michtevay-shmuel — complete plain text
Source index: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/

Sections:
- Volume One • Letter 1 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/1/index.txt
- Volume One • Letter 10 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/10/index.txt
- Volume One • Letter 11 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/11/index.txt
- Volume One • Letter 12 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/12/index.txt
- Volume One • Letter 13 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/13/index.txt
- Volume One • Letter 14 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/14/index.txt
- Volume One • Letter 15 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/15/index.txt
- Volume One • Letter 16 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/16/index.txt
- Volume One • Letter 2 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/2/index.txt
- Volume One • Letter 3 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/3/index.txt
- Volume One • Letter 4 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/4/index.txt
- Volume One • Letter 5 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/5/index.txt
- Volume One • Letter 6 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/6/index.txt
- Volume One • Letter 7 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/7/index.txt
- Volume One • Letter 8 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/8/index.txt
- Volume One • Letter 9 — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/9/index.txt
- Letter 10 י — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/1/index.txt
- Practical Arrangements — Levi Kahana; Money; the Betrothal — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/10/index.txt
- A Letter Received — Great Sorrow; Rosh Hashana Cannot Be Reached; "No Despair" — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/100/index.txt
- Letter 32 ל"ב — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/101/index.txt
- R' Alter Ben Tzion's Section — Rosh Hashana Counsel; Joy and Connection — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/102/index.txt
- R' Shmuel's Section — Do Not Forget Me; Family Prayer List — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/103/index.txt
- The Family Prayer List — All Those for Whom R' Shmuel Asks Prayer — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/104/index.txt
- Letter 33 ל"ג — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/105/index.txt
- A Desperate Cry to the Uman Fellowship — "Save Me — Do Not Be Silent" — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/106/index.txt
- The Full Story — Expelled One Month After the Wedding; Two and a Half Years Homeless — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/107/index.txt
- A Direct Address to Rabbainu — "Rebbe! Rebbe! Have Compassion on Me!" — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/108/index.txt
- Letter 34 ל"ד — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/109/index.txt
- To His Mother — Do Not Be Angry; He Yearns But Must Stay — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/11/index.txt
- Concern for R' Yisrael Dov's Illness — Money Sent; Rabbainu's Teaching on Illness — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/110/index.txt
- Passages From Yemay Moharna"s — Joy, Self-Compulsion, and the Journey to Eretz Yisrael — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/111/index.txt
- Letter 35 ל"ה — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/112/index.txt
- Prayers at the Western Wall; "Do Not Abandon Yourself" — The Joy Teaching — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/113/index.txt
- Passages From Yemay Moharna"s — Laughter, Dancing, and Joy as Healing — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/114/index.txt
- Write a Letter to Place at Rabbainu's Grave — Pour Out Your Heart — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/115/index.txt
- Medical Advice — Warm Milk, Olive Oil, Animal Broth, and Almond Milk — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/116/index.txt
- Letter 36 ל"ו — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/117/index.txt
- Letter 37 ל"ז — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/118/index.txt
- A Mazal Tov — R' Yaakov Zev Has a Son! — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/119/index.txt
- His Mother Wishes to Move to Jerusalem — He Advises Against It — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/12/index.txt
- The Olive Oil Campaign — "There Is Nothing Greater" — The Parable of the Burgher — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/120/index.txt
- Letter 38 ל"ח — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/121/index.txt
- Purim in Jerusalem — Triple Purim; Likutay Etzos Being Printed; the Haggadah — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/122/index.txt
- "Why Do You Not Write?" — Purim Leads to Pesach — The Holy Month of Nissan — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/123/index.txt
- Letter 39 ל"ט — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/124/index.txt
- The Crisis Escalates — Rabbinic Courts and Possibly the Government — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/125/index.txt
- A Direct Address to the Holy Tzadikim at Their Graves — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/126/index.txt
- Letter 40 מ' — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/127/index.txt
- The Olive Oil Delivered — Jaffa Visit — Copying R' Avraham's Writings — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/128/index.txt
- The Great Doctor — Even If Very Sick, Even If Struck — Hold On to Rabbainu — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/129/index.txt
- Letter 2 ב — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/13/index.txt
- Letter 41 מ"א — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/130/index.txt
- Three Rubles Sent Via R' Shimshon — A Pidyon at the Holy Tzion — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/131/index.txt
- Age 22 — White Hair From Suffering — "My Life Is No Life" — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/132/index.txt
- Prayer List — For R' Shmuel and His Family — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/133/index.txt
- Letter 42 מ"ב — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/134/index.txt
- Letter 43 מ"ג — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/135/index.txt
- In Europe — Visa Problems; The Two Outstanding Matters — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/136/index.txt
- The Soviet Visa — The Russian Consulate's Requirements — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/137/index.txt
- The Border — Breslov Chassidim Imprisoned for Months Without Tefillin — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/138/index.txt
- Beautiful Breslov Communities in Poland — But Yearning for Eretz Yisrael — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/139/index.txt
- A Change of Heart — Tzfas is Better; the Dream of Meron — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/14/index.txt
- Letter 44 מ"ד — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/140/index.txt
- Letter 45 מ"ה — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/141/index.txt
- Letter 46 מ"ו — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/142/index.txt
- Letter 47 מ"ז — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/143/index.txt
- Letter 48 מ"ח — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/144/index.txt
- At Last at Uman — A Torrent of Urgent Requests — "My Very Life Depends on This" — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/145/index.txt
- Letter 49 מ"ט — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/146/index.txt
- Letter 50 נ' — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/147/index.txt
- Letter 51 נ"א — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/148/index.txt
- A Severe Medical Emergency at Uman — The Abscess, The Operation, The Recovery — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/149/index.txt
- An Overwhelming Yearning — Come to Meron Together — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/15/index.txt
- "After All This — I Have No Regrets" — Rabbainu's Promise; Yearning for Eretz Yisrael — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/150/index.txt
- Letter 52 נ"ב — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/151/index.txt
- Manuscripts Being Sent; the Formal Soviet Request; Personal Details for the Document — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/152/index.txt
- Letter 53 נ"ג — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/153/index.txt
- Letter 54 נ"ד — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/154/index.txt
- "This Letter Is All Tears and Blood" — The Desperate Cry from Uman — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/155/index.txt
- Letter 55 נ"ה — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/156/index.txt
- Letter 56 נ"ו — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/157/index.txt
- Letter 57 נ"ז — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/158/index.txt
- Rosh Hashana 5691 at Uman — The Gathering — Distribution of Money — R' Shmuel's Longing to Return — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/159/index.txt
- A Second Request for Holy Books — Updated List — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/16/index.txt
- Letter 58 נ"ח — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/160/index.txt
- Letter 59 נ"ט — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/161/index.txt
- Letter 60 ס' — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/162/index.txt
- Letter 61 ס"א — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/163/index.txt
- Letter 62 ס"ב — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/164/index.txt
- Letters 63–66 ס"ג–ס"ו — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/165/index.txt
- Letter 67 ס"ז — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/166/index.txt
- The Miraculous Escape — Three Months in Moscow, One Month in Odessa — The Ship — Home! — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/167/index.txt
- Destitute in Jerusalem — Urgent Appeal for Support — The Yeshivah Situation — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/168/index.txt
- Letter 68 ס"ח — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/169/index.txt
- Letter 3 ג — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/17/index.txt
- Letter 69 ס"ט — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/170/index.txt
- Letter 70 ע' — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/171/index.txt
- A Masterful Torah on Rosh Hashana, the Tzadik, and the Power of Choice — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/172/index.txt
- Letter 71 ע"א — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/173/index.txt
- Letter 72 ע"ב — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/174/index.txt
- Letter 73 ע"ג — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/175/index.txt
- Letter 74 ע"ד — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/176/index.txt
- Letters 75–79 ע"ה–ע"ט — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/177/index.txt
- Letter 80 פ' — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/178/index.txt
- A Comprehensive Torah Letter on Charity — From Likutay Moharan and Likutay Halachos — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/179/index.txt
- Why He Will Not Go to Jerusalem — A Detailed Answer — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/18/index.txt
- Letters 81–85 פ"א–פ"ה — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/180/index.txt
- The Day of the Hilulah of the Ari — and the Miraculous Journey to Meron — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/19/index.txt
- Overwhelmed With Joy — A Letter Has Arrived at Last — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/2/index.txt
- Lost in the Mountains Between Tzfas and Meron — A Miraculous Ordeal — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/20/index.txt
- At Meron — Prayer, Psalms, and the Holy Graves — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/21/index.txt
- Obstacles Overcome — Father's Consent for Meron — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/22/index.txt
- Letter 4 ד — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/23/index.txt
- Everything is Arranged for Meron — Practical Confirmation — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/24/index.txt
- Practical Matters: R' Avraham Verner, R' Poderatzer, and Confidentiality — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/25/index.txt
- The Inner Story — How He Arrived at This Decision — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/26/index.txt
- Letter 5 ה — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/27/index.txt
- Still No Reply — Urgent Appeal — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/28/index.txt
- Everything Confirmed at Meron — Come This Week — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/29/index.txt
- His Spiritual Situation — Mental Obstruction, Strife in the Yeshivah, and the Longing for Jerusalem — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/3/index.txt
- Letter 6 ו — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/30/index.txt
- Once and For All — I Am Coming to Meron With You, Without Any Excuse — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/31/index.txt
- Urgent Practical Instructions — Act Today, While R' Avraham Verner Is Travelling — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/32/index.txt
- Confidentiality — Burn All Letters — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/33/index.txt
- Letter 7 ז — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/34/index.txt
- The Inner Situation — Mental Obstruction, Coldness, and Profound Loneliness — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/35/index.txt
- The Conditions for Moving to Jerusalem — A Private Dwelling and a Yeshivah Stipend — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/36/index.txt
- Studying Quietly in Tzfas — Declaring Himself a Breslover — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/37/index.txt
- The Hilulah of Rabbainu — 18 Tishrei: A Joyous Gathering — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/38/index.txt
- Letter 8 ח — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/39/index.txt
- The Longing for Jerusalem — "When Will I Merit to Be There With You?" — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/4/index.txt
- A Great Wonder — Still No Letter; Gentle Reproach to R' Alter — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/40/index.txt
- A Cry From the Depths — "What Will Become of Me?" — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/41/index.txt
- The Path to Jerusalem — Yeshivah Stipend and His Father's Support — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/42/index.txt
- A Brief Visit to Meron — and a Companion From Tiberias — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/43/index.txt
- Letter 9 ט — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/44/index.txt
- Letter 1 א — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/45/index.txt
- On Tribulations and the Desperate Need for Encouragement — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/46/index.txt
- The Threat of America — and the Unwavering Resolve to Remain in the Holy Land — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/47/index.txt
- Can You Come Here? — The Situation at Meron — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/48/index.txt
- Request for His Address — and for Holy Books — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/49/index.txt
- Encouragement for R' Alter — Breslov Teachings on Sadness, Joy, Torah, and Hisbodidus — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/5/index.txt
- A Heartfelt and Urgent Plea for Encouragement, Counsel, and News — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/50/index.txt
- Letter 12 י"ב — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/51/index.txt
- Cannot Come Today — His Mother Leaves for Jerusalem for the Betrothal — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/52/index.txt
- Stay in Meron — There Is Still Hope to Be Together All Summer — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/53/index.txt
- Letter 13 י"ג — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/54/index.txt
- The Betrothal is Concluded — With Joy and Great Satisfaction — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/55/index.txt
- R' Avner's Commitment — and His Hospitalization — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/56/index.txt
- The Crucial Question — Will You Come to Meron for the Summer? — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/57/index.txt
- Questions About R' Alter's Life; Shavuos at Meron — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/58/index.txt
- Letter 14 י"ד — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/59/index.txt
- Request for Holy Books and Gratitude for Those Already Received — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/6/index.txt
- A Desperate Cry — "Do Not Abandon Me" — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/60/index.txt
- R' Avner — Everything Depends on Him; His Role as Guardian of the Connection — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/61/index.txt
- The Promise — Meron This Summer; "If Not Now, When?" — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/62/index.txt
- Letter 15 ט"ו — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/63/index.txt
- Greetings to R' Shlomo Veksler — The Betrothal; the Enclosed Letter for R' Alter — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/64/index.txt
- Letter 16 ט"ז — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/65/index.txt
- Letter 17 י"ז — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/66/index.txt
- Letter 18 י"ח — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/67/index.txt
- Writing from Meron — "This Is the Last Letter on This Matter" — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/68/index.txt
- Letter 19 י"ט — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/69/index.txt
- Letter 11 י"א — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/7/index.txt
- To R' Yankel in His Bereavement — A Letter of Profound Consolation — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/70/index.txt
- Words of Consolation — Breslov Teaching on Loss, Grief, and Trust in G‑d — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/71/index.txt
- Letter 20 כ' — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/72/index.txt
- The Two Things the Baal Davar Refuses to Allow — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/73/index.txt
- Come for Shabbos Chanukah — The Obstacles Are Growing — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/74/index.txt
- Letter 21 כ"א — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/75/index.txt
- A Car Plunges Off a Mountain — A Miracle of Salvation — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/76/index.txt
- Destitution in Jerusalem — Not a Penny, Not a Piece of Bread — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/77/index.txt
- Breslov Teachings Shared Across Poverty — On Acceptance, Joy, and Certainty of Good — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/78/index.txt
- Letter 22 כ"ב — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/79/index.txt
- Pesach Blessings for the Family — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/8/index.txt
- A Crisis Has Erupted — Opponents Demand Oaths of Separation — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/80/index.txt
- Strengthening Through Torah — Teachings of Rabbainu on Obstacles and Self-Sacrifice — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/81/index.txt
- Letter 23 כ"ג — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/82/index.txt
- The Approach of Rosh Hashana — A Wake-Up Call — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/83/index.txt
- Letter 24 כ"ד — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/84/index.txt
- A Mazal Tov — The Wedding of R' Yaakov Zev Brzhesky — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/85/index.txt
- A Warm Rebuke — "How Long Do You Sleep?" — The Daughter of the King — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/86/index.txt
- Strengthen Yourself With Hischadshus — The Days Are Passing Like a Shadow — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/87/index.txt
- Letter 25 כ"ה — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/88/index.txt
- Your Only Problem Is Sadness — Renew Yourself With Joy — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/89/index.txt
- Why He Will Not Come Home for Pesach — The Stipend and the Betrothal — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/9/index.txt
- Practical Counsel — Midnight Rising, Hisbodidus, and Breaking the Sleep — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/90/index.txt
- Remember the Love in Meron — Before the Wedding; R' Noson of Tulchin's Saying — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/91/index.txt
- The 7th of Adar — Hilulah of Moshe Rabbainu; A Mission at Meron — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/92/index.txt
- An Invitation for Purim — With One Condition — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/93/index.txt
- Letter 26 כ"ו — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/94/index.txt
- Letter 27 כ"ז — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/95/index.txt
- Letter 28 כ"ח — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/96/index.txt
- Letter 29 כ"ט — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/97/index.txt
- Letter 30 ל' — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/98/index.txt
- Letter 31 ל"א — https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/99/index.txt


====================



# Volume One • Letter 1
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/1/

Volume One • Letter 1
מכתב 1
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/1

Segment 1
HE:
יום א' שמות טו"ב טבת תשי"ג מירון ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever ["All good things, forever" — כל טוב סלה — is a traditional Hebrew blessing formula, abbreviated here as כט"ס] — to the honor, the splendor, and the glory ["The honor of his name and his glory" — כבוד שמו תפארתו — abbreviated כש"ת — is a formal honorific placed before the name of a respected person, similar to writing "His Honorable" in English] of my beloved, my friend, my dear, the exalted one who yearns for the service of G-d and draws close to Breslov Chassidus [Breslov Chassidus: the spiritual path and school of thought founded by Rabbi Nachman of Breslov (1772–1810), one of the great masters of Chassidic Judaism. "Chassidus" means "pious devotion" — it refers to this living, joyful, deeply personal approach to serving G-d.] — for all of this is the true success of the soul, and nothing in the world equals it — our master, our teacher, and our rabbi, Avraham Yakovitch, may he live and may G-d protect him and guard him.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס לכבוד אהובי ידידי יקירי הנעלה משתוקק לעבודה"ש ומתקרב לחסידות ברסלב אשר כל זאת היא הצלחת הנפש אשר אין כמותה, כש"ת כמוהר"ר אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א

EN:
After inquiring after his precious wellbeing with great love — I received his letter together with his pure charitable donation, for the Shabbos [Shabbos: the Jewish Sabbath, from Friday sundown to Saturday night] of Chanukah, [Chanukah: the eight-day Festival of Lights, celebrated in winter] and how very much it revived me! So may the Blessed One always revive him, and may he merit to delight and behold the pleasantness of Hashem [Hashem: literally "The Name" — the way observant Jews refer to G-d in everyday speech, out of reverence for the Divine Name] — for this is the reward of those who give charity to the Land of Israel, as brought in Likutay Moharan, [Likutay Moharan: "Collected Teachings of Our Master Rabbi Nachman" — the central book of Breslov teaching, containing Rabbi Nachman's Torah discourses. "Tannina" means "Part Two."] Part Two, Section 71. "The boundary lines have fallen for me in pleasant places." [Psalms 16:6]

Segment 3
HE:
אחרי דרישת שלומו הטוב באהבה רבה מכתבו עם נדבתו הטהורה קבלתי על שבת חנוכה ומה מאד החיה אותי בזה כן יחיה השי"ת אותו תמיד ויזכה להתענג ולחזות בנועם ה' אשר זאת שכר הנותנים צדקה לארץ ישראל כמובא בלקו"מ תנינא סי' ע"א חבלים נפלו לי בנעימים.

EN:
And behold, my dear precious friend — how very greatly my soul grieved over his distress, that he is unable to engage in Torah [Torah: the Five Books of Moses and, more broadly, the entire body of Jewish law, wisdom, and scripture. "Engaging in Torah" means studying it regularly.] and the service of G-d as he desires. But how very greatly my soul rejoiced to see the intensity of his yearning for this — for this is the very essence above all else.

Segment 4
HE:
והנה ידידי היקר מה מאוד עגמה נפשי על צערו שלא יכול לעסוק בתורה ועבודת ה' כרצונו אבל מה מאד שמחה נפשי לראות עוצם השתוקקותו על זה אשר זה העיקר מהכל כאשר אמר רבינו ז"ל בשיחות הר"ן 1ווער קען זיך מרהיב עוז זיין ציא זאגין אז ער דינט השי"ת אפי' מלאכים ושרפים נאר דער עיקר איז דער רצון (דאס השתוקקות וכיסופין און ביינקיכץ) כלומערשט מען לערינט כלומערשט מען דאבינט דער עיקר איז דאס ביינקין דער ווייל לערניט מען איבסעל דער ווייל דאווינט מען אביסעל, און וויא די בת מלכה האט גזאגט דעם שני למלך (וויא עס שטייט אין סיפורי מעשיות פון רעבין אין דער ערשטער מעשה) וואס ער האט געפארעט זיך איהר ארויס צו נעמין פון דעם ניט גוטען הארט און דאס מיינט מען יעדיר יוד ובפרט וואס וויל דינען השי"ת, אין זיין קדושה זיין נפש ליגט נעביך ווי עס ליגט וואס עס איז אראפ גקומען פון איהר פאטער ממה"מ הקב"ה ווייל איהם האט ארויס גחאפט א ווארט דאס הייסט ווייל דער רצון השי"ת איז אז די נשמה זאל אראפ קומען אוף דער נידריקער וועלט חאטשי זי וויל נישט בשום אופן נאר זי טיט רצון השי"ת, און קומט בעל כורחו אין דעם גשמיותדיגען גוף ווייל רצון פון איהר פאטער איז אזוי און דיא נשמה איז מעורר דעם מענטשין אז ער זאל איהר זוכען ארויס נעמין פון דער סטרא אחרא און זאל זוכה זיין גפינען זיין קדושה עליונה צוא וואס ער איז אראפ גקומען אוף דער וועלט לערינט זי איהם די עצות ווי אזוי זאל ער זוכה זיין צוא וואס ער דארף וודליג דער רביז"ל און אזוי דער האר"י ז"ל שרייבן קומט אויס אז יעדינס אידישע נשמה איז זייער זייער אויך און זי איז תמיד משיג גרוסע השגות און זי ווייסט גוט און פילט גוט איהר ווייטאג וואס זי איז נעביך ווייט פון שורש העליון און ליגט נעביך פאר גרעבט אין דיא וועלט און זי ווייסט גוט איהר תיקון וואס זי האט צוא טאן זיך צוא ראטעווען נאר זי אנטלופט פון גוף ווייל זי האט מורא זיא זאל ניט גיחאפט און דער טראנקען ווערין אין דיא תאוות הגוף המגושם אבער אז דער מענטש זוכט איהר, ער זוכט זיין קדושה עליונה איה קדושתי איה טהרתי איפה אני בעולם מה יהי' התכלית ממני האם באתי לזה העולם לבלות ימי בהבל כזה להחליף עולם עומד בעולם עובר אן ווערין אזעלכי טאייעהרי אוצרות וואס איך קען פאר דינען יעדין רגע אשר שעה אחת תשובה ומעש"ט בעולם הזה טוב יותר מכל חיי העוה"ב ויפה שעה אחת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה דאס הייסט התבודדות וואס א מענטש זוכט עצות וויא צוא ראטעווען זיין נשמה אין רעט זיך אויס דאס הארץ פאר השי"ת דענצמאלט באווייזט זיך דיא נשמה זיינע דאס הייסט ער הייבט אן ציא הערין דאס התעוררות פון זיין נשמה וואס זי הייסט די בת מלך (כל ישראל בני מלכים) און זי וועקט איהם און גיט איהם עצות וויא אזוי ער זאל זוכה זיין צוא געפינען זין קדושה עליונה וואס צוליב דעם איז ער גקומען אוף די וועלט קומט אויס אז עכ"פ אז דער מענטש זוכט זי, לערנין און דאבינען און מצוות און אלדז וואס א מענטש טיט פאר השי"ת און אפילו עסקי גשמיות אז מען טיט כדי מען זאל קענין זיין א יוד און מעט טיט דאס עפ"י התורה בכשרות (בקדושה וטהרה) הייסט דאס אויך גזוכט, און באמת וואס א מענטש טיט הן בדברים שבקדושה הן עסקי חול דארף מען אין אלדינג זוכען איך זאל דורך דעם קענין מער מקורב ווערין צוא השי"ת דאס הייסט לשם יחוד וואס מען זאגט פאר יעדיר זאך ובפרט דאס ביינקען און דאס וועלין און דאס גלוסטען דאס איז דיא נשמה פון דער זאך און דאס טואין דאס איז דער גוף, עכ"פ אז ער זוכט זוכט זי איהם אויך לאזט זיך דיא נשמה צו צוא דעם מענטש און לערינט איהם עצות וויא אזוי ער זאל קענין זוכה זיין ווערט גברענגט א דיבור אין סיפורי מעשיות אין דער ערשטער מעשה. אז זיא האט איהם גיזאגט דיא קענסט מיך ניט ארויס נעמין נאר סיידין די זאלסט ביינקען מיך ארויס נעמין און זאלסט דיר אויסקלייבן איין ארט און זאלסט א גאנץ יאהר ביינקין און וועלין און האפין מיך ארויס ציא נעמין דאס הייסט אלע טאג האבין התבודדות וואס דער עיקר פון דעם איז דאס ביינקין און ארויס רעדין דיא ביינקיכץ פאר השי"ת און ווען דוא וועסט האבען צייט (היינו אפילו אין אלע עסקים ווען מען דערמאנט זיך) זאלסטו רק ביינקען מיך ארויס נעמין און דעם אונטערשטען טאג פון יאהר דאס הייסט ערב ראש השנה זאלסטו ניט שלאפין ווארין דער עיקר איז ערב ראש השנה און ר"ה צוא זיין מיט אנשי שלומינו און טואין תשובה קומט אויס מקיים צו זיין די הנהגות כלליות וואס דער רבי ז"ל האט גזאגט אז יעדיר מוז דאס מקיים זיין א. לערנין אלע טאג שלחן ערוך וויסען די דינים ווי צו פיערן זיך דאס איז דער עיקר תורה, ב. האבען אלע טאג התבודדות זיך מיישב זיין און אויסרעדין דאס הארץ פאר השי"ת, און חרטה האבין אוף וואס מען דארף חרטה האבין און זיך מתוודה זיין פאר השי"ת מיט דיבורים און בייטען על להבא. און די דריטע זאך ר"ה זיין מיט דעם רעבינס מענטשין וועט מען סוף כל סוף קומען צוא וואס מען דארף אמן. יעצט מיין טייעהריר גוטער פריינד דער עיקר מער ווי אלדינג דארף מען זיך מחיה זיין און זיין פריילעך מיט וואס מען איז א יוד און מיט די נקודות טובות וואס מען חאפט אריין און מיט דעם ביינקען וויא דער רבי ז"ל זאגט "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" און וויא ר' נתן ז"ל בריינגט אין לקוטי הלכות אוף דער פרשה ויצו פרעה למילדות וכו' כל הבן הילוד וכו' דער יצה"ר רעט האן דיא וואס לערנין מיט יודישע נפשות (כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו) אז זייא זאלין זייא אריין געבין עצבות וויא עס איז דא א נקודה טובה דאס הייסט בן זאל ער דאס צוטרייטן מיט דיא פיס מאכין צוא גארניט אז עס איז מיט פניות וכו' וכל הבת דאס הייסט ניט קיין גוטע זאכין די עבירות תחיון זאלט איהר מאכין גרויס דאס אלדז כדי דאס עצבות וועט זייא אלטען בא איהם תמיד ווארין דער עיקר קען זיך שטארקען דער יצה"ר דורך עצבות אבער זייא האבין ניט אזוי גטאן נאר ותחיין את הילדים זייא האבען זייא אוף גיהובען און גמאכט פריילעך און דורך דעם זענין זיי אויסגעלעזט גווארען, ווארין כי בשמחה תצאון ע"כ דארף מען אלע טאג טואין וואס מען קען און תמיד בענקען און אלע טאג אויס רעדין דאס הארץ און תמיד פריילעך זיין וועט מען זייער גוט מאכין אוף דער וועלט אמן.

EN:
As our master the Rebbe [The Rebbe: Rabbi Nachman of Breslov זצ"ל — the abbreviation זצ"ל stands for "may the memory of the righteous be a blessing," traditionally written after the name of a deceased holy person] said in Sichos HaRaN: [Sichos HaRaN: "Conversations of Our Master Rabbi Nachman" — a book recording informal teachings and conversations of Rabbi Nachman, compiled by his chief disciple Rabbi Nossan of Breslov]

Segment 5
HE:
(תרגום: מי יכול להרהיב עוז בנפשו לומר שהוא עובד את ה' אפילו מלאכים ושרפים, רק העיקר זה הרצון (להשתוקק ולכסוף ולהתגעגע) וכאילו שלומדים כאילו שמתפללים העיקר זה לכסוף, בינתיים לומדים קצת בינתיים מתפללים קצת וכמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך (כמובא בספורי מעשיות מרבינו בסיפור הראשון) שהתעסק ופעל להוציאה מהמקום הלא טוב והכונה לכל יהודי ובפרט זה שרוצה לעבוד את ה' וקדושתו ונפשו מונחים לדאבונו היכן שמונחים, הנשמה שירדה מאביה ממה"מ הקב"ה, מפני שנפלטה לו מילה הכוונה בזה כי זה רצון ה' שהנשמה תרד כאן לעולם השפל אעפ"י שהיא לא רוצה בשום אופן רק היא עושה את רצון ה' ובאה בעל כרחה לתוך הגוף הגשמי כי זהו רצון אביה והנשמה מעוררת את האדם שיחפש להוציא אותה מהסטרא אחרא ושיזכה למצוא את קדושתו העליונה (למה) שעבורה ירד לעולם והיא מלמדת אותו העצות היאך הוא יזכה למה שהוא צריך לזכות. עפ"י מה שרבינו ז"ל וכן האריז"ל כותבים יוצא שכל נשמה יהודית גבוהה מאד מאד והיא תמיד משיגה השגות גבוהות ויודעת היטב ומרגישה היטב את כאבה מה שהיא רחוקה לדאבונה משורשה העליון ומסכנה מונחת מגושמת בזה העולם והיא יודעת טוב מה תיקונה ומה היא אמורה לעשות כדי לינצל רק היא בורחת מהגוף מיראתה שלא תיתפס ותיטבע בתאוות הגוף המגושם, אבל כשהאדם מחפש אחריה, הוא מחפש את קדושתו העליונה, איה קדושתי איה טהרתי איפה אני בעולם מה יהי' התכלית ממני האם באתי לזה העולם לכלות ימי בהבל כזה, להחליף עולם עומד בעולם עובר להפסיד כאלה אוצרות יקרים מה שאפשר להרויח כל רגע, אשר שעה אחת תשובה ומעש"ט בעולם הזה טוב יותר מכל חיי העוה"ב ויפה שעה אחת בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, זה נקרא התבודדות מה שאדם מחפש עצות היאך להציל את נשמתו ומשיח את לבו להשי"ת אז מתגלה אליו נשמתו כלומר הוא מתחיל לשמוע את ההתעוררות של נשמתו הנקראת בת המלך (כל ישראל בני מלכים) והיא מעירה אותו ומיעצת לו היאך הוא יזכה למצוא את קדושתו העליונה שבשבילה הוא הגיע כאן לעולם, נמצא עכ"פ שהאדם מחפש אותה. הלימוד והתפילה ועשיית המצות וכל מה שאדם עושה בשביל השי"ת ואפילו עסקי גשמיות כשנעשים בכדי שיוכל להיות יהודי כשר ונעשים עפ"י התורה בכשרות (בקדושה וטהרה) גם זה נקרא חיפוש אחריה ובאמת מה שאדם עושה הן בדברים שבקדושה הן עסקי חול בכל צריך לחפש שאוכל עי"ז יותר להתקרב להשי"ת וזהו כוונת הלשם יחוד שאומרים לפני כל דבר ובפרט הכסופים והרצון וההשתוקקות זה הנשמה של הדבר והמעשה בפועל זה הגוף, עכ"פ כשהוא מחפש אחריה גם היא מחפשת אחריו והנשמה מתקרבת אל האדם ומלמדת אותו עצות היאך הוא יוכל לזכות. מובא דיבור בסיפור הראשון בסיפו"מ שהיא אמרה לו, אינך יכול להוציא אותי רק באופן שתכסוף להוציא אותי ותבחר לך מקום וכל השנה תכסוף ותרצה ותקווה להוציא אותי, הכוונה להתבודד כל יום שהעיקר בזה זה הכיסופים ולהשיח אלו הכיסופים לפני השי"ת "ומתי שיהי' לך זמן" (היינו אפילו בתוך כל העסקים מתי שנזכרים) שרק תכסוף להוציא אותי, "וביום האחרון של השנה" הכוונה לערב ר"ה "שלא תישן" כי העיקר זה ערב ר"ה וראש השנה להיות עם אנשי שלומינו ולעשות תשובה. נמצא לקיים את ההנהגות הכלליות שאמר רבינו שכל אחד מחויב לקיימם הם: א. ללמוד כל יום שו"ע לדעת את ההלכות היאך להתנהג זהו עיקר התורה. ב. להתבודד בכל יום ליישב הדעת ולהשיח את הלב לפני השי"ת ולהתחרט על מה שצריך להתחרט ולהתוודות לפני השי"ת בדיבור ולבקש על להבא. והדבר השלישי, ר"ה להיות עם אנשי רבינו [חסידי ברסלב], אז סוף כל סוף נגיע למה שצריך אמן. עכשיו ידידי הטוב והיקר העיקר יותר מהכל צריך להחיות את עצמינו ולהיות שמחים בזה שאנחנו יהודים ועם הנקודות טובות שחוטפים ועם הכיסופים, כמו שאמר רבינו "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" וכמו שמביא ר' נתן בלקו"ה על פרשת השבוע "ויצו פרעה למילדות וכו' כל הבן הילוד וכו'", שהיצה"ר מפתה את אלה המלמדים תורה לנפשות ישראל (כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו) שיכניסו בהם עצבות, היכן שישנה איזו נקודה טובה שנקראת "בן", לדרוס אותה ברגליים להפוך אותה לכלום (לאמור) היא מלאה פניות וכו', וכל ה"בת" זה נקרא הדברים הלא טובים העבירות — תחיון את זה, תגדלו כל זה כדי שבכח העצבות הם ישארו אצלו תמיד כי עיקר הדבר שהיצה"ר מתחזק דרכו היא העצבות. אבל הם לא עשו כך רק "ותחיין את הילדים" הם הרימו ושימחו וע"ז נגאלו מפני ש"כי בשמחה תצאון" לכן צריך לעשות בכל יום מה שאפשר ותמיד לכסוף ולהשיח את הלב בכל יום ולהיות בשמחה תמיד אז נעשה (ריוח) טוב בעולם אמן)

EN:
Yiddish Passage — Teaching of Rabbi Nachman of Breslov, quoted by the author [The original letter quotes this in Yiddish — the everyday language of Eastern European Jews. The author then provides his own Hebrew translation below in §§17–30. Both are translated here in full.] "Who can dare to say that he serves Hashem — even angels and fiery seraphim [heavenly beings — to say that even the highest angels cannot truly claim to "serve G-d perfectly"] [cannot claim this]! Rather, the essence is the will — that is: the yearning, the longing, and the aching desire [Three near-synonyms in Yiddish: hashtikokkus — intense inner yearning; kisufin — longing, longing to return; baynkikhts — the ache of missing, like homesickness of the soul. Together they describe a single overwhelming spiritual hunger.] . It is as though one learns, it is as though one prays — the essence is the longing. In the meanwhile one learns a little, in the meanwhile one prays a little."

Segment 6
HE:
ידידו אוהבו שמואל הורוויץ

EN:
"And just as the King's Daughter said to the Viceroy (the Second to the King) — as it stands in Sipuray Maasiyos [Sipuray Maasiyos: "Stories / Tales" — the famous collection of mystical stories told by Rabbi Nachman. The First Story tells of a Viceroy who sets out on a great quest to rescue the King's Daughter from a place of captivity.] from the Rebbe, in the First Story — [the Viceroy] who labored and toiled to take her out from the 'not-good place.'"

Segment 7
HE:
מכתבי שמואל א

EN:
"And this is the meaning for every single Jew — and especially for one who wishes to serve Hashem: within his holiness, his soul lies, poor thing, wherever it lies — she who descended from her Father, the King of kings, the Holy One blessed be He — for a word escaped from Him." [This refers to the First Story: the King's Daughter was captured because "a word escaped" the King's mouth — understood mystically to mean: it was G-d's will that the soul descend into this world, even though the soul herself did not want to leave her heavenly home.]

Segment 8
HE:
א
יום א' שמות טו"ב טבת תשי"ג מירון ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס לכבוד אהובי ידידי יקירי הנעלה משתוקק לעבודה"ש ומתקרב לחסידות ברסלב אשר כל זאת היא הצלחת הנפש אשר אין כמותה, כש"ת כמוהר"ר אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א 
אחרי דרישת שלומו הטוב באהבה רבה מכתבו עם נדבתו הטהורה קבלתי על שבת חנוכה ומה מאד החיה אותי בזה כן יחיה השי"ת אותו תמיד ויזכה להתענג ולחזות בנועם ה' אשר זאת שכר הנותנים צדקה לארץ ישראל כמובא בלקו"מ תנינא סי' ע"א חבלים נפלו לי בנעימים. 
והנה ידידי היקר מה מאוד עגמה נפשי על צערו שלא יכול לעסוק בתורה ועבודת ה' כרצונו אבל מה מאד שמחה נפשי לראות עוצם השתוקקותו על זה אשר זה העיקר מהכל כאשר אמר רבינו ז"ל בשיחות הר"ן 1ווער קען זיך מרהיב עוז זיין ציא זאגין אז ער דינט השי"ת אפי' מלאכים ושרפים נאר דער עיקר איז דער רצון (דאס השתוקקות וכיסופין און ביינקיכץ) כלומערשט מען לערינט כלומערשט מען דאבינט דער עיקר איז דאס ביינקין דער ווייל לערניט מען איבסעל דער ווייל דאווינט מען אביסעל, און וויא די בת מלכה האט גזאגט דעם שני למלך (וויא עס שטייט אין סיפורי מעשיות פון רעבין אין דער ערשטער מעשה) וואס ער האט געפארעט זיך איהר ארויס צו נעמין פון דעם ניט גוטען הארט און דאס מיינט מען יעדיר יוד ובפרט וואס וויל דינען השי"ת, אין זיין קדושה זיין נפש ליגט נעביך ווי עס ליגט וואס עס איז אראפ גקומען פון איהר פאטער ממה"מ הקב"ה ווייל איהם האט ארויס גחאפט א ווארט דאס הייסט ווייל דער רצון השי"ת איז אז די נשמה זאל אראפ קומען אוף דער נידריקער וועלט חאטשי זי וויל נישט בשום אופן נאר זי טיט רצון השי"ת, און קומט בעל כורחו אין דעם גשמיותדיגען גוף ווייל רצון פון איהר פאטער איז אזוי און דיא נשמה איז מעורר דעם מענטשין אז ער זאל איהר זוכען ארויס נעמין פון דער סטרא אחרא און זאל זוכה זיין גפינען זיין קדושה עליונה צוא וואס ער איז אראפ גקומען אוף דער וועלט לערינט זי איהם די עצות ווי אזוי זאל ער זוכה זיין צוא וואס ער דארף וודליג דער רביז"ל און אזוי דער האר"י ז"ל שרייבן קומט אויס אז יעדינס אידישע נשמה איז זייער זייער אויך און זי איז תמיד משיג גרוסע השגות און זי ווייסט גוט און פילט גוט איהר ווייטאג וואס זי איז נעביך ווייט פון שורש העליון און ליגט נעביך פאר גרעבט אין דיא וועלט און זי ווייסט גוט איהר תיקון וואס זי האט צוא טאן זיך צוא ראטעווען נאר זי אנטלופט פון גוף ווייל זי האט מורא זיא זאל ניט גיחאפט און דער טראנקען ווערין אין דיא תאוות הגוף המגושם אבער אז דער מענטש זוכט איהר, ער זוכט זיין קדושה עליונה איה קדושתי איה טהרתי איפה אני בעולם מה יהי' התכלית ממני האם באתי לזה העולם לבלות ימי בהבל כזה להחליף עולם עומד בעולם עובר אן ווערין אזעלכי טאייעהרי אוצרות וואס איך קען פאר דינען יעדין רגע אשר שעה אחת תשובה ומעש"ט בעולם הזה טוב יותר מכל חיי העוה"ב ויפה שעה אחת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה דאס הייסט התבודדות וואס א מענטש זוכט עצות וויא צוא ראטעווען זיין נשמה אין רעט זיך אויס דאס הארץ פאר השי"ת דענצמאלט באווייזט זיך דיא נשמה זיינע דאס הייסט ער הייבט אן ציא הערין דאס התעוררות פון זיין נשמה וואס זי הייסט די בת מלך (כל ישראל בני מלכים) און זי וועקט איהם און גיט איהם עצות וויא אזוי ער זאל זוכה זיין צוא געפינען זין קדושה עליונה וואס צוליב דעם איז ער גקומען אוף די וועלט קומט אויס אז עכ"פ אז דער מענטש זוכט זי, לערנין און דאבינען און מצוות און אלדז וואס א מענטש טיט פאר השי"ת און אפילו עסקי גשמיות אז מען טיט כדי מען זאל קענין זיין א יוד און מעט טיט דאס עפ"י התורה בכשרות (בקדושה וטהרה) הייסט דאס אויך גזוכט, און באמת וואס א מענטש טיט הן בדברים שבקדושה הן עסקי חול דארף מען אין אלדינג זוכען איך זאל דורך דעם קענין מער מקורב ווערין צוא השי"ת דאס הייסט לשם יחוד וואס מען זאגט פאר יעדיר זאך ובפרט דאס ביינקען און דאס וועלין און דאס גלוסטען דאס איז דיא נשמה פון דער זאך און דאס טואין דאס איז דער גוף, עכ"פ אז ער זוכט זוכט זי איהם אויך לאזט זיך דיא נשמה צו צוא דעם מענטש און לערינט איהם עצות וויא אזוי ער זאל קענין זוכה זיין ווערט גברענגט א דיבור אין סיפורי מעשיות אין דער ערשטער מעשה. אז זיא האט איהם גיזאגט דיא קענסט מיך ניט ארויס נעמין נאר סיידין די זאלסט ביינקען מיך ארויס נעמין און זאלסט דיר אויסקלייבן איין ארט און זאלסט א גאנץ יאהר ביינקין און וועלין און האפין מיך ארויס ציא נעמין דאס הייסט אלע טאג האבין התבודדות וואס דער עיקר פון דעם איז דאס ביינקין און ארויס רעדין דיא ביינקיכץ פאר השי"ת און ווען דוא וועסט האבען צייט (היינו אפילו אין אלע עסקים ווען מען דערמאנט זיך) זאלסטו רק ביינקען מיך ארויס נעמין און דעם אונטערשטען טאג פון יאהר דאס הייסט ערב ראש השנה זאלסטו ניט שלאפין ווארין דער עיקר איז ערב ראש השנה און ר"ה צוא זיין מיט אנשי שלומינו און טואין תשובה קומט אויס מקיים צו זיין די הנהגות כלליות וואס דער רבי ז"ל האט גזאגט אז יעדיר מוז דאס מקיים זיין א. לערנין אלע טאג שלחן ערוך וויסען די דינים ווי צו פיערן זיך דאס איז דער עיקר תורה, ב. האבען אלע טאג התבודדות זיך מיישב זיין און אויסרעדין דאס הארץ פאר השי"ת, און חרטה האבין אוף וואס מען דארף חרטה האבין און זיך מתוודה זיין פאר השי"ת מיט דיבורים און בייטען על להבא. און די דריטע זאך ר"ה זיין מיט דעם רעבינס מענטשין וועט מען סוף כל סוף קומען צוא וואס מען דארף אמן. יעצט מיין טייעהריר גוטער פריינד דער עיקר מער ווי אלדינג דארף מען זיך מחיה זיין און זיין פריילעך מיט וואס מען איז א יוד און מיט די נקודות טובות וואס מען חאפט אריין און מיט דעם ביינקען וויא דער רבי ז"ל זאגט "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" און וויא ר' נתן ז"ל בריינגט אין לקוטי הלכות אוף דער פרשה ויצו פרעה למילדות וכו' כל הבן הילוד וכו' דער יצה"ר רעט האן דיא וואס לערנין מיט יודישע נפשות (כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו) אז זייא זאלין זייא אריין געבין עצבות וויא עס איז דא א נקודה טובה דאס הייסט בן זאל ער דאס צוטרייטן מיט דיא פיס מאכין צוא גארניט אז עס איז מיט פניות וכו' וכל הבת דאס הייסט ניט קיין גוטע זאכין די עבירות תחיון זאלט איהר מאכין גרויס דאס אלדז כדי דאס עצבות וועט זייא אלטען בא איהם תמיד ווארין דער עיקר קען זיך שטארקען דער יצה"ר דורך עצבות אבער זייא האבין ניט אזוי גטאן נאר ותחיין את הילדים זייא האבען זייא אוף גיהובען און גמאכט פריילעך און דורך דעם זענין זיי אויסגעלעזט גווארען, ווארין כי בשמחה תצאון ע"כ דארף מען אלע טאג טואין וואס מען קען און תמיד בענקען און אלע טאג אויס רעדין דאס הארץ און תמיד פריילעך זיין וועט מען זייער גוט מאכין אוף דער וועלט אמן. 
(תרגום: מי יכול להרהיב עוז בנפשו לומר שהוא עובד את ה' אפילו מלאכים ושרפים, רק העיקר זה הרצון (להשתוקק ולכסוף ולהתגעגע) וכאילו שלומדים כאילו שמתפללים העיקר זה לכסוף, בינתיים לומדים קצת בינתיים מתפללים קצת וכמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך (כמובא בספורי מעשיות מרבינו בסיפור הראשון) שהתעסק ופעל להוציאה מהמקום הלא טוב והכונה לכל יהודי ובפרט זה שרוצה לעבוד את ה' וקדושתו ונפשו מונחים לדאבונו היכן שמונחים, הנשמה שירדה מאביה ממה"מ הקב"ה, מפני שנפלטה לו מילה הכוונה בזה כי זה רצון ה' שהנשמה תרד כאן לעולם השפל אעפ"י שהיא לא רוצה בשום אופן רק היא עושה את רצון ה' ובאה בעל כרחה לתוך הגוף הגשמי כי זהו רצון אביה והנשמה מעוררת את האדם שיחפש להוציא אותה מהסטרא אחרא ושיזכה למצוא את קדושתו העליונה (למה) שעבורה ירד לעולם והיא מלמדת אותו העצות היאך הוא יזכה למה שהוא צריך לזכות. עפ"י מה שרבינו ז"ל וכן האריז"ל כותבים יוצא שכל נשמה יהודית גבוהה מאד מאד והיא תמיד משיגה השגות גבוהות ויודעת היטב ומרגישה היטב את כאבה מה שהיא רחוקה לדאבונה משורשה העליון ומסכנה מונחת מגושמת בזה העולם והיא יודעת טוב מה תיקונה ומה היא אמורה לעשות כדי לינצל רק היא בורחת מהגוף מיראתה שלא תיתפס ותיטבע בתאוות הגוף המגושם, אבל כשהאדם מחפש אחריה, הוא מחפש את קדושתו העליונה, איה קדושתי איה טהרתי איפה אני בעולם מה יהי' התכלית ממני האם באתי לזה העולם לכלות ימי בהבל כזה, להחליף עולם עומד בעולם עובר להפסיד כאלה אוצרות יקרים מה שאפשר להרויח כל רגע, אשר שעה אחת תשובה ומעש"ט בעולם הזה טוב יותר מכל חיי העוה"ב ויפה שעה אחת בעוה"ב מכל חיי העוה"ז, זה נקרא התבודדות מה שאדם מחפש עצות היאך להציל את נשמתו ומשיח את לבו להשי"ת אז מתגלה אליו נשמתו כלומר הוא מתחיל לשמוע את ההתעוררות של נשמתו הנקראת בת המלך (כל ישראל בני מלכים) והיא מעירה אותו ומיעצת לו היאך הוא יזכה למצוא את קדושתו העליונה שבשבילה הוא הגיע כאן לעולם, נמצא עכ"פ שהאדם מחפש אותה. הלימוד והתפילה ועשיית המצות וכל מה שאדם עושה בשביל השי"ת ואפילו עסקי גשמיות כשנעשים בכדי שיוכל להיות יהודי כשר ונעשים עפ"י התורה בכשרות (בקדושה וטהרה) גם זה נקרא חיפוש אחריה ובאמת מה שאדם עושה הן בדברים שבקדושה הן עסקי חול בכל צריך לחפש שאוכל עי"ז יותר להתקרב להשי"ת וזהו כוונת הלשם יחוד שאומרים לפני כל דבר ובפרט הכסופים והרצון וההשתוקקות זה הנשמה של הדבר והמעשה בפועל זה הגוף, עכ"פ כשהוא מחפש אחריה גם היא מחפשת אחריו והנשמה מתקרבת אל האדם ומלמדת אותו עצות היאך הוא יוכל לזכות. מובא דיבור בסיפור הראשון בסיפו"מ שהיא אמרה לו, אינך יכול להוציא אותי רק באופן שתכסוף להוציא אותי ותבחר לך מקום וכל השנה תכסוף ותרצה ותקווה להוציא אותי, הכוונה להתבודד כל יום שהעיקר בזה זה הכיסופים ולהשיח אלו הכיסופים לפני השי"ת "ומתי שיהי' לך זמן" (היינו אפילו בתוך כל העסקים מתי שנזכרים) שרק תכסוף להוציא אותי, "וביום האחרון של השנה" הכוונה לערב ר"ה "שלא תישן" כי העיקר זה ערב ר"ה וראש השנה להיות עם אנשי שלומינו ולעשות תשובה. נמצא לקיים את ההנהגות הכלליות שאמר רבינו שכל אחד מחויב לקיימם הם: א. ללמוד כל יום שו"ע לדעת את ההלכות היאך להתנהג זהו עיקר התורה. ב. להתבודד בכל יום ליישב הדעת ולהשיח את הלב לפני השי"ת ולהתחרט על מה שצריך להתחרט ולהתוודות לפני השי"ת בדיבור ולבקש על להבא. והדבר השלישי, ר"ה להיות עם אנשי רבינו [חסידי ברסלב], אז סוף כל סוף נגיע למה שצריך אמן. עכשיו ידידי הטוב והיקר העיקר יותר מהכל צריך להחיות את עצמינו ולהיות שמחים בזה שאנחנו יהודים ועם הנקודות טובות שחוטפים ועם הכיסופים, כמו שאמר רבינו "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" וכמו שמביא ר' נתן בלקו"ה על פרשת השבוע "ויצו פרעה למילדות וכו' כל הבן הילוד וכו'", שהיצה"ר מפתה את אלה המלמדים תורה לנפשות ישראל (כל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו) שיכניסו בהם עצבות, היכן שישנה איזו נקודה טובה שנקראת "בן", לדרוס אותה ברגליים להפוך אותה לכלום (לאמור) היא מלאה פניות וכו', וכל ה"בת" זה נקרא הדברים הלא טובים העבירות — תחיון את זה, תגדלו כל זה כדי שבכח העצבות הם ישארו אצלו תמיד כי עיקר הדבר שהיצה"ר מתחזק דרכו היא העצבות. אבל הם לא עשו כך רק "ותחיין את הילדים" הם הרימו ושימחו וע"ז נגאלו מפני ש"כי בשמחה תצאון" לכן צריך לעשות בכל יום מה שאפשר ותמיד לכסוף ולהשיח את הלב בכל יום ולהיות בשמחה תמיד אז נעשה (ריוח) טוב בעולם אמן)

EN:
"That is to say: it is the will of Hashem that the soul descend to this lower world, even though she has absolutely no desire to do so — yet she carries out the will of Hashem and comes down against her will into the coarse physical body, because this is the will of her Father."

Segment 9
HE:
ידידו אוהבו שמואל הורוויץ

EN:
"And the soul arouses the person — that he should seek to take her out from the Sitra Achra [Sitra Achra: Aramaic for "the Other Side" — the realm of spiritual impurity, negativity, and distance from G-d. In Kabbalistic thought, it is the force that keeps the soul trapped in coarseness.] — and merit to find his supreme holiness for which he descended to the world. And she teaches him the aitsos [Aitsos: Ashkenazic pronunciation of the Hebrew עצות — "counsel, guidance, practical spiritual advice." A central Breslov concept: the Rebbe gives aitsos — pathways to help a person find his way back to G-d.] — how he may merit to reach what he must reach — as is clearly evident ["Clearly evident" — the Yiddish word voodlig (וואדליג) means "as is plainly known / as clearly emerges" — the author signals this is explicit in those sources] from the Rebbe זצ"ל, and likewise from the Arizal זצ"ל [The Arizal: Rabbi Yitzchak Luria (1534–1572), the greatest Kabbalist of his era, who lived in Safed. His teachings on the soul's descent and rectification deeply inform this letter.] in their writings."

Segment 10
HE:
ב
ב"ה יום ג' צו יא' לחודש אדר שני, תשי"ד פה מירון ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס וחג הפורים שמח וחג הפסח כשר ושמח למע"כ ידידי אהובי עוז ירא ושלם משתוקק לעבוה"ש ולעשות נחת רוח להשי"ת כב' מוה"ר אברהם יודא יאקבוויטש נ"י שליט"א אחדשה"ט באה"ר. משלומינו הודות להשי"ת. 
קבלתי כל מכתבכם עם 2הסקריפען (תלושי מזון) להחיותנו, כי אין לי שום מעמד פרנסה כלל ומה שהי' לי איזה סמך מחו"ל שאבי נ"י הי' רב שם ועי"ז שלח לי מעט וגם בהתעוררותו שלחו ידידים שלו מעט וג"כ לא הספיק אפי' למחצית הפרנסה וב"ה שהעלתי בתפלתי שיחזור לאה"ק (מפני שהוא יליד א"י והגיע לשני זקנה ושיבה ב"ה) אבל מעט השפע שהי' לי על ידו נפסק כליל כי שום איש מידידיו אינו שולח לי כבר כלום. 
מה שאתם כותבים במכתב האחרון מעש"ק פ' פקודי שאתם מצפים שמזה שאתם שולחים כל שבוע אוכל כבר לשלם מעט מעט להמדפיס עבור הדפסת הספר. אעפ"י שבאמת אינו מספיק כלל לפרנסת ביתי, אבל אעפי"כ הוא חיונה גדולה עבורי שאוכל כבר לצפות להשי"ת שיושיעני ויעזרני גם על הספר שיש לי עכשיו מס"נ הרבה על זה להדפיס ספר קדוש ונורא כזה ואין לי ע"ז שום עזר משום איש ועדיין איני יודע כמה הוצאות זה צריך כי כל 16 עמודים צריך כסף ערך 110 לירות ועדיין איני יודע כמה בוגין יהא שכל בוגין הוא 16 עמודים ויכול להיות שיהי' עשרה בוגין ג"כ, וזה ענין שלא יכולים לחשוב כי זה צריך שיהי' שלם ומלא בכל טוב המוכרח. וגם מפה אין לי מבט עין וצפיה שיהי' לי עזר אפי' לקנות הספר כי אין אף אחד שיהי' לו השגה גדולת הספר והכרחיותו לחיות ולעורר ולחזק כל א' וא' ושממש כל א' יוכל לקנות עולמו הנצחי ע"י דיבור א' מהספר כפי שתראו בעיניכם וכל מי שרק יניח הקנאה והנצחון ויביט בעין האמת יידע ויבין שעדיין לא הי' בעולם ספר מלוקט כזה בהתחזקות נפלא להחיות ולחזק את הכל כל מי שרק רוצה לקבל הרפואה יקבל רפואתו בשלימות גמור. וכפי שאני רואה יהי' זה טובה גדולה לאנשים חדשים כמו כבודו שרוצה להתקרב מלאנשים שיש להם כבר דעת עצמו וחושבים שהם כבר מקורבים ואינם מבינים לקבל האמת ממי שאמרו חזקו ואמצו שיהי' לכם חלק בזה שהוא זכות הרבים לדורי דורות שאין כמותו ובעזהי"ת כשיעזור השי"ת יהי' צמיחת ישועה להדפיס עוד כהנה וכהנה להחיות ולהביא העולם להתכלית האמיתי והנצחי אכי"ר. 
שמואל הורוויץ 
3אביסל שרייבן חאטש פון קדושת פורים. אז פורים איז ההתחלה פון אלע התחלות ווארין באמת איז פסח איז התחלת קדושת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים וואס זענין ארויס מטומאת מצריים וואס דאס איז דער עיקר גלות. גלות הנפש און עס האט אוף זייא ארוף גישיינט אלעכטיקייט פון השי"ת אז זייא זאלין פאר שטיין וויא זייא דארפין ביינקען מקורב ווערין ציא השי"ת מיט גרוס ליבשאפט. און דאס ווערט גיטאן יעדין יאהרן אין יאהר וואס יעדיר מענטש דארף ארויס פון זיינע תאוות ומדות רעות. און דער עיקר דאס יאוש. וואס דער מענטש מיינט אז ער איז שוין פארפאלין און ער קען זיך שוין ניט ארוס ראטווען פון יצר הרע ואס זיין גרסטע כלי—זיין זיינע זענען דאס עצבות וואס ער ווארפט דעם מענטשין אריין אין עצבות ער זאל זיך ניט מחיה זיין מיט וואס ער קען. און באמת זאל וויסען אז השי"ת איז אב הרחמן וואס יעדיר תנועה וואס יעדיר קינט מאכט איז דאס בא איהם זייעהר זייעהר חשוב און דאס ווערט אלעס נתגלה פסח. און קימען באמת צוא די קדושה פון פסח איז דורך די שמחה פון פורים, דורך א פרעליכען פורים האט מען א כשרין פסח. 
(תרגום: לכתוב קצת לפחות מקדושת פורים שפורים זה ההתחלה מכל ההתחלות משום שבאמת פסח זה התחלת קדושת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, שיצאו מטומאת מצרים שזה עיקר הגלות גלות הנפש, והאיר עליהם אור מהשם שיבינו איך שצריך להתקרב להשי"ת באהבה רבה, וזה נעשה כל שנה ושנה שכל אדם צריך לצאת מתאוותיו ומדותיו הרעות, והעיקר זה היאוש, שאדם חושב שהוא כבר אבוד וכבר אינו יכול להציל עצמו מהיצר הרע — שהכלי זיין שלו העיקרי זה עצבות, שהוא מכניס את האדם לעצבות שלא יחי' את עצמו במה שאפשר, ובאמת תדע שהשי"ת הוא אב רחמן, שכל תנועה שכל ילד עושה, זה אצלו חשוב מאד וכל זה נתגלה בפסח ולבוא באמת לקדושה של פסח זה ע"י השמחה של פורים. ע"י שמחת פורים מקבלין פסח כשר)

EN:
"It emerges that every single Jewish soul is exceedingly, exceedingly exalted — and she constantly attains great spiritual perceptions [Hashogos: spiritual perceptions, elevated insights — experiences of closeness to G-d that the soul is always reaching toward, even while trapped in the body] — and she knows well and feels well her pain — that she is, poor thing, far from her supernal root, and lies buried in this world, poor thing. And she knows well her tikkun [Tikkun: rectification, repair, healing — each soul has a unique tikkun, a specific mission of repair and spiritual elevation that she came to this world to accomplish] — what she must do to save herself — yet she flees from the body, out of fear lest she be seized and drowned in the coarse desires of the gross physical body."

Segment 11
HE:
ג
ב"ה יום ג' שהוכפל בו כי טוב ט"ו אייר תשי"ד פה מירון ת"ו. 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידיד יקירי עוז האיש הנעלה המשתוקק ומתגעגע וכוסף לעבודת ה' באמת ובתמים השי"ת יזכהו ויקרבהו לעבודתו באמת כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט בהאה"ר משלומינו הודות להשי"ת, לנכון קבלתי מכתביו היקרים ובפרט השני מכתבים מפרשת בהר עם הכסף ומה מאד ישמח לבי ותגל נפשי בראותי יקר נפשו הטהורה אשר יש לה מסירות נפש לעשות התחלה גמורה בהדפסת ספר תורת רבינו ז"ל התחלת התורה הראשונה "אשר יש בה כל ענין מלחמת האיש הישראלי עם יצרו הרע וההתחזקות העצום אשר אין כמוהו. איך שכל אחד ואחד שבעולם השפל שבשפלים והפחות שבפחותים אשר אין שפל ופחות ממנו יכול להחיות ולשמח נפשו ויכול לידע ולהכיר איך אחר כל מה שעשה ואחר כל הנעשה עמו גם עתה איך הוא קרוב להשי"ת מאד ואיך גם הוא יכול לזכות בכל שעה ורגע בכל נטיה ונטיה שנוטה להשי"ת וכל נקודה טובה איך השי"ת יש לו עונג ונחת רוח גם ממנו ואוהב אותו מאד ומביט ומצפה שישוב אליו בבחירתו בזה העולם דייקא. כי לאחר מיתה בעולם הבא שם אין מועיל רחמנות כלל. ורק הרחמנות הוא. כאשר האדם שובר יצרו הרע בכל מה שיוכל. וכל זיז שמזיז עצמו מגשמיותו לעבודת הי"ת הן בתורה מה שיוכל והן בתפילה והן במצוות ובמעשים טובים ובכבישת כעסו וכו' וכו' זהו רווח אמיתי וניצחי. אשר כל העולמות אינן שווים נגד נחת רוח אחד אשר האדם עושה להשי"ת באיזה מצוה או איזה נקודה טובה שיש בו ובפרט בדבר מצוה שיש בה כבישת היצר. הכלל שהתחזקות שיהי' בזאת התורה כשתודפס אין דוגמתו עוד כלל. ויוכל להחיות ולחזק כל העולם מקצה אל קצה. עד אשר אין שום חולה בעולם וחולאת שלא יהא מזה רפואה אמיתית תמימה ושלימה למי שרק ירצה לקבל הרפואה בתמימות ופשיטות ולקיימה כפי שהרופא נפשות האמיתי הרחמן האמת מצוהו. ועל כן בודאי הוא זכות הרבים שאין כמוהו. שזה העיקר להחיות נפשות נדכאים ונגועים חוליים נואשים וחולי הנפש אשר היצר הרע זרק בהם כל חיציו המרים ומרורים המשוחים בכל מיני סם המות שהם הרהוריו הרעים ומחשבות רעות ועוונות ופשעים ומזידים ומרדים ח"ו. להחיותם בכל מיני מטעמים המשיבים את הנפש לבל יתיאשו ח"ו וידעו כי אין שום יאוש בעולם כלל. וכל זמן שרוח החיים באפם עדיין יש להם תקוה גדולה מאד להתחזק ולהתקרב ולהיות אהוב ונחמד להשי"ת בכל זיז וזיז שהם מזיזים עצמם להשי"ת ואלו העצות טובות ורפואות שהרופא נפשות מורה לנו ברפואותיו היקרים והקלים ומתוקים מאד. כי כל הצרה מכל הצרות שבעולם הוא שהעצבות והייאוש מדכא אותם בגוף ונפש. אבל אין רפואה בעולם לזה ולכל הכוחות של היצר הרע בהסתות ופיתויים שלו רק התורה ובפרט תורת רבינו ז"ל ובפרט בעיון עם הקדמות והוכחות וסברות של תלמידי רבינו ז"ל ובפרט מורינו ר' נתן ז"ל בליקוטי הלכות שלו ושאר ספריו הקדושים אשר יבאו בספר זה הנדפס. על כל פנים יש בו די להחיות כל העולם מיום שנברא ועד סוף העולם ולרפאות כולם". ובפרט שבעזרת השי"ת נקוה להשי"ת שיהי' התחלה טובה שנוכל להתחיל עוד התחלות ולסיים עוד תורות נפלאות של רבינו ז"ל להחיות העולם כולו כל מי שרוצה ליגע באורות האלו להחיות נפשו. וכן עוד ספרים וספרים מגדולת כל מצוה וענין ומדה וכו'. השי"ת יזכינו לזה שנוכל להתחיל ולגמור ולעשות בזה להכניס כל כוחותינו בלימוד הענינים ולקיימם ולהרגיש התענוג עולם הבא שיש בהם אכי"ר. 4איך האף אז השי"ת וועט אייך הלעפין איהר זאלט האבין שפע והרחבה בגשמיות אויך בפרט אז איהר זאלט אייך קענין אפצאלין וואס פריער. אייערע חובות. ווארין זיין א בעל חוב איז מזיק צוא יודשקייט זייער זייעהר. וויא דער הייליגער רבי בריינגט אין ספר המידות "מי שרוצה לשוב יזהר מלהיות בעל חוב" אוודאי האט איהר זייער גוט גיטאן מיט אייעהר לייען דיא געלד צוא דעם דרוקען און אנדער מצות פריער וואס איהר האט גיטאן אשריכם ואשרי חלקכם אין דעם זכות וועט אייך השי"ת העלפין אז איהר זאלט אפ צאלין אלע חובות און כל המקיים התורה מעוני סופו לקיימה מעושר אכי"ר. עכ"פ בייט איך אייך אז אחוץ נויטיגע זאכין וואס איהר זענט זיך נוהג צוא טאן וואס איר קענט זייא ניט אפלאזין. זאלט איהר זיך אפשטעלין פון חובות און איהר זאלט זיך שטארקעין צוא ביסליך ווייס אפצאלין דיא חובות איהר קענט נאר ביינקין און וועלין און האפען צוא טאן ווייטער אוס צוא פירען דעם רעבינס זאך ווייטער וואס מיר דארפען מיטין דרוקען וכו' אבער נאר מיט השתדלות פון אנדערי מענטשין וואס השי"ת וועט אייך שיקן וועגין דורך אייער גרוס ביינקיכץ, אבער אייער אייגנס זאלט איהר זייען אפצאלין זיך אביסעל פון דיא חובות פריער. 
יעצט וועלין מיר שרייבען מענינא דיומא, עס גייט ל"ג בעומר, דא אין הייליגען מירון פילט מען שטארק דעם הייליגען יו"ט פון הצדיק האמת התנא האלקי ר' שמעון בן יוחאי זיע"א. וואס קען פאטערין דיא גאנצע וועלט פון דין מיט זיין כח, וואס ער האט שוין אפגליטען פאר דער גאנצע וועלט. און דאס איז אונזער גאנץ חיות ותקוה. נאר דעם כח זכות פון דיא הייליגע צדיקים. דער רבי ז"ל וואס האט גזאגט. אז איך גייא פאר אייך וואס האט איהר מורא צוא האבען. און נאך אזוני הבטחות אן א שיעור אז מען וועט זיך נאר האלטען אין איהם און זייני ספרים און מענטשין זיינע און דרכים. וועט מען סוף כל סוף האבין א גוטען סוף לנצח נצחים. אין איך האף צוא השי"ת נאך דעם ספר וואס מיר דרוקען. זאלין מיר קענין דרוקען א ספר דאס גרוסקייט פון צדיק און באזונדער דאס גרוסקייט פון צדיק ר' שמעון בן יוחאי ז"ל. און בזונדער דאס גרוסקייט פון דעם רעבין. און וויא אזויא מען זאהל מקורב ווערין צוא איהם, אלע עצות וכו', יעצט אין דיא הייליגע טעג פין ספירה דארף מען זייער בענקין צוא השי"ת און זיך צוא גרייטען צוא קבלת התורה. און זאגין תהלים אלע טאג וואס דאס איז זייעהר מסוגל אוף תשובה צוא טאן, און מקבל זיין דעם הייליגען יו"ט שבועות הקדוש והנורא יום א' למעלה מהימים וואס מען איז זוכה דעם טאג צוא קדושת כתר וואס מען הארביט זיך אוס אין די ימי הספירה. מען זאל ניט דארפין עסין נהמא דכסופא וויא פסח נאר אתערותא דלעילא. נאר היינט האבען מיר שוין אתערותא דלתתא פון ימי הספירה. דיא מקוה פון שבועות שער החמשים דקדושה. דאס האף זיין שבועות בא נאכט איז דאס לייבאן און אלע פירעכץ בגשמיות ורוחניות פון דעם גאנצען יאהר. און פריילעך דארף מען זיין אוף דער חתונה פון מתן תורה. און זיך נעמין צום לערנין דעם רעבינס תורות וואס זענין א חידוש נפלא פון לעתיד פון עתיקא סתימאה שיתגלה לעתיד לבא אכי"ר. 
אייעהר פריינד גריסט אייך און ווינטש אייך איהר זאלט זוכה זיין וואס מען קען זוכה זיין אין דעם עולם עובר. עין לא ראתה וכו' 
(תרגום: אני מקוה שהשי"ת יעזור לכם שיהי' לכם שפע והרחבה גם בגשמיות, בפרט שתוכלו לפרוע את החובות שלכם בהקדם מפני שלהיות בע"ח זה מזיק מאד מאד ליהדות [בעבודת ה'] כמו שמביא רבינו הקדוש בספר המידות "מי שרוצה לשוב יזהר מלהיות בע"ח". בודאי עשיתם טוב מאד בזה שלויתם את הכסף בשביל ההדפסה ושאר מצוות שעשיתם מקודם, אשריכם ואשרי חלקכם בזכות זה יעזרכם השי"ת שתפרעו כל החובות וכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר אכי"ר. עכ"פ אבקש ממכם שחוץ דברים הכרחיים שאתם נוהגים לעשות ואי אפשר להפסיקם, שתעצרו מלעשות חובות ולהתחזק לפרוע לאט לאט את החובות, אתם יכולים רק לכסוף ולרצות ולקוות להמשיך לפעול הלאה להוציא לפועל את ענין רבינו מה שאנו צריכים עוד להדפיס וכו' אבל רק בהשתדלות מאנשים אחרים, מה שה' ישלח לכם בזכות הכיסופים הגדולים שלכם, אבל מהכסף שלכם תראו קודם לפרוע מעט מהחובות שלכם. 
כעת אכתוב מעניינא דיומא, מגיע ל"ג בעומר, כאן בעיה"ק מירון חשים מאד את החג הקדוש של הצדיק האמת התנא האלקי ר' שמעון בן יוחאי זיע"א שיכול לפטור את כל העולם מהדין בכוחו מה שהוא כבר סבל יסורים עבור כל העולם וזה כל חיותינו ותקוותינו רק הכח הזה של זכות הצדיקים הקדושים, רבינו ז"ל שאמר כשאני הולך לפניכם מה יש לכם לפחד, ועוד הבטחות כאלה בלי שיעור אם רק ניאחז בו ובספריו ובאנשיו ובדרכיו נזכה סוף כל סוף לסוף טוב לנצח נצחים. 
אני מקוה לה' שאחרי הספר הזה שאנו מדפיסים נוכל להדפיס ספר על גדולת הצדיק ובמיוחד גדולת הצדיק רשב"י ז"ל ובמיוחד גדולת רבינו ואיך להתקרב אליו כל העצות וכו' עכשיו בימי הספירה הקדושים צריך מאד לכסוף לשי"ת ולהכין את עצמו לקבלת התורה ולומר בכל יום תהילים שזה מסוגל מאד לעשות תשובה ולקבל את חג השבועות הקדוש והנורא — יום אחד למעלה מהימים שזוכים בזה היום לקדושת כתר ממה שעבדו על עצמם בימי הספירה שלא נזדקק לאכול נהמא דכסופא כבחג הפסח שכולו התערותא דלעילא, אבל היום כבר יש לנו אתערותא דלתתא מימי הספירה. 
המקוה של חג השבועות הוא שער החמישים דקדושה בליל חג השבועות מה שערים בו, זה גורם ומשקף את עצם החיים ומהלך החיים והמעברים של כל השנה כולה בגשמיות וברוחניות וצריך להיות שמחים על החתונה של מתן תורה ולקחת את עצמו ללימוד תורות רבינו שהם חידוש נפלא של לעתיד מעתיקא סתימאה שיתגלה לעתיד לבא אכי"ר. 
ידידכם והדורש בשלומכם ומברככם שתזכו במה שאפשר לזכות בזה העולם העובר עין לא ראתה וכו') 
שמואל הורוויץ

EN:
"But when the person searches for her — he searches for his supreme holiness: Where is my holiness? Where is my purity? Where am I in this world? What will become of me? Did I come to this world to spend my days in such vanity — to trade a world that endures for a world that passes — and to forfeit ["Forfeit" — the Yiddish un vern (אן ווערין) means to lose out on / to let slip away — the anguished feeling of precious spiritual treasures being wasted through inaction] such precious treasures that I can earn every single moment?" "For one hour of repentance and good deeds in this world is greater than all of the World to Come; and one hour of tranquility in the World to Come is greater than all of this world's life." [Ethics of the Fathers, 4:17] [This famous teaching captures the breathtaking value of every single moment in this world: it is an opportunity that does not exist even in Paradise]

Segment 12
HE:
ד
ב"ה יום ה' ואתחנן מתנת חנם פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ ידידי יקירי וחביבי המשתוקק לעבודת ה' ולהתקרבות לצדיק האמיתי אשר א"א בשום אופן להתקרב באמת לעבודת ה' רק ע"י התקרבות להצדיק האמיתי השי"ת יזכהו לזה שיהי' מקורב ומקושר להצדיק האמת בכל לב ונפש אשר אין שום הצלחה אחרת לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ולא לעתיד לבא יותר מהצלחה זאת, ידידי הנעלה והנכבד וכו' מוה"ר אברהם יאקבוויטש נ"י אחר דרישת שלומו הטוב באהבה רבה ועזה משלומינו הודות להשי"ת. 
לנכון קבלתי כל מכתביו והנה בגין שאלתו אם ילמוד אצל החסידי ... ... ועוד וכו' יאמין לי כבודו שבשביל זה ממש ללמוד ... וחסידות ... הפסדתי הרבה זה כמה שנים כמעט שלושים וחמש שנים כמעט כל הפרנסה הי' יכול להיות אז מזה כי אני נולדתי מחסידי ... ואבי הרה"ג נ"י הוא רב וגדול ב... וזקני ז"ל הוא הי' מחסידים הנלהבים שב... ואבי זקני ז"ל הי' תלמיד מובהק אצל הרה"צ הצ"צ ז"ל והשי"ת עזרני כשהייתי עדיין בחור והתחלתי לחפש דרך האמת להתקרבות להשי"ת וכבר הייתי מלא מחסידות ... וה... הי' כמעט שגור על פי ושאר ספרי ... כולם שאבי נ"י הי' שוקד עמי בזה מילדותי, ואעפי"כ לא הרויתי צמאוני ולא הי' לי מזה ישועה אמיתיית להתקרבות לעבודת ה' וחפשתי איזה שנים מכל ספרי חסידות של כל מיני צדיקים ומכל ספרי מוסר ומזוהר הקדוש ומשאר ספרים קודשים וטרחתי ויגעתי בהם ועבדתי השי"ת בהם אבל ישועה שלימה למכאובי נפשי לא מצאתי וצעקתי באלו השנים מלב ונפש להי"ת כל יום ויום והלכתי על מקומות הקדושים ובפרט אצל התנא האלקי רשב"י זיע"א ושפכתי ליבי בדמעות ובמס"נ ימים ושנים עד שהשי"ת חמל עלי ומצאתי רק דף א' מספרי רבינו ז"ל קרוע שהי' מוטל בין השמות שמתגלגלים ברחובות וקראתי בדף הזה וממש האיר עיני וליבי והחייתי נפשי ומאז התחלתי לחפש אחר אלו הספרים ובקושי גדול אחר טורח ימים ושנים השגתי ספרי רבינו ז"ל בבזבוז כסף על זה וכל ספר וספר בא לי בכסופין והשתוקקות ונסים ובקשה ותפלה מהשי"ת, והחיות אלקות שהרגשתי בהם א"א לשער הלוואי בעוה"ב לא פחות חיות מזה, ואח"כ עזרני השי"ת שהתחלתי לראות אנ"ש שבאו למירון על ל"ג בעומר ר' אלטר בן ציון ז"ל מורי ושאר איזה חברים, ונתקשר אהבה בינינו ואז אצל ציון רשב"י זיע"א התחלתי להתקרב ולהתקשר לרבינו ז"ל במס"נ, והחיות שהי' אז ואהבה לרבינו ז"ל ולרשב"י זיע"א והחברים א"א לשער במוח כלל, חיות כזה אשר כל התענוגים שבעולם בטלים ומבוטלים לגמרי כנגד זה ממש טעם עולם הבא אור גדול וחיות גדול אשר אין לשער ואז הרגשתי כח רבינו ז"ל, ומאז סבלתי הרבה על רבינו ז"ל כי מס"נ ומניעות שלי ובזיונות ושפיכת דמים ממש כל העיר צפת וטבריה שהיו הרבה מתנגדים רגזו עלי ורצו לבלעני ולא יכולתי לילך בשוק, ואימי הייתה בוכה מבזיון שלה וצועקת, "רצחו את בני ולא גמרו אותו 5רק ער מוטשיט זיך" (רק הוא מתייסר) ואבי נ"י בכה ויילל עלי והפסיק לגמרי לדבר עמי וכמה שנים שהי' קיר ברזל ביני ובין משפחתי לגמרי הכל רק עבור שנעשיתי ברסלבר חסיד ועד היום הנני סובל מה שסובל רק עבור זה שאני אוהב את רבינו ז"ל ורוצה להיות מקושר בו באמת ולעשות עבור הפצת דעתו בעולם ומפני זה הבעל דבר נוקם בי ומעמיד בכל פעם עלי אנשים אחרים לצערני, אבל השי"ת ידו על העליונה תמיד ובוודאי יעזרני ויושיעני תמיד על דבר כבוד שמו, עכ"פ הייתי יכול להיות לי פרנסה ללמוד ... בכוללינו ... כמו כל אנשי הכולל, אבל אני לא רציתי לערב במוחי שום חסידות אחר כי רק רבי אחד יש לי והוא חיותי ולא אמכור את עצמי לעבד עבור חתיכת לחם כמובא בסיפורי מעשיות ממעשה של בנים שנחלפו ע"ש ומני אז אני סובל בפרנסתי כי הכולל מרחק אותי, וגם כי אני לא רוצה לעשות בזה העולם כלום רק עבור רבינו ז"ל ושאר ספרים הקדושים שהנני מקבץ וטורח בהם שיוכלו לעשות טובה לכל מי שירצה לילך בדרכם יוכל לזכות לחיות חיים טובים בעולם הזה ובעולם הבא וישבר המדות והתאוות רעות ויחטוף עבודת השם בעולם העובר הזה מה שיוכל הן תורה הן תפלה ותהלים ובקשות והתבודדות והן מצות ומעשים טובים וזאת כל מגמתי וחפצי ורצוני הן בעצמי לעשות זאת לחטוף מה שאוכל לחטוף לימוד ספרי רבינו ז"ל אשר הם תורה של לעתיד לבא תורה של עתיקא עתיק יומין והן שאר ספרים הק' והן תפלה ותהלים ומצות וגם לזכות העולם בזה כל מי שירצה לזכות בזה לקנות הספרים וללמוד בהם ולעבוד השי"ת בהם אשר זאת הוא העיקר וכל העולם הבל הבלים לא נשאר כלום מן האדם רק אשר חטף איזה טוב בעולם. ואצל כבודו בוודאי לטובתו הוא שלא יערב שום חסידות עם חסידות רבינו ז"ל ויש די בחסידות רבינו ז"ל עבור כל העולם ולא צריך לחפש שום דבר אחר ובפרט כי הבעל דבר אורב מאד על התקרבות לרבינו ז"ל ואצלו כדאי ליתן לאדם כל הקדושות (למראית עין, ואח"כ רח"ל הוא עוקר את האדם משני עולמות מי שפורש א"ע מרבינו ז"ל כאשר ראינו בעינינו כמה מעשיות מזה) ולעקור את האדם מרבינו ז"ל וע"כ האדם צריך להיות חזק בדעתו מאד שהוא מוחל להבע"ד על הכל (על הקדושות שהבע"ד רוצה לבלבל האדם שהוא רחוק מהם ושהוא מפסיד בהתקרבות רבינו ז"ל) והעיקר אצלי להתקרב לרבינו ז"ל (וממילא יהי' לו כל ההתקרבות להשי"ת כי רבינו ז"ל אמר שאם יתקרבו אצלו וילכו בדרכיו אפי' תורה אחת יבואו למדרגות שאין מדריגה למעלה ממנה ומובא בס' המדות, עיקר השלמת הנפש תלוי בהתקרבות לצדיקים, וזאת מבורר שצדיק האמת שרבינו ז"ל אומר הוא רק יחידי הדורות כמו מרע"ה רשב"י האריז"ל הבעש"ט ז"ל ואח"כ רבינו ז"ל עד ביאת המשיח. עכ"פ העיקר הוא התקרבות ואהבת והתקשרות להצדיק האמת שבדורינו הוא רבינו ז"ל ובוודאי לא יתחרט על זה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב. 
ובענין הדפסת הספר ב"ה אחר טורח וסייעתא דשמייא כבר התקשרתי עם מדפיס להדפיס (והוא רוצה דווקא כל הספר ביחד, ורק שליש אפי' בכפל כסף לא ידפיס וכבר בקשנו כל הדפוסים ולא רצו כלל להדפיס הספר מפני הקושי של הפירושים ומכתב יד אשר קשה מלהדפיס ספר אחר שהוא בדפוס כבר עד שעזרני השי"ת לגמור עם המדפיס הזה) ובעזהי"ת יתחיל א' עקב להדפיס וגמרנו שעד ג' או ד' חדשים לא יאוחר יגמר הספר כליל וכל גליון (החצי מה שהדפסתי ההקדמה) בערך 85 לירות עם הפירושים. 65 בלי הפירושים ויחשבו הדפים כמה שיש עם פירושים וכמה בלי פירושים מלבד נייר שצריך ג"כ ערך 20 ל"י על גליון, והנה עכשיו מוכרח מסירות נפש עבור השלמת הספר כולו ואינני יודע רק להביט להשי"ת בעיני שהוא יזכה למי שצריך לזכות לזה אשר אין זכות כמוהו וזכות הרבים יהא תלוי בו לנצח נצחים השי"ת יזכינו לזה שאנחנו נזכה אכי"ר. 
ידידו שמואל הורוויץ 
עכשיו קבלתי מכתבו מפ' ה' דברים עם 6הטשעק (ש'יק) על 84 עם 23 7סענט (סנט) עבור התפילין.

