{"id":"kabala-e99d9887b26c-1-11","bookId":"kabala-e99d9887b26c","part":1,"torah":11,"title":"קטע 11","hebrewTitle":"קטע 11","segments":[{"index":1,"he":"ברכאן עילא ותתא דהא אצבעאן קיימן ברזא עלאה. חמש גו חמש. חמש דימינא וחמש דשמאלא. \nחמש דימינא אינון שבחא יתירא על אינון דשמאלא בגין דהא ימינא אית ליה שבחא יתירא על \nשמאלא וע\"ד בברכתא דקא בריך כהנא ית עמא אצטריך לזקפא ימינא על שמאלא ולעיינא בעינא \nטבא. וכד פריש ידוי כהנא שכינתא שריא על אינון אצבען דהא קב\"ה אסתכם עמיה דכהנא \nבאינון ברכאן וישראל מתברכין מתרין סטרין מעילא ותתא. מעילא שכינתא דשריא על אינון \nאצבען וכהנא דקא מברך. ת\"ח מלין דקא עבדי מתערין מלין לעילא כגוונא דא בפרישו \nדאצבען דכהנא לתתא אתערת שכינתא למיתי ולשריא עלן. וכן כמה מלין אינון בעלמא \nדמתערין מלין לעילא דהא באתערותא דלתתא אתער חילא אחרא לעילא. והא אוקימנא בכמה \nדוכתי. והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דשופר. וכמה אינון בהאי גוונא עשר אצבען \nמתערי שכינתא לשרייא עלייהו. מתערי עשר דרגין אחרנין לעילא לאנהרא. וכלא בשעתא חדא \n"},{"index":2,"he":"וע\"ד אסיר ליה לבר נש לזקפא אצבען בזקיפו למגנא אלא בצלותא ובברכאן ובשמא דקב\"ה והא \nאוקימנא דאינון אתערו דשמא קדישא ורזא דמהימנותא. זקיפו דאצבעאן ממנן בההוא זקיפו \nדלהון עשרה שליטין כמה דאוקמוה וכהנא בעי לברכא בעינא טבא באסתכמותא דשכינתא כמה \nדאתמר. בההיא שעתא דברכתא דא נפקא מפומיה דכהנא אינון שתין אתוון נפקין וטסין \nברקיעא וממנן שתין רברבין על כל את ואת. וכלהו אודן על כל אלין ברכאן. מאי טעמא \nשתין אתוון בברכן אלין. בגין דישראל שתין רבוא אינון ורזא דשתין רבוא קיימין תדיר \nבעלמא וכל חד וחד איהו חד (רבוא) שמא קדישא דנפקא מהאי סלקא לעילא עד ההוא כרסייא \nדלעילא. וכלא שכינתא עלאה ושכינתא דלתתא אודן בכהנא באינון ברכאן וכל אינון שתין \nממנן. וע\"ד כתיב ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. וכדין קב\"ה מברך לון לישראל. \nע\"כ: \n(פקודא כג לכבד אב וכו' פג א): \n \n"},{"index":3,"he":"ספר במדבר פרשת נשא דף קמו/ב\nפקודא בתר דא ברכת כהנים יברכך יי' יאר יי'. ישא יי'. מקורא דתלת שמהן אלין יוד ה\"א \nוא\"ו ה\"א (ס\"א יו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י) קדושה אהי\"ה אהי\"ה אהי\"ה דמקורא דיליה יו\"ד ה\"א \nוא\"ו ה\"א קשורא דתרויהו יחוד דתרווייהו אדנ\"י דביה א\"י דרמיזין איהדונ\"הי (ס\"א \nיאהדונה\"י) ודא עמודא דאמצעיתא ושכינתא איהי יאהדונה\"י) (ס\"א מקורא מג' שמהן אלין \nיו\"ד ה\"י וא\"ו ה\"י וכו' דרמיזין יאהדונה\"י ודא עמודא דאמצעיתא. שכינתא איההדונ\"הי \n(נ\"א אידהונה\"י) ורמיזין א\"י רביעאה מתרי שמהן מפרשן דרשימין בהון ע\"כ: \n \n"},{"index":4,"he":"ספר במדבר פרשת בהעלותך דף קנב/ב\nפקודא למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא. אי רזא דפסח רזא \nדמהימנותא דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה איך יכלין אלין דלא \nיכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבד זמנא. אלא כיון דכ\"י מתעטרא בעטרהא \nבניסן לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מנה תלתין יומין וכל אינון ל' יומין מן יומא דנפקו \nישראלמפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל \nלמחמי. כרוזא כריז כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה. \nאימתי כרוזא כריז בארבעה עשר לירחא תניינא דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. \nמכאן ולהלאה ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני ע\"כ: \n(פקודא דא לספור ספירת העומר צז א) פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו ואבתריה פסח ראשון \nופסח שני לאכול אותן כמשפטן וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה. תנאין \n"},{"index":5,"he":"ואמוראין אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון \nמסטרא דגבריאל כהן ולוי. ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים שכינתא \nאיהי פסח ראשון מימינא דתמן חכמ\"ה. שני משמאלא. פסח ראשון מימינא דתמן חכמ\"ה. פסח \nשני משמאלא דתמן בינה ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי \nאש דגבורה טמאים נדחים לפסח שני וכל טומאה נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת באשא דגבורה \nאיהו שורף דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא \nדגבורה דכתיב הלא כה דברי כאש נאם יי'. ובהאי אשא אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא \nנמוח ובימינא (נ\"א ובמיא) דתמן תורה שבכתב דאיהי מים וטהרה ממקור דמיה ואתדכי בה \nמצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. \n \n"},{"index":6,"he":"ספר במדבר פרשת בהעלותך דף קנג/א\nהה\"ד וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'. בעמודא דאמצעית' מאנא אתיחדת בבעלה \nדאיהי אתתא בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא ואומרים על מאני דפסחא כלים \nשנשתמשו בהן בצונן מטבילן בצונן והן טהורים אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון \nרחמנים מארי חנא וחסדא לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים כ\"ש בחמי חמין דבהון \nמתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצה\"ר ועלייהו אתמר כל דבר אשר יבא באש \nבגין דזוהמא דלהון נפישא אבל צדיקים גמורים בצונן דעלייהו אתמר כל חמשים ריוח בין \nהדבקים מצננים ליה גיהנם ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס שבירתן זו היא טהרתן \nכד\"א נשברו נטהרו ורזא דמלה זבחי אלקים רוח נשברה וגו' אבל אינון דמשתדלין באורייתא \nדבכתב ובאורייתא דבע\"פ דאינון אש ומים ואינון דמשתדלין ברזי דאורייתא דאיהו אור \nדכתיב בה ותורה אור באורייתא אינון מתדכין בה. ועוד בפ' הרואה. הרואה תמרים בחלום \n"},{"index":7,"he":"תמו עונותיו. הה\"ד תם עונך בת ציון. בגין דתמרים ביה תם דרגא דיעקב דאתמר ביה ויעקב \nאיש תם חובין מרים וע\"ד תמרים תמן ת\"ם ותמן מ\"ר הכא רמיז וימתקו המים הה\"ד ויורהו \nיי' עץ וימתקו המים. מהכא מאן דאשתדל באורייתא דאיהו עץ. חובין דיליה דאתמר בהון \nוימררו את חייהם בעבודה קשה קב\"ה מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים \nבהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה (שם) וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא ובגלותא בתראה \nלית מיתה אלא עוני דעני חשוב כמת לקיים בהון והשארתי בך עם עני ודל וחסו בשם יי' \nלאתקיימא בהון ואת עם עני תושיע ואלין עתירים דישתארון בהון יתקיים בהון נרפים אתם \nנרפים. נרפים הם באורייתא. נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים \nמעיר לעיר ולא יחוננו ונרפים הם בכובד המס דאי תימא כבדין אינון בכובד חמס ולא \nעבדין טיבו בגין דא תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה דכובד חמס עלייהו ואל ישעו \n"},{"index":8,"he":"בדברי שקר דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון \nמשקרן במלולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו תבן אין נתן ממונא דשקרא דביה טועין \n(ס\"א שועין) לקב\"ה ובגין דלא ישעון ביה ולא חסו בשם יי' אין נתן לעבדיך. ואלין דאית \nלון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו