{"id":"kabala-f41d246d481b-1-98","bookId":"kabala-f41d246d481b","part":1,"torah":98,"title":"חלק ד פרק יט","hebrewTitle":"חלק ד פרק יט","segments":[{"index":1,"he":"חלק ד פרק יט \nויהי בשלשים שנה המפרשים ז\"ל העלו. כי ליובל מנה. ומתנא דסדר עולם למדו כן. ולדעת \nכלם בשנה החמישית לגלות המלך יויכין נבא יחזקאל והיא שנת שלשים ליובל ואין לזה \nענין, ועוד כי מה שכתב אחר כך בחמשה לחדש היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין מקרא \nיתר הוא. ועוד כי אחר שמקרא זה עיקר ממנו היה ראוי להתחיל ולתלות לנבואתו, וכמו \nשמצינו כן בירמיהו ע\"ה שכתוב בו אשר היה דבר יי' אליו בימי יאשיהו וגו' בשלש עשרה \nשנה למלכו. וממנו היינו למדים כמה שנים עברו ליובל אחר שהתחיל היובל האחרון בתחלת \nי\"ח שנה ליאשיהו, וכמו ששנינו בסדר עולם בשנת י\"ח ליאשיהו אותה שנה היא היתה תחלת \nהיובל, אותה שנה נמצא הספר בבית יי', נמצינו למדים כי השנה החמישית לגלות המלך \nיויכין היא שנת שלשים ליובל, ובה היה ראוי לפתוח נבואתו, ודרכו ע\"ה בנבואותיו \nבמנייניו הוא מונה למלכים מהם לגלות המלך יויכין ומהם למלכות צדקיהו ומהם לגלותו: \n"},{"index":2,"he":"ולכן יש לדעת ולהבין כי כל זה וכיוצא בו אי איפשר להלמו ולישבו על אפנו כי אם בדרך \nיי' סלולה היא החכמה הנאמנה המאירת עינים ומישרת כל עקוב, והיא תודיע כי שלשים שנה \nברביעי בחמשה לחדש הנזכרים בתחלת המרכבה לא באו למנין ימים או שנים. אבל הכוונה בכל \nזה ענין נעלם לא שערוהו המפרשים, כי סתרי הנבואה וכל שכן סתרי המרכבה אי איפשר לבא \nעד תכונתם כי אם בקבלה איש מפי איש עד מפי הנביאים עצמם, ולכן יש לדעת כי לריק יגעו \nהמתחכמים בסתרים אלו משכלם, לתוהו והבל כחם כלו, הבודים מלבם סודות ורזים ומפליגים \nבהסתרם והעלמם, ואומרים כי הם סודות מעשה מרכבה, ולא ידעו ולא יבינו כי באמת הבל \nהמה מעשה תעתועים, כמו שיתבאר זה על נכון למבין ומבחין בין סתריהם הבדויים, ובין מה \nשאכתוב בסתרים ההם האמיתיים המקובלים ביד יודעיהם השרידים אשר יי' קורא בני עליה \nואם הם מעטים: \nומהנה אתחיל בבאור סוד הענין בעזרת המלמד לאדם דעת. ואומר כי הוא ידוע שישראל לא \n"},{"index":3,"he":"גלו ולא חרבה הארץ עד שעברו על התורה כלה שהיא שם יהו\"ה ממש, והיא נכללת בכ\"ז \nאותיות ונכרתו עליה שלש בריתות, והכל עולה לחשבון שלשים, וכן השם הגדול סוד התורה \nעולה לחשבון זה עם ארבע אותיותיו, וזה סוד אמרו על מה אבדה הארץ הארץ ודאי כמה דאת \nאמר אבדה האמונה הארץ ארץ ישראל העליונה, ובאבדה למעלה אבדה גם למטה, והיתה התשובה \nמיודע תעלומות ויאמר יי' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם, זו תורה של מעלה. ולא \nשמעו בקולי ולא הלכו בה זו תורה של מטה על הכל עברו. ושורת הדין היה לדונם כפי \nמעשיהם במספר במשקל, וזה כי נדונו בב\"ד הגדול הכולל שלשה שמות בסוד א\"ל