{"id":"kabala-f41d246d481b-1-105","bookId":"kabala-f41d246d481b","part":1,"torah":105,"title":"חלק ד פרק כח","hebrewTitle":"חלק ד פרק כח","segments":[{"index":1,"he":"חלק ד פרק כח \nוהוא כדי שיתודע ויתפרסם אלהותו וייחודו אל כל נבראיו והוא אמרו אם יהיה נביאכם יי' \nבמראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, שמענו מזה כי לא הניח שום ספק בזה הענין באמרו \nאתודע אדבר שהוא מדבר בעדו ולו עזב זה ההתודעות הנפלא אל הנפרד יפרסמנו יהיה בו \nמקום ספק ואיך יניח אמונתו וייחודו על קרן הצבי, ועוד פרסם זאת הפנה באמרו אל אדון \nהנביאים ע\"ה וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יי' לא נודעתי להם הרי \nגלה כי הוא עצמו הנראה אל האבות לא מלאך נפרד, ואמר באל שדי ואין הנפרד נקרא בשם זה \nכלל ולא יאמר הוא יתברך כי נראה לאבות בדבר שהוא חוץ ממנו חלילה, ומה שמצינו בגדעון \nויפן אליו יי' ויאמר לו יי' הוא המלאך שנראה אליו ונקרא השליח בשם שלחו הם דברי \nהכותב ספר שופטים, אבל השם ברוך הוא לא יכנה המלאך בשמו ואין הדבר כמו שחשב הרב \nהמורה ז\"ל כי כל נביא זולת משה רבינו ע\"ה נבואתו על ידי מלאך ומדרש תנחומא שכתבתי \n"},{"index":2,"he":"למעלה הוי תיובתיה: \nוהרבה דברים לרז\"ל סותרים דעתו ואנו אין לנו אלא קבלת חכמי ישראל הקדושים ז\"ל \nוהקבלה הנאמנה כי כל מקום שהוזכר בו ראיית מלאך או דבור מלאך בין בתורה בין בדברי \nהנביאים, הוא במראה או בחלום כי ההרגשים לא ישיגו המלאכים כי אינם גוף נתפס לעינים \nאבל לא במראה הנבואה כי המשיג לראיית המלאך או דבורו איננו נביא, ודניאל כבר אמרו \nעליו אינהו עדיפי מניה דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא, עם שהיה עניינו עם גבריא\"ל \nוהיה נראה אליו ומדבר עמו בהקיץ וכמו שכתוב ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל, וכן \nהמראה של קץ הגאולה בהקיץ היתה בלכתו עם חבריו על יד הנהר, והגר השיגה ראיית המלאך \nודבורו ואינה נביאה ולא מנוה רז\"ל מכלל שבעה נביאות, והאמת הברור גם כן שלא היה \nעניינה בת קול כמו שאמר הרב המורה ז\"ל, ורז\"ל קבלו החלוק שבין נבואת משה לנבואת שאר \nהנביאים ואמרו משה נתנבא באספקלריא המאירה ושאר הנביאים בשאינה מאירה ואין אספקלריא \n"},{"index":3,"he":"שאינה מאירה מכלל הנפרדים חלילה, ולא הזכירו בנבואתם מלאך נפרד ובלעם ראה המלאך \nונער אלישע ואין שום אחד מהם נביא כי בלעם לא עלה עדיין למדרגה ההיא ממדרגות הנבואה \nעד עת בא הרצון לנבאו בה לכבוד ישראל לתועלתן, ומה שכתוב גם אני נביא כמוך ומלאך \nדבר אלי בדבר יי' לאמר השיבהו וגו' פירושו כך כי הנביא הזקן המכחש באיש האלהים חשש \nלשני דברים שאיפשר שישיבנו בהם איש האלהים, האחד שיאמר ואם רצה שאשוב אתך למה לא \nיתיר לי הוא עצמו מפיו כמו שאסר לי מפיו, לזאת הוצרך להקדים לו גם אני נביא כמוך \nומה שאסר לנביא אין עכוב אם יתירנו לו על יד נביא