שבועות והל' כיבוד אב ואם ב שבועות והל' כיבוד אב ואם ב Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/5/7 Segment 2 HE: אות א לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא וכו'. וארז"ל שבין אם נשבע לשנותך את הידוע נקרא שוא ובין אם נשבע על דבר הידעו ופשוט שהוא כמו שהוא כגון על עץ שהוא עץ ועל אבן שהוא אבן, הוא גם כן שבועת שוא. ולכאורה הדבר תמוה מדוע יהי' חומר האיסור כששנשבע על דבר הידוע כמ ושהוא האמת הלא לא הוציא שום שקר מפיו. ומדוע כשנשבע על דבר שאינו ידוע ואפשר לטעות בו אין בו איסור שבוע' והזכרת ש"ש רק שלא ישבע לשקר. ועל דבר הידוע ופשוט יש בו איסור חמור כל כך אע"פ שנשבע על אמת. ולכאורה היה נראה להיפך כשנשבע אפלו באמת על דבר שאינו פשוט כ"כ ואפשר לטעות בו, יהיה בו איסור גדול כי אולי הוא טועה א"ע. ועל דבר הפשוט לא יהי' האיסור חמור כ"כ. ובאמת גזרה התורה הק' בהיפך מזה כי הנשבע על דבר שאינו ידוע אין בו איסור כשנשבע באמת רק שצריכין להתרחק גם מזה מחמת חומר שבועה אבל עכ"פ אינו עובר על לאו דלא תשא ח"ו, ולפעמים הוא מצוה לישבע באמת כמ"ש ובשמו תשבע. וכשנשבע על דבר הידוע כמו שהוא האמת הוא עובר באיסור חמור מאד על לא תשא שהוא לאו חמור מעשרת הדברות: EN: And even the impurity and the Sitra Achara [the Other Side] receive their life-force from this concealment. And when one attaches oneself to this hidden light, then the impurity and the Sitra Achara are nullified — for their entire life-force is only from the concealment and hiddenness, as this matter is explained elsewhere (in Likutay Moharan II, Torah 12). And the principle is that there, in the aspect of this hidden light, it is entirely good, and there one ascends from impurity to purity, as mentioned above. Segment 4 HE: אות ב אך הענין מבואר ע"פ מה שמבואר ומובן בכל דברי רז"ל ובפרט בזוהר הקדוש ובכתבים שעיקר שלימות האמונה הקדוש' הוא להאמין שהש"י רוצה בעבודת האדם בזה העולם אע"פ שא"א להבין זאת בשכל אנושי בשום אופן. אעפ"כ כבר גילו לנו אבותינו ורבותינו הק' מימות אברהם אע"ה ומשה רבינו שהאמת הוא כן וזה כלל ויסוד כל תורתינו הק'. וכמו מי שהואכופר במציאותו ית' ח"ו הוא כופר ומין ימ"ש, כמו כן אפילו אם אומר שמאמין במציאותו ית' וכופר בזה שאינו מאמין שהוא ית' חפץ בעבודתינו הוא ג"כ כופר ומין. כי לא תוהו בראה לשבת יצרה כי לא ברא הוא ית' את העולם שתהי' תוהו ובוהו כמו שהוא כ"א לשבת יצרה, ליישב אותה בבני אדם בני דעה שיכירו את גדולתו ומלכותו ויעבדו אותו בזה העולם המעשה דייקא כי היום לעשותם כתיב היום דייקא ולא למחר בעולם הבא. וזהו עיקר החילוק שבין ישראל לבין הכוים והמחקרים כמו ששמעתי מפי אדמו"ר ז"ל שהמחקרים חקרו בגדולת הבורא ית' עד שהשיגו כמו שהוא האמת שא"א להשיגו ולהבינו בשום אופן בשום מחשבה ודעת ושכל כי לית מחשבה תפיסא בי' כלל. אבל זה א"א להשיג ולהבין בשכלם איך שיעיך איזה מצוה ועבודה לעבדו ית' בהם כי זה א"א להם להשיג בדעתם כלל וזה עיקר כפירתם ומחמת זה הם רחוקים מהאמת כ"כ. כי עיקר אמונה השלימה הוא אמונת ישראל עם קדוש שזכינו לקבל את התורה הק' על ידי משה רבינו ע"ה שעיקר יסודה להאמין שאע"פ שהש"י מרומם ומנושא מכל העבודות של האדם אעפ"כ הואחפץ בעבודתינו כ"ש ואבית תהלה מגושי עפר וכו' רק שא"א להבין זאת בשכל: EN: And this is the aspect of the mikveh , which is the aspect of the hidden light, the concealed Torah, as mentioned above. And this is the aspect of a mikveh of forty se'ah , the aspect of the forty days in which the Torah was given — that is, in which the Torah was revealed from concealment to revelation. For the concealed Torah is the aspect of Binah, which is the aspect of forty, as is known. Segment 6 HE: אות ג וזה בחי' איסור שבועת שוא. כי אסור להזכיר ש"ש לבטלה מכ"ש לישבע לבטלה. כי עיקר שם ה' הוא התורה כי אורייתא שמא דקוב"ה. כי קודם הבריאה אין שייך שום שם להש"י כיהוא יתברך מרומם ומנושא בהתרוממות בלי שיעור מכל השמות הק' ומכל הכינויים שבעולם. רק מאהבתו את ישראל שצפה שיצאו מהם צדיקים נוראים כאלו שיכירו גדלו בזההעולם דייקא ע"י שיתגברו על יצרם ויכבשו את תאוותם ויעבדו אותו בכל כחם בתכלית מסירת נפש באמת לאמתו, בשביל זה האציל וברא ויצר ועשה את כל העולמות כולם מראש ועד סוף שעל ידם עשה לעצמו כביכול שם בבחי'ותעש לך שם כהיום הזה. כי עתה אחר הבריאה שייך לקרותו בשם הוי"ה או בשם אדנ"י על שהוא מהוה כל העולמו' ואדון לכולם וכיוצא בזה בשאר השמות והכינויים הק'. אבל כל השמות אינם נתגלים כי אם ע"י הצדיקים העובדים אותו באמת שעי"ז מקשרים הבריאה בקודם הבריאה שזהו עיקר בחי'יחוד השמות הק' ועי"ז הם מודיעים לנו אמתת שמותיו הק' ית'. ועיקר עבודת הצדיקים שזוכין עי"ז לידע ולהשיג שמותיו הק' ית' הוא דייקא ע"י שיש להם בחירהשזהו עיקר מעלתם על כל המלאכים ושרפים וכו' כידוע. ועיקר הבחירההוא מחמת שתיכף אחר הבריאה נתהוה אחיזת השקר כמבואר בהתורה אר"ע ע"ש. כי עיקר הרע והטומאה וההתנגדות הכל נמשך רק מאחיזת השקר שנתהוה אחר הבריאה. וע"כ עיקר מעלת ישראל והצדיקים הוא מה שמבררין האמת מהשקר הרע מהטוב שזהו בחי' יתרון האור מן החשך דייקא המובא בספרים, שדייקא ע,י שיש חשך יודעין ורואין יתרון האור כי אם לא היה חשך ושקר ורע וכו' לא היה יודעין מעלת האור והאמת והטוב וכו'. ורק זהו מעלת ישראל והצדיקים עלכל המלאכים וכל דרי מעלה. כי אף ע"פ שהמלאכים וכל דרי מעלה יודעים אמתת מציאותו בבירור גמור ועובדים אותו באימה וביראה גדולה הרבה יותר מבני אדם התחתונים אעפ"כ אין מעלתם גדולה כ"כ מחמת שאין להם נגדיית של השקר וע"כ אין להם בחירה. וע"כ ידיעתם אותו יתברך אע"פ שהוא אמתיית אינ נחשבת ידיעה כנגד ידיעת ישראל בפרט ידיעת הצדייקם האמתיי' שיודעין