{"id":"kabala-eeb2c863ac1b-1-8","bookId":"kabala-eeb2c863ac1b","part":1,"torah":8,"title":"קטע 8","hebrewTitle":"קטע 8","segments":[{"index":1,"he":"תיקונין דיסוד שני המלכים אמה ופומיה דאמה וז\"ש לעיל תרין נוקבין דפרדשקא כנ\"ל וז\"ס \nשאמר בזוהר דסיהרא איהו בדרגא דצדיק וידוע שסיהרא היא בסוד מלכות אלא שהיא עטרת \nהיסוד ובה יזכו למלוכה. וז\"ש (מלכים א' ה') ותרב חכמת שלמה דקיימא סיהרא בשלמותא \nוידוע ששלמה הוא דרגא דצדיק כמ\"ש בר\"מ הנ\"ל גוף וברית יעקב עם שלמה וכמ\"ש בזוהר \nוהמלך שלמה ברוך אלא הוא עטרת צדיק כמ\"ש (משלי י') וברכות לראש צדיק שהוא עטרה \nכידוע וזהו ותרב חכמת שלמה שראש צדיק הוא חכמת שלמה כנ\"ל ולכן היא בכלל הז' כוכבים \nשהן ברקיע השני שהוא יסוד כידוע. וכן וילון הוא מלכות כידוע ולכן אינו משמש כלום \nאלא נכנס כו' (חגיגה י\"ב ב') ואמרו שמים הוא דכורא וארץ נוק' אלא שוילון הוא עטרת \nהיסוד והוא ראש לארץ כידוע והוא חכמת שלמה כנ\"ל. ולא זכה דוד אל המלכות עד שנתקשר \nבימין שהוא חסד דאתגליא בפום אמה וז\"ס נעימות בימינך נצח כי הוא בנצח והיא בהוד. \n"},{"index":2,"he":"וז\"ס קריעת המעיל והשמלה כנ\"ל. והוא סוד אפרים בן יוסף שימלוך משיח בנו ואח\"כ משיח \nב\"ד וכן חלוקת ירבעם שבא מיוסף עם מלכות ב\"ד כנ\"ל. ואחר שיתייחדו העטרת עם המלכות \nכבראשונה אז יצמח משיח ב\"ד וז\"ש (יחזקאל ל\"ז) קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה כו' \nשהוא נוק' כנ\"ל ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים כו' שהוא עטרה כנ\"ל וקרב \nאותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך כו' הנה אני לוקח כו' וקבצתי כו': \nוענין אפרים כי י\"ב שבטין הן דרגין דנוק' י\"ב תחומין דילה ואח\"כ שנשלמו י\"ב שבטים \nונסתלק יוסף חזרו ב' שבטים מנשה ואפרים. והענין כי י\"ב שבטים הם כמ\"ש בפ' משפטים דף \nק\"ד ע\"ב ראובן. שמעון. לוי. יששכר. זבולון. יוסף. יהודה. הן ז\"ת דמלכות כסדר והן \nבני הגבורות. ויהודה שהוא מלכות אינו עטרת דידה שהוא בשר התפוח אלא מלכות שדבוקה \nמאחוריה כי כן הוא בכל פרצוף כידוע ולכן נולד תיכף אחר לוי וכמ\"ש בזוהר שם כמ\"ש \n"},{"index":3,"he":"לעיל (בדף ט\"ז ע\"א) ובני השפחות נטלו ד' פרקין תתאין דתרין רגלין כמ\"ש שם. ואח\"כ \nנולד בנימין ונטל עטרת דידה וז\"ס שאמרו בנימין בדרגא דנוק' שהוא נוק' דנוק' ול\"ל \nמגרמי' כלום לכן נטל את כח מ\"ן שלה ומתה וז\"ש ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן \nאוני שהוא