{"id":"kabala-eeb2c863ac1b-1-21","bookId":"kabala-eeb2c863ac1b","part":1,"torah":21,"title":"קטע 21","hebrewTitle":"קטע 21","segments":[{"index":1,"he":"על ירך גבור כו' וז\"ש מגבורי ישראל. וז\"ש איש חרבו על ירכו מפחד כו' שהתורה תבלין \nליצה\"ר משכהו לבהמ\"ד (סוכה נ\"ב ב') וכ\"ז בסט' דכסא: וכאן בכסא נשלם השם הוי\"ה \nכורסיא דדוד ונשלם שמא שלים הוי\"ה אלקים כנ\"ל בפ' בראשית. ולכן אח\"כ נעשה אדם תיקון \nהנוקבא כמש\"ל פ\"ג וכאן שייך וכמש\"ל וכמ\"ש בפרשת תזריע דף מ\"ח ע\"א תאנא בששי נברא \nאדם בשעה שנשלם הכסא עד שהוא ראוי לישב על הכסא: \nכ\"ב אתוון סתימין עד ומכסייא לאמא מפרש פרצופי הבריאה בפרטות ומפרש פסוק ויברא \nאלקים את האדם כו' שפסוק נעשה כבר פירש על מלכות דאצילות. והיא ראש לבריאה כמש\"ל \nדאזעירת גרמ' בסוד המאור הקטן כנ\"ל. והיא חכמת הבריאה שהיא חכמה זעירא כידוע והוא \nבאזעירת עצמה לירד שם. וכמו שבחכמה דאצילות נעשה כל האצילות כלם בחכמה עשית כן בה \nנעשה כל הבריאה וכמו שחכמה הוא ראשית אצילות כן היא ראשית הבריאה. ולכן נקראת ראשית \nועלה נאמר ג\"כ בראשית ברא כו' כמ\"ש בתקונים בראשית ב' ראשית. ועלה נאמר (משלי ז') \n"},{"index":2,"he":"אמור לחכמה אחותי את אחות לנו קטנה וכמ\"ש בזוהר אית חכמה ואית חכמה כו'. ואפילו \nהס\"א כולם בזו החכמה נבראו ונאחזו בטופרהא כמ\"ש בפרשת א\"מ ד' ע' א' לקבל דנא אית \nעשר כתרין עד אקרון חכמות ובדף ס' ע\"ב מתחות כלהו נפקין עד אחידן דא ערסא כליל לון. \nועלה נאמר כלם בחכמה עשית כל הנפרדים כלם בה נבראו ונוצרו ונעשו. והיא ראשית הגילוי \nשאפי' ז\"א אתגלייא ולא אתגלייא אבל היא אתגליא וזה זכרי כמש\"ל. וכל הבריאה של כל \nהעולמות הוא ע\"י כ\"ב אותיות כמ\"ש בס\"י ולכן כ\"ב אותיות הן בחכמה שבו כלם נבראו כמ\"ש \nבס\"י בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק כו' ע\"ס בלימה ועשרים ושתים אותיות כו' \nובהן נעשה כל כמו שפי' בס\"י ומבאר שם כ\"ד בפרטות וכן בזוהר בהרבה מקומות. וכמו \nשבחכמה עלאה ל\"ב נתיבות כ\"ב וי' כן בחכמה תתאה שבה נבראו עולמות הנפרדים ג\"כ כ\"ב \nויו\"ד כ\"ב אותיות כידוע שלכן נקראת אתה וכן יו\"ד שהיא כוללת ע\"ס כידוע. ולכן בה ל\"ב \n"},{"index":3,"he":"נתיבות כידוע בסוד בלבת ל\"ב ב\"ת ובסוד כבוד ה' כמ\"ש בר\"מ פ' פנחס דף רמ\"ט ע\"ב ובדף \nר\"נ ע\"א ובתקונים ובתז\"ח הרבה פעמים. וידוע שחכמה סתימא בתכלית הסתימות והחכמה מאין \nתמצא (איוב כ\"ח) כמש\"ל: וז\"ש כ\"ב אתוון סתימין כ\"ב אתוון אתגליין ר\"ל