{"id":"kabala-e99d9887b26c-1-21","bookId":"kabala-e99d9887b26c","part":1,"torah":21,"title":"קטע 21","hebrewTitle":"קטע 21","segments":[{"index":1,"he":"אברין דיליה קדם ידו\"ד מה כתיב לאמר לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו. אבל שכינתא איהי \nסלת נקייה דלית חשוכא וקבלא יכיל לאתערבא בה איהי כגפן דלא מקבלא הרכבה ממין אחרא \nדלאו איהי מינה והאי סלת בין דרועי מלכא איהי יתבא בלולה בשמן כתית. (שייך לקמן סוף \nע\"ג) אמר רעיא מהימנא בוצינא קדישא כמה מתיקין מילך ודאי אתמר הכא בלולה בשמן כתית \nואתמר התם באורייתא דבע\"פ בלולה במקרא במשנה בתלמוד ועוד אית רזא תניינא בלולה בשמן \nכתית ודאי לאו אורייתא איהי בלולה אלא למאן דסביל כמה מכתשין בגינה כמה דאוקמוה \nמארי מתניתן דלית אורייתא מתקיימת אלא במי שממית גרמיה עלה. ועוד אמרו בזמן שאתה \nמכתת רגליך ממדינה למדינה תזכה לראות פני שכינה. ועוד בלולה בשמן \n \n"},{"index":2,"he":"ספר במדבר פרשת פנחס דף רמז/ב\nכתית דא הוא דמקיים פ במלח תאכל ומים במשורה תשתה. ועוד בלולה בשמן כתית הה\"ד והוא \nמחוללמפשעינו מדוכא מעונותינו. ועוד בלולה בשמן כתית דא צדיק חי עלמין דנגיד טפין \nקדישין דאינון פירורין כזיתים ממוחא עלאה דאינון חד עשרון לקבל י' ושני עשרונים י' \nי' ושלשה עשרונים לפר י' י' ואינון עשרון לכבש וב' עשרונים לאיל ושלשה עשרונים לפר. \nורזא דמלה אמרו בתעניות אין טפה יורדת מלמעלה שאין עולין כנגדה טפים ואינון ברזא \nדא. ורמיזו דלהון לקבל תלת מוחין. חד מוח הזכרון. תניינא מוח המחשבה. תליתאה מוח \nהדמיון. הדמיון והזכרון סלקין מן לבא המחשבות נחתא (ס\"א על לבא) עלייהו ללבא \nומקבלין לה עלייהו כמלכא בגין דהאי אדם דאיהו מחשבה דרכיב ושליט על חיוא תליתאה \nונחית עלה לגבי תרין חיון ופתחין גדפייהו לקבלא לה כגון חולם על צרי אתעביד סגולתא \nודא כתר עליון על חכמה ובינה עשרון ושני עשרונים רמיזין לתלת חיון דמרכבתא עלאה \n"},{"index":3,"he":"דאינון גדולה גבורה תפארת שלשה עשרונין רמיזין לנצח הוד יסוד מרכבת המשנה רביעית \nההין דא מלכות קדישא ה' רביעאה מן שם ידו\"ד דאיהו ארבע אנפי אדם: \nובחבורא קדמאה. אמר רעיא מהימנא ההיא תגא דזרקא איהי יוד רביעית אוף הכי בחיה דשמה \nאדם דארבע אנפין דיליה דאינון ידו\"ד מקף שופר הולך סגולתא תלת חיון דאינון תריסר \nשבטין: \nובחבורא קדמאה. אמר רעיא מהימנא מלכו בשית ספירן איהי עולה תמיד לגבי ו' דאחיד בהון \nבן ידו\"ד גניז בבינה ובאן ספירה מאינון שית סליקת לגביה ביומא תליתאה דאקרי תפארת \nדביום השבת אתוסף עמיה נפש יתירה דאיהי בינה ה' עלאה י' אות בשבת חכמה עלאה. מלך \nמעוטר בכתר ובג\"ד בתפלת מוסף כתר יתנו לך. ובראשי חדשיכם וכי כמה רישין אית לה \nלסיהרא אלא אינון תרין נקודין כגוונא דא נקודה תתאה סיהרא תרין רישין דילה תרין \nנקודין דאינון עלה סגול בקדמיתא הוה כתר עלי תרי מלכין כגוונא דא והות סגולתא ולבתר \n"},{"index":4,"he":"דאמרת אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד א\"ל הקב\"ה לכי ומעטי את עצמך ונחיתת \nלרגלוי דתרין מלכים כגוונא דא והיינו סגול מה דהות סגולתא אתהדרת סגול ורזא דמלה \nלקבל תרין נקודין דאינון תרין מלכים קא רמיז פרים בני בקר שנים ולקבל נקודה עטרה על \nרישייהו אמר ואיל אחד כמו כתר אחד בתר דאמרת אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד \nאזעירת גרמה אוף הכי ושעיר עזים אחד לחטאת. איל דיצחק אתהדר שעיר. אתהפך מרחמי \nלדינא ואתזעיר ובג\"ד שעיר עזים אחד לחטאתולא אמר לעולה למהוי כתר ומנלן דאית ירידה \nבחטאת שנאמר וירד מעשות החטאת ואמאי שתף עולה עם חטאת בירידה אלא לאולפא דעולה הות \nבקדמיתא מדת הרחמים ולבתר אתהפכת לדינא בירידה ואתקריאת חטאת וכלא חד. ובגין דא \nהביאו עלי \n \n"},{"index":5,"he":"ספר במדבר פרשת פנחס דף רמח/א\nכפרה עלי הות סיהרא כתר ודאי כגוונא דא. ולבתר אתמעיטת ונחתת לרגלין דיליה כגוונא \nדא. ובזמנא דא הביאו עלי כפרה איתמר בה היא העולה סליקת מרגלוי דאתמר בה והארץ הדום \nרגלי למימר בה השמים כסאי. והאי איהו רזא צדיק מושל יראת אלקים דמהפך דינא לרחמי. \nורזא דמלה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה כגוונא דא דוד\"י ידוד ועוד כבש א' ושני \nכבשים בני שנה תמימים לקבל תלת ספירן שבעה כבשים בני שנה לקבל שבע ספירן. שבעה \nכבשים אינון ז' יומין דסיהרא. בני שנה בנוי דסיהרא דאקרי שנה דאיהי חדא מאינון שנים \nקדמוניות: \nאמר ר\"מ ודאי בני שנה אתקריאו על שם חמה (נ\"א מלכות) אימא קדישא דאתמר בה פג משה \nכפני חמה (ס\"א סיהרא דאקרי שנה דאית בה שנ\"ה יומין כחשבן) שנה אית בה שס\"ה יומין \nכחושבן שס\"ה לא תעשה ואינו ע\"ד לשמאלא. אימא עלאה סיהרא בימינא אסורה ברתא לאבא \nדאיהו לימינא חסד ואיהי כלילא מרמ\"ח פקודין אשתכח ו' עם אימא לשמאלא. ברתא עם אבא \n"},{"index":6,"he":"לימינא דחסד (ואיהי כלילא מרמ\"ח פקודין אשתכח ו' עם אימא. ברתא עם אבא לימינא). \nורזא דמלה בחכמה יסד ארץ. חכמה אבא. ארץ ברתא. כונן שמים דאיהו ברא עם אימא דאיהו \nתבונה והאי איהו ידד\"ו הויות באמצע. ועוד ושעיר עזים אחד תרין שעירין אינון דאתמר \nעלייהו ולקח את שני השעירים וגו' גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל שעיר ליי' בגין \nמיעוט סיהרא ואיהו שעיר אחד לידו\"ד לחטאת אחד מסטרא דיחודא אבל שעיר דעזאזל לא כתיב \nביה אחד לא קרבן ולא אשה ולא עולה אלא ושלח ביד איש עתי המדברה. ושלח כדאמר יעקב \nמנחה היא שלוחה לאדני לעשו אוף הכי שוחד לתברא רוגזא דסמא\"ל דלאיתקריב למקדשא \nלקטרגא. לכלבא דאיהו רעב ומאן דבעי דלא נשיך ליה יהיב ליה בשרא או נהמא וישקי ליה \nמיא ורזא דמלה אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו' ובדא יתהדר רחימו דב\"נ דלא דיי' דלא \nנשיך ליה בכמה יסורין אלא אתהדר למהוי ליה סניגורא ואתהדר רחימוי. ואמאי הוו שלחין \n"},{"index":7,"he":"ליה ביד איש עתי פגים בגין