נזקי ממון ב
נזקי ממון ב
Source: https://ajew.org/reader/likutay-halachos/8/73

Segment 2
HE:
אות א ארבעה אבו תנזייקן השור וכו'. ע"פ מ"ש במאמר וביום הביכורים (סי' נו) שמלכות הרשעה שהיא כנגד מלכות דקדושה מתגברת לאסוף ולכנוסממון כי שם כל הניצוצות הקדושה וע"כ היא מתגברת בתאוות ממון וכו'. אבל יש כח במלכות דקדושה להוציא בלעו מפיו בבחי' עת אשר שלט האדם באדם לרע לו שמוציאין מהם כל הקדושה ונעשה מזה תורה גבוה מאד דייקא וכו' ע"ש. ומלכות הרשעה הוא מלכות המן עמלק שרודף אחר מחנה דן בחי' מלכות דקודשה ע"ש:

EN:
And so Israel did, as it is written: “And the people believed, and they heard that Hashem had remembered the children of Israel, and that He had seen their affliction, and they bowed and prostrated themselves” (Exodus 4:31) . The bowing and prostrating — this is the aspect of hoda’ah [thanksgiving] with a whole heart, the aspect of the bowing of Modim . And as soon as they began to draw forth the aspect of todah , truth began to illuminate, etc. — through which the revelation of the achdus ha’pashut from within the pe’ulos mishtanos began to illuminate. And correspondingly, the power of the Egyptians was nullified — they who draw sustenance from the divergences of the pe’ulos mishtanos when they are not included together. And the more their power was nullified and the more the revelation of the achdus ha’pashut illuminated, the more the processions of blood returned to flow in their proper order — and so it cycled around for the good until they merited to leave Egypt.

Segment 3
HE:
וזה בחי' אבות נזיקין שהם בח'י מלכו תהרשעה שהם מזיקין ממון ישראל כי הם מתגברין על הממון לפגום אותו מחמת ששם כל הטוב כנ"ל. וע"כ הם ד' כי מלכות דקדושה היא בחי' ד' וכשנופל ונפגם בחי' הד' שהיא מלכות דקדושה אזי נעשה מזה בחי' ד' מלכיות שהם מלכות הרשעה בחי' עמלק שכלול מכל הד' מכליות כמובא כ"ז במאמר מישרא דסכינא (סי' ל') ע"כ הם מתגברי ןעל הממון להזיקו כי מלכות דקדושה תיקונה ושלימותה ע"י שונא בצע לשנוא הממון בתכלית השנאה כמבוא שם במאמר מישרא הנ"ל. וע"כ להיפך מלכות דס,א שהם הד' מלכיות מתגברין להזיק ממון ישראל דהיינו שמתגברין בתאוות ממון שבזה הם מזיקין ממון ישראל שפע קודש להכניסו אל התאוה שהיא מס"א ח"ו כי עיקר הגליות הם רק ע"י הממון כי שם כל הנצוצות הקודושת והם מתגברים להוציאם לחוץ ח"ו ע"י תאוות ממון וע"י מה שגוזלין לממון ישראל כי הם בחי' אחת דהיינו גזילתם ממש והתגברות התאוה על ישראל כי הכל כדי לינק ולקבל משפע קודש הגנוז בממון כנ"ל. אבל יש כח במלכות דקדושה להוציא בלעם מפיהם כנ"ל וזהבחי' שצריכים לשלם במיטב כ"ש מיטב שדהו וכו'. כי מוציאין כל הטוב מהם ואדרבא אפי' כל הניצוצות והטוב שהי' ביניהם מכבר מוציאין מהם ע"י שנתקבץ הטוב יחד ע"י שהתגברו וינקו עוד הרבה טוב שעי"ז נתקבץ ונתחבר ונדבק הניצוצות שהיו שם מכבר שלא הו יכולים לצאת ועכשיו נתחברים בזה הטוב הנ"ל. ואח"כ יוצא מהם הכל כנ"ל שזה בחי' עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כי ע"י שליטתם והתגברותם נשאר אצלם הרע לבד בלי שום טוב שזהו מפלתם כי כל הטוב יוצא מהם. וזה בחי' מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם שכל הטוב שהי' כבוש ביניהם צריכים לשלם ולהחזיר לבעלים אל הקדושה כנ"ל:

EN:
And then, on that very night, they sang a song and Hallel , as it is written: “The song shall be yours like the night when a festival is sanctified” (Isaiah 30:29) . And then they drew forth the aspect of todah even more — for this is the essence of the redemption — until they merited the splitting of the Sea of Reeds, which was the completion of their redemption. For then they sang the Song at the Sea with great joy, because then the hoda’ah was completed in wondrous fullness through the Song at the Sea — for each depends upon the other, as above. And the essential merit for all of this was through Aharon, who did not dispute with Moshe — on the contrary, he went out to meet him with joy. And Aharon was a prophet and the great one of the generation, and the majority of Israel relied upon him and were included with Moshe through him. And through this was the essential revelation of the achdus ha’pashut from within the pe’ulos mishtanos — through many agreeing to one true da’as , as above — and this was accomplished through Aharon, as above.

