{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-91","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":91,"title":"קטע 91","hebrewTitle":"קטע 91","segments":[{"index":1,"he":"מלכא דשלמא כלא דיליה והא אוקימנא מלי (דתניא כתיב) מזמור שיר ליום השבת ליום השבת \nממש. שיר דקב\"ה אמר (שיר השירים אשר לשלמה שיר דקב\"ה אמר. והכא את דברי השירה הזאת. \nשירה דקב\"ה אמר) אלא הכא אית לאסתכלא התם שיר והכא שירה דא דכר ודא נוקבא. והא \nתנינן כל נביאי כלהו לגבי משה כקוף בעינייהו דבני נשא ואינון אמרו שיר ומשה אמר \nשירה. (ומנלן דהאי נוקבא הוא דכתיב וענתה השירה וגו') משה הוה ליה למימר שיר ואינון \nשירה \n \n"},{"index":2,"he":"זוהר חלק ג דף רפה/א\nאלא דא היא רזא דמלה משה לגרמיה לא קאמר דא אלא לישראל. א\"ל ר\"ש לאו הכי אלא משה \nודאי מהכא אשתמודע דאיהו בדרגא עלאה יתיר מכלא. משה סליק מתתא לעילא ואינון נחתי \nמעילא לתתא. הוא סליק מתתא לעילא כמה דתנינן מעלין בקדש ואין מורידין. משה סליק \nמתתא לעילא דאמר שירה תושבחתא דמטרוניתא דאיהי משכחת למלכא. ומשה בכלא (ס\"א במלכא) \nאתאחד. ואינון נחתי מעילא לתתא דאמרו שיר דהוא שבחא דמשבחא מלכא למטרוניתא ואינון \nבמטרוניתא אתאחדו ועל דא בהאי אשתמודע שבחא דמשה יתיר מכלהו והיינו דכתיב אז ישיר \nמשה ובני ישראל את השירה הזאת ליי'. שירתא דמטרוניתא למאן ליי' ובג\"כ ויכתוב משה את \nדברי השירה הזאת. וענתה השירה הזאת: \nוענתה השירה הזאת. וענו הדברים האלה מבעי ליה אלא רזא דמלה כמה דאוקימנא דכתיב וארץ \nמתקוממה לו ומשה בכלא אסתכל. ועל דא אמר שירה בגין לאתאחדא מלין באתר דא למהוי \nעלייהו דינא דכתיב וענתה השירה הזאת לפניו. ולמה דכתיב כי אני ידעתי את יצרו וכתיב \n"},{"index":3,"he":"כי ידעתי אחרי מותי וגו'. וכד תעבדו דא מיד וענתה השירה הזאת לפניו לעד. ת\"ח כתיב \nיגלו שמים עונו ולא יתיר אבל וארץ מתקוממה לו. בהאי דינא אתעביד למאן דאתעביד. כתיב \nוידבר דוד ליי' את דברי השירה הזאת. השתא תושבחתא דדוד הוא בגין דאמר שירה מתתא \nלעילא וזכה להאי דרגא ולא אמר האי שירה אלא בסוף יומוי דהוה בשלימו יתיר מהאי שירה \nכמה דתנינן אל תאמן בעצמך עד יום מותך. והכא אמאי זכה דוד למימר שירתא מתתא לעילא \nבסוף יומוי דהוה בנייחא מכל סטרוי דכתיב ביום הציל יי' אותו מכף כל אויביו. אר\"ש \nשירתא מעליא מכלא מאי היא. כמה דתנינן ברזא דמתניתין במלין ובעובדא הכי (ס\"א הוא) \nנמי מתתא לעילא ומעילא לתתא ולבתר לכוונא בלבא ולקשרא כלא בחד קשרא. מנלן ממשה. \nבקדמיתא מתתא לעילא כי שם יי' אקרא. מאי אקרא כמה דכתיב ויקרא אל משה דא שכינתא. \nלבתר הבו גדל לאלקינו דא מלכא עלאה. לבתר נחית בדרגוי מעילא לתתא דכתיב צדיק וישר. \n"},{"index":4,"he":"לבתר קשיר קשרא דמהימנותא ואמר הוא ודא הוא קשרא לכלא. בג\"כ בעי בר נש לסדרא שבחא \nדמאריה כהאי גוונא בקדמיתא. מתתא לעילא לסלקא יקרא דמאריה לאתר דשקיו דעמיקא