קידושין ג
קידושין ג
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/6/16

Segment 2
HE:
אות א על פי התורה אשרי העם השגחה בליקוטי הראשון (סימן יג') וכולי עיין שם, והכלל לעניננו שעל ידי צדקה על ידי זה משברין תאוות ממון בבחינת רוחא ניחית לשכך חמימא דלבאי, וכד נחית השאי רוחא לבא מקבל לי' בחדוה דנגונא דליוואי וכולי. וכשמשברין תאוות ממון על ידי זה נמשך חסד שהוא בחינת התגלות משיח, בחינת ועושה חסד למשיחו וכולי, ועל ידי החסד הזה זוכין לדעת שהיא בחינת בנין בית המקדש וכולי. ועל ידי זה זוכין להמשיך תורה בחינת התגלות התורה של לעתיד לבא שהוא אורייתא דעתיקא סתימאה לאתגליא לעתיד לבא וכולי, כי עיקר התגלות התורה בא מיחודא דקודשא בריך הוא ושכינתי' כמו שכתוב: שמע בני מוסר אביך_דא קודשא בריך הוא, ואמך_דא כנסת ישראל ויחודם על ידי העלאת נפשות ישראל בבחינת מים נוקבין והחכם יכול ליקח הנפשות ולהעלותם בבחינת מים נוקבין בבחינת ולוקח נפשות חכם, ועל ידי היחוד הזה נולד התורה. וכשעולה החכם עם הנפשות בבחינת עיר גבורים עלה חכם, על ידי זה ויורד עוז מבטחה, נמצא שעיקר לקיחת וקיבוץ הנפשות הוא על ידי הדעת והחכמה בחינת ולוקח נפשות חכם, ועל ידי זה מעלין הנפשות בבחינת מים נוקבין וממשיכין הולדת התורה שנולד על ידי יחוד קודשא בריך הוא ושכנתי' שנעשה על ידי הנפשות. וכל זה זוכין על ידי הצדקה שעל ידי זה משברין תאוות ממון, ועל ידי זה נמשך החסד ועל ידי החסד נמשך הדעת, ועל ידי זה הדעת יכולין ליקח נפשות וכולי ולייחד קודשא בריך הוא ושכינתי' ועל ידי זה נולד תורה בחינת התגלות אורייתא דעתיקא סתימאה וכולי כנ"ל וכמו שכתוב היטב, וזה בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה וכולי עיין שם:

EN:
And this is the aspect of David the King , peace be upon him, who is the aspect of Mashiach. He constantly prayed for life, as it is written: "You will make known to me the path of life" , etc. and the like — for he needed to rectify the blemish of the drops of the mind of the sons of Yehudah, as mentioned above.

Segment 4
HE:
אות ב וזה בחינת קידושי כסף ששיעורם פרוטה, כי הפרוטה כסף שנותן לה בשביל קידושין על ידי זה ממשיך בחינת הארת הצדקה ששיעורה גם כן פרוטה, כי באמת פרוטה של קידושין ופרוטה של צדקה הם בבחינת אחת. כי זה ידוע שהמשפיע והמקבל שהם הנותן הצדקה המשפיע, והעני המקבל הם בחינת איש ואשה שהם גם כן בחינת משפיע ומקבל, כי האשה יראת ה' היא בבחינת מלכות שהיא בחינת אספקלריא דלא נהרא מגרמה כלום, בחינת עני, בחינת מדת דוד המלך ע"ה שנאמר בו כי עני ואביון אנכי כידוע. וזאת הפרוטה שנותן לה החתן לקידושין שהוא בבחינת צדיק חונן ונותן הוא בחינת פרוטה של צדקה הנ"ל כנ"ל, ועל ידי זאת הפרוטה של קידושין שהיא בחינת צדקה בחינת רוח נדיבה, על ידי זה משככין ומשתקין חמימות הלב שהוא תאוות ממון, ועל ידי זה נמתק הדין ונמשך החסד ונתגלה הדעת שעל ידי זה יכולין לקבץ הנפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם, ולהעלותם להשכינה וכנסת ישראל בחינת מים נוקבין, ועל ידי זה נעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי' ונולד ונתגלה התורה בחינת עיר גבורים עלה חכם על ידי זה ויורד עוז מבטחה וכולי כנ"ל, וכל הבחינות אלו צריכים לזווג דקדושה, כי זה ידוע שיחוד איש ואשה בקדושה ובטהרה מרמז לדברים עליונים וגבוהים וקדושים מאד מאד, בחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי' כידוע כמו שאמרו רז"ל: איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם וכולי לא זכו אש אוכלתן. אש זה בחינת חמימא דלבאי שהוא נור דליק שהוא בחינת אש שהוא בחינת חמימות תאוות ממון הנ"ל, מה שהלב בוער לממון שהוא בעצמו בחינת חמימות תאוות המשגל. כי תאוות ניאוף ותאוות ממון הם בחינה אחת וכל אחד תלוי בחבירו, כמובא בדברי רבינו ז"ל שעיקר תאוות ממון נמשך מתאוות ניאוף כמו שכתוב בהתוראה צוית צדק עדותיך וכולי (סימן כג'), וכן להיפך כשאנו אומרים שעל ידי צדקה מתקנין ומשברין תאוות ממון ומשכין חמימות הלב הבוער לממון ועשירות נכלל בזה ממילא מה שנשבר תאוות ניאוף על ידי הצדקה. כי בוודאי אי אפשר לשבר תאוות ממון כי אם כשמשברין מקודם תאוות ניאוף ואך הצדקה יש לה זה הכח שמשככת חמימות הלב לגמרי עד שנשבר גם תאוות ממון וממילא נכלל בזה בודאי שמשככת תאוות נאוף כי בלא זה לא היה אפשר לשכך חמימות תאוות ממון כי אי אפשר לשבר תאוות ממון כי אם כשמשברין מקודם תאוות ניאוף, כמבואר בהתורה צוית צדק הנ"ל:

EN:
And this is the aspect of : "For You are not a G-d Who desires wickedness; evil shall not dwell with You" — which is said regarding this sin, in the aspect of "And Er, the firstborn of Yehudah, was evil in the eyes of Hashem" , as is brought in the Zohar. Yet even so, I trust: "And I, in the abundance of Your lovingkindness, shall come into Your house" — in the aspect of the supernal sweetening, which is the aspect of Rav Chesed [abundant lovingkindness]. And this is "I shall come into Your house" — in the aspect of the Beis HaMikdash , Kodesh Kodashim , for there is the supernal sweetening, and through this one merits to rectify the aforementioned sin.

Segment 6
HE:
אות ג ואגב שאנו עוסקים בענין זה אמרתי לבאר מה שנראה לעניות דעתי בענין זה של ב' התאוות הרעות הללו שהם תאוות ניאוף ותאוות ממון שהם הם העיקר המטרידין את רוב העולם משני העולמות, וכמה נפשות נשקעו בהם על שלא השתדלו לשברם. כי לכאורה היה קשה לי בדברי רבינו ז"ל, כי בכל המקומות כתב שעיקר הנסיון והבחירה של האדם בעולם הזה הוא תאוות ניאוף שהוא עיקר המתקלא והמשקל של כל אדם, וזה עיקר הנסיון והצירוף של כל אדם שבא לעולם הזה להתנסות אם יזכה לעמוד בנסיון זה לשבר תאוה זאת שעל ידי זה יזכה לרב טוב הצפון, וידע ויכיר את כבוד גדלו ואלקותו ורוממותו יתברך, ויתגלה לו סתרי תורה גנזיא דמלכא וכולי וכולי. כי אי אפשר לידע מהשם יתברך בידיעה שלימה כראוי באמת כי אם על ידי קדושת הברית, כמבואר בכמה תורות בהתורה בקרוב עלי מרעים וכולי (סימן לו') שאי אפשר לבא להתגלות בתורה ועבודה כי אם על ידי שנתנסין ונצטרפין תחילה בגלות התאוה הזאת וכולי עיין שם, וכן בהתורה צוית צדק וכולי מבואר שאי אפשר לחזות בנועם ה' וכולי כי אם על ידי שמירת הברית בבחינת ומבשרי אחזה אלקי, שעל ידי תיקון הברית שהוא בחינת בשר קודש על ידי זה זוכין לחזות אלוק להשיג אלקותו יתברך וכן בהתורה תפלה לחבקוק (סימן יט'), ובהתורה האי מאן דאזיל למינסב (סימן כט') מבואר באריכות נפלא שעיקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים הוא על ידי תיקון הברית שעל ידי זה בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וכולי, וכן בכמה וכמה תורות כמעט כולם מבואר זאת שהעיקר הקדושה הוא שמירת הברית, וכן בכל הספרים מבואר שזה עיקר הקדושה ובפרט בספרי הזוהר הקדוש ותיקונים, ויותר מזה דיבר עמנו רבינו ז"ל כמה שיחות נפלאות בענין זה, והיה ממאס מאד מאד תאוה זאת כמבואר קצת מעט בספרים הנדפסים. נמצא שהעיקר הוא לשבר תאות ניאוף, ואחר כל אלה בסיפור מעשה הנוראה של הבעל תפילה שם מבואר שתאוות ממון הוא גרוע עוד יותר אפילו מתאוות ניאוף, כמבואר שם מה שקיבלו מן המלך שמכל התאוות שבעולם יכולין להוציא את מי שנפל לשם חוץ מתאוות ממון שמי שנפל לשם אי אפשר להוציאו בשום אופן כי אם על ידי הדרך שיש להחרב שהגבור מקבל משם כח גבורתו וכולי עיין שם. מובן שם שאפילו מתאוות ניאוף יכולין להוציא בנקל יותר מלהוציא מתאוות ממון, ולכאורה הדברים סותרים זה את זה אך באמת הכל ניחא, כי בוודאי עיקר הנסיון והבחירה של אדם מנעוריו הוא תאוות ניאוף שבוער באדם מנעוריו, וצריך כל אחד לרחם על עצמו לשבר תאוה זאת בתכלית כי בשביל זה בא לעולם, ואז יזכה למה שיזכה אשרי לו, ואפילו אם אינו גבור חיל לכבוש את יצרו ותאוותו לגמרי להיות קדוש בתכלית הקדושה כראוי, על כל פנים יחוס על עצמו ועל נפש בניו ובנותיו וכל הדורות התלויים בו ואל יפגום בברית באיסור ח"ו על כל פנים, כי האדם מחוייב לקדש עצמו במותר לו, והעיקר בתאוה זאת ששם עיקר הקדושה כמו שאמרו רז"ל: כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה וכולי, אך על כל פנים ישמור עצמו מלבא לידי עבירה ח"ו, בפרט בדורות הללו שגם להיות נשמרין מעבירה גמורה ח"ו צריכין גם כן מלחמות גדולות והתחזקות גדול, ותחנות ובקשות הרבה והתקרבות לצדיקים וכשרים אמתיים, וכמה דרכי עצות קדושות ולעסוק בתורה ותפילה ומצוות ומעשים טובים הרבה כדי לזכות על ידי כל זה להנצל מעבירות ח"ו, וכי גם מי שנשמר מעבירות אף על פי שאינו קדוש ופרוש כראוי, אף על פי כן הוא גם כן בכלל שמירת הברית כמבואר בהתורה אני ה' הוא שמי וכולי (סימן יא') עיין שם, מבואר שם שיש יחודא עילאה ויחודא תתאה שהם בחינת שמירת הברית שכלול מב' בחינות. כי יש מי שקדוש וטהור וזווגו בקדושה הוא רק משבת לשבת זהו בחינת יחודא עילאה, ויש מי שזווגו גם בימי חול אבל על כל פנים הוא בהיתר על פי התורה, הוא גם כן בחינת שמירת הברית בבחינת יחודא תתאה וכולי עיין שם, כי יש אלפי אלפים ורבי רבבות דרגות בבחינת שמירת הברית, וכל החילוקים שבין מדריגות הצדיקים והכשרים שיש ביניהם אלפים ורבבות מדריגות עד אין קץ רובם ככולם הוא בענין שמירת הברית, אבל על כל פנים כשאינו בעל עבירה ח"ו הוא בכלל שמירת הברית, ואפילו אם עבר עבירות מקודם אפילו אם עבר מה שעבר ח"ו, אף על פי כן אין לך דבר שעומד בפני התשובה, ועיקר התשובה שמעתי מפי רבינו ז"ל שאמר שעיקר התשובה הוא לבלי לעשות עוד מה שעשה דהיינו כשבא למקומות אלו שהיה מקודם ועכשיו פונה עורף מהם ואינו עושה עוד מה שעשה, זהו עיקר התשובה, ורק זה נקרא תשובה כמבואר בליקוטי תנינא. על כן אם יתחיל מעתה לעזוב דרכו הרע ומחשבותיו הרעים, וירגיל עצמו לעסוק בתורה ותפילה ותחינות ובקשות הרבה וכולי ולא ישוב עוד לכסלה הוא גם כן בכלל שומרי הברית וכנ"ל:

EN:
And this is the aspect of: "You will make known to me the path of life, the fullness of joys…" . For through the supernal sweetening, which is accomplished through the inclusiveness and love as mentioned above, the aspect of simcha is made, in the aspect of "The light of the righteous shall rejoice" , as written there. And this is the rectification of the aforementioned sin, about which it is said: "He shall not merit to behold the face of the King" . For it is impossible to see the light of the face of the Melech HaChayim [Living King] except through the aspect of levushim [garments], in the aspect of : "I, in righteousness, shall behold Your face" , in the aspect of : "I clothed myself in righteousness." And through this sin, he is naked without a garment as mentioned above, and therefore he does not merit to behold the face of the King. But through the aforementioned sweetening, through Mashiach as mentioned above, through this one merits the light of the Face, in the aspect of : "You shall gladden him with joy before Your face" — which is said regarding the King Mashiach, as it is written there: "Life he asked of You; You gave it to him" , etc. — that he merited to draw down life to rectify the aforementioned blemish.

Segment 7
HE:
נחזור לענינינו שעיקר נסיון האדם הוא בתאוה זאת של משגל, אבל מי שאינו זוכה לעמוד בזה ופוגם בברית ח"ו אזי נופל על ידי זה לתאוות ממון שנקרא בור אין מים בו וכולי, שאי אפשר להנצל משם כי אם על ידי שמירת הברית בבחינת גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים כמבואר בהתורה צוית צדק וכולי עיין שם. וכשנופל ח"ו ונשתקע בתאוות ממון אז ח"ו כמעט אפס תקוה להוציאו משם. וזהו בחינת מה שהבאתי לעיל דברי רבינו ז"ל בהמעשה של הבעל תפילה שאמר שמי שנופל לתאוות ממון אי אפשר להוציאו משם, ומכל התאוות יכולין להוציא אפילו מתאוות ניאוף חוץ מתאוה זאת של ממון, ובזה גרוע תאוות ממון גם מתאות ניאוף. כי תאוות ממון היא עיקר הנפילה של האדם שבא לו על ידי תאוות ניאוף, היינו מי שלא התגבר על יצרו ופגם בתאוות ניאוף, אזי עבירה גוררת עבירה, וכשאינו זוכה להתגבר לשוב אזי מפילין אותו נפילה גדולה דהיינו שמפילין אותו לתאוות ממון, ונופל עליו עול הפרנסה וריבוי הצטרכותו, ובאין עליו טרדות גדולות ויגיעות רבות ודאגות עצומות וכעס ומכאובות ובלבולים רבים בענין הממון, בחינת בעצבון תאכלנה, בחינת בזעת אפיך תאכל לחם וכולי, ונטרד כל ימיו ח"ו בתאוות ממון בחינת בעצבון תאכלנה, בחינת משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים וכולי, ואז כשנטרד בתאוות ממון אז אי אפשר להוציאו משם עוד כי אם על ידי הדרך שיש להגבור הנ"ל אם יזכה להתקרב לצדיק גדול ונורא כזה שידע מהדרך הזה:

EN:
And this is: "You shall gladden him with joy before Your face, for the King trusts in Hashem, and in the lovingkindness of the Most High he shall not falter" — "in the lovingkindness of the Most High" specifically, the aspect of the supernal sweetening, which is Chesed Elyon [Supernal Lovingkindness], exceedingly exalted, through which one merits the aspect of "You shall gladden him with joy before Your face" as mentioned above.

Segment 9
HE:
אות ד וכן אנו רואין בחוש שכל זמן שאין האדם נופל עדיין לתאוות ממון אף על פי שהוא משוקע בתאוותיו, עדיין אפשר לדבר עמו ביראת שמים ולהמשיכו ולקרבו להשם יתברך ולהוציאו מתאוותיו הרעות, אבל כיון שנפל ונשקע בתאוות ממון בפרט כמו ששכיח עכשיו שכל אחד רוצה דייקא להרבות צרכיו להתנהג בדרך הנגידים, ואפילו עניים ואביונים וקטנים במעלה מסתכלין בכל עת להתנהג בגדולות במלבושים נאים ובדירות וכלים נאים, ומכל שכן מי שיש לו עשירות קצת שהוא עכשיו עני ביותר מחמת שמסתכל תיכף בגדולות, ולא תשבע עינו לעולם במה שיש לו, כי תיכף שיש לו מאה אדומים הוא מתנהג כך שמוכרח לו לפרנסתו יותר ממאתים אדומים, ואם השם יתברך נותן לו אלף אדומים או יותר הוא מרבה בכלי כסף ובשאר הנהגות גדולות עד שיש לו דחקות פרנסה לפי דעתו, וכשתובעין אותו לצדקה הוא משיב מיד אי אתה יודע שעכשיו בצוק העתים, ולא כימים הראשונים עכשיו, כי המשא ומתן נלקה ונתמעט ואין מרויחין כי אם פרנסה בדוחק כי צרכי מרובים מאד, והוא שוכח חסדי ה' שזה סמוך הרוויח כל זה הסך. כי רוב העשירים לא ירשו עשירותם מאבותם, רק רובם ככולם עלו לגדולה מעניות ודחקות, כי רובם היו משרתים תחלה וכיוצא בזה, והשם יתברך הקימם מעפר ומאשפות ונתן להם עשירות כזה לכל אחד כפי מה שחנן אותו, ועינו לא תשבע בכל זה, ולפני שנה או שנתיים נדמה לו בעצמו שאם היו לו ת' אדומים היה מספיק לו מאד, כי היה צריך להשכיר עצמו לנאמן ומשרת או להשתתף למי שיש לו רק מאתיים, ועכשיו יש לו בעצמו ב' אלפים אדומים ועדיין אינו מספיק לו לריבוי צרכיו שהרבה על עצמו, כאלו הוא נולד עם כל זה, כשאלו חייו תלויים בזה, ונדמה לו שאי אפשר לו לקמץ בשום דבר רק בדבר אחד הוא מקמץ דהיינו בצדקה, שכשתובעין אותו לצדקה הוא משיב צרכי מרובים והפרנסה דחוקה עכשיו, ולא ישיב אל לבו לא דעת ולא תבונה לאמר: אדרבא מאחר שצרכי מרובים כל כך ואני נצרך להשם יתברך בכל עת ורגע אני צריך להרבות בצדקה בכל עת. כי זאת יודעים הכל שהכל מהשם יתברך לבד, כי לא בכח יגבור איש כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים, ואין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' לאסוף הון בעצמו, ואי אפשר להרויח פרוטה אחת בלי ישועת ה' וחסדו הגדול כי הוא הנותן כח ועצה לעשות חיל ועשירות ופרנסה, והוא יתברך צוה והזהיר בכמה וכמה אזהרות לחוס על דל ואביון ולתת לו בעין יפה די מחסורו אשר יחסר לו, כמבואר בהתורה ובכל הספרים גודל מעלת מצוות צדקה ששקולה ככל התורה כולה, והבטיח אותנו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך, וכמו שאמרו רז"ל: עשר בשביל שתתעשר, ואיך יעיז פניו לקמץ בצדקה בשביל הצטרכותו הרבים שהרבה לעצמו כאלו הוא מוכרח על פי גזירת המלך לקנות מרגליות ותכשיטין לאשתו, וכלי כסף הרבה ובגדים מיוחדים לו ולאשתו ולכל בניו ובנותיו הכל כמנהג הנגידים הגדולים דייקא שיש להם אלפים ורבבות, ועל העני צועק בקול גדול: למה אתן לו, כי יש לו הרחבה יותר ממני כי כל העופות והאווזות קונים העניים וכולי, וכיוצא בדבורים כאלה הנשמעים מפי כמה נגידים, וקצתם מתביישים לומר זאת בפה מלא