אחר, הואיל ומדרגת נבואתם אחת \nוהרי זה כאלו התירו לו בעצמו, ואם תאמר ועדיין לא יתישב זה כי למה לא יתיר לי הוא \nעצמו, לזה גם כן הקדים לו גם אני נביא כמוך וגם אני יודע מצד הנבואה שאמר לך לא \nתשוב ללכת בדרך אשר הלכת בה, והכוונה לא תשוב מעצמך אבל אם יבא לך נביא בשמי להשיבך \n"},{"index":4,"he":"אל ביתו שוב ובחר שישיבך על ידי ולא יתיר לך הוא עצמו, לפי שלא יאמן כי יסופר למלך \nויאמר כי עברת על דברי עצמך אבל בשידע ששבת על יד נביא אחר בדבר יי' יאמין כי דבר \nיי' הוא, והראיה שאני נביא ויודע במה שנאמר לך בנבואה כי עם שלא אמר לי הוא עצמו \nהשיבהו כי אם על ידי מלאך הנה האמנתיו לפי שידעתי כי דבר אלי בדבר יי' וגם אתה האמן \nובטח בדבר עם שהוא אסר לך ואני מתיר כי דבר יי' הוא, ואמר לו כן לפי שחשש שיאמר לו \nעוד ולמה לא התיר לי בעצמו על ידך ולא על יד מלאך, וממה שאמר ומלאך דבר אלי ולא \nהספיק לו זה ואמר בדבר יי' כלומר ויודע אני שדברו דבר ה': \nלמדנו עוד כי מדרך הנביא להסתפק אם דבר המלאך הוא דבר יי' אם לא, שהרי חשש שיאמר לו \nאיש האלהים אולי לא דבר אליו יי' עד שאמר בדבר יי' וכמו שכתבתי עוד למעלה, לזה \nהודיעו שאינו מסופק בו שהוא דבר יי' וכאלו הודיעו כי כן דרכו לצוות בנבואה ולבטל על \nידי מלאך וכמו שבא בענין העקידה: \n"},{"index":5,"he":"והרב הגדול הרמב\"ן ז\"ל כתב בזה הלשון הנה החכמים מתעוררים לומר שאין הנבואה בדבור \nהראשון שהזכיר בו השם שוה לדבור השני שאמר בו שהוא על ידי מלאך אלא שהוא דרך \nהנביאים שיצוה בנבואה ויבטל הצוואה במלאך כי הנביא יודע כי דבר יי' הוא. ובתחלת \nויקרא רבה אמרו ויקרא אל משה ולא באברהם באברהם כתיב ויקרא מלאך יי' אל אברהם שנית \nהמלאך קורא והדבור מדבר. ברם הכא אמר רבי אבין אמר הקב\"ה אני הוא הקורא ואני הוא \nהמדבר. כלומר שלא היה אברהם משיג הנבואה עד הכינו נפשו בתחלה להשגת מלאך ויעלה מן \nהמדרגה ההיא למעלת דבור הנבואה אבל משה מוכן לנבואה בכל עת, הנה בכל מקום יתעוררו \nהחכמים להודיענו כי ראיית המלאך איננה נבואה ואין הרואים מלאכים והמדברים עמם מכלל \nהנביאים עד כאן דבריו: \nואמנם יושגו המלאכים ואם אין המשיגים אותם מכלל הנביאים זה אמת, ויש בזה שתי מדרגות \nהאחת השגה במראת הנפש המשכלת ואם אינה במראה הנבואה כענין דניאל וזה כשהגיע למעלת \n"},{"index":6,"he":"הנבואה. השנית אם לא הגיע למעלת הנבואה כהגר ובלעם ונער אלישע ישיגו המלאכים במראה \nהנקראים גלוי עינים והיא למטה מן הראשונה, ושתיהם למטה ממדרגת מראה הנבואה ועם כל \nזה אינה ראיה ממש, וכל זה במקום שהוזכרה בו ראיית מלאך סתם אבל במקום שיזכיר \nהמלאכים בשם אנשים כמו בפרשת וירא ובפסוק ויאבק איש ובפסוק וימצאהו איש, הוא כבוד \nנברא במלאכים נקרא לחכמי האמת מלבוש כי גם במלאכים מדרגות מדרגות, יש שמשתנים אלו \nמאלו וכבר רמזו זה רז\"ל במלאכים שנבראו ביום שני וביום חמישי והמלאכים הנקראים בשם \nאנשים הם