{"id":"kabala-e45d9e74d82e-1-92","bookId":"kabala-e45d9e74d82e","part":1,"torah":92,"title":"קטע 92","hebrewTitle":"קטע 92","segments":[{"index":1,"he":"עלמין. תאנא בההיא שעתא דאמר משה האזינו השמים ואדברה אתרגישו עלמין. נפק קלא \nואמרמשה משה אמאי את מרעיש עלמא כלא את בריה דבר נש ובגינך אתרגיש עלמא. פתח ואמר \nכי שם יי' אקרא. בההיא שעתא אשתתקו ואציתו מלוי: \n(כאן שייך ת\"ר כשחלה רשב\"י וכו' ועיין בסוף הספר סי' ח\"י): \n \n"},{"index":2,"he":"זוהר חלק ג דף רצו/ב\nאמר ר' יוסי כמה חביבין ישראל קמי קב\"ה בקדמיתא קרא לון גוי קדוש דכתיב כי עם קדוש \nאתה וגו' לבתר קרא לון קדש דכתיב קדש ישראל ליי' ראשית \n \nזוהר חלק ג דף רצז/א\nתבואתה. מה בין האי להאי. א\"ר אבא קדש עלאה מכלא דהכי תנינן כד אתחברן כלהו קדושי \nכחדא. אקרון קדש. וכלהו סלקין ומתכנשין לההוא אתר עלאה דאקרי קדש ובג\"כ ק' ק' ק' \nקדש ישראל אתעביד מנייהו. ובגין דישראל בתלת דרגין מתעטרן. כד אתחברן כחדא אקרון \nקדש ישראל ליי' דאיהי ראשית. והא אוקימנא תבואתה בה\"א. כל אוכליו יאשמו מאי כל \nאוכליו יאשמו. א\"ר אבא הא אתמר דכתיב ואיש כי יאכל קדש בשגגה. וכתיב וכל זר לא יאכל \nקדש וישראל אקרון קדש בג\"כ כל אוכליו יאשמו. אר\"א שירותא וסיומא דכלא אתכליל בקדש \n(ס\"א א') וחכמה עלאה קדש אקרי וכד נהיר דא חכמה עלאה חכמה דשלמה נהיר כמה דכתיב \nותרב חכמת שלמה דקיימא באשלמותא והא אוקימנא. וכד אתברכא מיסוד הכי קרינן לה קדש \n"},{"index":3,"he":"דאיהו אנהיר בשלימו. וכד לא אתנהרא מתעטרא באשלמותא. קרינן לה רוח הקדש ולא אתקרי \nקדש כההוא דלעילא. וכד מתברכא מהאי יסוד וינקא לכל אינון דלתתא אתקרי אם כההיא \nדלעילא. וקרינן ליה קדשים. וכדין קרינן ליה קדש הקדשים דביה כלה דכתיב אתי מלבנון \nכלה וגו'. מאי לבנון דא עדן דאתלבן מכל סטרין ועדן הא ידוע לגבי חברייא. תאנא כתיב \nכי שם יי' אקרא. מאי כי שם יי' אקרא אר\"ש הא כתיב הבו גודל לאלקינו. א\"ר אבא הבו \nגודל דא גדולה. הצור תמים דא גבורה. כי כל דרכיו משפט דא תפארת. קל אמונה דא נצח. \nואין עול דא הוד. צדיק דא יסוד. וישר דא צדק. הוא כלא שמא קדישא דקב\"ה ובג\"כ כי שם \nיי' אקרא. א\"ר יוסי שם יי' ממש ומשה בהיא שעתא גלי להו לישראל דכתיב בן מאה ועשרים \nשנה אנכי היום וגו'. מכאן אוליפנא ההוא זכאה דחכמתא עלאה ביה כד מטי יומא לאסתלקא \nמעלמא בעי לגלאה ההיא חכמתא לאינון די רוח קדישא בינייהו מנלן ממשה דכתיב בן מאה \n"},{"index":4,"he":"ועשרים שנה אנכי היום. וכתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וגו'. ואם לאו עליה כתיב \nאל תמנע טוב מבעליו כד\"א כי