{"id":"kabala-eeb2c863ac1b-1-22","bookId":"kabala-eeb2c863ac1b","part":1,"torah":22,"title":"קטע 22","hebrewTitle":"קטע 22","segments":[{"index":1,"he":"יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להן המה הגבורים כו'. וכמ\"ש בפרשת בראשית דף \nל\"ז ע\"א א\"ר יצחק עזא ועזאל כד נפלו כו' עד נפילים הכי אקרון ואמר שם המה הגבורים \nשתין הוו בארעא כו' עד סביב לה והוא כמש\"ל דהיא אולידת כהאי חיה דאולידת רוחין \nסגיאין כו' והן ששים כמש\"ל. והן מסט' דבני אלקים שהן בחו\"ב ימא רבא ותהומא רבא כנ\"ל \nוז\"ש תרין מתחבקן הוו לעילא שחו\"ב הן מתחבקן כמש\"ל פ\"א אחתא ומודעתא כלילן דא בדא \nכתרין רחימין דמתחבקן ובצעקתם נפלו לתתא כנ\"ל וז\"ש לתתא נחתו - ואמר ירתו עפרא שהן \nמדור הקליפות התחתונים בסוד העפר אשר יהיה בקרקע המשכן כידוע ונחש עפר לחמו (ישעי' \nס\"ה) ואמר אבדו חולקא טבא דהוה בהו עטרא דכומלא - ר\"ל שהיו בע\"ה טוב ורע ונחתו לתתא \nאבדו חלק הטוב ונעשו כולם רע. ואתעטרו בקוסטא דענבא - כמ\"ש ענבים סחטה לו והימים \nימי בכורי ענבים כידוע. והן נקראין עזים בפרשת תרומה שניהן לשון עזים עזא ועזאל והן \n"},{"index":2,"he":"שני השעירים של יה\"כ שהן בדרגא דבני אלקים מאללי ארעא כמ\"ש בפרשת א\"מ דף ס\"ב ע\"ב \nוס\"ג ע\"א פתח ר\"ש ואמר ויקח מאתם את שמעון כו' עד עליו כלומר ישתארון כלהו עליו. \nוהן אינן מאללי ארעא דלעיל בני אלקים רק הן העזים הנ\"ל שהן מסטרא דלהון בנים שלהן. \nולכן ולקח שני השעירים עזים. ובזה מתורץ דבפרשת משפטים דף קכ\"ה ע\"א א\"ר יהודה מאי \nדכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו כו' כדין גדיא ינקא מחלבא כו' ת\"ח בשעתא דישראל לא \nאתכשרו עובדייהו מה כתיב עמי נוגשיו מעולל ונשים משלו בו כמ\"ש בפרשת א\"מ דף ס' ע\"ב \nכנ\"ל ובדף ס\"ב ע\"ב משמע שהן דכורין מאללי ארעא שהן דכורין כנ\"ל אלא כמש\"ל שהן \nהנפילים דאתיילדו מבני אלקים ובנות האדם. וא' נשלח לעזאזל ואמר שם דף ס' ע\"ב כד \nנחית חויא כו' עד דישכח טרפא דאחיד בטופרי וייכול והוא שעיר שמשלחין לו דאחיד \nבטופרי דערסא כמ\"ש שם והשעירים ירתו עפרא כנ\"ל ונחש עפר לחמו וז\"ש עד דישכח טרפא \n"},{"index":3,"he":"כו' וייכול: \nוהענין שדכורין נקראין מרגלים ונוקבין זונות כידוע שדכורין דס\"א אינן מפתין לאדם \nכמ\"ש בזוהר שהן דקיקין ואינן יכולין לפתות אלא נוקבין מפתין נפת תטפנה שפתי זרה \n(משלי ה') וכל הפיתויים הוא בנוקבין ולכן כל דברי שלמה בפיתויין הכל באשה זרה והנה \nאשה לקראתו שית זונה ונצורת לב (שם ז') בעד אשה זונה עד ככר