{"id":"kabala-f41d246d481b-1-55","bookId":"kabala-f41d246d481b","part":1,"torah":55,"title":"חלק ג פרק יד","hebrewTitle":"חלק ג פרק יד","segments":[{"index":1,"he":"חלק ג פרק יד \nלהיות תורת יי' תמימה משוערת במחשבה העליונה אצולה ומושפעת מחכמת אלהים והיא חקוי \nמה שברצון העליון חוייב שמקבלה יהיה היותר שלם מכל נולד, ולפי שמשה ע\"ה היה מבחר כל \nילוד ראוי ומחוייב שימצאו בו כל מיני השלמות והמעלות עד שלא ישוה אליו שום נביא \nמנביאי האמת והצדק, כי זה ממה שראוי לקיבול התורה השלמה על ידו כל מה שיתעלה מקבלה \nעל שאר הנביאים הוא עדות ומופת על עלוי מדרגת זאת התורה. ולזה היה משה ע\"ה מוכן \nומקודש ושלם מבטן אמו: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה אמרו בזה הלשון (ח\"ג קל\"ח ע\"א) בכלהו אתרי דשמא אדכר תרין \nזמנין פסיק טעמא בגוויהו אברהם אברהם, יעקב יעקב, שמואל שמואל, כולהו פסיק טעמא \nבגוויהו וכו', אבל משה משה לא איפסיק טעמא בגוויהו, דמיומא דאתיליד שלים הוה דכתיב \nותרא אותו כי טוב הוא עד כאן, ובסוטה פרק קמא ותרא אותו כי טוב הוא תניא ר' מאיר \nאומר, טוב שמו, ר' יהודה אומר טוביה שמו, ר' נחמיה אומר הגון לנביאות, אחרים אומרים \n"},{"index":2,"he":"שנולד כשהוא מהול, וחכמים אומרים בשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה, כתיב הכא \nותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב התם וירא אלהים את האור כי טוב: \nירצו לבאר ע\"ה כי במשה נשלמה כוונת הבריאה והוא ע\"ה היה תכליתה, ולזה היה שלם מיום \nשנולד בכל השלמיות, ודעת ר' מאיר כי לזה כוון הכתוב באמרו ותרא אותו כי טוב הוא, \nופירש טוב שמו כי כשהדבר בגמר תקונו ראוי שיקרא בשם טוב, כי אחר שהוא טוב הוא שמו \nהראוי כי הוא מורה על הדבר השלם בעצם, ולהורות על זה לא דרך בו הכתוב דרך קריאת \nהשמות, כי על הרוב לא יורה השם על הדבר הנקרא בו, אבל אמר ותרא אותו כי טוב הוא \nכלומר נשלם הדבר הנרצה ובא אל גמר תקונו והרי הוא בטוביותו והוא שמו, ונראה לי כי \nלזה לא נאמר כי טוב בבריאת אדם הראשון, כי עדין לא נשלמה הכוונה בבריאה ביצירתו \nהפרטית, ואם אמר אחר כך וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, זה אמנם ראוי \nבבחינת הבריאה בכללה, ולדעת רז\"ל במדרש לא נאמר כי אם על התכלית שהיה עתיד להשלים \n"},{"index":3,"he":"הבריאה שהוא התורה, אמרו בבראשית רבה הנה טוב זה מלאך חיים והנה טוב מאד זה מלאך \nהמות וכי מלאך המות טוב מאד אתמהה, אלא למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים והכניס \nלפניהם תמחוי מלא כל טוב אמר כל מי שהוא אוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו, וכל מי \nשהוא אוכל ואינו מברך את המלך יותז ראשו בסיף, כך כל מי שמסגל מצות ומעשים טובים \nהרי מלאך חיים, וכל מי שאינו מסגל מצות