תוכן כגון תוך האוצר ותיבה אתקיים בהו ותוכן לבנים \nתתנו ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט ואינון מארי \nמשנה. אוף הכא ויבאו מרתה אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה בדחקין סגיאין בעניותא \nדיתקיים בהו וימררו את חייהם בעבודה קשה זו קושיא בחמר דא ק\"ו ובלבנים דא לבון הלכה \nובכל עבודה בשדה דא ברייתא. את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך דא תיק\"ו. ורעיא מהימנא \nתמן אתקיים בך שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור \nוהיתר. ובאינון רזין דאתגליין על ידך וימתקו המים כמלח דממתקת בשרא הכי יתמתקון \n"},{"index":9,"he":"ברזייא דאתגליין על ירך כל אינון קושיין ומחלוקות דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה \nאתהדרו מתיקן מי אורייתא ויסודין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך יהון לך מתיקן \nויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין וחל\"ם בהיפוך אתוון מל\"ח דממתקת ית בשרא \nאוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית דאיהי מסמא את \nהעינים לקיימא בהו ועיני רשעים תכלינה ואינון \n \n"},{"index":10,"he":"ספר במדבר פרשת בהעלותך דף קנג/ב\nערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים. \nיתלבנו אינון מארי משנה. ויצרפו אינון זרעא קדשיא דשאר עמא הה\"ד וצרפתים כצרוף את \nהכסף. והושיעו רשעים אינון ערב רב. והמשכילים יבינו אינון מארי קבלה דאתמר בהון \n(שם) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי ספר הזהר \nדאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה \nדבהון יתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. ודא אורה דספרא דא וכלא על סיבה דילך \nומאן גרים דא עורב דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך כעורב דאשתלח \nבקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ בגין ממונא \nדלהון ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא כאילו לא עביד שליחותא דמאריה \nובך יתקיים רזא דיונה דעאל בעמקין דתהומי ימא הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא \n"},{"index":11,"he":"הה\"ד ותשליכני מצולה בלבב ימים ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד ימין \nיי' עושה חיל ימין יי' רוממה ימין יי' עושה חיל. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון \nבינה גבורה הוד וג' דרגין דאמצעיתא כתר תפארת יסוד דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין \nדחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא פתח עלך האי קרא הנה ישכיל עבדי ירום ונשא \nוגבה מאד ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין אמר דוד על ג' ימינין דמשיח בן דוד ימין \nיי' תלת זמנין לקביל ג' שמאלין דאחיד בהן משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה \nלא אמות כי אחיה מסטרא דשמאלא דהו\"ד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה אתייהיב בך \nמסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא בגין משיח בן אפרים באורייתך \nבנביאותך עליה בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא ובעית דדמי עליה \nאתמר ביה כי אחיה מסטרא דבינה. ובגין דא לא אמות מסטרא דגבורה כי אחיה מסטרא דבינה \n"},{"index":12,"he":"אילנא דחיי דאתגבר עליה ק\"ש של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו \nשחרית. ואספר מעשי יה. מסטרא דהוד. יסור יסרני יה חכמה ובינה מימינא ומשמאלא בתלת \nימינין ותלת שמאלין. ולמות לא נתנני עמודא דאמצעיתא בג' דכליל