{"id":"kabala-f41d246d481b-1-100","bookId":"kabala-f41d246d481b","part":1,"torah":100,"title":"חלק ד פרק כ","hebrewTitle":"חלק ד פרק כ","segments":[{"index":1,"he":"חלק ד פרק כ \nהנבואה אשר היא האושר וההצלחה האמיתיים תלויה אמנם בשני תנאים, מצד הנביא אי איפשר \nשתחול ותשרה עליו בלתם בשום פנים זולת אם יהיה ברצון עליון לצורך העת כמו שהגיעו \nאליה אנשי המעמד הקדוש בזולת תנאיה המיוחדים אליהם, כי היה החפץ הפשוט להכינם בחפצו \nולהגיעם אל מעלת הנבואה בזולת תנאיה המיוחדים אליה, וזה כלו אמנם היה כן למעלת \nהתורה: \nהתנאי האחד היא החכמה והוא אמרם בפרק אין בין מודר הנאה א\"ר יוחנן אין הקב\"ה משרה \nשכינתו אלא על חכם גבור ועשיר וענו וכלן במשה, וכבר נאמר כי הרצון בחכמה הם שני \nהחלקים אשר תתחלק אליהם והם נכללים בשם חכמה סתם והם סתרי התורה בלשונם אשר יכנום \nבשם מעשה בראשית ומעשה מרכבה אשר כתבנו בעניינם מה שיורה עליהם שהם הם החכמה \nהאמיתית היא החכמה המשוערת בכחות העליונים הנכללים בשם הגדול אשר שם מקור הנבואה, \nומשם באה ושורה על כל מי שהשלים עצמו בחכמה זו ואי איפשר לה להגיע בלתה, ולזה היתה \n"},{"index":2,"he":"החכמה התנאי הגדול בנבואה: \nולפי שהנבואה נשפעת מהכחות הנכללים בשם הגדול כמו שיתבאר בסייעתא דשמיא לזה התנו בה \nאלה הדברים הארבעה שהם שלמות המרכבה העליונה, והנביא צריך שיהיה בדוגמא זו ולזה \nהתנו בו הדברים ההם עצמם, וכשישתלם בהם הנה הוא דומה לעליון כי מאירים בו הדברים \nההם ואז הנבואה שורה עליו החכ\"מה תכלול הבי\"נה עמה, כי הם רעים אהובים לא יפרדו זה \nמזה, והם כוללים ענפיהם חס\"ד וגבו\"רה גבור ועשיר סוד תפארת ישראל המתפאר בכל וכולל \nהכל, מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו, והוא האדם הגדול וצריך שיהיה \nהאדם התחתון בדוגמתו והוא הגבור והעשיר כי הוא כלול מהגבורה והעושר, ואמרו ז\"ל \nהרוצה להחכים ידרים, כי החכמה בדרום ותורת חסד ומשם הוא כלול והרוצה להעשיר יצפין, \nומשם הוא מקבל והוא כולל ענפיו צפון וימין בועז ויכין ואמת ושלום חד הוא ואין האיש \nשלם אלא באשתו, וענו ידוע מקום הענוה הוא מקור הכל אשר משם אור הנבואה בא וזורח על \n"},{"index":3,"he":"מקום יניקת הנביאים והענוה עיקר הכל: \nובפרק המצניע אמרו ובעל קומה והכוונה להורות על סוד שיעור קומה, וכתיב זאת קומתך \nדמתה לתמר הנה הורו כי הנביא צריך להיות הדור ושלם בדוגמת האדם העליון היושב על \nהכסא, ולזה צריך שימלאו לו כל אלה התנאים הכוללים הכחות הנכללים בשם הגדול מקום \nהנבואה, ולזה איפשר שתחול עליו ואמרם כלן במשה הכוונה להם ע\"ה על שני דברים ושניהם \nאחת האחד להורות כי נשלם בתנאים ההם, וכענין שביארנו ולזה עלה למעלת הנבואה כשאר \nהנביאים שזכו לה