פריה ורביה והלכות אישות א
פריה ורביה והלכות אישות א
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/6/2

Segment 2
HE:
אות א כהן אסור לישא גרושה זונה וחללה וכו'. כהנים ולוים וישראלים מותרים לבא זה בזה, והולד הולך אחר הזכר. לוים וישראלים וחללים גרים וכו' מותרים לבא זה בזה וכו'.

EN:
And since we are engaged with this subject, I said I would explain what appears to my humble mind regarding this matter of the two evil cravings — the lust of licentiousness and the craving for money — which are the primary [forces] that distract most of the world from both worlds. And how many souls have been sunk in them because they did not strive to break them.

Segment 3
HE:
עיין התורה חדי ר' שמעון מראשו לסופו, ע"ש היטב (סי' ס"א), והכלל שהכל קשור זה בזה, וכולא חד דהיינו כל הבחינות הנאמרין שם כולא חד, כי כולם בבחינת אחת, היינו שעל ידי שלימות אמונת חכמים, שעל ידי זה הסמיכה כראוי, שעל ידי זה כתב ישראל כתיקונו, שעל ידי זה נעשה בחינת ארץ ישראל ועל ידי זה נולדין נשמות גדולות, ומסיק שם שעל ידי שלימות האמונה הנ"ל שעל ידי זה נעשה בחינת ריבוי ספרים, על ידי זה נמתקין כל הדינים, על ידי שנשלם תורה שבכתב על ידי תורה שבעל פה, ומקבלת מחכמה עילאה שכל הכולל קדשי קדשים, ועל ידי זה נמתקין כל הצימצומים והדינים, הן להמתיק כל צמצום ודין על ידי שכל הפרטי השייך לו שצריכין להמשיך מחכמה עילאה לזה השכל כדי שיהיה לו כח להמתיק, והן להמתיק על ידי חכמה עילאה כל הצמצומים והדינים מאיזה בחינת שכל שהם. וכשיש להתורה שלימות נמתקין כולם בכלל ובפרט על ידי בחינת חכמה עילאה כנ"ל, שעל ידי זה נעשה בחינת שמחה, על ידי הכללות שנכללין כולם בתוך בחינת קדש קדשים אבן שתיה חכמה עילאה הנ"ל עיין שם כל זה היטב:

EN:
For apparently I had a difficulty with the words of our Rebbe, of blessed memory: For in every place he wrote that the essential trial and freedom of choice of a person in this world is the lust of licentiousness, which is the primary scale and measure of every person. And this is the essential trial and refinement of every person who comes into this world — to be tried [and tested]: whether he will merit to withstand this trial, to break this lust. And through this he will merit the great hidden good, and will know and recognize the honor of His greatness, His divinity, and His exaltedness, may He be blessed. And the secrets of Torah, the treasuries of the King, will be revealed to him, and so on and so on. For it is impossible to know anything of Hashem — may He be blessed — with complete knowledge, truly and properly, except through the sanctity of the bris [covenant; i.e., sexual purity — the guarding of the bris milah ], as is explained in several teachings in the Torah beginning "Bikrov elay merei'im" [ "When evildoers draw near to me" — Tehillim 27:2 ; Likutay I, 36] — that it is impossible to come to revelation in Torah and Divine service except through first being tried and refined in the exile of this lust, and so on — see there.

Segment 4
HE:
והנה הכל בחינה אחת, כי זאת ההמתקה היא בבחינת כתב בחינת סמיכה הנ"ל, כי ההמתקה על ידי שמקבלין הצימצומים מחכמה עילאה, וזה בחינת כתב, כי האותיות הכתב הם בחינת הצמצומים כי כל אות הוא צמצום, ויש לכל אות ואות שכל פרטי המלובש באותו התמונה והצימצום, וכמובא שם במאמר הנ"ל. וכל אלו הצמצומים והשכליים שהם האותיות, שהם בחינת חכמה תתאה מלכות, צריכין לקבל מהשכל העליון שכל הכולל שהוא המוח, שהוא בחינת חכמה עילאה, וכשכותב בחינת כתב ישראל בשלימות, אזי ממשיך השכל העליון לתוך האותיות שכותב, ונתחבר חכמה עילאה שבמוח וחכמה תתאה שבאותיות שהן צימצומים, ועל ידי זה נמתקין כל הדינים הנאחזין בהם על ידי שמקבלין מהחכמה עילאה כנ"ל. ועל כן הכתב מקבל כח מן הסמיכה, כי הסמיכה שמסמיך הרב לתלמיד הוא גם כן בחינה זו,ח כי רב ותלמיד הם בחינת חכמה עילאה וחכמה תתאה, שכל עליון ושכל תחתון, כמובא בריש מאמר מישרא דסכינה (סימן ל') ועל כן על ידי הסמיכה שמקבל התלמיד חכמה מהרב, דהיינו בחינת חכמה תתאה מחכמה עילאה, על ידי זה מקבל כח הכתב שהוא גם כן בבחינה זו כנ"ל, ועל כן על ידי זה נעשה בחינת ארץ ישראל כמו שכתוב שם עיין שם, היינו שנתגרש ונמתק אויר הטמא של חוץ לארץ, ונמשך בחינת קדושת ארץ ישראל, וכל זה על ידי הכתב והסמיכה כמו שכתוב שם, כי נעשה על ידי זה המתקה שנמתקין כל הדינים הנאחזין בהצימצומים של האותיות כנ"ל, ועל ידי זה נמתק בחינת הארץ, שהיא בחינת מלכות כמובא ונמתק ונתברר כל הרע משם, עד שנתברר האויר של חוץ לארץ ונעשי' בחינת ארץ ישראל על ידי ההמתקה של הכתב כנ"ל. ותכלית כל ההמתקות שנולדין נשמות קדושות, כי ההולדה היא עיקר ההמתקה כמובא, וכל זה נעשה על ידי אמונת חכמים, כי אמונה היא בחינת מלכות חכמה תתאה. וכשאמונת חכמים בשלימות, אזי מקבלת חכמה תתאה אמונה מחכמה עילאה על ידי שמאמין בחכמים, ועל כן על ידי זה נעשה בחינת סמיכה כראוי, ובחינת כתב ובחינת ארץ ישראל, ועל ידי כל זה נתמקין כל הדינים, על ידי שמקבלין הצמצומים שהם בבחינת חכמה תתאה מלכות בחינת אותיות כנ"ל מבחינת חכמה עילאה כנ"ל. וזה בחינת הולדה שנולדים נשמות גדולות שהוא מבחינת המתקה כנ"ל. וזה בחינת נשואין, כי הנשואין הוא המתקה על ידי שמקבלת בחינת חכמה תתאה מבחינת חכמה עילאה כמובא, ועל כן עיקר המצוה להוליד שזה עיקר ההמתקה כנ"ל:

EN:
And similarly in the Torah "Tzivisa tzedek" and so on, it is explained that it is impossible to behold the pleasantness of Hashem and so on, except through guarding the bris — in the aspect of "and from my flesh I will behold G-d" [ Job 19:26 ]; that through the rectification of the bris , which is the aspect of "sacred flesh" [ besar kodesh ], through this one merits to behold the divinity — to attain His blessed Divinity. And similarly in the Torah "Tefilah l'Chavakuk" [ Habakkuk 3:1 ; Likutay I, 19], and in the Torah "Ha'i man d'azal l'minsav" [ Likutay I, 29 ], it is explained at wondrous length that the essence of the drawing-near of Israel to their Father in Heaven is through the rectification of the bris , through which He chose us from all peoples and exalted us above all tongues, and so on. And similarly in very many teachings — nearly all of them — this is explained: that the essence of holiness is the guarding of the bris . And similarly in all the holy books this is explained — that this is the essence of holiness. And in particular in the holy books of the Zohar and the Tikkunim. And beyond this, our Rebbe, of blessed memory, spoke with us many wondrous conversations on this subject, and he loathed this lust exceedingly and intensely, as is explained somewhat [partially] in the printed books.

Segment 6
HE:
אות ב וזה בחינת קידושין בחינת קודש שהוא בחינת שכל שעל ידי זה ההמתקה, כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל. וזה בחינת קידושין בכתב דהיינו שטר, כי בחינת הכתב הוא בחינת שלימותה שהיא חכמה תתאה שנשלמת ונמתקת על ידי בחינת כתב כנ"ל, ועל כן אפילו אם אינו מקדשה בשטר נותן לה כתב הכתובה, כי היא מקבלת ממנו על ידי בחינת כתב כנ"ל. וזה בחינת גט כריתות שהוא בכתב דייקא, כי ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה, כי אחר שנתחברה ונתקשרה אליו ונעשו אחד, אי אפשר להפרידה ולכורתה ממנו כי אם משורשו, דהיינו שיפריד ויכרית האראתה ממנו בשרשו, וימשיך לה הארה זו של בחינת כריתות משורשו, ועל ידי זה נפרדת ממנו. וזה אי אפשר כי אם על ידי כתב, וזהו בחינת הגט כריתות, דהיינו שחוזר וממשיך לה הארתה מחכמה עילאה לחכמה תתאה על ידי בחינת כתב של כריתות, ועל ידי זה נכרתת ממנו משורשו. ועל כן אסורה להנשא לכהן, כי כהן הוא בחינת חכמה עילאה כמובא בחינת קץ בחינת המתקה עליונה שנעשית על ידי שכל הכולל חכמה עילאה בעצמו, כי יש ב' בחינות המתקות כנ"ל, היינו שיש המתקה בפרט שממתיקין הצמצום והדין על ידי שכל פרטי השייך לו. וזהו בחינת לוי וישראל שהם בחינת שכליים פרטים, כי לוי וישראל הם למטה משכל הכולל העליון כמובא, ועל כן הם בבחינת שכליים פרטיים, אבל כהן הוא בחינת חכמה עילאה הנ"ל, שזה בחינת חכמה עילאה הנ"ל, שזה בחינת המתקה עליונה על ידי שכל הכולל, וזאת ההמתקה אי אפשר כי אם על ידי בחינת הכללות כמובן שם במאמר הנ"ל, שצריכין שיהיו כל הנפשות שהם הצמצומים והשכליים להכלל יחד בכלליות גמור בתוך בחינת אבן השתיה שכל הכולל הנ"ל, ואזי יכולין להמתיק בחינת המתקה זו על ידי שכל הכולל בעצמו. וזה בחינת ואהבת לרעך כמוך, אמר רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה. כי כל התורה כולה תלויה בזה, כי עיקר שלימות התורה שתוכל לקבל מחכמה עילאה כמו שכתוב שם, כי משם התורה יוצאת, ואי אפשר כי אם על ידי האהבה והכללות כנ"ל, ואורייתא וישראל כולא חד. כי נפשות ישראל הם הם אותיות התורה, ועל כן כשיש אהבה בין ישראל שזה בחינת כללות שנכללין זה בזה, ואזי נכללין כולם בבחינת חכמה עילאה, ועל ואזי יש שלימות להתורה כנ"ל וזה בחינת כלליות גדול שנכללין ונתאחדין זה בזה, ואזי מקבלין מחכמה עילאה שכל התורה תלויה בזה כנ"ל, ועל כן אהרן הכהן איש החסד בחינת שכל הכולל חכמה עילאה כנ"ל, על כן היה אוהב שלום ורודף שלום, כדי לעשות אהבה וכללות בנפשות ישראל, כדי שיוכל להמתיק על ידי זה בחינת המתקה עליונה של שכל הכולל, שהיא בחינת כהן כנ"ל. ועל כן עיקר התורה נמסרה לכהנים, כמו שכתוב: יורו משפטיך ליעקב, וכמו שכתוב: ויתנה לכהנים וכולי, כי הם בחינת שכל הכולל ששם תלוי עיקר התורה כנ"ל. ועל כן גרושה אסורה לכהן, כי היא בבחינת שנאה, כמו שכתוב:

EN:
Thus it is found that the essence [of the test] is to break the lust of licentiousness. Yet after all this, in the awesome tale of the Ba'al Tefillah [ Sipuray Ma'asiyos, Story 12 ], it is explained there that the craving for money is even worse than the lust of licentiousness — as is explained there, what they received from the King: that from all the lusts in the world, one can extract those who have fallen into them, except from the craving for money; for one who has fallen into that, it is impossible to extract him in any manner, except through the path available to the warrior who receives from there the power of his strength, and so on — see there. It is understood from there that even from the lust of licentiousness one can extract [a person] more easily than from the craving for money.

Segment 7
HE:
ושנאה וכתב לה ספר כריתות, ועל ידי זה נכרתה ונפרדה מבעלה שהוא בחינת שכל כנ"ל,גועל כן אינה יכולה להינשא עוד לכהן, כי אינה יכולה להכלל בבחינת כללות לקבל המתקה מבחינת שכל הכולל בחינת כהן, מאחר שכבר יש לה כריתות ופירוד מאחד מישראל שהוא בחינת שכל כנ"ל:

EN:
And apparently the things contradict each other. But in truth, everything is well settled. For certainly the essential trial and freedom of choice of a person from his youth is the lust of licentiousness, which burns in a person from youth. And every person must have compassion upon himself to break this lust entirely — for this is why he came into the world. And then he will merit whatever he will merit — fortunate is he! And even if he is not a mighty warrior to conquer his inclination and his lust completely, to be holy in the ultimate holiness as befitting — at the very least he should have pity on himself and on the souls of his sons and daughters and all the generations that depend upon him, and he should not violate the bris with a prohibition, G-d forbid, at any rate. For a person is obligated to sanctify himself in what is permitted to him. And the essential [point] in this lust is that there is the essence of holiness, as our Sages of blessed memory stated [ Vayikra Rabbah 24 ]: "In every place that you find a boundary against sexual immorality, you find holiness," and so on.