EN:
"This is called hisbodidus [Hisbodidus: the central Breslov practice of private, personal prayer and self-expression before G-d — speaking to G-d in one's own words, in one's own language, pouring out whatever is in one's heart. Not formal prayer from a book, but a direct, honest, personal conversation with the Creator. Rabbi Nachman taught that everyone should practice this daily.] — when a person seeks counsel on how to save his soul, and pours out his heart before Hashem. At that moment his soul reveals herself to him — that is, he begins to hear the awakening of his own soul, who is called the Bas Melech [Bas Melech: "Daughter of the King" — the soul is called this because she is literally a part of G-d, who is the King of kings. Every Jewish soul is, at her core, royal — a princess in exile.] — for 'all Israel are the children of kings.' And she awakens him and gives him counsel how he may merit to find his supreme holiness, for which he came into the world."

Segment 13
HE:
ה
ב"ה יום ג' תצא ... אלול פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקירי הנעלה ונכבד המשתוקק לעבודת ה' באמת ולעשות רצון השי"ת כראוי השי"ת יזכהו לזה ויזכה להתקרב באמת להצדיק האמת אכי"ר כמ"ר אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א. 
אחר דרישת שלומו הטוב באהבה רבה משלומינו הודות להשי"ת. לנכון קבלתי עכשיו מכתבו מיום ה' פ' ראה והנה אעפ"י שאני מחכה לשלוח לך התפלין בשבוע זו בעזהי"ת אעפי"כ אני ממהר לכתוב המכתב אולי יתאחר המכתב השני עד שכבודו יסע על ר"ה הבא עלינו לטובה ידע כבודו ששלחתי כבר אתרוג למע"כ ביום כ"ו אב האתרוג הוא מהמוחזקים בלתי מורכבים מאיש ת"ח ויר"א וממקום מובטח שבלתי מורכב ובין הבלתי מורכבים כאן הוא נחשב להדר ויש לו פיטום ג"כ ורציתי לשלוח על דואר אוירי אבל יעלה הרבה כסף מאד והתורה חסה על ממונן של ישראל וע"כ שלחתיו בדואר פשוט והנני מקוה שיבא בזמנו לפני חג הסוכות כבודו ישיב לי אם קבלו ואם היה לו נחת רוח ממנו מחיר האתרוג עלה לי עם המשלוח סך חמשה דולר בענין התפלין ידע כבודו בשביל זה עכבתי א"ע מלנסוע חזרה למירון רציתי כבר לישב שם מחודש אלול ואילך ועכבתי עצמי עד חצי אלול כדי שאראה שיהיה הפרשיות והבתים והרצועות הכל בסדר והיה ע"ז כמה מניעות מהסופר ירא שמים ות"ח מובהק וסופר מובהק שהשכרתי אותו שיכתוב הפרשיות הביא לי לפני ר"ח הפרשיות יפים והכל יפה וטוב אבל היה לו טעות כי כתב תפלין דרש"י במקום תפלין דר"ת והוכרח לכתוב עוד הפעם הפרשיות של ר"ת ואחר שגמר שבוע העבר הפרשיות של רבינו תם ונתתי ליתן אותם בתוך הבתים אבל בשל ראש לא יכולים ליכנס לתוך הבית וע"כ הוכרח בשבוע זו לכתוב עוד פעם הפרשיות של ראש ובעזהי"ת למחר יהיה נגמרים הפרשיות והוא הולך למקוה קודם שהוא כותב וגם אינו מפסיק בדיבור בכל זמן הכתיבה וגם העושה הבתים נקף אצבע ולא יכול לגמור בזמנו וכבר היו הבתים אצלי בלתי מושחרים וראיתי טובם ויפים והדרם גסות מעור א' כראוי וכבר נתתי אותם לשחרם ולעשות עם הרצועות הכל כראוי ובעזהי"ת אצפה שביום החמישי הזה אקבלם מוכן לשלוח ובעזהי"ת אשלחם על הדואר בזה השבוע איה"ש אבל על דואר הרגיל כי על דואר אוירי עולה הרבה כסף עד למאד והתורה חסה על ממונן של ישראל כנ"ל ועבור החילוק בין דואר אוירי לרגיל שלחתי האתרוג כי משלוח התפלין בדואר אוירי יעלה כמעט לשני פעמים מחיר האתרוג כולו וע"כ אשלחו בדואר פשוט הנני שבע רצון מזה שכבודו כתב לי מכבר שהוא הצנע לכת בענין מה שמסייע לי להדפסת הספר כי היצר הרע יכול להטיל רע עין וקנאה אפי' בין אנשים כשרים ח"ו ע"כ בוודאי אין לך יפה מן הצניעות ומצות צדקה שהוא בהצנע חשוב מאד מאד. ובענין שאלת ההדפסה שכבודו שאל אותי מכבר מה יהיה עם שאר התורות של רבינו ז"ל ראשית הנני מצפה שאפי' התורות היותר גדולות לא יכילו כ"כ בוגין כמו התורה הראשונה מפני שזו כמו הקדמה לכל התורות והיא דרך והילוך ליכנס לעבודת ה' ועיקר מכיל על "הבעל דבר מתלבש במצוות" שמביא רבינו ז"ל בזה התורה כי מבואר שם כל העצות הבעל דבר והתחזקות נגדו ועכ"פ נוכל לומר שזה התורה יהיה חיות וישועה לכל מי שעובר עליו מה שעובר שיוכל לחיות א"ע ולהיות שמח בתכלית וגם לקשיות כבודו ימצא הרבה תירוצים שם. ממש זה יהיה אור בעולם למי שירצה ללמוד ולקיים וגם כי שאר התורות לא צריך להכיל כל תורה כ"כ כי מה שנכלל כבר כאן נרשום לעיין בתורה א' וגם לא צריך לחשוב על שאר התורות הלוואי יעזור השי"ת לגמור זאת התורה הראשונה בוודאי כשנגמור זאת יהיה אשרי חלקינו וגורלינו ונוכל לשמוח מאד בזה לבד אלמלא לא אתינא לעלמא אלא בשביל זה התורה די לנו ודי כי הרבה בעלי תשובות יהיה נעשין מזה והרבה אנשים שהתייאשו מן העולם ומן היהדות יקבלו חיותם בזה כי אין נמצא עוד מיום מתן תורה ועד ביאת משיח בשום ספר התחזקות כזה שיש להתחזק ולשמח אפי' הפושע שבפושעים שאין גרוע ממנה איך שיש לו תקוה טובה לעולם ואיך שצריך לשמוח על שבא לזה העולם ובעזהי"ת כשהשי"ת ירחם עלינו לגמור זאת התורה יהיה זה התחלה לזכות הרבים לנצח ולדורות לזכות בהדפסת שאר ספרים קדושים ובראשון נדפיס מכל מין ספר לבחינה כמו שעכשיו מדפיסים תורה א' לבחינה על כל התורות כן למשל מן כל המדות כמו אמונה תורה תפלה וכו' נדפיס דוגמא ראשונה צדיק מכל הספרים הקדושים מתנ"ך ותושבע"פ ומדרשים וזוהר וכתבי האריז"ל וספרי בעש"ט ותלמידיו וספרי רבינו ז"ל ותלמידיו וכו' כל הענינים המדברים מצדיק אמיתי וגדולתו ואיך להתקרב אליו הכל כאשר לכל נעשה מזה ספר לדוגמא ואולי יעזור השי"ת שנוכל לעשות ספרים כאלו מא' ועד ת' מכל המדות והמצוות וכו' וכן אח"כ דוגמא משאר מיני ספרים שאנו יכולים לעשות להחיות ולהאיר בעולם עכ"פ כל התחלות קשות והבעל דבר מונע מאד מהדפסת הספר והעיקר חסרון כיס העולה על כל המניעות השי"ת ירחם ויעזור לזה כי העולם הבל הבלים ורק מה שחוטפין בזה העולם איזה טוב נשאר מכ"ש טוב כזה להחיות כל העולם כולו זה זכות הרבים שאין דוגמתו ועכשיו נשיב על מכתבו שקבלתי כעת בענין החסידות וספרים אחרים אין זה ח"ו כמו שכבודו חושב שאסור להסתכל בשאר ספרים ח"ו הס מלהזכיר כזאת ואדרבא אם יעזור לי השי"ת כנ"ל להדפיס יהיה מכל הספרים הקדושים כל המדות טובות וכו' כנ"ל אבל הענין הוא כך שיש חילוק אם כבודו מביט בעצמו בספרים קדושים של הצדיקים אז אין חשש ח"ו שהבעל דבר יסיתו וידיחו להפרידו מהצדיק האמת אשר זה אין נמצא רק יחיד בכמה דורות כמו מרע"ה ורשב"י זיע"א והאריז"ל ובעש"ט ז"ל בעצמו ורבינו ז"ל ומשיח צדקינו שיבא בב"א אבל אם ילמוד מחסידים אחרים ובפרט מחסידי ... אשר ידוע ומוחזק איך הם מצפים לעשות חסידים ע"כ איעצך שיכול להיות מזה אלפים פעמים יותר היזק מהרווח שירוויח בעבודת ה' ומדוע הם לא רוצים ללמוד לק"מ ושאר ספרי רבינו ז"ל והבע"ד לא מכניס בלבם חשק לזה כלל, ובכלל חסידות ... הוא חקירה באלקות עם קבלה ורבינו ז"ל רחוק מאד וקרוב רק לאמונה ופשטות ותמימות בעבודת ה' בלי שום חקירה והעיקר אם קשה קשיות צריך לצעוק להשי"ת ולהתפלל ע"ז באמת וממילא יתורץ הקשיות בעזהי"ת במכתב הב' נכתוב עוד מזה וכל מה שאוכל להחיות כבודו לא אמנע מזה כבודו יוכל לכתוב כל הקשיות ובעזהי"ת אקוה לתרצם בעזהי"ת אסע למירון בשבוע הבאה ונהי' שם בעזהי"ת עד אחר כל הימים טובים. 
ידידו שמואל הורוויץ

EN:
"It emerges that in any case, when the person searches for her — through learning, through prayer, through performing the mitzvos [Mitzvos: commandments — the 613 commandments of the Torah, which range from prayer to charity to how one eats and conducts business. Performing mitzvos is understood as literally connecting one to G-d.] — and everything a person does for Hashem. And even material affairs — when they are done so that one may be a proper Jew, and are conducted according to Torah, in a kosher [Kosher: in accordance with Jewish law — literally "fit / proper"] fashion, in holiness and purity — that too is called searching for her."

Segment 14
HE:
ו
ב"ה יום ה' פ' בראשית פה מירון ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי נפשי ולבבי המשתוקק לעבודת השי"ת באמת ובתמים. 
השי"ת יזכהו לזה שיזכה למה שאדם יכול לזכות בזה העולם העובר כהרף עין, ויכולים להרוויח בזה העולם דייקא שאין לשער ולספר, כי הבחירה חפשית אצל כל אדם לזכות למדריגות היותר גבוהות לא בחכמות ותחבולות רק בתמימות ופשיטות לעסוק בתורה ותפלה והתקשרות לצדיק האמת, אשר לא הניח בזה העולם הבטה והסתכלות ושמיעה וריח וכו' רק הכל כל כוחותיו מסר בשביל השי"ת כמובן במעשה של הז' בעטלירס, וכל מה שעושין בשביל זה הצדיק כל דבר קטן וקל (אם הוא רק בשביל זה הצדיק כבר זה קשה מאד יותר מכל מיני דברים שבעולם) תלוי בזה תיקון כל העולמות, וזוכין בזה עין לא ראתה אלקים זולתך, אשרי מי שזוכה רק ליגע בענין השייך לזה הצדיק, השי"ת יזכנו לזה שיהי' לנו חלק גדול בזה הצדיק, ובפרט בהדפסת תורתו הק' כרצונו בעיון ועומק ולעשות מזה תפלות להכניס זה בין אנ"ש (בהדפסת התורות עם כל השייך להם הכל על מקומו כאשר הנני רוצה להדפיס כעת התורה א' שבלקוטי מוהר"ן וגם ללמוד ולעמול בזה לקיים מה שכתוב שם כפי יכלתו) שמלבד שזה הצדקה האמיתית להצדיק בעצמו, שיוכל שפתותיו לדובבות בקבר כאשר השתוקקו לזה כל הצדיקים, ואפי' דוד המלך ע"ה שיאמרו דבר הלכה בשמו, וא"כ כשנותנין צדקה להצדיק הלא יש לזה האיש איזה שייכות להצדיק והצדיק נותן לו לנגד זה אלפי אלפים ורבוא רבבות פעמים יותר, וכאשר אמר רבינו ז"ל במעשה מז' בעטלירס במעשה מיום השישי שאצל מי שאני לוקח אני נותן, מלבד כל זה, זה זכות הרבים לדורות שאין כמוהו שרבינו ז"ל שהוא הצדיק האמת והרופא נפשות עד ביאת משיח הניח כל הרפואות של כל חולי הנפשות וכל האוצרות הגנוזים העליונים שאין כל מלאך ושרף ולא שום אינש די ביבשתא הגיע להם בשלימות הניח זאת בתוך תורתו וספריו הקדושים, 8ובאמת ווער עס רירט זייא אן וויא ער רירט זייא נאר האן היילט אים דאס אסאך אין ער איז אסאך זוכה, אבער עס איז א גרוסער חילוק אריין ציא נעמין דיא רפואות פינקט וויא דער דקטר האט זייא מכוון גווען, און דיא אוצרות אויס ניצען וויא אזו מען קען זייא אוס ניצען, היינו זוכה זיין זיך היילִיען אין זוכה זיין וואס מען קען זוכה זיין פון רעבינס ספרים בשלימות, דאס קען מען בשום אופן נישט נאר דערך דעם לערנין דיא תורה בעיון וויא מען קען לערנין אז אלדינג איז גדריקט אוף דעם הארט, און לערנין איהר אין זיך משפטין, ציא מען איז מקיים אין ביינקין און תפלה והתבודדות אוף מקיים ציא זיין אין זוכין עצות וויא מקיים זיין און גייאין מיט דער תורה און אלע ענינים הן פון גשמיות הן פון רוחניות זאל זיין עפ"י דער תורה וואס איך לערין, דורך דעם קען מען זוכה זיין וואס מען קען זוכה זין אוף דיא וועלט אשאד וואס דיא יאהרין גייאין דורך, און מען חאפט נישט אריין וואס מען קען אריין חאפין. אלזא קען מען שוין אליין פארשטיין וואס א זכות הרבים דאס איז אז עס ווערט אפ גדרוקט איין תורה מיט אלעס אוף דעם הארט אפי' נאר איין מענטש וועט הארווען אין דעם און וועט זוכה זיין וויפיל ער וועט זוכה זיין איז שוין כדאי מסירות נפש ציא האבין דערוף (און אזו וויא ר' נתן ז"ל האט גזאגט, אז ער קען ניט אן הייבען ציא טאן עפיס פאר דעם רעבינס זאך ביז ער מאלט זיך אויס אז מען טראגט איהם שוין אוף דער טהרה ברעט (היינו אז ער איז שוין געשטארבען אין מען טראגט איהם מטהר זיין און לייגען אין קבר) מחמת גרויסע מניעות אין התגברות הבעל דבר אויף דער זאך, ווייל עס איז זייער א גרוסע זאך וואס מען טיט פאר דעם רעבינס וועגין, דער פאר לעגט זיך דער בעל דבר אזוי אוף דערוף) מכל שכן איך האף אז איך וועל אליין הארווען אין ספר און אפשר וועט איהר אויך אריין לייגען כוחות אין ספר צוא לערנין און מקיים זיין ציא ביסליך. און מכ"ש וכ"ש איך האף אז סוף כל סוף וועלין אסאך מענטשין זיך ראטווען זייער נשמה און וועלין זוכה זיין וואס זייא וועלין זוכה זיין אזוי לדורי דורות וועלין מענטשין וואקסין און קוועלין פון דעם ספר און דאס האלעס איז גלאך וויא דער מענטש וואס האט א חלק אין דעם, גלאך וויא ער אליין לערינט דאס אין דאווינט דאס אין דינט השי"ת, ווארין א מענטש לייביט דאך ניט עביג, איז דערמיט וואס ער לאזט איבער א כח אז דיא אנדערע מענטשין וואס וועלין קימען ווייטער אין דיא דורות זאלין דער מיט דינען השי"ת איז גלאך וויא ער אליין דינט השי"ת אין ווייטער וואס קען איין מענטש טואין עבודה לערנין דאוונין וויפול זעט זיך דאס אן אקעגין א רבים לדורי דורות וואס קענין לערנין און דאוונין מיט דעם ספר אין דינען השי"ת שאין לשער ולהעריך, און אזו וויא דער רבי ז"ל האט גזאגט מען מיז מאכין א זאך אז עס זאל קיין מאל ניט אוף הערין אז דאס פייאהר זאל שוין ברענין ביז עביג און דער עיקר איז דאס דורך זיין תורה מיט זיינע מענטשין, מכל שכן אז דיא תורה זאל זיין בשלימות וויא ער האט גמיינט אז עס זאל זיין מענטשין זאלין הארווין מיט זיינע תורות כרצונו באמת בוודאי אין דבר גדול זכות הרבים מזה, השי"ת יזכינו לזה בקרוב אמן. 
(תרגום: ובאמת מי שנוגע בהם איך שהוא רק (באיזה אופן שהוא רק) נוגע בהם זה כבר מרפא אותו הרבה וזוכה בזה הרבה אבל זה הבדל גדול לקחת את התרופות בדיוק על פי הכוונת הרופא, ולנצל את האוצרות באופן ההכי מועיל שאפשר לנצל היינו לזכות להתקדש ולזכות בשלימות במה שאפשר לזכות מספרי רבינו זה אי אפשר בשום אופן רק ע"י לימוד התורה בלקו"מ בעיון כמו שאפשר ללמוד כשהכל מודפס על המקום מסביב ללמוד את התורה ולשפוט את עצמו האם הוא מקיים ולכסוף ולהתפלל ולהתבודד שיזכה לקיים ולחפש עצות היאך לקיים וללכת עם התורה וכל הענינים הן בגשמיות הן ברוחניות הכל שיהי' עפ"י התורה הזו שאני לומד עי"ז אפשר לזכות מה שאפשר לזכות בעולם הזה, חבל שהשנים חולפות ולא חוטפים מה שאפשר לחטוף ובכן כבר אפשר לבד להבין איזה זכות הרבים זה להדפיס תורה עם כל השייך לה במקום, אפילו אם רק אדם אחד ילמד ויעמול בזה ויזכה עי"ז מה שיזכה כבר כדאי לעשות מסירות נפש עבור זה (וכמו שאמר רבי נתן שהוא לא מצליח להתחיל לעשות משהו בענין רבינו עד שהוא מצייר לעצמו שכבר נושאים אותו על קרש הטהרה [היינו שהוא כבר נפטר וכבר נושאים אותו לעשות את הטהרה ולהכניסו לקבר] מגודל המניעות והתגברות הבעל דבר על זה כל כך). מכל שכן שתקוותי אני בעצמי לעמול בספר הזה ואולי גם אתם תכניסו כוחות בספר ללמוד ולקיים לאט לאט כל שכן וכל שכן אני מקוה שסוף כל סוף הרבה אנשים יצילו את נשמתם ויזכו למה שיזכו וכך לדורי דורות יצמחו וישמחו מהספר הזה וכל זה נחשב לאדם הזה שיש לו חלק בזה כאילו שהוא בעצמו לומד את זה ומתפלל את זה ועובד את השי"ת שהרי האדם לא חי לעולם, ובזה שמשאיר איזה כח שאנשים אחרים שיבאו בדורות שאחריו יעבדו עם זה את השי"ת, זה נחשב כאילו הוא בעצמו עובד את השי"ת, ועוד הרי כמה כבר אדם אחד יכול לעשות בעבודת ה' ללמוד ולהתפלל כמה זה כבר ניכר לעומת רבים לדורי דורות שיוכלו ללמוד ולהתפלל ולעבוד את השי"ת ע"י הספר הזה שאין לשער ולהעריך וכמו שאמר רבינו ז"ל מוכרחים לעשות דבר שלא יפסק לעולם שהאש כבר תבער עד עולם והעיקר זה דרך תורתו ואנשיו מכל שכן כשתורתו תהי' בשלימות כפי שהיתה כוונתו שיהיו אנשים שיעמלו עם התורות שלו כרצונו באמת בוודאי אין דבר גדול זכות הרבים מזה, השי"ת יזכינו לזה בקרוב אמן) 
כבוד ידידי יקירי הר' אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א, אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת, קבלתי לנכון מכתבו מפ' וילך ומסתמא קיבל מכתבי מקודם סוכות והבטחתי לכתוב לו תשובה על הקשיות והנה החיות שקיבל על הקיבוץ בר"ה, זה ג"כ תירוץ טוב ומספיק על הקשיות לידע ולהבין שלא קשה ח"ו ואם אעפי"כ קשה זה מחמת שאני חייב ועדיין לא זכיתי א"ע מחטאת נעורים וע"כ מוחי אינו בשלימות וע"כ קשה לי, ומה שכתבם לי במכתב של הקושיות "אז דערך רצונות צום צדיק אמת און תפילות צוא השי"ת האט זיך דער בלבול הדעת אסאך גישטילט", ("שע"י הרצונות לצדיק האמת וע"י תפלות להשי"ת הבלבול הדעת נשקט בהרבה"). 
זה אמת ברור שאין שום עצה לקשיות שהבעל דבר או שליחיו היינו אנשים הרוצים לנתק מהצדיק מקשים ורוצים לגרש מחי החיים, רק להשתוקק ולצעוק להשי"ת ועי"ז השי"ת מרחם ומתרץ הקשיות במוח, והכל נעשה נכון וחשבתי לכתוב פה תירוצים, ומפני קוצר הנייר בעזהי"ת אכתוב לו מעט תירוצים במכתב הבא ידידו מאחלו כל טוב

EN:
"And in truth, in everything a person does — whether in matters of holiness or in everyday secular affairs — one must search within each thing: 'How can I, through this, draw yet closer to Hashem?' This is the meaning of the L'sheim Yichud [L'sheim Yichud: literally "For the sake of the Unification" — a short declaration of intention recited before performing a mitzvah or any meaningful act, stating that one's intention is to bring holiness into the world and draw closer to G-d. It is a way of consciously sanctifying every action.] that one recites before each thing." "And especially: the longing, and the will, and the desire [Three words are used: baynken (longing/aching), velin (willing/wanting), gloosten (desiring/craving) — together painting a picture of the whole person reaching toward G-d with every fiber] — these are the soul of the matter; and the actual deed is the body of the matter. In any case — when he searches for her, she too searches for him. The soul draws close to the person and teaches him counsel how he may merit."

Segment 15
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
"A statement is brought in the First Story of Sipuray Maasiyos — that she [the King's Daughter] said to him [the Viceroy]: 'You cannot take me out except by longing to take me out — you must choose yourself a place, and for an entire year long and want and hope to take me out.' That is: to have hisbodidus every single day — the essence of which is the longing, and giving voice to that longing before Hashem." "'And whenever you have time' — that is, even in the midst of all one's daily affairs, whenever one recalls — 'let your only [longing] be to take me out.' And on the last day of the year — meaning Erev Rosh Hashana [Erev Rosh Hashana: the eve of Rosh Hashana, the Jewish New Year — a supremely holy and important day in the Breslov calendar. The Rebbe taught that being with the Breslov community on Rosh Hashana is essential.] — 'you shall not sleep' — for the essence is to be on Erev Rosh Hashana and Rosh Hashana with the people of our fellowship [Anshay shlomaynu: literally "the people of our peace / our wholeness" — the warm Breslov term for fellow Breslov Chassidim] , and to do teshuvah." [Teshuvah: repentance / return — literally "turning back" to G-d. Not merely feeling sorry, but a genuine turning of the whole person back toward their Source.]

Segment 16
HE:
ז
ב"ה יום א' פרשת תולדות פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידיד כנפשי ולבבי המשתוקק לעבודת ה' באמת כמוה"ר אברהם יאקבוביץ נ"י. 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת. קבלתי מכתביו, ובאתי בזה החודש לירושלים אולי אוכל להתחיל להשתדל עבור הדפסת הספר עכ"פ כפי הכסף שיש לי ע"ז, וקבלתי פה מכתבו מיום א' פ' נח (ששלחו לי למירון) ושמחתי מאד שקבלתם התפילין ואתם שמחים בהמצוה כי שמחת המצוה עולה על הכל. והנה קיימתי דבריכם להזמין תפילין דר"ת גם עבור החבר שלכם ר' משה אהרן אוהרבוך נ"י ובעזהי"ת יהי' נגמר התפלין מחודש עד שש שבועות מהיום בכל ההידורים כמו שלכם ממש, ובמחיר זה הכסף 80 דולר כמו שלכם. נא לכתוב לי תשובה עם כסף על התפלין, ושליחת הכסף הטשעק יהי' שם השולח ר' משה אהרן אויערבך ועל שם זוגתי מנדיל הורוויץ שתוכל לקבל הכסף ובמכתב שיכתוב לי ר' משה אהרן הנ"ל, יכתוב שהוא שולח לי הכסף 80 דולר עבור התפלין שאשלח לו, כדי שאוכל לקבל רשיון לשלוח לו התפילין ולא יהי' לי כבידות בזה. ובענין הקשר של ראש, כבודו ישנה הקשר כרצונו, כי הסופר עשה הקשר ואני לא ראיתיו כי נסעתי למירון קודם המשלוח ובני נ"י שלח התפלין, ואלו ראיתיו הייתי משנה הקשר. 
והנני שמח מאד בזה שאתם משתדלים לעת עתה לקבץ הכסף עבור אָפ טַייפֶען דעם ספר (להקליד את הספר במכונת כתיבה) כדי שנוכל אח"כ להדפיסו יותר בנקל, ובעזה"י היום או מחר אתן הספר אָפ טַייפֶען (והנני מחכה לקבל מכם הכסף ע"ז) ותיכף אח"כ אחפש להתחיל להדפיסו, השי"ת יזכנו לזה שנוכל להדפיסו בשלימות בקרוב כדי שנוכל להחיות נפשות עגומים הצמאים ומשתוקקים לעבודת ה' והנני מאמין באמונה שלימה שהרבה בעלי תשובות יהי' נעשים מזה הספר. הנני עושה בקשתכם לכתוב מכתב ביחוד לחבר שלכם ר' משה אהרן הנ"ל, השי"ת יעזור שתתעוררו ותהיו חברים ביחד לעבודת ה' ולהתקרבות להצדיק האמת בכל פעם בהתעוררות חדש ותזכו לכל מה שאיש הישראלי צריך לזכות בזה העולם אכי"ר. 
ועכשיו אתחיל לכתוב מעט מענין הקושיות שלכם מכבר, האמת כבר כתבתי לכבודו, כי מהראוי להאמין בְדִבְרֵי וענין הצדיק האמת בשלימות, אחר שהשי"ת חמל עלי והרגשתי מעט נעימת ענינו, וראיתי מעט עומק האמת שלו, וטובת נשמתי שיש לי מכבר בהתקרבותי אליו כי זה יבין כל א', יעדיר וואס איז מקורב צום רעבין ז"ל ווייסט בא זיך אליין וויפול ער האט פארדינט פין דעם התקרבות צום רעבין ז"ל, וויפול תשובה און קרעכצין פאר השי"ת אוף דעם ווייטקייט וואס ער פילט, און וויפול הסתכלות רעים און הרהורים רעים און מחשבות רעות און מעשים רעים ער האט ווייניגער מיט דעם התקרבות צום רעבין און וויפול מער תפלה בכונה און התבודדות און תהלים זאגין און מצות וצדקות ומעשים טובים ער האט מער דורך דעם התקרבות אז אלע וועלטין מיט אלעס וואס איז דא אוף זייא האט ניט ווערט אקעגין איין האר מער התקרבות להשי"ת אין איין האר ווינציקער זינדיגן פאר השי"ת וואס מען פארדינט דורכך דעם רעבין, און באמת ווען מען זאל טאקי פאלגען באמת דעם רעבין ז"ל, נאר פון איין תורה וואס ער לערינט אונז, וואלטין מיר גקענט זוכה זיין אזוני הוכע מדריגות עין לא ראתה, און מען איז זיך ניט מייאש ח"ו נאר פון צו קענין לערנין דעם רעבינס תורות און דורך דעם רעבינס זאך זוכה זיין צוא וואס מען וועט זוכה זיין, עכ"פ דער וואס פילט דאס דעם ריינעם אמת, פאר שטייט גוט אויב עס איז איהם קשה קשיות אז עס איז דא אוף וויימען זיך צוא פאר לאזען און אלעס איז רעכט אין נפתל ועקש ח"ו, נאר ווייל מיין מוח איז ניט ריין דער פאר איז מיר קשה און דער יצר הרע וויל מיך אפ רייסען פון אמת דארף איך בעטן ציא השי"ת עס זאל מיר ניט קשה זיין און איך זאל תמיד בלייבין אן גיבנדען אין צדיק האמת וואס דאס איז מיין חיות אוף אייביג אויף אלע וועלטין. אעפי"כ אתחיל לתרץ מעט קושיות. 
הקושיא הראשונה שלו הוא, מדוע חסידי ברסלב מתדבקים א"ע רק ברבי שנסתלק, והלא כתיב אל השופט אשר יהי' בימים ההם, ועם נגעים לכהן אשר יהי' בימים ההם. איך האב אסאך צוא ענפערין אוף דעם וואס דיא פאפיער איז ניט מספיק נאר בקיצור דער אמת איז אזו, פון תמיד אן מוז דיא גאנצע וועלט אן קומען צוא דעם גרוסען אמתין צדיק נשמת משה ע"ה וואס נאר ער קומט אראפ אוף דער וועלט מתקן זיין דיא גאנצע וועלט, און קיין אנדעריר קען בשום אופן ניט מתקן זיין דיא נפשות חאטשי וויא גרוס ער איז אויב ער איז ניט נשמת משה, נאר אפי' ער אליין מיז אוך אן קומען ציא נשמת משה זאל איהם אוועק שטעלין צום שורש בתכלית, און דער פאר שיקט השי"ת אראפ איינמאל אין כמה דורות נשמת משה מתקן זיין דיא אלע דורות למשל פון בריאת העולם ביז משה רבינו ע"ה זענין אלע ניט גיקומען צוא זייער רעכטין תיקון ביז משה רבינו ע"ה איז גיקומען האט ער מתקן גווען אלע דורות ביז איהם. עי' בליקוטי מהר"ן סי' ד' אז יהודה נתגלגלו עצמותיו און ער האט ניט גקענט קומען צוא זיין תיקון חטאשי ער האט גהאט יעקב אבינו ע"ה און נאך אנדערע גרוסע צדיקים ביז משה רבינו ע"ה איז גיקומין און ער האט דער מאנט זיין ווידוי און געבייטין פאר איהם און דענצמאלט האט ער גהאט דעם אמתין תיקון בשורש, און אזו ברעגט דער זוהר הקדוש פ' ויחי אוף ראובן און שמעון ולוי אז יעקב האט מורא גהאט זייא צוא בענטשין [און זייא מתקן זיין בשלימות] ביז משה וועט קומען און ער וועט אלעס טאן בשלימות און אזו האט משה אוועק גשטעלט און מתקן גווען אלע נשמות און וואויל איז דעם וואס איז גווען משה'ס מענטשין, ראתה שפחה (מראות) על הים מה שלא ראה יחזקאל, און אחוץ משה האט קיינער ניט גיהייסין רבינו, ווייל רבינו קען הייסין נאר דער וואס ער גיט ארוס איין נייעם חלק התורה והנהגת העולם ותיקון הנשמות אזו וויא משה רבינו ע"ה וואס ער האט מקבל גווען דיא גאנצע תורה מן השמים ומעתה אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, און אחוץ משה רבינו הייסט קיינער ניט רבינו אפי' יהושע וכו' נאר מורינו לשון מורה דרך ער לערינט אונז דיא דרכים פון רעבין משה רבינו וויא זייא מקיים זיין און אזוי האט זיך גיפירט דיא וועלט בכח משה רבינו, און אלע צדיקים נביאים נאר מיט דרך וכח משה רבינו, ורק הוא הרבי, וכולם רק תלמידיו, ביז עס איז גקומען דער הייליגער תנא ר' שמעון בן יוחאי זיע"א און ער איז גווען דיא נשמת משה אליין און איז אראפ גיקומען אוף דער וועלט מתקן זיין דיא וועלט און אלע נשמות וואס פון משה רבינו ע"ה, און איהם האט מען גגיבען רשות מגלה זיין א נייאים דרך אין הנהגת העולם וחלק התורה העיקרי דיא סתרי תורה זוהר ותיקונים וכו' דער פאר הייסט ער רבינו ווארין ער איז דער אמתער רבי פון דער וועלט און אלע צדיקים זענין זיינע תלמידים, און ניט יהושע נאך משה און אזו ר' אבא און ר' אלעזר זענין ניט גווארין רביס נאך הסתלקות פון זייער רעבין משה און ר' שמעון, נאר זענין גווען חברים און זיך גיפירט מיט דעם דרך פון זייער רעבין משה און ר' שמעון און זענין גווען מקושר ויא חסידים נאך דעם הסתלקות פון ר' שמעון אין ר' שמעון, אז זייא פלייגען זייעהן ר"ש נאך הסתלקות און פלייגען תמיד נאר רעדין פון זייער רעבין ר"ש און גיין מיט זיין דרך און זיין תורה, און האבען גזאגט ר' שמעון דיא ביזט אין דער ערד און פירסט די וועלט, און האבין זיך גהאלטען מיט אהבה צוא זאמין און נאר ר' שמעון איז דער גווען דער רבי און אלע נאר תלמידים. 
(תרגום: כל מי שמקורב לרבינו ז"ל יודע בעצמו כמה הוא הרויח מההתקרבות לרבינו ז"ל כמה תשובה ואנחה להשי"ת על הריחוק שמרגיש, וכמה הסתכלויות רעים והרהורים רעים ומחשבות רעות ומעשים רעים התמעטו אצלו בגלל התקרבותו לרבינו, כמה יותר תפלה בכוונה והתבודדות ואמירת תהלים ומצוות וצדקות ומעשים טובים התווספו אצלו בסיבת ההתקרבות שהעולמות כולם וכל אשר בהם אינם שוין לעומת התקרבות להשי"ת של כחוט השערה אחת, כחוט השערה אחת פחות לחטוא לפני השי"ת מה שמרוויחים ע"י רבינו. 
ובאמת כשיצייתו לרבינו ז"ל באמת, אפילו רק מתורה אחת שמלמדינו היינו יכולים לזכות למדרגות כאלה גבוהות שעין לא ראתה, ועדיין לא התייאשנו מללמוד את התורות של רבינו ולזכות ע"י ענין רבינו למה שנזכה עכ"פ מי שחש את האמת הצחה מבין היטב כשישנם קושיות שיש על מי לסמוך והכל על נכון אין נפתל ועקש ח"ו רק כי מוחי אינו נקי לכן קשה לי קושיות והיצה"ר רוצה לנתק אותי מהאמת ואני צריך להתפלל להשי"ת שלא יהיו לי קושיות ואשאר תמיד מקושר לצדיק האמת שזה חיותי לנצח בכל העולמות. אעפי"כ אתחיל לתרץ מעט קושיות. 
הקושיא הראשונה שלו הוא מדוע חסידי ברסלב מתדבקים א"ע רק ברבי שנתסלק והלא כתיב אל השופט אשר יהי' בימים ההם, ועם נגעים לכהן אשר יהי' בימים ההם. 
יש לי הרבה להשיב על זה מה שהנייר לא יספיק רק בקיצור, האמת הוא כך, מאז ומתמיד כל העולם חייב להגיע לצדיק הגדול צדיק האמת נשמת משה ע"ה שרק הוא יורד לעולם כדי לתקן את כל העולם ואף אחד אחר לא יכול בשום אופן לתקן את הנפשות אף אם הוא גדול כמה שיהי' אם הוא לא נשמת משה ואדרבה אפילו הוא בעצמו מוכרח ג"כ להגיע לנשמת משה שיעמיד אותו בשורשו בתכלית ולכן שולח השי"ת ומוריד פעם בכמה דורות את נשמת משה כדי לתקן את כל הדורות למשל מבריאת העולם ועד משה רבינו ע"ה כולם לא הגיעו לתיקון שלהם בשלימות עד שהופיע משה רבינו ותיקן את כל הדורות עד אליו עיין בלקוטי מוהר"ן שיהודה היו עצמותיו מגולגלין ולא יכל להגיע לתיקונו אף שהי' לו את יעקב אבינו ועוד שאר צדיקים גדולים עד שהגיע משה רבינו והזכיר את ווידויו וביקש בעבורו ואז הוא הגיע לתיקונו האמיתי בשורשו וכן מביא הזהר הקדוש פרשת ויחי על ראובן שמעון ולוי שיעקב התיירא לברכם [ולתקנם בשלימות] עד שיגיע משה ויעשה את הכל בשלימות וכך העמיד משה ותיקן את כל הנשמות, ואשריו למי שהי' מאנשיו ומקורביו של משה, ראתה שפחה (מראות) על הים מה שלא ראה יחזקאל ואף אחד לא הי' נקרא רבינו חוץ ממשה כי להקרא רבינו יכול רק זה שמוציא ומגלה חלק חדש בתורה והנהגת העולם ותיקון הנשמות כמשה רבינו ע"ה שקיבל את כל התורה מן השמים ומעתה אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה וחוץ ממשה רבינו לא נקרא אף אחד רבינו אפילו יהושע וכו' רק מורינו לשון מורה—דרך שמלמדינו את הדרכים של הרבי משה רבינו איך לקיימם וכך התנהל העולם בכח משה רבינו וכל הצדיקים הנביאים רק בדרך ובכח משה רבינו ורק הוא הרבי וכולם רק תלמידיו עד שהופיע התנא הקדוש ר' שמעון בר יוחאי זיע"א והוא הי' נשמת משה בעצמו וירד לעולם לתקן את העולם ואת כל הנשמות שמזמן משה רבינו ע"ה וניתנה לו הרשות לגלות דרך חדשה בהנהגת העולם וחלק התורה העיקרי סתרי התורה זהר ותיקונים וכו' לכן הוא נקרא רבינו מפני שהוא הרבי האמיתי של העולם וכל הצדיקים הנם תלמידיו, ולא יהושע לאחר פטירת משה וכן רבי אבא ור' אלעזר [לאחר פטירת רשב"י] לא נהיו רביים לאחר הסתלקות רביהם משה ורבי שמעון רק היו חברים והתנהגו בדרך רביהם משה ור' שמעון והיו חסידיו לאחר הסתלקותו של ר' שמעון מקושרים לר' שמעון כך שהיו רואים את ר' שמעון לאחר הסתלקותו ותמיד היו רק מדברים מרבם ר' שמעון והלכו בדרכיו ובתורתו והיו אומרים ר' שמעון הרי הנך שוכן עפר והנך מנהיג את העולם והחזיקו עצמם יחד באהבה ורק ר' שמעון הי' הרבי וכולם רק תלמידים). 
ידידו דוש"ט באמת 
שמואל הורוויץ

EN:
"It emerges: one must fulfill the general guiding principles [Hanhogos klaliyos: the three foundational daily practices that Rabbi Nachman said every person must keep — not optional extras, but the essential framework of a Breslov life] that the Rebbe זצ"ל declared — which every person is obligated to observe:" Learn the Shulchan Aruch every day — to know the laws, how to conduct oneself. [Shulchan Aruch: literally "The Set Table" — the authoritative code of Jewish law, compiled by Rabbi Yosef Karo in the 16th century. The Rebbe taught that daily study of practical Jewish law is the foundation of Torah.] This is the very essence of Torah. Have hisbodidus every day — to settle the mind and pour out one's heart before Hashem; to feel genuine regret [Charatah: sincere remorse — feeling the truth of where one has gone wrong, not just guilt but a real desire to return] for what requires regret; to confess verbally before Hashem; and to resolve and commit to improvement going forward. Be on Rosh Hashana with the Rebbe's people — and ultimately one will arrive at what one must arrive at. Amen.

Segment 17
HE:
ח
ב"ה יום ב' פ' מקץ א' דחנוכה תשט"ו פעיה"ק ירושלים תובב"א. 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי כנפשי ולבבי המשתוקק ומתגעגע לעבודת השי"ת באמת כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת. 
מכתבו לנכון קבלתי מפ' חיי שרה. וגם קיימתי בקשתך לעשות פדיון עבור זוגתך תחי'. ובכל יום ויום הנני עושה לה פדיון ומבקש עבורה בכל התפלות ויה"ר שיהי' לה רפו"ש ותוליד בזמנה זרע של קיימא אכי"ר. כבודו יעיין בס' המדות של רבינו ז"ל אות מ' "מפלת" כתוב שם שטוב שתשא עליה מגנט וכן שלא תלך בקישוטי זהב ע"ש עוד דברים בזה, וגם יש תפלה בלקוטי תפלות חלק ב' תפלה י"ט לבקש על האשה שלא תפיל. ויש סגולה מהאריז"ל שהבעל יאמר בכל לילה קודם השינה קפיטל כ' שבתהלים יענך ה' וכו'. וכן קבלתי המכתב של פ' ויצא עם הכסף 92 דולר טשעק בשביל התפילין של חברינו היקר ר' משה אהרן אוהרבך נ"י והנה הפרשיות כבר נגמרו וכבר קבלתים לביתי פרשיות של תפלין דרבינו תם. והבתים יהיו נגמרים עוד ג' שבועות ובעזהי"ת נוכל אז לשלחם לכם והשי"ת יעזור שנזכה להתנוצצות ואור המוחין שהם עיקר התפלין ועיקר קדושת חנוכה חנוכת הביהמ"ק. שהם המוחין כי כל מוח של איש הישראלי שהוא בקדושה, הוא בחי' הבית המקדש (ואם ח"ו מכניס במוח מחשבות רעות ח"ו והרהורים רעים הוא בחי' חורבן ביהמ"ק ח"ו. כי אין צרה כצרת הנפש. ונפש הישראלי היא דקה ורוחניות מאד. וקשה לה לסבול עול עון א'. אפי' יום א', ועיקר הרחמנות על נפש ישראלי הוא, לחוס ולחמול ולרחם עליה, להוציאה מעוונות. ע"י שיכניס בה דעת והתנוצצות התורה הק' שעי"ז ניצולין מעונות, וזה כל ענין חנוכה. חנוכת הבית כנ"ל אז דער מוח שיינט אין יודשקייט. און דאס איז מען זוכה, דורך קדושת יום כיפור. ע"י כפרת עונות "ווארין וואס א יום כיפור מהעט, אזא חנוכה האט מען", (חנוכת הבית כנ"ל שהמוח מאיר ביהדות וזה זוכים ע"י קדושת יום—כיפור ע"י כפרת עוונות משום שכפי היום כיפור שהוא זוכה לכזה חנוכה הוא זוכה) כמובא כל זה בתורה ז' לקוטי תנינא כי מרחמם ינהגם ע"ש באריכות. וזה צריך לקיים בכל יום יום כיפור לבקש סליחה מהשי"ת על העוונות ולהתוודות כל יום על החטאים ועוונות לפני השי"ת, ולהצטער עליהם ולבקש רחמים מהשי"ת שיכפרם. ועי"ז נטהר המוח ונעשה בבחי' חנוכה. היינו דינען השי"ת מיט אלעכטקייט און מיט חיות ושמחה. דאס דארפען אלע טאג אויסריידין דאס הארץ פאר השי"ת (און אמאל זיך אוס וויינען) און דער נאך טואין עבודת השי"ת לערנין און דאוונין, און מצוות מיט חיות און שמחה אכי"ר. 
יעצט וועלין מיר שרייבן אביסעל פון אייער קושיא. פאר וואס מען איז זיך מקרב צום רעבין וואס עס איז שוין נאך זיין הסתלקות און ניט צוא קיין לייבידיגען רעבין וכ'. דער אמת איז. אז השי"ת איז ניט מיחד זיין נאמען אוף קיין לייבידיגען מענטש, וויא שטייט, (תרגום: היינו לעבוד השי"ת עם אור וחיות ושמחה שצריך כל יום להשיח את לבבו להשי"ת (ולפעמים בבכיה) ואח"כ לעסוק בעבודת ה' ללמוד ולהתפלל ומצוות עם חיות ושמחה אכי"ר. 
עכשיו נכתוב קצת ממה ששאלתם למה מתקרבים לרבי שהוא כבר אחר הסתלקותו ולא לרבי שהוא בחיים חיותו, האמת שהשי"ת אינו מיחד שמו על אדם חי כמו שכתוב הן לא יאמין בקדושיו). הן לא יאמין בקדושיו וכ', וגם כתוב, לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם, דייקא, וכתוב בגמרא, גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, וגם מרע"ה אמר כצאתי את העיר אפרוש את כפי. אמר זאת רבינו ז"ל, היינו שאחר הסתלקותו אז יבקש רחמים ואז יגמור מה שצריך לגמור עם תיקון הנפשות, וכן אמר רבינו ז"ל זאת על עצמו, שאעפ"י שלא גמר בחייו תיקון הנפשות בשלימות שלאחר הסתלקותו דייקא יגמור בתכלית השלימות, אמן, והנה (המשך תירוץ על הקושיא ממכתב הקודם) שאמרנו שגדולת נשמת משה רבינו ע"ה יותר מכל הצדיקים הגדולים והנוראים אפי' כמו יעקב אבינו ע"ה בחיר שבאבות לא יכול לתקן בניו כמו ראובן שמעון ולוי ויהודה. כי אם הניח זאת על משה רבינו ע"ה שהוא יתקנם כמובא בגמרא ומדרש על יהודה שהיו עצמותיו מגולגלין, ובזוהר הק' על ראובן שמעון ולוי עי' זוהר פ'... אח"כ אנו רואין גדולת רשב"י זיע"א שהוא הי' אח"כ בדורו עיקר נשמת משה והצדיק שבדור, ובפרט יותר גדולה מאצל משה בעצמו (כי נתגלה אח"כ ביותר האור, כי הצדיק הולך וגדול בכל פעם יותר ויותר לרשב"י ע"ה ניתן רשות לגלות תורה שבנסתר שלא ניתן רשות לשום צדיק אחר ולשום נביא, וגם שלא הי' [גזירה] בעולם שלא ביטל אותה ובדיבורו בלבד פעל הכל, יותר ממשה ע"ה שהוצרך להיות מ' יום ומ' לילה, וכמבואר בזוהר שר' מאיר אמר זאת על ר"ש ע"ש, ועוד כמה וכמה דברים מגדולתו (ובעזהי"ת אחר שיעזרנו השי"ת להדפיס תורה א' מלקוטי מהר"ן שאנחנו רוצים להדפיס נשתדל להדפיס ס' על גדולת רשב"י ול"ג בעומר, וכן על רבינו ז"ל מגדולת הצדיק האמיתי באריכות מכל הס' מהתורה נביאים כתובים ומכל הספרים השי"ת יזכינו לזה וכן פה בא"י ביום ז' באדר פטירת מרע"ה ואין יכולים לבוא על קברו, באים מכל א"י על ציון התנא האלקי רשב"י זיע"א ועושים הדלקה ותפלה ושמחה כמו בל"ג בעומר, מפני שרשב"י הוא נשמת משה, (וגם משה בעצמו נמצא אצל רשב"י כמובא בזוהר ותיקונים ורע"מ פעמים בלי שיעור, שמרע"ה בא אצל ר"ש ז"ל) וההתעוררות שם גדול ונורא (כי תמיד יש חיות גדול וקדושה נוראה קדושת הצדיק שיקרו מקדשי קדשים אצל ציון הק' התנא האלקי רשב"י זיע"א ומי שלא טעם זאת לא יכול להבין את זאת, ומכ"ש בעת התעוררות כנ"ל מאנשים רבים כמו ז' אדר הלולא דמרע"ה ומכ"ש וכ"ש בל"ג בעומר בעצמו א"א לשער ולהעריך כלל במוח מי שלא זכה לזה, וכל א' כפי אהבתו להצדיק וטרחתו ויגיעתו ושבירת מניעות שלו כן הוא מרגיש כל חד כפום דמשער בליבי' אשרי עין ראתה זאת, וב"ה היו לי זמנים שהרגשתי חיות וקדושה אלקות, שאם אזכה לעתיד לא פחות מזה כדאי וכדאי לשמוח בזה. 
עכ"פ ברור כשמש בצהרים שמימות עולם עד מרע"ה לא הי' צדיק כזה שיכול לתקן כל הנפשות ולעשות תיקון העולם בשלימות, ורחמן כזה שירחם גם על הנפשות הנמוכות ביותר, כמו מרע"ה שהוא פתח לנו אור הדעת ונתן לנו את התורה וכו' וכו', וכן ממרע"ה עד רשב"י ע"ה לא הי' צדיק אמיתי כמותו שיתקן את העולם בשלימות גמור ושיעלה את השכינה יחוד קוב"ה ושכינתי' פנים בפנים כמו רשב"י ע"ה, שעשה מה שעשה ופעל מה שפעל ותיקן מה שתיקן (וכמו שבעזהי"ת שנזכה להדפיס ס' על גדולת מרע"ה, וכן על גדולת רשב"י זיע"א, וכן על גדולת האריז"ל, והבעש"ט ז"ל ורבינו ז"ל עם תלמידו מוהרנ"ת ז"ל, ושאר תלמידיהם, ושאר צדיקים כל א' בפרוטרוט, מלבד גדולת צדיק האמת בכלליות שיהי' ס' מיוחד שכוונתו על יחידי הדורות הנ"ל, השי"ת יזכינו לזה להדפיסו ואז נדע מה שאנו זוכים, שיש לנו צדיקים כאלו ואיך לאהוב אותם, ולדבק בם ולקשר א"ע להם ולהמשיך צדקתם וקדושתם וזכותם עלינו לנצח אכי"ר) וכמו שכתב בזוה"ק אנת ר"ש בלי בעפרא ואנת מנהיג עלמא וכ', אשרינו שזכינו לצדיקים קדושים כאלו שרק בשביל זה ברא השי"ת את העולם שראה שיהיו צדיקים כאלו שיכולים לתקן העולם בשלימות, (בעזהי"ת במכתב הבא נדבר מהאריז"ל והבעש"ט וכן אח"כ מרבינו ז"ל וכ')

EN:
Now, my dear, good, precious friend — the most important thing, more than all else, is to revive oneself and be joyful — in the very fact that one is a Jew, and with the good points [Nekudos tovos: "good points" — a foundational Breslov teaching: every person, no matter how far they feel they have fallen, has precious sparks of goodness, holiness, and sincere desire within them. The practice is to find and focus on these points, rather than dwelling on one's failures.] that one snatches and holds on to, and with the longing — as the Rebbe זצ"ל says: "It is a great mitzvah to always be joyful." [This is perhaps the most famous Breslov teaching. Joy is not a luxury — it is a religious obligation and a spiritual weapon.]

Segment 18
HE:
ט
ב"ה יום ב' שמות פעה"ק ירושת"ו תשט"ו. 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ ידידי כנפשי ולבבי וכו' המשתוקק לעבודת השי"ת באמת כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א, אחר דרישת שלומם הטוב באהבה רבה משלומינו הודות להשי"ת. 
קבלתי לנכון מכתבכם וכמוה"ר משה אהרן אוהרבך נ"י עם הכסף עבור התפלין וכן הכסף עבור אפטייפען דעם ספר (להקליד את הספר) מה אומר לכם ובוודאי זכותכם רב מאד ויה"ר כשם שהתחלתם המצוה רבה הלזו כן תזכו לגמור המצוה הזאת להדפיס הספר כולו אשר יהי' זכות הרבים לדורי דורות להחיות עם רב להשיבם לה' שיזכו לתכלית הנצחי ויהי' מצוה גוררת מצוה להדפיס עוד ספרים כאלו ללמד את האדם דעת על מה באנו לעולם השפל הזה רק להכיר ולדעת הבורא ית' ולדבקה בו ע"י המצות הקדושים והעצות הקדושות של הספרים הקדושים אשר בהם נזכה לחיי עולם, וכל העולם הזה הוא הבל הבלים והזמן פורח ולא נשאר מן האדם רק מה שחוטף איזה דבר טוב איזה מצוה ותשובה ותהלים ותפלות שאומר וגמילות חסדים וצדקה ובפרט צדקת הרבים כזה להדפיס ספרים קדושים שיכולין להחיות העולם כולו מראש ועד סוף, שאין נברא שבעולם שלא יוכל להגיע להמדריגות הכי גבוהות וקדושות רק אם ירצה להסתכל בהם בעין האמת, וירצה לילך עם העצות הכתוב בהם, השי"ת יזכינו לזה שנזכה אנחנו לקיים וגם לזכות אחרים החפצים ומשתוקקים לעבוד השי"ת ולשוב בתשובה ועובר עליהם מה שעובר, שהיצה"ר מתגרה בהם, לחזקם ולהחיותם ולעוררם לחטוף כל מה שיוכלו איזה דבר טוב מתוך החושך ואפילת היצה"ר והתאוות, אעפ"כ כל מה שחוטפין דבר טוב לא נאבד ח"ו ואם יהי' חזק בזה לחטוף כל מה שיוכל, ובלי להביט על מה שנעשה עמו מהתגרות היצה"ר אזי סוף כל סוף יזכה לאחרית טוב ויזכה לעשות תשובה שלימה באמת, עד שמעוונת שלו יהי' נעשים זכיות ואפי' הפושע שבפושעים שאין פושע גרוע ממנו ידע מכוחו ויאמין בזה שמה שחוטף איזה דבר טוב מתוך החושך התאוות ועבירות שלו הדבר טוב הוא נחת רוח לפני השי"ת וזוכה בזה מה שזוכה וסוף כל סוף ע"י הטוב שלו יכול להתהפך להיות כולו טוב בוודאי הי' רוצה לחטוף טוב יותר ויותר, אך שאין יודעין מזה שיוכלין לזכות בעולם, ע"כ מצוה רבה להודיע זאת ע"י הספרים הקדושים, להודיע לכל מה שיכול לזכות בזה העולם כל א' ע"י הטוב שיעשה וזה מצוה גדולה מכל המצות שבעולם לזכות החייבם שאין קץ לשכרו וזה גורם נחת רוח להשי"ת יותר מכל המצות, כי אין הקב"ה חפץ בהשחתת העולם ח"ו ואין השי"ת חפץ במיתת הרשע כ"א בכל יום מצפה לו אולי ישוב ומיד מקבלו, (המשך התירוץ על הקושיות) והנה אחר פטירת הצדיק האמת רשב"י זיע"א אזי האור שלו מגדולתו ותורתו הי' סתום וגנוז מאות שנים (ורק תלמידיו למדו וחזרו ביחד תורת רבם והי' להם התקשרות עם רבם אחר הסתלקותו כמו בחייו ובאו על קברו והי' להם אהבה והתקשרות זב"ז ואהבה והתקשרות לרבם ולא נעשה הצדיק ר"א בנו ולא הצדיק ר' אבא התלמיד הגדול לא נעשה רבי במקום רשב"י רבם זיע"א, רק היו חברים ביחד והרבי רשב"י הוא הרבי הן בחיים והן אחר ההסתלקות, ובוודאי נתנו כבוד זל"ז ובפרט שהי' להם דרך ארץ ויראת הכבוד כל א' מהגדול ממנו אבל לא לקחת אותו לרבי במקום רבם רשב"י שהוא היחידי ואין דוגמתו להם, וכן הלאה אצל האריז"ל ותלמידיו וכן הלאה הלאה אצל כל צדיק אמת ותלמידיו) והנה הזוה"ק וגדולת הרשב"י הי' גנוז וטמיר גם מהתנאים ואמוראים וכ' וכ' (רק גלוי לתלמדיו כנ"ל) עד שבא הזמן סמוך לביאת האריז"ל שאז נתגלה הזוה"ק והיו יחידים כמו הרמב"ן והראב"ד שידעו ממנו וקבלה סתרי תורה עד שבא האריז"ל שהוא נשמת משה ונשמת רשב"י, הצדיק האמת שמימות רשב"י עד האריז"ל לא הי' צדיק אמת כזה שיתקן העולם בכלל וכל הנשמות בפרט כמו האריז"ל וגילה קבלה וסתרי תורה שיש בהם מוסר נפלא אש בוער עד לשמים (השי"ת יזכינו להדפיס ספרים שיש לי מזה שקבצתי המוסר והעבודת ה' אש בוער וכל מצוה הן מזוהר והן מכתבי האריז"ל) וגם גילה כל קברי הצדיקים שבארץ הק' וגם תיקן כל הנשמות המגולגלים בדומם צומח חי מדבר, ורק הוא הי' יכול להקרא בשם "רבינו" כי הוא גילה דרך חדש לעבודת ה' ובהתורה הק' דרך חדש שלא נתגלה מעולם, ואחר הסתלקותו ז"ל הי' הוא הרבי כמו שהי' בחייו, ואפי' הצדיק הנורא תלמידו הגדול ר' חיים וויטאל ז"ל שהי' לו כל כתבי האריז"ל בידו ושהאריז"ל אמר כי לא בא לעולם רק לגלות לר' חיים וויטאל תורתו, אעפ"כ לא הי' נקרא הרבי אחר פטירת האריז"ל, ורק חברים, ולמד ביחד עם חבריו והתקשרו באהבה זל"ז ובפרט לרח"ו שהוא היחיד הגדול שבכל תלמידי האריז"ל וביחד התקשרו להאריז"ל באהבה אחר הסתלקותו כמו בחייו, וגם תורת האריז"ל היינו כל כתבי האריז"ל הי' טמיר וגנוז ביד התלמיד ר' חיים וויטאל ולא נודע לשום איש חוץ מתלמידי האריז"ל אף דיבור אחד ור' חיים וויטאל קודם הסתלקותו ציוה להניח כל כתבי רבו האריז"ל בקברו, וכן עשו, רק בחמלת ה' עשו תלמידי תלמידוי שאלת חלום ונתן להם ר' חיים וויטאל אחר הסתלקותו רשות לחפור בקברו ולהוציא הכתבים ולהדפיסם, וכן עשו ואח"כ תלמידי תלמידי תלמידיו עשו ביאורים ופירושים לתורת האריז"ל והם ג"כ התקשרו בהאריז"ל והלכו בתורתו ונקראו "גורי האריז"ל" ג"כ תלמידים להאריז"ל וכן התמשכו דרך האריז"ל ותלמידיו הכל על שם האריז"ל, עד שבא אותו הנשמה בעצמה לזה העולם וזהו רבינו הבעל שם טוב ז"ל, אשר הי' נשמת משה כנ"ל והוא תיקן העולם וכל הנשמות מהאריז"ל ואילך (וגם הנשמות שבזמן האריז"ל שהיו נידחים מרחוק שלא יבואו להאריז"ל שיתקנן, תיקנם הבעש"ט ז"ל כמובא בשבחי בעל שם טוב), והביא דרך חדש דרך החסידות בעולם, ובוודאי ראוי לקרוא רבינו, כי הביא דרך חדש להעולם דרך עבודת ה' וענין התפלה ואהבת חברים וחסידות (בלי תענתים וסיגופים כמו בדורות הקודמים) ואחר הסתלקות הבעש"ט ז"ל עד רבינו ז"ל מברסלב התנהג העולם רק בדרך הבעש"ט וכולם כל הצדיקים הם רק תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיו והכל עפ"י דרך הבעש"ט ושום אחד לא הביא חדשות רק כל א' כפי שזכה להשיג מדרך הבעש"ט כן התנהג בצדקתו ותורתו, (ובאמת הצדיק ר' פנחס מקאריץ ז"ל אמר שלא צריכים להיות רבי וחסידים, רק שיקראו בשם חברים ולדבר ביחד בעבודת ה', וגם המגיד הגדול ממעזריטש ז"ל אמר שמה שנעשה רבי הוא עונש לו (נדמה לי מפני שנסע פ"א בחוה"מ) וכן אנו רואים שיש הרבה צדיקים גדולים מתלמיד בעש"ט ותלמידי תלמידיו שבניהם אחריהם לא נעשו רבעס (אדמו"רים) כמו רבי ר' אלימלך ורבי ר' זוסיא והרב מברדיטשוב והתולדות והמוכיח והרבי מלובלין, ושאר הרבה, (וגם אלו שנעשו מזרעם בוודאי זה מחמת איזה עונש כמו שאמר המגיד ע"ע כנ"ל) בוודאי ראוי ליתן כבוד ויקר וגדולה וחשיבות לכל תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידי תלמידיו, והכל כמו תלמידי תלמידי האריז"ל שנקראו גדולים, אבל הכל לגדולת רבם הבעש"ט ז"ל שהוא הרבי וכולם רק תלמידיו, (בעזהי"ת במכתבים הבאים נדבר להלן מתירוץ הקושיות) 
ידידכם שמואל הורוויץ 
בשבועות השובבי"ם טוב לומר הרבה תהלים כדי לזכות לתשובה 
מען טייפט דעם ספר (מקלידים את הספר)

EN:
And as R' Nossan [R' Nossan of Breslov (Rabbi Nossan Sternhartz, 1780–1844) — the chief disciple of Rabbi Nachman, who recorded and published all of the Rebbe's teachings. He also composed the monumental work Likutay Halachos, which finds Breslov teachings within every area of Jewish law.] זצ"ל brings in Likutay Halachos [Likutay Halachos: "Collected Laws" — R' Nossan's magnum opus, in which he reveals the deep spiritual dimensions of Jewish law through the lens of Rabbi Nachman's teachings. It spans almost every area of halachah (Jewish law).] on the Torah portion of the week — "And Pharaoh commanded the midwives… every son that is born [cast into the river]…" [Exodus / Shmos 1:22]:

Segment 19
HE:
י
חביריי היקרים משתוקקים לעבודת הי"ת באמת (אשר רק זאת הוא התכלית האמיתי והנצחי אשר נשאר לעד ומבלעדי זאת הכל הבל הבלים ולא נשאר מן האדם לא כסף ולא זהב ולא שום דבר ליקח עמו בקבר רק תורה ותפלה ומצות ומעשים טובים, הי"ת יזכינו לזכור זאת כל יום כי הימים עוברים כהרף עין, ושנזכה לחטוף כל יום תורה ותפלה ומצות ומעש"ט כי הוא חיינו בזה ובבא) ומשתוקקים להתקרבות להצדיק האמת באמת (אשר זאת יקר מהכל, כי על ידו לבד נזכה לעבודת השי"ת באמת ונזכה למה שצריך לזכות בזה העולם העובר, אשר היריד לקנות כל צרכו לנצח הוא רק בזה העולם דווקא ומי שטרח בע"ש יאכל בשבת) השי"ת יזכינו לזה באמת אכי"ר. ה"ה האברך המופלא מה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א וחבירו היקר אשר על כך נאמר וקנה לך חבר כש"ת כמוה"ר משה אהרן אוהרבך נ"י שליט"א. 
אחר דרישת שלומכם הטוב באהבה רבה כיאות משלומנו הודות להשי"ת, גם קבלתי מכתבו מיום ה' שמות עם הסך 6 דולר שקבצתם על הדפסה ויה"ר שיהי' התחלה טובה בגודל רצונכם וכיסופין שלכם ובמעשיכם בטרחה וברצון וחשק ושמחה רבה שנוכל להדפיס הס' בזה השנה ובוודאי תזכו לרב טוב הצפון ע"ז, כי רבותינו בגמרא ומדרשים וזוהר וכתבי האר"י ובכל ספרים הקדושים שבעולם כשמדברים מיום הדין הגדול שלעתיד ממש מזדעזעים ומתפחדים וכמובא בגמרא אשר אפי' שמואל הנביא ז"ל הי' מתיירא מיום הדין הגדול, ותמיד אני חושב ומחפש איזה עצה יכולין בזה העולם למצוא להמתיק את יום הדין הגדול ולהנצל ממנו ומצאתי עצה ותיקון לזה בספר המדות של רבינו ז"ל אות ה' המתקת דין ח"ב סעי' ה' בזה הלשון "ע"י צדקה ממתיק הדין של לעתיד לבוא, היינו יום הדין של עתיד לבוא" עיין שם ובהרמזים אשר עליו בהמראה מקומות מהמדרש פ' שמות עי"ש נמצא שבזה אנו מוצאים תקוה לזה היום הדין שבלקוטי תפלות תפלה ל"ה מחלק ב' מביא בזה הלשון "אתה יודע שעיקר הרחמנות מכל הרחמנות מה שאתה חושב מחשבות וכ' לבל ידח ממך נדח לעת התחיה שאז יהי' עיקר יום הדין הגדול והנורא אשר אפי' כל הצדיקים הגדולים האמיתיים חרדים וזוחלים ממנו ועיקר הרחמנות והישועה וההצלחה והתקוה הוא מי שזוכה לקבל ישועה ורחמים להצליח עי"ז לעת ההוא וכ' אשרי הזוכה לרחמנות אמיתי הזאת, אשרי המחכה בעולם הזה כל ימי חייו וכל שעותיו ורגעיו לזכות לזאת הרחמנות שהוא עיקר התכלית מכל ימות עולם וחוץ מזה הכל הבל ורעות רוח" עיי"ש והתקוה להצליח שם הוא הצדקה כמובא בס' המדות הנ"ל וגם מצאתי בזוהר הק' מביא כי כל הנשמות אחר כל מה שעובר עליהם קודם שבאין לתלכית המנוחה שלהם, מוכרחין לטבול בנהר דינור (וזהו פחד גדול כי אפי' מלאכים נשרפים שם וכו') אבל מי שעשה צדקה וחסד בעולם הזה עובר את הנהר דינור בלי שום צער ופחד והיזק ח"ו, ובפרט צדקה כזאת לזכות הרבים בהדפסת ספרים קדושים שיחיה ויקרב לעבודת השי"ת אפי' הרחוקים מאד אשר זהו עיקר הצדקה (כמובא בזוהר שבאמת צדקה שנותנין לעני מחייתו וכו' יקר מאד אבל הצדקה שמזכין לחייביא לקרבו לעבודת השי"ת הוא עוד יקר וחשוב הרבה מאד יותר מהצדקה עיין זוהר פרשת תרומה) ובפרט שזה ממש צדקה להצדיק כי הצדיק שפתותיו דובבין בקבר וגם כל חשקו וכסופיו שדבריו יעשו רושם שיקרבו כל הרחוקים להשי"ת שזה חשוב אצלו יותר מכל מדרגותיו ומכל עוה"ב שלו כמובא בלקוטי הלכות, וכשנותנין פרוטה לצדיק האמת הוא נותן לנגד זה אלפי אלפים ורבוא רבבות פעמים יותר בעוה"ז ובעוה"ב לנצח נצחים וכמובא בהמעשה מז' בעטלירס מיום הששי "אז בא וועמין איך נעם דעם גיב איך" עיי"ש, עכ"פ וואס זאל איך אייך זאגין אז אוף דיא וועלט איז א בחירה מען קען זוכה זיין, השי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זוכה זיין אליין טואין אין עבודת השי"ת און מזכה זיין מיט עבודת ה' אנדערי אויך דורך דרוקען דיא הייליגע ספרים וואס דורך זייא קען ידיר איינער מקורב ווערין צוא השי"ת פן יראה בעיניו ולבבו יבין ושב ורפא לו, יעצט איז חודש שבט (אצל מי שאני לוקח לזה אני נותן עיי"ש, עכ"פ מה אומר לכם שבעולם הזה יש בחירה, אפשר לזכות, השי"ת יעזור שאנו בעצמינו נעסוק בעבודת ה' ולזַכות גם אחרים בעבודת ה' וגם להדפיס הספרים הקדושים שעל ידם יכול כל אחד להתקרב להשם פן יראה בעיניו ולבבו יבין ושב ורפא לו. כעת הוא חודש שבט) מזל דלי שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים, ומובא בהתורה אלה הדברים וכו' בעשתי עשר חודש בא' לחודש הואיל משה באר את התורה ומובא בגמרא בשבעים לשון, שבאר התורה על כל ע' לשון היינו שאפי' כל הרחוקים יוכלו להתקרב להשי"ת, וגם שבועות השובבי"ם מסוגל לתקן פגם הברית והעיקר חטאך בצדקה פרוק והם הכנה לקבל חג הפורים ופסח שהם התחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, ושבת שירה וט"ו בשבט ר"ה לאילנות כי האדם עץ השדה, ורבינו ז"ל מביא שהוא התחלת יו"ט של השנה (כי חנוכה הוא גמר של הימים נוראים כידוע) ורבינו ז"ל מביא מחיי מוהר"ן: אז דיא צייטען איז ער ניט דער אייגינער (שבזמנים האלו הוא לא כרגיל) (כי נתעלה במעלות קדושות) ט"ו בשבט וכ' ומובא שם שהי' נוסע על המדינה לומר תורה על שבת שירה ועל שבת נחמו ויש הרבה תורות שנאמרו בשבת שירה כמו תורה ס"ב בלקוטי מהר"ן ויסב אלקים, ותורה ט' תהומות ותורה ל"ח מרכבות פרעה וכ' ועוד הרבה השי"ת יזכינו לזכות ולזכות אחרים כי משה זכה וזיכה, זכות הרבים תלוי בו. 
התפלין דר"ת יוגמרו בזה השבוע ובעזהי"ת יושלחו בקרוב, הספר הוא באמצע אפ טייפען (הקלדה) וכשנגמור את האפ טייפען נדבר מענין להדפיסו השי"ת יזכינו לגמרו להדפיסו וללמדו וללמד בו כי הוא אור חדש אשר הרבה הרבה יאירו עיניהם ולבביהם בזה, ובענין התירוצים על הקשיות שאנו אוחזים באמצע לא יספיק עכשיו הנייר לזה לכן בעזהי"ת במכתבים הבאים נמשיך לתרץ הקושיות. ובענין מה ששאל אותי מדוע נתתי לבני השם "אהרן" גם להשמות נחמן נתן שע"ש רבינו ור' נתן ז"ל, הענין הוא כך, הי' לי מחלוקת בבית שאתן השם "אהרן" על שם משפחתם ולא יכולתי לדחותם מכל וכל וע"כ נתתי גם השם אהרן וגם כי הי' הברית מילה בשבוע פ' חוקת המובא בתורה פטירת אהרן הכהן ז"ל (ובאמת השי"ת סיבב כי נתתי השם הזה אהרן אעפ"י שלא ידעתי כי יקח בת כהן ויהי' חתן אהרן וגם אז לא ידעתי מיחוס שלנו כמו שאני יודע עתה שאנחנו באים מזרע אהרן הכהן אפשר עשרה פעמים), וגם רבינו ז"ל הי' לו תלמדי מובהק גדול קדוש ר' אהרן הרב מברסלב שהלך לחופתו קדוש כמו יעקב אבינו ע"ה, ועוד הרבה שבחים עליו, (וגם כי אנחנו דור שישי להרה"צ ר' אהרן הגדול מקרלין זצ"ל תלמיד המגיד הגדול ממעזריטש ונפטר בחיי המגיד, וגם כי אנחנו מגזע ר' אהרן הכהן הנקרא ר' ארלי שותק שעשה ס' אור הגנוז וסידור עם כוונות נדפס בברדיטשוב עם הסכמות הרבי מלובלין והמגיד מקוזניץ ז"ל והרב הצדיק ר' לוי יצחק הרב מבארדיטשוב זצ"ל) וממילא מכל הצדדים טוב ונכון השם הזה ובפרט שהוא יש לו ממדת אהרן אוהב חסד וצדקה ושלום ונולד ביום ה' שמסוגל הנולד בו למצות וחסד כמובא בגמרא, השי"ת יזכינו שיהיה לנו נחת מהם ומכל יו"ח אמן, בעזהי"ת אני מוכן לנסוע שבוע זו למירון וכמה שאתעכב שם אינני יודע וע"כ מהראוי שהמכתבים יהי' על אדרעס בני לבד אהרן הורוביץ בתי מילנר ירושלים ישראל, כדי שמן הדואר יתנו לו והוא ישלח לי למירון כל זמן שנהיה שם והטשעק יהי' על שם זוגתי לבד כמו תמיד. 
ידידם דורש שלומם ומאחלם כל טוב סלה 
שמואל הורוויץ

EN:
The yetzer hora [Yetzer hora: the evil inclination — the inner force within every person that pulls toward selfishness, spiritual laziness, sin, and despair. Jewish thought does not see this as an external demon, but as an internal voice. Its chief weapon, according to Breslov, is sadness and discouragement.] speaks to those who teach Torah to Jewish souls [As the Talmud says: "Whoever teaches his fellow's child Torah, it is as though he gave birth to him" — so every teacher of Torah is in some sense a "parent" of that soul] — telling them to instill sadness [Atzves: sadness, depression, spiritual heaviness — the number one enemy in Breslov thought. The Rebbe taught that sadness is the root of all spiritual failure.] in them. Wherever there is a good point — called "son" — it [the yetzer hora] says: trample it underfoot, make it into nothing, say that it is full of ulterior motives and selfish intentions, etc.