דבירא \nנגיד ונפיק. לבתר (נגיד) לאמשכא מעילא לתתא מההוא שקיו דנחלא לכל דרגא ודרגא עד \nדרגא בתראה לאמשכא ברכאן לכלא מלעילא לתתא. לבתר בעי לקשרא קשרא בכלא קשרא \nדמהימנותא ודא הוא ב\"נ דאוקיר לשמא דמאריה ליחדא שמא קדישא. ועל דא כתיב כי מכבדי \nאכבד. כי מכבדי לעלמא דא. אכבד בעלמא דאתי. ובוזי יקלו מאי ובוזי יקלו. דא הוא מאן \nדלא ידע ליחדא שמא קדישא ולקשרא קשרא דמהימנותא ולאמשכא ברכאן לאתר דאצטריך ולאוקיר \nשמא דמאריה וכל מאן דלא ידע לאוקיר שמא דמאריה טב ליה דלא אברי. א\"ר יהודה ובוזי \nיקלו מאן דלא ידע לאוקיר למאריה ולא אתכוון באמן דתנינן גדול העונה אמן יותר מן \nהמברך והא אוקימנא קמיה דר\"ש דאמר משיך ברכאן ממבועא למלכא וממלכא למטרוניתא (דא \n"},{"index":5,"he":"כ\"י). ובאתוון גליפין דרבי אלעזר מאלף למ\"ם וממ\"ם לנו\"ן. כיון דמטו ברכאן לנון מתמן \nנגדין \n \nזוהר חלק ג דף רפה/ב\nונפקין ברכאן לעלאי ותתאי ומתפשטי בכלא. וקלא נפיק אתשקיו משקיותא דברכן דאפיק \nפלניא עבדא דמלכא קדישא. וכד ישראל לתתא משמרין לאתבא אמן לכוונא לבייהו כמה \nדאצטריך כמה פתחין דברכאן פתיחן ליה לעילא כמה טבאן משתכחין בכלהו עלמין כמה חדו \nבכלא מאי אגר להו לישראל דגרמין האי אגר להו בעלמא דין ובעלמא דאתי. בעלמא דין \nבשעתא דעאקין להו (לישראל) ומצלן צלותא קמי מאריהון קלא מכרזא בכלהו עלמין פתחו \nשערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים אל תקרי אמונים אלא אמנים. פתחו שערים כמה דישראל \nפתחין להו תרעין דברכאן כך השתא פתחו שערים ותתקבל צלותהון מאינון דעאקין להו. האי \nבעלמא דין. בעלמא דאתי מאי אגרייהו דכד יפוק ב\"נ מהאי עלמא דהוה שומר לאתבא אמן. \nמאי שומר כלומר נטיר ההיא ברכה דאמר ההוא דמברך ומחכה ליה לאתבא אמן. כמה דאצטריך. \n"},{"index":6,"he":"נשמתיה סלקא ומכרזי קמיה פתחו שערים קמיה כמה דאיהו הוה פתח תרעין כל יומא כד הוה \nשומר אמונים. א\"ר יוסי א\"ר יהודה מאי אמן. א\"ר אבא הא אוקמוה כלא אמן אקרי מבועא \nדההוא נחלא דנגיד אמן אקרי דכתיב ואהיה אצלו אמון אל תקרי אמון אלא אמן קיומא דכלהו \nההוא נחלא (ס\"א טלא) דנגיד ונפיק אמן אקרי דתניא מן העולם ועד העולם עולם דלעילא \nעולם דלתתא אוף הכא אמן ואמן אמן דלעילא אמן דלתתא אמן קיומא דכלהו והא אוקימנא אמן \nבאינון אתוון. ר\"ש אמר אלף עמיקא דבירא דכל ברכאן מתמן נבעין ונפקין ומשתכחין מ\"ם \nפתוחה נהרא דנגיד ונפיק ואקרי מ\"ם והוא רזא דתנינן מ\"ם פתוחה מ\"ם סתומה כמה \nדאוקימנא לסרבה המשרה נון פשוטה כללא דתרין נונין נון כפופה כללא דאת וא\"ו כללא \nדנון כפופה (ס\"א פשוטה) (ס\"א מם פתוחה כללא דתרין נונין נון פשוטה נון כפופה. נון \nפשוטה כללא דאת וא\"ו) בג\"כ כלא אקרי נון ואו נון וברזא דמתניתא הכי תאנא ו' דכר ן' \n"},{"index":7,"he":"פשוטה כללא דדכר ונוקבא. נון כפופה בכללא דפשוטה היא. ובספרא דרב המנונא סבא מם \nדהכא היא נוטריקון מל\"ך