{"id":"kabala-f41d246d481b-1-88","bookId":"kabala-f41d246d481b","part":1,"torah":88,"title":"חלק ד פרק ב","hebrewTitle":"חלק ד פרק ב","segments":[{"index":1,"he":"חלק ד פרק ב \nמעשה בראשית ומעשה מרכבה הם סתרי תורה ואין כל שכל כדאי וראוי להם, והם כלל החכמה \nהאמיתית שהיא נשמת התורה, והמאור הקדוש רשב\"י ע\"ה (של\"ה בהקדמה) אמר לאו כל מוחא \nומוחא סביל האי אלא אינון קדישין חכימין וכו'. ולזה הזהירו ואמרו אין מוסרין ראשי \nפרקים אלא לאב בית דין, והוא שלבו דואג בקרבו ואינו מקל ראשו לקפוץ ולשאול, לפי \nשהדבור יצר בהם ואסור להאריך בהם דרך משא ומתן שמתוך כך יפרצו גדר ויבאו לידי טעות \nולדבר סרה לא יוכלו כפרה. ולזה מנעו שאין דורשין במרכבה כל עקר ואפילו ביחיד, אלא \nאם היה היחיד ההוא חכם ומבין מדעתו שלא יצטרך לשאול אבל יספיק לו בראשי פרקים: \nועוד הזהירו בסתרי תורה בכלל ואמרו ואמר רבי אמי אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש \nבו חמשה דברים שר חמשים. ונשוא פנים. יועץ. וחכם חרשים. ונבון לחש. והכוונה להם ז\"ל \nבסתרי תורה מעשה בראשית ומעשה מרכבה, והתנו שאין מוסרין אותם כי אם למי שיתחברו בו \n"},{"index":2,"he":"מדות הללו. וכבר פירשום להלן בגמרא. שר חמשים הכוונה בו כפי אחת הלשונות, שצריך \nשיהיה בן חמשים שנה, וטעם זה כי הוא בדוגמא עליונה בזה הזמן וראוי הוא למסור לו סוד \nמעשה בראשית שבו נכללים חמשים שערי בי\"נה וצריך לשמור היחס בדברים העליונים. ונשוא \nפנים שיהיה בעל מעשים גדולים בקיום המצות בפועל לשמן בכוונה הראויה, עד שנושאין \nפנים לדורו בעבורו למעלה, כגון רבי חנינא בן דוסא ע\"ה שהיה שלם מאד בעבודה ובייחוד \nעד שהיה אהוב למעלה, כי כן כתוב אני אהביה אהב והוא המיחד האמיתי כמו שהתבאר במקומו \nבסייעתא דשמיא, ולא היה בדורו כמוהו בענין זאת האהבה והשלמות. יועץ אמרו בו זה \nשיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים, וטעם זה לפי שיש בשנים אלה דמיון ויחס עם מעשה \nבראשית ומעשה מרכבה. חכם זה המחכים את רבותיו, וידוע בגדרו שהוא חכם בתורה ובעל \nפלפול וסברה עד שמחכים את רבותיו בשני פנים האחד שמתוך משאו ומתנו עמהם יתנו לב \n"},{"index":3,"he":"להתבונן ולעיין: \nוהשני שיחדש להם מסברתו הלכות ודינין, והוא הנרצה בחכם חרשים, אומן גדול כזה עד \nשנעשים לפניו החכמים כחרשים בשעה שפותח פיו בדברי תורה, והכוונה בשני דרכים הללו \nשכתבנו, ונבון זה שמבין דבר מתוך דבר, והוא המבין מדעתו מה שהתנו במוסרין לו סתרי \nהמרכבה בראשי פרקים, והוא יבין מדעתו סוד הדברים ופירושן ולא יצטרך לשאול כי יבין \nדבר לאשורו. לחש כלומר לזה שממולא במדות הללו ראוי למסור הדברים שנתנו בלחש ובסוד, \nוהם