כ\"ב אותיות \nבחכמה עלאה כ\"ב אותיות בחכמה תתא' מלכות. י' סתים י' גליא ר\"ל ע\"ס סתים בחכמה ע\"ס \nבמלכות חכמה תתאה. וכמו שחכמה נקרא יו\"ד של השם ע\"ש ע\"ס שכולל כמ\"ש בפרשת ויקרא דף \nי' ע\"ב תנן יו\"ד אשתכללו ונפקו מהאי יו\"ד דהי' עשיראה דאתוון כו' ועשרה שמות כלהו \nסתימין בחד וכלהו סתים ביו\"ד ושם למעלה וחמא דכלהו עלמין כו' על י' קיימו כלהו כו' \nוכן היא נקראת ג\"כ יו\"ד ע\"ש ע\"ס שכוללת כמש\"ל פ\"א י' בתראה שכינתא לתתאה כו' ובפ\"ג \nי' זעיר' בגוה אשתכח. ואמר סתים וגליא במתקלא דטפסין אתקלו ר\"ל י' סתים וי' גליא \nבמשקל שוה נשקלו בזאת נאות לכם (בראשית ל\"ד) תרגומו בדא נטפס לכון ור\"ל כמו שכל \n"},{"index":4,"he":"האצילות ביו\"ד סתים נאצלו כן כל הבריאה ביו\"ד גליא נבראו ולכן הבריאה חותם האצילות \nומפרש והולך יו\"ד נפקין מניה דכר ונוקבא ו\"ד ר\"ל מילוי של ה יו\"ד הוא ו\"ד כמ\"ש \nבפרשת ויקרא דף י' ע\"ב י' אפיק לון האי אב לכלא אב לאבהן מניה נפקו ביה יתבין כו' \nו\"ד דכר ונוקבא ד\"ו קרינן לון תרין ועל דא אדם ד\"ו פרצופין אתברי ואינון פרצופים \nדכר ונוקבא הוו כגוונא דלעילא ו\"ד מעילא לתתא ד\"ו מתתא לעילא כו' עד והא אוקמוה. \nוז\"ש בהאי אתר ו' דכר ד' נוקבא ר\"ל למעלה אמר י' דכר ה' נוקבא כמש\"ל בסוף הפרק אבל \nבההוא אתר אבל בההוא אתר ו' דכר ה' נוקבא כמש\"ל בסוף הפרק אבל בההוא אתר ו' דכר ד' \nנוקבא. בג\"ד ד\"ו תרין - ר\"ל לכן פי' של ד\"ו תרין כמ\"ש (ברכות ס\"א א') אדה\"ר דו \nפרצופין נברא. ד\"ו דכר ונוקב' - כנ\"ל ואינון פרצופין דכר ונוקבא. והכל באותיות ד\"ו \nכנ\"ל: ד\"ו תרין קפלין - ר\"ל שני עמודים כמ\"ש (עירובין שם) מאי דיומדין די\"ו עמודים \n"},{"index":5,"he":"ותכף למאמר הזה אדה\"ר ד\"ו פרצופים נברא. וכ\"ז הוא בזו\"נ דבריאה שעליהן נאמר זכר \nונקבה ברא אותם כמ\"ש למטה ונפקו מן י' חכמה זעירא שבבריאה כמו שזו\"נ יצאו מחכמה \nעלאה כמ\"ש במאמר הנ\"ל. ואמר כאן ג\"פ ד\"ו כנגד ג' מקומות של זו\"נ. א' בחכמה וא' \nבבינה וא' במקומם כמו הולד של אדם א' טפת הזרע באביו וא' במעי אמו ואח\"כ בהולדו: כן \nכאן א' בחכמה ושם בו\"ד של יו\"ד ושם הן סתומין מאד בטפת הזרע אין ניכר בין זכר לנקבה \nלכן הוא סתום במילוי היו\"ד ואין נגלה שם רק שני טיפין. והשני אח\"כ בבינה בצורת ה' \nד\"ו כמש\"ו ה' ד' הות כו' ושם ניכרין בבטן אמם זכר ונקבה וז\"ש ד\"ו דכר ונוקבא רק ששם \nהם תאומים כאחד בגוף לכן יצאו אח\"כ דבוקים. ולכן ביו\"ד הן ב' אותיות ו\"ד וכאן נעשין \nאות אחת ה' ולכן