גביות חוב מהיתומים ד
גביות חוב מהיתומים ד
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/7/27

Segment 2
HE:
אות א ובו ענין חנוכה. ע"פ התורה אנכי (בסי' ד) ע"ש כל התורה ומ"ש שם על דברי רבה בב"ח ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה ברבי משחא. זה בחי' הדעת כי שמן משחת קודש זה בחי' שכל וכו' וכו'.

EN:
And this is the aspect of: “By the mouth of two witnesses a matter shall be established” (Deuteronomy 19:15) . “Shall be established” — specifically — for they establish and raise the davar [matter/word]. For they elevate truth and subdue falsehood, for the judgment is sweetened at its root, as above. And then after-Creation is included in before-Creation, through these two being included together in a matter of truth — for the many are included in the one, since two say one thing. And also because the two themselves are also the aspect of before-Creation and after-Creation, as above.

Segment 3
HE:
וזה בחי' חנוכה שמצוותו בשמן. כי נר של מצוה גבוה מאוד כגון נר שבת וי"ט ונר תפלה ובפרט נרות המנורה הטהורה. כי הדלקת נר מצוה זה בחי' המשכת אור הא"ס שיאיר להדעת לידע כי ה' הוא האלקים שזה עיקר התכלית שבשביל זה נברא האדם כדי לדעת אותו יתב' כ"ש בזוה"ק בגין דישתמודעין ליה וא"א לידע ממנו ית' כ"א עי"ז ע"י שזוכין שיפתח לו אור הא"ס בחמלתו הגדולה בבחי' רצוא ושוב וכו' כ"ש שם ואזי מאיר הרשימה לדעת כי ה' הוא האלקים. וזה בחי' האור של כל האורות ומשם הדלקת כל הנרות של מצוה בבחי' (תהלים י"ח) כי אתה תאיר נרי ה' אלקי כוו'. וזה בחי' נרות המנורה שנאמר בהם באהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן וכו'. כי עיקר הדלקת נרות המנורה הוא באהל מועד סמוך לארון העדות שהיה בבית ק"ק ששם עיקר הביטול אל הא"ס לבחי' רעוא דרעווין שזהו בח'י קדש קדשים דכל רעוותין תקיעין תמן בחי' רעוא דרעווין שמשם עיקר התגלות אלקותו יתב' בבחי' (תהלים) מציון מכלל יופי אלקים הופיע ומשם ממשיכין האור להדליק נרות המנורה למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים:

EN:
And therefore “two are like a hundred.” For the essential matter — that two are believed — is because the many are included in the one, through which the hold of falsehood is sweetened. And therefore there is no distinction between two and a hundred, for “the minimum of rabbim is two.” And the essential root of the hold of falsehood derives from the aspect of two, as above. And therefore through two who are included together, falsehood is subdued and its hold is sweetened, as above. And therefore they are believed like a hundred, since they have the power to subdue falsehood at the root of its hold, as above.