והיינו אמן ואמ\"ן נוטריקון א\"ל מ\"לך נ\"אמן כללא דכלא ושפיר \nהוא והא אתמר. תאנא כל מאן דשמא ברכה מההוא דמברך ולא אתכוון באמן עליה נאמר ובוזי \nיקלו כד\"א לכם הכהנים בוזי שמי מאי עונשיה כמה דלא פתח ברכאן לעילא כך לא פתחין ליה \nולא עוד אלא כד נפיק מהאי עלמא מכריזי קמיה ואמרי טרוקו גלי קמיה דפלנייא ולא ליעול \nולא תקבלון ליה ווי ליה ווי לנשמתיה. תאנא חייבי דגיהנם כלהו סלקי במדורין ידיען \nוכמה פתחין אית ליה לגיהנם וכלהו פתחין לקבל פתחין דגן עדן ובשעתא דאפקי לאינון \nחייביא דקבילו עונשייהו אינון פתחי פתיחין ושויין (ס\"א ושאבין) לון לבר. וכלהו \nפתחין בשמהן אקרון לקבליהון דפתחין דגן עדן וכל פתחא ופתחא אקרי שמא לקבלי ההוא \nפתחא דגיהנם ואשתמודען פתחין לקבליהון פתחין אינון פתחין דג\"ע. בגיהנם אית מדורא \n"},{"index":8,"he":"בתראה תתאה דכלהו. וההוא מדורא הוי מדורא על מדורא ואקרי ארץ עיפתה מה עיפתה כד\"א \nרבוע יהיה כפול ומתרגמינן מרובע יהיה עיף אוף הכא עיפתה כלומר כפולה וההוא אקרי \nשאול תחתית שאול הוא מדורא חד. תחתית הוא מדורא תתאה ובג\"כ אקרי ארץ עיפתה תחתית \nואקרי אבדון. וע\"ד כתיב שאול ואבדון כולהו מדורין לא אכפלו וכלהו לא עייפין בר \nמהאי. ותאנא מאן דנחית לאבדון \n \n"},{"index":9,"he":"זוהר חלק ג דף רפו/א\nדאקרי תחתית לא סליק לעלמין וההוא אקרי גבר דאשתצי ואתאביד מכלהו עלמין. ותאנא \nלההוא אתר נחתין להנהו גברי דמבזי לאתבא אמן ועל אמן סגיאין דאתאבידו מניה דלא חשיב \nלהו דיינין ליה בגיהנם ונחתין ליה בההוא מדורא תתאה דלית בה פתחא ואתאביד ולא סליק \nמניה לעלמין. וע\"ד כתיב כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה. ולא והא כתיב מבטן שאול \nשועתי שמעת וגו'. וכתיב מוריד שאול ויעל אלא הכא שאול התם תחתית. ואוקימנא הא דאהדר \nביה הא דלא אהדר ביה. א\"ר יוסי מאי דכתיב כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים \nחיים לחצוב להם בארות וגו'. אותי עזבו מקור מים חיים דא הוא דלא בעי לקדשא שמא \nדקב\"ה באמן. מאי עונשיה. כתיב לחצוב להם בארות נשברים דנחתין לגיהנם דרגא בתר דרגא \nעד דנחתין לאבדון דאקרי תחתית. ואי איהו קדיש שמא דקב\"ה לכוונא באמן כדקא יאות סליק \nדרגא בתר דרגא לאתעדנא מההוא עלמא דאתי דנגיד תדיר ולא פסיק הה\"ד אמונים נוצר יי' \n"},{"index":10,"he":"ומשלם על יתר עושה גאוה. תאנא שירה משיך ברכאן מעילא לתתא עד דישתכחון ברכאן בכלהו \nעלמין. (א\"ר יוסי זמינין אינון ישראל למימר שירתא שלימתא שירה דכליל כל שאר שירין \nהה\"ד ואמרתם ביום ההוא הודו ליי' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו) א\"ר אלעזר \nזמינין אינון ישראל למימר שירתא מתתא לעילא ומעילא לתתא ולקשרא קשרא דמהימנותא \nדכתיב אז ישיר ישראל את השירה הזאת אז שר לא נאמר אלא אז ישיר וכן כלהו כהאי גוונא. \nאת השירה הזאת מתתא לעילא. עלי באר ענו לה. עלי באר כלומר סק לאתריך לאתאחדא