לקח טוב נתתי לכם וגו'. בהיות לאל ידך לעשות. עד לא \nתסתלק מן עלמא ולא אתייהיב לך רשותא לגלאה. א\"ר חייא האי קרא אוליפנא מניה חכמתא \nעלאה והכי הוא אבל סיפיה דקרא מקשר קשרא דמהימנותא במאי דכתיב הוא כד\"א צדיק וישר \nהוא כלומר הוא כלא. הוא חד בלא פרודא. דאי תימא כל הני סגיאין אינון חזר ואמר הוא \nכלהו סלקין ומתקשרן ומתאחדן בחד. וכלא הוא היה והוא הוה והוא יהא. והוא חד. בריך \nשמיה לעלם ולעלמי עלמין. ע\"כ מתקטרין מלין ומתאחדין מלין קדישין דשמא דקב\"ה. זכאה \nחולקיה מאן דקרי למלכא וינדע למקרי כדקא יאות. ואי איהו קרי ולא ידע למאן קרי \nאתרחיק קב\"ה מניה דכתיב קרוב לכל קוראיו וגו'. קרוב יי' לכל קוראיו. למאן קרוב. חזר \nואמר לכל אשר יקראוהו באמת. וכי אית מאן דיקרי ליה בשקרא. א\"ר אבא אין. ההוא מאן \n"},{"index":5,"he":"דקרי ולא ידע למאן דקרי. מנלן דכתיב לכל אשר יקראוהו באמת. מאי באמת בחותמא \nדגושפנקא דמלכא דהוא שלימו דכלא הה\"ד תתן אמת ליעקב חסד לאברהם ובג\"כ לכל אשר \nיקראוהו באמת כתיב. זכאה חולקיה דמאן דעאל ונפק למנדע ארחוי דקב\"ה וע\"ד כתיב וארח \nצדיקים כאור נוגה וגו' וכתיב ועמך כלם צדיקים וגו'. תניא א\"ר יצחק כל הני תקונין \nוכל הני מלי למחצדי חקלא אתמסרן. ותנינן חייבין כביכול עבדין פגימותא לעילא. מאי \nפגימותא כמה דכתיב שחת לו לא בניו \n \n"},{"index":6,"he":"זוהר חלק ג דף רצז/ב\nמומם דהא כל הני תקונין לא משתכחי כדקא יאות. כתוב אחד אומר וילבש צדקה כשרין וכתוב \nאחד אומר וילבש בגדי תלבושת. אלא א\"ר יצחק וילבש צדקה בזמנא דישראל זכאן. לא זכו \nוילבש בגד נקם וגו'. א\"ר יוסי מאי פגימותא כמה דתנינן דאבהן לא מסתפקין (ס\"א \nמסתפקן) לאתברכא מההוא שקיו דנחלא כ\"ש בנין כד\"א שחת לו לא בניו מומם. מאי לו לא \nתרי זמני אלא חד לעילא וחד לתתא. והיינו דאר\"ש כל זמנא דחייביא סגיאו בעלמא כביכול \nשמא קדישא לא מתברך בעלמא וכל זמנא דחייביא לא סגיאו בעלמא שמא קדישא מתברך בעלמא \nהה\"ד יתמו חטאים וגו' ברכי נפשי את יי' הללויה. א\"ר אבא מקרא זה ממש הוא דכתיב שחת \nלו לא בניו מומם. מאן גרים לחבלותא דא דור עקש ופתלתול בגין דאינון חייביא ודרא \nאשתכח הכי בג\"כ בתר דאמר משה כל הני מלין ואדכר שמא קדישא כדקא יאות אמר ודאי צדיק \nוישר הוא מלה בתקוניה אבל שחת לו לא בניו מומם. מ\"ט הכי משום דאינון דוד עקש \n"},{"index":7,"he":"ופתלתול. א\"ר יהודה לו לא כלומר לגרמייהו עבדין דא. חייבין דגרמין לאסתלקא ברכאן \nמעלמא. א\"ר אבא לו הא אוקימנא והכי הוא. מה כתיב בתריה הליי' תגמלו זאת לשלמא גמול \nדא לקב\"ה על כל אינון טבאן דגרים לך ועביד לקבלך. ר\"א פתח ואף גם זאת