לא אמר כאן ו\"ד תרין דכר ונוקבא כי כאן הם אחת. והשלישי במקומם \nאח\"כ אמר ד\"ו תרין קפלין ששם נעשו תרין לאחר הנסירה כמש\"ל. ואמר תרי\"ן קפלי\"ן כידוע \n"},{"index":6,"he":"שסוד ב' עמודים שהבית נכון עליהם יכין ובועז הן זו\"נ שתחת המלכות שהיא נקראת בית \nכידוע והיא קביע על ב' רביין והן זו\"נ דבריאה מט\"ט וסנדלפון דבריאה שהן זו\"נ דבריאה \nכמ\"ש בתז\"ח דף צ' ע\"ב רביין קביען תחותה כו' ע\"ש. ולכן סמכו המאמרים מאי דיומדין \nדי\"ו עמודים אדה\"ר ד\"ו פרצוף פנים היו לו כו'. וז\"ס שאמרו (שם) עלה במחשבה לברוא \nשנים שהן ו\"ד שבחכמה שנקראת מחשבה ושם היו שנים כנ\"ל ו\"ד שבמילוי ולבסוף לא נבראו \nאלא אחד בבינה באו' א' ה' ובינה נקראת סוף כמ\"ש בס\"י עומק אחרית שהיא אחרית כל דבר \nכידוע: ומפרש והולך כאן כמו שפירש באצילות בפ\"א מהעלם אל גילוי כסדר כן מפ\"ו כאן \nגילוי אחר גילוי כסדר: תרין י' בלחודוי דכר ה' נוקבא - תרי\"ן ל\"ג ומיותר הוא. ואמר \nי' בלחודו\"י כו' ר\"ל שכ\"ז בפרטות ו' דכר ד' נוקבא אבל בכללות הבריאה כל הבריאה הוא \nה' והוא ה' אחרונה של השם כמש\"ל ויו\"ד חכמה זעירא הוא דכר וה' כל הבריאה נקבה ליו\"ד \n"},{"index":7,"he":"בסוד אל אדון על כל המעשים פני האדון ה' דבירידתה בעולמות התחתונים נעשית דכורא \nכמ\"ש בזוהר וכידוע דכל שמשפעת היא דכורא: ואמר ה' ד' הות בקדמיתא ומדאתעברת ביה \nבגוה אפיקת וא\"ו הרי כי בה\"א אית ד\"ו - ר\"ל שאמר ד\"ו דכר ונוקבא ואח\"כ אמר כי כלל \nדכר ונוקבא נעשין נקבה ליו\"ד ונעשין ה\"א. ואמר היאך נעשין ה' ואמר שה' כוללת ד\"ו \nומביא ראיה שה' עלאה דאפיקת ו\"ד קודם היתה ג\"כ ד' ואח\"כ שנתעברה מו' נעשית ה' כמש\"ל \nבפ\"א כי הנקבה כלילא בזכר בסוד פסיעה לבר כידוע וכמ\"ש בזוהר קודם דקבילת עלה דכר ד' \nומדקבילת דכר ה' וזהו ראיה שה' כלולה מד\"ו ולכן כלל זו\"נ נעשין ה' נוק' ליו\"ד. והוא \nה' אחרונה של השם כסא דוד רגל ד' שבו נשלם השם כמש\"ל וז\"ש הר\"י כ\"י בה' אי\"ת ד\"ו: \nואמר ובי' אית ה' - כאן מבאר היאך חו\"ב כלילן זה בזה ביו\"ד ה\"א שאמר בפ\"א אחתא \nומודעתא כו' ואמר בה' אית ד\"ו שהוא מילוי היו\"ד הרי י' כלול בה' וכן ה' כלול בי' \n"},{"index":8,"he":"במילוי שבו וז\"ש וביו\"ד אית ה\"א - והענין כאן כי היו\"ד הוא חכמה ובריאה היא בסוד \nבינה כמ\"ש אמא מקננת בכרסיא. והענין כי ארבעה עולמות הן נגד ד' אותיות הוי\"ה ד' \nפרצופים מחכמה ולמטה כידוע והיו\"ד שהוא מאצילות הוא חכמה ובריאה בינה. ואבאר בפרטות \nהענין כי היו\"ד הזאת היא