{"id":"kabala-e99d9887b26c-1-19","bookId":"kabala-e99d9887b26c","part":1,"torah":19,"title":"קטע 19","hebrewTitle":"קטע 19","segments":[{"index":1,"he":"כלא וביה תליא ענשיה או אגריה ולא במלאך ושרף ולא בשום בריה דעלמא ובגין דא אוקמוה \nרבנן דמתניתין המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם מיד דשמע מלין אלין דאר\"ש \nבוצינא קדישא חדא ר\"מ (ס\"א דאר\"מ בוצינא קדישא חדא) וכל חבדייא בריכו ליה ואמרו ר\"מ \nאי לא הוה אתי ב\"נ בעלמא אלא למשמע דא דיי. זכאה איהו מאן דאשתדל בגלותא בתראה \nלמנדע לשכינתא לאוקיר לה בכל פקודין ולמסבל בגינה כמה דוחקין. כמה דאתמר אגרא דכלה \nדוחקא וישכב במקום ההוא אם יש כ\"ב אותיות באורייתא איהי שכיבת עמיה מאן י\"ש חכמה \nמאין דבאתר דשכינתא עלאה תמן חכמה תמן ובגינה אתמר להנחיל אוהבי יש והיינו ועשה חסד \nלאלפים לאוהבי. מסטרא דאהבת חסד. ויש דאיהי חכמה לימינא דהכי אוקמוה הרוצה להחכים \nידרים ובגין דא להנחיל אוהבי יש תא חזי ברזין סתימין במדות דקב\"ה ההיא מדה דמשתדלין \nבה ודכרין בה עלה אתמר ממדה שאדם מודד בה מודדין לו ושבעין אנפין לאורייתא והאי \n"},{"index":2,"he":"איהו (שם) בכל המקום אשר אזכיר את שמי. תזכיר את שמי מבעי ליה אלא בההיא מדה דאזכיר \nאת שמי בההיא מדה אבא אליך וברכתיך: \n \nספר במדבר פרשת פנחס דף רמב/א\nפקודא דא להקריב מנחה בכל יום ולהקריב קרב מוסף שבת ואבתריה לדסדיר לחם הפנים \nולבונה וקרבן מוסף בראש חדש. בוצינא קדישא בכל יומא צריך לשדורי דורונא למלכא בידא \nדמטרוניתא אי איהי ברשו בעלה צריך תוספת כגון מוסף בשבת ובראש חדש ומוסף דכל יומין \nטבין דאיהו רשות היחיד דיליה ועמודא דאמצעיתא איהו בעלה דהאי רשות ויעקב דתקן צלותא \nדערבית איהו דרגא דיליה דעמודא דאמצעיתא בגין דא אוקמוה מארי מתניתין תפלת ערבית \nרשות דאף על גב דבגלותא דדומה ללילה דשלטין תמן סמאל ונחש וכל ממנן דאכלוסין דיליה \nושכינתא נחתת בגלותא עם ישראל איהי ברשו דבעלה אשתכחת הדא הוא דכתיב אני יי' הוא \nשמי וכבודי לאחר לא אתן ובגין דא ויפגע במקום לית פגיעה אלא פיוסא כגון אל תפגעי בי \n"},{"index":3,"he":"כ\"י פייסת ליה דלא יזוז מינה דקודשא בריך הוא איהו מקומו של עולם מאי עולם דא \n \nספר במדבר פרשת פנחס דף רמב/ב\nשכינתא תרגום עולם עלמא לישנא דעולימא כד\"א העלמה. ומה כתיב ביה וילן שם אתפייס עמה \nלמיבת תמן בגלותא עם שכינתא. ואי תימא דיעקב פייס לה שפיר ובגין דאיהי בכל ליליא \nדאיהו גלותא ברשו בעלה אוקמוה תפלת ערבית רשות. ופירושא אחרינא איהו תבן למיכל \nלבעירן חומריים בק\"ו. נחתו מארי מתניתין ואשתטחו קמיה והדי בהאי מלה וקשרו לה בכמה \nקשרין דרזין סתימין ואעטרו לה וסליקו לה לגבי חברייא דאשתארו תמן. אמר רעיא מהימנא \nבוצינא קדישא בגין דא בשאר צלותין איהו חובה דשטר חוב עלייהו לסמכא לה בצדיק חי \nעלמין דביה כל הסומך גאולה לתפלה אינו נזוק בכל אותו