Segment 20
HE:
יא
ב"ה יום א' פרשת תשא י"ב אדר תשט"ו פעה"ק ירושלים ת"ו. 
שלום וברכה וכט"ס ופורים שמח וחג הפסח כשר ושמח אל מע"כ אהובי ידידי יקירי בלב ונפש המשתוקק לעבודת השי"ת באמת כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א אחר דרישת שלומכם הטוב באהבה רבה, משלומינו הודות להשי"ת. 
קבלתי לנכון מכתבו מפרשת בא ומפרשת יתרו ומפרשת תרומה, עם הכסף ששלחתם ואכתוב לך תשובה על הכל, בענין הטשעקיס (צ'יקים) אין נפקא מינה איזה טשעקיס שכבודו שולח כי כולם הנני מחלף בכסף בבנק הממשלה שמקבלת כל מיני טשעקיס שאני מקבל אחריותי שישלמו עבורם, ובענין התפילין של רבינו תם זה ערך ב' שבועות שנשלחו כבר והרבה יגיעה וטרחה הי' לבני נ"י אצל העושה הבתים של התפילין שמהר אותו וזרזו כל פעם והעיקר תדעו שאין לכם לחוש אם הייתם יכולים להשיג תפילין יותר מובחרים, תדעו שאפי' אם הייתם שולחים כפול כסף ממה ששלחתם לא הייתם משיגין תפלין יותר מובחרים, ובענין שאלת כבודו בענין ביאתו לא"י, הנה לפי הבנתי ודעתי, לא יניח כבודו את פרנסתו ודירתו ולא יעשה בחיפזון כי אולי יתחרט ח"ו אח"כ הרבה יותר, ועצתי הוא שכבודו יראה להחיות א"ע בהחשק שחושק לא"י שבזה ממשיכין אויר א"י וקדושת א"י לחוץ לארץ וכן יחיה א"ע בהצדקה ששולח לא"י שבזה נחשב אצל השי"ת ממש כאילו הוא בא"י כמובא בספרים הקדושים ובספרי קבלה וגם בלקוטי מהר"ן חלק א' סי' ל"ז "שע"י צדקה דא"י תכלול עצמיך באוירא דא"י והבל שלך יהי' הבל דא"י והבל תינוקות של בית רבן שאין בו חטא" ע"ש כל הסי' ובפרט שכבודו מחזיק אותנו שנוכל לעבוד השי"ת בא"י ולחדש הרבה בתורה ובפרט בתורת רבינו ז"ל שיהי' זכות הרבים לדורי דורות, ובפרט שכבודו עוסק להשתדל שנוכל להדפיס ספרים קדושים כאלו שיוכלו להחיות כל העולם כולו מראש לסוף אשר על כל דיבור ודיבור יכולין כל העולם לומר אלמלא לא אתינא אלא למשמע דא די (כמבוא לשונות כאלו בזוהר הק' שאמרו הצדיקים כששמעו סודות התורה) והרבה הרבה אנשים יהיו נעשין בעלי תשובה וצדיקים גמורים ע"י אלו הספרים, וגם כבודו מקרב עוד אנשים לעבודת ה' והתקרבות רבינו ז"ל כמו שקרבתם את ר' משה אהרן נ"י וכן יכול להיות שיתקרבו עוד אנשים, ומי יודע איזה נחת רוח השי"ת מקבל מכם ממקום שאתם שם כי אם יאמר לך אדם איה אלקיך תאמר לו בכרך גדול שבארם היינו אפי' בעמקי הקליפות אם מקרבין עצמן משם להשי"ת יכולים שם למצוא דיקא אלקות ולעשות לפניו נחת רוח יותר מכל מקום קדוש אחר ומי יודע איזה ניצוצות קדושה צריך להעלות משם כידוע מכל הספרים הקדושים שמאריכין שזה סוד הגלות, והאמת הוא שלא תניחו החשק שלכם לא"י בקרוב ובזה תעשו כלים קדושים לקבל קדושה כשתזכו אח"כ לבוא לשם בעזהי"ת ע"כ עצתי קדושה ונאמנה שלא תניחו פרנסתכם וכל עניני כסף כלל רק להשתוקק ולבקש השי"ת ע"ז ובין כך תתגברו לחטוף מה שתוכלו לחטוף הן בענין עסק ההדפסה שבזה יהי' לכם זכות הרבים לדורות שאין כמוהו ובין לקרב את חבירכם ר' משה אהרן נ"י ואולי יעזור השי"ת שתקרבו עוד נפשות, וגם תשלמו החובות שלכם, ובתוך הזמן הזה תראה עצה (שלא יזיק לכם לפרנסה ולשלום בית ח"ו) שתוכל לבוא בעצמך לאה"ק על איזה זמן באוירון ותזכו לקיים מצות ההולך ד' אמות בא"י וגם להיות על מקומות הק' ולחטוף בזה הזמן עבודת ה' כמה שתוכל ותוכל לראות ענין ועצה פה על פרנסה ודירה שתוכל לקבוע דירתך עם כל ב"ב לנצח, אבל לעת עתה אין צריך לבלבל המוח וללמוד קורסים כלל וגם לא לחשוב כלל לקבוע דירה באמעריקא רק להשתוקק דוקא לאה"ק ובין כך לעשות ולחטוף זכיות כנ"ל מה שתוכל ולהשתוקק עד שתוכל להוציא מכח אל הפועל לבוא בעצמו על איזה זמן לבד ובלי להניח הפרנסה לע"ע, עד שיעזור השי"ת שתזכה לקבוע דירתך פה. 
ובענין התירוצים על הקשיות שאנו ממשיכים, והנה אחר שעזר השי"ת ושלח אור הגדול הבעש"ט ז"ל בעולם אשר הוא ותלמדיו הקדושים הנמשך קדושתם עד הנה שנתרבה החסידות והאמונה בהשגחה פרטית והבטחון והשמחה בהשי"ת אשר יש הרבה לדבר בזה, חמל השי"ת על הדור השפל בתכלית השפלות כמונו ומתוך האילן הק' הבעש"ט ז"ל יצא אילן פירות כאלו היינו מיוצאי חלציו הק' יצא רבינו ז"ל הנחל נובע מקור חכמה שהוא אור כזה שעדיין לא הי' אור כזה בעולם שיכול להאיר לכל העולם מקצה אל קצה ולהחיות כל העולם כולו מראש ועד סוף והוא הרחמן האמת אשר גילה והודיע לנו עוצם קדושת עצותיו הק' איך נוכל לבוא ולהגיע גם אנו וגם כל העולם כולו להיות נעשים צדיקים גדולים גמורים, וואס דאס גפינען מיר ניט בא קיין שום צדיק פון בריאת העולם ביז יעצט א צדיק וואס זאל אונז דער ציילן זייני דרכים וואס ער האט גיטאן ביז ער איז גקומען צוא זיינעי מדריגות אז מיר זאלין אוך קענין אזוי טואין מיר זאלין אוך קענין ווערין צדיקים, ווארין אין אלע הייליגע ספרים גפונט מן דער עיקר התעורורת אז מען דארף תשובה טאן און מען דארף זיין ערליך, און מען דארף ניצול ווערין פון זינד און דינען השי"ת אבער וויא אזוי קומט מען דער צוא און וויא אזוי איז מען זוכה דער צוא און וואס פאר איין עצה גיט מען זיך אקעגין יצר הרע און אז דער יצר הרע האט זיך שוין געשטארקט התחזקות ארוס דרייאן זיך פון איהם, אין אז דאס עבודת השי"ת לערנין דאוינען גייט ניט וויא עס בדארף צוא זיין וויא זיך מחיה ומחזק זיין און עצות אוף אלעס דאס זעהט מען ניט נאר בייא דעם הייליגען רעבין וואס ער גיט אזוני דרכים אוף עבודת השי"ת אז אפי' דער נדריגסטר ערגסטער מענטש אין דער וועלט זאל גיין מיט דיא דרכים קען ער ווערין א צדיק גדול ונורא מאד מאד שאין לשער, און ער גיט עצות אוף יעדיר זאך און גרוסע התחזקות אוף יעדיר זאך אז מען זאל נאר מקיים זיין זיינע רייד בתמימות ופשיטות אן חכמות און פארדרייאכץ קען מען קומען צוא דער גרעסטער מדריגה פון דער ועלט, נאר דער יצה"ר גיט זיך איין עצה מחלוקת והתנגדות אוף אזא הייליגען רעבין מיט אזוני הייליגע ספרים און אפי' זיינע מענטשין וואס גלייבין שוין יָאה אין איהם פארדריייט ער דעם קאפ ניט מקיים זיין די עצות בתמימות ופשיטות בשמחה וואס דאס איז דער עיקר צוא קומען צוא אלעס גוטס און צוא פילען דיא הייליגע דרכים וויא עס בדארף צוא זיין וואס דיא מענטשן זיינע וואס האבין מקיים גיוען זיינע רייד בתמימות ופשיטות בשמחה פונקט וויא ער הייסט האבין זייא זוכה גווען צוא ווערין גרוסע צדיקים וויא מיר ווייסין פון זייא זכותם יגן עלינו און עכ"פ וויא אזוי עס איז דער וואס רירט זיך נאר אן אין דעם הייליגען רעבינס זאך און דער נאמען פון רעבין ווערט גרופען אוף איהם איז ער שוין זוכה אסאך זוכה אפי' אוף דער וועלט קען מען זעהן און פילען ער אליין און אנדערע מענטשין אוף איהם וואס מען פארדינט יעדין רגע מכ"ש לעוה"ב איז עין לא ראתה, וואס דענמאלט וועט מען ערשט פילן דאס התקרבות צום רעבין וואס קיין גרעסיר דערפון איז ניטא, עס גייט דער הייליגער פורים אזא הוכע קדושה העכיר פון אלע ימים טובים קדושת מרדכי שאין דוגמתה בכל ימות השנה אין דורך שמחת פורים קען מען זוכה זיין ניצול ווערין ממשהו חמץ בפסח און א כשרן פסח. 
א גריס אונזער חבר ר' אהרן משה נ"י 
אייעהר פריינד ווינטשט אייך 
שמואל הורוויץ 
(שזה אנו לא מוצאים אצל שום צדיק מבריאת העולם עד עכשיו, צדיק שיספר לנו את דרכיו מה שעשה עד שהגיע למדריגותיו שגם אנו נוכל לעשות כן ונוכל להיות צדיקים, משום שבכל הספרים הקדושים מוצאים בעיקר התעוררות שצריך לחזור בתשובה וצריך להיות איש כשר וצריך להנצל מחטאים ולעבוד את השי"ת, אבל איך מגיעים לכך? ואיך זוכים לזה? ואיזה עצה אדם יכול לעשות נגד יצר הרע? ואם היצר הרע התחזק איך יוצאים ממנו? ואם העבודת ה' הלמוד והתפלה לא הולך כמו שצריך איך להחיות ולחזק את עצמו, ועצות על הכל, זה רואים רק אצל רבנו שנותן לנו כאלה דרכים לעבודת ה' שאפילו האדם השפל והגרוע בעולם שילך בדרכים אלו יוכל להיות צדיק גדול ונורא מאד מאד שאין לשער, ונותן על כל דבר התחזקות מיוחדת על כל דבר שרק יקיימו דבריו בתמימות ופשיטות בלי חכמות ובלבולים אפשר לבוא למדרגה הגבוהה ביותר בעולם, רק היצה"ר [מסתדר] נותן לעצמו עצה, ע"י מחלוקת והתנגדות על רבי גדול כזה וכאלו ספרים קדושים ואפילו אנשיו שכבר כן מאמינים בו גם אותם הוא מבלבל את הראש שלא לקיים עצותיו בתמימות ופשיטות בשמחה שזה העיקר להגיע לכל טוב ולהרגיש את הדרכים הקדושים כראוי, האנשים שקיימו את דיבוריו בתמימות ופשיטות בשמחה בדיוק כמו שהוא צוה זכו להיות צדיקים גדולים, כמו שאנו אכן יודעים מהם זכותם יגן עלינו, ועכ"פ מי שרק נוגע בענין רבנו ושם רבנו נקרא עליו הוא כבר זוכה הרבה אפילו בעולם הזה אפשר לראות ולהרגיש האדם בעצמו ואנשים אחרים עליו, מה שמרויחים בכל רגע, מכ"ש לעוה"ב עין לא ראתה שאז בפרט ירגישו את ההתקרבות לרבנו שאין גדול מזה. 
הולך ומגיע הפורים הקדוש, כזו קדושה נוראה גבוה מכל הימים טובים קדושת מרדכי שאין דוגמתה בכל ימות השנה וע"י שמחה של פורים אפשר לזכות להנצל ממשהו חמץ בפסח ופסח כשר. 
ד"ש לחבירינו ר' אהרן משה נ"י 
ידידכם המאחלכם 
שמואל הרוויץ)

EN:
And every "daughter" — meaning the not-good things, the transgressions — "let them live!" — make them seem enormous. All of this so that the sadness will hold them captive ["Hold captive" — the Yiddish alten (אלטען) means to hold, detain, keep bound — the image of sadness as a captor, clamping the person down and preventing any spiritual movement or growth] and keep them in its grip always — for the primary way the yetzer hora strengthens itself is through sadness.

Segment 21
HE:
יב
ב"ה יום ד' פרשת אמור י"ב אייר תשט"ו פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ ידידי יקירי כנפשי ולבבי הרה"ח המשתוקק לעבודת ה' באמת ולהתקרבות לצדיק האמת אשר זאת הוא העיקר מכל העיקרים מ' הר' אברהם יאקבוויץ נ"י והר' משה אהרן נ"י. 
וכמובא בתורה אמור אל הכהנים תורה ב' בלק"מ אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים שהצדיק שהוא המאור הגדול יזהיר ויאיר את התפלה (של כל הכלל ישראל) שהיא בחי' מאור הקטן (והיא השכינה בחי' המשכן שכל ישראל יש חלק בו) שאין שום כח לשום א' מלבד משה להקימה כראוי כמ"ש ויקם משה את המשכן, ובכן צריך כל א' לקשר תפלתו לצדיק הדור בחי' משה (כדי שיכניסו ויעלהו במקום הראוי ויפעול פעולתו בשלימות הראוי) ובלתי הצדיק בחי' משה אעפ"י שכל הצדיקים הגדולים היו בצלאל וכל חכמי לב שבצלאל היה' גדול וקדוש והי' יכול לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ (וכאשר עשה את המשכן נחשב כאלו ברא שמים וארץ וכל אשר בהם כי במשכן הי' כלול הכל והי' צריך לבניינו כל החכמה שהיתה בבריאת שמים וארץ וכל אשר בהם) וכן הי' אהרן הכהן ויהושע ושאר כל הצדיקים שבדור דעה זו אשר ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל והדור הי' מובחר שבדורות עד ימי המשיח לא יהי' דור כזה ואעפי"כ הי' הכל מוטל כאבן דומם בלי שום תיקון ופעולה רק ויביאו את המשכן אל משה (כך צריך להביא כל התפלות וכל המצות שעושין וכל התנועות הכל צריך להביא למשה) ואז ויקם משה את המשכן כי יודע לאעלא שייפי בשייפי (כן הוא יודע להעלות כל תפלה לשרשה ויכול בשלמות לתקנם ולהביאם לשרשם), עכ"פ מזה רואין בחוש שהכל צריך לבוא להצדיק לתקנו ולהביאו לשרשו ובלא זה בעלדי הצדיק בחי' משה, שום דבר לא יכול לבוא לתיקונו באמת כראוי, וע"כ באמת נשמת הצדיק בחי' משה בא כל פעם, פעם באיזה דורות כדי לתקן כל הדורות שמלפניו ולהאיר הדורות שאחריו, וכן הי' שמרע"ה תיקן הכל מיום בריאת העולם ואפי' ראובן ושמעון ולוי ויהודה שיעקב אבינו ע"ה עשה לתקנם אעפי"כ לתקנם בהשורש תיקון גמור הוכרחו לחכות על משה, וכן האיר לכל ישראל ופתח אור הדעת ונתן לנו התורה שבלעדי זה היו כולם כמו בהמות בלי דעת (מלבד איזה צדיקים שהיו בכל דור כמו אברהם אבינו ע"ה ושאר האבות וצדיקים שהשיגו התורה וקיימו אותה אפי' בלי מתן תורה מחמת גודל צדקתם וקדושתם וטרחתם ויגיעם, אבל מיום שנתן מרע"ה התורה ופתח אור הדעת בנקל לכל א' לחטוף תורה ומצות ולהתקדש ולהיות אדם דקדושה) ובאמת אם לא היו חוטאים כבר הי' יכול להיות התיקון גמור לכל הנשמות כמו לעתיד, ואח"כ אחר חורבן בהמ"ק והי' ממש חורבן העולמות ראה הקב"ה שאין קיום להעולם ובא נשמת משה בהתא"ל רשב"י זיע"א אשר הוא תיקן העולם וכל הנשמות ממשה עד אליו והאיר העולם בסתרי התורה ובזוהר דא יפקון וכו' ועשה קן להשכינה וכל הנשמות דמתתרכין בעד השכינה בספר התיקונים שלו ואמר שדור כזה לא הי' מימות מרע"ה דור המדבר ועד משיח לא יהי' דור כזה, ואח"כ בא הצדיק ניצוץ משיח האריז"ל שתיקן כל העולם וכל הנשמות כמעט (מלבד איזה מהן אשר נשלכו והתרחקו מרחוק שלא יוכלו לבוא להאריז"ל לתקנם כמובא בשבחי הבעש"ט המעשה מהצפרדע) מרשב"י זיע"א עד דורו ועד בכלל, וגילה כל קברי הצדיקים ומקומות הק' והאיר העולם בכתבי האריז"ל וכוונות על כל דבר מצוה ומנהג הפלא ופלא אשר לא היתה כזאת ובימיו הי' הוא ראוי להיות משיח אלו עמדו בנסיון תלמידיו כמובא בכתבי האריז"ל, ואח"כ בא הבעש"ט ז"ל ותיקן כל הנשמות מה שלא תיקן האריז"ל ועזר והושיע את ישראל מכל הגזירות וצרות הגוף והנפש והאיר העולם בתורתו ובתלמידיו ותלמידי תלמידיו וכ' וכ' הצדיקים קדושי עליון זיע"א ואח"כ בא רבינו ז"ל נכדו והוא גמר מה שלא גמר הבעש"ט ז"ל והוא אור חדש שמאיר לכל הדורות עד שיבוא משיח צדקינו ממש כמו שאמר רבינו ז"ל שממנו עד משיח לא יהי' חדשות רק הדרך שלו, וגם אפי' משיח, בדעתו של רבינו ז"ל שהכין לו כבר הכל יאיר דעת רבינו ז"ל בעולם ואז יגיעו כל א' למה שיגיע כפי שיעסוק כל א' לעבוד ה' בדעת רבינו ז"ל ואשרי הזוכה להתקרב אליו בעת תוקף החושך ומתייגע בדעתו ותורתו וענין רבינו ז"ל לזכות בזה לקיימו ולעבוד ה' עד שיזכה למה שיזכה השי"ת יזכינו לזה אכי"ר, והעיקר לקיים מה שכתוב בתורה אמור אל הכהנים הנ"ל בלק"מ תורה ב' אמור ואמרת זה התפלה לשון שבח ואהבה את ה' האמרת היום וה' האמירך להיות לו לעם ובזה יכבוש היצה"ר והתאוות והמדות רעות, וזה ג"כ ענין משפט, שישפוט א"ע בהתבודדות על כל דבר איך להתנהג אבל שיהי' בבחי' משפט רחמים, שלא בדין הקשה ובאכזריות אפי' ע"ע, רק עמודא דאמצעיתא ומטה כלפי חסד, וג"כ יעשה צדקה, וזהו הדין שעושה ע"ע שמוריש לעצמו (שנראה שיש לו חסר כשנותן לצדקה, ובאמת אדרבא יש לו ברכה מרובה אפי' בגשמיות ע"י הצדקה וכ') ומעשיר לעני, א"כ מתנהג בדין, וחסד בשעת הדין, דין ע"ע שעושה צדקה ומחסר ממונו וחסד עם העני שמרחם עליו ועשה עמו חסד חנם, וגם שמירת הברית שישמור א"ע מכל הרהורים והסתכלות וכאשר בא לידו מחשבות והרהורים מהעבר ישבר תאוותו ואל יחשוב כלל בענין זה רק יסיח דעתו לדברים אחרים, וזה כל מלחמת איש הישראלי עם המחשבות רעות, וזהו תשובת המשקל, שמוציא כל הניצוצות הק' שהכניס בפגמיו, וזהו עיקר תיקון ושמירת הברית, וכן צריך העיקר לעקור סברת "יבשתא היא" שהיצה"ר מכניס בלב האדם שתפלתו ועבודתו הוא בחנם וריקם כי הלא הוא עובד ה' ומתפלל זה כמה ועדיין לא נושע והיצה"ר בתאוותיו ומדותיו רודפו והוא רחוק מהשי"ת לגמרי, אבל באמת אין שום דבר לריק, כל מה שעושה איזה דבר שבקדושה וכל דיבור ודיבור שמתפלל עושה פעולתו, אבל לא נגמר עדיין, וע"כ צריך להרבות עד שיהי' כד חם גביה אתהפיך (עי' בתורה הנ"ל) היינו כשיתקבצו רוב התפלות ועבודת ה' ומצות שעושה (ותורה, שכל אות הוא נשמה בחי' כהן, וע"כ תיכף אחר התפלה טוב ללמוד כי כל אות הוא נשמה ונתחזקים בהתפלה עי' בהתורה הנ"ל) ויכמרו רחמיו של השי"ת, ואז יזכה מה שיזכה, ועד שיזכה בשלימות למה שצריך לזכות אינו מכיר כלל אם יש לו פעולה מעבודתו, ואעפ"כ יש כמה התנוצצות שזה בחי' הולדת בכור היינו פעולה ראשונה שרואה מה שפעל, ואז יש לו התחזקות להתפלל ולעבוד ה' יותר ויותר, וזה ג"כ בחי' פסח התנוצצות ראשון שמראים לו התקרבות השי"ת שמקרוב. ואח"כ ימי הספירה שצריך לעבוד בעצמו ולהתייגע אעפ"י שלא מרגיש קדושה כו' ואח"כ זוכין לשבועות שזה כבר בסוף מה שנזכה כ"א ע"י יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' אכי"ר. 
ב"ה נולד לבני אהרן נ"י בן זכר למז"ט והיום הי' צריך להיות הברית אבל נדחה מפני בריאות התינוק יה"ר שנזכה בשבוע הבאה לעשות הברית ושיגדל אביו אותו לתורה וחופה ומעש"ט אכי"ר 
ידידו דורש שלומם ומאחלם כט"ס 
שמואל הורוויץ 
בני נ"י וכב"ב שי' דושה"ט באה"ר 
קבלתי מכתביו עם הכסף וגם הכסף 65 דולר על הדפסת הספר ובעזהי"ת בשבוע הבא נתחיל להדפיס.

EN:
But [the midwives] did not do so — rather: "and the midwives let the children live" [ibid. 1:17] — they lifted them up and made them joyful. And through this they were redeemed — for "with joy shall you go forth." [Isaiah 55:12]

Segment 22
HE:
יג
ב"ה יום ב' בהעלותך ט' סיון פעה"ק ירושלים ת"ו תשט"ו 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי עוז הנעלה והנכבד משתוקק לעבודת השי"ת באמת ובתמים הר' אברהם יאקבוויץ והר' משה אווערבך נ"י, אשר זאת ההשתוקקות הוא העיקר כמו שאמר רבינו ז"ל (בשיחות הר"ן) "דער עיקר איז נאר גלוסטין אין ביינקין נאר דערווייל כלומרשט מלערינט כלומרשט מעדאווינט" און אפי' אין עבודת ה' אליין איז דער עיקר דאס איז התקרבות והתקשרות צום צדיק האמת, היינו דיא נקודה פנימית פון די צדיקים, דער נר המערבי, וואס ער איז איין עדות אז דיא שכינה רוהט בא יודען, וואס ער האט תמיד גיברענט, וואס פין איהם פלעגט דער כהן וואס ער פלעגט אן צינדען מנורה אן הייבין און בא איהם פלעגט ער אוס לאזן, וויא עס ווערט געבריינגט אין דער גמרא, היינו אז דאס גאנצע טיאכצץ אין מחשבה ודיבור ומעשה דארף זיך אן הייבין און אוס לאזין באם נר המערבי דאס איז דיא פני המנורה דאס איז דער צדיק האמת בחי' משה, דאס האט השי"ת אן געזאגט אז אהרן הכהן דאס הייסט דער צדיק וואס ער צינדט אן דיא מנורה דאס לעכטיקייט פין דער תורה אין יודישע הערצער, זאל ער זעהן, אז אלע לעכט דאס הייסט אלע כיתות ת"ח וואס לערנען דיא תורה (וואס זייא זענין מ"ט כתות מ"ט אורות ז' פעם ז' כמובא בהפטרת זכרי' ראיתי מנורת זהב) זאלן אלע לייכטן מול פני המנורה דער נר מערבי דאס זיבעטע לעכט דער צדיק האמת משה וואס ער הייסט שבת דכולא יומא, וואס אלע לאכטען נאר פון איהם, וויא עס ווערט געבריינגט אין זהר הק' פ' נשא סוף אדרא רבא, וואס דיא תלמידים האבען גזאגט אויף התנא האלקי רשב"י זיע"א, אז ער איז דאס זיבעטע ליכט וואס אלע ליכט לאכטען פין איהם און ער איז שבת לה' קודש ועוד בכמה מקומות בזוהר הק', און אזוי ווערט גיברענגט אין לקוטי הלכות דיא פשט בהעלותך, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, ועוד בכמה מפרשים קדושים אז ער זאל דער לאכטין (דיא אלע יודישע הערצער) אלע מנורות ואורות אלעס זאל זיין זייא זאלין מקבל זיין דיא קדושה עליונה פון דעם מקור פון אלע קדושות דער נקודת האמת פין דיא צדיקים דאס איז דער צדיק בחי' משה וואס אלע דארפין מקבל זיין פון איהם, און אפי' אהרן הכהן אליין מיט דיא גאנצע קדושת הכהונה האט ער מקבל גווען נאר פון משה וואס ער איז דער כהן הכהנים, וויא עס ווערט גיבריינגט אין הייליגע ספרים און אין אור החיים הקדוש, און אין זוהר הקדוש בריינגט ער אז אהרן הכהן האט נישט געטארט אריין גיין אין קדשי הקדשים נאר יום כיפור, בזאת יבא אהרן, ווערט געבריינגט כמה ניסים עס איז געווען וואס ער איז ארויס בשלום, אין זכות המילה, און זכות השבטים והתורה, (עיין במדרש) און משה רבינו ע"ה בכל עת ורגע האט ער גיקענט אריין גיין אין קדשי הקדשים (מ'בין ש'ני ה'כרובים ר"ת משה) ווארין גדולת הצדיק בחי' משה אין ערוך אליו כלל, און אקעגין כלל ישראל און אלע אנדערע צדיקים, הייסט ער בחי' אין סוף, וואס נאר דורך איהם אליין וועלן אלע, דער גאנצע כלל ישראל נכלל ווערין אין השי"ת אין סוף ממש, נאר עס וועט זיין מדרגות יעדרער וועדליג זיין ביינקיכץ וואס דאס איז דער עיקר, און וועדליג זיין ליידן אין טירחה פאר השי"ת און פאר דעם צדיק האמת אזו וועט ער זוכה זיין, נאר, אפי' וואס דער ערגסטער איד וועט זוכה זיין, קען מען שוין אויך זיין תמיד פריילאך מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו אשרינו, (גיב אכטינג אין דעם מאמר ליקוטי מוהר"ן סי' כ"א "עתיקא טמיר וסתים" ביים סוף עס הייבט זיך אן "חיים נצחיים") און אין ליקוטי הלכות חלק א' הל' ק"ש הל' ד' סעי' י"ג דאס גרויסקייט פון דעם צדיק און ווער עס איז זיך מתקרב צוא איהם, ואיש' חכם' יכפרנה' המובא שם ס"ת מ'ש'ה' כמובא בביאור הליקוטים, ועיין בליקוטי הלכות הנ"ל הלכות ק"ש הל"ה ובפרט מסעי' י"ד עד סוף ההלכה ענין בהעלותך את הנרות, ועין בליקוטי הלכות הנ"ל הל' ברכות השחר הל' ה' מסעי' מ"ד עד סעי' מ"ט ענין שהוא הרצון והביינקיכץ, ואל מול פני המנורה, הנ"ל, ("העיקר הוא רק להשתוקק ולכסוף ובינתיים כאילו לומדים כאילו מתפללים" ואפילו כבר בעבודת ה' אז העיקר ההתקרבות וההתקשרות לצדיק האמת היינו הנקודה הפנימית של הצדיקים הנר המערבי שהוא עדות על השראת השכינה בישראל שהוא דלק תמיד, שהכהן המדליק את המנורה ממנו הי' מתחיל ובו הי' מסיים כמובא בגמרא היינו שכל הפעולות במחשבה דיבור ומעשה צריכים להתחיל ולהסתיים אצל נר המערבי שהוא פני המנורה זה הצדיק האמת בחינת משה, זה מה שה' צוה שאהרן הכהן — כלומר הצדיק, שמדליק את המנורה — את אור התורה בלבות ישראל, שיראה שכל הנרות — הכוונה כל כיתות התלמידי חכמים שלומדים תורה (שהם מ"ט כיתות מ"ט אורות שבע כפול שבע כמובא בהפטרת זכרי' ראיתי מנורת זהב) שכולם יאירו מול פני המנורה הנר המערבי הנר השביעי הצדיק האמת משה הנקרא שבת דכולי יומא שכולם מאירים רק דרכו כמובא בזהר הקדוש פרשת נשא סוף אדרא רבא מה שהתלמידים אמרו על התנא האלקי רשב"י זיע"א שהוא הנר השביעי שכולם מאירים דרכו והוא שבת לה' קודש ועוד בכמה מקומות בזהר הקודש וכך מובא בלקוטי הלכות הפירוש בהעלותך אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ועוד בכמה מפרשים קדושים שהוא יאיר (כל לבות ישראל) כל המנורות והאורות, הכל שיקבלו את הקדושה העליונה ממקור כל הקדושות מנקודת האמת של הצדיקים שהוא הצדיק בחינת משה שכולם צריכים לקבל ממנו ואפילו אהרן הכהן בעצמו עם כל קדושת הכהונה קיבל כל זה רק ממשה שהוא כהן הכהנים כמובא בספרים הקדושים ובספר אור החיים הקדוש. ומובא בזהר הקדוש שאהרן הכהן הי' אסור לו ליכנס בקודש הקודשים חוץ מיום כיפור בזאת יבא אהרן ומובא כמה ניסים היו בזה שהוא יצא בשלום בזכות המילה ובזכות השבטים והתורה (עיין במדרש) ומשה רבינו ע"ה בכל עת ורגע יכל ליכנס לקדש הקדשים (מ'בין ש'ני ה'כרובים ר"ת משה) כי גדולת הצדיק בחינת משה אין ערוך אליו כלל ולעומת כלל ישראל וכל שאר הצדיקים הוא נקרא בחינת אין סוף שרק דרכו לבד יוכללו כולם — כל עם ישראל בשי"ת אין סוף ממש, רק יהיו דרגות, כל אחד לפי כסופיו שזה העיקר וכפי הסבל והטרחה שסבל עבור השי"ת ועבור הצדיק האמת כך תהי' זכייתו, רק על מה שיזכה אפילו היהודי הגרוע ביותר כבר אפשר להיות בשמחה תמיד מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו אשרינו (עיין במאמר בלקו"מ סימן כא' "עתיקא טמיר וסתים" בסופו בד"ה חיים נצחיים) ובלקוטי הלכות חלק א' הל' ק"ש הל' ד' סעיף י"ג גודל מעלת הצדיק ומי שמתקרב אליו, ואיש' חכם' יכפרנה' המובא שם ס"ת משה כמובא בביאור הלקוטים ועיין בלק"ה הנ"ל הל' ק"ש הל' ה' מסעיף מד' עד סעיף מט' ענין שהוא הרצון והכסופין ואל מול פני המנורה הנ"ל.) 
ומשה שנתקשה בעשיית המנורה כי לא האמין בכוחו מחמת ענותנותו רק בצלאל האמין בכוחו של משה שהוא הנר המערבי שיכול להאיר תמיד לבית ישראל ברצון חזק להשי"ת (וכמו שרבינו ז"ל מביא במקום אחר שמשה עומד בין שמד לרצון שמעלה אפילו אותם שהם בתכלית תכלית הירידה בחי' שמד וע"ז לבחי' רצון שהוא השתוקקות וכיסופין להשי"ת שעולה על הכל והיא המדריגה העליונה שבכל המדרגות ששם אינו נוגע שום פגם כלל (ורק הפגמים גורמים שמפסידים הרצון וע"כ נקרא עבירה לשון עובר שעובר הרצון, אבל אם יש לו רצון בוודאי יש לו תקוה לנצח) וע"כ שמד הוא המספר 344 ורצון המספר 346 ומשה המספר 345 הבינוני בין שמד לרצון ומעלה תמיד משמד לרצון, און גיב אכטינג גוט אין דער טייערע הייליגע תורה אין ליקוטי מהור"ן סי' כ"א בהעלותך עתיקא טמיר הנ"ל, וויא אזו מען זאל זוכה זיין צוא שיינען און לייכטען דאס ליכטיקייט שפע אלקי אין פנים אריין דאס הייסט א התלהבות און ברען צו השי"ת מיט הייליגע דיבורים פון תפלה והתבודדות ותורה דעת אלקות דאס הייסט רוח הקודש דאס הייסט פני המנורה און סוכה חכמת אדם תאיר פניו דאס פנים זאל לייכטען אין עבודת ה' איז מען דאס זוכה דורך שרייען צו השי"ת מיט תורה און תפלה אז דער מוח זאל חאטשע פאר שטיין ער זאל ניט זיין אזוי פארשטאפט מיט טומאה און נארישקייט ח"ו און דורך אויס הייליגן דיא שבעת הנרות, דיא אויגין ניט קוקען וויא מען טאר ניט, און דיא אוהערין, און די נאז פון כעס און ריח ניאוף, און דאס מויל פון שלעכטע דיבורים און בפרט פון שקר, און פארקערט, מיט דיא אויגין ותמונת ה' יביט קיקען הייליגע זאכן און דער הייליגע תורה וכו' וכו', און דיא אועהרין האבין אמונת חכמים, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב, און דיא נאז אריכת אפים און ענוה, און דאס מויל דיבורי אמת פאר השי"ת, זייא זענען די מנורה פון בית המקדש וואס דאס איז דער מוח דענצמאלט וועט איהם לייכטען און שייינען דורך איבער גיבין זיך דיא אלע חושים אריין אין דיא תורות פון דעם הייליגן רעבין בעיון אז ער וועט זוכה זיין צו שפע אלקי שכל ודעת אלקות אין איין פערטל שעה וואס איין אנדערער וועט אין אלע זיבעציג יאהר ער זאהל הארווען וועט ער ניט זוכה זיין דער ציא, און ווייטער אז מען איז פוגם בכבוד הצדיק ח"ו הייסט מען מצורע מת עס איז פאר שלאסין אלע אורות, פוגם אין אלע ז' נרות ה' ישמרנו, ועיין על פ' שלח לך ועתה יגדל נא כח ה' בהתורה ליקוטי מוהר"ן סימן י"ט תפלה לחבקוק שכל החיות הן מאכילה ומשאר התענוגים הם מהאותיות עיין שם, ובזוהר הק' פ' שלח מענין רשב"י זיע"א שנכנס לג"ע בחייו והמתיקות של שבת מן דף קס"א בסוף עד דף קע"ד. (ועיין היטב בתורה הקדושה והיקרה בלקו"מ סי' כא' בהעלותך עתיקא טמיר הנ"ל האיך לזכות להזריח ולהאיר את אור שפע אלקי לתוך הפנים זאת אומרת התלהבות ובעירה לשי"ת עם דבורים קדושים של תפילה והתבודדות ותורה דעת אלקות זה נקרא רוח הקודש זה נקרא פני המנורה וסוכה חכמת אדם תאיר פניו שהפנים יאירו בעבודת ה' וזה זוכים ע"י צעקה לשי"ת בתורה ותפלה שהמוח לפחות יבין לא להיות כל כך אטום בטומאה ושטויות ח"ו ולקדש לגמרי את שבעת הנרות העניים לא להסתכל במה שאסור להסתכל והאזניים והאף לישמר מכעס ומריח ניאוף והפה לשמור מדבורים רעים ובפרט משקר ולהיפך עם העיניים ותמונת ה' יביט להסתכל בדברים קדושים בתורה הקדושה וכו' וכו' והאזניים שיהי' לו אמונת חכמים פן יראה בעניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב, והאף אריכות אפיים וענוה, והפה לדבר דיבורי אמת לשי"ת הם המנורה של בית המקדש שזה המוח ואז יאיר ויזרח לו ע"י התמסרות כל החושים לתוך התורות של רבינו הקדוש בעיון שיזכה לשפע אלקי שכל ודעת אלקות ברבע שעה אחת מה שאחר בכל שבעים שנותיו שיתייגע לא יזכה לזה, ואם ח"ו עוד פוגמים בכבוד הצדיק נקראים מצורע מת, כל האורות ננעלים והוא פוגם בכל השבע נרות ה' ישמרנו ועיין על פרשת שלח לך ועתה יגדל נא כח ה' בהתורה לקו"מ סימן י"ט תפלה לחבקוק שכל החיות הן מאכילה ומשאר התענוגים הם מהאותיות עיין שם ובזהר הק' פרשת שלח מענין רשב"י זיע"א שנכנס לג"ע בחייו והמתיקות של שבת מדף קס"א בסוף עד דף קע"ד.) 
ידידו שמואל הורוויץ

EN:
Therefore one must do every day what one can — always long, always pour out the heart every day, and always be joyful — and then one will make a very great profit and gain [The Yiddish uses the word rayach (ריוח) — profit, gain, spiritual earnings. This echoes §11 above: every moment is an opportunity to "earn" eternal treasures. The letter closes by returning to this image: joy and longing are the means of spiritual profit.] in this world. Amen.

Segment 23
HE:
יד
ב"ה יום ה' תשרי תשט"ז פה מירון ת"ו 
גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי הנכבד והנעלה וותיק וחסיד משתוקק לעבודת ה' באמת כש"ת כמוהר"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א וזוגתו היקרה הצוה"ח שתחי' וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת, לנכון קבלתי מכתבו מעש"ק תצא עם 24 דולר ורב תודה לכם, השי"ת יחיה אתכם כאשר החייתם אותנו ותתברכו בכל הברכות הכתובות בהתורה אכי"ר, עכשיו עשי"ת שיכולים לתקן כל השנה ואפי' כל השנים, כמבואר בכתבי האריז"ל שבכל יום מעשי"ת יכולים לתקן כל הימים של כל השנים היינו למשל ביום א' מימי השבוע שבעשי"ת יכולים לתקן כל ימי א' שבשבוע וביום ב' מימי השבוע שבעשי"ת יכולים לתקן כל ימי ב' שבשבוע וכן כל ימות השבוע נמצא שבימי עשי"ת יכולים לתקן כל ימות השנים ע"י תשובה וכ' וביום הכיפורים שהוא כלול מכל ימות השנה ככתוב ימים יצרו ולו א' בהם זה יום הכיפורים כאשר דרשו חז"ל וצריך להתוודות עשרה ווידוים בחמשה התפילות (ב' פעמים בכל תפלה פ"א בתפלת לחש שבשמ"ע ופעם שנית יחד עם הש"צ שחוזר התפלה בקול רם, ובהכאה על החזה להוציא כל עשרה מיני חצים שזרקו להשכינה והנפש הישראלי בהעוונות של כל השנה עי' בסיפורי מעשיות מז' בעטלירש ממעשה יום השישי בענין העשרה מיני נגינה שבזה מרפאים את הבת מלכה (שהיא הנפש הישראלי בפרט וכנס"י בכלל) ממחלת העשרה מיני חיצים, ואח"כ סוכות חסדים המקיפים, כי מיו"כ עד סוכות הוא חסדים סתם וסוכות הם חסדים המקיפים בחי' סוכה רוח הקודש חכמות והשגות גדולות למעלה מהמוח שאינם יכולים להכנס במוח ולולב ואתרוג וכל הד' מינים הם חסדים (שמחזירים) בהשכינה ומתקנים אותה בזה ולכן נקרא תשרי ירח האיתנים שאיתן במצות והד' מינים הוא המצוה שמעלין השכינה שהיא בחי' ד' לאור הפנים שהוא הסוכה אימא דמסככת על בנין השי"ת יזכינו לקיים המצוות בשמחה רבה שזה העיקר, ובהתלהבות וחיות אלקות אכי"ר. 
ידידו דו"ש ומאחלו גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה שנת עבודת ה' באמת שנזכה מה שצריך לזכות בכל שנה ושנה אכי"ר. 
שמואל הורוויץ 
מחמת טרדת הזמן הנני מקצר והנני מבקש פה על הציון הק' עבורו ועבור ב"ב שיחי' ואתעכב בעזהי"ת עד אחר החג ואחזור בעזהי"ת לירושלים עיה"ק.

EN:
Who can dare to say that he serves Hashem — even angels and fiery seraphim [cannot claim this]? Rather, the essence is the will — to yearn, to long, and to ache with desire. It is as though one learns, it is as though one prays — the essence is to long. In the meanwhile one learns a little, in the meanwhile one prays a little.

Segment 24
HE:
טו
ב"ה פ' וירא ... מר חשוון תשט"ז פיה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ ידידי יקירי נפשי ולבבי החסיד הנעלה המשתוקק לעבודת השי"ת באמת ולקדושת א"י השי"ת יזכהו לזה בקרוב כמה"ר אברהם יאקבאוויטש נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת קבלתי מכתבכם עם הכסף וכן מכתב זוגתו הצוה"ח מנשים באוהל תבורך מרת הינדא רחל שתחי' עם הכסף מהושענא רבה והנני מקיים בקשתה לבקש כל יום עבור בן אחותה הילד שרגא יהושע בן שרה לרפואה שלימה ומה שכבודו מבקש ממני במכתב פ' נח שאתן לו עצה טובה בענין השתוקקות נסיעתו לא"י באמת קשה ליתן עצה ובפרט לאשר שכבודו בעל חוב ומרויח פרנסתו בדוחק ביגיע כפים להוציא הוצאות גדולות כאלו בנסיעה הליכה וחזרה אעפ"כ הנני משיב לכבודו כפי דעתי דאס ערשטע דארפט איהר זעהן אז אייעהר פרוא דיא אשת חיל ויראת ה' זאל זיין צוא פרידען און מסכים זיין ברצון הטוב און ווידער האט איהר צייט כמעט אגאנץ יאהר צוא ביינקען און גלוסטען צוא קדושת א"י און בייטען השי"ת אוף דעם (און בכלל בייטען אז סע זאל זיין שלום על ישראל ושלום בכל העולם כולו) (דבר ראשון אתם צריכים לראות שאשתכם האשת חיל ויראת השם תהי' מרוצה ותסכים לזה ברצון טוב וגם יש לכם זמן כמעט שנה שלמה לכסוף ולהשתוקק לקדושת א"י ולהתפלל להשם על זה [ובכלל להתפלל שיהי' שלום על ישראל ושלום בכל העולם כולו]) ובעצם ענין הנסיעה יותר טוב היה לנסוע יחד עם חברה חסידים שמחיר הנסיעה תהיה רק 600 דולר מלנסוע בעצמו שצריך כמו 900 דולר ואצלכים 300 דולר הוא חשבון גדול ומה שכבודו יוכל להיות כל חודש אב אלול ועם החברה יוכל להיות רק מימי הסליחות עד אחר שמחת תורה היינו רק חודש אחד אבל לדעתי יותר חשוב זה החודש לבד מכמה חדשים אחרים מפני שזה כל הימים נוראים ר"ה עשרת ימי תשובה יו"כ וחג הסוכות ושמחת תורה לקיים מצות עולה רגל רק העיקר אם יסכימו לזה המנהלים מהתלמוד תורה שכבודו הוא מורה אצלם ואם לא יסכימו או שיש חשש שיזיק לפרנסה שלכם עי"ז אז אין ברירה רק לנסוע לבד בימי החופש אב אלול עד אחר ר"ה כמו שכתב כבודו ובכלל הענין אם כבודו יתגבר לשבר המניעות ובפרט מניעת הממון לנסיעת א"י מי יוכל לייעץ לכם דבר שכזה נאר דאס האבין מיר הכלל פון אונזער הייליגען רעבין ר' נחמן מברסלב ז"ל אז געלט איז קיין מניעה ניט דער עיקר איז מניעת המוח והלב אז דאס הארץ ביינקט און מען וויל באמת איז אין דבר העומד לנגד הרצון "דער עיקר איז דער רצון" האט איהר כמעט אגאנץ יאר צייט צוא ביינקען און וועלין און האפען און בייטען השי"ת אז איהר זאלט זוכה זיין צוא דיא גרוסע הייליגע מצוה קומען קיין א"י אפי' נאר צוא גייען ד' אמות דאס איז אוך זייעהר גרוס און עס איז כדאי וכדאי צוא ברעכין אלע מיני מניעות פון דער וועלט וועגין דעם (רק זה יש לנו כלל מרבינו הקדוש ר' נחמן מברסלב ז"ל שהכסף אינו מניעה העיקר זה מניעות המוח והלב, כשהלב כוסף ורוצים באמת אז אין דבר העומד לנגד הרצון "העיקר זה הרצון" אז יש לכם כמעט שנה שלמה זמן לכסוף ולרצות ולקוות ולבקש מהשי"ת שתזכו למצוה הגדולה והקדושה לבא לארץ ישראל אפילו רק ללכת שם ד' אמות זה גם גבוה מאד וכדאי וכדאי לשבר כל המיני מניעות שבעולם עבור זה) ומכל שכן כשיהיה כבודו איזה שבועות יוכל לראות אולי ימצא איזה פרנסה שיוכל כבודו לקבוע דירתו עם כל באי ביתו ואפי' אם לא תיכף עכ"פ בהמשך הזמן כשישלם כל החובות ויהיה לו כסף לסדר א"ע עם דירה ופרנסה כראוי ואפשר יסדר מקודם הילדים שלו פה בישיבות עכ"פ כשיהיה כבודו בעצמו פה ידע מה לעשות אם לקבוע דירתו או לא ואם לסדר ילדיו פה בישיבות או לא ועכ"פ יקיים מצות חז"ל שכל ההולך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב ורבינו ז"ל אמר "מען קען קיין יוד ניט זיין אן א"י" הכלל דער עיקר זאלט איהר אסאך ביינקין און בייטען השי"ת וועט אייך השי"ת שון צוא פירען אז איהר זאלט אוס פירען אייעהר הייליגען רצון אכי"ר השי"ת זאל אייך העלפין אז איהר זאלט אריין חאפען דיא הייליגע קדושה פון ארץ ישראל נאך היינטיגס יאר אמן. ("אי אפשר להיות יהודי ללא ארץ ישראל" הכלל והעיקר שתכספו ותבקשו מה' הרבה על זה ואז ה' כבר יביא אותכם שתוציאו לפועל רצונכם הקדוש אכי"ר שהשי"ת יהי' בעזרכם שתזכו לחטוף את קדושת ארץ ישראל עוד השנה אמן)

EN:
And just as the King's Daughter said to the Viceroy — as brought in Sipuray Maasiyos from the Rebbe, in the First Story — [the Viceroy] who labored and strove to take her out from the "not-good place." And the meaning is: for every Jew, and especially one who wishes to serve Hashem — his holiness and his soul lie, to his great sorrow, wherever they lie.

Segment 25
HE:
עכשיו נכתוב מעט מענין פרשת וירא ר' נתן ז"ל ברענגט ההתחזקות גדול "וירא אליו ה'" פאר וואס איז א יוד זוכה צוא התגלות אלקות בחי' וירא אליו ה' "באלוני ממרא" היינו אז דער יוד ליגט נעביך נידריג ממרא לשון תמורות (כמו שמובא בגמרא אם יאמר לך אדם איה אלוקיך תאמר לו בכרך ג' שברומי היינו אפי' אין שאול תחתיות איז אויך דא השי"ת דער עיקר אז דער מענטש דער האלט זיך און איז זיך ניט מייאש פון צוא זוכען השי"ת און טוען וואס ער קען אין אידישקייט תורה תפלה צדקה גמ"ח וואס אמצוה ער קען וכו') פאר וואס "והוא יושב פתח האהל" היינו דער יוד זיצט ביים פתח פון דער קדושה (היינו צוא ווערן אהערליכער איד באמת און אפי' צוא יעדער מצוה און דבר שבקדושה וואס ער וויל אזו וויא איהר ווילט קומען קיין א"י הקדושה) "כחום היום" פירש"י שהוציא חמה מנרתיקה שלא יכלו לילך בשוק היינו אפי' דער יצר הרע מיט דיא מניעות ברענין דעם מענטשן אז עס איז ניט איבער צוא טראגין פון דעסט וועגין "והוא יושב פתח האוהל" זיצט ער בייא דער טיהר פון דרוסען און וויל ניט אוועק גיין נאר ער זיצט און ווארט ביי דער קדושה אולי יחוס אולי ירחם און און טרעט ניט אפ דענצמאל איז דער מענטש זוכה סוף כל סוף צוא קומען אין דער קדושה און ער איז זוכה צוא גילוי שכינה היינו השגת אלקות אין אהוכע מדריגה יעדער נאך זיין מדריגה, דווקא באלוני ממרא אינדעם כחום היום אין דיא ביטערקייט וואס דער יצר הרע מוטשעט דעם מענטש און ברענט איהם דיא תאוות רעות און עהר טרעט ניט אפ פון השי"ת ווערט דווקא פון די התגברות היצר הרע מיט זיינע תאוות ומניעות פון יודישקייט ווערט דווקא גרוסע כלים אריין נעמען אין זייא אסאך גוט און פון דיא מניעות ווערט נעימות אזו וויא מיר געפינען בא יוסף הצדיק ווייל דער יצר הרע האט איהם אזו גמוטשעט מיט דעם נסיון פון אשת פוטיפר און ער האט עומד בניסיון גיווען איז ער ערשט גווארין יוסף הצדיק און ער האט זוכה גווען אפי' אוף דער וועלט צוא אזא גדולה און אזא כבוד מכל שכן בעולם הבא הוא אור האורות וכו' וכן מרדכי הצדיק וכן כל הצדיקים דער עיקר איז וואס האבען זיך דער האלטען אין זענין ניט אפ גטראטין וואס סע האט זיך מיט זייא איבער גיטאן דערפאר האבען זייא זוכה גווען צו וואס זייא האבען זוכה געווען און אזו אויך יעדער יוד וואס וויל זיין איוד און וויל אריין גיין אין דער קדושה טוט זיך מיט איהם וואס עס טוט זיך און וואס דער מענטש איז גרעסער טוט זיך מיט איהם מעריר און אז ער איז קיין נאר ניט און לאזט זיך ניט אראפ ווארפען און עהר שטארקט זיך מיט וואס ער קען, ניט אפטרעטן פון השי"ת, איז סוף כל סוף וועט ער קומען צוא וואס ער דארף און ער וועט זוכה זיין וואס עהר וועט זוכה זיין יעדיר וועדליג דאס דערהאלטן זיך ניט אפ צוא טרעטין אין דער סוף איז הכל מתוקן לסעודה אלע וועלין זוכה זיין צוא אגרוסען סוף אכי"ר. 
אגריס אונזער פריינד ר' משה אהרון נ"י אדאנק פאר די געלט איך האב איהם געמאכט אפדיון און בייט פאר איהם כל טוב. 
(ועכשיו נכתוב מעט מענין פרשת וירא ר' נתן ז"ל מביא התחזקות גדולה "וירא אליו ה'" מדוע יהודי זוכה להתגלות אלקות בחינת וירא אליו ה', "באלוני ממרא" היינו שהיהודי מונח מסכן במקומות הנמוכים ממרא מלשון תמורות (כמו שמובא בגמרא אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול שברומי היינו אפילו בתוך השאול תחתיות גם שם ה' נמצא העיקר שהאדם מחזיק מעמד ולא מתייאש מלחפש את השי"ת ולעשות כפי יכלתו בעבודת ה' תורה תפלה צדקה גמ"ח איזו מצוה שהוא יכול וכו') מדוע, "והוא יושב פתח האהל" היינו שהיהודי יושב וממתין בפתח של הקדושה (היינו שמצפה להיות יהודי ירא שמים באמת וגם אפילו לכל מצוה ודבר דקדושה שהוא רוצה כגון מה שאתם רוצים לבא לארץ ישראל הקדושה), "כחום היום" פירש"י שהוציא חמה מנרתיקה שלא יוכלו לילך בשוק היינו אפילו שהיצה"ר והמניעות בוערים באדם באופן בלתי נסבל אעפי"כ "והוא יושב פתח האהל" הוא יושב ליד הדלת מבחוץ ולא רוצה לסור משם הוא רק יושב וממתין אצל הקדושה אולי יחוס אולי ירחם ולא סר, אז האדם זוכה סוף כל סוף ליכנס ולבא לתוך הקדושה וזוכה לגילוי שכינה היינו השגת אלקות במדרגה גבוה כל אחד לפי דרגתו, דוקא באלוני ממרא בתוך הכחום היום בתוך המרירות שהיצה"ר מענה את האדם ומבעיר בו את התאוות הרעות והוא לא סר ושב אחור מהשי"ת, דוקא מההתגברות הזו של היצה"ר ותאוותיו והמניעות מהיהדות דוקא מהם נהיים כלים גדולים להכיל בהם הרבה טוב ומהמניעות נעשים נעימות כמו שאנו מוצאים אצל יוסף הצדיק מזה שהיצה"ר עינה אותו עם הנסיון של אשת פוטיפר והוא עמד בנסיון, מזה הוא נהי' יוסף הצדיק וזכה אפי' בעוה"ז לכזו גדולה וכבוד מכ"ש בעוה"ב הוא אור האורות וכו' וכן מרדכי הצדיק וכן כל הצדיקים, העיקר מה שהם החזיקו מעמד ולא שבו לאחור מכל מה שעבר עליהם, לכן הם זכו למה שזכו וכמו כן כל יהודי שחפץ להיות יהודי ורוצה ליכנס לתוך הקדושה נעשה איתו מה שנעשה ומה שהאדם גדול יותר עובר עליו יותר וכשהוא לא טיפש ולא נותן שיפילו אותו והוא מתחזק במה שהוא יכול לא לסור מהשי"ת אז סוף כל סוף הוא יגיע למה שהוא צריך להגיע ויזכה למה שיזכה כל אחד כפי התחזקותו לבלי לסור והסוף שהכל מתוקן לסעודה שכולם יזכו לסוף גדול אכי"ר. 
(ש לידידינו ר' משה אהרן ותודה על הכסף, עשיתי פדיון עבורו והנני מעתיר בעבורו לכל טוב.)

EN:
The soul that descended from her Father, the King of kings, the Holy One blessed be He — because a word escaped from Him. The meaning being: this is the will of G-d, that the soul descend here to the lower world — even though she has absolutely no desire to — yet she carries out the will of G-d and comes down against her will into the physical body, because this is the will of her Father.

Segment 26
HE:
ידידו מאחלו כט"ס 
שמואל הורוויץ

EN:
And the soul arouses the person — that he should seek to take her out from the Sitra Achra — and that he merit to find his supreme holiness, for which he descended to the world. And she teaches him the counsel how he may merit what he needs to merit. According to what our master the Rebbe זצ"ל and likewise the Arizal זצ"ל write — it emerges that every Jewish soul is exceedingly, exceedingly exalted, and she constantly attains elevated perceptions, and knows well and feels well her pain — that she is, to her sorrow, far from her supernal root, and the poor thing lies buried in this world. And she knows well what her tikkun is, and what she must do to be saved — yet she flees from the body, out of fear lest she be seized and drowned in the desires of the coarse physical body.

Segment 27
HE:
טז
ב"ה יום ב' פ' שמות תשט"ז פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקירי הנעלה המשתוקק לעבודת ה' באמת ותמים כש"ת כמה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת. קבלתי לנכון מכתביו מחנוכה עם הכסף וגם 6 דולר מידידינו ר' משה אערבוך נ"י ורב תודה לו השי"ת יחייהו תמיד כאשר החיה אותנו ותזכו לכל הברכות הכתובות בתורה אכי"ר כן קבלתי מכתבו עם המכתב מר' דוד אבערמאן נ"י וקיימתי בקשת כבודו לכתוב לו מכתב התעוררות לעבודת ה' והנה בעזהי"ת זכינו כי הדפסתי התחלת התורה א' מלקוטי מוהר"ן עם הפירושים בימי חנוכה שהם חנוכת הדעת שהוא הביהמ"ק נרות חנוכה שהם השכל שהוא בנין הדעת שהוא האור שמאיר בכל דרכיו כמו השמש והוא החיות של כל דבר שמדבר שם בהתורה א' הנ"ל ונתעכב יותר משנה ונדפס דווקא בזמן הראוי לזה ימי חנוכה הנ"ל והדפסתי 4 גליונות שהם 64 עמודים המסתיים בהתחלת הפירושים על "העיקר החיות הוא החכמה כמו שכתוב החכמה תחיה" ויותר אין ביכלתי להדפיס מפני חסרון כסף כי עלה לי כל גליון עם הנייר בערך מאה לירות, והנני מתאמץ בכל כוחי ובהלואות וכו' להדפיס עוד שני גליונות ויותר אין לי שום אפשרות רק אם יעזור השי"ת ועפ"י הטבע אינני רואה שום אופן איך להדפיס יותר אולי יעזור לכם השי"ת שתוכלו לקבץ כספים עבור זה ובפרט בחמשה עשר ופורים כי חבל מאד שלא יתמשך ההדפסה כי אין לשער גודל המצוה וזכות הרבים הזאת שאין למעלה ממנה, כי ממש תוכל לחיות כל העולם ואין איש שלא יוכל לחיות א"ע בזה הספר, רק אם ירצה לקבל ההתחזקות כאשר תחזינה עיניכם מעט מזעיר רק מההתחלה ותבינו על להבא על כל הספר, שלחתי היום שני ספרים א' בשביל כבודך וא' אולי בשביל ר' משה אוהרבאך או כמו שיבין כבודו למי ליתן זאת, לר' דוד אוהערבך הנני שולח למחר בעזהי"ת ואולי כדאי שיכתוב כבודו לו אולי יוכל לעשות בזה ולעזור ולהבינו גודל המצוה, הנני מבקש עבור זוגתו שתחי' כרצונו, בזה השבוע מתחיל תיקוני השובבי"ם שהם מסוגלים לתיקון הברית כמובא בספרים ומזה נוכל להבין גודל התיקון שנעשה בעת שהאדם מזדכך והיצה"ר גובר עליו והוא משתמט עצמו ממנו ומנתק המחשבה שלא תהרהר בהרהורים שזה התיקון האמת שמוציא כל הניצוצות דס"א שבלעה ע"י עונותיו הקודמים וכמו שמביא האריז"ל שבני ישראל במצרים שעבדו בחומר ובלבנים ושמרו א"ע שלא יחטאו שתיקנו תיקון דור המבול ודור הפלגה וכו' וגמרו תיקון כזה לדורות שבפרשיות אלו שקורין בתורה מגלות שלהם במצרים מסוגל לתיקון הברית, ורבינו ז"ל מביא על התורה שמות בנ"י שירדו למצרים מרומז התיבות תהלים תשובה שיש מ"ט תיבות בשמות בני ישראל נגד מ"ט שערי תשובה שכל א' מישראל מושרש באלו מ"ט שערי תשובה אבל להגיע כל א' לשער שלו ואפי' כשמגיע לשער יוכל להיות שהשער סגור, ובפרט כשאין לו חשק כלל לתשובה העצה הוא תהלים לומר תהלים כי האמירת תהלים תעשה לו חשק לתשובה ותגיע לו לשער הצריך לו ותפתח לו השער לתשובה וע"כ ישראל קדושים בזמני תשובה כמו אלול ועשי"ת וימי ספירה וגם בימי השובבי"ם (שאז הי' מוהרנ"ת ז"ל בימי השובבי"ם אומר ב' פעמים תהלים בכל יום) שרוצים לזכות לתשובה אומרים אז תהלים, ובוודאי שקשה להתענות עכ"פ תענית שעות ג"כ טוב למשל חצי יום בשבוע בימי שובבי"ם ביום ה' או ביום ו' ושני פעמים בשבוע ביום ד' וב' לא לאכול דבר מן החי כמו בשר ודגים חלב בצים וזה ג"כ סיגוף רק אם זה ביכולת ועכ"פ כמה שיכולים לעשות איזה סיגוף לנפשו ג"כ טוב ומועיל ושלא יזיק לבריאות הגוף ובפרט שכבודו הוא מלמד וקשה לו ללמוד עם הנערים כאשר יסגף נפשו ע"כ כמה שימנע א"ע אפי' שעה או שעתיים בשבוע ג"כ טוב, ובפ' שמות כתוב ומשה הי' רועה מביא רבינו ז"ל בתורה ה' ח"ב בלקוטי מוהר"ן כי הי' רועה אמיתי ומנהיג רוחני בחי' מוחין תפלין ודווקא ע"י שעובדין השי"ת בפשיטות ותמימות בלי חכמות ומחמת אהבת השי"ת מניח א"ע בכל מיני רפש וטיט בשביל לעשות מצוה ואפי' רק מנהג ישראל כמו שהי' אז המעשה שרבינו ז"ל אמר התורה זאת בר"ה והלך אז לתשליך ונפל ברפש וטיט ואמר אז שאפי' רק בשביל מנהג ישראל (כמו לילך לתשליך) צריכין לגלגל א"ע בכל מיני רפש וטיט כדי לקיים המנהג ומכ"ש בשביל מצוה (ובאמת אנו רואין בכתבי האריז"ל כמה סודות הוא מביא על כל מנהגי ישראל ממש רזין על רזין מהתיקונים הנעשין על ידם ע"ש) אז זוכה להיות בן העובד אותו וזה שכתוב ושבתם וראיתם בין עובד א' לאשר לא עבדו ומביא הגמרא בין מי ששנה פרקו מאה פעמים למי ששנה פרקו מאה ואחד פעמים שזה נקרא עובד א' וזה ששנה רק ק' פעמים נקרא לא עבדו כי יש חילוק לבין בן ועבד כי עבד עושה מעשה עבדות לאדונו ובן מתענג על אביו באהבה ותענוג אבל בן האוהב את אביו אהבה עזה ועושה מעשה עבד ומתגלגל בכל מיני רפש וטיט בשביל אהבת אביו אזי משיג השגת אלקות מה שסתם בן אינו משיג, ודהמע"ה הי' מפזז ומכרכר בכל עוז ומבזה א"ע לכבוד ה' עי"ז זכה למה שזכה, וכן הצדיקי אמת אעפ"י שהם בדרגא גבוה שאין למעלה ממנה ואעפי"כ כשבא מצוה לידם מניחין השכל ועושים המצוה בפשיטות ואף כשנתבזין עי"ז שזהו הרפש וטיט עושין זאת בשביל אהבת השי"ת עי"ז משיגין בעוה"ז מה שא"א בשום אופן להשיג כ"א עי"ז. 
העיקר הוא לשמוח בחלקינו אשרינו שזכינו לידע מרבי כזה שהוא אמר איך גייא פאר אייך, איך טוא תשובה פאר אייך, דער עיקר זיך האלטין אין איהם בודאי יהא טוב לנו מאד ידידו המאחלו כט"ס. ("אני הולך לפניכם" "אני עושה תשובה עבורכם" והעיקר להחזיק בו ובודאי יהא טוב לנו מאד) 
שמואל הורוביץ

EN:
But when the person searches for her — he searches for his supreme holiness: Where is my holiness? Where is my purity? Where am I in the world? What will become of me? Did I come to this world to spend my days in such vanity — to trade a world that endures for a world that passes — to forfeit such precious treasures that one can earn every single moment? — for: "One hour of repentance and good deeds in this world is greater than all of the World to Come; and one hour of tranquility in the World to Come is greater than all of this world's life." [Ethics of the Fathers, 4:17]

Segment 28
HE:
יז
ב"ה יום ג' פ' צו ח' ניסן תשט"ז פעה"ק ירושלים ת"ו, 
שלום וברכה וחג הפסח כשר ושמח וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקירי החסיד המשתוקק לעבודת השי"ת ולקדושת א"י ולהתקרב לרבינו מברסלב ז"ל, מו"ה אברהם נ"י. 
כן יזכהו השי"ת לגמור כל רצונותיו הקדושים לטובה ויזדכך מוחו בשלימות שלא יהי' לו שום קשיות ח"ו לא על השי"ת והנהגותיו יתברך ולא על הצדיק האמת ועל אנשיו ולא על שום אדם רק ימצא הנקודות טובות שיש בכל אחד שאין שום איש ישראלי שלא יהי' בו איזה טוב ובזה אני צריך לדונו לכף זכות וכבר כתבתי לו מכבר שאם יש לאדם קשיות צריך לצעוק להשי"ת כמו שכתב רבינו ז"ל שק'ש'י'א' ר"ת שמע ה' קולי אקרא שצועקין להשי"ת השי"ת שומע קולו ונתרץ לו הקושיות, וגם יאמין שזה בעצמו שנופל עליו קשיות זה ג"כ מחמת שכבודו רוצה לעבוד השי"ת באמת ומשתוקק מאד לקדושה ע"כ היצר הרע התגבר עליו בכל מה שיכול כדי להפילו ח"ו, אבל העיקר שיתחזק ולא יתחיל להרהר כלל במוח הקושיות וכל המחשבות שהיצר הרע מביא לו במוחו רק יעשה שלו בעבודת השי"ת ובעשיית צרכיו הגשמיים ג"כ, ולא יביט כלל על המחשבות וקשיות רק יאמין שלא קשה כלל כי צדיק ה' בכל דרכיו ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והאדם צריך לעשות את שלו כל מה שיכול הן תורה ותפלה ומצות בשמחה וטוב לבב והן צרכיו הגשמיים אכילה שתיה שינה משא ומתן הכל כדי שיוכל לעבוד השי"ת, ולא צריך לחשוב ולהרהר כלל אחר דרכי השי"ת, וזה כל ענין חמץ ומצה שמוזהר האדם שלא יניח מוחו לחשוב הרהורים רעים ח"ו ואפי' בקדושה שלא יחשוב יותר מדאי שאינו יוצא נגד השי"ת ושלא הולך לו כסדר, רק העיקר לעשות מה שיוכל בעבודת השי"ת בתורה ותפלה ומצות ומעשים טובים, ויבטח בהשי"ת שבוודאי לא יעזבו ח"ו, ובפרט חודש ניסן חודש הגאולה ועיקר הוא גאולת הנפש שלא להיות בעצבות רק בשמחה שחודש ניסן הוא שמחה בכל העולמות כמובא בליקוטי מוהר"ן סי' ה' ח"ב, ושע"י השמחה ינצל מפגם הברית ומכל הפגמים, ופסח פה סח, לדבר ההגדה בקול רם ולספר שבחי השי"ת שהוציאנו ממצרים וכן כל אחד שהשי"ת עוזר לו מצרותיו בגוף ונפש ומזכהו לחטוף טוב בעולם הזה העובר ומקרבו לצדיקי אמת והתורה הק' צריך לשמוח בזה ולהודות להשי"ת על זה תמיד ומכש"כ בפסח תחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים בבחי' כל המרבה לספר ביציאת מצרים היינו בשבחי השי"ת שתמיד עוזר לו וכמו שמובא בנשמת שאומרים בשבת ובההגדה, אילו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנו מספיקים להודות וכו' מלפנים ממצרים וכו' ברעב זנתנו וכו' ומחלים רעים וכו' עד הנה עזרנו וכו' ואל תטשינו לנצח עי' כל זה היטב בנשמת, והעיקר הוא על הנפש שהשי"ת מרחם על האדם ונותן לו הרהורי תשובה כל יום ומזכהו כל יום באיזה מצות ומעשים טובים שזה ישאר לו לנצח נצחים, ובאמת פאר וואס זאל זיין קשה און טראכטין אויף השי"ת ציא אויף דעם צדיק האמת, צריך לקיים ויאמינו בה' ובמשה עבדו, מיר האבען א גרוסען גאט וואס ער וועט אוודאי ניט פאר לאזין אביא דער מענטש טיט וואס ער קאן אין שלאגט זיך מיט דעם יצר הרע אין היט זיך אפ פין שלעכטס אין טיט וואס ער קאן גוטס, וועט ער בוודאי ניט פארשעמט ווערין ח"ו, וויא עס שטייט והבוטח בה' חסד יסובבנו, אין דאס שטייט אין דער הגדה "כל המרבה לספר ביציאת מצרים" היינו ער איז מרגיש דיא ישועות וואס השי"ת טיט אים תמיד און דיא טובות וחסדים פון השי"ת וויא עס שטייט אין נשמת "הרי זה משובח" בריינגט דער האריז"ל "משובח שבחסדים" היינו השי"ת טיט מיט איהם ווייטער חסדים און העלפט איהם ווייטער, און פסח איז דאך ראש לרגלים אין עס איז דער יום טוב פין חסד לאברהם אהבת השם יתברך והשתוקקות ורצונות וכסופין, און עס גייט אראפ א גרוסער אור אוף יעדין יוד און דאס חיות וואס מען פילט פסח ובפרט ביים סדר דאס אלעס איז ההתקרבות להשי"ת אין דער נאך הייבט מען אן ציילען ספירה היינו עס גייט אוועק דער אור וואס השי"ת שיינט דעם ערשטין טאג פסח מיט אתערותא דלעילא אין מען הייבט אליין אן נאך ציא לופען נאך דעם אור בבחי' משכני אחריך נרוצה, און מען גרייט זיך צוא ציא קבלת התורה אום שבועות, וואס דענצמאלט איז מען מקבל דעם אייגנעם אור פון דיא נאכט פון פסח און נאך העכור, און דאס איז שוין אליין אויס גהרבעט ניט קיין גשענקטע ברוט, דאס אלץ דורך ספירה וואס מען מיטשיט זיך אליין אפילו מען פילט ניט קיין חיות און עס איז קשה אין עס גייט איבער און מען דער האלט זיך. 
איך האב דערהאלטען אייערי בריב מיט דיא געלד, השי"ת זאל אייך מחיה זיין תמיד און איהר זאלט תמיד פריילאך זיין נאר פריילאך. 
אייהער פריינד 
(ובאמת למה שיהיו קושיות ומחשבות על השי"ת או על צדיק האמת, צריך לקיים ויאמינו בה' ובמשה עבדו, יש לנו אלוקים גדול שבודאי לא יזניחנו העיקר שהאדם עושה מה שביכלתו ונלחם עם היצה"ר ונשמר מעבירות ועושה מצוות מה שביכלתו אז הוא בודאי [בסופו של דבר] לא יבוש ולא יכלם ח"ו כמו שכתוב והבוטח בה' חסד יסובבנו וזה כוונת הנאמר בהגדה "כל המרבה לספר ביציאת מצרים" היינו שהוא מרגיש את הישועות שה' עושה לו תמיד ואת הטובות והחסדים של השי"ת ככתוב בנשמת "הרי זה משובח" מביא האריז"ל "משובח שבחסדים" היינו שה' ממשיך לעשות איתו חסדים ומושיעו הלאה, ופסח הרי ראש לרגלים והוא החג של חסד לאברהם אהבת השם יתברך והשתוקקות ורצונות וכסופים ויורד אור על כל יהודי והחיות שמרגישים בפסח ובפרט בעריכת הסדר כל זה הוא התקרבות לשם יתברך ואח"כ מתחילים לספור ספירת העומר היינו שמסתלק האור שה' מאיר ביום ראשון של פסח באתערותא דלעילא ומתחילים לבד לרוץ אחרי האור בבחינת משכני אחריך נרוצה ומכינים את עצמם לקבלת התורה בחג השבועות שאז מקבלים את אותו האור של ליל פסח ועוד גבוה יותר וכעת זה כבר בכוחות עצמינו לא לחם חסד [נהמא דכסופא], כל זה ע"י הספירה שאנו מתייגעים בעצמינו אפילו שלא מרגישים חיות וזה קשה ועובר מה שעובר ואעפי"כ מחזיקים מעמד. 
קבלתי מכתבכם עם הכסף שה' יחיה אתכם תמיד ושתהיו תמיד שמחים רק שמחים. 
ידידכם) 
שמואל הורוויץ.

EN:
This is called hisbodidus — when a person seeks counsel how to save his soul and pours out his heart before Hashem. Then his soul is revealed to him — that is, he begins to hear the awakening of his soul, who is called the Daughter of the King, for "all Israel are the children of kings." And she arouses him and counsels him how he may merit to find his supreme holiness, for which he arrived here in the world. It emerges, then, that in any case — the person searches for her.

