{"id":"kabala-e99d9887b26c-1-25","bookId":"kabala-e99d9887b26c","part":1,"torah":25,"title":"קטע 25","hebrewTitle":"קטע 25","segments":[{"index":1,"he":"בברכתא דלתתא דההיא ברכתא סלקא ואנהיר בוצינא דלא נהיר ואתקיף לה בתוקפא תקיפא \nלסלקא לעילא ועל רזא דא כתיב כי מכבדי אכבד אלין אינון דמברכין ליה לקב\"ה ובוזי \nיקלו אלין אינון דלא מברכין ליה לקב\"ה ומנעין ברכתא מפומייהו. רזא דרזין לאינון \nדידעי חכמתא דמאריהון למנדע רזא דברכאן בפקודי אורייתא ובכל הנאין וכסופין דהאי \nעלמא לארקא ברכאן מעילא לתתא כד (ס\"א בר) ברכאן דצלותא דאינון תקונא דמאריהון מתתא \nלעילא ומעילא לתתא. ברכאן דלאו אינון בצלותא סלקין מתתא לעילא עד דמטו גו נהורא דלא \nנהיר ומתערי (לעילא) בתוקפא לההוא נהורא דלא נהיר בההיא ברכה וסלקא אתערו לעילא עד \nדמטו לכרסייא עלאה מקורא דכל חיין כדין נפקו מההוא מקורא עלאה ברכאן אחרנין ואערעו \nאלין באלין ונשקי אלין לאלין ואתאן ושריין לריש צדיק לארקא לתתא וכד נחתין אתברכן \nאבהן ובנין וכל שרגין דלהון. ורזא דאלין ברכאן לאתערא מעילא לתתא ברזא דא: \n"},{"index":2,"he":"ברוך דא רזא דמקורא עלאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין. ואיהו ברוך (נ\"א \nבריך) תדיר דלא פסקין מימוי. ומתמן שירותא דאקרי עלמא דאתי ואיהו קצה השמים דההיא \nקצה קצה עלאה איהו בגין דאית קצה כגוונא דא לתתא ואיהו עלמא תתאה. ואקרי אוף הכי \nברוך לקבל תתאי לארקא לתתא ולאתערא מתתא לעילא בברכאן דצלותא. וברוך (קדמאה) דא \nאקרי הכא ברזא דחכמתא עלאה דאמלי לההוא אתר בהד שביל דקיק דאעיל ביה. אתה לבתר שארי \nלאתגלייא דהא האי ברוך סתים איהו. ובג\"כ אקרי בארח סתים ברוך מקורא עלאה דלא \nאתגלייא. אתה שירותא לאתגלייא לבר ובג\"כ אקרי אתה ומאן איהו דא רזא דימינא ואקרי \nכהן לגבי ההוא אתר. ורזא דא אתה כהן לעולם מאן כהן לההוא עולם אתה. ודא איהו ימינא \nעלאה דהא אשתכח לאתגלייא. ידוד דא רזא דאמצעיתא. רזא דמהימנותא בכל סטרין. \n \n"},{"index":3,"he":"ספר דברים פרשת עקב דף רעא/ב\nאלקינו דא סטראט דשמאלא דכליל בימינא וימינא ביה ואתכלילו דא בדא למהוי חד ועד הכא \nאתקשרו ברכאן דכיון דאלין אתברכאן כלהון דלתתא אתברכאן לבתר דאינון אתברכאן ונטלי \nברכאן לגרמייהו אתהדרו כלילן כחד לההוא מקורא דאינון לא יכלין לאתהדרא לגבי ההוא \nאתר עד דאתברכן כיון דאתברכן בקדמיתא אתהדרו ועאלין לגבי ההוא אתר לנטלא ברכאן \nיתירין אחרנין לארקא לתתא ועד דאינון אתברכן לא עאלין ולא תאבין לגביה ורזא דא ולא \nיראו פני ריקם וכד תבין לגבי ההוא אתר ועלין תמן כדין אקרי ההוא אתר מלך ומלך לא \nאתקרי בר כד אינון מתקרבין לגביה מתברכן ומלכא אימתי אקרי מלך כד רברבנוי אתיין \nלגביה עתירין מסתפקן בכל מה דאצטריכו בלא חסרונא כדין איהו מלך מלך לתתא כד אלין \nמעטרן ליה בספוקא בעטרין קדישין. והכי אקרי מלך ומאן איהו העולם אשר קדשנו וצונו \nובגיןד