{"id":"kabala-eeb2c863ac1b-1-16","bookId":"kabala-eeb2c863ac1b","part":1,"torah":16,"title":"קטע 16","hebrewTitle":"קטע 16","segments":[{"index":1,"he":"אסתלק האי ואתגליין אינון ר\"ל שמסתלק חד הנ\"ל שהוא עינא חוורא יו\"ד גוון חוורא \nואתגליין אינון שהן הגוונין הנ\"ל ואינן כלילן ביו\"ד וכמ\"ש לקמן בסוף הפרק ווי כד לא \nנהיר י' בו\"ד כד אסתלק כו' כמו שאפרש שם. ואמר לעיל כד אתגליין דזמנין לא אתגליין \nוגילוי לטב וכאן ואתגליין כנ\"ל: \nבוסמין דטיפסא - הן כסותא דעל עיינין שכל שבפנים בלא שערות עליו נקרא בוסמין כמש\"ל \nכמ\"ש בא\"ר ד' קל\"א לא אתחזי מכל אנפוי תקרובתא דבוסמא בר אינון תפוחין כו': דטיפסא \nלשון מטפס ועולה מטפס ויורד שהן כסותין דעל עיינין פקחין וסתמין סתמין ופקחין תמיד: \nשריקין לא עברי ר\"ל אינן יכולין לעבור גבות עיניו שזהו הענין של גבות לתת גבול \nלגבינין שע\"כ יפתחו כדי שלא יסתכל למעלה למעלה לרישא דלא אתיידע כמ\"ש למטה וגבות \nעינים נקראין שרקותא כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ו ע\"ב שרקותא דבגבתא דעל עיינין כו' וז\"ש \nשריקין לא עברין שאינן עוברין שריקין דבגבתא. ואמר לא מתעכבין בדוכתא ר\"ל שאינן \n"},{"index":2,"he":"מכוסין תמיד ולא מגולין אלא סתמין ופתחין כמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ג ע\"ב גבינין לא קיימין \nולא משתככין שעתא חדא שלימתא אלא פקחין וסתמין סתמין ופקחין משום עינא פקיחא דקאי \nעלייהו וע\"ד כתיב והחיות רצוא ושוב הא אוקימנא ור\"ל שאמר שם למעלה בדף רפ\"ח ע\"ב \nרישא דלאו רישא ולא ידע ולא אתיידע מה דהוי ברישא דא דלא אתדבק בחכמתא ולא בסוכלתנו \nועל דא אקרי ברח לך אל מקומך והחיות רצוא ושוב וז\"ש כאן לא מתעכבין בדוכתא והחיות \nרצוא ושוב ברח לך אל מקומך ור\"ל החיות רצוא ושוב המוחין נקראין חיות ששם חיה כמש\"ל \nושם ד' מוחין שהן ד' חיות וכמו שמוח א' כולל כולם כן פני אדם כולל כולן ובהן המחשבה \nולכן כשמגיעין אל רישא דלא אתיידע ולא אתדבק בחכמתא כו' הן ברצוא ושוב וכמ\"ש בתז\"ח \nבמתני' ד' פ\"ט ע\"ד כל הרהורין ביה משבשן תבין והדרין ולא אתדבקו כו' וכמ\"ש בס\"י פ\"א \nואם רץ פיך לדבר ולבך להרהר שוב למקום שלכך נאמר והחיות רצוא ושוב. וז\"ש כאן ברח לך \n"},{"index":3,"he":"אל מקומך כמ\"ש שם שוב למקום. ואע\"ג שבתז\"ח אמר על החכמה ובס\"י אמר על כל הע\"ס הכל \nכפי הבחינה של המשכיל כאן על ז\"א אמר ברדל\"א והחיות כו'. וכ\"ז הוא ג\"כ בעיינין שהן \nג\"כ נקראין חיות שהן תלויין במוח כנ\"ל והן ג\"כ ד' גוונין וחד כליל לון כנ\"ל והן \nכנגד האופנים ארבעה שתלויין בד' חיות כמ\"ש (שם) והחיות רצוא ושוב כו' והנה אופן א' \nבארץ אצל החיות לארבעת פניו לכל א' מהחיה גוון