בהיותם בארץ \nאויביהם וגו'. זכאין אינון ישראל על כל עמין עכו\"ם דאע\"ג דארגיזו קמי מאריהון קב\"ה \nלא בעי לשבקא לון. דבכל אתר דגלו ביני עממיא קב\"ה עמהון בגלותא הה\"ד ואף גם זאת \nבהיותם בארץ אויביהם וגו' ר' אבא אמר ואף גם זאת בהיותם. ת\"ח כמה חביבותא דקב\"ה \nלגביהון דישראל דאע\"ג דגרמין למגלי ביני עממיא שכינתא לא אתעדיאת מנהון לעלמין. דלא \nתימא דאינון בלחודייהו בגלותא משתכחין אלא ואף גם זאת עמהון משתכחין. הה\"ד ואף גם \nזאת בהיותם בארץ אויביהם וגו'. למלכא דארגיז על בריה וגזר עליה עונשא לאתרחקא מניה \nולמיזל לארעא רחיקא שמעה מטרוניתא ואמרה הואיל וברי אזיל לארעא רחיקא ושדי ליה מלכא \n"},{"index":8,"he":"מהיכליה אנא לא אשבוק ליה או תרוונא כחדא ניתוב להיכלא דמלכא או תרוונא כחדא ניתיב \nבארעא אחרא. לזמנין פקיד מלכא על מטרוניתא לא אשכחה. דהוות אזלת עם בריה אמר הואיל \nומטרוניתא תמן תרווייהו יתובון. ובזמנא דפקיד קב\"ה למטרוניתא פקיד לה בקדמיתא \nובגינה פקיד לבנוי הה\"ד וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו'. מאן גרים דאנא שמענא \nעקתהון כביכול מטרוניתא דדכרנא לה הה\"ד ואזכור את בריתי. וכתיב ויזכור אלקים את \nבריתו. וכד קב\"ה יהדר לישראל מן גלותא מה כתיב ושב יי' אלקיך את שבותך ורחמך דא \nמטרוניתא. ועוד כתיב רצית יי' ארצך שבת שבות יעקב. א\"ר יהודה הליי' תגמלו זאת בני \nדאתון דור עקש ופתלתול אתון הויתון גרמין דתגלי זאת בגלותא הליי' תגמלו זא. דא הוא \nגמול דעביד עמכון בכל אינון נימוסין דמצרים בכל אינון אתוון דעבד לכו. דא הוא גמול \nדאתון שלמין להאי זאת מאן גרם לכון דא בגין דאתון עם נבל ולא חכם. ולא מסתכלין בכל \n"},{"index":9,"he":"אינון טבן דעבד לכו עד השתאן הליי' תגמלו זאת דא שכינתא. והא אוקימנא מלי דתנינן \nה\"א דבהבראם. זעירא. ה\"א דבהליי' רברבא והא אתמר דתניא א\"ר יהודה ה\"א דבכל אתר קב\"ה \nואקרי אם ותרי עלמין נינהו דכתיב מן העולם ועד העולם והא תנינן ברזא דקרא בשמן כתית \nרביעית ההין. תניא ר' יהודה אומר בכמה אתרי אסתכלנא דקב\"ה לא אעדי \n \n"},{"index":10,"he":"זוהר חלק ג דף רצח/א\nרחימותא מנייהו דישראל דבכל אתר דאינון הוו. קב\"ה בינייהו דכתיב לא מאסתים ולא \nגעלתים לכלותם להפר בריתי אתם. דייקא אתם בינייהו עמהון. לא אעדי מנייהו לעלמין. ר' \nיצחק הוה אזיל בארחא ופגע ביה ר' חייא א\"ל חמינא (להו) באנפך דהא במדורא דשכינתא \nמדורך. מאי כתיב וארד להצילו מיד מצרים וארד ארד מבעי ליה וארד בקדמיתא אימתי כד \nנחת יעקב למצרים ולמה להצילו מי דמצרים דאלמלא לא הוה בינייהו לא יכלין למסבל כד\"א \nעמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו. א\"ל ודאי בכל אתר דישראל שריין קב\"ה בינייהו. וכל \nאתר דחכימי דרא אזלין קב\"ה אזיל עמהון דכתיב כי מלאכיו יצוה לך וגו'. מנלן. דכתיב \nויעקב הלך לדרכו וגו' ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה. השתא נשתתף כחדא וניזיל \nבארחא דהא ידענא דלאתר חד אזלינן לקבלא אנפוי דשכינתא א\"ל ודאי. א\"ר יצחק תנינן \nשלוחי מצוה אינו ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן ואנן לאתחזאה קמי קב\"ה אזלינן ולא \n"},{"index":11,"he":"דחילנא. עד דהוו אזלי א\"ר חייא כתיב אלה תולדות השמים והארץ. השמים לאכללא קב\"ה. \nוהארץ לאכללא קב\"ה וכל מה דלתתא אינון אקרון תולדות השמים מנייהו. א\"ל אי הכי מהו \nבהבראם ואתמר בה' בראם. א\"ל כלא חד מלה כד שמים אתחברו האי ה' אפיקת תולדות ואינון \nאקרון תולדות השמים והארץ א\"ל אי הכי במאי אוקימנא בה' בראם באברהם א\"ל כלא חד מלה \nהוא באברהם היינו השמים דמתמן שריין לאתפשטא. בה' בראם היינו והארץ וכלא חד מלה. \nא\"ל ודאי הכי הוא והא אוליפנא דכתיב אלה תולדות השמים והארץ. ותנינן העולם הזה נברא \nבה' דכתיב בהבראם. והעולם הבא נברא בי' דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן לאכללא \nהשמים. את הגן לאכללא את הארץ והא אוקימנא דכתיב מעין גנים דא היא השמים באר מים \nחיים דכתיב ויכרו שם עבדי יצחק באר דכתיב ויעתק משם ויחפור באר אחרת וגו'. ונוזלים \nמן לבנון דאינון מתעטרין לעילא וסלקין ברישא דמלכא. דכתיב כי גדול מעל שמים חסדך מן \n"},{"index":12,"he":"לבנון מתמן נפקין לבינה ונגיד ואתמשך לכל זוויין עד דנגדין אינון מבועין ונחתין \nלאתכנשא לאתר דאקרי ימא רבא דכתיב כל הנחלים הולכים אל הים וגו'. וכתיב הביטו אל \nצור חוצבתם וגו' לבתר כתיב גן נעול אחותי כלה וגו'. ומכאן נפיקו תולדות לכלא דכתיב \nבהבראם בה' בראם ממש באברהם. א\"ר יצחק ואפי' ביעקב ממש. וכלא חד מלה. א\"ר יצחק כד \nאנן יתבין לקמיה דר\"ש כלא אתמר קמה באתגליא ולא אצטריכנא לכל האי. א\"ל לאו ר\"ש כשאר \nבני נשא דכלהו קמיה כשאר נביאי לקמי משה. עד דהוו אזלי. א\"ר חייא כתיב התשכח אשה \nעולה מרחם מן בטנה וגו'. האי קרא אוקמוה והכא מאי קא מיירי. א\"ר יצחק אי בקטורא \nדחברייא סמיכא לא אסמכנא. אנן מה נימא. א\"ל דהא קלא דרמיזא חד שמענא יומא חד כד הוה \nאזילנא בארחא ולא ידענא מאן אמר ולא ידענא מלה. ות\"ח ז' יומין הוו דחלישנא ע\"ד ולא \nטעימנא מדי והשתא אזלנא לגביה דבוצינא קדישא דלימא לי דילמא אדכר. א\"ל דילמא ההוא \n"},{"index":13,"he":"יומא דהוה אזיל ר' אלעזר לגביה דחמוי וההוא יומא אזילנא עמיה והא אדכרנא מלה. ת\"ח \nהי א\"ר אלעזר משמיה דאבוי אמרו ישראל קמי קודשא בריך הוא מיומא דנפלנא בגלותא קב\"ה \nשביק לן בגלותא ואנשי לן הדא הוא דכתיב ותאמר ציון עזבני יי' ויי' שכחני. אמר \nשכינתא התשכח אשה עולה וכי ישראל דאקרון בנין כמה דאת אמר בנים אתם ליי' אלקיכם. \nמרחם בן \n \n"},{"index":14,"he":"זוהר חלק ג דף רצח/ב\nבטנה כד\"א ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת. גם אלה תשכחנה. דכתיב אלה תולדות השמים \nוהארץ. ואנכי לא אשכחך. מכאן דקב\"ה לא שביק לון לישראל לעלמין. תו אמר התשכח אשה \nעולה מרחם בן בטנה. דא הוא רזא עלאה דאמר קב\"ה הא מלין אלין בשמיה אחידן כמה דקב\"ה \nלא אנשי שמיה דהא הוא כלא. כך קב\"ה לא אנשי לון לישראל דאינון אחידן בשמיה ממש. \nאתרגיש ר' חייא אמר ודאי דא היא מלה. בריך יהא קב\"ה דאערענא לך וידענא מלה. וידענא \nמאן ההוא דשמענא מניה. ות\"ח דההוא יומא דרהיטנא ד' מילי ולא אשכחנא מאן הוה. א\"ל \nבגין דעאלנא בחד מערתא דר' אלעזר נפיש שעתא חדא. קרי עליה רבי חייא הני קראי אז \nיבקע כשחר אורך וגו'. אז תקרא ויי' ינה וגו' אז תתענג על יי' וגו': \nזכור ימות עולם בינו שנות דוד ודור וגו'. זכור ימות עולם. ר' אבא אמר מאן ימות עולם \nאינון שיתא יומין דעבד קב\"ה עלמא בהו דכתיב כי ששת ימים עשה יי' וגו'. ששת ימים ולא \n"},{"index":15,"he":"בששת ימים והא אוקימנא. בינו שנות דוד ודור. כלומר אינון ימות עולם ידעו וישתמודעו \nכל אינון שנין ויומין וכל דרא ודרא עד דרא דא דאתון קיימין. שאל אביך ויגדך. דא \nקב\"ה הה\"ד הלא הוא אביך קנך. ויגדך והוא יגלה עומקא דחכמתא ומאי היא אלא כד אינון \nשיתא יומין שכלילו עלמא לא שכלילו ליה אלא בגינך דתיתי אנת ותקיים אורייתא. דתנינן \nכל מה דעבד קב\"ה על תנאי עבד דכד ייתון ישראל אי יקבלון אורייתא יאות ואי לא דיהדר \nליה לתהו ובהו. ובג\"כ אינון ימות עולם ידעו ואשתמודען כלא. והא תנינן הנהו ענפי \nדאילנא היך מתאחדן בגו אילנא והא אוקימנא כדין קב\"ה ברר לון לממנן תריסין על שאר \nאמין ואתון מה כתיב כי חלק יי' עמו יעקב חבל נחלתו דלא יהב להו לרברבא ולא למלאכא \nולא לממנא אחרא והאי עמא דקב\"ה נסב לחולקיה באן אתר אשכח ליה ימצאהו בארץ מדבר \nובתהו יליל ישימון וגו' דכתיב תרח אבי אברהם וגו'. ואקח את אביכם את אברהם וגו' \n"},{"index":16,"he":"ומהכא דבר להו לישראל בכל דרא ודרא ולא אתפרש מנייהו ודבר להו ברחמי הה\"ד כנשר יעיר \nקנו וגו': \nכנשר יעיר קנו. א\"ר יוסי לא אשכחנא מאן דחייס על בנוי כהאי נשרא וע\"ד תנינן כתיב \nופני אריה אל הימין ופני שור מהשמאל. נשר באן דוכתיה באתר דיעקב קאים הה\"ד דרך הנשר \nבשמים בההוא אתר ממש מ\"ט