ומעשים טובים הרי מלאך המות עד כאן: \nהנה כי דמו הבריאה לסעודה וכמו שתכלית הסעודה לברך את המלך, כן תכלית הבריאה הוא \nסגול מצות ומעשים טובים שהוא הרצון והחפץ בבריאה, וזה אי איפשר כי אם על ידי התורה \nוכשבא משה שהיה עתיד לקבלה נשלם התכלית ונגמרה הראיה הנזכרת בגמר הבריאה, ולזה נאמר \nביצירתו כי טוב הוא, והוסיף הוא לבאר כי הטוב הנאמר עד כאן לא היה טוב שלם וקיים עד \nזה: \nובבראשית רבה ר' ברכיה אמר בזכות משה שנאמר וירא ראשית לו כוון למה שכתבנו, ור' \n"},{"index":4,"he":"יהודה העלה זה הטוב והשלמות בשהוסיף שם יו\"ד ה\"א שהוא חצי השם ככולו, ואמר טוביה \nשמו, והכוונה כי הטוב ההוא לא יבחן היותו טוב גמור ושלם, כי אם בהיותו עולה כולו \nלגבוה, ולפי שמשה ע\"ה היה עתיד להשלים זה בשלמות היותר נעלה שאיפשר אמר טוביה שמו, \nוזה אמנם ישתלם מצד דבקותו בשם זה ולא אחד מן הנביאים שעלה אל זה הדבקות המופלג, \nוכענין ואתה פה עמוד עמדי בלי שום פרוד וחלוק מן הדבקות ההוא וזה הוא הטוב הגמור \nשאין למעלה ממנו, ואמנם הדבקות ההוא אשר ימשך ממנו הייחוד הגמור לצורך גבוה אי \nאיפשר להגיע אל שלמותו כי אם הנביא, וכל מה שיהיה גדול במדרגת הנבואה יהיה גדול \nבדבקות ההוא, ולפי שנתעלה משה ע\"ה בזה על כל הנביאים אמר ר' נחמיה הגון לנביאות, \nכלומר ששערה בדעתה הנכון תכף לדתה אותו שמאז היה הגון לנביאות, וכל זה להורות שהיה \nשלם מיום שנולד, ולפי שמשה ע\"ה היה עתיד למול ערלת הלבבות ולייחדם אל היחוד המיוחד, \n"},{"index":5,"he":"וזה בהעבירו והכריתו מן העולם האמונות הנשחתות והדעות הזרות שהם כדמות הערלה והמסך \nהמבדיל בין הנבראים ובין האמת הגמור, והסימן לכל זה יהיה בשיולד כשהוא נמול וזה דעת \nאחרים באמרם שנולד כשהוא מהול, וחכמים אומרים בשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה, \nוזה סימן שהיה עתיד לקבל התורה הנקראת אור ולהאיר בה כל העולם, ולזה כוונו בגזרה \nשוה שהביאו מהאור הראשון שנאמר בו כי טוב, וידוע לחכמים כי האור ההוא היא חכמת \nאלהים אשר ממנה נאצלה ונשפעה תורה שבכתב העליונה ועל הראשונה תורה קדומה נאמר יהי \nאור ועל הנאצלת ממנה נאמר וירא אלהים את האור כי טוב, וזה אמרם בבראשית רבה נובלת \nחכמה של מעלה תורה: \nובבראשית רבה פרשה י\"א אור שברא הקב\"ה ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד \nסופו, וכן אמרו בפרק אין דורשין והכוונה בצפיה זו צפיית המרכבה ובו משיגין אמתת כל \nמה שנברא באור ההוא ואין כל החכמים והנביאים שוים בהשגה זו, אבל אדון הנביאים ע\"ה \n"},{"index":6,"he":"השיג הכל, והוא אמרם בפרק קמא דראש השנה חמשים שערי בינה נבראו בעולם כלם נתנו למשה \nחסר אחת, שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים, ונתעלה בהשגתו על כל הנביאים לעלוי התורה שנתנה \nעל ידו, כי מעלתו ראיה על מעלת התורה