{"id":"kabala-e99d9887b26c-1-9","bookId":"kabala-e99d9887b26c","part":1,"torah":9,"title":"קטע 9","hebrewTitle":"קטע 9","segments":[{"index":1,"he":"ולמשרייתיה. ובגין דא הוה נחית דיוקנא דכלבא ומנהון לשדים דאית בהון כבעירן ומנהון \nכמלאכי השרת ומנהון כבני נשא.לאינון דעובדיהון כשדים פליג קרבנהון לשדים. אלין \nדעובדיהון כמלאכין פליג קרבנין דלהון למלאכים הה\"ד את קרבני לחמי לאשי דאינון \nקרבנין דלהון לאו תליין בבעירן דקרבנין דבעירן אינון דעמי הארץ אינון קרבנין \n(דמלאכין) דבני נשא צלותין ועובדין טבין. קרבנין דת\"ח מארי מדות אלין מארי רזי \nדאורייתא וסתרין גניזין דבהון קב\"ה נחית הוא בגרמיה לקבלא קרבנין דלהון דאיהו תורת \nיי' תמימה שכינתא קדישא מי' מדות. ותלמידי דרבנן אינון מלין דלהון כאכילת שירי \nמנחות ואית אחרנין דמתגברין עלייהו דאורייתא דלהון כאכילת מנחות עצמן ולא שירי \nמנחות ואית אחרנין דאורייתא דלהון אכילת קדשים מאכלים מכמה מינין למלכא וכל מנחות \nדמאכלין דקרבנין מני קב\"ה לקרבא ליה כלהו בביתא דיליה דאיהו שכינתא והאי איהו פקודא \n"},{"index":2,"he":"לקרבא קרבנות בבית הבחירה לקיים כי אם בזאת יתהלל המתהלל וגו'. למלכא דהוו עבדוי \nואפרכסוי ושלטני מלכותא שלחי ליה כמה דורוני אמר מאן דבעי למשלח לי דורונא לא ישלח \nאלא בידא דמטרוניתא לקיים בה ומלכותו בכל משלה. ובג\"ד אתקריאת שכינתא קרבן ליי' \nעולה ליי' אשם ליי' ואפילו קרבן נדות ויולדות ומצורעים וזבים וזבות כלא צריך לקרבא \nליי' ושכינתיה ולבתר איהי פלגית לכלא הה\"ד ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה ואפילו \nמזונא דחיון כגון קרבן שעורים מאכל בעירן ומאכל עבדים ושפחות דבי מלכא ואפי' דכלבי \nודחמרי וגמלי לקיים בה ומלכותו בכל משלה. ומנלן דעל ידהא פליג כלא דכתיב ותתן טרף \nלבית וחק לנערותיה בגין דקב\"ה בן י\"ה ו' בן י\"ה כליל יה\"ו ושלימו דיליה ה' איהי \nעולה לידוד קרבן לידוד שלמים ליי' קריבו דיליה שלימא דיליה דביה אשתלים יה\"ו ולמהוי \nידו\"ד וכלא אתהדר ביה ובג\"ד זובח לאלקים יחרם בלתי לידוד לבדו דלא יהיב שלטנותא \n"},{"index":3,"he":"לסטרא אחרא בקרבנא. דכל אלהים אחרים עלמא דפרודא אינון ולית לון קריבא ויחודא וקב\"ה \nאפריש לון משמיה כגון דאפריש חשך מאור הה\"ד ויבדל אלקים בין האור ובין החשך. ומאן \nדקריב לקב\"ה מה דאפריש כמאן דקריב מסאבו דנדה לבעלה והאי איהו רזא ואל אשה בנדת \nטומאתה לא תקרב לגלות ערותה והאי לא תגלה ערותן קירוב דכל עריין שקילין לע\"ז דכל \nסטרין אחרנין עלייהו אתמר מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם. וכתיב ללשונותם בארצותם \nבגוייהם וכתיב כי שם בלל יי' שפת כל הארץ ומשם הפיצם ידוד. וכל מאן דקריב שום קרבנא \nלסטרין אחרנין קב\"ה אפריש ליה משמיה ולית ליה חולקא בשמיה דקב\"ה בחר לון לישראל מכל \nשאר אומין הה\"ד ובך בחר ה' ופליג לון מנייהו לחולקיה הה\"ד כי \n \n"},{"index":4,"he":"ספר ויקרא פרשת בהר דף קי/ב\nחלק יי' עמו. ובגין דא יהיב לון אורייתא