רק במחשבתם חושבים זאת ועיניהם צרה כשרואים שגם העני חפץ לקנות מנה יפה על שבת, ומכל שכן כשרוצה לאכול לפעמים בשר בערב וכיוצא, או כשרואה שהעני עושה לעצמו איזה מלבוש וכולי כידוע כל הענינים האלה הנשמעים מפי כמה נגידים, אוי להם אוי לנפשם כי על עצמם אינם מסתכלים כלל כאלו להם מגיע מן השמים על פי מעשיהם הטובים שיוסיף לאשתו מרגליות בסך מאתיים אדומים דייקא, ולפחות בסף חמשים אדומים וכיוצא בזה, וכן בעניני המלבושים הרבים וכולי ודירות וכלי הבית שולחנות וכסאות ומראות גדולות וכיוצא בזה. כי יש דברים הרבה מרבים הבל, ועל העני ועל איש כשר העוסק בתורה הוא מקפיד על שרואה שקונה עוף או חתיכת בשר וכיוצא, ולא די שאינו נותן לו צדקה אף גם הוא מכביד עליו עול מסים וארנוניות עד שלפעמים נותנים העניים יותר מהעשירים, ולפי דעתם אינם צריכין ליתן צדקה רק אם היו רואים את העני נפוח ברעב ח"ו אז היו נותנים לו פרוטה וסך מועט מאד כדי חיונו בצמצום גדול. ואיש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת, כי כל טרדותם ובלבול דעתם של כל העולם הן העשירים הן הבינונים הן שאר ההמון הרודפים אחר הממון והפרנסה ביגיעות גדולות וטרדות ויסורים ודאגות הרבה, כל זה נמשך רק ממניעת הצדקה מחמת שאין נותנין צדקה בריוח ובפיזור גדול כמו שכתוב פזר נתן לאבינוים צדקתו עומדת לעד וכולי. כי כל הטרדות וכל היסורים וכל הבלבולים של כל העולם בעניני הממון והפרנסה, כל זה הוא בחינת תאוות ממון שאי אפשר לשברה כי אם על ידי צדקה כנ"ל בהתורה הנ"ל. נמצא שאם היו נותנין צדקה בהרחבה היו ניצולים מהקללה של בזעת אפך תאכל לחם שהוא טרדת רדיפת הממון והיה להם חיים, כי רוב העולם אין להם חיים כלל מחמת טרדת הממון שהוא עבודה זרה כלולה מכל ע' עבודות זרות שהוא בחינת אנפין חשוכין מרה שחורה עצבות ודאגות סטרא דמותא, שהוא מכלה חיי האדם והורגת את האדם מב' עולמות כמבואר בהתורה צוית צדק, וכל תיקון שבירת תאוות ממון הוא על ידי הצדקה כנ"ל. נמצא שהנסיון של האדם העיקר הוא תאוות ניאוף, ותאוות ממון הוא נפילה הנמשכת מפגם תאוה זאת שעל ידי שפגם בתאות ניאוף ח"ו גרם שהפילו אותו בתאוות ממון שהוא בור אין מים בו שמשם אי אפשר לצאת כי אם על ידי הדרך של הגבור הנ"ל, וכמו שמבואר בהתורה צוית צדק שכל הנפילות של האדם כשרוצין לגרשו מפנים דקדושה אזי מפילין אותו לתאוות ממון שהוא בחינת שמד עבודה זרה כלולה מכל הע' עבודות זרות שבעולם, כמו שכתוב שם ע"פ: ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד. ועל כן צריך האדם לרחם על עצמו ולהתבונן היטף אם יש לו כח לחלוק על הצדיק הזה, כי אולי הוא שומר הברית יותר ממנו ואזי יכול להפיל אותו לתאוות ממון שהוא בחינת שמד עבודה זרה וכולי וכנ"ל כי אי אפשר לשבר תאוות ממון בשלימות כי אם בכח הצדיק הגדול שהוא בתכלית שמירת הברית בבחינת מלח ממון חסר, וכמבואר כל זה בהתורה צוית צדק עיין שם:

EN:
And this is : "For He is at my right hand; I shall not falter… You will not abandon my soul… to see destruction" — G-d forbid, referring to the blemish that the sons of Yehudah, the gilgulim [reincarnations] of his soul, "corrupted their ways" . For through the Torah: "You will make known to me the path of life" — to return and to attain "the paths of life" ; "the fullness of joys before Your face" — to see the light of the Face through the aspect of simcha as mentioned above. And this is: "Pleasantness at Your right hand forever" — the aspect of the supernal sweetening, which is the Supernal Right Hand as mentioned above.