איהו עלמא דלא אתגלייא לבר ואיהו סתים קרי ליה הכי בארח סתים. ועל דא לא \n"},{"index":4,"he":"אקרי אלא בארח סתים. ולעולם ימינא אתה כמה דאתמר. ועל דא כהן כפיך לגבי ההוא אתר \nברישא ובסופא. ועלמא תתאה כד אתקשר לימינא ואתדבק ביה קרי מתתא לעילא ברוך ולא אקרי \nברוך בר ברזא דמקורא דאתדבק ביה. ועייל ביה ואמלי ליה. אתה רזא דההוא כהן לאתדבקא \nבהדיה וע\"ד בצלותא ב\"נ כורע בברוך דאיהו עלמא כפוך לגבי עילא ודא איהו שנוי בין \nברוך דצלותא ובין ברוך דשאר ברכאן. וכלא ברזא עלאה איהו לארקא ברכאן לכל עלמין ברוך \nדצלותא ב\"נ כורע ביה בברכוי וגחין רישא באתה בגין דאתה אקרי ראש וע\"ד כהן נטיל בראש \nואיהו ראש תדיר ובג\"כ כריעה בברוך. וגחינו דרישא באתה. וכהן בכל אתר דאקרי אתה גחין \nבצלותא. מלך בתו דגחין תו לא זקיף מ\"ט קב\"ה אמר לה לסיהרא זילי אזעירי גרמיך תו לא \nזקפא. ובג\"ד ברכתא דב\"נ בריך לקב\"ה אתער לארקא ברכאן מלעילא לעלמין כלהו כמה דאתמר \nזכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי. כתיב כי אתה אבינו כי אברהם וגו'. תנינן \n"},{"index":5,"he":"לזמנא דאתי אמרין ליה ליצחק וכו'. בגין דשמאלא אתכליל בימינא אבל ימינא מנלן דאקרי \nאב דכתיב וישמהו לו לאב ולכהן. ואע\"ג דלעילא אקרי רב ואפילו לנהורא דלא נהיר בשעתא \nדאתדבק בימינא אקרי אתה כד\"א (שם) אתה יי' אבינו גואלנו וגו'. אדהכי סבא אזדמן \nלגביה ואמר רעיא מהימנא תקין פתורא למארך ליה ולמטרוניתא מכל מיני עדונין לקיימא \nביה זה השלחן אשר לפני יי' והא עד כאן כלהו מתענגי מפתורא דמלכא הה\"ד לכו לחמו \nבלחמי ודא נהמא דאורייתא דבכתב ויינא דאורייתא דבעל פה ותמן כמה מטעמים מיני טעמי \nתורה דמתיקין מכל מאכלין ועדונין דעלמא ודמלכא. קם רעיא מהימנא פתח ואמר אהרן כהנא \nקום משינתך למדבח תורין ועאנין ואמרין ועופין וכל מינין דצריכין לסעודתא דמלכא. \nולחם הפנים. דאינון לקבל תרין לוחי דאורייתא דמזה ומזה הם כתובים זה תריסר אנפין \nדאינון יברכך יי'. יאר יי'. ישא יי'. זה תניינא. אלקים אלקים אלקים דאינון תריסר \n"},{"index":6,"he":"חיון דאתמר בהון ופני אריה אל הימין לארבעתן ופני שור מהשמאל לארבעתן. ופני נשר \nלארבעתן. ואתמר עלייהו (שם) ארבע' פנים לאחת (להם). והאי איהו וקרא זה אל זה ואמר \nלקבל עשרים וארבע ספרי תורה והאי איהו זה השלחן אשר לפני יי' מאנין דפתורא דמלכא \nאינון מ\"מ מארי צלותין דתקינו לון לקבל קרבנין. פתח ואמר ועשית שלחן עצי שטים וגו'. \nתא חזי מנהגין טבין ושפירן הוו נהגי מארי דסעודתא דמלכא לאחזאה דאינון מבני פתורה \nדמלכא חד רברבא מבני סעודתא נטיל ידוי בזמנא דייעלון לסעודתא להסב גדול מסב בראש \nתניינא תחותיה. תחות תניינא. ואלין אתקריאו ג' מטות לקבל תלת אבהן ולקבל \n \n"},{"index":7,"he":"ספר דברים פרשת עקב דף רעב/א\nכהנים לוים וישראלים. מכאן ואילך לית לון סדר אלא כל הקודם זכה. תניינא בעל הבית \nבוצע כדי שיבצע בעין