{"id":"kabala-f41d246d481b-1-92","bookId":"kabala-f41d246d481b","part":1,"torah":92,"title":"חלק ד פרק י","hebrewTitle":"חלק ד פרק י","segments":[{"index":1,"he":"חלק ד פרק י \nויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה. הארץ היא ארץ החיים נפש חיים. בבראשית רבה \nאמר ר' אלעזר זה רוחו של אדם הראשון. מן הארץ ההיא מקום בית המקדש נפש חיה סתם זו \nנפשו של אדם הראשון, והיינו דכתיב ומפרי העץ אשר בתוך הגן ומפרי העץ זה הקדוש ברוך \nהוא. אשר בתוך הגן, אשר בתוך האשה גן נעול אחותי כלה. והיינו דאדם הראשון מזכר \nונקבה נמצא דכתיב ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וגו', ולזה נברא זכר ונקבה \nדכתיב זכר ונקבה ברא אתם יחד דו פרצופין ואחר כך הפרישם זה מזה. ואמרו כי על זה לא \nנאמר כי טוב בשני לפי שהיו עתידים להבדל זה מזה ועדיין לא נבדלו, וכל עוד שהיו \nדבוקים זה בזה ולא היו פנים בפנים אין האדם שלם ואינו טוב כי היו דו פרצופין וכתיב \nלא טוב היות האדם לבדו, וכי לבדו היה והרי כתוב זכר ונקבה ברא אתם וכתיב זכר ונקבה \nבראם, אלא שלא היה לו סמך לעומתו לפי שהיתה הנקבה מאחוריו נמצא אדם לבדו ואינו טוב \n"},{"index":2,"he":"וזה אמרו לא טוב היות וגו'. ולסוד זה לא נאמר כי טוב גם ביצירת אדם למטה לפי שנברא \nדו פרצופין עד שנבדלו ונאמר בו כי טוב מאד, אעשה לו עזר כנגדו שתהיה נגד פניו להדבק \nיחד זה בזה פנים אל פנים, מה עשה הקדוש ברוך הוא נסרם ונטל הנקבה מאחוריו, והוא \nשכתוב ויקח אחת מצלעותיו, אחת זו היא הנקבה, ויביאה אל האדם תקנה ככלה והביאה אל \nהאדם לנגד פניו להיותם פנים אל פנים, נמצא כי עד עתה היה לבדו בלא עזר וסמך עד \nשהפרישם והיו פנים אל פנים ונעשת לו עזר כנגדו, ולפי שנמצא מזכר ונקבה שהיו בתכונה \nההיא דו פרצופין לטעם שכתבנו כבר, נמצא גם האדם למטה על התכמה ההיא ונברא דו \nפרצופין. ומה שכתוב וישלחהו יי' אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם, כן הוא \nודאי האדמה זו היא הנקבה, האדמה שיצאה מאדם הראשון העליון אשר לקח משם שנשתתף הקדוש \nברוך הוא סוד האדם עמה והוא הזכר נמצא שנברא משניהם, והכתוב יגיד בתחתונים וירמוז \n"},{"index":3,"he":"בעליונים. ובבראשית רבה א\"ר שמואל בר נחמן בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון \nדיו פרצופין בראו ונסרו ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן אתיבון ליה והא כתיב ויקח אחת \nמצלעותיו אמר להון מתרין סטרוהי היך מה דאת אמר ולצלע המשכן דמתרגמינן ולסטר משכנא. \nוהכוונה על העליונים שהם סבת התחתונים, וסוד אחת מצלעותיו כמה דאת אמר אחת היא \nיונתי תמתי אחת היא לאמה. מצלעותיו מסטריו כמה דאת אמר ולצלע