המתלבשים בגוף אוירי דק נראה לחסידים וזכי הנפשות ובני הנביאים וזה תמיד \nבלי שום הכנה אחרת שיצטרכו לה החסידים ההם, ואם יקשה אנשי סדום רעים וחטאים איך \nישיגו המלאכים או יראום, ויתכן לומר שלא ראום כלל אלא שמעו כי אנשים ארחים באו אל \nלוט, ועוד אמרו מקצת החכמים כי מה שיראו לזכי הנפשות זהו תדיר תדיר, אך פעם או \n"},{"index":7,"he":"פעמים יראו לכל אדם זו היא קבלת הרמב\"ן ז\"ל בהשגת המלאכים וראייתם בשלש מדרגות \nהאלה, וכן היא קבלת המאור הקדוש רשב\"י ע\"ה וכבר רמזתי זה בפרק ט' מזה החלק בסייעתא \nדשמיא. והוא כי יש מהמלאכים שנראים לבני אדם כמראה אדם ממש וזה כלל השתי מדרגות \nמדרגת גלוי עינים ומדרגת המלבוש, ויש מהם יותר עליונים שלא יושגו כי אם במראות הנפש \nהמשכלת וכענין שכתבתי למעלה: \nוהרב המקובל רבי בחיי הדיין ז\"ל כתב בפרשת וירא בזה הלשון והפרשה הזאת אי איפשר \nלהלמה לשום משכיל כי אם על דרך הקבלה והוא שהמלאכים האלה נקראים בשם אנשים הכוונה, \nבהם על כבוד נברא במלאכים ומשכילי האמת יקראוהו מלבוש כי הוא מלבוש לשלש מעלות \nעליונות הנקראת אדם שהן מתלבשות במדה זו הנקראת מלבוש, ומשחרב בית המקדש נפלה מדה \nזו שהוא המלבוש וכבר ידעת כי הנפש היא הנקראת אדם לא הגוף, כי הגוף אינו אלא מלבוש \nהנפש וכן הכתוב מעיד עור ובשר תלבישני, באר כי הגוף הוא המלבוש והנפש שהיא האדם \n"},{"index":8,"he":"מתלבשת בו ומה שנקראו אנשים בפרשה הזאת והוא הדין בשאר המקומות שהמלאכים נקראים בשם \nאנשים, הכוונה בהם במלבוש הזה ומה שהכתובים יכנום בשם אנשים מפני שהוא מושג לעיני \nהגוף לאותם שהם זכי הנפשות וזהו ענין הפרשה שיקראם פעם אנשים ופעם מלאכים. מלאכים \nלפי שהיו מלאכים ממש. אנשים לפי שהם המלאכים הנקראים מלבוש. עשה אזנך כאפרכסת \nוהתעורר להבין הענין הזה עד כאן דבריו: \nובפרק כ\"ו מהחלק השני מזה הספר כתבתי עוד ממדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג קנ\"ב ע\"א) דעתו \nוקבלתו בענין זה והוא אמרו תא חזי עלמא עילאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו ישראל \nלתתא, מלאכי עילאי לעילא מלאכי עילאי כתיב עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, האי \nבאתר עילאה בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא ואי לאו דמתלבשי בלבושא \nכגוונא דהאי עלמא לא יכלי למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא וכו' כמו שכתבתי שם. \nוזאת המדה הנה היא אף בעליוני עליונים, כי התחתון אצל העליון כגוף ומלבוש אצל הנשמה \n"},{"index":9,"he":"והעליון ממנו בדמות נשמה אליו ועל דרך זה נתקנו ונבנו כל העולמות כמו שהתבאר שם: \nועוד כתב במדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"א קמ\"ד ע\"א) בזה הלשון היך יכיל בר נש דאיהו גופא \nלאתתקפא ביה במלאכא דלית הוא גופא וכתיב ויאבק איש עמו וכתיב שלחני דהא כתיב עושה \nמלאכיו רוחות, אלא מכאן דמלאכי דאינון