יפה. ומשלים ברכתא ולבתר בוצע. ואוקמוה רבנן דמתני' דאין \nהמסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך. ולית הבוצע רשאי לטעום עד שיכלה אמן מפי \nהמסובין. ואם רעותיה לחלק כבוד הרשות בידיה. ועוד אוקמוה דאורח מברך בגין דיברך \nלבעל הבית. וארח רזא בעל הבית בוצע. דא עמודא דאמצעיתא דאיהו קו האמצעי. ובשבת צריך \nלבצוע משני ככרות דאינון ה' ה'. בעל הבית דא ו' דאמצעיתא (וכגוונא דא ובג\"ד) ובגין \nדלא לאתחזאה כרעבתנותא יכיל למבצע בה לכל חד וחד כביצה מאי כביצה י' וי' איגון \nנקודין דשמא קדישא אתקרי פרורי בכזית. ואלין לקבל טפין דזרע. ומאן דמזלזל בהון \nוזריק לון באתר דלא אצטריך עניותא קא רדיף אבתריה ואזיל נע ונד הה\"ד נודד הוא ללחם \nאיה. ולית לחם אלא תורה והוא צווה איה מאן דמרחם עליה ולא ישכח. ופרורים בכזית \n"},{"index":8,"he":"אינון בצדיק דאיהו כתיש כתישו מאינון זיתים ואורח מברך וארח צדיקים כאור נגה. ברכות \nלראש צדיק חי עלמין ובג\"ד אורח מברך. אדהכי הא בוצינא קדישא אתא לגביה ואמר רעיא \nמהימנא יומא חד אזילנא אנא וחברייא לאכסניא חדא והוה תמן ינוקא חדא קם ותקין לן \nמנרתא ופתורא איהו מגרמיה כאילו הוה מעשרין שנין ולא הוה אלא מבן חמש שנין ותקין \nפתורא מכל מיני מאכל ומשתה. אמר הא אוקמוה רבנן דבעל הבית בוצע ואורח מברך אבל צעיר \nאני לימים ואתם ישיים על כן זחלתי ואירא מחוות דעי אתכם. עד דאטול רשות מכם. א\"ל \nאימא ברי מלאכא דיי' אמר לן אתון בעיתון לחם תפנוקי בלא קרבא או לחם בקרבא דהכי \nאוקמוה רבנן דמתני' שעת אכילה שעת מלחמה. ואי בעיתו למהוי קרבא עליה. לית חד אכיל \nאלא מאן דנצח קרבא איהו אכיל ובוצע לכלהו. א\"ל חברייא ברי אנת זעיר ועדיין לא ידעת \nאיך מגיחי גברין רברבין בחרבא בנענוע דחרבא. ברומחא בקשתא בגירין דקשתא. בקירטא \n"},{"index":9,"he":"באבנין דקירטא א\"ל אל יתהלל חוגר כמפתח. דהא ודאי בק\"ש אוקמוה. כל הקורא ק\"ש על \nמטתו כאילו אוחז חרב פיפיות דכתיב רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ונענועא \nדחרבא צריך לנענע ליה לשית סטרין כמה דאוקמוה כדי שתמליכוהו על השמים ועל הארץ. ועל \nד' רוחות העולם. ודא ו' גוף החרב. י' ראש החרב. ה\"ה תרי פיות נרתקא דחרבא אלקים. \nרומחא רמ\"ח בק\"ש עם שית תיבין דיחודא הא רומ\"ח. מג\"ן עם חרבא מיכאל גבריאל נוריאל \nשמשין דג' אבהן. קשת דזריק חצים וכל זרע דאינו יורה כחץ אינו מוליד קירטא דא ק\"ש. \nה' אבנין דקירטא שמע ישראל יי' אלקינו יי' לקבלייהו ויקח דוד חמשה חלוקי אבנים מן \nהנחל וכד שוי להון בקירטא דאיהי שפה ואיהי שכינתא אתעבידו חד כלהו ו ה' וקטיל \nלפלשתאה ועד כען זריקנא האי אבנא לסמאל דאיהו אבן מצור והרסנא מצור דיליה ואשפלנא \nליה לתתא. ובג\"ד אמינא לכון אל יתהלל חוגר כמפתח. כען יתברר לכון דאנא ידענא איך \n"},{"index":10,"he":"מגיחין גברין רברבין בסייפין ברומחא. בקשתא. בקירטא. תווהנא ולא יכילנא