כחי וראשית אוני כידוע ואביו קרא לו בנימין בן ימין שהוא חסד דאתגלי \nבעטרת כנ\"ל. ואח\"כ כשנלקח יוסף בנימין אסתלק לאתריה דיוסף כמ\"ש בזוהר ויוסף אסתלק \nליסוד דדכורא לכן לא נמנה עמהם כמ\"ש בזוהר ונטל מנשה חלק בנימין ואפרים נטל עטרת \nהיסוד דדכורא. וכל בני לאה נטלו עד היסוד ויוסף ובנימין בני רחל נטלו ב' היסודות \nובני יוסף נטלו שני העטרות ועטרת היסוד דדכורא הוא ג\"כ בחינת נוק' לכן הוא ג\"כ \nבחינת נוק' ולכן הוא בבחינת השבטים. וז\"ש (בראשית מ\"א) ואת שם השני קרא אפרים כי \nהפרני כו' ששם הוא סוד פ\"ו ע\"ש חסד דאתגליא שם כנ\"ל. ולכן אפרים קודם למנשה שהוא \n"},{"index":4,"he":"מזכר ומנשה מנקבה. וז\"ס שברכן בפו\"ר וידגו לרב בן פורת יוסף ששם הוא בחינת פו\"ר \nכנ\"ל: ואע\"ג שנחלקו בסדר יצירתם כנ\"ל בסדר הדגלים שהן בני השבטים לא נתחלקו כן אלא \nכל שלשה שבטים בדגל א' ד' דגלים הן הידים והרגלים בכ\"א ג' פרקין ואלו הן י\"ב תחומין \nשלה י\"ב בקר שלשה פונים צפונה ושלשה כו' (מלכים א' ז') כמו הככבים שצדק נברא במערב \nוהיתה ככב אחרון כמ\"ש בת\"ז ובס\"י ואח\"כ נסדר בחסד ככב שני. וכן אברהם היה במלכות \nואח\"כ נתקן בחסד כידוע. וז\"ס שאמרו (שבת קנ\"ו) מאי דעתך שצדק במערב אהדרנא ליה \nלמזרח והוא ככב אברהם וז\"ס מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו (ישעיה מ\"א). ולוי נסתלק \nמן השבטים ונטל כל בחי' הגוף וברית דידה שהוא חד שהן ד' חלקים. א' ת\"ת דילה חלק \nשלו. וב' מלכות דילה חלק יהודה. וג' יסוד דילה חלק בנימין. וד' העטרת ולכן נתחלק \nלד' חלקים מד' צדדי המשכן ג' משפחות הלוים ומשה ואהרן ובניו מרוח הרביעית. [במזרח \n"},{"index":5,"he":"מסט' דגוף. בדרום מסט' דיסוד ולכן נשאו הארון. במערב מסט' דעטרה כידוע. בצפון מסט' \nדנפקא מאתלטיא חולקי' דיהודה] וכולם בחינת הגוף שהוא באמצע ולכן הוא באמצע כל ישראל \nוכלם בחינת הגוף כוללם כנ\"ל והוא חלק לוי: וז\"ס מיתת רחל אחר שנשלמו י\"ב שבטים כמ\"ש \nבזוהר והוא כמ\"ש לקמן ואתחריב כלא בתריסר שעתי שארעא מלכות נתבטלה בי\"ב שבטים כמ\"ש \nלעיל (י\"ד ע\"ב) וכמ\"ש למטה (מעבר לדף ע\"ג): \nוכאן נשלמו המלכים. ואח\"כ כתוב י\"א אלופים של בני עשו והן י\"א סמני קטרת שהן נשארו \nמבירורי המלכים שנתקנו במלך השמיני. ובתחלה היו בסוד מלכים בהיות האורות בתוכם \nואח\"כ כשנסתלק האור היה מאיר להם בבחינת תגין ואח\"כ נתקנו האורות ונסתלקו למעלה \nונשארו הסיגים וז\"ש (חלק צ\"ט ב') כל אלוף מלכותא בלא תגא. וז\"ש במדרש (ס\"פ וישלח) \nהיום מלך