נטילת ידים לסעודה ג נטילת ידים לסעודה ג Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/2/6 Segment 2 HE: אות א על פי המאמר "ויהי מקץ, כי מרחמם ינהגם" בלקוטי תנינא. סימן ז, עין שם. מה שכתב שם שעל ידי כלליות בן ותלמיד זוכה להארת הרצון בשעת אכילה וכו': EN: But Israel — the holy nation — they contract their awareness and direct their minds with great focus toward Hashem, blessed be He, alone . For they know, with perfect emunah , of the greatness of Hashem, blessed be He, and His awesome exaltedness — that He is exalted and beyond reach, exceedingly, exceedingly so, beyond every kind of spirituality in all the worlds, and certainly beyond the physicality of this lowly world. And nevertheless, He, blessed be He, Himself watches with hashgachah pratis over the entire lowly physical world. And He sustains and provides, from the horns of the wild oxen down to the eggs of lice. Segment 3 HE: וזה בחינת נטילת ידים לסעדה. כדי שתהיה האכילה בבחינת אכילה דקדשה שמתגלה בשעת אכילה הארת הרצון שזה נעשה על ידי שנמשכת הפרנסה מבחינת הידים שיש בים החכמה וכו'. ועל כן זוכין להארת הרצון בשעת אכילה דיקא, עין שם במאמר הנ"ל. וזה בחינת נטילת ידים קדם האכילה, כי על ידי שנוטלין הידים ומטהרין אותם במים על ידי זה ממשיכין עליהם הארת הרצון מים החכמה ואז נכללין הידים בתוך בחינת מי הים, כי רביעית מים הוא בחינת מקוה, כמובא בפוסקים שמדאוריתא רביעית מטהר במקוה. ומקוה הוא בחינת ים, כמו שכתוב: ולמקוה המים קרא ימים. ועל כן על ידי הרביעית מים שמטהרים בהם הידים על ידי זה נכללין הידים בתוך בחינת הים, הינו בבחינת ים החכמה. ואזי עקר האכילה והפרנסה נמשכת מידים אלו, כי עקר הפרנסה נמשכת מן הידים שיש בים החכמה כנ"ל. ואזי כשזוכין לקבל האכילה משם. אזי נמשך ונתגלה הארת הרצון בשעת האכילה שזה עקר קדשת האכילה. וזה עקר התכלית לזכות להארת הרצון הנ"ל, כי ים החכמה הנ"ל ששם מאירין המקיפין הנ"ל שהם בחינת הארת בן, ותלמיד זה בחינת הארת הדעת של משה רבנו עליו השלום, שהוא האיר הדעת הזה, כמובן שם במאמר הנ"ל. ועקר הדעת הוא להציל ולשמר ולהוציא את ישראל מן העברות חס ושלום, שזה עקר הרחמנות על ישראל עם קדוש למי שיודע מהיכן ישראל הם לקוחים איך הם רחוקים לגמרי מעוונות רחמנא לצלן וכו', עין שם. ומי שזוכה להאיר הדעת בישראל ולשמרם ולהצילם מכל חטא ועוון. על ידי זה מאירין בחינת המקיפין הנ"ל בחינת ים החכמה הנ"ל אשר משם נמשך פרנסה מהידים שיש בים הנ"ל, ועל ידי זה זוכין להארת הרצון בשעת האכילה. נמצא, שעקר הארת הרצון נמשך על ידי שמירה מעוונות שנמשך על ידי הדעת הנ"ל שהוא בחינת משה כנ"ל. וכל העוונות חס ושלום, עקר פגמם הוא בבחינת ידים, כמובן בדברי רבנו זכרונו לברכה במקום אחר , כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: ואי אתה בא לידי עברה, לידי 'עברה' דיקא. וזה בחינת עצבון ידים הנאמר בדור המבול שמרדו במקום. כמו שכתוב: זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו וכו'. כי עקר הפגם שהוא בחינת עצבות בחינת ויתעצב אל לבו הוא נוגע בידים דיקא, כמובן בדברי רבנו על פסוק ומעצבון ידינו הנ"ל. המובא במאמר "וביום הבכורים" סימן נו, עין שם. כי עקר פגם כל העברות נוגע בידים שהם בחינת כלליות כל התורה כלה. כלל כל העולם כלו, כמו שאמר רבי אלעזר הגדול קדם הסתלקותו שהרים שני ידיו ואמר: וי לתרין תורות דאתאבידו מעלמא . וכמו שכתוב: אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. כי באוריתא ברא קדשא בריך הוא עלמא שהוא בחינת שתי הידים. ועל כן עקר הפגם חס ושלום, מגיע בהידים. ואזי הידים בבחינת וידי משה כבדים , כי משה הוא הדעת שמאיר בישראל לשמרם ולהצילם מידי עברה. ומי שנכנס בו רוח שטות ומסלק הדעת ממנו חס ושלום ועושה איזה חטא ועוון. אזי מגיע הפגם למשה שהוא כלליות התורה ועקר הפגם בידים כנ"ל בבחינת וידי משה כבדים. וידי דיקא כנ"ל. וזאת שנאמר: ושמר ידו מעשות כל רע. 