כמו שכתבנו, ואחר שזה כן יש להאמין אמונה אומן \nכי כמו שנבואת משה למעלה מנבואת שאר הנביאים, כן נסיו ומופתיו למעלה מנסי ומופתי \nשאר הנביאים וזה מוכרח בחק התורה, כי יש לדעת כי כל מה שיגדל הדבר יגדל מופתו, \nולהיות זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל למעלה מן השכל לפי שהיא חקוי מה שברצון \nהעליון כמו שכתבנו, הנה להודאתה ואמותה יצטרכו הראיות והמופתים היותר חזקים והיותר \nמופלאים שאיפשר והיו הנסים והנפלאות ההם ראיותיה ומופתיה, הוכרח אם כן שיהיו היותר \nחזקים והיותר מופלאים שאיפשר, ואמנם איך יצוייר שנסי משה ע\"ה עם שלא נמצא לו בתורה \nפועל הנס בדברים העליונים גדולים מנסי שאר הנביאים עם שנמצא לקצת מהם פועל הנס \n"},{"index":7,"he":"בדברים העליונים, הנה בפרק ט' מזה החלק עמדנו על מציאות זה בשני פנים, האחד כי \nבשנותו סדרי התחתונים המתנועעים בעוד המניעים העליונים מניעים אותם בתקפם ובגבורתם, \nהנה זה כח גדול לאין שעור ממי ששנה סדר העליונים, והשני שיש להאמין כי כשהיה פועל \nהפלאים ביסודות התחתונים הנה הוא ע\"ה היה מסיר ממשלת העליונים ומשדדם וכמו שהארכנו \nשם בסבת כל זה, ואחר שעלה זה במצודתי מצאתי במדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ב כ\"ח ע\"א) \nדברים יראה מהם זה עצמו שכתבתי אמרו שם בזה הלשון, מאי גבורתא היא למעבד קמי פרעה \nתנינא אלא דמתמן הוא שרותא לאלקאה ומשרותא דתנינא שרי שולטניה כדין חדו כלהו חרשי, \nדהא ריש חכמתא דנחש דילהון הכי היא מיד אתהדר ההוא תנינא דאהרן לאעא יבישא ובלע \nלהון, ועל דא תוהו וידעי דשלטנא עלאה אית בארעא דאינון חשיבו דהא לעילא מניהו לא \nאית שלטנא למעבד מידי כדין ויבלע מטה אהרן דייקא, דאתהדר לאעא ובלע לון ועל דא עביד \n"},{"index":8,"he":"אהרן תרין אתין חד לעילא וחד לתתא, חד לעילא תנינא עלאה דשליט על אינון כלהון ופרעה \nחכים הוה מכל חדשוי ואסתכל דשלטנא עלאה שליט בארעא שליט לעילא שליט לתתא, ובמכת \nהיאור אמרו בזה הלשון בההוא זימנא אתפליג ימא לתרין חולקין חיור וסומק וכו' ואלקי \nלעילא ואלקי לתתא ועל דא שתיאן ישראל מיא ומצראי דמא, ובמכת הערוב אמרו בזה הלשון \nתא חזי כמה חילין אתערבו לעילא חדא ובלבל לון קב\"ה כחדא בגין לבלבלא חיליהו תקיפא \nלעילא, וכל אינון גבוראן דעבד קב\"ה במצרים בידא חדא הוה דארים ידיה עליהו לעילא \nותתא, ומתמן אתאביד חכמתא דמצרים דכתיב ואבדה חכמת חכמיו וגו', ותא חזי כתיב \nוסכסכתי מצרים במצרים מצרים לעילא במצרים לתתא, בגין דאינון חילין ממנן לעילא על \nחילין דלתתא, ובמכת בכורות אמרו כל בכור דאפילו דרגין עילאין ותתאין אתברו משלשלהון \nעד כאן: \nהנה בארו כי המכה בתחתונים היתה נוגעת גם אל העליונים הממונים עליהם, וכשהיה פועל \n"},{"index":9,"he":"הפלא ביסוד התחתון ומשדדו הנה היה נוגע אל המזל הממונה עליו המניעו ומסירו