מגדיאל ברומי. וכשישלמו כל האלופים אז יבא משיח אז וישב יעקב כו' בארץ \nכנען שאז יתגלה חסד בפום אמה כנ\"ל והוא זמן לע\"ל כנ\"ל. וז\"ש (חגיגה י\"ב א') אור \n"},{"index":6,"he":"שנברא ביום הראשון כו' והוא חסד הנ\"ל וגנזו לצדיקים לע\"ל שנאמר אור זרוע לצדיק אמרו \nצדיק כי טוב כו' (ישעיה ג') וז\"ש אלה תולדות יעקב יוסף כו'. וז\"ס עקבות משיחא כי \nעקב הוא נוקבא כמ\"ש בר\"מ סוף חלק א' דף י\"ד ע\"ב יעקב לישנא דעוקבא דהיינו נוק' \nדאתמר עקבו של אדה\"ר מכהה גלגל חמה ור\"ל בימות המשיח שאז וידו אחזת בעקב עשו סוף \nהעה\"ז והוא זמן מלכות דז\"א עטרה כנ\"ל שאז עקבו מכהה גלגל חמה שיתגלה בעקב הזה חסד \nבפום אמה כנ\"ל. והוא אור יום הראשון שאדם רואה מסוף העולם עד סופו שהוא יומא דכלהו \nיומין שכולל כל הו\"ק שהן כל העולם כנ\"ל ואז וחפרה הלבנה ובושה החמה (ישעיה כ\"ד). \nוהתחלת גילוי העקב שהוא עקבות משיחא שאז קליפה קודם לפרי והוא סוד הערלה שעל פום \nאמה יתגברו הקליפות ששם הוא בחינת נוק' וסוד הערלה כמ\"ש בר\"מ שם והאי איהו דאמר \nהקב\"ה כו' ואתה תשופנו עקב ודא גרם שכינתא בגלותא דאתמר בה עקב ענוה יראת ה'. והן \n"},{"index":7,"he":"דרגין תתאין דס\"א בחי' עקב שלהם והן דרגין דחציפין כמ\"ש בזוהר וז\"ש (סוף סוטה) \nבעקבות משיחא חוצפא יסגי. ואח\"כ יכרתו הערלה ויתגלה החסד: \nשביעאה עלייהו כו' דכתיב היתה תהו וגו' ר\"ל אלף השביעי תליא במלת בראשית שהיא \nעלייהו כמ\"ש לעיל בראשית ברא שית עלייהו והיא בינה כנ\"ל והיא סוד השבתת עולם בסוד \nשבתאי שהוא דרגא דבינה כידוע ובינה הוא בסוד אחרית שהכל תשוב אל שרשו שהיא סוד האש \nכמ\"ש בס\"י והוא סוד וחד חרוב. והענין כי שית אלפי שנין הן ששת ימים שמתנהג בו\"ק וז' \nהוא מלכות ומלכות תליא בבינה וחוזרת אל שרשה. וזהו סוד השבת ושמיטה שאסור במלאכה \nוסוד היובל רק שכמה דרגין הם בסוד שמוש ומאנא ועטרה כמ\"ש בר\"מ פ' תרומה דף קנ\"ח ע\"א \nע\"ש ועה\"ב הוא בסוד עטרה שחוזרת לבינה והיא אשת חיל עטרת בעלה אז ובינה שלטא וכלם \nחוזרים לבינה לבטן אמם והוא סוד חורבן העה\"ז שמתנהג ע\"י בינה עלמא עלאה. וז\"ש לעיל \nוארעא אתבטלת שכל המלכין שמלכו מיתו ונשמתם חזרה למעלה במקומם וכליהם למטה שהוא סוד \n"},{"index":8,"he":"המיתה כמ\"ש בא\"ר אבל בזמן שליטת ארעא אחר המלכים חזרו כלם לבטן אמם כידוע. ובמלך \nהשמיני התחיל התיקון שירד חסד עילאה והתחיל לברר הכלים ונבררו ואח\"כ חזרו כלם לבטן \nאמם בלא מיתה ואין זמן למלוכה של המלכות כי תיכף חזרו כלם לאמם וזהו סוד העיבור עד \nשנתקן כלם. וכן הוא בסוף אלף הששי יתוקנו כלם ע\"י מלך השמיני חסד שיתגלה בעולם \nואח\"כ באלף השביעי יחזרו כלם לאמם ואתבטלת ארעא שתשוב לאמה וכמ\"ש בס\"ד בסופו קרן \nביובלא אתעטר עשיראה באימא כו' וכלא תייבין לאתרייהו כו' ע\"ש. וזהו סוד השבת אלא \nששבת אינה חוזרת לשרשה אל בינה אלא בינה מאיר לה שלא ע\"י ו\"ק ששת ימי המעשה והיא \nשוה לגביה לכן זמן הזיווג בו. אבל העה\"ב דוגמת יה\"כ ששבה אל אמה ואז צדיקים יושבים \nועטרותיהן בראשיהן (ברכות י\"ז א') עטרת בעלה ואז אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פ\"ו \nכו' כמו ביה\"כ דרגא דבינה כמ\"ש בתיקונים שאז היא בסוד תגא עטרה בראש וכל המשתמש \n"},{"index":9,"he":"בתגא חלף שאין שימוש כשמלכות בראש בעלה ואין נשמות חדשות לכן אין בו אכילה כו'. \nוז\"ס וארעא אתבטלת ונשאר בינה בלבד שכלם בקרבה נעלמים וז\"ש דאתתקף בלחודוהי כמ\"ש \nלקמן (בסוף הס\"ד) ונשגב ה' לבדו (ישעיה ב') ר\"ל בינה לבד ביום ההוא שהוא יום השביעי \nיום שכלו שבת כו' וכל שלמטה ממנה אתחריב כנ\"ל והוא כל זמן שליטת יום השביעי שהוא \nמלכות שחוזרת לשרשה ומלכות היא שעה כנ\"ל ובה י\"ב מזלות י\"ב שעות ולכן כל י\"ב שעות \nיהי' חרב וז\"ש בתריסר שעתי - והן כנגד י\"ב תיבות מן היתה עד המים כנ\"ל וז\"ש דכתיב \nהיתה כו' ואעפ\"י שו' ימים של ו\"ק הן בו' תיבות לפי שהן בכלל ימים וכ\"א תיקון א' אבל \nמלכות היא בסוד השעה ובה י\"ב תיקונים י\"ב שעות והן כנגד י\"ב תיקוני דיקנא שנכללין \nבפה והן בסוד אלף הז' בי\"ב שעות: \nתליסר יקים לון ברחמי ומתחדשן כקדמיתא וקמו כל אינון שתא - ר\"ל כלם יתחדשו בתיקון \nהי\"ג שבו חסד עלאה כנ\"ל וע\"י יתחדשו כל הו\"ק וכל הנשמות שבהן נבראו. אבל אלף השביעי \n"},{"index":10,"he":"מלכות לא חשיב שבו לא נבראו נשמות רק יצאו כלם ונבררו מהקליפות וז\"ש לעיל והארץ \nתניינא לאו ממניינא ומההיא דאתלטיא נפקא. וכל הנשמות של ששת אלפים שנה יתחדשו ויצאו \nאל העה\"ז כבראשונה. והוא דוגמת אחר עולם התהו שארעא אתבטלת בי\"ב מזלות ואח\"כ נתקנו \nע\"י תי\"ג כנ\"ל והוא תיבת [המים] (הגהה - תליסר יקים לון ברחמי. והוא תיבת המים והוא \nבמשחא דנפקי ממ\"ס שנקרא המים ימא רבא וענין התליסר שהוא כולל כל הי\"ב תיקונין כי \nהי\"ב תיקונין הן נגד י\"ב שעות כנ\"ל והן י\"ב שעות הלילה ומזל י\"ג הוא נגד (י\"ג) \n[י\"ב] שעות היום כי כל אלף הוא יום ולילה כמו כל יום מששת אלפים [נ\"ל שצ\"ל ימי \nבראשית. א\"ש] שכ' ויהי ערב ויהי בקר כו' אלא שבאלף השביעי אין בו יום ולילה