בבעליך \nדא הוא מתתא לעילא ולבתר מעילא לתתא (דהא עד השתא בגלותא אשתכחת עמנא) באר חפרוה \nשרים דאולידו לה אבא ואימא (לעילא). כרוה נדיבי העם. אלין אבהן דאקרון נדיבי עמים. \nכרוה אתר לאזדווגא בה מלכא בברכן. ובמה הוא זווגא. במחוקק דא יסוד. במשענותם דא נצח \nוהוד מעילא לתתא. וממדבר מתנה. וממתנה נחליאל ומנחליאל במות הא קשורא שלימא קשורא \n"},{"index":11,"he":"דמהימנותא קשורא קיימא דכלא ביה. א\"ר יוסי זמינין ישראל למימר שירתא שלימתא שירתא \nדכליל כל שאר שירין הה\"ד ואמרתם ביום ההוא הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים \nעלילותיו בהוא זמנא כתיב והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו \nאחד. וכתיב אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. אז יאמרו בגוים הגדיל יי' לעשות עם אלה. \nבילא\"ו יילא\"ו: \nהאזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי רבי יהודה פתח פתחי אני לדודי ודודי חמק \nעבר וגו' בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני מה כתיב לעילא אני ישנה ולבי ער \nוגו'. אני ישנה אמרה כנסת ישראל. אני ישנה מפקודי אורייתא בזמנא דאזלינא במדברא. \nולבי ער לאעלא לארעא למעבד להו (נימוסין) דהא כל פקודי אורייתא בארעא משתכחין. קול \nדודי דופק דא משה דאוכח להו לישראל בכמה ויכוחין \n \n"},{"index":12,"he":"זוהר חלק ג דף רפו/ב\nבכמה קטטין דכתיב אלה הדברים וגו' ממרים הייתם וגו'. ובחורב הקצפתם וגו'. הה\"ד דופק \nועכ\"ד דמשה אוכח להו לישראל. ברחימותא הוו כל מלוי דכתיב כי עם קדוש אתה ליי' אלקיך \nובך בחר יי' אלקיך להיות לו לעם וגו' בנים ליי' אלקיכם. ואתם הדבקים ביי'. ועל דא \nושמעת בקול יי' אלקיך. כי מאהבת יי' אתכם הה\"ד פתחי לי אחותי רעיתי מה כתיב קמתי \nאני לפתוח לדודי אמרו ישראל בעוד דהוינן זמינין למיעל לארעא ולקבלא אינון פקודי \nאורייתא על ידוי דמשה מה כתיב ודודי חמק עבר דכתיב וימת שם משה עבד יי'. בקשתיהו \nולא מצאתיהו דכתיב ולא קם עוד נביא בישראל כמשה. קראתיו ולא ענני דלא הוה דרא כדרא \nדמשה דקב\"ה שמע לקליהון ועבד להו נסין ונימוסין כמה דעבד על ידוי. ר' יצחק אמר קמתי \nאני לפתוח לדודי דא קב\"ה ביומוי דמשה דכל יומוי לא בעא דמלאכא ושליחא לדברא עמיה \nדכתיב אם אין פניך הולכים וגו'. זכאה חולקיה דמשה דקב\"ה אסתכם לרעותיה. ודודי חמק \n"},{"index":13,"he":"עבר ביומוי דיהושע דכתיב לא כי אני שר צבא יי' ת\"ח משה הוה שמע קלא קדישא דמלכא \nעלאה ולא אזדעזע וכ\"ש מלאכא דלא בעא (ולא קבלי') בתר דשכיב מה כתיב ויאמר לא כי אני \nשר צבא יי' וכתיב ויפול יהושע אל פניו ארצה. עתה באתי ביומוי דמשה רבך אתינא ולק \nקבלני ביה שעתא ידעו ישראל שבחא דמשה בההוא זמנא בעו ישראל לקב\"ה ולא אזדמן להו הכי \nכיומוי דמשה הה\"ד בקשתיהו ולא מצאתיהו וגו': \nהאזינו השמים ואדברה. רבי חייא אמר זכאה חולקיה דמשה יתיר מכל נביאי עלמא. ת\"ח כתיב \nשמעו שמים והאזיני ארץ כי יי' דבר. שמעו שמים ישעיה דהוה יתיר רחיקא ממלכא כתיב \nשמעו שמים. משה דהוה יתיר קריב למלכא כתיב האזינו השמים. תאנא בההוא זמנא דאמר \nישעיהו שמעו שמים והאזיני ארץ כמה גרדיני טהירין אזדמנו לתברא רישיה נפקא קלא ואמר \nמאן הוא דין דבעי לארעשא עלמין עד דפתח ואמר לאו אנא ולאו דידי אלא כי יי' דבר ולא \nאנא. במשה מה כתיב האזינו השמים ואדברה אנא ולא אחרא ואדברה בלא דחילו. ותשמע הארץ \n"},{"index":14,"he":"אמרי פי ולא מאחרא. זכאה חולקיה. א\"ר אבא באתוון גליפן דר' אלעזר. האזינו השמים \nואדברה ותשמע הארץ הכא אתרמיז שמא קדישא עלאה ר' יוסי אמר תו מה בין משה לישעיהו \nמשה אמר האזינו השמים השמים שמים עלאין אינון דאשתמודען דאקרון שמא דקב\"ה ותשמע \nהארץ ארץ עלאה ההיא דאשתמודעא ואיהי ארץ החיים. בישעיה כתיב שמעו שמים ולא השמים. \nהאזיני ארץ ולא הארץ ואינון שמים וארץ תתאין. ועם כל דא בעו לאענשא ליה עד דאמר כי \nיי' דבר ולא אנא. ומשה אמר כולי האי דכתיב האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. \nרבי יצחק פתח כתפוח בעצי היער וגו'. זכאה חולקהון דישראל מכל עמין עכו\"ם דהא כל שאר \nעמין אתיהיבו לרברבן ממנן בשלטנותא עלייהו. וישראל קדישין זכאה חולקהון בעלמא דין \nובעלמא דאתי דלא יהב לון קב\"ה לא למלאכא ולא לשליטא אחרא אלא הוא אחיד לון לחולקיה \nהה\"ד כי חלק יי' עמו וכתיב כי יעקב בחר לו יה כתפוח בעצי היער מה תפוח מתפרשא \n"},{"index":15,"he":"בגוונוי על כל שאר אילני חקלא כך קב\"ה מתפרש ואתרשים על כל חילין עלאין ותתאין בג\"כ \nיי' צבקות שמו אות הוא בכל חילא דלעילא. ת\"ח קב\"ה כתפוח דאית ביה תלת גוונין. כ\"י \nכשושנה מאן שושנה. א\"ר אבא שושנה סוגה סתם שושנה דאתכלילת בשית טרפי שושנה דא \nגווניה חווק וסומק וכלא הוא תרין גווני סומק וחוור הכי כ\"י. קב\"ה כתפוח כ\"י כשושנה. \nדהכי אמרה כ\"י תחת התפוח עוררתיך. תחת התפוח \n \n"},{"index":16,"he":"זוהר חלק ג דף רפז/א\nכאן אתר היא אלא אלין אבהתין דאמרן. ר' יוסי אמר דא יובלא. ר' אבא אמר כלא שפיר אלא \nאלין אבהן דקאמרן אלין אינון ג' גווני דמתחברן בתפוח. ר' יצחק אמר באן אתר אתכלילת \nכ\"י בשושנה. באינון נשיקין דרחימותא דאתדבקת במלכא עלאה נטלה תרי שושנים כד\"א \nשפתותיו שושנים ובג\"כ אמרה כ\"י ישקני מנשיקות פיהו (כד\"א ועל פיך ישק כל עמי) בגין \nדאתכלילת בשושנים בתרי שפוון דיליה. ר' יהודה אמר קב\"ה שמים אקרי. ובגין דאקרי שמים \nכל אינון רקיעין דאתכלילן בשמא דא (ס\"א שבעה אינון דכד מתחברן וכו') כד מתחברן כחדא \nאקרו שמים ואקרו שמא דקב\"ה. מאן אינון רקיעין שבעה אינון כמה דתנינן. וילון. רקיע. \nשחקים. זבול. מעון. מכון. ערבות. ובאגדתא דבי רבי המנונא סבא הכי תנינן. ר' יצחק \nאמר הני ברייתי דבי רב המנונא סבא הכי וסגיאין אינון בכל הני גווני. כמה דתנינן \nאר\"ש תנינן באינון ברייתי (ס\"א דלבר) דלגבי דכל הני שבעין