א' והוא אופן כמ\"ש שם (יוד) לאופנים \nקורא להם הגלגל באזני והוא גלגלי עינא. ואמר [כעין תרשיש] כידוע שהעין דומה לים. \nואמר [ודמות אחד לארבעתן] שכאן שגוון חוור נראה שם ד' מוחין וד' גוונין כלם חוזרין \nלחוור. ואמר [וגביהן] הן גבינין [וגובה להם] הוא גבתא דעינא שירא להעביר הראי' \nלמעלה וז\"ש [ויראה להם]. ואמר [וגבותם מלאות עינים סביב לארבעתן] שכל גוון בו שבעה \nעינים כמ\"ש בא\"ר שם ובא\"ז שם והגבות הן גבתא דעיינין שבהן תלויין מארי דאשגחותא \n"},{"index":4,"he":"כמ\"ש בא\"ז שם תקונא דעל עינא שערי דמשערן בשיעורא מאינון שערין תליין אלף וז' מאה \nמארי דאשגחותא לאגחא קרבא וכדין קיימו כלהו משולשליהון ומתפקחין עיינין ובא\"ר דף \nקל\"ו ע\"ב שרקותא דבגבתא דעל עיינין מכחלן דכל עיינין מכחלן באוכמתא תליין תלין על \nתלין דשערי ואינון תקונין דעל עיינין ברישא דמצחא ומתאחדן מתרויי' שבע מאה ואלפי \nמארי דאשגחותא כו'. ואמר [ובלכת החיות ילכו האופנים] כו' שהעין הולך אחרי המחשבה \nכמ\"ש ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם כי ברשעים המחשבה אחר העין משא\"כ בקדושה \nכמ\"ש עיניך בשדה כו' כידוע. ולכן השגת החכמה כינו בראיה ולבי ראה הרבה חכמה ודעת \n(קהלת א') וראיתי כו' (ב). [בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו] שאין רואה אלא לפי החכמה. \nואמר [ודמות על ראשי החיה רקיע] שהוא קרומא דאוירא שהוא רקיע כידוע. [וממעל לרקיע \nכמראה אבן ספיר דמות כסא] הוא האוירא שעל הקרום שאינו לא אויר ולא מים אלא דבר \n"},{"index":5,"he":"ממוזג כמו מראה ספיר כסא הכבוד. [ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה] הוא \nחיה היושבת שם שהוא כתר בגולגלתא שלכן [ואראה ואפול על פני] במופלא ממך כו' כמ\"ש \nבתיקונים ובתז\"ח. נמצא כי העיינין תליין במחשבה ועליהן ג\"כ נאמר והחיות רצוא ושוב \nכי בלכת החיות ילכו האופנים ובעמדם יעמודו: ואמר אם תגביה כנשר כו' ר\"ל להסתכל \nברישא דלא אתיידע שהוא ע\"ג גולגלתא כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ח ע\"א דא לגו מן דא ודא לעילא \nמן דא כו'. ושערות שעל גולגלתא הן כוכבים י\"ג נימין י\"ב מזלות ותלי וכל השערות הן \nבשאר הכוכבים כמ\"ש בתז\"ח דף כ\"ח ע\"א בנימין דרישא דאינון ככבייא ומזלי דלית להון \nחושבנא. ואם יגביה שם כו'. ואלו שני פסוקים ברח כו' ואם תגביה כו' נאמר על בלעם \nועשו שרוצין להגביה יותר ממקומם שלכן הוא אזהרה על כל מי שרוצה להסתכל יותר \nממדרגתו: ואמר והחיות רצוא ושוב ר\"ל תמיד העינים הן כך פתחין וסתמין כנ\"ל ואמר ברח \n"},{"index":6,"he":"לך כו' שאם רוצה להיות פתוח שעה אחת נאמר ברח לך כו' כנ\"ל ואם רץ לבך להרהר שוב \nלמקום. ואמר שם ועל זה נכרת ברית