'שמר ידו' דיקא: EN: And because we direct our awareness toward this holy emunah , in the path that our righteous forefathers transmitted to us — through this, the eyes of our awareness reach Him, blessed be He, Himself, in the aspect of histakulus , which is the aspect of ohr hayashar and ohr hachozer that is made by reaching that thing in a focused, contracted manner. For we too direct our awareness with great contraction, in the way of emunah , until we reach Him, blessed be He, and draw down His Providence upon us in completeness. For just as we believe in His Providence in specificity, in completeness — so too His Providence is truly drawn upon us in completeness. That is, in the aspect of sight that comes in a focused, straight manner, in the aspect of impact [ haka'ah ] — until we become depicted in His eyes, in the aspect of ratzo vashuv [running and returning] . And so it goes, revolving each time. And through this, the shefa is renewed each time with a great and mighty light, and an abundance of good is drawn to the House of Israel. Segment 5 HE: אות ב נמצא שעקר הפגם בידים. ועל כן צריכין לשאת הידים אל המח שהוא הדעת בבחינת שאו ידיכם קדש וברכו וכו' . כדי להמשיך הארת קדשת הדעת שהוא בחינת משה, על הידים דיקא כדי להנצל על ידי זה מידי עברה, כי כל החטאים תלויים בידים דיקא כנ"ל. וזה בחינת נטילת ידים כדי לטהר את הידים דיקא על ידי מימי הדעת שהם בחינת ים החכמה כנ"ל שזה הדעת מציל ומטהר את ישראל מכל העוונות כנ"ל. וזה עושין קדם האכילה דיקא כדי שתהיה האכילה בבחינת הארת הרצון כנ"ל: EN: But the idolatrous heretics who deny His Providence — because of the foolishness of their mind, saying that He, blessed be He, is too exalted to watch over the world Himself — and from this all their heresies are drawn, and all the forms of idolatry of the earlier generations. For in their folly they say that G-d forbid, Hashem, blessed be He, handed over the governance to the celestial constellation, until they came through this to worship wood and stone, the work of human hands. For they said that it is impossible to draw down the shefa except through the worship of a physical image — which is the essence of all their idolatries, as is known from the holy books. For this was the cause of the error of the earlier generations who worshipped idolatry. Segment 7 HE: אות ג ומי שמזלזל חס ושלום, בנטילת ידים ואוכל בלא נטילה, הוא בחינת פגם אכילת עץ הדעת טוב ורע שכולל כל העוונות שבתורה, כי עקר פגם אכילת עץ הדעת הוא בבחינת ידים, בבחינת ותקח מפריו ותאכל וכו' . ועקר הפגם שאכלו מאכל שאין מאיר בו הארת הרצון, כי הרצון הוא למעלה מן הכל אפלו מן הדעת דקדשה ושם בבחינת רצון אין שום אחיזת הסטרא אחרא כלל. כי כלא במחשבה אתברירו . אבל למעלה מן המחשבה, למעלה מן הדעת, שהוא בחינת הרצון, שהוא למעלה מן הכל, אין להם שום אחיזה כלל. ועל כן רצה ה' יתברך שלא יאכל אדם הראשון רק אכילה שהיא כלה בבחינת הארת הרצון, אבל למטה מן הרצון ששם יש איזה אחיזה לבחינת עץ הדעת טוב ורע, משם לא יאכל כלל, כי עקר בריאת האדם היה בשביל בחינת רצון שיזכה בשלמות לבחינת הארת הרצון שזה תכלית השלמות, כמובן בדברי רבנו זכרונו לברכה בכמה מקומות . ובפרט בספוריו שספר עמנו. וקצתם כבר נדפסו בשיחות הר"נ . ומשה רבנו רבן של כל הנביאים תכלית שלמותו בעת הסתלקותו היה שהגיע לתכלית שלמות הרצון שנסתלק בתוך