כתרין דמלכא. לקליהון \n"},{"index":17,"he":"שוויין ז' רקיעין וז' ככביא דרהטין ואזלין וקרי לון שמהן בשמהן. ואע\"ג דשוויין כלהו \nכסאי דרקיעין דשבעה ככביא. שבתאי. צדק. מאדים. חמה. נוגה. כוכב. לבנה. ושוין אלין \nלקביל אלין בכסויא דמלין. לגבי אינון דכתיב יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים החוזים \nבככבים כלהו מלין מתכסיין ואע\"ג דלאו אורחי דאורייתא ואנן בתר אורחין דאורייתא קא \nאזלינן כמה דכתיב ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו כמה דמליל קב\"ה אזלינן \nובהדיה אזלינן כמה דכתיב והלכת בדרכיו. אמר רבי יוסי פשיטין מלין אלין לגבי חברייא \nואשתמודען מלי בהו ואע\"ג דאתכסיין. א\"ל והכי תנן כמה דא\"ר יהודה א\"ר חייא לקמן והכי \nאוליפנא מאינון ברייתי דתנא ביומוי דשלמה מלכא קיימא סיהרא באשלמותא ובאתרין סגיאין \nאשתמודען מלי דאינון ברייתי. אר\"ש ארימית ידי בצלו לקדישא עלאה דמלין אלין אתגליאו \nעל ידי בההוא עלמא כמה דאתכסיאו בלבאי. ולית אנן באינון ארחין דאינון ברייתי אורחי \n"},{"index":18,"he":"דאורייתא נקטינן. תאנא א\"ר יהודה מאן לך רב בחכמתא כדוד מלכא ושלמה מלכא בריה בהאי \nכתרא דאשתמודע בברייתי אלין. וסיהרא קרייה דוד מלכא צדק דהא דיליה הוא דכתיב פתחו \nלי שערי צדק אבא בם אודה יה. שלמה מלכא הכי נמי ואיהו אתקרי צדק ושמשא דאתקרי \nבברייתי ברית איהו אקרי משפט ואינון כרסי יקרא דמלכא דכתיב צדק ומשפט מכון כסאך. \nצדיק וצדק הכי נמי בחד דרגא הוו. תאנא ז' כתרין אוקמוה תשעה אקרון ואפי' באינון \nברייתי שבעה רקיעין אינון תשעה הוו. אר\"ש עד אימתי יקרון חברייא בהני מלין. הא אנן \nבתר קב\"ה אזלינן ואנן ידעי מלין והא אתגלי על ידן מלה דא מה דלא אתגלי לקדמאי. מכאן \nולהלאה כל אינון מלין וכל אינון ברייתי סליקו להו לאינון דלא עאלו ונפקו ובגיניהון \nבניהון אתיין לשאלא. וכד ישאלון. יימרון חברייא ווי לדרא דר\"ש בן יוחאי אסתליק \nמניה. אבל ת\"ח מכאן ולהלאה לא יהא דרא כדרא דא. ולא אורייתא אתגלי על חברייא. ת\"ח \n"},{"index":19,"he":"דרא בתראה דנפקו ממצרים ידעו כלא. דהא משה גלי לון כל אינון מ' שנין דהוו במדברא \nכמה דאמינא. תאנא א\"ר יצחק ואף משה לא גלי דא אלא בההוא יומא דהוה סליק מן עלמא \nדכתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום בההוא יומא ממש ועכ\"ד לא אמר עד דיהבו ליה רשותא \nדכתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת. וכד גלי לא אמר האזינו ישראל אלא האזינו השמים. \nא\"ר יוסי כתיב את השירה וכי שריה אקרי. א\"ר יצחק שירה ודאי מה \n \n"},{"index":20,"he":"זוהר חלק ג דף רפז/ב\nשירה אתמשכא ברוח הקדש מעילא לתתא אוף הכי מלין אלין אתמשכן ברוח הקדש מעילא לתתא. \nובג\"כ אמר משה שירה. ת\"ח כולי האי אמר משה וקרא לעלאין עד לא יימא מלה דכתיב האזינו \nהשמים. יערוף כמטר וגו' וכל כך למה משום כי שם יי' אקרא עד דיימא מלה ארעיש כלהו \n"}]}