ר\"ל שנאמר (איוב ל\"א) ברית כרתי לעיני שלא להסתכל \nמה שאין מגיע לו וכן בלשון נכרת ברית הלשון שז\"ש לעיל ווי מאן דגלי פתחהא ר\"ל שמגלה \nרזין כמ\"ש בא\"ז ד' רצ\"ד ע\"ב ווי לההוא מגלה רזין כו' ואלין אקרי חייבי דרא כו' כל \nההוא מגלה רזין בידוע דנשמתא כו' ווי לההוא ב\"נ ווי ליה וי לנשמתיה כו' ע\"ש. ולישן \nסתים פתחהא שהן נ' תרעין דבינה שבהן כל הרזין כמ\"ש (ר\"ה כ\"א ע\"ב) נו\"ן שערי בינה \nנבראו בעולם וכולן ניתנו למשה חסר חד והמגלה פותח את הלשון ומגלה פתחהא לכן אמר ווי \nלמאן דגלי פתחהא. והוא ברית הלשון נגד ברית המעור כמ\"ש בס\"י פ\"א והוא כמ\"ש בר\"מ \nפרשת פנחס דף רמ\"ז ע\"א ובחבורא קדמאה אמר ר\"מ מאן דמזלזל בפירורין כו' כ\"ש מאן \nדמזלזל בפירורין דמוחא דאינון דזרע דזריק לון בארעא כו' וכ\"ש מאן דמסר רזין \n"},{"index":7,"he":"דאורייתא וסתרי קבלה וסתרי מעשה בראשית או סתרי אתוון דשמא מפרש לאנשים כו' וזהו \nמכוון במלת הלשון ובמלת המעור (בס\"י). ופסוק השלישי אם רוצה להגביה על גבות עיניו \nאז [אם] וכו' והג' פסוקין הן נגד ג' רישין. נגד א' שהוא מ\"ס ששם שרשי החיות שהן \nהמוחין והחיות רצוא ושוב. ונגד גלגלתא סתימא פסוק ברח. ונגד רדל\"א אם כו': \nותוצא הארץ עד אתנטע - ע\"כ פירש תדשא הארץ שהוא על זריעת ורחישת הזרע בגו אמא ואח\"כ \nויהי כן על העיבור ועכשיו מפרש פסוק ותוצא הארץ שהוא הלידה. וז\"ש כד שמא אתנטע והוא \nנטיעות כקרני חגבים והוא יציאה מבטן מעט מעט כמש\"ו ואח\"כ ויטע ה' אלקים כמ\"ש לקמן \nפ\"ג והן כנגד אש\"ר. אקי\"ק אקי\"ק. הוי\"ה כמש\"ל (ד' ל\"ג ע\"א). ואע\"פ שלא פירש עדיין \nפסוק יהי רקיע בתוך המים שהוא קרומא דפסיק כמש\"ל פ\"ה ויקוו המים הסתלקות מים \nהתחתונים כמ\"ש שם והם קודמין לעיבור ז\"א כידוע וכמ\"ש בפסוק מ\"מ הואיל ואמר כלא בהאי \n"},{"index":8,"he":"כו' בזמנא דמטא כו' לא רצה להפסיק עניינו עד שגומר הכל ואח\"כ מפרש כו': \nוכדין אוירא עד בסטרוי - ר\"ל אוירא ה\"ח דגנוז באבא וניצוצא הוא דנפיק מבוצינא \nדקרדינותא דגניז באמא והוא ה\"ג. ומהן גולגלתא אתתקן כמ\"ש בפרשת משפטים דף קכ\"ב ע\"ב \nרישא דמלכא אתתקן בחסד בגבורה כו' ובא\"ז דף רצ\"ב (ע\"ב) מבוצינא דקרדינותא נפיק \nניצוצא כו' עד כמה דאמינא ובא\"ר דף קל\"ה ע\"ב תאנא כד סליק ברעותא עד גלגלתא תקיפא. \nוז\"ש חד גולגלתא ר\"ל אעפ\"י שהוא דוגמת ע\"ק בג' רישין מ\"מ חד גולגלתא רק שמתפשט \nבסטרוי ד' סטרין של חו\"ב אוירא דכיא ואשא דכיא ושל דעת אוירא ואשא והוא חד רישא הרי \nג\"ר. ומ\"מ עיקרו הוא מחו\"ג כמ\"ש בפרשת משפטים כנ\"ל. וז\"ש (בא\"ר קל\"ה ב') אתפשטו אשא \nכו' ואוירא דכיא קאים כו' ולא קאמר אתפשט והן ד' מוחין שבכתר שבגלגלתא כידוע: \nטלא עד גווני - ר\"ל