Segment 5
HE:
אות ב וזה בחי' תוקף הנס הגדול של חנוכה. כי מבואר בהתורה הנ"ל שא"א לזכות לבחי' ביטול הנ"ל להכלל ברעוא דרעווין בבחי' רצוא ושוב כ"א ע"י שמעלין המלכות לשרשה בבחי' זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן, ול העלות המלכות לשרשה א"א כ"א ע"י ווידוי דברים לפני הת"ח וכו'. ע,ש כל הענין הז מבואר שם מתחילת התורה עד סופה. והכלל שמי שרוצה לילך בדרך הקדוש צריך לשבר כל המדות והתאוות פני הצדיק וע"י הצדקה שנותנין להצדיק. ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך עד שזוכה להתוודות ווידוי דברים לפני הת"ח וכו'. ועי"ז אתה נכלל בא"ס וכו' וכנ"ל ואזי כשהוא בבחי' ושוב מאיר הרשימה להדעת שכולו טוב כולו אחד שזהו בחי' ה' הוא האלקים שזאת הבחי' הוא מעין עוה"ב וכו' ע,ש כל הקשר והבנין הנפלא והנשגב של התורה הנוראה הזאת. ג) וזה היה גודל הנס הנפלא של חנוכה. כי אז גברה מלכות הרשעה שהוא היפך מלכות הקדושה. ומגודל התגברותם רצו להשכיח מישראל התורה ולהעבירם על חוקי רצונו. כדי שיתגבר מלכותם הרשעה ביותר. כי ע"י ווידוי דברים שהם תיקון החטאים זוכין לשוב ולקיים את כל דברי התורה ועי"ז מעלין המלכות לשרשה עד שוכין להכלל בא"ס כנ"ל. וכן להיפך כשזה קם וכו' כשישראל עוברין ח"ו על מצוות התורה ואין מתוודין ושבין ח"ו אזי מתגברת ח"ו מלכות הרשעה שהיא כנגד מלכות דקדושה וכמבואר שם בתחלת התורה. שבשביל זה נקרא מלכות הרשעה של הע"ז והס"א אלקים וכו' ע"ש וזהו עיקר אריכת הגלות המר והאריך הזה. ואין הגאולה תלויה אלא בתשובה היינו ווידוי דברים לפני הת"ח שזה עיקר התשובה שעי"ז מעלין המלכות לשרשה ואז תשוב המלכות לבית דוד וימלוך עלינו משיח צדקינו שהוא מלכות דקדושה. וע"כ התגברו אז ביותר מלכות יון הרשעה לבטל התורה מישראל ח"ו כדי להגביר כח מלכותם הרשעה וכנ"ל והשי"ת ברחמיו המרובים עמד לנו בכל צרותינו ועשה לנו נס גדול ונורא ועמדו מעט אנשים מבית חשמונאי ונצחום והכניעו והפילו מלכות הרשעה והגבירו מלכות דקדושה. וע"כ היה תיטקון הנס ע"י צלוחית של שמן שמצאו חתום בחותמו של כה"ג וכו'. כי היוונים שהם מלכות הרשעה טימאו כל השמנים בחי' שמן משחת קודש שהוא הדעת. ואז א"א להכלל ולהתבטל באור הא"ס כי כל זר וכל טמא א"א ליכנוס ולהכלל שם והנס היה ע"י פך השמן של הכה"ג. זה בחי' שעיקר הנס והישועה של חנוכה שהכניעו מלכות הרשעה והפילי אותם מפלה גדולה עד שנמשך עלינו בכל שנה ושנה שיהיה לנו ג"כ כח להכניעם ולהשפילם ולהפילם, עיקר תוקף הנס הזה נעשה בכל שנה ושנה ע"י צדיקי הדור האמתיים שמקרבים אנשים להשי"ת ומכניסים בםה הרהורי תשובה עד שמתוודים ווידוי דברים לפניהם. ועל ידיהם נמשך אור גדול ונורא לכל ישראל עד שידעו כולם את ה' למקטנם ועד גדולם. כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה נס נפלא ונורא ע"י מעט השמן של הכה"ג שהיה חתום בחותמו. היינו כי הכה"ג זה בחי' הצדיק הגדול האמיתי שיש לו כח להעלות כל הווידוי דברים של ישראל ולעלות וליכנוס ולהכלל עי"ז במקום שנכנס ונכלל. דהיינו