בחינת רעוא דרעוין, רצון שברצונות. ואדם הראשון נברא שיגיע תכף למעלה זו בשלמות לבחינת רצון. ועל כן הושיבו תכף בגן עדן ויצו עליו מכל עץ הגן אכל תאכל וכו': EN: And similarly, all the error of the heretics of these generations — it is all through errors like these, because they do not direct and contract their awareness to understand and comprehend that it is impossible to understand the ways of His greatness, blessed be He, and His conduct, blessed be He. And through this, they cannot reach Him, blessed be He, with the eyes of their awareness — like a person who wants to see something from a distance but does not direct and contract his eyes toward that thing, but rather looks from the side; through this, the sight becomes scattered and he cannot see or bring that thing to his eyes. Exactly so is it with the errors of their evil thinking — that they want to gaze at the comprehension of His greatness, blessed be He, but do not direct their awareness to look toward Him, blessed be He, alone; rather, they look from the side, through the paths of their evil philosophical investigations, until they depart from the boundary. And they do not return to draw down His Providence, blessed be He, upon them — because they cannot reach Him, blessed be He, because they have no emunah . For through the intellect alone, it is impossible to attain Him, blessed be He — only through emunah alone. And as is explained in many places, and as mentioned above. Segment 8 HE: ולכאורה קשה: למה נצטוה לאכל מכל עץ הגן? הלא עקר האזהרה הוא שלא יאכל מעץ הדעת. ובודאי שאר האילנות שלא הזהר עליהם. מי ימנעו מלאכל מהם. ולמה נאמר לו בפרוש מכל עץ הגן אכל תאכל?! אך אכילת פרות עצי גן עדן הם עקר שלמות האדם, כי הם אכילה דקדשה הנ"ל. בחינת אכילה שמאיר בה הארת הרצון שעל ידי האכילה כזו באים לתכלית השלמות שזה בחינת אכילת שבת, אכילת המן, כי המן שאכלו ישראל היא בחינת אכילה שהיא כלה בחינת הארת הרצון, שהיא בחינת מה בחינת משה, כמו שנתבאר במאמר הנ"ל. כי על שם זה נקרא מן, כי לא ידעו מה הוא, כי המן ירד בזכות משה שהוא בחינת מה, בחינת הארת הרצון הנ"ל. וזה בחינת אכילת שבת שהוא בחינת אכילת מן, כמו שכתוב: ויאמר משה אכלהו היום, שנאמר על אכילת מן. ומשם אנו למדים עקר אכילת שבת כמו שלמדו רבותינו זכרונם לברכה ממקרא זה לאכל שלש סעדות בשבת. כי אכילת שבת היא בחינת מן, כמובא שבשביל זה מניחין הפת בין שתי מפות זכר למן וכו', כי אכילת שבת היא כלה בחינת רצון, כי שבת הוא בחינת רצון, בחינת באהבה וברצון הנחלתנו וכו', בחינת רעוא דרעוין שנתגלה בשבת, כי אכילת שבת זה בחינת ענג שבת, בחינת אז תתענג על ה'. 'על ה'' זה בחינת רצון כידוע, כי ע'נ'ג' זה ע'דן נ'הר ג'ן . כמו שאיתא בזהר הקדוש בחינת ונהר יצא מעדן להשקות את הגן . ועדן הוא בחינת עין לא ראתה וכו' . שהוא בחינת השגת הרב שזהו בחינת הארת הרצון כמובן במאמר הנ"ל. ונהר יצא מעדן זה בחינת ים החכמה הנ"ל שנמשך מבחינת הארת הדעת על ידי בחינת משה כנ"ל שהוא משקה את הגן. הינו עשבין ודשאין דאתרביאו בגן , הינו נשמות ישראל להשקותם ולהחיותם להמשיך עליהם קדשה וטהרה. וזה בחינת שלש סעדות של שבת שהם בחינת ענג שבת עדן נהר גן, כמובא בזהר הקדוש. זה בחינת הארת בן ותלמיד שהם בחינת הארת הדעת, בחינת ים החכמה הנ"ל שהוא בחינת נהר היצא מעדן כנ"ל: EN: And therefore, also Hashem, blessed be He, does not draw upon them complete Providence. And He does not watch over them except in the aspect of "half-sight" [ chatzi hare'us ], as explained in the Torah [teaching] "Happy is the People" mentioned above. That is, so