כאן ניכר תרין גוונין חוור וסומק של טלא כמ\"ש בא\"ר שם בהאי \nגולגלתא נטיף עד ולהאי סטר ובא\"ז שם בהאי גולגלתא נטיף עד בהאי מזלא כמה דאוקימנא: \n"},{"index":9,"he":"ואמר כאן מלי עלה ובע\"ק אמר בפ\"א מליא טלא כו' ששם הטל בתוך הגולגלתא משא\"כ כאן \nדנטיף מע\"ק עליו. והכל על לשון המקרא (שיר ה') ראשו כתם פז. שראשי נמלא טל. קוצותי \nרסיסי לילה שהוא ע\"ג הראש ושערות: \nתלת עד ביה - הוא שלשה חללי מוחא חב\"ד דז\"א ששם שלשה אותיות י\"ה\"ו כמש\"ל בגלגלתא \nאשתכחו כד אתגלי לזעירא כו' וכמש\"ל פ\"א דג' אותיות י\"ה\"ו\" הן בחב\"ד אחתא ומודעתא \nכו' ביה\"ו כלא כו': וכמ\"ש בא\"ר ד' קל\"ו ע\"א בחלליה דגולגלתא ג' חללין עד אתפשטן \nואשתכחן ושם דף ק\"מ ע\"א תלת מוחי דהוו עד דגולגלתא דרישא. ובא\"ז דף רצ\"ב ע\"ב בחללא \nדגולגלתא עד נתכנו עלילות ודאי ור\"ל דבאנפוי ניכר חוור וסומק כמ\"ש (שם) דודי צח \nואדום והן סימני או\"א אבא נותן לבן כו' ואמא אדום וזהו לו נתכנו עלילות מצד חו\"ג עם \nחסיד כו' ועם עקש כו' (תהלים י\"ח) והוא אמר אנא אחיו ברמאות כו' שנאמר עם עקש כו' \nוהוא מצד רבקה וזהו כי בן רבקה הוא ושם דף רפ\"ט ע\"ב אתגליף האי חכמתא ואפיק חד נהרא \n"},{"index":10,"he":"עד וכלא נהיר מאתר חד. וזהו יה\"ו שהן בג' מוחין שהן מחב\"ד עלאין ולכן גם בחג\"ת יה\"ו \nכידוע. וכולם ממ\"ס כמ\"ש שם: \nאוכמין עד דקיק - ר\"ל שערות שחורות כעורב וכמ\"ש קוצותיו תלתלים כו' והן תולין על \nאזנים שהן נוקבין עקימין והן תולין עליהם שלא יוכל לשמע כמ\"ש בא\"ר שם תאנא בגולגלתא \nעד אית ימינא ואית שמאלא וז\"ש כאן ימינא ושמאלא הכא ר\"ל משא\"כ בעתיקא. וכן שערין \nדע\"ק לא תליין על אודנין. וכן ארחא דאזיל בפלגותא דשערי דע\"ק הוא רברבא מה שאין כאן \nוז\"ש חד ארחא כו' וכמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ט ע\"א קוצין דשערוי תליין בתקונוי עד כל ארחות \nה' חסד ואמת ושם דף קל\"ח (ע\"א) אודנין עד תליין עליה ושם ותניא בשעתא דצווחין כו' \nובדף ק\"מ ע\"א ותאנא האי חכמתא דאתכליל בארבע עד לאור צלמות ובא\"ז דף רצ\"ג ע\"א \nבגלגלתא דרישא תליין עד וכלא אשתכח באינון קוצין ושערין דרישא ובפרשת משפטים שם \nבהאי רישא תליין שערי עד וכלא נחית מעתיקא סתימאה קדישא: וכל אלו תקונין בהיפוך \n"},{"index":11,"he":"מע\"ק ששם כעמר נקי וכאן שחורות וכן בכולם. ואמר שם בתיקונין קרומא דאוירא וכאן אמר \nתלת חללין משום דבע\"ק מוחא סתים ואין נגלה כי אם ע\"י קרום דאזדכיך דקרום שם לא פסיק \nמשא\"כ כאן שקרומא דקיק ואתפסק כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ח ע\"ב בחללא דגולגלתא עד ברישומי \nאתוון ת\"ו ובדף קל\"ו ע\"א שם וזהו ג\"כ החילוק בשני דרכים מן ע\"ק. ועוד