מצד שלמותם בהם: \nוהשני כי נשלם באלה הדברים בתכלית השלמות מכל נולד ולזה היתה מדרגתו בנבואה מדרגה \nשאין למעלה ממנה ויורה על זה הדיוק בלשון וכלן במשה, כלומר שכלו ונשלמו בו כל אלה \nהדברים עד תכלית שלימותם ונכללו בו מה שלא נכללו ונשלמו בשלימות ההוא בשום נביא \nמהקודמים אליו ולא מהבאים אחריו, והיא הסבה שזכה למדרגה העליונה ההיא לא שהיה הענין \n"},{"index":4,"he":"הנפלא ההוא נסיי בו כמו שחשבו קצת: \nואמנם המקומות שסיימו ע\"ה להוכיח מהם אלה התנאים יורו על כי הכוונה בהם היא מה \nשרמזנו, והוא אמרם שם חכם רב ושמואל דאמרי תרויהו חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם \nנתנו למשה, וידוע לחכמים כי מסוד חמשים שערי בינה משתלשלים כל הדברים וכל סתרי מעשה \nבראשית ומעשה מרכבה הכל בא ונאצל ונהיה מהשערים ההם כידוע לחכמי לב העומדים בסוד \nעושה בראשית, ובסודן נכללים כל הדברים עליונים ותחתונים בסוד מה שנאצל ונברא ונעשה, \nוהכל נתן למשה על השלמות בסוד ויתן אל משה ככלתו ככלתו דיקא הכל נתן לו בפירושיו \nובדקדוקיו עם כל החכמות שיש בהם והקבלות כפי מעלתו והשגתו ע\"ה, חוץ מאחת שהוא שער \nהחמשים שהוא שער הדממה שהוא שער המהות כי השער ההוא סגור ודומם אפילו בפניו של משה \nע\"ה, והוא שקול כנגד כל מ\"ט שערים: \nומה שכתוב עליו מעט מאלהים הכוונה למעט ההשגה בו שאין כח בשום נברא עליון ותחתון \n"},{"index":5,"he":"להשיג בו שום השגה כלל לא מעט ולא הרבה, והיא הכוונה באמרו ותחסרהו מעט מאלהים, \nואמרו קצת מחכמי האמת כי אליו היתה שאלתו ע\"ה באמרו הראני נא את כבודך, והושב לא \nתוכל לראות את פני, היא ההתחלה הראשונה שממנה הכל והוא המהות שכנהו בשם פני אמר כי \nאין בו כח איפשרות להכילו ולהשיגו עם היותו גדול ההשגה מכל נברא, אבל וראית את \nאחורי מה שנתאחר משם ונהיה עד סוף והוא כל מה שנכלל בסוד כל מ\"ט שערים, וכענין מה \nשרמזנו והיא כוונה נפלאה מאד אמיתית תסכים עם האמת שכתבנו בסוד הפרשה ההיא בחלק \nהשלישי מזה הספר בסייעתא דשמיא גבור דכתיב ויפרוש את האהל על המשכן, ואמר רב משה \nרבינו פרשו וכתיב עשר אמות אורך הקרש אימא דאריך וקטין, אלא מן הדין קרא דכתיב \nואתפוש בשני הלוחות ואשברם לעיניכם, ותניא הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה ועביין שלשה: \nובפרק המצניע. גבור ובעל קומה דאמר רב משה רבינו ע\"ה עשר אמות היתה קומתו שנאמר \n"},{"index":6,"he":"ויפרש את האהל על המשכן, הנה בארו כי קומת משה מכוונת לקומת המרכבה והוא סוד שיעור \nקומה בסוד עשרה אותיות יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א, והכוונה בארך הלוחות ורחבן כי נמדדו בקו \nהמדה סוד הוא\"ו קו האמצעי תורה שבכתב מקום נבואתו של משה ובה מדת כל הששה קצוות \nהעליונים בארך וברחב, כי היא מתפשטת לכל הצדדין ועביין שלשה כנגד מחצית הוא\"ו \nהעליון סוד האבות, ולהיות גם הוא ע\"ה מקום אחוזתו שם גבר עליהן ושברם ואין גבורה \nגדולה מזו. עשיר דכתיב פסל לך פסולתן שלך יהא. והיא כוונה נפלאה כי סוד התוהו שהוא \nסיג הזהב והכסף הוא הפסולת שנפסל מן הלוחות, ומשם נמשך העושר ואוצרות הזהב והכסף כי \nמפאת הרע שבעץ הדעת סוד הפסולת התאוה והחמדה אל עושר ונכסים ושאר הנאות הגוף, אלא \nשבקיום התורה ומצותיה מתבסם הכל ונכנע לשומריהם והוא עדי הגון ושלמות להעמיד התורה \nעל תלה, ולזה היה מכלל הדברים הצריכים לשלמות הנבואה להיות הנביא שלם בכל הצדדין \n"},{"index":7,"he":"בין באותם שהם מצד הטוב בין באותם שהם מצד המוטב והכל נמסר למשה ונכנע לרגליו הצד \nההוא והיה כפוף אליו כל ימיו כעבד לפני רבו, וזה סוד פסולתן יהא שלך ומשם נתעשר \nמשה: \nוהנה עם שגבור ועשיר ובעל קומה אינם דברים הכרחיים מצד עצמם אל הנביא הנה מצד מה \nשיורו על מה שרמזתי בהם התנום ע\"ה לשלמות הנביא להיותו כלול מכל השלמות בדוגמא \nעליונה, כי בהיות הנביא מתוקן כתקון העליונים הנה הוא כסא כבוד ומרכבה אליהם \nומעוררם לבא לשרות עליו ולנבאו כי מצא מין את מינו ונעור, וכמו שיבא עוד תשלום זה \nבפרק הבא אחר זה בסייעתא דשמיא, ובזה נשלם התנאי האחד ובו נשלמה הכוונה בזה הפרק: \n  \n"},{"index":8,"he":"חלק ד פרק כא \nהתנאי השני ההכרחי אל הנביא הוא ההתהלכות את האלהים והעבודה אליו והדבקות בו כפי \nדרכי התורה והמצוה בכוונה הרצויה וההסתכלות בייחוד הנעלם תמיד מחשבתו קשורה שם בלי \nהפסק ואשר השלים עצמו בכל זה, ועל הדרך אשר כתבתי במקומות מזה הספר הנה זה מדמה \nהצורה ליוצרה ויתנבא כי אין לו שום מונע מצדו כי השלים חוקו ותקן מה שהיה צריך \nלתקנו על השלמות ההוא אשר כוון בו, כי כבר התבאר בזה הספר כי האדם הקטן נתקן כתקון \nהאדם הגדול כדי ליחד את השם הגדול בכבודו, והחפץ היה בבריאה שיהיה זה הכח ביד אדם \nפקידו לתקן הכבוד במעשיו המתוקנים, ולזה נכלל בו כל מה שנכלל בכבוד העליון: \nוהנה העליון למעלה והתחתון למטה זה לעומת זה מפארים ומתקנים את הכבוד, וזה סוד כל \nהנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, ולהיות האדם התחתון כלול מכל מה שבאדם \nהעליון כי בו הכל נקרא בשם כל, כי הנה צדיק חי העולמים מתקן ומעמיד עולמו למעלה \n"},{"index":9,"he":"נקרא כל, להיות הכל בו, גם צדיק של מטה בהיותו מתקן ומעמיד העולם ההוא בסוד וצדיק \nיסוד עולם נקרא כל בשמו, כי הואיל ועוסק בבנין העולם העליון למטה כדמות הצדיק של \nמעלה ראוי אם כן שיקרא בשמו, וזה סוד כל הנקרא בשמי, וזה סוד ויקרא לו אל אלהי \nישראל, אחר כך גלה הטעם ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, כי