בבית קדשי קדשים ששם הוא נקודת האבן שתיה שעמד עליו הארון והכרובים. ושם נכלל בא"ס ברעוא דר עווין וכנ"ל. אבל לא היה כח ורשות להכה"ג ליכנוס לשם כ"א אחת בשנה ביהו"כ בכח הווידוי דברים שהתוודה תחילה עבור כל ישרא על הפר ועל השעיר המשתלח ובזאת יבא אהרן אל הקודש. כי א"א ליכנוס לשם לבית ק"ק לבחי' רעווא דרעווין ששם נפתח אור הא"ס כ"ש ונועדתי שמה לבני ישראל וכו' כ"א ע"י הווידוי דברים ש התוודה תחילה ג' פעמים כמבואר בפרשה שם. כי גם כל ישראל הודו אז ביוה"כ שאז המצוה מן התורה להתוודות בפה מלא ובפטר בעת שהתוודה הכה"ג והזכיר את השם הנכבד והנורא שאז היו כורעים וכו' ואז היו מתוודים כמבואר בדברי רז"ל. והכ"ג בעוצם כחו היה לו כח ע"י הווידוים שהתוודה להגביה ולהעלות כל הווידוים של ישראל שיהי הנחשב כאלו התוודו לפני הת"ח וכעין מ"ש שם אדמו"ר ז,ל על משארז"ל מי גרם לראובן שיודה יהודה וכו' שע"י שזכר משה הווידוי נחשב כאלו התוודה לפניו ע"ש. נמצא שכח הכה"ג ליכנוס לפני ולפנים לבחי' רעווא דרעווין הי' ע"י ווידוי דברים שעי"ז דייקא נכלל בא"ס בבחיק רעווא דרעווין וכנ"ל. וע"כ על ידי השמן של הכה"ג היה תוקף הנס שהדליקו ממנו נרות המנורה שהוא בחי' אור הא"ס שמאיר לכל ישרא ללדעתם, להודיעם כי ה' הוא האלקים וכנ"ל. וכן הוא בכרל דור ודור שע"י הצדיק האמת ומעט אנשיו שנתעוררו בתשובה עד שהתוודו ווידוי דברים לפניו שעי"ז נכללו בא"ס כי הוא פתח להם אור הא"ס עד שהאיר בדעתם מה שהאיר שא"א לאחד לספר לחבירו, כי התנוצצות אור הא"ס שמאיר בדעת הישראלי הזוכה להתקרב לצדיק האמת זהו בחי' נודע בשערים בעלה, כל חד כפום מה דמשער בלבי' וא"א לדבר בזה. כ יבשעת הביטול הוא עצמו לא ידע כ"ש שם בהתורה הנ"ל. וכל מה שמדברים מגדולת הבורא ית' הוא מבחי' ושוב שאז כששב לישותו מראה הרשימה לדעת כי ה' הוא האלקים וכ"ש שם בהתורה הנ"ל. וע"י הצדיק הגדול הזה ואנשיו נמשך האור לכל ישראל שיזכו כולם לדעת אחדות הא"ס וטובו. שיזכו כולם שיהיה נפתח להם אור הא"ס בבחי' רצוא ושוב עד שיזכו לדעת כל אחד מה שידע ויתנוצץ במוחו עד שידעו כולם כי ה' הוא האלקים שזהו בחי' נרות חנוכה שהם בחי' נרות המנורה שהיו דולקין בנס נפלא שמונה ימים ע"י פך השמן של הכה"ג שהוא בחי' כח הווידוי דברים שנכנס בהם לפני ולפנים וכו'. ועי"ז נקבע לדורות שיהי הכח בכל שנה ושנה לכל א' וא' מישראל להדליק ולהאיר בביתו בחי' נרות המנורה הקדושה שהוא נר חנוכה שמדליק כל אחד בביתו. היינו שיש לנו כח ע"י הצדיקי אמת ואנשיהם שהם בחי' כה"ג בחי' כח הווידוי דברים שהתוודו לפניהם כנ"ל עי"ז יש לנו כח לכ"א וא' להדליק ולהאיר בביתו נר חנוכה שהוא בחי' קדושת נרות המנורה שהם בחי' אור הא"ס שממשיכין מבית ק"ק להאיר לכל ישראל בדעתם היינו בחי' שיפתח להם אור הא"ס בבחינת רצוא ושוב עד שידעו הכל גדולתו של יוצר בראשית שכולו טוב וכולו אחד. וכל המאורעות. כולם לטובה שזהו בחי' עוה"ב כ"ש שם. שזהו בחי' ומלאו מחד גלגלא דעינא תלת מאה גרבי משחא וכו' בחינת השמן של נר חנוכה שהוא בחינת שמן המנורה וכנ"ל:

EN:
And this is the aspect of an oath by the Name, as above. For the essential root of Creation derives from the aspect of the Name of Hashem. And when after-Creation is included in before-Creation through truth, as above — as will be in the future — then it will be fulfilled: “On that day Hashem will be One and His Name One” (Zechariah 14:9) .

Segment 7
HE:
אות ד וזהו מובן שם בהתורה הנ"ל בסוף על מאמר רבב"ח. כי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא חזינן זהוו מנסרן מגרמייהו ויהבי לבנינא הנך מחוזי שפירש שם שאפילו אותן שהם אחורי הקדושה לגמרי גם הם נתעוררו בתשובה וחזרו להשי"ת על ידי שנתעורר האיש הישראלי הזה ששב באמת וקיים כל המבואר שם עד שניצול מן הקוצים והפחתים וכו' וזכה להתוודות ווידוי דברים לפני הת"ח האמת עד שנכלל בא"ס. ועל ידו גם אותם שהם אחורי הקדושה לגמרי נעשו מרכבה להקדושה ואזי גם הם יודעים מהשי"ת בידיעה חדשה ונפלאה. היינו כנ"ל שעי"ז כח הווידוי דברים של אלו שזכו להתוודות לפני הת"ח האמת על ידי זה, האור מאיר לכל ישראל עד שיזכה כל אחד שיהיה נפתח לו אור הא"ס שמשם הדלקת נר חנוכה שהוא בחינת נרות המנורה שמדליק כ"א וכנ"ל:

EN:
Baruch Hashem l’olam, Amain v’Amain.

Segment 9
HE:
אות ה וע"כ היה עיקר הנס ע"י שדלק מעט השמן שלא היה בו להדליק כ"א יום א' ודלק שמונה ימים. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל שאור הא"ס אינו נפתח לכ"א בשוה. כ"א כפי מה שזוכה בחמלת ה' עליו, וכל כך תיבות ויותר אור הא"ס בוודאי יש לו כח יותר להאיר לאחרים ולהודיעם גדולות ית'. ואז בימי מתתיהו כה"ג היה תוקף הנס שמעט השמן והאור שלא היה בו להדליק כ"א יום א' דלק שמונה ימים דהיינו שנפתח להם אור הא"ס באור נפלא ונורא כ"כ עד שדלק הנר שמונה ימים. עד שמגודל נפלאות האור שנפתח אז בהתפתחות גדול מאד. ונמשך האור של הדיבוק וזריחה כ"כ, עי"ז נמשך האור לכל ישראל לדורותם. עד שאנו זוכין בכל שנה ושנה בכח הצדיקי אמת להארי עלינו האור הגדול והנורא הזה שמשם הדלקת נר חנוכה שהוא בח'י נרות המנורה שהיו דולקים נגד בית ק"ק. ששם הוא בחי' רעוא דרעווין בחי' אור הא"ס וכנ"ל בילא"ו:

EN:
Hilchos Aidus 4 — Part 1

Segment 11
HE:
אות ו וע"כ מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב ע"ח. כי עיקר עבודת האדם בזה העולם הוא כדי שיזכה להכלל באור הא"ס שזה עיקר התכלית וזה עיקר תענוג עוה"ב וכנ"ל. וא"א להכלל שם כ"א ע"י שמברר כל הד' יסודות דהיינו ע"י שמקדש ומטהר עצמו מכל התאוות עד שמכניע הרע שבהן ומברר הטוב שבהן. והעיקר העולה על הכל הוא שיזכה לענוה ושפלות אמתי. כי ענוה גדולה מהכל. וא"א להכלל בא"ס כ"א ע"י ענוה בשלימות בתכלית הביטול בבחי' ענוה של משה וכמובן לעיל בהתורה הנ"ל וע"כ א"א לזכות לזה כ"א ע"י צדיק הדור שהוא עניו באמת דהיינו ע"י ווידוי דברים לפניו כי ענוה גדולה מהכל. וא"א לזכות לענוה אמתית כ"א ע"י צדיק הדור שהוא בחי' משה שהיה עניו מכל האדם ואז זוכה לכלול בא"ס שזהו עיקר תכלית האדם שנברא בשביל זה אשרי הזוכה לזה. וכל עסקי האדם כל מה שעוסק בו בחייו אפילו במלאכה ומו"מ הכל בשביל זה כדי שיתבררו אלו הדברים עי"ז עד שיעלו ויכללו כולם בשרשן ויכללו עמו יחד בואר הא"ס ששם הוא תכלית וסוף של כל הדברים שבעולם וכל אדם כפי מעשיו הטובים וכפי קדושתו וטהרתו בכל העסקים שעסק כמו כן זוכה להכלל שם. כי מי שזכה להטיב מעשיו ולקדש א"ע בתכלית השלימות עד שביטל את גופו בחייו בתכלית בבחי' משה רבינו, הוא זוכה תיכף במיתתו להכלל בא"ס ולהתענג על ה' ויכללו כולו שם אשרי לו. אבל מי שלא קידש עצמו כ"כ. ונשאר בו עדיין אחיזת הזוהמה של הגוף הוא צריך להתבלות בעפר ולסבול שם מה שסובל עד שיזדכך לגמרי. ואז יהיה נכלל מה שיהיה נכלל ממנו במקום שצריך להכלל. וכן כ"א לפי מדרגתו לפי עבודתו וקדושתו. כי מי שטרח בע"ש וכו'. וע"כ הכל צריכין לחזור אל העפר כ"ש (קהלת) הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר. כי שם בעפר נבחן ונצרף ונזדכך כ"א. כי עפר כלול מב' בחי'. כי הוא בחי' ענוה ושפלות. בחי' אין כ"ש ואנכי עפר וארפ וכשרז"ל מי שנעשה שכן לעפר בחייו. וגם עפר הוא תכלית הישות והגשמיות וכל הד' יסודות כולם כלולים בעפר כי עפר מאנא דכולהי (תי"ז תי' ע' קך). והאדם נברא בשביל זה עפר מן האדמה כדי שיזכה לעלות ולהכלל מבחי' עפר תכלית הגשמיות והישות לבחי' ביטול אל הא"ס ע"י שיזכה לקדש ולטהר א"ע עד שיבא לענוה בתכלית הביטול וישים עצמו כעפר ואז יזכה להתפשטות הגשמיות גם בחייו עד שיזכה במותו מיד להכלל באור הא"ס ואזי תיכף כשיהיה נקבר בעפר יהי הנכלל בענוה של משה שהוא בחי' עפר ואז יזכה לשלימותו מיד להכלל בא"ס בבחי' הסתלקות משה וכו' כנ"ל. אבל מי שלא זכה לזה בשלימות צריך להתבלות בעפר שהוא תכלית הישות והיא מאנא דכולהי. שהוא כולל כל הד' יסודות ושרשו ענוה בחי' אין. כי סוף מעשה במחשבה תחילה. ושם צריך להזדכך כ"א עד שישוב לבחי' ביטול בחי' ענוה שהוא בחי' שורש העפר בקדושה העליונה. וכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. וכולם נקראים צדיקים כ"ש ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ. וע"כ כ"א מישראל תיכף כשמת והוא שב אל העפר אזי חוזר ושב עמו אל העפר כל החיות של כל החפצים והמטלטלים שעסק בהם בחייו. כי הכל היה מן העפר והכל צריך לשוב אל העפר להזדכך שם ע"י האדם שעסק בהם עד שיהיו נכללין עמו במקום שיהי' נכללין. וע"כ מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע,ח. כי המטלטלין יוצאין מרשות אביהם שמת. תיכף מיד במיתתו ושוב אין לו עסק בהם כלל. כי זה עיקר תיקונם על ידו כי כל המטלטלין הם מהד' יסודות ובחייו עסק בה םבמו,מ או במלאכה. וע"כ היה צריך לבררם ולבא עמהם אל התכלית וכו' כנ"ל. ועכשיו במיתתו גמר כל תיקונו וזיכוך של הוא ע"י העפר שהיא בחי' ענוה וביטול וכנ"ל וכמו כן כל המטלטלים והחפצים שלו צריכין לשוב עמו לשם לבחי' עפר כדי שיזדככו שם עמו כפי מה שיזכה. ע"כ אין הטלטלין של המת משועבדים עוד להבע"ח. כי אין לו עוד חלק בהם. כי עתה כל תקונו שלו ושל כל החפצים שעסק בהם הוא רק ע"י העפר וכנ"ל וע"כ אין להבע"ח שיעבוד עליהם כ"א על הקרקעות שהם ארץ ועפר ששם עתה כל מקומו וזיכוך שלו ותיקונו כנ"ל. כי כל ההלואות והחובות שהאדם חייב לחבירו הם נמשכין מחמת שלא נזדכך עדיין הד' יסודות מחטא אדה"ר שנגזר עליו בזעת אפך תאכל לחם עד שובך אל האדמה וכו' בחי' בעצבון תאכלנה (בראשית ג) שמשם כל העניות והדחקות שמשם באין כל החובות וההלואות. וע"כ עבד לוה לאיש מלוה (משלי כב) מחמת שלא בירר עדיין הד' יסודות מזוהמתן שהם נקראים עבדים כ"ש שם רבינו ז"ל ע"פ מבית עבדים שהד' יסודות נקראים עבדים. וצריך כל אדם לקדש ולטהר ולזכך כל הד' יסודות עד שיצא מכל התאוות והמדות הנמשכין מהם ואז יוצא מעבדות לחירות. וכשרז"ל (עירובין נד) שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה שעי"ז מכניע היצה"ר והרע שבד' יסודות כשרז"ל אם פגע בך מנוול זה משכיהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח וכו' אבל מי שלא עסק בתורה ולא דיכך הד' יסודות הוא בחי' עבד ומשם באין כל ההלואות ששם בחי' עבדות בחינת עבד לוה וכו'. וע"כ באמת צריכין לשמור א"ע מאד מחובות והלוואות. וביתר צריכין לבקש מהשי"ת ולהשתדל בכל כחו שלא ימות בע"ח ח"ו. כי החובות הוא בחי' עבדות בחי' פגם הד' יסודות שעי"ז א"א לנפשו להכלל בא"ס כי א"א להכלל שם עד שיצא מעבדות לחירות דהיינו שיצא מהד' יסודות שהם בחי' עבדים ויהי' נכלל באין וכנ"ל. וע"כ כשמת ונשאר בע"ח שוב א"א לו לתקן החוב ע"י המטלטלין שלו. כי כבר יצאו מרשותו לגמרי במותו כי צריכין לשוב וחזור עמו אל העפר. דהיינו שכל אחיזתו בהם וכל מה שעסק בהם הכל חוזר עמו עתה אל העפר ששם גמר התיקון הוזיכוך וע"כ אין להבע,ח שיעבוד עליהם כ,א על הקרקעות שהם עפר וארץ ששם גמר תיקונו וע"כ ע"י הקרקעות שהם עפר יוכל לסלק החוב ולתקן פגם הד' יסודות שלא זיכך שמשם בא החוב שהוא בחי' עבדות כנ"ל כי עתה כל תקונו ע"י עאפר ששם נקבר המת ושם כל זכוכו ותיקונו כנ"ל:

EN:
Based on the awesome matter explained at the end of the book Sippuray Ma'asiyos [the Stories] , regarding the division of alafim [thousands] into mai'os [hundreds]; see there well. And the general principle is that there is a light that illuminates a thousand worlds, and it is one light, and it is impossible to receive it on account of its greatness. But a talmid chacham [Torah scholar] who is "vengeful and bears a grudge like a serpent" (Yoma 22b) — he is able to divide thousands into hundreds, that is, to divide the great light into portions so that the small ones can receive it etc. And one who knows this can revive the dead etc. And one who does not know this etc., and does not know the yichud [unification] of "Baruch Shem K'vod Malchuso L'olam Va'ed" , and what are tzikay k'dairah [residue of the pot] etc., and what is cha"sh from chashma"l , and what is nogah , and what is Ma'aseh Merkavah , and what is bris etc. And Moshiach knows this matter in its completeness. But the other tzadikim do not know it except when they make from thousands, hundreds etc.; see there well, and the matters are ancient.

Segment 13
HE:
אות ז וז,ש בש"ע. והאידנא גובין ממטלטלי דיתמי. כי עכשיו בעוה"ר הדורות פגומים בתוקף הגלות ושכיח הרבה בני אדם שמתים בעלי חובות וגם הם פגומים במעשיהם הרבה ר"ל כי הא בהא תליא כנ"ל ואז אינו יכול להתתקן מיד בעפר קבורתו וצריך להתגלגל הרבה ועליו נאמר (ישעיהו כג) גם שם לא ינוח לך לך. שאין לו מנוחה בקבר וצריך לשוטט ולהתגלגל במה שיתגלגל כפי משפטו עד שיברר מה שהיה צריך לברר ואז ישוב להתתקן ע"י בחי' עפר. וע"כ אנשים כאלו ר"ל הם מקושרים עדיין בהמטלטלים והחפצים שלהם גם אחר מיתתם כי אינם שבים עמו אל העפר כי גם הוא אין לו מנוחה שם מחמת שפגם הרבה ומת בע,ח. ע"כ תיקנו חז"ל האידנא שיגבו ממטלטל' של המת כי לא יצאו מרשוו לגמרי כמו בדורות הראשונים שלא היו פגומים כ"כ כנ"ל וגם עי"ז שגובין מהמטלטלין של המת החובות שחייב הוא לו טובה ותיקון גדול כי ע"י סילוק החוב נתבטל ממנו בחי' העבדות שזה עיקר תיקונו. ע"כ האידנא גובין ממטלטלי דיתמי כי עדיין לא נפרד מהם לגמרי. וע"כ בוודאי עדיין השיעבוד עליהם ואזי בוודאי הוא טובה גדולה לפניו כשיגבו מהם החובות שלו ויבטלו העבדות ממנו ע"כ עתה גובין מהם.

EN:
And this is the aspect of two witnesses, through whom the truth is clarified and falsehood is pushed away, and they are trusted in every matter. For whoever testifies truthful testimony is in the aspect of the Torah, which is truth, as it is written: "a Torah of truth" etc. (Malachi 2:6) . And it is called aidus [testimony] everywhere, as it is written: "And you shall place into the Ark the Aidus [Testimony]" etc. (Exodus 25:16) . And likewise in the entire account of the Mishkan [Tabernacle] and throughout the Torah, the Torah is called by the name aidus . And it is written: "The testimony of Hashem is trustworthy" etc. (Tehillim 19:8) .

Segment 15
HE:
אות ח וע"כ אין נפרעין מנכסי יתומים אלא בשבועה. שבועה הוא התקשרות וביטול אל אור הא"ס בחי' ובו תדבק ובשמו תשבע. וע"כ עיקר שבועה בנק"ח כי ע"י התורה נכללין ונתדבקין שם וכל ההכחשות הם למטה בשינוי הרצונות והתמונות בבחי' הישות ששם יש אחיזת הרע והשקר והחילוף והתמורות. אבל למעלה בשורש הכל ברצון א"ס שאין בו תמונה שם כולו טוב שם כולו אמת. וע"כ בכ"מ שיש הכחשה צריכין שבועה שהיא התקשרות וביטולך אל הא"ס ששם כולו אמת וע"כ אין גובין מנכסי יתומים כ"א בשבועה, והטעם שמא צררי אתפסיה כי אנו מחויבים להחזיק כ"א מישראל בחזקת כשרות שבוודאי לא מת בע,ח שעי"ז אינו יכול להכלל. בשרשו בא"ס כנ"ל וע"כ מסתמא סלק החוב בחייו ונכלל במיתתו במקום שצריך להכלל כי כ"א משיראל שב בתשובה ומתוודה קודם מיתתו כשרז"ל כל המומתין מתוודין ובוודאי הסתכל על עצמו לסלק כל החובות כדי שיוכל להכלל בשרשו בא"ס וכנ"ל וע"כ אין אדם נאמן לגבות מהם אלא בשבועה שהוא בחי' התקשרות אל הא"ס ואז בוודאי יש לו הנאמנות מאחר שהוא מקשר א"ע עתה על ידי השובעה לאור הא"ס ששם כולו אמת כנ"ל:

EN:
For the Torah is a great testimony regarding Him, Yisborach . For one who has a true brain in his skull can see with the eye of his intellect clearly the existence and oneness and unity of Hashem Yisborach through the Holy Torah. For all possessors of true knowledge and intellect will testify and declare that it is impossible in any manner, through any intellect, to fabricate such a Torah from the heart, chas v'sholom — as this argument is elaborated in many holy books. And as it is written: "And wisdom, from where shall it be found, and where is the place of understanding?" etc. (Job 28:12) . For from where does one take such a Torah? From "In the beginning" until "before the eyes of all Yisroel" (the first and last words of the Torah) , with all its details and fine points etc. And all the other books of the Prophets and Writings, and the entire Shas and Midrashim and their commentaries, and all the pilpulim and novel insights within them. And all the secrets of the Torah that were revealed by the Rashbi and his students, and the Arizal, of blessed memory. And all the might and awe and wonders within them, which make the hair of a person's head stand on end when he examines them — even one who does not comprehend them to their ultimate depth — nevertheless, the little bit that sparks for him from their words, everyone will acknowledge and say that it is impossible to fabricate, chas v'sholom , such things from the heart in any manner.