יסוד מלכות דאצילות כמ\"ש לעיל (פ\"ג) י' זעירא בגווה אשתכח \nוהיא יורדת בבריאה בחינה אחרונה של מלכות דאצילות כידוע שכל פרצוף שמתלבש בתחתון \nאינו יורד אלא בחינה אחרונה שבה והיא יו\"ד זעירא של מלכות ומלכות בכללה נקראת ה' \nכנ\"ל. וז\"ס שרי ואח\"כ נקראת שרה מלכות בכללה והיא י' של יהושע י' זעירא סיהרא והוא \nחכמה שבבריאה כנ\"ל. והוא חכמת שלמה חכמה זעירא ותרב חכמת שלמה סיהרא באשלמותא והוא \nחכמה ההיא כידוע וז\"ש והמלך שלמה ברוך אמרו בזוהר בדרגא דיסוד שנקרא ברוך וברכות \nלראש צדיק (משלי י') והוא יסוד דנוקבא כידוע ששלמה בנוקבא והוא בסוד בשכ\"מלו כידוע. \n"},{"index":9,"he":"והיו\"ד הזאת חכמה מתלבשת בבריאה כסא הכבוד והכסא יש לו שית דרגין וד' רגלין כמ\"ש \nבתיקונים שש מעלות לכסא וד' רגלי הכסא בסוד ד' חיות. והענין כי הכסא עצמה הוא בינה \nשבבריאה שבה מקנן אמא דאצילות ולכן כל הכסא נקרא ע\"ש הבינה ויש לה ו' מעלות וד' \nרגלין הן זו\"נ שבבריאה ו\"ד כנ\"ל ובינה ה' כלל ו\"ד והן פרט לכן פרט הכסא הוא שש \nמעלות וד' רגלין כמ\"ש בר\"מ פרשת בא דף מ\"ג ע\"א לבתר עביד משמשין לאלין מאנין כרסייא \nבארבע סמכין ושית דרגין לכרסייא הא י' וכלא איהי כרסייא כגון כוס דברכה דתקינו ביה \nעשרה דברים בגין תורה דאתיהיבת בעשרת דברן בגין עלמא כו' ר\"ל כוס דברכה הוא אלקים \nכמ\"ש בפרשת בראשית דף א' ע\"א וכידוע והוא ג\"כ תורה כנ\"ל דתורה איהי דבריאה דאית בה \nשכר ועונש. ואמר דו\"ד הן כלל ע\"ס דבריאה שהגילוי בכל עולם הוא מזו\"נ והוא יש לו ע\"ס \nוהיא תופסת ד' ספירות משלו ונקראין על שמה ולכן הן ו\"ד. ובכללן הן נכללין בבינה \n"},{"index":10,"he":"שהיא כרסייא ובה ניתנו עשרת הדברות כידוע בסוד אנכי כו' מארץ מצרים ימא דאורייתא. \nולכן בכלל י' דכר ה' נוקבא ובפרט ו' דכר ד' נוקבא. והן מט\"ט וסנדלפון זו\"נ דבריאה \nכנ\"ל מט\"ט הוא ו' דכליל שית סטרין כמ\"ש בר\"מ פרשת משפטים דף קט\"ו ע\"א מט\"ט עבד ה' \nכליל שית סטרין כו' וכן בהרבה מקומות וסנד\"ל הוא נוקבא והארץ הדום רגלי ד' רגלין ד' \nחיות והן בנוקבא כידוע והן מט\"ט וסנדלפון שבבריאה עצמה ואלו הן ד' פרצופין שבבריאה \nומלכות עצמה נעשית כתר להם שכל כתר שבעולם התחתון הוא מלכות של עולם עליון בסוד כתר \nמלכות כמ\"ש בס\"י נעוץ סופן בתחלתן כו'. וכלל כולן היו\"ד י' חכמה ובה נכללת בינה ו\"ד \nהן זו\"נ כמ\"ש בפרשת ויקרא דף יו\"ד ע\"ב יו\"ד דשמא קדישא אתקשר בג' קשרין בגין כו' עד \nהא יו\"ד שלימו דכלא ושמא קדישא אשתכלל ביה ור\"ל דיו\"ד ג' קוצין בקוץ העליון כולל \nכתר גוף היו\"ד הוא חכמה קוץ התחתון בינה רעים דלא מתפרשין ו\"ד דמילוי היו\"ד הוא \n"},{"index":11,"he":"זו\"נ דנפקין מניה. וכן בא\"ז דף ר\"צ ע\"ב ת\"ח שירותא דא דאקרי אב אתכליל כו' עד דכתיב \nכלם בחכמה עשית עש\"ה ור\"ל כנ\"ל דבינה נכללת בי' וזו\"נ בו\"ד. ולכן לא חשיב לכסא אלא \nו' דרגין ד' רגלין ו\"ד כי הכסא עצמה נכלל בי' וד' נוקבא נעשית אח\"כ ה' כנ\"ל הרי \nי\"ה\"ו וז\"ש הרי י\"ה\"ו: ואמר אתחזי יוד בחזויה כללא די\"ה\"ו - כנ\"ל במילויו ור\"ל כמו \nבאצילות כלל הכל י\"ה\"ו כמש\"ל בסוף פ\"ג כן הוא כאן שהוא חותם שלו: \nואמר מדאפיקת י' ו\"ד דהוא דכר ונוקבא אתיישבת לבתר ומכסייא לאמא - ר\"ל כמ\"ש למעלה \n(בפ\"ג בסופו) שלא נתקנה מלכות לאהדרא אפין באפין עד שנשלם הכסא ואחר שנשלם אז \nאהדרו. ואמרנו לעיל (סוף פ\"ג) כי בזיווגם אבא נכלל ונתכסה בז\"א ואמא בנוקבא ואז \nיושבת על הכסא בדרגא דאמא מקנן בכרסייא בינה דבריאה. ושניהם נכללו וכסו לאמא ונשארו \nאלו שני רביין תחותה. ואז נשלם השם שבינה דבריאה עצמה ה' ונכלל בה' עלאה מלכות וכן \n"},{"index":12,"he":"נקראת אלקים ואז כללם שמא שלים כנ\"ל (שם) שביום ששי נשלם שם מלא: וז\"ס נעשה אדם \nשהוא נוקבא דאצילות: \nבצלמנו כדמותינו. שהיא כוללת צלם ודמות דו\"נ. ושם הוא השליטה על העולם ומלכותו בכל \nמשלה (תהלים ק\"ג) אדון כל הארץ (יהושע ג') וז\"ש וירדו בדגת הים כו' הן כל מ\"ש לעיל \n(סוף פ\"ג). ואמר וירדו לשון רבים לכלול ג\"כ דכורא שע\"י זו\"נ מתנהגים העולם כידוע \nועיקר ע\"י מ\"מ שניהם מושלים כמ\"ש את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת \nהלילה: ואח\"כ ויברא אלקים את האדם בצלמו זה הפ' על עולם הבריאה בכללו את האדם בצלמו \nהוא חכמת הבריאה שהיא בכלל אדם דאצילות. בצלם אלקים ברא אותו היא בינה דבריאה \nשנקראת אלקים והוא הכסא וזהו בצלם אלקים. זכר ונקבה ברא אותם הוא זו\"נ דבריאה. וכאן \nנשלם הכסא ונתתקן נוקבא ונתבסמה ונזדווגה פעם שלישית ונכלל ז\"א באבא ומלכות באמא: \nוז\"ש אתיישבת לבתר ר\"ל שאתיישבת על הכסא כנ\"ל סוף פ\"ג ומכסיא לאמא - וכן הוא בכל \n"},{"index":13,"he":"זיווג. וזהו זיווג העיקרי שיצא ממנו שת והושתת העולם ואתתקנו עלמין ואתחברו או\"א \nבזו\"נ ונכללו כנ\"ל כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ג ותאנא בצניעותא דספרא כיון דאתבסמו לעילא כללא \nדאדם גופא קדישא דכר ונוקבא אתחברו זמנא תליתאה כו' עד דכלא הוא חד גופא עש\"ה \nומבואר כל מ\"ש שמתחברין שכינתא לעילא שכינתא