יום. ובמאי סמיכת על יסוד \nבדרועא ימינא הה\"ד חי יי' שסבי עד הבקר כד מטי זמן צלותא דמנחה בערב היא באה הה\"ד \nותבא אליו היונה לעת ערב בגין דמנחה שלוחה היא לאדוני אדני מבעי ליה) בגלותא דעשו \n"},{"index":4,"he":"והנה גם הוא אחרינו. ועוד לאדוני (אלקים לאלוקים) דא איהו אדון כל הארץ ודא צדיק \nמתמן יוסף הצדיק בכר שורו הדר לו. דעתיד לנפקא מניה משיח בן אפרים ובגיניה אתמר \nוהנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסובינה אלמותיכם ותשתחוינה לאלומתי. ובצדיק כל הכורע \nכורע בברוך. אמר בוצינא קדישא רעיא מהימנא בך אתמר ויקח משה את עצמות יוסף בגין \nדגוף וברית חשבינן חד ובג\"ד עלך אתמר והנה קמה אלומתי וגם נצבה דכך תפלה מעומד וכן \nכל הזוקף זוקף בשם ובצדיק כל הכורע כורע בברוך והיינו ותשתחוינה לאלמתי דאנת אחיד \nבימינא ובשמאלא בגוף וברית ולבתר תסתלק עלייהו לבינה למפתח בה חמשין תרעין דחירו \nלישראל לקיימא כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ובג\"ד צלותא דשחרית חובה דערבית \nרשות בערבית איהו השכיבנו דשכיבת בין דרועי מלכא בגלותא כד ייתי צפרא פסח אחיד ביה \nבימינא אבל בדרועא שמאלא דיצחק תשרי ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת מן \n"},{"index":5,"he":"גלותא ובגין דלא נפקי מסטרא דדינא יעקב שכל את ידיו ושוי שור בימינא אריה בשמאלא \nובג\"ד נאם יי' לאדוני שב לימיני דא צדיק לקבליה משיח בן יוסף ואמר ליה שב לימיני \nדרועא דאברהם בגלותא דישמעאל עד אשית אויביך הדום לרגליך. בההוא זמנא יתער רוח \nיתירה תוספת על ישראל הה\"ד אשפוך את רוחי על כל בשר ויהוי נייחא לישראל מאומין \nדעלמא ונוח מאויביהם כגוונא דשבת דאתוסף בב\"נ נפש יתירה בשבת ואית לון בה נייחא אי \nבנפש יתירה אית לון נייחא דאיהי נוקבא כל שכן ברוחא דאיהו דכורא. ותנאים ואמוראים \nנפש יתירה בשבת לכל ישראל כחדא חד איהי אבל לכל ב\"נ איהו כפום עובדוי ואוליפנא מק\"ו \nדתיובתא דכל ישראל כחדא בכל זמנא דחזרין כלהו מתקבלי הה\"ד כיי' אלקינו בכל קראנו \nאליו דשם יי' מוכתר עלייהו בכתריה דאיהו כתר עליון והאי איהו נשמה יתירה דכל ישראל \nבשבת ויומין טבין ובג\"ד תקינו בכל יומין למחתם בשם ידוד דאיהו חותם דכל ברכאן \n"},{"index":6,"he":"דצלותין ולא אמרין מוסף בלא כתר. ובשבת תקינו למימר במוסף כתר יתנו לך יי' אלקינו. \nאבל לכל חד מישראל הכי נחית ליה נפש יתירה כפום דרגא דיליה. אי הוא חסיד יהבין ליה \nנפש יתירה ממדת חסד כפום דרגא דיליה. אי איהו גבור ירא חטא יהבין ליה נפש יתירה \nממדת גבורה. ואי איהו איש תם יהבין ליה נפש יתירה ממדת אמת ונפש יתירה דא מלכות \nדאיהי כלילא מעשר ספיראן וכפום מדה דב\"נ. אם נשיא ישראל או חכם או מבין בחכמה או \nבתורה דאתמר ביה להבין משל ומליצה או בנביאים או בכתובים הכי יהבין ליה נפש יתירה \nדאתקריאת כתר מלכות ואי חכם כמה דאוקימנא המחכים לכל אדם דאתמר כלם בחכמה