Section 38
גרים
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/5/38

Segment 2
HE:
אות טו וזה בחי' גרים שא"א להגבר לכנוס בקדושת ישראל כ"א ע"י מילה וטבילה וע"י ב"ד של שלשה דייקא. כי הגר שהי' מחילה מהע' עממין שהם ההיפך מהביטול הנ"ל. כי עיקר הביטול אל אור הא"סס שהוא התכלית הוא ע"י קדושת העינים שסותמין עיניו מחיזו דדהאי עלמא וכו' כנ"ל. וע"כ אחר ששבין מהביטול נמשך משם התורה כנ"ל שהיא כלולה מעי"ן פנים. כי כל העי"ן פנים לתורה נמשכין מהביטול הנ"ל שעיקרו ע"י קדושת העינים כנ"ל. וע"כ כל התורה כלולה בעינים כנ"ל. והעכו"ם הם ההיפך מזה כי הם בחי' ע' אומות שהם ההיפך מעי"ן פנים לתורה וכמבואר במ"א. וע"כ העכו"ם כשבא להתגייר א"א לו ליכנוס בקדושת ישראל כ"א על ידי מילה שצריך להעביר הערלה שהיא זוהמת הנחש הנאחז בחיזו דהאי עלמא שצריך להעבירה ממנו ע"י צער וכאב גדול שעי"ז סותם עיניו בחזקה מחיזו דהאי עלמא ונכלל בחאד שהוא התכלית ומשם נמשך עליו קדושת התורה והמצות שהוא קדושת ישראל שנמשך משם מבחי' הביטול הנ"ל. וע"כ עי"ז הוא נכנס בקדושת ישראל כיהוא יוצא מזוהמת הע' עממין שהם פגם העינים הנאחז בחיזו דהאי עלמא ונכנס בקדושת ישראל שהוא קדושת התורה שכלולה בע' פנים שנמשכת מהביול הנ"ל שזכה לזה ע"י מצות מילה כנ"ל:

EN:
And so Rashi explained there, and these are his words: "And therefore it does not say v'chesed [with a vav ] but chesed : the emes that will be made true for us — the fulfillment of the promise to Ya'akov — that will be the payment of the reward for the chesed of Avraham." End quote. That is, as mentioned above: the emes is the primary receiving of reward. And therefore the emes that He will give to Ya'akov at the end is itself the payment of the reward of chesed to Avraham, who began to reveal the emes in the world.

Segment 4
HE:
אות טז וזה בחי' טבילת הגר אחר המילה כי המים מטהרין מכל הטומאות. כי המים של מקוה ישראל נמשכין מבחי' המים המבוארין בהתורה הנ"ל שהם מימי התורה הנמשכין מהזריחה של הרשימו של הביטול הנ"ל שהם מכבין צמאון הנפש שהם היסורין הרוצים להתגבר ביותר ח"ו כששבין מהביטול כמבואר שם היטב ע"ש שזהו בחי' הוי כל צמא לכו למים וכו' ע"ש. וזה בחי' ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. כי משם מבחי' הביטול הנ"ל שהוא התכלית שהוא כולו אחד כולו טוב משם נמשכין כל מעייני הישועה כי שם כולו טוב ע"כ משם נמשכין כל מעיינות הישועה מכל הצרות שבעולם ומאלו המעיני הישעוה מקבלין המיים בששון, בששון דייקא. כי הכלי לקבל המים משם שהיא בחי' התורה היא השמחה שהיא הכלי לשאוב המים על ידה כ"ש בהתורה הנ"ל. וזהו ושאבתם מים בששון היינו עם הששון תשאבו המים כי הששון והשמחה היא הכל לשאוב המים על ידה ממעייני הישועה שנמשכין מהזריחה של הביטול הנ"ל. וזה שתרגם על פסוק זה ותקבלון אולפן חדת מבחירי צדיקיא. כי כל החידושי תורה האמתיים שהם אולפן חדת נמשכין משם כנ"ל. וזה מבחירי צדיקיא כי א"א לבוא אל התכלית הנ"ל ולשאוב משם אולפן חדת בחי' חידושי תורה האמתיים כ"א ע"י גדולי הצדיקים האמתיים בחי' בחירי צדיקיא המובחרים שבצדיקים שהם בחי' בעלי השדה הנ"ל שהם דייקא יכולין להביא את כל אחד אל התלכית וכנ"ל. ואלו המים הם בחי' מימי המקוה הק' של ישראל שנאמר עליהם מקוה ישראל ה' מושעי בעת צרה, מושעי ודאי ההוא דמקורא דמקוה בידי' כ"ש בתיקונים כי הם נמשכין ממעיני הישועה הנ"ל שהם מושעיןי מכל הצרות בודאי כנ"ל. כיהם נמשכין ממקור המקוה הקדושה שהם מקור מים חיים הנמשכין מבחי' הביטול הנ"ל ששם מקור החיים בבחי' כי עמך מקור חיים וכו' וזהו מקוה ישראל ה'. כי בהמקוה נכללין באלקותו ית' בה' אחד ששם כולו טוב שמשם כל הישועות כנ"ל. ומשם כל הטהרות לכל הטומאות שנמשכין מחיזו דהאי עלמא שכולן נתבטלין ע"י שנכללין ונתעלמין בכל גופו מראש ועד עקב בתוך מימי המקוה שנמשכין ממעיני הישוע הנ"ל שנובעין מהזריחה של הביטול הנ"ל. ושם נטהר הגר מזוהמת הע' עכו"ם ונכלל בקדושת ישראל שהוא קדושת התורה והמצות שנכללין בע' פנים וכנ"ל. וע"כ שיעור מקוה מ"ם סאה כנגד מ"ם יום שבהם נתנה התורה שנמשכת מהזריחה של הביטול הנ"ל שצריכה לעבור לילך דרך מ"ם יום עד שתצטייר באותיות ודיבורים שהם בחי' כלים כדי שנוכל לקבלה בזה העולם. וזה בחי' מ"ם סאה של המקוה כי משם נמשך המקוה כנ"ל:

EN:
And this is "that You swore to our forefathers from days of old." For from days of old — from before many and mighty days — Hashem swore that at the very end, the emes will be revealed in the world. And this is the primary hope, as mentioned above. But the primary emes is called upon the name of Ya'akov because he is the third of the Patriarchs — who is the aspect of the end of the emes , which is the primary completeness of the clarification of the emes , which is the primary receiving of reward for all the fathers of the world and for all the tzadikim and the G-d-fearing — in the aspect of "You shall give emes to Ya'akov," who is the aspect of the end. And this itself is the reward of " chesed to Avraham," who began to reveal the emes in the world. "That You swore to our forefathers from days of old" — that at the very end the emes will be revealed. As it is written, " emes shall sprout from the earth" (Tehillim 85:12) etc., as mentioned above — speedily in our days, amain .