ומבינים גדולתו ית' ע"י בחירתם שהוא ע"י בירור האמת מן השקר וכו' וכנ"ל. ועי"ז דייקא משיגין ויודעין שמותיו הק' יותר מכל המלאכים. כי עיקר שמו ית' הוא נגדל דייקא ע"י שמבררין האמת במקום שיש אחיזת השקר שבשביל זה ברא את כל הבריאה והכל בשביל האדם שבזה העולם דייקא וכנ"ל: EN: And this is the aspect of the waters of the mikveh , which are the aspect of the waters of chesed [kindness] . This is the aspect of the aforementioned supernal chesed , the aspect of chesed chinam that was sustaining the world before the giving of the Torah — which is the aspect of the concealed Torah, through which one ascends from impurity to purity, as mentioned above. For water alludes to this aspect, for the waters preceded the world , as Rashi explained. This is the aspect of the aforementioned chesed chinam that preceded the world. For the chesed chinam through which the world was sustained before the giving of the Torah — this chesed preceded the world, for through this chesed the world was created. For Hashem created the world through gratuitous kindness, since there was as yet no merit and no deed through which to create the world — rather, He created the world through chesed chinam , in the aspect of "the world is built on chesed " (Tehillim 89:3) . And through this chesed He was sustaining the world as long as the Torah had not been given, for also then there was no merit, as mentioned above. Segment 8 HE: אות ד וע"כ אמר הש"י להמלאכים שקטרגו על בריאת האדם ונתקנאו בו, שהם אינם יכולים לקרות שמות לכל הברואים והאדם יודע. כמ"ש ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכו' וכמובא במדרש. כי כל השמות שלכל הברואים שקרא הוא כפי השגתו את שם ה' כי כולם מקבלים חיות ע"י שמותם משם ה' המחיה את כולם. וע"כ באמת קרא אז שם גם להש"י בעצמו כמ"ש במדרש שם ע"ש: EN: And this is the aspect of "the waters preceded the world" — that is, the aspect of the waters of chasadim [kindnesses] , the aspect of the aforementioned chesed that preceded the world — that is, the aspect of chesed chinam , as mentioned above. And this is the aspect of the waters of the mikveh, the aspect of the waters that preceded the world, concerning which it is said, "Let the waters be gathered from beneath the heavens" (Genesis 1:9) etc. — and this is the aspect of mikveh [literally: "gathering"] . For through these waters — the aspect of the aforementioned chesed chinam , which is the aspect of the concealed Torah, as mentioned above — through them one ascends from impurity to purity. Segment 10 HE: אות ה וע"כ כששלח הש"י את משה לישראל במצרים לקרבם לעבודתו ית' כ"ש שם בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים, אז תיכף שאל משה להש"י ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם כי הא בהא תליא. כי א"א לעבדו יתברך בעבודות ובמצות עד שיודעין משמו ית' וא"א לידע משמו ית' כ"א ע"י עבודתו ית' וע"כ באמת יש יגיעה גדולה להצדיקים. אבל הם מוסרים נפשם. באמת ושובירים כל תאוות עוה"ז בשבילו ית' קודם שזוכין להשיג איזהעבודה ומצוה. ועי"ז הש"י מרחםעליהם ומגלה להם שמותיו הקדושי' כפי עבודתם ועי"ז משיגין עבודת המצות ומודיעים לנו כמו אאע"ה שיגע כל ימיו עד שהשיג מצות מילה. ואחר כך בא משרע"ה והתייגע כ"כ עד שנתן לנו כל התורה והמצות. כי אע"פ שגם אברהם ידע מהם אבל לא זכה עדיין להודיעם לנו כי לא ניתנה התורה על ידו. וע"כ באמת השיג משה שמותיו ית' יותר מכל האבות כ"ש וארא אל אברהם וכו' באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם: EN: And this is the aspect of teshuvah , the aspect of a neder , the aspect of Yom HaKipurim [the Day of Atonement] when we say Kol Nidray [All Vows] . For neder , mikveh, teshuvah , and Yom HaKipurim are all one aspect — the aspect of alma d'asay [the World to Come] , when the hidden light of the seven days of creation will be revealed. And then His G-dliness that was concealed in every thing in the world will be revealed, and then they will perceive His G-dliness, blessed be He, from all things in the world: "And every creature shall know that You created it, and every being shall understand that You formed it" etc. And then the Sitra Achara will be nullified through this, since His G-dliness, blessed be He, will be revealed — for He, blessed be He, gives life to all of them. And then shall be fulfilled: "And the spirit of impurity I will remove from the earth" (Zechariah 13:2) . And then everything will be rectified, as mentioned above. Blessed be Hashem forever, Amen and Amen . Segment 12 HE: אות ו והכלל שעיקרידיעת שמו ית' אין זוכין כ"א הצדיקי' והם מודיעין לישראל לכל מי שחפץ להתדבק בהם. והם אין זוכין לזה כ"א ע"י שיש אחיזת השקר ואפשר לטעות שמשם עקיר כח הבחירה שעי"ז עיקר הכרת וידיעת שמו ית'. וזה בחי' איסור הזכרת ש"ש לבטל' וחומר איסור שבועת שוא אע"פ שנשבע באמת. כי אסור להזכיר שם שמים על דבר הפשוט וידוע לכל אע"פ שהאמת הוא כן כי אין זה רצונו ית' לישא את שמו בשביל לגלות האמת בפשיטות, לגלות ולהזכיר שמו ית' על דבר הפשוט וידוע לכל. כי עיקר התגלו' וידיעת שמו ית' הוא דייקא כשמבררין האמת מהשקר דהיינו כשנשבעין על האמת במקום שאין הדבר פשוט ויכולין לטעות שהוא להיפך, שם דייקא יש להזכיר שמו יתברך על האמת. אבל האמת הפשוט וידוע לכל אין להזכיר שמו ית' על זה. כי בשביל