to speak, the flow of Providence becomes scattered before it reaches them. For the Providence and shefa do not reach them in the aspect of impact [ haka'ah ]. For "to look upon iniquity, You cannot" . For just as they do not direct their awareness toward Him to believe in His Providence, blessed be He, so too He, blessed be He, measures for them measure for measure. Segment 9 HE: כי סעדת ליל שבת הוא בחינת הארת התלמיד שהוא בחינת מלא כל הארץ כבודו, שזה בחינת מלכות חקל תפוחין קדישין. סעדת שחרית הוא בחינת עתיקא קדישא שהוא בחינת כתר כידוע . בחינת איה, כמו שאומרים אז במוסף איה מקום כבודו וכו'. וזה בחינת השגת הבן שהוא בחינת איה. סעודה שלישית הוא בחינת כלליות בן ותלמיד שזה עקר השלמות שיהיו נכללין זה בזה, כי סעודה שלישית הוא בחינת סעדת זעיר אנפין בחינת נחלת יעקב שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה. נמצא, שאכילת שבת הוא בחינת הארת הרצון הנ"ל. וזה בחינת אכילת עצי גן עדן שנצטוה עליהם אדם הראשון: מכל עץ הגן אכל תאכל . כי אכילת פרי גן עדן הם בחינת ענ"ג, כי הם גדלים על יד הנהר היצא מעדן וכו' וכנ"ל. אבל מעץ הדעת טוב ורע הזהירו שלא לאכל כלל, כי ה' יתברך רצה שיהיה אכילתו רק מבחינת הארת הרצון שאין שם אחיזת הסטרא אחרא כלל כנ"ל. ועל ידי שאכל אדם הראשון מעץ הדעת, על ידי זה נמשך סטרא דמסאבא. וכל הטהרות הם על ידי מי מקוה שהם בחינת נהר יצא מעדן וכו'. וזה בחינת נטילת ידים קדם האכילה כדי לטהר הידים מפגם זהמת הנחש שעקר הפגם נוגע בידים כנ"ל. ועל ידי המים נטהרין ונכללין הידים בבחינת ים החכמה, בבחינת 'שאו ידיכם קדש וברכו' שהידים נכללין בבחינת קדש שהוא בחינת ים החכמה שנקרא קדש. ואז נמשכת האכילה מהידים שיש בים החכמה שבאותה האכילה מתגלה הארת הרצון כנ"ל, כי כל אכילתנו צריכה להיות בבחינת הארת הרצון כנ"ל, כי אפלו כשמנח המאכל לפני האדם עדין הוא צריך לבקש להוציא המזון מבי מלכא, כמו שאיתא בזהר הקדוש על רב המנונא סבא שאף על פי שהיה המאכל מוכן לפניו לא היה רוצה להתחיל לאכל עד שהתפלל על מזונו. ואמר: עד דאתיהב מבי מלכא וכו'. וזה בחינת נטילת ידים שנוטלין הידים כדי שימשך המזון מבי מלכא מבחינת הידים שיש בים החכמה כנ"ל. כדי שיתגלה בזה המאכל הארת הרצון. ואז דיקא התר לאכילת ישראל כנ"ל: EN: And even though in truth, even all the livelihood of the idolaters — everything is from Him, blessed be He, through His Providence alone — nevertheless, He, blessed be He, hands over their shefa to the chitzonim [external forces] . And they are nourished through the path of the shaidim [demons] and the klipos [husks of impurity] that came into being from the shattering of the vessels — which were caused by excess of light. And all of this is because they do not contract their awareness. And their awareness is in the aspect of excess of light that causes shattering of the vessels — for they say that because of His exaltedness and greatness, He, blessed be He, is G-d forbid far from this world. And this is itself the aspect of excess of light that causes shattering of the vessels — for due to the excess da'as , in wanting to grasp the loftiness of His greatness, blessed be He, they split apart and fell completely, until they deny His Providence, blessed be He. Segment 11 HE: אות ד וזה בחינת שלחן מכפר כמזבח , כי אכילה דקדשה על ידה מתגלה הרצון שנמשך מבחינת כלליות בן ותלמיד שהוא בחינת הדעת של משה שהוא הפך עוונות כנ"ל, שהוא בחינת סלח נא שזוכין ביום כפור שעל ידי זה זוכין לבחינת חנכה בחינת חנכת הבית שהיא בחינת כלליות בן ותלמיד, כמבאר כל זה במאמר הנ"ל, עין שם היטב. נמצא, שהארת הרצון שזוכין