המשכן המשכן דיקא. \nוכשהבדילם נמצאו שניהם ממזרח למערב הה\"ד אחור וקדם צרתני אחור זה מערב שכינה במערב \nוקדם זה מזרח. והיינו דאמרינן בבראשית רבה בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון \nגולם בראו והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו הה\"ד גלמי ראו עיניך וגו'. ועוד אמרו מלא \nכל העולם בראו מן המזרח למערב מנין שנאמר אחור וקדם צרתני וגו' מצפון לדרום מנין \nשנאמר ולמקצה השמים ועד קצה השמים. ומנין אף לחללו של עולם שנאמר ותשת עלי כפך כד\"א \n"},{"index":4,"he":"כפך מעלי הרחק עד כאן. והכל סוד אח' שהרי אדם הראשון העליון כלל הכל ומיוחד בכל \nממזרח למערב ומצפון לדרום והוא מלא הכל כלל כל הששה קצוות ובפרק אין דורשין יש מזה \nגם כן: \nויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע וגו' ואת כל העץ וגו' לכם יהיה לאכלה. \nולכל חית הארץ וגו' את כל ירק עשב לאכלה וגו', הדברים מכוונים מאד והכל דוגמא \nעליונה והסוד יקר עד מאד, הנה זה החלוק הנפלא יובן ממה שכתוב מצמיח חציר לבהמה ועשב \nלעבודת האדם, וכבר כתבתי בסוד תדשא הארץ דשא הענין הרמוז בו והוא מאכל בהמתו של \nצדיק, גם למטה בדוגמא זו את כל ירק עשב לאכלה לכל חית הארץ וגו' ואמנם לאדם נתן את \nכל עשב זרע זרע בדוגמא עליונה כי העשב הידוע שהם נפשותן של צדיקים הם למאכל לאדם \nהידוע העליון וגם פרי העץ כי האדם עץ השדה והוא אמרו ואת כל העץ. והכל בכוונה \nובהשגחה בדוגמא עליונה לדמות עבד לרבו ואולי יוכל הועיל: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג רי\"ז ע\"א) מצמיח חציר לבהמה וכי שבחא דבהמה דאית לה חציר \n"},{"index":5,"he":"אתא דוד לומר ברוח הקדש. אלא מצמיח חציר אלין אנון שתין אלפין רבא דמלאכין קדישין \nשליחן דאתבריאו ביומא תניינא דבראשית וכלהו אשא מלהטא ואלין אנון חציר אמאי חציר \nבגין דצמחין כחציר דא בכל יומא ויומא אתקציר לבתר צמחין ומהדרן כמלקדמין ועל דא \nכתיב מצמיח חציר לבהמה כד\"א יודע צדיק נפש בהמתו ותנינן אלף טורין סלקין לה בכל \nיומא וכל טורא וטורא שתין רבא הוי והיא אכלא. ועשב לעבודת האדם אלין אנון נשמתהון \nדצדיקייא דההוא אדם דרכיב ושליט על בהמה דא אכיל ואעיל לון בגויה ובזכותהון אתזן כל \nעלמא מההוא אדם דכתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם. ועל דא כתיב האדם ההוא \nדאשתמודע. בגין להוציא לחם מן הארץ לאפקא מזונא לעלמא מן הארץ קדישא עד כאן: \nודאי שאי איפשר לו בלא אכילה ולא ראה לאסור לו הבשר בפירוש ומכלל ישמע התר עשב \nמזריע זרע וכל העץ אשר בו פרי עץ, וזה לשני טעמים האחד לפי שהיה עתיד להתירו לנח. \n"},{"index":6,"he":"והשני להעיר על סוד מה שכתבתי ודבר גדול כזה אין