לתתא בינה מלכות קב\"ה לעילא קב\"ה לתתא \nחכמה ות\"ת ובכלהו לא אתחזי אלא חד בכלל אדם כמ\"ש לעיל בסוף פ\"ג זו\"נ בראם ויקרא את \nשמם אדם והוא בע\"ק שבתוכם כנ\"ל. וז\"ש קדוש קדוש קדוש ה' צבאות שהן ג' אותיות י\"ה\"ו \nהנ\"ל כידוע שג' קדושות הן נגד זו\"נ וע\"ק ובהן נכללין או\"א. וכ\"ז הוא בזיווג השלישי \nשל שת כמ\"ש במאמר הזה ונפק אתבסמותא דכלא כו' ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא והוא \nשת כמ\"ש (במדבר רבה פי\"ד בשבט נפתלי) שת שממנו הושתת העולם. וז\"ש ויברך אותם אלקים \nויאמר להם אלקים פרו ורבו שהוא הזיווג השלישי וקאי למעלה על זו\"נ דאצילות אלא שלא \n"},{"index":14,"he":"נשלמה עד שנשלם הבריאה כמש\"ל. ושני ברכות הראשונות של פריה ורביה היה בסוד זיווג של \nקין והבל פרו ורבו ומלאו את המים בימים א' והעוף ירב בארץ שע\"כ לא אתבסם עלמא וז\"ש \nכאן אתיישב\"ת לבת\"ר ומכ\"סיא לאמ\"א רומז על הזיווג הזה: וכ\"ז ביום ששי שנשלם הכסא אז \nאתתקנו עלאין ותתאין כמש\"ל. וכ\"ז הוא בכללות ובפ' אלה תולדות השמים הכל בפרטות: \nויראו בני כו' עד דענבא - הוא כמ\"ש בפרשת א\"מ דף ס' ע\"ב תרין בנין ינקין כל יומא \nדאקרון מאללי ארעא עד משלו בו ודאי וז\"ש היינו דכתיב שנים אנשים מרגלים חרש לאמר \nר\"ל הן בני אלקים ובימי יהושע אתבסמו ואתטמרו: מאי בנות האדם דכתיב אז תבאנה שתים \nנשים זונות אל המלך ר\"ל הן בנות האדם ובימי שלמה אתכללו לטב כמ\"ש לקמן פ\"ה עד דאתא \nיהושע ובני האלהים אתטמרו עד דאתא שלמה ובנות האדם אתכללו: והענין כי בס\"א שני \nדכורין ושני נוקבין דכורין נקראו בני האלקים ונוקבין נקראו בנות האדם. והדכורין הן \n"},{"index":15,"he":"קין והבל שהן מס\"ט דנחש שבא על חוה שנולדו מנוקבא שנקראת אלקים והנוקבין הן מרוחא \nדשמאלא של אדם דאתפשט כד חב אדם ואתפשטו אינון בלא גופין והן נפקו מכללא דאדם ברוחא \nדשמאלא שהיא נוקבא כנ\"ל והן בנות האדם. ואמר בא\"ר דף קמ\"ג ע\"א ותאנא בצניעותא דספרא \nבעא עתיקא כו' עד חד לסטרוי וחד לסטרוי. והענין כי קין והבל הן נאחזין בנו\"ה כמ\"ש \nלעיל (סוף פ\"ג) והן תרין דמעין קין שורש הקליפות והבל שורש הדינין כידוע והן נופלין \nלימא רבא שהן שני גווני עינא כמ\"ש לעיל (פ\"ב ל\"ה ע\"ג) ועינים הן נו\"ה ולכן הן \nנאחזין בנו\"ה. ושרשי הגוונין אמרנו לעיל (שם) א' בימא רבא חכמה וא' בבינה תהום רבה \nולכן שקעום הקב\"ה לקין בנוקבא דתהומא רבא ולהבל בשקועא דימא רבא. וידוע שבינה מינה \nדינין מתערין משא\"כ בחכמה לכן הבל דאתבסם יתיר הוא בימא