{"id":"kabala-eeb2c863ac1b-1-13","bookId":"kabala-eeb2c863ac1b","part":1,"torah":13,"title":"פרק ב","hebrewTitle":"פרק ב","segments":[{"index":1,"he":"פרק ב \nדיקנא כאן חוזר לבאר י\"ג תקוני דיקנא בפרטות אחר שביאר פרצופי או\"א כמש\"ל שהוא חופף \nעליהם ובמזלא אתכלילן ואח\"כ מבאר פרצופי זו\"נ: \nמהימנותא - כמ\"ש בא\"ר דף ק\"ל ע\"ב דיקנא כו' מהימנותא דמהימנותא דכלא ושם בדף קל\"א \nע\"א דיקנא יקירא מהימנא שלימא כו': וענין מהימנותא כמו אמונת ישראל שבה משיגין את \nא\"ס ולכן זו\"נ נקראין בכל מקום מהימנותא וכן כל האצילות בכללו שהן גילויו ודיקנא \nהוא ראשית הגילוי לבושין דיקר כנ\"ל לכן נקרא מהימנותא כו': \nדיקנא עד דכלא - כמ\"ש לקמן תחלת פ\"ג כל מה דאתטמר כו' ובא\"ר ד' קל\"ב ע\"ב ובגין \nדאיהו יקירא וטמירא כו' ובדף קל\"ט ע\"א ואיתימא דיקנא לא אשתכח כו' ור\"ל שלא נזכר \nתיבת זקן בפירוש חוץ מזקן כ\"ג זקן אהרן כו' כמ\"ש שם ד' קל\"ב ע\"ב ע\"ש: ואמר יקירותא \nכו'. כנ\"ל בפ\"א יקירו דיקירותא וכמ\"ש בא\"ר כמש\"ל ובא\"ז דרפ\"ט ע\"א בדיקנא דע\"ק תלייא \nכל יקירא דכלא כו' והענין כי הזקן הוא כבוד לאדם כמ\"ש הדרת פנים זקן וכמ\"ש והדרת \n"},{"index":2,"he":"פני זקן וכ\"ש דיקנא דע\"ק סבא דסבין נאמר מפני שיבה תקום ונגד זקניו כבוד ולכן נקרא \nיקירו דיקירותא: וענין הכבוד כאן הוא כשמתגלה הדיקנא מתגלה רחמיו ונכפין כל הדינין \nוהרשעים כלין ושמו מתגדל בעולם כמ\"ש (שמות ל\"ג) הראני נא את כבודך כו' אני אעביר \nכו' ויעבור כו' הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות כו'. וכן בקריעת י\"ס אמר \nלקמן סוף פ\"ד דבעא לאוקיר דקניה ונאמר (שם י\"ד) ואכבדה בפרעה ובכל חילו כו' כי גאה \nגאה כו' שמעו עמים כו'. וכן לע\"ל שאמר בא\"ר דף קל\"ד ע\"ב ובההוא זמנא דאתער כו' דביה \nזמין לאוקיר דיקניה כו' ונאמר שם (זכריה י\"ד) והיה ה' למלך כו' ונאמר (ישעיה מ\"ג) \nתכבדני חית השדה כו' והגידו את כבודי בגוים כו' (שם בסופו) כי לי תכרע כו' והתגדלתי \nוהתקדשתי (יחזקאל ל\"ח). והכל שהרשעים כלים כמ\"ש בא\"ר דף קל\"א ע\"ב ואינון תליסר כו' \nלתברא כו' ושם בדף קל\"ב ע\"א ומהאי תקונא מתכפיין כו' ושם בדף קל\"ד ע\"א ובאו במערות \n"},{"index":3,"he":"צורים כו' ובדף ק\"מ ע\"א אלא תאנא כל הני כו' ובא\"ז ד' רפ\"ט ע\"ב תשעה כו' לאכפיי' \nדינין.  