Segment 11
HE:
אות ה והכלל שתאוות ניאוף ותאוות ממון תלוים זה בזה, ועל ידי צדקה שעל ידי זה משברים תאוות ממון כנ"ל כלול בזה ממילא שבירת תאוות ניאוף. כי אי אפשר להנצל מתאוות ממון כי אם על ידי שבירת תאוות ניאוף כנ"ל, וכן מבואר בדברי רבינו ז"ל במדרש אגדה שצדקה לעניים הגונים הוא תיקון הברית עיין שם. וזהו בחינת קידושין, כי בתחלת האירוסין ממשיכין התיקון היורד ומתקן עד קצה האחרון שהוא תיקון הצדקה, שהוא בחינת הקידושין שמתקן ומשכך חמימות הלב של תאוות ממון שהוא הפגם הגדול הנמשך מתאוות ניאוף כנ"ל, ועכשיו בשעת הקידושין ממשיכין שיכוך ותיקון לחמימות הלב עד קצה האחרון שהוא תאוות ממון, שהוא תכלית הפגם והנפילה הנמשך על ידי תאוות הניאוף שהיא בעצמה חימום הלב כידוע. כי הקידושין הוא בחינת צדקה כנ"ל שמתקן חימום הלב כנ"ל, ועל ידי זה זוכין לחסד ולדעת, ועל ידי זה יכולין ליקח הנפשות וכולי ולהעלותם בבחינת העלאת מים נוקבין, ולהביא ולהוליד התגלות התורה וכולי, וכל זה צריכין לזווג דקדושה כנ"ל שהוא בשביל הולדה להוליד נפשות ישראל הקדושים. כי הולדות נפשות ישראל על ידי זווג דקדושה הוא בחינת הולדת התורה על ידי יחודא דקודשא בריך הוא ושכינתי', כי נפש ישראל היא בעצמה בחינת התורה כמו שכתוב: זאת התורה אדם, כי היא כלולה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים שהם בחינת רמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה שהוא כלליות התורה וכמובא. נמצא שהולדות נפשות ישראל הוא בחינת הולדות התורה שנעשה על ידי הדעת שזוכין על ידי שבירת תאוות ממון שזוכין על ידי הצדקה כנ"ל. וזהו בחינת הקידושין שהוא בחינת הצדקה כנ"ל, שעל ידי הפרוטה של קידושין שהחתן נותן להכלה הוא ממשיך בחינת הארת הצדקה, ועל ידי זה זוכה לשכך חמימות הלב וכולי, ועל ידי זה זוכה לחסד ולדעת שעל ידי זה זוכה ליקח הנפשות להעלותם בבחינת העלאת מים נוקבין וכולי, שעל ידי זה נולדין נפשות ישראל שהם בחינת הולדות והתגלות התורה כנ"ל:

EN:
And when Mashiach comes , speedily in our days, then we will merit the Oraisah d'Asikah S'sima'ah [the Torah of the Ancient Hidden One], which is exceedingly exalted Chochmah . And then the rectification will be completed in perfection. And specifically, in the very thing that was blemished there, rectification will be accomplished, in the aspect of "transgressions become for him like merits" . That is, the blemish was that, as it were, he stripped the Chochmah of its garments. And therefore, the completion of his rectification is that he should merit the Oraisah d'Asikah S'sima'ah , for this Torah is the aspect of Torah without any garment at all, in the aspect of "I am Wisdom; I dwell with cunning [ ormah ]" — the term ormah being an expression of arom [naked], for there is no garment at all to clothe it. For there, leis anavah v'leis boshes taman [there is no humility and no shame there], and there, no garment is needed at all, in the aspect of what is said of Adam the first man before the sin: "And they were both naked and were not ashamed" .

Segment 12
HE:
וזהו שאומר לה: הרי את מקודשת לי וכולי כדת משה וישראל, כדת משה וישראל דייקא היינו כמו דת משה וישראל שהוא כלליות התורה שנמשכת על ידי הצדקה שעל ידי זה יכול ליקח הנפשות וכולי שעל ידי זה נולד התורה כנ"ל, כמו כן יהיה נמשך בחינת התיקון הזה על ידי הקידושין שהוא בחינת הארת הצדקה, שעל ידי זה יהיו נמשכין כל הבחינת הנ"ל כדי לזכות להוליד נפשות ישראל בקדושה גדולה שהם בחינת התורה כנ"ל:

EN:
And this is the aspect of "She is more precious than pearls [ p'ninim ]" — which is said about the talmid chacham [Torah scholar], that he is more precious than the Kohen Gadol [High Priest] who enters lifnai v'lifnim [into the innermost sanctum], as our Sages, of blessed memory, said . For the talmid chacham , through the Torah, ascends higher and higher, up to the Oraisah d'Asikah S'sima'ah , which is above the aspect of the Kohen Gadol who clothes himself in garments and enters the innermost sanctum — for [the talmid chacham ] ascends exceedingly high, where there is no aspect of garments at all, as mentioned above.