משמיה זה שמי לעולם וזה זכרי לדר דר והא \nאוקמוה. י\"ה עם שמי שס\"ה. ו\"ה עם זכרי רמ\"ח בכל מצוה ומצוה קשיר לון לישראל בשמיה \nלמהוי כל אבר ואבר דלהון חולק עדביה ואחסנתיה. ובג\"ד זובח לאלקים יחרם וגו' צריכין \nישראל לשתפא ליי' בהליכה דלהון בהקיץ דלהון הה\"ד בהתהלכך תנחה אות בשכבך תשמור עליך \nוהקיצות היא תשיחך. קם ההוא תלמידא ואשתטח קמיה ואמר זכאה אידו חולקיה דמאן דזכי \nלמשמע מלין אלין כלהו שם יי' בכל סטרא ולא נפיק מניה לבר בכל סטרוי. ע\"כ. (כ\"ט א \nפקודא להקריב וכו') \n \n"},{"index":5,"he":"ספר ויקרא פרשת בהר דף קיא/א\nוהתנחלתם אותם לבניכם וגו' לעולם בהם תעבודו וגו'. פקודא דא לעבוד בעבד כנעני דכתיב \nלעולם הם תעבודו ואינון מסטרא דחם דגלי עריין דאתמר עליה ארור כנען עבד עבדים יהיה \nלאחיו. אמאי עבד עבדים. אלא עבד לההוא עבד עולם דאיהו עולמו של יובל. ואי תימא דהא \nאחוה דשם ויפת הוה אמאי לא הוה הכי כוותייהו והכי מזרעא דחם הוה אליעזר עבד דאברהם \nאמאי לא הוי כותיה דנפק צדיק וקב\"ה אודי בברכתיה כד בריך ליה לבן. אלא ודאי הכא \nברזא דגלגולא גולל אור מפני חשך עבדא דאברהם דנפק מחשך ודא זרעא דחם. דיו לעבד \nלהיות כרבו דאיהו אברהם דנפק מתרח עובד כו\"ם. וחשך מפני אור דא ישמעאל דנפק מאברהם \nועשו מיצחק. ורזא תערובת טפין באתר דלאו דיליה גרים דא. מאן דעריב טפה דיליה בשפחה \nמחלת בת ישמעאל. או בבת אל נכר דאינון רע חשך וטפה דיליה טוב אור וירא אלקים את \nהאור כי טוב. מערב טוב עם רע עבר על מימרא דמאריה דאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל \n"},{"index":6,"he":"ממנו קב\"ה בההוא דערב (רב) ארכיב ליה ואייתי ליה בגלגולא לקבלא עונשיה. חזר בתיובתא \nאשתדל באורייתא ואפריש טוב מרע דאינון אסור והתר טומאה וטהרה כשר ופסול. בדא אתפרש \nרע מטוב דאתמר ביה וייצר יצירה לטב ויצירה לביש באורייתא אפריש לון קב\"ה ירית ליה \nנשמתא מניה למהוי שלטא על תרוייהו בחד דאיהו אור עלמא דאתי ובחד איהו חשך עלמא דין \nהה\"ד ויפח באפיו נשמת חיים וכפום זכוון וחובין. כמה דאוקמוה העושה מצוה אחת מטיבין \nלו. בינוני זכוון וחובוי שקולין פלגו זכוון לעילא (ס\"א ופלגו לתתא) ופלגו חובוי \nלתתא ורזא דא מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש. צדיק גמור כל זכווי \nלעילא וחובוי לתתא. רשע גמור חובוי לעילא וזכווי לתתא. וב\"נ דחב באתגלייא בתרין \nדרגין איהו אי חזר בתיובתא באתגלייא בין צדיקייא \n \n"},{"index":7,"he":"ספר ויקרא פרשת בהר דף קיא/ב\nבגין דידעין דינוי דקב\"ה ונטרין גרמייהו מלמחטי ובאתכסיא בין רשיעייא לקיים בהו \nועיני רשעים תכלינה. ובגין דא חובא דאדם עבר על ויצו יי' אלקים ואוקמוה אין צו אלא \nע\"ז אעבר עליה ארכיב ליה בטפת תרח דביה רתח לקב\"ה דעבר על צו מע\"ז. הדר בתיובתא \nותבר צולמין דעכו\"ם וכל מזוני דיליה הוא תקין במה דחב ותבר חובא ובנינא בישא דבנה \nואמליך ליה לקב\"ה ושכינתיה על עלמא במאי בגן דקדיש שמיה ית' ברבים ועאל בנורא \nלאתוקדא גרמיה לקיים ביה