Segment 6
HE:
אות יז וע"כ א"א להגר להתגייר כ"א ע"י ב"ד של שלשה. כי א"א לצאת מהזוהמא דהאי עלמא וליכנוס בקדושת ישראל כ"א ע"י צדיקי הדור הנ"ל שהם בחי' בחירי צדיקיא שהם בחי' בעלי השדה הנ"ל שרק ע"י באין אל התכלית הנ"ל. וע"כ הגר שבא להתגייר ולצאת מטומאת הע' עכו"ם וליכנוס בקדושת ישראל בקדושת הע'ק פנים לתורה שנמשך מהביטול הנ"ל א"א לו כ"א ע"י ב"ד של שלשה. כי בכל מקום שיש שלושה דיינים הם מקבלים ויונקים ידיעת התורה ממשה רבינו ע"ה שהוא כלל התורה והוא עיקר בחי' בעל השדה הנ"ל שהוא מביא את כלי שראל אל התכלית ע"י התורה שנתן לנו ע"י עוצם נפלאות הביטול שלו שעלה למרום ושהה שם ג"פ מ"ם יום לחם לא אכל וכו'. עד שזכה להמשיך משם כל התורה כולה לחיותינו כהיום הזה וכל הדיינים שבעולם צריכין לקבל ממנו כי עיקר הדיינים הם סמוכין שצריכין שיהי' סמוכין מהרבי שלהם שסמכן שהוא נסמך מרבו ורבו מרבו עד משרע"ה. וע"כ הדיין נקרא אלקים כי הוא מקבל ממשה רבינו שמביטא כל ישראל אל התכלית ובפרט הצדיקים אמתיים שהם השופטים והדיינים אמתיים שבכל דור, שמשפיע עליהם דעתו הק' לכלול באלקותו ית' ע"י הביטול הנ"ל ברצוא ושוב שמשם מקבלים דעת התורה לשפוט צדק. וע"כ נקראים אלקים כי נכללין באלקותו ית' ע"י הביטול הנ"ל. וע"כ א"א להגר להתגייר ולכנוס בקדושת התורה שהיא ע"י בחי' הביטול הנ"ל כנ"ל. כ"א ע"י השלשה דיינים שמקבלין כח מהצדיקי אמת הנ"ל שהם בח'י משה שעי"ז זוכין לגבוא אל התכלית שעי"ז מתגיירין הגרים ונכנסין בקדושת ישראל וכנ"ל:

EN:
And therefore the Torah is threefold in all its aspects , as our Sages of blessed memory said: "Blessed is the Merciful One who gave a threefold Torah, through a third-born, in the third month" etc. For the Torah, which is emes , is comprised in all its aspects of three — which are the three lines of emes : beginning, middle, and end, as mentioned above.

Segment 7
HE:
וע"כ הם שלשה דיינים. כי כשממשיכין התורה מהרשימו הנ"ל שהוא ע"י הכלים שעושין לקבל אור הזריחה הנ"ל ואלו הכלים הם בחי' העשר תקונין שהם בחי' עשר ספירות שהם כלל כל הכלים הקדושים שכולם כלולים בשלש קוין שהם חסד ודין ורחמים שהם בחי' שלשה אבות שבהם כלולים כל העשר תקונין שהם ע"ס כידוע. וזה בחי' מאמר אליהו ז"ל שש םמבואר ומובן למשכיל כל ענין הביטול הנ"ל ובחי' הכלים לקבל האור הנעשין ע"י בחי' רצוא ושוב הנ"ל כ"ש שם אנת הוא חד ולא בחושבן אנת הוא עילאה עלכל עילאין סתימא דכל סתימין לית מחשבה תפיסא בך כלל, זהו בחי' ביטול הנ"ל ששם כולו אחד ושם הכל סתום ונעלם ולית משחבה תפיסא תמן כלל וזהו בחי' רצוא שהוא בחי' ביטול הנ"ל. ואח"כ מתחיל לדבר מבחי' ושוב שהוא מ"ש אנת הוא דאפיק עשר תקונין וקרינן להון ע"ס וכו' ומבאר והולך שכל הע"ס כלולין בג' חד אריך וחד קצר וחד בינוני שהם בחי' הג' קוין חד"ר כמובא וזה בחי' השלשה דיינים הנ"ל. וע"כ התורה משולשת בכל בחינותי' כ"ש בריך רחמא דיהיב לן אוריין תלילא' ע"י תליתא' לעם תליתא' וכו' כי כל התורה נמשכת מהרשימו הנ"ל שצריכין לשאוב המים משם ע"י הכלים שהם כלולים בשלשה כנ"ל:

EN:
And this is what our Sages of blessed memory said: "A person should always divide his years into three — a third in Mikra , a third in Mishnah , a third in Gemara ." For these three — Mikra , Mishnah , and Gemara — also correspond to the three aspects of the emes : beginning, middle, and end. And therefore the main thing is the Gemara , as our Sages of blessed memory said: "Those who engage in Mikra — it is a measure and it is not a measure" etc. — " Gemara — there is nothing above it." For Gemara is the third — the aspect of Ya'akov, the aspect of the end of the emes , which is the main thing, as mentioned above.