Segment 29
HE:
יח
ב"ה יום ה' פ' בהר בחוקותי כ"ב אייר תשט"ז פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי הנעלה המשתוקק וכוסף לעבודת השי"ת באמת ר' אברהם יאקבוויטש נ"י אשר זהו העיקר וזהו כל ענין הספירה שמשתוקקין ומתגעגעין עוד יום א' לקבלת התורה נאנטער א טאג ציא קבלת התורה, (קרובים יותר ביום לקבלת התורה) כאומר מתי מתי ונזכה לקדושת יום החמישים הקדוש זמן מתן תורתינו שאז נזכה להיות אדם כי עד אז אנחנו כמו בהמה וזהו עומר שעורים בחי' מאכל בהמה וזה בחי' אהי' בחי' תשובה "אהי'" אני רוצה להיות, אנא זמין למהוי אני מכין עצמי להיות אדם ע"י התורה הק' שמקבלין בשבועות שאז מקריבין חטה (בגימ' כב. כ"ב אותיות התורה) מאכל אדם, והתורה היא בכל זמן ובכל אדם וכל שנה נעשים התקונים בכלל (היינו אצל כלל ישראל) ובפרט (אצל כל אדם בפרט) שבימי הפסח הוא התעוררות מלמעלה על האדם לקרוא אותו לצאת מטומאותיו ולהתקרב להשי"ת בזה שמראין לו התנוצצות אלקות (כמו שמראין לתינוק דבר יקר ותיכף לוקחין ממנו כדי שישתוקק ויכסוף לזה) ואח"כ לוקחין ההתנוצצות מלמעלה והוא צריך בעצמו לחפש ולטרוח בהשתוקקות שלו להתנוצצות הקדושה שזהו ענין הספירה שסופר הספירה בפיו שיזכור שהימים ספורים וכל יום הוא חשבון גדול שיש לו בזה העולם מה לעשות ולעבוד בו השי"ת העיקר בכיסופיו והשתוקקותיו להתקרב להשי"ת שזהו העיקר אבל אין להספיק א"ע בזה לבד, וגם צריך שידבר השתוקקותיו וכיסופיו בפיו ממש שזהו ענין ההתבודדות לכסוף להשי"ת ולדבר הכיסופין בפה מלא וזהו ענין הספירה בפה מלא שמצטער ומתגעגע ומשתוקק מאד להטהר ולהתקדש כאשה המטהרת וסופרת ז' נקיים, וכמו שאנו מבקשים בהרבש"ע שאומרים אחר ספירה לספור וכו' כדי לטהרינו מקליפותינו ומטומאותינו וכו' כדי שיטהרו נפשות עמך ישראל מזוהמתם וכו' ובזכות ספירת העומר וכו' ואטהר ואתקדש וכו' לתקן נר"נ מכל סיג ופגם לטהרינו ולקדשינו בקדושתך העליונה שזהו קדושת התורה הק' שהעיקר הוא תורה שבנסתר שזכו לזה הצדיקים האמיתים בחי' משה כמו רשב"י ע"ה ורבינו הק' ושאר צדיקים האמיתים יחידי הדורות ואנחנו צריכים להתקשר בהם באהבה והתקשרות וכסופין והשתוקקות לקדושתם הנוראה והכל ע"י הכסופין והשתוקקותינו ודיבור בפה בהתבודדות ובקשה להשי"ת ובזה בעצמו נתקדש ונטהר ומקבל ע"ע מרחוק מקדושתם העליונה עליו כל א' כפי מדרגתו וכפי כיסופיו והשתוקקותיו וכפי התערותא דלתתא שלו וכפי התחזקותו מבלי ליפול בדעתו שרואה שעובר עליו ימים ושנים ומשתוקק ומתגעגע ועדיין הוא רחוק כמו שהוא רחוק ורוב העולם שרחוקים מהשי"ת הוא רק מזה מהנפילה בדעתו, כי הכל חפצים ליראה את שמך, אבל אין להם כח ההמתנה להמתין ולחכות ימים ושנים עד שיזכה לזה, אבל מי שהולך בדרך זה להשתוקק ולכסוף כל ימיו בבחי' ספירה מתי אזכה לקדושתי הראוי לי ומתבייש בזה שהוא רחוק עדיין ואינו מניח מקומו ומצפה ומשתוקק, ובין כך עוזר השי"ת מעט שחוטפין איזה קדושה והתנוצצות בחי' שבועות קבלת התורה כפי מדרגתו ואח"כ כוסף ומשתוקק הלאה וכן עד יומו האחרון סוף כל סוף יזכה לאחרית טוב לנצח אכי"ר וזה בחי' אם בחוקתי תלכו פירוש רש"י על מנת שתהיו עמלים בתורה היינו לילך עם התורה ללמוד תורה ובפרט תורת הצדיק האמת שהוא נסתר, התורה שלעתיד, ולילך עמה להתשוקק לקיימה ולבקש ע"ז בהתבודדות ותפלה, ולעשות כל העבודות עמה הן העבודות שבקדושה והן העבודות שבחול הן אכילה ושתיה וכו' הכל יהא רק עפ"י התורה הזאת (וזהו כל ענין התורה הראשונה שאנחנו מדפיסים עם הפירושים שזהו בחי' תורה בעיון) עי"ז ונתתי גשמיכם בעיתם וכו' וכ' היינו נזכה לכל הברכות והיעודים הן בעוה"ז והן בעוה"ב אכי"ר. קבלתי מכתבכם וגם עם הכסף 40 דולר על הספר אבל 10 שנשארתם חייב על הספר לא קבלתי עדיין, ובעזהי"ת אדפיס מזה גליון מלבד שני גליונות שלי שנשארתי חייב, וב"ה הספר עשה קצת רושם שנפקדו כמה וכמה עקרות ישנות כמו שמביא רבינו ז"ל בס' המדות "אות ספר" סי' ז' שע"י ס' גדול שיוצא לעולם נפקדין עקרות ע"ש, שבועות העיקר דאס אוף זיין דיא נאכט (שבועות העיקר להיות ערים בלילה) ולומר הליל שבועות שאומרים בשמחה כמו על חתונה כמובא בזוהר שאומרים אז ולקבל היו"ט קודש נורא הזה בשמחה והשתוקקות וקבלה בלב לקיים התורה ולעמול בה כפי היכולת. 
ידידו מאחלו כט"ס 
שמואל הורוויץ

EN:
The learning, the prayer, the performance of mitzvos, and everything a person does for Hashem — and even material affairs, when they are done so that he may be a proper Jew and are conducted according to Torah, in kosher fashion, in holiness and purity — that too is called searching for her. And in truth, in everything a person does — whether in matters of holiness or in secular affairs — one must search within each thing: "How can I, through this, draw yet closer to Hashem?" This is the meaning of the L'sheim Yichud that one recites before each thing. And especially: the longings, and the will, and the yearning — these are the soul of the matter; and the actual deed is the body. In any case — when he searches for her, she too searches for him — and the soul draws close to the person and teaches him counsel how he may merit.

Segment 30
HE:
יט
יום ד' פרשת שופטים ח' אלול תשט"ז פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס וכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה וכט"ס אל מע"כ ידידי יקירי נפשי ולבי האברך המשתוקק לעבודת השי"ת באמת ובתמים וכו' כש"ת כמה"ר ... נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת לנכון קבלתי מכתביו והכסף, ומה שכבודו כותב מכתב שבפ' עקב כי מצטער על שאינו יכול לנסוע לאה"ק שנה זו וע"כ נופל בעצלות ועצבות בעבודת השי"ת בוודאי אינו כדאי ואינו ראוי ככה כמו שכתב רבינו ז"ל בהמעשה של הבנים שנחלפו שהבן מלך נפל מחמת שעברו עליו היסורים וחליפות ותמורות אבל אח"כ נתיישב בדעתו אם כך ראוי לו להתנהג והתחרט על שנפל, און אזוי אויך אדרבא אז מען זייעט אז עס גייט איבער דיא מניעות דארף מען ניט ח"ו זיין מבעט ביסורין ח"ו מען דארף וויסען אז אלדז איז לטובה ובצר הרחבת לי ב"ה עס איז דא אסאך ערגערס פין מיר, אזוי דארף מען זיך יעציר טראכטין אין דאנקען השי"ת פאר דעם וואס מען זעהט אזוי אויס און בענקין אוף בעסירס אין בייטען אוף וואטיר און גלייבען אז אלעס איז לטובה אז איהר האט נאך ניט זוכה גווען ציא זיין דאס יאהר אין אה"ק דארפט איהר נאך אסאך ביינקען צוא מאכען כלים מקבל זיין אור הקדושה וויא דיא וועלט זאגט אביין וואס מער עס קאכט זיך גישמאקער איז ער, וואס דער מענטש האט מער מניעות און עס גדוערט ער זאל קומען צוא זיינע ביינקיכץ, דער נאך אז השי"ת העלפט איהם איז דאס גישמאקער און זיסער דאס וואס קומט אן שווער איז געשמאק און זיס אזו דארפט איר זיך שטארקען און מחיה מיט דעם וואס איהר ביינקט צוא א"י און בייטען השי"ת אז דאס יאהר וואס קומט זאלט איהר זוכה זיין ציא קומען קיין א"י וויא דער רבי בריינגט אין די ערשטע מעשה "דיין עובדא זאל זיין ביינקען און וועלין און האפין" און מקיים זיין דיא תורה פין כוונת אלול "קרא את יהושע סי' ו' בלקוטי מוהר"ן ז"ל וואס דער רבי בריינגט עיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק דאס הייסט בזיונו וואס איהר האט צער און בזיון וואס איהר האט נאך ניט אוס גפירט אייעהר ווינטש צוא זיין אין א"י זאלט איהר דאס מקבל זיין באהבה ולכפרת עון ולמעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום קען מען דאס זאגין אויך אויף דעם וואס דער מענטש וואלט געוואלט זאל איהם גיין נאר גוט און זאל אוס פירען תיכף אלע זיינע גוטע רצונות דאס הייסט כבוד עצמו (עצמו מיינט מען זיין נשמה ניט דעם גוף וויא דער רבי ז"ל בריינגט אין דער תורה כב' חותם בתוך חותם אז די נשמה הייסט עצם, אבער פון דעסט וועגין לכבוד המקום דארף מען ממעט זיין אפילו בכבוד עצמו נשמתו כדי להרבות כבוד המקום היינו אז מען קען דינען השי"ת כרצונו און אוס פירען אלע רצונות אין יודשקייט אין עס גייט איהם כסדר הייסט דאך דאס כבוד נשמתו כבוד עצמו אבער אז השי"ת טיט דאס ניט דעם מענטש און עס גייט איהם ניט און ער האט מניעות הייסט דאס ממעט בכבוד עצמו ונשמתו אבער דאס איז כבוד המקום ווארין אז השי"ת וויל אזוי און פירט אזוי איז דאך כבוד המקום אזוי, דארף מען זיין צוא פרידען אזוי און ניט אראפ פאלען אדרבא זיך נאך שטארקען אין כסופין ורצונות אין ניט מהרהר זיין נאך השי"ת ווארין דער איז דער עיקר כבוד המקום זיין מקורב צוא השי"ת הן ברצוא והן בשוב הן בטיבו והן בעקו ח"ו ווארין אנדערש אז דער מענטש איז ניט מרוצה מקורב זיין צוא השי"ת (או צום צדיק איז אויך דאס אייגנע) ויא אזו עס ועט זיך איהם פירען צוא ער וועט זוכה זיין דיא גרעסטע מדרגות צוא אפילו ח"ו ח"ו ער וועט חלילה ליגען אין שאול תחתיות ממש ח"ו וועט ער אויך ניט זיך מרחק זיין פון השי"ת אין ארפ פאלען פון זיינע כסופין און עבודה הייסט דאס ניט קיין התקרבות און קיין תשובה וויא דער רבי בריינגט דארט אז מען דארף זיין בקי ברצוא אם אסק שמים שם אתה אפילו מען איז זוכה צוא דיא גרעסטע מדריגות זאל מען וויסען אז עס הייבט זיך נאך גארניט אן אין מען זאל גיין נאך העכיר אין ניט גרוס האלטין זיך ווארין מען איז נאך באמת זייער ווייט כי אם תצדק מה תפעל לו און ווער קען זאגין אז ער דינט השי"ת אפילו שרפים ואופנים וכ' און פארקערט אז טאמר עס גייט דעם מענטש ניט אין עבודת השי"ת וויא ער וויל זאל ער ניט ארפ פאלען אין זאל זיך מחזק זיין מיט וואס ער קען און ביינקען צוא השי"ת און מקיים זיין ואציעה שאול הנך האט איז השי"ת, ממש לייבען איהם און איז איהם מחזק ווארין ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חומר והיא תהלתך און אז דער מענטש איז דאס מקיים דענצמאלט איז כבוד השי"ת בשלימות וימין ה' פשוטה לקבל תשובתו, און דאס הייסט א מקורב ווארין סוף כל סוף וועט ער קומען צוא זיין גדולה ווארין ער האט א כח הַמְתָנָה צוא וורטען כי הבא לטהר מסייעין לו אומרין לו המתן כתר לי זעיר ואחוך (ע"ש בתורה קרא את יהושע הנ"ל) ווארין דאס ווארטען איז א גרוסע טובה ער נעמט ארוס די ניצוצות הקדושה אין ער מאכט גרוסע כלים און ער פארדינט זייער אסאך מיט דיא ביינקעכץ זיינע מער וויא עס וואלט איהם גגנגען כסדר ווארין בא השי"ת איז חשובער אביסלע דורך מניעות איידער אסאך אן מניעות, השי"ת זאל אייך העלפין איהר זאלט קומען צוא אייעהר זאך בשלימות מתוך הרחבה אכי"ר, און וויגען דיא ווייב מיז מען מוותר זיין און ניט מקיים זיין דער יצה"רס מצוה ואס ער איז מתלבש במצוה ח"ו מאכין פירוד לבבות נאר איהר דארפט איהר מכבד זיין און דן זיין לכף זכות און בייטען השי"ת אז זיא זאל אייך פאלגען מיט גוטען מזל טוב פאר אייער נחמן זאל זיין גיזונד אין זאל זיין וויא עס פאסט פאר דעם נאמען אין איהר זאלט האבען גרוס נחת צוא זאמען מיט אייער ווייב אין אלע קינדער אמן. 
ר"ה גייט דער עיקר שמחה אין האפען אין טראכטען אז עס וועט זיין גוט שנה טובה ומתוקה. 
(וכמו כו אדרבה שרואים שעובר מניעות, אינו צריך להיות מבעט ביסורין ח"ו, צריך לדעת שהכל לטובה ו"בצר הרחבת לי", ב"ה יש הרבה דברים יותר גרועים ממני, ככה צריך עכשיו לחשוב ולהודות להשי"ת על זה שאני נראה ככה ולהתגעגע ליותר טוב ולבקש על להבא, ולהאמין שהכל לטובה זה שעוד לא זכיתם להיות השנה בארץ ישראל צריכים עוד הרבה להתגעגע ולעשות כלים לקבל אור הקדושה כמו שהעולם אומרים, שעצם כמה שהוא יותר מתבשל הוא יותר טעים, מה שהאדם יש לו יותר מניעות ואורך זמן עד שמגיע אל חשקו, אח"כ כשהשי"ת עוזר לו זה יותר נעים ומתוק, מה שמגיע קשה זה נעים ומתוק, ככה אתם צריכים להתחזק ולהחיות את עצמכם בזה שאתם מתגעגעים לא"י ולבקש מה' שבשנה הבאה תזכו לבוא לא"י כמו שרבנו מביא בסיפור הראשון "פעולתך תהי'ה געגועים ורצונות ותקווה" ותקיים את התורה של כוונת אלול "קרא את יהושע" סימן ו' בליקוטי מוהר"ן ז"ל שרבנו מביא שעיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק, זה נקרא בזיונו שיש לכם צער ובזיון שעוד לא הצלחתם למלא את שאיפתכם להיות בא"י תקבלו זאת באהבה ולכפרת עוון, ולמעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום אפשר לומר זאת גם על האדם שהי' רוצה שילך לו רק טוב ולמלאות כל הרצונות הטובות זה נקרא כבוד עצמו (עצמו נקרא הנשמה לא הגוף כמו שרבנו ז"ל מביא בתורה כ"ב "חותם בתוך חותם" שהנשמה נקרא עצם, אבל בכל זאת לכבוד המקום צריך למעט אפילו בכבוד עצמו — נשמתו, כדי להרבות כבוד המקום, היינו כשאפשר לעבוד הש"י ולמלאות כל הרצונות ביהדות זה נקרא כבוד נשמתו — כבוד עצמו, אבל אם השם אינו עושה זאת לאדם ולא הולך לו ויש לו מניעות זה נקרא ממעט בכבוד עצמו ונשמתו אבל זה כבוד המקום שהשי"ת רוצה כך ומנהיג כך הרי כבוד המקום כך וצריך להיות מרוצה ולא ליפול, אדרבא רק להתחזק בכיסופין ורצונות ולא להרהר אחר השי"ת, שעיקר כבוד המקום להיות מקורב אצל השי"ת הן ברצוא והן בשוב הן בטיבו והם בעקו ח"ו, משום שאם האדם לא מרוצה להיות מקורב להשי"ת (וכן לצדיק שזה גם כן אותו דבר) בכל מצב, בין אם יזכה למדרגות גדולות ובין אם לאו, או אפילו אם ח"ו ח"ו חלילה שיהי' מונח בשאול תחתיות ממש, שגם אז לא יתרחק מהשי"ת ולא יפול מכיסופיו ועבודתו, אם אינו מרוצה לזה זה לא נקרא התקרבות ולא נקרא תשובה, כמו שרבנו מביא שם שצריך להיות בקי ברצוא בקי בשוב "אם אסק שמים שם אתה" אפילו שזוכים למדרגה היותר גדולה שידעו שזה עוד לא מתחיל בכלל, וצריך לעלות יותר ולא להתגאות משום שבאמת עוד רחוקים מאוד כי "אם תצדק מה תפעל לו" ומי יכול לומר שהוא עובד השי"ת אפילו שרפים ואופנים וכו'. וכן להיפך, כשלא הולך לאדם בעבודת השם כרצונו, שלא יפול, ויתחזק במה שאפשר ולהשתוקק להשי"ת ולקיים "ואציעה שאול הנך" הנה השי"ת ניצב ממש לידו ומחזקו "ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חומר והיא תהלתך" ואם האדם מקיים זאת אז כבוד השי"ת בשלימות וימין ה' פשוטה לקבל תשובתו וזה נקרא מקורב לרבנו משום סוף כל סוף יבוא לגדלותו משום שיש לו כח הַמְתָנָה לחכות, כי הבא לטהר מסייעין לו, אומרים לו המתן, כתר לי זעיר ואחוך (ע"ש בתורה קרא את יהושע הנ"ל), משום שההמתנה היא טובה גדולה, שבכך הוא מוציא את ניצוצות הקדושה ועושה כלים גדולים, ומרויח הרבה מאד בזה שהוא משתוקק, יותר ממה שהי' מרויח אם היה הולך לו כסדר משום שאצל השי"ת חשוב יותר קצת עם מניעות מאשר הרבה בלי מניעות. השי"ת יעזרכם שתבואו אל הדבר והענין שלכם בשלמות מתוך הרחבה אכי"ר. 
ובענין האשה, חייבים לוותר ולא לקיים מצות היצה"ר שמתלבש במצוה לעשות פירוד לבבות רק אתם צריכים לכבד אותה ולדון אותה לכף זכות ולבקש מהשי"ת שגם תשמע לכם ותציית בטוב. מזל טוב לנחמן שלכם שיהי' בריא, ויהי' כמו שמתאים לשמו ושיהא לכם הרבה נחת יחד אם אשתך וכל הילדים. אמן. 
מגיע ר"ה העיקר שמחה ותקוה ולחשוב שיהי' טוב שנה טובה ומתוקה.) 
שמואל הורוויץ

EN:
A statement is brought in the First Story of Sipuray Maasiyos — that she said to him: "You cannot take me out except by longing to take me out — you must choose yourself a place, and the entire year you shall long and want and hope to take me out." The meaning: to practice hisbodidus every day, the essence of which is the longings, and to speak those longings before Hashem. "And whenever you have time" — that is, even in the midst of all one's affairs, whenever one recalls — "let your only [longing] be to take me out." "And on the last day of the year" — meaning Erev Rosh Hashana — "you shall not sleep" — for the essence is Erev Rosh Hashana and Rosh Hashana: to be with the people of our fellowship, and to do teshuvah.

Segment 31
HE:
כ
ב"ה יום ערב חנוכה תשי"ז פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובינו ידידינו הנעלה וותיק וחסיד המשתוקק לעבודה"ש ולהפיץ חסידות ברסלב בכל העולם שכולם יבואו לתכלית האמיתי והנצחי כש"ת כמה"ר אברהם יאקובוויץ נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת קבלתי כסדר מכתביו וכסף כסדרן והנה מה שכבודו חושק וכוסף שאבוא אצליכם כדי לקרב נפשות להשי"ת ולהפיץ חסידות ברסלב בעולם אמת אני משתוקק מאוד לזה לקרב נפשות להשי"ת אבל זה דבר שא"א אצלי לבוא אצלכם מפני חליי וחולשת גופי שאני סובל ל"ע חולי וחולשת הגוף ובוודאי לא אסתכן ח"ו לנסוע לחוץ לארץ אשר מובא בספרים שיותר כדאי למות בא"י מלחיות בחוץ לארץ ובפרט שאני ואבותי ילידי ארץ ישראל וסבלנו פה רעב ומלחמות וצרות ח"ו ואעפי"כ לא עלה בדעתי שום פעם לנסוע לחוץ לארץ ובפרט מה שכבודו כותב לי אולי זה רמזים מהשי"ת מסכנת מלחמה בא"י ח"ו כדי לנסוע להפיץ דעת רבינו הס מלהזכיר ח"ו כבר כתוב בתוך עמי אני יושבת "וואס וועט זיין מיט אלע יודען וועט זיין מיט מיר אויך" (מה שיהי' עם כל עם ישראל יהי' גם איתי) ואדרבא חוץ לארץ מסוכן תמיד מא"י כרואין בעינים ממש שהשי"ת הפקיר כמה מקומות התורה וקדושות בחו"ל כמו פולין ורוסיה ורומניה ושאר הארצות שנחרבו רח"ל אבל בא"י היה נסים גדולים כמה וכמה פעמים וכמו שמביא רבינו ז"ל בסי' ז' לקוטי מוהר"ן וכו' א"י למעלה מהטבע מקום הנסים מקום התפלה ואין שם דרך הטבע ורואין זה בחוש שהאמת ככה ואדרבא מוטל עליכם ועל כל אנשי חוץ לארץ לבקש רחמים על א"י וכמו שכתוב בגמרא תענית שאם ח"ו יש גזירה בא"י מוטל על כל העולם להתענות ולבקש רחמים שאם הגבירה לוקה ח"ו השפחה צריך שתפחוד ורבינו ז"ל מביא שמי שנותן כסף לא"י נעשה הבל פיו של תינוקות של רבן ומגין על כל העולם שלא תלקה ח"ו מכ"ש אנשי א"י בעצמם שיכולים להגן על כל העולם וכן מביא רבינו ז"ל שמי שנותן כסף לא"י עי"ז מעותיו נתקיימות בידו וכן מביא רבינו ז"ל בס' המדות שהאדם צריך שיהא נכסף לטוב הכללי אעפ"י שלו בעצמו יגיע היזק ע"כ כבודו צריך לעשות תשובה על זה ולבקש כל יום מאת השי"ת שיהיה בכל העולם כולו שקט ושלוה לישראל ומכ"ש וכ"ש בא"י שכתוב והיה עיני ולבי שם כל הימים וכל העולם כולו יש לו קיום רק בזכות א"י וכבודו ישתוקק לבא לא"י כמו שמשתוקק תמיד ע"ז וכן ישתוקק לקדושת רבינו ז"ל ושיקוים מאמר רבינו ז"ל יפוצו מעיינותיך חוצה ספרי רבינו ז"ל ויהיה נעשה ישיבות וקיבוצים שילמדו ספרי רבינו ז"ל ויעשו מתורה תפילה לבקש השי"ת לקיים מה שילמדו ולקיים אם בחקותי תלכו לילך עמם הן עבודת השי"ת תורה ותפלה וגמ"ח וצדקה וכל המצות יהיו באהבה ויראה והתלהבות ודביקות הראוי לכל א' כפי מדרגתו שישיגו עפ"י מאמרי רבינו ז"ל והן אפי' העשיות הגשמיים כמו אכילה ושתיה ושינה ומשא ומתן ומלאכה הכל יהיה עפ"י התורה ועפ"י דרכי רבינו ז"ל בשביל התכלית הנצחי למצוא רמזים לטובה בכל דבר להתקרב להשי"ת עי"ז שזהו עיקר התכלית וזהו עיקר בנין הדעת בנין הבית המקדש שהוא הדעת של כל אחד כי המוח והדעת של כל א' הוא הבית המקדש שלו וזהו ענין חנוכה חנוכת הבית המקדש שמחנכין הדעת שמחנכין א"ע לעבודת השם לתורה ותפלה בהתלהבות ושמחה ותודה והודאה להשי"ת ולהמשיך א"ע להרמזים שיש בים החכמה מה שהשי"ת נותן ע"י הצדיק האמת רמזים להאדם בכל מיני חושך ואפילה עד שא"א אפילו לומר לו בפה חזק א"ע עושה בידים רמזים אחי חזק ואל תתייאש ח"ו כי רחמי השי"ת מרובים וזה הי' ענין מלחמת עמלק של משה רבינו ע"ה שהגביה ידיו שישראל יתחזקו ואל יתיאשו ח"ו מלהרבות רחמים ותפלה וכן הוא בכלליות בכל דור ודור שהצדיק האמת מראה לכל א' שלא יתייאש ח"ו מרחמי השי"ת איך שהוא כי בוודאי השי"ת לא יזניחו כי היצר הרע רוצה תמיד להרע לכל א' ולהפילו במחשבתו שאינו חשוב אצל השי"ת והשי"ת אין לו נחת ממנו ועוד מחשבות כאלו אבל האדם צריך להביט על הדברים הטובים שהשי"ת שולח במחשבתו כי אעפי"כ שם יהודי נקרא עליו אשר זה יקר וחשוב מכל המצות שבעולם ואין שום דבר שיוכל להחשיך האור הזה השקול כנגד הכל כי אם ח"ו מפיל מעצמו שם יהודי אזי אפי' יעשה מה שיעשה צדקות ועבודות עד לשמים אינו מגיע לזה העבודה ששם יהודי יקרא אליו וכן כ"ז ששם יהודי נקרא עליו השי"ת מתפאר עמו בכל יום ואומר עליו ישראל אשר בך אתפאר וכל ניתוק מרע וכל נקודה טובה שאיש הישראלי עושה השי"ת מתפאר בזה כמו שאב רחמן מתפאר במעשה בנו יחידו החביב עליו מכל שהכל אצלו חכמות וחשיבות ובזה יקיים האדם תמיד מודה לשעבר להודות ולהלל תמיד להשי"ת על שבראנו לכבודו וכל א' מישראל אפי' פושעי ישראל מלאים מצות כרמון ולבקש על להבא שיתקרב להשי"ת באמת כראוי לאיש ישראלי שבשרשו קדוש מכל המלאכים אורייתא וישראל וקוב"ה כולא חד וכל א' מישראל יש לו חלק אלקי ממש ובוודאי כל חטא ואפי' רק גשמיות שמגושם הוא אצלו מר ורע מכל הרעות שבעולם ולהתחרט על העבר מה שעשה שלא כרצון השי"ת ולתוודות לפניו ולבקש על להבא ולהודות להשי"ת על חלקו והמצות שזוכה לעשות.

EN:
It emerges: one must fulfill the general guiding principles that our master declared — which every person is obligated to fulfill: To learn Shulchan Aruch every day — to know the laws, how to conduct oneself — this is the essence of Torah. To practice hisbodidus every day — to settle the mind and pour out the heart before Hashem; to feel regret for what requires regret; to confess verbally before Hashem; and to request [and commit to improvement] for the future. Rosh Hashana — to be with the Rebbe's people [the Breslov community] — then ultimately we will arrive at what we must arrive at. Amen.

Segment 32
HE:
כא
ב"ה יום ער"ח אייר י"ד לספירה תשי"ז פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי אחי ידידי נפשי ולבבי המשתוקק לעבוה"ש באמת ובתמים וכו' כש"ת כמה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א ולכב"ב שי' וכל הנלוים אליו שיחיו ובפרט לחבירינו הנעלה מה"ר משה אהרן נ"י וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת לנכון הנני מקבל כל פעם מכתביו וכספיו מה מאד מחיה אותנו בזה השי"ת יחיה אתכם תמיד ותתברכו בכל הברכות הכתובות בתורה אכי"ר, את כבודו הסליחה על מניעת מכתבי אליו כי הנני טרוד מאד בהשגחת על הדפסת ס' "עדן ציון" מאבי מורי נ"י המיוסד על מקומות הקדושים בא"י ואני הוספתי לזה ס' "יחוס הגדולים" יחוס (ומעט עניני וגדולת) הגדולים והצדיקים והם שייכים ליחוסינו אבל עשיתי עצמי בעל חוב גדול לזה על איזה מאות ל"י אצל המדפיס שאצטרך לשלם, אבל הוא ס' יקר מאד מלוקט ומקובץ ממאות ספרי יחוס יקרי המציאות וכתבי יד וכו' ובקרוב בעזהי"ת יוגמר לגמרי ואקוה שכבודו ועוד הרבה אנשים יחיו עצמן באלו הספרים היקרים מאד ובהזהי"ת אשלח גם לכבודו ואולי יכול להראם גם לאנשים אחרים שיפוצו אצל ישראל המשתוקקים לקדושת א"י ומקומות הקדושים וגדולת וצדקת הצדיקים זכותם יגן עלינו, ובראשונה הספר של אבא מוכרח להחזיר לו הכסף כי לוה על זה יותר משני אלפים ל"י להדפסה וכריכה והדפיס מספר מצומצם רק ת"ק ספרים וגם על ההוספה שלי "יחוס הגדולים" לויתי אצל המדפיס ומוכרח אני בראש וראשונה לשלם לו החוב ולקיים פריעת שכר שכיר וגם התיישבתי להדפיס איזה גליונות להספר שלנו "יעלת חן" על תורה א' מלקוטי מוהר"ן ולגמור לאיזה ענין ולכרכו פשוט (כדי שיוכלו אח"כ לכרכו ביחד עם השאר השייך לזה כשיעזור לנו השי"ת להדפיס) ולעשותו חלק א' ולהפיצו בישראל, כי זה כבר איזה שנים שמונח בקרן זוית הנדפס ואינני רואה עצה לגמור יותר לעת עתה, וע"כ כשנפיץ זאת בישראל ראשית יחיה הרבה אנשים ולא יהי' לריק יגיענו, ושנית אולי יעזור השי"ת שנוכל להמשיך מזה (מהכנסות המכירה אחר שילום החובות ע"ז) הלאה לדפיס השאר, ובין כך אני מצפה שכבודו יחיה א"ע ועוד כמה אנשים בספרים קדושים האלו שיקבל בקרוב. 
ובענין הקשיות של כבודו, אינני מוכן מטרדתי כנ"ל ואעפ"כ פטור בלא כלום אי אפשר, הענין הוא כך האמת הוא שהי' הרבה צדיקים גדולים וקדושתם תמיד בכל דור ודור הנגלים והנסתרים וצריך להאמין בהם וקדושתם ובסיפורי גדולות שלהם (וכאשר יראה כבודו בס' יחוס הגדולים שלי השבח מהצדיקים זי"ע) אבל יחידי הדורות בחי' נשמת משה שעליהן נאמר רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה היו מרע"ה ורשב"י זיע"א והאריז"ל והבעש"ט ז"ל ורבינו ז"ל שאמר שממנו עד משיח לא יהי' חדשות שמהם צריכים כל ישראל וכל העולמות לקבל תיקונם בשלימות והם כוללים כל נפשות ונשמות ישראל וכמובא בזוהר שאעפ"י שהיו צדיקים נוראים אהרן ובצלאל וכו' ואעפי"כ הכרחו לבוא למשה ויביאו המשכן אל משה ויקם משה את המשכן שיודע לעשות היחוד קב"ה ושכינתי' שייפי בשייפי וע"כ בוודאי אני צריך להאמין בכל צדיקים שבכל הדורות ויהיו יקרים בעינינו ולהשתמש בזכותם ולהזכיר שמותם שזה ענין אמירת שמות הצדיקם לעורר קדושתם עלינו אבל לידע שעיקר חיותינו ושרשינו הם הצדיקים הנ"ל ובפרט לנו העיקר הוא רבינו ז"ל שהוא קרוב לדורותינו והאש שלו תוקד עד ביאת משיח וכל חיות העולם תלוי בו דייקא ואפי' שאינם יודעים ממנו (ואפי' המתנגדים עליו) מקבלים חיותם ממנו בהעלם, ובוודאי הוא פגם להתקרב לאיזה איש אחר (ובפרט שכעת ההסתרה הוא גדול כ"כ שאיננו יודעים מהצדיקים שבדור הזה והם נעלמים מעינינו, כי אין לשטות א"ע שהמפורסמים הם צדיקים אמיתים כי אעפ"י שיש הרבה כשרים בישראל אבל צדיק הוא ענין אחר לגמרי ובפרט להנהיג נפשות צריך לידע שורשן וקלקולם ותיקונם וכו') באמת אני צריך להאמין בהטוב שיש בכל איש ולדונו לכף זכות ולמצוא טוב אפי' בהגרוע שבגרועים שאין גרוע ממנו, אבל להתקרב ובפרט לקבל מרותו ולהסמיכו לרבי אפי' קצת דקצת כגון לאכול שירים או לישב על שולחנו או לשמוע חדושיו בוודאי הוא קלקול באמונת והתקשרות והתקרבות להרבי שלנו ובוודאי אינני מחויב לתקן העולם לרצות לכוף שום איש אחר אפי' בדברי פיתוי ורצוי לאיזה איש (שבעולם) שיתרחק מהם, כי כל זמן (שאין בו) הדעת בעצמו להבדיל בין שבת ליו"ט ובין שבת לחול לא יועיל לו הריצוי והפתוי אדרבא יזיק לו עד שיהי' מתנגד ואז אפי' מה שהי' יכול להרויח איזה דבר טוב מלימוד ספרי רבינו יפסיד זאת כי לא ירצה לקבל כלל, וגם כל זמן שאין יודעים האמת מוכרח להתקרב לכל מי שאני חושב שיקרבני להשי"ת כמובא בדברי רבינו ז"ל ומורנ"ת ז"ל ובנחת השלחן שמי שהוא במדבר ואיננו יודע אימתי הוא שבת (הצדיק האמת בחי' שבת) יעשה לעצמו איזה יום שהוא לשבת עד שיעזרנו השי"ת שיגיע לישוב וידע איזה יום הוא שבת, אבל ב"ה שאנחנו יודעים מתי שבת (מיהו הצדיק האמת) אנחנו צריכים לכבד השבת ולקשר כל ששת ימי החול לקדושת שבת, ומה שאחר הבעש"ט ז"ל נעשו תלמדיו רביים והנהיגו העולם בוודאי היו צדיקים גדולים ונוראים זי"ע והלכו בדרך רבם הבעש"ט ז"ל (כמו שאנחנו צריכים לילך עכשיו בדרך רבינו ז"ל בהתקשרות לרבינו ז"ל) וכל א' היו לו אנשים ששייכו לו ושיכול לתקנם אבל הכל בכח הבעש"ט ז"ל אבל מעת שנתגלה דרך רבינו ז"ל אין לנו דרך אחר אלא דרכו וענינו והוא נקרא הצדיק שבדור הזה וכל תיקונינו תלוי אך בו כי הוא כבר הכין רפואות למחלות שנתחדשו בדור הזה דייקא וע"כ אין רפואתינו אלא על ידו, בימי הספירה צריך לומר תהלים כי ע"י תהלים באין לתשובה ונכנסין במ"ט שערי תשובה וע"י הספירה שנזדככין מזוהמתינו ומטומאתינו עד שביום החמישים אנו זוכין לקבל התורה והשי"ת ישוב אלינו בשער החמישים שלו ונעורין בלילה העיקר וטובלין באשמורת במקוה של שער החמישים 
ידידם שמואל הורוויץ

EN:
Now, my dear good precious friend — the most important thing, more than all else, is to revive ourselves and be joyful — in the fact that we are Jews, and with the good points that one snatches, and with the longings — as the Rebbe זצ"ל said: "It is a great mitzvah to always be joyful."

Segment 33
HE:
כב
ב"ה יום ב' פ' מסעי פעה"ק ירושלים תובב"א תשי"ז 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי נפשי ולבבי הרה"ח המשתוקק לעבודת השי"ת וכו' כש"ת כמה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י וכב"ב שיחיו. 
נאך דעם גריסען אייך פין הארץ, פון אונזער גיזונד ב"ה, מיין פאטערס ספר "עדן ציון" אויף מקומות הקדושים פין א"י איז שוין פארטיג איך האף אייך ציא שיקין ,2 1 פאר אייך און 1 פאר ר' משה אהרן נ"י און די געלד זאלט איהר צריק שיקען ציא מיין פאטער אוף זיין אדרעס וואס שטייט אין צעטיל פון ספר, און מיין ספר "יחוס הגדולים" איז נאך ניט פארטיג איך האב גיליגען שיינע הונדערטער לירות אוף דעם השי"ת זאל מיר העלפין איך זאל קענין אפצאלין בנקל, און דריקען נאך הייליגע ספרים אכי"ר, איך דערהאלט כסדר אייעהרי בריף מיט דיא געלד, אין בריף פין פ' פינחס בייט איהר איך זאל אייך פאר ענפרין דיא קשיות וואס איהר האט מיר אמאל גשריבען אין אמתין, דאס ווארט קשיות איז ניט כדאי, ווארין קשיות האט געפרעגט נאר דער רשע אין מה נשתנה רח"ל ענפרט מען איהם הקהה את שיניו רח"ל ווארין עס פאלט איין דעם מענטשין קשיות דארף מען אסאך שרייעהן ציא השי"ת אוף דעם אליין וואס פאלט איין קשיות ווארין דאס אליין הייסט חורבן ביהמ"ק (דאס איז דער מוח פון מענטשין בחי' בהמ"ק) וואס איז א חיוב צוא קלאגין אלע נאכט חצות און בין המצרים אלע נאך האלבען טאג חאטשי האלבע שעה אין תשעה באב אוף דעם חורבן בהמ"ק בכלל אין בפרט אוף זיך אליין פאר וואס מען איז ווייט פון השי"ת און פין צדיק האמת ביז עס פאלט איין קשיות ח"ו ווארין עס דארף גאר ניט קשה זיין נאר האבין אמונה שלימה אין השי"ת און צדיק האמת און דער תורה הקדושה אז עס איז האלעס רעכט נאר מיין דעת איז ציא קליין ציא פאר שטיין ווייל איך בין ניט אזוי ריין אין הייליג און מען דארף גאר ניט ועלין זיך פאר ענפערין קשיות מיט קיין שכל (ווארין עס וועט ווערין אנדערע קשיות גרעסערע) נאר מיט אמונה אליין גלייבען ווייל איך בין ניט ריין פון עונות פאלט מיר איין קשיות, דארף איך שווייגען און ניט וועלין ענפרין זיך, וועלין דיא קשיות ממילא בטל ווערין, אין פאר ענפערין אנדערע מנטשין קשיות איז בוודאי השטות ווארין איך בין ניט מחויב ציא פאר זארגין דיא וועלט, מהיכי תיתי מקרב זיין נפשות צוא השי"ת איז זייער גוט, גיבען זייא ספרים און רעדין מיט זייא פין עבודת השי"ת און פין צדיק האמת, נאר אז יעניר פרעגט קשיות זאל ער זיך האלטען מיט זיינע קשיות ביז השי"ת וועט רחמנות האבין אוף איהם און עס וועט איהם ניט קשה זיין, און מרחק זיין יענים אוך ניט נאר וואס ער וויל זאל ער טואין, און וויפעל ער איז זיך מקרב איז אויך גוט אין איך האב גהאט זייער אסאך קשיות האב איך אזוי לאנג גיוויינט און גשריגען ציא השי"ת ביז עס איז מיר ב"ה גאר ניט קשה נאר אייעהרי שאלות (עס הייסט ניט קשיות ח"ו נאר שאלות וספיקות אזו וויא דער חכם מיטין תם ושאינו יודע לשאול) דארפען דארוף אויך דארוף קלאגין קינות כדי דער מוח זאל פארעכט ווערין און ווערין פין קינות תיקון זאל נתתקן ווערין דער תיקו וואס עס איז אספק אין מען ווייסט ניט דעם דין הלכה אין אזו אין עבודת השי"ת מען ווייסט ניט וויא ציא פירען זיך דער פאר קלאגט מען טאקי בין המצרים און ת"ב עס זאל נמשך ווערין דער דעת פין צדיק האמת בחי' משיח אין אז דער דעת איז בשלימות הייסט דאס אויך בנין בהמ"ק כל מי שיש בו דעת כאלו נבנה בהמ"ק בימיו ובכלל אוף דעם בהמ"ק בכלל איז א גרוסע זאך ציא זאגין חצות אין קלאגין בין המצרים ובפרט ת"ב (ניט חלילה ברוגז וקשיות ובטרוניה להשי"ת נאר מיט ביינקיכץ ציא השי"ת שיבנה בהמ"ק בכלל ובפרט) 
(לאחר ד"ש מן הלב, מבריאותינו ב"ה. ספרו של אבי "עדן ציון" על מקומות הקדושים בא"י כבר הושלם, אני מקוה לשלוח לכם שתיים, אחד לך, ואחד עבור ר' משה אהרן נ"י, והכסף תשלחו לכתובת של אבי כמודפס בספר וספרי "יחוס הגדולים" עוד לא מוכן ולויתי כמה מאות לירות על זה השי"ת יעזרני שאוכל לפרוע בניקל ולהדפיס עוד ספרים קדושים אכי"ר. אני מקבל כסדר מכתביכם עם הכסף, במכתב של פרשת "פנחס" אתם מבקשים שאתרץ לכם את הקושיות שכתבתם מכבר, באמת המלה "קושיות" זה לא כדאי משום שקושיות שאל רק הרשע במה נשתנה רח"ל, ועונים לו הקהה את שיניו רח"ל, משום שאם האדם עולים לו קושיות הוא צריך הרבה לצעוק להשי"ת ע"ז לבד שעולים קושיות שזה נקרא חורבן בית המקדש (שהמוח של האדם בחי' ביהמ"ק) שחיוב לבכות כל לילה בחצות ובין המצרים אחר חצי היום לפחות חצי שעה ובתשעה באב על חורבן ביהמ"ק בכלל ובפרט על עצמו למה רחוקים מהשי"ת ומהצדיק האמת עד שעולים קושיות ח"ו, משום שלא צריך להיות קשה בכלל רק להאמין באמונה שלימה בהשי"ת והצדיק האמת ובתורה הקדושה שהכל על נכון רק דעתי הוא קטן מדאי להבין משום שאני לא מספיק נקי וקדוש ולא צריך לרצות כלל לתרץ את הקשיות עם שכל (משום שאז יבואו קושיות יותר גדולות) רק באמונה לבד להאמין שאני לא נקי מעוונות לכן עולים לי קושיות צריך אני לשתוק ולא לרצות לתרץ לעצמי, ואז הקושיות יתבטלו ממילא, ולתרץ לאנשים אחרים קושיות שלהם זה בודאי שטות, שאני לא מחוייב לדאוג לכל העולם, מהיכי תיתי לקרב נפשות להשי"ת זה טוב מאד, לתת להם ספרים, לדבר אתם מעבודת השם ומהצדיק האמת, אבל אם ההוא מקשה קושיות שיחזיק אותם לעצמו עד שהשי"ת ירחם עליו ולא יהי' לו קשה, ולרחק את השני זה גם לא אלא רק שיעשה לו מה שהוא רוצה, וכמה שההוא מקרב את עצמו זה גם טוב. ולי הי' הרבה קושיות, וכל כך בכיתי וצעקתי להשי"ת עד שב"ה לא היה לי קשה יותר, רק השאלות שלכם (זה לא נקרא קושיות ח"ו רק שאלות וספיקות כמו החכם והתם ושאינו יודע לשאול) וגם ע"ז צריך לבכות קינות כדי שהמוח יתוקן ויתהפך מקינות לתיקון שיתוקן ה"תיקו" שזה הספק ולא יודעים מה ההלכה וככה בעבודת השם לא יודעים איך להתנהג, לכן בוכים בין המצרים ובתשעה באב שיומשך דעת הצדיק האמת בחי' משיח וכשהדעת בשלימות זה גם נקרא בנין ביהמ"ק כל מי שיש בו דעת כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו, ובכלל, על הבהמ"ק בכלל זה ענין גדול לומר חצות ולבכות בין המצרים ובפרט בת"ב (לא חלילה ברוגז וקושיות ובטרוני'ה להשי"ת רק געגועים להשי"ת שיבנה ביהמ"ק בכלל ובפרט). 
והאריז"ל מביא שנמשך על הנפש הארה גדולה בזה שמתאבל ובוכה כל יום בין המצרים אחר חצי היום חצי שעה, אעפי"כ אתרץ לכם הספיקות שלכם מעט בקיצור מה ששאלתם מדוע המגיד ז"ל הי' רבי אחר הבעש"ט ז"ל וכו' באמת מובא בספרים שהמגיד ז"ל אמר שזה עונש מפני שנסע פ"א חוה"מ (או עש"ק) וגם כל הרביסטווא הי' על דרך הבעש"ט ז"ל וכל תלמידי תלמידיהם היו כולם צדיקים וקדושים זכותם יגן עלינו הכל על דרך הבעש"ט הכל הוא דרך הבעש"ט ורק זכותו וכוחו וכל א' הלך בזה לפי תפיסתו וקדושתו, ובאמת ר' פנחס מקאריץ אמר שלא צריך רביסטווא רק להתוועד יחד ולדבר בעבודת ה' אבל עכ"פ האמת הוא שהיו כל תלמידי הבעש"ט והמגיד ותלמידיו ותלמידי תלמידיהם כולם צדיקים וקדושי עליונים זי"ע אבל אח"כ נתגלה לנו אור הצדיק האמת בעצמו הוא רבינו ז"ל אנחנו צריכים להתדבק רק אליו ולא לחפש מקומות אחרים כי הוא דרך חדש כמו רשב"י והאריז"ל והבעש"ט בעצמו וממנו כבר לא יהי' חדשות עד משיח בעצמו, וכמו שקשה למה הי' צריך לבוא רשב"י בעולם ולא הי' די במרע"ה שהי' כבר, ולמה הי' צריך לבוא האריז"ל וכו' כי כבר אמר רבינו ז"ל בחיי מהר"ן גדולת השגתו סי' נ"ט כי קודם שנמצא הצדיק האמת יכולין להתקרב להשי"ת (היינו בהדרכים שמקודם) וכשכבר נמצא הצדיק האמת אזי א"א להתקרב להשי"ת (בלתי דרכו ועצותיו) וכו', כי כבר נתחדש חליי הנפש כאלו עד שמוכרח לרפואותיו, ואין הנייר מספיק כעת לכתוב יותר ועוד חזון למועד להשיב לכם באריכות על שאלתכם וכן הנני מוכן ומזומן להשיב לכם תמיד על כל שאלותיכם בעבוה"ש ובהתקרבות לצדיק בעזהי"ת 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס 
שמואל הורוויץ

EN:
And as R' Nossan brings in Likutay Halachos on the Torah portion of the week: "And Pharaoh commanded the midwives… every son that is born…" — the yetzer hora entices those who teach Torah to Jewish souls [as the Sages say: whoever teaches his fellow's child Torah, it is as though he bore him] — to introduce sadness into them. Wherever there is some good point — called "son" — to trample it underfoot, to turn it into nothing — [saying:] it is full of ulterior motives, etc. And all the "daughter" — that which is called "the not-good things, the transgressions" — "let them live!" — make all of that great — so that through the power of sadness they remain in its grip always — for the primary [force] through which the yetzer hora strengthens itself is sadness.

Segment 34
HE:
כג
ב"ה יום ג' פרשת בשלח תשי"ח פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי הרה"ח המשתוקק לעבודת השי"ת באמת ותמים וכו' כש"ת כמהר"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת, לנכון קבלתי מכתביו עם הכסף כסדרן, ורב תודות לו השי"ת יחיה אתכם תמיד ותזכו לכל משאלותיכם לטובה אכי"ר, הנני טרוד כל הזמן בסידור ספרי "יחוס הגדולים" שהנני מאסף עדיין מספרי יקרי המציאות לבד משיעורי הקבועים בתורה ועבודת ה' וכו' וע"כ אינני יכול לכתוב לכבודו הרבה ובתמידות ואעפי"כ אין ביהמ"ד בלא חידוש, הנה כעת ימי השובבי"ם זמן מסוגל לתיקון הברית כמובא בכתבי האריז"ל ושאר ספירם הקדושים ועפ"י דבריהם הקדושים הסגולה להתענות, אבל בדורותינו החלושים, יש עצות אחרים במקום תענית כמו אמירת תהלים שנוהגין פה בירושלים עיה"ק קהלות הרבה לומר ג"פ תהלים בלי דיבור באמצע ועפ"י ספרי צדיקים ובפרט הצה"ק רבי ר' אלימלך מליזענסק זצ"ל זה חשוב כמו תענית משבת לשבת שזה נחשב להרבה תענתים כידוע וזה עושים עכ"פ פ"א בשנה בימי השובבי"ם וגם מובא בלק"מ ח"ב סי' ע"ג שתהלים מסוגל לתשובה ופותח כל שערי התשובה ולכן נוהגים בימי תשובה כמו ימי הספירה וימי אלול לומר תהלים ונדמה לי שבקצור לק"מ ע"ז מביא שבימי השובבי"ם נוהגין לומר תהלים וכן מביא בלק"ה, ובכלל מבאר רבינו ז"ל המאמר הזה על פ' שמות (שמתחילין השובבי"ם) ע"ש וגם שמעתי מאנ"ש שמורינו ר' נתן זצ"ל הי' לו כל יום שיעור לומר תהלים, ובשובבי"ם הי' לו שיעור שני פעמים ביום לומר תהלים והשבוע הזה פ' בשלח והשבת שירה הוא מהזמנים שרבינו ז"ל אמר תורה היינו שנסע לאנ"ש באוקריינא ואמר תורה (וכמו שמובא הרבה תורות בלק"מ שנאמרו בשבת שירה כמו התורה ט' תהומות והתורה ל"ח מרכבות פרעה וכו') כי רבינו ז"ל הי' לו קביעות ששה פעמים בשנה לומר תורה היינו שבועות ור"ה ושבת חנוכה נסעו כל החסידים לרבינו ז"ל לשמוע תורה ושבת שירה ושבת נחמו ועוד איזה שבת בשנה הי' רבינו ז"ל בדרך אצל אנ"ש ואמר להם תורה כמובא בחיי מוהר"ן ע"ש והשבוע הבא הוא חמשה עשר בשבט ר"ה לאילנות כי האדם עץ השדה והוא יו"ט שאין אומרים תחנון ובזה היום נולד מורינו ר' נתן ז"ל (כמובא בימי מהרנ"ת ח"ב) שהי' ראש לכנס"י (ורבינו ז"ל הי' הולדתו בר"ח ניסן (בשבת) שהוא ר"ה למלכים ולרגלים) וחודש שבט מזלו דלי הי' דולה ומשק מתורת רבו לכל העולם כולו וחמשה עשר בשבט הוא התחלת יו"ט של השנה (כי חנוכה הוא עדיין הגמר של ר"ה וימים נוראים, אבל התחלת הארה ויו"ט של השנה הוא חמשה עשר כמובא בחיי מוהר"ן סיפורים חדשים ס' ט' שרבינו ז"ל (אמר) שבאלו הימים אינו כמו קודם אלא הוא בריה חדשה ר"ה וכ' ומקודם לו חמשה עשר וכ', היינו שהתחלת הארת ויו"ט של השנה מתחיל מחמשה עשר (שהוא כבר הכנה לפסח כי עפ"י רוב הוא בשבועות בשלח יתרו, שכל הסדרות האלו כבר הכנה לפסח שהוא התחלת התקרבות ישראל לשמים והקריאה מעורר הזמן כי הפרשיות שקוראים בא יציאת מצרים ופסח נתעורר הקדושה פסח ובשלח יציאת מצרים והשירה נתעורר הקדושה הזו (וע"כ גם הפזמון של ר' יהודה ז"ל "יום ליבשה" הוא (בהפזמונין של פרשת השבוע) בפ' בשלח וגם בשביעי של פסח וגם ביום המילה (על ברית מילה), ובפ' יתרו נתעורר הקדושה של שבועות וקבלת התורה וכמו שרואין שכל כח השובבי"ם שמתקנין לפי דברי האריז"ל מפני שקורין באלו הפרשיות עבודת ישראל במצרים וענוי שלהן שתקנו חטא דור המבול ודור הפלגה שהיו ניצוצות מנשמותיהן, וע"כ רואין ג"כ מזה כי הקריאה מעורר הזמן, ואח"כ פ' משפטים כבר פרשיה הראשונה לד' פרשיות שבוודאי הם הכנה לפורים ופסח שכולם הם בחי' תשובה והתקרבות להשי"ת כי פ' שקלים צדקה שמכפר עונות, לכפר על נפשותיכם שמסיימין בפ' שקלים וכבר קדמו שקליהם לשקלי המן וכ' כמובא בגמרא ואח"כ פ' זכור מחיית עמלק ובפרטיות עמלק שבלב האדם היצה"ר שצריכין להכניעו ע"י צדקה וע"י תהלים שמעורר לתשובה וע"י שמחה שעובדין השי"ת בשמחה כמובא בלקוטי הלכות הרבה מזה וגם כי זהו משנכנס אדר מרבין בשמחה וגם ביום תענית אסתר ע"י התענית והבושה שהוא עיקר התענית כמובא בלק"ה הלכות נשיאת כפים הלכה ה' סעי' יח' עד סוף ההלכה ע"ש כי עיקר התענית הוא שהאדם מתבייש לפני השי"ת על עונותיו ועל ריחוקו מעבודת השי"ת עד שאינו יכול לאכול מחמת בושה ע"ש וגם הסליחות שאומרים שזה בחי' הצעקות וזעקות להנצל מהיצה"ר שהוא עמלק ועי"ז מזככין א"ע שנוכל לקבל קדושת פורים הנורא מאד שהוא גבוה ויקר מכל הזמנים (ואפילו משבת) שאז נתגלה הארת מרדכי שאין דוגמתו בכל ימות השנה ואז השי"ת בעצמו מבקש שנאכל ונתענג ודי להתבייש כבר כי כבר כפר על החטאים כי פורים מכפר כמו יו"כ כמבואר בנ"כ הל"ה הנ"ל ועיין בלקו"ה נפילת אפים הלכה ד' מגדולת השמחה תמיד בפרט בפורים וכל ענין פורים וד' פרשיות ופסח ושבועות ע"ש, וכן הלכות הוצאה הלכה ו' מגודל ענין השמחה ע"ש באריכות כי יקר הוא מאד, ובפורים מצוה גדולה ותיקון הברית לשתות יין שרף ויין וואס מער מען טרינקט מער תיקון הברית איז (כמה יותר ששותים הוא יותר תיקון הברית) (וכל השנה כששותים ח"ו הוא פגם הברית ח"ו) ורקודין ממתיק דינים המחאת כף ורקודין הוא התגלות הארת מרדכי ואסתר כמבואר בתורה י' ואלה המשפטים בליקוטי מוהר"ן. 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס 
שמואל הורוויץ

EN:
But [the midwives] did not do so — rather: "and the midwives let the children live" — they lifted them up and made them joyful. And through this they were redeemed — for "with joy shall you go forth." Therefore one must do every day what one can — always long and pour out the heart every day — and always be joyful — and then there will be a very great profit and gain in this world. Amen.

Segment 35
HE:
כד
ב"ה יום ג' פ' משפטים תשי"ח פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי כנפשי ולבבי האברך המתשוקק לעבוהשי"ת ולהתקרבות לצדיק האמת ולכל הקדושות כולם כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבויטש נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדש"ט באה"ר, משלומינו הודות להשי"ת לנכון קבלתי מכתבו והכסף כנהוג, והנה בענין בתו הקטנה מרת אדיל שרה בת הינדע רחל שתחי' הנני מתפלל תמיד שיהי' לה רפואה שלימה בקרוב אכי"ר. הסדרה של השבוע הזאת משפטים יש בליקוטי מוהר"ן שני מאמרים א' תורה ז' ואלה המשפטים שם מדבר רבינו ז"ל מגדולת האמונה ניסים תפלה ארץ ישראל ששם אין דרך הטבע כי תפלה משנה הטבע (ועי' בלקוטי הלכות כ"פ שמביא כי ממשיכין קדושת א"י גם בחוץ לארץ ע"י התפלות והברכות וההשתוקקות לא"י והצדקה שנותנין לא"י וכן מובא בספרי המקובלים שמי שנותן צדקה לא"י יש לו קדושת א"י גם בחוץ לארץ וממש כמו שהוא בא"י) ושזהו יחוד קוב"ה ושכינתי' שהוא אמת ואמונה כי השכינה לבדה (בלי התחברות עם אמת שהוא התורה הקדושה) היא צדק דינים קשים רח"ל, אבל כשנתחברת באמת אז נקרא אמונה בחי' משפט רחמי עמודא דאמצעיתא המובא בזוהר ובפתח אליהו ואיך זוכין לבוא לאמת ע"י התקרבות לצדיקים וילך בדרך עצתם היינו שיקבל דברי הצדיק (מספריו ואנשיו) ועצותיו ויחקקם במוחו אז נחקק במוחו אמת בבחי' כולה זרע אמת אבל יש עצת רשעים עצת הנחש המרחקים מהצדיק האמת שלא יאמין בעצותיו ח"ו אז התיקון לזה קדושת הברית ע"י מצות ציצית שיזהר במצות ציצת שסגולתו לזכור כל מצות ה' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וזה ג"כ סגולה לחולה שיסתכל על הציצית ע"ש בלקוטי מוהר"ן סי' ז' (וזה פלא כי פי' התיבות משפטים הוא דינים בלשון טייטש ותמיד כשהגיע סדרא משפטים הי' לי צער שלא יהא דינים ח"ו (כי הקריאה מעורר הזמן) וכשנתקרבתי לרבינו ז"ל ולמדתי תורותיו רואין אנו גדולת הצדיקים האמיתיים שמהפכין כל הדינים לרחמים (כמו למשל שרבינו ז"ל מתרגם בתורה רפ"ב בלקוטי מוהר"ן, ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו המובא בתהלים שהפירוש הפשוט הוא שהרשע ימות וכו' אבל לפירוש רבינו ז"ל שם כי ועוד מעט ואין רשע ותחפש בו זכות ונקודה טובה שבזה אינו רשע ואז והתבוננת על מקומו ואיננו ואז תחפשו במקומו הראשון ותראה שאיננו שם כי כבר נכנס לכף זכות ועשה תשובה ואיננו כבר האיש שמקודם וכן בתורה ו' קרא את יהושע מביא רבינו ז"ל מאמר הגמרא דום לה' והתחולל לו שהוא מפיל לך חללים חללים הפי' הפשוט שהשונאים ימותו ובפירוש רבינו ז"ל שם שע"י שתשמע בזיונך ותשתוק מחמת תשובה על עוונותיך שמגיע לך הבושה עי"ז תהרוג היצה"ר שלך שבלב וזה חללים חללים שיהי' חלל פנוי בלב בלי היצה"ר ותכניע הדם הרע שלך שבלבך שהוא היצה"ר ועי"ז ממילא השונאים ישלימו אתך, וכן בהתורה פ"ב חלק ב' מביא הפסוק בתהלים "כולו סג יחדיו" וכו' שהפי' הפשוט שמקלל שהם רשעים ואין להם שום זכות וכ' ובפי' רבינו ז"ל שם שאפי' כולו סג שאני רואה א' מישראל שכולו סג מכל וכל מהקב"ה אעפי"כ יחדיו צריך אני לקשר עמו ולהיות עמו יחדיו למצוא בו זכות וטוב ולקרבו להשי"ת עי"ז וכן עוד כמה מקומות כאלו שהצדיקים מהפכין כל הדברים רעים לטובים ודינים לרחמים ועוונות לזכיות כנ"ל בדברי רבינו ז"ל והזוה"ק משפטים הם רחמים ולא דינים ח"ו כי אם מקיימין התורה והדינים שבין אדם לחבירו שלא יגזול ויעשוק את חבירו כו' אז בוודאי הוא רחמים גדולים) ובתורה יו"ד ואלה המשפטים מביא רבינו ז"ל ליחד קוב"ה ושכינתי' שעי"ז נמתקין הדינים הוא ע"י קדושת פורים מרדכי ואסתר קדושת הידים והרגלים תורה שבנגלה ותורה שבנסתר המחאת כף (פאטשין מיט דיא הענד) ורקודין (און טאנצין) ובפשיטות גמור הוא שע"י הרקודין ומחאת כפים ממתיקין הדינים ובפרט בפורים להמשיך ע"ע הארת וקדושת פורים מרדכי ואסתר בוודאי מצוה ג' לרקוד ולמחא כף אפי' אם אין לו עם מי אזי בעצמו בביתו לרקוד ולמחא כף אל כף ולשמוח בשמחת פורים כי אז נתגלה הארת מרדכי שאין דוגמתו בכל השנה ובוודאי צריך מקודם לקיים בתענית אסתר דברי הצומות וזעקתם ולהתבייש לפני השי"ת שהוא רחוק ממנו ושהיצה"ר שהוא המן עמלק יש לו שליטה עליו (כמו שכתבתי במכתבי הקודם שמסתמא קיבלו) וע"י שמתביישין אפי' לאכול שהוא עיקר מעלת התענית וזועקין לפני השי"ת בסליחות שהשי"ת יושיעו מיד היצה"ר אז בוודאי זוכין להרגיש טעם פורים כ"א לפי בחינתו ובפורים ותמיד צריכין להחיות א"ע ולשמוח אפי' במילי דשטותא וקפיצות שאר מיני שחוק שעושין בפורים (וג"כ וגילו ברעדה לא בניבול פה ח"ו) ומצוה גדולה לשתות בפורים עכ"פ כפי יכלתו וקריאת המגילה באימה ויראה ואהבה והתעוררות והשוקקות לגדולת מרדכי שהוא הצדיק האמת בחי' משיח שהארת מרדכי הוא בהמגילה ושם פניו ושכלו ונשמתו, וכן לקיים המצות מתנות לאביונים משלוח מנות וסעודת ושתיית פורים שתיה מרובה מאכילה, וע"י פורים שמח זוכין לפסח כשר ע"י קדושת פורים ושמחתו זוכין להנצל ממשהו חמץ בפסח כי פורים הכנה לפסח כמובא בלקוטי מוהר"ן ע"ד לקוטי תנינא ומובא בזוה"ק כי מי שהוא נזהר ממשהו חמץ בפסח הוא גופו קודש ונשמתו קודש קדשים ועי"ז ניצול כל השנה מחטאים ואינו ירא מיום הדין בראש השנה, ופסח היא אהבה ורצון והשתוקקות לשי"ת (עיקר) התקרבות ישראל להשי"ת 
ידידו דו"ש ומאחלו רפו"ש וכט"ס 
שמואל הורוויץ

EN:
"That a person thinks he is already lost and can no longer save himself from the evil inclination — whose greatest weapons — his very own weapons — [זיין גרסטע כלי—זיין זיינע — "his greatest weapons — his very own weapons." The doubling זיין זיינע is emphatic in Yiddish: these are not external forces but the yetzer hora's own specially crafted, personally owned arsenal. The repetition stresses that sadness is not a side-effect but the deliberately chosen, primary weapon.] are sadness [Atzves — עצבות — sadness, depression, spiritual heaviness. As taught throughout Breslov literature, sadness is the root of all spiritual failure and the yetzer hora's chief instrument.] — that it throws the person into sadness so that he cannot revive himself with whatever he can." ["Revive himself with whatever he can" — מחיה זיין מיט וואס ער קען — the Breslov teaching: even if a person cannot do great things, he must revive himself with whatever small good he is capable of in this moment. Sadness paralyzes even this.]

Segment 36
HE:
כה
ב"ה יום ערב פסח תשי"ח פה מירון ת"ו 
שלום וברכה וחג הפסח כשר ושמח וכט"ס למע"כ אהובינו ידידנו הרה"ח המשתוקק לעבודת ה' באמת טוב עין ולב יבורך כש"ת כמה"ר אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו, וכבוד ידידנו הנעלה מה"ר משה נ"י וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת לנכון קבלתי מכתביו כנהוג והמכתב יום עש"ק ויקרא עם הכסף ומה מאד החייתנו השי"ת יחיה אתכם תמיד ותזכו להתברך בכל הברכות הכתובות בתורה ולכל משאלותיכם לטובה אכי"ר ונזכה לאכול מהזבחים ומהפסחים בב"א בבהמ"ק אכי"ר, מפני טרדת חג הפסח אקצר ידידו דו"ש ומאחלו חג הפסח כשר ושמח בתכלית ונזכה לצאת ממצרים מגליות הנפש והיצה"ר ולבטל מאתנו החמץ שהם הרהורים רעים וכעס וגאוה ועצבות שכ"ז נקרא חמץ כידוע בספרי רבינו ז"ל ומורנ"ת ז"ל ושאר ספרי קודש, ולעבוד השי"ת בשמחה ובאמונה בפשיטות ותמימות בלי חכמות יתירות ועקמימיות שבלב ולגעור בהמחשבות זרות והרהורים רעים הבאים על המוח והלב בהסח הדעת למחשבות אחרות של תורה ותפלה או אפי' במשא ומתן ושאר דברים ובלי ליכנס עם פתויך בטוען ונטען שזה בחי' מצה ששורפין העיסה קודם שתחמיץ ואין מניחין לחמץ המחשבה רק תיכף להחליפה במחשבה אחרת ונזכה לקיים פסח פה—סח לדבר הרבה דיבורים ושירות ותשבחות להשי"ת על גודל החסדים שעשה לנו בכלל ישראל שזיכנו בכל המצות והקדושות ובחר בנו וכ' ובפרטיות שזיכנו להתקרב להצדיק האמת ולחטוף איזה מעט טוב נקודות טובות לשמוח בהם באמת ולהודות ולהלל ע"ז באמת ובתמים וגם לספר לבני ביתו כל החסדים והטובות שעשה לנו השי"ת וגם לשאר אנשים לפרסומי ניסא שזה בחי' ההגדה ומגילה ונר חנוכה שהשי"ת משמח ונתכבד ונתייקר בכל העולמות עי"ז וכל המרבה לספר ביצ"מ תמיד ומכ"ש בפסח הרי זה משובח ומביא האריז"ל ע"ז הרי זה משובח בחסדים שמעורר חסדים גדולים עי"ז ופסח הוא בחי' ימין אהבה והשתוקקות להשי"ת שזהו התחלת התקרבות ישראל להשי"ת בכלל ובפרט ואח"כ מתחילין לספור ספירה כי פסח הוא התעורורת עליון מלמעלה, ואח"כ אומרים המתן צריכין אתערותא דלתתא בימי הספירה מטהרין א"ע מזוהמת מצרים ע"י אתערותא דלתתא שעושין בעבודה"ש כל מה שיוכל לומר תהלים והתבודדות כמה שיכול מסוגל לתשובה ואיך שהוא אפי' בלי התלהבות אבל יתבייש על שרחוקין עוד מהשי"ת ולהשתוקק לקבלת התורה בשבועות כי עדיין אנו בבחי' בהמה (בלי קבלת התורה) בחי' עומר שעורים מנחת קנאות בחי' תנופה תנו—פה כי אין לנו פה לדבר כי עדיין בבחי' בהמה ומתביישין ומכינין א"ע לשבועות לקבלת התורה שאז זוכין לאלו המוחין שזכו בפסח ע"י אתערותא דלעילא זוכין להם ע"י אתערותא דלתתא וגם זוכין אז לכתר עליון באור הבוקר אחר שנעורין כל הלילה וגם שמחין והולכין למקוה הקדושה של שער החמישים דקדושה אשרינו שנזכה לזה. 
ידידו שמואל הורוויץ

EN:
"And in truth, one must know: Hashem is a merciful Father [Av harachaman — אב הרחמן — the Merciful Father. A core Breslov teaching that transforms one's entire relationship with G-d: He is not a cold Judge waiting to condemn, but an infinitely loving, patient Father who treasures every single movement of every child toward Him — however small, however imperfect.] — and every single movement that every single child makes is very, very precious to Him. And all of this is revealed on Passover."



# Volume One • Letter 10
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/10/

Volume One • Letter 10
מכתב 10
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/10

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' פרשת תשא י"ב אדר תשט"ו פעה"ק ירושלים ת"ו.

EN:
My dear companions, [חביריי היקרים — "my dear companions." The first time the salutation is addressed jointly to both recipients as a pair. Chaveirim (companions / friends) carries special weight in Breslov — evoking the bond of fellow-travelers on the path to G-d.] who yearn for the service of Hashem in truth — [for this alone is the true and eternal purpose which endures forever. And without this [ומבלעדי זאת — "and without this / apart from this." The word mibil'adei means "in the absence of / without / apart from." The full meaning: without this purpose — the service of G-d — everything else is vanity.] — everything is vanity of vanities, and nothing remains of a person: not silver, not gold, not any thing to take with him into the grave — only Torah and prayer and commandments and good deeds. [מעש"ט = מעשים טובים — "good deeds." The standard abbreviation for ma'asim tovim — acts of goodness and virtue. It appears here as a natural shortened form in the flow of the list: Torah, prayer, commandments, and good deeds — the four pillars of Jewish spiritual life.] May Hashem grant us to remember this every day — for the days pass like the blink of an eye. And may we merit to snatch each day: Torah and prayer and commandments and good deeds — for that is our life in this world and in the World to Come.] [ובבא = ובעולם הבא — "and in the World to Come." The standard abbreviation, paired with בזה (in this world) to convey the full scope: in this world AND in the eternal world that follows.]

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס ופורים שמח וחג הפסח כשר ושמח אל מע"כ אהובי ידידי יקירי בלב ונפש המשתוקק לעבודת השי"ת באמת כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א אחר דרישת שלומכם הטוב באהבה רבה, משלומינו הודות להשי"ת.

EN:
And who yearn for drawing close to the true Tzaddik in truth — [for this is more precious than everything — for through him alone will we merit the service of Hashem in truth, and merit what we must merit in this passing world. For the fair [היריד — "the fair / the market." A temporary market held for a limited time: one can acquire everything one needs for eternity only during this fair, and once it closes the opportunity is gone. This world is the fair — the only time and place to earn what endures.] to purchase all one's needs for eternity is only in this world, specifically. And one who toiled on the eve of Shabbos will eat on Shabbos.] [מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת — Avodah Zarah 3a. Whoever prepares before Shabbos will have food to eat on Shabbos. Applied: whoever toils in this world (the erev Shabbos) will enjoy in the World to Come (the eternal Shabbos).] May Hashem grant us merit in this, in truth. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
קבלתי לנכון מכתבו מפרשת בא ומפרשת יתרו ומפרשת תרומה, עם הכסף ששלחתם ואכתוב לך תשובה על הכל, בענין הטשעקיס (צ'יקים) אין נפקא מינה איזה טשעקיס שכבודו שולח כי כולם הנני מחלף בכסף בבנק הממשלה שמקבלת כל מיני טשעקיס שאני מקבל אחריותי שישלמו עבורם, ובענין התפילין של רבינו תם זה ערך ב' שבועות שנשלחו כבר והרבה יגיעה וטרחה הי' לבני נ"י אצל העושה הבתים של התפילין שמהר אותו וזרזו כל פעם והעיקר תדעו שאין לכם לחוש אם הייתם יכולים להשיג תפילין יותר מובחרים, תדעו שאפי' אם הייתם שולחים כפול כסף ממה ששלחתם לא הייתם משיגין תפלין יותר מובחרים, ובענין שאלת כבודו בענין ביאתו לא"י, הנה לפי הבנתי ודעתי, לא יניח כבודו את פרנסתו ודירתו ולא יעשה בחיפזון כי אולי יתחרט ח"ו אח"כ הרבה יותר, ועצתי הוא שכבודו יראה להחיות א"ע בהחשק שחושק לא"י שבזה ממשיכין אויר א"י וקדושת א"י לחוץ לארץ וכן יחיה א"ע בהצדקה ששולח לא"י שבזה נחשב אצל השי"ת ממש כאילו הוא בא"י כמובא בספרים הקדושים ובספרי קבלה וגם בלקוטי מהר"ן חלק א' סי' ל"ז "שע"י צדקה דא"י תכלול עצמיך באוירא דא"י והבל שלך יהי' הבל דא"י והבל תינוקות של בית רבן שאין בו חטא" ע"ש כל הסי' ובפרט שכבודו מחזיק אותנו שנוכל לעבוד השי"ת בא"י ולחדש הרבה בתורה ובפרט בתורת רבינו ז"ל שיהי' זכות הרבים לדורי דורות, ובפרט שכבודו עוסק להשתדל שנוכל להדפיס ספרים קדושים כאלו שיוכלו להחיות כל העולם כולו מראש לסוף אשר על כל דיבור ודיבור יכולין כל העולם לומר אלמלא לא אתינא אלא למשמע דא די (כמבוא לשונות כאלו בזוהר הק' שאמרו הצדיקים כששמעו סודות התורה) והרבה הרבה אנשים יהיו נעשין בעלי תשובה וצדיקים גמורים ע"י אלו הספרים, וגם כבודו מקרב עוד אנשים לעבודת ה' והתקרבות רבינו ז"ל כמו שקרבתם את ר' משה אהרן נ"י וכן יכול להיות שיתקרבו עוד אנשים, ומי יודע איזה נחת רוח השי"ת מקבל מכם ממקום שאתם שם כי אם יאמר לך אדם איה אלקיך תאמר לו בכרך גדול שבארם היינו אפי' בעמקי הקליפות אם מקרבין עצמן משם להשי"ת יכולים שם למצוא דיקא אלקות ולעשות לפניו נחת רוח יותר מכל מקום קדוש אחר ומי יודע איזה ניצוצות קדושה צריך להעלות משם כידוע מכל הספרים הקדושים שמאריכין שזה סוד הגלות, והאמת הוא שלא תניחו החשק שלכם לא"י בקרוב ובזה תעשו כלים קדושים לקבל קדושה כשתזכו אח"כ לבוא לשם בעזהי"ת ע"כ עצתי קדושה ונאמנה שלא תניחו פרנסתכם וכל עניני כסף כלל רק להשתוקק ולבקש השי"ת ע"ז ובין כך תתגברו לחטוף מה שתוכלו לחטוף הן בענין עסק ההדפסה שבזה יהי' לכם זכות הרבים לדורות שאין כמוהו ובין לקרב את חבירכם ר' משה אהרן נ"י ואולי יעזור השי"ת שתקרבו עוד נפשות, וגם תשלמו החובות שלכם, ובתוך הזמן הזה תראה עצה (שלא יזיק לכם לפרנסה ולשלום בית ח"ו) שתוכל לבוא בעצמך לאה"ק על איזה זמן באוירון ותזכו לקיים מצות ההולך ד' אמות בא"י וגם להיות על מקומות הק' ולחטוף בזה הזמן עבודת ה' כמה שתוכל ותוכל לראות ענין ועצה פה על פרנסה ודירה שתוכל לקבוע דירתך עם כל ב"ב לנצח, אבל לעת עתה אין צריך לבלבל המוח וללמוד קורסים כלל וגם לא לחשוב כלל לקבוע דירה באמעריקא רק להשתוקק דוקא לאה"ק ובין כך לעשות ולחטוף זכיות כנ"ל מה שתוכל ולהשתוקק עד שתוכל להוציא מכח אל הפועל לבוא בעצמו על איזה זמן לבד ובלי להניח הפרנסה לע"ע, עד שיעזור השי"ת שתזכה לקבוע דירתך פה.