ראוי לשמעו מכלל דבר אחר כי אם \nלעשותו עיקר ולצוות עליו בפירוש. ואמנם לנח שהקריכ קרבן מן הבהמה וכסם העולם התיר \nלו הבשר בפירוש. וסוד זה לפי שהבהמה הרבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה בהמות \nבכל יום למאכלה וכמו שכתבנו כבר, ועל זה אמרו שיש בהמה אוכלת בהמה והבהמות ההן מאש \nהן, והבהמה ההיא לוחכת אותן בלחיכה אחת הה\"ד כי יי' אלהיך אש אכלה הוא, וכן אמרו \nבמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג ר\"מ ע\"ב) ונח הואיל והקריב קרבן בהמה למאכל הבהמה ההיא \nהתיר לו הבהמה מדה כנגד מדה. ואמנם לאדם הראשון עם שהקריב קרבן כקבלת חז\"ל לא התירו \nלו אחת לפי שהוא עצמו אשר לא התיר לו כי אם עשב זורע זרע וגו', ועוד כי קרבנו בא על \nהחטא שחטא וקרבן נח לא היה על חטא, ולפי שהיה לרצון הבטיחו תכף שלא לקלל את האדמה \nולא להכות את כל חי והתיר לו הבשר מיד והכל בזכות הקרבנות שהקריב שהן הגורמים \n"},{"index":7,"he":"החזקים לכל זה. היום הזה יום ששי הוא כנגד המכריע השני ולזה באו בו שני מאמרות \nבענין הבריאה ושני פעמים כי טוב, לפי שהוא כלול משני צדדין כמו שבאו כן ביום שלישי \nשהוא כנגד המכריע הראשון, וכענין שכתבנו כי ויאמר אלהים הנה נתתי וגו' אינו מכלל \nעשרה מאמרות לענין הבריאה, כדאיתא בבראשית רבה מנחם בר' יוסי מוציא ורוח אלהים \nמרחפת ומכניס ויאמר יי' אלהים לא טוב היות האדם לבדו, וביום הששי סוד הצדיק בו נשלם \nהבנין כי בת זוגו כלולה בו זכר ונקבה יחד נקראים אדם כמה דאת אמר ויקרא את שמם אדם, \nולזה חתם הבריאה בשניהם באמרו וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, טוב זה \nצדי\"ק, מאד זה מאדו של הקדוש ברוך הוא שהוא צד\"ק שבו נשלם המאד העליון כמה דאת אמר \nובכל מאדך, ולזה אמר בתשלום וגמר כל הבריאה מאד מה שלא אמר כן עד כאן, כי נשלם האדם \nהעליון. וזה סוד מא\"ד אד\"ם ומאד כולל כל הדברים מראש ועד סוף, המ\"ם אם הבנים הא' \n"},{"index":8,"he":"האב העליון סוד חכמת אלהים הדל\"ת כנגד דל\"ת רבתי שבאחד הנה זהו טובו ומאדו של הקדוש \nברוך הוא שנשלם ביום זה ולזה חתם בו. ובכל ששת ימי בראשית לא הוזכר שם יהו\"ה לפי \nשכל ע\"ס כלולות בו והוא שלמות הכל ואיך יזכר השלם והמלא על עולם שאינו מלא ושלם \nעדיין, כי התחלת הששה ימים מהימין וכענין עולם חסד יבנה התחלת הבריאה מחס\"ד בכח \nהבי\"נה, והשם הגדול כלל כל המאמרות שהיו\"ד עם קוצה כולל החכ\"מה מאי\"ן תמצא ה\"א \nראשונה אי זה מקום בי\"נה, והוא\"ו כוללת ששה קצוות ששת ימים עשה יי' את השמים ואת \nהארץ, ה\"א אחרונה חכמה אחרונה אלהים של מטה שברא העולמות של מטה בכח העליונים אליה \nבדמותם בצלמם, וא\"כ מן הדין שלא יזכר השם השלם עד היות