אלהים יהו\"ה \nוכל אחד מהם נושא וכולל תשעה כנויין הנקראים כנפים, ועם השם עשרה נמצאו עולין \nלחשבון שלשים. וכשהשם הגדול דן את העולם בדין הראוי והישר באלו השלשים דן אותם, \nואלו נקראים שנויים שהבריות משתנות בהם בין לטוב בין לרע ובהם הם נדונים, וכפי היות \n"},{"index":4,"he":"השנוי בהם כן השנוי בדיניהם. והנה בוקש לישראל אי זה זכות שלא יגלו מארצם ולא תחרב \nירושלם ולא נמצא אז בהסכמת ב\"ד הגדול הכולל שלשים שינויין אלו, יצא מן הדין הצדק \nשתחרב ירושלם ותצא האם עם בניה בגלות בסוד אמרם ז\"ל בכל מקום שגלו ישראל שכינה \nעמהם, וזה סוד אמרו ובפשעכם שלחה אמכם. ולהעיר על סוד זה פתחה הנבואה ואמרה וי הי \nבשלשים שנה קינה היא ויהי כשהסכימו שלשים שנה שלשים שנויין שיגלו ישראל מארצם ותחרב \nירושלם: \nברביעי סוד דל\"ת שבאחד שהפרידוה מא\"ח ונשארה לבדה דלה ועניה בסוד נפשנו יבשה מה טעם \nאין כ\"ל סוד הצדי\"ק א\"ח ד' בסוד אחותי רעיתי, ולסוד זה נקראו ישראל אחים ורעים בסוד \nלמען אחי ורעי בהיותם נוהגים כשורה ועושים רצון אביהם שבשמים, וכשאין עושים רצונו \nכביכול מטילים מום בקדשים ופגם בלבנה והיא חסרה ודלה גולה וסורה. וזה סוד, ברביעי \nבחמשה, אות ה' אחרונה שבשם, בהיות ישראל מלאים תורה ומצות הדל נעשה עשיר ד' ה' בסוד \n"},{"index":5,"he":"ד\"ו ו' בתוך הד' הרי ה' תתחדש כנשר נעוריה בחמשה לחדש הרי הלבנה במלואה, וזה \nכמתאונן על זמן השלמות למעלה ולמטה ועתה בקלקלם מעשיהם ואנ\"י היא המגזמת ואומרת \nויסרתי אתכם אף אני: \nובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה מאי דכתיב אף אני אלא הקב\"ה אומר ויסרתי אתכם וכנסת \nישראל אומרת אל תדמו שאני מבקשת רחמים עליכם אלא אף אני איסר אתכם לא די שאני אדון \nהדין אלא אף אני איסר עד כאן. ולסוד זה נקראת אני בכל מקום לפי שהיא מזמנת עצמה \nלהזהיר את ישראל שלא יקצצו נטיעותיה ויגרמו לה ולהם גלות בין האומות, ואם יחטאו היא \nמזמנת עצמה ליסר אותם, בסוד אף אני. ובהיותם על אדמתם היתה מזמנת עצמה להזהירם על \nידי עבדיה הנביאים השכם ושלוח ולא שמעו ולא הטו את אזנם עד שיצא מן הדין שיצאו \nבגלות, וגם אנ\"י סוד האם יצאה עמהם, וזה סוד ואני בתוך הגולה ומה טעם, על נהר כבר \nעל סבת הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן וכבר פסק מקורו ויבש מעינו, כי מפני הרעה \n"},{"index":6,"he":"נאסף הצדיק, ולסבה זו ירדה שכינה לבבל בגלות. נפתחו השמים כי מה שהיה סתום וגנוז \nומיוחד בייחוד גמור נפתח ונגלה ויצאו פנימיים לחוץ ונכנס הכנעני בבית יי'. ולסבה זו \nשנפתח הכל ונגלה, ואראה מראת אלהים מי שהיתה כגפן פוריה בירכתי ביתה בייחוד וצנעה \nיצאה ונראתה ונגלת בארץ אחרת: \nבחמשה לחדש וגו', מכאן הוא תחלת ספור הדברים ומה שהתחיל ספרו בכתוב ראשון אינו אלא \nלהורות על מה שפירשנו בו. היה היה דבר יי' מכאן שנתן רשות לנביא ע\"ה לגלות כל