EN:
These are: [ה"ה = הם הם / הלא הם — "These are / That is." A standard abbreviation introducing a list of named persons — "the following individuals are being addressed."] the outstanding young scholar, [האברך המופלא — avrech mufla — "the outstanding young scholar." Avrech: a young married Torah scholar; mufla: outstanding, wondrous, distinguished. Together: a young scholar of exceptional distinction and promise.] our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him — and his dear companion, of whom it is said: "Acquire for yourself a companion" [וקנה לך חבר — Pirkei Avos 1:6 — Yehoshua ben Perachiah's teaching: "Acquire for yourself a teacher, buy for yourself a companion, and judge every person favorably." Applied here to the bond between the two recipients.] — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Moshe Aharon Ohrbach, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him.

Segment 4
HE:
ובענין התירוצים על הקשיות שאנו ממשיכים, והנה אחר שעזר השי"ת ושלח אור הגדול הבעש"ט ז"ל בעולם אשר הוא ותלמדיו הקדושים הנמשך קדושתם עד הנה שנתרבה החסידות והאמונה בהשגחה פרטית והבטחון והשמחה בהשי"ת אשר יש הרבה לדבר בזה, חמל השי"ת על הדור השפל בתכלית השפלות כמונו ומתוך האילן הק' הבעש"ט ז"ל יצא אילן פירות כאלו היינו מיוצאי חלציו הק' יצא רבינו ז"ל הנחל נובע מקור חכמה שהוא אור כזה שעדיין לא הי' אור כזה בעולם שיכול להאיר לכל העולם מקצה אל קצה ולהחיות כל העולם כולו מראש ועד סוף והוא הרחמן האמת אשר גילה והודיע לנו עוצם קדושת עצותיו הק' איך נוכל לבוא ולהגיע גם אנו וגם כל העולם כולו להיות נעשים צדיקים גדולים גמורים, וואס דאס גפינען מיר ניט בא קיין שום צדיק פון בריאת העולם ביז יעצט א צדיק וואס זאל אונז דער ציילן זייני דרכים וואס ער האט גיטאן ביז ער איז גקומען צוא זיינעי מדריגות אז מיר זאלין אוך קענין אזוי טואין מיר זאלין אוך קענין ווערין צדיקים, ווארין אין אלע הייליגע ספרים גפונט מן דער עיקר התעורורת אז מען דארף תשובה טאן און מען דארף זיין ערליך, און מען דארף ניצול ווערין פון זינד און דינען השי"ת אבער וויא אזוי קומט מען דער צוא און וויא אזוי איז מען זוכה דער צוא און וואס פאר איין עצה גיט מען זיך אקעגין יצר הרע און אז דער יצר הרע האט זיך שוין געשטארקט התחזקות ארוס דרייאן זיך פון איהם, אין אז דאס עבודת השי"ת לערנין דאוינען גייט ניט וויא עס בדארף צוא זיין וויא זיך מחיה ומחזק זיין און עצות אוף אלעס דאס זעהט מען ניט נאר בייא דעם הייליגען רעבין וואס ער גיט אזוני דרכים אוף עבודת השי"ת אז אפי' דער נדריגסטר ערגסטער מענטש אין דער וועלט זאל גיין מיט דיא דרכים קען ער ווערין א צדיק גדול ונורא מאד מאד שאין לשער, און ער גיט עצות אוף יעדיר זאך און גרוסע התחזקות אוף יעדיר זאך אז מען זאל נאר מקיים זיין זיינע רייד בתמימות ופשיטות אן חכמות און פארדרייאכץ קען מען קומען צוא דער גרעסטער מדריגה פון דער ועלט, נאר דער יצה"ר גיט זיך איין עצה מחלוקת והתנגדות אוף אזא הייליגען רעבין מיט אזוני הייליגע ספרים און אפי' זיינע מענטשין וואס גלייבין שוין יָאה אין איהם פארדריייט ער דעם קאפ ניט מקיים זיין די עצות בתמימות ופשיטות בשמחה וואס דאס איז דער עיקר צוא קומען צוא אלעס גוטס און צוא פילען דיא הייליגע דרכים וויא עס בדארף צוא זיין וואס דיא מענטשן זיינע וואס האבין מקיים גיוען זיינע רייד בתמימות ופשיטות בשמחה פונקט וויא ער הייסט האבין זייא זוכה גווען צוא ווערין גרוסע צדיקים וויא מיר ווייסין פון זייא זכותם יגן עלינו און עכ"פ וויא אזוי עס איז דער וואס רירט זיך נאר אן אין דעם הייליגען רעבינס זאך און דער נאמען פון רעבין ווערט גרופען אוף איהם איז ער שוין זוכה אסאך זוכה אפי' אוף דער וועלט קען מען זעהן און פילען ער אליין און אנדערע מענטשין אוף איהם וואס מען פארדינט יעדין רגע מכ"ש לעוה"ב איז עין לא ראתה, וואס דענמאלט וועט מען ערשט פילן דאס התקרבות צום רעבין וואס קיין גרעסיר דערפון איז ניטא, עס גייט דער הייליגער פורים אזא הוכע קדושה העכיר פון אלע ימים טובים קדושת מרדכי שאין דוגמתה בכל ימות השנה אין דורך שמחת פורים קען מען זוכה זיין ניצול ווערין ממשהו חמץ בפסח און א כשרן פסח.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love as is fitting [כיאות — kia'ut — "as is fitting / as is proper / as is becoming." A formulaic phrase signaling that the love expressed is exactly the appropriate and right amount.] — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. And I have also received his letter from Thursday of [Parshas] Shmos with the sum of 6 dollars that you collected for the printing. And may it be the will [of Hashem] — in the great force of your desire and your longings [וכיסופין שלכם — "and your longings / yearnings." Kisufin — from the root כסף (longing) — a passionate, aching yearning for something dear. The author pairs retzonchem (your desire / will) with kisufin (your longing / yearning) — the two together describing both the rational desire and the heartfelt longing behind the recipients' support of the project.] — and through your deeds in toil and willingness and enthusiasm and great joy — that we should be able to print the book this year. And certainly you will merit the great good that is stored away for this.

Segment 5
HE:
א גריס אונזער חבר ר' אהרן משה נ"י

EN:
A Profound Teaching — Charity as Protection on the Great Day of Judgment For our masters in the Talmud and the Midrashim and the Zohar and the writings of the Arizal and in all the holy books of the world — when they speak of the great Day of Judgment that is to come — they literally tremble and are terrified. [מזדעזעים ומתפחדים — "literally tremble and are terrified." מזדעזע — to shake and shudder with dread; מתפחד — to become filled with terror and fear. The greatest Torah masters, when contemplating the future Day of Judgment, experienced genuine physical trembling and spiritual terror.] And as brought in the Talmud — that even Samuel the Prophet זצ"ל was afraid of the great Day of Judgment. And I always think and seek some counsel that one can find in this world to sweeten the great Day of Judgment and to be saved from it. And I found a counsel and a remedy for this in the Sefer HaMidos of our master the Rebbe זצ"ל, letter Heh — under the entry "Hamtakas Din," [Hamtakas Din — המתקת דין — "the sweetening of judgment." A Kabbalistic concept: certain spiritual acts can soften and sweeten the severity of heavenly judgments — transforming harsh din into mercy.] Part 2, section 5 — in these words: "Through charity one sweetens the judgment of the World to Come — that is: the Day of Judgment of the World to Come." See there — and in the cross-references upon it, in the Index of Sources from the Midrash on Parshas Shmos — see there.

Segment 6
HE:
אייעהר פריינד ווינטשט אייך

EN:
And it is found there that through this we find hope for this Day of Judgment — for in Likutay Tefilos, Prayer 35 from Part 2, it brings in these words: "You know that the essential compassion of all compassions is what You think thoughts [and so on] so that no outcast should be cast away from You at the time of the resurrection — for then will be the essential great and awesome Day of Judgment, from which even all the great and true Tzaddikim tremble and recoil in terror. [חרדים וזוחלים ממנו — "tremble and recoil in terror from it." Two distinct verbs: חרדים (charedim) — trembling with awe and dread; זוחלים (zochalim) — recoiling, shrinking back, crawling away in terror (from the root זחל — to crawl, like a creature that instinctively shrinks back from danger). The combination conveys both the inner trembling and the involuntary physical recoiling — the full embodied response of even the greatest Tzaddikim before this awesome judgment.] And the essential compassion, salvation, success, and hope is: whoever merits to receive salvation and mercy — to succeed through this at that time [and so on]. Fortunate is he who merits this true compassion. Fortunate is he who waits in this world all the days of his life and all his hours and moments to merit this compassion — which is the essential purpose of all the days of the world. And besides this, everything is vanity and vexation of spirit." [הבל ורעות רוח — "vanity and vexation of spirit." The Ecclesiastes formula (1:14; 2:11; etc.) for utter futility: re'ut ruach — a striving after wind, a vexation of spirit — the frustrated grasping at what cannot be held. The prayer applies Kohelet's verdict: apart from earning the divine compassion for the Day of Judgment, everything else in life is ultimately this same empty grasping.] See there. And the hope to succeed there is through charity — as brought in the Sefer HaMidos mentioned above.

Segment 7
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
And I also found in the holy Zohar — it brings that all souls, after all that they go through before they come to their final ultimate resting place, are compelled to immerse in the River of Fire. [Nahar Dinur — נהר דינור — "River of Fire." A river of fire through which all souls must pass in the afterlife as part of their purification (Chagigah 13b; Zohar). The word דינור combines din (judgment) and nur/or (fire/light) — the burning fire of judgment. Even angels are consumed there.] [And this is a great terror — for even angels are burned there, and so on.] But whoever performed charity and lovingkindness [צדקה וחסד — "charity and lovingkindness." Two distinct classical Jewish values that together encompass all benevolent acts: tzedakah (צדקה) — giving of financial resources, money, material help; chesed (חסד) — acts of personal kindness, devotion, and loving attention that go beyond material giving. Together they cover the full range of giving: material and personal, financial and relational. Both must appear — the author wrote them side by side deliberately.] in this world — passes through the River of Fire without any pain or fear or harm, G-d forbid. And in particular — charity like this: to bring merit to the multitudes through printing holy books that will revive and bring close to the service of Hashem even those who are very far — for this is the essential charity. [As brought in the Zohar — that in truth, charity given to the poor person for his livelihood and so on is very precious. But the charity by which one brings merit to the guilty [לחייביא — Aramaic: "to the guilty / those in spiritual debt." The Zohar's term for those who are spiritually culpable — whose lives have led them far from G-d. Bringing such people specifically close to G-d is the highest form of tzedakah.] and draws them close to the service of Hashem — is still far more precious and important by many times than ordinary charity. See the Zohar, Parshas Terumah.]

Segment 8
HE:
(שזה אנו לא מוצאים אצל שום צדיק מבריאת העולם עד עכשיו, צדיק שיספר לנו את דרכיו מה שעשה עד שהגיע למדריגותיו שגם אנו נוכל לעשות כן ונוכל להיות צדיקים, משום שבכל הספרים הקדושים מוצאים בעיקר התעוררות שצריך לחזור בתשובה וצריך להיות איש כשר וצריך להנצל מחטאים ולעבוד את השי"ת, אבל איך מגיעים לכך? ואיך זוכים לזה? ואיזה עצה אדם יכול לעשות נגד יצר הרע? ואם היצר הרע התחזק איך יוצאים ממנו? ואם העבודת ה' הלמוד והתפלה לא הולך כמו שצריך איך להחיות ולחזק את עצמו, ועצות על הכל, זה רואים רק אצל רבנו שנותן לנו כאלה דרכים לעבודת ה' שאפילו האדם השפל והגרוע בעולם שילך בדרכים אלו יוכל להיות צדיק גדול ונורא מאד מאד שאין לשער, ונותן על כל דבר התחזקות מיוחדת על כל דבר שרק יקיימו דבריו בתמימות ופשיטות בלי חכמות ובלבולים אפשר לבוא למדרגה הגבוהה ביותר בעולם, רק היצה"ר [מסתדר] נותן לעצמו עצה, ע"י מחלוקת והתנגדות על רבי גדול כזה וכאלו ספרים קדושים ואפילו אנשיו שכבר כן מאמינים בו גם אותם הוא מבלבל את הראש שלא לקיים עצותיו בתמימות ופשיטות בשמחה שזה העיקר להגיע לכל טוב ולהרגיש את הדרכים הקדושים כראוי, האנשים שקיימו את דיבוריו בתמימות ופשיטות בשמחה בדיוק כמו שהוא צוה זכו להיות צדיקים גדולים, כמו שאנו אכן יודעים מהם זכותם יגן עלינו, ועכ"פ מי שרק נוגע בענין רבנו ושם רבנו נקרא עליו הוא כבר זוכה הרבה אפילו בעולם הזה אפשר לראות ולהרגיש האדם בעצמו ואנשים אחרים עליו, מה שמרויחים בכל רגע, מכ"ש לעוה"ב עין לא ראתה שאז בפרט ירגישו את ההתקרבות לרבנו שאין גדול מזה.

EN:
And in particular — for this is literally charity for the Tzaddik himself — for the Tzaddik's lips murmur in the grave. And also all his passionate desire and his yearnings [חשקו וכסופיו — "his passionate desire and his yearnings." Two distinct words of longing: חשק (cheshek) — passionate desire, burning enthusiasm; כיסופים (kisufim) — aching yearning, longing, craving. Together they describe the full emotional intensity of the Tzaddik's longing for his words to reach and transform people.] are that his words should make an impression [יעשו רושם — "should make an impression / should leave a permanent mark." Not merely be heard or studied but penetrate — leave a genuine imprint on the soul of the reader, permanently altering them from within.] — that all those who are distant should draw close to Hashem. And this is more precious to him than all his spiritual levels and all his World to Come — as brought in Likutay Halachos. And when one gives even a single coin to the true Tzaddik — he gives back in return thousands of thousands and tens of thousands of tens of thousands of times more — in this world and in the World to Come — forever and ever. And as brought in the story of the Seven Beggars, from the sixth day — in Yiddish: "Az ba vemen ich nem dem gib ich" [אז בא וועמין איך נעם דעם גיב איך — "From whoever I take — for that I give." The Yiddish original of this celebrated phrase from Rabbi Nachman's story of the Seven Beggars, sixth day: one of the beggars declares that whenever he receives something from someone, he gives them infinitely more in return. The Yiddish az ba vemen (from whoever) / ich nem (I take) / dem (that/for that) / gib ich (I give) preserves the precise original wording of the story as told by the Rebbe. The author cites the Yiddish verbatim — the language in which the Rebbe told his tales.] — see there.

Segment 9
HE:
הולך ומגיע הפורים הקדוש, כזו קדושה נוראה גבוה מכל הימים טובים קדושת מרדכי שאין דוגמתה בכל ימות השנה וע"י שמחה של פורים אפשר לזכות להנצל ממשהו חמץ בפסח ופסח כשר.

EN:
Yiddish Passage with Embedded Hebrew Translation [The author writes a Yiddish summary of the preceding teaching, then immediately provides his own Hebrew translation — both are given here in English. The letter's internal structure places the Yiddish and Hebrew interleaved in brackets.] "In any case — what shall I say to you? — that in this world there is free choice: one can merit. May Hashem help that we should ourselves toil in the service of Hashem and also bring merit to others through the service of Hashem — through printing [דרוקען — drukn — Yiddish: "to print / to press / to publish." From the German drucken. The operative word for the book production project throughout this correspondence.] the holy books — through which every single person can draw close to Hashem: 'lest his eyes see and his heart understand and he return and be healed.' [פן יראה בעיניו ולבבו יבין ושב ורפא לו — Isaiah 6:10. In its biblical context, G-d commands the prophet: make the people's heart fat and their ears heavy and their eyes shut — LEST they see, hear, and understand, and return and be healed. The verse describes what must NOT happen to a hardened people. The author quotes it here in its HOPEFUL inverse: through the light of these holy books, may it happen that their eyes DO see and their hearts DO understand — and they return and are healed. The word פן (pen — lest) becomes an expression of hope: let it not be that they fail to see; rather, may they see.] Now it is the month of Shvat."

Segment 10
HE:
ד"ש לחבירינו ר' אהרן משה נ"י

EN:
[Author's own Hebrew translation:] From whoever I take — for that I give — see there. In any case — what shall I say to you? — that in this world there is free choice: one can merit. May Hashem help that we ourselves should engage in the service of Hashem, and also to bring merit to others through the service of Hashem — and also to print the holy books through which every single person can draw close to Hashem: "lest his eyes see and his heart understand and he return and be healed." Now it is the month of Shvat.

Segment 11
HE:
ידידכם המאחלכם

EN:
Seasonal Teachings for the Month of Shvat The sign of Shvat is Aquarius — one who draws and waters from the Torah of his master for others. [מזל דלי שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים — "The mazal (sign / constellation) of Shvat is Deli (the water-bucket / Aquarius) — one who draws and gives to drink from the Torah of his master to others." The Hebrew deli means a bucket for drawing water. The image: the ideal person of this month draws Torah from the deep well of his master's teaching (like a bucket lowered into a well) and pours it out generously for others to drink. A beautiful spiritual interpretation of the astronomical sign.] And it is brought in the Torah teaching [beginning with] "These are the Words" — "in the eleventh month, on the first of the month, Moses undertook to explain the Torah" [הואיל משה באר את התורה — "Moses undertook / was pleased to explain the Torah." The verb הואיל (ho'il) means "he was pleased to / he undertook / he condescended to" — conveying both the initiative and the willing self-offering of Moses in taking on this great task. Moses was not commanded to expound the Torah at this point — he chose and was willing to do so, as a final great act of love for his people.] — and it is brought in the Talmud that he expounded it in seventy languages — meaning: he explained the Torah across all seventy languages, so that even all those who are far away could draw close to Hashem.

Segment 12
HE:
שמואל הרוויץ)

EN:
And also the weeks of Shovavim are propitious for rectifying the blemish of the covenant. [מסוגל — "propitious / especially suited / spiritually auspicious." The word segulah / mesugal describes a special spiritual receptivity or propitious quality — certain times, places, or acts that are particularly well-suited for specific spiritual purposes.] And the essential [remedy is]: "redeem your sin through charity." [חטאך בצדקה פרוק — Daniel 4:24 — "redeem your sin through charity [toward the poor]." Daniel's advice to Nebuchadnezzar. Applied here: the primary remedy for the blemish of the covenant during Shovavim is charity — and specifically the highest form of charity: printing holy books.] And these [weeks] are a preparation to receive the Festival of Purim and Passover — which are the beginning of the drawing close of Israel to their Father in Heaven.

Segment 13
HE:
כו
ב"ה יום ב' פ' צו פעה"ק ירושלים תובב"א 
חג הפסח כשר ושמח ושלום וברכה וכט"ס אל מע"כ ידידי הנעלה וותיק וחסיד משתוקק לעבודת ה' באמת כבוד מהו"ר אברהם יאקבוויטש נ"י וכבוד ר' משה אהרן נ"י אשר זהו עיקר קדושת פסח התחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, השתוקקות וכיסופין להשי"ת, בחי' חסד לאברהם אשר הי' איש החסד ובעל נפש שעשה נפשות להשי"ת ע"י הכיסופין והשתוקקות שלו ודיבר אותם בפיו להשי"ת בהתבודדות שלו, ועי"ז גייר גרים, בחי' ואת הנפש אשר עשו בחרן (עי' ליקוטי מהר"ן מאמר ל"א) ופסח הוא הרגל של אברהם ומצות אפה ויאכלו, ורבינו ז"ל מביא בשיהר"ן שהעיקר הוא הרצון, והוא עולה על הכל ובפרט בפסח שהוא התחלת התקרבות להשי"ת, וקודם קבלת התורה (שבכל שנה נעשין התיקונים) אז העיקר למצוא נקודות טובות בעצמו כדי להחיות ולשמח את נפשו, שיוכל להרים את מוחו, לשמח בהשי"ת ולכסוף ולהשתוקק מחדש להתקרב להשי"ת בהתקרבות חדש ובאהבה וחיבה כמו בן לאב שזהו העיקר, ועי"ז יכולים לצאת ממצרים היינו מהיצר הרע ותאוותיו ומצוקותיו ולהנצל מחמץ אשר זהו עצבות ועצלות וכעס אשר זהו עיקר נשיכת הנחש והסטרא אחרא ועי"ז מביא להרהורים רעים מחמצת תמן סטרא דמותא רח"ל, ולצאת מזה הוא רק להרים את המוח בשמחה ואהבה וכיסופין והשתוקקות להשי"ת, וזה שמביא רבינו ז"ל בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' מ"ח שתיכף שהאדם רוצה להתקרב להשי"ת אזי עבירה גדולה כשיש לו עצבות, זה בחי' חמץ בפסח, בתחלת ההתקרבות בחי' פסח חמץ היינו עצבות ודינים וגבורות, אסור במשהו, ורק כיסופין והשתוקקות להשי"ת וגעגועין ואהבה ולדבר בפה (פסח פה—סח לדבר בפה) חסדי השי"ת הן בכלל ישראל שהוציאנו ממצרים כמו שאנו אומרין בההגדה וכל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח ומביא האריז"ל הרי זה משובח בחסדים היינו שגורם חסד בעולם, ומביא בזוהר הק' מגודל נחת רוח של השי"ת וכבודו אצל כל פמליא של מעלה בעת שמשבחין ומספרין חסדיו בלילה הזאת והעיקר יותר מכל להרגיש גם חסדי השי"ת בפרטיות כל א' בעצמו איך שהחי' אותו בגשמיות ורוחניות וזיכהו במצות והתקרבות אליו ית' ולידע מהצדיק האמת, אשר זאת למעלה מכל החסדים והטובות, אשר עי"ז בוודאי יהא לנו אחרית טוב לנצח, וזה ג"כ שמובא בהגדה מעשה בר"א ור' יהושע וכו' והיו מספרין ביצ"מ כל אותו הלילה, מלבד חסדו הכללי של יצ"מ וכו', ספרו והרגישו כל א' חסדו ונפלאותיו אשר עשה השי"ת עמו בעצמו שזהו העיקר, ועי"ז להודות על העבר ולבקש על להבא, שיקרבהו מחדש לעבודתו ית' וזהו בחי' המוחין דגדלות וקטנות שיש לכל איש ישראלי כל א' לפי מדרגתו בלילה ראשונה של פסח שבאים כל המוחין ביחד באתערותא דלעילא מלמעלה (שזה בחי' הכסופין והגעגועין כנ"ל שזה בחי' אתערותא דלעילא) ואז הוא מאיר לו הרצון ומשתוקק ומרגיש אהבת השי"ת עד אין סוף וזה בחי' התקרבות הראשון דאס דאס ערשטי הארץ וואס השי"ת ווייזט א לעכטיקייט מען זאל איהם נאך לופין (זה הלב הראשון מה שה' מראה אור כדי שירוצו אחריו) כמו שנאמר בשיר השירים אשר הוא השיר של פסח (רק אהבה והשתוקקות) משכני אחריך נרוצה וכו' הביאני המלך חדריו וכ' וזהו הלילה הראשונה והיום הראשון של פסח שמראים לאדם שיש אור כזה שאתה תוכל לזכות בו, ואז האדם מרגיש בעצמו חירות וחיות ואהבה להשי"ת ממש כמו צדיק גדול, ואח"כ לוקחים את האור (כי הוא אתערותא דלעילא מן השמים כמו המלאכים שאין להם בחירה ומתלהבים וכו') ואומרים לאדם עכשיו תכין בעצמיך שהאור יהי' שלך בלי בושה לאכול נהמא דכסופא וזה ענין ספירת העומר, אעפ"י שאין להאדם האור הגדול כמקודם, עכ"פ יהי' נכסף ומשתוקק ומכין א"ע לקבלת התורה אשר זהו תכלית האור לקיים התורה בפשיטות ולהכין א"ע לידע ריחוקו ולהתבייש בימי הספירה ולזכך א"ע ואעפ"י שעובר עליו מה שעובר והיצה"ר מתגבר עליו כמו שמתגבר, אל יניח את מקומו, ויספור הימים ז' נקיים, לראות לזכך א"ע מהדמים הרעים בזה שמתבייש בעצמו ומשתוקק להזדכך ובדיבור פה מלא תהלים ותפלות והתבודדות (וג"כ בשמחה לא בעצבות ח"ו) ואז כששומר גם ימי הספירה שלא מאיר לו כמו יום א' של פסח, ועושה בעבודת ה' כמה שיכול, זה בחי' אתערותא דלתתא, ואזי זוכה אח"כ להאור הגדול של פסח הנ"ל ביתר שאת, כי זוכין בשבועות לקדושת כתר אשר הוא למעלה מהמוחין אשר לזה לא יכולים לזכות אם לא בהתערותא דלתתא, וכשיש להאדם ההמתנה לבלי להניח את מקומו ולחכות תמיד ולצפות לבוא למדרגת קדושתו ואעפ"י שעובר עליו מה שעובר, איננו מניח את מקומו ועושה את שלו מה שיכול לעשות זהו עיקר הנסיון של האדם בזה העולם, ובזה זוכה אח"כ לבוא סוף כל סוף איך שהוא למדרגתו בחי' כתר בשבועות שהמלאכים אינם יכולים לבוא לזה, מפני שאין להם בחירה וכח ההמתנה, ורק הצדיקים בעלי בחירה הגבוהים מהמלאכים, וזה טובה גדולה והתקרבות גדול לאדם כי בההמתנה וההכנה בכל מה שעובר עליו בזה מתקן ומעלה כל מה שהוריד ופגם ע"י עונותיו ודייקא עי"ז זוכה למה שזוכה, וגם חודש ניסן הוא ראש חדשים אשר עוז וחדוה במקומו והשם שלו הוא שם הוי' (משם) י'שמחו ה'שמים ו'תגל ה'ארץ היינו גדולת השמחה שבזה החודש בכל העולמות, וכל יום שלו הוא בחי' ר"ח ויו"ט ויכולים לזכות בו ע"י השמחה לתיקון ושמירת הברית עיין מאמר ה' בלקוטי מוהר"ן ח"ב תקעו אמונה, ועי' במאמר מ"ט לשמש שם אהל חלק א' שהחודש הזה הוא שיר וזמרה והלל להשי"ת, השי"ת יזכינו לזה לכל אלו הקדושות ולעבוד השי"ת תמיד בשמחה והשתוקקות אכי"ר. 
קבלתי מכתבו מיום י"ט אדר ושמחתי לשמוע מה שקבצתם על הספר ואעפ"י שהוא מעט מזעיר אבל ההשתוקקות שלכם להבא יעזור השי"ת שתוכלו לגמור להדפיס הספר הקדוש אשר הוא ג"כ בחי' פסח תורה א' מלקוטי מוהר"ן ור' נתן ז"ל מביא על תורה זאת ענין פסח וספירה ושבועות באריכות, וכעת ערב יו"ט לא יכולים לדבר כלל בענין הספר וע"כ עדיין איני יודע לכתוב כמה כסף יצטרך לזה אני מבין שבכל התורות לא יהיה עוד תורה באורך כזה כי הוא הקדמה לכל הספר ועי"ז הספר ... להגיע למדריגה גדולה כשנלמוד ונקיים...

EN:
And Shabbos Shira and Tu B'Shvat — the New Year for Trees — for "the person is like a tree of the field." [כי האדם עץ השדה — Deuteronomy 20:19. Applied inwardly: the human being is like a tree — with roots, trunk, branches, and fruit. On the New Year for Trees, the human "tree" also undergoes its new year of spiritual renewal.] And our master the Rebbe זצ"ל brings that Tu B'Shvat is the beginning of the festival season of the year. [התחלת יו"ט של השנה — "the beginning of the festival season / the beginning of Yom Tov of the year." The Rebbe teaches that the Jewish festival cycle begins not with Rosh Hashana but with Tu B'Shvat — because Chanukah is the conclusion of the Days of Awe (see below), and Tu B'Shvat begins the new cycle of festive spiritual ascent.] [For Chanukah is the conclusion of the Days of Awe — as is well known.] [כי חנוכה הוא גמר של הימים נוראים כידוע — "For Chanukah is the conclusion / final sealing of the Days of Awe — as is well known." כידוע (ka'yadu'a) — "as is well known / as is commonly known" — signals an established tradition. The gmar (גמר) is the final sealing — the same word used in Yom Kippur's "gmar chatimah tovah" (a good final sealing). The Rebbe's teaching: the ten Days of Awe that begin on Rosh Hashana are fully sealed and concluded only on Chanukah — eight weeks later — when the final light of atonement is kindled. Tu B'Shvat then begins the new ascending cycle of the year's festivals: Purim, Pesach, Shavuos, and onward.] And our master the Rebbe זצ"ל brings from Chayei Moharan: "During these times he was not his usual self" [that is: during these times he was not as usual] — [for he had ascended to levels of holiness] — at Tu B'Shvat, and so on. And it is brought there that he would travel through the region [נוסע על המדינה — "he would travel through the region / travel around the province." The Rebbe traveled through the surrounding towns and villages — "through the region" — specifically to deliver Torah teachings on Shabbos Shira and Shabbos Nachamu. A traveling teacher visiting communities in the provinces was a common Chassidic practice.] to say Torah on Shabbos Shira and on Shabbos Nachamu. And there are many Torah teachings that were said on Shabbos Shira — such as Torah 62 in Likutay Moharan, "And G-d turned the people" — and Torah 9, "The Depths" — and Torah 38, "The Chariots of Pharaoh" — and so on, and many more. May Hashem grant us merit to merit ourselves, and to bring merit to others — for Moses merited and brought merit to others, and the merit of the multitudes depends on him. [משה זכה וזיכה, זכות הרבים תלוי בו — Avos 5:18 applied to Moses. The one who enables others to merit — by supporting the printing of books — both merits personally and earns the merit of all who benefit from it for all generations. Zechut harabim — the merit of the multitudes — is then attributed to and "hangs upon" the one who made it possible.]

Segment 14
HE:
כז
ב"ה יום ג' תבא פה מירון ת"ו 
שלום וברכה וכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי מאנש"ש הנחל נובע מקור חכמה משתוקק להתקרבות להצדיק האמת ולא"י ולעבודת ה' כראוי, מו"ה אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א. 
אחר דרישת שלומו הטוב באה"ר, משלומינו הודות להשי"ת, קבלתי לנכון מכתבו מיום ב' ראה עם א סקריפ (תלוש מזון) על חמשה דולר ומה מאד שמחתי לשמוע משלומו הטוב ולראות געגועיו ותשוקתו וכיסופיו להשי"ת ולהצדיק האמת ולתשובה שלימה כראוי אשר זה העיקר מהכל הכיסופין והרצון להדבר שבקדושה ומובא בספרי קודש שהרצון והתשובה נקרא הנשמה ועשיית הדבר שבקדושה בעצמו נקרא הגוף של המלאך הנעשה מכל דבר מצוה ועבודת השם ורבינו ז"ל אמר בהשיחות הר"ן שהעיקר הוא הרצון כי מי יכול לומר שעובד את השי"ת אפי' שום מלאך ושרף רק העיקר הרצון דער עיקר דאס ביינקין נאר דער ווייל חאפטין אריין כלומרשט מעלערינט כלומרשט מעדאווינט נאר דער עיקר איז דער רצון און דער רצון איז עולם החירות וואס דער יצה"ר מיט דיא סט"א קען גאר ניט ציא טרעטין און ר' נתן ז"ל ברענגט אין לק"ה אורח חיים חלק א' ברכות השחר הל"ה כמעט כל ההלכה ובפרט מסעי' מ"ט עד הסוף דאס גרוסקייט פין דעם רצון אין אז דאס איז דיא מנורה וואס האט גברענט אין בית המקדש אז יודישי הערצער זאלין ברענין ציא השי"ת מיט גוטע רצונות, אין נאך ההלכה ברענגט ער אין דעם ליקוטי הלכות הלכות נטילת ידים שחרית הלכה ד' ובפרט סעי' ח' י"א ט"ז אז מצוה טייטש בא העפטין ע"י כל מצוה העיקר הוא שנתגבר הרצון ונתדבקים עי"ז להשי"ת ברצונות טובים (וכמו שאמר רבינו ז"ל אז דער רצון איז דער עיקר אין דיא מצות ברענגין אמונה און רצונות און פארקערט אז דער עיקר ביטרקייט פון דער עבירה וואס האקט אפ דיא אמונה מיט דעם רצון פון דעם מענטש) (העיקר זה הכיסופים, רק בינתיים חוטפים, כאילו לומדים כאילו מתפללים, אבל העיקר זה הרצון. והרצון הוא עולם החירות שהיצה"ר והס"א אין להם בכלל גישה לשם ור' נתן מביא בלק"ה או"ח חלק א' ברכות השחר הל' ה' כמעט כל ההלכה ובפרט מסעיף מט' עד הסוף גודל מעלת הרצון ושזה ענין המנורה שדלקה בבית המקדש כדי שלבות ישראל יבערו להשי"ת ברצונות טובים. ועוד הלכה הוא מביא בלק"ה הל' נטילת ידיים שחרית הלכה ד' ובפרט בסעיפים ח' י"א ט"ז שמלת מצוה פירושה לחבר, ע"י כל מצוה העיקר הוא שנתגבר הרצון ונתדבקים עי"ז להשי"ת ברצונות טובים (וכמו שאמר רבינו ז"ל שהרצון זה העיקר והמצוות הם מביאים לידי אמונה ורצונות, ולהיפך עיקר מרירות העבירה שהיא מנתקת את האמונה והרצון של האדם) ועבירה לשון עובר וחולף שחולף ועובר ממנו הרצונות להשי"ת ובאמת לא יכולים להיות תמיד בהשתוקקות חזק כי צריך להיות רצוא ושוב ואז כששבין מהרצון לעניני העה"ז אז מתגבר הסט"א ביותר ורוצה להפילו ולמשכו לעבירות ח"ו צריכין לכבות חמום הלב ע"י לימוד תורה וכו' עיין בהלכה הזאת וגם ידע כבודו כי העיקר הוא התחזקות ולסמוך על השי"ת ועל הצדיק האמת כי לא יעזבנו ח"ו וכאשר אמר מנוח לאשתו לו חפץ ה' להמיתנו לא לקח מידינו עולה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת, און דאס קען מיר זאגין יעדיר אוף זיך אליין ווען השי"ת זאל אונז ניט וועלין און זאל מיינען אונז מרחק זיין און אונז ניט וועלין ברענגין צום אמתין תיקון הנפש ותכליתה וואלט ער אונז גלאזט פאר פאלין ווערין בעמקי שאול און וואלט ער אונז ניט ציא גברענגט ציא דעם הייליגען רעבין וואס ער האט ציא גזאגט אונז מתקן זיין בתכלית וויא עס פאסט פאר איהם, און דער רבי ז"ל איז דאס מקיים אוף דער וועלט, ווארין אז מען קומט ציא צום רעבין קען מען שוין ניט רואין און מען מיז תשובה טואין ווארין ווען מיר ווייסין ניט פון רעבין וואלט מען גקענט איבער גיין אלע יארין און מען וואלט גאר ניט גיביינקט תשובה צוא טואין און דאס ווייסט יעדיר בא זיך וויפול ער פאר דינט מיט דעם וואס איז מקורב צום רעבין ז"ל וויפול תורה אין תפלה בכוונה אין תהלים און מצות און חסד און צדקה און מעשים טובים און וויפול קרעכצין און חרטה און ביטרקייט אין הארץ אוף דיא זינד און ביינקיכץ צוא תשובה און ביינקיכץ צוא דינען השי"ת און וויפול הָאן-האלטזיך ניט זיך נאך צוא געבין דיא תאות און וויפול ווינצקער שלעכטי קוקכץ אין דיא וועלט און וויפול ווינצקער עבירות און מער מצות וואס מען איז זוכה דורך דעם רעבין ווארין רח"ל מען וואלט זיך גקענט נאך געבין דאס הארץ השם ישמרנו. און דאס ווערט גברענגט אין הייליגע ספרים אז אלע יסורים פין דער וועלט אוף איין מענטש תמיד איז כדאי ציא ליידען אביא איין הרהור ווינציקער האבען אודער איין הסתכלות ווינציקער מכ"ש איין עבירה ווינציגער קען מען פארשטיין וויא מיר זענין זוכה דורך דעם הייליגען רעבין וואס יעדיר האר וואס מען ציט זיך צוא השי"ת אוף דיא וועלט דאס איז טייעריר פון דער גאנצע וועלט און מער בלאבט טאקי ניט פון דעם מענטשין נאר וואס ער חאפט אריין אין דיא וועלט יעדיר נקודה טובה, מכ"ש וואס מיר האפין אז סוף כל סוף וועלין מיר זוכה זיין דורך דעם רעבין באמת תשובה טאן קומען צום אמתין תכלית אוף דיא וועלט צוא וואס מען איז אראפ גקומען אוף דיא וועלט, דער עיקר התחזקות דינען השי"ת בשמחה, און לערינט גוט דעריך דיא ערשטי הלכה פון אורח חיים חלק א' השכמת הבוקר הלכה א' וועט איהר זיך ממש מחיה זיין, און דער עיקר זיך צוא האלטין אין רעבין וואס אוף דעם לייגט זיך דער יצהר הרע מער וויא אוף אלדינג ווארין ער וועט אלדז לאזין דעם מענטשין אלע עבודות נאר זיין א ברסלבר חסיד ניט דארף מען האבין דעם קאפ אוף דער רעכטי זייט אז ביז מין קבר אריין ניט אפ טרעטין פין רעבינס זאך יהי' איך שיהי' וועט מען בוודאי האבין א גוטען סוף און מען וועט קיין מאל קיין חרטה ניט האבען יעצט וועלין מיר שרייבען אביסעל פון אלול דער עיקר כונת אלול איז תשובה טאן (און דער תורה ו' ליקוטי מוהר"ן קרא את יהושע) און דער עיקר תשובה ליידען בזיונות ושפיכות דמים, מער פון אלע בזיונות איז וואס דער מענטש פילט זיין נידרקייט וויא ווייט ער איז פין השי"ת און דער בעל דבר יאגט איהם און פלאגט איהם און ער שעמט זיך וואס ער קען ניט דאבנין און לערנין וויא עס איז צוא זיין און בפרט דער חבר קען בעסיר דאבנין פון איהם וכו' און ער שעמט זיך און מקבל פאר תשובה אוף דיא עונות דאס איז דיא אמתי תשובה, און ווידער דער עיקר תשובה איז הַמְתֵן דאס הייסט ווארטין אז מען וויל תשובה טאן דארף מען וויסען אז מען מוז ווארטין מען קען ניט אריין שפרינגען אין דער קדושה מיט איינמאל מען מיז ווארטען (דאס גאנצע לעבין פון דעם מענטשין) און עס מיז אסאך איבער גיין אוף דעם מענטשין און מען לאזט איהם אראפ און נסיונות אין דיא הייגינע ערטיר וואס ער האט פריער גזינדיגט יאגין איהם דיא מחשבות און ער דארף עומד בנסיון זיין און אנטלופען פון דיא מחשבות און ניט טואין וואס ער האט פריער גטאן, און יעדיר ציא וואס ער ציהט זיך אוועק פין דיא מעשים וואס ער האט גטאן הן מעשה הן דיבור הן מחשבה איז זייעהר טייעהר און ער איז מתקן וואס ער האט פריער מקלקל גווען דאס הייסט אמתי תשובה. תשובת המשקל היינו ער קען טואין ווייטער וואס ער האט גטאן און ער טוט ניט און אנטלופט דער פין און שעמט זיך דערמיט און וויטער דארף מען תמיד תשובה טואין ווארין ניט מיט איין מאל קען מען זיך שעמין און חרטה האבין באמת און מתודה זיין זיך באמת מעומק הלב דארף מען תמיד תשובה טאן אוף דיא פריערדיגע תשובה וואס איז ניט גווען וויא עס בדארף ציא זיין און אזוי תמיד און ווייטער דארף מען זיין בקי סייא אין עליה אז דער מענטש ברענט אין עבודת השם דינט השי"ת זאל ער ניט מיינען אז ער איז שוין נאינט ציא השי"ת נאר ער זאל וויסען אז ער נאך גאר ווייט און ער דארף גיין העכיר און העכיר און אזו דארף ער זיין בקי בירידה אפילו וויא אויך ער איז טאמער ער פאלט אריין אפילו אין דיא נדעריגסטע ערטיר אפילו אין שאול תחתית ממש זאל ער זיך ניט מייאש זיין אין זוכען השי"ת ביז ער וועט גען העכיר און העכיר און אפילו ער פאלט אראפ אלפים ורבבות פעמים זאל ער זיך צריק אוף הייבען כנ"ל ואז כשחזק בכל זה ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו. 
(וזה אנו יכולים לומר כל אחד על עצמו, אם השי"ת לא הי' חפץ בנו וכוונתו להרחיקנו ואין רצונו להביאנו לתיקון הנפש האמיתי ותכליתה, הוא הי' נותן לנו לשקוע בעמקי השאול ולא הי' מביאנו לרבינו הקדוש שהבטיח לתקננו בתכלית כמו שמתאים לו ורבינו מקיים את זה כאן בעולם כי כשמגיעים לרבינו כבר אי אפשר לנוח ומוכרחים כבר לעשות תשובה, כי אם לא היינו יודעים מרבינו היינו יכולים לעבור את כל ימי חיינו מבלי לכסוף בכלל לחזור בתשובה וזה יודע כל אחד בנפשו כמה הוא מרויח בזה שמקורב לרבינו כמה תורה ותפלה בכוונה ותהילים ומצוות וחסד וצדקה ומעשים טובים וכמה אנחות וחרטה ומרירות הלב על העבירות וכיסופים לתשובה וכיסופים לעבודת השי"ת וכמה התאפקות והמנעות מללכת אחרי התאוות וכמה פחות הסתכלויות רעות בעולם הזה וכמה פחות עבירות ויותר מצוות מה שזוכים ע"י רבינו, כי רח"ל היינו יכולים ללכת אחרי שרירות לבנו השם ישמרינו וזה מובא בספרים הקדושים שכל היסורים שבעולם, שיבואו כולם על אדם אחד כל ימי חייו כדאי לסבול בשביל הרהרור אחד פחות או הסתכלות אחת פחות מכ"ש עבירה אחת פחות, אז אפשר להבין מה אנו זוכים ע"י רבינו הקדוש שכל נימא כחוט השערה שנמשכים להשי"ת בעולם הזה זה יותר יקר מכל העולם ואכן לא נשאר מהאדם יותר — רק מה שזוכה לחטוף בעולם כל נקודה טובה מכ"ש שתקותינו שסוף כל סוף נזכה ע"י רבינו לעשות תשובה באמת לבוא לתכלית האמיתי כאן בעולם מה שעבור זה ירדנו כאן לעולם. העיקר להתחזק לעבוד את ה' בשמחה, ותלמד את ההלכה הראשונה באורח חיים חלק א' השכמת הבוקר הל' א' ותעבור עליה היטב וממש תתחיו מזה והעיקר לאחוז את עצמו ברבינו שעל זה היצה"ר מניח את עצמו יותר מעל הכל, כי הוא יניח לאדם את הכל, כל העבודות, אבל להיות חסיד ברסלב לא, לכן צריך להחזיק את הראש בצד ימין שעד הקבר לא לסור מעניין רבינו יהי' איך שיהי', אז יהי' לנו בודאי סוף טוב ולא נתחרט לעולם. 
עכשיו נכתוב קצת מאלול עיקר כונת אלול זה לעשות תשובה (ותורה ו' בלקו"מ קרא את יהושע) ועיקר התשובה לסבול בזיונות ושפיכות דמים ויותר מכל הבזיונות זה מה שהאדם מרגיש את פחיתותו כמה הוא רחוק מהשי"ת והיצה"ר רודף אחריו ומענה אותו והוא מתבייש שהוא לא יכול להתפלל וללמוד כראוי, בפרט שחבירו יכול להתפלל יותר טוב ממנו וכו', והוא מתבייש ומקבל את זה לתשובה על עוונותיו זוהי תשובה אמיתית, גם הרי עיקר התשובה זה ההמתן, כלומר להמתין, כשרוצים לעשות תשובה צריכים לדעת שמוכרחים להמתין אי אפשר לקפוץ לתוך הקדושה בבת אחת חייבים להמתין (כל החיים של האדם) ומוכרח שיעבור על האדם הרבה ומורידים אותו לנסיונות, ומחשבותיו רודפים אותו לתוך אותם מקומות שהוא חטא מקודם והוא צריך לעמוד בנסיון ולברוח מהמחשבות האלו ולא לעשות מה שהוא עשה מקודם וכל משיכה שהוא שהוא מושך את עצמו מאלו המעשים שהוא עשה מקודם הן מעשה הן דיבור הן מחשבה, זה יקר מאד, ומתקן מה שהוא קלקל מקודם, זה נקרא תשובה אמיתית תשובת המשקל היינו שבאפשרותו להמשיך לעשות מה שהוא עשה והוא לא עושה ובורח מזה ומתבייש בזה. ובהמשך צריך תמיד לעשות תשובה שהרי לא בפעם אחת אפשר להתבייש ולהתחרט באמת ולהתוודות באמת מעומק הלב אז צריך תמיד לעשות תשובה על התשובה הקודמת שלא היתה כראוי להיות וכן תמיד, גם צריך להיות בקי הן בעליה כשהאדם בוער בעבודת ה' הוא עובד את השי"ת שלא יחשוב שהוא כבר קרוב להשי"ת רק שיידע שהוא עוד רחוק מאד והוא צריך להמשיך לעלות יותר ויותר וכן הוא צריך להיות בקי בירידה אפילו שהוא במדרגה גבוהה כמה שתהיה שבאם יפול לתוך המקומות הכי נמוכים אפילו בשאול תחתיות ממש שלא יתייאש ויחפש את השי"ת עד שהוא יעלה מעלה מעלה ואפילו הוא נופל אלפים ורבבות פעמים שיחזור לקום כנ"ל ואז כשחזק בכל זה ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו) 
יעצט אביסעל פין ר"ה, (כעת נכתוב קצת על ר"ה) ר"ה אצל הקיבוץ מאנ"ש אין דבר גדול מזה ולהתקשר לרבינו הקדוש ובפרט ער"ה ור"ה. ער"ה לעשות פדיון, ער"ה לילך על קברי צדיקים ולומר תיקון הכללי בהתקשרות לרבינו הקדוש ולעשות ווידוי דברים ר"ה לבכות מתוך שמחה חדות ה' מעוזכם, ביום א' של ר"ה למעט בדיבור בר"ה להיות חכם לחשוב רק מחשבות טובות שהשי"ת יטיב עמנו ויכתבינו לטובה ולסמוך ולבטוח על השי"ת והצדיק האמת דיא ערשטי נאכט ר"ה גייא איך מיט מיינע מענטשין (בלילה הראשון של ר"ה עובר אני עם אנשיי) צדיקים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים טובים אכי"ר, ותזכו לשנה טובה ומתוקה. 
ידידכם שמואל הורוויץ

EN:
Practical Updates: Tefillin and Book The Rabbeinu Tam tefillin will be completed this week — and with G-d's help will be sent soon. The book is in the middle of the af-taifen [the typing / keyboarding]. And when we finish the af-taifen we will speak about the matter of printing it. May Hashem grant us merit to complete its printing, and to study it and to teach with it — for it is a new light by which many, many people's eyes and hearts will be illuminated through it. And regarding the resolutions to the difficulties that we are in the middle of — there is not sufficient paper now for this — therefore with G-d's help in the coming letters we will continue to resolve the difficulties.

Segment 15
HE:
כח
ב"ה, יום ג' פרשת תצא, ז' אלול חודש הרחמים והרצון, יום שזכיתי לבא בפעם הראשון על ציון רבינו ז"ל באומן במס"נ עצום אשר הבטיחנו וכו' ה' יזכינו להיות כרצונו ית' וכרצון הצדיקים זיע"א אכי"ר. 
כתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידיד נפשי ולבבי וכו' המשתוקק וכוסף ומתגעגע בכל לב ונפש לעבודת ה' ולהתקרבות הצדיק באמת (אשר זהו העיקר מכל העיקרים ומכל המדרגות שבעולם וכמובא בס' המדות אות צדיק: ביאת המשיח תלוי בהתקרבות הצדיקים, עיקר השלמת הנפש תלוי בהתקרבות הצדיקים, התקשרות לצדיקים היא רפואה גדולה, השי"ת יזכינו לזה בשלימות אכי"ר) החסיד המופלג, עושה צדקה וחסד, טוב לב יבורך וכו' מוה"ר אברהם יודא יאקבביץ נ"י הי"ו שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות. 
משלומינו הודות להשי"ת, לנכון קבלתי מכתבו ונדבת לבו על חג השבועות והחי' אותנו מאד בזה כן יחי' השי"ת אתכם בזה ובבא וכן קבלתי מכתבו מפרשת עקב ברכת מז"ט הלבבית והנפשית ותתברכו בכל הברכות הכתובות בתורה וכו'. 
והנה אעפ"י שמוחי מוטרד מאד אעפי"כ פטור בלא כלום אי אפשר, הנה בהתו' ו' לק"מ קרא את יהושע, רבינו הקדוש מלמד אותנו דרכי התשובה איך לשוב להשי"ת באמת, שהעיקר למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום, ולסבול בזיונות ובושות וחרפות ושפיכות דמים בשביל כבוד השי"ת ולידום ולשתוק. וזהו בוודאי כשא' עושה לי בזיונות ח"ו סתם, ג"כ לקבל באהבה בשביל כפרת העונות, ומכ"ש בשביל דבר שבקדושה (כמו לילך עם זקן ופיאות) ומכ"ש וכ"ש בשביל התקרבות להצדיק אשר בשביל זה כדאי לסבול כל הבזיונות וצער שבעולם אשר מזה נעשה כלים לקבל קדושת אור הצדיק ולהיות נתקשר בו ונכלל בו תמיד ונעשה יחוד בין חמה ולבנה, משה ויהושע, כמובא שם בהתורה הזאת. 
דאס גייט אויף יודען, בפרט אויף יעדין ברסלבר חסיד וואס וויל זיין א יוד און מקושר צום רעבין באמת, אז ער לייד פאר דער קדושה און פאר דעם צדיק בושה און בזיונות — דאס הייסט "אוהל מועד" פאר דעם צדיק'ס זאך. הן דיא מענטשין זיינע, מיט זייא זיך צוא נוף קומען (און שיימט זיך פאר זייא וויא זייא דינין השי"ת גאר אנדערש), הן דיא הייליגע ספרים וואס ער לערינט זייא (און שיימט זיך וואס שטיט אזוני הייליגע מדרגות און וויא ווייט ער איז נעביך פון זייא). איז דער "אוהל מועד" קניפט ציא דעם מנטשין (יעדיר יוד תלמיד פון צדיק) וואס הייסט "יהושע" נער לא ימוש מתוך האהל צום צדיק האמת וואס הייסט "משה", ווערט "אדם לשבת על הכסא". 
און יעדיר יוד איז באשאפין גווארין צוא דעם תכלית, און סוף כל סוף וועט יעדיר זוכה זיין צוא דעם מיט דעם כח פון צדיק האמת; נאר וואס מער דער מענטש האט א חלק מיט זיין מקיים זיין דיא הייליגע תורה וואס דער רבי ז"ל בריינגט, אין וואס מער ער לייד אין מוטשיט זיך אין יודישקייט, און עס גייט אוף איהם איבער, און ער איז מקיים "המתן" און ציילט ספירה און ער איז זיך מחזק מיט אלע כוחות ניט אראפ פאלין, און איז בקי בירידה, בעליה, ברצוא ושוב, און תמיד אלט ער זיך בדרכי התשובה — גייט ער העכיר, ווייסט ער אז ער איז נאך גאנץ ווייט און ער דארף ערשט אן הייבען ציא בענקין צוא ווערין איוד, און ערשט אן הייבען אמת תשובה צוא טאהן. אין אז ער איז נעביך זייעהר ווייט, זאל ער זיך ניט לאזין נארין צוא מיינען אז ער קען שוין ניט זוכה זיין צוא וואס איוד דארף זוכה זיין אויף דיא וועלט, נאר ער זאל וויסען אז ער דארף תמיד רייסען זיך צוא עבודת ה' אפילו פון שאול תחתית ממש, און טואין וואס ער קען אין עבודת ה': לערנען און דאווינען און מצות. און אז עס איז ניט וויא עס בדארף צוא זיין דאס דאווינען, זאל ער מקבל זיין דיא בושה פון דיא ירידות, וואס ער דארף זיך זייער שיימען פאר זייא, פאר וואס טאקי ער זייט אזוי אויס, זאל ער דאס מקבל זיין פאר א כפרת עונות, ער זאל מקיים זיין ידום וישתוק און ניט מהרהר זיין נאך השי"ת. 
און אזוי כל ימיו מוז מען זיך שלאגין מיט דעם יצה"ר, און זיך קיינמאל ניט לאזין זיך אוועק רייסין פון השי"ת אין פון צדיק, הן בעלי' גדולה והן בירידה עצומה ח"ו, זאל ער טואין זיינס וועט ער בוודאי זוכה זיין וואס ער וועט זוכה זיין, און עס וועט זיין ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו, וואס דאס איז גאנץ כוונת אלול פון כתבי האריז"ל אכי"ר. 
(זה הולך על כל ישראל ובפרט על כל חסיד ברסלב שרוצה להיות יהודי כראוי ומקושר לרבינו באמת שהוא סובל בושות ובזיונות בשביל הקדושה ובשביל הצדיק זה נקרא "אהל מועד" לענין של הצדיק הן אנשיו להתוועד איתם יחד (ומתבייש מהם איך הם עובדים את ה' באופן אחר לגמרי נעלה ביותר) הן ספריו הקדושים שלומד בהם (ומתבייש מהמדרגות הנעלות הקדושות הכתובים שם וכמה לדאבונו הוא רחוק מהם) וה"אהל מועד" הזה קושר את האדם (— כל יהודי שהוא תלמיד של הצדיק) הנקרא "יהושע" נער לא ימוש מתוך האהל, לצדיק האמת הנקרא "משה" ונעשה "אדם לשבת על הכסא". 
וכל יהודי נברא לתכלית הזאת וסוף כל סוף כל אחד יזכה לזה בכח הצדיק האמת רק מה שיש לאדם יותר חלק בקיום התורה הקדושה הזו שמביא רבינו ומה שהוא יותר סובל ומתייגע בקיום היהדות ועובר עליו והוא מקיים "המתן" וסופר ספירה ומתחזק בכל הכוחות לא ליפול והוא בקי בירידה ובעליה ברצוא ושוב והוא אוחז תמיד בדרכי התשובה, כשהוא הולך ועולה הוא יודע שהוא עדיין רחוק וכעת הוא צריך להתחיל להיות יהודי וכעת להתחיל לעשות תשובה באמת, וכשהוא רחוק מאד לדאבונו שלא יתן לרמאות את עצמו לחשוב שהוא כבר לא יכול לזכות למה שיהודי צריך לזכות בעולם הזה רק שיידע שהוא צריך תמיד להמשיך את עצמו בכח לעבודת ה' אפילו מהשאול תחתיות ממש לעשות מה שהוא יכול בעבודת ה' לימוד ותפלה ומצות וכשהתפלה היא לא כמו שהיא ראויה להיות שיקבל את הבושה מהירידות, מה שאכן הוא צריך מאד להתבייש מהם למה באמת הוא נראה כך, שיקבל את זה לכפרת עונות ויקיים ידום וישתוק ולא להרהר אחרי השי"ת. 
וכך כל ימיו חייבים להלחם עם היצה"ר ואף פעם לא לתת לנתק אותו מהשי"ת ומהצדיק הן בעליה גדולה והן בירידה עצומה ח"ו שהוא יעשה את שלו אז בודאי יזכה למה שיזכה ויהי' ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו שזה כל כוונת אלול מכתבי האריז"ל אכי"ר) 
טוב לומר בימי אלול כל תנ"ך, תקונים, שיחות הר"ן, ס' המדות, ספורי מעשיות, חיי מוהר"ן, קצור לקו"מ, לקוטי תפלות; ערב ר"ה צריך ליתן על פדיון; צריך לומר תיקון הכללי בהתקשרות לרבינו הק' באומן, ולהתוודות הרבה ווידוי דברים אין זיך גיט מתבונן זיין תשובה טאן דעם לעצטן טאג בבכי' ותחנונים והתקשרות לציון רבינו ז"ל. דעם ערשטן טאג ר"ה ניט ריידען, זיין א חכם און טראכטען גוטע מחשבות בבטחון להשי"ת שייטיב עמנו בכל הטובות, און זיין פרייליך "חדות ה' מעוזכם", "בשמך יגילון כל היום ר"ת בכיה" ובהתקשרות לקיבוץ. 
שרייבט מיר אייער מוטערס נאמען, ציא בייטען פאר אייך תמיד 
(ולהתבונן היטב לעשות תשובה ביום האחרון בבכיה ותחנונים והתקשרות לציון רבינו ז"ל, ביום ראשון של ר"ה לא לדבר, להיות חכם ולחשוב מחשבות טובות בבטחון להשי"ת שייטיב עמנו בכל הטובות ולהיות בשמחה "חדות ה' מעוזכם" "בשמך יגילון כל היום" ר"ת בכיה ובהתקשרות לקיבוץ. 
תכתבו לי שם אמכם, להתפלל עבורכם תמיד) 
ידידכם מאחלכם שנה טובה ומתוקה 
שמואל הורוויץ

EN:
A Personal Matter — Why the Son Was Named Aharon And regarding what he asked me — why I gave my son the name "Aharon" — [he was also given the names] Nachman and Nathan — which are in honor of our master the Rebbe and R' Nossan זצ"ל. The matter is as follows: There was a dispute in my home — that they [the family] wanted me to give the name "Aharon" in honor of their family name [על שם משפחתם — "in honor of / after their family name." Naming a child after a family member or family name is a cherished Jewish tradition, and family pressure to honor this custom can be significant.] — and I could not refuse them entirely and completely. [ולא יכולתי לדחותם מכל וכל — "and I could not push them away / refuse them entirely and completely." מכל וכל — "from everything and everything" — an emphatic double phrase meaning completely and utterly. The author could not reject the family's wishes at all, not even partially.] And therefore I gave both the name Aharon and [the Breslov names]. And also because the brit milah was in the week of Parshas Chukas — in which is brought the passing of Aharon the Priest זצ"ל. [And in truth — Hashem arranged that I give this name Aharon — even though I did not know at the time — for he would take a kohen's daughter [as his wife] and would become the son-in-law of Aharon. [חתן אהרן — "son-in-law of Aharon." A kohen is a descendant of Aharon the High Priest. By marrying a kohen's daughter, the son became literally a "son-in-law of Aharon" — making the name even more providentially appropriate. The author sees G-d's hidden hand arranging this name without the author knowing why.] And at that time I also did not know our lineage [יחוס שלנו — "our lineage / our pedigree / our distinguished ancestry." Yichus — the honorable family connections and ancestry that give a person identity and status in the Jewish community. Not merely "family history" but specifically distinguished, noteworthy ancestry.] as I know it now — that we come from the seed of Aharon the Priest — perhaps ten times removed.]

Segment 16
HE:
כט
ב"ה שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי הנעלה אוהב צדקה וחסד משתוקק לעבודת השי"ת באמת ולילך בדרכי הצדיק האמת ולדבקה בו וכ' כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א וזוגתו הצוה"ח מנשים באהל תבורך שתחי' וכב"ב שיחיו אכי"ר. 
אחר דרישת שלומו הטוב באה"ר משלומינו הודות להשי"ת, קבלתי לנכון מכתבו מיום ב' עקב עם ה 12 דולר והנה אנכי מתפלל עבור הילד חנניה יהודה בן מלכה דבורה שיהי' לו רפואה שלימה בקרוב כבקשתכם. הנה מתחיל כבר הימי רצון ורחמים חודש אלול אשר כל רגע ממנו נעשה צרופים אחרים דקדושה כמובא בכתבי האריז"ל ומובא שם כוונת אלול שעי"ז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו, ורבינו ז"ל שתורתו הוא נשמה לנשמה דעתיק שהוא פנימיות הסתרי תורה שיתגלה לעתיד ורבינו ז"ל אמר בפי' (מובא בחיי מוהר"ן מעלת תורתו שיש שחושבים למעלה ג' ספרו ז"ל שיש בו כוונות וכתבי האריז"ל אבל אינם יודעים שבספרו יש כל, וגם כתבי האריז"ל, ובאמת הוא גבוה עוד הרבה יותר שאין לשער, ורבינו ז"ל מפרש בספרו (לקוטי מוהר"ן תורה ו' קרא את יהושע הנקרא כונות אלול) ענין כונת אלול לעובדא ולמעשה (כמו שדרך רבינו ז"ל לפרש כל הכונות והכתבי האריז"ל על כל איש ואיש בפרטיות כי כל א' יש לו חלק אלקי ממעל וכמו שבכלל נעשים התיקונים המובאים בזוהר הק' ובכתבי האריז"ל על הקב"ה והשכינה וכנס"י כן בפרט נעשה כל אלו התיקונים והכונות בכל איש ישראלי בעצמו (וכן מובא בכתבי האריז"ל שעל האדם אין לומר בפרטיות למשל שהוא ממלכות או מזעיר אנפין או מעולם העשי' או יצירה וכו') כי האדם נכלל מהכל מתחלת האצילות עד סוף העשי' הכל נכלל בו וכן מובא בזוהר הק' שנברא האדם וכל העולמות נתנו חלקם בו וע"כ הוא כלול מהכל וכל העולמות תלוים בו ויחוד קוב"ה ושכינתי' הכל תלוי בהאדם הבעל בחירה דווקא וכן בזווגו להביא נשמות מעבר כל העולמות וכל המדרגות עד א"ס ומשם נמשך נשמת איש הישראלי שבא לזה העולם וע"כ חומר גדול האיסור מפגם הברית שטיפת האדם הוא כלול מכל כב' אותיות התורה ומכל הקדושות וכו' וכו' וכשמכניס זה ח"ו בתוך הקליפות זה ח"ו חורבן העולמות וגדול עונו ח"ו ובחודש אלול עיקר התיקון לברית כמו שנאמר ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך שמרומז בר"ת אלול כמובא בלקוטי מהר"ן שאז הזמן למול את לבבו להרגיש הכאב ולבקש מה' ועי"ז מרגישים גם זרע האדם כאבם איך הם מונחים ומבקשים מהשי"ת שיתקנם, וגם אז המלאכים מחפשים אחר האבידות ואין אבידה יותר מפגם הברית שעי"ז אובדים רח"ל וכן התאוות, והצדיקים והמלאכים הם מסייעים להאדם בחודש אלול לחפש האבידות ותוקעין בשופר כי שופר יש לו ענין למצוא אבידות כמ"ש אצל שופרות ובאו האובדים מארץ אשור וכו' וכן הברכה תקע בשופר הוא בשמו"ע במדת יסוד שהוא תיקון הברית וכמובא שם היהי רצון שאומרים בברכת תקע בשופר על תיקון הברית ואז מסייעים הצדיקים והמלאכים לחפש ולמצוא האבידות והאיש צריך ליתן אתערותא דלתתא שיחפש תמיד ברצונו וחשקו למצוא קדושתו איה קדושתי וטהרתי איה שורש נשמתי וכשמתגעגע ומצער לחפש ולבקש ומתפלל ע"ז שימצא האבידות אעפ"י שנראה לו שאינו מוצא כלום ואדרבא הוא גרוע יותר. באמת בהחיפוש בעצמו כבר מוצא הרבה כי יגעתי ומצאתי תאמין יגעתי ולא מצאתי אל תאמין כי אם יגע למצוא בוודאי מוצא, וע"כ תוקעין ח' אלול בשופר לרמז ע"ז לחפש האבידות שהמלאכים חופרין ומחפשין וכשמוצאים איזה אבידה נעשה אצלם שמחה גדולה ותוקעין בשופר תר"ת ר"ת תאות רשעים תאבד) ומפרש רבינו ז"ל שם בתורה קרא את יהושע ענין כונת אלול על כל איש והתמצית הוא שעיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק ולא ישיב על חרפתו רק יקבל באהבה כדי (שיזכך דמיו)... ע"י הבושה שמתבייש על עונותיו ועי"ז נעשה א' כי האות א' הוא י' מלמעלה י' מלמטה וא"ו באמצע היינו נקודה התחתונה הוא דמימיות ושתיקה על הבזיונות כמו בהמה שלא יכולה להשיב על בזיונה הוא"ו הוא האוהל שהוא הבזיונות שבאים לו ע"י החברים או מן השמים ע"י המניעות שיש לו מיהדות. כי הוא"ו הוא רקיע המפסיק בחי' מניעות, ושמים אש ומים שמשתנים פניו לכמה גוונים מחמת הבושה וכמובא בגמרא שדומה כאילו נידון באש ומים ועי"ז נתקשר להיו"ד העליונה שהוא נקודה העליונה שהוא הצדיק היושב על הכסא, וזה בחי' כתר לשון המתנה שתשובה הוא בחי' כתר ולא יכולים לקפוץ אל הקדושה בפעם אחת כי צריך להמתין הרבה הרבה כל ימי חייו ממש, וכל פעם לעשות תשובה כי צריך לאחוז תמיד במדת התשובה כי מי יאמר זיכיתי ליבי טיהרתי מחטאתי אפי' החטאתי שאני מתודה הוא מלא פניות וצריך לעשות תשובה ע"ז וזה בחי' המתנה כי בכל פעם שעושה תשובה נזדכך יותר ונתקרב יותר ומוצא יותר (כמו שאומרים העולם וואס מער מע זיכט מער גיפונט מען) אבל צריך התחזקות ובקיאות גדול שיאחז א"ע תמיד בהשי"ת ותמיד יחפש ויבקש להתקרב להשי"ת ואפי' אם נדמה לו שכבר הוא קרוב ומצא כבר והוא במדרגה העליונה יהי' בקי ברצוא שעדיין הוא רחוק מאד מאד ועדיין לא נתקרב כלל ועדיין לא מצא א' מני אלף אלפים מה שצריך למצוא כי גדולת השי"ת הוא א"ס, ולהיפך איך שמשתוקק ומחפש ופתאום נפל ח"ו אפי' למקום שנפל אל יתייאש מלחפש ולבקש יותר ויידע כי השי"ת עמו ועדיין יש לו תקוה גדולה לזכות לכל מה שצריך לזכות ולמצוא כל האבידות לגמרי כי רחמי השי"ת אין לשער ואציעה שאול הנך וכשהוא חזק בזה אזי ... הדרכים נעשים באלול ע"י כח מרע"ה וכל הצדיקים בחי' משה שהם יש להם הכח לתקן ולהעלות כל הנופלים ויורדים אפי' לשאול תחתיות... להם כח להעלות לתכלית העליה לבלי לייאש א"ע.

EN:
And also — our master the Rebbe זצ"ל had an outstanding and devoted disciple, [תלמיד מובהק — talmid muvhak — "an outstanding / devoted disciple." A technical term: a disciple who studied so closely with his master that he absorbed not just the teachings but the master's very essence and inner quality. More than "great disciple" — specifically one who received the full, direct transmission of the master's spirit.] great and holy: R' Aharon, the Rav of Breslov — who went to his wedding canopy as holy as Jacob our father, may he rest in peace. [The Midrashic tradition holds that Jacob maintained complete personal sanctity throughout his life — even on the night of his marriage. To say R' Aharon went to his wedding canopy "like Jacob our father" is to ascribe to him this same extraordinary level of holiness.] And there are many more praises of him. [ועוד הרבה שבחים עליו — "and there are many more praises / laudatory qualities concerning him." Shvachim — praises, admirable qualities, things said in his honor. The author signals that what he has shared is just a small sample of R' Aharon's spiritual greatness.] [And also because we are the sixth generation from the holy Tzaddik R' Aharon the Great of Karlin זצ"ל — a disciple of the great Maggid of Mezeritch, who passed away in the lifetime of the Maggid.] [R' Aharon of Karlin (1736–1772) — one of the great early disciples of the Maggid of Mezeritch, founder of the Karlin Chassidic dynasty. He passed away young, while the Maggid was still alive. The author traces his family lineage to this great Tzaddik — six generations back.] [And also because we are from the lineage of R' Aharon the Kohen, known as R' Aharon Arleh [ר' ארלי — Arleh — the Yiddish diminutive of Aharon (little Aharon), used as a personal nickname.] the Silent [שותק — "the silent one." A descriptive epithet reflecting his characteristic inwardness and quietness.] — who composed the book Ohr HaGanuz [Ohr HaGanuz — אור הגנוז — "The Hidden Light" — a Kabbalistic/Chassidic work by this ancestor.] and a prayer book with Kabbalistic intentions — printed in Berditchev with the approbations of the Rebbe of Lublin and the Maggid of Kozhnitz זצ"ל and the Rav and Tzaddik R' Levi Yitzchak the Rav of Berditchev זצ"ל.]

Segment 17
HE:
ל
ב"ה יום ב' דר"ח אדר ב' ד' פ' פקודי פעה"ק מירון ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו הנעלה והנכבד הרה"ח עושה צדקה וחסד כש"ת כמהר"ר אברהם יעקבוויץ נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. וכבוד חבירו ידידינו הנעלה הרה"ח וכו' כש"ת כמהר"ר משה אהרן נ"י וכב"ב שיחיו, וכל הנלוים עליהם שיחיו. 
אחדשה"ט באהבה רבה, משלומינו הודות להשי"ת לנכון קבלתי הברכת מזל טוב וגם הכסף 11 דולר באחרונה ורב תודות לכם. 
הנה ב"ה כבר נכנס אדר שני ומשנכנס אדר מרבים בשמחה אפי' באדר ראשון ומכל שכן באדר ב' והחדשים אדר מרמזין ליוסף הצדיק שבניו נחלקין לשני שבטים וכן החדשים נחלקין לשני אדרין כמובא בספרים, ורבינו ז"ל מביא שאדר ר"ת ראש דברך אמת שיכולין לזכות לדבר דבורי אמת לפני השי"ת בהתבודדות ותפלה, ובאמת צריכין לצעוק הרבה לפני השי"ת שיצילינו מקליפת המן עמלק שהוא היצר הרע שבלב האדם ובפרט בתענית אסתר טוב לומר קפיטל תהלים למנצח על אילת השחר שמרומז על אסתר שצעקה אלי אלי למה עזבתני (קפיטל כ"ב) והסליחות של תענית אסתר לקיים דברי הצומות וזעקתם, כי בכל שנה ושנה נתעוררים הזמנים לקבל קדושת מרדכי ואסתר צריכים ההכנה של צעקה וזעקה להשי"ת לזכך א"ע מקליפת וטומאת המן עמלק ולקבל קדושת מרדכי ואסתר הקדוש מכל הקדושות מר דרור שמן המשחה שמושחין בו כל הכלים הקדושים של בהמ"ק כמובא בלקוטי הלכות ומרדכי בגימ' רב חסד שהוא למעלה מכל הע' פנים לתורה והוא בחי' מעשה של שנים קדמוניות וזה בחי' מגלת אסתר מעשה קדושה (עי' תורה ס' פתח ר"ש) ופורים קדוש בקדושת הכה"ג שעשה העבודה בקה"ק ביו"כ ובפורים נעשה זאת במשתה ושמחה וכל ההתחלות הם מפורים, שאפי' פסח שהוא התחלה שבכל ההתחלות והתחלת קדושת ישראל בכסופין והשתוקקות להשי"ת ג"כ מתחיל מפורים שכפי שזוכין לקדושת ושמחת פורים כן זוכין לקדושת פסח ולהנצל ממשהו חמץ בפסח כמובא בדברי רבינו ז"ל וע"כ בוודאי החיוב הגדול לשמוח באדר כמו שכתבו הצדיקים משנכנס אדר מרבין (הקדושה) בשמחה (ע"י השמחה) והחודש שנהפך להם מיגון לשמחה ומכ"ש בפורים עצמו ומקודם להמשיך ע"ע קדושת מרע"ה הצדיק האמת בז' אדר יום פטירתו (שמרדכי הצדיק ג"כ השתמש בזכותו הקדוש) וללמוד בשערי ציון או בלקוטי צבי המאמרים שמדברים ממרע"ה ולומר מעט מתפלה ז' ח"ב המדבר מקדושת מרע"ה ואח"כ בתענית אסתר להתבייש לפני השי"ת ולשוב על עוונותיו ולבקש מהשי"ת סליחה ושיזכה לקדושת הצדיק האמת בחי' מרדכי ואסתר ולהיות שמח וטוב לב בימי הפורים הקדושים לקיים המצות משלוח מנות ומתנות לאביונים וקריאת המגילה (להאמין שרואין פני מרדכי בהמגילה) והסעודה והשתיה שכרות אם אפשר ועכ"פ לשתות יין שרף ויין כפי יכלתו כי רבינו ז"ל (ושאר צדיקים אמתיים) אמר כי כמו שבכל השנה שתיית י"ש הוא פגם הברית להיפך שתית י"ש ויין בפורים כל המרבה הוא תיקון הברית, והארת מרדכי נתגלה בפורים שאין דוגמתו בכל השנה. השי"ת יזכינו לקדושת פורים שהוא בחי' הקדושה של לעתיד לבוא קדושה ויראה עליונה עילאה דעילאה שהוא כולו שמחה ורצון והשתוקקות ודביקות להשי"ת עד אין סוף וכל תקותינו בכל השנה הוא מקדושת פורים שיוכל לתקן הכל וז"ב קדושת ר"ה של רבינו ז"ל שהוא ..... ג"כ בשמחת וחדות ה' מעוזכם ואז נרגש יותר היראה ובפורים ג"כ היראה עילאה דעילאה של ר"ה יו"כ אבל אז נרגש יותר השמחה והחדוה אשרינו שזכינו לקדושות כאלה ואח"כ קדושת החודש ניסן ראש חדשים שכל החודש קדוש בקדושת ראש חודש והוא הראש של השנה בשירות ותשבחות ושמחה וחדוה בכל העולמות כמובא בתורה ה' לק"ת ולהזהר ממשהו חמץ בפסח כי כל הנזהר בחמץ משהו בפסח גופו קודש ונפשו קודש קדשים כמובא בתקוני זוהר, ובכתבי האריז"ל מביא שהנזהר ממשהוא חמץ בפסח ינצל כל השנה מעבירות ובזוהר, שהנזהר מחמץ בפסח אין לו להתיראות מיום הדין בר"ה, והסדר בקול רם תיקון הברית כמובא בתורה כ' לק"מ, ואז נתעוררין כל המוחין דגדלות וקטנות, וכסופין והשתוקקות מרובין, וזוכין לדבר דיבורי אהבה והשתוקקות להשי"ת, וכל המרבה לספר ביציאת מצריים הרי זה משובח בחסדים שמעורר חסדים וספירת העומר לזכך א"ע מטומאת מצרים ולומר תהלים בימי הספירה כי מעורר לתשובה כמובא בדברי רבינו ז"ל, והכל להכין א"ע לקבל התורה בשבועות כי קודם שמקבלין התורה בבחי' בהמה שעורים מאכל בהמה ובשבועות מקריבין שתי הלחם חטה מאכל אדם כי אדם נעשין רק ע"י התורה וזה נתעורר בכל שנה ושנה כי ע' פנים לתורה ובכל שנה צריך לזכות להארה מחדש. 
ידידו דו"ש ומאחלו פורים שמח ופסח כשר ושמח 
בעזהי"ת הנני מצפה לחזור על פורים לירושלים עה"ק

EN:
And in any case — from all sides the name is good and fitting. And in particular because he has a quality of the attribute of Aharon: loving kindness and charity and peace. And he was born on Thursday — which is propitious for one born on it for commandments and lovingkindness — as brought in the Talmud. [Shabbos 156a — the spiritual characteristics associated with each day of the week on which a person is born. Thursday is associated with charitable deeds and acts of lovingkindness.] May Hashem grant us that we should have nachas [Nachas — נחת — the deep, specific joy a parent feels from a child who fulfills their potential — satisfaction and pride suffused with warmth.] from them and from all our offspring. [ומכל יו"ח = ומכל יוצאי חלציו — "and from all those who go forth from his loins" — a biblical phrase (cf. Genesis 35:11) meaning one's descendants. The abbreviation yod-vav-ches is a standard shorthand for this phrase, expressing the wish for nachas from all future generations of the family.] Amen.