Segment 17
HE:
אות ט וע"כ השביע יעקב את יוסף שישא אותו לא"י. וכן יוסף השביע לאחיו. כי עיקר הכלליות וביטול אל הא"ס הוא ע"י קבורת א"י ששם העפר קודש ושם זוכין בלא צער להכלל שם. אבל יעקב ויוסף מחמת שנסתלקו במצרים שהוא בית עבדים ששם עיקר אחיזת זוהמת הנחש שהוא פגם הד' יסודות שנקראים עבדים, בפרט אז שהי' צריך להתחיל הגלות שהוא התגברות ממשלתם של המצרים שהם הפגם של הד' יסודות בחי' עבדות ההיפך ממש מהביטול והכלליות באור הא"ס וכנ"ל ע"כ לא רצו לסמוך על הבטחה לבד שיבטיחום להעלותם משם כי חששו שמחמת תוקף התגברות זוהמתם יתגברו ולא יניח אותם לעלות ולהקבר בארץ להכלל שם במקום שצריכין להכלל ע"כ תיקנו זאת ע"י השבועה דייקא שהשביע יעקב ליוסף וכן יוסף לאחיו. כי השבועה הוא בחי' התקשרות וביטול אל הא"ס כנ"ל. וע"כ על ידי השבועה דייקא בוודאי יתקיימו דבריהם להעלותם ולקוברם בארץ. ולהכלל שם בא"ס. כי השבועה היא בבחי' זאת וכנ"ל:

EN:
And likewise all the revelations and wondrous and awesome novel insights that the tzadikim revealed in the generations that followed, up to this very day. For Hashem Yisborach is still with us even in these generations — for we have seen, eye to eye, the revelation of wondrous and awesome novel insights that it is impossible to reveal through human intellect in any manner, except through Divine influx that flows from the Hidden Singular One, Yisborach Sh'mo forever.

Segment 19
HE:
אות י וזה בחי' מה ששמעתי מפי החברים ששמעו מרבינו הנורא ז"ל עצה על אחר הסתלקות שיזכה לבא למקום שצריך לבא. שישבע שבועה בנק"ח וכו'. כי השבועה דייקא הוא תיקון לזה כנ"ל:

EN:
Therefore all the words of the Holy Torah testify and declare that Hashem is One and His Name is One. Therefore the Torah is called aidus [testimony] everywhere. (And see more of this in Hilchos Pesach, Halachah 9. And there is still much in my heart regarding this, to elaborate, but this is not the place to extend on this, and the discerning will understand on their own.)