ובא\"ז דף רצ\"ה ע\"ב כל יקירו כו' דכלהו אכפיין לדינין בשעתא דמזלא כו': \nמאדנין עד חוורא - כמ\"ש שם דף קל\"א ע\"א תאנא בצניעותא דספרא דהאי כו'. ואמר מאודנין \nנפקא - ר\"ל מתחיל תיכף אצל האזנים וג\"כ כל הדיקנא יוצא מאזנים כמש\"ל (בפ\"א י\"ג \nע\"ב): ואמר בסחרנהא דבסיטא ר\"ל סביב פניו כמ\"ש שם דף קכ\"ח ע\"ב בוסיטא דאנפוי כו'. \nואמר סליק ונחית חוטא חוורא - שאחר שנחית סביב הפה שהן ה' תיקונים ראשונים סליק \nונחית בתיקון ו' וכמ\"ש שם דף קל\"א ע\"א תקונא שתיתאה כו' וסליק כו' ונחית כו' ומשם \nואילך בתיקון ח' נחית כו' כמ\"ש שם ונחית וסליק וחפי כו' ונחית בשקולא כו' כי התיקון \nו' הוא למעלה מתקונים שלפניו כמש\"ל (בד\"ה חפי). ואמר חוטא חוורא הוא תיקון ח': \n(הגהה - וכלל כאן כל הי\"ג תיקונים בכללות ואמר מאדנין כו' הוא תיקון הראשון כמ\"ש \n"},{"index":4,"he":"למטה מקמי פתחא דאודנין שרי כו' ואמר בסחרנהא כו' כולל כל התיקונים עד תיקון ו' כי \nבוסיטא הוא כולל כל מקום של הפנים. סליק הוא תיקון ו' עד ח'. ונחית כו' הוא תיקון \nח' עד כל י\"ג תיקונים שחוטא חוורא הוא ב' מזלות וכל התיקונים שביניהם נכללים באלו \nהב' מזלות כידוע וכמש\"ו): \nבתליסר מתפרש - כמ\"ש שם בתלת עשר כו' כל הענין ואמר שם פתח ר\"י ואמר מי אל כו' \nדתניא תליסר מכילן כו' ואינון תליסר כו' ומפרש והולך למטה: \nבתליסר מתפרש - כמ\"ש שם בתלת עשר כו' כל הענין ואמר שם פתח ר\"י ואמר מי אל כו' \nדתניא תליסר מכילן כו' ואינון תליסר כו' ומפרש והולך למטה: \nביקירא דיקירותא עד כ\"ש איש - לפי שדיקנא מגיע עד טיבורו ונכללין בו או\"א אבל ז\"א \nמטיבורו ולמטה במקום שנסתיים דיקנא. וז\"א נקרא אדם כידוע וכמ\"ש שם בדף קל\"ה ע\"א \nהשתא אתתקנו כו' כמראה אדם כו' ובדף קמ\"א ע\"ב ובכללא חדא כו' אדם כו' ובדף קמ\"ב ע\"ב \nויפל ה' אלקים תרדמה כו' ובדף קמ\"ג ע\"א והאדם ידע כו' ובהרבה מקומות רבו מלספר. \n"},{"index":5,"he":"והוא נקרא לבר לפי שעומד מטיבור ולמטה ששם נקרא לבר מגופא שכתרו מטיבורו עד סיום \nגופו דא\"א וכתר לעולם אינו מן המנין ומחכמה ולמטה עומד נגד נה\"י שלו שהן נקראין לבר \nמגופא כמ\"ש שם אר\"ש חמינא כו' דאינון לבר מגופא כו'  ובפרשת פקודי דף רנ\"ז ע\"ב \nירכין דאינון קיימין לבר כו' ע\"ש כל המאמר עד סופו ובפרשת א\"מ דף נ\"ח ע\"א ואינון \nברייתי כו'.  ולכן נקרא ז\"א לבר כמ\"ש שם דף קכ\"ח ע\"ב וההוא דלבר אקרי ז\"א כו' ושם \nבדף קל\"א ע\"ב תאנא מאי דכתיב חכמות בחוץ כו' מתחברן לבר כו' ובדף קל\"ג ע\"ב אית חסד \nדגו כו' ועוד לפי שמלביש את א\"א מבחוץ כמ\"ש שם דף קמ\"א ע\"ב וייצר מאי צר צורה בגו \nצורה כו' ובא\"ז דף רצ\"א ע\"ב דכלהו בוצינן כו' נהורא דאתגלייא אקרי לבושא דמלכא \nנהורא