סתרי תורה: \nהנה אלה המדות נכללות בשלשה והן חכמה ובינה ומעשה והוא השלמות בדוגמא עליונה, שכן \nשלשה אלה הם סוד מעשה בראשית, מעשה בראשית ודאי ומבראשית באו ונמשכו ובהם פעל ועשה \nמעשה בראשית, והוא שכתוב יי' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, ומחכמה ותבונה נמשך \nויוצא הדעת שהוא המעשה שהוא הדעת את יי', בדעתו תהומות נבקעו ובשלשתם תלוי מעשה \nמרכבה. יתבאר אם כן כי המוכתר במדות הללו הוא דוגמת מעשה בראשית, והוא אשר יאמר \n"},{"index":4,"he":"עליו שהוא מעשה המרכבה ולו ראוי להכניס ולהעמידו בסוד יי' ולו מוסרין סתרי התורה \nהרמים והנשאים דמין במינו הוא ואינו חוצץ: \nוממה שאמרו יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים, משמע שאין עבור שנים וקבוע חדשים \nמכלל סתרי תורה, שהרי התנו שיהיה ממולא במדה זו קודם שימסרו לו סתרי תורה. ובפרק \nשני דייני משמע שהוא מכלל סתרי תורה דאמרינן התם שש שבועות הללו למה תלתא הני \nדאמרן, אינך שלא יגלו את הקץ ושלא ידחקו את הקץ ושלא יגלו את סוד העבור לאומות \nהעולם, זו היא גרסת רבותינו בעלי התוספות ופירוש שלא יגלו את סוד העבור כדאמרינן כי \nהיא חכמתם ובינתכם זהו סוד העבור פי' ר\"ת שלא יגלו לאומות העולם, וגרסת רש\"י ז\"ל \nשלא יגלו את הסוד אמרי לה סוד העבור ואמרי לה סוד טעמי תורה, ולכולי עלמא משמע שסוד \nהעבור מכלל סתרי תורה דאי לא אמאי קרי ליה סוד ואמאי חלה שבועה עליה לא יהא אלא \nמכלל דברי תורה, ואמרינן בפרק אין דורשין אין מוסרין דברי תורה לגוי שנאמר מגיד \n"},{"index":5,"he":"דבריו ליעקב וגו' לא עשה כן לכל גוי וגו', אלא משמע דמשום דהוי סוד מסודות התורה \nהקפיד עליו ורמי שבועה עליה, ואי הכי קשה מאי איריא לאומות העולם דלא אפילו לישראל \nאין מוסרין סתרי תורה עד שיהיו בו חמשה דברים הללו: \nויש להשיב לזו דאומות העולם אפילו יש בהם חמשה דברים הללו אין מוסרין. ואכתי מאי \nשנא האי דנקט, והא ודאי לגרסת רש\"י ז\"ל לא קשיא דסוד סתם אכלהו משמע אלא למאן דגריס \nסוד העבור ודאי קשיא: \nוהרב המקובל רבינו טודרוס הלוי ז\"ל כתב בזה הלשון מכאן אתה למד שאין סוד העבור \nבדברי רבותינו חשבון תקופות ומזלות, דלא אשכחן דקפדי עליהו וכלהו רבנן דארץ ישראל \nהיו בקיאין בו, ובדורות הללו שאבדה חכמה ונסתרה ימים רבים ללא אלהים אמת וללא תורה, \nאפילו תינוקות של בית רבן בקיאין בו. ועוד שאמרו ז\"ל בפרק כלל גדול כי היא חכמתכם \nובינתכם לעיני העמים אי זו היא חכמה ובינה שהיא לעיני העמים הוי אומר זה חשבון \n"},{"index":6,"he":"תקופות ומזלות, ואם חלה שבועה עליה היאך נתנו רשות ללמוד וללמד. ועוד שלפי דבריהם \nמצות עשה היא שכן כתיב ושמרתם ועשיתם, ואם כדברי המפרשים שלא