מה \nשראה, והטעם כי אמר היה היה דבר יי' ולא מצינו לו כאן דבור כי אם מראה ועליה חזר \nואמר ותהי עליו שם יד יי'. בארץ כשדים, שם ירדה האם עם בניה בארץ נכריה לה מצריה \nהמציקים לה לשם גלתה ואחריה רעותיה וכל מרכבותיה מרכבות עמי נדיב. על נהר כבר. \nשנית, אמרו קצת חכמי האמת ז\"ל כי אמרו עפם שנית על נהר כבר, הכוונה בו להורות על \nמעלת המקום אשר היה מכוון בארץ כנגד מעלת מקום עליון בשמים והיה מוכן להיות רוח \n"},{"index":7,"he":"הקדש מתאצל עליו. וארא, חסר ה\"א כי מה שראה דבר חסר וגרוע אין שלמות בו, ובהראותו \nשכינה מסתלקת כי כשזה נגלה זה נסתר ורחוק יי' מרשעים. וסוד הענין כי סוד האגוז שהוא \nסוד המרכבה הקדושה יש בו קליפות זו לפנים מזו, המוח שהוא סוד הטהרה והקדושה מבפנים, \nוהקליפות שהם סוד התמורות ורוח הטומאה מבחוץ תסובבנה, בסוד סביב רשעים יתהלכון, \nובסוד כי רשע מכתיר את הצדיק. והנביא ע\"ה ראה והשיג הקליפה שהיא מבחוץ כי היא מבא \nהארץ הרע אשר בעץ הדעת, ולזה היתה ראייתו חסרה וגרועה כי היא סבת החסרונות. ולסוד \nזה היתה תחלת ראיית הנביא ע\"ה בו כי הוא מבא הארץ הידועה כמו שכתבנו: \nועוד יש לדעת כי הדבר ההוא, בו קצצו וחטאו ישראל ובו נענשו, כי הוא סבת הגלות \nוהחרבן, ולזה הוצרך הנביא ע\"ה לגלות תחלת ראייתו כי היתה בו לרמוז לישראל כי הדבר \nאשר בו קצצו, הפסיק ביניהם לבין אביהם שבשמים וגרם להם הגלות ובפשעם שלחה אמם, והוא \n"},{"index":8,"he":"סוד עמו אנכי בצרה וסוד בכל צרתם לו צר. ובכל זמן שגלותן של ישראל מזדמן זה נזכר \nשם, להורות כי הוא הגורם ובו משתעבדים למטה ולמעלה, והסוד בזה וירא מלאך יי' אליו \nבלבת אש מתוך הסנה, והסנה קוצים כסוחים כלו כי בליעל כקוץ מונד כלהם. (ש\"ב כ\"ג ו') \nוהוא שלשה קליפי ערלה קליפת האגוז קשה ומרה ואחת דקה והן אשר יזכיר בסמוך: \nוהנה רוח סערה, זו היא סוד הערלה הסובבת בחוץ, והיא קליפת האגוז סוד זכר ונקבה \nהידועים שמהם מתפשטים שאר כחות הטומאה, ואשר חכמים הגידו כי סודה ותכונתה זכר ונקבה \nיחד ואינם זזים ונפרדים זה מזה זולתי בהיותה בנאפופיה. וזה סוד רוח סערה כלומר זכר \nונקבה יחד. ובמדרש רות (ז\"ח ע\"ו ט\"א) הנעלם כיון שנגלה הקב\"ה על איוב באותה סערה \nדכתיב מנ הסערה בנו\"ן כפופה ולא פשוטה עד כאן, והיא סוד הנקבה להורות כי אין הזכר \nעמה, ועל כן לא כתיב רוח סערה כי זה סוד זכר ונקבה ביחד, ואמרו בסודם כי כפי התיחדם \n"},{"index":9,"he":"מיד מתפרדים, כרגע מתיחדים וכרגע מתפרדים, והסוד בזה כן דרך אשה מנאפת. העוזבת אלוף \nנעוריה ובעזבה אותו כאשה זונה נאמר אחר כן. באה כי כבר עזבה אותו כדרך אשה מנאפת: \nמן הצפון מן הצפון הידוע סוד מדת הפחד כי מצפון תפתח הרעה ומשם שמרים אלה נמשכים \nבאים, והם סוד הסיג היוצא מן הצפון סוד היין האדום העומד על שמרים אלה. ענן גדול \nואש מתלקחת, קליפות זו לפנים מזו קליפות האגוז והמוח