זה לא חפץ הש"י להודיע שמותיו יתברך למלאכים מחמת שהם יודעים האמת בפשיטות במקום שאין בו אחיזת השקר כי ידוע לכל דרי מעלה אמתת מציאותו ית'. רק בחר בישראל וצדיקים שהם ידעו שמותיו ית' מחמת שהם זוכין על ידי תוקף התגברותם על יצרם לברר האמת במקום שיש אחיזת השקר שזהעיקר הבחירה וכנ"ל: EN: And this is what is brought in the Midrash — that Moshe Rabbeinu, peace be upon him, wanted to enter Eretz Yisra'ail through the aspect of hataras nedarim [annulment of vows] , as our Sages of blessed memory said on the verse, "You have begun…" (Deuteronomy 3:24) [interpreting " hachiloisa " as related to " hatarah " — annulment, based on " lo yachail devaro " (Numbers 30:3)] . For the aspect of hataras nedarim is the aspect of the path to Eretz Yisra'ail , as mentioned above. As is explained in the aforementioned discourse: that all of the above is the aspect of the path to Eretz Yisra'ail — see there well. Segment 14 HE: אות ז וזה בחי' כלל עשרת הדברו' אנכי ה' אלקיך להודיע אמתת מציאותו ית'. ואחר כך לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, לאסור עבודות זרות שנמשך גם כן מחמת שאומרים שהש"י רחוק מהעולם וא"א לעבדו בעצמו כ"א כשמתלבש באיזה דבר שמזה נמשך טעות של כל הנתעים אחר ההבל של הע"ז כמובן בספרים והתורה הק' הבדילה אותנו מזה. וזה שנסמך לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא שמרמז להנצל גם מהטעות של הכופרים שכופרי' בכל העבודות שבעולם אפי' בעבודו' התורה והמצו' הקדושות של ישראל. כי אומרים שאין שייך אצלו יתברך עבודה כלל. וזהו בחי' האיסור לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא כי לא תהו בראה וכו'. כי אלו הכופרים הנ"ל הם בבחי' מזכירין ש"ש לבטלה. כי אפילו המודים על האמת כי מודים במציאותו ית' באמת אעפ"כ מאחר שכופרים בעבודת המצות של ישראל בזה העולם המעשה דייקא הרי הוא כאלו שמו יתברך שהוא כלל בריאת העולם הוא ח"ו לשוא ולהבל וכנ"ל. כי באמת עיקר הבריאה הוא רק בשביל הבחירה שעיקרה לברר האמת במקום שיש אחיזת השקר דייקא וכנ"ל. וזה שנסמך תיכף זכור את יום השבת לקדשו, ששת ימים תעבוד וכו' ויםו השביעי שבת לה' וכו'. כי כל הנ"ל כלול במצות שבת שהוא כלל כל התורה והוא שמא דקב"ה כמ"ש בזוה"ק. כי התורה הזכירה כ,פ אצל מצות שבת ששת ימים תעבוד וכו'. ולכאורה הוא מיותר כי הלא אין זה מצוה ששת ימים תעבוד, אך התורה הראה לנו בזה שא"א לזכות לקדושת שבת שהוא בחי' עלמא דאתי שהוא עיקר התכלית להכיר אותו ית' כ"א ע"י ששת ימים תעבוד וכו'. כי עיקר קדושת שבת בחי' עלמא דאתי זוכין דייקא על ידי שהאדם הוא בעוה"ז שכלול בששת ימי המעשה ששם אחיזת השקר. וצריך לעבוד בהם עבודות כמ"ש אשר בראאלקים לעשות, שהכל צריך תיקון כמ"ש במדרש החטים צריכין לטחון התורמסין וכו'. כי האדם נברא שיתקן ויברר כל הדברים ועיקר התיקון והבירור גם בגשמיות נמשך מבחינת בירור הנ"ל שהוא בירור הטוב מן הרע שעיקרו הוא בירור האמת מן השקר וכנ"ל ומשם נמשכין כל המלאכות והעבודות שבעולם. וע"כ צריכין לעשות הכל ע"פ התורה, ומי שעוסק בתורה בעצמה הוא בןחורין ופטור מכולם כי מברר הכל ע"י התורה בעצמה שמשם הכח של כל העוסקים במלאכה ומו"מ ולברר ולתקן ולא לקלקל ח"ו. ועי"ז דייקא זוכין לשבת שהוא התכלית כי דייקא מי שטרח בע"ש יאכל בשבת כי שבת הוא אמת כשארז"ל בחי' שמא דקב"ה שא"א לזכות לזה כ"א ע"י ששת ימי המעשה דייקא מחמת שיש בהם אחיזת השקר. וכפי מה שזוכה כ"א לברר האמת מהשקר בזההעולם שהוא בחי' ששת ימי המעשה כמו כן הוא זוכה להתכלית שהוא בחי' שבת וכנ"ל. וע"כ נסמך שבת לדיבור לא תשא לשוא וכנ"ל: EN: Based on the discourse "He placed a tent for the sun among them" etc. in Torah 49 [of Likutay Moharan] — see there the entire discourse. And the principle, in brief: that according to the fiery light of the heart of the Jewish person, it is impossible for the midos [attributes/character traits] to be revealed — for the fiery light of his heart is without end and without limit to his longing. And one must contract the hislahavus [fervent enthusiasm] so that there should remain in the heart a chalal [hollow space] , as it is written, "And my heart is hollow within me" (Tehillim 109:22) . And through the contraction of the hislahavus , one can come to the revelation of the midos — that is, to serve Hashem in gradual stages and in measured proportion, etc. Segment 16 HE: אות ח וזהו כבד את אביך ואת אמך למען יאירכון ימיך וכו' ודרז"ל לעולם שכולו ארוך וכו'. כי רז"ל אמרו טוב לאדם שלא נברא משנברא ואם כן קשה למה נברא, ופי' רבינו ז"ל (בלק"ת סימן ל"ט) שכפי פגעי העוה"ז בודאי טוב שלא נברא אבל בשביל התלכית בודאי טוב מה שנברא. כי א"א להנשמה להשיג התכלית בחי' שבת כי אם ע"י שעוברת בזה העולם המעשה וכו' ע"ש. וע"כ נסמך למען יאריכון ימיך אצל מצות כיבוד דייקא. כי יש שיקשה בעיניהם למה לו לכבד אביו ואמו בשביל שהביאו אותו לזה העולם הלא טוב לאדם שלא נברא משנברא וכאשר באמת הרבה בני אדם קובלים על ימיהם ואומרים למה נבראו מחמת ריבוי הצרות והיסורים שסובלים בזה העולם וכמ"ש אדם לעמל יולד קצר ימים ושבע רוגז. אך באמת בשביל התכלית שיזכה אפילו הפחות שבפחותי' והקל שבקלי' בודאי כדאי כל היסורים והצרות שסובל בזה העולם ואחר מיתה כי הכל כדאי בשביל התכלית (רק מי שהוא חכם אמת ורואה את הנולד הוא מיישב עצמו למה לו לסבול צער ויסורין הרבה בזה העולם בפרט אחר מיתה אם לא ייטיב את מעשיו ולסוף מה ישאר ממנו. הלא טוב לו שייטיב את מעשיו ויהי' ניצול ממרירות העונשים לאחר מותו וגם בזה העולם יהיה נקל לו ביותר לקבל פגעי העולם כידוע ואח"כ יזכה למה שיזכה עין לא ראתה וכו'. אבל