כמ\"ש \n(זכריה ד') והיה ביום כו' לא יום כ'ו אבל מ\"מ שיעור י\"ב שעות היום והלילה לכן נחשב \nלאלף): וז\"ס שאמרו (במדרש) מים קדמו לעולם. וכל הי\"ב תיקונין נכללו בתי\"ג וז\"ש בא\"ר \n"},{"index":11,"he":"דף קל\"ד ע\"ב ודאי יומא לא אתכליל בהדייהו אלא כו' ובההוא זמנא כו' אתקרי יום א' \nדביה זמין לאוקיר דיקנא כו' והוא בלחודי ישתכח לא אתקרי לא יום ולא לילה כו' שיום \nולילה הוא זו\"נ וביום ההוא יחזרו כלם לשרשם. וז\"ש שם דלית יום כו' ר\"ל ו\"ק ומלכות \nהמנהיגין אותן: \nבגין דכתיב ברא ולבתר כתיב היתה כו' ביום ההוא - ר\"ל דקשה דקודם כתיב ברא ואח\"כ \nכתיב היתה דמ' קודם דברא ואח\"כ כתיב תהו האיך שייך קודם בריאה ואח\"כ תהו. אלא כנ\"ל \nדברא קאי על חידוש השתא יומין ו\"ק ואמר שארץ היתה קודם לכן שלטא והיתה תהו כו' \nותיבת המים תיקון י\"ג יקים לון כנ\"ל וז\"ש ונשגב ה' כו' כנ\"ל דאתתקף בלחודוי ביום \nההוא ביום ההוא כמ\"ש בא\"ר שם שהוא דרגא דעתיקא טמירא לית דידע ליה ועליה אתמר הוא \nשמי כו'. וז\"ש ההוא: \nגלופי דגלופין - ע\"כ פי' ז' תקונים דגלגלתא וי\"ג תקוני דיקנא באלו שני הפסוקים. \nעכשיו מפרש חוורתא דגלגלתא שהן י\"ג חוורתי והוא ג\"כ באותו פסוק י\"ג תיבות כנ\"ל וע\"י \n"},{"index":12,"he":"החוורתא הוא חורבן ותיקון העולם וכמ\"ש למטה. ובחוורתא הנ\"ל הן י\"ג חוורתי י\"ג \nגלופין כמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ח ע\"ב האי גלגלתא חוורתא אנהיר לתליסר עיבר גלופין. והן \nשורש לכל הגילופין והוא ראשית של כל האצילות. ולכן ראשית הכל הגליפה כמ\"ש בריש זוהר \nבריש הורמנותא גליף גליפו כו' וכן בס\"י חקקן כו'. והחוורתי עיקר גילויין הוא על \nכתפין אע\"ג שמכוסין בשערות מ\"מ אין גידולם שם לכן מפרש אחר כל התיקונים של רישא \nתיקון החוורתא והגילופים: \nבחיזו דחויא אריך ומתפשטן לכאן ולכאן - ידוע שכל תיקוני דיקנא נכללין במזל כמ\"ש \nבא\"ר ובא\"ז כנ\"ל ושני מזלות הן שנכללין בהן הכל מזל עליון ומזל תחתון כמ\"ש בא\"ר דף \nקל\"ד ע\"א תקונא תמינאה נפיק חד חוטא כו' הכל תלוי במזל כו' דכל קודשי קודשין \nדקודשיא בהאי מזלא תליין כו' ע\"ש וכן אמר שם (ע\"ב) במזל י\"ג מזל תחתון כנ\"ל. וכ\"ה \nבכל י\"ג כמו בי\"ג דגילופין יש שני גילופין שכוללים את כל הגילופים והן נכללין בא' \n"},{"index":13,"he":"שהן זו\"נ כמו שני המזלות כידוע. והוא ג\"כ במזלות הרקיע י\"ב מזלות ותלי שהוא כמלך \nשהוא נקרא תנין כידוע ובו נאחזין כל צבא השמים ונכללין בו. וכ\"ה באלו הגלופין א' \nשכולל את