Segment 9
HE:
אות יח וזה בחי' בין המצרים שאז מתאבלין על חורבן ביה"מ ואח"כ מתנחמין בז' דנחמתא שקורין משבת נחמו עד ר"ה. כי עיקר האבילות והבכי' על חורבן ביהמ"ק הוא על מה שנתרחקנו מעל אבינו שבשמים כ"כ ואין אנו יכולין לבטל עצמיטנו ולהסתכל על התכלית מגודל החורבן כי עיקר הביטול הנ"ל כראוי זוכין בביהמ"ק שהואגאון עוזינו מחמד עינינו וכ"ש והיו עיני ולבי שם כי בענין הביטול הנ"ל יש כמה בחי' באדם ובזמן ובמקום כי כל מה שגוף האדם קדוש וטהור ביותר כן יכול לבטל עצמו ביותר ולשאוב מימי התורה משם כי יש לו כלים ראויים לקבל וכן יש זמן שמסוגל ביותר לבחי' ביטול הנ"ל שהוא זמנים המקודשים שהם כל הימים יטובים ובראשם שבת שהוא מעין עוה"ב ששם עיקר הביטול כמבואר בסוף התורה שהביטול הנ"ל שהוא בחי' עוה"ב בחי' משארז"ל עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים לע"ל וכ"א מראה באצבעו וכו' ע"ש והבן היטב. כי התנוצצות הביטול הנ"ל א"א לבאר בכתב ולא בע"פ כ"א לכל חד כפום מה דמשער בלבי' וכן יש שנויים במקום. וזהו בחי' גודל מעלת קדושת א"י כי שם המקום המקדוש שיכולין שם לבטל עצמו באור א"ס ולהמשיך אלקותו ית' על עצמו ע"י התורה שממשיכין משם בכל פעם וע"כ אין תורה כתורת א"י וכל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלו"ה וכו'. כי שם דייקא זוכין להמשיך על עצמו אלקותו ית' ע"י הביטול הנ"ל. ועיקר קדושת א"א הוא הביהמ"ק ששם הוא בית ק"ק ששם נקודת האבן שתי' שדרך שם מתבטלין בהיחיד קדמון שברא העולם יש מאין המוחלט שהתחלת בריאתו מנקודת האבן שתי' כ"ש מציון מכלל יופים אלקים הופיע וכשרז"ל ובעו"ה נחרב בית מקדשינו מחמד עינינו וגלינו מארצינו וכו' ואין אנו יכולין לעלות ולראות ולהתשחות בבית בחירתינו וכו' להתבטל ולהכלל שם באחדותו יתבברך שזהו עיקר מצוות עליית רגלים לביהמ"ק לראות וליראות את פני ה' וכו'. ועל זה צריכין לבכות ולהתאבל מאד כי שבת משוש לבינו נפהך לאבל מחולינו, מחולינו דייקא בחי' המחול הנ"ל שעתיד הקב"ה לעשות לצדייקם לע"ל שהוא בחי' הביטול הנ"ל שמשם היינו זוכים בביהמ"ק להמשיך על עצמינו בחי' ביטול גם בזה העולם ומשם עיקר השמחה והמשוש. ובעו"ה ע"י החורבן שבת משוש לבינו נהפך וכו' כי ערבה כל שמחה כי עתה קשה מאד מאד לבטל עצמינו מחמת תוקף הסט"א שהתפשטה בעולם מאד המבלבלת מאד ראות העין בחיזו דהאי עלמא ואינה מנחת להסתכל על התכלית שהואכולו טוב שזה עיקר היסורין ומרירת והצרה של הגלות (וכ"ש במ"א בסי' ר"ן). וע"כ צריכין לבכות מאד ועיקר הבכי' הוא על שריפת התורה שנמסרו רזיה לחיצונים ואין אנו יכולים להמשיך תורה מהביטול הנ"ל מחמת שהעולם מבולבל מאד מאד בתאוות והבלי עוה"ז. וזה על אלה אני בוכי' עיני עיני יורדה מים כי רחק ממני מנחם וכו' רחק דייקא כי התכלית שמשם כל הנחמות רחק ממנו מאד מחמת גודל החורבן וע"כ צריכין לבכות הרבה וע"י הבכי' דוחין הדמעות לחוץ שהם חלקי הראות (כמובא בדבריו ז"ל כ"פ). ועי"ז דוחין ומגרשין הראות של חיזו דהאי עלמא שהם גרמו החורבן שעל זה אנו בוכין ומתוודין שאנחנו גרמנו כל זה בעוונותינו שהלכנו אחר עינינו. ומאחר שאנו בוכין על זה אנו מגרשין ע"י הדמעו את חלקי הראות שנטו אחר חיזו דהאי עלמא וצריכין לבכות כ"כ עד שמתוך גודל הצער והמרירות הכאב שירגיש מגודל החורבן שגרם בעוונותיו שמעכבין הבנין שנחשב כאלו החריבו כשרז"ל עד שיבוא עי"ז לבחי' ביטול הנ"ל בבחי' עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות עד ישקיף וירא ה' משמים כי כשסותם עיניו כנ"ל ומסתכל רק על התכלית כנ"ל. כמ וכן הקב"ה משקיף ומשגיח עליו מלמעלה בבח'ימשארזז,ל לענין העולים לרגל כדרך שהוא באלראות כך הוא בא ליראות. וע"כ ע"י האבילות והצער שעי"ז בא לביטול הנ"ל עי"ז בא לשמחה בבח'י שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה וכשרז"ל והשמחה הוא כלי לקבלת התורה משם שזה עיקר הנחמה בבחי' זאת נחמתי בעניי וכו'. והעיקר הוא ע"י צדיקי הדור האמתיים שיונקים מבעל השדה הנ"ל שיכול להביא הכל אל התכלית שהם עיקר נחמות ישראל בבחי' זה ינחמינו ממעשינו וכו':

EN:
And you can understand this well in explanation. For the Mikra , even though it is entirely Torah of emes and is the foundation of the Torah — for "there is no matter that is not hinted in the Torah" — nevertheless, one does not yet know the explanation of the emes from the Mikra alone. For no mitzvah is explained in the Torah in all its laws and details, as is brought in all the sefarim and as is explained by us elsewhere. And therefore one does not know from the Written Torah any halachah for practice, except through the Oral Torah.

Segment 11
HE:
אות יט כי יש בענין זה מלחמה גדולה ועצומה שהוא בחי' כלל המלחמה שיש להאדם בזההעולם כי האדם לא נברא כ"א בשביל זה כדי שיוכלל באחדותו ית' ברצוא ושוב שעי"ז יזכה להכיר ולידע אותו ית' שכל הבריאה היתה בשביל זה בגין דישתמודעין לי' כ"ש בזוה"ק. אבל חיזו דהאי עלמא משתטח כנגד עיני האדם ואינה מנחת אותו להתבטל ובשביל זה באים כל היסורין על האדם בזההעולם שהוא מלאיסורים והכל כדי שע"י היסורים יברח אל התכלית כנ"ל. אבל אפי' מי שזוכה לאיזה בחי' ביטול מתגברים עליו המונעים והיסורים אח"כ ביותר כנ"ל כדרך שני אנשים הנלחמים זה עם זה וכו' כמבוארשם בהתורה הנ"ל ועיקר הנחמה ע"י התורה שממשירין משם כנ"ל. אבל לאו כל אדם זוכה לזה וכמובן שם שמביא הפסוק אשרי הגבר וכו' אשרי וודאי כי לאו כל אדם זוכה לזה. וע"כ עיקר התיקון ע"י הצדיק שיכול להביא את כ"א אל התכלית כנ"ל. כי הוא ממשיך בכל פעם תורה נפלאה בחי' אולפן חדת הנ"ל ע"י גודל עוצם היסורין שמקבל על עצמו בכל פעם בשביל ישראל עד שממשיך בכל פעם חידושי תורה נפלאים כאלה עד שמאיר בלב כ"א אפילו בהפחות שבפחותים איז התנוצצות וזריחות מהרשימו של הביטול עד שיכול גם הפחות לבטל עצמו ברצוא ושוב עד שיתנוצץ ויזרח גם בדעתו התנוצצות אלקותו ית' וגדולת התורה והצדיקים וזה עיקר הנחמה מכל הצרות. ועי"זיכול להתחזק א"ע גם הוא כנגד כל חיזו דהאי עלמא המשתטחים לפניו בכל עת ביותר ויותר כשארז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו וכו' ובכל יום וים יוצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו' ועיקר העזר והישועה הוא ע"י צדקיי אמת הנ"ל שהם בחי' מעיני הישועה בחי' מעין המתגבר ונהר שאינו פוסק שהם עוזרים בכל עת ע"י נפלאות חידושי תורתם נגד כל הקמים ומשתטחים עליהם מכל צד בגשמיות ורוחניות:

EN:
And even the foundation of the Oral Torah — which is the Mishnah — there too one does not yet know the clear ruling of the halachah for practice, except through the Gemara . As our Sages of blessed memory said: "Those who rule from the Mishnah are destroyers of the world."

