משא ומתן א
משא ומתן א
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/2/1

Segment 1
HE:
הלכות משא ומתן א

EN:
Halachic framework : "Afterward he shall go to his business, etc. It is forbidden to enter into a partnership with idolaters, lest a [situation requiring an] oath arise, and he would transgress 'the name of other gods you shall not mention; it shall not be heard upon [your mouth],' etc." ( Shulchan Aruch, Orach Chaim 155).

Segment 3
HE:
אות א אחר כך ילך לעסקיו וכו' ואסור להשתתף עם עובדי כוכבים שמא יתחיב לו שבועה ועובר משום ושם אלקים אחרים לא תזכירו לא ישמע על וכו'. (שלחן ערוך ארח חיים סימן קנה):

EN:
The matter is as follows: It is explained in the words of Rabbainu zichrono livrachah (in Siman 69, Part I ) that the root of the nefashos [souls] is in wealth . The essential magnification of the shem [name] and the nefesh [soul] is through holy wealth ( ashirus d'kedushah ), for holy wealth is exceedingly lofty — see there.

Segment 4
HE:
הענין כי מבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה (בסימן סט חלק א) ששרש הנפשות הוא בעשירות. ועקר הגדלת השם והנפש הוא על ידי עשירות דקדשה. כי עשירות דקדשה גבה מאד, עין שם:

EN:
It emerges that holy money — which is Jewish money — is the aspect of shem [name] and nefesh [soul]. And the shem and nefesh of Israel is the aspect of the Name of Hashem, for His Name is joined with our name. This is the aspect of "Did you conduct your business dealings with emunah [faithfulness]?" — " b'emunah " specifically! For emunah is the aspect of the Name of Hashem — the aspect of "Hashem is One, and His Name is One" — which is the essence of emunah . Therefore one must conduct business with emunah , for the root of masa umasan [business] is embedded within emunah , which is the aspect of the Name of Hashem, since masa umasan and wealth are the aspect of shem as explained above.

Segment 5
HE:
נמצא, שהממון דקדשה שהוא ממון ישראלי הוא בחינת שם ונפש. ושם ונפש ישראל הוא בחינת שם ה' כי שמו משתף בשמנו . וזה בחינת נשאת ונתת באמונה . 'באמונה' דיקא. כי אמונה הוא בחינת שם ה' , בחינת ה' אחד ושמו אחד שזה עקר אמונה, על כן צריך לעשות משא ומתן באמונה. כי שם שרש בחינת המשא ומתן בתוך בחינת אמונה שהוא בחינת שם ה'. כי המשא ומתן והעשירות הוא בחינת שם כנ"ל. ואת זה לעמת זה עשה האלקים . כי ממון דסטרא אחרא הוא בהפך, כי הוא בבחינת שם אלהים אחרים, כי כל עבודות זרות תחובים בממון, כמו שאמר רבנו זכרונו לברכה במקום אחר (בסימן כג ל"א). וכלל ממון ישראל הוא בחינת ממון דקדשה שהוא בחינת שם ונפש, בחינת שם ה' כנ"ל. וכלל ממון עובדי כוכבים הוא ממון דסטרא אחרא שהיא בחינת עבודה זרה ממש בחינת שם אלקים אחרים כנ"ל. ועתה מבאר היטב מה שאסרו רבותינו זכרונם לברכה להשתתף עם עובדי כוכבים משום ושם אלקים אחרים לא תזכירו וכו'. כי בודאי עובר על ושם אלקים אחרים וכו' כשמשתתף עם העובדי כוכבים. כי שרש הנפשות בעשירות. וכשמשתתף עם העובדי כוכבים. נמצא שמקשר נפשו ונפש העובדי כוכבים חס ושלום ביחד שיהיו שניהם משרשים ביחד בממון אחד אשר שם שרש הנפשות כנ"ל. ועל כן בודאי עובר על ושם אלקים אחרים וכו'. כי נפש וממון עובדי כוכבים שהוא שרש נפשו הוא שם אלקים אחרים. ו'צא תאמר לו' ואין לו להתחבר עם ממון ישראל שהוא בחינת שם ונפש ישראל אשר משתף בו שם ה':

EN:
And "G-d made this corresponding to that." For money of the Sitra Achra is the opposite: it is the aspect of the name of other gods, for all forms of idolatry are embedded in money, as Rabbainu zichrono livrachah states elsewhere (in Siman 23, Part I ). The totality of Jewish money is the aspect of holy money, which is shem and nefesh , the aspect of the Name of Hashem as above. And the totality of idolaters' money is money of the Sitra Achra , which is the aspect of actual avodah zarah — the aspect of the name of other gods as above.