Segment 9
HE:
אות ג וזה בחינת שכהן אסור בגיורת ומשוחררת, כי כהן לוי וישראל עד כאן גבול הקדושה, עד כאן רחמי האב על הבן, כמוזכר בדברי רבינו נ"י (סימן ס"ד) על פסוק ולמען תספר באזני בנך ובן בנך_עד כאן רחמי האב על הבן, היינו שבחינת הרחמנות, שהוא בחינת השכל, נמשך עד בן הבן שהוא בחינת ישראל שהם גבול הקדושה. כי כהן לוי וישראל הם בחינת אברהם יצחק ויעקב, כי כהן בחינת אברהם איש החסד, כמו שכתוב: אתה כהן לעולם, ולוי הוא בחינת יצחק שמשם דינין מתערין כמובא, וישראל הוא בחינת יעקב ישראל שהוא בן הבן של תחילת הקדושה שהוא אברהם, ועד שם נמשך הרחמנות שהוא גבול הקדושה, כי הרחמנות הוא בחינת שכל בחינת קודש כמו שכתוב שם, וכל אחד מישראל יש לו שורש וחלק ממש בקדושה, ועל כן כולם נכללים זה בזה וכולא חד, ועל כן כהנים לוים וישראלים מותרים לבא זה בזה, כי יש לכל אחד מישראל חלק בקדושה ויכולים להכלל לקבל המתקה משכל הכולל בעצמו בלי שום התלבשות כי עד סיום הקדושה מלובש שכל הכולל בעצמו בלי שום התלבשות אחר בבחינת כולם בחכמה עשית. ועל כן מותרים לבא זה בזה, ואפילו בת ישראל יכולה להנשא לכהן ויכולה לקבל המתקה ממנו, מבחינת קדש קדשים שכל הכולל כנ"ל. ועל כן הולד הנולד שהוא בחינת ההמתקה כנ"ל הולך אחר הזכר והוא כהן גם כן, כי ההמתקה נעשית בבחינת המתקה עליונה בעצמו, בחינת שכל הכולל, בחינת כהן כנ"ל, כי בכל מקום שיש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר, כי כשהקדושין על פי התורה אזי נעשה המתקה על ידי זה כנ"ל, ואזי היא נמתקת ונתהפכה לחסד ושכל כמותו. ועיקר ההמתקה היא הולד כנ"ל, ועל כן הולד הולך אחריו כי ממנו ההמתקה כנ"ל, וכשנשאת לכהן אזי ההמתקה בבחינת קדש קדשים שכל הכולל, ועל כן הולד גם כן כהן כנ"ל. ועל כן הגרים ומשוחררים שהם מזרע אומות העולם, שהם אחורי הקדושה ושם הקדושה והחכמה מלובש בתוך התלבשות אחר כמובא, ואפילו כשמתגיירים הם באים תחת כנפי השכינה דייקא, ועל כן אינם יכולים לקבל בעצמן המתקה משכל הכולל בעצמו, ועל כן אינם יכולים להנשא לכהן כנ"ל, ואינם יכולים להתחבר רק בלוי וישראל שהם בחינת שכללים פרטיים שהם מלובשים אפילו בעולמות התחתונים כמובא, ואינם יכולים לקבל המתקה כי אם מהם, ותיכף כשנתחברים בישראל ונתערבים בהם, אזי יכולים אחר כך להכלל ולקבל אפילו משכל העליון בחינת כהן, כי תיכף כשבאים בתוך ישראל ויש להם אחיזה וחלק בתוכם על ידי צד אחד מישראל, אזי יכולים לעלות ולקבל משכל העליון גם כן על ידי שנתלבשו ונשתרשו בישראל, ועל כן בגרים כשיש צד אחד מישראל הולד ישראל לכל דבר:

EN:
But at any rate he should guard himself from coming to an actual transgression, G-d forbid — especially in these generations, when even to be saved from outright transgression, G-d forbid, one also needs great battles and great strengthening, and many supplications and requests, and drawing close to true tzadikim and upright people, and many paths of holy counsel — and to engage in Torah, prayer, commandments, and many good deeds, in order to merit through all this to be saved from transgressions, G-d forbid. For even one who is saved from transgressions, although he is not holy and ascetic as befitting — nevertheless, he is also included in the category of guarding the bris , as is explained in the Torah beginning "Ani Hashem hu shemi" [ "I am Hashem, that is My Name" — Isaiah 42:8 ; Likutay I, 11] — see there, where it is explained that there is a yichuda ila'ah [higher union] and a yichuda tata'ah [lower union], which are the aspect of guarding the bris , which is comprised of two aspects:

Segment 11
HE:
אות ד וזה בחינת זונה וחללה, שהיא בחינת מלכות הרשעה שנקראת אשה זונה וחללה, ואפילו כשחוזרת אל הקדושה ורוצה להנשא לישראל בהיתר אינה יכולה לקבל המתקה כי אם מבחינת שכליים פרטיים שהם לוי וישראל, ולא משכל הכולל שהוא בחינת כהן הנ"ל, כי נעשית בבחינת הסטרא אחרא, שאפילו כשחוזרת ונתהפכת אל הקדושה היא באה תחת השכינה ואינה יכולה לקבל בעצמה מלמעלה כנ"ל. כי האשה היא בחינת מדריגה אחרונה מן הקדושה וסמוכה אלינם מאד, ותיכף שפוגמת בפגם הכולל דהיינו זנות יוצאת מן הקדושה לגמרי, כי יורדת ממדרגתה מן הקדושה ואזי באה מיד ביניהם ועל כן נקראת זונה שתרגם אונקלוס: נפקת ברא, וכמו שפירש רש"י, כי היא יוצאת לחוץ לגמרי כנ"ל. וזהו גם כן בחינת גרושה שהקישה הכתוב לזונה וחללה ואסרה לכהן, כי מאחר שיורדת ונתגרשה מאחד מישראל אזי יורדת ביניהם ונאחזין בה, כי גם כל אשה כשאין לה בעל הם נאחזין בה כמובא, אך אף על פי כן עדיין לא נפגמת כמו הגרושה, כי לא נתרחקה ואין לה שנאה וכריתות מאחד מישראל, ועדיין היא נכללת בכולם, אבל הגרושה שיש עליה שנאה וכריתות מאחד מישראל לגמרי על כן סמוכה אליהם ביותר, עד שהקישה הכתוב לזונה וכולי בכמה מקומות, ועל כן אסורה לכהן כנ"ל:

EN:
For there is one who is holy and pure, whose marital union is in holiness only from Shabbos to Shabbos — this is the aspect of the yichuda ila'ah . And there is one whose union is also on weekdays, but at any rate it is in a permissible manner according to the Torah — he is also in the aspect of guarding the bris in the aspect of the yichuda tata'ah , and so on — see there. For there are thousands of thousands and myriads of myriads of levels in the aspect of guarding the bris . And all the differences between the levels of the tzadikim and the upright people — between whom there are thousands and myriads of levels without end — most of all of them consist in the matter of guarding the bris . But at any rate, as long as one is not a transgressor, G-d forbid, he is included in the category of guarding the bris . And even if he has previously committed transgressions — even if he has transgressed whatever he has transgressed, G-d forbid — nevertheless, nothing stands before repentance [ teshuvah ].

Segment 13
HE:
אות ה ועל כן בית שני לא נחרב כי אם על ידי שנאת חנם כמאמר רז"ל, כי על ידי זה לא נכללו ולא יכלו לקבל המתקה מחכמה עילאה בחינת אבן שתיה קדש קדשים, ועל כן על ידי זה נחרב הבית המקדש שהוא אבן שתיה הנ"ל, ועיקר המתקה זו תהיה בביאת המשיח במהרה בימינו, בבחינת ועושה חסד למשיחו, שאז תהיה ההמתקה בבחינת שכל הכולל שיתגלה אז, כי תמלא הארץ דעה לדעת את ה' כמים לים מכסים, כי אז יהיה אהבה וכללות בין ישראל, כי יהיו לממלכה אחת ולא יחצו לשתי ממלכות עוד וכמו שכתוב: אפרים לא יקהא את יהודה וכולי, כי יהיה אהבה וכללות ואחדות ביניהם. ואז יבנה בית מקדשינו, ויחזור הארון עם הלוחות על אבן שתיה, ואז יהיה בבחינת לוחות האבן כמו שכתוב שם עיין שם, ואז ישובו כהנים לעבודתם וכולי, ויהיה נמשך המתקה עליונה מבחינת שכל הכולל ועליון מאד במהרה בימנו אמן:

EN:
And the essence of teshuvah , I heard from the mouth of our Rebbe, of blessed memory, who said: the essence of teshuvah is not to do again what one has done — that is, when one comes to those same places where he was [tempted] previously, and now turns his back to them and does not do again what he did — that is the essence of teshuvah . And only this is called teshuvah , as is explained in Likutay Tinyane [Likutay Moharan, Volume II]. Therefore, if he begins from now to abandon his evil path and his evil thoughts, and accustoms himself to engage in Torah, prayer, supplications, and many requests, and so on, and does not return again to his folly — he is also included in the category of those who guard the bris , as discussed.

Segment 15
HE:
אות ו ועל כן אין מקבלין גרים לימות המשיח, כי לא יהיה להם מקום ואחיזה ליכנוס בתוך ישראל, מאחר שיהיו נכללים כולם ויקבלו כולם מבחינת חכמה עילאה שיתגלה אז כנ"ל. והגר אין יכול ליכנס לשם לקבל תיכף מבחינת קדש קדשים כנ"ל ועל כן לא יוכלו ליכנוס כלל לקדושת ישראל. וזה שכתוב: מי גר אתך עליך יפול שפירש רש"י על הגרים שבזמן הזה שהם יפלו בגבול ישראל, וזהו אתך דייקא דהיינו כל זמן שאתה בעצמך לבדך, דהיינו בעולם הזה שישראל מפוזרין ומפורדין ואינם נכללים יחד אז ראוי לקבל גרים, כי יכולים ליכנוס לקבל מבחינת שכליים פרטיים כנ"ל, אבל לעתיד לבוא שיכללו יחד ויתגלה בחינת שכל הכולל, אזי אין מקבלין גרים כנ"ל, וזהו בעצמו בחינת מה שאמרו רז"ל: מי גר אתך בעניותך וכולי, אבל לעתיד לבוא שיהיה גדולה לישראל אין מקבלין גרים, דהיינו שעכשיו שהם בעניותם וצער מחמת שאין יכולים לגלות עדיין שכל העליון הנ"ל על כן מקבלין גרים כנ"ל. אבל לימות המשיח שיהיה כל הגדולה והטוב לישראל, כי אז יתגלה המתקה של שכל העליון, על כן אין מקבלין גרים אז כנ"ל:

EN:
Let us return to our subject: The essential trial of a person is in this lust of marital relations. But one who does not merit to withstand this [trial] and violates the bris , G-d forbid — through this he falls into the craving for money, which is called "a pit without water" [ Genesis 37:24; Zechariah 9:11 ], and so on. From which it is impossible to be saved except through the guarding of the bris , in the aspect of "Even you, through the blood of your covenant have I sent your prisoners out of the pit in which there is no water" [ Zechariah 9:11 ], as is explained in the Torah "Tzivisa tzedek" and so on — see there.