הבנין שלם והעולם במלואו. \nבשנים נברא העולם בימין ושמאל כלולים שתף מדת רחמים במדת הדין וברא את העולם ובזולת \nזה אי איפשר להתקיים. ובששה ימים עליונים ששה ימים אלה נעשו להאיר כמה דאת אמר ששת \n"},{"index":9,"he":"ימים עשה יי' את השמים ואת הארץ, ולא יחסר בי\"ת ששת ימים הם עשיית שמים וארץ \nושלמותם וקיומם כי בהמצאם ימצאו כל המעשים ובאמצעותם עשה יי' שמים וארץ, ואלו בראם \nבלתי אמצעותם לא היו בטלים לעולם כי הוא שלם בתכלית השלמות ולא ימשך ממנו פועל חסר \nמהשלמתו וכבר הזכרתי זה: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"א ל\"א ע\"א) ר' יוסי שאיל ליה ואמר האי ששת ימי בראשית דקא \nתנינן מאן אינון א\"ל היינו דכתיב ארזי לבנון אשר נטע כמה דאלין ארזים נפקי מלבנון \nהכי נמי אינון שיתא יומין נפקי מבראשית ואלין שיתא עלאין קרא פריש לון דכתיב לך יי' \nהגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל וגו' יבארו ע\"ה כי הספירות נקראות ימים \nואמרו כי ששה ימים אלו יצאו ונאצלו מראשית חכ\"מה וכל מאמר פעל הויה אחת והיא נקראת \nיום ואם המאמרות עשרה שלשה ראשונות אין שם יום נתפש בהם להעלמתם ולכן לא נרמזו ימים \nכנגדם והתחלתם מזרוע ימין וכמו שכתבתי ולפי' הימים ששה בלבד: \n"},{"index":10,"he":"אלא שיש להפלא איך אמרו ע\"ה שיתא יומין נפקי מבראשית והלא שבעה הם מהימין ולמטה. \nואמנם ישוב הענין כך הוא כי הבנין עד היסוד יחשב והוא ששי לפעולה מזרוע ימין ולמטה, \nושביעי למנין מבינ\"ה ולמטה ובו נשלם הבנין, וכבר כתבתי כי הוא ובת זוגו מאירה \nושאינה מאירה אחד ושניהם שבת ליי' היא כבוד לילה והוא כבוד יום והכל יחד נקרא שבת \nזכור ושמור דבור אחד ולזה כתוב ביני ובין בני ישראל אות היא הוא כתיב וקרינן היא \nלהורות על יחודם ולכן הימים ששה ולא יותר ובאמת שיתא יומין נפקי מבראשית שיתא יומין \nדוקא. ובזה נשלמה הכוונה בזה הפרק: \n  \n"},{"index":11,"he":"חלק ד פרק יא \nכבר כתבתי כי אלהים של מטה סוד ה\"א אחרונה ברא ופעל ועשה שמים וארץ התחתונים וכל \nצבאם בכח ראשית כי היא שליח העליונים, וזה סוד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. \nובבראשית רבה רבי פנחס בשם רבי לוי אמר בהבראם בה' בראם. והרמז על ה\"א אחרונה שבשם \nולסוד זה ה' דבהבראם זעירא ושם הקטנה רחל. ואלהים עליון בכח ראשית הוציא והאציל \nהעולם העליון עולם הייחוד ואלהים תחתון ברא והוציא עולם הפרוד שמים וארץ התחתונים \nוכל צבאם בכח ראשית כמו שכתבנו ולרמוז לשני הבריאות והעולמות באה ב' בראשית הכל ב' \nראשית וכמו שרמזנו כבר: \nולשלמות מלאכת עבודת הקדש ראיתי לכתוב קבלת חכמי האמת ז\"ל בענין זאת הבריאה התחתונה \nהמוחשת ואומר, כי כשברא אלהים את