Segment 13
HE:
אות כ וזה אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותירא מאנוש ימות וכו' כי עיקר הנחמה הוא אנכי אנוכי שהוא הש"י בעצמו שש םנכללין בעת הביטול. והצדיק בגודל כחו ממשיך התנוצצות אלקותו גם עלינו בחשכת הגלות המר הזה עד ששומעין ומרגישין בלב נעימת אמתתו כל חד כפום מה דמשער בלבי' שזהו בחי' אנכי אנכי שהוא הש,י בעצמו שהוא עיקר הנחמה כי שם כולו טוב כולו אחד והכל מתהפך לטובה שם. וזהו מי את ותראי מאנוש ימות וכו' כי עיקר הנחמה מהסיורים והצרות הוא התורה שממשיכין מהזריחה הנ"ל אבל צריכין לזה התגברות גדול כי לאו כל אדם זוכה לזה כנ"ל. כי ברוב בני אדם מתגברין היסורין והמונעים אח"כ כ"כ עד שמבלבלים אותו ביותר ויותר עד שיש מתרחקים ביותר ע"י היסורין כ"ש ומחתה לפועלי און כשפרש"י שם וכ"ש על מה תוכו עוד תוסיפו סרה וכו'. אבל עיקר הבלבול נמשך רק מבני אדם המונעים שהם מדיחים בדבריהם הרעים מן האמת ועי"ז אין מועילין גם היסורים לשוב על ידם להש"י וכ"ש אדמורז"ל שבני אדם הם מונעים גדולים יותר מהיצה"ר בעצמו ע"ש. וזה מה דאיתא בכל הספרים שהיסורים מהבעל בחירה שהוא האדם קשה מהכל כי מכל היסורים יכולים לנחם א"ע ע"י שמסתכלין על התכלית ברצוא ושוב עד שזוכין להמשיך תורה משם שהיא עיק הנחמה ואפי' שאינו בר הכי הוא מתנחם ע"י רבו הצדיק וחביריו הגדולים ממנו שמאירין בו דברי אמת הנמשכין מבחי' הביטול הנ"ל שעי"ז יכולין הכל להתנחם ולהוושע מכל הצרות כי הצדיק הוא בחי' מעיני הישועה שיכול להושיע תמיד בכל מה שעוברעל האדם וכנ"ל. אבל עיקר הצרה ביותר ח"ו הוא ע"י בני אדם כשהם קמים כנגד מי שרוצה למלט על נפשו ולברוח אל התכלית וכשהם עומדים כנגדו בכמה מניי מניעות והסתית ופתויים ובכמה וכמה מיני ליצנות ודברי חלקלקות וכו' זה קשה ביותר מן הכל אבל כשהוא חזק בדעתו ויודע האמת לאמתו אינו מתירא גם מבני אדם כלל כ"ש ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם וזהו אנכי אנכי מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות וכו' מי את דייקא בחי' ביטול הנ"ל עד שלא תדע מעצמך כלל מי את והבן. וזהו מי את ותיראי מאנוש ימות כי מאחר שאתה מכווין רק בשביל התכלית הנצחי איך יוכל למונעך שום אדם המוכן למיתה אשר ימיו כצל עובר, כי עיקר היסורין שיש מבני אדם ביותר הוא מחמת שהם יכולים לבלבל דעת האדם לדחותו מן האמת ח"ו. אבל מי שמכווין דעתו אל התכלית באמת לאמות וכנ"ל אזי הש"י מנחם אותו בבחי' אנכי אנכי מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות וכו' כי כל הבשר חציר וכו' ודבר אלקינו יקום לעולם. וכל זה א"אל באר בכתב וכנ"ל:

EN:
And therefore the main thing is the Gemara , which is the aspect of the end of the emes , which clarifies all the laws of the Torah to their truth — until through it one knows halachah for practice. And therefore, even within the Gemara itself, the main thing is to bring the discussion to its ruling according to halachah . And this is the great quality of studying the poskim [halachic decisors] , who clarify the halachah in truth — so that we may know how to conduct ourselves in all the mitzvos of the Torah.

Segment 15
HE:
אות כא וזהו שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תערצו מפניהם וכו' ודרז"ל אפי' אין בכם אלא זכות שמע ישראל וכו' היינו כנ"ל כי עיקר הפחד מפני השונא הבן אדם שהוא בעל בחירה הוא רק מחמת שיש לו כח להטות ח"ו דעת האדם מן האמת ועי"ז יפול בידו ח"ו. אבל מי שהוא חזק בהאמת ומסתכל תמיד בכל עת על התכלי תהנצחי עד שאין שום אדם יכול להטותו מן האמת לאמתו הוא אינו מתירא משום אדם שבעולם כ"ש ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם כי באמת ע"פ פשוטו קשה להבין ענין זה משארז"ל שמבעל בחירה קשה להנצל יותר מחיות רעות וכמבואר בזוה"ק פ' וישב באריכות ענין זה (בדף קפ"ה) ומביא שם מכאן אמרו יפיל ב"נ גרמי' לאשא או לגובא דנחשין ועקרבין ולא יתמסר בידא דשנאוי וכו' אבל כיון דיתמסר בידא דשנאוי זעירין אינון דיכלין לאשתזבא וכו' ולכאורה אינו מובן כלל הלא לפי הדעת הפשוט נראה שאריות ונחשים הם מועדין יותר להזיק מאדם ואם האדם בטוח בהש," שיעשה לו נס ויצילהו מגוב אריות מכ"ש שיבטח בהש"י שיצילהו מבני אדם שאין מזיקים כל כך כמו אריות ונמרים אך עיקר הפחד מבני אדם הוא מחמת ענין הנ"ל כי לברוח מהיסורים אי אפשר כי אם על ידי שמסתכלין על התלכית וכנ"ל אבל אח"כ מתגברין היסורים ביותר ומתנחמין ע"י התורה ששואבין משם כנ"ל אבל יש בענין זה מלחמה גדולה כנ"ל. כי לפעמים מתגברים ח"ו היסורים פעם אחר פעם כמה פעמים עד שקשה לו לעמוד בנסיון לקבל הכל באהבה כראוי ולידע ולהאמין שהכל לטובתו הנצחיית וכמו כן הוא בכל עניני המניעות והבלבולים שיש להאדם מעבודת הבורא ית' שזה עיקר יסורי האדם וכשמתגבר עליהם לפעמים ע"י שמסתכל על התכלית אבל אח"כ מתגברים עוד יותר ויותר וכן בכל פעם וכנ"ל. ובזה נכשל איוב כשבאו עליו היסורים שאע"פ שבתחילה עמד בנסיון כשנלקח כל עשירותו ובניו כו' ר"ל כ"ש יהי שם ה' מבורך בכל זאת לא חטא איוב וכו' ואפי' אח"כ כשהתגבר עליו השטן ביותר וקטרג עליו כ"כ עד שניתן לו רשות להכותו בגופו ביסורין קשים בשחין רע וכו' אעפ"כ בתחילה עמד בנסיון קצת כ"ש בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו אלב אח"כ התגרה בו הבעל דבר כ"כ עד שהסיתו ע"י תוקף היסורים עד שהטיח דבברים כלפי מעלה וז"ש אחרי כן פתח איוב את פיהו אחרי כן דייקא היינו אחר ששב מהביטול כ"פ שבכל פעם התגברו עלי והיסורים ביותר וכמ וכן התגרה בו השטן המסית ביותר עד שלא עמד בנסיון ופתח את פיו וכ' ובשביל זה היסורים שיש מבני אדם השונאים קשים ביותר משאר כל מיני יסורים כנ"ל. כי שם המלחמה חזקה ביותר כי בשאר מניי יסורים ומניעות אע"פ שהוא מלחמה גדולה אעפ"כ יוכל לחזק דעתו ולהסתכל על התכלית פעם אחר פעם לנחם עצמו עד שיבטל היסורין כי בזה בעצמו שמנחם עצמו על היסורין עי"ז יזכה לדחותם ולפוטרם לגמרי כי הנמשך אחר הצער הצער נמשך אחריו ח"ו ולהיפך להיפך. ואפי' מי שאינו בר הכי להמשיך חידושי תורה בעצמו יכול לנחם עצמו ע"י חידושי תורה שכבר קיבל מרבו שיתחדשו אצלו וירגיש נעימות מתיקותם מחדש שגם זה בכלל חידושי תורה כנ"ל. אבל כשעומדים על האדם שונאים ב"א ח"ו ועושים לו יסורים ורוצים להטותו מדרך האמת אז קשה מאד להנצל מחמת שאז קשה מאד שישאר חזק בדעתו להתחזק בהאמת כי חיות רעות וכיוצא כשקמים על האדם הם עושים רק את שלהם שרוצים להזיק ח"ו. אבל אינם מדברים דברי ליצנות וחלקלקות וכו' לדחותו מהש"י. אבל בני אדם השונאים עומדים על האדם לייסרו ח"ו מדברים דברי ליצנות וכפירות כ"ש ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום אי' אלקיך וכו' וכן בכמה פסוקים ואז קשה מאד להתחזק לישאר קיים באמונתו ובאמתתו. וע"כ קשה מאד להנצל מהם כי הם יכולים לדחות דעתו ולהטותו עד שלא יוכל להסתכל על התכלית כי דברי מרמות שלהם מונעים ביותר מן הכל ומחמת זה בעצמו הם יכולים להזיק יותר מחיות רעות ח"ו כנ"ל:

EN:
And the primary Gemara is the service of a talmid chacham , as Rashi explained in several places. For the ultimate clarification of the emes in completeness, according to one's level and one's place, is impossible except through the service of true tzadik talmidai chachamim . For the primary purpose of all the study of Mikra , Mishnah , and Gemara is to merit guarding and doing and fulfilling — for "the exposition is not the main thing, but the action." And for this one needs great exertion — to serve true talmidai chachamim with all one's strength. And one's intention should be toward the emes in its truest sense, for the sake of the eternal tachlis , and not for the sake of personal interests of honor and money and the like. And Hashem tests the hearts, as mentioned above.

Segment 17
HE:
אות כב וז"ש בדניאל ו' והיתי אבן חדא ושומת על פום גובא וגו' די לא תשנא צבו בדניאל ופרש"י שם אם נגזר על הים שיקרע לבני ישראל ועל האש וכו' ועל האריות מהזיק לדניאל לא התנה על זריקת אבן וזיין יזיק באדם כי מבן אדם קשה ביותר להנצל ממת הנ"ל.כי שונאי דניאל עיקר שנאתם היתה שרצו להטותו מהש"י למונעו מהתפלות כ"ש שם וע"כ אם הי' השונאים בעצמם עושין לו יסורין באבנים וחצים הי' קשה ביותר להנצל וכנ"ל ועפ"ז יתפרש די לא תשנא צבו בדניאל היינו שלא ישתנה הרצון ח"ו בדניאל עצמו שלא יטו דעתו ורצונו ח"ו מן האמת וישלטו בו עי"ז ח"ו וכשפרש"י ע"פ למען שוררי הישר לפני דרכך ופרש"י למען שוררי עויני המצפים שאבגוד בך ותעזביניו כו' ע"ש היינו כנ"ל וגם איוב שלא עמד בנסיון ביסורי גופו ע"ש היינו כנ"ל וגם איוב שלא עמד בנסיון ביסורי גופו הי' ג"כ העיקר מחמת מין האדם דהיינו אשתו שהסיתה אותו לזה כ"ש שם ובתחילה לא שמע אליה והשיב לה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל וכו'. והיינו מאחר שהכל מאת האלקים אנו מחוייבים לקבל הכל טוב ורע ח"ו. כי באמת אין שום רע כלל כי הכל לטובה נצחיית אבל אח"כ מגודל היסורים פעלו בו דברים הרעים עד שניסת לדבריה והטיח דברים כי בני אדם הם עיקר המונעים ביותר מהכל כנ"ל. ומחמת זה בעצמו קשה ביותר להנצל מהם אם לא כשהוא חזק בדעתו מאד שלא יוכלו להטותו בשום אופן מן האמת אז בוודאי יתגבר עליהם וכנ"ל:

EN:
And this is what our Sages of blessed memory said, which is brought in the Shulchan Aruch : that Gemara includes everything — Mikra and Mishnah etc. For Gemara — whose essence is the service of a talmid chacham — includes everything: Mikra , Mishnah , Talmud, Kabbalah, the secrets of the Torah, and all true and eternal good. For through the service of true tzadik talmidai chachamim , in truth to its truest, one will merit all good for eternity, as mentioned above.

Segment 19
HE:
אות כג וזה שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם. היינו מאחר שיש בכם זכות שמע ישראל דהיינו אמונת היחוד שהוא בחי' הביטול הנ"ל שוב אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תערצו וכו'. כי בוודאי הבחירה חפשיית ומי שהוא חזק בדעתו להסתכל תמיד על התכלית האמתי ולזכור באחדותו ית' שזהו בחי' שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד בודאי אין לו עוד להתירא משום אויב ושונאכי כולם יכרעו ויפלו לפניו מאחר שהוא חזק בדעתו להסתכל על התכלית אמתי אע"פ שהשונא עומד כנגדו להטותו מזה ח"ו וכמו שאמר דוד לגלית אתה בא אלי בחרב ובחנית וכו' ואני בא אליך בשם ה' אלקי מערכות ישראל אשר חרפת וכו' היינו כנ"ל. וכ" בזוה"ק שהחמשה חלוקי אבנים שלקח דוד הם ה' תיבות שמע ישראל וכו'ו כללם באחד וכו' ע"ש היינו כנ"ל שקשר עצמו באמונת היחוד ונכלל באחדותו יתב' בבחי' ביטול הנ"ל ועי"ז נצח את גלית שכל מלחמתו נגד ישראל הי' לדחותם ח"ו מאמונה הק' כ"ש ויתיצב ארבעים יום לבטל מק"ש כשרז"ל. וע"כ הי' באמת קשה מאדלהנצל ממנו כי מבעל בחירה קשה מאד להנצל עד שאפי' שאול המלך וכל גבורי ישראל הי' מתייראים ממנו אבל דוד המלך הי' גבור כ"כ עד שהי' חזק בדעתו שאפי' אם יעמוד גלית כנגדו בכל תוקף גבורתו הרעה ובכל מיני כלי זיין אעפ"כ לא יפול בדעתו ויהי' חזק בענין הביטול הנ"ל ע"כ חגר מתניו להלחם כנגדו בשם ה' עד שנצחו והפילו תחתיו באמת עי"ז וכנ"ל. וז"ש בזוהר הנ"ל אבל כיון דיתמסר בידא דשנאוי זעירין אינון דיכולין לאישתזבא ע"ש. נמצא שמבואר שם שנמצאים בעלי כח שיכולםי להנצל גם משונאים בני אדם רק שזעירין אינון כי בוודאי בעל כח כמו דוד המלך יכול להנצל גם משונא בעל בחירה וכנ"ל מאחר שהוא חזק בדעתו כנ"ל וכן כל מי שנלוה ונסמך על צדיק בעל כח כזה אינו מתירא משום שונא בעולם כי כמו שדוד הציל אז בכחו את כל ישראל כמו כן הוא בכל דוד ודור שהצדיק האמת שהוא בעל כח גדול יכול להציל את כל הנלוים אליו באמת מכל שונאיהם ורודפיהם כי אין הש"י שולח על שום אדם מניעות שלא יוכל לעמוד בהם כמבואר בדברינו כ"פ וכן מפורש בירמי' סי' כ' כי שמעתי דבת רבים וכו'. כל אנוש שלומי שומרי צלעי אולי יפותה ונוכלה לו ונקחה נקמתינו ממנו. נמצא מפורש שעיקר צעקת ירמי' על שהם מצפים עליו אולי יפותה ונוכלה לו וכו' היינו כנ"ל:

EN:
And this is the aspect of tzedakah . For the primary completeness of tzedakah is through emes . For the primary greatness of tzedakah is that one subdues his yetzer and gives his money to tzedakah . For certainly Hashem, blessed be He, could sustain the poor by Himself — and in His hand it is to impoverish and to enrich, and to take the wealth and give it to the poor, or to give wealth to all. And as our Sages of blessed memory said (in Bava Basra): "Rabbi Meir used to say: Here is a place for the litigant to argue — if the Holy One, blessed be He, loves the poor, why does He not sustain them?! Say to him: In order that we may be saved through them from the judgment of Gehinnom " etc.