כי שם חלל א' \nוכאן שלשה. וכן בגלגלת שם גלגלתא חוורא וכאן בסטרוי ונקרא גלגלתא תקיפא כמ\"ש בא\"ר \nובא\"ז כנ\"ל. וכן הטל שם בתוכו וכאן עליו ושם רק חוור ואין אודם ניכר בו וכאן תרי \nגווני. וכן באותיות שם לא אתגליין וכאן אתגליין. ושם בקרומא אין שם רק יו\"ד כמ\"ש שם \nוכאן תלת. וכן ד' חלוקים בשערות כנ\"ל. ואמר עקימין כמ\"ש למטה דנוקבין דאודנין \nעקימין הן. ועוד בשערות בע\"ק הן נקי דלא אסתבך ולא נפקין דא מן דא משא\"כ כאן. חוץ \nממנין עלמין שבכל התיקונים דע\"ק ודז\"א שחלוקים הרבה הן בכל תיקון ותיקון וע\"ש בא\"ר \n"},{"index":12,"he":"ובא\"ז בכל תיקון: ואמר דלא יכיל למשמע ר\"ל בג\"כ כתיב הטה אלי אזנך: \nמצחא עד אשגח בה - ר\"ל שלא נהיר וכל דינין דעלמא משתכחין כד אתגלייא האי מצחא חוץ \nכשמתגלה מצחא דע\"ק ששם כל רצון מתגלים ונהיר למצח דז\"א אז מתהפך לרצון. כמ\"ש בא\"ר \nדף קכ\"ט (ע\"א) מצחא דגולגלתא עד ע\"י סתימאה דכלא ובדף קל\"ו (ע\"א) מצחא דגולגלתא עד \nדבשאר תקוני גופא ובא\"ז דף רצ\"ג (ע\"א) מצחא דגולגלתא עד דאתכלילן באורייתא ובפרשה \nמשפטים שם מצחא דמלכא עד ממצחא דע\"ק דאקרי רצון: \nעיינין עד עינך כתיב - תלת גוונין הן סומק ואוכם וירוק שכולם הן דינין וע\"ז נאמר \n(שם) עיניו כיונים כמ\"ש בא\"ר דף ק\"ל ע\"א ותאנא לית נהירו לעינא תתאה עד ונלכה באור \nה' ושם בדף קל\"ו וקל\"ז עינוי דרישא משתנין עד ומרחם להו לישראל ובא\"ז שם ארבע \nגוונין אתחזיין עד ראשון לציון הנה הנם ובפרשת משפטים שם עיינין דמלכא עד דנגיד \nתדירא ולא פסיק. וז\"ש למרתת קמייהו שהן דינין ומשגיחין על כל דרכי איש רק כשמתסחאן \n"},{"index":13,"he":"בחלבא דנהיר ר\"ל כמ\"ש (שם) רוחצות בחלב והוא חלב דאמא בחוורא דע\"ק: ואמר כתיב עיניך \nכו' ר\"ל כמ\"ש בא\"ר וא\"ז דשאנן הוא רחמים ושלום וצדק הוא דין ותירץ נוה שאנן הוא של \nע\"ק שהוא רחמים וזהו שאנן כמ\"ש (ע\"ז ג' ע\"ב) א\"ת שנאן אלא שאינן ר\"ל דרבותיים הוא \nמע\"ס מלמעלה למטה וממטה למעלה כידוע עשרה עשרה הכף וכאן הוא י\"ח אלפים אלפיים שאינן \nר\"ל דע\"ק כתר שנקרא אין והוא אין נמצא לכן חסרין אלפיים שמחכמה שירותא וז\"ש כאן \nשאנן עתיקא דסתים - ואמר עינך כתיב ר\"ל חסר יו\"ד אחר הנו\"ן משמע עין א' והוא דע\"ק: \nחוטמא עד בנוקבוי - ר\"ל פרצוף ניכר בחוטם כמ\"ש (יבמות ק\"ב א') עד שיהיה פרצוף פנים \nעם החוטם וכל הפרצוף ניכר בחוטם ר\"ל אם החוטם ארוך הוא ארך אפים וזעיר זעיר אפין \nולכן נק' אריך אפין זעיר אפין וז\"ש לאשתמודע - ואמר תלת שלהובין כו' הוא עשן ואש \nוגחלי אש שכנגדן הן אף וחמה ומשחית שכולן הן באף. וכולן הן בפסוק (תהלים י\"ח) עלה \n"},{"index":14,"he":"עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו. ואע\"ג