Segment 18
HE:
לא
ב"ה יום ה' פרשת תשא מירון ת"ו. 
חג הפסח כשר ושמח וכל טוב סלה למע"כ ידידי הנעלה המשתוקק ונכסף לעבודת השם באמת ובתמים והשואב והדולה ממעין היוצא מבית ה' נחל נובע מקור חכמה, ומשתוקק להתקרב לאור הנפלא הזה אשר רבינו הקדוש ז"ל הבטיח כבר לכל המשתוקקים להתקרב אליו ולילך בדרכיו אשר סוף כל סוף יזכו לכל מה שצריך לזכות בזה העולם ויהי' להם תיקון ע"י רבינו הקדוש תיקון גמור אשר לא יצטרכו להתבייש אפי' לפני שאר גדולים אפי' משנים קדמונים כפי שראוי ויפה לרבינו הקדוש לא כפי מעשינו אנו. ובעזהי"ת כבודו בוודאי ג"כ מאנשי רבינו הנ"ל ובלבד שיהי' שכל ודעת כל ימיו לבלי לזוז מרבינו הקדוש עד נצח, אשר על זה מניח א"ע היצה"ר יותר מעל הכל לבלי להניח להתקרב לרבינו הקדוש כי יודע אשר זהו באמת אושר ועושר האמיתי של איש הישראלי ועיקר הצלחת הנפש שלו ושל כל התלוים בו וכל דורותיו לנצח ה"ה האברך הנעלה וכו' מוה"ר ... 
אחר דרישת שלומו הטוב באה"ר קבלתי לנכון מכתבו מפרשת משפטים עם השי 5 דולר והחי' אותנו מאד בזה כן יחי' השי"ת אתכם וימלא כל משאלותיכם לטובה אכי"ר, ובענין תשובה על מכתבכם היקר בענין לבא לארץ הקדושה אינני יכול לייעץ לכם כלום שאתם בעל חוב וגם אין לכם שום פרנסה וגם בית וקרוב שיוכל לסייע לכם עכ"פ בוודאי צריכים אתם לכסוף ולהשתוקק תמיד לבא לארץ הקדושה ולהתפלל להשי"ת על זה עד שתזכו להוציא מכח אל הפועל לזכות לזה אכי"ר, הנני מצטער מאד לשמוע מכם שאין לכם זקן ופיאות, זהו כל הצלם אלקים של איש הישראלי וכאשר אמר רבינו ז"ל "וואס האט א יוד צוא זארגען אז ער וועט ליגען מיט דיא פיס צוא דער טיעהר מיט בארד און מיט פיאות" אין דיא הקדמה פון תיקון הכללי וואס דער רבי ז"ל האט ציא גזאגט זיינע לייט א טובה צוא טאן שרייבט ער בא דיא פאות וועל איך איהם ארוס ציהן פאן דעם שאול תחתיות טייטשען אונזערי מענטשין אראי' אז מען מיז האבען פיאות אז דער רבי זאל א טובה טואין (אוב עס גייט קיינער ניט בא אייך פאות קען מען גיין פאר קאטשעט דיא פאות) עכ"פ מיין טייערר גוטער פריינד איהר ווייסט גאר ניט און פיהלט גאר ניט וויא איהר דארפט דארוף ביינקען אוף א בארד אין פאות מער וויא אוף אלדז איך קען אייך ניט זאגען נאר מיר דוכט זיך אז איך וואלט גהאט מסירות נפש אוף דארוף און עס גייט פסח יציאת מצרים ארוס גיין פון דעם בלאטע זאל אייך השי"ת העלפין אז איהר זאלט ארוס גיין פון טומאת טשעפין די בורד און פאות און איהר זאלט קריגען דעם אמתין צלם אלקים דאס איז בורד אין פאות וואס דאס גאנצע יודשקייט ממש איינגט אין דעם דאס קען איך אייך מיעץ זיין אוב איהר האט נאר עפיס אמיגליכקייט אוף ציא לעבין מיט אייעהר פאמיליע אפילו איהר וועט ניט גיבען צדקה וויא פריעהר איז בעסיר אביא איהר זאלט טראגין א בורד אין פאות אין האבין בטחון צוא השי"ת אז ער וועט אייך בוודאי העלפין דער נאך מער בהרחבה ווארין דיא בורד יעדיר צווייא האר איז א צינור פון שפע אזו בריינגט דער האר"י הקדוש זצ"ל עכ"פ דאס ערשטי זאל זיין בא אייך דארוף זייעהר צוא ביינקען צוא טראגין דעם צלם אלקים און דאס דארפט איהר דאס ערשטי דורך ברעכין וועלין און ביינקען און בייטען השי"ת און זוכין כל העצות ביז איהר וועט זוכה זיין דער ציא וועט איהר זיך גאר אנדערש פילען אין יודשקייט. נאר בעצבות זאלט איהר ניט זיין איהר זאלט זיך מחי' זיין מיט יעדיר נקודה טובה און מיט דעם וועלין און ביינקען, און עס גייט חודש ניסן ראש חדשים וואס עס איז א שמחה צווישען אלע מלאכים און מען קען דארך דער שמחה זוכה זיין צוא תיקון הברית און עס איז ימי תשובה וויא תשרי נאר מיט חסד ושמחה ואהבה ובפרט פסח דאס ערשטי התקרבות צוא השי"ת מיט גרוס ביינקאכץ אין ליבשאפט צוא השי"ת בבחי' אברהם איש החסד און זוכין דיא נקודות טובות הן בא זיך און הן בא יענים די הגדה צוא זאגין בקול ובכונה איז דאס תיקון הברית אין זיך היטען פון חמץ בגשמיות איז א גרוסע זאך ובפרט פון חמץ ברוחניות פין שלעכטי מחשבות ובפרט הרהורים רעים אנטלופען פון דעם מיט שב ואל תעשה פאר טראכטין זיך אין איין אנדער מחשבה ביז דיא שלעכטי וועט אוועק גיין, און אזו חמץ איז כעס און עצבות, מען דארף זיך זייעהר מחי' זיין און משמח זיין, און ווייטער גייט ספירה דיא הייליגע טעג וואס מען גרייט זיך צוא אוף קבלת התורה אויך מיט ביינקען און רייניקען זיך מיט דיא הכנה און וועלין זיין א ערליכער יוד און מקבל זיין דיא תורה און וויסען אז דיא טעג זענין גיציילט און מען דארף אריין חאפען יעדין טאג וואס מען קען תורה תפלה מעשים טובים, און ווידער דארף מען וויסען אז מען קען ניט מיט איין מאל אריין שפרינגען מיט איינמאל אין דער קדושה נאר מען מיז אסאך ווארטען ביז מען זאל קענין דאבנען וויא עס בדארף צוא זיין דער עיקר דארף מען זיך מקרב צוא דער קדושה לערנין און דאבנען דאס הייסט פסח, און ספירה הייסט ווארטען אין ציילען דיא ריינע טעג ביינקען און ווארטען תמיד ביז מען וועט זוכה זיין צוא זיין א אמתר ערליכער יוד און דאבנען גשמאק באמת און דער ווייל וויא מען קען זיך מחי' זיין און ביינקען בעסיר. 
אייעהר פריינד ווינטשט אייך כל טוב. 
(מה יש ליהודי לדאוג בשעה שישכב עם רגליו מול הפתח [לאחר פטירתו] כשהוא עטור בזקן ופאות. ובהקדמה לתיקון הכללי מה שרבינו ז"ל הבטיח לאנשיו לעשות להם טובה הוא כותב: עם הפאות אני ימשוך אותו להוציאו מהשאול תחתיות, ומפרשים אנ"ש שמכאן ראיה שמוכרחים שיהי' פאות כדי שרבינו יעשה טובה (אם באזורכם אף אחד לא הולך עם פאות אפשר להסתיר את הפאות), עכ"פ ידידי הטוב והיקר אינכם יודעים כלל ולא מרגישים כלל כמה הנכם צריכים לכסוף לזה על זקן ופאות יותר מעל הכל, איני יכול לומר לכם רק מדומני שאני הייתי עושה מסירות נפש על זה, ומגיע פסח יציאת מצריים לצאת מהבוץ שה' יעזור לכם שתצאו מטומאת נגיעת [נזק] הזקן והפאות ושתקבלו את הצלם אלקים האמיתי זה הזקן והפאות שממש כל היהדות תלויה בזה, זה אני יכול ליעץ לכם אם יש לכם רק איזשהו אפשרות לחיות עם משפחתכם אפילו שלא תתנו צדקה כמקודם זה עדיף, העיקר שתוכלו לשאת זקן ופאות ושיהי' לכם בטחון בה' שהוא בודאי יושיעכם אח"כ יותר בהרחבה, שהרי הזקן כל שתי שערות זה צינור של שפע כך מביא האר"י הקדוש זצ"ל. עכ"פ דבר ראשון שתכספו על זה מאד לשאת את הצלם אלקים וזה הדבר הראשון שאתם צריכים לשבור ולפעול לרצות ולכסוף ולבקש מהשי"ת ולחפש כל העצות עד שתזכו לזה אז תרגישו אחרת לגמרי בכלל היהדות, רק בינתיים שלא תהיו בעצבות רק תחיו עצמכם בכל נקודה טובה ועם הרצונות והכיסופים. 
ומגיע חודש ניסן ראש חדשים שהוא שמחה בין כל המלאכים ואפשר לזכות ע"י השמחה לתיקון הברית והם ימי תשובה כמו תשרי רק בחסד ושמחה ואהבה ובפרט בפסח ההתקרבות הראשונה להשי"ת עם כיסופים ואהבה גדולים להשי"ת בבחינת אברהם איש החסד ולחפש את הנקודות הטובות הן בעצמו הן אצל השני את ההגדה לומר בקול ובכוונה זה תיקון הברית, וליזהר מחמץ בגשמיות זה דבר גדול ובפרט מחמץ ברוחניות ממחשבות רעות ובפרט הרהורים רעים לברוח מזה בשב ואל תעשה להסיח דעתו למחשבה אחרת עד שהרעה תחלוף וכן גם כעס ועצבות הם חמץ, צריך מאד להחיות ולשמח את עצמו, ואח"כ מגיע ספירה הימים הקדושים שמכינים את עצמינו לקבלת התורה גם בכיסופים ולנקות (לטהר) את עצמו עם ההכנה ולרצות להיות יהודי ירא שמים ולקבל את התורה ולידע שימינו ספורים ומנויים וצריך לחטוף לעצמינו בכל יום מה שאפשר תורה תפלה מעשים טובים, גם צריך לדעת שאי אפשר לקפוץ פנימה לתוך הקדושה בבת אחת רק מוכרחים להמתין הרבה עד שיוכלו להתפלל כראוי העיקר שצריך להתקרב לקדושה ללמוד ולהתפלל זה נקרא פסח, וספירה נקרא להמתין ולספור הימים נקיים לכסוף ולהמתין תמיד עד שיזכה להיות יהודי ירא שמים באמת ולהתפלל בנעימות באמת ובינתיים להתחיות במה שאפשר ולכסוף יותר ידידכם מברככם כל טוב)

EN:
With G-d's help I am ready to travel this week to Miron — and how long I will stay there I do not know. And therefore it is fitting that the letters should be addressed [אדרעס — adres — a Yiddish loanword from English/German "address" — the postal address to which letters are sent. The author gives a specific street address for his son in Jerusalem.] only to my son's address: Aharon Horovitz, Beis Milner, Jerusalem, Israel — so that the post will give them to him and he will forward them to me at Miron for as long as we are there. And the cheque should be made out in the name of my wife alone — as always.

Segment 19
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
But when one is already sitting with the book — and with the divine service — and with the Tzaddik — then one needs the Omer count — and it is forbidden to rush and hurry — only in the aspect of the waiting — wait — time — times. And every single movement in holiness — and every small movement — however it may be — in whatever manner it may be in holiness — [even though one must be greatly ashamed about any manner it may be] — but let it be very precious to him — the service. Just as the pure simpleton gave life to himself through his work — even though he had no face to stand against the other craftsmen. And when one merits to strengthen oneself all one's days in the Omer count that one is counting — even though one falls greatly again and again and always — then in the end one merits to the holiness of Shavuos — which is the final purpose — for then one merits to the giving of the Torah — which the angels did not merit to this — for they do not count the Omer and they have no obstacles and no descents. And Shavuos is the holiness of the Crown — "Crown — wait for me, little one" — and if they do not count the Omer — and even if they are missing one day from the days of the count — they cannot receive the Torah — as brought in the holy Zohar on Parshas Emor. And so too regarding the service of Hashem and the connection to the Tzaddik — one must have the power and patience for the waiting — and for all that passes over him — whether physical or spiritual — and to strengthen oneself not to fall at all.



# Volume One • Letter 11
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/11/

Volume One • Letter 11
מכתב 11
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/11

Segment 1
HE:
ב"ה יום ד' פרשת אמור י"ב אייר תשט"ו פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — and a joyous Purim and a kosher and joyous Passover — to his honor, my beloved, my friend, my dear, with heart and soul, [בלב ונפש — "with heart and soul." A formula of complete inner devotion — the heart (seat of feeling and will) and the soul (the deepest inner being) together — expressing that the friendship involves the whole person, not merely the surface.] who yearns for the service of Hashem in truth — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him. After inquiring after your precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ ידידי יקירי כנפשי ולבבי הרה"ח המשתוקק לעבודת ה' באמת ולהתקרבות לצדיק האמת אשר זאת הוא העיקר מכל העיקרים מ' הר' אברהם יאקבוויץ נ"י והר' משה אהרן נ"י.

EN:
Practical Matters I have indeed received his letter from Parshas Bo, and from Parshas Yisro, and from Parshas Terumah — together with the money that you sent. And I will write you a reply on everything. Regarding the cheques: it makes no practical difference [אין נפקא מינה — "it makes no practical difference / there is no distinction in outcome." An Aramaic-Hebrew Talmudic legal phrase meaning: the matter has no practical consequence — either way the result is the same. Used here in its everyday sense: the specific type of cheque doesn't matter.] which cheques his honor sends — for all of them I exchange for money at the government bank, which accepts all types of cheques — for which I personally take responsibility [שאני מקבל אחריותי — "for which I accept / take upon myself personal responsibility." Achrayus (אחריות) — responsibility, guarantee, accountability. The author personally guarantees to the bank that these cheques will be honored — he puts his own name and credit behind each one, making himself the guarantor.] that they will be paid.

Segment 3
HE:
וכמובא בתורה אמור אל הכהנים תורה ב' בלק"מ אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים שהצדיק שהוא המאור הגדול יזהיר ויאיר את התפלה (של כל הכלל ישראל) שהיא בחי' מאור הקטן (והיא השכינה בחי' המשכן שכל ישראל יש חלק בו) שאין שום כח לשום א' מלבד משה להקימה כראוי כמ"ש ויקם משה את המשכן, ובכן צריך כל א' לקשר תפלתו לצדיק הדור בחי' משה (כדי שיכניסו ויעלהו במקום הראוי ויפעול פעולתו בשלימות הראוי) ובלתי הצדיק בחי' משה אעפ"י שכל הצדיקים הגדולים היו בצלאל וכל חכמי לב שבצלאל היה' גדול וקדוש והי' יכול לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ (וכאשר עשה את המשכן נחשב כאלו ברא שמים וארץ וכל אשר בהם כי במשכן הי' כלול הכל והי' צריך לבניינו כל החכמה שהיתה בבריאת שמים וארץ וכל אשר בהם) וכן הי' אהרן הכהן ויהושע ושאר כל הצדיקים שבדור דעה זו אשר ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל והדור הי' מובחר שבדורות עד ימי המשיח לא יהי' דור כזה ואעפי"כ הי' הכל מוטל כאבן דומם בלי שום תיקון ופעולה רק ויביאו את המשכן אל משה (כך צריך להביא כל התפלות וכל המצות שעושין וכל התנועות הכל צריך להביא למשה) ואז ויקם משה את המשכן כי יודע לאעלא שייפי בשייפי (כן הוא יודע להעלות כל תפלה לשרשה ויכול בשלמות לתקנם ולהביאם לשרשם), עכ"פ מזה רואין בחוש שהכל צריך לבוא להצדיק לתקנו ולהביאו לשרשו ובלא זה בעלדי הצדיק בחי' משה, שום דבר לא יכול לבוא לתיקונו באמת כראוי, וע"כ באמת נשמת הצדיק בחי' משה בא כל פעם, פעם באיזה דורות כדי לתקן כל הדורות שמלפניו ולהאיר הדורות שאחריו, וכן הי' שמרע"ה תיקן הכל מיום בריאת העולם ואפי' ראובן ושמעון ולוי ויהודה שיעקב אבינו ע"ה עשה לתקנם אעפי"כ לתקנם בהשורש תיקון גמור הוכרחו לחכות על משה, וכן האיר לכל ישראל ופתח אור הדעת ונתן לנו התורה שבלעדי זה היו כולם כמו בהמות בלי דעת (מלבד איזה צדיקים שהיו בכל דור כמו אברהם אבינו ע"ה ושאר האבות וצדיקים שהשיגו התורה וקיימו אותה אפי' בלי מתן תורה מחמת גודל צדקתם וקדושתם וטרחתם ויגיעם, אבל מיום שנתן מרע"ה התורה ופתח אור הדעת בנקל לכל א' לחטוף תורה ומצות ולהתקדש ולהיות אדם דקדושה) ובאמת אם לא היו חוטאים כבר הי' יכול להיות התיקון גמור לכל הנשמות כמו לעתיד, ואח"כ אחר חורבן בהמ"ק והי' ממש חורבן העולמות ראה הקב"ה שאין קיום להעולם ובא נשמת משה בהתא"ל רשב"י זיע"א אשר הוא תיקן העולם וכל הנשמות ממשה עד אליו והאיר העולם בסתרי התורה ובזוהר דא יפקון וכו' ועשה קן להשכינה וכל הנשמות דמתתרכין בעד השכינה בספר התיקונים שלו ואמר שדור כזה לא הי' מימות מרע"ה דור המדבר ועד משיח לא יהי' דור כזה, ואח"כ בא הצדיק ניצוץ משיח האריז"ל שתיקן כל העולם וכל הנשמות כמעט (מלבד איזה מהן אשר נשלכו והתרחקו מרחוק שלא יוכלו לבוא להאריז"ל לתקנם כמובא בשבחי הבעש"ט המעשה מהצפרדע) מרשב"י זיע"א עד דורו ועד בכלל, וגילה כל קברי הצדיקים ומקומות הק' והאיר העולם בכתבי האריז"ל וכוונות על כל דבר מצוה ומנהג הפלא ופלא אשר לא היתה כזאת ובימיו הי' הוא ראוי להיות משיח אלו עמדו בנסיון תלמידיו כמובא בכתבי האריז"ל, ואח"כ בא הבעש"ט ז"ל ותיקן כל הנשמות מה שלא תיקן האריז"ל ועזר והושיע את ישראל מכל הגזירות וצרות הגוף והנפש והאיר העולם בתורתו ובתלמידיו ותלמידי תלמידיו וכ' וכ' הצדיקים קדושי עליון זיע"א ואח"כ בא רבינו ז"ל נכדו והוא גמר מה שלא גמר הבעש"ט ז"ל והוא אור חדש שמאיר לכל הדורות עד שיבוא משיח צדקינו ממש כמו שאמר רבינו ז"ל שממנו עד משיח לא יהי' חדשות רק הדרך שלו, וגם אפי' משיח, בדעתו של רבינו ז"ל שהכין לו כבר הכל יאיר דעת רבינו ז"ל בעולם ואז יגיעו כל א' למה שיגיע כפי שיעסוק כל א' לעבוד ה' בדעת רבינו ז"ל ואשרי הזוכה להתקרב אליו בעת תוקף החושך ומתייגע בדעתו ותורתו וענין רבינו ז"ל לזכות בזה לקיימו ולעבוד ה' עד שיזכה למה שיזכה השי"ת יזכינו לזה אכי"ר, והעיקר לקיים מה שכתוב בתורה אמור אל הכהנים הנ"ל בלק"מ תורה ב' אמור ואמרת זה התפלה לשון שבח ואהבה את ה' האמרת היום וה' האמירך להיות לו לעם ובזה יכבוש היצה"ר והתאוות והמדות רעות, וזה ג"כ ענין משפט, שישפוט א"ע בהתבודדות על כל דבר איך להתנהג אבל שיהי' בבחי' משפט רחמים, שלא בדין הקשה ובאכזריות אפי' ע"ע, רק עמודא דאמצעיתא ומטה כלפי חסד, וג"כ יעשה צדקה, וזהו הדין שעושה ע"ע שמוריש לעצמו (שנראה שיש לו חסר כשנותן לצדקה, ובאמת אדרבא יש לו ברכה מרובה אפי' בגשמיות ע"י הצדקה וכ') ומעשיר לעני, א"כ מתנהג בדין, וחסד בשעת הדין, דין ע"ע שעושה צדקה ומחסר ממונו וחסד עם העני שמרחם עליו ועשה עמו חסד חנם, וגם שמירת הברית שישמור א"ע מכל הרהורים והסתכלות וכאשר בא לידו מחשבות והרהורים מהעבר ישבר תאוותו ואל יחשוב כלל בענין זה רק יסיח דעתו לדברים אחרים, וזה כל מלחמת איש הישראלי עם המחשבות רעות, וזהו תשובת המשקל, שמוציא כל הניצוצות הק' שהכניס בפגמיו, וזהו עיקר תיקון ושמירת הברית, וכן צריך העיקר לעקור סברת "יבשתא היא" שהיצה"ר מכניס בלב האדם שתפלתו ועבודתו הוא בחנם וריקם כי הלא הוא עובד ה' ומתפלל זה כמה ועדיין לא נושע והיצה"ר בתאוותיו ומדותיו רודפו והוא רחוק מהשי"ת לגמרי, אבל באמת אין שום דבר לריק, כל מה שעושה איזה דבר שבקדושה וכל דיבור ודיבור שמתפלל עושה פעולתו, אבל לא נגמר עדיין, וע"כ צריך להרבות עד שיהי' כד חם גביה אתהפיך (עי' בתורה הנ"ל) היינו כשיתקבצו רוב התפלות ועבודת ה' ומצות שעושה (ותורה, שכל אות הוא נשמה בחי' כהן, וע"כ תיכף אחר התפלה טוב ללמוד כי כל אות הוא נשמה ונתחזקים בהתפלה עי' בהתורה הנ"ל) ויכמרו רחמיו של השי"ת, ואז יזכה מה שיזכה, ועד שיזכה בשלימות למה שצריך לזכות אינו מכיר כלל אם יש לו פעולה מעבודתו, ואעפ"כ יש כמה התנוצצות שזה בחי' הולדת בכור היינו פעולה ראשונה שרואה מה שפעל, ואז יש לו התחזקות להתפלל ולעבוד ה' יותר ויותר, וזה ג"כ בחי' פסח התנוצצות ראשון שמראים לו התקרבות השי"ת שמקרוב. ואח"כ ימי הספירה שצריך לעבוד בעצמו ולהתייגע אעפ"י שלא מרגיש קדושה כו' ואח"כ זוכין לשבועות שזה כבר בסוף מה שנזכה כ"א ע"י יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' אכי"ר.

EN:
And regarding the Rabbeinu Tam tefillin — it has been about two weeks since they were already sent. And there was much laboring exertion and toil for my son, may his light shine, with the maker of the housings of the tefillin — who pressed him and urged him on every single time. And the essential thing — you should know: you have no cause to worry that you might have been able to obtain more distinguished tefillin. You should know: even if you had sent double the money you sent — you would not have obtained more distinguished tefillin.

Segment 4
HE:
לב
ב"ה יום ערב פסח פה מירון ת"ו 
חג הפסח כשר ושמח וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי הנעלה המשתוקק לעבודת ה' וכו' (אשר זה עיקר קדושת פסח התחלת התקרבות ישראל לעבודת ה' השתוקקות וכסופין להשי"ת וזאת היא עבודת אברהם איש החסד איש האהבה אשר הי' אחד בעולם ולא הי' לו ממי ללמוד ורק לבו הי' משתוקק ועי"ז הי' השי"ת בעצמו מלמד אותו מלב העליון וכמובא בלקוטי מוהר"ן סי' קמ"ב ובתו' ל"א ופסח הוא כנגד אברהם ראשון לאבות ראשון לרגלים וזהו פסח פה—סח לדברי שירות וזמירות להשי"ת ולספר חסדיו ויציאת מצרים בכלל ובפרט כל א' מה שהשי"ת עזר לו ברוחניות העיקר לצאת מתחת היצה"ר ולחפש תמיד להטות כלפי חסד ולמצוא הנקודות טובות הן של אחרים ולדון אותם לכף זכות והן בעצמו הנקודות טובות שבו בעצמו ועי"ז יתחזק ויתעורר יותר בעבודת ה' ולא יפול ליאוש ח"ו משום דבר שבקדושה ויזכה לעלות מדרגא לדרגא תמיד השי"ת יזכנו לזה אכי"ר) וכו' כש"ת כמוה"ר ... נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר לנכון קבלתי מכתבו היקר והנני שמח מאד לשמוע כי מע"כ מוכן לשבר המניעות מזקן ופאות הקדושים וכבודו יקיים מצות יציאת מצריים לנוס מן הבור חושך ולכנוס אל הקדושה קדושת ישראל צלם אלקים בבחי' וגם צדה לא עשו להם ולא חשבו אפוא יקחו לאכול ונאמר עליהם זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, אז מען דארף זיך ראטווען דיא נשמה (כשצריך להציל את נשמתו) הוא ג"כ בבחי' פסח ויציאת מצרים, ואח"כ סופרין ספירה בקדושה בעצמה צריכים להמתין הרבה הרבה עד שיזכו להיות כראוי וזה כל ענין פסח ספירה שבועות, פסח הוא כשמונחין באיזה טומאה ח"ו בבור צלמות לא יכולים להגמל מזה רק בבחי' ניסה בחיפזון בלי שום מחשבות מה יהי' אח"כ כמו יצי"מ של ישראל וכן כשצריכין לילך להתפלל וללמוד שיעורים קבועים צריכים לנוס מהעה"ז ולכנוס להענין מעבודת ה' בחפזון כי אם יחכו עד שיכלו יעבור הזמן והמניעות מהיצה"ר לא יכלו וע"כ צריכין בחפזון לכנוס להתקרבות להשי"ת לנוס מהיצה"ר והטומאה, ואח"כ כשיושב כבר אצל הספר והתפלה צריכין ספירה לא יכולים ברגע להרגיש הקדושה כראוי רק צריכים בהמתנה והרבה הרבה עובר עליו עד שזוכה למה שזוכה אח"כ לקדושת שבועות מתן תורה וצריך כל ימיו המתנה הרבה ולבלי ליפול משום דבר ובלי להניח כסופיו והשתוקקות ומעט עבודתו בעבודת השי"ת איך שהוא עד שסוף כל סוף יזכה כ"א למה שצריך. 
וכל הכסופים שלו וכל מה שעובר עליו הכל לטובה גדולה וסוף כל סוף יתקבץ כל הכסופין מתוך החושך והמניעות ויהי' נעשה מזה כלים קדושים לקבל בתוכו כל טוב הנצחי לעד ולנצח נצחים אכי"ר. מפני נחיצת עיו"ט מוכרח לקצר קבלתי השי ומה מאד החייתני בזה כן יחי' השי"ת אתכם בזה ובבא ותזכו לכל הכסופין הקדושים שלו להוציאם מכח את הפועל ולזכות לכל הקדושות אכי"ר ידידו דו"ש ומאחל לו פסח כשר ושמח וכט"ס. 
שמואל הורוויץ

EN:
Counsel on the Question of Aliyah And regarding his honor's question about coming to the Land of Israel — behold, according to my understanding and my opinion: his honor should not leave his livelihood and his dwelling place, and should not act hastily [בחיפזון — b'chipazon — "in haste / hastily / in a rush." The same word used for Israel's hasty departure from Egypt (Exodus 12:11) — that urgency born of sudden compulsion. Here it describes the dangerous rush of making an irreversible life decision too quickly, before the ground is properly prepared.] — for perhaps he will greatly regret it afterward, G-d forbid. And my counsel is: that his honor should see to revive himself through the longing with which he longs for the Land of Israel [בהחשק שחושק לא"י — "through the longing with which he longs for the Land of Israel." The Hebrew uses both the noun cheshek (longing/desire) and the verb chokayk (longs/desires) from the same root — a grammatical intensification: the longing itself as longing, the desire in its fullest quality. This emphasis conveys: not a mild wish but a deep, saturating yearning.] — for through this one draws [ממשיכין — "draws / pulls down." From the root משך — the same verb of flowing-forward used in Letter 9. Through longing one actively draws — pulls downward toward oneself — the spiritual atmosphere of the Land of Israel, making it present wherever one is.] the air of the Land of Israel and the holiness of the Land of Israel to the diaspora. And likewise he should give life to himself through the charity that he sends to the Land of Israel — for through this he is considered before Hashem literally as if he is in the Land of Israel — as brought in the holy books and in the books of Kabbalah.

Segment 5
HE:
לג
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי עוז הנעלה והנכבד משתוקק ומתגעגע להתקרבות הצדיק האמת ולעבודת השי"ת באמת כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א אחר דרישת שלומו הטוב באהבה רבה משלומינו הודות להשי"ת. 
לנכון קבלתי מאת מע"כ את כל מכתביו וכסף הן הסקריפין והן הטשעקין (תלושי מזון והצ'יקים) ששלח כל הזמן קבלתי וכן קבלתי גם הסקריפ של 5 דולר מפרשת אחרי ורב תודות למע"כ על החזקתו אותי ואת משפחתי מה אומר לכם השי"ת יחיה אתכם בזה ובבא כאשר אתם מחיים אותנו וכאשר מובא בגמרא ומובא זאת במעמדות של שבת שכשאדם נותן לעני מלא עומסו בעולם הזה השי"ת נותן לו מלא עומסו (של השי"ת) בעולם הבא והלא כתיב ושמים בזרת תכן שהשי"ת ברא השמים באצבע קטן שנקרא זרת והאיך יכול האדם לקבל טובה כמלא היד של השי"ת שנקרא מלא עומסו אלא כשם שהשי"ת נותן כח ברשעים לקבל עונשם כך נותן כח לצדיקים לקבל שכרם. 
והנה נתעכבתי להשיב לכם ובפרט על מכתבכם מפרשת שמיני בענין הדפסת הספר מפני קדושת החג שאיני כותב בחול המועד והענין הוא כך מה שכבודו שואל אותי בענין לעזור לי בהדפסת הספר ואם ילוה על זה, אספר לו דוגמא ויבין איך לעשות תיכף אחר פטירת רבינו ז"ל ונשאר מורינו הצדיק יסוד עולם ר' נתן ז"ל שהיה לו דעם אמתין גפעיל (ההבנה) בענין רבינו ז"ל איך שהוא תיקון כל העולמות לנצח נצחים, אבל לא היה לו שום אופן איך יוכל לעשות ולהקים ענין רבינו ז"ל מפני ההוצאות המרובות שהיה צריך לזה להקים לבנות בית הכנסת באומן מקום ציונו הקדוש של רבינו ז"ל עבור אנ"ש ובפרט הבאים על ר"ה וכן להדפיס ספרי רבינו ז"ל להחיות העולם לנצח אשר היו עדיין בכתובים ואנ"ש היו רובם עניים וגם לא היה להם בהבנתם גודל העניין שצריך מס"נ עבור עניין קדוש כזה ומתנגדים היו לו לר' נתן מכל צד ופינה ושום איש שיהיה לו חשק ושכל והבנה בענין רבינו שנצרך להניח יסוד על הדורות הבאים לא היה לו וכמעט שהיה רק יחידי בעולם בענין זה וכמעט שנתייאש בזה. אם הוא יוכל לגמור רצונו וחשקו בזכות הרבים הזה עבור כל העולם לעד ולנצח נצחים, והשי"ת חמל עליו שבא לא' מאנ"ש שהיה עני ואביון ומכר כל חפציו ורכושו והיה לו מזה סכום כסף לעשות בזה איזה פרנסה עבורו שיהיה לו מזה לפרנס ב"ב ור' נתן דיבר אתו מגדולת רבינו ז"ל וגדולת זכות הרבים להקים ענין רבינו ז"ל הנ"ל ונכנס במוח ולב האיש והתחיל לחשוב ולהתגעגע שהוא יהיה לו החלק בבנין ובהקמת ענין רבינו ז"ל והתחיל לבקש מר' נתן ז"ל שיקח ממנו סכום כספו (שזה כל רכושו ומעמד פרנסתו לגמרי) עבור ענין רבינו ז"ל הנ"ל ור' נתן לא רצה בשום אופן כי זה ממש כל מחייתו וגם מה יעשה בסכום פעוט כזה שזה רק על התחלה לבד אבל האיש בכה לפני ר' נתן ז"ל שיחמול עליו ודווקא הוא רוצה שיהיה לו הזכות כזה שיהיה לו הזכות לעשות ההתחלה בזכות הרבים כזה ור' נתן ז"ל עמד זמן וחשב איך לעשות אם לחמול על העני הזה בגשמיות כשיקח ממנו כל מחיתו יהיה נשאר ריק בלי מחיה ח"ו ואם יחמול עליו ברוחניות שיהיה לו חלק בזה בהתחלה של זכות הרבים הזה ובמס"נ כזה שחשוב מאד ויהיה לו טובה ואושר לנר"נ לעד ולנצח נצחים (וגם השי"ת לא יעזבנו ח"ו כי עשר בשביל שתתעשר) והעני והאביון הזה עומד ומבקש על נפשו מר' נתן ובוכה לפניו שיחוס ויחמול וירחם עליו ויקח ממנו נדבת לבו שיהיה לו דייקא ההתחלה. 
והכלל שר' נתן ז"ל שקל בדעתו ולבסוף גבר בדעתו הרחמנות האמיתי שיחמול על האיש הזה ויקח ממנו את הכסף שיהיה לו ההתחלה להקים ענין רבינו ז"ל ובאמת זה האיש היה לו כמעט כל הזכות של קימת ענין רבינו ז"ל כי עי"ז דייקא היה כל ההתחזקות של ר' נתן ז"ל שיוכל להקים ענין רבינו ז"ל וכן אמר ר' נתן ז"ל בפירוש כי נתחזק עי"ז מאד אשר השי"ת נתן בלב עני מדוכה כזה חשק כזה לעשות מסי"נ כזה ליתן כל רכושו ומחייתו עבור הזכות הרבים הנורא הזה וע"כ היה לו כבר אומץ לב שבוודאי השי"ת יגמור בעדו שיוכל לגמור כל רצונו בזה והקים ענין רבינו ז"ל וכן הוה שהשי"ת עזר לר' נתן שעשה הביהכ"נ וגם הדפיס ספרים וכל הגורם והזוכה היה העני המדוכה הזה (אשר בוודאי השי"ת לא עזבו גם בגשמיות) אשרי לו ואשרי חלקו וגורלו כמובן לכל מי שיש לו איזה דעת מה זכה בזה הנסיון שעמד וקנה בזה עולם הנצחי והקיים לעד ולנצח נצחים אשר עין לא ראתה ובאמת הכל הבל הבלים של עולם העובר הזה אשר הזמן פורח מאד וסוף כל סוף מוכרח כל אחד להיות בקבר ולא יושאר מן האדם כלום רק מה שחטף איזה דבר טוב בעולם ובפרט ענין הרבים אשר אין דוגמא של זכות הרבים הקטן שבקטנים לא שוה להדבר הגדול שבגדולים שאין בו זכות הרבים כמובא בס' המדות של רבינו ז"ל ובפרט ענין הדפסת ספרי רבינו ז"ל אשר מה"ר נתן ז"ל אמר שאין צדקה כצדקת הדפוס ובפרט ענין הדפסת ספר זה להכניס לימוד רבינו ז"ל בעולם בעיון שזה יהיה טובה לכל מי שיגע רק בזה כמה שיוכל אין דוגמא לטובה כזה ובפרט בעזהי"ת אני מצפה שיהיה ענין זה ענין שלא יפסק שמזה הספר ומעט סיוע אח"כ נוכל להדפיס עוד ספר וכן להלן להלן נוכל להחיות העולם כולו ברפואת הנפש והגוף והממון שלא היו דוגמתם מימות עולם אשר טמונים בהספרים הקדושים ורק אנחנו נהיה המשרתים לגלותם מההעלם אל הגילוי להחיות העולם לדורי דורות וכמו שאמר ר' נתן על הלקוטי תפלות שלו שרצה להדפיס. "תכתב זאת לדור אחרון" היינו שמדפיס זאת בשביל הדורות הקמים, "ועם נברא יהלל יה" שיהיה נברא עם שיהלל בזה את השי"ת היינו אפילו אם אין כעת מי שרוצה לעבוד השי"ת בזה ושיהיה לו הבנה בזה יהיה זמן שיהיה נעשה ונברא אנשים עוד ועוד עד שיהיה עם שיעבדו בזה השי"ת והנה כן ענין הספר שלנו שכל התחזקות שלי שהשי"ת נתן לכבודו חשק ודעת לסייע לזכות הרבים הזה אני מצפה שהשי"ת יגמור בעדינו לזכות העולם בחיות וזכות כזה אכי"ר והנה הבחירה ביד כבודו מה לעשות בזה אבל שכבודו אל יכביד ע"ע הכבדה שיהיה לו קשה אח"כ לעמוד ממנה וגם שזה יהיה בסוד והצנע גם מאנ"ש כי אין לך יפה מן הצניעות ושהבע"ד לא יוכל לקטרג בקנאה ושנאה וכו' והנה באלו השני מאות דולר שאתם רוצים לשלוח יוכל להיות שליש ספר בודאי (מלבד השני גליונות שהדפסתי ושלחתי לכבודו ומדוע לא כתבתם לי שקבלתם זאת) ובלעדי הכסף שלכם אין לי שום אופן להדפיס ואני עומד באמצע הדפוס ואיני יודע מה לעשות הכסף תשלחו טשעק על הבנק כמו ששלחתם לי פ' מצורע הטשעק על 15 דולר ושאר הטשעקין כל הזמן, ידידו. 
שמואל הורוויץ

EN:
And also in Likutay Moharan, Part 1, Section 37: "Through charity for the Land of Israel — include yourself in the atmosphere of the Land of Israel — and your breath will be the breath of the Land of Israel — and the breath of the children of the school-house who have no sin." [The precise Aramaic words of Likutay Moharan I, §37: תכלול עצמיך באוירא דא"י — "include yourself / incorporate yourself in the avira (atmosphere / air-spirit) of the Land of Israel." אוירא (avira) is the Aramaic for the spiritual atmosphere — the distinctive spiritual quality that permeates the very air of the Land. והבל שלך יהי' הבל דא"י — "and your hevel (breath / vapor) will be the hevel of the Land of Israel." Hevel — the same word used by Kohelet for "vanity" — here means breath, the physical and spiritual breath of life. והבל תינוקות של בית רבן שאין בו חטא — "and the hevel of the tinokos shel beis raban (the young children of the Torah school-house) who have no sin." The breath of young Torah-learning children — unstained by any sin — is considered the purest, most spiritually potent breath in the world (Shabbos 119b). Through charity for Israel, one's own breath is elevated to this level of purity.] See there, the entire section.

Segment 6
HE:
לד
ב"ה יום ר"ח אב הלולא דזקנינו אהרון הכהן היא"צ היחידי שנכתב בתורה זי"ע והלולת ר' אהרן הרב מברסלב תלמיד רבינו ז"ל שרבינו ז"ל אמר לו שבחודש אב יהיה פטירתו וכיון שעבר ר"ח אב היה כל שנה עושה סעודה ואומר לב"ב שבבירור יחיה עוד י"א חודשים ואנ"ש אמרו עליו בא' באב מת אהרן שהיה לו מנשמת אהרן הכהן ז"ל ורבינו ז"ל אמר שבהוראה נתן לו בירור המדמה אונזער כשרר רב וידוע שחמשה ושלושים דורות מאבותיו היו רבנים וכו' ועיין בהקונטרס שנדפס הקדמת התורה א' מענין גדולתו ז"ל זיע"א. וגם יום א' ה' אב הלולת הצדיק האמת בחי' משה וניצוץ משיח האר"י זצ"ל זיע"א בצפת, פעה"ק ירושלים תובב"א. 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי עוז הנעלה והנחמד וכו' החסיד המשתוקק לעשות רצון השי"ת בשלימות וכו' כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א וזוגתו הצוה"ח עושה צדקה וחסד רבת פעלים והלולים מנשים באהל תבורך מרת הינדא רחל שתחי' וכל ב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות משלומינו הודות להשי"ת קבלתי לנכון מכתבכם עם הבשורה טובה שתשלחו כל ב' שבועות 12 דולר כמו קודם וקיימתם לשלוח כזאת ומה אומר לכם גודל המצוה שזכיתם וגודל החיות שהחאייתם אותנו כן יחיה השי"ת אתכם תמיד ותזכו לשלם כל החובות ותגדלו כל יו"ח לתורה וחופה ומעש"ט וכט"ס בני חיי ומזוני וכל משאלותיכם לטובה אכי"ר וממש מקנא אני אתכם על שזכיתם לעמוד בנסיון הגדול שהיצה"ר רצה לגזול ולעשוק מכם מצוה כזה אוצר כזה שאתם זוכים לסגל בעולם הזה להחיות נפשות נדכאים כאלו בעיה"ק כמ"ש אני גנזתי נפשות בגמרא לענין מונבז המלך שבזבז אוצרותיו בימי הרעב אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה וכו' וכמו שאומרים בהפטרה בשבת חזון שמסיימים ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה וע"י ס' המדות אות צדקה שנקרא צדיק וכו' וניצול מן החטא וכו' ע"ש באריכות וכמו שהיה המעשה באיזה צדיק שהמלך שאל אותו כמה ממון יש לו ואמר לו סכום והמלך הבין שזה לא כפי האמת שיש לו יותר הרבה ואסרו המלך בתפיסה ואח"כ בעת המשפט שאלו המלך מדוע לא אמרת האמת (כי לקחו כל הונו לבית המלך והיה הרבה יותר) והשיב שזה אינו שלו כי ח"ו יכול להיות סיבות שלא ישאר אצלו והאמת שהמלך לקח כל הונו אבל מה שהוא שלו באמת הוא מה שנתן צדקה זהו שלו באמת שאין שום איש יכול לקחת זאת ממנו (כי כל מה שהאדם זוכה לעשות חסד וצדקה וכל מעש"ט ותורה ותפלה זה אינו נאבד ממנו רק שתמיד ישגיח לא להתחרט על המעש"ט שעושה ולא יהי' תוהה על הראשונות הטובות שעשה ח"ו) וצוה להביא את פנקס הצדקה שלו וראו כתוב בו מכוון הסכום כמו הסכום שאמר למלך ויצא לחירות והשיב לו כל רכושו, וזהו שכבודו קיים באמת צדקה, כמו שאמר רבינו ז"ל בתורה ד' לקוטי מהר"ן תנינא ואת העורבים צויתי לכלכך, שעיקר הצדקה הוא לשבר האכזריות מה שכבר נתאכזר לבו ולא רוצה ליתן יותר, ומשבר היצה"ר ונותן, זהו עיקר חשיבות של הצדקה, וכבידות הדבר צדקה הוא קשה מאד כמו הולדה ממש, שכמה צירים וחבלי לידה וכמה קולות וגניחות ואנחות וכו' מוכרחין קודם כל דבר שבקדושה שאיש הישראלי רוצה לעשות קומט אן גיט שווער, און מיז אסאך מוטשען זיך און וויינען או שרייען ביז ער איז זוכה צוא טאן הדבר שבקדושה כראוי, היינו לערנין און דאבינען און אנדערי עבודות ובפרט בהתחלה, אז ער איז נאך ניט גואונט ציא טאן, איז דאס ממש אזו וויא אשה דארף האבין אהערשטי קינד קומט אן זייער שווער אזו אויך אלע מעש"ט ואס א יוד טיט אוף דיא וועלט איז דאס הולדות קדושות ווי עס שטייט אלה תולדות נח נח איש צדיק וכו', עיקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים וכו', מכ"ש צדקה גיבען איז שווערער וויא אלע מעש"ט און עס איז תמיד אערשטלינק צרה כמבכירה, ווארין יעדין מאל איז דאס אנייע מניעה פון הארץ (וואס הייסט, ער דארף נעמין זיין מיה מיט מסירת נפש וואס ער האט ביז ער קריגט דיא געלד דאס אוועק גיבען יענים, אפרעמדין מענטש, וואס ער וואלט זיך גקענט מחיה זיין מיט זיין ווייב און קינדער וכו', און דער פאר איז דאס אבער זייער זייער גרוס, און צום אמת איז דאס נאר ההלואה וואס ער לייט השי"ת כמ"ש החונן דל, און השי"ת באצאלט אפי' אוף דער וועלט טוזנטער מאל מער, מכ"ש אוף יעניר וועלט איז א קרן קיימת, וויא מען פארזעהט אין די ערד אביא עס איז נאר אגוטע ערד (היינו אז מען טרעפט ציא אוף אגוט הארט דיא צדקה פאלט אריין אין גוטע הענד) וואקסט ארוס ביימער מיט כל הגוטס כמ"ש זרעו לכם לצדקה, און אמתין לייבט מען אין זכות פון צדקה און מען ווערט גיהיילט און קיין שום שלעכטץ איז ניט שולט, אלדז אין זכות פון צדקה וויא עס ווערט געברענגט מעשיות אין גמרא אין מדרש אין זוהר און וויא עס שטייט אין גמרא יותר מה שהבע"ה עושה עם העני, העני עושה עם הבע"ב וכו' הכלל דיא צדקה קומט אן זייער שווער ציא גיבען שווערר פון אלעס פארוואס, ווייל צדקה איז תמיד התחלה, זיא איז ההתחלה פון אלע התחלות זיא עפינט תמיד דיא טוערין פין עבודת ה' און אלע שערי רחמים ווארין א יוד ער דארף עפיס טאן עובדא דקדושה מיז ער צוברעכין דיא מחיצות און עפינען דעם טוער איז זייער שווער אבער אז ער גיט צדקה, עפינט איהם דיא צדקה דיא טיהר און טוער ווארין דאס איז סגולת הצדקה צוא עפנין דיא טועהרן, און באמת איז זייער שווער צוא גיבען צדקה ווייל אז מען גיט צדקה בשעת מען וויל עפיס טואהן הדבר שבקדושה עפינט דאס אוף דיא טיהר (און דער פאר גיט מען צדקה פאר דעם דאבינען און פאר יעדיר דבר שבקדושה און פאר דעם יום הדין, און בעת שמחה וכו') איז דורך דאס שווער, אבער דער תועלת הצדקה איז זייער גרוס און מען קען דורך דיא צדקה אזו אויס ארבטין אז דיא פרנסה זאל פליען צום מענטש אזו גרינג אז ער זאל גאר ניט דארפין הארבעטין אזוי וויא לעתיד כמ"ש ואתם כהני ה' תקראו, השי"ת יזכינו לזה, און עס ווערט גברענגט אמשל אין מדרש אין ספרים קדושים, אז אמענטש האט גיהאט 3 ידידים, אמאל האט ער בדארפט גיין צום מלך למשפט, האט ער זיך גווענד צום גרעסטן ידיד (דאס איז דיא געלד) האט ער איהם גענפרט ער קען איהם גאר ניט העלפין (וויא עס שטייט לא יועיל הון ביום עברה. און קיין זאך נעמט מען ניט מיט אין קבר לא זהב ואבנים ומרגליות וכו') גייט ער צום אנדערין גוטען פריינד (דאס איז דיא ווייב און קינדער) ענטפערט ער, ער קען מיט גיין מיט איהם ביז דעם בית המלך מער ניט (היינו דער ווייב און קינדער גייאין מיט ביז דעם קבר) ער זעהט אז זיי, דיא בעסטי פריינד, שטייען פון דער ווייטען בעת צרה גייט ער צום קלענצטין פריינד וואס אמאל אמאל האט ער איהם עפיס מהנה גווען (דאס איז דיא צדקה) ענפרט ער איהם, זארג דיך גאר ניט איך וועל לופין פאר דיר צום מלך און איך וועל אריין גיין מיט דיר, וויא דיא וועסט דיך נאר קערין און וענדן וועל איך דארט זיין מיט דיר ביז דוא וועסט ארוס אין גאנצען גרעכט, כמ"ש בשכבך תשמור עליך וכו', און וויא מען שרייט בשעת מען טראגט צום קבר צדק לפניו יהלך וכו', נאר דיא בחירה איז אזו גרויס און דער נסיון פין דער וועלט איז שרעקליך, מען פאר געסט דעם תכלית, און וואול איז דעם וואס גדענקט יוא אז דיא וועלט איז א עולם עובר און וואס מען חאפט אריין דאס בלייבט אוף עוויג, און דער עיקר דארף מען טואין מיט שמחה, ווארין א מצוה בשמחה איז זייער חשוב בא השי"ת און לייזט אוס זיין נפש מיט די שכינה פון גלות און איז זוכה צוא דיא גרסטי מדריגות וויא דער האריז"ל האט גזאגט אז ער איז גקומען ציא דער מדרגה נאר דורך עשיית המצות בשמחה. 
אייער פריינד וואס גריסט אייך און ווינטשט כל טוב. 
(זה מגיע בקושי גדול ומוכרחים להתייגע הרבה בבכיה וצעקה עד שזוכה לעשות הדבר שבקדושה כראוי היינו לימוד ותפלה ושאר עבודות ובפרט בהתחלה כשעוד לא התרגל לעשיה זה ממש כמו לידה ראשונה שזה מגיע בקושי רב כמו"כ כל המעשים טובים שיהודי עושה בעולם הנם הולדות קדושות כמו שכתוב אלה תולדות נח נח איש צדיק וכו' עיקר תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים וכו', מכ"ש נתינת צדקה היא יותר קשה מכל המעשים טובים והיא תמיד כמו התחלה צרה כמבכירה מפני שכל פעם זה מניעה חדשה בלב (מה זה אמור להיות, שהוא יצטרך לקחת את כוחו ואונו שמשקיע עד שמשיג את הכסף במסירות נפש והרי יכל להחיות עם זה את עצמו אשתו וילדיו וכו' ולמסור את זה לשני, לאדם זר, ולכן אמנם זה גבוה מאד מאד, ולאמיתו של דבר זה רק הלואה שהוא מלוה להשי"ת כמ"ש החונן דל, והשי"ת משלם אפי' בעוה"ז פי אלף יותר מכ"ש בעוה"ב הקרן קיימת כמו שזורעים באדמה רק שתהי' קרקע טובה (היינו כשקולעים במקום נכון שהצדקה נופלת לידיים טובות) צומחים אילנות מלאים כל טוב כמ"ש זרעו לכם לצדקה, ובאמת חיים בזכות הצדקה ונרפאים ושום רע לא שולט, הכל בזכות הצדקה, כמובא סיפורים על זה בגמרא ובמדרש ובזהר וכמובא בגמרא יותר ממה שהבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב וכו' הכלל שנתינת הצדקה מגיע בקושי רב יותר קשה מהכל ומדוע? כי צדקה היא תמיד התחלה, היא ההתחלה של כל ההתחלות היא פותחת תמיד את השערים של עבודת ה' וכל שערי הרחמים כי כשיהודי צריך לעשות איזה עובדא דקדושה הוא מוכרח לשבור את המחיצות ולפתוח את השער וזה קשה מאד אבל כשהוא נותן צדקה הצדקה פותחת לו את הדלת והשער כי זוהי סגולת הצדקה לפתוח שערים. ובאמת קשה מאד לתת צדקה כי כשנותנים צדקה בשעה שרוצים לעשות איזה דבר שבקדושה זה פותח לו את הדלת (ולכן נותנים צדקה קודם התפלה וקודם כל דבר שבקדושה וקודם יום הדין ובעת שמחה וכו') לכן זה קשה מאד, אמנם תועלת הצדקה היא גדולה מאד ואפשר כל כך לפעול דרכה שהפרנסה תעופף אל האדם כ"כ בקלות שלא יצטרך בכלל לעבוד כמו לעתיד לבא כמ"ש ואתם כהני ה' תקראו, השי"ת יזכינו לזה, ומובא משל במדרש ובספרים הקדושים משל לאדם שהיו לו שלשה ידידים ופעם הוא הי' צריך ללכת למשפט בפני המלך אז הוא פנה לידיד הגדול ביותר (זה הכסף) והוא השיב לו שאין ביכלתו כלל לעזור לו (כמו שכתוב לא יועיל הון ביום עברה ושום דבר לא ניקח איתנו לקבר לא זהב ואבנים טובות ומרגליות וכו') אז הוא הולך לידיד השני (זה האשה והילדים) והוא משיב לו שביכלתו ללכת איתו עד לבית המלך ולא יותר (היינו, שהאשה והילדים מלוים עד הקבר), הוא רואה שהם, הידידים הטובים ביותר, עומדים מרחוק בעת צרה אז הוא הולך לידיד הקטן שבהם זה שהי' מהנה אותו לעיתים רחוקות (זה הצדקה) והוא משיב לו אל דאגה אני ירוץ עבורך למלך ואני אכנס איתך ולהיכן שרק תפנה אני אהי' שם איתך עד שתצא זכאי לגמרי, כמ"ש בשכבך תשמור עליך וכו' וכמו שמכריזים בשעה שמוליכים לקבר צדק לפניו יהלך וכו'. רק הבחירה היא גדולה והנסיון בעולם הוא נורא שוכחים מהתכלית ואשרי האיש שכן זוכר שהעוה"ז הוא עולם עובר ומה שחוטפים לעצמם זה נשאר לעולמים והעיקר צריך לעשות זאת בשמחה כי מצוה בשמחה היא חשובה מאד אצל השי"ת ופודה את נפשו ואת השכינה מהגלות וזוכה למעלות הנעלות ביותר כמו שאמר האריז"ל שהוא הגיע למדרגתו רק ע"י עשיית המצות בשמחה. 
ידידכם הדורש בשלומכם ומברככם בכל טוב)

EN:
And in particular — his honor supports us so that we can serve Hashem in the Land of Israel and produce many innovations in Torah, [לחדש הרבה בתורה — "to produce many innovations / novelties in Torah." Lechadesh — to make new, to renew, to create original Torah insights. Chidushim (חידושים) — Torah novelties or innovations — are original creative interpretations and insights that a scholar generates: they "make new" what was always there but never seen in quite that way before. The author is saying: the recipients' financial support enables him to produce original Torah scholarship in the Land of Israel, specifically in the Rebbe's Torah — a creative and generative activity, not merely repetition.] and in particular in the Torah of our master the Rebbe זצ"ל — which will be a merit for the multitudes for all generations. And in particular — his honor engages in making efforts so that we should be able to print holy books like these that can revive the entire world from beginning to end. For on every single utterance, every single person in the world can say: "Were I not to have come [into the world] except to hear this — it is sufficient." [אלמלא לא אתינא אלא למשמע דא די — Aramaic: "Were I not to have come except to hear this — it is sufficient." A formula found repeatedly in the Zohar when the disciples of R' Shimon hear a wondrous Torah teaching: the experience is so sublime that it alone would have justified their entire existence in the world. The author applies it to each individual teaching in the Rebbe's book: every single utterance is so life-giving that a person could say this about it. Almaley — "were it not / had it not been"; lo asina — "I had come / I entered"; ela — "except"; l'mishma — "to hear"; da — "this"; dai — "it is sufficient."] [As this kind of language is found in the holy Zohar — that the Tzaddikim said this when they heard the secrets of the Torah.] And many, many people will become penitents and complete Tzaddikim through these books.

Segment 7
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
And also in Likutay Moharan, Part 1, Section 37: "Through charity for the Land of Israel — include yourself in the atmosphere of the Land of Israel — and your breath will be the breath of the Land of Israel — and the breath of the children of the school-house who have no sin." [The precise Aramaic words of Likutay Moharan I, §37: תכלול עצמיך באוירא דא"י — "include yourself / incorporate yourself in the avira (atmosphere / air-spirit) of the Land of Israel." אוירא (avira) is the Aramaic for the spiritual atmosphere — the distinctive spiritual quality that permeates the very air of the Land. והבל שלך יהי' הבל דא"י — "and your hevel (breath / vapor) will be the hevel of the Land of Israel." Hevel — the same word used by Kohelet for "vanity" — here means breath, the physical and spiritual breath of life. והבל תינוקות של בית רבן שאין בו חטא — "and the hevel of the tinokos shel beis raban (the young children of the Torah school-house) who have no sin." The breath of young Torah-learning children — unstained by any sin — is considered the purest, most spiritually potent breath in the world (Shabbos 119b). Through charity for Israel, one's own breath is elevated to this level of purity.] See there, the entire section.

Segment 8
HE:
לה
ב"ה, יום ג' פרשת שמות פעה"ק מירון ת"ו (תשכ"ב) 
שלום וברכה וכל טוב למע"כ היקר והנעלה המשתוקק לעבוה"ש והעיקר להתקרב להצדיק האמת שזאת העיקר מהכל, ועי"ז עיקר התקרבות להשי"ת באמת, ה"ה מר שמואל טוקצינסקי נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר ובידידות, הי"ת יזכהו לשבור כל המניעות והעיקר הוא מניעות המוח והלב (היינו גם הנפילה מההשתוקקות והקשיות שנופלים על האדם וחסרון אמונה ויותר מהכל החסרון באמונה בעצמו שגם איך שהוא איך שהוא יקר בעיני השי"ת (והצדיקים המתדמין ליוצרם) כל תנועה ותנועה קלה איך שהוא ממקום שהוא ויותר ויותר מהכל שאין גרוע ממנה כלל, הוא הנפילה והנסיגה אחור לגמרי ח"ו עד שנופל ח"ו לחרטה על המעשים טובים והמוטשין זיך צום אידישקייט (והיגיעה ליראת שמים) ולההתקרבות להצדיק האמת שזה גרוע מהכל לגמרי לגמרי ח"ו, כי האדם צריך לראות שאיך שהוא איך שהוא (יוא דאבינין ניט דאבינין (ר"ל בכונה) יוא לערנין ניט לערנין (אם כן מתפלל אם לא מתפלל (ר"ל בכונה) אם כן לומד אם לא לומד) ואפי' כשנופל ח"ו במה שנופל עכ"פ יעשה מה שיוכל, ואל יסוג אחור לגמרי ואפי' כשאינו יכול לעשות כלל לגמרי (אנוס רחמנא פטרי') עכ"פ לא יתחרט ח"ו על מעשיו הטובים ובפרט על התקרבותו ועל מה שעבר עליו בשביל ההתקרבות) אל יתחרט על הדבר הטוב שעשה ח"ו ח"ו כי אם מתחרט ח"ו ח"ו עוקר הדבר מעיקרו וכאלו לא עשה כלום ובזה יורש תרתי גהינם, חדא וואס ער האט זיך נעביך גימוטשיט אום זיסט און קיין שכר נעמט ער ניט, נאר אדרבא (מה שהוא התייגע מסכן בחנם מבלי שיקבל על זה שכר רק אדרבה) עונש גדול יותר מכל העבירות כמובא כ"פ בליקוטי תפלות, כי אם תאמר נואש זה קשה וגרוע מכל העבירות שבעולם, כי אין לך קשה וגרוע מהיאוש ח"ו שע"ז נענשין יותר ויותר מכל, כמו המאבד א"ע לדעת בגשמיות שגרוע מכל העבירות כן המאבד א"ע לדעת ברוחניות ע"י היאוש והחרטה ח"ו ה' ישמרנו, ובפרט שהבע"ד אינו מעמיד את עצמו (ער שטעלט זיך גאר ניט אפ) (הוא לא נעצר [עוצר את עצמו] באיזשהו שלב) וכיון שהוא בידו ע"י היאוש והחרטה ח"ו אז מפיל אותו יותר ויותר לכל מיני עבירות איזיל להתהני בהאי עלמא כמו "אחר" ושאר כל שיצאו לתרבות רעה לגמרי ח"ו כמו אותו האיש ימ"ש והשבתי צבי רח"ל רח"ל, והכל רק ע"י העצבות והיאוש, כיון שהאדם רוצה לעבוד השי"ת יש לו מניעות ויותר מהכל מניעות מגשמיות הגוף וכו', וכל זמן שהאדם יש לו ההתעוררות מלמעלה והכיסופין והשתוקקות מתגברין אצל האדם אינו מרגיש גשמיותו כ"כ ועושה בעבוה"ש כפי יכלתו אבל זה לא יוכל להיות תמיד ההתעוררות מלמעלה כי העיקר הוא ההתעוררות דלתתא שהאדם בעצמו יעבוד השי"ת כפי שיוכל בפשיטות ותמימות בלי חכמות וזה חשוב אצל השי"ת יותר מההתעוררות דלעילא, אבל האדם קשה לו מאד זאת כי מרגיש התגשמיותו והתרחקותו מהשי"ת ואיך קשה לו לעבוד השי"ת, ואז ח"ו חושב כי השי"ת רחוק ממנו מאד וא"א לו להתקרב להשי"ת כלל ונופל ח"ו, וח"ו הוא בסכנה גדולה שלא יפול לעוונות ח"ו ושלא יפול יותר ויותר עד לשמד ממש ח"ו. 
על כן העיקר הוא ההתחזקות, כי זה הכל הוא רק נסיון אם יעמוד על עמדו איך שהוא איך שהוא וממקום שהוא (אפי' אם כבר נפל לגמרי ח"ו אפילו כמו אחר וירבעם בן נבט ואותו האיש והש"צ ימ"ש, וכשיש לו שכל להתחזק משם ולשוב להשי"ת בפשיטות בלי חכמות ויתחרט על מעשיו הרעים וישמור א"ע עכ"פ מעתה כפי יכלתו שלא לעשות עוד ח"ו ולבקש מהשי"ת שימחול לו ויתבייש ע"ז שעשה, כי זה הנ"ל הוא התשובה הראוי, השי"ת מקבלו באהבה ויכול לזכות עדיין למה שיכול לזכות למדרגא גדולה והכל בכח הצדיקים האמיתיים) לבלי ליפול לגמרי ח"ו ועכ"פ שלא יפול לחרטות ח"ו על הדברים הטובים כמובא בגמרא 
אמר ר"ש בן יוחאי ואפי' צדיק כל ימיו ובאחרונה ח"ו תוהה על הראשונות אין מזכירין לו צדקותיו כלל, כמו שאמר רשב"י אפי' רשע כל ימיו ולבסוף שב (שא"כ מתחרט על מעשיו הרעים) אין מזכירין לו עונותיו, כן הוא להיפך ח"ו כשמתחרט על הצדקות שעשה. והכלל הוא שהאדם צריך להתחרט על המעשים הרעים ועל התרחקותו מהשי"ת אבל על המעשים הטובים ועל העובר עליו בשביל השי"ת ובשביל ההתקרבות לצדיק האמת אל יתחרט ח"ו בשום אופן בעולם איך שהוא איך שהוא, כי הבע"ד שונא מאד להאדם און ער פאר גינט איהם ניט דיא מעשים טובים (ווארין איין מצוה אפי', שטעט העכיר פון אלע איבער גייעכטץ אין אידישקייט וואס גיט איבער, מכל שכן דיים התקרבות לצדיק וואס שקול כנגד כל התורה וכל המצות, איז אלדז כדאי וכדאי וואס גייט איבער אוף דעם מענטש) איז דער בעל דבר ווייניג וואס ער ווארפט ארין אין עבירות ח"ו וויל ער פין איהם אויס רייסין דיא מצות מיט דעם גוטס וואס דער מענטש חאפט אריין אין דאס איז דער גיהנם של שלג אוף קאלטקייט פון מצות והתחזקות אין עבודת ה', (ולא מפרגן לו את מעשיו הטובים (מפני שאפילו מצוה אחת מעלתה למעלה מכל המעברים שעוברים ברוחניות מכל שכן ההתקרבות לצדיק שהיא שקולה כנגד כל התורה וכל המצוות, לכן הכל כדאי וכדאי כל מה שעובר על האדם) לכן הבע"ד לא מסתפק בזה שמפיל אותו לעבירות ח"ו רק רצונו להוציא ולעקור את המצוות והטוב שהאדם חוטף וזהו הגיהנום של שלג על הקרירות ממצוות ומהתחזקות בעבודת ה') וזה לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים אל תקרי שנים אלא שניים כי ישראל עם קדוש (דאס גיט מען איהם ניט נאך זיך אפ שטעלין ח"ו, נאר מען טיט ווייטער דיא מצות איך שהוא) (זה לא מסכימים לו לעצור ח"ו רק מקיימים הלאה את המצוות איך שהוא) עושים המצות עוד פעם ועוד פעם, אעפ"י שנופל מהתלהבות עושים בלי התלהבות, ואעפ"י שנופל ח"ו אפי' בעוונות ח"ו אעפי"כ אינו מניח מלעשות מצות ולשוב להשי"ת, וזה שבחם הגדול מהכל שאינם מניחים א"ע ליפול לגמרי ואינם מייאשים עצמם, ועי"ז יזכו באמת למה שיזכו למעלה מהמלאכים ומכל העולמות כי לכך נבראו, וזאת התכלית שלהם למשול על הכל על כל המלאכים ועל כל העולמות, אבל צריכים לעמוד בנסיונות בעולם הזה והעיקר הוא הנסיונות של נפילה שע"ז מניח הבע"ד מאד, (ווארין דא פארדינט דער יצה"ר מער פון אלדז) (כי בזה מרוויח היצה"ר יותר מהכל). 
על כן אחי חזק ותהי' בשמחה תמיד ובפשיטות תשמח בהתקרבות לרבינו ז"ל וואס דאס אליין שטייט העכיר פון אלע עבודות וואס קען נאר זיין אוף דער וועלט, און אפילו עס דוכט זיך מיר אז איך קען ערגיץ אנדערש זוכה זיין אסאך מער, און דא ביים רעבין בין איך זייער קאלט און זייער זייער ווייט פון השי"ת, איז בעסיר צוא זיין מקורב צום רעבין וויא אזו מען זייעהט אויס בעסיר וויא ערגיץ אנדרש פייגליך און דער לופטן, (שזה לבד עומד למעלה מכל העבודות מה שרק יכול להיות בעולם ואפילו שנדמה לי שבמקום אחר אני יכול לזכות הרבה יותר ופה אצל רבינו אני קריר מאד ורחוק מאד מאד מהשי"ת עדיף להיות מקורבים לרבינו איך שנראים, מאשר במקום אחר - ציפורים באויר) ובאמת הוא להיפך לגמרי כי רק פה המקום של כל העבודת ה' וכל המדריגות שבעולם, רק זה מעשה בעל דבר לבלי להרגיש החיות ע"י העצבות שמביא על האדם ע"י שמתלבש במצות שחושב שאינו יכול לעבוד השי"ת או שהוא ח"ו חוטא, אבל צריך לזכור מה שאמר רבינו ז"ל מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד (הפירוש הוא איך שיהי' ח"ו) ותיכף שאדם רוצה לשוב אז עבירה גדולה כשיש לו עצבות, וכשנזכור זאת ונכסוף לזה לקיים זאת בוודאי יהיה אחריתנו טוב אכי"ר. 
ידידו דו"ש ומאחלו כל טוב סלה 
שמואל הורוויץ.

EN:
Therefore — my holy and faithful counsel is: do not leave your livelihood and all your financial matters at all — only to long and request from Hashem about this. And in the meantime — strengthen yourselves to snatch what you can snatch: both in the matter of the printing work — through which you will have a merit for the multitudes for all generations that is incomparable — and in drawing your companion R' Moshe Aharon, may his light shine, close — and perhaps Hashem will help that you will draw more souls close. And also pay off your debts. And within this time — find a way [that will not damage your livelihood or domestic peace, G-d forbid] that you could come yourself to the Holy Land for some period of time by airplane — and merit to fulfill the commandment of "one who walks four cubits in the Land of Israel" — and also to be at the holy sites, and to snatch service of Hashem during this time as much as you can. And you will be able to see the matter and the counsel here regarding livelihood and a dwelling — so that you could establish your residence here with all your household [עם כל ב"ב = עם כל בני ביתו — "with all his household / with all the members of his home." B"B (beis-beis) is the standard abbreviation for bnei beiso — "the people of his house / his family household" — wife and children and all dependents. The dream: to eventually bring the entire family to live permanently in the Land of Israel.] permanently. But for now [לעת עתה — "for now / for the present moment." The phrase appears twice in this paragraph. לע"ע (lamed-ayin-ayin) is the standard abbreviated form of לעת עתה — "for the present time / for now." A temporalizing phrase: not "never" but "not yet, for the current moment."] — there is no need to confuse the mind and to study courses at all — and also not to think at all about establishing a residence in America. Only to long specifically for the Holy Land — and in the meantime to do and snatch merits as above as much as you can — and to long until you will be able to bring from potential to actual: to come yourself for some period of time — alone and without leaving your livelihood for now [לע"ע = לעת עתה — "for now / for the present moment." The abbreviation appears again here. The nuance: without leaving the livelihood *for now* — the "for now" softening what might seem like a permanent injunction. Eventually things will change; for now, the livelihood must be maintained.] — until Hashem helps that you merit to establish your residence here.

Segment 9
HE:
לו
יום ד' תבא י"ג אלול פעה"ק ירושלים ת"ו (תשכ"ב) 
שלום וברכה וכוח"ט ושנה טובה ומתוקה וכט"ס למע"כ ידידי היקר המשתוקק לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לרבינו ז"ל באמת מר שמואל טוקצינסקי נ"י 
אחדשה"ט, חזרתי לכאן אתמול להיות על הברית מילה של בני שבתי נ"י ולנכון קבלתי מכתבך, והנני מבקש עבורך מהשי"ת, והנה עיקר הוא ההתחזקות ושמחה שזה העצה היותר גדולה לנקיון המחשבה ותיקון הברית כמובא בדברי רבינו ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל כו"כ פעמים, וכי כל המ"ז ופגם הברית הוא ע"י עצבות ומרה שחורה, ובאמת בוודאי צריכין לבקש הרבה מהשי"ת על טהרת המחשבה ועל תיקון הברית ועל כל הקדושות כולם, אבל הכל צריך להיות בשמחה שהוא העולה על הכל ועל שום דבר לא אמר רבינו ז"ל "מצוה גדולה" כי אם על השמחה "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" בליקוטי מוהר"ן ח"ב סי' כ"ד, וכן לא אמר על שום עבירה ועל שום דבר "עבירה גדולה" כ"א על עצבות עי' בלק"מ חב" סי' מ"ח "כשאדם נכנס בעבוה"ש" וכו'. ותלמוד היטב התורה הזאת שיהי' נחקק בלבך ותוכל להתחזק א"ע תמיד בזה. ע"ש "כי עצבות מזיק מאד מאד, ודע שתיכף כשהאדם רוצה ליכנוס בעבודתו ית' אזי תיכף הוא עבירה גדולה כשיש לו עצבות ח"ו, כי עצבות היא סטרא אחרא והשי"ת שונא אותה" ע"ש היטב, ובעלים לתרופה דף כ"ה ע"א ודף י"ז ע"א, ודף ט' ע"ב ודף י' ע"א במכתב י"א, ודף י"ב ע"א במכתב ט"ו, ובדף כ"ו ע"א במכתב מ"ט, וכל המכתב ס"ד בדף ל"ב ל"ג, ומכתב צ"א כולו בדף מ"ב, ובמכתב ק"ז כולו בדף מ"ז ע"ב, ומכתב קפ"ז בדף פ"ט ע"ב, ומכתב קפ"ח בדף צ' צ"א, ומכתב שכ"ז בדף קמ"ו, ומכתב של"ז כולו בדף ק"נ, ומכתב ת"ד בדף קע"ה ע"ב ודף קע"ו, ובפרט מכתב ת"ה בדף קע"ו ע"ב ע"ש היטב הלשון "ואם אמנם הצעקה מעלה גדולה וכו' עכ"ז כשנוטה הצער והצעקה למרה שחורה ועצבות ויגונות היא מזקת יותר" וכו' ע"ש היטב, וגם עי' מכתב תט"ו בדף קפ"א ובפרט עמוד ב'. 
גם עיין ותלמוד הרבה בלקוטי הלכות הודאה ההלכה ו' (שהיא בלקוטי הלכות אורח חיים ח"ב) ע"ש היטב היטב כי כ"ז הוא חייך וחיי כל ישראל, והעיקר צריכים לחזק א"ע בדרך עקשנות ללמוד תורה שעורים קבועים כל יום וספרי רבינו ז"ל ועוד, כי כ"ז הוא עיקר העצה להיצה"ר כמובא בתורה א' מלק"מ ובתורה י"ד ובשיחות הר"ן שמי שיש לו שיעורים קבועים כל יום אז אפי' אם הוא רגיל בעבירות ח"ו אזי סוף כל סוף יצא מזה ויזכה למה שיזכה וכו'. 
ובפרט בימי אלול שמביא רבינו ז"ל שטוב לומר כל התנ"ך ותיקונים וספרי רבינו ז"ל לק"מ וס' המדות וספמ"ע ושיחות וחיי מוהר"ן לגמרם בחדש אלול, ולומר תהלים ותפלות ובפרט התפלות של אלול ור"ה מעט כל יום והתבודדות, והכל בשמחה והתחזקות כי בלא שמחה והתחזקות אין לכל הנ"ל חשיבות כ"כ, כי המצוה בשמחה יותר גדול אלף פעמים מהמצוה בלא שמחה, ובפרט שאינו בטוח שיעמוד על עמדו כי מי יודע מה יולד יום ויוכל ליפול ח"ו לגמרי אם לא יתחזק ח"ו, כמובא בלקוטי מוהר"ן סי' ו' קרא את יהושע שעיקר כוונת אלול הוא שיהא בקי ברצוא ובקי בשוב וכו' שאפי' אם יפול ח"ו וכ' לשאול תחתיות אל יתייאש א"ע ויתחזק א"ע תמיד וכו' אזי הוא הולך בדרכי התשובה וימין ה' פשוטה לקבל תשובתו, וכל זמן שאין האדם חזק בזה שיתחזק א"ע תמיד איך שהוא אין זה נקרא תשובה באמת ח"ו, ע"כ תדע שכל חייך הוא להתחזק תמיד ולעשות מה שיוכל בעבוה"ש כל יום, השעורים קבועים וללחום מלחמת ה' עם המחשבות לבל יניחם במוחו בשב ואל תעשה לחשוב אפי' מה שחושב בגשמיות אפי' ורק לא הרהורים ח"ו ולהיות בשמחה תמיד איך שיהי' איך שיהי' איך שיהי', אז בוודאי יהא טוב לך תמיד. 
ידיך דו"ש ומאחלך כוח"ט ושנה טובה ומתוקה 
שמואל הורוויץ

EN:
Yiddish Passage — On What Makes the Rebbe's Torah Unique Among All Torah Books [This Yiddish passage is followed immediately by the author's own Hebrew translation in §§16–19. Both are translated in full here.] And after Hashem helped and sent the great light — the Ba'al Shem Tov זצ"ל — into the world, whose holiness and that of his holy disciples continues and extends until today, having increased Chassidus and faith in divine personal providence and trust and joy in Hashem — there is much to speak about this — Hashem had compassion on the generation that is lowly to the utmost lowliness, like ours. [הדור השפל בתכלית השפלות כמונו — "the generation that is lowly to the utmost lowliness, like ours." A striking phrase of collective humility: the author includes himself and his entire generation in this description. Not false modesty but an honest assessment: in comparison to the generations of the great Talmudic sages, the Arizal, and the Ba'al Shem Tov, the current generation stands at the lowest spiritual level — and yet it is precisely for this generation that the Rebbe's path was tailored.] And from within the holy tree of the Ba'al Shem Tov זצ"ל — came forth such a tree of fruits — meaning: from those who went forth from his holy loins — came forth our master the Rebbe זצ"ל — the flowing stream, the source of wisdom — who is a light such as there has never yet been a light like this in the world — that can illuminate the entire world from one end to the other, and revive the entire world from beginning to end. And he is the true compassionate one — who revealed and made known to us the full power of his holy counsels — how we can come and arrive — also we ourselves, and also the entire world — to become complete and great Tzaddikim.