כולם ונקרא תנין והוא מתפשט באורך הראש וממנו מתפשטים כל הגילופים לכאן \nולכאן כמ\"ש בא\"ר שם (קכ\"ח ב') חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גילופין לארבע עיבר \nבסטרא חדא ולארבע עיבר בסטרא דאנפוי ולארבע עיבר בסטרא בסחרני אחרא וחד לעילא \nדגלגלתא ר\"ל ארבע לאחוריו וארבע וארבע לב' צדדי הפנים וחד על הראש והוא התנין שכולל \nאת כולם. והוא דמות הנחש מתפשט באורך על כל הראש ולכן נקרא תנין: וידוע ששני תנינין \nהן א' לויתן נחש בריח (ישעיה כ\"ז) שהוא שוכב לאורך הים כבריח כידוע וא' לויתן נחש \nעקלתון (שם) שמתעגל ומקיף את כל העולם ואוחז הזנב בראש וכן הוא בתנין השמים ששוכב \nבאמצע המזלות כבריח וחוזר ומתעגל זנב בראש כמ\"ש הקדמונים. וז\"ש בחיזו דחויא אריך \n"},{"index":14,"he":"ר\"ל נחש בריח. וממנו מתפשטים כל הגילופים לשני צדדי הפנים כנ\"ל וז\"ש ומתפשטן לכאן \nולכאן - ואמר אריך כמ\"ש בא\"ר (שם) ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא \nעלמין והאי אתקרי ארך אפים כלומר אורכא דאנפין והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא \nדאנפין וההוא דלבר אתקרי ז\"א לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקודשיא וז\"א כד אסתכל \nלהאי כלא דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא \nנמצא כי ע\"י הגליפין אתארך אנפוי ונקרא אריך אנפין וז\"ש אריך - ואמר ומתפשטאן - כי \nגלופי דגילופין אומר על כל הי\"ג גלופין והולך ומפרש כל הגילופין ומתחיל בתנין והולך \nומפרש כל הי\"ג שמתפשטין לכאן ולכאן והן שורש של כל הגלופין: \nזנבא ברישא רישא אחזר אכתפין - כנ\"ל שתנין השמים מתעגל זנבו לראשו והוא נחש עקלתון \nשמקיף את כל הים כנ\"ל ונכלל בלויתן נחש בריח כנ\"ל והוא כאן חוורתא שמקיפין את הראש \n"},{"index":15,"he":"בעיגול עד שמגיע לראש הגילוף של חוורתא הארוך וראש הגילוף של התנין הארוך מתחיל מצד \nהעורף ולכן חשיב הי\"ג גילופין בא\"ר בתחלה ד' לאחורא ואח\"כ לצדדי הפנים ומשם מתחיל \nומתפשט בכל הראש וחוזר ומתעגל עד שמגיע לאחוריו ושם מתפשט זנבו וז\"ש זנבא ברישא \nוזנבו הוא מתפשט על קודלא. וידוע שכל אחיזתם של החיצונים הוא מזנב התלי (הגהה - ז\"ש \nבא\"ר דף קל\"ז ע\"א כאבנא חד דנפיק מתהומא חד זמן לאלף שנים בימא רבא וכד נפיק הא \nאבנא אתא רגשא ותקפא על ימא וקליה דימא וגלגלוהי אזלא ואשתמע לנונא רבא דאקרי לויתן \nכו'): ולכן אורחא דחויא זנבא מחא ורישא כפיף כו' והם זנב הקדושה כמ\"ש בזוהר על פסוק \nקולה כנחש ילך דבגלות זנבא דקדושה