עכ"פ סוף כל סוף גם התכלית המעט דמעט שיזכה הקל שבקלים עולה על כל הצרות והיסורים שסבל בזה העולם ואח"כ) ובשביל זה בודאי הוא מחוייב לכבד את אביו ואמו שהביאו אותו לעולם. מאחר שעל ידם יזכה לתכלית כזה שא"א לזכות אליו שום מלאך וכו' כי אם נשמות ישראל ע"י שהי' בזה העולם דייקא שיש בו אחיזת השקר כזהותאוות כאלה וכו'. וכנ"ל. נמצא שכל אלו הה' דברות מדברים מהתכלית שיזכה האדם בזה העולם דייקא כנ"ל. אך איך זוכין להגיע להתכלית שהוא בחי' שבת שמא דקב"ה להכיר אותי ית'. הוא ע"י שכופין את יצרו ומשברין תאוות עוה"ז וכנ"ל. וזהו בחי' כלל כל הה' דברות השניות שהם לא תרצח לא תנאף לא תגנוב וכו' שהם כלל התאוות הגדולו' שהם ניאוף ורציחה וכעס וגניבה ורמאות וחמדה שהוא כלל כל התאוות ובפרט תאות ממון. כי כשתכוף את יצרך ותהיה נשמר מתאוות עוה"ז הכלולים בהה' דברות אחרונות שכלל כולם לא תחמוד ולא תתאוה לשבר תאות וחמדת לבו, עי"ז תזכה להתכלית לידע ולהשיג שמו ית' שהוא בחי' שבת כנ"ל. וזהו בחי' לא תענה ברעך עד שקר שהוא כנגד דיבור זכור את יום השבת כשרז"ל. כי שבת הוא עיקר התכלית בחי' תכלית שמים וארץ כמ"ש בסימן הנ"ל שא"א להשיגו כי אם ע"י בחי' לא תענה ברעך עד שקר, דהיינו להיות נזהר מן השקר הנאחז בזה העולם ולברר האמת מן השקר דייקא. שע"י זה דייקא זוכין לשבת שהוא בחי' אמת שהוא שמא דקב"ה שהורא התכלית וכנ"ל. כי אל תענה ברעך מרמז שלא להעיד עדות שקר בבוראו כמו שפרש"י בשיר השירים בפ' תאמי צביה וכו' ע"ש. וכן הוא מרמז שלא להעיד עדות שקר על הצדיק האמת שנקרא רעך, כי רק הוא הריע והאוהב אמתי החושב על תכליתך הנצחי להטיב עמך בחנם בטוב אמתי ונצחי. והבעל דבר מתגרה בבני אדם למצוא עליו תואנות ועלילות שקר כדי להרחיקם מטוב אמתי מתכלית הנצחי שא"א לזכות אליו כי אם על ידו כידוע ומבואר בכל הספרים. ועל זה צעק דהמע"ה תאלמנה שפתי שקר הדובור על צדיק עתק וכו'. וזהו בחינת האזהרה לא תענה ברעך עד שקר שהוא כנגד זכור את יום השבת. כי עיקר קדושת שבת שהוא התכלית א"א לזכות אליו כ"א ע"י הצדיק שהוא בי' משה כמ"ש שם ע,פ לכו חזו וכו' בסימן הנ"ל ע"ש: EN: And through his good actions and midos , it is revealed that he accepts the complete yoke of the Kingdom of Heaven, etc. And this is the aspect of the creation of the worlds . For before creation, the light of the Holy One, blessed be He, was Ain Sof [infinite] . And the Holy One, blessed be He, desired that His kingship should be revealed, etc. And He contracted the or Ain Sof [infinite light] to the sides, and there remained a chalal panui [vacant space] . And within the vacant space He created the worlds, and they are His midos , etc. And through this, His kingship was revealed — and this is the primary purpose of creation, etc. Segment 18 HE: אות ט וזה בחי' אמת ואמונה וההיפך מהם שוא ושקר. שוא כנגד אמת שקר כנגד אמונה. ואפי' דבר אמת הידוע לכל בכלל שוא ואסור להזכיר שם שמים על זהכנ,ל. כי עיקר האמת כשמתחבר באמונ' בבחי' צדק כד אתחברת באמת איתעבידת אמונה. כי אמת הואדבר הברור שהכל יודעין שהוא כך. ואמונה הוא במקום שאין מבינים ויודעים הדבר בבירור בדעתו אדרבא השכל הפשוט מחייב להיפך רק שמאמינים בהאמת שהוא כך. וזה עיקר שלימות האמת וזה עיקר הגדלת שם ה' כי הדבר הפשוט אין זה שלימות האמת וכו' כנ"ל ועדיין צריכין לדבר בזה ולבאר הדבר בחסדו יתברך: EN: And this is precisely the aforementioned aspect. For so it is with every person: before he merits true service of Hashem, initially his heart yearns and burns intensely for Hashem with great hislahavus . And the light of this hislahavus in the heart is the aspect of ain sof , for there is no end and no limit to his longing. And even though his heart burns greatly for Hashem in truth, nevertheless this is not the tachlis [ultimate purpose] . For from the greatness of this hislahavus he cannot serve Hashem at all, due to the intensity of the hislahavus in his heart without end — to the point that he cannot do any good midah or any avodah . Therefore, one must contract this hislahavus and make a chalal in the heart — the aspect of "and my heart is hollow within me" — that is, to make a hollow space in the fiery light in the heart, through contracting the light to the sides. That is, one is compelled to contract the great hislahavus in the heart, and then a hollow space is made in the heart. And there, in that hollow of the heart, which is the aspect of the chalal panui — there his good actions and midos are revealed. For through the aforementioned tzimtzum [contraction] , through this he can serve Hashem in gradual stages and in measured proportion. And through this it is revealed that he accepts the complete yoke of the Kingdom of Heaven — which is the aspect of the revelation of His kingship, blessed be He, which is the ultimate purpose of creation, etc. See there in the aforementioned discourse and understand very, very well. For these are exceedingly deep matters — "deep, deep — who can find them?" (Ecclesiastes 7:24) . And this is the aspect of teshuvah , etc.; see there. Segment 20 HE: אות י וזה בחי' מעלת חידושי תורה. וזה בחינת חדי קב"ה בפלפולא. וזה בחי' ממרחק תביא לחמה וכשרז"ל דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר. וזהבחי' בכל יום יהי' בעיניך כחדשים שנאמר בכל התורה ואצל מצות ק"ש ביותר. וזה בחי'חדשים לבקרים רבה אמונתך. וזה בחי'מעלת הבעל תשובה שגדול מצדיקים גמורים כשרז"ל. וזה שצעק רק יוחנן על פטירת