Segment 14
HE:
אות ו וזהו שאמרו רז"ל: בכסף מנלן שנאמר: כי יקח איש אשה_אין קיחה אלא בכסף. קיחה זהו בחינת ולוקח נפשות חכם הנ"ל שזהו עיקר בחינת הקיחה של הקידושין, בחינת כי יקח איש אשה, כי צריך לקבץ ולקחת כל פיזורי הנפשות והניצוצות השייכים לשרשם ולהביאם להאשה יראת ה' שהוא שרש כל הנפשות בחינת אם כל חי כדי להעלותם ולחדשם, כדי שיהיו נולדים נפשות ישראל בקדושה גדולה שהם בחינת התורה כנ"ל. ועל כן אין קיחה אלא בכסף שהוא בחינת כסף של צדקה שנקרא כסף בחינת חסד הנמשך על ידי הצדקה כנ"ל, בחינת אם כסף תלוה את עמי את העני שהוא בחינת צדקה, כי עיקר הקיחה בחינת לקיחת הנפשות בבחינת ולוקח נפשות חכם הוא על ידי הכסף של קידושין שהוא בחינת צדקה כנ"ל:

EN:
And this is the aspect of "The Torah of Hashem is perfect [ temimah ]" — it is the Oraisah d'Asikah S'sima'ah , as Rabbeinu, may his light shine, wrote . "It restores the soul" — from the ways of death to the ways of life, as Rashi explained. For there, [souls] are rectified and they return from the ways of death to the ways of life — which is the rectification of the aforementioned sin in completeness, as mentioned above, in the aspect of "You will make known to me the path of life, the fullness of joys before Your face" — "before Your face" specifically, the aspect of face to face, without garments, as mentioned above.

Segment 16
HE:
אות ז וזה שאמרו רז"ל: ביום חתונתו _ זה מתן תורה, כי מתן תורה הוא בחינת חתונה שעל ידי זה נולדין נפשות ישראל שהוא בחינת הולדת התורה בחינת מתן תורה כנ"ל. וזהו ביום שמחת לבו _ זה בנין בית המקדש וכולי, כי הא בהא תליא, כי עיקר מתן תורה שהוא בחינת חתונה על ידי הדעת שהוא בחינת בית המקדש שזוכין על ידי הקדושין שהוא בחינת צדקה כנ"ל כמבואר בהתורה הנ"ל עיין שם:

EN:
And this is [the meaning of] what our Sages, of blessed memory, said: "He who dwells without a wife dwells without joy, without Torah" . For the aspect of the Torah SheBa'al Peh [Oral Torah] is the aspect of emunas chachamim as mentioned above, through which the aspect of the Torah SheBichsav [Written Torah] is completed, as mentioned above, through which the aspect of simcha [joy] [is achieved], as mentioned above. [This section belongs above.]

Segment 18
HE:
אות ח וזהו מה שאיתא שכריכת הרצועה על האצבע האמצעי הוא בחינת קדושין שנותן לה הטבעת על האצבע, כי כל התורה הנ"ל של הצדקה שמשברת תאוות ממון וכולי עד שזוכין ליקח הנפשות ולהביא תורה וכולי, כל זה כלול במצות תפילין כמבואר שם בהתורה הנ"ל שכל זה הוא בחינת תקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה וכולי. וזהו בחינת שין של ג' ראשין ושין של ד' ראשין וכולי, ועל כן דייקא אחר שמניחין השל ראש שם שני השינין הנ"ל שהם ב' השכליות, בחינת השכל לקבץ וליקח הנפשות בחינת ולוקח נפשות חכם, ובחינת השכל הב' לעלות עם הנפשות ולהוריד תורה וכולי כמבואר שם, ובכח קדושת הארה זאת ממשיכין ההארה גם למטה בבחינת קדושין שהוא בחינת הרצועה שנותן על האצבע אז שהוא בחינת אירוסין וקדושין, בחינת וארשתיך לי לעולם וארשתיך וכולי שאומרים אז, כי כל זה הוא בחינת קדושין כנ"ל:

EN:
A mikveh is the aspect of "Let the waters under the heavens be gathered to one place, and let the dry land appear" , as is known — which is the aspect of the resolution of machlokes in holiness, as is brought in the Holy Zohar. It emerges that the mikveh is the aspect of machlokes in holiness that has resolution. And therefore it rectifies the aforementioned blemish, in the aspect of May Merivah , the aspect of purifying waters, as mentioned above.

Segment 19
HE:
וכן מבואר בדברי רבינו ז"ל שתיקון המרכבה הוא על ידי החתונה כמבואר בהתורה הקדושה שכתב על כל הענינים שעושין על החתונה (סימן מט'), עיין שם שמבואר שם שהחתונה היא בחינת מתן תורה וכולי, וההאפין שזורקין על החתן הוא בחינת כי רוח החיה באופנים וכולי, מובן שם שהחתונה הוא בחינת תקון המרכבה היינו כנ"ל, כי הקדושין היא בבחינת הצדקה וכולי שעל ידי זה מקבצין הנפשות ומולידין התורה וכולי, שהוא בחינת תיקון המרכבה תיקונא דמרכבתא עילאה ומרכבתא תתאה כנ"ל:

EN:
And this is the aspect of what is written there: "A talebearer reveals a secret" — "reveals" specifically, the aspect of the aforementioned blemish, galei d'chasya [revealing that which is hidden]. "And he who is of a faithful spirit conceals a matter" — the aspect of the rectification, that one returns to make garments to cover the light of the Chochmah , in the aspect of "With His hands He covered the light" . For there the rectification is needed, in the aspect of the hands, in the aspect of ksav as mentioned above.