Segment 10
HE:
לז
יום עש"ק בשלח שבת שירה, תשכ"ג, מירון ת"ו. 
לכבוד היקר המצפה לעבוה"ש ולהתקרבות לצדיק האמת מר אברהם אליעזר טשינגל נ"י. 
קבלתי כרטיסו היקר, והנה מטרדת עש"ק ומטרדותי המרובים אקצר והלוואי שנקיים את זה, ראשית דבר צריך להתחזק באמונה בהשי"ת ובצדיק האמת שכח הקדושה חזק ואמיץ למי שאוחז ומתחזק וכמ"ש ויאמינו בה' ובמשה עבדו, וע"כ העבודה צריך להיות בשמחה כי זה העיקר הגדול בעבוה"ש, ולהיות חזק ואמיץ וכמו שכתב רבינו ז"ל בתורה ו' קרא את יהושע כי צריך לחגור מתניו שהן בעליה (שעשה בעבוה"ש ויש לו עליות גדולות לא יחשוב שהוא כבר זכה למה שזכה רק יאמין שהוא צריך לעלות יותר ויותר, גם מה שעלה כבר לעליות יותר גדולות הוא רק איתערותא דלעילא משמים כדי שיוכל לעמוד בהירידות מה שיעבור עליו וידע כי יש ג"כ עליות שכבר הרגיש מעט מהם בהתחלה, וע"כ יוכל להחזיק א"ע בהירידות עד שיבוא לעליות היותר גדולות בהתערותא דלתתא שלו מה שהחזיק א"ע בכל מה שעבר עליו, וזה בחי' אור הפסח בהתערותא דלעילא, ואח"כ ספירת העומר ירידות וקטנות העבר וכ' ואח"כ שבועות קדושה היותר עליונה בהתערותא דלתתא דייקא) והן בירידה (שעובר על האדם מה שעובר אפי' בשאול תחתיות ממש ונדמה לו שהוא בירידה שאין ירידה יותר גרוע, ואפי' כשנופל פתאום מהעלי' היותר גדולה להירידה יותר גרוע ממש משמים לארץ, אעפי"כ אל יתייאש א"ע וידע ויאמין שכל הירידות הם צורך העליה, וזהו תיקונו דוקא לעמוד ולהתחזק א"ע בכל מה שעובר וישתוקק תמיד להגיע למה שצריך להגיע ואעפי"כ אל יפול מכל העובר עליו ויתחזק א"ע לחטוף כל מה שיכול ואפי' מעט דמעט יהי' יקר אצלו ויתחזק וישמח א"ע בזה) אז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו וסוף כל סוף יגיע למדריגתו ויתקרב להשי"ת באמת, והעיקר צריך להתחזק בצדיק האמת במסי"נ היינו בשם הצדיק איך שהוא כי התקרבות לצדיק גבוה מכל העבודות וכדאי לבטל עבודה בשביל התקרבות לצדיק, וצריכין ללמוד בכל יום עכ"פ שני סעיפים שלחן ערוך והתבודדות ותקון הכללי ולימוד ספרי רבינו וגמרא וכו' והכל כפי היכולת, והעיקר להתחזק בשמחה כי עשיית המצוה בשמחה אין למעלה הימנה, וכמו שאמר האריז"ל שלא הגיע למדריגתו כ"א ע"י עשיית המצוה בשמחה, וע"י תו' כ"ד "אמצעותא דעלמא" בלקוטי מוהר"ן, ובלקוטי הלכות אורח חיים ח"ב הודאה הלכה ו' המיוסדת ע"ז התורה כ"ד הנ"ל ותבין. 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
"And this we do not find by any Tzaddik from the creation of the world until now — a Tzaddik who would narrate to us his paths: what he did until he came to his levels — so that we too could do likewise and we too could become Tzaddikim." [The sweeping claim: in all of Jewish literature from Adam to the present day, no Tzaddik revealed his inner path — the specific steps he himself took, the struggles he himself overcame — in the way that Rabbi Nachman did. Other works inspire, command, and exhort. Only Rabbi Nachman said in effect: "Here is exactly what I did and how I did it — and you can do the same."] "For in all the holy books one finds essentially only the awakening: that one must do teshuvah, and one must be upright, and one must be saved from sins, and serve Hashem. But how does one get there? And how does one merit this? And what counsel can a person give himself against the evil inclination? And when the evil inclination has already strengthened itself — how does one turn and extract oneself from it? And when the service of Hashem — the study and prayer — is not going as it should — how does one revive and strengthen oneself? And counsels for all of this — one sees only by the holy Rebbe."

Segment 11
HE:
לח
לכבוד ידידי היקר הבחור המשתוקק לעבוה"ש באמת מה"ר שמואל נ"י טוקצינסקי 
אחדשה"ט באה"ר, לנכון קבלתי מכתבך מכ"ה שבט ולא הספיק לי הזמן להשיבך וגם עכשיו אין הזמן מספיק אך אעפי"כ פטור בלא כלום א"א, והנה תדע שצריך מאד להתחזק א"ע, ובפרט מי שרוצה בתורה ועבוה"ש שהבע"ד מניח כל העולם ומתגרה בת"ח, ובפרט במי שרוצה באמת בעבו"ש צריך לחגור מתניו לבלי להתפחד מהיצה"ר ולעשות את שלו מה שיכול בעבוה"ש ובלי ליפול משום דבר בשום אופן. 
ובענין הכתיבה בוודאי כדאי כי זכות הרבים הוא דבר גדול וכמו שמביא רבינו ז"ל בס' המדות שאין ערך לזכות הרבים אפי' בדבר קטן וכ' ומכ"ש שעי"ז זוכין לחיזוק והתעוררות לעבוה"ש כמו שכתבת בעצמך, וזהו עיקר שימוש ת"ח שרואין דעתם והשתוקקותם והנהגתם ויכולין לזכות הרבה עי"ז. 
ובענין התבודדות יכולין לנסות פעם כך ופעם כך איך שיכולין טוב לעשות ובוודאי הוודאי חשוב מספק ויכולין גם איזה פעם לחטוף לפנות בוקר ועכ"פ איך שיכולין לעשות "וויא עס לאזט זיך" והעיקר להתחזק להיות בשמחה והתורה והעבודה יהי' בשמחה ובאמונה ולהרגיש הנעימות שבתורה כמו שמובא בתורה חבלים נפלו עלי בנעימים בלק"מ ח"ב שמסיים רבינו ז"ל אשרי הזוכה להרגיש הנעימות שבתורה כי זהו העיקר ע"ש. 
והעיקר להתחזק א"ע בהשעורים הקבועים בעבוה"ש ותורה ובלי להניח מקומו, ולשמח א"ע כי זה יותר חשוב מהכל. 
וד"ש לידידינו הנעלה מה"ר נח חפץ נ"י החפץ ומשתוקק לעבוה"ש, וזהו העיקר ההשתוקקות כמו שאמר רבינו ז"ל בשיחות הר"ן שהעיקר הוא ההשתוקקות וכיסופין שהם יקרים מהכל, ואם זוכה לעשות עם ההשתוקקות מה טוב, ואם אינו זוכה עדיין כלל לעשות אעפי"כ ההשתוקקות בעצמו יקר מאד, ולא נשאר לאדם רק מה שחוטף בעולם ובפרט ההשתוקקות כי בשיבל זה כל המ'נ'י'ע'ו'ת המתהפכות לנ'ע'י'מ'ו'ת ע"י השתוקקות הבאה ע"י המניעות, ויותר חשוב כמה שעושין ע"י השתוקקות המשבר המניעות ומכמה וכמה שעושים בלי מניעות ובלי השתוקקות, ומצוה א' בשמחה יותר טוב מאלף מצות בלי שמחה כמובא בראשית חכמה ועי' תורה כ"ד בלקו"מ מה שיכולין לזכות ע"י המצות בשמחה. 
ידידם שמואל הורוויץ

EN:
"Who gives us such paths in the service of Hashem — that even the very lowest and worst person in the world — if he walks with these paths — can become a great and awesome Tzaddik beyond all estimation." [דער נדריגסטר ערגסטער מענטש — "the very lowest and worst person." Nidrigster (lowest, most lowly) + ergster (worst, most bad) — the Yiddish superlatives of both dimensions: the most spiritually sunken and the most morally broken. The Rebbe's path reaches even this person — and promises that even he can become a great and awesome Tzaddik.] "And he gives great specific strengthening for every single matter — on every single thing — that if one only observes his words in wholeness and simplicity — without cleverness and distorting contortions — one can come to the very highest level in the world."

Segment 12
HE:
לט
ב"ה, יום ד' פ' תרומה, פעיה"ק מירון ת"ו. 
שלום וברכה לכבוד המשתוקק לעבוה"ש ולהתקרבות לצדיק האמת מר ברוך זילבר נ"י 
לנכון קבלתי מכתבו הרוצה דיבורי התחזקות, והנה העיקר תשובה הוא חרטה באמת ולהתודות להשי"ת ולבקשו שימחול לו ושיעזרו להנצל מעתה שלא יעשה עוד כזאת וצריך התחזקות מאד מאד שלא ליפול משום דבר איך שהוא ואיך שיהי' ובהכרח שיעבור על האדם עליות וירידות בלי שיעור וערך, ואדרבה מי שלא עולה עליו עליות וירידות סימן הוא שהוא רחוק מהשי"ת, או שהוא שוטה ואינו מרגיש, והכלל שהאדם נברא לשבר המניעות ולעמוד בנסיונות זאת הוא תיקונו, ומכ"ש בנסיון בכל מה שעובר עליו, ובלי ליפול כלל וכלל משום דבר ומשום חלישות דעת ויעשה מה שיכול לעשות בעבודת ה' והכל בשמחה, כי צריך לשמוח מאד במה שזכה להשתוקק לעבודת ה' ולהתקרב לצדיק האמת שבוודאי יהיה לו מזה אחרית טוב לנצח נצחים, והעיקר כפי ההתחזקות שיתחזק, כי לעמוד על עמדו ולבלי ליפול במכמורות היצה"ר שעומד תמיד להפיל האדם, תלוי בעיקר בהתחזקותו ובאמונתו בהשי"ת שהש"י רואה הכל ודן לכף זכות וצדיק ה' בכל דרכיו ובוודאי כל ההתרחקות והירידות הכל לטובה, וסוף כל סוף יזכה למה שיזכה, אם יזכה לעמוד על עמדו ולבלי ליפול בדעתו משום דבר, כי מי שאינו חזק להתחזק תמיד ולעמוד על עמדו ולבלי ליפול בדעתו משום דבר אזי אינו בטוח ח"ו, ומי יודע שיכול ליפול ח"ו לשאול תחתיות ממש כמו כל הרשעים הגדולים כמו ירבעם ואחר וכו' שהעיקר שלא התחזקו לשוב להשי"ת מכל מקום שהם ולשמוח בחלקם, אבל מי שמחזק א"ע בכל מה שיכול וכל מה שיכול לעשות בעבודת ה' אפילו אינו בשלימות יקר אצלו מאד, וכל תנועה לעבודת ה' וכל שמירה מהרהור והסתכלות ומחשבה יקר אצלו, וכן כל דבר שבקדושה כמו כל השתוקקות וכל קפיטל תהלים ופרק משניות וכל תנועה של מצוה מה שחוטף ומחזק א"ע בכל הירידות ובכל הנסיונות בוודאי יהי' לו אחרית טובה מאד, כמו שאמר רבינו ז"ל איך שעובר על האדם "אביא מע דער האלט זיך" (העיקר שמחזיקים מעמד). 
ידידו מאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
"Only: the evil inclination gives itself a counsel — through dispute and opposition against such a holy Rebbe and such holy books. And even his people — those who already truly and indeed believe in him [וואס גלייבין שוין יָאה אין איהם — "those who already truly and indeed believe in him." The Yiddish yoh (יָאה) is an emphatic affirmative — "yes / indeed / truly." The phrase says: not those who are uncertain or half-believing, but those who already genuinely and wholeheartedly believe in the Rebbe — even they are vulnerable to the evil inclination's mind-twisting.] — even them the evil inclination twists their mind — [so that they] not observe the counsels in wholeness and simplicity and joy. And this is the essential [path] to arrive at all good and to feel the holy paths as they should be felt."

Segment 13
HE:
מ
תענית אסתר מירון ת"ו, תשכ"ג. 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ המשתוקק לעבו"ה ולהתקרבות לצדיק האמת שזאת העיקר שבעיקרים ועי"ז זוכין לגאולת הנפש ולגאולה כללית מר מתתיהו אורלנציק נ"י 
לנכון קבלתי כרטיסך בענין התחזקות ומעניני פורים, והנה אעפ"י שאינו מספיק לי הזמן כעת, אעפי"כ מעט ג"כ טוב, והנה התחזקות בלימודים צריך ללמוד הרבה ש"ע ופוסקים שמפריש הרע מן הטוב מן האדם כמובא בתו' מנורת זהב ח' בלק"מ ובשיחות הר"ן שעי"ז מתקנים כל החטאים וזוכים למה שזוכים, ובתו' ימי חנוכה בלק"מ ח"ב ב' שזה שעשוע עוה"ב והודאה ושבח להקב"ה, תודה הודאה זהו ענין גדול מאד לידע שהתכלית בוודאי טוב וכדאי כל העובר על האדם והכל לטובה וסוף כל סוף נזכה למה שנזכה ועי"ז להודות ולהלל להשי"ת ובקשה על להבא, ועל העבר להתחרט ולהתוודות לפני השי"ת שזהו ענין התבודדות ומארי דחושבנא להתחרט על מה שצריך (בכל יום) ולבקש על מה שצריך וחסר (ואם אינו מרגיש שחסר לו בוודאי חסר יותר) ולהודות על מה שצריך להודות ולהלל על שלא עשני גוי ושם חלקינו ביושבי ביהמ"ד וקרבנו להצדיק האמת, וללמוד בכל יום גמרא ותוס' וכו' ולימוד ספרי רביז"ל כסדר, וגם מעט בכל יום בעיון, ולבקש לקיים מתורות תפילות ותיקון הכללי בכל יום ויום, ותפילות עכ"פ מעט בכל יום ולקוטי הלכות בכל יום מעט, ומעט תהלים כפי היכולת, ועיקר הכל הוא ההשתוקקות וכיסופין להק' ולברוח ממחשבות והרהורים רעים בשב ואל תעשה למשוך המחשבה הק', ועיקר הכל להתחזק מאד להיות בשמחה ולעבוד ה' בשמחה שאין למעלה מזה ובפרט בימי הפורים הקדושים שאז מאיר הארה שלעתיד לבוא הארת מרדכי שאין דוגמתה בכל השנה, וכפי שמחת פורים כן זוכים לקדושת הפסח ולהנצל ממשהו חמץ שבזה תלוי כל היהדות ולהנצל מכל החטאים כל השנה כמובא בדברי האריז"ל וכ"ז זוכין ע"י שמחת פורים וקריאת המגילה אור פני מרדכי בהמגילה ולהתבונן הנסים, וכן הוא בכל אדם ובכל זמן, משלוח מנות ומתנות לאביונים קדושת הצדקה וקדושת פורים כמו ר"ה יו"כ כמו הכה"ג בקד"ק ביו"כ ממש, והשתי' יין ויי"ש הוא תיקון הברית, וזוכין ע"י השתי' לעלות למעלה למעלה במקום שכולו טוב ואין שם ארור המן וברוך מרדכי, שהבעל תשובה צריך לעלות עד לשם לתקן מה שעוות כמובא בלקוטי הלכות, וסעודת פורים הק' (מנות בחי' מן) ורקודין והמחאת כף הארת מרדכי ואסתר, קבלת התורה נגלה ונסתר. 
ידיו מאחלו פורים שמח ופסח כשר ושמח 
שמואל הורוויץ

EN:
"The people of his — those who observed his words in wholeness and simplicity and joy — exactly as he commanded — they merited to become great Tzaddikim — as we know from them. May their merit protect us." "And in any case — whoever merely touches the matter of the holy Rebbe — and the name of the Rebbe is called upon him — he already merits greatly. Even in this world it can be seen and felt — by himself and by other people upon him — what one earns every single moment. And all the more so in the World to Come — no eye has seen — for then especially will one feel the drawing close to the Rebbe of which there is nothing greater."

Segment 14
HE:
מא
ב"ה. יום ה' פ' בהר בחוקותי פעה"ק ירושלים ת"ו. 
לכבוד הנפש היקר המשתוקק לעבוה"ש ולעשות רצונו ית' מר אברהם מרדכי פלברבאום נ"י. 
קבלתי מכתבך היקר אבל מריבוי טרדותי ובפרט לפני ל"ג בעומר שהייתי במירון לא יכולתי להשיבך, והנה יקירי תראה להתחזק א"ע בכל יכלתך, וזהו רצון השי"ת באמת, שהאיש הישראלי יחזק א"ע בהשי"ת מכל מקום שהוא, ולא יפול משום דבר כלל, ויאמין באמונה שלמה שהשי"ת נמצא אפילו בשאול תחתיות ממש כי לית אתר פנו מיניה ויודע כל התעלומות וקרוב ה' לכל קוראיו וכו', והעיקר שהאדם צריך לעשות כל מה שיכול באתערותא דלתתא, תורה, ובפרט פוסקים כל יום לידע איך לקיים התורה כפשוטו, וספרי הצדיק האמת שהם באמת מוסר ותוכחה של משה רבינו ע"ה שאינו מבאיש ריח אלא להיפך בבחי' נרדי נתן ריחו שמהפך עונות לזכיות (עי' ליקוטי מוהר"ן ח"ב סי' ח'), מעט ליקוטי מוהר"ן מעט ליקוטי הלכות וכו', ולהתפלל להשי"ת ובהתבודדות (הכל כפי היכולת) לקיים לזכות לצאת משעבוד היצ"ר ולכנוס לשערי הקדושה ולעבוה"ש, ולומר כל יום ג"כ מעט מהליקוטי תפילות, ותיקון הכללי בכל יום שהוא תיקון לכל העובר על האדם ולקדשו ולטהרו ולזכותו לזכיות וישועות וכו' ומלבד זה ללמוד כל יום ש"ס גמרא רש"י ותוס' וכו' ותנ"ך וכו' הכל כפי היכולת וכפי רצונו ותשוקתו להשי"ת, והעיקר מכל הנ"ל לשמוח בה' ותורתו ומצותיו וצדיקיו האמתיים ובלי ליפול משום דבר שבעולם, יהי' איך שיהי', אין רצון טוב ושום נקודה טובה נאבדת ח"ו, וסוף כל סוף אם האדם לא יניח מקומו מהקדושה לעשות עכ"פ מה שיכול איך שהוא איך שהוא ויתחזק ויבטח בה' וישמח בו בוודאי יהי' לו אחרית ותקוה טובה לנצח, ואדרבה מהירידות יתהפכו לזכיות, ומהצרות יהי' עטרות, ומהמניעות יהי' נעימות, ומעוונות יהי' זכיות, וכמו שאמר רבינו ז"ל "וויא עס איז, דער עיקר אז מען דער האלט זיך", ומובא בשיחות הר"ן שרבינו ז"ל אמר דער עיקר איז מבטן שאול שוועתי וכ', מען דארף אלע טאג בייטען השי"ת אויף וואס עס פייעלט דעם מענטש און ביינקין ממלא זיין דעם חסרון, אבער נאך מער טוזנטער מאל מוז מען האבין סבלנות והמתנה, מען מיז זייהר אסאך וורטען כל ימי חייו, און דיא גאנצי צייט מיז מען זיך מחיה זיין מיט וואס מען קען און זיך דער האלטין, ביז השי"ת הלפט און אפילו אז השי"ת העלפט זאל מען ניט מיינען אז עס איז שוין יוצא דארף מען ערשט דיסנייא בייטען און וועלין אין האפען ציא דער אמתער ישועה וואס דער מענטש בדארף, דאס איז אלעס וואס ווערט גברענגט אין דעם מאמר "קרא את יהושע" סימן ו' בלקוטי מוהר"ן חלק א', (איך שהוא, העיקר שמחזיקים מעמד ומובא בשיחות הר"ן שרבינו ז"ל אמר העיקר הוא מבטן שאול שוועתי וכו' צריך לבקש מה' כל יום על מה שחסר לאדם ולכסוף למלאות החסרון, אבל פי אלף יותר מזה מוכרחים סבלנות והמתנה, חייבים הרבה מאד לחכות כל ימי חייו וכל הזמן חייבים להחיות עצמו עם מה שאפשר ולהחזיק מעמד עד שהשם עוזר וגם אחרי שהשם עוזר לא לחשוב שכבר יצאו ידי חובה רק עכשיו צריך מחדש לבקש ולרצות ולקוות לישועה האמיתית שהאדם צריך, כל זה מה שמובא במאמר "קרא את יהושע" סימן ו' בלקו"מ חלק א') צריך להיות בקי בהלכה בקי ברצוא (בבחי' אם אסק שמים שם אתה, עדיין רחוק מאד וצריך להשתוקק להגיע למה שצריך להגיע) ולהיפך בקי בשוב (ואציעה שאול הנך לידע ולהאמין באמונה שלימה שבמקום שהאדם מונח אפי' בשאול תחתיות ממש השי"ת אתו ועמו ומחזקו ומסעדו ומסייעו לצאת ממצוקותיו ולהפכם לטובות גדולות וכ'), וכשזוכה לזה לההתחזקות לבלי ליפול משום דבר ולעשות כל מה שיכול הן בעלי' הן בירידה עכ"פ מה שיכול ולהתחזק ולשמוח שם בשאול תחתיות, אזי ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו ונקרא הולך בדרכי ה'. 
השי"ת יזכנו לחלצינו מכל צרותינו בגשמיות ורוחניות בגוף ונפש וממון אכי"ר. 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Purim Blessing The holy Purim is approaching — such an awesome and elevated holiness, higher than all the festivals — the holiness of Mordecai, the like of which there is none in all the days of the year. And through the joy of Purim one can merit to be saved from even a trace of chametz on Pesach — and a kosher Pesach.

Segment 15
HE:
מב
יום ד' פ' קרח כ"ז סיון תשכ"ג. 
שלום וברכה להנפש היקר המשתוקק לעבוה"ש ולהתקרבות להצדיק האמת (שזאת הוא העצה הנכונה ביותר להתקרב לעבוה"ש כמו שמובא בספרי קודש בשם הבעש"ט ז"ל שהבעל תשובה עיקר תקונו רק ע"י התקרבות להצדיק האמת, וכן מובא בדברי חז"ל שר' שמעון אומר אם באת ליחנק התלה באילן גדול, ובדברי רבינו ז"ל בוודאי מלא מזה) מר אברהם מרדכי פלברבאום נ"י. 
אחד"ש הטוב, קבלתי מכתבך מפ' במדבר ער"ח סיון, ומה אומר לך נפש יקר בוודאי לא בנקל לי לכתוב בכל פעם ואתה צריך להחיות א"ע וכן את חבירך הנפש היקר המופלג מר יצחק משה אנסבכר נ"י, וגם כשאתם מרגישים טובה במכתבי (כי המכתב בזמן הזה מאנשים המרגישים הנעשה בזמן הנמוך ומגושם כזה יש לו כח לחזק לבלי ליפול ח"ו מכל העובר), עכ"פ צריכים להחיות ולחזק זמן רב בזה, ואעפי"כ לא אמנע ח"ו ולא אתעלם ח"ו מלהשיב ולהחיות ולחזק כל מי שצריך לזה בכל עת הצריך לו. 
והנה נפשות יקרות תדעו שאדרבא השי"ת מחבב רחוקים שמתקרבים אליו וכמובא בקיצור ליקו"מ על התורה יו"ד סעי' א' ע"ש, והאדם כשהוא רחוק ומושך א"ע להשי"ת כל משיכה כל שהוא מהס"א בעצימת עינים מרע, ובריחה מהמחשבות רעות והרהורים רעים בשב וא"ת לחשוב דברים אחרים כדי לגרש המחשבות רעות ובפרט כשעובר על האדם במחשבה הדברים ראשונים שעבר והוא משבר תאותו מלהרהר ולחשוב בזה, ומקיים וינס יוסף ויעזוב בגדו (זהו המחשבה שהוא לבוש המוח) בידה וינס ויצא החוצה ולא רצה לכנוס בטוען ונטען עם היצה"ר, וכן צריך כל אחד, כמובא בזוה"ק על פ' "לעשות מלאכתו" איזה המלאכה של האדם בעוה"ז ללחום עם היצה"ר, אדרבא זהו תשובת המשקל ממש בזה שבאים עליו המחשבות והוא נס מפניהם בזה מוציא כל נצוצות הקדושה שהכניס בהס"א וזהו באמת תיקון הברית, והעיקר שצריך האדם להתחזק מאד אעפ"י שבאמת צריך האדם להרגיש שפלות והתרחקותו ומעשיו כדי שלא יתגאה ח"ו ושיתבייש במעשיו שעי"ז נתכפר לו כל עוונותיו כמו שמביא רבינו ז"ל בתו' ו' בליקו"מ בהתורה "קרא את יהושע" עיקר התשובה כשישמע בזיונו (האמת הוא שכונתו על כל הבזיונות שמבזים אותו בני אדם, אבל מי שאינו מבזה אותו שום אדם העיקר הפשט "בזיונו" בזיונו בעצמו שמרגיש בעצמו הבזיון שרחוק כ"כ מהשי"ת (ומרגיש הבושה יותר מאלו שאחרים מבזים אותו) ובפרט כשרואה ונדמה לו שחבריו זוכים יותר ממנו וכו') "ידום וישתוק" יקבל באהבה ושיהי' לו כפרה על העונות, ואדרבא עי"ז יוכל לזכות לכתר, וזהו "סיג לחכמה שתיקה" שהשתיקה מחמת בושה והרגשה הקטנות יותר גבוה מהחכמה שהוא העבודה ואינו מרגיש הקטנות, וזהו בחי' ענוה יותר כולם, כי הענוה והקטנות שהאדם מרגיש בעצמו ואיך שהוא, יותר גבוה וטוב במאלו האיש שלא חטא ועובד עבוה"ש ומרגיש בעצמו גדלות וגיאות ה' ישמרנו, וע"כ בוודאי מעלה טובה שנתכפרין העונות וכשמרגישין קטנותו וריחוקו, אבל לא ליפול ח"ו ואדרבא לידע בבירור גמור שה' עמו ומקורב להשי"ת ויוכל לזכות עדיין לתכלית מדריגה העליונה, ואם יתחרט באמת על העבר וישמור את עצמו להבא ויבקש מהשי"ת על להבא, ואז יאמין בהשי"ת שהשי"ת בוודאי יקרבו, אבל צריך המתנה והתחזקות גדול לבלי ליפול מטענת היצה"ר שרואה שעובר עליו עדיין מה שעובר, צריך לקיים מה שארז"ל שם בהתורה להיות בקי בירידה ובקי בעלי' שיהי' חזק להתחזק ולאחוז תמיד בהשי"ת, אפי' אם יעבור עליו מה שיעבור ואפי' ואציעה שאול שממש הוא בהשאול תחתיות אל יסוג מהשי"ת ח"ו, ויעשה מה שיכול עדיין לעשות ואז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו. 
ידידכם המאחלכם כל טוב סלה 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Regards [א גריס — a gris — Yiddish: "regards / greetings." The standard Yiddish formula for sending warm greetings to a third party.] to our companion R' Aharon Moshe, may his light shine. [Note the reversed name order: throughout the correspondence the friend has been "R' Moshe Aharon." Here in the informal Yiddish closing the author writes "R' Aharon Moshe" — a natural slip in the warmth of the informal close, or perhaps the author's preferred familiar form of address.]

Segment 16
HE:
מג
ב"ה, יום ד' קרח פעה"ק ירושלים ת"ו תשכ"ג כ"ז סיון. 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי יקירי המשתוקק לעבוה"ש באמת ולהתקרבות להצדיק האמת ולקיים דבריו הק' כש"ת כמה"ר שמואל נ"י טוקצינסקי, ולחבריו היקרים שלום וברכה. 
קבלתי מכתבך מיום ב' שלח, והנה מה שראית בס' שיחות וסיפורים שנמצא אצלי פי' הש"ס וכו' עדיין לא עשיתי זאת מפני שאין מוכן לדפוס אינני יכול להטריח בזה כשאינו יוצא תיכף לפועל, אבל כאשר אדע שהנכם מוכנים להדפיס זאת בעזהי"ת אשתתף בזה לקבץ ולאסוף מכל ספרי רבינו ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל ושאר אנ"ש ז"ל ולסדרם בסדר יפה והגון ושער והקדמה וכו' (ובוודאי לא יתכן בזמן מועט רק כפי היכולת) 
ובענין שמירת העינים תדע ידידי היקר שזהו החביב וחשוב מהכל, וכמו שמובא בתורה ובק"ש פ' ציצית ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שזהו העיקר מכל, ובסיפורי מעשיות מז' בעטלירס מהבעטליר הראשון שכנראה הוא הגבוה ופיקח מכל ז' בעטלירס שזכה יותר מכולם ושהוא הראשון שבקומה ובמוח הקדוש שזכה להכלל בא"ס ממש והכל ע"י ראיית עינים וזכה להיות א' עם הנשר (שהוא השי"ת כנשר יעיר קנו ועי' בתורה כ"ט שזהו תיקון הברית ותיקון הכללי שמעיר קנו קן חכמה וכו' ע"ש) וזהו קל כנשר בדבור יהודה בן תימא בפרקי אבות שמפרש הש"ע להיות קל כנשר לעצום עיניו מראות ברע, ועי"ז זוכין להיות דבוק בהנשר הגדול הנ"ל מספמ"ע, כי אם סותמים עינים מחזו דהאי עלמא בסתימו דעינים זוכין להביטול להיות נכלל בא"ס שכולו אחד כולו טוב עי' בתו' ס"ה ויאמר בועז אל רות, וא' מהז' נרות להיות עוצם עיניו מראות ברע כמובא בתו' כ"א עתיקא וכמובא בכתבי האריז"ל העינים הם גבוהים מכל הז' נרות ומכל החושים שבמוח כי הם בבחי' שם ע"ב, ואח"כ האזניים שם ס"ג, ואח"כ החוטם ואח"כ הפה וזהו כולו, ראש, קודש, מוח, קדם, ואח"כ הגרון ואח"כ שאר האברים וכו'. 
ומובא בתרגום יונתן על פ' ויחי בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור שהבנות זרקו מתנות כדי שיביט עליהן והוא עצם עיניו ולא רצה להביט כלל עליהן ועי"ז זכה וכו' ע"ש. ובס' המדות אות הרהורים סעי' כ"ג ע"י עינים הלב מתאוה (ועי' שם סעי' כ"ד) ובאות "ראיה" סעי' ח' מי שעוצם עניו מראות ברע עי"ז ניצול מבזיונות (וכן באות ניאוף ח"ב סעי' י"ג) וע"ש אות ט', ובאות "ניאוף" סעי' ט' תאות ניאוף אינו נרחק מן האדם אלא ע"י הרחקת ראית העין והמחשבה (וע"ש אות יו"ד) ושם אות י"ט מי שאין מסתכל על נשים זוכה שזרעו יחברו פירושים על התורה (וע"ש אות ספר סעי' ה'), (וע"ש במראה מקומות ויחי פ' צ"ח אתה לא תלית עיניך והבטת בהן חייך שאני נותן לבנותיך צעידה בתורה מהו צעידה פרשה), ובגמרא כתוב יד ליד לא ינקה רע שמי שנותן ביד לאשה כדי שיסתכל עלי' אפי' כאברהם אבינו ע"ה שהקנה עולם להשי"ת ואפי' כמרע"ה שקיבל התורה מיד הקב"ה לא ינקה מדינה של גיהנם וכו'. ובס' המדות אות הרהורים סעי' מ"ב אין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות ועי"ש סעי' נ"ב. 
וכתוב בדברי רבינו ז"ל (איני זוכר כעת אפוא) אין כעצימת עינים בפני התאוה, עכ"פ יש הרבה מאד לדבר מזה הן מספרי רבינו ז"ל והן משאר הצדיקים והן מדברי רז"ל והזוה"ק וכו'. ועכ"פ ג"כ רואין בדברי רבינו ז"ל לענין קדושת המוח וכל האברים מהז' בעטלירס שראשית הוא העינים הבעטליר העוור כנ"ל, כי אם מקדשין העינים בנקל לקדש שאר כל האברים ובפרט תיקון הברית וכמובא בגמרא שראיית העינים יותר קשה מהעבירה בעצמה רח"ל כי בזה יכול לחטוא בכל רגע בלי שיעור וערך מה שא"כ העבירה בעצמה לא מזדמנת כל פעם, וגם מובא בכתבי האריז"ל ושאר ספרים הקדושים שהאדם נתגלגל בעוף טמא הנקרא ראה שעומדת בבבל ורואה נבילה בא"י ומזנת בראייתה ויש מלאך המשבר העינים אחר הפטירה רח"ל שראו ברעה, והס"מ מביא קודם הפטירה כל הראיות רעות שראה ומטמאין אותו, הש"י ישמרנו, ובהראי' לבד בורא מזיקין רח"ל ונוקמין בו, ולהיפך מי שאינו זן את עינו מן הערוה זוכה לראיית פני שכינה השי"ת יזכנו לשמור העינים ולתקן מה שפגמנו בזה אכי"ר. 
ובענין מעשר לנסוע עם הכסף כנראה מש"ע שרק יכול לקנות ספרים (מה שלא הי' קונה בלי כסף המעשר) ולכתוב שהם ממעות מעשר (כדי שלא יחזקו בניו בהם) וגם ישאילם לאחרים והוא קודם לאחרים ללמוד בהם, ויותר טוב פשוט לעשות צדקה ולחלקם וכו'. 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
[That this we do not find by any Tzaddik from the creation of the world until now — a Tzaddik who would narrate to us his paths: what he did until he came to his levels — so that we too could do thus and we too could become Tzaddikim. Because in all the holy books one finds essentially the awakening: that one must repent and one must be an upright person and one must be saved from sins and serve Hashem — but how does one arrive at this? And how does one merit this? And what counsel can a person give himself against the evil inclination? And when the evil inclination has strengthened itself — how does one extricate oneself from it? And when the service of Hashem — the study and the prayer — is not going as it should — how does one revive and strengthen oneself? And counsels for everything — this one sees only by the Rebbe — who gives us such paths in the service of Hashem that even the lowest and worst person in the world, if he walks in these paths, can become a very great and awesome Tzaddik beyond all estimation.]

Segment 17
HE:
מד
ב"ה. יום ה' פנחס פעה"ק ירושלים ת"ו. 
שלום וברכה לכבוד הבחור היקר המשתוקק לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לצדיק האמת ולקיים עצותיו הק' כש"ת מר יצחק משה הכהן נ"י. 
קבלתי מכתבך היקר ונהניתי מאד משבירתך המניעות ולימודך השעורים קבועים והשתדלותך לקיים העצות הק'. תדע יקירי שכל העולם לא נברא רק בשביל הבחירה ונסיונות וכל גדולת האדם שיוכל לזכות בזה העולם הוא ע"י שבירת המניעות, בבחי' ומשה נגש אל "הערפל" היינו עוצם המניעה אשר שם האלקים, דווקא שם האלקים דווקא ע"י המניעות עיקר ההתקרבות להשי"ת, כי עי"ז נזדכך הנפש ונטהר מהגשמיות והעכירות והלכלוכים ועושה מהמניעות כלים יפים ונאים לקבל משם דייקא בתוכם כל טוב אלקות אמיתי ונצחי ואורות עליונים, כי בלי כלום א"א לקבל, הכלי"ם אותיות כלימ"ה, ע"י הבזיונות ובושות וכלימות שהאדם סובל להתקרב להשי"ת עי"ז נעשה הכלים, וזהו עיקר התשובה לשמוע בזיונו ידום וישתוק עי"ז נזדככין ונצטרפין והורג היצה"ר ונעשה בטל בהלב מהתאוות, ואם אין להאדם בזינות מאחרים, צריך להתבייש בעצמו מהשי"ת, על שהוא מגושם ומרוחק מהשי"ת והוא רחוק עדיין, וצריך לקבל היסורים והמניעות והבזיונות האלו באהבה כי זהו עיקר תיקונו, ועי"ז זוכה לתשובה באמת שזהו בחי' כתר, בבחי' כתר לי זעיר ואחוך, שצריך הַמְתָנָה להמתין הרבה מאד מאד כמעט כל ימי חייו עד שיזכה להכנס בתוך הקדושה באמת, ודווקא ע"י ההמתנה ודווקא ע"י שעובר על האדם והוא משתוקק להשי"ת ומושך א"ע באמת בכ"פ מכל הירידות והמניעות, זהו כלים קדושים לעבודת ה', כי א"א להכנס להקדושה בפעם אחת רק צריך עדן ועדנין בבחי' ספירה ז' פעמים ז' אהי' פעמים אהי' בגימ' אמת, היינו אהי' זהו עיקר התשובה והבזינות שהאדם אומר "אהי'" "אנא זמין למיהוי" (עי' תו' קרא את יהושע סי' ו' בלק"מ) עד עכשיו לא הי' לי הוי' כלל בעולם כי טוב שלא נבראתי משנבראתי מאחר שעשיתי נגד רצון השי"ת, אבל אינו יוצא בפ"א אהי' כי צריך עוד פעם ועוד פעם ואז זוכה להאמת. 
וזהו בחי' פסח וספירה ושבועות, "פסח" הוא בחי' תחילת התקרבות האדם להשי"ת, כי כן הוא כל שנה בכלליות ובפרטיות ובפרטי פרטיות, וכן בכל השנה ג"כ כשהאדם מתחיל להתקרב להשי"ת הוא בחי' פסח יציאת מצרים בחפזון היינו לברוח מהס"א, ולברוח להתורה ועבודת ה' צריך בחפזון ולבלי לחשוב מה יהא אתי ומאיפוא אקח פרנסה וכמו שישראל יצאו ממצרים וגם צדה לא עשו להם, כי מי שהוא בבור ולא רצה לצאת בחשבו מה אעשה כשאצא איפוא אקח פרנסה ואיפוא ארפא מחולאת, זהו שוטה גמור, כי ראשית תצא מהבור ואח"כ יעזור השי"ת, וכן הוא הענין כשצריכין לברוח מהבאר שחת מהיצה"ר ותאוותיו ותחבולותיו אין לחשוב כלום מה יהי' אח"כ וכו' רק לבטוח בה' ולברוח ממה שצריכין לבורח, וכן לברוח להתורה צריכין בזריזות כי הבע"ד יוכל לעכב האדם כל ימי חייו שיבלה ימיו להבל וריק, וע"כ לתורה ועבוה"ש צריך לברוח להם בזריזות בבחי' פסח יצי"מ בחפזון, אבל כשהוא יושב כבר אצל התורה ואצל העבודה ואצל הצדיק אזי צריך לספור ספירה ואסור לו למהר ולחפוז, רק בבחי' המתן המתן זמן זמנים וכל זיז בקדושה וכל תנועה קטנה איך שהוא באיזה פנים שהוא בקדושה (אע"פ שצריך להתבייש מאד מאיזה פנים שהוא) אבל יהא אצלו חשוב מאד העבודה כמו שהתם הקדוש החי' את עצמו במלאכתו אעפ"י שלא הי' לו פנים לנגד שאר הבעלי מלאכות, וכשזוכה לחזק א"ע כל ימיו בהספירה שסופר, ואעפ"י שנופל מאד עוד פעם וכן תמיד, אז סוף כל סוף יזכה לקדושת שבועות שהוא התכלית האחרון שאז זוכין למתן תורה שהמלאכים לא זכו לזה כי אינם סופרים ספירה ואין להם המניעות והירידות, ושבועות הוא קדושת כתר כתר לי זעיר וכו', ואם אינם סופרים ספירה ואפי' אם מחסרים יום א' מימי הספירה אינם יכולים לקבל התורה כמובא בזוה"ק פ' אמור, וכן לענין עבודת ה' והתקשרות להצדיק מוכרח כח וסבלנות לההמתנה ולכל היעבור עליו הן בגשמיות והן ברוחניות, ולחזק את עצמו לבלי ליפול כלום, כמובא בהתורה קרא את יהושע הנ"ל שמי שרוצה ליכנס לדרכי התשובה צריך לחגור מתניו ולחזק א"ע תמיד בעבודת השי"ת הן בעלי' בבחי' "אם אסק שמים" ידע שעדיין רחוק מאד מאד מהשי"ת כי גבוה מעל גבוה וכו', וכן להיפך אפילו כשנופל ח"ו איך שנופל אפי' בהשאול תחתיות ממש אל יפול משום דבר ואל יחשוב כי ח"ו רחוק מהש"י וידע בוודאי שהשי"ת בוודאי עמו "ואציעה שאול הנך", וכ"ז שאינו חזק אצלו להתחזק תמיד לבלי לסוג מהשי"ת ומהצדיק איך שהוא, אזי עדיין אינו בטוח שיתקרב להשי"ת, כי אינו יודע מה יהיה עדיין אתו, כי הבע"ד אורב, ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, וכל הנפילות של האנשים הגדולים שנפלו לגמרי כמו אחר וירבעם וכו' וכו' מפני שלא יכלו לחזק את עצמם. אבל כשהאדם חזק בדעתו שתמיד יאחוז א"ע בהשי"ת ויעשה מה שיוכל אעפ"י מה שיעבור עליו לא יפול ח"ו ותמיד יאחוז את עצמו בהשי"ת, אפילו בהשאול תחתיות ממש יעשה מה שיוכל אז הוא הולך בדרכי התשובה וימין ה' פשוטה לקבל תשובתו, כי העיקר הוא ההתחזקות וכן לעבוד השי"ת בשמחה כי אעפ"י באמת צריך להתאבל בחצות וכן בימי המצרים ובפרט בתשעה באב על גלות השכינה וחורבן ביהמ"ק, וצער ישראל וצער ודיכוי הנפש שלו בעצמו, אבל זה ג"כ צריך להיות רק בבחי' השתוקקות וכיסופין להשי"ת על מה שאבדנו קדושות כאלו, אבל צריך להתנחם שבוודאי סוף כל סוף יתתקן הכל, ושאר עבוה"ש ותורה יהא בשמחה והתחזקות, ולימוד שולחן ערוך בכל יום ותיקון הכללי כל יום ויום ומעט לק"מ ולקוטי תפילות ולקוטי הלכות והתבודדות כל יום ותושבע"פ בלילה, מלבד שאר השעורים גפ"ת כפי היכולת, והתקשרות לצדיק האמת שזהו העיקר. 
ממני הדו"ש ומאחלך כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
[And he gives specific strengthening for every single thing — on every single matter — that if one only observes his words in wholeness and simplicity, without cleverness and confusions — one can come to the very highest level in the world. Only: the evil inclination [arranges itself] [[מסתדר] — in square brackets in the original. This word appears in editorial brackets — the author's signal that the word מסתדר was apparently in the Yiddish original but may have been accidentally omitted from the Hebrew translation, and is being supplied to complete the sense. Mistadar means "arranges itself / manages to find a way / organizes a plan for itself." The full sense: "the evil inclination arranges a plan for itself" — it is an active, organizing intelligence that strategically plans its opposition.] gives itself a counsel — through dispute and opposition against such a great Rebbe and such holy books. And even his people — those who already indeed believe in him — even them the evil inclination confuses their mind — [so that they] not observe his counsels in wholeness and simplicity and joy — which is the essential [path] to arrive at all good and to feel the holy paths as they should be felt.]

Segment 18
HE:
מה
ב"ה, א' פ' שמות תשכ"ד פעיה"ק ירושלים ת"ו. 
שלום וברכה לידידי חברי הנעלה המשתוקק לעבוה"ש באמת מהו' שמואל טוקצינסקי נ"י. 
אחדשה"ט כיאות, קבלתי מכתבך מזאת חנוכה, בדבר הש' ששאלת הוא רק על הכלליות להיות מקושר לרבינו ז"ל ולהיות נקרא על שמו ובלי להנתק מהחסידות ברסלבי, ומה שכתבת במה שלא שמעה בעצמו, זה מפני שהסיבה הי' ע"י מעשה כמובא בס' סיפורים נפלאים, וגם זה אמיתית מאד, ומוהרנ"ת ז"ל מביא זאת בש"ע חו"מ בהלכה, ובוודאי בלי ספק זהו הנהגה כללית ויסודית הנוגע לשורש ויסוד העבודה וישועת הנפש מאד, וד"ל. 
ובענין התחזקות, מה אומר לך יקירי, האמת צריכין התחזקות מאד מאד ובפרט בעניני ההתקרבות לצדיק האמת ואנשיו וספריו כי הבע"ד מניח הכל ולוטש עיניו על זה, ולהיפך צריך האדם להשכיל ולהבין כי דווקא ע"ז צריך למס"נ כי כל יהדותו וכל ישעו וכל תקותו בזה ובבא לדור דורים תלוי בזה. ואין הקב"ה שולח מניעות לאדם שלא יכול לשברן ובוודאי המניעות יתהפכו לנעימות והצרות לעטרות, ובוודאי צריך לבקש מאד מהשי"ת שישכילו וינהיגו כפי רצונו ית', ושיזכה באמת להתקרב להשי"ת ובלי ליפול ח"ו בדעתו ובלי להתעצב ח"ו מכל מה שעובר על האדם, אבל להשתוקק ולהתגעגע, הרצון חפשי וחירות ושום א' לא יוכל למנוע מזה וכן התפלה ובקשה בפה את הגעגועים וההשתוקקות, וזה צריכין תמיד, אבל המניעות בעצמן במעשה לשבר זה צריך סייעתא דשמיא לידע מתי מוכרח לשברן ומתי להתעכב כי כדאי לחלל ש' א' כדי לקיים שבתות הרבה וד"ל. 
ע"כ יקירי העיקר שתהיה חזק ברצון והשתוקקות וכסופין, וחזק בדעתך לבלי להפרד ח"ו ממקור חייתך אפי' במס"נ גוף וממון עד קצה האחרון, אבל בפרטי המעשים העיקר השתוקקות וכיסופין דווקא דרך המניעות שהם דווקא כדי שיתגבר בהשתוקקות עד שישבר המניעות (עי' בתורה ס"ו בלקוטי מוהר"ן פי שנים ברוחך ע"ש היטב מענין המניעות והכסופין) ובוודאי צריך בקשה מהשי"ת וזהירות כדי שלא לחבל ח"ו כמובא אצל איוב שבור החבית ושמור את יינה (ובפרט במניעות אצל שלום בית איש ואשה כמו חברינו ח. נ"י כי שם צריך זהירות יתירה שלא לקלקל ולחבל ח"ו השלום בית בשביל ענינים פרטיים בעבוה"ש, כי לענין שאר המונעים ואפי' אב ואם וכו' יכולין בנקל לשבר ממניעות אשתו וכו' וד"ל) אבל להשתוקק ולכסוף ולהתפלל בכסופין והשתוקקות להדברים שבקדושה ובוודאי ע"י רבוי הכסופין ותפלה ע"ז בוודאי סוף כל סוף ישברו המניעות, ואדרבא עי"ז חשוב יותר הדבר שבקדושה שזוכין אפי' הוא מועט ולזמן רחוק מהנעשה הרבה וכל פעם שלא ע"י מניעות וכסופין וד"ל. 
יקירינו ר"ש טוקצינסקי וחברינו רנ"ח נ"י (כי גם אליו כל המכתב) תזכרו היטב מה שדברנו בענין הספר "יעלת חן" על תורה א' ושאר כל הדבורים שדברנו בזה, נא להתחיל לעשות בזה, כי בזה הזכויות הרבים שאין כמותו בעולם בוודאי נזכה בזכות שאין כמותו, ובוודאי לא נפסיד לרבינו ח"ו כי רבינו ז"ל אמר "צוא מיר האט נאך קיינער ניט ציא גילייגט" (עבורי אף אחד עוד לא הפסיד) וד"ל. 
בימי השובבים צריך לומר תהלים המסוגל לתשובה כמובא בלקוטי מוהר"ן ח"ב סי' לז, ומוהרנ"ת ז"ל הי' לו תמיד שיעור בתהלים ובימי השובבי"ם הי' לו שני שיעורים לומר תהלים. 
ידידכם דו"ש ומאחלכם כל טוב סלה ומבקשכם שתתחזקו ואל תפלו כלל והשי"ת יעזרכם בוודאי אכי"ר. 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
[The people of his who observed his words in wholeness and simplicity and joy — exactly as he commanded — they merited to become great Tzaddikim — as we indeed know from them. May their merit protect us. And in any case — whoever merely touches the matter of the Rebbe, and the Rebbe's name is called upon him — he already merits greatly. Even in this world it is possible to see and feel — the person himself, and other people upon him — what one earns every single moment. And all the more so in the World to Come — no eye has seen — for then especially will one feel the drawing close to the Rebbe, of which there is nothing greater.]

Segment 19
HE:
מו
ב"ה. יום ג' פ' תצוה ה' אדר תשכ"ד מירון ת"ו 
לכבוד הבחור המשתוקק לעבוה"ש ולהתקרבות לרבינו ז"ל מר אליעזר טשינגל נ"י. 
קבלתי מכתבך, והנה בענין התחזקות בדברי רבינו ז"ל, עי' בליקוטי הלכות שמלא התחזקות וכן בעלים לתרופה ומכתבי מוהרנ"ת, והעיקר צריך להתחזק בעצמו כי אין מחזקים אלא למוחזקים, מען דארף זיך דער האלטין מיט וואס מען קען און זיך מחיה זיין מיט יעדיר נקודה טובה ובפרט מיט התקרבות צים רעבין וואס דאס איז עולה על כולנה, און דאס איז דער גאנצער ענין פון אדר משנכנס אדר מרבין בשמחה, (צריכים להתחזק עם מה שאפשר ולהתחיות (להחיות עצמו) בכל נקודה טובה ובפרט עם ההתקרבות לרבינו שהיא עולה על כולנה וזה כל הענין של אדר משנכנס אדר מרבים בשמחה) ואומרים הצדיקים שמרבין הקדושה ע"י שמחה ששמחים, ובפרט פורים הקדוש שצריכין לקבל שמחה על כל השנה, וכפי השמחה שזוכין בפורים כן זוכין לכשרות דפסח להנצל ממשהו חמץ שבזה תלוי כל היהדות וכמבואר מהאריז"ל שכפי ששומרין א"ע ממשהו חמץ כן נשמרין כל השנה מעונות, וזה שמובא בליקו"מ תנינא שבתחילה היו כל ההתחלות מפסח שהוא תחילת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים וכו' ועכשיו וכו' ההתחלות מפורים. ולזה בעצמו לזכות לכשרות דפסח זוכין ע"י פורים שעיקר הוא השמחה בפורים וכמובא הרבה בליקו"ה מזה, ובוודאי צריכין להתבייש הרבה בתענית אסתר ולזעוק ולבקש מהשי"ת הצילנו מהמן עמלק היצה"ר וכו', אבל העיקר צריכין לקיים המצות הקדושות של פורים באהבה ושמחה ויראה עילאה שזהו שרביט הזהב שהיראה הוא בשמחה ואהבה ודביקות להשי"ת כמו ר"ה ויו"כ הכה"ג בק"ק אבל אז היראה נתגלה יותר מהשמחה, ובפורים השמחה יותר מתגלה ואז מאיר הארת מרדכי שאין דוגמתה בכל ימות השנה, ואז הכל יכולין להתקרב להשי"ת, ובהמגילה יכולין לראות פני הצדיק מרדכי ואסתר שהם הצדיקי אמת וכנס"י בחי' משיח, וכן בשאר המצות דפורים מתנות לאביונים ורקודין ונגונים והמחאת כף שממתיקין כל הדינים (ובחי' קבלת התורה באהבה ובשמחה שהי' בפורים) קבלת התורה שבנגלה ושבנסתר ידין ורגלין, והעיקר השכרות והשתי' בפורים שהוא תיקון הברית ושעי"ז עולין למקום שאין חילוק בין רע לטוב ששם כולו טוב כולו אחד בבחי' עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי שזהו אור האהבה שבדעת שהוא האהבה עליונה שלעתיד שתהי' השלום והאחדות וגר זאב עם כבש כו' לא ירעו ולא ישחיתו וכו' כמובא בליקו"ה שזהו בחי' שהבעל תשובה צריך לחזור בתשובתו עד שיגיע למקום שכולו טוב, ואז מתקן שנעשה מעונות זכיות וזהו נעשה ע"י השכרות של פורים, השי"ת יזכינו לזה ונזכה להיות מקורב ומקושר באמת לרבינו ז"ל עד שיתבטל ממילא כל השטותים וכו' אכי"ר. 
ובענין הסתכלות בספרים, האמת לפי דעתי מותר להסתכל בספרים (כמובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל) המדברים מיהדות (מלבד אותם ר"ל שמדברים כנגד התורה, או להיפך משו"ע, או התנגדות על הצדיקים שבהם אסור להסתכל, וכן אותם המדברים מפילוסופיא), אבל כנגד זה כשיש בשר ודגים למה צריך לאכול ירקות, חבל על הזמן שיכולים אז ללמוד ולהסתכל בספרי צדיקים אמיתיים וכו' וד"ל. 
ובענןי תפילין דר"ת, הם עפ"י האריז"ל גבוהים מתפילין דרש"י, ועפ"י הזוה"ק כי תפילין דרש"י הם תפילין דעלמא דא ותפילין דר"ת הם תפילין דעלמא דאתי, כי תפילין דרש"י הם בחי' בינה, ותפילין דר"ת הם בחי' חכמה, ומפני זה לא עושים ברכה עליהם, כמובא מהאריז"ל שיש מחלוקת בין הספרדים והאשכנזים על תפילין של ראש אם צריכים ברכה מיוחדת שהאשכנזים עושים ברכה מפני שהם אומרים שאנחנו יכולין להמשיך בברכה שלנו המקיפים דקדושה של תפילין דראש והספרדים אומרים שאין בכוחינו להמשיך ע"י ברכה שלנו הקדושה דשל ראש רק נעשה ממילא ע"י איתערותא דלעילא. 
וזהו בתפילין דר"ת שהם יותר גבוה אין בכוחינו להמשיך הקדושה ע"י ברכותינו ורק נעשה ממילא ע"י הנחתינו אותם, ומדוע מותר להפסיק בעניית אמן, כי בשל רש"י אם מפסיק אזי מוכרח לעשות ברכה יתירה שזהו שגורם לברכה לבטלה, אבל בתפילין דר"ת האמת שג"כ אסור להפסיק בשיחה אבל אם שמע ברכה, אם לא יענה אמן זהו עבירה גדולה ע"כ יענה מפני שבענייתו אינו גורם לעשות ברכה יתירה, שבין כך אין מברכין על תפילין דר"ת וד"ל. 
ובענין אם מותר לצאת מאר"י על ציונו הק' בוודאי מותר לצאת לדבר מצוה כזו שאין כמוהו, וכן מותר לעשות צדקה לנסוע עי"ז לציונים הקדושים כי זהו זכות להנותן וד"ל. 
ובענין המניעות צריך להתחזק הרבה בכל מה שיוכל ולבקש מהשי"ת שע"י המניעות יהי' נעשין נעימות וכלים להרגיש ביותר קדושת הצדיק והעבודת ה'. 
השי"ת יעזור לך בכל מה שאתה צריך, והעיקר להיות בשמחה ובוודאי יתבטלו עי"ז כל הצרות, כי בשמחה תצאו ע"י שמחה מצליחין ונמתקין כל הדינים ואין להם יכולת למנוע ולהזיק, דער עיקר זיך דער האלטין אין תמיד פריילאך זיין (העיקר להתחזק [להחזיק מעמד] ולהיות בשמחה תמיד) כמובא בליקוט מוהר"ן תנינא מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. 
ממני המאחלך כטו"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
The holy Purim is approaching — such an awesome holiness, higher than all the festivals — the holiness of Mordecai, the like of which there is none in all the days of the year. And through the joy of Purim one can merit to be saved from even a trace of chametz on Pesach, and a kosher Pesach. Regards to our companion R' Aharon Moshe, may his light shine. Your friends who wish you well — Shmuel Horovitz.

Segment 20
HE:
מז
ב"ה. יום ה' פ' ונתנו ה' אלקיך בידיך, ט' אלול תש"כ פעה"ק ירושלים ת"ו 
כתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי היקר והנעלה כוסף ומשתוקק לעבודת ה' באמת והתקרבות הנחל נובע ז"ל כש"ת כמה"ר צבי יוסף וואסילסקי נ"י וכב"ב שי' 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת. זה ערך ב' שבועות ששלחתי לכבודו 20 ספרים "עדן ציון" נא לקיים הבטחתו למכור כדי שאוכל עי"ז לשלם החובות ולפדות הס' הקדוש "יעלת חן" כמו שדברנו. הנני חושב שכבודו ימכור ספר עבור שנים וחצי או שלשה דולר איך שתוכל. וכבודו ישלח לי הכסף על אדרסתי פה "שמואל הורוויץ בתי מילנר ירושלים ארץ ישראל". וזכות המצוה הזאת שכבודו ישתדל בזה להתחיל באלו העשרים ספרים ולגמור כל הארבע מאות ספרים שיש לי כדי שנוכל להוציא הס' הקדוש והנורא "יעלת חן" היינו תורה א' מלקוטי מהר"ן עם כל השייך אלי' הנצרך כ"כ, כי זהו עיקר תורה בעיון המובא בדברי רבינו ז"ל, שזהו העיקר גדולת ספרי רבינו ז"ל וסגולתם כמובא בדברי ר' אברהם ז"ל. וזהו בחי' כל העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות המובא בגמרא. ומצוה כזאת נקראת הבחי' אבוך במאי זהיר טפי, היינו שכל א' מחוייב לקיים כל המצות כפי מה שיכול. אבל מצוה א' צריך לבחור לו, שכל מגמתו תהא בה ולקיימה בכל פרטי' ודיקדוקי' וכו' וכמו כן בתלמוד תורה שהוא שקול נגד כל המצות ואין ערוך לה, כמובא בירושלמי שיש פלוגתא שא' אומר וכל חפציך לא ישוו בה אבל חפצי שמים יכולין לשוות לה ואחד אומר וכל חפציך לא ישוו בה אפי' חפצי שמים, מכ"ש תורה שבנסתר שהיא פנימיות התורה, ומכ"ש וכ"ש ספרי רבינו ז"ל שהם נסתר שבנסתר בחי' עתיק והם עצות לעובדא ולמעשה לשמור ולעשות ולקיים. בזה בעצמו יש ג"כ כמה וכמה לימודים כמובא, שצריך ללמוד התורה הק' הן ש"ע הן תנ"ך הן משניות וגמרא וזוה"ק וכו', וגם בספרי רבינו ז"ל בעצמם צריך ללמוד שיעור לק"מ בפשיטות ולק"ה ושאר ספרי רבינו ז"ל. אבל הלימוד בעיון הוא בבחי' מצוה כמאמרה, לעשות ממנה תפלה ושיהי' כל מעיינו בה, ולילך עם התורה, כמובא "אם בחוקותי תלכו" ופירוש רש"י על מנת שתהיו עמלים בתורה היינו שכל מחשבתו ורצונו וכסופו ומאווייו יהי' בתורה, ואיך לקיימה, שזהו התורה בעיון כמובא הרבה בקונטרס יעלת חן הנ"ל. ועי"ז "ונתתי מטר ארצכם", היינו שיתקיימו כל הברכות והישועות. וא"כ ענין גדול מאד להביא זה הספר לעם סגולה, וכמובא בדברי רבינו ז"ל שהיושר מחייב לגלות הסגולה לעם סגולה, כמובא בתורה כ"א "עתיקא" בלקוטי מוהר"ן ע"ש. היינו לגלות לעם סגולה מכל מה שיוכלין לזכות ע"י הסגולה הזאת של לימוד תורה בעיון וכו'. וזכות המצוה הנוראה הזאת יעמוד לו לזכות ליום הדין, שזהו ענין צדקה וגמ"ח בגופו, וכתיב אני בצדק אחזה פניך, ואומרים בסליחות ובמחזור ר"ה ויו"כ הרבה מזה, איך שהחסד וצדקה מליצים לפני האדם, וגם שרבינו ז"ל מביא בס' המדות שע"י הצדקה ממתיקין הדין של יום הדין שלעתיד, ומובן שמכ"ש שממתיק הדין של ר"ה שהוא בחינה מיום הדין הגדול. 
והנה בחודש אלול ימי רצון ימי רחמים, שהתשובה הוא מאהבה וחסד (קודם שבאים ימים הנוראים ימי דין ואז התשובה בבחי' יראה), ומובא בספרים "אחורי ארי" (היינו לעשות תשובה ולהכין א"ע אחרי אב (היינו באלול, "ולא אחורי בתולה" (היינו אחר אלול) בתשרי. כי צריך להכין א"ע ולהתחיל קודם שאז בנקל יותר, וימינו פשוטה לקבל שבים, כמובא בכוונות אלול. ותשובה בפשיטות לשמוע בזיונו ידום וישתוק, היינו להתבייש א"ע מהשי"ת על עוונותיו ולהתוודות עליהם, (והכל באהבה ושמחה, בבחי' אם אסק שמים וכו' ואציעה שאול, להתחזק בעליה וירידה איך שהוא, וכ"ז שאינו חזק להתאחז תמיד בהשי"ת בעלי' וירידה איך שהוא, לא נקרא תשובה באמת. ורק כשחזק מאד כנ"ל שאיך שהוא איך שהוא יחזיק א"ע בהשי"ת, אז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו. היינו כנ"ל אם מחזיק א"ע בימין ה' שבוטח בה' ובחסדו ומחזיק א"ע בימין בחסד ה' אהבה וחסד הן ע"ע והן על אחרים, לדון לכף זכות ולחפש נקודות טובות, אך טוב וחסד, אז ימין ה' פשוטה, מדה כנגד מדה. 
והנה בערב ר"ה צריך ליתן על פדיון כמנהג אנ"ש ליתן א' לחבירו פדיון. ולומר העשרה קפיטל תהלים בהתקשרות לרבינו ז"ל, והוודוי דברים בהתקשרות לרבינו ז"ל (ויותר טוב ליקח ס' לק"מ בשעת הוידוי דברים), כאלו אמרם בציון רבינו ז"ל באומאן, ולהתקשר בהקיבוץ ר"ה וער"ה הכל עם שאר אנ"ש והקיבוצים שבכל מקום, ובפרט בירושלים ובמירון ובאומין. וצריך להיות חכם לחשוב מחשבות טובות בר"ה, שהשי"ת ייטיב עמנו בכל הטובות, כמובא בשיחות הר"ן, וצריך להיות שמח וטוב לב בר"ה, ולבכות מתוך שמחה ורצון להשי"ת. ואכלו משמנים וכו' כי חדות ה' מעוזכם. ובעשי"ת יכולין לתקן בכל יום כל הימים של כל השנים כמובא בכתבי האריז"ל, היינו שביום א' מהשבוע בעשי"ת יכולין לתקן כל היום א' שמכל השנים עד הנה. וביום ב' כל הימי ב' מהשבוע וכו', ובשבת תשובה כל השבתים של כל השנים, וכן כל ימי השבוע. והכל בבחי' הנ"ל, כי התורה קרא את יהושע מכונות אלול אמר רבינו ז"ל דווקא בשבת תשובה. וסוכות ושמע"צ וש"ת בוודאי תשובה מאהבה וחסדים גדולים. 
ידיו דו"ש ומאחלו כוח"ט שנה טובה ומתוקה 
שמואל הורוויץ 
ד"ש נלבב לכל אנ"ש ואיחול כוח"ט ושנה טובה ומתוקה יה"ר שתהי' שנת גאולה וישועה אכי"ר. 
נא להשיביני תשובה טובה ובשורות טובות אכי"ר.

EN:
"For in all the holy books one finds essentially only the awakening: that one must do teshuvah, and one must be upright, and one must be saved from sins, and serve Hashem. But how does one get there? And how does one merit this? And what counsel can a person give himself against the evil inclination? And when the evil inclination has already strengthened itself — how does one turn and extract oneself from it? And when the service of Hashem — the study and prayer — is not going as it should — how does one revive and strengthen oneself? And counsels for all of this — one sees only by the holy Rebbe."

Segment 21
HE:
מח
ב"ה יום ה' פ' תצא ט' אלול תש"כ פעה"ק ירושלים תובב"א 
כוח"ט ושנה טובה ומתוקה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי חבירי ורעי המשתוקק ונכסף לעבודת ה' באמת ולהתקרבות הצדיק האמיתי שזאת הוא ההצלחה האמיתית ונצחית לנצח נצחים מר' .... נ"י ולחבירו וחבירינו הנחמד והיקר והנעלה מר' ... נ"י 
נאך דעם גריסען אייך מיט גרויס ליבשאפט, אייהער טייערין בריף פון לאנג האב איך דער האלטען אין איך בעט פאר אייך די גאנצע צייט השי"ת זאל מקבל זיין אונזערע תפלות לרצון אכי"ר. 
און איך האב דער האלטען אייהער בריף (ר' ... נ"י) פון ער"ח אלול מיטין טשעק 5 דולר, על פדיון, חאטשי עס איז מיר זייער שווער ציא שרייבען אין דיא צייט טראכט מיר ניט, ווארין איך בין טרוד אין מיינע שיעורים און מחבר זיין און מסדר זיין ספרים הן פון הייליקען רבין הן בכלל יחוסי משפחות הצדיקים והגאונים. 
עכ"פ פטור בלא כלום אי אפשר עפיס צו שרייבען פון יודשקייט, היינטיגע סדרא "כי תצא למלחמה" היינו "מלחמת היצר" וואס דאס איז די שווערסטי מלחמה כמובא במשלי "ומושל ברוחו מלוכד עיר" אז מען נעמט זיך אליין איין איז גרעסיר וויא מען נעמט איין די גרעסטע שטאט. אז עס קומט אין דעם מענטשין א כעס אויף יענעם אין ער האלט איין דעם כעס אין טוט ניט קיין אכזריות ניט במעשה ניט בדיבור און שווייגט אפ מחמת תשובה וכפרה על עוונות דאס הייסט גיהרגיט דעם יצר הרע וויא דער רבי בריינגט אין תורה "קרא את יהושע", כי עיקר התשובה הוא לשמוע בזיונו ידום וישתוק. און אפילו אז קיינער איז ניט מבזה אבער דאס שעמין זיך פאר וואס מען איז ווייט פון השי"ת אין דאס מקבל זיין באהבה זאל זיין א כפרה אויף די עוונות דאס איז דער עיקר תשובה ווארין אז עס זאל גיין גוט אין יודשקייט תמיד וואלט מען גיקענט א טעות האבן אין מיינען אז מען איז שוין עפיס אויף א מדריגה און האבען גאות וואס דאס איז ערגיר פון אלעס וויא דער רבי בריינגט אין תורה ק"ז בלקוטי מוהר"ן כי תצא למלחמה על אויבך שהוא היצה"ר ונתנו ה' אלוקיך בידיך שהיצה"ר יפתה אותך במחשבתך שאתה כבר צדיק בחי' צדיק מושל ביראת א' וה"א הוא בידיך היינו כל מה שאתה רוצה אתה פועל כבר וזה באמת לא טוב כי אין גרוע מגדלות ווארין אז דער יצה"ר האט שוין גאר קיין עצה מיט דעם מענטש ווארפט אים אריין אין גדלות. וואס איז די עצה, "ושבית שביו" מיט וואס ער וויל דיך חאפין חאפ אים אדרבא אז עס איז יוא אזוי אז איך האב גדלות איז השי"ת אין גאנצין ווייט פון מיר ווארין וויא דער מענטש זעט אויס אביא ער ווייסט זיין מצב און איז ביי זיך נידעריג איז השי"ת מיט אים אבער וויא גרויס ער איז אין ווייסט אז ער איז גרויס איז השי"ת ווייט פון אים. א"כ אז איך האלט זיך גרויס איז השי"ת אין גאנצין ווייט פון מיר, און דאס גיט דער רבי ז"ל די עצה פאר דיא גרעסטי צדיקים וואס זענין שוין אין גאנצין ריין און זייער גרוסקייט איז אמת גרויס מכל שכן פראסטי מענטשן וויא מיר דארפין ארום קוקען וואס טוט זיך איבער מיט אונז כדי מען זאל ניט קיין טעות האבין נאר מיר דארפין זיך מחי' זיין מיט רחמי הש"י וואס עס איז זייער גרויס ואני את דכא און זכות פון דיא צדיקי אמת וואס לאזין זיך אראפ פאר כבוד הש"י ציא דיא אלע נידעריקע זיי מחי' צו זיין און זיי ראטעווען און אויס היילען פון אלע ווינדען און זיי דער קוויקען מיט אלע מטעמים פון דער וועלט אלעס פאר כבוד השי"ת ווייל רצון השי"ת מגודל רחמיו איז אזוי, אין דאס איז טאקע די תורה "כי תצא" אין לקוטי מוהר"ן ח"ב פ"ב אז שלא כסדר גייט דעם מענטש אז ער איז מיט גדלות אבער אז ער איז זיך מבטל אין גאנצען צו השי"ת אז ער איז גאר ניט נאר אלעס פון השי"ת גייט איהם כסדר חסד ורחמים שם הוי' כסדר און דאס דרך פון חודש אלול אני לדודי ודודי לי הן אין דער תורה, הן אין דער תורה ו' קרא את יהושע איז אם אסק שמים שם אתה אז וויא דעם מענטש גייט גוט אין יודשקייט און ער מיינט אז ער איז שוין אויף דעם הימעל זאל ער וויסען אז ער איז נאך זייער ווייט כי לגדולתו אין חקר ולהיפך ואציעה שאול הנך אויב ער מיינט אז ער ליגט שוין אין גאנצען אין שאול זאל ער וויסען אז דארט השי"ת מיט איהם כי אין שום יאוש בעולם כלל והכל רק מחמת רחמי השי"ת, ונפלאותיו וגדולותיו (היינו חסדיו ורחמיו) אין חקר און דאס התחזקות זאל מען נעמין אפ צו זוכען תמיד השי"ת און זוכען דיא אבידות ביינקען צו השי"ת זאל אים העלפין מתקן זין וואס ער האט מקלקל געווען אין ער זאל זיין מקורב צו השי"ת און זיך נישט מייאש זיין פון זוכען מיט תורה ותפלה ווידוי דברים ומעש"ט דאס אלעס הייסט גיזוכט און התבודדות און וואס ער טוט זאל זיין לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' מתקן זיין און מייחד זיין וואס ער האט פוגם געווען און זיך נישט מייאש זיין אפילו מען זוכט און מעט גיפינט גאר ניט ח"ו אדרבא מען פארלירט נאך אסאך מעהר זאל מען וויסען זיכער אז מען גיפינט און סוף כל סוף יתהפך הכל לטובה אכי"ר. 
אלול איז ימי תשובה באהבה חסד ורצון ורחמים און הכנה על ר"ה וואס איז דער קאפ פון יאהר און אלעס דארף זיין מיט שמחה מאהבה און ערב ר"ה א פדיון אונזערע מענטשין און זאגין תיקון הכללי בהתקשרות צום רבין כאלו מען איז ביים רעבין אויף דעם ציון אין אזוי ווידוי דברים און תפלה ד' אין לקוטי תפלות און ר"ה דארף מען טראכטען גוטע מחשבות אז השי"ת וועט אונז גוטס טאהן און בכי' מתוך שמחה און מקשר זיין מיט אלע קיבוצים פון אנ"ש בתוך עמי אנכי יושבת אין אכלו מעדנים וכו' כי חדות ה' מעוזכם און עשרת ימי תשובה קען מען מתקן זיין יעדין טאג אלע טעג פון אלע יאהרין, שבת אלע שבתים, זונטיג אלע זונטיגס, און אלע טעג פון דער וואך און אלעס דארף זיין בשמחה והתחזקות. און יו"כ מתוודה זיין ארויס נעמין די פיילען פון דער נשמה פון די זינד דאס איז די 10 מאל "על חטא" און סוכות מיט אתרוג יפה מיט שמחת תורה אלעס תשובה בשמחה ווארין דער עיקר איז שמחה מיט בכיות שמחה על הישועות שכל א' זוכה ובכי' על מה שחסר לו עדיין והשמחה תהי' יותר מהבכי' כי בשמחה תצאו און דער עיקר אז מען זאל זיך דער האלטין. 
(לאחר דרישת שלומכם באהבה רבה. 
מכתבכם היקר קיבלתי מזמן ואני מבקש עבורכם כל הזמן, השי"ת יקבל תפילותינו לרצון אכי"ר. וקיבלתי מכתבכם מער"ח אלול עם השיק 5 דולר על פדיון אע"פ שקשה לי מאד לכתוב והזמן אינו מתחשב בי שאני טרוד בשיעורי ולחבר ולסדר ספרים הן מרבנו הקדוש הן בכלל יחוסי משפחות הצדיקים והגאונים. 
עכ"פ פטור בלא כלום אי אפשר, משהו לכתוב מעניני יהדות, פרשת השבוע "כי תצא למלחמה" היינו מלחמת היצר שזה המלחמה הכי קשה כמובא במשלי "ומושל ברוחו מלוכד עיר" לכבוש את עצמו זה יותר גדול מלכבוש העיר הכי גדולה, כשבא לאדם כעס על השני ועוצר הכעס ואינו עושה אכזריות לא במעשה ולא בדיבור ושותק מחמת תשובה וכפרה על עוונות זה נקרא להרוג את היצר הרע כמו שהרבי מביא בתורה "קרא את יהושע" כי עיקר התשובה הוא לשמוע בזיונו ידום וישתוק, וגם אפילו כשאף אחד לא מבזה, רק הבושה ממה שרחוקים מהשי"ת, ולקבל זאת באהבה שיהי' לכפרת עוונות, זה עיקר התשובה, משום שאם היה הולך תמיד חלק ביהדות יכולנו לטעות ולחשוב שכבר הגענו למדרגה ולקבל גאוה שזה יותר גרוע מהכל, כמו שרבינו מביא בתורה ק"ז בלק"מ כי תצא למלחמה על אוביך שהוא היצה"ר ונתנו ה' אלוקיך בידיך שהיצה"ר יפתה אותך במחשבתך שאתה כבר צדיק בחי' צדיק מושל ביראת אלוקים וה' אלוקיך הוא בידיך, היינו כל מה שאתה רוצה אתה פועל כבר וזה באמת לא טוב כי אין גרוע מגדלות, משום שכשהיצה"ר אין לו כבר שום עצה עם האדם מפילו לגדלות, ומה העצה נגדו "ושבית שביו" במה שרוצה לתופסך תפוס אותו, אדרבא אם זה כבר ככה שיש לי גדלות הרי השי"ת לגמרי רחוק ממני, משום שאיך שהאדם נראה העיקר הוא כשיודע מצבו ושפל אצל עצמו שאז השי"ת איתו, אבל כמה גדול שיהיה אם הוא יודע שהוא גדול אזי השי"ת רחוק ממנו, א"כ כשאני מחזיק את עצמי גדול אז השי"ת רחוק ממני לגמרי. 
ועצה זו נותן רבינו ז"ל לצדיקים הכי גדולים שכבר נקיים לגמרי וגדלותם היא גדולה אמיתית, מכל שכן אנשים פשוטים כמונו צריכים להתבונן מה עובר עלינו כדי שלא נטעה, רק צריכים להחיות עצמינו ברחמי הש"י שהם גדולים מאד "ואני את דכא" בזכות הצדיקי אמת שמורידים את עצמם למען כבוד השי"ת לכל הנמוכים להחיותם ולהצילם ולרפאותם מכל פצעיהם ולענגם בכל המטעמים שבעולם הכל לכבוד השי"ת שכך רצון השי"ת מגודל רחמיו. 
וזה אכן התורה "כי תצא" בלק"מ ח"ב פ"ב, שהולך לאדם שלא כסדר כשהוא עם גדלות, אבל אם מבטל את עצמו לגמרי להשי"ת, שהוא כלום — רק הכל מהשי"ת, אזי הולך לו כסדר חסד ורחמים שם הוי'ה כסדר וזה הדרך של חודש אלול אני לדודי ודודי לי הן בתורה הזאת והן בתורה ו' קרא את יהושע זה "אם אסק שמים שם אתה" שכשהולך לו לאדם טוב בדרך היהדות וחושב שכבר עלה לשמים "שידע" שהוא עוד רחוק מאד, כי לגדולתו אין חקר. ולהיפך "ואציעה שאול הנך" אם חושב שכבר מונח לגמרי בשאול שידע ששם השי"ת איתו כי אין שום יאוש בעולם כלל והכל רק מחמת רחמי השי"ת, ונפלאותיו וגדולותיו (היינו חסדיו ורחמיו) אין חקר, וההתחזקות לקחת ולחפש תמיד אחר השי"ת ולחפש את האבידות להתגעגע להשי"ת שיעזרהו לתקן מה שקלקל ושיהי' מקורב להשי"ת ולא להתיאש מלחפש בתורה ותפלה ווידו דברים ומעש"ט כל זה נקרא לחפש והתבודדות וכל מה שעושה שיהיה לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' לתקן ולייחד מה שפגם ולא להתיאש אפילו שמחפשים ולא מוצאים כלום ח"ו ואדרבא עוד מאבדים הרבה יותר, שיידע בטוח שימצא וסוף כל סוף יתהפך הכל לטובה אכי"ר. 
אלול הם ימי תשובה באהבה חסד ורצון ורחמים והכנה על ר"ה שהוא הראש של השנה, והכל צריך להיות בשמחה מאהבה וערב ר"ה פדיון לאנשי שלומינו ולומר תיקון הכללי בהתקשרות לרבנו כאילו שנמצאים אצל רבנו על הציון וכן וידוי דברים ותפלה ד' בלקוטי תפלות. ור"ה צריך לחשוב מחשבות טובות שהשי"ת ייטיב לנו ובכיה מתוך שמחה ולקשר עצמו לכל הקיבוצים של אנ"ש בתוך עמי אנכי יושבת ואכלו מעדנים וכו' כי חדות ה' מעוזכם. ובעשרת ימי תשובה אפשר לתקן בכל יום כל הימים של כל השנים, שבת כל השבתים, יום א' כל ימי ה—א', וכל הימים והכל צריך להיות בשמחה ובהתחזקות ויו"כ להתודות להוציא החיצים מהנשמה מהעוונות אלו הם העשר פעמים "על חטא". וסוכות עם אתרוג יפה, גם שמחת תורה, הכל תשובה בשמחה משום שהעיקר זה שמחה עם בכיות שמחה על הישועות ובכיה על מה שחסר לו עדיין והשמחה תהי' יותר מהבכי' כי בשמחה תצאון והעיקר להחזיק מעמד.) 
ידידכם חבירכם דו"ש ומאחלם כוח"ט ושנה טובה ומתוקה. 
שמואל הורוויץ

EN:
"Who gives us such paths in the service of Hashem — that even the very lowest and worst person in the world — if he walks with these paths — can become a great and awesome Tzaddik beyond all estimation." [דער נדריגסטר ערגסטער מענטש — "the very lowest and worst person." Nidrigster (lowest, most lowly) + ergster (worst, most bad) — the Yiddish superlatives of both dimensions: the most spiritually sunken and the most morally broken. The Rebbe's path reaches even this person — and promises that even he can become a great and awesome Tzaddik.]