שלוחי דקב\"ה כד אינון נחתין להאי עלמא אגלימו \nומתלבשין בגופא כגוונא דהאי עלמא עד כאן: \nובמדרש רות הנעלם, (ז\"ח פ\"א ט\"א) בני האלהים עז\"א ועז\"אל תרין מלאכין הוו דקטרגו \nקמיה מריהון ואפיל לון קב\"ה מאתר קדישא דלעילא וכד נחתו הכא איגלימו באוירא \nואתעבידו כבני נשא. ולית לך בכל אינון מלאכין דאיגלמו לאתערבא גו בני נשא כאינון \nדאיקרון אישים וכאינון מלאכין דאיקרון בני אלהים. כד אפיל לון קב\"ה איגלימו מכל \nאינון יסודי דבני נשא מתלבשי בהו עד כאן: \nוהרב המקובל הר\"ם דילאון ז\"ל בספר משכן העדות כתב בזה הלשון ואמרו עמודי עולם \n"},{"index":10,"he":"הקדמונים כי הנשמה כאשר אמרנו בתחלה היא יוצאת מסוד הרקיע הנזכר והוא אילך החיים \nוסוד הרוח היוצאת מסוד גן עדן של מעלה אשר מתחת זה הרקיע בתאותה עמה ומתחברים כאחד \nומתלבשת הנשמה ברוח ומתציירים בדמות צורה קודם שיבא האדם לזה העולם, וסמכו בסוד \nאמרו חי יי' אשר עמדתי לפניו אשר אני עומד לא כתיב אלא עמדתי והבן כי סוד ענין \nהמאורות הפנימיים כשהם באים אצל סוף המחשבה כלם מתלבשים בה והיא להם מלבוש, ועל כן \nהנשמה שהיא מלמעלה מתלבשת בסוד הרוח שהיא מסוף המחשבה וכן הדברים הפנימיים מתלבשים \nבדברים שאינם פנימיים כמותם. וזהו מאמר רבי אליעזר הגדול שאמר שנתעטף הקב\"ה באור \nוברא את השמים שנאמר עוטה אור כשלמה וכתיב הוד והדר לבשת עד כאן דבריו: \nובחלק השלישי מן הספר ההוא כתב עוד סודות נוראים בסוד זה מה שאין ראוי לכתבם \nולהאריך בהם, והכלל כי הדברים העליונים בהנהיגם אלו התחתונים אינו אלא במלבוש ועל \n"},{"index":11,"he":"ידו משתמשים בעולם הזה מה שאין כן בשמושם בעליונים, ולולא זה אי איפשר לתחתונים \nלהתקרב אצלם ולא לידבק בם והסוד ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים והערפל הזה הוא \nמלבוש לסוד האספקלריא שאינה מאירה בהנהיגה התחתונים ובזה יוכלו להתקרב אליה אנשיה \nובני ביתה, ובדוגמא זו כל הדברים היוצאים ממנה ומן הנגלה והמפורסם לכל, תלקח ראיה \nעל הנסתר והוא כי השמים האלה המורגשים לנו אין שמושם בתחתונים אלה כי אם במלבוש \nדכתיב המכסה שמים בעבים ואחר כך המכין לארץ מטר ואחר שמושם נשללים ממלבושם וחוזרים \nאל הוייתם הראשונה כי אין זה להם כי אם זמן מועט וקצר, ובערך זה כל הדברים המשמשים \nומנהיגים התחתונים מתלבשים ואחר שמושם נשללים ממלבושם, והסוד עוד הדבר המורה על \nענין זה פניו של משה ע\"ה כי נטלו זהרם מזיו אור של מעלה סוד אספקלריא שאינה מאירה \nואין שמושם אצל בני אדם כי אם במלבוש הוא המסוה לדוגמת מקום אצילות האור ההוא \n"},{"index":12,"he":"ובשמושם אצל העליונים נשללים ממלבושם, דכתיב ובבא משה אל אהל מועד וגומר והנה הכבוד \nהעליון אינו נראה אל התחתונים כי אם במלבוש והוא ענן הכבוד שהכבוד מסתתר בו ומתכסה \nבו והוא סוד והנה כבוד יי' נראה בענן: \nוכן הסוד במלאכיו ושלוחיו בדוגמא ההיא מתלבשים בדברים אחרים רוחניים