יגלו חשבון תקופות \nומזלות לאומות מאי לעיני העמים. ועוד שחכמי אומות העולם בקיאים בחכמה זו יותר מחכמי \nישראל, כענין שאמרו ז\"ל חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרים, וחכמי אומות \nהעולם אומרים גלגל חוזר ומזל קבוע, ונצחו חכמי אומות העולם לחכמי ישראל, לפי שמי \nשטעם מעט מחכמת התכונה יודע שאין טפש בעולם שיחשוב שגלגל קבוע וזה דבר מורגש \nלעינים, אם כן אין חשבון תקופות ומזלות נסתר מעיני העמים אדרבה אנחנו צריכים להם. \nאבל הוי יודע שסוד העבור היא החכמה והבינה שאינה לעיני העמים, ושאסור לגלותה הם הם \nגופי תורה וסתריה כענין שנאמר מגיד דבריו ליעקב וגו' לא עשה כן לכל גוי, ובסוד \nהעבור כל הדברים תלוי בו וממנו משתלשלין ובאים מעלה ומטה, ובו טעמי תורה משתרשין, \n"},{"index":7,"he":"ולפי שהוא דבר גדול תלוי באילן גבוה הזהירו שלא לגלותו מפני קצרי הדעת וקטני אמנה \nהחוקרים הדברים הנוראים במחקר שקול דעתם וכדי השגתם. והדברים העליונים והנפלאים \nוהנוראים הרמוזים בתורה ובנביאים ובכתובים ובדברי רז\"ל אינן מושגים ונחקרים במחקר \nהשכל האינושי וכו', עד אמרו וכבר הודעתיך בזה שסוד העבור וטעמי התורה וסודותיה הם \nדברים מקובלים לא דברי הקש וסברה להודיעך שסוד העבור אינו חשבון תקופות ומזלות ומה \nאוסיף עוד עד כאן: \nוקשה דבפרק ח' מפרקי רבי אליעזר ע\"ה משמע בהדיא דסוד העבור היינו חשבון תקופות \nומזלות. ואמרינן עוד בפרק שני דייני, רבי אלעזר כי סליק לארץ ישראל אמר פלטי מחדא \nכי אסמכוה אמר פלטי לי מתרי כי אתבוה בסוד העבור אמר פלטי לי מתלת שנאמר והיתה ידי \nעל הנביאים וגו' בסוד עמי לא יהיו זה סוד העבור. וכתב עליו הרב ז\"ל הא לך דבר ברור \nוראיה חזקה שסוד העבור אינו חשבון תקופות ומזלות, אלא חכמה שאין למעלה הימנה שאם לא \n"},{"index":8,"he":"כן אי איפשר לסמוך אותו ולהיות ראש ישיבה עד שידע חשבון תקופות ומזלות וידע לקדש את \nהחדש ולעבר את השנה, הרי שאין לך ראיה גדולה מזו עד כאן. ובירושלמי פרק קמא \nדסנהדרין משמע שעבור שנים קאמר, דגרסינן התם בסוד עמי לא יהיו זה עבור ואמרינן כד \nעאל לעבורא אמר הא גביי תלת: \nוהאמת הברור שסוד העבור הוא החכמה והבינה שאין למעלה ממנה, והוא סתרי התורה וטעמיה \nהמופלאים כדברי הרב ז\"ל, אבל אין לו הוכחה מכאן, מה שאמר כי אסמכוה והדר כי אותבוה \nבסוד העבור לא על הלמוד והידיעה קאמר, כי אם להושיבו מכלל שלשה לקדש או מכלל שבעה \nלעבר, ולזה צריך שיהיה סמוך וקודם זה צריך שתקדם לו הידיעה בחשבון, ואחר כן מזמנין \nאותו מכלל המזומנין לעבור כדאמרינן פרק קמא דסנהדרין אין מעברין את השנה אלא \nבמזומנין לה, והוא המעשה הנמשך מהידיעה שהוא החשבון. אלא שיקשה מה הסוד שיש בזה עד \nשיאמר