Segment 4
HE:
וזה בחי' משארז"ל שהניזק והמזיק בתשלומין כי המת יהי' לו שהבעלים מטפלין בנבילה כי הניזקין שהם ישראל, שמתגברין עליהם המזיקין שהם האומות בתאוות ממון כנ"ל ועי"ז ניזק ממונם כנ"ל, הם צריכן לקבל את הנבילה המתה לטפל בה למכרה לברר הטוב והחיות דהיינו ניצוצות הקדושה של ממון ישראל שנשאר בה עדיין. וזה מוטל על הבעלים הניזקין שהם הישראל כי להם לבד זההכח לברר ולהוציא הטוב מן המתים והנשברים כי גם הם חייבים בזה וראוי להם לסבול ג,כ קצת בהיזק כשרז"ל והניזק והמזיק בתשלומין שגם על הניזק חל תשלומי ההיזק. היינו שבודאי צריכין לתקן את אשר נמשכו אחריהם עד שניזוקו כי אנו צריכין לשמור אצמינו מ ןההיזק היינו לבלי למשוך אחר תאוותיהם כנ"ל, וע"כ כשלא שמרו עצמן עד שניזוקו מהם דהיינו שהתגברו עליהם כנ"ל צריכין לטפל בנבילה המתה לברר הטוב ממנה דהיינו הממון שנשאר בה כנ"ל. ומותר ההיזק מוציאין מן המזיקין שמעמידין אותן בדין וצריכין לשלם במיטב כנ"ל דהיינו שהתגברו עליהם כנ"ל צריכין לטפל בנבילה המתה לברר הטוב ממנה דהיינו הממון שנשאר בה כנ"ל. ומותר ההיזק מוציאין מן המזיקין שמעמידין אותן בדין וצריכין לשלם במיטב כנ"ל דהיינו שמוציאין הטוב מהם כנ"ל. וזה נעשה ע"י הג' דיינים כשרז"ל דיני נזיקין בשלשה כי הג' דיינים הם בח'י הג' אבות שהם בחי' שלש רגלים שבהם עולה המלכות ביניהם ואזי נכנע הס"א שהיא מלכות הרשעה היינו שמוציאין הטוב מהם שמשלמין במיטב כנ"ל וכש"ש לעיל בה' דיינים שזהבח'י ג' דיינים ע"ש:

EN:
And the essential intent of our words is that each person should understand from all this hints for himself — to revive and restore his soul at all times, in all that passes over him throughout all the days of his life. For upon every person it is inevitable that many, many kinds of misfortunes and troubles pass over him, etc. — for “man is born to toil” (Job 5:7) , and as our Sages of blessed memory said: “All bodies are subject to misfortune” (Berachos 5a) , etc. Especially in this exile, where troubles press upon us — and we have no vitality except through the expanses that Hashem, may He be blessed, grants us between one trouble and the next, and also within the trouble itself there are great expanses, in the aspect of “In distress, You expanded for me” (Tehillim 4:2) , as is explained in Torah 195. And it is known that whatever passes over a person, certainly the intent of Hashem, may He be blessed, is for good — in order to remind him to return and draw close through it, and to scour away transgression and seal up sins, as it is written: “For He said: Surely they will return from iniquity” (Isaiah 63:8) .

Segment 5
HE:
וע"כ נקראי םאבות נזיקין כנגד מלכות דקדושה שעיקר שלימותה ע, יג' אבות כמובא שזה בחי' שלש רגלים כנ"ל כמובא במאמר מישרא הנ"ל, ואת זה לעומת זה מלכות הרשעה מקבלין מאבות הטומאה שעיקרם המת שהוא אבי אבות הטומאה שהוא בחי' עמלק כמובא, והם מקבלין משם כי הוא כלל כולם כ"ש ראשית גוים עמלק כ"ש רבינו ז"ל שם וע"כ נקרא מלכות הרשעה ד' אבות נזיקין:

EN:
But many people offer themselves false excuses and deceive themselves, saying that because of the abundance of troubles and afflictions they are unable to learn and to pray and to draw close to Hashem, may He be blessed. But in truth it is the very opposite — for all the troubles and hardships and afflictions that Hashem, may He be blessed, sends upon each person, to each one according to his sins — everything is only to draw close and not to push away. For the intent of Hashem, may He be blessed, is certainly for good and not for evil, G–d forbid — and as our Sages of blessed memory said, that a person is obligated to say at all times: “Whatever the Merciful One does, He does for the good” (Berachos 60b) .