פסילי אלהיהם תשרפון באש ולא עוד אלא דלאבוי תרח אהדר \nבתיובתא ואעיל ליה ולאמיה ולכל מארי דההוא דרא בגן עדן והכי אתלבן בנורא. ככספא \nדאיהי מוניט\"א דמלכא ושקר לה בעופרת אעיל ליה בנורא ונפק העופרת לבר ישמעאל. לובגין \nדא נפק מצחק בע\"ז ואשתאר אדם מלובן. והאי איהו שינוי השם. דכד אתגלגל אדם בעי למעבד \nליה שינוי השם. שנוי מקום. ושנוי מעשה. לבתר אתא יצחק ואתתקף ביה מחובא תניינא \n"},{"index":8,"he":"דאתמר ביה על האדם דדא שפיכות דמים ודא גרם נסיונא דיצחק בסכינא ואתברר ביה כמאן \nדבריר אוכל מגו פסולת ונפק פסולת לבר עשו שופך דמים. לבתר אתא יעקב וארכיב ליה בלבן \nואתעביד עבד לגביה הה\"ד אעבדך שבע שנים ברחל ובההיא סבה דאחלף לה באחותה עבד שבע \nשנים אחרנין לאפקא תרין טפין דזרק אדם באתר נכראה. ודא גלוי עריות והאי איהו לאמר. \nואפיק לון מן לבן הארמי נחש. ובתלת אלין הוה לאדם שנוי השם ושנוי מקום ושנוי מעשה. \nשנוי השם באברהם. ושנוי מקום ביצחק. ושנוי מעשה ביעקב ואי להאי דאתמר ביה אז ראה \nויספרה קבל בתיובתא כ\"ש לאחרים. ובגין דא עבד טוב אתרא גרים ועבד רע אוף הכי אבל \nשאר עבדים. לעולם בהם תעבודו. קמו מארי מתיבתא ואמרו אשרי העם שככה בגימטריא משה. \nקם רעיא מהימנא ואמר אשרי העם שיי' אלקיו: \nע\"כ. (משפטים קיז לא תהיה אחרי רבים וכו'). כי לי בני ישראל עבדים וגו'. פקודא \nלעבוד בכל מיני עבודה במקדש ולבר ממקדש בכל אינון פולחנין דאקרי עבודה בצלותא \n"},{"index":9,"he":"לאשתדלא בתר פקודי אורייתא דכלא אקרי עבודה כעבד דאשתדל בתר מאריה בכל מה דאצטריך \nבגין דישראל קרי לון עבדים דכתיב כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם. מ\"ט אינון עבדים. \nבגין דכתיב אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. ובג\"כ כתיב בעשר אמירן לבתר דכתיב אנכי יי' \nאלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים למפלח ליה כעבד דפלח למאריה דפריק ליה מן מותא דפרק \nליה מכל בישין דעלמא. בתרין זינין (נ\"א שמהן אלין) אקרון ישראל לקב\"ה עבדים דכתיב \nעבדי הם ואקרון בנים דכתיב בנים אתם ליי' אלקיכם. בזמנא דידע ליה ב\"נ לקב\"ה בארח \nכלל כדין אקרי עבד דעביד פקודא דמארי ולית ליה רשו לחפשא בגניזוי וברזן דביתיה. \nבזמנא דידע ליה ב\"נ בארח פרט כדין אקרי בן רחימא דיליה כבן דחפיש בגניזו בכל רזין \nדביתיה ואע\"ג דאקרי בן ברא בוכרא לקב\"ה כד\"א בני בכורי ישראל לא יפוק גרמיה מכללא \nדעבד למפלח לאבוי בכל פולחנין דאינון יקרא דאבוי. והכי אצטריך לכל ב\"נ למהוי לגבי \n"},{"index":10,"he":"אבוי בן לחפשא בגניזוי ולמנדע רזין דביתיה ולאשתדלא אבתרייהו. ולמהוי לגבי אבוי \nעבד. ורזא דמלה תרין דרגין אינון לעילא דאצטריך ב\"נ לאתעטרא בהו ואינון רזא \nדמהימנותא ואינון חד. חד רזא דעבד. וחד רזא דבן. והאי עבד אקרי אדון כל הארץ. בן \nכמה דאוקימנא בני בכורי ישראל. וכלא רזא חדא דמיהמנותא. ואצטריך ב\"נ לאתעטרא באלין \nדרגין לאתכללא ברזא דמהימנותא. עבד למפלח בכל זיני פולחנא בצלותא דאקרי עבודה