נותן טעם לפגם ב
נותן טעם לפגם ב
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/4/62

Segment 2
HE:
אות א ענין נותן טעם לפגם שהתירה תורה כי איתא בדברי ז" בלק"ת (סי' ס,ח) שאין שום ייאוש בעולם. ואפילו בשאול תחתיות יכולין להחיות עצמו ולהתקרב להש"י ובזה בעצמו ראוי לאדם להחיות א"ע במה שרואה בעצמו עכ"פ שהוא רחוק מהש"י כי היה יכול להיות שיהיה חס ושלום רחוק מאד מהש"י ולא ידע כלל שנתרחק. ומאחר שעכ"פ הוא יודע האמת שהוא רחוק מאד מאד. אע"פ באמת הוא כך אעפ"כ מאחר שיודע עכ"פ האמת בזה בעצמו ראוי לו להחיות א"ע. ויכול לשוב אל הש"י וכו'. וכל זה שייך למאמר ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם (שם סי' ז') וכו' ע"ש מ"ש שם דהצדיק מחיה דרי מעלה וכו' ודרי מטה. כי יש דרי מטה וכו' והצדיק מחיה אותם בבחינת מכה,כ בחי' הקיצו ורננו שוכני עפר וכו' ע"ש:

EN:
The blood/water transformation runs through every section: blood (= animal soul, din) → kisufin d'kedushah (= chesed) → milk / water (= Torah). Salt draws out evil blood; water (Torah) completes the purification. Lag Ba'Omer / Rabbi Shimon bar Yochai is the culminating revelation: rolling the stone from the well, releasing the hidden waters of Torah — maimei ha-chesed — made possible only through the covenant of love.

Segment 3
HE:
וזה בחי' נותן טעם לפגם שהתירה התורה. כי אפילו איסור גמור כשנתקלקל עד שאין בו שום טעם והוא פגום לגמרי אינו יכול לאסור כי נחשב כעפרא בעלמא כי באמת בהאיסור שהוא הקליפה אין בו שום טעם כלל בבחי' אם יש טעם בריר חלמות כי עיקר הטעם נמשך מבחי' הטוב בבחי' טעמו וראו כי טוב ה'. וע"כ כל מה שהדבר קרוב יותר אל הקדושה יש בו טעם טוב ביותר. וע"כ היה המן משתנה לכמה טעמים כי המן היה בחי' קדושה גבוה מאד כי המן הוא בחי' דעת עליון בחי' משה כמובא. ומחמת עוצם קדושתו ע"כ היה טעמו טוב ביותר והיה כלול מכל הטעמים שבעולם. וע"כ ארז"ל תבשיל של שבת ריחו נודף. וטעם המאכלי' של שבת הוא טוב הרבה יותר מהמאכלים של חול מחמת גודל קדושת שבת כי אז המאכלים נמשכין מקדושה גבוה מאד. כי מאכל של שבת הוא בחי' מן כידוע. וע"כ תבשיל של שבת ריחו נודף וטעמו טוב ביותר כשרז"ל תבלין א' יש לנו ושבת שמה וכו'. כי עיקר טעם הטוב שבמאכל של שבת הוא מקדושת שבת קודש כנ"ל:

EN:
And this is the matter of melichah [salting] — as Rabbainu, may his light shine, said in his commentary to Siman 23: that salt is of the aspect of bris melach olam [an eternal covenant of salt], which sweetens the bitterness of the world [ mamtikas merirusa d'alma ]. And through it the evil bloods are expelled — which are of the aspect of the blemish of the bris [covenant] — as mentioned above in Laws of Chailev v'Dam, Halacha 5. And this is the aspect of the rinsing with water [ ha-hadachah b'mayim ] — to render the meat fit [ l'hachshir ha-basar ] by placing it and soaking it within the water. For the water purifies it from all impurities — and in particular from the blemish of the bris — of the aspect of a mikveh of water [ mikveh mayim ]. For the mikveh is a very great rectification for the blemish of the bris . For the mikveh is the secret of being concealed within the waters [ sod ha-hit'almus b'soch ha-mayim ], as is known — which is the aspect of the rectification of the bris — of the aspect of the seed of Yosef. For they are of the aspect of the fish in the sea, over whom the waters cover, and the evil eye of the seventy nations has no power over them, as above. (In Laws of Meat that Left One's Sight, Halacha 2.) And therefore the meat is rectified and rendered fit through the water — in order to remove from it the impurity of the bloods, which are of the aspect of the blemish of the bris . As our Sages of blessed memory said: "because the blood is visible upon it" — which passes off and falls away through the water, which is the aspect of the rectification of the bris — of the aspect of fish in the sea, as above. And this is the aspect of the first rinsing [ hadachah rishonah ] and the final rinsing [ hadachah acharonah ]. For the soul within the living creature that has fallen from its level — from the level of speech [ medaber ] to the level of the living creature [ chai ], as above — requires many rectifications, one after another, until it ascends and is rectified completely — to restore it to its root — of the aspect of teshuvah [repentance and return]. For all the rectifications of the meat that one performs are of the aspect of the rectifications of teshuvah . For one must in the same way rectify the soul within the living creature — to restore it to its root — which is the aspect of teshuvah . And therefore, at the beginning, it requires shechitah [ritual slaughter] — to subdue and break the all-encompassing evil [ ra ha-kolel ], as above. For this is the beginning of teshuvah — to turn away from the above-mentioned evil and to break it. And afterward to proceed and remove all the forbidden fats [ chalavin ] and all the forbidden veins that are found visibly, within it — so that it not be a case of "immersing while holding a creeping thing in one's hand" [ toveil v'sheretz b'yado ]. Therefore after one turns away from the all-encompassing evil cited above — which is the very beginning and the start — then one must remove all the evil things from within it. And this is accomplished easily after the shechitah . For the essence of the labor and effort is the shechitah — which is the subduing of the above-mentioned evil — for which an expert and certified craftsman is required — along with the inspection of the knife and the rest of the precautions of shechitah , as above. But afterward, the nikur [removal of forbidden parts] is done with relative ease — as they remove and extract from it all the rest of the evils found therein. And then one merits the aspect of the mikveh of water. And this is the aspect of the first rinsing. And afterward it must be left to rest in its salt, as above. And that is the completion of the rectification — which is the final rinsing. For "one who comes to purify himself is helped" — and they say to him: "Wait" (as is cited in the words of Rabbainu, may his light shine, Siman 6) . For it is impossible to enter into teshuvah all at once — and one must wait and tarry and endure much shedding of blood [ shfikas damim ], in order to subdue the evil blood in the left ventricle of the heart that was strengthened through his sins.

