{"id":"kabala-e99d9887b26c-1-7","bookId":"kabala-e99d9887b26c","part":1,"torah":7,"title":"קטע 7","hebrewTitle":"קטע 7","segments":[{"index":1,"he":"אף על גב דגופא דיליה הוה מעפרא לאו מעפרא דהכא הוה. אלא מעפרא דבי מקדשא לעילא. \nאבא ואמא אשתכחו ומלכא עלאה אשתתף בהדייהו ושדר ביה רוחא דחיי ואתברי וכגוונא דא \nאשתכח כלא עילא ותתא וע\"ד אצטריך ליה לבר נש למדחל לקב\"ה ולמדחל לאבוי ולאמיה. \nבס\"ת. אדם קדמאה לא הוה ליה מהאי עלמא כלום. חד צדיק עבד שמושא בנוקביה ואתעביר \nמההוא שמושא גופא חדא דנהירו דיליה יתיר מכל אינון מלאכין שליחן לעילא. וכד אתברי \nההוא גופא מלכא עלאה שדר בההוא צדיק כ\"ב אתוון ואשתתף בהדייהו ונפק לעלמא. כיון \nדנפק חמו ליה שמשא וסיהרא ואסתימו \n \n"},{"index":2,"he":"ספר ויקרא פרשת קדושים דף פג/ב\nנהורייהו דתפוחא דרגליה אחשיך דלהון מאי טעמא בגין דמעובדא דשמשא וסיהרא עלאה נפק. \nכיון דחטא אתחשך ואזעיר גרמיה ואצטריך לגופא אחרא במשכא ובבשרא דכתיב ויעש יי' \nאלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. כההוא שמושא דעבד ההוא צדיק בנוקביה לא אשתכח \nמקדמת דנא ולבתר דנא. דהא עד לא נפק לצורף אומנא עד דאתא חנוך ונטל ליה קב\"ה מארעא \nואבריר פסולת וקסטורא מכספא וכן בכל אינון צדיקייא די בארעא. לבתר אתתקן ההוא אתר \nואתעבידו רוחין ונשמתין בשמושייהו. וגופא מתתא בארעא. וע\"ד בשותפו דלעילא ותתא בר \nנש אתי לעלמא ואצטריך למדחל לאינון שותפין ולאוקיר לון כמה דאתמר. ע\"כ: \n(פקודא למהוי דכיר את יום השבת שמות צב א): \n \n"},{"index":3,"he":"ספר ויקרא פרשת קדושים דף פה/ב\nלא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך וגו' פקודא דא לאוכחא לההוא דחטי למחזי \nליה רחימו סגיא דרחים ליה, בגין דלא יתענש איהו. דהא בקב\"ה כתיב כי את אשר יאהב יי' \nיוכיח. וכמה דקב\"ה עביד ואוכח למאן דרחים ליה הכי יוליף בר נש מההוא ארחא ויוכח \nלחבריה. קב\"ה במה אוכח לבר נש אוכח ליה ברחימו בסתרא אי יקבל ליה יאות ואי לא אוכח \nליה בין רחימוי אי יקבל יאות ואי לא אוכח ליה באתגליא לעיניהון דכלא אי יקבל יאות. \nואי לאו שרי ליה ולא אוכח ליה ושביק \n \n"},{"index":4,"he":"ספר ויקרא פרשת קדושים דף פו/א\nליה ייזיל ויעביד רעותיה. בקדמיתא אודע ליה בסתרא בגין לאוכחא ליה ולאתערא ליה דלא \nינדע ביה ב\"נ ודא איהו ביניה לביניה. אי מקבל יאות. ואי לאו אודע ליה בין רחימוי \nבזמנא דכהנא רבא הוה בעלמא יהיב ליה מרעין בערסיה ואתו רחימוי דקב\"ה ואודען ליה אי \nאית ביה חובא דייתוב מניה ולעיין במליה. אי מקבל יאות ואי לאו אוכח ליה באתגלייא \nבממוניה בבנוי דכלא מלחשן עליה וייתון לגביה. אי מקבל יאות. ואי לאו שארי ליה מאריה \nלמעבד רעותיה ולא יתקיף ביה לעלמין. כגוונא דא אצטריך ליה לאוכחא לחבריה בקדמיתא \nבסתרא. לבתר בין רחימוי. לבתר באתגלייא. מכאן ולהלאה ישבוק ליה ויעביד רעותיה וע\"ד \nכתיב הוכח