השמים ואת הארץ בבת אחת נתהוו ועמדו לפניו הם \nוצבאותיהם שנאמר קורא אני אלהם יעמדו יחדו, וכל התולדות וצבאות וימים היו בכחם, אלא \nשהיה הרצון שבתנועה הראשונה של הגלגל יצא מן הכח אל הפועל פעולה פלוני ובתנועה \n"},{"index":12,"he":"השנית פעולה פלוני וכן עד תשלום השרשים בששה תנועות. והנה במציאות הימים לא היה אלא \nיום אחד שנולד מהתנועה הראשונה שנולד בכ\"ד שעות כפי חלוק י\"ב אלכסונות והי\"ב כלולים \nבי\"ב אחרים, כי המשפיע חוזר להיות מקבל והמקבל משפיע והפנים אחור והאחור פנים \nוהשמאל ימין והימין שמאל, בענין שעמדה התנועה בשלמות בכ\"ד שעות י\"ב יום וי\"ב לילה \nלחשבון השוה. או כפי מה שאומר הרמב\"ן ז\"ל בפרשת בראשית שהזריח האור הראשון על \nהיסודות שעור י\"ב שעות ושקעו שעור י\"ב שעות. איך שיהיה לא נברא ונתחדש בתחלה אלא \n"},{"index":13,"he":"יום אחד בלבד שנולד מתנועה ראשונה: \nוהנה מאז ועד עתה בכל תנועה ותנועה הוא יום נברא ומחודש נמשך לתנועה, ובששה ימים \nהראשונים יצאו מן הכח אל הפועל כל שרשי הדברים וביום השביעי לא נתחדשה פעולה אחרת \nזולתי התנועה לבד וכן כל התנועות שבאו אחריהן כולן מחודשות אחת אחת. ומעולם לא \nנמצאו שבעה ימים קיימים במציאות אלא כשנעדר זה נמצא זה. אבל מה שנברא ביום שלישי \nהנה הוא נמצא בלי העדר מה שקדם וכן בכלם, מה שאין כן במציאות הימים כי לא נמצא \nבמציאות אחד יום אמש והיום, ולעולם לא נמצא כי אם יום אחד בלבד. וזה יורה כי \nהאצילות הנעלם נעוץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו, כי הנה זה היום הוא נולד ומחובר \nמעצמות תנועת עשרה גלגלים עם שהם מתחלפים בתנועותיהם הנה הם מתייחדים במציאות זה \nהיום. ולפי צירוף וגלגול האותיות שבהם נבראו שמים וארץ חוזרים ומתגלגלים גלגול אחר \nגלגול, ואם בכל גלגול וגלגול אינם פועלים וממציאים אלא יום אחד בלבד וכשם שהצירופים \n"},{"index":14,"he":"של האותיות לאלפים ולרבי רבבות כך אלו הגלגולים, ומכל גלגול וגלגול נוצר ונברא היום \nיצירה באור ובריאה בחשך, אלא שבששה הגלגולים הראשונים יצאו לפועל כל שרשי הדברים \nבהתלבש הצורות בגופות רוחניות וגשמיות, ובגלגול השביעי לא נתחדש שום גוף שיתלבשו בו \nאותם הצורות שנשארו ערומות כי הגלגול והצירוף השביעי הפסיק לעולם הגופיי שהוא חול, \nוחדוש גלגולו הוא המשכת הצורות הקדושות והעבודות הקדושות. והנה הם מתלבשות אחר כך \nבגופות שהמשכתם מכח ששת ימי החול. ושאר הגלגולים הם שיתפשטו בהם על פי השרשים שהם \nעשרה כתרים שמכחם נמצאו העשרה גלגלים ולפי שכל האצילות נעוץ סופו בתחלתו ותחלתו י\"ב \nגבולי אלכסון וסופו י\"ב גבולי אלכסון היה היום הנמצא ממנו תחלה באור וחשך כ\"ד שעות \nוהוא יום ראשון הנברא מכח כל עשר