ריש לקיש לית את בר לקישא וכו' רבותא למימר סייעתא אף אנא ידענא דשפיר קאמינא: EN: And this is the aspect of nedarim . For in truth, this mitzvah of nedarim is a great wonder — that an Israelite person has the power to forbid that which the Torah permitted. And since the Torah permitted the matter, from where does a person have the power to forbid the matter upon himself? Therefore, in truth, nedarim are called pelios chochmah [wonders of wisdom] , in the aspect of "When a man shall express a wonder, to vow a vow" (Numbers 6:2) , [where the word for "express" ( yafli ) is related to peleh — wonder] , as is brought. Segment 21 HE: מכל זה מבינים שעיקר עבודה האמתיות הוא דייקא כשמוציאים ומבררין האמת ממקום שהיה נעלם ונסתם תחלה. ובחסדי ה' יתבאר לקמן כל זה: EN: However, the explanation is according to the above. For in every Israelite person there is "a portion of G-d from above" (Job 31:2) . And the essence of the G-dliness is in the heart of the Israelite, and because of the light of G-dliness in his heart — the aspect of "Rock of my heart" (Tehillim 73:26) — therefore he longs constantly for Hashem without end and without limit. And because of this, the fiery light of the Israelite person is the aspect of ain sof , for there is no end and no limit to his longing, as mentioned above. Segment 23 HE: אות יא וזהו שנסמך מצות שבת למצות כיבוד אב ואם כמ"ש איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו, כי עיקר מצות כיבוד הוא מחמת שתכלית שהוא שבת כנ"ל וע"כ ארז"ל אם אמר לך אביך חלל את השבת אל תשמע לו וכו'. כי כל עיקר מצות כיבוד בשביל התכלית וכנ"ל. וע"כ באמת כבוד רבו קודם לכבוד אביו כשרז"ל שאביו הביאו לעוה"ז ורבו מביאו לעוה"ב. כי גם כל מצות כיבוד הוא רק בשביל התכלית הנ"ל. רק מחמת שא"א לזכות להתכלית כי אם ע"י שבאים לעוה"ז ע"י אב ואם דייקא ע"כ צריכין לכבד אותם כנ"ל. אבל עכ"פ עיקר הוא התכלית על כן שבת וכו' וכבוד רבו שמביאו לעולם הבא בודאי קודם: EN: And behold, according to the intensity of his fiery light which is without end, the 613 mitzvos of the holy Torah are not sufficient for him. For the light of his hislahavus yearns and longs and pines to be attached and included in Hashem always, forever and ever, and that he should not turn himself to any worldly thing at all — not even to any permitted thing — but that he should always be attached to Hashem without a moment's pause whatsoever. But in truth, this is impossible in any way, for if so, he would become nullified from existence and his selfhood would not endure at all, and the world would be destroyed, G-d forbid — and Hashem desires the continued existence of the world. Segment 25 HE: אות יב וזהו ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך, עיין פרש"י כששמעו סוף דברך כבד וכו' הודו על ראש דברך שהוא אמת כי עיקר שלימות התגלות האמ תהוא בסוף בבחינת טוב אחרית דבר מראשיתו וכו'. וזה בחי' השומר אמת לעולם וכתיב ואמת ה' לעולם בחי' שפת אמת תכון לעד כוננת לא כתיב אלא תכון שבסוף לעתיד יתגלה האמת (כ"ש בזוה"ק ומובא בדברינו במ"א ע"ש). כי בראשית הדבר א"א לגלות האמת בשום אופן וזה עיקר הבחירה מה שאין הש"י מגלה להאדם האמת מיד. כמו למשל התינוק אם היה יודע עוצם המעלה שרוצים אביו ורבו לזכותו במה שלומדים עמו בודאי היה רץ להחדר על ידיו ועל רגליו, אך מחמת שלפי דעתו אינו רואה אמתת המעלה שיזכה ע"י הלימוד ע"כ הוא בורח מבית הספר. וכן אפילו הגדול יותר אם היה רואה בעיניו תענוגי עוה"ב מה שיזכה ע"י עזיבת העבירה וע"י עשיית המצוה בודאי היו הכל בורחים מן העבירה ורצים אל המצוה. ואפי' גוף התאוה שבא ע"י רתיחת הדמים היה מתבטל אם היה רואה בעיניו חלק מאלף מתע וגי ושעשועי עוה"ב. כי גם בעוה"ז רואים בחוש שגם התאוה הגדולה מתבטלת כשרואה תאוה גדולה מזה כגון למשל אם היה רואה שיוכל לחטוף מיד אלף אדומים מכ,ש יותר בודאי אפ' אם היה אוחז באיזה תאוה שהוא היה משליכה והי' רץ בכל כחו לחטוף הון רב כזה. מכ"ש אם היה רואה הון עתק מכ"ש וכ,ש אם הי' זוכהלשמוע חלק אחד מאלף ורבבה מקול הניגון שיתער לעתיד וכו'וכו'. אך עיקר הבחירה הוא מחמת שאין רואים האמת בתחילתו אדרבא כפי פשטיות קטנות דעת האדם נדמה לו באמת שזהו תענוג לאכול ולשתות וכו' ועבודת ה' הואיגיעה. וזהו עיקר נסיונו שצריך לסבול יגיעות בשביל עבודת ה' מחמת שאין רואה האמת. ועי"ז דייקא יזכה לבסוף שיתגלה לו האמת שאדרבא זהו עיקר התענוג והתכלית לעבוד את ה'. אבל בתחילתו בהכרח שיהיה נעלם ממנו קצת האמת כדי שיסבול צער וגייעה והייה לו בחירה. ועי"ז דייקא יקבל השכר טוב שהואהתגלות האמת לאמתו שהוא עיקר קיבול השכר כי לפום צערא אגרא: EN: Therefore one must necessarily contract this fiery light and serve Hashem in gradual stages and in measured proportion. And this is the aspect of the general principle of the entire Torah — that we are cautioned not to deviate from the path of the holy Torah, to the right or to the left. For even to the right it is forbidden to deviate from the straight path of the holy Torah — that is, to add and increase beyond the mitzvos of the Torah. This, the aspect of veering to the right, is also forbidden to us, as it is written, "You shall not add to the matter, and you shall not subtract from it" (Deuteronomy 4:2) . For according to the intense hislahavus of the Israelite person, he would yearn to add upon the mitzvos of the Torah. But the holy