תוכיח. הוכח בסתרא דלא ינדע ביה ב\"נ. תוכיח בין חברוי ורחימוי. את עמיתך \nבאתגלייא וע\"ד לא כתיב בקדמיתא תוכיח אלא הוכח. תו הוכח אי איהו ב\"נ דיכסוף לא יימא \nליה ולא יוכיח ליה אפילו בסתרא אלא יימא קמיה כמאן דמשתעי במלין אחרנין. ובגו אינון \n"},{"index":5,"he":"מלין ידכר מאן דעבד ההוא חובא הוא כך וכך. בגין דאיהו ידע בגרמיה וישתביק מההוא \nחובא. וע\"ד הוכח. ואם לאו תוכיח. ולבתר את עמיתך באתגלייא. מכאן ולהלאה ולא תשא \nעליו חטא. ד\"א ולא חתשא עליו חטא. דהא כיון דב\"נ אוכח לחבריה ואזדמן לאוכחא ליה \nבאתגלייא לא יסלק קמיה ההוא חובא דעביד דאסיר ליה ודאי אלא יימא סתם ולא יסלק עלוי \nההוא חובא באתגלייא ולא ירשים עלוי חובא. דקב\"ה חס על יקרא דבר נש אפילו בחייביא. \nע\"כ. (פקודא יח לברכא ליה לקב\"ה וכו' ר\"ע ב'): \n \n"},{"index":6,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף פח/ב\nפקודא דא לסדרא כהנא בכל יומא בוצינין בבי מקדשא והא אוקימנא ברזא דמנורה. ואיהו \nרזא כגוונא דלעילא בגין דנהירו עלאה במשח רבו נחית על רישא דכהנא בקדמיתא לבתר איהו \nאדליק ואנהיר כל בוצינין דכתיב כשמן הטוב על הראש וגו' וכתיב כי שמן משחת אלקיו \nעליו וגו' וע\"ד אתייהיב רשו לכהנא בלחודוי לסדרא בוצינין ולאדלקא להון בכל יומא \nתרין זמנין לקבל נהירו דיחודא תרין זמנין קרבנא בכל יומא תרין נהרין בוצינין בכלא \nעילא ותתא \n \n"},{"index":7,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף פט/א\nלמחדו חדו ולאשתכחא חדו בכל סטרין באדלקותא דבוצינין דהא תרין אלין על ידא דכהנא \nלאשתכחא חידו בכל סטרין ואלין אינון אדלקותא דבוצינין וקטרת והא אוקימנא שמן וקטרת \nישמח לב. ע\"כ. \n \nספר ויקרא פרשת אמור דף פט/ב\nכי אם בתולה מעמיו יקח אשה. פתח רעיא מהימנא ואמר פקודא דא למיסב כהנא רבא בתולתא \nהה\"ד אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה. ואמאי \nבעינן דלא יסב אלא בתולתא בלא פגימו. אלא אתתא איהי כוס דברכה טעמו פגמו \n \n"},{"index":8,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף צ/א\nוכהנא דקריב קרבנא קדם יי' בעי דלהוי איהו שלים בלא פגימו שלים באברוי. בלא פגימו. \nדמומין פסלין בכהניא. שלים בגופיה שלים בנוקביה לקיימא ביה כלך יפה רעיתי ומום אין \nבך דקרבנא מנחה איהו וצריכין ישראל למשלח מנחתא דלהון למלכא בגבר (בגוף) שלים. \nדאינון בהפוכא דסטרא אחרא דהא ביד איש עתי פגים הוו שלחין ליה דורונא דכתיב גורל \nאחד ליי' וגורל אחד לעזאזל דאלהים אחרים כלהו פגימין מסטרא דצפון והכי רובא דבתי \nעכו\"ם הם פגימין בנוקבא דילהון חורבא לילית פגימותא וכו' איהו. ו' מלא י\"ה ואיהו \nבסדורא דא. הי\"ו. ה' בתראה כוס מלא ברכת ה' מסטרא דימינא ומסטרא דגבורה דאיהו דינא \nשכינתא אתקריאת הוי\"ה הה\"ד הנה י\"ד ידו\"ד הוי\"ה במקנך אשר בשדה. קם ר\"מ ואשתטח קמיה \nואמר זכאה חולקי דמארי דמטרוניתא אינהו בעזרי. ע\"כ: \n \n"},{"index":9,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף צב/ב\nושמרתם מצותי ועשיתם אותם וגו'. פקודין דמארי עלמא הא תנינן דכתיב ושמרתם מצותי \nועשיתם אותם אי נטורי קא בעינן עובידא למה. תו כל פקודי אורייתא אינון בתרין גוונין \nדאינון חד. זכור ושמור. זכור לדכורא ושמור לנוקבא וכלהו כללא חדא אי שמור לגוקבא \nאמאי כתיב ושמרתם (את כל) מצותי. אלא כלא בהאי קרא ושמרתם דא שמור. ועשיתם דא זכור \nדכלא רזא חדא. זכירה דא איהי עשייה דהא מאן דאדכר מלה לתתא אתקין (עבידו מתמן לההוא \nרזא דלעילא וכל מאן דעביד מלה לתתא) ואתעביד ההוא רזא דלעילא פקודי אורייתא אלין \nאינון שית מאה ותליסר פקודין דאינון כללא דדכר ונוקבא וכלא רזא חדא: \n \n"},{"index":10,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף צג/א\nולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל וגו'. פקודא דא לקדשא ליה בכל יומא \nלסלקא קדושתיה מתתא לעילא כמה דאיהו קדישא לעילא עד דסליק קדושתיה לאבהן ובנין, \nורזא דא ונקדשתי בתוך בני ישראל עילא ותתא. עילא בתלת דרגין. לתתא בתלת דרגין. \nקדושה הא אוקימנא בכמה דוכתי אבל כמה דאית קדושה לעילא על כלא הכי אית קדושה \nבאמצעיתא קדושה לתתא. וכלא ברזא דלתתא (ס\"א בתלתא). קדושא דלעילא לעילא ברזא חדא. \nקדושה באמצעיתא ולתתא תלת דרגין דאינון חד. קדוש איהו סטר עלאה דאשתכח ראשיתא לכל \nדרגין ואע\"ג דאיהו סטר טמירא ואקרי קדש מתמן אתפשט פשיטו דנהיר בחד שבילא דקיקא \nטמירא גו אמצעיתא כיון דאתנהיר גו אמצעיתא כדין אתרשים חד ו' דנהיר גו האי קדש. \nואקרי קדוש. מהאי נהירו אתפשט פשיטו לתתא סופא דכל דרגין. כיון דאתנהיר בסופא כדין \nאתרשים בנהירו חד ה' ואקרי קדושה והא אוקימנא ומה דאקרי קדוש קדוש קדוש דהא קדש \n"},{"index":11,"he":"מבעי ליה רזא דראשיתא (ס\"א דאיהו ראשיתא) דכלא. הואיל ומתמן אשתכח ואי הכי אמאי \nאקרי לעילא קדוש דהא תמן ו' לא אשתכח. אלא רזא הכי הוא ודאי וישראל מקדשי לתתא \nכגוונא דמלאכי עלאי לעילא דכתיב בהו וקרא זה אל זה ואמר קדוש. וכיון דישראל קא \nמקדשי סלקי מתתא לעילא יקרא עלאה עד דאסתלק ו' רזא דשמים עלאין לעילא. כיון דאינון \nשמים אסתלקו לעילא נהיר ההוא קדש בהו וכדין אקרי לעילא קדוש. ולבתר נהיר ההוא נהירו \nעלאה על כרסייא דאיהו שמים. ואינון שמים תייבין לדוכתייהו ומתיישבו ביה בההוא נהירו \nוכדין אקרי קדוש. לבתר נחית ההוא נהירו עד דנטיל כלא חד צדיק עלאה דרגא יקירא לקדשא \nכלא לתתא. כיון דאיהו נטיל כלא כדין אקרי קדוש. ודא איהו רזא דכלא. ומאן דשוי \nרעותיה בהאי שפיר קא עביד ומאן דשוי רעותיה בתלת דרגין דאבהן בכללא חדא ליחדא לון \nגו קדושתא דא. אי לא יכיל לשואה רעותיה יתיר שפיר קא עביד. וכלא לנחתא מגו קדושתא \n"},{"index":12,"he":"דלעילא לתתא לקדשא כל חד גרמיה האי קדושה ולנטרא ליה למפרש פרישו דקדושתא על גביה \nורזא דא ונקדשתי בתוך בני ישראל בקדמיתא ולבתר אני