Segment 17
HE:
אות ז וזה בחינת איסור הוצאת זרע לבטלה שהוא עון הגדול בתורה, ועליו נאמר: ידיכם דמים מלאו, שהוא בחינת פגם הידים, בחינת פגם הכתב ישראל. כי הידים צריכין לקבל בחינת חכמה מחכמה עליונה על ידי הסמיכה,להמשיכה לתוך אותיות הכתב, שהם בחינת מדרגה אחרונה של החכמה ומשם נמשך הארה והמתקה לבחינת ארץ בבחינת ארץ ישראל, שעל ידי זה נולדין נשמות גדולות, שכל זה הוא בחינת נשואין וזווג כנ"ל. ועל כן כשמוציא טיפי המוח לבטלה ח"ו, הוא פגם בכתב פגם הידים, ועל כן נהאמר עליו ידיכם וכולי כי עיקר פגם עון הגדול הזה הוא בבחינת אמונת חכמים, כי עון זה חמור מאד מאד רחמנא ליצלן. כי הוא פגם במחשבה עליונה בבחינת חכמה שבמוח, וממילא נפגם בחינת אמונה חכמה תתאה שמקבלת מחכמה עילאה, כי היא מלבשת את חכמה עילאה, כי חכמה עליונה נמשכת עד גבול הקדושה שהיא בחינת מלכות אמונה בלי לבוש אחר, רק שכביכול החכמה בעצמה מלובשת שם, ושם בגבול הקדושה מתלבשת החכמה עילאה, בבחינת חכמה תתאה מלכות אמונה ושם מסתיימת החכמה, כי אינה יורדת למטה מגבול הקדושה וכל העולמות התחתונים ששם יש אחיזה לסטרא אחרא אינם מקבלים כי אם דרך לבושין כמובאר בכתבי האריז"ל, ועל כן זה העון חמור מאד מאד רחמנא ליצלן, כי ממשיך בחינת החכמה בעצמה. דהיינו טיפי המוח למטה בלי לבוש, וכאלו נותן להם ח"ו יציקה ואחיזה בהחכמה בעצמה, ועל זה הוא עון הגדול בתורה, כי כל העבירות אינם פוגמים בזה רק שהסטרא אחרא נאחזת ויונקת מן הקדושה על ידי בחינת לבושין, אבל על ידי עון זה ח"ו כאלו אפשיט שכינה מלבושהא ח"ו, כי בחינת החכמה עילאה הנמשכת למטה להתלבש בחכמה תתאה הוא מפשיט מלבושהא ויונקים ח"ו מהחכמה בעצמה, ועל כן הוא פוגם במחשבה בעצמה, וזה שכתוב אדם הראשון במחשבה חאב, והיינו על עון זה, כי הוא פגם בזה כשאמרו רז"ל, כי אף שכל העוונות פוגמים במחשבה כי א"א לעשות דבר בלי מחשבה, אבל כאן פוגם בהמחשבה בעצמה שנמשכת להם ח"ו בלי לבוש, שזה בחינת חטא דור המבול שהשחיתו דרכם, שנאמר בהם ערום הלכו בלי לבוש כנ"ל. ועל ידי זה ממילא נפגם האמונה על ידי שביטל חיותה והרחיק החכמה ממנה שמשם חיותה כנ"ל. ועל כן הפגם הוא בבחינת אמונת חכמים, כי עיקר שלימות אמונה הוא בחינת אמונת חכמים, דהיינו שאמונה מלבשת ומקבלת חיות מחכמה כנ"ל. והוא פגם בזה כנ"ל, ועל כן על ידי זה גלינו מארצינו כמובא בספרים. כי הפגם הוא בבחינת ארץ ישראל שנפגם על ידי פגם הידים שהוא בחינת פגם עון זה כנ"ל. וזה בחינת חורבן בית המקדש מפני היד שנשתלחה וכולי. כי חורבן בית המקדש הוא בחינת בצע אמרתו, בזע פורפירא דילי', בחינת דאפשיטה מלבושהא על ידי זה כנ"ל. וזה בחינת מה שכתוב שם שעל ידי זה נלקח סוד העיבור מאתנו, כי אין יכולין להוליד נשמות גדולות עיין שם, כי על יד עון זה ח"ו גם כן אין יכולין להוליד נשמות גדולות, כי נעשקין שם, כי הנשמות העשוקות על ידי זה הם נשמות גדולות מאד כמובא:

EN:
And when one falls, G-d forbid, and is sunken in the craving for money, then G-d forbid, hope is almost completely lost to extract him from there — except through the path [described] for that warrior mentioned above, if he merits to draw close to a great and awesome tzadik who knows this path.

Segment 18
HE:
ועל ידי זה אין לו עצה שלימה, כי נדון במותרות מדה כנגד מדה על ידי שהפשיט לבושי המוח והמשיך טיפי המוח בלי לבושין, על ידי זה עולין המותרות שהם סטרא אחרא ומלבישין ומסבבין את מוחו מדה כנגד מדה, ועל ידי זה אין לו עצה שלימה, כי נפגמת העצה שהיא בחינת טיפי המוח, בבחינת כליות יועצות שהם כלי ההולדה שמבשלין הטפה כמו שכתוב במ"א בדברי רבינו נ"י. ועל כן עצתו בבחינת עצת נשים, שאין עצתם שלימה, כי הם סמוכין על הסטרא אחרא כמובא, ועל כן הם נאחזין בהם ומבלבלין עצתם, אבל האיש אין סמוך להם כל כך, ועל כן מוחו ועצתו אין מתלבש בם, ואין נאחזין בו, רק עצתו מתלבש בבחינת אמונה בתוך גבול הקדושה בבחינת עצות מרחוק אמונה אומן, שהעצות הנמשכין מרחוק, שהיא בחינת חכמה כמובא מתלבשין בתוך אמונה כנ"ל. אבל כשפוגם ואין מלביש עצתו שהוא בחינת טיפי המוח בבחינת אמונה, רק שממשיכם למטה לחוץ ח"ו, על ידי זה הם מלבישין אותם ח"ו ונעשה עצתו בבחינת עצת נשים כנ"ל:

EN:
Section 4

Segment 20
HE:
אות ח ותיקונו על ידי בחינת מים טהורים, בחינת וזרקתי עליכם מים טהורים וכולי שהיא בחינת מקוה עליונה, חסד עליון ודעת גדול שעל ידי זה נמשך שפע רב לתקן פגם זה, כי עיקר תיקון עון זה על ידי דעת עליון, כי עד שם פגם כנ"ל, וכן איתא במאמר וביום הבכורים (סימן נ"ו) שמים טהורים הנאמרים בפסוק וזרקתי הנ"ל, הם בחינת מקוה עליונה של דעת גדול וחסד עליון, בחינת מקוה של שבועות שהוא קבלת התורה, והיא בבחינת מ"ן, ובחינת מצה שהיא עוגה שהוציאו ממצרים וכולי, שהיא בחינת מחלוקת לשם שמים וכולי עיין שם. ימצא שבחינת מקוה עליונה נעשית על ידי מחלוקת שבקדושה דייקא שהוא בחינת מצה כנ"ל, ומקוה היא מתקנת ענין זה, כי עיקר הטבילה לבעלי קריין ביותר, כמו שאמרו רז"ל: עזרא תיקן טבילה לבעלי קריין דייקא, נמצא שמקוה היא תיקון ענין זה,וזהו בחינת מים טהורים הנאמרים כאן, שהם בחינת מי מריבה שנעשין ממחלוקת, היינו בחינת מקוה עליונה שנעשית מבחינת מחלוקת שבקדושה כנ"ל, והיא בחינת מקוה של קבלת התורה, כי עיקרה על ידי שלימות התורה שנשלם תורה שבכתב על ידי תורה שבעל פה על ידי המחלוקת כמו שכתוב שם. כי ענין זה נתתקן על ידי מחלוקת שבקדושה דייקא, שהוא בחינת תיקון הברית דאפריש בין מיין עילאין לתתאין, בחינת מחלוקת שמאי והלל, כמובא בזוהר הקדוש, ועל ידי תיקון זאת המחלוקת שבקדושה, על ידי זה נתתקן ונמתק מחלוקת דסטרא אחרא, שהוא בחינת התגברות מיין מסאבין על מיין דכיין, בחינת פגם עץ הדעת טוב ורע, שהוא בחינת פגם עון זה שנתערב טו"ר ומתגבר ח"ו מחלוקת דסטרא אחרא שבזה פגם אדם הראשון בעץ הדעת כמו שאמרו רז"ל: אדם הראשון משוך בערלתו היה, ועל כן נאמר בו: וידעו כי ערומים הם, כי זה עיקר פגם חטא הזה, שנעשין בבחינת ערום בלי לבוש כנ"ל. ועל ידי זאת המחלוקת של בחינת פגם עץ הדעת טוב ורע, מתגברין מיין מסאבין בבחינת והמים גברו מאד מאד על הארץ, שהם מי המבול שבאו על עון זה כנ"ל, שמתגברין ח"ו עד אשר ויכסו כל ההרים הגבוהים, שעולין ח"ו עד המוחין, שהם בחינת הרים גבוהים, ומכסין ומסבבין אותם, בבחינת רשע מכתיר את הצדיק, בבחינת מותרות שהם סטרא אחרא העולין אל המוח כנ"ל, שזה בחינת משפט מעוקל שאין המשפטו ברור,ח כי אין יכולין לברר המשפט והדין על ידי התגברות מחלוקת של הסטרא אחרא שמקבלת הדעת כנ"ל, שזה בחינת עצה שאינה שלימה, שהיא נחצית לשנים לכאן ולכאן ואינו יכול להטותה לצד אחד, שהיא בחינת מחלוקת דסטרא אחרא שאינה נכרעת והיא תמיד נחצית ונחלקת, כי אינה רוצה בהכרעה כמובא. ועל כן תיקונה על ידי מחלוקת שבקדושה, כי אין הדין נמתק אלא בשרשו, ועל כן על ידי מחלוקת שבקדושה, בחינת מי מריבה נמתק מחלוקת שבסטרא אחרא, שהיא בחינת מיין מסאבין מותרות, ועל כן המי מריבה מטהרין המותרות עיין שם היטב. וזהו גם כן בחינת מה שאמר רבינו נ"י במאמר בחצוצרות (סימן ה') וזה לשונו: ותאמין שכל המחלוקת מצות ומריבות שיש בין הצדיקים השלימים האמתיים אינה אלא בשבילך, בחינת אזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין, לשון תלונה ומריבה, שכששומע התלונות ומריבות שבקרב חכמים צריך להאמין שהוא בשבילו, בחינת תוכחת חיים להוכיחו על שפגם בטיפי מוחו, שעליו נאמר: ולא ישיגו אורחות חיים וכולי עיין שם. ויוצא משם, שדייקא מחלוקת שבקדושה שבין הצדיקים הוא בשביל תוכחה ותיקון לפגם טיפי המוח, בחינת תוכחת חיים. נמצא שמחלוקת שבקדושה הוא תיקון עון זה בחינת מי מריבה כנ"ל:

EN:
And we also see tangibly that as long as a person has not yet fallen into the craving for money — even though he is submerged in his lusts — it is still possible to speak with him about fear of Heaven [ yiras Shomayim ] and to draw him and bring him close to Hashem, may He be blessed, and to extract him from his evil lusts. But once he has fallen and sunk into the craving for money — especially as is common nowadays, where everyone wants specifically to multiply his needs, to conduct himself in the manner of wealthy magnates — even the poor and destitute and those of low standing look constantly to conduct themselves in grandeur, with beautiful garments and dwellings and vessels. And how much more so one who has a little wealth — who is actually poorer than anyone — because immediately he sets his sights on grandeur, and his eye is never satisfied with what he has.

Segment 22
HE:
אות ט ועל ידי זה נעשין ריבוי ספרים, בחינת עשות ספרים הרבה אין קץ, ועל ידי זה נתתקן ונמתק בחינת קץ כל בשר בא לפני שזה נאמר על פגם עון דור המבול שחטאו בזה כנ"ל. ועל כן נמתק על ידי בחינת עשות ספרים הרבה אין קץ, כי ריבוי הספרים שנעשין מחידושין דאורייתא, מהם נעשין בחינות גופין לאלו הנשמות של הטפות שהולכים ערומים, כמובא במקום אחר שחידושין דאורייתא נעשין מהם בחינת גופין להם כדמשמע במאמר ויהי מקץ (סימן נד'). וזה בחינת חלוקא דרבנן, בחינת תורה שבעל פה שהוא ריבוי הספרים, כי על ידי חידושין דאורייתא שמחדש על ידי שמהרהר וחושב בדברי תורה, על ידי זה מתקן פגם המחשבה שחשב בהרהורים רעים עד שבא לחטא זה, ועל כן צריך שיהיה לו אמונה בהחידושין שמחדש, כמו שכתוב שם כדי לחבר אמונה בחכמה, בבחינת אמונת חכמים לתקן מה שפגם כנ"ל:

EN:
For as soon as he has a hundred red coins [ adumim ], he conducts himself in a manner that requires more than two hundred for his sustenance. And if Hashem gives him a thousand or more, he multiplies his silver vessels and other grand ways of living, until he is in financial distress according to his own assessment. And when he is asked [to give] to tzedakah , he answers immediately: "Do you not know that now is a time of dire straits, not like the earlier days? For business has been diminished and reduced, and one earns only a meager livelihood, and my needs are very many." And he forgets the kindnesses of Hashem — that just recently he earned this sum. For most of the wealthy did not inherit their wealth from their fathers; rather, most of them rose to greatness from poverty and distress. For most of them were servants at first, and the like. And Hashem, may He be blessed, raised them from the dust and the ash-heaps and gave each of them as much wealth as He graced him with. And his eye is not satisfied with all of this.