עשית \nיהבין ליה נפש יתירה מתמן. ואם הוא מבין דבר מתוך דבר באורייתא יהבין ליה נפש יתירה \nמבינה. ואם הוא חכם בנביאים ובכתובים יהבין ליה נפש יתירה מנצח והוד. ואי איהו צדיק \nגמור דנטר אות ברית אות שבת אות יומין טבין אות תפילין יהבין ליה נפש יתירה מצדיק \n"},{"index":7,"he":"ובכל אתר נפש יתירה ממלכות ואי איהו ב\"נ מכל מדות אלין יהבין ליה כתר בשם ידוד \nכידוד \n \nספר במדבר פרשת פנחס דף רמג/א\nאלקינו בכל קראנו אליו אין קדוש כידוד מעלמא דדכורא דאיהו תפארת מלך מוכתר בכתר \nעלאה דבה ימלוך בשכינתיה דאיהי נפש יתירה וכתר נשמה יתירה ידו\"ד רוח דאתמר אשפוך את \nרוחי על כל בשר ואיהו כליל י' ספיראן מעילא לתתא כגוונא דא י' חכמה ה' בינה ו' כליל \nשית ספיראן מחסד עד יסוד ה' מלכות כ' מן כידוד אלקינו כתר על רישיה והאי איהו נשמה \nדאתוספא ביום שבת ובגין דעלת העלות מופלא ומכוסה בהאי כתר ואתפשט בשם ידוד. בשבתות \nוימים טובים לית שולטנותא לסמאל ולנחש ולכל ממנן דיליה ולית ליה שלטנותא לגיהנם \nנוקבא בישא דסמאל ולא למשריין דיליה כלהו מתטמרין מן קדם משרייתא דמלכא כגוונא \nדיתטמרן אומין עכו\"ם דעלמא כד יתגלי משיחא הה\"ד ובאו במערות צורים ובנקיקי הסלעים. \nקמו תנאין ואמוראין ואמרו רעיא מהימנא אנת הוא שקיל לכל ישראל ממולא מכל מדות טבין \n"},{"index":8,"he":"ודאי בך שרייא ההוא דאתמר ביה אין קדוש כידוד אלקינו אנת כתר על כל חד וחד מישראל \nכי אין בלתך ב\"נ דיהא כתר עלך לא נשיא ולא חכם ולא מבין ולא חסיד ולא גבור ולא תם \nולא נביא ולא צדיק ולא מלך. אנת הוא בדיוקנא דקב\"ה ברא בדיוקנא דאבוהי כגוונא \nדישראל דאתמר בהון בנים אתם ליי' אלקיכם. אשלים פקודין דמארך דלית פקודין מאלין \nדילך דלא יתעטר ביה קב\"ה ושכינתיה עילא ותתא בכתר עלאה בכל מדה ומדה: \nפתח ואמר תנאין ואמוראין דכד הוה קרי לכלהו לר\"ש בכלל עמהון בכל זמנא אמר לון אנא \nמשבחנא לכו כפום נדיבות דלכון דאתון בני נדיבים אברהם יצחק ויעקב לית מאן דיכיל \nלשבחא לכון אלא מדי עלמא דאפילו אורייתא כלה עד אין סוף בכו היא תליא כגוונא דאתמר \nבאורייתא ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים הכי שבח דילכו אבל יתקיים בכו מה דאתקיים בי \nדחדינא ביקרא דאהרן אחי כמה דאוקמוה הלב ששמח בגדולת אחיו ילבש אורים ותומים ותנאין \n"},{"index":9,"he":"ואמוראין כל מוספין דשבתות וימים טובים. כל מוסף דאמרינן ביה כתר מהכא אשתמודעין \nוכל צלותין דישראל ריחא דלהון כריחא דמר ולבונה וכל אבקת רוכל בשאר יומין אבל \nבשבתות וימים טובים חשיב עליה מכל מיני בשמים. בגין דביומין טבין סלקין מכל אבקת \nרוכל דאתמר ביה ויאבק איש עמו דצלותא דאיהי פגימה אתאבק עמה סמאל לאגחא עמה בההוא \nפגימו דעבירה בההוא אבק דדא ודא סליק עד שמיא. אבק דיעקב לאולפא זכותא על צלותא \nבכמה משריין דחובין (ד\"א דזכוון) דאינון (ס\"א חילין) חבילין ומשריין דמתכנשין עמיה \nלאולפא זכו עלה ואבק דרגא דסמאל סליק בכמה משריין דחובין לאולפא חובין עלה ודא \nצלותא דערבית דאקרי סלם דיעקב דבה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו אלין דסלקין \nחובין ונחתי זכוון תחותייהו ואלין סלקין זכוון ונחתין חובין תחותייהו ומשפילין לון \nבכמה קרבין דאינון מארי תריסין במלחמתה של תורה עד דישתמע קרבא לטורין רברבין \n"},{"index":10,"he":"דאינון אברהם יצחק ויעקב הה\"ד שמעו הרים את ריב יי' ריב דצלותא ריב דאורייתא והאי \nקרבא דצלותא דערבית עד עלות השחר. דרבן גמליאל אוקמה עד עלות השחר דתפלת ערבית זמנה \nכל הלילה אלא דחכמים עבדו גדר עד חצות ובג\"ד ויאבק איש עמו עד עלות השחר מאן שחר \nצלותא דערבית דשיעורה עד בקר דאברהם דאיהי ארבע שעות וישכם אברהם בבקר בריש שעתא \nקדמאה בסוף השחר (דאיהו) נצח יעקב דתמן למנצח על אילת השחר לנטלא נוקמא מסמאל דנגע \nבירך שמאלא דיעקב דאיהו הוד דביה אתמר נתנני שוממה כל היום דוה הוד מסטרא דהוד. אלף \nחמישאה אשתארת בי מקדשא חרבה ויבשה: \nאמר ר\"ש דא הוד דילך רעיא מהימנא דביה אנת חרב מנבואה דילך משמאלא ובגין דאנת מוליך \nלימין משה דאיהו נצח רישא דשחרין אילת אהבים. פתח דוד למנצח על אילת השחר דביה ייתי \nמארי נצחן קרבייא. ובגין דנצה והוד תרין שחרין אוקמוה במתניתין מאימתי קורין את שמע \nבשחרין ולא אמר בשחר אלא בשחרין תרין. ותרין משיחין יתערון לגבייהו משיח בן דוד \n"},{"index":11,"he":"לקבל נצח ואתקשר בבקר דאברהם הדא הוא דכתיב נעימות \n \nספר במדבר פרשת פנחס דף רמג/ב\nבימינך נצח הוד בגבורה דביה משיח בן אפרים אחיד אנת באמצעיתא דדרגא דילך תפארת \nדאתקשר בך עמודא דאמצעיתא ויסוד חי עלמין בדרגא דילך וחכמה בימין הרוצה להחכים \nידרים ובינה לשמאלא הרוצה להעשיר יצפין איהי הקשת גבה. והאי איהו לבושא דשכינתא \nלבושא דצדיק דאתקרי ברית הקשת ואיהו אות שבת ואות י\"ט ואות תפילין ואות ברית מילה \nואמר קב\"ה מאן דלאו איהו רשים בהאי אות לא ייעול במראה דא בחדר דא והאי איהו מטה \nדעמודא דאמצעיתא מטה ביה כלפי חסד לצדיקים גמורים למיהב לון זכוון בח\"י ברכאן \nדצלותא ומטה כלפי חובה לרשיעייא למידן לון בגבורה לדינא כפום עובדיהון ובעמודא \nדאמצעיתא מאריך על בינונים והאי איהו ש תלת גוונין דקשת אות ברית הקשת בת יחידה שבת \nמלכתא ואית לה שית דרגין תחות שולטנותא דאינון ששת ימי המעשה דכלילן במטטרון \n"},{"index":12,"he":"דעלייהו אתמר ששת ימים תעשה מעשיך אבל בת יחידה שבת לידוד העושה בה מלאכה יומת. \nידוד אתקרי באות ה'. ומסטרא דא יד\"ו לימינא דאיהו ה' שלימו דיליה והכי לכל סטרא \nבשית סטרין ידו דוי ויד יוד דיו ודי אינון ח\"י אתוון דכלילן בצדיק חי עלמין ואיהי \nרביעית ההין בכל סטרא ואיהי ה\"א מסטרא דשמא מפרש יו\"ד ה\"א וא\"ו. יו\"ד בחסד ה\"א \nבגבורה וא\"ו בתפארת. כד שלטא האי ט\"ל אסרו חכמים ארבעים מלאכות חסר אחת. ואתקריאו \nאבות מלאכות ע\"ש דאינון לקבל דשליט עלייהו ט\"ל דאיהו ארבעים חסר אחת ובאלין ארבעים \nמלאכות חסר חד לקה עשרה מלקיות לאדם ועשרה לנחש ותשעה לארעא. ובגין דט\"ל שלטא בשבת \nדאיהו ה' אין לוקין בשבת. והאי ט\"ל לאו איהו כט\"ל דחול מסטרא דעבד מטטרון וארבעים \nמלאכות חסר אחת הם הזורע והחורש וכו'. כבא סבא שכינתא אתקרי אר\"ץ דקב\"ה הה\"ד והארץ \nהדום רגלי מסטרא דחסד אתקריאת מים ומסטרא דגבורה אתקריאת אש. ומסטרא דעמודא \n"},{"index":13,"he":"דאמצעיתא אויר ואיהי ארץ קרקע לכלהו ובגין דנשמתא יתירה אתפשטא בשכינתא דאיהי שבת \nמלכתא דאתמר בה ומלכותו בכל משלה משם איהי מלכות דשלטנותהא על ארעא ועל אילנין \nוזרעין (וטורין ואבנין) ובגין דאילנא דחיי דהיא נשמתא יתירה דבשבת בה תולדין דילה \nאית נייחא לארעא דאיהי שכינתא. ובגין דשכינתא עלאה אתפשטת בארעא דאתמר בה פרה אדומה \nתמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול. אסור לחרוש בשבת חרישה בשור דאתמר על \nגבי חרשו חורשים ושכינתא רתאה איהי פרה אדומה מסטרא דגבורה. תמימה מסטרא דחסד דאיהו \nדרגא דאברהם דאתמר ביה התהלך לפני והיה תמים. אשר אין בה מום מסטרא דעמודא \nדאמצעיתא. אשר לא עלה עליה עול. מסטרא דשכינתא עלאה דאיהי חידו דכלא חדו באתר דאיהי \nשלטא והזר הקרב יומת לית רשו לסטרא אחרא לשלטאה לא שטן ולא משחית ולא מלאך המות \nדאינון מסטרא דגיהנם ובגין דא ביומין דחול אמרין ישראל והוא רחום יכפר עון ולא \n"},{"index":14,"he":"ישחית והרבה להשיב אפו וגו' בגין דביומין דחול שכינתא תתאה אתלבשת באלין קליפין \nדמיתה דדינא ובשבת אתפשטת מנייהו בגין דאילנא דחיי דאיהו בן י\"ד יד\"ו אתחבר בה\"א \nבההוא זמנא נייחא אשתכחת לה\"א וכל מה דאיהו תחותה ולא צריך למימר ביה והוא רחום \nומאן אינון (ס\"א תחותה) תחות י' ישראל וכל אתר דישראל משתכחין נטירו אשתכח ונייחא \nובג\"ד אסור למחרש בארעא ולמעבד בה גומות דהוי כאיו עביד פגימו בארעא קדישא דאיהי \nשכינתא ואסור לאשתמשא בכלים דארעא בשבת ואפילו לטלטל אבן ולא מדי אלא כלי בעלמא \nדיהוי נייחא לון בזכו דשכינתא דאתקריאת אבנא דכתיב בה והאבן הזאת אשר שמתי מצבה \nבצלותא עמידה איהי לישראל דבגינה אית לון קיומא בעלמא. ועליה אתמר משם רועה אבן \nישראל. על אבן אחת שבעה עינים אבן מאסו הבונים ובג\"ד ושמרו בני ישראל את השבת לעשות \nאת השבת לדרתם ברית עולם צריך לנטרא לה בדירתם דלא יפקון מרה\"י לרה\"ר והאי איהו \n"},{"index":15,"he":"דאוקמוה מארי מתניתין יציאות השבת שתים שהן \n \nספר במדבר פרשת פנחס דף רמד/א\nארבע הוצאה מרשות לרשות והכנסה נמי יציאה קרי לה ואינון סמאל ונחש צריכין ישראל \nלנטרא לון דלא ייעלון לדירה דשכינתא דאיהי רשות היחיד מאן רשות הרבים חללה שפחה \nזונה נדה גויה רשות דסמאל ונחש ושבעה ממנן דעמין ע\"כ: \nרעיא מהימנא דף רמד/א אמר רעיא מהימנא מאן דמזלזל בפרורין דנהמא וזריק לון באתר דלא \nאצטריך האי כל שכן מאן דמזלזל בפירורין