מתפקידו, \nוכנגדו ברוחניים העליונים הממונים על התחתונים הכל היה משדד ומשבר משלשוליהם \nומכניעם ומסירם מממשלתם והכל כדי להראות לפרעה ולמצרים שיש מושל עליון על העליונים \nועל התחתונים, ולזה הוצרך לפעול הפלאים בתחתונים וכנגדם בעליונים כדי שיכירו שהוא \nברא הכל ובידו הכל לשנותם ולשדדם כרצונו וכמו שבארנו במה שקדם, וכבר כתבנו בפרק ט' \nמזה החלק כי גם האותות שנעשו על ידי אהרן כלם יתיחסו למשה כי הוא אלהים לפרעה, \nואהרן אחיו נביאו, וכפשט הכתוב שאמר לכל האותות והמופתים אשר שלחו יי' לעשות בארץ \nמצרים, ואין לאומר שיאמר שאם לא היו נסי שאר הנביאים גדולים מנסי משה ע\"ה הנה היו \nשוים אליהם, שגם הם פעלו הפלאים בעליונים וזה הפך מה שהנחנו מהיות נסי משה ע\"ה \nגדולים מנסי שאר הנביאים ע\"ה וכמו שלא ישוו אליו במעלת הנבואה כן לא ישוו אליו \n"},{"index":10,"he":"במעלת הנסים והנפלאות, וכפשט הכתוב שאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' לכל \nהאותות וגו', וכמו שיתבאר כי הנה כפי המציאות הראשון יתבאר היטב כי לא ישוו נסי שאר \nהנביאים לנסי משה ע\"ה, וגם כפי המציאות השני אף אם פעלו שאר הנביאים ע\"ה הפלאים \nבעליונים הנה לא ישוו נסיהם לנסי משה ע\"ה לרובם ולהתמדתם, כי פלא המן עצום עד מאד \nכי למעלת משה ע\"ה היתה נבואתו מן השמים הידועים לחכמי לב, וכמו שיתבאר וגם בימיו \nלחם מן השמים ההם ובימי יהושע מעבור הארץ נזונו, והסוד בכל זה יתבאר ממדרגת נבואת \nכל אחד מהם, והפלא העצום ההוא התמיד להם ארבעים שנה גם עמוד האש ועמוד הענן ומי \nבגדולי פלאי שאר הנביאים ע\"ה שהגיע למעלת שום פלא מאלה, גם לדעת רז\"ל הבאר והשלו \nמלבד נסי מצרים שהגיעו לעליונים ולעליוניהם וכמו שיתבאר ממדרשו של רשב\"י ע\"ה וכמו \nשכתבנו למעלה: \nועוד כי יום סיני לא היה לפניו ולאחריו אשר עמדנו לפני יי' אלהינו לשמוע דברות קדשו \n"},{"index":11,"he":"בקולות הנוראים ההם אשר מה שנתחדש במעמד ההוא הקדוש יותר מופלא וגדול לאין שעור מכל \nמה שנתחדש בשמים ובארץ, הן על יד הנביא הנאמן ע\"ה, הן על יד שאר הנביאים עליהם \nהשלום, ועוד כי אל הראשון המתחיל לפתוח המקור בפעולת הפלאים בשנוי הטבעים יתיחסו כל \nהפלאים הנעשים אחר כך על יד זולתו כי הוא סבתם, וידוע כי הראשון אשר נודע השם הגדול \nעל ידו לפעול נסים מפורסמים בשנוי הטבעים היה משה ע\"ה למעלת נבואתו, ואם כן כל מה \nשעשה יהושע ושאר הנביאים משנוי הטבעים הכל יתיחס למשה רבם ע\"ה, כי הוא העושה וכמו \nשיעדו יתברך בפירוש באמרו הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו \nבכל הארץ ובכל הגוים וגו' אשר אנכי עשה עמך, ולא מצינו לו ע\"ה נפלאות גדולות \nונוראות אחר כך מאותם שעשה קודם זה הייעוד, אבל אותם שעשה קודם היו גדולים לאין \nשיעור מאותם שעשה אחר כך, אבל היה זה לומר ולהודיע כי כל מה שיעשה יהושע תלמידו