טעם שנקרא בשמו לפי \nשכלל בו כל מה שבכבוד העליון: \nוהנה יש בו בריאה יצירה עשיה, וזה כדי לתקן הכבוד התחתון כבוד יי' גם באדם התחתון \nיש בו בריאה יצירה עשיה, כדי שיתקן גם הוא מלמטה הכבוד ההוא, והנה על ידו מתייחד \nהשם הגדול בכבודו, ולזה באו איבריו בכוון נפלא לדמות איברי המרכבה, כי בהיותו מקדש \nומטהר איבריו למטה הנה התקון ההוא עולה גם למעלה ומתקן הדמות ההוא אשר נעשה לנגדו, \nובזה מתעלה השם הגדול במעשה הצדיקים שהם בדרכיהם מתקנים הכבוד, והרי הם בדוגמא ההוא \nממש למטה, ולזה יקרא הצדיק בשמו ממש: \n"},{"index":10,"he":"וזה סוד אמרם בפרק הקורא את המגלה, אמר רבי אחא אמר רבי אלעזר, מנין שקראו הקב\"ה \nליעקב אל, שנאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל, ויקרא לו ליעקב אל, ומי קראו אלהי ישראל, \nלפי שיעקב אבינו ע\"ה מדתו אמת סוד תורת אמת ישראל סבא, והוא מתקן ומפאר הכבוד למעלה \nגם יעקב למטה בסוד ישראל אשר בך אתפאר, לזה נשא את שמו וקראו אל, וזה סוד אמרם ז\"ל \nהאבות הן הן המרכבה כי תקנו הכבוד למטה וכל אחד נעשה כסא ומעון קדש לשכינה, והנה הם \nלתבנית המרכבה העליונה סוד כחותיהם העליונים והנה אלה למטה דוגמת העליונים למעלה \nאלה מתקנים הכבוד למעלה כידוע לחכמי לב, ואלה מתקנים כנגדם למטה וזו מעלה גדולה \nלאין תכלית לאדם השלם שנתן זה הכח בידו לתקן הכבוד מלמטה להיותו עושה בזה הטוב \nוהישר בעיני יי', וגם כי חכמה נפלאה היא לו ובני המעלה הזאת הנם מעטים לא זכו אליה \nזולת הנביאים ואנשי רוח הקדש: \nוכשעמד שלמה על הסוד המופלא הזה אמר גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי. גם \n"},{"index":11,"he":"זה אמר גם לרבות ולהגדיל הענין כי נפלא הוא וחכמה גדולה, והוא מה שיאמר אחר זה כי \nיהיה ויעזב זה הכח לנברא תחת השמש כי בא החפץ העליון לתת בידו תקון העליונים וייחוד \nהשם הגדול בכבודו, וגדולה היא אלי זאת החכמה אשר התחכמתי בזה יותר מכל מה שהשגתי עד \nעתה מחכמה ומלכות, לפי שהכל היה לתכלית זה התקון ולזה היה זה התכלית גדול מכל הקודם \nלו: \nועוד הכוונה לו באמרו וגדולה היא אלי שבח והלול לעצמו על שעמד על הסוד ותקן הכבוד \nשהוא סוד הייחוד והוא חכמה גדולה, ועל זה כנה עצמו בשם חכם כמו שיבא והלול ושבח כזה \nמותר לו, לפי שהוא הדעת את יי' וכתיב כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי וכבר \nקדם זה: \nוהנה הוא בא לגלות הסוד והוא אמרו עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב \nאותה ובנה עליה מצודים גדולים: \nובמדרש רות הנעלם (ז\"ח צ\"ח ע\"ב) אמרו בזה הלשון, עיר קטנה זו כנסת ישראל שנקראת עיר \nהקדש קרתא קדישא לגבי קודשא בריך הוא, כמה דאת אמר אחות לנו קטנה, אחות כמה דאת אמר \n"},{"index":12,"he":"אמר לחכמה אחותי את זו כנסת ישראל, ונקראת קטנה כמה דאת אמר ושם הקטנה רחל, ובגין \nכך עיר קטנה ואנשים בה מעט בא אדם הראשון ירדה עמו מרקיע שביעי לששי וכו' ושרתה \nבתוכו חטא אדם הראשון ונסתלקה ממנו, בא נח והורידה לארץ בא דור המבול ונסתלקה מן \nהעולם, בא שם בנו והורידה בא דור הפלגה ונסתלקה מן העולם הוי אומר ואנשים בה מעט, \nבא אברהם והורידה, באו אנשי דורו ונסתלקה וכן כלם, ולפיכך ואנשים בה מעט להתקיים \nעמה בעולם זמן מועט היה ולא נתקיימו בה זמן הרבה, ובא אליה מלך גדול מאן מלך דא \nקודשא בריך הוא מלך שהשלום שלו: \nמאי וסבב אותה למהוי נטירא מכל סטרין, כמה דאת אמר ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש \nסביב וגומר, ובנה עליה מצודים גדלים, מאן מצודים עונשי דאוריתא וגזרין וקנסין \nדאוריתא, כמה דאת אמר אשר היא מצודים וחרמים מצודים לתפשא חייביא דחטאין ועברין על \nפקודי אוריתא, ומצא בה איש מסכן וחכם וגומר ההוא מלך אשגח בכל בני עלמא ולא אשכח בר \n"},{"index":13,"he":"נש בעלמא דיתקיים בהדה וישתדל אבתרה תדיר יממא וליליא בר איש מסכן, ומאן איהו דא \nדוד מלכא כמה דאת אמר כי עני ואביון אני, וחכם דא שלמה מלכא מסכן חכם לא כתיב אלא \nמסכן וחכם דלא אשכח בכל עלמא מאן דישתדל אבתרה כדקא חזי בר דוד דאיהו מסכן, ושלמה \nדאיהו חכם דא אתקין שרגא ודא אנהיר לה בנהירו: \nומלט הוא את העיר בחכמתו דאיהו אתקין אזנים לאוריתא דתנינן עד לא אתא שלמה הות \nאוריתא כקלחת דלית לה אזניה, ומאן דקריב בהדה יתוקד כיון דאתא שלמה עבד לה אזנים \nואשתזיבו בני עלמא יהב בההיא עיר כביכול שזבותא, ובמה בחכמתו ועל תקונא דאתקין \nואשתדלותא דאשתדל אבתרה, ההוא מסכן דא דוד מלכא דלא הוה בר נש דאשתדל אבתרה כדוד \nמלכא עד כאן: \nוזה סוד ויעש דוד שם שתקן הכבוד הנקרא שם יי' צבאות תקן הנר שתאיר תמיד אל עבר פניה \nבתורתו ובמעשיו, כדאיתא פרק קמא דברכות רב אשי אמר עד חצות לילה היה עוסק בתורה, \nמכאן ואילך בשירות ותושבחות והיה שכרו כי היה מתקן ועושה השם ונעשה גם הוא רגל \n"},{"index":14,"he":"רביעי במרכבה כעין הדבר שתקן, כי הוא רגל רביעי גם הוא נתקן והיה רביעי לאבות \nבמרכבה והוא השלימה, ועל זה נאמר לו ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ, ואמרו בפרק \nערבי פסחים תנא רב יוסף זה שאומרים מגן דוד, הנה כי להיות האדם מתוקן באיבריו \nוצורתו לתקון האדם העליון יש כח בידו לתקנו ולפארו, וכשמשלים ועושה זה התקון הנה \nהוא בדמות ההוא עצמו שתקן והוא מין במינו וכשמצאו נעור ובא אליו ושורה עליו כי אין \nשם חציצה ולא מונע מצדו, שהרי השלים מה שהיה צריך להשלימו וזה כי בכשרון מעשיו כפי \nהתורה ויושר כוונתו וטוהר רעיוניו וקדושת נפשו ודבקותו למעלה בכחות