Segment 21
HE:
אות כד ולבאר הענין יותר. כיכל היסורין שיש לאדם ח"ו הכל הוא מחמת חסרון הדעת דהיינו ע"י שאינו יודע בכל עת ורגע שהכל בהשגחה פרטיית ותולה בטבע כ"ש אדמו"ר ז"ל בסי' ר"נ מארז"ל בשעה שהקב"ה זוכר את בניו וכו' כי מי שיודעבדעת שלם שהכל מאתו ית' אין לו שום יסורים כי יודע שבודאי הכל לטובה וגם עי"ז בעצמו שיודע שהכל מאתו ית' עי"ז בעצמו יכול לבטל היסורין בכל עת שירצה. וזה מרומז בדבריו ז"ל מ"ש בסי' הא"ב (באות דעת ב) וז"ל דע כי לפי גודל ידיעת טבעי העולם כן נמסר ונשתעבד העולם תחתיו וליפכך היו האריות נכנעים תחת דניאל וכו' ע"ש היטב וכלמ"ש קודם לזה באות שלפניו ע"ש היטב כי שני המאמרים שבשני האותיות א' ב' הם קשורים ומחוברים זה בזדה כמבואר למבין. כי באמת אין שום טבע כי הטבע כי הטבע בעצמה היא השגחה כ"ש בסוף סי' י"ז בלק"ת כי הש"י מחי' ומקיים כל דבר כ"ש החכמה תחי' וכ"ש ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעת תהומות נבקעו וכו'. וז"ש רבינו ז"ל באות הנ"ל כי הטבע מתנהגת בידיעה והיא תחת יד הידיעה היינו כי עיקר חיות וקיום והנהגת הטבע של כל דבר הוא ע"י הידיעה שהוא חכמה ודעת הבורא ית' שמנהיג כל דבר בחכמתו כ"ש כולם בחכמה עשית וכנ"ל והצדיק האמת כמו דניאל שכל רז לא אניס לי' הוא נכלל עם דעתו בדעת הבורא ית' כי זהו שלימות הצדיקים הגדולים בני עלי' שהם מבטלין הצמן בכל עת עד שנכללים בדעתו ית' ועי"ז הם יודעים טבע של כל דבר היינו שיודעים עצם חיותו של הטבע של אותו הדבר שזה הדעת מחי' ומקיים ומנהיג אותו הדבר ואזי בודאי כפי ידיעתו זאת כן נמסר ונשתעבד העולם תחתיו וז"ש בדניאל אלקי שלח מלאכי' וסגיר פום אריוותא וכו' כי כל דבר יש לו מלאך הממונה עליו כי אפילו כל עשב ועשב ארז"ל אין לך כל עשב ועשב שאין לו מלאך המכה אותו ואומר לו גדל. מכ"ש כל מיני בעלי חים שהם גבוהים יותר מצמחים בודאי כל ברי' וברי' מכ"ש כל מין ומין של בהמה חי' ועוף יש לו מלאך ושר ממונה עליו שמשם מקבל חיותו כפי טבעו. נמצא שטבע של כל דבר מתנהג על ידי חמלאי הממונה עליו. וזה שאיתא בספרים שאלקים בגימ' הטבע כי אלקים בחי' מלאך שנקרא אלקים במקרא. שהטבע מתנהגת ע"י המלאך הממונה על כל דבר. להנהיגו בטבע זאת שיש לאותו הדבר והמלאכים הם שכליים כידוע. וכ"ש בהתו' חדי' ר"ש סי' ס"א והם מקבלים שכלם מגבוה מעל גבוה עד שמקבלים מאחדותו ית' שש םהכל באחדות בלי הבדל כ"ש באות הקודם שם. וע"כ הצדיק גבוה מהמלאכים כי גם במלאכים כתיב והחיות רצוא ושוב על שעולים ומתנשאים בכל פעם לשאוב חיותם שהוא הדעת מהיחיד קדמו ןיתב' והם שואבים דעתם שהו חיות משם ברצוא ושוב ועי"ז הם מחיין ומנהיגים כל דבר שהם ממונים עליוף. אבל המלאכים אינם בעלי בחירה והם מוכרחים לקבל ולשאוב החיות בכל פעם כפי התמנותו כפי מה שצריך להמשיך חיות לאותו הדבר שנתמנה עליו ואינו יכול לשנות בעצמו כלל. אבל האדם הצדיק שהוא בעל בחירה יכול לבטל עצמו מחיזו דהאי עלמא בבחירתו. ואזי עולה למקום שעולה ונכלל בו ית' ויכול לשאוב משם תורה בכל פעם שהוא החכמה והדעת שמחי' ומקיים ונהיג את כל העולם. כי באורייתא ברא קוב"ה עלמא ואזי יכול להמשיך החיות לכל המלאכים ולכל הדברים המתנהגים על יםד כרצונו כפי התורה והדעת ששואב מהביטול. וע"כ האדם גבוה מהמלאכים ומוש לעליהם ויכול לנהוג העולם כרצונו. וזה בחי' הנס של דניאל שכתב רבינו ז"ל שהי' ע"י שהי' יודע טבע האריה וכו' היינו כנ"ל שהי' מבטל א"ע באור הא"ס בכל פעם והמשיך משם דעת התורה שמשם כל כח וחיות והנהגת הארי' שהוא טבעו. כי גם המלאך שהוא השכל המנהיג את הארי' בטבעו. הוא יונק ומקבל מאותות התורה שהוא הדעת וכ"ש שם באות הקדום שכל הנבראים מרומזים באותיות התורה וכו'. וזהו בעצמו בחי' אלקי שלח מלאכי' וסגר פום אריוותא וכו'. היינו כי זה המלאך בעצמו שמנהיג את הארי' בטבעו אותו שלח הקב"ה לסגור פיהם. כי זה המלאך הוא בחי' שכל פרטי שמנהיג הארי' בטבעו. אבל דניאל בעוצם צדקתו זכה לשאוב דעת גבוה ממנו שכל דעת המלאך שהוא שכל פרטי הזה שממנוה על הארי' הוא מקבל ויונק ממנו. ע"כ בודאי הי' דניאל מושל עליו וע"כ נכנעו האריות לפניו:

EN:
For the primary greatness of tzedakah is that the money is in the hand of the wealthy person, and he could err in himself and think that the money is his. And when he believes in Hashem, blessed be He — that "the wealth and the honor are from before Him" — and does the will of Hashem, blessed be He, and subdues his evil yetzer and gives his money to tzedakah beyond his nature — this is the primary completeness of tzedakah . And as our Master of blessed memory wrote in the Torah " V'es ha'orvim " etc.: that one who gives tzedakah by his nature is not considered significant. For the primary tzedakah is in the aspect of the oreiv [raven] , which is by nature cruel etc.; see there.