מבפנים ועליו תסובבנה קליפותיו \nכמו שכתבנו, והם שלש קליפות זו לפנים מזו: \nונוגה לי קליפה אחת דקה והיא מחיצה קרובה אל הקדש. ועוד אמרו כי זה הנוגה אינו חוזר \nאל הנקבה כי אם הכוונה על הזכר והסוד בזה כי בהיות הזכר עם הנקבה בחבור אחד הכל טמא \nוטומאתם חמורה כטומאת הנדה, וכיון שהיא עוזבת אלוף נעוריה כזונה לזנות ברוע מעלליה, \nאזי הזכר אף על פי שדרכו דרך הטומאה כיון שהוא פורש ממנה, נוגה לו סביב כי חלק \nושתוף בקצת יש לו בקדושה. ואמרו חכמי עליון כי בעוד שהיא נגלמת בסוד התוהו והיא \n"},{"index":10,"he":"מתקשטת כזונה ועוזבת אותו הוא נכנס והיא יוצאת, ואחר כלותה לזנות בנאפופיה היא \nנגנזת והוא יוצא, ושניהם לדבר עבירה מתכוונים. וזה סוד אמרו בכאן באה, הוא נגנז \nוהיא יוצאת, ולבסוף היא נגנזת והוא יוצא. וזה סוד ונוגה לו סביב כלומר ראו שאני \nטהור, והיא מפני כי בביתה לא ישכנו רגליה היא יוצאת על זה אמר ומתוכה ולא מתוכו. \nובדרך זה חולפות הקליפות ובאות עד אשר בסוף מתגלה המוח ויוצא כנוגה צדקה שהיא כעין \nהחשמ\"ל ולא חש\"מל. והסוד ח\"ש מ\"ל חיות אש החוברות בחבור וייחוד אחד בקשר אמיץ \nונכון, וחכמי הסתרים קבלו בדקדוק הסוד ח\"ש מ\"ל, זוהר פנימי מתנוצץ לפי שעה ומסתלק \nכרגע, ואינו נשג, בשום צד ואי איפשר לעמוד עליו כי הוא זוהר נשלל בלי לבוש, והוא \nסוד ח\"ש מ\"ל לפי שעה מתנוצץ בלב וברגע מסתלק, ח\"ש להראות ואחר כך מ\"ל, ואין עומד \nעליו ויודע בו. ובפרק אין דורשין מאי חשמ\"ל חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות \n"},{"index":11,"he":"עתים ממללות בשעה שהדבור יוצא מפי הקב\"ה חשות ובשעה שאין הדבור יוצא מפי הקב\"ה \nממללות עד כאן. והוא סור וטעמו אמיתי נכון למוצאי דעת, כי יש עתים רצון ועתים שאינן \nרצון, בשעה שהדבור יוצא מפי הקב\"ה והוא סוד התנוצצות האור על כלם מהראש הוא קבלם \nהשפע מהמקור, הוא עת רצון חשות ונראות לחונן ולתת מה שקבלו לקיום העולמות, ואז כל \nהפנים נראים ומאירים אלו באלו, וזה סוד חשות. ועתים אינן רצון, כי אין הבריות עושין \nרצון הקב\"ה אז הכל בהסתרת פנים, כי אין הדבור יוצא מפי הקב\"ה, והוא סוד מ\"ל גז חיש \nויעף ואינו נראה, וזה סוד ממללות, ועוד אמרו כי זה אמנם סוד עץ הדעת טוב ורע כי \nבהיותו פורש משני ערלה והאשה מתקדשת מטומאתה הבאה להתקרב אליה ולהיות עמה, והוא סוד \nהרע שבעץ נדבקת בטוב שבו ובשמחתה לא יתערב זר, וזה סוד ראה נתתי לפניך וגו' כי המות \nוהרע שתי מדרגות המה והפורש מהן נדבק בחיים שהם סמוכים ולפיכך ובחרת בחיים. ופסוק \n"},{"index":12,"he":"זה בסוד עץ הדעת טוב ורע הוא: \nמתוך האש כן הוא האמת כי היא מן האש הגדולה מקבלת ולסוד זה לעולם אינה נגלת כי אם \nמתוך האש, למעלה, מתוך האש סוד השמאל, כעין החשמ\"ל מתוך האש, כמו שרמזנו, ולמטה \nומתוכה כעין החשמ\"ל, והוא סוד וירא מלאך יי' אליו בלבת אש מתוך הסנה וכמו