Segment 6
HE:
וזה שאמרו במשנה לא הרי זה כהרי זה ולא הרי זה כהרי זה כי הם בחי' עולם הפירוד בחי' ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים היפך מלכות דקדושה שהיא בחי' ד' דאחד בחי' אחדות פשוט. וע,כאין בהם אחדות והשתוות רק מופרדין ומוחלקין זה מזה ואין בהם צד השוה כ"א שדרכן להזיק כנ"ל וכשהזיק משלמין במיטב כנ"ל:

EN:
Therefore, the essential counsel is through the path mentioned above — to accustom oneself to todah and hoda’ah to Hashem, may He be blessed, which is the aspect of the delight of the World to Come — to give thanks and praise to Hashem, may He be blessed, for all the kindnesses and wonders He has done with us until now, and that He has saved and delivered one’s soul from how many troubles and hardships in body, soul, and money. As we say on Shabbos and Yom Tov in Nishmas : “Were our mouths full of song as the sea… we would not suffice to thank You… for even one of a thousand thousand, thousands of thousands, and myriads of myriads of times the good things… that You have done with our fathers and with us.” And similarly, we say every day three times: “We thank You… for Your miracles that are with us every day, and for Your wonders and good things at every time — evening and morning and afternoon,” etc.

Segment 7
HE:
ויש לפרש השור הואבחי' יון שאמרו כתבו לכם על קרן השור וכו' קרן השור דייקא בחי' השור שהואבחי' הקרן. והבור ה מלכות הרשעה מלכו תאדום שהוא עמלק שהוא מוכן לתקלה כי בור דא טחול לילילת אמא דע"ר תאות ניאוף שזה בחי' עמלק כמובא. והמבעה זה השן בחי' אכילה בחי' פרס ומיד שאוכלין בשר כדוב וכו' גם מדי התגברו על ישראל ע"י אכילה בימי אחשורוש על שנהנו מסעודתו של אותו רשע. וההבער זה בבל נבוכדנאצר שהבעיר אש בביהמ"ק. ואי ןמוכן לתקלה כמו הבור שהוא עמלק תאוה הלכליות רע הכולל כיכלול מכולם כנ"ל. וזה שארז"ל אי כתב בור וחד מינייהו הוי ילפינין כולהו כי בור כלול מכולם שהוא בחי'מלכות עמלק שכלול מכולם כנ, לוממנו נלמדין כולם כי הכל נלמדו ממנו, כשפרש"י על פ' ראשית גוים עמלק שהוא נזדווג לישראל תחלה משל לאמבטי רותחת וכו' בא זהו הפשירה בפניהם, נמצא שממנו למד והכל להזדווג לישראל להזיק להם ח"ו. ומסיק בגמרא שלא נכתבו כולם אלא להגדיל תורה ויאדיר כי באמת ע" יהד' אבות נזיקין שהם הד' מלכיות על ידם דייקא יגדיל תורה ויאדיר כי אח"כ מוציאין מהם בלעם מפיהם בבחי' חיל בלע ויקיאנו. ועושין מזה תורה שנקראת אשר חיל נמצא שדייקא על ידם נגדלת התורה:

EN:
For upon every person in the world, certainly many troubles have already passed and he was saved from them, or he was saved from many troubles that he saw come upon others but that never came upon him at all — and as our Sages of blessed memory said on the verse: “Who alone does great wonders, and blessed is His glorious Name forever” (Tehillim 72:18–19) — “The one who experiences a miracle does not himself recognize his miracle,” etc. For this reason our Sages of blessed memory established for us to say every day: “For Your miracles that are with us every day,” etc., as above. And therefore one must give thanks and praise to Hashem, may He be blessed, with a whole heart for all of this.