הכתרים בסוד זכר ונקבה: \nוהנה בשביל היות האצילות עשר כתרים ונחקקות בהם כ\"ב אותיות והאותיות ההן מצטרפות \n"},{"index":15,"he":"בייחוד כל הכתרים לאלפים ולרבבות ומכח הצירופים לוקחים כח העשרה גלגלים ונמשך מהם \nיום המחובר מכ\"ד שעות וכן לכל צירוף וצירוף של כ\"ב אותיות הנחקקות בי' הכתרים, וכבר \nכתבתי למעלה כי שלשה מאמרות ראשונים אין שם יום נתפש בהם לפי שהם מחשביות בערך \nהשבעה, כי המלבושים שהם הכנפים והמצרים הם נאחזים מהתחלת השבעה ולמטה לפי' אמר \nהמאור הקדוש ע\"ה בפרשת תרומה שהתחלת הימים היה ממדרגת הימין והוא כלול מכל הכתרים \nוצייר תבניתו בכתר העשירי התחתון, ונהיה בעולם הגופיי יום ראשון כלול מי' המדרגות \nונתחדשה הפעולה המיוחדת לכתר הימין הכלול מכל הכתרים והיה צירוף אחר באותיות י' \nהכתרים ונתיחס לזרוע השמאלי והוא כלול מכל הכתרים וצייר תבניתו בכתר העשירי התחתון \nוהוציא לפועל הציור ההוא ונהיה בעולם הגופיי יום שני כלול מי' מדרגות וחדוש נמצאים \nהמיוחדים לזרוע השמאלי. אחר כך היה צירוף שלישי באותיות הנחקקות בי' הכתרים ונתיחס \n"},{"index":16,"he":"לקו האמצעי והוא כלול מכל הכתרים וצייר תבניתו בכתר התחתון והוא הוציא לפועל בעולם \nהגופיי יום שלישי כלול מי' מדרגות וחדש נמצאים המיוחדים לקו האמצעי ובאופן זה מהכתר \nהרביעי והה' והו' והכתר השביעי היה מוציא לפועל בדמות הציור והתבנית ההוא ע\"י \nהיכלותיו הנבראות וההיכלות ע\"י מדרגות אחרות הקרויות חול, והיו לוקחים תבנית כל \nהגלמים ומתלבשים בצורות בין קדושות וטהורות בין בלתי קדושות וטהורות בין של איסור \nוהיתר וכל צדיק וצדיק היה כלול מי\"ב אלכסונות, של נקבה לילה ושל זכר יום, והנקודה \nשתופיע להיות יום יש נקודה אחרת כנגדה והיא לילה ונעוץ זה בזה: \nוהנה כשיהיה צירוף וגלגול אותיות של כתר שביעי לא נתחדש שום תבנית גופיי אלא התנועה \nלבד שהיא קיום הנמצאים בסוד זכר ונקבה, והנה בשאר הו' גלגולים חדשה המדרגה השביעית \nכל מה שלמטה ממנה, לפי שהיתה שליח מהמדרגות של מעלה ממנה לזאת המדרגה בצירוף פלוני \n"},{"index":17,"he":"וכל המדרגות כלולות במדרגה ההיא וכן לכלם. והיא מושכת מעצמה נקודות ושלהביות בסוד \nהבריאה ראויות שיתלבשו בהם צורות פנימיות מכח המסור לה מהכתרים של מעלה אבל היא אין \nלה מצד עצמה כלל לחדש בריאה חדשה ראויה לקיום, שכשהיתה מחדשת היכלותיה ומרכבותיה \nוצבאותיה ופועלת על ידם השפלים הנה היו ראויים לקיום לפי שהיתה שליח מכל אחת \nממדרגות עץ החיים, ועכשו בגלגול השביעי שהגיע עת ממשלתה, אם היתה פועלת ע\"י \nמדרגותיה החצוניים שהם חול והיא ראש עליהם ואין אימת בעלה עליה ח\"ו היו שתי רשויות, \nולפיכך כל הפועל שום פעולה להכין שיתפשט ויפעל עולם הטבעי