דכתיב מפיו עקרא דרוגזא בחוטמא כמ\"ש \nבא\"ז ד' רפ\"ט ע\"א חוטמא דז\"א כמה דאוקימנא עד גו רחמי ושם דף רצ\"ד ע\"א חוטמא דז\"א \nתקונא עד וכלא בז\"א אתמר ובא\"ר דף ק\"ל ע\"ב חוטמא דז\"א כתיב עד מההוא אשא ובדף קל\"ז \nוקל\"ח חוטמא דז\"א בחוטמא עד כלא בז\"א אתמר ובפ' משפטים חוטמא עד ריח הניחוח: \nדרגא עד וביש ר\"ל אודנין והוא עקימא כדי למשמע ולהבחין בין טב לביש שאם היה חלול \nביושר אז היה יוצא בבהילו ולא היה מבחין בין טב לביש וז\"ש עקימא כצ\"ל למשמע טב וביש \nר\"ל להבחין בין טב לביש ולכן בע\"ק לא נזכרו תקונא דאודנין. ולכן בקריעת ים סוף דשם \nבעתיקא תליא כמ\"ש לקמן סוף פ\"ד אמר ה' ילחם לכם ואתם תחרישון שאין תקונא דאודנין \nבע\"ק שמעשיו הוא לפי מעשה ב\"א וצדקתם ותפלתם. ולכן לא אמר משה י\"ג מדות הרחמים של \nע\"ק ששם אין מבחין בין טב לביש שכלו רחמים ושם וחנותי כו' אין תפלה ובקשה רק ברחמיו \n"},{"index":15,"he":"רק הוריד למטה י\"ג מדות לז\"א כמ\"ש בא\"ר כנ\"ל. משא\"כ בז\"א שם הבחנה ותפלה כמ\"ש בא\"ר \nשם אודנא דאתעביד עד בחד מתקלא אתקל ובא\"ז שם תרין אודנין למשמע טב וביש עד לעולם \nירשו ארץ. וז\"ש דרגא כו' כמ\"ש שם ותרווייהו סלקין לחד ובפרשת משפטים אודנין דמלכא \nעד קלין דעלמא וכלהו אקרון אזני ה': \nכתיב אני עד אקרי בשמא - ר\"ל דכתיב אני ה' דמשמע דהשם גלייא וכתיב הוא דמשמע סתום \nותירץ דהוא נקרא ע\"ק כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ט ע\"ב והוא ידע את מקומה דא עדן דלעילא דידע \nע\"י סתימאה דכלא ובא\"ז דף ר\"צ ע\"א ע\"ש וז\"ש הוא אקרי כו'. ואמר ג\"פ הוא אקרי כו' \nהוא כו' הוא כו' כנגד ג' רישין שאמר בא\"ז דף רפ\"ח (ע\"א) תלת רישין אתגלפן דא כו' \nוכלן נקראין הוא: ואמר כאן מלמטה למעלה הוא אקרי מאן דסתים ולא שכיח נגד מ\"ס שהוא \nהראש התחתון שהוא סתים בגלגלת ואין נמצא כי הקרום סותמן ואין מתגלה רק קרומא דאזדכך \nוסתים כמש\"ל וכמ\"ש שם וחכמתא עלאה סתימאה בההוא עד דשאר חכמות ובא\"ר דף קכ\"ח ע\"ב \n"},{"index":16,"he":"בחללא דגולגלתא עד אתוון ת\"ו ושם בדף קכ\"ט ע\"ב דתנא אית עדן עד סתימאה דכלא. ואמר \nהוא מאן דלא אזדמן לעינא נגד גולגלתא שהוא נקרא ע\"ק דסתים ולא אזדמן לעינא והוא \nידוע בא\"ר וא\"ז בהרבה מקומות. ואמר הוא מאן דלא אקרי בשמא הוא רישא דלא אתיידע דלאו \nרישא ושם אין נרמז לא באות ולא בקוצו של יו\"ד והוא נקרא א\"ס כמ\"ש למעלה וכנגדן הביא \nג' פסוקים שאמר הוא וג' פסוקים שאמר אני ובפסוק א' מג' פסוקים אלו מזכיר אני והוא \nואמר אני ה' הוא לומר שהכל א' נעוץ סופן בתחלתן כמ\"ש בס\"י. שלכן מלכות אני וכתר אין \nבאותיות שוות כידוע וכמ\"ש בא\"ר דף ק\"ל ע\"א ות\"ח כתיב אני ה' ראשון ואת אחרונים