בגין דאיהו רחמי על בנוי ודינא לגבי אחרנין. כך קב\"ה דבר \nלבנוי כנשר דא מה כתיב יי' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. הוא בלחודוי דכתיב ויי' הולך \nלפניהם וגו'. ואין עמו אל נכר דלא דבר להו לישראל לא מלאכא ולא ממנא אחרא דאינון \nאקרון אל נכר ודא הוא דאמר משה אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה חדא הוא דכתיב יי' \nבדד ינחנו. הוא בלחודוי ואין עמו אל נכר. זכאה חולקהון דישראל דקודשא בריך הוא דבר \nעמהון (בישראל) הכי עלייהו כתיב כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו וכתיב כי לא יטוש \nיי' את עמו וגו' מ\"ט לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול בגין דהאי בהאי אתדבק וע\"ד \n"},{"index":17,"he":"לא ישבוק לון קב\"ה דבכל אתר דאינון שריין קב\"ה עמהון כמה דאוקימנא: \nלו חכמו ישכילו זאת. א\"ר יוסי כל הני קראי דהכא אוכחי אינון דאוכח להו משה לישראל \nבר ההוא שמא קדישא דגלי בשירותא דמלוי. א\"ר אבא ואפילו מה דאוכח לישראל בכללא דשמא \nקדישא הוא דלית מלה באורייתא דנפיק מכללא דשמא קדישא. דאורייתא כלא שמא דקודשא בריך \nהוא אינון והני קראי ידיעאן אינון. אבל בגין דשמא \n \n"},{"index":18,"he":"זוהר חלק ג דף רצט/א\nדקב\"ה רשים בהאי פרשתא אצטריכנא עד השתא והכא הא כתיב לו חכמו ישכילו זאת זאת ודאי \nוהא בכמה אתר אוקימנא האי דאי ישראל ידנעון האי איך זאת אחידא בדינוי לאתפרעא מן \nחייביא יבינו לאחריתם ויסתמרו למהוי בה כמה דכתיב וארץ מתקוממה לו. ד\"א לו חכמו \nישכילו זאת. דאיהי מתקשרא בהו בישראל כד נטרין פקודי אורייתא ויתבין עמה בשלם \nינדעון דסייעתא דהאי זאת עמהון לאתפרעא משנאיהובן. וישראל דאינון זעירין ביני \nעממיא. ינדעון איכה רדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה. ומאן גרים להו. האי זאת דהוה \nבהו בשלם כד עבדין פקודי אורייתא. ולעלמין לא אתעדי מנייהו למעבד להו נוקמין. אם לא \nכי צורם מכרם ויי' הסגירם מ\"ט כי צורם מכרם בגין צור ילדך תשי דתקונין לא שראן כדקא \nיאות באתרייהו. אם לא כי צורם מכרם. א\"ר יהודה דא אברהם כמה דאוקימנא דאמר אברהם \nיתחייבון ישראל בגלותא ולא ייעלון בגיהנם דתרין אלין גלותא וגיהנם לא יסבלון ישראל. \n"},{"index":19,"he":"וקב\"ה אסתכם על ידוי דכל זמנא די יחובון ישראל יפלון בגלותא וישתעבדון בהו שנאיהון \nובג\"כ צורם מכרם ודאי ויי' הסגירם ואסתכם על ידוי. תניא א\"ר יהודה מ\"ט אוכח להו משה \nבהאי שירה הכי בגין דאינהו זמינין למיעל לארעא ולאשרי בינייהו שכינתא ובג\"כ אוכח \nלהו על האי. ר' יצחק אמר בתרי אתרי קב\"ה זמין לאוכחא להו לישראל וחדאן אומות