Segment 23
HE:
אות כה נמצא שכל מה שהאדם מבטל א"ע בו ית' שעי"ז בורח מהיסורים ושואב משם תורה שעי"ז בורח מהיסורים אח"כ כנ"ל. עי"ז בעצמו הוא יכול לבטל היסורים לגמרי כנ"ל. כי הוא מושל על טבע היסורים בידיעתו שהוא התורה ששואב מהביטול וכנ"ל. אבל לפעמים מתגברים היסורים כ"כ עד שמבלבלים דעתו' ח"ו אינו יכול לשאוב התורה שהוא הדעת כראוי. ואזי יכולים היסורים לשלוט עליו ח"ו. וע"כ באמת מצינו בגדולי הצדיקים שהי' קוראים את היסורים על עצמם ואח"כ משלחים אותם כרצונם כשר"ל על ראבר"ש בב"מ. (וכן שמעתי ממנו ז"ל וכו' ע' בחיי מוהר"ן). וע"כ מי שיש לו יסורים או חולה בתוך ביתור צריך לבא להחכם שהוא הצדיק האמת כשרז"ל. כי לאו כל אדם זוכה לזה לשלוט על הטבע בידיעתו רק החכם הצדיק האמת שיכול לבטל עצמו כנ"ל. וע"כ כל פעולות הצדיק לבטל היסורים והחולאת הוא ע"י תפלה כי עיקר הביטול הנ"ל הוא בשעת התפלה וכנ"ל. וכן הנס של דניאל שניצול מגוב אריות ע"י ענין הנ"ל. הכל הי' ע"י ריבוי תפילותיו שהי' מרבה להתפלל עד שאפי' בעת שמסרו אותו על שמתפלל להש"י לא נניח את מקומו והתפלל גם אז כמפורש במקרא כי ידע שא"א להנצל מהם כ"א ע"י תפלה שהוא עיקר הביטול כנ"ל:

EN:
And therefore one who merits giving tzedakah in truth to one who is worthy of receiving — that is, to poor people who are kasher and worthy in truth — his reward is very great. For " tzedakah is weighed as the entire Torah," and the main thing is when it is in emes . For the primary bechirah is to subdue the left to the right. For the hold of the sheker is from the sitra di'smola [the Left Side] , which is the aspect of the taharah [a reference to the root of impurity as elucidated in LM I:51] , from which stems the chain of the hold of sheker , from which comes the primary bechirah , as is explained in the Torah "Rabbi Akiva said," as mentioned above.

Segment 25
HE:
אות כו וע"כ משה רבינו שהי' כחו גדול ביותר מהכל. ע"כ מצינו בו שגם כלי זיין לא שלטה בו כשרז"ל ומובא בפרש"י ע"פ ויצלני מחרב פרעה שנעשה צווארו כעמוד של שיש ולא שלטה בו החרב כי אע"פ שארז"ל שמכלי זיין שביד האדם קשהלהנצל כנ"לזהו בשארי הצדיקים. אבל משה שהי' גדול מכולם הי' יכול גם אז לבטל עצמו כראוי אפילו כשעמדו עליו בני אדם להרגו עם החרב. ועי"ז ביטל גם הכח של החרב שביד האדם וניצול ממנו. כי בודאי מאחר שיש כח כ"כ להאדם למנוא מחמת שהוא בעל בחירה. מכ"ש וכ"ש יש חכ להאדם הצדיק להנצל ממנו כי מדה טוב מרובה. והלא גם האדם הנרדף מהשונא הוא ג"כ בעל בחירה. רק שעיקר הפחד הוא מה שהשונא המונע מתגבר כ"כ עד שרוצה להחליש דעתו לרחקו מהאמת וכו' וכנ"ל. אבל כשהוא חזק בדעתו ומסתכל תמיד על התכלית לא יוכל לעמוד נגדו שום אויב וכנ"ל:

EN:
And all the money and the wealth are drawn from the aspect of the left, in the aspect of "from her left hand — wealth and honor" (Proverbs 3:16) . And therefore all the lies and deceptions are found more with money, as is seen tangibly. And as it is written, "A poor man makes a deceitful hand" (Proverbs 10:4) . And it is written, "For a morsel of bread a man will transgress" (Proverbs 28:21) . For money is drawn from the aspect of the left, from which stems the primary hold of the sheker and deception. And therefore the primary bechirah is with money the most.

Segment 26
HE:
ויש בענין זה הרבה לדבר. כי אפי' אם הוא קטן במעלה מאד ואינו מגיע לקרסולי של הצדקיים והיראים הקדמונים אעפ"כ כנגד זה צריך שידע שבודאי לא ישללח עליו הש, ישונא שיהי' מונע כזה שלא יוכל לעמוד נגדו, אם לא שרצונו ית' שימות על ק"ה והלא על זה מרוצה כ"א מישראל. אבל ע"פ רוב הוא רק נסיון אם יתחזק לעמוד בהאמת והאמונ ולא יפול מדעתו מחמת שהונאים וכשהוא חזק בדעתו כנ"ל ומסתכל תמיד על התכלית בודאי יוכל לעמוד נגדם וכנ"ל. והעיקר ע"י כח הצדיק האמת שהוא רבו שקיבל ממנו חידושי תורה האמתיים שנמשכים מהביטול הנ, לבמדריגה גבוה ונוראה מאד ועי"ז כולם יכרעו ויפולו לפניו. כי יאבדו הם ואלף כיוצא בהם ודבר ע' מדבגרי תורתו אל יתבטל וכנ"ל:

EN:
And as we see: most people lose their days and years through the pursuit of money. And as the prophet cries out, "Each man turns to his own way, each to his own gain, from every quarter" (Isaiah 56:11) .

Segment 28
HE:
אות כז וזהו אנכי אנכי הוא מנחמכם ב"פ אנכי היינו בחי' הביטול ברצוא ושוב. כי בשעת הביטול אז מתבטל באחדותו ית' ששם כולו טוב ואז ב ודאי מתבטלין הדינים והיסורים לגמרי כנ"ל. וזהו בח'י אנכי הראשון כיאז מתבטל ויודע שאין נמצא שום דבר כ"א אנכי ה' שהוא כולו אחד כולו טוב כנ"ל. אבל אח"כ כששב מהביטול וחוזרים היסורים ומתגברים ביותר. ואז מתנחם ע"י התורה ששואב מהרשימו כנ"ל. וזהו בחי' אנכי הב' לומר שאנכי אנכי הוא הכל אחד בחי' אני אני הוא. היינו אנכי ה' שהרגשת בשדעת הביטול אניכ הוא בעצמי. וזהו נחמתך בחי' אנכי אנכי הוא מנחמכם. כי אע"פ שאחר הביטול א"א לידע כמו בשעת הביטול. אבל הרשימו מאירה לדעת ואז הש, יכביכול מנחם אותו ע"י התורה ששואב משם ומודיע ומאיר בדעתו כי אנכי אנכי הוא מנחמכם. היינו אנכי בעצמי שהרגשת בשעת הביטול אנכי הוא בעצמי המחי' ומנהיג אותך גם עתה והוא מנחמכם כי כוונת הש"י בודאי לטובה ובודאי יבתטלו כל הדינים והיסורין וכנ"ל:

EN:
And therefore, this one who takes his money — where the primary hold of the sheker (which is the yetzer hara ) is — and subdues his yetzer and takes his money and gives it to tzedakah — through this he subdues the evil and the sheker that is held from the left more greatly, and subdues the left to the right. And this is the primary completeness of holiness — for which alone man was created, as is known. And therefore he is certainly considered as if he has fulfilled the entire Torah, for the sum total of the entire Torah is only to subdue the sheker and to reveal the emes — and this depends the most on money, which is the aspect of the left, as mentioned above.