לחם (שם י') ולכן \nנקראים זונות. והן מזנין עם האדם שהן רוחין נוקבין דאתפשטו מסט' דשמאלא וכד מתדבקין \nבאדם אולידת רוחין סגיאין והן נגעי בני אדם כמ\"ש לעיל: אבל דכורין שלהן הן המקטרגים \nכידוע ויבאו בני האלקים להתייצב על ה'. והן מאללי ארעא שהן נו\"ה והן העינים כנ\"ל \nתרין דמעין ולכן רצים ורואים את כל מעשה בני אדם ומקטרגים. והן נגד ז' עיני ה' \nמשוטטות כמ\"ש בא\"ר והן ז' דרגין כמ\"ש לקמן פ\"ה והן ז' שמהן דיצ\"ה כידוע. והמרגל \nדרכו לילך בשתיקה כי אלו ידע האדם שעיני ה' הולכין ורואין בצדו לא היו חוטאין וכמ\"ש \n"},{"index":4,"he":"ואין ה' רואה כו' (יחזקאל ט') וכמ\"ש בינו בוערים בעם הנוטע אזן הלא ישמע אם יצר עין \nהלא יביט ולכן הם הולכין בשתיקה כאלו אין רואין מעשה האדם וזהו שנים אנשים מרגלים \nחרש לשון שתיקה וג\"כ לשון חרש כאלו אין שומעין כנ\"ל הנוטע אזן הלא ישמע. משא\"כ \nבהזונות שהן קוראין בקול רם לאדם כמ\"ש (משלי ז') הומיה היא וסוררת אשת כסילות הומיה \nפתיות (שם ט') כו' לקרא לעוברי דרך כו'. לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה (שם ו') \nוהרבה פסוקים. והמרגלים נמתקו בימי יהושע כנ\"ל וז\"ס וישלח יהושע שנים אנשים מרגלים \nהן בני אלקים הנ\"ל קין והבל. ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב וישכבו שמה. והוא מזונות \nהנ\"ל ויראו בני האלקים את בנות האדם ויקחו כו' לכן וישכבו שמה. ואז התחילו ג\"כ \nהזונות להתתקן רק שאחת בלבד התחילה להתתקן לכן לא נגמרה התקון עד שלמה וכנ\"ל שאחת \nברוחא דהבל נתבסמה יותר והיא התחילה להתתקן כאן ואחת בלא חבירתה אינן יכולין להתתקן \n"},{"index":5,"he":"כי הן כלולין זה בזה כנ\"ל לכן באו שניהן בימי שלמה מ\"מ כאן התחיל התיקון. ולכן ותקח \nשני האנשים ותצפנו רק אחד לא יכלה להצפין רק אחד. ורצתה לתקן ג\"כ בחינת קין ולכן \nותטמנם בפשתי העץ לתקן חטא קין שקרבנו מפשתן כידוע. והאנשים רדפו אחריהם. להחזיר \nאותם לס\"א: ותאמר אל האנשים ידעתי כו' כי ה' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ \nמתחת. והודתה כי יש משגיח על הארץ ותקנה חטא קין שאמר להבל לית דין ולית דיין כמ\"ש \nבתרגום יונתן ובמ\"ר. ובקשה מהם אות כמ\"ש ונתתם לי אות אמת והחייתם כו' והצלתם את \nנפשותינו ממות הוא הענין של קין ויאמר קין כו' הן גרשת אותי כו' והיה כל מוצאי \nיהרגני וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו וז\"ש ונתתם לי אות כו' והצלתם את \nכו' ואמר בתז\"ח דף פ\"ו ע\"א דהאות שנתן לו הקב\"ה הוא אות ו' של ברית כמ\"ש שם בראשית \nברא שית ודא מטטרון אות בצבא דיליה ובגיניה אתמר וישם ה' לקין אות לאגנא עליה כו' \n"},{"index":6,"he":"עד ובג\"ד וישב בארץ נוד קדמת עדן ור\"ל ו' אות שלו אתחבר בנ\"ד ונעשה נו\"ד. וזכה ליה \nביתרו שהוא גלגול קין וחבר הקני כו' וזכה האות ו' בברית שנתגייר ולכן הוסיפו לו אות \nו' יתר יתרו. וידוע שאות ו' הוא אות דיעקב אות אמת אות החיים כמ\"ש בזוהר שלכן לא \nנאמר בפ' לדוד אליך נפשי אשא שהוא אילנא דמותא אות ו' שהוא אות אמת אילנא דחיי בסוד \nאמת מאריך ימים ושם הוא עץ החיים ולכן הושם לקין אות ו' סימן החיים לבלתי הכות אותו \nכו'. וזה שבקשה ונתתם לי אות אמת אות דקין כמ\"ש לעיל: ותורידם בחבל בעד החלון. הוא \nכמ\"ש לעיל פ\"א (ד' י' ע\"ג) שסוד משגיח מן החלונות הוא בעינים ששם עיני ה' המה \nמשוטטות בכל הארץ (זכריה ד') והן היכלות דנו\"ה כמ\"ש בפרשת פקודי (ר\"נ ע\"ב) כמש\"ל \nובהם נאחזין קין והבל כנ\"ל ולכן ותורידם בעד החלון והן נוק' דתהומא רבא שבהן רגליה \nיורדות (משלי ה') כנ\"ל. כי ביתה בקיר החומה כו'. בחומה של ג\"ע שהוא דוגמת כניסת א\"י \n"},{"index":7,"he":"ושם ב' כרובים ולהט החרב המתהפכת שהוא נוקבא כידוע שהיא מתהפכת מדכורא לנוקבא \nומנוקבא לדכורא לטמא לב\"א דכורין ונוקבין כמ\"ש בזוהר כנ\"ל. ולכן האומר רחב רחב מיד \nנקרי (מגילה ט\"ו ע\"א) כי בהן טומאת הקרי זונות הנ\"ל וכמ\"ש ביודעה ומכירה כמ\"ש (משלי \nב') כל באיה לא ישובון וקשה לפרוש הימנה: \nוענין תקו' חוט השני שקשרה בחלון הוא כי ענין ב' השעירים הוא הענין של קין והבל \nשהבל הציץ וחטא ונהרג ואתבסם וקין לא אתבסם אבל נשאר חיים וניתן לו אות שלא ימיתו \nאותו וכן השעירים א' נשחט וא' נשאר חי יעמד חי וסמך אהרן את שתי ידיו על ראש השעיר \nהחי. וא' אתבסם ברזא דהבל לה' וא' לעזאזל והוא עזא ועזאל שעזאל הרגיז יתיר ונשאר \nלס\"א ועזא לא הרגיז כ\"כ ונתבסם וכמ\"ש (יומא ס\"ז ב') לעזאזל לכפר על מעשה עזא ועזאל \nוכמ\"ש במאמר פרשת א\"מ הנ\"ל. כי אלו היו מזדווגים יחד היו מטשטשין את העולם. ולכן \nהפריש הקב\"ה א' לחלקו וא' לעזאזל וישוטט בארעא כנ\"ל. וכן בקין והבל הבל נהרג וקין \n"},{"index":8,"he":"משטט בעלמא ונשאר חי. וידוע שקין והבל הן בחינת דכורא ונוקבא נ\"ה שהן דו\"נ איהו \nבנצח ואיהי בהוד. והן שני התנינם שנבראו זו\"נ ואמרו (ב\"ב ע\"ד ב') אלו נזקקין יחד \nהיו מטשטשין את העולם מה עשה סירס את הזכר בסוד אל אחר אסתרס ולא עביד פירין והוא \nסוד קין שלא הוליד אלא שבעה דרין בסוד ז' דרגין דאל אחר ואח\"כ לא נזכר תולדות קין \nוהוא סוד מחץ ראשי תנינם ועשה נוקבא בראשו שניטל