דסטרין אחרנין כלהו מארי מומין ואתקריאו שעירים דכתיב \nושעירים ירקדו שם. ואתמר בהון ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים דעלייהו אתמר יזבחו \nלשדים לא אלוה. ובשעיר דא אתפרש מכלא ונושא כל חובין דישראל עליה כד\"א ונשא השעיר \nעליו את כל עונותם ועוד בתר דנטיל איהו ונשא. קב\"ה נושא עון מאי בין נושא לנשא. נשא \nמטולא נושא סליקו דמטולא: \n(ובחבורא קדמאה). \n \n"},{"index":8,"he":"ספר במדבר פרשת פנחס דף רמח/ב\nובראשי חדשיכם אינון יעקב ויוסף אלה תולדות יעקב יוסף דמחדתי על סיהרא. אשכחנא \nבספרא דחנוך דאמר כמה דבראש חדש דאתדכיאת סיהרא לאתקרבא בבעלה אצטריך למיהב לסטרא \nאחרא חולקא חדא בההוא זינא דילה. אוף ה\"נ אצטריכת לאתתא בשעתא דאתדכיאת לאתקרבא \nבבעלה למיהב חולקא חדא לס\"א בההוא זינא דיליה ומאן איהו ההוא חולקא טופרהא בטנופא \nדלהון וזעיר מריש דשערא בגין דבעי לאסרקא רישא ולאכרכא לון דא בדא ולא יזיל אבתרה \nההוא סטרא בישא לאבאשא לה ואתפרש מנה בכל סטרין. ומה תעביד מההוא שערא וטופרין לבתר \nדתכריך לון כחדא אצטריך לאנחא לון באתר דלא עברין תמן בני נשא או בגו חורין תתאין \nדחצרא ותגניז לון תמן: \nועוד ובראשי חדשיכם אמרו רבנן דמתני' דכד הוו מקדשין ירחין על פי בית דין הוו \nמשיאין משואות בראשי ההרים והוו אמרין כזה ראה וקדש לזמנין סהרא הות כגוונא דא הוה \nמסתכלא לעילא בקרנהא. ולזמנא מסתכלא לתתא כגוונא דא לזמנין מסתכלא במזרח כגוונא דא \n"},{"index":9,"he":"לזמנין למערב כגוונא דא כ לזמנין לדרום ולזמנין לצפון והאי איהו אסתכלותא דילה לשית \nסטרין דכליל לון תפארת דאיהו ו' גדולה גבורה תפארת נצח והוד יסוד. נקודא דנגיד עליה \nמלגו היא חכמה וההיא חוט דאסחר עלה איהו כתר וההיא נקודה איהו לזמנין עטרה ולזמנין \nכסא למיתב עליה לזמנין שרפשף להדום רגליו ואמאי אתקריאת לבנה על שם לבון ההלכה \nדאיהי מלגו כל כבודה בת מלך פנימה ובאשא דבינה דנחית עלה איהי מתלבנת ורזא דמלה אם \nיהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ומאי דהוה אלקים דינא סומקא בגבורה דתמן בינה אתלבנת \nמסטרא דחסד דתמן חכמה ואתהדרת ידוד ומה גרים לאתהפכא מדינא לרחמי צדיקים גמורים \nדסיהרא מסטרא דעץ הדעת טוב ורע איהי קליפא דיליה חשוכא אם בהרת שחורה היא יצר הרע \nשפחה ושפלה איננה והיא כהה ולית לה מדילה אלא ההוא חוט דנהיר בה דאיהו לוה לה \nבליליא דאיהי גלותא ואתעבר מנה ביממא דאיהו עלמא דאתי דביה וזרחה לכם יראי שמי שמש \n"},{"index":10,"he":"צדקה ומרפא בכנפיה. אבל סיהרא דעץ החיים ההיא נקודה דלגו מנה איהי כמבועא דלית ליה \nפסק דכתיב בה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו ואתקריאת אילת אהבים מסטרא דחסד דהיינו \nאהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד. ותרין קרנין אית לה מן נהורא כגוונא דא לזמנין \nהאחת גבוה מן השנית כגוונא דא לזמנין קרנים אינון שוין. \n \n"},{"index":11,"he":"ספר במדבר פרשת פנחס דף