Segment 29
HE:
וזהו שסייים שם ואנכי ה' אלקיך רגע היום וכו' ואשים דברי בפיך, ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ וכו'. היינו בחי' חידושי תורה ששואבין מהרשימו של הביטול. שעל זה נאמר לנטוע שמים וליסוד ארץ כי בוראים בהם שמים וארץ חדשים כ"ש בזוה"ק בהקדמה. וזהו ולאמר לציון עמיט אתה אל תקרי עמי אלא עמי מה אנא עבדי שמיא וארעא במלולא אף אתם וכו' כשדרז"ל. היינו שהפ' מנחמם ומחזקם שאין להם להתיירא כלל מאנוש ימות ומבן אדם חציר וכו' כי הלא הם מתים בחיהם. כיבכל יום האדם מת כ"ש במ"א ומחר יבוא ואיננו. אבל אתה זוכה לשאוב חידושי תורה מבחי' ביטול כזה שעל זה נאמר ואשים דברי בפיך וכו' לנטוע שמים וכו' היינו שע"י חידושי תורה אלו משנין הטבע כי בוראים שמים וארץ חדשים בתורתם ויכולים להנהיג הטבע כרצונם ע"י תורתם (וכ"ש מזה במ") ע"כ בודאי אין לך להתיירא כלל משום דבר ומשום בן אדם שהוא כמו עשב וחציר ממש. כי ע"י הסתלכות על התכלית שהואבחי' אנכי אנכי וכו' כנ"ל. עי"ז כל אויביך יכלו ויאבדו ע"י התורה שממשיכין משם שעי"ז כל הטבע נמסר בידך כנ"ל ותוכל לשלוט עליהם כרצונך וכנ"ל:

EN:
But the main thing depends on the emes — when his intention is toward the emes in its truest sense, and to do His will, blessed be He. Not for the sake of honor and arrogance, to boast and to aggrandize himself and to pursue and to insult the poor kasher people through this. As is common now — that they give only to the important and great people of the region, in order to receive honor and esteem through this. Or they give only to those who submit to them and do as they do, even if they are not worthy at all or are complete wicked ones. And to kasher and worthy people who do not flatter them and do not walk in their ways which are not good — not only do they not give to them, but they also pursue them and strive to cut off their livelihood and to swallow them alive, G-d forbid. If not for Hashem who saves the poor from one stronger than him etc.

Segment 31
HE:
אות כח ועתה ממילא תבין לסכור פי החולקים החותרים למצוא קשיות של הבל על דברי אדמו"ר זצ"ל. כאשר כבר נשמע שחרקו שיניהם על מאמר זה הנ"ל שכתב אדמו"ר ז"ל בספר הא"ב. דע שלפי גודל ידיעת טבעי העולם כן נכנע ונשתעבד העולם תחתיו וכו' כי הטבע מתנהגת בידיעה וכו' כי רצו להטיל מו בקדשים כאלו רבינו ז"ל מחזק את כח הטבע ומחליש ח"ו הנס של דניאל חלילה מחשוב כזאת על מוח קדוש ונורא כזה אשר יגע כל ימיו לסתור ולעקור דיעות רעות של חכמי הטבע. ולחזק בהתחזקות נפלא את האמונה כמבואר בספריו הקדושים למי שמעיין בהם באמת ובפרט בשיחותיו הק' ואיך יעלה על הדעת לחשוב עלי כזאת. אך באמת לא בדעת ידברו החולקים.ואבל יפצה פיהם כאשר תבין מדברינו הנ"ל הנאמרים באמת ובתמים כיכולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת:

EN:
And tzedakah like that is certainly nothing. And not only do they not rectify through such tzedakah , they also corrupt much, and it is considered a sin. As our Sages of blessed memory said on the verse, " Tzedakah exalts a nation, but the kindness of peoples is sin" (Proverbs 14:34) — because they give only to aggrandize themselves and to insult etc. For through such tzedakah , they strengthen the sheker even more, G-d forbid — because they support with their money the sheker . For the primary hold of the sheker is in the money, as mentioned above, and therefore the lies are found there the most.

Segment 32
HE:
כיאיך יעלה על הדעת שרבינו ז"ל כיוון במ"ש לפי גודל ידיעת טבעי העולם וכו' לידיעה הנבוכה של חכמי הטבע שכולם נבוכים בחכמתם כאשר רובם מודים בעצמם. ואיך יעלה על הדע תלכתוב זאת. כי הלא מעולם לא נמצא שום חכם. לא מהם ולא מישראל שיתפאר שע"י חכמתו שיודע הטבע של חיות רעו. שעי"ז יסגור פיהם בלי תחבולות וכלים. ומי פתי יהרהר על חכם עתיק מפורסם בעומק חכמתו הנשגבה כמו אדמו"ר הקדוש זצ"ל. שגם כל החולקים העצומים מודים עכ"פ שהי' חכם נפלא מאד. איך יעלה על הדעת שיכתוב דבר כזה אשר אין לו שחר לפי דעתם הרעה שרוצים לגלות פנים בתורתו הק' שאל כהלכה. אך באמת כל כוונתו במה שכתב לפי גודל ידיעת הטבע כן נשתעבד הטבע תחתיו. כוונתו על ידיעה אמתיית הנ"ל שידע שורש חיות הטבע של כל דבר בשורשו שזה עיקר ידיעת הטבע כי באל זה בודא יאינו יודע כלל את הבטע של הדבר. כי בודאי אין זה ידיעה כשיודע שטבע הארי' לכעוס ולהזיק. ובאיזדה דבר הוא מזיק וכו' כאשר ידוע להחוקרים בזה. כי עדיין אין יודעין שורש טבע הארי' מהיכן נמשך לו טבע זאת. וגם כל מהות הטבע בכל פרטיה אין יודעין. וע"כ בודאי ע"י ידיעתם א"א להנצל מהארי' ע"כ דעת לבנבון נקל שכל כוונת רבינו ז"ל הי' ע"פ דרך הנ"ל. וכמובן מדבריו הקדושים בעצמם במה שכתב באות הקדום. שכל הנבראים מרומזים באותיות התורה וכו' ע"ש היטב ותבין האמת לאמתו. ועיין בדברי רבינו הק' ז"ל בכמה מקומות אין מספר איך הוא מגנה חכמת הטבע. וקורא וצווח ככרוכיא להתרחק ממנה. ואיך יסתור ח"ו דברי עצמו. אך ערום יבין לאשורו שדבריו הקדושים בנויים על פי הדרך שכתבתי. וישרים דרכי ה' צדקים ילכו בם וכו'. וכשרז"ל על כל דבריהתורה זכה נעשה לו סם חחים לא זכה וכו'. ודבר אלקינו יקום לעולם:

EN:
And therefore many errors are very common among givers of tzedakah , as our Sages of blessed memory said: that it is not easy to merit giving tzedakah to the worthy. As our Sages of blessed memory said: "Perhaps you would say that anyone who comes to collect, may collect? The verse teaches, 'How precious is Your kindness, O G-d' (Tehillim 36:8) " etc. — for they are not easily found to merit [giving to] worthy ones; see there in the commentary of Rashi.