הנכללים בשם \nהגדול ותמיד מחשבתו משוטטת שם ליחדו בכבודו, הנה הוא דומה הצורה ליוצרה, והיא \nהכוונה לרז\"ל באמרם בבראשית רבה פרשה כ\"ז. ובמדרש קהלת רבה אמר רבי יודן ב\"ר סימון \nגדול כחן של נביאים שמדמים את הצורה ליוצרה, הה\"ד ואשמע קול אדם בין אולי אמר רבי \n"},{"index":15,"he":"יהודה ב\"ר סימון אית קרייה חורן דהוא מחוור יתיר מן דין, הה\"ד ועל דמות הכסא דמות \nכמראה אדם עליו מלמעלה עד כאן: \nועם שבפרק ס\"ה מהחלק השלישי מזה הספר בארתי זה המאמר, הנה להיות מקומו המיוחד לו זה \nהענין עשר אני בבאורו הבאתיו הנה להעמיק עוד בסודו ואומר כי כבר התבאר בזה הספר, כי \nמה שכתוב ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו, כי אין הכוונה על הגוף הבא \nמטפה סרוחה, כי הגוף הוא הלבוש והוא בשר אדם לא אדם, וכמו שכתוב עור ובשר תלבישני \nוגו' ואם עור ובשר הוא לבוש האדם, יהיה אם כן האדם האמיתי הרוח הפנימי והצורה שבו: \nולהורות על זה היו אותיות אדם רומזות על כל האצילות מראש ועד סוף, כי האל\"ף שבו \nתרמוז לראשית ההויה בסוד רו\"ם מעלה והמ\"ם למ\"ם דמרבה המשרה סוד מ\"ם סתומה, והדל\"ת \nסוד דל\"ת שבאחד הנה כי אותיות אדם כוללות הכל למעלה ולמטה, וזה סוד צורת אדם התחתון \nכצורת אדם העליון: \nוידוע מסוד סתרי החכמה הפנימית כי בהיות הכחות העליונים נכללים ומתיחדים אלו באלו, \n"},{"index":16,"he":"וזה כשהתקון עולה מלמטה בקדושת המעשים והעבודות הנה הנשמה העליונה הפנימית נכללת \nעמהם ושורה בהם כנשמה בגוף והכל בייחוד אחד מיוחד, והרי זה לדמיון גוף ונשמה שהם \nדבר אחד בלי פרוד: \nוהנה בהיות העובד השלם משלים חוק הגוף והרוח הפנימית שבו כל אחד בראוי לו, זה בטוהר \nהמעשים הישרים והרצויים כפי התורה והמצוה, וזה בכוונה הרצויה הפנימית הרוחנית הפונה \nתמיד אל הייחוד הנעלם, הנה בהיות הצורה ערוכה בכל זה ושמורה מכל סיג ומהדברים אשר \nבחוץ, הנה היא דומה בדרך זה ליוצרה סוד הצורה העליונה וזה כל האדם למעלה, כי המצות \nסוד התורה עם כל סוד העבודות הקדושות בצורה ההיא נחקקות ומשם באו ונתנו והכוונות \nהרצויות בהם שם מקומם ומקוריהם, כי הכל בא משם והכל שב לשם, הנה כי צורה לדמות צורה \nוזו נקראת אדם וזו נקראת אדם, וכל אחת כלולה זו מזו ואשר מלא את ידו והשלים צורתו \nעל דרך זה, הנה דמה צורתו ליוצרה ומצא מין את מינו ונעור כי אין חוצץ ואין מעכב \n"},{"index":17,"he":"דבקותו למעלה עם הכחות הנכללים בשם הגדול הואיל ועוסק בבנינו שהוא סוד הייחוד, גם \nהוא ייחד שמו עליו וישרה שכינתו בו וינבאהו: \nוזו היא כוונתם באמרם גדול כחם של נביאים שמדמים את הצורה ליוצרה, והביא רבי יודן \nראיה ממה שאמר דניאל ע\"ה ואשמע קול אדם בין אולי, וכתיב ויקרא ויאמר גבריאל הבן \nלהלז את