Torah warned about this with the prohibition of bal tosif [do not add] . For when one adds upon the Torah — even if his intention is for the sake of Heaven — nevertheless he deviates from the straight path and damages the holy tzimtzum , which is the primary sustenance of the worlds. And then it is the aspect of ain sof — the aspect of excess light ( ribui or ) — which causes, G-d forbid, sheviras hakailim [the shattering of the vessels] , the destruction of the worlds. Segment 27 HE: אות יג וכן בכל הידיעות וההשגו' קטנות וגדולות א"א להשיג האמת מיד כי אם ע"י יגיעות גדולות. כי כל הקשיות שקשה לכמה בני אדם על הנהגת הש"י וכן מה שקשה על הצדיק האמת ובפרט הקשיות של החכמים בעיניהם ושל המחקרים הכל הוא מחמת האמת שלהם. כי בודאי גם המחקרים הגדולים מתאוים אל האמת כי זהכלל גדול שעיקר החכמה הוא להשיג אמתת הדבר כמו שהוא. כגון לידע תהלוכת הדמים שבאדם כמו שהוא וכיוצא בזה בשאר החכמות. אבל קשה מאדמ אד להשיג האמת אפילו בלימודיית וטבעיית כאשר הם מודים בעצמם מכ"ש וכ"ש בעיונית שהוא חקירות אלקות, וכל הקשיות שמקשין הכל מחמת שכפי האמת שבדעתם נדמה להם שראוי להיות בהיפך. אבל איש בער לא ידע שמאד עמקו מחשבותיו ית' וא"א בשום אופן להשיג ולהבין בשכל אמתתו והנהגתו ית' כי אם ע"י אמונה כשמתחברת באמת, שזה א"א לזכות כי אם על ידי צדיקים אמתיים שהם בבחי' משה ואבות העולם ששיברו תאותיהם בתכלית עד שפירשו עצמן מתאות עולם הזה לגמרי עד שהשיגו והכירו אמתתו באמת וזכו להכניס דרכי האמונה בנו: EN: And also, the primary yetzer hara [evil inclination] , and all the desires, and all the sins, G-d forbid, come from this. For it is known that all the klipos — which are the desires and the sins — all come from sheviras hakailim , which occurred through excess light, as is known. And this is the aspect of "They ascend to the heavens, they descend to the depths" (Tehillim 107:26) — for sometimes a person burns for Hashem beyond his level, and this is the aspect of "they ascend to the heavens." And when he does not merit contracting the light according to his level, through this "they descend to the depths," G-d forbid — for through this he falls afterwards greatly, G-d forbid, for this is the aspect of excess light, etc., as mentioned above. Segment 29 HE: אות יד וע"כ מי שרוצה לזכות לחיים נצחים א"א לו לזכות כי אם ע"י אמונה וכנ"ל. ולאמונה זוכין ע"י אמת בבחי' צדק כד אתחברת באמת וכו.' היינו אם ירצה להסתכל על האמת לאמתו יבין שראוי לו להאמין האמונה האמתיית בה' ובמשה עבדו ובצדיקי וכשרי אמת שבכל דור. כי עצם האמת בודאי א"א להשיג בדעתו הפחותה, אדרבא נדמה לו להיפך מחמת שהוא משוקע בתאוותיו ובעוה"ז ובכבוד ונצחון כ"כ. אך אם יטה דעתו אל האמת לאמתו ויחזיר פניו קצת מתאוות עוה"ז וישםי לבו באמת לחשוב על תכליתו הנצחי, יאיר ה' עיניו ויראה ויבין היכן האמת (כמבואר מזה במ"א). כי אמונה הוא רק במה שאינו מבין כי מה שמבין בדעתו אין זה אמונה וא"כ מהיכן יבוא לאמונה אך הש"י מרחם על עמו ומאיר לישראל דרכי האמונה באופן שיש להם כח לבחור בהאמתואמונה אם ירצו. אבל אינו מגלה בתחילה האמת בשלימות כדי שיהיה בחירה, רק מאיר האמת קצת באופן שיהי' כח להאמין למי שירצה להסתכל על האמת לאמתו כמו בתחיל' התקרבות ישראל להש"י ע"י משה רבינו שגילה אלקותו על ידי כל האותות והמופתים הנוראים שעשה משה לעיני כל ישראל, ועי"ז בודאי היה להם כח להאמין וכמ"ש וירא ישראל וכו' ויאמינו בה' ובמשה עבדו וכו'. ואעפ"כ הניח להם אח"כ מקום לטעות ע"י כמה הנהגות שהתנהג עמהם בחכמתו העמוקה באופן שיהי' להם נסיון ובחירה כמו אחר קי"ס שהלכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ואז התלוננו הרבה וכן במן ושליו וכו' שלא נתן להם תיכף ומיד. והכל בשביל נסיון ובחירה כמ"ש ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וכו' למען נסותך וכו'. וע"כ באמת רבים נכשלו וחלקו על הש"י ועל משה. והכשרים והצדיקים האמינו בה' ובמשה שבודאי ישרים דרכיו ית'. כי בודאי היה יכול הש"י ליתן להם המים והמן וכו' מיד, רק כל מה שסיבב עמהם הכל היה בשביל הבחירה וכנ"ל. ומי שהיה רוצה להסתכל על האמת היה רואה בעיניו עין בעין שראוי לו להאמין בה' ובמשה מאחר שראו אותות ומופתים נוראים כאלה והתגלות התורה כזה וכו'. ואם שקשה כמה קשיות ותמיהות על הנהגתו על זה צריכין להשלילך שכלו וולהאמין כי א"א להשיג אמתת השכל של הנהגותיו יתברך מידו כנ"ל. אבל המתלוננים המבקשים תואנה, חלקו על הש"י ועל משה ע"י קשיות כאלו. כי מחמת תאותם ונצחונם וכבודם הקשו קשיו שא"א להשיבם ולא רצו לסמוך על אמונהשנעשית ע"י הסתכלות על האמת לאמתו וכנ"ל: EN: And therefore, most often a person falls into sins through the excess mitzvos and stringencies of the ba'al davar [the Adversary] , who increases stringencies and demands upon him excessively, and entices him with mitzvos of his own [devising] , and clothes himself in mitzvos — and afterwards brings him to sins, G-d forbid. For the excess of stringencies and demands — this is the aspect of excess light that causes sheviras hakailim , G-d forbid, as mentioned above, from which all the sins are drawn, G-d forbid, as mentioned above. And this is the aspect of "Do not be overly righteous, and do not be overly wicked" (Ecclesiastes 7:16) — for the one depends on the other: one must be careful not to be overly righteous, so that he does not become overly wicked, G-d forbid, through this, as mentioned above. Segment 31 HE: אות טו וכן הוא בכל דור ודור שמקשין על הצדיק קשיות