כהאי \nעבד דאיהו רזא עלאה דלא שכיך לעלמין תדיר. וקא משבחא ומנגנא תדיר. והא אתמר \nבפולחנין אחרנין דכל פולחנין ומלין דעלמין כלהו איהו עביד ופלח ובג\"ד אקרי אדון \nבגין דאיהו עבד למפלח אקרי אדון כל הארץ. בר נש דאתעטר ברזא \n \n"},{"index":11,"he":"ספר ויקרא פרשת בהר דף קיב/א\nדא למיהוי עבד למפלח פולחניה דמאריה איהו סליק ואתעטר למהוי בדרגא דא ואקרי אוף הכי \nאדון דהא איהו בריך בכל אינון פולחנין להאי עלמא וקיים ליה. וע\"ד אקרי אדון (ס\"א \nאדוני הארץ) זכאה חולקיה דהאי בן דזכי לאשתדלא למנדע בגנזי דאבוי ובכל רזין דביתיה \nכברא יחידאי דאשלטיה אבוי בכל גנזוי ודא איהו יקרא דשליט על כלא. מאן דישתדל \nבאורייתא למנדע ליה לקב\"ה ובאינון גניזין דיליה אקרי בן לקב\"ה כל חילי שמיא לית מאן \nדימחי בידיה בכל שעתא דאצטריך למיעל לגבי אבוי זכאה חולקיה בעלמין כלהו. ובג\"ד כד \nאשתדל למנדע ליה בארח פרט ברזא דחכמתא כדין אקרי בן. בפולחנא דב\"נ פלח ליה לקב\"ה \nאית פולחנא דאצטריך ב\"נ לאתכללא בתרוייהו למהוי עבד ובןלאתעטרא ביה בקב\"ה. ומה \nאיהו. דא פולחנא דצלותא דאצטריך למהוי בה עבד ובן לאתכללא בדרגין עלאין אלין. למפלח \nולאתקנא צלותא ברזא דעבד למפלח פולחנא דתקונא דעלמין ולאתדבקא רעותיה ברזין דחכמתא \n"},{"index":12,"he":"לאתדבקא במאריה בגניזין עלאין כדקא חזי. בן אתדבק תדיר באבוי בלא פרודא כלל לית מאן \nדימחי בידיה. עבד עביד פולחניה דמאריה ואתקין תקוני עלמא מאן דהוי תרוייהו בכללא חד \nבחבורא חדא. דא איהו ב\"נ דאתקין רזא דכל מהימנותא בכללא חדא בלא פרודא כלל ומחבר \nכלא כחדא. דא איהו ב\"נ דקב\"ה אכריז עלוי בכל אלין חיילין ומשריין דכל עלמין ובכל \nאינון רקיעין אזדהרו בפלניא מהימנא דבי מלכא דכל גנזי דמאריה בידיה. זכאה איהו בהאי \nעלמא וזכאה איהו בעלמא דאתי. מההוא יומא ולהלאה אשתמודע ב\"נ ואתרשים בעלמין כלהו \nבשעתא דאצטריך כל חילין ומשריין כלהו אזדהרן למהוי גביה וקב\"ה לא בעי אלא איהו \nבלחודוי וקלא אתער יאות הוא ליחיד למהוי גביה דיחיד ולאתעסקא יחיד ביחיד ורזא דתרין \nדרגין אלין אשכחנא בחד קרא דכתיב ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. ויאמר לי \nעבדי אתה הא עבד. ישראל הא בן. דכד אינון כללא חדא כדין כתיב אשר בך אתפאר. ברוך \n"},{"index":13,"he":"יי' לעולם אמן ואמן ימלוך ה' לעולם אמן ואמן: \n(שמות קלד ב פקודא ללמוד תורה): \n \nספר במדבר פרשת נשא דף קכא/ב\nמבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל \nמועד. פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש ואע\"ג דאוקימנא לעילא הכא צריך לחדש מלין \nדהא כהן איהו מקריב קרבנא ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל. איהו צריך לנגנא. ורזא \nדמלה יומם יצוה יי' חסדו דא חסד כהנא רבא. דמיכאל איהו כהן הדיוט לגבי מאריה ועם כל \nדא דהדיוט איהו אצל מאריה. מלך דחיות הקדש איהו וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך והאי \nאיהו יומם יצוה יי' חסדו. ובלילה שירה עמי