מנהיג את העולם ולכן א\"ה עכשיו בגדולה ששם אחיזתם \nורישא דקדושה בגלות כפיף לעפרא ולכן ישראל בתכלית השפלות לעפר יגיע. ולכן כל יניקתם \nשל הס\"א מהעורף כידוע בסוד פרעה הערף ומצרים במצר הגרון וסוד שר המשקים ושר האופים \n"},{"index":16,"he":"ושר הטבחים הכל בגרון בסוד התנין כמ\"ש על פרעה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים \nהגדול כו' (יחזקאל כ\"ט). ולכן התחלת המופתים לפני פרעה היה בתנינים כמ\"ש בזוהר וז\"ש \nה' למשה ואחוז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו שהיה לעץ יבש ובזה נחלש כח \nפרעה ולכן אמר לו לאחוז בזנבו ששם אחיזת פרעה ורמז לו שבידו יחלש פרעה שכל המופתים \nהיה בשליחת ידו וכאן התחיל להתחלש כמ\"ש בזוהר (בפ' בא ל\"ד א') שלכן וינס משה מפניו \nדחיל ולא קריב בגין דחמא ליה משתרשא בשרשין עלאין והוא כנ\"ל. ולכן שליטת פרעה שליטה \nראשונה והוא שליטא רברבא מכל שליטין שלכן היתה הריגת בכורות כמ\"ש בזוהר כל בכור \nדרגין עלאין. וידוע שבכל דור ודור הס\"א נגד הקדושה לכן היתה בחינת ישראל אז בפנים \nכידוע בסוד פנים בפנים דבר ה' עמכם (דברים ה'). וכן היה אז בלעם נגד משה בדעת שהוא \nאחורי הראש ומשה בפנים כידוע וז\"ס כי פנו אלי ערף ולא פנים (ירמיה ב'). ונקרא מרע\"ה \n"},{"index":17,"he":"ג\"כ לויתן נחש בריח כמ\"ש בר\"מ פ' תצא דף רע\"ט ע\"א דאנת לויתן נחש בריח דימא \nדאורייתא מאריה דכל נונין כו' ע\"ש: וידוע שחוורת' הראשונים ההולכין אחורי הראש \nהולכין ומתפשטין בכל הכתף בלבנונית ששם עד שמגיעין לראש ז\"א ומתפשטין והולכין עד כל \nהרישין דלתתא כמ\"ש בא\"ר שם ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חוור לגלגלתא דז\"א לתקנא \nרישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דל\"ל חושבנא כו' וז\"ש רישא אחזר אכתפין - וידוע \nשאו\"א מלבישין את א\"א מב' הידים עד טיבורו ומשם ז\"א מלבישו עד סיומו ואין נגלין \nממנו אלא ראש התחלת הכתפין וז\"ש בא\"ר דף קכ\"ט ע\"א עד כתפוי ס\"ד אלא עד רישא דכתפוי \nדלא אתחזי קודלא כו' והוא כנ\"ל ששם אחיזת ס\"א. וז\"ש כאן אכתפין: \nאעבר וזעיר נטיל וגניז - כי החוורתא הוא הולך לז\"א. ואעפ\"י שהולכין דרך הכתף ואו\"א \nמלבישים עד הטיבור ע\"כ הולך דרך או\"א אינם אלא מעבר בלבד כידוע שכל שהולך לתקנא \nלפרצוף אחר אעפ\"י שהולך דרך כל הפרצופים שלמעלה אינם אלא דרך מעבר לבד כידוע בסוד \n"},{"index":18,"he":"צינורות העגולים ובסוד נשמות שהן לפנים מן המלאכים אע\"פ שצריך הנשמה לעבור דרך \n"}]}