Segment 8
HE:
וזשארז"ל אבות מכלל דאיכא תולדות כי אלו הד' מלכיות הם כלליו הע' אומין נמצא שיש להם תולדות דהיינו הע' אומין שמתפשטין מהם:

EN:
And the main thing is to give thanks and praise Him, may He be blessed, for the essential, eternal kindness and good — that He performed His great, wondrous kindness with us and set us apart from those who go astray, and chose us from all the nations and gave us His Torah. And even when one knows his own lowliness and failings — even so, it is a wondrous kindness that He did not make me a gentile. And also, within every Jew there are many good points, as is explained on the verse “I will sing to my G–d while I yet live” (Tehillim 146:2; LM I:282) , etc. And with all of this one must revive himself and give praise and thanksgiving with joy every day to Hashem, may He be blessed, for this. And especially at a time when some trouble or affliction passes over him, G–d forbid, may the Merciful One save us — precisely then he should remember all the kindnesses and good things that Hashem, may He be blessed, has done with us until now, as above. And also within the trouble itself, there are certainly many expanses, if one looks at them with the eye of truth, as above. And for all of this he should give todah and hoda’ah and Hallel to Hashem, may He be blessed. And through this, he will merit to be saved from the trouble — for as soon as he gives thanks and praises Hashem, may He be blessed, and draws forth the aspect of todah/halachah , as above, truth will illuminate and the speech will be completed, and he will be able to engage in Torah and prayer — which are the lines of truth — and to speak words of tzedakah and teshuvah , etc. And through this the speech will be completed, through which the holiness of Shabbos will be drawn down, and it will be revealed that all the pe’ulos mishtanos are drawn from the Echad Ha’pashut , may He be blessed — through which the troubles that come from the many divergences are nullified, as above. And the more the divergences from which the troubles come are nullified, the more one increases the hoda’ah and births more halachos , in the aspect of “the goings ( halichos ) of the world” (Habakkuk 3:6) — that one will merit to find through the halachos a path and a way to draw close to Hashem, may He be blessed, from whatever passes over him. And the more the todah/halachah grows, the more the divergences of the pe’ulos mishtanos are nullified and are included within the achdus ha’pashut even more — which is the aspect of the nullification of the trouble, as above. And so it cycles around until one emerges from the trouble entirely, as above.

Segment 9
HE:
וזשארז"ל האי מאן דבעי למיהוי חסידא ליקיים מילי דנזזיקין. חסיד זה בחי' אברהם אשי החסד ששלימות עליית המלכות מן הד' מלכיות על ידו בבחי' והוכן בחסד כסא וע"כ רדף אחרי הד' מלכים כ"ש כ"ז במאמר מישרא הנ"ל. וזה ליקיים מילי דנזיקין להכניע הד' מלכיות ארבעה אבות נזיקין ואזי היא בחי' חסיד בחי' אברהם איש החסד כנ"ל:

EN:
And also: through finding an expansion within the trouble itself and engaging in giving thanks and praise to Hashem, may He be blessed, for all the kindnesses He has already done for him since his earliest days, and for all the expanses He grants him even now — through this, precisely, one will be able to pray and beseech Hashem, may He be blessed, and pour out his speech before Him, to lay out his entire conversation before Him, may He be blessed, and to plead before Him: “Behold, Your kindness has already been great toward me, that You have saved my soul from the lowest depths, to be among the seed of Israel, Your servants. Have compassion and mercy upon me now as well, and deliver me from this trouble and these afflictions and this hardship,” etc. And as Dovid said: “You have been my help; do not abandon me and do not forsake me, G–d of my salvation!” (Tehillim 27:9) . For this is the essential argument before Hashem, may He be blessed: even if, G–d forbid, I have no merit, behold, You have already made Your kindness great upon me, and You have been my help — now too, do not abandon me and do not forsake me, G–d of my salvation! (And see in the Laws of Kil’ay Bahaimah , Halacha 4, based on this Torah, where this matter is explained at length; see there.)

Segment 10
HE:
וזה שאמר ועוד (שם) לקיים מילי דאבות היינו הך. כי שלימות המלכות על ידי האבות כנ"ל:

EN:
And this is: “The deep calls unto the deep at the sound of Your channels; all Your waves and billows have passed over me” (Tehillim 42:8) — that Dovid HaMelech cries out that the troubles, which are as vast and deep as actual abysses, intensify greatly, and as Rashi explains there: “One trouble calls to its fellow,” etc. “And all Your waves and billows” — which are the abundance of hardships, etc. — “have passed over me” — until hope was almost lost, G–d forbid. But in this I sustain myself and still hope for salvation: “By day Hashem commands His kindness” (Tehillim 42:9) — for even though the troubles are great, especially the troubles of the soul — that we are like ones rebuked before our Father in Heaven because of our many failings, etc. — even so, “by day Hashem commands His kindness.” And yomam [by day] means every single day, as Rashi explains elsewhere (on Ezekiel 12) — meaning that every single day, Hashem, may He be blessed, commands His kindness upon us, for He performs miracles and wonders with us every day. And these indeed are His mighty acts, these indeed are His awesome deeds: that we survive in so bitter an exile, in body and soul and money and livelihood, etc.