רמט/א\nאמר רעיא מהימנא בההוא זמנא אלין מארי חכמתא וכו' עד יתעבר נחש מעלמא נדפס בפרשת \nאחרי מות דף סז עמוד ב ואחריו במשך מה שכתוב בסמוך ואי תימא דלע' תחיל ולב' שנין \nאולידת בתר אלף ומאתן כחושבן רע\"ב הא כתיב בטרם תחיל ילדה ורזא דמלה והיה טרם יקראו \nואני אענה עוד וגו' ומאי (ס\"א יומא) בטרם אלא קדם דישתלימו. שבעין ותרין שנין בתר \nאלף ומאתן אינון חבלים דיולדה יתגליין ב' משיחין בעלמא ובההוא זמנא ובהיכלו כלו \nאומר כבוד והא אוקמוה כבוד חכמים ינחלו. בההיא שעתא אלין מארי תורה יהון נכבדים \nאלין דסבילו כמה חבלים וצירין כיולדה והוו מבוזין בין עמי הארץ יהון נכבדים ומיד \nיי' למבול ישב לרשיעיא. אין מבול אלא דינין דמבול כגוונא דנפתחו מעיינות תהום \nוארובות השמים נפתחו ביומי טופנא. אוף הכא יתערון דינין לגבייהו עילא ותתא עד דלית \nסוף ותכלית וכל בזויין וקלנא דעבדו אומין עכו\"ם דעלמא לשם ידוד ולעמיה וכמה חרופין \n"},{"index":12,"he":"דסבילו ישדאל מנייהו על שם יי' מכלהו נטיל נוקמא קב\"ה ועל דא אתקרי נוקם יי' ונוטר \nובעל חמה לגבייהו: \nובחדש הראשון מאן ראשון דא ניסן תמן אולידת ההיא חיה לקיים מה דאוקמוה מארי מתניתין \nבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל. ובי\"ד דיליה ויאמר כי יד על כס יה תמן אומי \nלאעברא מעלמא זרעא דעשו עמלקיים בההוא זמנא משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו \nהפסח. משכו משך ידו את לוצצים בההוא זמנא כה אמר יי' לרועים הפושעים בי ואומר ואל \nאדמת ישראל לא יבאו ואלין אינון רועים דענא פרנסי דרא ובג\"ד אתמר עלייהו הנה אנכי \nמפתיה והולכתיה המדברה. ונשפטתי אתכם וגו' כאשר נשפטתי את אבותיכם דקטיל לון במכת \nחשך. (ר' אלעזר אמר וכו' שהוא בהפך הדף) \n \n"},{"index":13,"he":"ספר במדבר פרשת פנחס דף רמט/ב\nאמר רעיא מהימנא מלין אלין סתימין וצריך למפתח לון לגבי חברייא דמאן דסתים לון \nגניזין דאורייתא איהו מצער לון. דלרשיעייא נהורין דרזין אתחזרן לון חשוכין ואיהו \nמתלא לממונא דאיהו גניז מאן דחפר ליה עד דגלי ליה ולאו איהו דיליה אתהדר \nבסוכלתנותיה בחשוכא וקבלא. ולמאן דאיהו דיליה נהיר ליה ובג\"ד אית לב\"נ לגלאה רזין \nסתימין דבאורייתא. בעשור. ט' אינון לכל סטר לקבל ט' ירחין דיולדה כחושבן א\"ח מאן \nיולדת ד' מן אחד א\"ח איהו ט' לד' סטרין דאת ד' ואינון ארבעים א\"ח זכור ד' שמור הא \nארבעין ותרין אשתאר כבוד דאתמר ביה בשכמל\"ו. ואיהו כבוד ל\"ב ד' זמנין לכל סטר דאת \nד' הרי ס\"ד לד' סטרין רנ\"ו ואוקמוה כבוד לעילא ל\"ב לתתא ובג\"ד \n \n"},{"index":14,"he":"ספר במדבר פרשת פנחס דף רנ/א\nמייחדין בכל יומא תרין זמנין דאמרן בהו תרין זמנין כבוד דאיהו ס\"ד ותרין זמנין ד' \nד' מן אח\"ד הרי ע\"ב הרי ד' דאח\"ד שלימו דמ\"ב שמהן ושלימו דע\"ב שמהן ובג\"ד אמרין \nבמזמור לדוד מי זה מלך הכבוד יי' עזוז וגבור ובזמנא תניינא מי הוא זה מלך הכבוד: \nאסתחר ההוא היכלא ופתח תרעא אחרא דסטר דרום (ד\"א צפון) בשבעין ותרין עטרין. לבתר \nאפתח תרעא תליתאה לסטר מזרח בחמשין (ותרין) נהורין דחמשין תרעין דבינה לבתר אפתח \nתרעא אחרא דלסטר צפו (ד\"א מערב) בע\"ב עטרין וכלהו רמ\"ח בחושבן תיבין דפרשיין דק\"ש. \nומה דבקדמיתא ההיא חיה הות זעירא בההוא זמנא אתרביאת הדא הוא דכתיב מלא כל הארץ \nכבודו דאיהו כבוד עלאה ותתאה. כד מטי לח\"י עלמין דביה ח\"י ברכאן דצלותא ופתח ביה \nאלקים שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך כדין עמודא דאמצעיתא אתחבר בהדה בחביבו דנשיקין \nדשפוון ואינון נצח והוד דלשון איהו צדיק בינייהו. לשון למודים בההוא זמנא וישק יעקב \n"},{"index":15,"he":"לרחל כדין קראן לההיא חיה כבוד כבוד אבא ואימא. מקודש מקודש כדין ירחא אתקדשא כדקא \nיאות כדין ובחדש הראשון ראשון ודאי. וכדין משכו וע\"ר בעשור לחדש הזה דאתחבר סיהרא \nקדישא בשמשא דאתמר ביה כי שמש ומגן יי' אלקים (צבאות). ומה דהות נקודה זעירא (ס\"א \nכגוונא דא) אתמלאת בסיהרא וכדין איהי החדש מלא \n \n"},{"index":16,"he":"ספר במדבר פרשת פנחס דף רנ/ב\nוסיהרא אתמלייא כגוונא דא ס מלא כל הארץ כבודו בקדמיתא חסר וכען בשלימו: \nאמר רעיא מהימנא כגון לישנא דאיהו מקל לכל אנשי ביתיה ואיהו לישנא דאת ו' ואיהו מטה \nדביה עשר אותיות וביה מחא קב\"ה על ידוי י' מחאן ובגיןד כל מחאן הוו מסטרא דה' ה'. \nר' עקיבא אומר מנין שכל מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים היתה של \nחמש מכות וכו'. אמו רמעתה וכו'. ואת ה' סלקא באת י' לחמשין מחאן חמש זמנין חמשין \nאינון ר\"ן ובג\"ד ועל הים לקו ר\"ן מכות. אמר יוסף כל מיטב ארץ מצרים רעמסס היא וההיא \nארעא אפרישו לדחלן דלהון לרעיא ולמיהך בכל ענוגין דעלמא וכל מצראי חשיבון לאינון \nדרען \n \n"},{"index":17,"he":"ספר במדבר פרשת פנחס דף רנא/א\nלדחליהון כדחליהון ודא שאיל יוסף מפרעה לשלטאה אחוי על דהלן דמצראי דאתכפיין תחות \nידיה כעבדים בתר מלכיהון למהוי כלהו מתכפיין תחות שם יי' מסטריהון ולא שליט בעלמא \nאלא שם ידוד. ואתכפיין כל ממנן תחות ידיה ולאחזאה לון דאיהו עתיד לאיתפרעא מנהון \nהה\"ד ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים אני ידוד כד מטעיין לבריין ועבדין גרמייהו אלוהות. \nובגין דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלקים אחרים מני קב\"ה לישראל (שם) ויקחו \nלהם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה ותפשי ליה תפיש בתפישה דלהון יומא \nותרין ותלת. ולבתר דא אפיקו ליה לדינא לעיני כל מצראי לאחזאה דאלהא דלהון ברשו \nדישראל למעבד ביה דינא. בג\"ד (שם) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש \nראשו על כרעיו ועל קרבו למהוי דן באש צלי ומני לזרקא לגרמיה דיליה בשוקא בבזוי \nובג\"ד (שם) ועצם לא תשברו בו ומני ליומא ד' בתר דהוה תפיש ג' יומין קשור למעבד ביה \n"},{"index":18,"he":"דינא ודא קשיא לון מכל מכתשין דמחא לון קב\"ה על ידא דרעיא מהימנא ולא