ע\"ה \n"},{"index":12,"he":"ושאר הנביאים ע\"ה באותם הפלאים הוא היה עושה ואליו יתיחסו כלם ומכחו ואצילותו היה \nכחם ומשפע נבואתו קבלו כלם בסיני נבואתם ובכח ההוא שקבלו ממנו ע\"ה פעלו מה שפעלו מן \nהפלאים הנוראים ההם, ואם כן אין לומר בהם כי מה שפעלו היה יותר נפלא ממה שפעל משה \nאחר שכל מה שפעלו ועשו היה מאצילותו וכחו: \nולרמוז לזה אמר פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה, כי אור הלבנה אינו מעצמה \nואין ליחסו לה כי אם אל החמה לפי שהוא נאצל עליה מאור החמה, כן נבואת יהושע ונבואת \nשאר הנביאים וכל מה שפעלו מן הפלאים הנוראים הכל היה מאור פני משה וכחו ולזה ראוי \nליחס הכל אליו, אבל מה שפעל ועשה הוא ע\"ה לא יתיחס לשום נביא אחר כי לא קדמו שום \nנביא שיהיה במעלתו ולא בא אחריו: \nויראה לי כי אמרו נגד כל עמך אעשה נפלאות וגו' היה על פתיחת האדמה את פיה ובלעה \nאותם ואת קרח, וזה אשר אמרו אשר לא נבראו, ואמר שם ואם בריאה יברא יי' ללזה נזכר \n"},{"index":13,"he":"לשון בריאה שהוא הוצאת יש מאין, והיה ענין חדש כבריאה החדשה שהיה פלא אין כמוהו, \nוזה היה מעין החדשה והפלא ההוא, ולזה הבטיחו אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ \nובכל הגוים להודיעו כי זה הפלא יהיה גדול מכל הפלאים שהיו על ידו, ושיהיו עוד על יד \nזולתו, ולזה אמר אשר אני עושה עמך לפי שקרח היה מכחיש שליחותו ונבואתו וטעם נבראו, \nוכן כל מה שבא במעלת אדון הנביאים יהיה עניינו כולל עבר ועתיד כטעם ולא קם נביא עוד \nבישראל כמשה, הנה עדות יי' נאמנה על כי הפלא ההוא יהיה גדול מכל פלאי שאר הנביאים \nתלמידיו, וכמו שנתעלה עליהם במדרגת הנבואה, כן נתעלה עליהם בפליאת האותות והמופתים, \nואף לפי זה יבא הכתוב כפשוטו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יי' פנים אל \nפנים, ופירושו על הדרך אשר אומר והוא כי לפי שמעלת נבואתו של משה ע\"ה תנאי במעלת \nהתורה ועלוי מדרגתו בנבואתו הוראה על מעלת התורה מן ההכרח שלא יקום בשום זמן מי \n"},{"index":14,"he":"שיהיה במדרגתו, לא ממי שקדמוהו ולא מהמתאחרים אליו, והיא הכוונה באמרו ולא קם שמלת \nקם תשמש לעבר ולעתיד, כי להיות התורה נצחית אמר כן שאף האחרונים יעידון יגידון שלא \nקם, והוא כמו ולא יקום מי שיהיה במדרגתו כי זה אמנם יחוייב כן למעלת התורה: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ב ל\"ז ע\"א) זכאה חולקיה דמשה דעליה כתיב יפיפית מבני אדם \nהוצק חן בשפתותיך מנח ובניו, על כן משחך אלהים אלהיך מאברהם ויצחק, שמן ששון מיעקב, \nמחבריך משאר נביאים. הנה כללו שאין בכל הקודמים אליו והמתאחרים אחריו מי שיהיה \nבמדרגתו, והוא הכוונה באמרו ולא קם כלומר מלת קם, והסוד כלו תלוי בנשמתו הטהורה \nוהקדושה אשר נאצלה ממקום שלא נאצלה ממנו נשמת שום נביא אחר זולתו, כי כל אחד \nמהנביאים ע\"ה היתה