למללא קמיה \nא\"ל רבנן כען נחזי מאן יהא מרווח נהמא דאיהו להם המוציא: \nפתח ואמר והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליי' במאי אתרימת שכינתא דאיהי ה' \nדהמוציא דאוקימו עלה מארי מתני' כל הבוצע צריך לדקדק בה' אלא ודאי הא אוקמוה רבנן \nדמתני' מוץ ותבן פטורין המעשר. וכד היא במוץ ותבן איהי בבית אסורין ולית לה רשו \nלארמא לגבי מ' למעבד עמה מ\"ה. והאי איהו תרומה תור\"ה דאיהי ה' חומשי תורה דבה ויהי \nמשה בהר ארבעים יום וגו' ובמוץ ותבן דחטה עליה אוקמוה רבנן אילן שאכל אדם הראשון \nחטה הוה קריב חד דאיהו מוץ ותבן לאת ה' ואסתליק מניה י' דאיהו עשור דילה ובג\"ד כד \nאיהו במוץ ותבן (שלה) דאינון לקבל ערלה ופריעה פטור מן המעשר ולית רשו לאת י' לחברא \nבאת ה' דאינון איש ואשה. ובגין דא כל הבוצע צריך \n \n"},{"index":11,"he":"ספר דברים פרשת עקב דף רעב/ב\nלדקדק בה. וצריך למבצע מאתר דבשולו יפה בגין דבשול איהו גמר פרי ודא ו'. ועשרה \nדברים צריך אדם למעבד בסעודתא. חד נטילת ידים. תניינא לתקנא שתי ככרות לשבת. תליתאה \nלמיכל תלת סעודתין ולאוספה מחול על הקדש. רביעאה לאנהרא פתורא בשרגא כמה דאוקמוה \nשלחן בצפון ומנורה בדרום. וצריך הסבה כמה דאוקמוה הסבו אחד מברך לכלם. ובשבת בכל \nמלוי צריך לאתוספא מחול על הקדש בין במאכליו ומשתיו. בין בלבושוי. בין בהסבתיה \nדצריך לתקנא ליה מסבה שפירא בכמה כרים וכסתות מרקמן מכל דאית בביתיה כמאן דתקין \nחופה לכלה. דשבתא איהי מלכתא ואיהי כלה. ובגין דא הוו נפקי מארי מתניתין ע\"ש \nלאקדמותי לארחא. והוו אמרי באי כלה באי כלה. וצריכין לאתערא שירה וחדוה לפתורה לגבה \nולא עוד אלא דאית רזא אחרא. כגוונא דצריך לקבלא גבירתה בכמה נהורין דשרגין בשבת \nובכמה ענוגין. ולבושין שפירין. וביתא מתקנא בכמה מאני דתקונא בהסבה יפה לכל חד וחד. \n"},{"index":12,"he":"ובהאי חדוה ותקונא גרמין דאשתארת שפחה בישא בחשוכא. ברעבון. בבכיה בהספד. בלבושין \nאוכמין כארמלתא. דאי מלאה זו חרבה זו יצר טוב מטרוניתא קדישא. מלכות הקדש דנחתא \nבשבת. כלילא מעשר ספירן. מעטרא בשבע שמהן שאינן נמחקין. בכמה מרכבות דחיוון. ובכמה \nחיילין ומשריין ומלכא נפיק לקבלא בכמה משריין ואשתארת יצר הרע שפחה בישא בחשוכא \nכארמלתא בלא בעלה. בלא מרכבות. ואלין דאתמר עלייהו למזבחין ולמקטרין למלכת השמים \nולמזלות אשר לא צויתי הוא פולחנא דשפחה בישא דשלטי בערבי שבתות וערבי לילי רביעיות \nמה הוו אלין עבדין הוו נטלין לבושין אוכמין וחשכאן נהורין. ועבדין הספדא בלילי \nשבתות כדי לאשתתפא בהדה כמה דאיהי שריא כי גם זה לעומת זה עשה האלקים. בתר דחאבו \nישראל ואתחרב בי מקדשא אתמר בשכינתא אימא קדישא איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה \nכאלמנה ומכבין בליל תשעה באב נהורין ושרגין ועבדין הספד ויתבין כאבלים לאשתתפא \n"},{"index":13,"he":"בדוחקא דשכינתא. בגין דאינון גרמו לה כל ההוא תבירו. חמשאה כוס