רבא וקין בתהום רבה משפטיך \nתהום רבה. ושם נו\"ה דאצילות יורדין בסוד ורגליה יורדות מות. וכ\"ז הוא בבריאה בסוד \n"},{"index":16,"he":"ע\"ה טו\"ר. ואלו הן בני אלקים שנפקו מאלקים מס\"ט דנוקבא ומנחש כנ\"ל. ואמר שם ע\"ב \nותנא כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם עד ומינייהו ידעי דקאמרי להו והן מרוחא \nדשמאלא דאתפשט מאדם כד חב והוא נפש חיה דבריאה נוקבא והן בנות האדם. והן שני רוחין \nוהן מזנין ומתדבקין עם אדם ואתיילדן נגעי בני אדם כנ\"ל וכמ\"ש בפרשת א\"מ ד' ע\"ו ע\"ב \nותרין רוחין נוקבין הוו אתיין ואזדווגן עמיה ואולידו כו' עד ומתעברן מינייהו \nואולידן רוחין ולכן נקראו זונות דאתדבקו באדם. והן יורדין לתהומא רבא ולימא רבא אחת \nאל קין ואחת אל הבל כמ\"ש בא\"ר שם ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא \nקדמאה דנפיק בכללא דגופא דאקרי קין כו' וברוחא דאקרי הבל כו' נפקין אחרנין כו' \nכנ\"ל. וזהו ויראו בני האלהים וגו' כי טובות הנה ויקחו להם כו'. ויהושע ושלמה הן היו \nבדרגא דסיהרא לכן תקנו אותן אלא שיהושע היה בדרגא דדכורא מיוסף לכן תיקן דכורין \n"},{"index":17,"he":"ושלמה היה מס\"ט דנוקבא מיהודה לכן תקן נוקבין כידוע בסוד יוסף ויהודה יסוד ומלכות \nובסוד משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. ועל אשר זכה שלמה לישב על כסא ה' וירש סיהרא וזכה \nלחכמה זעירא חכמה הנ\"ל לכן אתבסמו הנוקבין שהן רוחין דבריאה וז\"ש בגינהון כתיב כי \nראו כי חכמת אלקים בקרבו - וגו' שהוא חכמה דבריאה שנקראת אלקים כנ\"ל והוא זכה לחכמה \nזו ואז הבינו כי זכה לחכמה זו כי ראו שנתבסמו והן בימא רבא ותהום רבה חו\"ב של בריאה \nולכן הבינו כי חכמת אלקים בקרבו. וז\"ש אז תבאנה ולא מקדמייתא שלא נתבסם העולם עד \nשלמה כידוע. ואמר בקיסטרא דקיטורי דפיגאן ר\"ל בקיטורא של צעקה ר\"ל של הקטרוג שקטרגו \nעזא ועזאל על האדם נפלו לתתא כמ\"ש בפרשת בראשית דף כ\"ג ע\"א דעזא ועזאל הוו מקטרגי \nעליה כו' עד ואפיל לון מקדושה דילהון. וכן בתוספתא (דף ל\"ז ע\"א) ארז\"ל בשעתא כו'. \nואינן בני אלהים ממש וגם לא באו אל בנות אדם ממש רק מס\"ט דלהון כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ד \n"},{"index":18,"he":"ע\"א דבני אלקים אינן עזא ועזאל כמ\"ש שם תאנא ויראו בני האלקים את בנות האדם אינון \nדאטמרו כו' עד ורזא הוא וכלא אתמר ור\"ל בני האלקים דאטמרו כו' הן קין והבל כנ\"ל \nוהנפילים הן בני של בני האלקים שבאו אל בנות האדם כמ\"ש הנפילים היו בארץ כו' אשר \n"}]}
