חולין Source: https://ajew.org/reader/likutay-nanach/1/chulin Segment 1 HE: חולין Segment 2 HE: חולין, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. חולין במילואו: חית וו למד יוד נון, בגמטריא נון נון חית. Segment 3 HE: ה: אדם ובהמה אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה: שיחות הר"ן טו.. Segment 4 HE: ז. Segment 5 HE: מפתחות: Segment 6 HE: רבי פנחס בן יאיר – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' תח. על פי שיחות הר"ן צג 'דע שיש אור שמאיר באלף עולמות', עמ' תי. Segment 7 HE: כז: Segment 8 HE: עופות שנבראו מן הרקק: לק"מ סג דף עז.. Segment 9 HE: מו. ההוא פולמוסא (פרש"י חיל השלטון) דאתא לפומבדיתא ערקו רבה ורב יוסף פגע בהו ר' זירא אמר להו ערוקאי כזית שאמרו במקום מרה וכו' (פירש"י ערוקאי גמירי מינאי הא מילתא כזית שמארו במקום מרה יהא). Segment 10 HE: עיין פרפראות לחכמה ח"ב. Segment 11 HE: מט. Segment 12 HE: ריאה ע"ש שהיא מאירת עינים: לקמ"ת ה:טז דף יא.. Segment 13 HE: הריאה היא מאירת עינים: לקמ"ת ז:יב דף טו.. Segment 14 HE: למה נקרא שמה ריאה שמאירת את העינים: לקמ"ת ח:יב דף יח:. Segment 15 HE: נו: Segment 16 HE: מעי מעי אחילה – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' תיב. על פי לק"מ רטו 'פדיון הכולל', עמ' תיד. Segment 17 HE: ס. Segment 18 HE: יהי כבוד ה' לעולם שר העולם אמרו: לק"מ יא:ז דף טו.. Segment 19 HE: אלקיכם נגר הוא: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו:. Segment 20 HE: שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת הייתה לו במצחו: לק"מ לח:ו דף נב:. Segment 21 HE: ס: Segment 22 HE: הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים: לק"מ י:ד דף יג., עג דף פט.. Segment 23 HE: סב: ואמר רב יהודה: מין עוף הנקרא צרדא - שרי מותר הוא באכילה. והעוף הנקרא ברדא אסיר באכילה. Segment 24 HE: וסימניך, סימן שלך שלא תחליף ביניהם הוא: ברדא - בר מיניה [לשון נופל על לשון]. ופירוש הסימן הוא: ברדא - מבלעדיו! והיינו, שאסור לאוכלו. Segment 25 HE: ואילו עוף הנקרא מרדא - ספקא, ספק הוא, האם הוא מותר או אסור. Segment 26 HE: והרמז בזה, צרדא בגמטריא ברסלב ע"ה והוא שרי וקיים. אמנם ברדא, אותיות דא רב, בר דא, אסור, כי אין רבנים בברסלב, וכל רב הוא טריף פסול. מרדא, אם לעשות מרידה נגד הרבנים, זה בספק (מ"ר בגמטריא ספק, בגמטריא עמלק כידוע), וצריך לעיין כל פעם מה לעשות. Segment 27 HE: פו. Segment 28 HE: צדיקים מהני זכותייהו אעלמא אדידהו לא: לקמ"ת ב:ו דף ד.. Segment 29 HE: כל העולם ניזון בשביל חנינא בני' וכו': לקמ"ת ב:ו דף ד.. Segment 30 HE: פז. מעשה שהזמין רבי את מין אחד לאכול, ובתוספות שם ד"ה או ארבעים זהובים אתה נוטל, שרבי לא רצה שהמין יברך ברכת המזון. עמש"כ בספר המדות ערך אכילה ב:ג. Segment 31 HE: פט. Segment 32 HE: מ"ד האמנם אלם כו' מה יעשה כו' יכול אף בדברי תורה וכו': לק"מ קלה דף קג.. Segment 33 HE: צב. Segment 34 HE: שלשת השריגים שלשה שרי גאים: לקמ"ת ב:ד דף ג:. Segment 35 HE: קא. א"ל לרבי יהודה וכי נאמר על כן לא יאכלו בני יעקב והלא לא נאמר אלא בני ישראל ולא נקראי בני ישראל עד סיני וכו'. Segment 36 HE: קה. Segment 37 HE: מאן דסייר נכסיה כל יומא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' תטז. על פי לקמ"ת כה 'התבודדות היא מעלה עליונה', עמ' תיח. Segment 38 HE: קכד. האלקים אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא. Segment 39 HE: טרחו המפרשים והפוסקים לפרש מה מיוחד ביהושע שרבי אמי דוקא תפס ונקב שמו בשבועתו. Segment 40 HE: ונראה לפרש בפשטות על פי המבואר בתורתינו הקדושה בפרשת פנחס (במדבר כז:כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה, ובכלי יקר כתב שם כז"ל וכן בענין התורה והמצוה ודאי יכופם על שמירתם בכל תוקף ועוז ועליה אמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' כל דבר סתום ונעלם בתורה על פיו יצאו ויבאו בדבר הלכה, עכ"ל. הרי מבואר שבירור ההלכה של יהושע בן נון היה תלוי על אלעזר והסנהדרין. ויפתח בדורו כשמואל בדורו, ורבי אמי היה ראש מתיבתא בארץ ישראל, ולכן אפילו אם יהושע בן נון היה מציע ההלכה, עוד תלוי בו לקבוע אותו. Segment 41 HE: קל: כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת (פרש"י חלק כהונה). מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. Segment 42 HE: קלג. Segment 43 HE: כל המלמד לתלמיד שאינו הגון: לק"מ ס:ז דף עב:. Segment 44 HE: והלומד תורה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס: לקמ"ת ס דף כח:. Segment 45 HE: קלד. בן תדל – כנוי לשוטה מפורסם, עמש"כ בתהלים יט:ח. Segment 46 HE: קלט: Segment 47 HE: מרדכי מר דרור: לק"מ י:ח דף יג:, לקמ"ת עד דף לה.. Segment 48 HE: מר דרור: לק"מ נו:ב דף סד:. Segment 49 HE: קמב. Segment 50 HE: פה שהפיק מרגליות – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' תכ.