Segment 20
HE:
כי שם במרכבה שם האהבה דקדושה שורה בבחינת מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים וכולי כמבואר בהתורה תקעו ג' (בליקוטי תנינא סימן ח'). וזה צריכין לתקן בשעת הקדושין כדי שלא יתגברו האהבות הנפולין, רק יזכה לשורש האהבה דקדושה שהוא על ידי תיקון המרכבה שנעשה על ידי הקידושין כנ"ל:

EN:
The Underlying Mechanism: All these stages are, in truth, a single process — hamtakah (sweetening of judgments) — accomplished when Chochmah Tasa'ah (the oaseyos , the tzimtzumim , Malchus , Emunah ) receives from Chochmah Ila'ah (the seichel hakolel , the moach , Kodesh Kodashim , the Even Sh'siyah ).

Segment 22
HE:
אות ט ועל כן נקראין קידושין לשון קודש שהוא בחינת חכמה כידוע, כי על ידי הקדושין שהוא בחינת צדקה נמשך החכמה והדעת בחינת ולוקח נפשות חכם, שעל ידי זה עיקר הזווג דקדושה בבחינת והאדם ידע כמו שאמר רבינו ז"ל:

EN:
David HaMelech's Role (Oas 11): As the soul-root of Mashiach, David embodied the rectification of this blemish throughout Tehillim — repeatedly praying for "the path of life," trusting in Rav Chesed , and aspiring to "behold Your face" through simcha and the Supernal Right Hand.

Segment 23
HE:
וזהו בחינת תורה צוה לנו משה מורשה אל תקרי מורשה אלא מאורסה (כמו שאמרו רז"ל), כי התורה נמשכת על ידי הצדקה שהוא בחינת אירוסין וקידושין כנ"ל:

EN:
Final Sections (13–15): Marriage itself provides Torah and simcha . The mikveh corresponds to the resolution of holy dispute ( yikavu hamayim ). And "he who is of a faithful spirit conceals a matter" encapsulates the entire rectification: making garments for the Chochmah through the hands ( ksav ), covering what was blemished through revelation.

Segment 24
HE:
ועל כן כל התורה נקראת בשם צדקה כמו שכתוב: וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל דברי התורה, כי המשכת התגלות התורה זוכין על ידי צדקה כנ"ל:

EN:
[This is] according to the Torah[-teaching] "Vayehi Mikeitz" — "for He Who has mercy on them shall lead them" , etc. . Study there the entire discourse well — the matter of son and student : that a person needs to leave [something of himself] behind, so that his da'as [awareness/knowledge] should illuminate also in this lowly world, even after he passes on to the Above, etc.; see there. As our Sages, of blessed memory, said: "Who have no changes [ chalifos ]" — one [sage] says [this refers to one who has no] son, and one says [no] student. For the essential delight and pleasure of the Blessed Name is when the service of this lowly world ascends, as it is said: "And You desire praise from those who dwell in dust" , etc.; see there.

Segment 26
HE:
אות י וזהו בחינת ועשית חג שבועות לה' אלקיך מסת נדבת ידך אשר תתן וכולי, חג שבועות הוא בחינת התגלות התורה כי בשבועות ניתנה תורה. וזהו חג שבועות וכולי מסת נדבת ידך וכולי דהיינו צדקה, כי כפי הצדקה כן זוכין לבחינת שבועות שהוא בחינת התגלות התורה כנ"ל:

EN:
And when one wishes to speak with his fellow about yiras Shamayim [fear of Heaven], he needs to have yiras Shamayim [himself] so that his words will endure by his fellow, etc. And through illuminating in his fellow, his mind empties out, and through this he merits to receive the illumination of the makifin [surrounding lights], etc. And he needs to have the aspect of kol [all/totality], in the aspect of "for all that is in the heavens and the earth" , etc. — that he be able to illuminate among the daray ma'alah [dwellers on high] and the daray matah [dwellers below], etc. And this is the aspect of son and student , the aspect of the aspaklarya ham'irah [luminous mirror] and the aspaklarya she'ainah m'irah [non-luminous mirror], etc. And one needs to include the worlds — the upper within the lower and the lower within the upper, etc. And through the inclusiveness of son and student, through this one merits to receive at the time of eating the illumination of the Ratzon [Will], etc. For Malchus [Kingship] receives its sustenance from the Yam HaChochmah [Sea of Wisdom], which illuminates through son and student, etc. And Malchus is the aspect of yirah [fear/awe], as it is written: "Were it not for the fear of the kingdom" ; study all of this there well. For what has been recorded here are only allusions and references, and see there the matter at great length and you will behold wonders from He Who is perfect in knowledge.