ע\"ד חול הנה הוא מקצץ \nבנטיעות ולפיכך חייב מיתה כי עץ הדעת שולט, כי הנה הוא הניח להטות אותו לצד הטוב \nוהטה אותו לצד הרע ולפיכך חייב מיתה. והנה השם יתברך לפי שרצה בקיום הנמצאים כלל \nאותה במדרגה הששית להפיס דעתה ולהאיר פניה, והנה היה ג\"כ הששי שביעי כי הוא ששי \n"},{"index":18,"he":"לבנין מהתחלת זרוע ימין, והוא אור ראשון והוא שביעי למנין מבינה ולמטה, ומתוך כך \nעולם הצוריי מתפשט ועולם הגופיי שוקט והקדש מתרבה ומדרגות החול שבתו ונתמעטו כי \nאינם שואבים עתה ממדרגותם שהם הבנין ואחוריהם הכנפים שהם המצרים. ועכשו הופיעה נחלה \nבלא מצרים ששם כל עולם הגופיי ר\"ל הקליפות ונגלו שני המדרגות התחתונים המכונים זכור \nושמור שמכחם מתחדשים תמיד הימים נקראים יום מנוחה כי נחו בו מדרגות הקדש ובטלו \nמדרגות החול כי נגנזו ראשיהם ונתגלתה המדרגה השביעית כלה כלולה מקושטת בבגדי קדש: \nוכשהזרה זאת מדרגה לחדש יום שמיני הנה חזרה להיות שליח למדרגה הראשונה של בנין \nבצרוף אותיות אחר, וכן עד הששה מדרגות ואינה חוזרת ומחדשת תבניתיות אחרות כי כבר \nנכללו בששה גלגולים הראשונים כל הפרצוף, ובגלגולים האחרים מתרבה ומתפשט כל הפרצוף, \nולפי היות שכל צירוף וצירוף של אותיות אינו דומה זה לזה הנה התפשטות התבנית והפרצוף \n"},{"index":19,"he":"משונה זה מזה ואם הם שוים במין: \nוהסוד בכל זה אמרו ויכלו השמים והארץ וכל צבאם נכללו הששה כתרים שהם מלאכת שמים \nוארץ זה בזה וזה מזה, והוציאו כל המלאכה מהכח אל הפועל על ידי היום השביעי, וזה \nאמרו ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. וכשהשלימו והגיע עת ממשלת הכתר הז' \nשבתו כלם בו, וזה סוד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ואחר שעשה השליח \nשליחותו וערבה לו פעולתו נתן שכרו ביומו, וזה סוד ויברך אלהים את יום השביעי פתח את \nמקור האור והשפיע עליו עד שנעשה כבריכה להשקות משם לכל הנבראים שברא לקיימם, ויקדש \nאתו לשון קדושין נתנה כנסת ישראל לשבת לבת זוג. כי בו שבת וכבר אמר וישבת ביום \nהשביעי, ואמנם כפל השביתה לומר כי בכל מה שנברא בששה גלגולים ראשונים נכללו כל \nהפרצופים, ובכל זה היה היום השביעי שליח הששה ימים ושבתו בו בהשלימו כל הפרצוף, \nומשם ואילך אין כל חדש כי אם רבוי והתפשטות הפרצוף על ידי גלגול וצרוף אותיות. וזה \n"},{"index":20,"he":"עצם מעצם והויה מהויה וכל זה הושם בכח היום השביעי לעשותו משם ואילך, וגם מזה הענין \nשבתו כלם ביום השביעי וזה סוד כי בו שבת וממה כן חדוש שום דבר מאת השליח שהרי הכל \nהיתה השביתה פירש ואמר מכל מלאכתו אשר ברשות המשלח ובכחו וזה מבואר. ועם זה ברא \nאלהים לעשות משם ואילך, ואין בזה גם נשלם מה שרציתי לבארו בזה הפרק: \n  \n"}]}