Segment 6
HE:
וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: שמא יתחיב לו שבועה. כי שבועה דקדשה הוא בחינת שם ה'. כמו שכתוב: לא תשא את שם ה' וכו' ולא תשבעו בשמי וכו'. ועל כן בכל מקום שיש הכחשה בין שני אנשים ואין יודעים למי מגיע הממון, אז מטילים ביניהם שבועה. והשבועה מבררת האמת למי מגיע הממון. כי השבועה היא בחינת שם ה', שהוא בחינת שרש הממון, שהוא בחינת שם כנ"ל, על כן על ידי השבועה מתברר היטב למי שיך הממון מאחר שהוא שרש הממון. כי שם בשרשו בודאי מברר היטב ממונו של כל אחד ואחד, ואין אחד יכול לגע שם בשל חברו כלום. ועל כן חששו רבותינו זכרונם לברכה שמא יתחיב לו העובד כוכבים שבועה. כי הוא מלתא דשכיחא וקרוב לודאי. כי עובדי כוכבים הם מלאים שקר במשא ומתן, כי ממונם, שהוא ממון דסטרא אחרא, נלקח משם מבחינת שקר שהוא עבודה זרה שהוא בחינת שקר, ועל כן הם חשודים תמיד על שקר, כמו שכתוב: אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. ועל כן בודאי יתחיב לו העובד כוכבים שבועה שלהם שהוא בחינת אלקים אחרים, כי משם שרש ממונם מבחינת עבודה זרה מבחינת שם אלקים אחרים שהוא בחינת שבועת שקר שלהם ועל כן אסור לישראל להשתתף עמו, כי ממון ישראל הוא ממון דקדשה שהוא בחינת שרש שמו ונפשו אשר משתף בו שם ה' כנ"ל:

EN:
Now it is well explained why our Sages zichronam livrachah forbade entering into partnership with idolaters on account of "the name of other gods you shall not mention," etc. For certainly one violates "the name of other gods," etc., when one enters into partnership with idolaters, because the root of the nefashos is in wealth. When one enters into partnership with idolaters, one links one's own nefesh and the nefesh of the idolater together, chas v'shalom , so that both are rooted together in one pool of money — the very place where the root of the nefashos resides, as above. Therefore one certainly violates "the name of other gods," etc., for the nefesh and money of the idolater — which is the root of his nefesh — is the name of other gods. And "go, say to him" [= depart from it!] — it has no right to be joined with Jewish money, which is the aspect of the shem and nefesh of Israel, in which the Name of Hashem is embedded.

Segment 7
HE:
ועין במאמר המתחיל מי שרוצה לקרב בני אדם להשם יתברך וכו' מה שמבאר שם על פסוק: ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם כנ"ל שם מבאר היטב הקדמה זו שהממון הוא בחינת שם ונפש כנ"ל:

EN:
This is what our Sages zichronam livrachah said: "lest a [situation requiring an] oath arise." For a holy oath is the aspect of the Name of Hashem, as it is written: "You shall not take the Name of Hashem [in vain]," etc., and "you shall not swear by My Name [falsely]," etc. Therefore, wherever there is a dispute between two people and it is unknown to whom the money belongs, an oath is imposed between them. The oath clarifies the truth — to whom the money belongs. For the oath is the aspect of the Name of Hashem, which is the root of money (which is the aspect of shem , as above). Therefore through the oath, it becomes thoroughly clarified to whom the money belongs, since at its root, the money of each person is certainly well-clarified — no one can touch his fellow's [money] there at all.