מדרגתו בנבואה והשגתו עד המקום אשר נאצלה ממנו נשמתו, וכל אחד \nהיה מתיחד ומתקשר בשרשו על ידי צורתו ומשם היה שואב נבואתו, ולזה גדלה מדרגתו של \n"},{"index":15,"he":"משה ע\"ה מאד על שאר הנביאים, לפי שהיתה נשמתו וצורתו למעלה ממדרגת צורות שאר \nהנביאים, וזה הוא שקבלו חכמי האמת ע\"ה באמרם כי צורת משה ע\"ה היתה אצולה מתפארת \nישראל העולה עד נחלה בלי מצרים שהוא עולם הלבן, ולפיכך בזכות משה תורה מן השמים לחם \nמן השמים וכמו שכתבנו למעלה, ובזכות אהרן שהיתה צורתו אצולה מראש עולם הבנין סוד \nהימין העננים סוד שרש המים, ובזכות מרים באר המים לפי שצורתה אצולה מסוד הכלה \nהנקראת באר מים חיים: \nובימי יהושע ובזכותו אכלו מעבור הארץ לפי שפניו פני לבנה, ועל זה הדרך שאר הנביאים \nע\"ה כל אחד מתיחד ומתקשר בשרשו על ידי צורתו האצולה ממנו, ומשם השפעתו והנהגתו, \nומשם שואב נבואתו וכלם נבואתם באספקלריא שאינה מאירה סוד ה\"א אחרונה שהיא עשר \nמדרגות כל אחד נתיחד במדרגתו, אבל משה ע\"ה השיגן כלן כי בכל ביתי נאמן הוא: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"כ כ\"א ע\"ב) א\"ר יהודה מאתר אתגזר משה דלא אתגזר בר נש \n"},{"index":16,"he":"אחרא, א\"ר יוחנן בעשרה דרגין אשתכלל דכתיב בכל ביתי נאמן הוא ולא נאמן ביתי, זכאה \nחולקיה דגבר די מלכא אסהיד ביה כדין, כל זה עלוי מדרגה למשה ע\"ה על כל הנביאים ע\"ה \nלמעלת התורה שנתנה על ידו וכמו שכתבנו, אשר ידעו יי' כתב הרמב\"ן ז\"ל בפרשת כי תשא \nויתכן שיהיה ואתה אמרת זה ממה שאמר לו ושמי יי' לא נודעתי להם כאשר פירשתי עד כאן, \nולי אני ואתה אמרת ידעתיך בשם ממה שאמר כאן אשר ידעו יי' פנים אל פנים, כי התורה \nקדמה לבריאתו של עולם כקבלת רז\"ל שהיתה כולה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה, ומשה \nע\"ה קבלה כולה מבראשית עד לעיני כל ישראל, ולמדה מפי הגבורה: \nוכבר כתב הרב ז\"ל בתחלת פירושיו לתורה כי משה ע\"ה כסופר המעתיק מספר קדמון וכותב \nוהוא האמת, וענין זה הכתוב לבאר כי נבואת משה בשמו הגדול בדבוק ובייחוד פנים מאירים \nבשאינם מאירים, והוא אמרו אשר ידעו יי' פנים אל פנים וזאת המדרגה מהנבואה לא הגיע \n"},{"index":17,"he":"אליה שום נביא זולתו, וזה מבואר ממה שקדם בדברינו, ויתבאר עוד בהגיענו לדבר במדרגות \nהנבואה בפרק כ\"ב מהחלק הד' אם יגזרו מן השמים. לכל האותות והמופתים, כתב הרב ז\"ל \nדבק עם ולא קם נביא עוד בישראל כמשה לכל האותות, או יאמר שידעו יי' פנים אל פנים \nבאותות ובמופתים עד כאן: \nולפי מה שאנו בעניינו שני הטעמים אמתיים וצריכים למה שכווננו מתחלת הענין, והוא מה \nשכתבנו כי כמו שהובדלה נבואת משה מנבואת שאר הנביאים ולא קם כמוהו בה, כן באותותיו \nומופתיו הובדלה מעלתו ולא קם כמוהו בהם, וכמו שהוכחנו אמתת זה במה שקדם, והוא מה \nשיעדנו לבארו בזה הפרק: \n  \n"}]}