Segment 24
HE:
אות י ועל ידי זה נעשה המתקה עליונה, בבחינת חכמה עילאה שעל ידי זה נתתקן זה העון, כי עיקר התיקון של זה העון על ידי חכמה עילאה דייקא, כי פגם עד שם כנ"ל. וזה בחינת מה שכתוב בזוהר הקדוש שאי אפשר לתקן זה העון על ידי התשובה, וכולהו חטאין בתיובתא תליין בר מהאי, כי כולם אינם פוגמים אלא עד בחינת תשובה, שהוא בחינת בינה אימא עילאה, כי אין הפגם אלא בעולמות התחתונים, שהם בששה קצוות ששם אחיזתם ושם אינו מלובש אלא מבחינת בינה ולמטה בבחינת אימא מקננת בכרסיא, ועל כן לכל החטאים מועיל תשובה כי עד שם הגיע הפגם אבל זה העון אגין תלוי בתשובה. כי פגם למעלה משם וחאב במחשבה כביכול, בבחינת החכמה בעצמה כנ"ל, ועל כן אין מועיל לו תשובה, רק תיקונו על ידי התורה, ועיקר על ידי אמונת חכמים, שהוא בחינת תורה שבעל פה שמתחבר עם תורה שבכתב ומקבל מחכמה, ואז נתתקן במקום שפגם כנ"ל, כי תורה עולה למעלה מן התשובה כמובא בספרים, שתורה היא תיקון גדול ביותר מכל תיקוני התשובה. וזה שאנו מבקשים השיבנו אבינו לתורתך וכולי והחזירנו בתשובה שלימה וכולי, שמתפללין שתשובתינו יהיה על ידי התורה, שאזי יהיה נתתקן כל מיני חטאים שבעולם ואפילו פגם המוח על ידי עון זה כנ"ל, ועיקר זאת ההמתקה העליונה יהיה על ידי משיח כנ"ל, כי עיקר הגלות בשביל ענין זה שעל ידי זה אנו מפוזרין ומפורדין בין האומות ומשיח יבא לקבץ נדחים. וזה בחינת ונפוצות יהודה יקבץ וכולי וסרה קנאת אפרים ויהודה וכולי, דהיינו שיסור הקנאה והשנאה ויהיה אהבה וכללות, שהיא בחינת המתקה עליונה שעיקרה על ידי אהבה וכללות כנ"ל, שעל ידי זה ונפוצות יהודה יקבץ על ידי המתקה זו כנ"ל:

EN:
And a year or two ago it seemed to him that if he had four hundred red coins it would suffice him greatly, for he needed to hire himself out as a trustee and servant, or to partner with someone who had only two hundred. And now he has two thousand red coins himself, and it is still not enough for him for his multiplied needs that he has increased for himself — as though he were born with all this, as though his very life depends upon it. And it seems to him that it is impossible for him to economize in anything — except in one matter he does economize: namely, in tzedakah . For when he is asked for tzedakah , he answers: "My needs are many and sustenance is tight now." And he will not reflect in his heart with knowledge or understanding, saying: On the contrary! — since my needs are so many and I am constantly dependent upon Hashem, I must increase in tzedakah at all times.

Segment 25
HE:
וזה בחינת ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב, שהוא ראשי תבות גוף שהוא בחינת תיקון עון זה כמובא בכוונות, ואזי יבא גואל צדק לציחון וימתיק המתק עליונה הנ"ל על ידי התורה, בבחינת ואני זאת בריתי אותם וכולי לא ימושו מפיך וכולי שעל ידי התורה יבא לציון גואל על ידי המתקה עליונה כנ"ל:

EN:
For everyone knows that everything is from Hashem alone — for "not by might shall man prevail" [ I Samuel 2:9 ] — "for G-d judges: this one He lowers and this one He raises" [ Tehillim 75:8 ]. And "there is no wisdom, no understanding, and no counsel against Hashem" [ Proverbs 21:30 ], to gather wealth by oneself. And it is impossible to earn even a single prutah without the salvation of Hashem and His great kindness. For He is the One who gives the power and the counsel to achieve wealth and prosperity and livelihood. And He, may He be blessed, commanded and warned with many, many warnings to have pity on the poor and destitute and to give him generously all that he lacks, as is explained in the Torah and in all the books, the great virtue of the commandment of tzedakah — that it is equal in weight to the entire Torah.

Segment 26
HE:
כי מראשית הולדת משיח היה לתקן עון זה כי התחלת התגלות משיח היה מיהודה שהוליד מתמר את פרץ וזרח, והם היו תיקון על חטא ער ועונן שהשחיתו דרכם כמובא, ועל כן הוצרך יהודה להמשיך בחינת נשמת משיח שעל ידי זה יתתקנו, כי תיקון עון זה תלוי במשיח כנ"ל:

EN:
And He promised us: "For because of this matter, Hashem your G-d shall bless you" [ Deuteronomy 15:10 ]. And as our Sages of blessed memory stated [ Ta'anis 9a ]: "Aser bishvil sh'tis'asher" — "Give tithes so that you will become wealthy."

Segment 28
HE:
אות יא וזה בחינת דוד המלך עליו השלום, שהוא בחינת משיח שהתפלל תמיד על החיים, כמו שכתוב: תודיעני אורח חיים וכולי וכיוצא, כי הוצרך לתקן פגם טיפי המוח של בני יהודה כנ"ל. וזה בחינת כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, שהוא נאמר על עון זה, בחינת ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' כמו שכתוב בזוהר, אבל אף על פי כן אני בטוח, ואני ברוב חסדך אבא ביתך, בחינת המתקה עליונה הנ"ל שהוא בחינת רב חסד. וזהו אבא ביתך בחינת בית המקדש קדשי קדשים ששם הוא ההמתקה עליונה הנ"ל, שעל ידי זה אזכה לתקן עון הנ"ל. וזה בחינת תודיעני אורח חיים שובע שמחות וכולי, כי על ידי המתקה עליונה הנ"ל שנעשית על ידי הכללות והאהבה כנ"ל, נעשה בחינת שמחה, בחינת אור צדיקים ישמח כמו שכתוב שם, והוא תיקון עון הנ"ל, שעליו נאמר: לא יזכי למחמי אפי מלכא, כי אי אפשר לראות אור פני מלך חיים כי אם על ידי בחינת לבושין, בחינת אני בצדק אחזה פניך, בחינת צדק לבשתי, ועל ידי עון זה הוא ערום בלי לבוש כנ"ל, ועל כן אינו זוכה למיחמי אפי מלכא, אבל על ידי המתקה הנ"ל על ידי משיח כנ"ל, על ידי זה זוכין לאור הפנים, בבחינת תחדהו בשמחה את פניך, שזה נאמר על מלך המשיח כמו שכתוב שם: חיים שאל ממך נתת לו וכולי, שזכה להמשיך חיים לתקן פגם הנ"ל. וזהו תחדהו בשמחה את פניך, כי המלך בוטח בה' ובחסד עליון בל ימוט, בחסד עליון דייקא, בחינת המתקה עליונה שהוא חסד עליון וגבוה מאד שעל ידה זוכין לבחינת תחדהו בשמחה את פניך כנ"ל. וזהו כי מימיני בל אמוט כי לא תעזוב נפשי וכולי לראות שחת ח"ו, על פגם שהשחיתו דרכם בני יהודה גלגולי נשמתו, כי על ידי התורה תודיעני אורח חיים לשוב ולהשיג אורחות חיים, שובע שמחות את פניך לראות באור בפנים על ידי בחינת שמחה כנ"ל, וזהו נעימות בימינך נצח, בחינת המתקה העליונה שהיא ימין העליון כנ":

EN:
And how does he have the audacity to be stingy in tzedakah on account of his many needs that he has created for himself — as though he is compelled by royal decree to purchase jewels and ornaments for his wife, and many silver vessels, and special garments for himself, his wife, and all his sons and daughters — all in the manner of the greatest magnates who have thousands and myriads! And against the poor person he cries out loudly: "Why should I give him? For he has more ease than I — all the birds and geese are bought by the poor people," and so on. And similar utterances such as these that are heard from many magnates. And some of them are ashamed to say this openly, but in their minds they think this, and their eye is stingy when they see that a poor person also wishes to buy a nice portion for Shabbos . And certainly when he wishes to eat meat sometimes in the evening, and the like. Or when they see that the poor person makes himself some garment, and so on.