דא גבורה. שירה בכור שורו הדר לו ופני \nשור מהשמאל. וגבריאל שלוחיה וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא (לאתעסקא לשלחא \nקרבנא קמי מלכא בחדוה ומאן דלית ליה רשו) לאתעסקא באורייתא יקיים קומי רני בלילה \nלראש אשמורת ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו \n"},{"index":14,"he":"כנור לאפקא ביה קלא בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה ודא ו' ויפוק ליה \nמלכא דתמן בינה כמה דאוקמוה מארי מתניתין הלב מבין יפוק בן מבינה מבן ידוד דאיהו ו' \nדאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון שש מעלות לכסא. וב' \nכרסיין אינון כסא כבוד מרום מראשון ואינון לבא ופומא. ל\"ב ויאמר כי יד על כס ידוד \nמלחמה ליי' בעמלק (בנה\"ר) כבד סמא\"ל פומא דכס\"ה כ\"ס ידו\"ד הה\"ד תקעו בחדש שופר \nוגו'. מאי שופר קנה. ו' קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן ה' בה' מיני תקונין \nדדבורא דאינון שפוון ושינים וחיך. שפוון תרין. שינים וטוחנות תרין מינין. וחיך הא \nחמש. דטחנין כנהר דאיהו קול כגוונא דטחנין ריחייא. לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה \nדלבא. במחשבה דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. \nואורייתא קלא דילה דיבור דילה בינה דילה דאוקמוה איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר \n"},{"index":15,"he":"מחשבה דיליה חשיב קמי קב\"ה מכל קרבנין ועלוון הה\"ד זאת התורה לעולה ולמנחה (ע\"כ). \nכד ב פקודא דא המועל בהקדש וכו': \nאיש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'. ת\"ח כתיב וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב \nחותן משה וגו' חבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה כד\"א ויאמר שאול אל הקיני וגו'. אמאי \nאקרי קיני והא אוקמוה וכתיב את הקיני ואת הקניזי. ואתמר דעבד קנא במדברא כעופא דא \nבגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. נפרד מקין אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק \nביה בקב\"ה. נפרד מקין. זכאה ב\"ג דזכי באורייתא למיזל לאתדבקא באורחוי. דכד בר נש \nאזיל \n \n"},{"index":16,"he":"ספר במדבר פרשת נשא דף קכב/א\nבאורחוי דאורייתא משיך עליה רוחא קדישא עלאה כד\"א עד יערה עלינו רוח ממרום וכד בר \nנש סטי אורחוי משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא דהוא סטרא דמסאבא וסטרא דמסאבא אתער \nמסטרא דנוקבא דתהומא רבא דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון נזקי עלמא \nדהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לע\"ז הוה ולההוא סטר הוה פלח \nומשך עליה רוחא מההוא אתר וע\"ד אקרי קיני לבתר נפרד מקין (ודאי) ואתדבק (נ\"א \nואתחבר) ביה בקב\"ה (מאי משמע) דכל מאן דאתדבק ביה בקב\"ה ועביד פקודי אורייתא כביכול \nהוא קיים עלמין עלמא דלעילא ועלמא דלתתא והא אוקמוה ועשיתם אותם כתיב. וכל מאן דעבר \nעל פקודי אורייתא כביכול פגים לעילא פגים לתתא פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל \nלאינון מפרישי ימין דשאטי (ס\"א דטסרין) בארבא קם חד שטייא בינייהו בעא לנקבא וכו' \nוע\"ד איש או אשה כי יעשו וגו' האדם וגו'. (ת\"ח) והמה כאדם עברו ברית. אדם עבר על \n"},{"index":17,"he":"פקודא חד דאורייתא גרים ליה לגרמיה מיתה וגרם לכל עלמא פגים לעילא פגים לתתא וההוא \nחובא תלייא עד דיקיים קב\"ה עלמא כמלקדמין ויתעבר ההוא פגימו מעלמא הה\"ד בלע המות \nלנצח ומחה יי' אלקים דמעה מעל כל פנים וגו'. ובג\"כ כי יעשו מכל חטאת האדם (כתיב). \nהאדם אדם קדמאה. למעול מעל ביי' דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו \nוכו' וע\"ד רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון כמה זכאין מסתלקי \nבגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא: \nפקודא דא היא מצות תשובה ודא איהי בינה ובעוונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו \nאלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי בינה בן ידו\"ד. והאי בן. ו' איהו ודאי. וכל מאן \nדחזר בתיובתא כאלו חזר את ה' לאת ו' דאיהו בן ידו\"ד ואשתלים ביה ודו\"ד ודא איהו \nתשובה תשוב ה' ודאי לגבי ו'. דאת ה' ודאי איהו ודוי דברים ורזא דמלה קחו עמכם דברים \nושובו אל יי' אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו. דודאי כד ב\"נ איהו חוטא גרים \n"},{"index":18,"he":"לאתרחקא ה' מאת ו' דאסתלק בן ידו\"ד דא ידו\"ד מאת ה' ובג\"ד אתחרב בי מקדשא ואתרחקו \nישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובג\"ד כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא ה' לאת ו' \nופורקנא בדא תלייא. ובג\"ד הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי כל הקצים כלו ואין הדבר \nתלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה. וע\"ד ואעשה למען שמי ועוד למעני למעני אעשה. \nואם לאו חזרין אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו. \n \n"},{"index":19,"he":"ספר במדבר פרשת נשא דף קכב/ב\nהה\"ד ושבת עד יי' אלקיך עד ידו\"ד ודאי. ותשובה דא אתקריאת חיים כי ממנו תוצאות חיים \nדאינון נשמתין דישראל. ואיהו הכל דנפק ועאל בפומא דב\"נ בלא עמל ובלא יגיעה. ה' \nדבהבראם. ועלה אתמר כי על כל מוצא פי יי' יחיה האדם והיא על רישיה דב\"נ. עלה אתמר \nותמונת יי' יביט. אך בצלם יתהלך איש ובגין דאיהי על רישיה דב\"נ אסיר ליה לב\"נ למיזל \nד' אמות בגלוי דרישא דאם היא אסלקת מעל רישיה דב\"נ מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא \nדכך שריא על אומין דעלמא אע\"ג דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון. לא שריא \nודאי דמשה בעא מקב\"ה דלא תשרי שכינא על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על \nאומין דעלמא מאן נפקא או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל אלא ודאי לית כל \nאפייא שוין. אפילו ישראל לאו אינון שוין. כ\"ש אחרנין. אלא ודאי עלה אי דיוקנא דאת \n"}]}