העולם. \nחד דכתיב וריב ליי' עם יהודה ולפקוד על יעקב כדרכיו וגו'. שמעין אומות העולם חדאן \nאמרי השתא ישתצון מעלמא כד חמי קב\"ה דאינון חדאן מה כתיב בתריה בבטן עקב את אחיו \nוגו' כד שמעין אמרין דא הוא תשובה. לאתתא דהוה לה קטטה בברה אזלת למקביל עליה דינא \nחמאת לדיינא דאין נפשין. מנייהו לאלקאה לצלבא לאודא אמרה ווי' מה אעביד מן ברא כד \nסיים דינא אמר לההיא אינתו אימא מה אעביד לך בריך אמרה קובלני. ע\"כ: \nיצאהו בארץ מדבר ובתהו ודאי לבתר עבד לכל אינון קליפין דיהון כלהו משתעבדין ליה עד \n"},{"index":20,"he":"הכא הוה כתיב בההוא ספרא דקרטנא אסיא לבתר הוה רשים בהאי קרא כל נטורא דאצטריך אסיא \nחכים למעבד למרע דשכיב בבי מרעיה בי אסירי דמלכא למפלח למארי עלמא. דכד אזיל אסיא \nחכים לגביה. ימצאהו בארץ מדבר ובתהו יליל ישימון מרעין דשריין עליה אשכח ליה באסירו \nדמלכא איתימא הואיל וקב\"ה (ס\"א פקיד) יפקוד לתפשא ליה דלא ישתדל בר נש אבתריה. לאו \nהכי דהא דוד אמר אשרי משכיל אל דל וגו' דל ההוא דשכיב בבי מרעיה. ואי אסיא חכים \nהוא. קודשא בריך הוא יהיב ליה ברכאן לההוא דישתדל ביה וההוא אסיא ימצאהו בארץ מדבר \nבבי מרעיה שכיב. ובתהו יליל ישימון דאינון מרעין דחקין ליה. מאי אצטריך ליה למעבד \nיסובבנהו יסובב סבות וייתי עלות בגין דימנע מניה אינון מלין דנזקין ליה יקיז ליה \nויפיק מניה דמא בישא. יבוננהו יסתכל ויבין ההוא מרעא ממה הוי ויסתכל בגין דלא יתרבי \nעלוי וימאך ליה לבתר יצרנהו כאישון עינו בגין דיהא נטיר כדקא יאות באינון משקי \n"},{"index":21,"he":"באינון אסוותא דאצטריכו ליה ולא יטעי (ס\"א מנייהו) בינייהו. דאלמלי יטעי אפי' במלה \nחד קב\"ה חשיב על ההוא אסיא כאלו שפיך דמא וקטליה בגין דקב\"ה בעי דאע\"ג דההוא בר נש \nאיהו בבי אסירי דמלכא ואיהו אסיר בבי אסירי דישתדל בר נש עליה ויסייע ליה לאפקא ליה \nמבי אסירי והוה אמר הכי קודשא בריך הוא דן דינין דבני עלמא לעילא הן למות הן \n \n"},{"index":22,"he":"זוהר חלק ג דף רצט/ב\nלשרושי הן לעקור הן לענוש נכסין ולאסורין מאן דאתחזי לענוש נכסין נפל בבי מרעיה ולא \nיתסי עד דיתן כל מה דאתגזר עליה. כיון דאתענש בממוניה ויהיב כל מה דאתגזר עליה אתסי \nונפק מבי אסירי וע\"ד אצטריך לאשתדלא עליה דיתן עונשיה ויפוק. מאן דיתחזי לשרוש. \nיתפסון ליה ויהבי ליה בבי אסירי ד דישתרש מכלא ולזמנין דישתרש משייפי או מחד מנייהו \nולבתר יפקון ליה מבי אסירי. מאן דיתחזי למות הכי הוא דאילו יתן כל כופרא וכל ממונא \nדעלמא לא ישתזיב. ועל דא אצטריך לאסיא חכים לאשתדלא עליה אי יכיל למיהב ליה אסוותא \nמן גופא יאות ואי לאו יתן ליה אסוותא לנשמתיה וישתדל על