כתר וצדיק ואיהו בן \nי\"ה ומיד יקום ו' לה' בי\"ה בימינא ושמאלא ברחמי ותחנוני בכמה פיוסים להו לבנהא הה\"ד \nביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת ובגין דא אמר נביא בבכי יבאו ובתחנונים אובילם. \nקם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה ואמר ודאי שליחא דמארך אנת לגבן. פתחו תנאין \nואמוראין ואמרו רעיא מהימנא אנת הוית ידע כל דא ועל ידך היא אתגלייא אבל בענוה דילך \nדאתמר בך והאיש משה ענו מאד באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך מני קב\"ה לן \nולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין. (ע\"כ עח א פקודא בתר דא וכו'): \n \n"},{"index":13,"he":"ספר במדבר פרשת שלח לך דף קעד/א\nראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה וגו' פקודא דא להפריש חלה לכהן חל\"ה הכי חושבניה \nמ\"ג ביצים וחומש ביצה חד מחמש ואית חומש חד מן חמשין דאיהו ן' ודא סימן מג\"ן דאיהו \nמיכא\"ל גבריא\"ל נוריא\"ל. חלה שכינתא. דבאתר דאלין מלאכין תמן אבהן תמן. ובאתרא \nדאבהן תמן שכינתא תמן ובה ויחל בה צלינא הה\"ד ויחל משה את פני יי' אלקיו אדני ידוד \nאתה החלות להראות את עבדך ובה חלה זכות אבות. ובה תמה זכות אבות לרשעים דהוו מקבלים \nאגרייהו בהאי עלמא דמסטרא דימינא דתמן יי' דאיהו חכמה שרותא דשמא דידוד דאיהו אחזי \nזכותא על בנהא מימינא דתמן רמ\"ח פקודין דעשה מסטרא דאת ה' בתראה דאיהי לשמאלא \nדגבורה דתמן לא תעשה דאינון שס\"ה דתמן נדונין רשעים גמורים תמה לון זכות אבות \nואתהפך לון שם ידו\"ד הוה\"י ואוליפנא מהמן הרשע וכל זה איננו שוה לי: \nע\"כ \n \n"},{"index":14,"he":"ספר במדבר פרשת שלח לך דף קעד/ב\nציצית פקודא דא איהו לאדכרא כל פקודי אורייתא בגינה כד\"א וראיתם אותו וזכרתם את כל \nמצות יי' ועשיתם אותם דא איהו סימנא דמלכא לאדכרא ולמעבד. כתיב ועשית ציץ זהב והא \nאוקימנא רזא דציץ לאתעטרא ביה כהנא רבא ודא איהו ציץ לאסתכלא ביה עיינין דאיהו סימן \nדעלמא עלאה דאתעטר ביה כהנא רבא ובגין כך אסתכלותא דיליה מכפרא על עזות פנים דלא \nקיימא לקמיה אלא פנים דקשוט רזא דכל אינון פנים עלאין דאינון פנים \n \n"},{"index":15,"he":"ספר במדבר פרשת שלח לך דף קעה/א\nדקשוט פנים דאמת דכלילן באמת דיעקב ציצית איהו נוקבא רזא דעלמא תתאה אסתכלותא \nלאדכרא ציץ דכר ציצית נוקבא ודא לכל ב\"נ. ציץ לכהנא. ותנינן אסור לאסתכלא בשכינתא \nבג\"כ אית תכלא בגין דכלת איהו כרסייא לבית דוד ותקונא דיליה ודא איהו דחלא מן קדם \nיי' לדחלא מההוא אתר. ועל דא וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יי' ודא כרסייא דדיינין \nבה דיני נפשות כמה דאוקמוה דכל גוונין טבין לחלמא בר תכלא דאיהו כרסייא דסליק בדינא \nדנפשות. כתיב ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת. ונתנו על הכנף לא כתיב. אלא ונתנו על \nציצית דדא איהו דחפי על שאר חוטין. וראיתם אותו וזכרתם וכתיב זכור את אשר עשה לך \nעמלק. מ\"ט דא. אלא לברא דפריץ גדריה ונשכיה כלבא כל זמנא דאבוי בעי לאוכחא לבריה \nהוה אמר הוי דכיר כד נשיך לך כלבא. אוף הכא וראיתם אותו וזכרתם דדא איהו אתר דסלקין \nנשמתין למידן. כגוונא דא והיה כל הנשוך וראה אותו וחי אמאי אלא כד סליק לעינוי וחמי \n"},{"index":16,"he":"דיוקנא דההוא דנשיך ליה הוה דחיל וצלי קדם יי' והוה ידע דאיהו עונשא דחייביא. כל \nזמנא דברא חמי רצועה דאבוי דחיל מאבוי. אשתזיב מרצועה אשתזיב מכלא. מאן גרים ליה \nלאשתזבא ההוא דחמי בעינוי ההוא רצועה. ההוא רצועה גרים ליה לאשתזבא. וע\"ד וראה אותו \nוחי חמי רצועה דאלקי ליה ואיהו עביד ליה לאשתזבא אוף הכא וראיתם אותו וזכרתם ועשיתם \nודאי ואי לאו הא רצועה דהאי יגרום