עליו בסוד עמי לא יהיו, שהרי חכמה זו ידועה היא לכל וחכמי האומות התחכמו בה \n"},{"index":9,"he":"יותר מחכמי ישראל. ואין לטעון מצד הקדוש או מצד העבור בשהוא הסוד עצמו. ובפרקי רבי \nאליעזר אמרו שראש הישיבה מזכיר את השם ושומעים בת קול שצווחת ואומרת בלשון הזה \nויאמר יי' אל משה ואל אהרן לאמר החדש הזה לכם וגו' ואיפשר כי מפני זה קראוהו סוד \nהעבור. ועוד נראה לי לומר כי לטעם זה העלו לו זה השם לפי שעבור שנים יש לו יחס \nודמיון עם סוד העבור האמיתי שהוא סתרי התורה וטעמיה, כי עבור שנה הוא להשוות ולכוין \nמהלך החמה ומהלך הלבנה ולחברם יחד, שזה מורה על ייחוד דוגמתם וכחותיהם העליונים שהם \nסוד הייחוד הנעלם שהוא מכלל סוד העבור הנעלם, ולזה הטעם העלו רז\"ל לעבור השנה סוד \nהעבור להורות על סוד זה, וטעם זה מספיק לקראו בשם זה. וחכמי ישראל קדושי עליון \nיודעים היו הסוד המופלא הזה ואליו היו מכוונים בעבור השנה, והרבה דברים אמרו רז\"ל \nבענין קדוש החדש ועבור השנה שמורים על הסוד הזה. ועוד ענין המולדות יש בו סודות \n"},{"index":10,"he":"רמים ונשאים יעידו על סוד העבור הנעלם וכמה דברים בחשבון זה מכוונים אל זה הסוד. \nואחר שיהיה בקי בחשבון תקופות ומזלות וידע לעבר שנים ולקבוע חדשים ימסרו לו סודות \nאלו עם שאר סתרי התורה וטעמיה. ולפי זה יהיה מה שהתנו ביועץ זה שיודע לעבר שנים \nוכו' הידיעה סתם ומה שאמרו בפרק שני דייני שנראה שהוא מכלל סתרי התורה יהיה כפי \nהסוד המכוון בה ועל הדרך שפירשתי: \nואמנם למה חלה שבועה עליו שלא לגלותו לאומות העולם אפילו יהיה בהם חמשה דברים הללו. \nזה ספק עצום צריך לפנים ולפני לפנים. ונראה לי להתיר זה הספק, כי מהידוע אצל יודעי \nהאמת כי סוד העבור בו יבחן האמת, כי הוא מבחן האמונות והדעות האמתיות ובו יבחן השקר \nושאר האמונות והדעות הנפסדות, ואין דרך לעמוד בו על הבדל כל זה ולהבחין בין האמת \nוהשקר כי אם בעמידה על סוד העבור כידוע לעומדים בסודו. ואמנם כל הנמשך בזה הסוד \nהעצום צריך לקיום העולם ולהעיד על אדון יחיד כי אין עוד מלבדו, ומן הסוד הזה יעמוד \n"},{"index":11,"he":"על בחירת האומה הנבחרת ועל מעלת זאת התורה אשר שם משה לפניה, וכי אי איפשר להחליף \nהאומה ולא להמיר הדת. כל זה ועוד נוסף על זה יבחן מצד סוד העבור, ואלו נודע זה אל \nהאומות היו מתגיירות בלי ספק, כי ממנו יודע להם כי מקורם מהסיג והתוהו וכי שקר נחלו \nאבותם, ואין רצונו של מקום בזה עד אשר יגלה לקדש שמו הגדול המחולל בגוים על ידי \nהגדולות והנוראות אשר יעשה בקבוץ גליות ובמלחמת גוג ומגוג, וכמו שאמר יחזקאל ע\"ה \nוהתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יי'. ואמר צפניה ע\"ה כי אז \nאהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יי' לעבדו שכם אחד. אז ולא עתה. ואמר זכריה \nע\"ה והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד. הנה כי בתחלה יתגדל \nויתקדש לעיני כל הגוים ואח\"כ יודיע שמו וייחודו אל כל הגוים ההם אשר ישארו בעולם \nוימלוך עליהם. ולפיכך השביע את ישראל שלא יגלו סוד העבור לאומות העולם: \n"},{"index":12,"he":"ואמנם אפילו בין האומה הנבחרת אסור לגלותו אם לא למי שיש בו חמשה דברים הללו, וכל \nזה להורות על יוקר זה הסוד וחומרו, שצריך שיקדמו לו חמשה דברים הללו שהם יקרים עד \nמאד, והוא מן הפלא שימצא בדורות האלה מי שיהיה ממולא באחד מהם כל שכן בכלם. וגם אני \nידעתי שלא ידעתי ואם קבלתי כטפה בים הגדול בסוד זה, שמא שמעתי ולא אבין דבר על \nבוריו, ואם שמעתי ואבין שמא שכחתי, ומכל זה היה ראוי לי למנוע עצמי שלא לעלות בהר \nהגדול הזה ולא לנגוע אפילו בקצהו ושלא להעלות על ספר דבר מזה הסוד ואפילו ברמז \nובראשי פרקים, ואמנם היה הדבר הזה בקרבי כאש בוערת עצור בכליותי אינו מניח לי \nלישון, ולזה אמרתי אזכרנו ואדבר בשמו משום עת לעשות ליי' הפרו תורתך לעשות לתקן זה \nהשם, ואם לא יתוקן בתקון זה הפרו תורתך, תורה של מעלה מתבטלת. ולזה ראיתי ליכנס \nלפנים ממחיצתי ולכתוב מה שקבלתי ומה שמצאתי לחכמי עליון הקדושים העומדים בסוד הגדול \n"},{"index":13,"he":"הזה סוד ומעשה בראשית מעשה מרכבה, בעזרת המלמד לאדם דעת: \nוקודם זה אומר כי שתים אלה שתי מצות שאינן מעכבות זו את זו, כלומר שאיפשר שיהיה \nהחכם האמיתי בקי באחת משתים אלה ולא באחרת, וזה היה ענין סבי דפום בדיתא עם רב \nיוסף, כי הם היו שונים מעשה בראשית כי היו בקיאים בו בשלמות. והכוונה בזה כי היו \nמקובלים באצילות ההויות הנאצלים מבראשית וזה סוד מעשה בראשית מעשה ממש, ועוד שהיו \nשונין ובקיאים בו על סדר הפרשה והכתובים ההם שבפרשת בראשית, המורים ורומזים על סוד \nההויה הנמשכת ונעשה בכח ראשית חכמ\"ה, כי הפרשה תגיד בהוית התחתונים ותרמוז ותעיד על \nהוית העליונים ואצילותם כמו שיתבאר בסייעתא דשמיא, ומעשה מרכבה דבר אחד מיוחד אינו \nמעכב בידיעת מעשה בראשית, עם שמעשה בראשית היא המרכבה כידוע ליודעי חן, אלא שהדבר \nהמיוחד הפרטי אשר עליו נקראת מרכבה ומעשה מרכבה היה נעלם מסבי דפום בדיתא, ואין זה \nפלא לפי שאין הידיעה במעשה בראשית תלויה בדבר ההוא המיוחד במרכבה, ולזה היה אפשר \n"},{"index":14,"he":"שיהיו בקיאים במעשה בראשית ולא במעשה מרכבה. ואמנם רב יוסף עם שלא היה בקי במעשה \nבראשית על הדרך ההוא שכתבתי למעלה, מכל מקום צריך היה לדעת סוד אצילות ההויות בכלל, \nשאם לא כן אי איפשר להיות בקי במעשה מרכבה כידוע לחכמי לב, ולזה שאל מהם שילמדוהו \nהם מעשה בראשית על שלימותו שהיו