דויכלו. שתיתאה \nלמהוי על פתורא מלי דאורייתא. שביעאה לארכאה על פתורא בגין דעניים ייתון על פתוריה. \nתמינאה נטילת ידים במים אחרונים תשיעאה ברכת המזון. עשיראה כוס דברכה וצריך לאחזרא \nעלייהו ולתקנא לון ברזא קדישא דאיהי כלולה מעשר ספיראן ואיהו פתורא דקב\"ה מסטרא \nדגבורה. ובגין כך אוקמוה רבנן שלחן בצפון. חד (עיין לעיל בר\"מ פ, פנחס רמ\"ה א \nכוונות י' דברים של שלחן שבת נטילת ידים דהכי אוקמוה רבנן דמתניתין ידים מזוהמות \nפסולות לברכה בגין דאינון שניות לטומאה דאיהו אב הטומאה דאיהו ראשון כד אינון \nמסאבות וכד אינון טהורות אינון שניות לברכה דברכה לא שריא אלא על טהרה. כהנא דאיהו \nאיש טהור איש חסד שריא עליה ברכתא הה\"ד כשמן הטוב על הראש וגו'. ובגין דא דבר אל \nאהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל וגו'. ואוקמוה כל כהן המברך מתברך ושאינו \n"},{"index":14,"he":"מברך אין מתברך. ואוקמוה מארי מתניתין כל ברכה שאין בה אזכרה ומלכות לאו שמיה ברכה \nמלכות אלקים ועוד נטילת ידים צריך ליטול לון עד פרקא דגזרו עליה י\"ד פרקין בההוא \nשעתא שריא יד יי' עליה ואיהי יד דברכה מסטרא דחסד דביה חכמה ביד ימיניה ואיהי יד \nדקדושה מסטרא דגבורה ושרייא בדינא (נ\"א בידא דשמאלא) ואיהי יד דיחודא מסטרא דת\"ת \nדשריא בי\"ד פרקין דגופא דאינון שנים עשר פרקין בתרין דרועין ותרין שוקין ותרין \nבגופא וברית. ותלת זמנין י\"ד איהו מ\"ב יי\"י מן י\"ד י\"ד רמוז יב\"רכך י\"אר יש\"א מן \nי\"י י\"י ד' ד' ד' מי\"ד י\"ד אינון רמיזין באלקי\"ם אלקי\"ם אלקי\"ם ואמר הנביא עלייהו \nהיכל יי' היכל יי' היכל יי' המה. והאי נטילא ביד דאתתקנת וכל סטר מג' אנפי חיון \nדאינון יי' ייי' ומתלת גדפי חיון דאינון ד' ד' ד' כלהו צריך למהוי מכח \n \n"},{"index":15,"he":"ספר דברים פרשת עקב דף רעג/א\nאדם. ואיהו יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א. כח דיליה יו\"ד וא\"ו דל\"ת. ה\"א אל\"ף. וא\"ו אל\"ף וא\"ו. \nה\"א אל\"ף. ומטרוניתא לא שריא בכח דיליה בפרקין דאצבען עד דאתעבר מנייהו זוהמא שפחה \nבישא פסולה אנתו דפסול ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין ידים מזוהמות פסולות לברכה \nואינון מים לדכאה יד דשרייא תמן יד יי'. יד יי' דא מים דאורייתא. דעמי הארץ אינון \nשרץ מה מועיל לון טבילה והשרץ שפחה בישא בידיהון בגזל דבידיהון. בגזל דברכאן דגזלין \nלקב\"ה דלא ידעי לברכא ולא ידעי מאי איהי ברכה ומאי איהי זוהמא. מיד כששמעו מלין \nאלין חברייא ואנא עמהון לא יכילנא למסבל דישלים עשרה מלין דברכה ואשתטחנא לגביה. \nובודאי לית בר נש דיימא מלין אלין אלא אנת דאנת הוא כגוונא דד' מחיצות דג\"ע. דב\"נ \nעאל בהון (נ\"א דכד אנת) במחיצת ינוקין ואתעביד תינוק ובמחיצת נערים ואתעביד נער \nובמחיצת בחורים ואתעביד בחור ובמחיצת זקנים ואתעביד זקן. ובג\"כ אתמר עלך ממכון שבתו \n"},{"index":16,"he":"השגיח אל כל יושבי