ודקים אשר \nבאמצעותם יושגו אל החסידים וזכי הנפשות ויוכלו להתקרב אליהם ולסבלם, וזה להם זמן \nמועט וקצר לא כביר ואחר גמר שליחותם פושטים הצורה ההיא ונשללים וחוזרים ולובשים \nמלאכותם ושבים אל יסודם וסודם כבתחלה: \nאלה הם סודות העניינים המסורים ליראי יי' ולחושבי שמו העומדים בסוד אלהינו אשר כתוב \nעליהם סוד יי' ליריאיו ובריתו להודיעם. והוא מה שרציתי לבארו בפרק זה. ועד כאן הגיע \nמה שראיתי לעבוד בסוד סתרי הנבואה ומדרגותיה ושאר דברים הנלוים אליה כפי הקבלה \nהנאמנה המסורה לאבירי ישראל הקדושים ומהאל הנורא. אשר אתו לבדו אירא. אשאל להעמידנו \n"},{"index":13,"he":"על קרן אורה. לשמש לפניו בגבורה. עד היום אשר יאספני אליו להשתעשע באור הצפון \nלצדיקים עטרת צבי וצפירת תפארה אמן: \n  \nחלק ד פרק כט \nהתורה היא הוראה על הייחוד וגלוי מפואר על מה שהיה נעלם ולא נודע כלל, ולזה היא שם \nיי' ממש כי ממנו באה ומשם נחקרה אשר היה נעלם ונסתר קודם נתינת התורה המורה עליו \nולזה חוייב קבלת התורה להורות ולגלות השם הגדול ולפרסם יחודו אשר אי איפשר להכיר \nהייחוד והאלהות בזולת התורה אשר היא ההוראה הנפלאה על כל זה: \nולפי שזה דבר יקר ונעלה למעלה למעלה עד מאד ואי איפשר לעמוד עליו ליוקרו ולמעלתו אם \nלא מצד הנבואה אשר כוונת מציאותה לגלות ולהורות על הייחוד ולהודיע טבעו בעולם והיתה \nהתורה התכלית המעולה אל זאת ההודעה והיה קבולה מוכרח להשלים זה העקר הגדול, לזה \nהוצרכו המקבלים לעלות אל מעלת הנבואה לעמוד על כל זה בשלמות ולמען יתאמת להם אמות \nחזק מצד מעלת הנבואה אשר עלו אליה כי זאת התורה לא תעבור מהם ולא תנוסח ולא תומר \n"},{"index":14,"he":"להיותה הוראה על האלהות והייחוד אשר באה ממנו אשר אין לו סוף ותכלית, וזכר זה שהיא \nהתורה לא יסוף מזרעם, ולקיים זה קיום חזק לפי שלא היה איפשר להמצא ביום ההוא בכל \nדור ודור היה מהחכמה והחפץ העליון שימצאו שם במעלה ההיא כל הנשמות העתידות להבראות \nכמו שבאה הקבלה בזה לחכמי ישראל הקדושים ע\"ה: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ב פ\"ג ע\"ב) אמרו וכלהו דרין בתראין כלהו אזדמנו לתמן וכלהו \nקבילו אוריתא בטורא דסיני דכתיב כי את אשר ישנו פה וגומר וכלהו כל חד וחד כדקא חזי \nליה וכלהו חמאן עד כאן. הנה כי כל דורות עולם באו במסורת הברית ונקשרו בעבותות \nהתורה והייחוד, ואי איפשר שיותר הקשר הזה כלל בשום דור מן הדורות ולא בשום זמן מן \nהזמנים כי כן קויים למעלה וקובל למטה ואין להשיב. ולהורות עוד על זה ולאמתו אמרו \nבמדרש שוחר טוב (תהילים פ' ח' י\"ג ע\"א) תנו לי ערבים שאינן חייבים לי כלום וכן הוא \nאומר לא את אבתינו כרת יי' את הברית הזאת אמרו לו מי הן שאינן חייבים לך אמר להם \n"},{"index":15,"he":"התינוקות מיד הביאו לו התינוקות מדדי אמותיהם ומעוברות שלהם ועמדה כרסן של אמן \nכמראה של זכוכית והיו רואים להקב\"ה מתוך כריסן ומדברים עמו בעוללים לא ראו אור, אמר \nלהם הקב\"ה ערבים אתם על אבתיכם שאם אינם מקיימים את התורה שאתם נתפסים עליהם אמרו \nלו הן. אמר להם אנכי יי' אלהיך אמרו לו הן. אמר להם לא יהיה לך אלהים אחרים על פני \nאמרו לו לאו. וכן על כל דבור ודבור והיו משיבים לו על לאו לאו ועל הן הן אמר להם \nמפיכם אני נותן את התורה להם שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז ואין עוז אלא תורה \nשנאמר יי' עוז לעמו יתן לכך כשיבטלו ישראל את התורה, הם נתפסים עליהם שנאמר נדמו \nעמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני. \nומהו גם אני אמר רבי חייא, כביכול אף אני משתכח שיהו התינוקות מברכים אותי שנאמר גם \nאני ומהו עוללים וכו' רב ולוי, רב אמר נעשו כריסותיהן של אמן כאספקלריא המאירה, מיד \n"},{"index":16,"he":"התינוקות פרשו מדדי אמותיהן והעוללים פרשו מטבורן אמר רבי לוי הנס האחרון גדול מן \nהראשון שחזרו כריסן של אמותיהן לכמות שהיו והתינוקות חזרו לדדיהן ועוללים חזרו \nלטבורן, פתחו אלו ואלו ואמרו שירה הה\"ד מפי עוללים ויונקים יסדת עוז עד כאן: \nואמרו חכמי האמת וכי היאך איפשר זה שתינוקות בבטן אמן שידברו עם הקב\"ה, אבל יש סוד \nבדבר כי בודאי דברו עם הקב\"ה מבטן אמן כי עטרת ישראל היא נקראת אם כל היצורים \nונקראת בטן הה\"ד שכר פרי הבטן, וכתיב אשר מנע ממך פרי בטן כי במלכות יי' לשם \nיצטיירו כל הנשמות של כל העולם קודם שיבאו לזה העולם, כמו שיש נשמות למטה כך יש \nנשמות אחרות מעין דוגמתן למעלה ואותן הנשמות כלן עמדו על הר סיני כשנתנה תורה הה\"ד \nכי את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה וגומר פירוש כל הנשמות שנבראו כבר ושלא \nנבראו עמדו על הר סיני עד כאן. וזה סוד אמרם במדרש ועמדה כריסן של אמן כמראה של \n"},{"index":17,"he":"זכוכית, שהוא משל על אם כל חי שבה מצטיירים כל הדיוקנים והפרצופין והיא כנסת ישראל \nשבה מתכנסים ונאספים וכל הנשמות בה נכללות ועומדות עד מועד בואנה לחול בגופי השפלים \nוהיא שאמרו עליה במדרש נעשו כריסותיהן של אמן כאספקלריא המאירה כשהיא בייחוד עם \nדודה ואור עיניה ונכללת מסוד הנשמות והרוחות שהוא משפיע בה הרי היא כאספקלריא \nהמאירה שהיא מאירה ממנו: \nוענין הערבות להלהיב לבות האבות ולהזהירם שלא יסיחו דעתם ויתנו עיניהם על דרכיהם \nלקיים התורה ומצותיה ולא יעברו עליה פן יתפשו בניהם במצודת עונם וימותו קטנים ויתנו \nעליהם את הדין שהם גרמא בנזקין, ואמרו באותיות רבי עקיבא ע\"ה ואם מתו בניו בחייו \nאומרים לו מפני מה מתו בניך בחייך ובבראשית רבה פרשה ס\"ב אמר ר' אלעזר צריך אדם \nלהטפל בבנו עד י\"ג שנה מכאן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מענשו של זה: \nועוד ירמוז הערבות על השעבוד שנשתעבדו כל הנשמות וקבלו עליהן עול מלכות שמים ובאו \n"},{"index":18,"he":"במסורת ברית התורה ועודן בבטן אמן, שהוא הר סיני העליון כמו שכן קבלו עליהם \nהתחתונים בעמדם על הר סיני למטה