הם שלמים בו. ואחר אשר התבאר במה שכתבתי הכלל הגדול \nהזה במעשה בראשית ומעשה מרכבה, אבא לבאר פרטי הענין על סדר הכתובים במעשה בראשית, \nוזה יהיה אחר שאקדים מה שצריך להקדימו ואיחד לזה פרק בפני עצמו, ואחר כך אמשיך \nהדבור בסתרי מעשה בראשית. ומעושה בראשית אשאל לקיים בי ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך \nאשר תדבר: \n  \n"},{"index":15,"he":"חלק ד פרק ג \nקודם מציאות שום נברא עליון ותחתון, היה המציאות הקדמון נעלם במציאותו, נסתר \nבהויתו, יחיד בשמו שאינו נבדל ממנו. ולזה מה שרמזו בפרק ג' מפרקי ר' אליעזר באמרם \nעד שלא נברא העולם היה הקב\"ה ושמו בלבד, והכוונה על האויר הקדמון שאינו נתפש, והיו \nכל הכחות הנכללים בשם הגדול נסתרים בתוכו, ועדיין אין ראש וסוף נאצל. ועלה במחשבה \nהסתומה הנעלמת מכל חי, לברא את העולם, והיה משער ורושם בניינו במחשבה. וראה בחכמתו \nהנפלאה שאי איפשר לו לעמוד אם היה בורא אותו כפי המחשבה ההיא בלא אמצעי, הנה לא \nהיתה הכוונה כפי טבע הבריאה נשלמת בה, וזה כי אדון יחיד שלמות מבלי חסרון ואלו היה \nהנברא ממנו בלי אמצעי לא היה בו כח אפשרות קבול חסרון, ויהיה נצחי כמוהו בהכרח \nובלתי בעל תכלית, ואין זו הכוונה אלא שיהיה בעל תכלית, ואלו נברא כן הנה מצד היותו \nבעל תכלית לא היה יכול לסבול אור הבלתי בעל תכלית. ומהכרח כל אחד מהצדדים לא היה \n"},{"index":16,"he":"איפשר לעולם שיברא אם לא על ידי אמצעי יהיו בו שני הצדדים, מצד יהיה בעל תכלית \nוחסר, ומצד יהיה בלתי בעל תכלית ושלם, והוא האצילות שיש בו כח שלם וכח חסר. וזה הכח \nהכולל אי איפשר שיהיה נמצא בעצם וראשונה בדבר נברא נפרד, כי אם בנאצל מיוחד יהיה \nשרש ויסוד אל הנברא, כי מצד היותו נאצל מיוחד יהיה כולל השלמות והחסרון, השלמות \nבהיותו מקבל השפע, חסר בהיות השפע מסתלק מעליו, ולסוד זה כל עוד שלא נגלה זה הכח לא \nהיה העולם עומד עד שיגלה האמצעי שבו יברא ובו יתקיים: \nולכוד זה רמזו בפרק ההוא באמרם ועלה במחשבה לברא את העולם והיה מחריט את העולם \nלפניו ולא היה עומד, משלו משל למה הדבר דומה למלך שהוא רוצה לבנות פלטרין שלו אם \nאינו מחריט בארץ יסודותיו ומובאיו ומוצאיו אינו מתחיל לבנות, כך הקב\"ה החריט לפניו \nאת העולם ולא היה עומד עד שברא את התשובה. הנה בארו כי היה אדון יחיד מחריט ומשער \nבנין הפלטרין שהוא העולם, ולא היה עומד אם לא יחריט וישער היסודות מובאיו מוצאיו \n"},{"index":17,"he":"שהוא האצילות כדי שיברא בו וכמו שבארנו, כי בזולתו אי איפשר מן הטעם שכתבנו, והוא \nשרצו ביסודות ואמרו שהיסוד שיברא בו ובו יעמוד היא התשובה, וכן האמת שהתשובה סוד \nאלהים חיים, בה נזרע זרע קדש מן המחשבה העליונה והיא הוציאה המחשבה ההיא