שכתבנו. \nומתוכה דמות ארבע חיות, בהיות סוד המרכבה העליונה נמשכת ומתפשטת בגווניה והאור \nהבהיר מתנוצץ והיא כעין המראה שהיא מוכנת להראות הצורות הנעלמות מתוכה. ועכשו בא \nלהורות על סוד מרכבותיה הידועות לה, והם דמות החיות העליונות הגנוזות ונקראות חיות \nכמו כן לפי שהן דמות העליונות, ונקראות חיו\"ת על רוב התנוצצות האור כי כל אור \nהמתנוצץ ואינו משתבך נקרא חי ועל שם כך נקראות חיות. כי היא סוד החיה הרומשת אלו \nהחיות בדמות העליונות: \nוזה מראיהן סודו סתר פנים ישים כי הבן סוד דיוקנו של אביו הושת עליו ומסוד הנהר \nהידוע פורחות צבא החיות ההן וסוד ז\"ה וזא\"ת ידוע וכלם בסוד זה נראים כעניינו \n"},{"index":13,"he":"ותכונתו ועל כן וזה מראיהן: \nדמות אדם ולא אדם כי יוסף הצדיק דמותו של יעקב הוא סוד האדם הרשום על הכסא והוא סוד \nו' זעירא כי סוד הברית דמות הגוף הוא והכל סוד אחד: \nוארבעה פנים לאחת. יש מבעלי החכמה אומרים כפי הפשט כי כלם פונים לארבע רוחות. ואמנם \nכי כלל כל הפנים פני אדם ובהשתכלות בכל אחד מהם נרשמת בצורה ההיא צורת כל שאר הפנים \nכאמרו ודמות פניהם פני אדם כי זו היא הצורה הכוללת כל הצורות כפי רום מעלתה וסבתה, \nובה נראות כל שאר הצורות, ואמרו כי צורה כזו היא הצורה הנכונה כעין דוגמא של מעלה \nוזו היא צורתו של דוד שהיה נרשם בסוד דיוקנין של כסא, וצורת פניו כוללת כל שאר ארבע \nהצורות וזה סוד אמרו איש תאר ויי' עמו: \nודקדקו לומר מה זה אצל זה, אלא איש תאר שתארו כוללת כל הצורות ויי' עמו באותה הצורה \nדוגמא ממש, כי משותף ודבק ומחובר היה דיוקנו של מטה בדוד של מעלה שניהם כאחד \nמכוונים ומשותפים יחד בסוד אחד ויי' עמו בשותפות זה ובסוד זה שניהם בסוד אחד: \n"},{"index":14,"he":"ועוד יש סוד נעלם בארבע פנים אלו כי הוא בסוד ארבע אותיות השם הגדול וסוד השם \nהמיוחד באותיות אלו נקרא פנים בצרוף אותיותיו בתוכן המעלות, וזה סוד ופני לא יראו \nכי בקש משה לדעת אמיתת שמו המיוחד לו יתברך על בריו דבר נשלל בלא חופפות כלל ולא \nנתן לו, דכתיב ופני לא יראו להיותם נשללות להראות החוצה, ועל כן אותיות השם המיוחד \nאינן נקראות כמות שהן כי אם בכסוי, ולפיכך נקראו פנים: \nוארבע כנפים לאחת להם יש לדעת כי הכנפים האמורים במרכבה הזאת כלם הם כסויים המתכסים \nבהם שמותיו של מקום, כדי שלא יראו החוצה כי אין לך שם בשמותיו המיוחדים שאין לו \nכסוי וצרוף אותיות אחרות להתכסות בהם, ונקראו כנפים כמו ולא יגלה כנף אביו ותרגום \nכסותא: \nהגהה נראה לי בנו חיים בן גבאי כי הפנים ד' שם ההויה ואחוריהם שם האדנות וכנפים סוד \nכוזו וכו': \nהגהה ואני הצעיר יהודה גדליה לע\"ד צריך עיון בסתרי האותיות לרשב\"י ע\"ה כי הכנפים \n"},{"index":15,"he":"אינו קורא כוזו אלא רחום וחנון וכו', וכן נראה מספר האורה גם האחורים נראה מספר \nהפליאה שהוא כוזו וכיוצא בו האמת בתקונין קורא לכוזו כנויין והכנויין נקראו