יי' מקדשכם. באן אתר יקדש ב\"נ \nגרמיה גו קדושתא דא לאכללא גרמיה בה. כד מטי ב\"נ לשמא קדישא יי' צבקות. ורזא דא אני \nיי' מקדשכם דא אשכחנא ברזא דספרי קדמאי ואנן לא עבדינן הכי אלא לבתר יי' צבקות \nבלחודוי. ולבתר כד מטי ב\"נ מלא כל הארץ כבודו כדין יכלול גרמיה בההוא קדושה לאתקדשא \nלתתא גו ההוא כבוד דלתתא ורזא דא ונקדש בכבודי ולבתר יעביד ארח פרט. לאתקדשא כלא \nכמה דאנן עבדין. לעמתם דמלאכי עלאי דאמרי ברוך כבוד יי' ממקומו דא כבוד עלאה. ולבתר \nימלוך יי' לעולם וכו' דא כבוד דלתתא. ובספרא דרבי ייסא סבא קדוש קדוש קדוש וכו'. דא \nאיה קדושה לאתקדשא תורה שבכתב בכללא חדא. ולבתר לעמתם ברוך כבוד יי' אלין נביאים \nולבתר ימלוך יי' לעולם רזא דא אנן צריכין בקדושתא דא לאשתכחא תמן קדושה וברכה \n"},{"index":13,"he":"ומלכות לאשתכחא כלא כחדא. קדושה כמה דאתמר קדוש. ברכה ברוך כבוד יי' ממקומו מלכות \nימלוך יי' לעולם וע\"ד כלא אנן צריכין לאשלמא וע\"ד יכוון ב\"נ וישוי רעותיה בכל יומא \nע\"כ \n \nספר ויקרא פרשת אמור דף צז/א\nוהניף את העומר וגו'. פקודא דא לקרבא קרבן העומר קרבנא דא כלא איהו בדבקותא עילא \nותתא מטרוניתא ובנהא כחדא אזלין. עמר דא מקרבין ישראל בדכיותא דלהון וההוא קרבנא \nאיהו מן שעורים ודא אתקריב למיעל רחימו בין אתתא ובעלה. אשת זנונים אתרחקת גרמה \nמבינייהו דלא יכילת למיקם על גבה. אשת חיל קריבת גרמה לקרבא לגבי כהנא רבא ודאי \nטהורה היא ונקתה ונזרעה זרע ואוסיפת חילא ורחימו לגבי בעלה. אשת זנונים ערקת מן \nמקדשא דלא למקרב לגביה דאלמל' בההוא זמנא דאשת חיל אבדיקת גרמה איהי אתקריבת לגבה \nאתאבידת מעלמא וע\"ד לא בעיא לקרבא למקדשא וערקת מניה ואשתארו ישראל זכאין בלא \nערבוביא אחרא לגבי רזא דמהימנותא רזא דסתרא דא תרתין אחתן. וכד ארחת דא לגבי דא \n"},{"index":14,"he":"בבדיקו דילה צבתה בטנה ונפלה ירכה דהא בדיקו דאשת חיל סמא דמותא לאשת זנונים. ודא \nאיהו עיטא דיהב קב\"ה לבנוי לקרבא קרבנא דא בגין אשת חיל דתערוק אשת זנונים מינה. \nואשתארו ישראל בלא ערבוביא אחרא זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי ע\"כ: \nוספרתם לכם ממחרת השבת וגו'. פקודא דא לספור ספירת העמר הא אוקימנא. ורזא דא ישראל \nאע\"ג דאתדכו למעבד פסחא ונפקו ממסאבו לא הוו שלמין ודכיין כדקא חזי. וע\"ד לאו הלל \nגמור ביומי דפסח דעד כען לא אשתלימו כדקא יאות. כאתתא דנפקא ממסאבו. וכיון דנפקא \nמתמן ולהלאה וספרה לה. אוף הכא ישראל כד נפקו ממצרים נפקו \n \n"},{"index":15,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף צז/ב\nממסאבו ועבדו פסח למיכל בפתורא דאבוהון מתמן ולהלאה יעבדון חשבנא למקרב אתתא לבעלה \nלאתחברא בהדיה ואינון נ' יומין דדכיו לאעלא לרזא דעלמא דאתי ולקבלא אורייתא ולמקרב \nאתתא לבעלה ובגין דאלין יומין ידמין דעלמא דדוכרא לא אתמסר חושבנא דא אלא לגברי \nבלחודייהו. וע\"ד חושבנא דא בעמידה איהו ומלין דעלמא תתאה