Segment 4
HE:
אבל במאכלי איסור אין בהם מצד עצמם שום טעם כלל מאחר שאין בהם טוב כנ"ל. ואפי' הטעם שישבהם הוא רק מבחינת מעט הטוב שנפל לשם. כי אפי' במאכלי איסור יש בחי' ניצוצות הקדושים רק שהם שם בגלות גדול ומר מאד כצפרים האחוזות בפח כי הם אסורים שם בגלות גדול וא"א להם לצאת משם עד לעתיד שיקויים בלע המות לנצח וכו' ואת רוח הטומאה אאעביר מן הארץ אבל עכשיו הם אסורים שם בגלות גדול ואין לנו כח לבררם עכשיו וע"כ הם אסורים לנו. וע"ש זה נקרא איסור מחמת שהניצוצות הקדושים הם אסורים שם במאסר גדול באסירי עני וברזל. ועיקר אחיזת הקליפות בדברים האסורים הוא רק מחמת זה מחמת שיש שם ניצוצות הקדושים כי הם נאחזין תמיד במקום שיש שם איזה קדושה (כמבואר כל זה בכתבים בכמה מקומות). וע"כ כשהאיסור נפגם והטעם יוצא ממנו ונעשה עפרא בעלמא אזי חוזר להיתר כי מאחר שאין בו שום טעם והטוב שהיה בו בגלות שהיה הרע נאחז בו נססתלק בו ונעשה עפרא בעלמא ע"כ חוזר להיתר כי אין להם אחיזה רק כל זמן שהיה שם איזה מעט טוב דהיינו איזה ניצוץ הקדוש שמשם בא הטעם כנ"ל שזה בחי' היכלי התמורות שמשם אחיזתם כידוע דהיינו שנחלף טוב ברע דהיינו שהרע הגמור שהוא פסולת וטינופת גמור שאין בו שום טעם כלל כי הוא רע ומר לגמרי ימשך לעצמו טעם טוב מבחינת ניצוצות פגומים שנפלו לשם בגלות עד שנחלף ונדמה כאלו יש איזה טעם חס ושלום בדבר האסור שהוא הקליפה אשר באמת אין לה בעצמה שום טעם כלל כנ"ל. וע"כ מאחר שנסתלק הטעם הטוב מן האיסור ונעשה עפרא בעלמא חזר להיתר כי זה הוא עיקר הכנעת הקליפה שהוא האיסור כשהטוב נסתלק ממנו. ואז אין לו ממה לינק. כי עיקר התגברותו חס ושלום כשיש לו איזה יניקה מן הקדושה חס ושלום כידוע. אבל כשמסתלק הקדושה ממנו אזי נכנע הקליפה שהוא האיסרו ונתבטל כי זה הוא מפלתו והכנעתו כידוע. וע"כ שוב אין לו כח להזיק לנו אפי' כשנאכל אותו האיסור הפגום כי אין לו שום כח עוד מאחר שכבר נסתלק וניטל ממנו יניקתו וחיותו כנ"ל. כי נעשה עפרא בעלמא וחזר לבחינתו האמתית. כי בחי' איסור בעצם אין בו שום טעם רק הוא עפרא בעלמא ומאחר שנעשה עפר ונתגלה התרחקותו מן הקדושה באמת על ידי זה יכול האיסור לחזור להיתר כי מכל המקומות יכולין לחזור להש"י על ידי האמת דהיינו כשיודעין האמת לאמתו וכ"א מכיר את מקומו. כי עיקר הפגם הוא ע"י השקר שהוא בחי' היכלי התמורות שזה בחי' תחת שלש רגזה ארץ תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גיברתה. וזה בחי' עושה מעשהזמרי ומבקש שכר כפינחס. אבל כשמכיר את מקומו ויודע גודל ריחוקו מהש"י אף ע"פ שבאמת הוא כך על ידי זה יוכל לחזור להש"י כנ"ל. וע"כ אפי' האיסור כשחוזר לעפר דהיינו נטל"פ שהוא כעפרא בעלמא אזי יכול לחזור להיתר כנזכר לעיל:

EN:
And this is the aspect of the waiting period [ ha-shehiyah ] — that one must wait in its salt and be pressed within the brine [ tzir ] in a perforated vessel — of the aspect of the above-mentioned "they say to him: Wait." In order to force out the evil bloods that were absorbed into the flesh, that entered into the depths of the body. And therefore it is impossible to rectify the meat with speed. For it is impossible to bring it into teshuvah all at once — until it waits in its salt, which is the aspect of rectification — the aspect of the covenant of salt — in order to sweeten its bitterness and to expel all its bloods, as above. And therefore it is placed between the two rinsings, which are of the aspect of the mikveh of water, as above — in accordance with what is cited in the name of the Baal Shem Tov of blessed memory. And it is explained above a number of times: that at the beginning of teshuvah , one is raised from above to a great level — higher than one's own level — and afterward one is brought back down from there in order to be tested and refined and purified. For one must return and pass through all those roads again — of the aspect of teshuvas ha-mishkal [equivalent repentance], as above.

Segment 5
HE:
וע"כ אחר חטא אדה"ר נתקלל הנחש ועפר תאכל כל ימי חייך כי זה הכנעת זוהמת החנש שלא תוכל להתאחד יותר בעולם חס ושלום כי הנחש רצה שיאכל האדם מעץ הדעת טוב ורע כדי שיהיה לו יניקה חס ושלום מן הטוב שבעץ הדעת כי זה עיקר תאוות ותשוקת הס"א להתאחז בהטוב חס ושלום. והיה עונשה מהיפך אל היפך כי זה לא ניתן לה ושלה ניטל ממנה כי נתקללה שלא יהיה לה יניקה משום ווב רק עפר תאכל וכו' ודרז"ל שכל המינין נטעמין לה טעם עפר כי א"א לה לינק שום טעם טוב שבעולם רק כל המינין נטעמין לה עפר ועל ידי זה אינה יכולה לינק ולהתאחז בשום טוב כלל. וזה הוא עיקר הכנעתה ומפלתה כנ"ל. וע"כ כשהאיסרו נתקלקל ונתהפך כעפרא בעלמא שוב אין להם אחיזה בו כי הם משתוקקים רק במקום שיש שם איזה טוב כנ"ל. ועל כן על ידי זה האיסור חוזר להיתר. וזה ביחי' הקיצו ורננו שוכני עפר שוכני עפר דייקא כשדרז"ל מי שנעשה שכן לעפר כי על ידי שרואה שפלותו באמת ומשים עצמו כעפר בחי' ונפשי כעפר לכל תהיה על ידי זה יכול לשוב להש"י כנ"ל: נותן טעם לפגם ג נכללת בהל' הכשר כלים הלכה ד'.

EN:
And this is the aspect of the first rinsing and the final rinsing — which are of the aspect of the mikveh of water, as above — which are a great ascent and a very great rectification. For this is the essential aspect of teshuvah — when one merits to enter into the aspect of the mikveh of water, which is the aspect of alma d'asay [the World to Come] — the aspect of teshuvah , as above. And at the beginning, one is raised from above to a great level, as above — to the aspect of teshuvah — the aspect of the mikveh of water, as above. And this is the aspect of the first rinsing. And even though one has already merited the ultimate rectification — which is the aspect of the mikveh , as above — afterward one is brought back down from there in order to be refined and purified, as above — of the aspect of "they say to him: Wait," as above. And this is the aspect of the fact that it must wait in its salt for a set period of time — in order to be purified and refined and to expel all its evil bloods that were absorbed within it, as above. And then afterward one merits a second time to complete the rectification in truth. And this is the aspect of the final rinsing — the aspect of the mikveh of water — for one then places it in again, once it has merited to be purified, to expel its evil bloods, as above. And this is the aspect of the Exodus from Egypt, which was of the aspect of teshuvah — the aspect of yovel [the Jubilee year], as is known. And at the beginning He raised them to far above their level, as is known. And this is the aspect of milah [circumcision] and tevilah [immersion] that they merited on the eve of Pesach. For immediately after the milah — through which they subdued the all-encompassing evil, which is the aspect of milah — they immediately merited the aspect of the Exodus from Egypt, which was the aspect of teshuvah — which was then far above their level, as is known.