בשעת האכילה נמשך מבחינת סליחת עוונות. ועל כן שלחן מכפר כמזבח, כי בכל הקרבנות נאמר לרצון בחינת הארת הרצון וכנ"ל. וזה בחינת לא תאכלו ולא תגעו בו פן תמתון-הוסיפה על הצווי , כי עקר האסור הוא האכילה: EN: And because of this, Hashem, blessed be He, too watches over them in the aspect of excess light without boundary — meaning, in the aspect of shattering of the vessels. And He does not direct and contract the shefa upon them in impact, but rather basar kasfaih [behind His shoulder, i.e. indirectly] , as found in the Holy Zohar. Through this, all their sustenance descends to the chitzonim and klipos that came into being from excess of light, from shattering of the vessels. And from there they receive their livelihood. Segment 13 HE: אות ה ועל-כן המזלזל בנטילת ידים חיב מיתה בחינת פגם עץ הדעת וכו'. ועל כן נעשה עני, כי אין לו פרנסה, כי עקר הפרנסה והעשירות נמשך מהידים שיש בים החכמה כנ"ל. שזה נמשך על ידי נטילת ידים כנ"ל. ועל כן אמר רב חסדא: אנא משאי מלא חפנאי מיא ויהבו לי מלא חפנאי טיבותא . כי משם נמשך העשירות והפרנסה מבחינת הידים שיש בים החכמה שזה בחינת נטילת ידים כנ"ל: EN: And therefore, it is forbidden for a Jew to enter into a partnership with idolaters, on account of: "And the name of other gods you shall not mention" . For the sustenance of the idolaters is impure, because it descends through the path of impurity and the sitra achra , because they do not believe in His Providence in completeness — and this is the aspect of "the name of other gods." For all the heresies in the world are an aspect of idolatry, an aspect of "other gods." And therefore, one who enters into a partnership with them transgresses on account of: "And the name of other gods you shall not mention." For they deny His complete Providence and say: "My power and the might of my hand have made me this wealth" — and this is the aspect of idolatry, the aspect of "the name of other gods." Segment 15 HE: אות ו ועל-כן צריך שיהיה הכלי שלם. כלי זה בחינת תלמיד, כמובא בדברי רבנו זכרונו לברכה בח"א סימן נג. ועל כן צריכה הכלי להיות שלמה כדי שלא תהיה חסרה שלא תוציא המים שמכניסין בה רק תהיה שלמה ומלאה שזה בחינת כוס של ברכה שצריך שיהיה שלם ומלא. כי הארת התלמיד הוא בחינת מלא בחינת מלא כל הארץ כבודו, בחינת ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה ידיו עליו. 'מלא' דיקא, כמובן במאמר הנ"ל בסופו. ואז דיקא כשהכלי שהוא בחינת תלמיד הוא בשלמות ובמלאה, אז יוכל לקבל בחינת מימי הדעת בחינת ים החכמה, בחינת מלא כל הארץ כבודו. ואז נכלל ביחד בחינת בן ותלמיד ואז על ידי זה יוכל לטהר את הידים מבחינת ידים עסקניות, מבחינת עצבון ידים, מבחינת ידי עברה כנ"ל. כי זה העקר שהתלמידים יעשו תלמידים אחרים, כמובן בדברי רבנו זכרונו לברכה, דהינו להאיר הדעת בעולם להצילם מעוונות שזה בחינת נטילת ידים כנ"ל: EN: For we must distance ourselves from them and from their ways to the utmost extreme. For we must believe that all of our livelihood is through Providence alone. And all the business dealings that we do are only in order to draw down the aspect of ohr hayashar and ohr hachozer , in order to make the vessel to receive the shefa . And therefore, for us, the business dealings are not the main thing; rather, the main thing is the emunah and the bitachon — which is the aspect of histakulus toward Hashem, to believe in His Providence, blessed be He. For all of this is an aspect of the Name of Hashem, as mentioned above.