נמצא זה הברית קויים וקובל למעלה ולמטה וכלם נשמעו \nבו אין נקי, כי הנה התורה העליונה סוד תורה שבכתב נתונה בהר סיני סוד ה\"א אחרונה \nושם קבלוה כל הנשמות העתידות ליבראות, כי תורה שבכתב ותורה שבעל פה בייחוד אחד ומשם \nשמעום ישראל וקבלום בהר סיני למטה, והשגה זו נמנעת אם לא מצד הנבואה ולזה עלו אליה \nכל ישראל יום אשר עמדו לפני יי' בחורב וכלם היו נביאים בשתי התורות האלה אשר בידינו \nומיי' היתה נסבה שישאלו בפיהם לראות את כבודו ואת גדלו ולשמוע בקולו והוא שכוונו \nיפה באמרם כל אשר דבר יי' נעשה רצו לסלק מעליהם כל ספק וערעור שאיפשר שימשך בזמן מן \nהזמנים שיבא אי זה מתפאר בנבואה להכחישם במה שראו בעיניהם ושמעו באזניהם, ולזה רצו \nלעמוד על האמת אשר אין אחריו שום ספק למען יעמדו קיימים באמונתם ונאמנים בבריתם: \n"},{"index":19,"he":"ובמכילתא אמרו רצוננו לשמוע מפי מלכנו וכו'. דבר אחר אמרו רצוננו לראות את מלכנו. \nובמדרש חזית תני רבי שמעון בן יוחאי כך תבעו ואמרו רצוננו לראות כבוד מלכנו. ובואלה \nשמות רבה פרשה כ\"ט אמר רבי לוי שני דברים שאלו ישראל מלפני הקב\"ה שיראו כבודו \nוישמעו קולו והיו רואים את כבודו ושומעים את קולו וכו'. וייטב בעיני יי' אשר שאלו \nויתן להם את שאלתם, והוא אמרו ויאמר יי' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור \nישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם הנה הוא יתברך שמח לקראת שאלתם למען יקבלו \nתשובתו אליהם כפי שאלתם אמר כי רצונו לבא אליו בעב הענן והיא מדרגת השגת ישראל \nונבואתם אשר עלו אליה ואם מדרגת משה למעלה ממדרגתם, אבל הוצרך זה כן לשתי תועלות \nוהם אשר כללו בשאלתם האחד בעבור ישמע העם וישיג ויבין בדברי עמך והוא שיעלו למעלת \nהנבואה לקבל התורה, ואלו הייתי בא אליהם במדרגה יותר עליונה לא יוכלו לסבול ויעדר \n"},{"index":20,"he":"מהם זה התועלת ולזה אבא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם: \nועוד תועלת שני כי מצד עלותם למעלה זו יתאמת להם שליחותך ונבואתך ואם באי זה זמן \nיבא שום מתפאר בנבואה לבטל דבריך ידעו באמת כי שקר ענה כי אלו היה נביא אמת לא בא \nלסתור דבריך כי אם להודות בהם ולקיימם אבל זה ראיה שאין חלק לו בנבואה אשר ממנה ידע \nויאמין כי אתה נביא אמת ושליחותך אמת והם שעלו למעלת הנבואה יתאמת להם שליחותך \nונבואתך ויעמדו נאמנים בהם והוא אמרו וגם בך יאמינו לעולם. אשר יתבאר מכל זה כי \nהוצרכו ישראל לעלות למעלת הנבואה לקבל התורה למען יכירו וידעו מעלתה ומעלת משה ע\"ה \nויאמינו בו ועוד ימשך להם מזה כי ידעו כי התורה יש בה די וספק להנחילם כל מיני \nהאושר וההצלחה בין לגוף בין לנפש, לפי שנאצלה מן הייחוד ובאה רשומה ממנו וכמו \nשהשיגו כן בנבואה ועוד כי היא נצחית עומדת לעד ולזה נכנסו בבריתה כל הדורות בין \nאותם שנבראו כבר בין אותם שהיו עתידים להבראות כמו שכתבנו. והוא מה שרצינו לבארו \nבזה הפרק: \n  \n"}]}