אני \nהוא כלא הוא: \nה\"א ה\"י א' כליל כו' עד סוף הפרק. ר\"ל דהקב\"ה נקרא הוא כשהשם סתים כשמסתלקין מוחין \nדז\"א למעלה ומסתלק ג\"כ ז\"א בע\"ק כידוע שאז נקרא הוא סתים ועתה מפרש אותיות הוא ואמר \nה\"א כו' דה\"א הוא בינה כידוע ויו\"ד הוא חכמה ואלף הוא דעת כידוע ולכן בו אלף אדרין \n"},{"index":17,"he":"וכן צורת אל\"ף יו\"ד מכאן ויו\"ד מכאן מיין דכורין ומיין נוקבין והוא באמצע כידוע. \nוז\"ש ה\"א אזיל לאלף ר\"ל שנכלל בינה בדעת שדעת כולל חו\"ב ובדעת נכלל ג\"כ ו\"ק שהוא \nז\"א בכללו שהוא וא\"ו כמ\"ש לעיל א' כליל וא\"ו וזהו [הוא ה\"ו\"א]. וכלם הולכין ליו\"ד \nשהוא סתים ולא אשתכח בשמא כמ\"ש לעיל וזהו יו\"ד הוא חכמה שכולל ו\"ד דנהיר בו\"ד בעת \nרצון דנהיר חוורא ועדיין יש תרופה ואח\"כ כולם מסתלקים ליו\"ד עלאה שהוא לא כליל ו\"ד \nושם הוא הפירוד הגמור ח\"ו שד' אין נכלל שם זהו הסתלקות כרוב א' כמ\"ש בתיקונים דבעלה \nאסתלק בכתר ואז נעלם ממנו ח\"ו וזהו הוא דסתים - וז\"ש אלף אזיל ליו\"ד שהוא יו\"ד של \nחכמה יו\"ד אזיל ליו\"ד כו' דלא מתחברן ביה ו\"ד שהוא י' דע\"ק והוא סתים מכל סתימין \nואז כלם סתימין. ואמר ווי כד לא נהיר י' בו\"ד כנ\"ל שאז אין חוורא דעינא מתגלייא ואז \nכל הגוונין של סומקין וירוקין ואוכמין מתגליין והן מגלין כל עבירות וכל דרכי איש \n"},{"index":18,"he":"הרעים כמ\"ש בא\"ר שבכ\"א שבעה עיינין דמגלין דרכי איש ודרך של כל הרשעים וז\"ש כד \nאסתלק יו\"ד מן ו\"ד בחובי עלמא ערייתא דכלא אשתכח ר\"ל כמו והראתי גויים מערך (נחום \nג) כי ראו ערותה (איכה א') ולכן קורין העריות ביה\"כ שלא יתגלה העריות והן דרכינו \nהרעים כמ\"ש בתוס' (מגילה ל\"א א'). ואמר בחובי עלמא שיש הסתלקות י' מן ו\"ד לצורך \nבנין העולם לצורך הנסירה שהוא מקלקל ע\"מ לתקן יותר ויותר כמ\"ש לעיל בפ\"א אתייחד \nיו\"ד בלחודוי ובתר כן סליק כו' וז\"ש בחובי עלמא שזהו קלקול לא לצורך: ואמר ע\"ד כתיב \nערות אביך לא תגלה כי אמא מכסה ערות אבא וכשפורש ממנה ח\"ו מתגלה. ואמר כד אסתלק \nיו\"ד מן ה\"א ע\"ד כתיב וערות אמך לא תגלה כו' הענין כמ\"ש למעלה בפ\"א (דף כ\"ג) שאו\"א \nכלילן זה בזה ביו\"ד ה\"א אמא כלולה באבא ביו\"ד בו\"ד שבו ואבא באמא בה\"א בעוקץ שאחורי \nה\"א שהוא יו\"ד כמ\"ש בזוהר כמש\"ל. וכללות אמא באבא שני הפרצופים נקראים אבא וכללות \n"},{"index":19,"he":"אבא באמא שני הפרצופים נקראים אמא וז\"ש אצל י' בו\"ד ערות אביך ואצל י' בה' ערות אמך \nכו' כי יו\"ד שניהן נקראין אביך י\"ה שניהן נקראים אמך ורומז כ\"ז ח\"ו שאין זיווג ואמר \nאמך היא לא תגלה ערותה הוא שלא יגלה הוא את ערותה כמש\"ל (סוף פ\"א) אתא מפתחא דכליל \nבשית ומכסיא פתחהא ווי למאן דגלי פתחהא והיא אמו של המפתח