הארץ. ואנת הוא דאתמר עלך בשגם הוא בשר בדרא דדור הפלגה הוית. \nובכל דרא ודרא בגלגולא. כגלגל דמתהפך לכמה גוונין. ולא נגלת אלא בדרא דמתייהב ביה \nאורייתא על ידך. מיד דאתכנישת מעלמא אנת הוא כשמשא דנהיר בכל דרא ודרא דכד אתכנש \nשמשא בליליא נהיר בסיהרא ובשתין רבוא ככביא. הכי את דאנת נהיר בשתין רבוא בכל דרא \nודרא. והאי איהו דקא רמז קהלת דור הולך ודור בא ואוקמוה רבנן אין דור פחות מששים \nרבוא. ועוד אוקמוה הדור שהולך הוא שבא לקיים (שם) מה שהיה הוא שיהיה. מכאן ואילך \nאשלים עשרה דברים דפתורא באתגלייא. אמר רעיא מהימנא בוצינא קדישא זכאה חולקך דקב\"ה \nגלי לך מה דלא גלי לכל נביא וחוזה אלא למאן ולמאן. תניינא למבצע על שני ככרות בשבת \nדאינון רמיזין בתרי לוחי אורייתא דאתייהיבו בשבת זוגות. דביומא תליתאה נחתו דביה \nתרי זמני טוב ובשבת אתייהיבת תרין נוקבין לתרין טבין ואע\"ג דאוקמוה דשדים ממנן על \n"},{"index":17,"he":"זוגות כמה דאוקמוה שני ביצים שני אגוזים הלכה למשה מסיני שלוחי מצוה אינן נזוקין \nואי תימא והא תנינן אין מתחילין בשני ואין מסיימין בד' דהיינו בב\"ד עם ערב רב דלא \nהוו שלוחי מצוה דלא אתגיירו לשם שמים ולבתר דאתעברו מעלמא מני קב\"ה לנטלא שני לוחות \nאבנים כראשונים ואמר (שם) וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות וגו'. \nותרין ככרות בשבת רמיזין לתרין יודין יאהדונהי דאלקים איהי יחידה מבעלה בשית יומין \nדחול ובשבת נחית לגבה. ובגין דא בשבת כל נשמתין ורוחין ונפשין נפקין ונחתון זוגות \nואין שטן ואין מזיק שליט ביומא דשבתא. ואפילו גיהנם לא שליט ולא אוקיד בשבת. ובגין \nדא לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. ודא אש נוכראה. אלא אש דקרבנא אש דקדושה. \nולית לארכאה בבציעא דלהון דהא אתמר לעילא. תליתאה למיכל שלשה סעודתין בשבת כמה \nדאוקמוה רבנן דמתניתין דאמר חד מינייהו יהא חלקי עם גומרי שלש סעודות בשבת דאינון \n"},{"index":18,"he":"שלימו דשבע ברכאן דצלותא לאשלמא בהון לעשר ורזא דענג ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. \nומאן דלא מקיים לון ואית ליה רשו לקיימן אתהפך ליה לנגע צרעת. ובגין דלא ייתי להאי \nאמר קב\"ה לוו עלי ואני פורע אז תתענג על יי'. רביעאה לאנהרא פתורא במנרתא כמה \nדאוקמוה קדמאין שלחן בצפון מנורה בדרום דפתורא דקב\"ה הכי צריכא למהוי. חמישאה כוס \nדויכלו. כו\"ס בחשבון אלקים. ויכלו ע\"ב דכליל לון כלה קדישא דהאי כוס מלא יינא \nדאוריתא צריך לאסהדא על עובדא דבראשית. שתיתאה למהוי על פתורא דבריתורה דהכי אוקמוה \nמארי מתניתין ג' שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה וכו'. ורזא דמלה בגין \nדהא אוקמוה שלחן בצפון ואורייתא אתייהיבת מימינא לחברא ימינא דאיהו רחמי בשמאלא \nדאיהו דינא דאורייתא איהי יי' מימינא. פתורא אלקים משמאלא וצריך לחברא לון דבגין \nדפתורא משמאלא אוקמוה רבנן דמתניתין קשין מזונותיו \n"}]}