המראה והאדם הזה הוא האדם שבמרכבת יחזקאל הנביא ע\"ה, ובחלק הראשון מזה הספר \nרמזתיו וממנו הקול נמשך לגבריאל המדבר עם דניאל ע\"ה, והוא ע\"ה לא השיג האדם כי אם \nהקול שהרי לא אמר בו ראיה כי אם שמיעה ועם שהשיג את גבריאל לא השיג האדם שבמרכבה: \nולפי שאין הוכחה מחוורת מזה הפסוק מהדמות הצורה ליוצרה, שהרי האדם הזה אדם דיצירה \nהוא והוא נוצר לא יוצר כי אינו מכלל הייחוד ודניאל ע\"ה אינו מכלל הנביאים ואין לומר \nעליו גדול כחן של נביאים, לזה הביא רבי יהודה כתוב שההוכחה בו יותר מחוורת, והוא מן \nהנביא והוא אמרו ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה והסוד הפנימי כי ה\"א \n"},{"index":18,"he":"אחרונה היא אדם כשהיא בייחוד עם מה שעליה סוד וא\"ו שהוא אדם העליון דו פרצופין כאחד \nנקרא אדם, והוא אמרו עליו מלמעלה כלומר עם מה שלמעלה דיקא והוא היוצר ברוך הוא והוא \nשהנביאים מדמים הצורה לו שהוא היוצר: \nועוד יש ענין נפלא במאמרם זה והוא כי ירצו להעמידנו על למוד אמיתי בהשגת הנביאים כי \nהיא נקיה וטהורה מכל שבוש וטעות, והסוד בזה כי עם שהשגתם באדם הזה שרמזנו לא יטעו \nבו להאמין כי הוא רשות לעצמו חלילה לנביאי האמת והצדק כמו שהיה כן טעות אלישע אחר \nבו, אבל ישיגו בו ויודעים כי למעלה ממנו הוא הרשות האמיתי, כענין כי גבה מעל גבה \nשומר וגבהים עליהם: \nולפי שאין הענין הנפלא הזה מתבאר היטב מהכתוב שהביא רבי יודן כידוע מענינו אמר רבי \nיהודה שיש כתוב אחר יותר מחוור ממנו נעמוד על זה הסוד, והוא אמרו ועל דמות הכסא \nדמות כמראה אדם ועם שמשיגים זה המראה הנה יודעים שלא יכלה הענין בו אבל הרשות \nהאמיתי עליו מלמעלה, וזהו אמרם גדול כחן של נביאים שמדמים את הצורה ליוצרה, כלומר \n"},{"index":19,"he":"שמדמים ומטפלים הצורה ההיא שמשיגים בנבואתם ליוצרה ויודעים שזו עלולה ולמעלה ממנה \nעלתה שהיא מסובבת ממנה ולא יטעו בה להאמין שהיא רשות לעצמה חלילה, כי חכמתם האמיתית \nהנקיה מכל סיג וחלאה תזהירם ותשמרם מזה, לפי שהם מתהלכים תמיד בחצרי בית מלכו של \nעולם והם מקובלים בהיכליו ויודעים מובאיהם ומוצאיהם ומכירים בצורות הנוראות ההן אשר \nבכל היכל והיכל פנימיים וחיצוניים ומקבלתם בכל גנזי המלך ההוא, התאמת להם כי כלם \nשריו ועבדיו ומשרתיו עושי רצונו כקטון כגדול כלם שומרי משמרתו ולא יתחלף להם דבר \nבדבר ולא ימירו האדון בעבד חלילה, נוסף על זה צדקתם וחסידותם תגן עליהם, וכתיב לא \nיאונה לצדיק כל און וכתיב רגלי חסידיו ישמור. והכלל כי שני אלה התנאים אשר בארנו \nעניינם והם הכרחיים אל הנבואה, הם ישלימו ויכינו השלם אל מעלת הנבואה והם אשר \nישמרום מכל שבוש וטעות ושאר דברים המונעים הגעתה. עד כאן הגיע מה שראיתי לבארו \nבתנאי הנבואה ונשלמה הכוונה בזה הפרק: \n  \n"}]}