שנדמה להם לקשיות גדולות ורוצים להבין הכל תיכף בדעתם. והכל מחמת תאותם הרעות בפרט תאות הכבוד והנצחון ואינם חסים על עצמם לחשוב על תכליתם הנצחי. כי מי האיש החפץ חים ומסתכל על תכליתו הנצחי יבין בודאי האמת שראוי לו להאמין בהאמת ע"י כל התגלות התור' הנפלאה וכו' שגילה מה שא"א בשום אופן בשכל אנושי להשיג, למי שירצה לשום לבו אליהם החיטב ולהסתכל על האמת לאמתו. רק מה שמעקמין לבו בכמה קשיות ובפרט ע"י ריבוי המחלוקת הכל בשביל בחירתו. כי יכול להבין לפי מעשיו אם ראוי לו להתקרב בנקל למקום חיותו הנצחי ע"כ מרחקין אותו ע"י מחלוקת וקשיות כאלה. והבחירה בידו אם ירצה להסתכל על האמת יבין היכן האמת ויתחזק באמונה על הקשיות והעקמימיות שבלבו ויזכה לאמונה שלימ' בבחי' צדק כד אתחברת באמת איתעביד' אמונה. ואם ירצה ההיפך הרשות בידו וכל הרוצה לצאת יצא והצדיק ואנשיו האמתיים לא יפסדו ולא יחסרו כלום. ואם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא. וכמ"ש על פסוק אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין עיין שם בסימן ה' בהתורה בחצוצרות: EN: And this is the aspect of the sin of Adam HaRishon . For the primary sin was through the aspect of excess light that causes sheviras hakailim , G-d forbid. And therefore the beginning of the Serpent's counsel was through this: that he came to Chavah and said to her, "Indeed, did G-d say, 'You shall not eat of any tree of the garden'?" (Genesis 3:1) . He wanted to mislead her through the "mitzvos" of the yetzer hara , and he asked her whether Hashem's command was not to eat from any tree of the garden — for surely this would be fitting for you, not to eat at all, given the greatness and exaltedness of His, blessed be He — and how could you eat anything at all?! Segment 33 HE: אות טז וזה בחי' חטא המרגלים שנתן להם הש"י מקום לטעות על שרצו לחקור יותר מדאי כשרז"ל, אני אמרתי להם שהיא טובה והם לא רצו להאמין וכו' חיך שאני נותן להם מקום לטעות וכו'. כי א"י היא עיקר בחינת אמונה כמ"ש במ"א והם רצו לראות בעיניהם מיד איך באין לא"י. ולא רצו לסמוך על אמונה אף על פי שכבר ראו אותות ומופתים נוראים ונפלאים כאלה. אעפ"כ אמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וכו' כי רצו לראות ולהבין האמת מיד. ע"כ נתן להם הש"י מקום לטעות וגרמו בכי' לדורות עד היום שמתארך הגלות עי"ז. ועיקר הגאולה תלוי' בזה כי כן דרך הש"י שהוא עוסק ברחמיו לקרב את האדם בכמה דרכים. אך אעפ"כ הוא מניח לו מקום להסתפק קצת בשביל נסיון ובחירה. וכשמתחזק באמונה שלימה ע"י שמסתכל על האמת על כל החסדים שעשה הש"י והאיר בו מרחוק רמזים בכמה דרכים להודיעו היכן האמת בודאי יזכה לכל טוב אמתי ונצחי. אבל אם ירצה לבקש תואנות לפרוש נותן לו הש"י מקום לטעות יותר ויותר. וצריך אח,כ יגיעות גדולו' ועצומות מאד ביטותר קודם שיזכה אל האמת וכולי האי ואולי. עד שיכול לפטור מן העולם ולא יזכה אל האמת ויצטרך לסבול מה שיסבול ולהתגלגל בכמה גלגולים עד שיבוא להתקרב אל האמת, שהיה בידו לזכות בו עתה על ידי נסיון קל להשליך תאות הכבוד והנצחון ולהסתכל על האמת לאמתו וכנ"ל: EN: And because he implanted in them such doubts — that it would be fitting not to eat at all — even though he did not achieve his full intent, he nevertheless achieved something partial. For through this, Chavah responded to him in error, and erred herself, and said, "Of the fruit of the trees of the garden we may eat, but of the Tree of Knowledge… G-d said, 'You shall not eat of it and you shall not touch it'" (Genesis 3:2–3) etc. — and she added to the command. And as soon as she added even a little upon the command, immediately the deed of the Samech Mem [i.e. the Satan] succeeded. For immediately through the addition, she departed from the measured proportion and came to the aspect of excess light that causes etc. And through this he pushed her until she touched it. And through this they came to what they came to — and it was all only through the addition of the Serpent and of the woman, as mentioned above. Segment 34 HE: וזה שהקפיד עליהם הש"י ואמר למשה עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו. הנו כנ"ל כי הלא כבר התחלתי להאיר להם האמת ע"י כל האותות אשר עשיתי בקרבם ועדיין אינם מאמינים מחמת הקשיות שלהם שרוצים להבין ולראות הכל מיד וכנ"ל. ע"כ גזר עלם אז הגלות והחורבן שנמשך עד הנה שיצטרכו להתנסות בכל דור ודור בענין זה שמי שירצה להסתכל על האמת ע"י כל מה שכבר התחיל הש"י להאיר בו יוכל להבין היכן האמת ויתחזק באמונה על כל מה שאינו יכול להבין ולהיפך להיפך כנ"ל. ובזה תלוי' עיקר הגאולהכי עיקר הגאולה תלוי' באמונה כמ"ש תבואי תשורי מראש אמנה היינו כנ"ל. והבן היטב אם תרצה לחוס על חייך הנצחיים: EN: And similarly, the primary sin itself was also this, as is brought — for Adam HaRishon gazed above his level, and this was the essence of his sin, and through this came all his blemishes. Therefore, immediately at the beginning of the giving of the Torah, Hashem warned Moshe several times: "Go down, warn the people, lest they break through to Hashem to ascend" (Exodus 19:21) etc. — and this is the aspect of excess light, burning for Hashem beyond measure, which is the aspect of breaking-through, as mentioned above. For Hashem knew that because of the great revelation of G-dliness that was occurring then, certainly their desire would be very intense to ascend to Hashem and to be included in Him with longing without