בישיבה ולא בעמידה ורזא דא \nצלוחתא דעמידה וצלותא מיושב ואלין חמשין מ\"ט אינון כלל אנפי אורייתא דהא ביומא דנ' \nאיהו רזא דאורייתא ממש. ואלין אינון חמשין יומין דביה שמטה ויובלא. ואי תימא חמשין \nמ\"ט אינון. חד טמירא איהו ועלמא אסתמיך עליה. ובההוא יומא דחמשין אתגליא טמירא \nואתכסיא (נ\"א ואשתכח) ביה. כמלכא דאתי לבי שושביניה ואשתכח תמן אוף הכא יומא דחמשין \nוהא אוקימנא רזא דא: \nפקודא לב לקרבא קרבן העומר וכו' ע\"א פקודא בתר דא למעבד חג שבועות דכתיב ועשית חג \nשבועות ליי' אלקיך. שבועות על דעאלו ישראל לרזא דחמשין יומין דדינין שבעה שבועות \n"},{"index":16,"he":"ובקרבנא דעמר אתבטל יצר הרע דערקת מאשת חיל. וכד תמן לא אתקריב מתדבקין ישראל בקב\"ה \nואתבטל מעילא ומתתא ובג\"כ אקרי בגוונא דא עצרת דאית ביה בטול יצר הרע וע\"ד לא כתיב \nביה חטאת כשאר זמנין דכתיב בהו חטאת (ליי') וכדין כל נהורין אתכנשו לאשת חיל ובג\"כ \nעצרת שבועות ולא כתיב כמה אינון אלא בכל אתר דאתמר סתם שמא גרים דאינון מן שבע. \nוכתיב ז' שבועות תספר לך אמאי כתיב שבועות בלחודוי אלא הכי אצטריך שבועות סתם \nלאכללא עילא ותתא דהא בכל אתר דאלין מתערי אלין אוף הכי מתערי עמהון. עד לא הוה \nשלמה לא הוה אתגליין כיון דאתא שלמה עבד מנייהו פרט דכתיב שבעת ימים ושבעת ימים דא \nאיהו פרט. בזמנא אחרא בכלל שבועות סתם. ולא אצטריך לב\"נ אחרא למעבד מנהון פרט בר \nשלמה בגין דאינון שבעת יומין דלתתא לא נהירו בשלימו עד דאתא שלמה וכדין קיימא סיהרא \nבאשלמותא באינון שבעת יומין. והכא חג שבועות סתם בגין דאתכללו תתאי בעלאי ולא \n"},{"index":17,"he":"אנהירו כיומא דשלמה: \nפקודא בתר \n \nספר ויקרא פרשת אמור דף צח/א\nדא לקרבא שתי הלחם. הא אוקימנא שתי הלחם תרתי שכינתי עילא ותתא ואתחברן כחדא \nלגביהון תרין נהמי בשבת מזונא דחד תרין דעילא ותתא ועל דא כתיב שני העמר לאחד. לאחד \nודאי לאתייחדא באתר חד. לההוא דאקרי אחד. ומאן איהו. הקול קול יעקב דאיהו ירית עילא \nותתא. תרין נהמי כחדא ובגין דשבת איהו רזא דעילא ותתא וכלא איהו שבת (אתקריבו) תרין \nנהמי. ע\"כ: \nפקודא בתר דא להסדיר לחם ולבונה להקריב עומר דכתיב ועשיתם ביום הניפכם את העומר כבש \nתמים לעולה וכן בשבועות להקריב שתי הלחם והכי בכל יומין טבין להקריב קרבן דמוספין \nאלא ודאי בכל יומא דמועדייא צריך לקרבא קרבנא דיליה צריך לקרבא עליה תוספת דאית ליה \nכגון תוספת כתובתא ומתנתא דאוסיף חתן לכלה ושבת מלכתא דאיהי כלה בשבתות ובכל יומין \nטבין צריכה תוספת דאינון מוספין דקרבנין ומתנתא דאינון מתנות כהונה. ובשבועות דאיהו \n"},{"index":18,"he":"מתן תורה דאתייהיבו תרין לוחין דאורייתא מסטרא דאילנא דחיי צריך לקרבא לגבייהו שתי \nהלחם דאינון ה\"ה (דתרין יומין דשבועות אינון י\"ו צריך לקרבא לגבייהו שתי הלחם \nמאינון ה\"ה) דהא איהו נהמא דאורייתא דאתמר ביה לכו לחמו בלחמי ה\"ה מן המוציא לחם מן \nהארץ. והאי איהו מאכל אדם