דלגו לגו כו'. ואעפ\"י שגם או\"א מלבישין את א\"א אינן נגלין ואדרבא הם מלובשין \nבדיקנא דא\"א וביה אתכלילן ונקראים על שמו כנ\"ל (בד' כ\"א ע\"ב) וז\"ש אדם לבר הוא: \n"},{"index":6,"he":"ואמר אדם לא כליל הכא ר\"ל דאו\"א במזלא אתכלילן אבל אדם ז\"א לא כמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ב \nע\"א אב ואם מהאי מוחא כו' ז\"א בע\"ק כו' ור\"ל מהאי מוחא ע\"י מוחא בדיקנא כמ\"ש שם דף \nרפ\"ט ע\"ב בטש מאן דבטש בהאי מוחא כו' ובמזלא תליין כו' מכאן כו' אבל ז\"א בע\"ק תלייא \nמטיבורו ולמטה: ואמר כ\"ש איש - ר\"ל צדיק שנקרא איש כמ\"ש בזוהר מאן איש דא צדיק כו' \nוכן בני יעקב קראו אותו איש דבר האיש אדוני הארץ וכן יעקב להגיד לאיש וכן בכל הפרשה \nשם והוא בעלה דאתתא כמ\"ש (תענית ו' ע\"ב) דהאי מטרא בעלה דארעא משיצא חתן כו' (שם) \nבסוד ונהר יוצא מעדן כו' וז\"ש כ\"ש איש - ואמר אצל איש לא עבר דסליק עד מוחא ואעפ\"כ \nשם לא עבר אע\"פ שהוא נהר היוצא מעדן הוא מעדן תתאה דז\"א אבל בעדן דחכמה עלאה שהוא \nבמזלא וכ\"ש מ\"ס אינו מגיע שם. וז\"ש לא עבר כו' אפילו בעת סילוקו למוחא כמ\"ש בפרשת \nמשפטים דף קי\"א ע\"ב סליק עד דסליק עד מוחא עלאה כו'. אבל גבי אדם אמר לא ישב כמ\"ש \n"},{"index":7,"he":"(ישעיה מ\"ד) כתפארת אדם לשבת בית וכמ\"ש בא\"ר דף קמ\"א ע\"ב ואמר בדרך לא זו אף זו לא \nעבר ולא כו': \n ואמר ביקירא דיקירותא ההוא כו' לאפוקי יקירא דז\"א ששם ישב אדם ת\"ת דז\"א ונוק' \nכמ\"ש שם דף קמ\"א ע\"ב באתר דתליין שערי דדיקנא כו' וכ\"ש איש שהוא סליק עד מוחא: \nבתליסר עד מתפרשין - ר\"ל בדיקנא בי\"ג תקונין שבו נגדין בו י\"ג נביעין דמשח רבות \nוהמשח רבות מתחלק ג\"כ לי\"ג של התיקונים. ואמר בתליסר נביעין מבועין כפל שהם נביעין \nממ\"ס והן מבועין לדיקנא דז\"א כמ\"ש שם בדף קל\"א ע\"א דנגדין ביה י\"ג נביעין מבועין \nכו' ושם בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין כו' ושם וכלהו נפקין מתליסר \nמבועין דמשח כו' ובדף קל\"ט ע\"א תאנא כד נחית כו' ובא\"ז דף רפ\"ט ע\"ב תלת עשר נביעין \nדמשחא דרבות כו' ושם בדף רצ\"ה ע\"א וכד משחא דרבות קודשא כו' ושם ע\"ב בהאי דיקנא \nנגיד כו'. וכן נחית לדיקנא דכהנא רבא כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ב ע\"ב כד משחא נחית כו' והוא \n"},{"index":8,"he":"דיקנא דאבא עלאה: \nארבע עד לגנתא - ר\"ל תשעה מבועין נפקין לז\"א ומהן נעשו ט' תיקונים לז\"א שהן תמיד בו \nכמ\"ש שם דף קל\"ט ע\"א תאנא כד נחית מן כו' אתתקן בתשעה תקונין