ממנו הדעת שממנו הבני' והולדה \nכמש\"ל וזהו נקב שבראשו ונשאר בלא דעת. והרג את הנקבה זו הבל וכן כל זרעו של הבל \nכולם צריכין ליהרג כידוע והוא כמ\"ש אצל ב' שעירין שאלמלי מזדווגין זה לזה היו \nמטשטשין את העולם וז\"ש (ריש פ\"א) תנינים תרין הוו ואשתאר חד. ואת קין שעיר החי שלחו \nנע ונד תהיה בארץ הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה כידוע בזוהר (פ' בראשית נ\"ד ב') \nשירד לארצות התחתונים שהן בלא ישוב. וזהו ושלחו אל ארץ גזרה המדברה לחורבה דס\"א ושם \n"},{"index":9,"he":"הן כל בני קין כמ\"ש בזוהר בראשית ופרשת ויקרא. וקשרו בשעיר החי לשון של זהורית \nלסימן שלא ישחטו אותו כמ\"ש בגמ' (יומא מ\"א ב') וזהו אות של קין שלשון הוא ו' כמ\"ש \nלעיל פ\"א ואמרו (שבת ריש פ\"ט) מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח שנאמר \nאם יהיו חטאיכם כשנים כו'. וזהו תקות חוט השני שקשרו בחלון והוא אות של קין כנ\"ל \nודוקא בחלון כנ\"ל: וז\"ס שעטנז צמר ופשתים כי קרבנו של קין היה פשתים ושל הבל צמר \nואלמלא מזדווגין יחד מחריבין את העולם כלו כנ\"ל וז\"ש בא\"ר דף קמ\"ג ע\"א מתרווייהו \nכחדא ס\"ד אלא חד לסטרוי וחד לסטרוי. והוא בסוד אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל על שמעון \nולוי כמ\"ש בא\"מ שם בענין השני שעירים: וכן עשו וישמעאל הן קין והבל ולכן עשו הוא \nהבכור ועבר על שפיכת דמים וגילוי עריות כמ\"ש ויבא עשו מן השדה והוא עיף השדה זה \nגילוי עריות עיף זה ש\"ד כמ\"ש עיפה כו' (ב\"ב ט\"ז ב') והוא קין ויהי בהיותם בשדה \n"},{"index":10,"he":"שאמרו על תאומה יתירה ג\"ע והרג את הבל אחיו שם וכן כל עניינו של עשו הוא ענין של \nקין. וישמעאל הוא הבל ולכן אתבסם יתיר ועשה תשובה. כי האבות הן אדם כידוע ועשו \nוישמעאל הן ימינא ושמאלא כידוע שור וחמור עשו שור פרים אבירים וישמעאל שבו לכם פה \nעם החמור עם הדומה לחמור (ב\"ק מט א') ואמו מארץ מצרים אשר בשר חמורים בשרם (יחזקאל \nכ\"ג) והן קין והבל כנ\"ל. ושלא יזדווגו זה לזה כנ\"ל לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. והן \nבעצמן כלאים של צמר ופשתים. ועשו רצה להזדווג עם ישמעאל ולהחריב את העולם סוד \nהקדושה סוד יעקב ולכן וישטום עשו את יעקב כו' וילך אל ישמעאל ויקח את מחלת בת \nישמעאל. מה עשה הקב\"ה סרס את הזכר והרג את הנקבה כנ\"ל. והענין סירוס הוא כמ\"ש \n(קידושין מ' ע\"א) הזכות יש לה קרן ויש לה פירות עבירה יש לה קרן ואין לה פירות כו' \nוהכתיב כו' פרי מחשבותם מחשבה שיש לה פירות הקב\"ה מצרפה למעשה כו' ור\"ל פירות הוא \n"},{"index":11,"he":"שבאה לידי מעשה וזהו הענין שהרג את הנקבה שעיר הנשחט כי בין דכורין בין נוקבין בכ\"א \nיש בחינת זו\"נ וז\"ש לויתן דו\"נ נבראו כו' והרג את הנקבה שנאמר (ישעיה כ\"ז) והרג את \nהתנין אשר בים והוא בחי' הבל ששקעו בימא רבא והוא שעיר הנשחט כנ\"ל והזכר שעיר \nהמשתלח סרסו שאין נעשה פרי מחשבתו דילטוריא שלו שנעשה סניגור כמ\"ש שם בר\"מ דף ס\"ג \nע\"א מתלא אמרי לכלבא ארמי ליה גרמי ילחך עפרא דרגליך. והענין כי השעיר המשתלח הוא \nבחינת עשו שור והוא משמורה שניה שהראשונה הוא בחינת ישמעאל חמור נוער והשניה כלבים \nצועקים שהשור הוא שור הממונה על הגיהנם כלחוך השור כמ\"ש בפרשת בלק והוא כלב הצועק \nהב הב לגיהנם כידוע. ארמי ליה גרמי הוא אותו שעיר שלא נמתק שהנמתק הוא בחינת בשר \nכמ\"ש עצם מעצמי ובשר כו' ויסגור בשר תחתנה רחמי כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ב ע\"ב ע\"ש. וילחך \nעפרא דרגליך שהשעירים הן נאחזין בזוהמא דטופרא דרגלי כמ\"ש בפרשת א\"מ וז\"ש לעיל בס\"ד \n"},{"index":12,"he":"וירתו עפרא והן טרפא דחויא כמ\"ש במאמר הנ\"ל וז\"ס ונחש עפר לחמו כנ\"ל וז\"ש וילחך \nעפרא דרגליך. וזהו סרסו לזכר שאין נעשה פרי מחשבתו. וז\"ס אם רעב שנאך האכילהו לחם \nכו' כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך (משלי כ\"ה) א\"ת ישלם אלא ישלימנו לך \nכמ\"ש בגמ' (סוכה נ\"ב א') ובזוהר שהוא בהאי שעיר כמ\"ש בפרשת אמור דף ק\"א ע\"ב וק\"ג \nע\"א א\"ר יוסי תנן ונתן אהרן על שני השעירים כו' עד את כל עונותם אל ארץ גזרה. וזהו \nהסירוס שאמרו מחץ ראש דדכורא והוא גחלים אתה חותה על ראשו והוא נטילת הדעת שמוחין \nחו\"ב הן במחשבה והדעת מתפשט בגוף ובא לידי מעשה כידוע. וכן הוא ביעקב בענין לקיחת \nהברכה שני גדיי עזים כו' וכמ\"ש בר\"מ פרשת אמור דף צ\"ח ע\"ב עד צ\"ט ע\"ב כל המאמר ע\"ש. \nוזהו סירס את הזכר שעשו לא יכול לו ונעשה אוהב לו וישקהו וכנ\"ל והרג את הנקבה כמ\"ש \nאחות נביות איני יודע שהיא אחות נביות מלמד שמת ישמעאל באותו פרק ע\"ש במגילה (סוף \n"},{"index":13,"he":"פ\"א) שתיכף באותו זמן שהלך לישא בתו מת ישמעאל וזהו הרג את הנקה והכל לכוונה הנ\"ל \nשלא יזדווגו זה לזה. וז\"ס וישע ה' אל הבל ואל מנחתו שהוא לה' ואל קין ואל מנחתו לא \nשעה שהוא לעזאזל: וז\"ס משיח בן יוסף בכור שורו הדר לו כו' שיכבוש את השור ומשיח בן \nדוד עני ורוכב על חמור (זכריה ט') וזהו בכור שור שהוא בכור כנ\"ל וכן משיח בן יוסף \nיקדום למשיח ב\"ד: \nוז\"ס בני הזונות (מלכים א' ג') שא' היה חי וא' מת ואמר שלמה גזורו אל ארץ גזרה \nונתבסמו אז: וז\"ס ועל חרבך תחיה שהוא אומנות קין. ומשמני ארץ יהיה מושבך ונחש עפר \nלחמו ולא ארץ עלאה של יעקב כמ\"ש בזוהר (ח\"ב קמ\"ג ב'). אבל יעקב והכשבים הפריד יעקב \nסוד הצמר קרבנו של הבל שתיקן אבל עשו איש שעיר. ולעתיד יתוקן קין ואז פארי פשתים \nילבשו כו' (יחזקאל מ\"ד): וז\"ס איוב שנתנו לשטן בהאי יומא דר\"ה ויבאו בני אלקים \n(איוב א') הם בני אלקים הנ\"ל מאללי ארעא ונתנו לו איוב לטרפיה כמ\"ש בפרשת בא (ל\"ג \n"},{"index":14,"he":"א') ובפרשת אמור (ק\"א ע\"ב). והענין כי איוב משרש קין היה וכמ\"ש יובל הוא איוב \nבחילוף הלמ\"ד לאלף וז\"ש (שם ל') ויהי לאבל כנורי ועוגבי לקול בוכים שיובל היה אבי \nכל תופש כנור ועוגב. ושבעה בניו הן שבעה בני קין הנשארים ושלש בנותיו הן שלש נקבות \nבבני קין שני נשי למך ואחות תובל קין נעמה וכולם נהרגו על הריגת הבל וז\"ס שבעתים \nיקם קין ולכן לקח השטן את איוב לטרפו כנ\"ל. וז\"ס בתרעומת איוב וגלה לו הקב\"ה סוד \nלויתן ובהמות בהררי אלף והענין כמש\"ל כי לויתן זו\"נ הן התנינים קין והבל בני אלקים \nובהמות בהררי אלף הן הנוקבין רוחין דשמאלא דבריאה שנקראת בהמה בהררי אלף דרביעא על \nאלף טורין כמש\"ל במאמרים הנ\"ל. ובכ\"א בחינת זכר ונקבה כמ\"ש לעיל וז\"ש (ב\"ב ע\"ד) אף \nבהמות בהררי אלף זכר ונקבה נבראו סירס את הזכר וצינן את הנקבה שלא יזדווגו זה לזה \nג\"כ כנ\"ל. ולכן כל תאותם לאנשים שא\"א להם להזדווג זה לזה. וז\"ס והוכחתיו בשבט אנשים \n"},{"index":15,"he":"ובנגעי בני אדם (שמואל ב' ז') שבט אנשים אותן דנפקין מדכורין שנקראו אנשים כמ\"ש \nלעיל שני אנשים מרגלים כו' ובנגעי בני אדם הן הבאין מנוקבין כמ\"ש לעיל. ונקראו בני \nאדם כמו שנקראו אמותיהם בנות האדם ועוד שבאין מבני אדם באתדבקותן כנ\"ל. ולפי שהוא \nתיקן אותן שאף הנוקבין נתקנו בימיו ולכן כשחטא לקה בשניהם. ודכורין קשין יותר \nמהנוקבין כמ\"ש (שמואל ב' ז') בשבט פשעם ובנגעים עונם. וז\"ש בשבט אנשים ובנגעי בני \nאדם שכל הקטרוגים הוא באנשים דכורין מרגלים כנ\"ל וכל פיתוים הוא בנשים ולכן כל \nהזהרתו של שלמה מפתויי נשים. וכ\"ז הוא בבריאה ששם ע\"ה טו\"ר אבל באצילות לא יגורך \nרע. והם זו\"נ דבריאה כי משם עיקר הקליפה והזכרים הן זכר דבריאה בשני מוחותיו \nונוקבין בנקבה דבריאה. וז\"ש כאן אחר יצירת זו\"נ דבריאה דקדושה אמר ויראו בני האלקים \nאת בנות האדם כו' זו\"נ דס\"א: \nויאמר כו' עד סוף הפרק. ר\"ל דפרעה ומצרים הם סוד התנינים כמ\"ש בזוהר בא דף ל\"ד ב' \n"},{"index":16,"he":"כמ\"ש (יחזקאל כ\"ז) הנני עליך התני' הגדול הרובץ בתוך יאוריו כו' והן התנינים אשר \nבמים שהן יאורין דמצרים. ואמר שם דאיוב הוה מכסי עלה שאיוב היה ג\"כ מסט' דקין כמ\"ש \nשם ויהי מקץ ימים כו' ע\"ש והוא מקץ ימים דקין כמ\"ש שם ופרשת תצוה דף קפ\"א ע\"ב שהוא \nרצה לתקן חטא דקין שקין הביא קרבנו לס\"א והוא הביא הכל לשם ולא נתן לס\"א כלום וקלקל \nבזה כמ\"ש שם. ואמר שם דכ\"ז שאיוב היה בתוקפיה לא עשה ה' בפרעה דפרעה היה התנין \nהגדול הרע של קין שהוא אחיו הגדול וכן כל המצריים וכידוע בסוד המצרי. והתנינים הן \nבחו\"ב ימא רבא ותהום רבא וח\"וב במזלא אתכלילן וז\"ש במזלא תלי דבעי לאוקיר דיקנא \nכמש\"ל ואכבדה בפרעה ובכל חילו שהיקר תלוי בדיקנא כמש\"ל (ריש פ\"ב). ולכן אמר אלי \nדיקא ר\"ל שה' הוא בז\"א ואמר מה תצעק אלי במזלא תלי. וז\"ש ויסעו דיקא ר\"ל שישראל \nכולם צעקו אל ז\"א אמר ויסעו מהאי אתר. ולכן לא רצה הקב\"ה שהם יתעוררו כי למעלה בע\"ק \n"},{"index":17,"he":"אין תלוי במעשה התחתונים ולכן אין בחינת אודנין שם כמ\"ש למעלה (פ\"א ד' י\"ג א וי\"ד ב \nבהג\"ה ובפ\"ב) כי מעשה התחתונים ותפלתם אין מגיע רק עד ז\"א כידוע. ולכן נאמר ה' ילחם \nלכם ואתם תחרישון וכמ\"ש בפ' בשלח דף מ\"ד ע\"ב ת\"ח הכא כד אתקריב פרעה לאגחא קרבא בהו \nבישראל בההוא זמנא לא בעא קב\"ה דיתערון ישראל אתערותא לתתא כלל כו' תחרישון תחרישון \nודאי כו' ושם ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי מלה כו' ובדף מ\"ח ע\"א אוף הכא ויאמר ה' \nאל משה מה תצעק אלי אלי דיקא כו' עד דלאו עדנא הוא והוא כמ\"ש לעיל: והישר בעיניו \nתעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו ע\"כ - ר\"ל כמ\"ש בזוהר דהל\"ל והישר בעיני תעשה \nוהאזנת למצותי כו' אלא הוא כמש\"ל פ\"ה דכד אמר בשם אמרו דעתיקא סתים קאמר ולכן אמר \nוהישר בעיניו כו' דכל המצות תלוי בז\"א ולכן נאמר בעיניו לשון רבים ב' עינים כמש\"ל \nפ\"א ופ\"ב ולכן נאמר כל המחלה אשר שמתי במצרים דע\"ק עשה כנ\"ל במזלא תלי והוא ראיה \n"},{"index":18,"he":"למ\"ש למעלה דבמזלא תליא כו' ולזה הביא פסוק זה כאן לראיה. כי אני ה' רפאך בהאי דיקא \nר\"ל אני ה' בע\"ק שנאמר אני ה' הוא שמי כנ\"ל פ\"ב (בסופו) והוא בחוטמא דע\"ק ששם \nאסוותא לכלא כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט ע\"א ואמר בא\"ר דף ק\"ל ע\"א ות\"ח כתיב אני ה' כו' בהאי \nחוטמא בחוטמא אשתמודע פרצופא ר\"ל שניכר בין ע\"ק לז\"א ר\"ל לכן תלי אני ה' שהוא ע\"ק \nבחוטמא ששם היכרו הנ\"ל וגם שבתיקון האחרון נקרא אני ה' כו' ע\"ש וז\"ש אני ה' רפאך: \nסליק פרקא רביעאה: \n \n"}]}