בסתרי \nהאותיות גדפין גם כן והכל אמת לפי המקור והענין, אחר כך מצאתי למטה אחר חזרת העלה \nשכתב הרב כדברי שהכנפים הם רחום וכו' בפסוק וידי אדם: \nוהסוד האמיתי מורה מה שאמר לאחת ואחר כך להם, ר\"ל לאחת מן החיות להם לאותם הפנים \nכדי להתכסות בהם, ומפני שנתמעטו כנפי החיות נכתב וארבע כנפים חסר ולא כתיב וארבעה \nכי מעטו ודאי. ורגליהם רגל ישרה, ויש לדעת בסוד החכמה האמיתית, כי סוד חיות אלו הן \nמסודרות כסדר מעלתן ותיקונן להיות גבוה מעל גבוה וגבוהים, ורגליהן הם החבורה העומדת \nלרגלם בצבאותם ומעמד רגליהם מתוקנים על קו היושר ודוגמתו כגון העם אשר ברגלי, ומפני \nשהם צבאות עומדים נאמר רגליהם על כי סוד תקונם הם שלש בסוד שלש אלו למעלה מאלו גבוה \nמעל גבוה וגבוהים הכל לתיקון האילן על שרשיו ועל תקוניו בסוד שלש שלש לארבע צדדין, \n"},{"index":16,"he":"תשע לכל צד, והם סוד שלשים ושש בהתיחדם והם שלשים ושתים בסודותם ועולים לסוד ארבעים \nכשיש עליהם הר\"וח ללכת, כי כלם אל הראש פונים והכל על סוד אותם גבולי אלכסון כפי \nתקונם וסודותם על אופן אמיתי: \nוכף רגליהם יש לדעת מהו סוד הכף והכפים המחוקקות בסוד המרכבה, אמנם הן על כפים \nחקותיך וכף הרגל הוא סוד ענין כי תחת שלש שלש בסוד חכמת תקונם הם שלש שלש במחוגה \nהנקראים כף רגל עגל, וזהו העגול הנקרא כף רגל עגל כמין עגולה רחבה מלמטה קצרה \nמלמעלה, וכן יסוד כל נקודה רחבה מלמטה קצרה מלמעלה ובנין חזק לעמוד הרגלים הוא סוד \nשלש נקודות בעגול ככף רגל עגל ממש והכל על אופן אמיתי, ונצצים כעין נחשת קלל. הענין \nכי כפי יסוד המעלות כך יסודות המתכות יורדים, כי סוד הכסף והזהב עיקר יסודותם למעלה \nבכמה פנים מיוסדים על אדני פז, וסוד ניצוצים של אלו הן כעין הנחשת כפי ירידת \nהיסודות במושבותם בארץ אחוזתם, וידי אדם מתחת כנפיהם, אז\"ל כי הם ידים לקבל תפלת \n"},{"index":17,"he":"בעלי תשובה, וכל דבריהם מכוונים על קו היושר והאמת, והידים הם מקומות ידועים בהם \nמפני שהם חלונות ידועים להכנס בהם תפלת השבים להיותם מקובלים לפני יוצר הכל, ואותם \nהמקומות מוכנים הם מתחת כנפיהם, אותם הכסויים שמתכסים בהם שמותיו של מקום והם סוד \nהכנויים ושאר הצרופים המתכסים באותיות אחרים, כי אותם הכנויין מקבלים להם ובהם \nיכנסו לפני המלך יי', כי מפני כנוי רחו\"ם וחנו\"ן יש להם רחמים וחן ויש להם אריכות \nאפים וכיוצא בהם, וזהו וידי אדם מקומות של בעלי תשובה מתחת כנפיהם כאשר אמרנו, על \nארבעת רבעיהם לארבע רוחות לכל הצדדין, לקבל תפלת בעלי תשובה בכל צד ובכל עבר: \nוהסוד האמיתי כמו שאמרנו גבוה מעל גבוה וגבוהים כי כל אחד דגלו פרושה באהבה ומרכבה \nידועה לו בסוד ארבע זה מתחת זה זה רביצתו על זה, וזה סוד על ארבעתרבעיהם רובץ תחת \nמשאו תרגום רביע, כי כל אחד שוכב על מטת מרכבו כפי הראוי, ופניהם וכנפיהם לארבעתם \nכפי מה שפירש למעלה. חברת אשה אל אחותה כנפיהם: \n"}]}