כו' ובדף ק\"מ ע\"א וכל \nהני תשעה כו' אינון תשעה מכילן דנהרין מע\"י כו' ונחתין כו' ובא\"ז דף רצ\"ה ע\"א שערין \nאוכמין משחא דרבות כו' בט' תיקונין כו' ובדף רפ\"ט ע\"ב תלת עשר נביעין כו' וכלהו \nנפקין כו' אלא תשעה כו'. וז\"א נקרא גנתא שעליו נאמר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן \nר\"ל את ז\"א כמ\"ש פ' א\"מ דף נ\"ח ע\"א ותאנא ההוא נהר כו' לאשקאה גנתא כו' ושם בדף ס\"ה \nע\"א והאי נהרא אתקרי אם לגנתא ועילא מגנתא כו' ע\"ש ובא\"ז דף ר\"צ ע\"ב וההוא נהרא \nדנגיד ונפיק כו' דאשקי תדיר לגנתא כו' הה\"ד ונהר כו' נטיעה דגנתא ודאי אקרי ו' כו' \nלהשקות את הגן דא הוא ו' כו' ואמר לקמן כתיב ויטע כו'. וז\"ש תשעה אשקיון לגנתא והוא \nע\"י הנהר בינה כמש\"ל וכמ\"ש למטה (ל\"ב ע\"ב) שכל אלו י\"ג תקונים משתכחין בעלמא עלאה \n"},{"index":9,"he":"שהוא בינה ואח\"כ תדשא כו' לז\"א ממנה נפקין וע\"ש הכתוב להשקות את הגן: ואמר ארבעה \nבלחודוי אסתמכו ר\"ל לנוקבא דז\"א והן נגד תקונין של א\"א שאין בהם שערות ג' ה' ז' י\"ב \nותיקוני נוקבא הוא בלא שערות כידוע: והענין כי תשעה דז\"א הן ששה ומתפרשין לתשעה \nכמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ה ע\"א שתא אינון תשעה אקרון כו' והוא נגד ו\"ק דז\"א שמתחלקין לתשעה \nע\"י מוחין כידוע וז\"ש שם ואלין שתא כו' תלת אחרנין כו' ובגין דהני תלתא כו'. ואלו \nשלשה נגד מוחין דז\"א לכן הן ביקירו יתיר מכלהו וכלן תליין בהו שהמוחין מתפשטין בכל \nהגוף וכל הגוף תולה במוחין כמ\"ש שם דף רצ\"ב ע\"ב ובא\"ר דף קל\"ו ע\"א. וכלל כולן הוא \nדכל הט\"ס של ז\"א בכללן הוא ו\"ק ו' של יו\"ד ונוק' הוא ד' של יו\"ד והיא נקראת ד' \nכידוע שכל בניינה מד\"ס כידוע. והיא עטרת בעלה ונכללת בג\"ס הראשונים שכנגדן ד' \nאותיות אדנ\"י א'י'ן' כח\"ב כמ\"ש בתיקונים ו ד' מלכות. ולכן כנגדה ד' תיקונים וכמ\"ש \n"},{"index":10,"he":"בא\"ז דף ר\"צ ע\"ב וההוא נהר דנגיד ונפיק כו' אמאי ו\"ד כו' דאיהי ארבעה כו' להשקות את \nהגן דא הוא ו' ומשם יפרד כו' דא הוא ד' כו'. וידוע שאבא נכלל במזל עליון שהוא בחינת \nדכר ואימא נכללת במזל תחתון שהוא בחינת נקבה ומזל עליון כולל כל הח' תיקונים כידוע. \nולכן אבא בתמניא תקונין אתתקן כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ב ע\"ב דיקנא דכהנא רבא כו' נגד שמנה \nבגדים. ואמא מקבלת ממזל תחתון ומזל עליון נכלל במזל תחתון כידוע אוירא וניצוצא \nוכלהו ירית ז\"א והשאר ד' שנכללין במזל תחתון ואינן נכללין במזל עליון שהן בחינת \nנוקבא ירית נוקבא דז\"א. ומ\"מ ירית ע\"י ז\"א שגם בו נכלל כל הי\"ג תיקונין בשעתא דנהיר \nע\"ק לז\"א כמ\"ש לקמן בפ\"ג ובא\"ר וא\"ז והוא כשנהיר מוחא סתימאה למוחא דז\"א שאז לו ד' \nמוחין וכלא כליל מ\"ס דא\"א שכנגדן ירית עוד ד' תיקונין כמ\"ש בא\"ר דף ק\"מ ע\"א ובשעתא \nדאתמשכן שערי כו' ארבע מוחי כו' וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת כו' ובגין \n"},{"index":11,"he":"דאתחברן כו' אתמשכן ארבע מבועין מניה כו' והן שני בחינות ג' מוחין שהיו לו מקודם \nוארבע של עכשיו שהן בחינה אחרת כידוע בסוד מוחין דגדלות ודקטנות שכ\"א בחינה בפ\"ע \nונגד הד' מוחין שנתחדשו לו הן ד' בתי דתפלין כמ\"ש שם והן נקראין כתר על ראש ז\"א \nוז\"ש (ברכות ו' ע\"ב) שהקב\"ה מניח תפילין שהן באין לו בתוספת. וכלם יורדים לנוקבא \nשהיא בחינת כתר כידוע כתר מלכות והן ד' פרשיות דתש\"י והן ד' תיקונים הנ\"ל וז\"ש בא\"ז \nשם ומהאי ו' אשתקייא ד' דאיהי ארבעה ולפי שכלל כל ספירות שלה הוא נקודה א' לכן שם \nבבית א' משא\"כ מוחין דז\"א שהן מתתקנין מחג\"ת כידוע וכתר ע\"ג לכן הן ד' בתים. וז\"ס \nי\"ג תיקונין ט' וד' נגד ט' דז\"א וד' דנוקבא בסוד א\"ח\"ד כידוע. והן בכלל ע\"ס וד' \nספירות בקו האמצעי ד\"ת\"י\"מ כמ\"ש לעיל (בדף ב' ע\"ד) וכולן מקבלן אימא ואשקי לגנתא \nולנוק' כמ\"ש למטה ובאמא נוקבא קודמת לדכורא י' על ו' ה' כידוע ולכן חשיב ד' קודם \n"},{"index":12,"he":"לט' כאן. ואמר בלחודוי אסתמכו - שאינן יורדין עד דאתתקן ז\"א בד' מוחין ובי\"ג תקונין \nועד דאתתקנת נוקבא דז\"א אפין באפין שאז אתתקן גולגלתא דילה כנ\"ל (בפ\"א דף כ\"ז ע\"ב): \n\nמקמי עד בשפירו - כאן מתחיל לפרש י\"ג תקונין בפרטות. וזה הוא תיקון א' כמ\"ש בא\"ר דף \nקל\"א ע\"א תקונא קדמאה כו'. וז\"ש מקמי פתחא דאדנין כו' ר\"ל אצל פתח האזנים ר\"ל נגד \nהנקב של האזנים מכוון שם מתחיל יקירו לאתתקן ר\"ל דיקנא שנקרא יקירו כנ\"ל (בד' ה' \nע\"ג): ואמר נחית ר\"ל שהתיקון הזה נחית בחד חוטא עד התחלת הפה כמ\"ש שם. ולא הוצרך \nכאן לפרש עד היכן נחית שבראש הפה מתחיל תיכף תיקון השני כמש\"ו: ואמר בשפירו ר\"ל \nכמ\"ש שם בחד חוטא בשקולא טבא כו' ושם בע\"ב תקונא קדמאה הא תנינן דכל שערא ושערא כו' \nושם בדף קל\"ב ע\"א תקונא קדמאה כו' ולא אתדבק כו': \nברישא עד להאי רישא - הוא תיקון השני כמ\"ש שם דף קל\"א ע\"א תקונא ב' כו' וז\"ש ברישא \nדשפוון ר\"ל בשפה העליונה. מהאי כו' ר\"ל מראש אחד של השפה עליונה עד ראש השני של \n"},{"index":13,"he":"אותה השפה: \nקאים עד פשע - הוא תיקון ג' כמ\"ש שם תקונא תליתאה כו' ושם דף קל\"ג ע\"א ותאנא בתקונא \nקדמאה דדיקנא כו' שם עד תקונא רביעאה ע\"ש. וז\"ש קאים ארחא כו' ור\"ל שעומד הארח תחת \nשני נקבי החטם. ואמר קאים שאין מגיעין עליו השערות. ואמר דנפיק ר\"ל שיוצא מתחת נקבי \nהחטם עד הפה והוא תחת הנקבים של החטם לבד לא תחת דופני החוטם ולכן אמר תחות תרין \nכו': ואמר לאעברא חובא כו' כמ\"ש בא\"ר שם אמאי אתפסק משום כו' והאי כו' ושערא לא כו' \nלמיתן כו'. והענין כמ\"ש שם דף ק\"ל ע\"ב מחד נוקבא חיין ומחד כו' וקרינן ליה סליחה \nוהיא כו' ולכן אין שער שם כדי שיעבור רוחא דחוטמא ויאמר סלחתי ושם בדף קל\"ג ע\"א מאי \nבין האי כו' בא\"א כתיב עובר כו' ושם דתניא ארחא כו' ושם ע\"ב לעילא עובר כו' יהיב \nאתרא כו' תנא בכל אתר כו' ושם בדף ק\"מ ע\"ב ותאנא נשא עון אתקרי כו' אבל משום כו' לא \nאתקרון כו' ושם דתנא האי אורחא כו': ואמר דכתיב ותפארתו כו'. ר\"ל שהאי תקונא נקרא \n"},{"index":14,"he":"תפארת כמ\"ש שם דף קמ\"א ע\"א ותאנא האי הוד כד כו' ועובר על פשע כו' ובצניעותא דספרא \nכו' תפארת הוא עובר על פשע דכתיב כו' וכד אתתקל כו'. ואמר עבור כו' שתיקון הזה הוא \nמי\"ג תקונין שנקרא ועובר על פשע כמ\"ש שם דף קל\"א ע\"ב דתניא תליסר מכילן כו' ועובר \nעל פשע תלת ושם בדף קל\"ג ע\"א ותאנא בתיקונא קדמאה דדיקנא ותניינא כו' ור\"ל שב' \nתיקונים ראשונים אינן אלא הזמנה לתיקון ג' הזה שתיקון הראשון מי אל כמוך הוא חזקו \nלאכפייא דינין דלא שלטין וסובל הכל כמ\"ש שם דף קל\"ב ע\"א וכן נשא עון תיקון השני \nשסובל והוא יותר מתיקון הא' שתיקון הא' ביכולתו לסבול וכאן סובל וכולם הזמנה לתיקון \nזה שכאן מוחל ועובר על פשע. וכן בי\"ג דלתתא דז\"א כד מתתקנין הוא אל רחום וחנון כו' \nכמ\"ש שם דף קל\"א ע\"ב לקביל דא אל כו' וחנון הוא תיקון שלישי והוא יותר רחמים מרחום \nכידוע והוא העברת הפשע. ואמר על פשע כמ\"ש שם דף קל\"ג ע\"א תאנא בצניעותא דספרא מהו \n"},{"index":15,"he":"כו' שפע דאקדים כו' ור\"ל שעובר אות ש' על אות פ' ונעשה שפ\"ע ונחית לז\"א ואז מתהדר \nלרחמים כמ\"ש שם דף ק\"ל ע\"ב דביה נשיב רוחא לז\"א וקרינן ליה סליחה ואם לאו ח\"ו אז \nנשאר פשע ואין עובר האי ארחא כמ\"ש שם דף קל\"ג ע\"א לא זכו פשע כו' לא זכו עומד ולא \nעובר כו'. וז\"ש עבור לז\"א ויסלח ואז על פשע שיקדום כנ\"ל: \nתחות שפוון עד אחרא - הוא תיקון ד' כמ\"ש שם דף קל\"א ע\"א תקונ' רביעאה כו' ושם בדף \nקל\"ג ע\"א תקונא רביעאה כו' וז\"ש תחות שפוון כו' ר\"ל תחת השפתים הוא השפה תחתונה \nשערות שם מצד א' עד צד השני וז\"ש אסחר כו'. ולא הוצרך לומר כאן מהאי רישא כנ\"ל \nבתיקון ב' לפי שתיקון ב' נסתיים בתחלת שפה התחתונה ושם מתחיל תיקון הד' וז\"ש אסחר \nשסובב נגד השפה עליונה עד ראשית השפה ששם מתחיל תיקון הב' ולכן לא הוצרך לפרש התחלת \nתיקון הזה: \nארחא עד תחותוי - הוא תיקון ה' כמ\"ש שם דף קל\"א ע\"א תקונא חמישאה כו' ושם דף קל\"ג \n"},{"index":16,"he":"ע\"א תקונא חמישאה כו': ואמר נפיק תחותוי ר\"ל תחת הראשון תיקון ג' כמ\"ש שם דף קל\"א \nע\"א בשקולא דארחא דלעילא כו' ובדף קל\"ג ע\"א דתניא ארחא כו' והאי ארחא דלתתא שקילן \nאינון בכלא כו' וז\"ש תחותוי ואע\"ג שאין נזכר כאן תיקון ג' כיון שאמר אחרא משמע אחר \nלראשון: \nחפי עד דלעילא - הוא תיקון ששי כמ\"ש שם דף קל\"א ע\"א תקונא שתיתאה כו'. ובדף קל\"ג \nע\"ב תקונא שתיתאה כו' ואמר חפי תקרובתא דבוסמא ר\"ל שמכסין את הלחיים שנקראים ערוגת \nהבושם כמ\"ש לחייו כערוגת הבושם כמ\"ש שם דף קל\"ט ע\"א וחפי בתקרובתא דבוסמא מאי \nתקרובתא דבוסמא כד\"א כו' ושם בדף קל\"א ע\"א תרין תפוחין בתקרובתא כו' לא אתחזי מכל \nאנפי תקרובא כו' ובדף קל\"ג ע\"ב אינון תרין תפוחין דתקרובא כו' ובדף ק\"מ ע\"ב בעילעוי \nבתקרובא דבוסמא ובא\"ז דף רצ\"ה אנפין כתרין תקרובין דבוסמא כו' באלין תקרובין דבוסמא \nשארי כו': ואמר לרישא דלעילא ר\"ל שהתיקון הזה מתחיל תיכף אחר תיקון שקודם תיקון ה' \n"},{"index":17,"he":"בשפה התחתונה עד התיקון ח' שהוא מזלא המתחיל בשבולת הזקן וזה התיקון הוא בצדדי זה \nהתיקון וסליק לעילא עד ראש הפה ששם נסתיים תיקון הראשון וז\"ש לרישא דלעילא ר\"ל עד \nראש השפה העליונה כמ\"ש שם וסליק ונפיק מלרע לעילא לרישא דפומא כו' עד רישא כו' ובדף \nקל\"ג ע\"ב וסליק מלרע לעילא כו'. ואמר שם לרישא דפתחא תתאה דפומא ר\"ל שהולך למטה \nבאורך וברוחב עד מקום שנסתיים ארחא תתאה והוא בשבולת הזקן והולך בשני צדדי הפנים \nוהן תקרובתא דבוסמא. ומ\"ש תקרובתא כו' ולא אמר תקרובין דבוסמין הוא כמ\"ש לחייו \nכערוגת הבושם וכמ\"ש שם דף קל\"ט ע\"א מאי תקרובתא דבוסמא כד\"א כערוגת הבושם ולא \nערוגות והוא לפי שמגיעין כא' שאלו השערות מגיעין לא' תחת ארחא תתאה וכן הלחיים \nמגיעין שם כא' בשבולת הזקן תחת הארחא. ולכן למטה אצל התפוחים אמר תרין תפוחין שאין \nמגיעין כא': \nתרין עד בוצינין - הוא תיקון ז' כמ\"ש שם דף קל\"א ע\"א תקונא שביעאה כו'. ובדף קל\"ג \n"},{"index":18,"he":"ע\"ב תקונא שביעאה כו'. ואמר תרין כנ\"ל. תפוחין כמ\"ש שם כתפוח כו' מה תפוח כו' ואמר \n"}]}