Segment 21
HE:
אות יא וזה בחי' משארז"ל הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד. כי עיקר השיעבוד הוא נמשך מבחי' פגם הד' יסודות שלא נתבררו עדיין שהם בחי' עבדים כנ"ל שמשם נמשך דחקות הפרנסה שמשם כל ההלוואות בחי' עבד לוה לאיש מלוה וכנ"ל. וע"כ הקדש וכו' מפקיעין מיד שיעבוד כי אל והג' הקדש וכו' הם ההיפך משיעבוד. כי הם בבחי' התקשרות וביטול אל הא"ס שהוא ההיפך מעבדות דהיינו שהם בבחי' תיקון הד' יסודות שעי"ז זוכין להתבטל ולהכלל באור הא"ס וכנ"ל. כי הקדש זה בחי' ביטול אל הא"ס שזה עיקר ההקדשה שיש כח ביד האדם להקדיש קדושת הגוף הבהמה וכיוצא. וזה מחמת שבאמת כל דבר שרשו וחיותו מאור הא"ס שהוא הש"ית ב"הב. וכל דבר צריך לחזור לשרשו והכל ביד האדם שבשבילו נברא הכל כדי שיחזור ויכלול הכל בשרשו באור הא"ס וע"כ יש כח ביד האדם להקדיש כל דבר כי תיכף כשמקדיש הדבר בדיבורור נתקשר הדבר מיד לאור הא"ס שהוא שורש כל הקדושות ושם כולו קדוש כ"ש כי קדוש אני ה' וזה עיקר ההקדש שיש כח ביד האדם לעשות מדברי חול קודש. ע"י שמקשרו ומבטלו באור הא"ס שהוא שורש הכל ובשביל זה נברא כל דבר כדי שיחזור ויוכלל בשרשו באור הא"ס. והכל ע,י האדם וכנ"ל. ו ע"כ עיקר ההקדש ע"י הדיבור כי כל הדברים נבראו ע"י הדיבור היינו ע"י תמונות האותיות שמשם כל הישות וכל הרצונו תשהם נמשכין מרצון א"ס שאין בו תמונה. ששם כולו קודש. וע"כ תיכף כשקורא עליו שם קודש בדיבורו נתקשר החיות שלו שהוא תמונת אותיות הדיבורים שהם בחי' רצונות. ברצון א"ס שאין בו תמונה. ששם כולו קדוש ששם שורש כל הדברים ושם חוזר ונכלל הכל וכנ"ל. נמצא שהקדש הוא בחי' התקשרות וביטול באור הא"ס שהוא היפך העבדות. היפך פגם הד' יסודות שנקראים עבדים וע"כ ההקדש מפקיע מידי שיעבוד של החוב שהוא בחי' עבדות בחי' עבד לוה וכו'. וכן חמץ מפקיע מדיי שיעבוד כי איסור חמץ הוא בפסח שאז הוציאנו השי"ת ממצרים. ועיקר הגאולה של מצרים היתה ע"י שאז נתגלה אורו הגדול יתב' בהתגלות נפלא כמבואר בכוונות. שעי"ז היתה עיקר הגאולה וכ"ש ועברתי בארץ מצרים ותרגומו ואתגליתי וכו' היינו שאז נפתח להם אור הא"ס בהתגלות נפלא. ועי"ז זכו לגאולה. ואז נאסר החמץ. כי מחמת שאז לא היו ראויים עדיין לגאולה כמובא. רק השי"ת פסח ודלג על הקץ וגאלם קודם זמנם. ונתגלה להם אור הא"ס קודם שנתקדשו כראוי לזה ע"כ אסורים בחמץ במשהו. כדי שלא יפגמו כלי המוחין ע"י אכילת חמץ ח"ו לא יוכלו לקבל אור הזריחה של הרשימה מהביטול אף גם יתחמץ לבבם אי"ז יותר. מחמת שאינם ראוים עדיין לזה. ע"כ צריכן ליזהר אז מחמץ במשהו. כדי שיוכלו להכלל באור הא"ס שעי"ז היתה עיקר הגאולה. וע"כ חמץ מפקיע מידי שיעבוד. כי איסור חמץ הוא כדי שיוכלו להכלל באור הא"ס שנתגלה אז בפסח בשעת יציאת מצרים בהתגלות נפלא כנ"ל. וע"כ הוא מפקיע מידי שיעבוד שהוא בחי' עבדות שהוא ההיפך מזה כנ"ל. וכן שיחרור מפקיע מדיי שיעבוד כי שיחרור הוא ביטול העבדות. כי משחרר העבד ויוצא לחירות. ואז יוצא העבד מידי עבדות ונעשה ישראל. וקדושת ישראל בכלל היא בבחי' ביטול אל הא"ס. כי כל ישראל כלולים במשה ע"י קבלת התורה שהוא זכה להכלל באור הא"ס ועמו כל ישראל כל אחד כפי חלקו בהתורה ובמשה כן זוכה להכלל באור הא"ס וע"כ שיחררו שהוא ביטול העבדות וזוכה לקדושת ישראל ע"כ מפקיע מידי שיעבוד. שהוא בחי' פגם העבדות וכנ"ל:

EN:
And this is: "Great are the works of Hashem, expounded by all who delight in them" (Tehillim 111:2) . For through the wondrous novel insights and expositions of the Torah, which are "expounded by all who delight in them" with wondrous and awesome and exalted intellectual depth — through this everyone sees that "great are the works of Hashem." For all possessors of truth will acknowledge and testify that the hand of Hashem has done this — as it is written: "And the Tablets were the work of G-d" etc. (Exodus 32:16) . And this is what Moshe said: "Not your children etc., for your eyes are the ones that see all the great work of Hashem that He has done" (Deuteronomy 11:7) . And this applies to all the generations until the end. That is, he is not speaking with children whose minds are still immature and whose eyes have not been opened to see the truth eye to eye. For "your eyes are the ones that see all the great work of Hashem that He has done" — for whoever examines and gazes into the Torah, his eyes see eye to eye all the great work of Hashem that He has done. For he knows and understands the truth: that it is impossible to fabricate from the heart, chas v'sholom , all these wonders and accounts and novel insights and all the awesome things that He has done with us and revealed to us from the day of the giving of the Torah through Moshe Rabbeinu until this very day — for they are the work of Hashem.

Segment 22
HE:
ובענין איסור חמץ בפסח יש עדיין הרבה לבאר: וע' לקמן בה' אפותיקי. ה"ב ע"פ התו' הנ"ל מבואר קצת מעין זה:

EN:
The general principle is that the Torah is called aidus [testimony], for it testifies to His existence and His oneness and His sovereignty, Yisborach v'yis'aleh. And therefore the Torah was given on two Luchos HaAidus [Tablets of Testimony] , for testimony requires no fewer than two. And this is the aspect of Sh'ma and "Baruch Shem K'vod Malchuso L'olam Va'ed" — through which we testify to His oneness and sovereignty, Yisborach . And both are needed, specifically — Sh'ma and Baruch Shem — which are the aspect of yichuda ila'ah [the upper unification] and yichuda tata'ah [the lower unification] .