דאיהו יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א. זאת התורה אדם. אדם כי יקריב \nמכם קרבן ליי'. עומר שעורין מאכל בעירן דאינון חיות הקדש דמנהון צריך לקרבא הה\"ד מן \nהבהמה אלים מנגחים במתניתין באלין פשטין. מן הבקר פרים מנגחים במתניתין בתוקפא יתיר \nומן הצאן שאר עמא. קרבנא דלהון צלותין ועלייהו אתמר ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. \nדמארי קבלה ומארי מדות אינון מסטר דאילנא דחייא. שאר עמא מסטרא דאילנא דטוב ורע \nאסור והתר ובגין דא מן הבהמה מאכל \n \n"},{"index":19,"he":"ספר ויקרא פרשת אמור דף צח/ב\nדלהון עמר לחם שעורים וימד שש שעורים וישת עליה אורייתא דבעל פה דשית סדרי משנה. \nאבל אלין דאילנא דחיי דאינון אדם דאורייתא דלהון נהמא דקב\"ה הה\"ד לכו לחמו בלחמי \nוהיינו שתי הלחם. חדו כלהו תנאין ואמוראין ואמרו מאן קאים קמי סיני. ע\"כ: \nשייך כאן פקודא לשרוף קדשים הנדפס בדף לג א בחדש השביעי באחד לחדש וגו' פקודא דא \nלתקוע שופר בראש השנה דהוא יומא דדינא כמה דאוקימנא והא אוקמוה דכתיב תקעו בחודש \nשופר בכסה ליום חגנו והא אתמר. דהאי איהו יומא דסיהרא אתכסי ביה וקאים עלמא בדינא. \nבגין דההוא מקטרגא חפי וכסי ואנעל פתחא על מלכא אתר דדינא שריא למתבע דינא על עלמא. \nואי תימא איך אתיהיב ליה רשו לההוא מקטרגא לחפאה ולמתבע דינא, אלא ודאי בידא דהאי \nמקטרגא שוי קב\"ה למתבע דינא על כל עלמא ושוי ליה יומא ידיעא למתבע קמיה כל דינין \nדעלמא דהא קב\"ה עביד ליה ושוי ליה קמיה. למהוי דחילו דקב\"ה סלקא ושריא על כלא. ורזא \n"},{"index":20,"he":"דא והאלקים עשה שייראו מלפניו מאי עשה עשה להאי מקטרגא ואתקין ליה קמיה למהוי סייפא \nשננא על כל עלמא וכל דא \n \nספר ויקרא פרשת אמור דף צט/א\nבגין דידחלון מקמי קב\"ה כלא ודא איהו סנטירא דתבע חובי בני נשא ותבע דינא ותפיס בני \nנשא וקטיל לון ואלקי לון כלא כמה דנפיק מן דינא. כגוונא דההוא ממונה ב\"ד דלתתא \nדאתייהיב ליה רשו לאדכרא קמי בי דינא פלוני עבד כך. ופלוני עבר על כך. ולמתבע \nעלייהו דינא. ותנן רשו אתייהיב לההוא ממונה ב\"ד לאנעלא על בי דינא פתחא עד דיגזרון \nדינא על כל מה דאיהו תבע ולית רשו לבית דין לדחייא ליה. בגין כי אני אוהב משפט \nואיהו בעי דעלמא יתקיים בדינא ולמנדע דאית דין ואית דיין. כהאי גוונא שוי קב\"ה קמיה \nלהאי דאיהו תבע דינא קמי מלכא על כל בני עלמא. ובהאי יומא אתייהיב ליה רשו לכסאה \nפתחא דמלכא וסיהרא אתחפיא לגו עד דיתגזר דינא על כל בני עלמא. ואע\"ג דכלא אתגלי קמי \nקב\"ה לא בעי אלא בדינא. כלא כגוונא חדא עילא ותתא אתקין כרסייא דדינא בהאי יומא \n"},{"index":21,"he":"וסנטירא אתא ותבע דינא על כל עובדי בני עלמא כל חד וחד כפום ארחוי וכפום מה דעבד. \nוסהדין אתיין וסהדי על כל עובדי בני עלמא ואלין אינון עיני יי' דאינון משטטי בכל \nעלמא וכמה אינון עיני יי' דלית לון חושבנא דקא אזלי ומשטטי בכל עלמא וחמאן כל עובדי \n"}]}