דמוחא דאינון טפין דזרע דזריק לון בארעא \nדאתמר בהון כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ או דזריק לון בנדה או בבת אל נכר או \nבשפחה או בזונה וכ\"ש וכ\"ש מאן דמזלזל בפירורין דנהמא דאורייתא דאינון קוצי אתוון \nותגי אתוון דאתמר עלייהו כל המשתמש בתגא חלף. כ\"ש מאן דמסר רזין דאורייתא וסתרי \nקבלה וסתרי מעשה בראשית או סתרי אתוון דשמא מפרש לאנשים דלאו אינון הגונים דשליט \nעלייהו יצר הרע אשה זונה דאתמר עלה כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ולית לחם אלא כ\"ב \n"},{"index":16,"he":"אתוון דאורייתא ולית ככר אלא אפילו הלכה אחת: \n(ועוד רעיא מהימנא) ובחבורא קדמאה לא גלי רזא באלין פרורין אלא בארח פשט ולא \n \nספר במדבר פרשת פנחס דף רמד/ב\nיהיב בהון שיעורא אבל אוקמוה מארי מתניתין דשיעורא דפירורין כזית לפחות כל שכן אי \nאינון כביצה דמארי מתניתין דקדקו עלייהו עד כזית עד כביצה לברכא עלייהו וארח רזא \nא\"ח הוא מ' פרורין שלש לכל סטר תלת מן ד' תרין עשר רביעית איהו שלימו לאשלמא ביה \nעשר. ולאשלמא ד' דאינון ידוד מאי עשר אינון יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א קוצא דאת ד' מן אחד \nשיעורא כזית י' מן ידוד שיעורא דיליה כביצה איהי ד' שלימו דמרכבתא דאדם ושלימו \nדארבע אנפין דאדם ובג\"ד ישא ידוד פניו אליך. ואוקמוה מארי מתניתין והכתיב אשר לא \nישא פנים אלא אמר הקב\"ה ולא אמרתי להם ואכלת ושבעת והם דקדקו עליהם עד כזית או עד \nכביצה ואיך לא אשא להם פנים. ורבנן דמתניתין ואמוראין כל תלמודא דלהון על רזין \n"},{"index":17,"he":"דאורייתא סדרו ליה. קח רעיא מהימנא וסליק ידוי קמי קב\"ה ושכינתיה ואמר הכי קב\"ה יהא \nרעוא דילך למיהב לון מזונא שלימתא לתקנא לגבך ולגבי מטרוניתא עלאה עלמא דאתי דאתמר \nעלה כי ליי' המלוכה ומושל בגוים. ולגבימטרוניתא תנינא דאתמר בה זמנא תניינא והיתה \nליי' המלוכה לתקנא פתורא שלימתא מכל עדונין ומכל מאכלין ואנא מזמן עמך לכל מארי \nמתניתין ולמארי מקרא ולמארי תלמוד וכ\"ש למארי סתרי תורה דילך כלה דילך מטרוניתא \nקדישא דילך עלאה ותתאה וכלא ברשות דעלת כל עלאין אדון כל האדונים מלך על כל המלכים \nדעילא ותתא דאיהו יחיד בלא תניינא ולית את ונקודה דמשתתף בהדיה ולא שנוי גוונין \nדאינשא דאיהו מארי כל מפתחאן דרזין דהוויות ושמהן וכנויין וכל רזין גניזין דחכמתא \nדתפתח לון כלהו ליקרא דילך עלת על כל עלות אנא מתחנן קדמך דתפתח לון ליקרא דילך \nדיקרא דילך איהו מאבי ואמי דשמיא ואב דכל ישראל ואם דלהון דאתמר בה ואל תטוש תורת \n"},{"index":18,"he":"אמך ועמך לית שותפו דאם בעלמא: \nקם זמנא תניינא ואמר מארי מתניתין נשמתין ורוחין ונפשין דלכון אתערו כען כולהו \nואעברו שינתא מנכון דאיהי ודאי משנה ארח פשט דהאי עלמא דאנא לא אתערנא בכו אלא \nברזין עלאין דעלמא דאתי דאתון בהון הנה לא ינום ולא יישן. פתח ואמר הוא אוקמוה מארי \n"}]}