דכליל בשית. וז\"ש אמך היא \nודאי כי אם לבינה כו': ואמר ה\"א ה\"י כו' ר\"ל היאך אזיל ה\"א לאלף ולמה כתיב ו' בתוך \nתיבת הוא הואיל וה\"א אזיל לאלף לזה אמר כו' וט\"ס כאן וכצ\"ל הוא ה\"א כליל ו' ו' כליל \nא' ולא כליל ה' ה\"י אזיל לאלף כו' ור\"ל שה\"א כליל וא\"ו ווא\"ו כליל אל\"ף לכן ה\"א \nאזיל לאל\"ף ע\"י הוא\"ו ואם היה וא\"ו כליל ג\"כ ה\"א אז ה\"א ואל\"ף נכללין ביחד אז א\"צ \nה\"א אל וא\"ו לילך לאלף ולזה אמר ולא כליל ה\"א - וענין הכלילות כנ\"ל שה\"א הוא בינה \nוכוללת את ז\"א בתוכה בסוד בינה ב\"ן י\"ה כמ\"ש בא\"ז דף ר\"צ ע\"ב וא\"ו ז\"א כולל אל\"ף \n"},{"index":20,"he":"דעת שדעת נכנס בפנימיות ז\"א כמש\"ל. והכלילות באותיות הוא כי בתוך ה\"א הוא וא\"ו כמ\"ש \nלקמן ה' ד' הות בקדמיתא ומדאתעברת ביה בגוה אפיקת ו' כו' ע\"ש. וא\"ו כולל אלף  כמ\"ש \nבזוהר שאל\"ף הוא קו האמצעי בפשיטות דרועין כו' ו' ת\"ת סתים בגויה דרועי כו' וכאן \nהענין להסתם כנ\"ל: \n(הגהה - ענין לאה ורחל. כי לאה מלכות דבינה כתר דרחל מלבד כתרה. וכמו שת\"ת של בינה \nנעשה כתר לת\"ת כן מלכות שלה נעשה כתר למלכות. ועוד ת\"ת שלו נעשה ג\"כ כתר לה. וזהו \nמיעוט הירח. והנה היא י\"ל לב' שמות ה' אחרונה של הוי\"ה ושם א'. והוא כי ה' של הוי' \nהוא בלאה כתרה ואד' הוא ברחל כמו ששם הוי' מתחיל מחכמה דז\"א. ועיקר הענין הוא כי \nזו\"נ כ\"א כלול מזו\"נ כמ\"ש בר\"פ שמיני וכמו שיעקב וישראל הם דו\"נ שבז\"א כמ\"ש בר\"מ \nבכ\"מ והם פרצוף א' כן לאה ורחל דו\"נ שבמלכות. ובסוד מיעוט הירח וחטא האדם מסתלק \nממנה בחי' דכורא ונשארת בבחי' נוקבא בלבד והוא בחי' עשירית נגד דכורא אבל מ\"מ היא \n"},{"index":21,"he":"מת\"ת ולמטה כידוע. והן ד'ו פרצופין ו' ד'. וז\"ש האר\"י ז\"ל כי ששה תקונין בנוק' הוא \nבלאה שש מעלות לכסא אבל ברחל הוא ד' תיקונין כמ\"ש בס \"ד בארוכה והן ד' אלפין של \nשמות אדנ\"י. וז\"ש בברכת כהנים י\"ג יוד\"ין ט' וו\"ין ו' הה\"ין ד' אלפין. וזהו אותיות \nא\"ה\"ו\"י הנחות העקרית. והן ל\"ב נתיבות. ושאר כ\"ח אתוון הן בז' קונם ד\"פ שבז' תקונים \nד\"פ שבז' תקונים כל הפרצופים והן כ\"ח עתים דקהלת ד\"פ שבעה. והן בד' אותיות הוי\"ה ד' \nפרצופין. כי י\"ו תקונים מתגלין ע\"י אבא כידוע שהתגלות כתר ע\"י חכמה בראשית ברא כו' \nוכמ\"ש בריש ס\"ד ולכן הן יודי\"ן ובינה מתגלה בלאה. ועיקר שתדע כי לאה ורחל פרצוף א' \nהוא אלא שהוא במיעוט ורבוי כנ\"ל ואדם וחוה בחטאם נשארו בבחינת נוק' שבהם כמ\"ש בר\"פ \nשמיני. ויעקב תיקן חטא האדם ונקרא ישראל ולקח ב' נשים. וז\"ש זיווג יעקב ורחל כו' \nר\"ל זיווג בדכורא שבו או בנוק' וכן בה אבל הכל אחד כמ\"ש הזיווג בבחינת קטנות או \nגדלות חיצוניות או פנימיות): \n \n"}]}