אסוותא דנשמתא ודא הוא אסיא \nדקב\"ה ישתדל עליה בהאי עלמא ובעלמא דאתי. א\"ר אלעזר עד השתא לא שמענא מאסיא דא \nומספרא דא בר מזמנא חדא דאמר לי טייעא חדא דשמע לאבוי. דאסיא חד הוה ביומוי דכד הוה \nמסתכל בב\"נ כד איהו בבי מרעיה הוה אמר דא חי ודא מת. והוו אמרין עליה דהוא זכאה \n"},{"index":23,"he":"קשוט דחיל חטאה וכל מה דלא יכיל למדבק מה דאצטריך איהו הוה קני ויהיב מדיליה והוה \nאמרין דלית חכים בעלמא כגיניה ובצלותיה הוה עביד יתיר ממה דהוה עביד בידוי וכדדמי \nלן דא הוה ההוא אסיא. אמר ההוא טייעא ודאי ספרא דיליה בידי איהו דקא יריתנא מאבי \nאבא וכל מלוי דההוא ספרא כלהו אתייסדון על רזין דאורייתא ורזין סתימין אשכחנא ביה \nומלין דאסוותא סגיאין דאיהו אמר דלא יאות למפעל לון בר (אי) איהו דחיל חטאה ואינון \nממה דהוה עביד בלעם דהוה לחיש לחישין על מרע והוה אמר בפומוי ואתסי מיד. וכלהו בריר \nלון בההוא ספרא. ואמר דא אסור ודא מותר למאן דדחיל חטאה בגין דמרעין סגיאין אמר \nדתלייא אסוותא דלהון בלחישו דפומא. ואינון מסטרא דנחש ומנהון מסטרא דקסם. וכל אינון \nדאסור לומר בפומא ואסור למעבד בעובדא הוא אמר אד דאשכחנא על מרעין ידיעאן דאצטריך \nלומר כך ולנדויי בנדוי ובשמתא על ההוא מרע ואיהו תווהא סגי לבן. חדי ר' אלעזר וחדו \n"},{"index":24,"he":"חברייא א\"ר אלעזר אי ההוא ספרא הוה לגבן נחמי מה איהו אמר אנא אמסר במסירה על מנת \nלאחזאה לבוצינא קדישא. ותנינן א\"ר אלעזר ההוא ספרא הוה בידי תריסר ירחי ואשכחנא ביה \nנהורין עלאין ויקירין. כד מטינא לאינון רזין דהוה מבלעם תווהנא. יומא חד לחישנא \nבאתר חד והוו אתוון סלקן ונחתן עד דחמינא בחלמא ואמר לי מה לך למיעל בתחומה דלא \nדילך ולא אצטרכיך לך אתערנא ואבאיש קמאי על רזין סתימין דהוו תמן. שדרנא לההוא \nיודאי ור' יוסי בר' יהודה שמיה ויהיבנא ליה ספרא וברזין דבלעם אשכחנא מאינון שמהן \nדמלאכין דשדר ליה בלק ולא הוו מסתדרן על תקונייהו כדקא יאות אבל כמה זיני אסוותא \nאשכחנא ביה דקא מתתקני על תקוני אורייתא ורזין סתימין דילה וחמינא דאינון בחסידותא \nוצלותין ובעותין לקב\"ה ואי תימא דהוה עביד אסוותא בפסוקי אורייתא או ברזין דאורייתא \nח\"ו אלא הוה אמר רזין דאורייתא ועל ההוא רזא אפיק רזין דאסוותא דלא חמינא כההוא \n"},{"index":25,"he":"גוונא לעלמין. אמינא בריך רחמנא דאחכים לבני נשא מחכמתא דלעילא. ומאינון מלין דבלעם \nנסיבנא וחמינא בהו דלא הוה בעלמא חכים בחרשין כגיניה אמינא בריך רחמנא דבטל מעלמא \nחרשין דלא יטעון בני נשא מבתר דחלתא דקב\"ה ית' וית' שמו אמן ע\"כ. מכאן חזור לפ' בלק \nא\"ר אלעזר בלעם חייבא מאן קטיל ליה וכו' דף קצג ע\"ב "}]}