Segment 30
HE:
אות יב וכשיבוא משיח במהרה בימינו אז נזכה לאורייתא דעתיקא סתימאה שהיא חכמה עליונה וגבוה מאד, ואז יהיה גמר התיקון בשלימות, ודייקא במה שפגם שם יתתקן, בבחינת עוונות נעשין לו כזכויות, דהיינו שהפגם היה שכביכול הפשיט החכמה מלבושהא. ועל כן גמר תקונו שיזכה לאורייתא דעתיקא סתימאה, שזאת התורה היא בחינת תורה בלי שום לבוש, בבחינת אני חכמה שכנתי ערמה, לשון ערום שאין שום לבוש להלביש אותה, כי שם לית ענוה ולית בשת תמן, ושם אין צריכין שום לבוש, בבחינת מה שנאמר באדם הראשון קודם החטא ויהיו שניהם ערומים ולא יתבוששו. וזה בחינת יקרה היא מפנינים, שזה נאמר על התלמיד חכם שהוא יקר מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים כמו שאמרו רז"ל כי התלמיד חכם על ידי התורה עולה למעלה למעלה עד אורייתא דעתיקא סתימאה, שהיא למעלה מבחינת כהן גדול שמתלבש בלבושין ונכנס לפני ולפנים, כי הוא עולה למעלה מעלה שאין שם בחינת לבושין כנ"ל. וזה בחינת תורת ה' תמימהשׂהוא אורייתא דעתיקא סתימאה כמו שאמר רבינו נ"יּ (סימן מט'), משיבת נפש מדרכי מיתה לדרכי חיים כמו שפירש רש"י, כי שם נתתקנין ושבין מדרכי מיתה לדרכי חיים, שהוא תיקון עון הנ"ל בשלימות כנ"ל, בחינת תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך דייקא בחינת פנים בפנים בלי לבושין כנ"ל:

EN:
As is well known, all these matters that are heard from many magnates — woe to them, woe to their souls! For upon themselves they look not at all — as though they are entitled from Heaven, based on their good deeds, to add jewels for their wives for exactly two hundred red coins, or at the very least for fifty red coins, and the like; and similarly in the matter of the many garments and so on, and dwellings, and household items: tables, chairs, and large mirrors, and the like. For "there are many things that increase vanity" [ Ecclesiastes 6:11 ]. And against the poor person and an upright person who engages in Torah, he is strict when he sees that he buys a chicken or a piece of meat, and the like. And not only does he not give him tzedakah — he even heavily burdens him with taxes and levies, to the point that sometimes the poor give more than the wealthy. And in their view they need not give tzedakah except if they would see the poor person bloated from hunger, G-d forbid — then they would give him a prutah and a very minimal sum — just barely his bare subsistence.

Segment 32
HE:
אות יג וזה שאמרו רז"ל השרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה בלא תורה, כי בחינת תורה שבעל פה, בחינת אמונת חכמים כנ"ל שעל ידי זה נשלם בחינת תורה שבכתב כנ"ל, שעל ידי זה בחינת שמחה כנ"ל:

EN:
"But the boorish man will not know, and the fool will not understand this" [ Tehillim 92:7 ]: For all the disturbances and mental confusion of the entire world — whether the wealthy, whether the middle class, or the rest of the masses who chase after money and livelihood with great toil, disturbance, suffering, and many worries — all of this flows only from the withholding of tzedakah , because they do not give tzedakah generously and with great spreading [of the hand], as it is written [ Tehillim 112:9 ]: "He scattered, he gave to the poor; his righteousness endures forever." For all the disturbances and all the suffering and all the confusion of the entire world in matters of money and livelihood — all of this is the aspect of the craving for money, which it is impossible to break except through tzedakah , as discussed in that Torah above.

Segment 34
HE:
אות יד שייך לעיל, מקוה הוא בחינת יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה כמובא, שזה בחינת הכרעת מחלוקת שבקדושה כמובא בזוהר הקדוש, נמצא שמקוה היא בחינת מחלוקת שבקדושה שיש לה הכרעה, ועל כן מתקנת פגם הנ"ל, בבחינת מי מריבה בחינת מים טהורים כנ"ל:

EN:
It is thus found that if they had given tzedakah generously, they would have been saved from the curse of "by the sweat of your brow you shall eat bread" [ Genesis 3:19 ] — that is, the disturbance of the pursuit of money. And they would have had life, for most of the world have no life at all because of the disturbance of money — which is idol worship [ avodah zarah ] comprised of all seventy idolatries; which is the aspect of dark countenance [ anpin chashuchin ], melancholy [ marah shechorah ], sadness and worries — the realm of death [ sitra d'mosa ], which destroys the life of a person and kills him from both worlds, as is explained in the Torah "Tzivisa tzedek." And the entire rectification of breaking the craving for money is through tzedakah , as discussed above.

Segment 36
HE:
אות טו וזה בחינת מה שכתוב שם הולך רכיל מגלה סוד, מגלה דייקא, בחינת פגם הנ"ל גלי דכסיא, ונאמן רוח מכסה דבר, בחינת התיקון שחוזר לעשות לבושין לכסות אור החכמה, בבחינת על כפים כסה אור, כי שם צריך התיקון בבחינת הידים בבחינת כתב כנ"ל:

EN:
It is thus found that the essential trial of the person is the lust of licentiousness, and the craving for money is the fall that flows from the flaw in that lust — for through one's flawing in the lust of licentiousness, G-d forbid, this caused him to be cast down into the craving for money, which is the "pit without water," from which it is impossible to emerge except through the path of the warrior mentioned above, as is explained in the Torah "Tzivisa tzedek" — that all the falls of a person, when they want to expel him from the holy precincts, they cast him down into the craving for money, which is the aspect of shmad [forced apostasy] — idol worship comprised of all seventy idolatries — as is explained there on the verse: "And He will expel the enemy from before you and say: Destroy!" [ Deuteronomy 33:27 ].