לפועל ובה \nנברא הכל כמו שיתבאר. והמאור הקדוש ע\"ה באידרת נשא (ח\"ג קל\"ב ע\"א) אמר בזה הלשון \nתאנא אי עתיקא דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן בהדין תקונין לא אשתכחו עלאין ותתאין \nוכלא הואי כלא הואי. הרי באר ע\"ה כי אם לא נתקן אדון יחיד בתקונין אלה. והם סוד \nהמאורות העליונים שהם סוד השם הנעלם והנגלה לא נמצאו עליונים ותחתונים לפי שאין דרך \nאל המציאות בזולת האצילות ועל הדרך שכתבתי, והוא שסיים וכלא הואי כלא הואי: \nובמדרשו של ר' נחוניא בן הקנה ע\"ה א\"ר רחמאי מדבריך נלמוד שצורך העולם הזה ברא \nהקב\"ה קודם לשמים וכבר הזכרתי זה. ובפרק אין דורשין בעשרה דברים נברא העולם בחכמה \n"},{"index":18,"he":"בתבונה ובדעת בכח ובגבורה ובגערה וכו', והם העשר מאמרות הכלולים בשם הגדול והם כלי \nאומנותו שבהם ברא העולם, כי אי איפשר ליבראות זולתם כמו שכתבתי. ועליהם שנינו בעשרה \nמאמרות נברא העולם וכו' ובפרק ג' מפרקי ר' אליעזר בעשרה מאמרות נברא העולם, ובשלשה \nכללו שנאמר יי' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו. כי שלשה אלה \nכלל כלם, ובהמצא אלו נמצאו כלם, ולהורות על על שהם האמצעי ואי איפשר שיברא העולם \nויתקיים זולתם, באה הבריאה כלה רשומה בהם, והוא שבאו עשרה ויאמר במעשה בראשית. והוא \nאמרם בפרק הקורא את המגלה עומד ור' יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, \nוהי נינהו ויאמר דבראשית, הני תשעה הוו, בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר יי' שמים \nנעשו וגו', כי סדר הבריאה הנזכרת בתחתונים תרמוז ותעיד, על סוד מעשה בראשית \nבעליונים, כי ההויות הנאצלות מראשית חכמ\"ה והוא סוד מעשה בראשית ממש, הם סבת הבריאה \n"},{"index":19,"he":"בתחתונים. ולזה תרמוז ההויה התחתונים על העליונים להורות כי העליונה סבת הוית \nהתחתונה מה שלא היה איפשר בריאה זולתה ומן הטעם שכתבתי. ולהעיר עוד על זה הסוד \nהמופלא באה ההויה התחתונה בחדוש הנבראים במעשה בראשית מעין ההויה העליונה ודוגמתה, \nכי זו מעשה בראשית אצילות והויה ההווה ונאצלת מראשית היא החכמ\"ה חכמת אלהים, וזו \nהויה מחודשת וברואה בכח ראשית והיא חכמה אחרונה חכמת שלמה, שהיא גם היא נקראת ראשית \nבשם העליונה, והיא שליח העליונים בבריאה וחדוש ההויה בתחתונים כפי המסור בידה בלא \nתוספת ומגרעת, והנה היא בכח העליונים חתמה הבריאה בחותמם, ולזה היתה הבריאה התחתונה \nבדוגמת ההויה העליונה, להעיר כי הבריאה היתה באמצעותה ובלתה אי איפשר שיברא שום \nנברא בעליונים ובתחתונים וכמו שהתבאר, ובזה נשלמה הכוונה במה שראיתיו ראוי להקדימו \nבסוד מעשה בראשית, ומעתה אכנס בביאור הענין כמו שיעדתי בעזרת המלמד לאדם דעת: \n  \n"}]}