end — to the point that they could come to the aspect of breaking-through, G-d forbid, the aspect of excess light. Therefore He warned them greatly about this. As our Rebbe of blessed memory wrote elsewhere (Torah 72): that there is a great yetzer hara when one begins to draw close to Hashem — that is, that the yetzer hara incites him to break through to ascend to Hashem, and this is the aspect of "lest they break through," etc. — see there. Segment 36 HE: אות יז וכן האדם בעצמו אפילו כשזוכה להתקרב אל האמת על ידי תוקף אמונתו כנ"ל צריך ג"כ שיהיה לו אמונה בעצמו שזהו ג"כ בכלל אמונת חכמים כמ"ש בהתורה חדי ר"ש (בסימן ס"א). כי הרבה מתרחקים ע"י ריבוי הקשיות שקשה להם עליהם בעצמן שרואים שזהו כמה שחותרים להתקרב להש"י וכבר סבלו יגיעות קצת ובזיונות רבות בשביל האמת ואף עפ"כ עדיין הם רחוקים כמו שרחוקים. וכל זה מעשה הבע"ד שחותר עליהם לרחקם יותרו כבר דברנו בזה הרבה אך עדיין צריכים למודעי, לידע ולהודיע שא"א להאדם בשום אופן בזה העולם שידע היכן הוא אוחז כמו ששמעתי בשמו ז"ל. וזה מעיקרי הנסיונות שלו מה שאינו יודע היכן הוא עומד ואוחז. כי אם היה רואה ויודע מה שזוכה גם עתה על ידי כל תנועה העתקה שמנתק עצמו מרע לטוב אפי' תנועה בעלמא, בודאי היה רץ בכל כחו לעבודת ה' ולתורתו והיה צדיק גמור. אבל היה מתבטל בחירתו כי עיקר הבחירה מה שאינו רואה ויודע מה שעושה ומתקן לפי מקומו ושעתו. על כן צריכים גם בזה להתחזק באמונה לידע ולהאמין בדברי רז"ל שאין שום תנועה טובה נאבדת כללף. כי לית רעותא טבא דאיתאביד; וסוף כל סוף לא ישאר ממנו רק מה שחטף איזה טוב בכל יום ויום מימי חייו. ובודאי כל המרבה הרי זה משובח אבל אעפ"כ אטו מאן דלא יכיל למיעבד כולא מצוה פלגא מצוה נמי לא ליעבד. וכל ההתרחקות של בניאדם מחמת רעיונים ומחשבות ובלבולים כאלה, הכל מחמת בחי' הנ"ל מחמת שרוצה להבין האמת תיכף ומיד. אבל המאמין לא יחיש וצריכין להמתין הרבה הרבה עד שיזכה להשיג ולהבין אמתת דרכיו ית'. כי ישירים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם בם ופושעים יכשלו בם וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי כי גבהו שמים מארץ וכו'. כי עיקר התגלות האמת הוא בסוף וכנזכר לעיל: EN: And therefore, even though they were careful with the commandment of the boundary and did not break through to ascend further — nevertheless, because the giving of the Torah was with a great revelation, with thunders and lightnings, etc. — through this they afterwards came to what they came to, and they stumbled through the Airev Rav [the mixed multitude] in the blemish of the Aigel [the golden calf] . As Rashi explained on the verse, "And no man shall ascend with you" (Exodus 34:3) : the first [tablets] , because they were with clamor and commotion, the evil eye held sway over them — there is nothing finer than modesty. That is, as mentioned above: the first Tablets, because they were with great noise and with an exceedingly great revelation — therefore they could not endure, for it was the aspect of excess light. And therefore they came to a great sin through this, and the Tablets were shattered. Therefore the second [Tablets] were given in silence — and this is the aspect of greater tzimtzum . For one must be very careful to contract the light in gradual stages and in measured proportion, as mentioned above. Segment 38 HE: אות יח וזהו הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים כי אפי' הגוים וכל האומות ראוי להם להודות בו ית' ולהללו ולשבחו, ואם תאמרו מהיכן נבא אל האמת להתקרב אליו ית' להללו ולשבחו מאחר שא"א להשיג ולהבין דרכיו וקשה לנו קשיות הרבה כאלה. על זה משיב דוד כי חסדו גבר עלינו, כי כבר גבר עלינו חסדו כ"כ שזכינו לראות אותות ומופתים נוראים כאלה והתגלות תורה כאלה על ידי כל הצדיקים שהיו בכל דור ודור עד הנה ע"י כל זה ראוי לכם להסתכל על האמת ולהבין כי צדיק ה' רק שא"א להבין כל דרכיו בשכל. ולהתחזק באמונה שלימה וכנ"ל כי ואמת ה' לעולם, כי עצם האמת א"א להשיג ולהבין מיד רק בסוף יתגלה האמת ע"י תוקף האמונה כנ"ל כי אמת ה' לעולם דייקא וכנ"ל. ע"כ ראוי גם לכם להתחזק באמונה שלימה אם תרצו להסתכל על האמת וכנ"ל: EN: And this is the aspect of the construction of the Mishkan [Tabernacle] , which was commanded after the incident of the Aigel . For since the primary sin was through the aspect of excess light, as mentioned above — therefore they were compelled afterwards to build the Mishkan and its vessels, which comprised many colors [ gvanin sagiyin ] . For all of this was the aspect of tzimtzumim — to contract the drawing-down of the revelation of His G-dliness. For every vessel and every component of the Mishkan and the priestly garments were all aspects of holy contractions to receive the light in gradual stages and in measured proportion — and this is the primary rectification, as mentioned above. And therefore, every time they were commanded regarding the work of the Mishkan, they were first commanded regarding Shabbos, as it is written, "My Sabbaths you shall keep, and My Sanctuary you shall revere" (Leviticus 19:30) . For Shabbos is the aspect of the revelation of Oraysa d'Asika Sesima'ah [the Torah of the Hidden Ancient One] , which is revealed through the rectification of the aforementioned tzimtzum — and this is the aspect of the construction of the Mishkan, as mentioned above.