עוד אלא דמני \nדלא למיבל ליה בתיאובתא ומיד דחמאן גרמוי בשוקא ולא יכלין לשזבא ליה דא קשיא לון \nמכלא ולא עוד אלא דאתמר בהו (שם) ומקלכם בידכם לאתכפייא כל דחלן דמצראי תחות \nידייהו. ובגין דאינהו בכורות ממנן כתיב (שם) ויי' הכה כל בכור בתר כל דא כתיב לא \nיאכל חמץ שבעת ימי תאכל עליו מצות לחם עוני. וכתיב כל מחמצת לא תאכלו. אמר רעיא \nמהימנא אמאי מני דלא למיכל חמץ שבעת יומין ולמיכל בהון מצה ואמאי לא יאכל ואמאי לא \nתאכלו. אלא ז' ככבי לכת ואינון שצ\"ם חנכ\"ל ואינון מסטרא דטוב ורע נהורא דלגו מצה. \nקליפה דלבר חמץ. ואינון חמץ דכר מחמצת נוקבא. מצה דלגו שמורה ואינון שבע הנערות \nהראויות לתת לה מבית המלך. ואתמר עלייהו \n \n"},{"index":19,"he":"ספר במדבר פרשת פנחס דף רנא/ב\nושמרתם את המצות. מצה איהי שמורה לבעלה דאיהו ו' וביה אתעביד מצוה ומאן דנטיר לה \nלגבי יה דגניזין במ\"ץ מן מצה ואינון י\"ם ה\"ץ ומני קב\"ה לברך לה שבע ברכות ליל פסח \nדאינון שבע הנערות דילה שצ\"ם חנכ\"ל ומני לאעברא מנהון חמץ ומחמצת דאינון עננים \nחשוכין דמכסיין על נהורין דשבעה ככבי לכת דאתמר בהון ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי \nבאו אל קרבנה ומראיהן רע חשוך כאשר בתחלה דכל כך חשוכא דעננין דלהון דלא יכלין \nנהורין לאנהרא להון ובגין דא ולא נודע כי באו אל קרבנה: \nרבי שמעון פתח ואמר גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים גער חית קנה דא קנה דאתאחד \nביה עשו דאיהי קרתא דרומי רבתא דנעץ גבריאל קנה בימא רבא ובנו עליה כרך גדול דרומי \nקנה דחמץ וכד ייתי פורקנא לישראל יתבר ליה. \n \n"},{"index":20,"he":"ספר במדבר פרשת פנחס דף רנב/א\nהה\"ד גער חית קנה עדת. ומתעבד מיד חמץ מעלמא. מחמצת דיליה רומי. ויתגלא מצה בעלמא \nדאיהי בי מקדשא דבית ראשון ובית שני אמר בוצינא קדישא (ס\"א ר\"מ) דאינון לקבל בת עין \nימין ובת עין שמאל ואינון לקבל (לחם משנה) רומי רבתי רומי זעירא לקבל תרין עננין \nדמכסיין על בת עינא ימינא ושמאלא ואינון לקבל שאור וחמץ. ועד דאלין יהבערון מעלמא \nבל יראה ובל ימצא חד מנייהו בית ראשון ושני לא יתגליין בעלמא ואסוותא דענני עינ' \nדאחשיך לבת עינא ימין ושמאל. מה יהא אסוותא דלהון מרה דעגלא והיינו שם ירעה עגל ושם \nירבץ. שם ירעה עגל דא משיח בן יוסף דאתמר ביה בכור שורו הדר לו. ושם ירבץ דא משיח \nבן דוד. חד אעבר רומי רבתי. וחד אעבר רומי זעירתא דמיכאל וגבריא\"ל לקבלייהו אינון. \nובגיןד א ח' דאיהו חוטא זעירא תבר לה וייעול ה' באתרהא דבקדמיתא קנה וסוף קמלו. קנה \nשלטנותא דרומי וסוף לכל מלכין. דעתיד קב\"ה לתברא ליה. גער חית קנה גער חיה בישא ח' \n"},{"index":21,"he":"מן חמץ ואתבר רגליה מן מחמצת דאתמר בה רגליה יורדותמותועוד גער חית קנה יתבר רגל \nקוף מן קנה וישתאר הנה מיד הנה יי' אלקים בחזק יבא ראשון לציון הנה הנם ולירושלם \nמבשר אתן. הנה ס' בתר אלף ומאתן ואמר בוצינא קדישא כל הנפש לבית יעקב ששים ושש ששים \n"}]}
