגו'. הא אוקימנא מלי. אלקיכם. אלקיך. קל. אלקינו. דאמר ר' \nאבא אמר ר' יהודה מאי דכתיב כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא. אדמת קדש \nודאי דהיינו ארץ החיים. אשר אתה עומד עליו. עליו ודאי היינו בקדמיתא וכ\"ש לבתר. \nתאנא אמר ר' יוסי כתיב והיה שם בך לעד לעד ודאי דיסהיד סהדותא. תלתא אינון דקיימו \nבסהדותא לאסהדא ואלין אינון. באר דיצחק. גורל. ואבנא דשוי יהושע. ודא שירתא סהדותא \nיתיר מכלא. אמר ר' יצחק אי הכי ארבע אינון. אמר ליה ודאי אבל גורל לא כתיב ביה \nסהדותא. באר דיצחק מנלן דכתיב בעבור תהיה לי לעדה וגו'. גורל דכתיב על פי הגורל \nתחלק נחלתו דהוה אמר דא ליהודה ודא לבנימין וכן לכלהו. אבנא דיהושע דכתיב הנה האבן \nהזאת תהיה בנו לעדה והכא והיה שם בך לעד וכתיב וענתה השירה הזאת לפניו לעד. היא \n"},{"index":20,"he":"ודאי אסהידת בהו בישראל. תאנא א\"ר אלעזר מאי דכתיב וידבר משה וגו'. את דברי השירה \nהזאת עד תומם. הכא אית לאסתכלא מהו את דברי את השירה הזאת מבעי ליה ומהו עד תומם \nאלא הכי תאנא ברזא דמתניתין כל אינון מלי דאמר משה כלהו מתגלפי בשמא דקב\"ה וכל \nאינון מלין הוו אתיין וסלקין ונחתין ומתגלפין תמן וכל מלה ומלה הוה אתייא קמי משה \nלאתגלפא על ידוי וקיימא קמיה. והיינו דכתיב עד תומם. ר' אבא אמר את דברי השירה הזאת \nשירה הזאת מבעי ליה. מאי קא רמיזא אלא שירתא דקב\"ה אמר כד\"א שיר השירים אשר לשלמה. \n"}]}