לכון למהוי תבין לפולחנא דילי תדיר. וכדין \nועשיתם. ולא תתורו אחרי לבבכם ימנע מנכון בישין ארחין אחרנין ודאי. לא תתורו ולא \nתעבדו בישין ועל דא סלקא גוון תכלא דא תכלת דמיא לכסא הכבוד מה כסא הכבוד עביד לבר \nנש למהך לארחא דמישר לדכאה ליה אוף האי תכלת עביד לב\"נ למהך בארח מישר ודאי דכלא \nאית לדחלא מהאי אתר למיהך במשיר. כתיב מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואומר רזי \nלי וגו'. מכנף הארץ דא כנף דציצית דאיהו כנף הארץ. זמירות שמענו אלין שאר חוטין \n"},{"index":17,"he":"דנפקין ותליין מאתר עלאה גו אינון שבילין עלאין דנפקין מחכמה עלאה. צבי לצדיק דא \nצדיק חי העולמים דאינון חוטין אינון שפירו דיליה דהא מניה נפקין וכל חוטא כלילא \nבתרין סטרין. וכד אסתכלנא אמינא רזי לי רזי לי דהא מגו רזא עלאה דכל מהימנותא \nנפקין. וכד אסתכלנא בתכלת וחמינא רצועה לאלקאה אתר דחילו למדחל אמינא אוי לי דבני \nנשא לא ידעי לאשגחא ולאסתכלא על מה מתענשין לשקרא בהאי בוגדים בגדו דהא קורין ק\"ש \nבלא ציצית וסהדין סהדותא דשקרא ואלין אינון בוגדים דבגדו משקרי דגרמייהו. ובגד \nבוגדים בגדו לבושא דלהון בלא ציצית אקרי בגד בוגדים. לבושא דאינון בוגדים דבגדו \nדמשקרי וסהדין סהדותא דשקרא בכל יומא ווי לון ווי לנפשיהון דסלקי בההוא כרסייא \nדתכלא למידן ועלייהו כתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני ההוא בגד דלהון אשתמודע \nלגבי כל מאריהון דדינין ווי לון דלית לון חולקא בעלמא דאתי. זכאין אינון צדיקייא \n"},{"index":18,"he":"דמלבושיהון ותקוניהון אשתמודען לעילא לאוטבא לון בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ע\"כ: \n(שמות מג א והיה לאות וכו') \n \nספר במדבר פרשת קרח דף קעח/ב\nכל פטר רחם לכל בשר וגו' ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה. פקודא דא לפדות פטר חמור לפדות \nלעלמא דאתי ואי קודם דאזיל לההוא עלמא לא יפדה נפשיה ורוחיה ונשמתיה באורייתא עתיד \nלאחזרא להאי עלמא כדבקדמיתא ישוב לימי עלומיו ולקבל נפשא ורוחא ונשמתא כתיב (שם) הן \nכל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר וישראל בגין דפדיון דלהון הוה בלא תורה דאיהו כסף \nכסופא דעלמא דאתי אהדרו תלת זמנין אחרנין בגלותא ובפורקנא בתרייתא דפורקנא דלהון \nיהא באורייתא לא יהדרון לעולם בגלותא. אתו רבנן ובריכו ליה ואמרו רעיא מהימנא קב\"ה \nיפדה לך וכל ישראל יפדון על ידך ותתחדש עמהון ואינון עמך. פקודא בתר דא לדון בערכי \nבית וברזא דחכמתא בית דב\"נ דא אתתא אי איהי אתתא דטוב ורע ובעי להמיר רעה בטובה \nיפדה לה מההוא רע ויהיב לה ערך דילה אבל אתתא דאילנא דחיי אתמר בה לא יערכנה זהב \n"},{"index":19,"he":"וזכוכית ותמורתה כלי פז ואין לה ערך כמה דאתמר אשת חיל עטרת בעלה ואתמר אשת חיל מי \nימצא וגו'. ודא שכינתא. מאן דגמיל חסד עמה לית ערך לאגרא דיליה. ומאן דחאב לגבה לית \nערך לענשא דיליה. כמה שפחות אית לה דמשמשין לה וכל חדא וחדא מנייהו אית לה ערך וכל \nחד וחד צריך פדיון אבל מאן דירית נשמתא או רוחא או נפשא משכינתא לא צריך פדיון \nדשכינתא עלה אתמר אני יי' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן דפדיון דילה בקב\"ה תליא \nדאמשכן לה (לגבי) ישראל בקשורא דתפילין באות דשבת באות דיומין טבין באות דברית \nותורה בכמה פקודין. דפדיון דילה תליא בקב\"ה הה\"ד ואעש למען שמי ובגינה ואף גם זאת \nהכי כמה פקודין אינון דעבדין בני נשא על מנת לקבל פרס וכמה חובין ולכל פקודא אית \nליה ערך בההוא עלמא (ס\"א אבל עונשא) ולכל עונשא למאן דאעבד עלייהו אין ליה ערך \nושיעור: \nפקודא בתר דא לדון במחרים נכסיו לכהן הה\"ד כל חרם בישראל לך יהיה ורזא דא (באדם \n"}]}