# Volume One • Letter 12
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/12/

Volume One • Letter 12
מכתב 12
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/12

Segment 1
HE:
ב"ה נולד לבני אהרן נ"י בן זכר למז"ט והיום הי' צריך להיות הברית אבל נדחה מפני בריאות התינוק יה"ר שנזכה בשבוע הבאה לעשות הברית ושיגדל אביו אותו לתורה וחופה ומעש"ט אכי"ר

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my friend, my dear, like my very own soul and heart — the distinguished and pious man, [הרה"ח = הרב החסיד — "the revered and pious / the distinguished Chassid." An honorific combining harav (rabbinic dignity) with hachassid (Chassidic piety) — used for a highly regarded layman of great spiritual stature, not necessarily an ordained rabbi but a genuine and serious Chassid.] who yearns for the service of Hashem in truth and for drawing close to the true Tzaddik — which is the very essence of all essentials — our master the Rabbi [מ' הר' = מורינו הרב — "our master the Rabbi." The standard honorific abbreviation placed before the name of a learned and respected man. Morenu (our master / our teacher) + harav (the Rabbi).] Avraham Yakovitch, may his light shine — and our master Rabbi Moshe Aharon, may his light shine.

Segment 2
HE:
ידידו דורש שלומם ומאחלם כט"ס

EN:
A Torah Teaching — Likutay Moharan Part II, Torah 2 [The entire first half of this letter is built around Torah 2 of Likutay Moharan Tannina. The author weaves together the biblical verse, the Rebbe's teaching, and its practical applications throughout.] And as brought in Torah [reading] Emor — Torah 2 in Likutay Moharan [בלק"מ = בלקוטי מוהר"ן — "in Likutay Moharan." The standard abbreviation for Rabbi Nachman's collected Torah teachings. Torah 2 of the second volume (Tannina) begins with the verse from Parshas Emor.] — "Say to the priests — speak and speak" [Leviticus 21:1 — the Talmud (Yevamos 114a) reads the doubled language "Emor v'amarta" as: warn the adults regarding the minors] — to warn the great ones regarding the small ones: that the Tzaddik — who is the great luminary — should illuminate and shine upon the prayer [of all Israel collectively], which is in the aspect of the small luminary. [The Rebbe reads the two great luminaries of Genesis 1:16 (great luminary = sun; small luminary = moon) allegorically: the great luminary is the Tzaddik; the small luminary is the prayer of all Israel. The Tzaddik's role is to illuminate prayer — to elevate and activate it — as the sun illuminates the moon.] [And it is the aspect of the Divine Presence — the aspect of the Mishkan in which all Israel has a share] — for there is no power for any single person except Moses to erect it properly — as it says: "And Moses erected the Mishkan." [ויקם משה את המשכן — Exodus 40:18. Only Moses could erect the Tabernacle. The Rebbe reads this as the paradigm for prayer: only the Tzaddik of the generation — the aspect of Moses — can truly erect and elevate prayer to its proper place.] And therefore every person must bind his prayer to the Tzaddik of the generation — the aspect of Moses — [so that he should bring it in and raise it to its proper place, and it should accomplish its proper effect in completeness].

Segment 3
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
And without the Tzaddik — the aspect of Moses — even though all the great Tzaddikim were like Betzalel and all the wise-hearted — and Betzalel was great and holy and was able to combine the letters with which the heavens and earth were created [לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ — "to combine / join the letters with which the heavens and earth were created." A reference to the Talmudic teaching (Berachos 55a) that Betzalel knew how to combine the Hebrew letters through which the worlds were created. The letters of the Hebrew alphabet are understood as the building-blocks of creation — the structural code of reality itself. Betzalel had access to these deepest creative powers.] — [and as he made the Mishkan it was counted as if he created the heavens and earth and all that is in them — for within the Mishkan everything was included, and its construction required all the wisdom that went into the creation of the heavens and earth and all that is in them] — And so too were Aharon the Priest and Joshua and all the other Tzaddikim of the Generation of Knowledge — the generation of which the maidservant at the sea saw what Ezekiel did not see — and the generation was the most select [מובחר שבדורות — "the most select / most choice of all generations." מובחר (muvchar) — selected, chosen, the finest specimen — the superlative of excellence among all generations from creation to the present.] of all generations; until the days of the Messiah there will not be a generation like it — And yet — everything lay like a silent stone, [כאבן דומם — "like a silent stone." Two words of utter inertness: אבן (stone) — the most inert of all material things; דומם (silent / inanimate) — completely still, without any inner life or movement. The combined image: all the components of the Mishkan lay completely inert, without any capacity for activation — waiting for Moses to bring them to life.] without any rectification or effect. Only: "And they brought the Mishkan to Moses" — [so too must all prayers and all commandments that one performs, and all one's spiritual movements [וכל התנועות — "and all the spiritual movements / stirrings." Tenu'ot — movements, motions, inner stirrings — all the soul's impulses toward G-d that are not formally categorized as prayer or commandments but are genuine spiritual movements of the heart. These too must be brought to the Tzaddik.] — everything must be brought to Moses] — and then "Moses erected the Mishkan" — for he knows how to raise each individual limb to its corresponding limb. [יודע לאעלא שייפי בשייפי — Aramaic from the Zohar: "he knows how to raise limb by limb to its corresponding limb." Each spiritual element has its specific root and corresponding place in the upper worlds, and Moses alone knows exactly how to raise each one to its precise counterpart.]

Segment 4
HE:
בני נ"י וכב"ב שי' דושה"ט באה"ר

EN:
In any case — from this one sees with direct, palpable evidence [רואין בחוש — "one sees with direct, palpable evidence / with one's own senses / tangibly." Bechush (בחוש) — through direct sensory perception, like something seen with one's own eyes and felt in one's own body. Not merely "clearly" or "obviously" but with the immediacy and certainty of a physical sensation. The conclusion of the argument is not abstract — it has the force of direct, unavoidable experience.] that everything must come to the Tzaddik to be rectified and brought to its root. And without this — without the Tzaddik, the aspect of Moses — nothing can come to its proper rectification in truth as it should. And therefore, in truth, the soul of the Tzaddik — the aspect of Moses — comes each time, once in several generations, to rectify all the generations that preceded him and to illuminate the generations that follow him. And so it was: Moses our Teacher rectified everything from the day of the creation of the world — and even Reuven and Shimon and Levi and Yehudah, whom Jacob our father, may he rest in peace, worked to rectify — nevertheless, to rectify them at their root in complete rectification — they were compelled to wait for Moses. And he also illuminated all Israel and opened the light of knowledge and gave us the Torah — without which all would have been like animals without knowledge. [Except for certain Tzaddikim in every generation — such as Abraham our father and the other Patriarchs and Tzaddikim who attained and observed the Torah even before its giving — through the greatness of their righteousness and holiness and their toil and exertion (טרחתם ויגיעם — both words: tirchah = persistent trouble willingly accepted; yegi'ah = heavy labor). But from the day Moses gave the Torah and opened the light of knowledge — it became easy for every person (בנקל לכל א') to snatch Torah and commandments and become sanctified and become a person of holiness (אדם דקדושה — the Aramaic genitive: a person fully characterized by holiness).] And in truth — had they not sinned [with the Golden Calf] — it would already have been possible to have a complete rectification for all souls — as in the future era.

Segment 5
HE:
קבלתי מכתביו עם הכסף וגם הכסף 65 דולר על הדפסת הספר ובעזהי"ת בשבוע הבא נתחיל להדפיס.

EN:
And afterward — after the destruction of the Temple — and it was literally a destruction of the worlds — the Holy One blessed be He saw that there was no continued existence for the world. And the soul of Moses came in the incarnation of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who rectified the world and all souls from Moses until him — and illuminated the world with the hidden secrets of the Torah. And with the Zohar: "From this they will go out [from exile]" [ובזוהר דא יפקון — "and with the Zohar: da yifkon — 'from this they will go out.'" A celebrated Aramaic phrase from the Zohar (Parshas Naso, in the Ra'aya Mehemna section): "Because of this, Israel will taste from the tree of life — this is the book of the Zohar — and will go out through it from exile." Da (this) = the Zohar; yifkon (they will go out) = emerge from exile. The Zohar itself is the instrument of Israel's ultimate redemption — the hidden Torah is what unlocks the gates of exile. R' Shimon bar Yochai composed the Zohar specifically as the spiritual key to Israel's future liberation.] — and he made a nest for the Divine Presence, and for all the souls that were exiled on account of the Divine Presence — in his book of Tikkunim. And he said: "A generation like this has not existed since the generation of Moses in the wilderness — and until the Messiah there will not be a generation like this."

Segment 6
HE:
מט
ב"ה יום א' פרשת נח תשכ"א 
שלום וברכה וכל טוב סלה לכבוד ידידי היקר החפץ ומשתוקק לעבודת השי"ת באמת ולהתקרבות הצדיק האמיתי שזה העיקר כש"ת כמה"ר ... נ"י שליט"א. 
נאך דעם גריסען אייך פון טיפענעש פון הארץ שרייב איך אייך דאס איך האב דער האלטין אייעהר בריף און איהר האט אונז זייעהר מחי' געווען אזוי זאל אייך השי"ת מחי' זיין תמיד און איהר זאלט גיבענטש ווערין מיט אלע ברכות פון דער תורה אמן כן יהי רצון. 
איך בעט פאר אייך כמעט יעדין טאג (און פאר אייהערע חברים שתמצאו זווגיכם במהרה ותזכו לעבודת השי"ת והתקרבות לרבינו ז"ל וכט"ס בגשמיות ורוחניות אכי"ר.) און איך זאג דיא תפלה פון פדיונות בין איך אייך אויך מזכיר. השי"ת זאל אייך טאקי העלפין מיט אלעס ובפרט איהר זאלט גפינען די אבידה היינו דעם זווג הגון וואס אין דעם היינגט ציא געפונען אלע אבידות וואס דאס איז דער עיקר תשובה אפ צו זוכען די אבידות הן פון דעם גלגול הן פון אנדערע גילגולים וואס דער מענטש דארף אפ זוכען אויף דער וועלט, איז דאס ערשטע דארף ער חתונה האבין וויא מיר ווייסין דאס דער רבי ז"ל האט גארניט געוואלט עוסק זיין מיט קיין בחור דאס ערשטע האט ער איהם גשיקט חתונה האבין. אין דער גמרא ווערט אויך גברענגט אזוי אז איין אמורא האט געפרעגט דעם אנדערין פאר וואס ער גייט ניט קיין טלית האט ער איהם געזאגט איך האב נאך ניט חתונה גיהאט האט ער איהם גיזאגט זאלסט מיין פנים ניט אן קוקען ביז די וועסט חתונה האבין. 
מין טייהערע ידיד זאלסט וויסען אז דאס גאנצע יודשקייט און התחזקות צום רבין ז"ל היינגט אין דעם אז א בחור דארף חתונה האבין וואס פריער ער קען דער פאר דארפט איהר אסאך בעטען השי"ת אויף דעם און לערנין די תורה קרא את יהושע בליקוטי מוהר"ן סי' ו' דאס הייסט כוונת אלול און מקיים זיין וויפעל מען קען לשמוע בזיונו ידום וישתוק היינו אפילו דעם אייגענעם בזיון וואס מען פילט וואס מען איז ווייט פון השי"ת (און מיט דעם אליין וואס מען האט ניט זוכה גיוועזין חתונה צו האבין און ווערין איין אדם השלם און די עבודה פון מענטש איז נאך ניט בשלימות) און עס טוט זיך אין יודשקייט מיט דעם מענטשין וואס עס טוט זיך עליות וירידות דארף מען זיך דאך שעמין דארף מען מקבל זיין באהבה פאר א כפרת עוונות און ווידער זיך דער האלטין תמיד ניט אראפ פאלען פאר קיין שום זאך וויא עס טוט זיך מיט איהם דורך הן פון דער גרעסטער עלי' זאל ער וויסען אז עס הייבט זיך נאך נישט אהן און אז ער איז נאך זייעהר זייעהר ווייט פון השי"ת און אז ער דארף נאך זייער מרעיש עולם זיין אז ער זאל נאך עפיס זוכה זיין צו עבודת השי"ת והן להיפך זאל ער זיך נישט מייאש זיין אפילו פון דער ערגסטע ירידה און מיינען ח"ו אז ער האט ח"ו קיין תקוה נישט, זיך אום קערן און ווערין מקורב צו השי"ת אדרבא ער דארף וויסען מצד גדלות ורחמי השי"ת איז ער גאר נאנט צו השי"ת און אבי ער זאל זיך נאר אומקערין צו השי"ת מיט וואס ער קען מיט א קרעכץ און ביינקען און בעטען צו השי"ת וועט זיך השי"ת צו איהם ווענדין און איהם העלפין מיט אלעס נאר ער זאל האבין התחזקות ימים ושנים און ניט מיעד ווערין ווארטין אויף דעם נאר האבין סבלנות נאך אמאל און נאך אמאל אזוי אהן א שיעור מאהל ימים ושנים מיט עקשנות ניט אפ טרעטיין פון השי"ת נאר זיך מחי' זיין מיט וואס ער קען און זיך האלטען ביי זיינע ביסעל יודישקייט און שיעורים קבועים און עבודת השם אפילו דוכט זיך איהם אז עס האט קיין שום טעם ניט און קיין ריח זאל עס זיין ביי איהם זייער זייער טייעהר ווארים דאס איז זיין גאנץ חיות און נאר דאס וועט איהם בלייבען אויף אייביג און סוף כל סוף אז א מענטש איז אזוי שטארק אין עבודת השם אז וואס מעהר ער וועט טאהן (ווארין וואס מעהר מען קען טאהן אין עבודת השם איז מען מחויב צו טאהן) זאל ער וויסען אז עס הייבט זיך נאך גאר נישט אהן ווארין ווער קען זאגין אז ער דינט הש"י קיין שום מלאך ושרף קען דאס נישט זאגין און להיפוך נישט אראפ פאלין אפי' מען קען גארנישט טאהן און פארקערט עס טוט זיך נאך אפ זייער און זייער ח"ו זאל מען זיך זייער מחזק זיין און דער ציילען אלעס הש"י און מאכין א מחאה פאר איהם אז דער בעל דבר מיטשעט מיך און איך וויל דיך באמת דינען און מתוודה זיין פאר השי"ת אלע טאג וואס גייט איבער און בעטען אז ער זאל איהם העלפין און אפי' מען זעהט אז פון דעסטוועגין טוט זיך וואס עס טוט זיך זאל מען גאר נישט נתפעל ווערין און נישט מיעד ווערין צו דער ציילען פאר השי"ת אלע מאהל אלדינג און איהם בעטען אויף אלדינג און אזוי אויך די שיעורים קבועים און יודשקייט וואס מען נעמט זיך פאר למשל דאווינען וויא מען קען לערנען שולחן ערוך זאגין תיקון הכללי אלע טאג אביסעל תהלים כסדר לערנען דעם חק אלע טאג אביסעל ליקוטי מוהר"ן ליקוטי תפילות לקוטי הלכות אביסעל התבודדות און נאך וואס דער מענטש קלויבט זיך אויס דעם סדר היום דאס אלעס נישט אפ לאזין מידי יום ביומו איך שהוא און אז דער מענטש איז שטארק אין דעם איז ימין השם פשוטה לקבל תשובתו וועט ער סוף כל סוף זוכה זיין לאחרית טוב אכי"ר. 
(לאחר דרישת שלומכם מעומק הלב אני כותב לכם שקיבלתי את מכתבכם ומאד החייתם אותנו כך יחי' אתכם השי"ת תמיד ותתברכו בכל הברכות שבתורה אמן כן יהי רצון. 
אני מעתיר בעדכם כמעט כל יום (ובעד חבריכם שתמצאו זיווגכם במהרה ותזכו לעבודת השי"ת והתקרבות לרבנו ז"ל וכט"ס בגשמיות ורוחניות אכי"ר) וכשאני אומר התפלה של הפדיונות אני גם מזכיר אתכם השי"ת יעזרכם בהכל ובפרט שתמצאו את האבידה היינו הזיווג ההגון שבזה תלוי למצוא כל האבידות שזה עיקר התשובה לחפש האבידות, הן מגלגול זה והן מגילגולים אחרים, שהאדם צריך לחפש בעולם ודבר ראשון צריך להתחתן, שידוע שרבינו ז"ל לא רצה כלל להתעסק עם בחור, דבר ראשון היה שולחו להתחתן ובגמרא גם מובא שאמורא שאל את השני למה אינך לובש טלית ענהו שעוד לא התחתן אמר לו אל תראה את פני עד שתתחתן. 
ידידי היקר, תדע שכל היהדות וההתחזקות לרבנו ז"ל תלוי בזה שבחור צריך להתחתן כמה יותר מוקדם שאפשר, לכן אתם צריכים לבקש הרבה מהשי"ת על זה וללמוד התורה "קרא את יהושע" לקו"מ סימן ו' הנקרא כוונת אלול ולקיים כמה שאפשר שישמע בזיונו ידום וישתוק, היינו אפילו בזיון העצמי שהאדם מרגיש מה שהוא רחוק מהשי"ת (בזה לבד שעוד לא זכה להחתן ולהיות אדם השלם ועבודת האדם הוא עוד לא בשלימות) ונעשה עם האדם ביהדות מה שנעשה, עליות וירידות, צריך להתבייש וצריך לקבל באהבה לכפרת עוונות וגם להחזיק מעמד תמיד לא ליפול משום דבר ממה שנעשה עימו הן מהעליה הכי גדולה — שידע שזה עוד לא מתחיל ושהוא עוד רחוק מאד מאד מהשי"ת שהוא עוד צריך להרעיש עולם שעוד יזכה למשהו בעבודת השי"ת, והן להיפך שלא יתייאש אפילו מהירידה היותר גרועה ולחשוב שח"ו אין לו שום תקוה לחזור בתשובה ולהיות מקורב להשי"ת, אדרבא הוא צריך לדעת שמצד גדולת ורחמי השי"ת הרי הוא קרוב מאוד להשי"ת, רק שיחזור ויקרב עצמו להשי"ת במה שיוכל עם גניחה ולהתגעגע ולבקש מהשי"ת, אז הקב"ה יפנה אליו לעזרו בכל, רק שיהא לו התחזקות ימים ושנים ולא להתעיף מלחכות לזה, רק שיהא לו סבלנות עוד פעם ועוד פעם, כך פעמים בלי שיעור, ימים ושנים בעקשנות לא לסור מהשי"ת רק להחיות את עצמו במה שיכול ולהחזיק מעמד בקצת היהדות ושיעורים קבועים ועבודת השם אפילו אם נדמה לו שאין לזה שום טעם ושום ריח שיהא אצלו מאד מאד יקר, כי זה כל חיותו ורק זה ישאר לו לעולם. וסוף כל סוף אם האדם הוא כל כך חזק בעבודת השם שמה שיותר שיעשה בעבודה (כי כמה שאפשר לעשות יותר בעבודת השם — הרי מחוייב לעשות) שידע שזה עוד לא מתחיל כלום, כי מי יכול לומר שעובד את השי"ת שום מלאך ושרף אינו יכול לומר זאת, ולהיפך לא ליפול אפילו כשאי אפשר לעשות כלום, ואדרבא עוד עובר עליו הרבה מאד מאד ח"ו, שיתחזק מאד ויספר הכל להשי"ת ולעשות מחאה לפניו, שהבעל דבר מייגע אותי ואני רוצה לעבוד אותך באמת, ולהתוודות להשי"ת כל יום מה שעובר עליו ולבקש שעזרהו ואפילו שרואה שבכל זאת נעשה מה שנעשה שלא יתפעל כלל ולא להתעייף מלספר להשי"ת תמיד הכל ולבקש על הכל, וכן גם השיעורים הקבועים וענייני היהדות שמקבל על עצמו, למשל להתפלל כמה שיוכל, ללמוד שלחן ערוך, לומר תיקון הכללי כל יום, קצת תהילים כסדר, ללמוד כל יום קצת ליקוטי מוהר"ן, ליקוטי תפילות, לקוטי הלכות, קצת התבודדות ועוד מה שהאדם בוחר לעצמו סדר היום, כל זה לא לעזוב מדי יום ביומו איך שהוא וכשהאדם הוא חזק בזה אז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו ויזכה סוף כל סוף לאחרית טוב אכי"ר.) 
ידידו מבקש עבורו ומאחלו כט"ס 
שמואל הורוויץ

EN:
And afterward there came the Tzaddik — the spark of the Messiah — the Arizal — who rectified the entire world and virtually all souls — except for certain ones that were cast away and pushed far away [as brought in Shivchei Ba'al Shem Tov, the story of the frog] — from Rabbi Shimon bar Yochai until his own generation, inclusive. [ועד בכלל — "and until inclusive / right up to and including his own generation." The phrase emphasizes that the Arizal's rectification extended fully through his own contemporaries — not only souls from R' Shimon's era but souls of people alive in his own time were rectified by him.] And he revealed all the graves of the Tzaddikim and the holy sites — and illuminated the world with the writings of the Arizal and Kabbalistic intentions for every commandment and custom — wondrous and wondrous [הפלא ופלא — "wondrous and wondrous / wonder upon wonder." The doubled exclamation: not merely wondrous but doubly, repeatedly so — each new layer of the Arizal's revelation produces renewed astonishment. A formula of superlative wonder taken from biblical and Midrashic usage.] beyond anything that had existed before. And in his days — he was worthy to have been the Messiah — had his disciples stood the test. As brought in the writings of the Arizal.

Segment 7
HE:
נ
ב"ה יום א' פ' שמות תשכ"א פעה"ק ירושלים ת"ו 
... ומהתורה בלקוטי מוהר"ן סי' כ"ב שכתבתם היא תורה נפלאה מאד איך שכל אחד יכול לזכות לילך מדרגא לדרגא נעשה ונשמע מי נתן לנו להבין בכלל הפירוש נעשה ונשמע העדיים והכתרים שקבלו במתן תורה מה הם ואיך יכולים כהיום לזכות להם כל א' וא' כמו שרבינו ז"ל כותב שזה תורה ותפלה היינו "הנעשה" ההשגה שאדם משיג ועושה זאת והנשמע הוא תפלה היינו כיסופין והשתוקקות למדרגה היותר גבוה שעדיין לא זוכה לה ומתפלל ומבקש בדביקות אלקות שיזכה לזה וזה בפיך ובלבבך לעשותו היינו שע"י פיך ולבבך השתוקקות וכיסופין ודביקות להדבר הגבוה שנפלא ונעלם ממנו ולדבר הכיסופין בפה בזה יבא לההשגה הגבוה שנעלם ממנו ואז זה "נעשה" אצלו כיון שיכול לעשותו כבר ואז צריך לנשמע יותר גבוה ולהשתוקק לדבר הגבוה יותר ולהתפלל ע"ז וכן הלאה הלאה עד אין סוף ממש והמשים לב יבין שבזה התורה בעצמה יוכל כל א' וא' מהגדול שבגדולים עד הפחות שבפחותים להגיע לכל המדריגות שבעולם אשרי שיאחז בזה. ומה שמביא רבינו ז"ל שם לשבור עזות הגוף ע"י שימוש שהגוף ישמש את הנשמה במצוות מעשיות הרבה כדי שהגוף יוכל לקבל הארת הנשמה וכן ההמון צריכין לשמש את הצדיק שיוכל להאיר בהם וגם בלימוד תורה ותפילה בעצמו הם ג"כ מצוות מעשיות לזכך הגוף שיוכל לקבל מהנשמה וכן מהצדיק כי ע"י שנותן גופו ולבו להתורה והתפלה והמצוות והעשי' שעוסק אח"כ בענינים גשמים ורוחניים יראה שיהי' ע"פ התורה שלמד נמצא שכל נפשו ולבו לזה שהגוף יזדכך ויתדבק בהנשמה ובהצדיק ממילא מזדכך הגוף וזוכה לזה כמו שמרמז שם רבינו ז"ל. 
בכלל ענין הנעשה ונשמע שיעשה מנשמע נעשה היינו מה שאין לו ורחוק מזה מאד ישמע וישתוקק לזה ויתפלל ע"ז עד שיבוא לזה וא"כ יכולים ע"י השתוקקות וכיסופין ותפלה על הזדככות הגוף שיתדבק בהנשמה ובהצדיק עי"ז לבוא לזה ואם אעפ"כ רחוקים מאוד מאוד מלשמוע קול אנחתו בעצמו וקול הצדיק כי שומעין רק קול הברה של העוונות בבחי' "אם עוונינו ענו בנו" שהעוונות צועקים בתוכינו ואנו שומעין רק קול הברה וא"כ לא יצאנו ידי חובת קול שופר להכניע העזות הגוף ולהתדבק בהנשמה והצדיק "ה' עשה למען שמך" באתערותא דלעילא שלך הופע עלינו קדושה וטהרה לשבר עזות הגוף שנוכל להתדבק בהנשמה ובהצדיק. ואח"כ תיכף מביא רבינו ז"ל שע"י שימוש שמשמש להחכם וכן הגוף להנשמה נעשה הגוף בבחי' בשר ומשבר לבו האבן והעזות הגוף וא"כ היינו ב' עצות היינו שמוש "האראווין פאר דעם צדיק און שרייען צו השי"ת טוא פאר דיין כבוד וועגין כי מה בצע בדמי וכו' (לטרוח עבור הצדיק ולצעוק להשי"ת עשה למען כבודך כי מה בצע בדמי) ובכל צרתם לו צר שנוגע כביכול להשי"ת בעצמו והשי"ת בוודאי יוכל לעזור איך שהוא ואיך שהופיע על ישראל במצרים בהארתו הגדולה והוציאם ממ"ט שערי טומאה וכו'. 
וכעת כבר זמן שובבי"ם שמסוגל לתקן הברית ואלה שמות השבטים וכו' וכו' מרומז לומר תהלים שמסוגל לתשובה כמובא בתורה ע"ג חלק ב' "תהלים מסוגל לתשובה" ושמעתי מר' אברהם שטהערינהארץ שמורנ"ת ז"ל הי' לו בשובבי"ם שני שיעורים באמירת תהלים כל יום היינו שאמר ב' פעמים בכל יום שיעור תהלים שכל יום הי' אומר שיעור א' ובאלו הימים אמר שני שיעורים בתהלים וגם טוב לסגף עצמו עכ"פ פעם אחת בשבוע או יותר פעמים בשבוע לבלי לאכול דבר מן החי כאשר ראיתי שרבינו ז"ל צוה למוהרנ"ת שביום ב' וד' לא יאכל דבר מן החי מערב היינו בכל מעל"ע הב' והד' בשבוע ואפי' אם מתענים עכ"פ יום בשבוע ואפי' רק חצי יום ג"כ חשוב והכל לפי הכח והמח והעיקר לשמור המוח והעינים ולא תתורו וכו' ובזה מתקן יותר מהכל תשובת המשקל כמובא בתורה כ"ז ופלא שדווקא בזמן שישראל נזדככו בעומק הקליפות במצרים מקור הזמה וכל נקודה טובה שנזדככו פעל שאפי' עד היום כשקוראין הפרשיות שלהם יכולים לזכות לתיקון הברית ואז דווקא זמן המוכשר לתקן הברית עפ"י כתבי האריז"ל וכמו שאמר רבינו ז"ל שם בתורה ע"ג ח"ב שדווקא במצרים בהמיצר זכו לתשובה מלאה וד"ל. יותר אין לחדש. 
ומה שכותב ליתן ד"ש לחבירו ר'... נ"י היינו יחד עם הקיבוץ בשבת חנוכה במרון ושמחנו ואני נתתי לו דרישת שלום בגינכם וגם הוא מסר לי דרישת שלום מכם וכו' והנה בוודאי אני מקיים ועושה פדיון עבורכם כל יום ומבקש עבורכם ובפרט בעת שאני על המקומות הקדושים והשי"ת ישמע תפלתינו אכי"ר. 
ד"ש נלבב מלב עמוק לכבוד ידידינו הנעלה מר' ... נ"י 
לנכון קבלתי מכתבו מחנוכה ורב תודות לכם השי"ת יחי' אתכם כאשר אתם מחיים אותנו וזכות המצוה והצדקה תזכו לכל משאלות לבכם לטובה אכי"ר. ובפרט בענין שידוך וזיווג ואנכי עושה את שלי לבקש עבורכם מידי יום ביומו והשי"ת ישמע תפילתינו אכי"ר. 
המכתב הזה יכול להיות גם לכבודו ודברי רבינו ז"ל שווים לכל נפש וכל אחד ואחד כל מי שרוצה ומשתוקק לשמוע יוכל להחיות א"ע ולהחיות גם אחרים ולזכות לכל מה שצריך לזכות בזה ובבא השי"ת ימלא רצונכם ותשוקתכם בתמימות ופשיטות ובשמחה ולכל טוב בגשמיות ורוחניות אמן. 
ידידכם דו"ש ומאחלכם כט"ס 
שמואל הורוויץ

EN:
And afterward there came the Ba'al Shem Tov זצ"ל — and rectified all the souls that the Arizal had not rectified — and helped and saved Israel from all the decrees and afflictions of body and soul — and illuminated the world with his Torah and his disciples and his disciples' disciples — and so on: the Tzaddikim, the holy supreme ones, [קדושי עליון — kedoshei elyon — "the holy ones of the Most High / the supremely holy ones." A biblical phrase (Daniel 7:18,27) — those who dwell in the highest holiness, whose sanctity reaches to the heights of heaven. Applied here to the great Chassidic masters in the Ba'al Shem Tov's chain.] may their merit protect us. And afterward there came our master the Rebbe זצ"ל — his grandson — and he completed what the Ba'al Shem Tov זצ"ל had not completed. And he is a new light that illuminates for all the generations until the coming of our righteous Messiah, literally. Just as our master the Rebbe זצ"ל said: from him until the Messiah there will be no novelties — only his way. And also even the Messiah — in the knowledge of our master the Rebbe זצ"ל, who has already prepared everything for him — [שהכין לו כבר הכל — "who has already prepared everything for him." The Rebbe's knowledge (da'at) has already set the groundwork for the Messianic era — so that when the Messiah comes, he will illuminate the world through the Rebbe's already- prepared da'at. The Rebbe is not merely a predecessor but the one who has prepared the entire spiritual infrastructure of the Messianic age.] the knowledge of our master the Rebbe זצ"ל will illuminate in the world — and then each person will arrive at what he will arrive at, according to how each person engages in serving Hashem with the knowledge of our master the Rebbe זצ"ל. And fortunate is he who merits to draw close to him at a time when the darkness is at the height of its power — [בעת תוקף החושך — "at a time when the darkness is at the height of its power / at the peak of its mightiness." Tokef — force, power, might — the same word as in the Rosh Hashana prayer "Unetaneh Tokef" (let us declare the mighty force [of this day's holiness]). The darkness is not merely present — it is at its maximum tokef, its most forceful and powerful moment. Drawing close to the Rebbe in such a time is therefore the greatest possible spiritual achievement.] and toils in his knowledge and his Torah and his matter — to merit through this to observe him and serve Hashem — until he merits what he will merit. May Hashem grant us merit for this. So may it be His will. Amen.

Segment 8
HE:
נא
ב"ה יום כ"ד תשרי ד' בראשית תשכ"ב 
שנה טובה ומתוקה וכל טוב סלה לכבוד ידידינו היקר מאנ"ש מר ... שיחיו. 
אחר דרישת שלומו הטוב. הנני מודיעו שקבלתי מכתבו היקר בחוה"מ סוכות ומפני קדושת החג לא השבתי לו. והנה רב תודות לו וזכות המצה תגן עליו ויזכה לכל משאלות לבו לטובה ויתברך בכל הברכות הכתובות בתורה אכי"ר. 
מה אומר לך אחי יקירי בוודאי הנך צודק מאד על שאגתך בענין זיווג שעדיין לא מצאת כראוי ובזה הסדרא בראשית מובא גודל ענין זה שאין נקרא אדם השלם כ"א ע"י הזווג "ויקרא שמם (ביחד) אדם" וגודל המצוה הראשונה שבתורה פרו ורבו להולדת הילדים ומובא בס' הזוה"ק שהאדם אין לו שום תיקון אם לא נושא אשה ומוליד בנים ח"ו. ועכ"פ אם נושא אשה איך שהוא אם ח"ו אינו מוליד השי"ת חיפש עבורו תיקון יבום וחליצה רח"ל וגם זה הוא נפילה גדולה עבורו ועונש חמור "איתתי' אמי'" כמובא בגמרא ובדברי רבינו ז"ל בתורה כ"א בלקוטי מוהר"ן "עתיקא טמיר וסתים". אבל עכ"פ יש לו תיקון. אבל מי שאינו נושא אשה אין לו תיקון כלל וכלל ויכול להיות נאבד משני העולמות לגמרי ח"ו כמבוא בזוהר באריכות ובגמרא אפילו על חזקיה המלך ע"ה שהיה צדיק גדול מאד ועסק בתורה ועבודת ה' יומם ולילה ולא רצה לישא מפני שראה ברוח הקודש שלא יהיה לו בנים טובים רק רעים (כאשר היה לו מנשה שבעונו נחרב בהמ"ק) ואעפי"כ אמר לו ישעי' הנביא בשם ה' מות תמות בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא רק בשביל שלא נשא אשה, ובשביל הבנים לא טובים אין לך עסק בנסתרות אתה עשה מה שעליך וה' יעשה הטוב בעיניו ורואין אנו בעינינו שסוף כל סוף גם מנשה עשה תשובה והוא ממונה על פתח היכל בעלי תשובה בג"ע וממנו יצאו כל מלכי בית דוד וגם משיח צדקינו יצא ממנו. וכן מובא בכתבי האריז"ל שהאדם אפי' אם חטא בעוה"ז ולא הצליח בעוה"ז בעבודת ה' עכ"פ דומה כמו שנטעו אילן ונתעקם או שאר חסרונות וצריכין לישרו ולתקנו אבל האילן צמח ונתקיים רק צריך תיקון אבל אם לא הוליד בעוה"ז דומה כמו שלא צמח האילן כלל ולא נתקיים כלל וצריכין לנטעו מחדש לגמרי (וזהו אפי' אם עסק בפו"ר ולא הצליח להוליד הוא עונש חמור וגדול מאד כמובא בסבא בזוהר משפטים באריכות ומכ"ש וכ"ש שלא נשא אשה כלל כמעט שאין לו שום תיקון ושהש"י אינו מחפש עצות לתקנו כי הוא בעצמו אשם בזה ה' ישמרנו) וגם בזה הסדרא בראשית "זה ספר תולדות אדם" שתולדות אדם מה שמוליד הוא כמו ספר וכן להיפך דורשים הצדיקים זה ספר תולדות אדם שמה שאדם עושה ספר בתורה הוא ג"כ תולדות אדם וכן מובא בזוה"ק שכאשר אדם נולד נותנים לו נפש וכשנימול עולה למעלה יתירה וכשלומד תורה נתעלה יותר וכשנעשה בר מצוה ולומד תורה נתעלה יותר וכאשר נושא אשה ומוליד בנים ובנות אז הוא זוכה לשלימות ומובא עוד בזוהר שכאשר צריך האדם לזכות שישרה עליו השכינה היינו השם הוי' אינו שורה עליו השם יו"ד ראשונה של הוי' עד שמוליד בן, ואינו שורה ה"ה ראשונה על אשתו עד שתוליד בת וכשמוליד בן שורה עליו יו"ד ראשונה ועל הבן הוא"ו וכשמוליד גם בת שורה ה"ה ראשונה על אשתו וה"ה אחרונה על הבת ואז יש לו שם ההוי' בשלימות, על עצמו היו"ד, ועל אשתו ה"ה ראשונה, ועל הבן הוא"ו, ועל הבת ה"ה אחרונה, נמצא שם ההוי' בשלימות וע"כ בודאי ובודאי צריך לכסוף ולהשתוקק לזה ולבקש השי"ת הרבה על זה שיזכה לישא אשה ולהוליד בנים ובנות אבל ליפול ח"ו לעצבות ויאוש אסור לגמרי ח"ו כי השי"ת יודע האמת שרצונו חזק מאד ועושה כל מה שיכול לעשות והמניעה אינו מצידו ח"ו וע"כ צריכין לבקש ברחמים ותחנונים כל יום ויום ובצפי' לישועה ובבטחון בה' שבוודאי סוף כל סוף יושיעו בזה ולהתחזק בשמחה כי זה העיקר הסגולה לשמירת הברית ולהאמין שתפלתינו אינה חוזרת ריקם לא בזכותנו שאנחנו גדולים בעבודת ה' או שתפלתינו זכה ונקי' רק מפני שהשי"ת שומע כל פה ורחמיו מרובים ולא ישוב דך נכלם בוודאי סוף כל סוף ישמע תפלתינו בזכותו ובזכות אבותינו ורבותינו הקדושים שבזכותם אנו קיימים ועל כוחם אנו סמוכים שאל יעזבינו ואל יטשינו לנצח והעיקר להתחזק מאד לבלי ליפול משום דבר ח"ו באמת צריך תפלה והתבודדות על כל דבר שחסר בעבודת ה' אבל עוד יותר עיקר ועיקר להתחזק ולשמח א"ע בכל עת יהי' איך שיהי' ואם יהי' חזק בזה להתפלל על כל דבר ולבקש מה' ולהתחזק ולשמוח תמיד בה' בנקודותיו הטובים שלא עשני גוי ושזיכנו להמול ולהיות בחלק ה' ולקיים התורה איך שהוא וביותר מה שזיכנו להתקרב לצדיק האמת שעי"ז בוודאי יהי' אחריתינו טוב כראוי וכנאה לרבינו ז"ל בוודאי יהי' לנו אחרית טובה וברכה אכי"ר. 
ידידו דורש שלומו ומעתיר עבורו 
שמואל הורוויץ 
ד"ש נלבב ואיחול הצלחה וברכה וכל טוב סלה לידידינו וחבירינו מר... שיחי' וכל אנ"ש שי'

EN:
Practical Teaching 1 — Prayer as Love and Praise And the essential [practical teaching] is to observe what is written in Torah 2 in Likutay Moharan — "Emor v'amarta" — that prayer is the language of praise and love of Hashem: "You have declared Hashem today — and Hashem has declared you today to be His people." [Deuteronomy 26:17-18] And through this one conquers the evil inclination and the desires and the bad character traits.

Segment 9
HE:
נב
ב"ה יום א' פרשת שמיני י"ט אדר ב' ירושלים ת"ו (תשכ"ב) 
שלום וברכה ומזל טוב וכל טוב סלה לכבוד האברך היקר המשתוקק לעבודת ה' באמת ולהתקרבות לרבינו הקדוש שהוא העיקר ורק על ידי זה עיקר התקרבות להשי"ת באמת כש"ת כמהר' ... נ"י וזוגתו שתחי' וכל הנלוים אליו שיחיו. 
אחר דרישת שלומכם הטוב. משלומינו הודות להשי"ת. 
לנכון קבלתי מכתבו עם המזל טוב מהנשואין שלו. יה"ר שהזווג יעלה יפה ותזכו יחד לחיות חיי אושר ועושר וברכה והצלחה ושלום וכט"ס ותזכו יחד לגדל בנים ובני בנים חיים וקיימים ותזכו למה שאיש הישראלי יכול לזכות בעוה"ז אכי"ר. ומה מאד החייתם אותנו, וזכות המצוה תזכו לבני חיי ומזוני ותזכו לכל הברכות הכתובות בתורה אכי"ר. 
והנה עכשיו הזמן המוכשר לעבוה"ש בשמחה כי ימי חודש ניסן הקדוש באים שכל החודש הוא קודש וקדוש בקדושת ר"ה ויו"כ כמובא בדברי רבינו ז"ל בתורה ה' (תקעו אמונה) בליקוטי מוהר"ן תנינא שבזה החודש עוז וחדוה במקומו והמלאכים שמחים והשמחה בעולם ע"י שממנין כל המלכים ומלאכים ושרים. וע"י השמחה מתחזקין בעבוה"ש ונצולין מפגם הברית ח"ו. וכן מובא בתורה ע' בלקוטי מוהר"ן א' "ויהי ביום השמיני" הפרשה של זה השבוע. שבח' ניסן ממנין המלכים המנהיגים, ואנחנו צריכין לבקש מהשי"ת שיתן לנו מנהיג אמיתי כמו משה רבינו ע"ה שיש לו כח המושך להמשיך אליו כל כלל ישראל ולהמשיך אלקות לכל ישראל. וכן מובא בתורה ל"ט בליקוטי מוהר"ן תנינא "לכו חזו" שעיקר הוא התכלית וע"ז נברא כל העולם שיזכו ישראל להשיג התכלית ע"י כל הבריות שבעולם שעי"ז יזכו לעבוה"ש באמת (היינו ע"י הסתכלות על השכל שבכל דבר (המובא בתורה א' לקוטי מוהר"ן חלק א' "אשרי תמימי דרך") וזה זוכין רק ע"י הצדיק האמת בחי' משה שיכול להאיר התכלית אפי' בפחותים שבפחותים בבחי' רגלין דרגלין והזמן לזכות לזה המנהיג הוא בחודש ניסן כמובא בר"ח ניסן ר"ה למלכים (וע"כ צריכין הרבה לבקש השי"ת שנזכה להתקרב להמנהיג האמיתי שעל ידו נזכה לתכלית האמיתי והנצחי שע"ז באנו לזה העולם) ולרגלים כי פסח ראש לרגלים, וקדושת פסח הוא נפלא מאד התחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים בחי' אברהם איש החסד לעבוד השי"ת ברצונות והשתוקקות ואהבה וחסד, ופסח הוא בחי' פה סח שהדיבור יוצא מהגלות ויכולין לדבר השתוקקות וכסופין שבלב לדברם בפה להשי"ת. שזאת הוא עיקר קדושת התבודדות כמובא בתורה ל"א חלק א' בליקוטי מוהר"ן "אית לן בירא". ושמירה מחמץ הוא סגולה גדולה לקדושה וטהרה על כל השנה. וקדושת הסדר של ליל פסח הוא נפלא מאד אצל כל מי שבשם ישראל יכונה כל א' לפי מדרגתו והשתוקקותו כי הוא בחי' הארה שלא כסדר שמאירין משמים השראת השכינה ודביקות אלקות בהמצות הקדושות מצה מרור חרוסת ד' כוסות אמירת ההגדה בקול רם תיקון הברית ושירות ותשבחות ופרסומי ניסא להשי"ת על כל הטובות והחסדים שעשה עמנו ועם אבותינו ביציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה וכו' כמ"ש אלו וכו' דיינו. וכן כל א' החסדים שעשה עמו השי"ת בפרטיות להודות ולהלל הרבה להשי"ת ולהשתוקק גם להבא להתקרב להשי"ת. ואח"כ מתחיל לספור ספירת העומר כי יום א' דפסח הוא אתערותא דלעילא התעוררות משמים שעל כל א' מישראל. ואח"כ נוטלין ההתעוררות וצריך כל א' להתעורר מעצמו באתערותא דלתתא ע"י ספירת העומר ולהתבייש לפני השי"ת איך אנחנו עוד רחוקים ולהשתוקק לקבלת התורה שאז נקרא אדם ולהתחזק לבלי ליפול מכל העובר עליו ורק לשמור המחשבה מהרהורים וכו'. ואח"כ זוכין בשבועות לקבלת התורה ע"י קדושת הלילה שנעורין כל הלילה שזה העיקר ומקוה של שבועות שטובלין שעי"ז זוכין לקדושת כתר שזה זוכין בשבועות יותר מפסח וגם שזה באתערותא דלתתא שלנו שזה העיקר. 
ידידו דו"ש ומאחלו חג הפסח כשר ושמח 
שמואל הורוויץ 
ודרישת שלום לחבירינו ר'... וחג הפסח כשר ושמח לכם ואליו ג"כ שייך המכתב הזה לעבוה"ש.

EN:
Practical Teaching 2 — Self-Judgment in Hisbodidus And this too is the matter of judgment — that one judges oneself in hisbodidus about every single matter: how to conduct oneself — but that it should be in the aspect of judgment of mercy — not harsh judgment and cruelty even toward oneself — only the middle pillar, and leaning toward lovingkindness.

Segment 10
HE:
נג
ב"ה. יום א' פ' תבא י"ב אלול תשכ"ג פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה וכל טוב סלה למע"כ אהובי ידידי יקירי המשתוקק לעבוה"ש באמת ובתמים מאנ"ש היקרים השואבים מנחל נובע מקור חכמה הצדיק האמיתי שעושה ר"ה ויכול לדון כל א' לכף זכות וכו' כש"ת כמהר"ר ...... נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת. לנכון קבלתי מכתבו היקר מיום ט"ז תמוז עם נדבתו היקרה לעשות פדיון עבורו ורב תודתי לכם וזכות המצוה תזכו לרב טוב ולכל הברכות הכתובות בתורה וכל משאלותיכם לטובה, ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים אמיתים לחיים טובים ולשלום ושנה טובה ומתוקה אכי"ר. 
ומה ששאלתם אותי אויב איהר זאלט טואין משא ומתן, אפשר וועט איהר מעהר פאר דינען ציא קענין שפייזען אנ"ש און טואין מצות. ציא איהר זאלט בלייבען בא דער פרנסה פון מלמדות מיט קינדער, חאטשי עס איז וויינעג געלט. וואס זאל איך אייך זאגען. עס איז בא מיר קיין ספק ניט, אז איהר זאלט בלייבען בא דעם מלמדות, אזו וויא איהר אליין שרייבט וויא ציא פרידען איהר זענט אז איהר לערינט מיט דיא קינדער, און איהר האט דער פין נחת. ובאמת איז דאס זייער גוט וואס איהר זיצט בא דיא הייליגע תורה וואס איין ווארט תורה שטייט העכיר פון אלע מצות און דער רבי זאגט אין ס' המדות אות לימוד סעי' ל"ג "הרגל הלימוד עולה על קיום כל המצות" ובפרט מיט קינדער הבל פה שאין בו חטא וואס דיא וועלט שטייט אוף זייעהר תורה. אמת טאקי די מצות צדקה שטייט אויך קעגין אלע מצות פון דעסט וועגין איז תורה בחי' "אהלך" פנימיות און צדקה "צאתך" חיצוניות. זענט איהר יוצא מיט דעם וואס איהר גיט מעשר, און בפרט ארוס גיין אין גאס האנדלין ווער ווייסט ציא איהר וועט אפי' פאר דינען דאס וואס איהר האט, און אפילו איהר זאלט זיכער האבען גאלדנע גליקען, איז זיצען בא דער תורה און עבוה"ש אסאך חשובר, ובפרט אין גאס קען מען זיך ניט ארויסדרייען פון זינד, קיקען וואס מען טאר ניט און מחשבות והרהורים וכו' און אפילו זיכער אז ניט, איז בא דער תורה און עבודת השם איז מען מער איידלער און ניט אזו מגושם וויא פין גאס, און דיא צדקה וויפעל איהר גיט איז בא השי"ת חשוב וויא איהר וואלט גגיבען אסאך ווארין ער ווייסט דאך אייהערי רצונות. 
(ומה ששאלתם אותי. באם תתעסקו במשא ומתן אולי תרויחו יותר שיהא באפשרות לפרנס אנ"ש ולעשות מצות או שתשארו בפרנסת המלומדות עם ילדים אפילו שזה פחות כסף, מה אומר לכם, זה אינו ספק אצלי שתשארו במלומדות, כמו שאתם לבד כותבים כמה שאתם מאושרים שאתם לומדים עם הילדים ויש לכם מזה נחת, ובאמת זה טוב מאד שאתם יושבים אצל התורה הקדושה שמלה אחת של התורה מעלתה למעלה מכל המצוות ורבינו אומר בס' המדות אות לימוד סעי' ל"ג "הרגל הלימוד עולה על קיום כל המצות" ובפרט עם ילדים הבל פה שאין בו חטא שהעולם עומד על תורתם. אמת שמצות צדקה גם עומד נגד כל המצוות, בכל זאת תורה זה בחי' "אהלךָ" פנמיות, וצדקה "צאתך" חצוניות, אתם יוצאים בזה שאתם נותנים מעשר ובפרט לצאת לרחוב למסחר מי יודע אם תרויחו יותר ממה שיש לכם, אפילו שתרויחו עסקי זהב הרי לשבת על התורה ועבוה"ש יותר חשוב, ובפרט ברחוב אי אפשר להנצל מחטאים להסתכל מה שאסור ומחשבות והרהורים וכו' ואפילו בטוח שלא, הרי שכשנמצאים בתורה ועבודת השם אזי יותר עדינים ולא כל כך מגושמים כמו ברחוב והצדקה כמה שאתם נותנים חשוב אצל השי"ת כאילו שהייתם נותנים הרבה שהרי הוא יודע את הרצונות שלכם) 
ידידו דו"ש ומאחלו כוח"ט ושנה טובה ומתוקה וכט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ. 
ד"ש נלבב לידידינו היקר והנעלה מחשובי אנ"ש המשתוקקים לעבוה"ש באמת הרה"ח יר"א כש"ת כמהר"ר צבי יוסף בן לאנע שרה וואסילסקי נ"י שליט"א וכל ב"ב שיחיו.

EN:
Practical Teaching 3 — Charity And also one should perform charity — and this is the judgment that one performs upon oneself: that one impoverishes oneself [for it seems to him that he has less when he gives charity — but in truth — on the contrary — he has much greater blessing, even materially, through charity, and so on] — and he enriches the poor person. In this case he conducts himself with judgment and with lovingkindness at the moment of judgment: judgment upon himself — performing charity and reducing his money — and lovingkindness with the poor person — having mercy on him and performing free lovingkindness with him. [חסד חנם — "free lovingkindness / lovingkindness gratis." Chesed chinam — kindness given purely as a gift, with no expectation of return, without any transactional element. The very definition of chesed: giving that does not calculate or expect anything in exchange.]

Segment 11
HE:
נד
ב"ה יום ג' פרשת תזריע מצורע כ"ה ניסן פה מירון ת"ו 
שלום וברכה וכל טוב סלה למע"כ אהובי ידידי יקירי המשתוקק לעבודת ה' ולהתקרבות רבינו ז"ל באמת כש"ת כמה"ר מאיר נ"י וכב"ב שיחיו. 
נאך דעם גריסען אייך באהבה רבה און ווינשען אייך כל טוב סלה. דיין טייעהרין בריף מיט דיא געלד האב איך דער האלטען פסח און איהר האט אונז ממש מחי' געווען השי"ת זאל אייך תמיד מחי' זיין און איהר זאלט זוכה זיין לכל הברכות הכתובות בתורה וכל טוב סלה. בוודאי דארפט איהר זיך זייעהר מחיה זיין וואס איהר האט זוכה גווען צוא זיין באם רבין ז"ל אוף דעם ציון הקדוש בפרט חנוכה, בוודאי איז דאס דיא גרעסטע זכי' אין דער וועלט השי"ת זאל אייך העלפין זוכה זיין ווייטער און ווייטער אין עבודת ה' והן בגשמיות ורוחניות בני חיי ומזוני וכל טוב סלה אמן. 
יעצט דיא ימי הספירה, דארף מען זאגין אלע טאג תהלים המסוגל לתשובה כמובא בליקוטי מוהר"ן חלק ב' (סי' ע"ג) און דאס איז דיא מ"ט ימי הספירה אקעגין די מ"ט שערי תשובה וואס מיר דארפין זיך אום קערין בתשובה להשי"ת (דער עיקר דורך תהלים והתבודדות וכסופין והשתוקקות להשי"ת ובושה ממנו ית') און שבועות שהוא יום החמישים מהספירה, 
(לאחר ד"ש באהבה רבה ומאחל לכם כל טוב סלה, מכתבך היקר עם הכסף הגיעני בפסח, וממש החיית אותנו השי"ת יחי' אתכם תמיד ותזכו לכל הברכות הכתובות בתורה וכל טוב סלה. 
בודאי צריכים אתם להחיות את עצמכם מאד שזכיתם להיות אצל רבינו על הציון הק', בפרט חנוכה בודאי זה הזכי' הגדולה ביותר בעולם, השי"ת יעזרכם יותר ויותר בעבודת ה' והן בגשמיות ורוחניות בני חיי מזוני וכל טוב אמן סלה. 
עכשיו ימי הספירה צריך לומר כל יום תהלים המסוגל לתשובה כמובא בליקוטי מוהר"ן ח"ב (סי' עג) וזה המ"ט ימי הספירה נגד מ"ט שערי תשובה שאנו צריכים לחזור בתשובה להשי"ת (העיקר ע"י תהילים והתבודדות וכיסופין והשתוקקות להשי"ת ובושה ממנו יתברך) ושבועות שהוא יום החמישים מהספירה) אז התשובה מהשי"ת בעצמו ית' שישיב אלינו משער החמישים דקדושה, וכל ימי הספירה הוא אתערותא דלתתא שלנו, כי פסח הוא אתערותא דלעילא מהשי"ת בעצמו תחלת התקרבות ישראל שהוציאנו ממצרים וקרבנו אליו וזהו החיות והתעוררות דקדושה הבאה לכל א' מישראל (כל א' כפי זכותו והכנתו) בפסח ובפרט בליל א' דפסח והסדר הקדוש שמרומז שם כל האורות והמוחין הקדושים מחכמה עד מלכות בפעם א' וזהו שע"י הקדושה הזאת גאלנו ממצרים וכן בכל דור ובכל זמן מאיר הארה הזאת בפסח (וכן בתחלת התקרבות של כל א' להשי"ת הוא בחי' פסח שאז אסור החמץ היינו עצבות וכעס ולחשוב מחשבות רק לעבוד השי"ת בשמחה והודות והלל להשי"ת על הניסים והנפלאות) ואח"כ מסתלק האור הגדול הזה וצריכים לספור ספירה שזהו אתערותא דלתתא שלנו לידע שעדיין אנחנו בבחי' בהמה שזה בחי' עומר שעורים שהקריבו בבהמ"ק בחי' מאכל בהמה קודם קבלת התורה ואנו סופרין כל יום ואומרים היום כך וכך לעומר ועדיין רחוקים משבועות הקדוש לקבל התורה ואנו מתביישים מהשי"ת ע"ז וממתינים הרבה (כי זה העיקר להמתין הרבה הרבה כמעט כל ימיו (לספור ספירה) להשתוקק לבוא לעבוה"ש באמת ואז סוף כל סוף יבוא לזה) ומשתוקקים וכוספים מתי נגיע לשבועות הקדוש לקבלת התורה ואז זוכין בשבועות הקדוש והנורא לכל האורות הקדושים של פסח ויותר שאז זוכין גם לכתר (שזה לא זוכים רק ע"י אתערותא דלתתא) ע"י הניעורות של כל הלילה ולא לישן אפי' רגע וכל הוראות האדם תלוי בלילה הזה כמובא בכתבי האריז"ל. און דער עיקר איז דאס אויף זיין (ובהושענא רבא איז דער עיקר דאס זאגין) און דאס לערנין זאגין תיקון ליל שבועות און דאס פרייאין זיך אגאנצי נאכט (והעיקר להיות ער (ובהושנא רבא העיקר האמירה) והלימוד לומר תיקון ליל שבועות ולשמוח כל הלילה) כמובא בזוהר הקדוש וכידוע שהרה"צ המגיד מטירהוואצא והרה"צ ר' נחום ז"ל מטשרנאביל שהיו חבירים היו תמיד ביחד כל שבועות ומרקדין יחד כל הלילה. ובזקנתו של הרה"צ ר' נחום ז"ל ולא הי' יכול אז שלח בנו הרה"צ ר' מרדכי מטשרנאביל ז"ל להרה"צ המגיד מטירהוואצי ז"ל על שבועות והיו מרקדין יחד כל הלילה. ובאומין אני זוכר שבליל שבועות לא הי' פוסק הריקוד אף רגע שאלו היו אומרים התיקון ליל שבועות ואלו היו מרקדין, וכן היו מחליפין זה עם זה און דער עיקר דאס אויף זיין ניט שלאפין. און דיא מקוה פון שבועות פון שער החמישים דקדושה (והעיקר להיות ער לא לישון והמקוה של שבועות של שער החמישים דקדושה) (עי' בתורה נ"ו מלקוטי מוהר"ן באריכות) והתפלה של שבועות בכוונה והשתוקקות והתעוררות אנו זוכין לקדושת כתר ג"כ והכל בהתערותא דלתתא שלנו, השי"ת יזכינו לכל האורות והקדושות האלו בשלימות אכי"ר. 
ידידו דורש שלומו ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש נלבב לידידינו היקר והנעלה הרה"ח מאנ"ש היקרים והחשובים כש"ת כמהר"ר הירש וואסילסקי נ"י וכב"ב שיחיו. וכן ד"ש נלבב לחבירינו היקר מהר' אליעזר שלמה יזכה באמת להתקרבות רבינו ז"ל ולכל טוב בגשמיות ורוחניות אכי"ר 
והכל הכנה לר"ה שאז אומרין ג"כ במוסף אתה נגלית וכו' ובקול שופר וכו' שבאמת הי' צריך להיות כל התיקון בשבועות, אך נתקלקל ע"י העגל רח"ל. (וזאת ידוע שבעת שהי' אצל מוהרנ"ת ז"ל השבועות הגדול שהי' יותר מששים אנשים מאנ"ש אצלו על שבועות והי' התעוררות גדול אמר להם שצריכין לראות ולהשגיח שלא לעשות אח"כ העגל ח"ו) וע"כ מאז ועד שיבוא משיח מוכרחים להתקונים של חודש אלול (הארבעים יום שהי' מרע"ה בהר לקבל הלוחות השניות) והעיקר הר"ה של רבינו ז"ל (שגם בכל הקיבוצים שעל שם רבינו ז"ל בכל מקום שהם שנתקבצים על ר"ה ביחד בהתקשרות לרבינו ז"ל נעשה שם התיקונים של הר"ה של רבינו ז"ל בעצמו) וכמובא בכתבי האריז"ל שאדה"ר נברא בר"ה והי' צריך בעצמו לעשות כל התיקון ע"י שיתפלל על גשמים ולקיים לבלי לאכול מעץ הדעת והי' תיקון כל העולמות אבל כשחטא וכו' עכשיו מוכרח כל שנה לעשות התקונים מעט מעט מאלול ור"ה עד שמחת תורה שאז גמר התיקון של זה השנה ורבינו ז"ל אמר שאצלו נעשה כל התיקונים בליל א' דר"ה (וע"כ בליל ר"ה גייט ער דורך מיט אלע זיינע מענטשין דיא ערשטי נאכט (וע"כ בליל ר"ה הוא עובר עם כל אנשיו, בלילה הראשונה) ר"ה צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. אכי"ר. 
ידידם הנ"ל הדו"ש ומאחלכם כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Practical Teaching 4 — Guarding the Covenant And also guarding the covenant — that one guards oneself from all imaginings and contemplation. And when thoughts and imaginings from the past come to him — he should break his desire and not think about this matter at all — only divert his mind to other things. And this is the entire battle of the Jewish person against evil thoughts. And this is the teshuvah of the equivalent weight — which extracts all the holy sparks that he inserted through his blemishes. And this is the essential rectification and guarding of the covenant.

Segment 12
HE:
נה
ב"ה יום ב' פ' ראה כ"ה מנחם אב תשכ"ד פה מירון ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי יקירי הרה"ח משתוקק וכוסף לעבוה"ש באמת ולהתקרבות רבינו ז"ל באמת וכו' כש"ת כמה"ר ..... נ"י. וכב"ב שיחיו. 
אחר דרישת שלומכם הטוב באהבה רבה. משלומינו הודות להשי"ת. 
תודה רבה על מתנתכם וזכות המצוה הגדולה הזאת שהיא מהדברים שהפירות נאכלין בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב ובפרט מצוה שאין להם דורשין, וזכות הצדקה ממתיקין הדין של יום הדין הגדול כמובא בס' המדות אות צדקה ח"ב סעי' ו'. ומכ"ש הדין של ר"ה הבע"ל. שעיקר ההכנה בימים נוראים האלו הוא הצדקה ומעש"ט שהם מליצי יושר ליום הדין און דאס איז דיא בעסטי פערטקציא פאר השי"ת ובית דינו (וזה הפרוטקציא הכי טובה אצל השי"ת ובית דינו). וכמו שאומרין בכל הסליחות ומחזור וכו' וע"כ נוהגין כל ישראל (שמזליהם חזו) ליתן צדקה בימי אלול וימים נוראים וכו'. ובפרט צדקה כזאת הכנסת כלה לת"ח מאנ"ש באה"ק עניים ומדוכאים ושאין להם עוזר וסומך ותומך ומסייע, ה' ירחם. וזכות הצדקה תגן עליכם באלף המגן ותזכו לדבורים קדושים כמ"ש בפיך זו צדקה (ועי' תו' ב' אמור) ותזכו לכל משאלותיכם לטובה בגשמיות ורוחניות וכל הברכות שבתורה, ולהכתב ולהחתם בספרן של צדיקים אמיתיים ולשנה טובה ומתוקה וכט"ס. 
ידידו אוהבו הדו"ש ומאחלו כט"ס. המצפה לרחמי שמים בלב נשבר ונדכא, 
שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש מלב מלא אהבה וחיבה לכבוד מורו הרה"ג וו"ח מסור לעבוה"ש בלב ונפש מהר"ר צבי וואסילסקי נ"י וכב"ב שיחיו. ולחבירו היקר והחשוב הרה"ח הנעלה מהר' .... נ"י וכב"ב שיחיו.

EN:
Practical Teaching 5 — Uprooting the Sense of Futility And likewise — the essential [need] is to uproot the notion of "it is dry / it is in vain" — which the evil inclination inserts into the heart of a person: that his prayer and his service is for nothing and empty [בחנם וריקם — "for nothing and empty." Two distinct words of futility: בחנם (bechinnam) — for nothing / gratuitously / without cause or result; וריקם (v'reikam) — and empty / void / hollow, producing nothing inside. Together they describe the devastating double sense: not only that the effort produced no result (chinnam) but that it left nothing inside at all (reikam) — no trace, no residue of spiritual gain.] — for after all, he has been serving Hashem and praying for all this time — and still he has not been saved — and the evil inclination with its desires and bad character traits pursues him — and he is completely distant from Hashem. But in truth — nothing is ever in vain. Everything one does of any matter of holiness — and every single word one prays — accomplishes its effect. But it has not yet been completed. And therefore one must increase until: "when the pot is hot it overturns." [See the Torah teaching above.] That is: when the majority of prayers and service of Hashem and commandments accumulate — and the mercies of Hashem are stirred and warmed [ויכמרו רחמיו של השי"ת — "and the mercies of Hashem are stirred and warmed." The verb כמר (komar) means to grow warm, to be kindled, to become heated with emotion — used in Genesis 43:30 when Joseph's mercies "were stirred / warmed" at seeing his brother Benjamin. It describes not merely an intellectual decision to show mercy but an inner warmth — the mercies heating up within G-d until they overflow into action. The accumulated prayers heat G-d's mercies the way a fire heats a pot — until suddenly they boil over into rescue and transformation.] — then one will merit what one will merit. And until one merits in completeness what one needs to merit — one does not recognize at all that one's service has any effect. And nevertheless — there are certain radiant sparklings — which are in the aspect of the birth of the firstborn — that is: the first effect that one sees from what one has accomplished. And then one has strengthening to pray and serve Hashem more and more.

Segment 13
HE:
נו
ב"ה יום ח' חשון תשכ"ה פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ הבחור החשוב ויקר ונעלה המשתוקק לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לרבינו הק' שעי"ז עיקר התקרבות לעבוה"ש כש"ת כמה"ר... נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר לנכון קבלתי הדרישת שלום ע"י ידידינו הנעלה הרה"ח היקר מהר"ר צבי וואסילסקי נ"י והעזר על הכנסת כלה. ותודה רבה לכם וזכות המצוה תזכו לכל משאלותיכם לטובה אכי"ר. שמעתי שכבודו מכחיש א"ע ע"י מיעוט אכילה וסגוף בזה וזה מזיק לבריאותכם. ידידי היקר ידע ברור כי לא זה הדרך ח"ו כי רבינו ז"ל אמר בס' המדות תקון הגוף קודם לתיקון הנפש והבעש"ט ז"ל אמר אקליין לעכיל אין גוף איז אגרוסער לאך אין דער נשמה, (חור קטן בגוף זה חור גדול בנשמה) ובכתבי האריז"ל יש הרבה ומובא בלקוטי הלכות ובפרט בהל' תפלת המנחה (הלכה ז) שדווקא ע"י הגוף שהוא עב ומגושם עי"ז יכולין לזככו ושלא יהי' רבוי אור שעי"ז הי' שבירת כלים ועי"ז הי' חורבן כל העולמות, אבל דווקא ע"י הגוף שהוא עב ומגושם עי"ז אין רבוי אור ויכולים לזככו מעט מעט ועושין כלים לקבל האור בהדרגה ובמדה וזהו עיקר תיקון כל העולמות ומובא בכל ספרי קודש ובדברי רבינו ז"ל ובפרט בדברי מוהרנ"ת ז"ל איך לשמור בריאות הגוף שזה עולה על הכל ובש"ע ובגמרא "וחי בהם", שסכנת נפשות דוחה הכל מלבד ע"ז ג"ע ש"ד כידוע. ויש דיבור מר' אברהם ז"ל איך צריכין לשמור הגוף מסכנה כי כ"ז שהוא חי יכול לזכות לתשובה באמת ע"י דיבור אות א' באמת המובא בלקוטי מוהר"ן סי' קיב, שכל ימיו צריכין לבקש מהשי"ת שיזכה לדבר דיבור א' אמיתי לפני השי"ת ובזה יבקע כל המסכים המבדילים וכו' ע"ש. ואם לא זכה עדיין לדיבור כזה איך ימית א"ע ח"ו כשלא זכה לתיקונו הראוי. הכלל הוא שכל זמן שהגוף הוא בריא ושלם וחזק יכול לעשות כל העבודות ולסבול כל המניעות והעובר עליו ויכול לזכות למה שיזכה, ואם אין הגוף אז אין נשמה ג"כ. ע"כ צריך לבלי לשמוע לקול היצה"ר המתלבש א"ע במצות כי אדרבא המצוה היותר גדולה לשמור בריאות הגוף ועי"ז יכולין לעשות ולעשות וכמו שאמר רבינו ז"ל כשהאדם בריא צריך לעשות ולעשות ולעשות אז אמענטש איז גיזונד דארף ער טואין און טואין און טואין (בעבוה"ש) אז ער איז ניט גיזונד איז אוועק גלייגט שער און אייזען (היינו הכלי מלאכה בעבוה"ש) און ער האט איין מצוה מקיים זיין ונשמרתם לנפשותיכם (כשהאדם הוא בריא צריך לעשות ולעשות ולעשות (בעבוה"ש) ושהוא לא בריא צריך להניח (בצד) את המספריים והברזל (היינו הכלי מלאכה בעבוה"ש) ויש לו מצוה אחת לקיים ונשמרתם לנפשותיכם) (שזה קאי על בריאות הגוף כידוע ברש"י פ' נח ובגמרא) ע"כ אחי יקירי תראה לשמור בריאותך לאכול ולשתות ולעבוד השי"ת בשמחה ובאהבה שזהו העיקר היותר מהכל כמובא הרבה בכל ספרי קודש בזוה"ק ובכתבי האריז"ל ובספרי הבעש"ט ותלמידיו ובפרט בספרי רבינו ז"ל ומהרנ"ת ז"ל. 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס. 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Seasonal Teaching — The Spiritual Arc from Pesach through Shavuos And this too is in the aspect of Pesach — the first radiant sparkling — that shows him the closeness of Hashem drawing near from close by. [התקרבות השי"ת שמקרוב — "the closeness of Hashem drawing near from close by / from nearby." Mikarov — "from close by / from nearby." Not merely an abstract sense of closeness but the specific experience of closeness coming from close by — Hashem actively approaching, drawing near to the person. The first Pesach-sparkling is the moment when G-d's nearness becomes palpably felt.] And afterward — the days of the Omer — when one must work by oneself and labor and toil — even if one does not feel holiness — and so on. And afterward — one merits Shavuos — which is already the final outcome of what each person merits — through his own toil and effort in the service of Hashem. So may it be His will. Amen.

Segment 14
HE:
נז
ב"ה יום ח' חשון תשכ"ה פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה למע"כ אהובי ידידי יקירי הרה"ח יר"א עושה צדקה וחסד רב פעלים כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות. משלומינו הודות להשי"ת. מסתמא מרגיש כבודו עכשיו האורות שזכה באה"ק בחודש תשרי הקדוש ועכשיו מרחשוון מרחשין שפתי' כך שמעתי מהרה"ג מאנ"ש ר' מרדכי האב"ד מסוקולוב הפי' על חודש מרחשוון בחי' השוב של תשרי שהוא בחי' ביטול וחשוון השוב מהביטול מרחשין שפתי'. כבודו צריך לשמוח ולחיות א"ע במה שזכה, ולכסוף ולהשתוקק עוד ועוד לזכות ולעשות מעשים בתורה ותפלה ועבוה"ש וכו' בהתעוררות והתחזקות חדש בהרשימו שזכה באה"ק וכו'. 
ואם אתם מרגישים גדולת היקרות קדושת א"י ההשתוקקות לזה וההפרש בין קדושת א"י לחו"ל ורבינו ז"ל מביא בתורה קנ"ה "אריכת אפיים" שצריך לבקש מהשי"ת שישתוקקו לא"י ושכל הצדיקים יתגעגעו וישתוקקו לא"י. תזכרו מה שזכיתם להיות באה"ק ובמקומות הקדושים בימים הנוראים ולחיות א"ע בזה. 
ידידו מאחלו כט"ס. 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Joyous Personal News — A Grandson and the Printing Announcement With G-d's help — a male child was born to my son Aharon, may his light shine — may it be for a good sign and fortune. And today was supposed to be the brit milah — but it was postponed because of the baby's health. May it be the will [of Hashem] that we merit next week to perform the brit — and that his father raise him to Torah and to the wedding canopy and to good deeds. So may it be His will. Amen.

Segment 15
HE:
נח
ב"ה. יום ג' פר' ראה כ"ו מנ"א תשכ"ה ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי היקר והנעלה הרה"ח המשתוקק לעבוה"ש באמת כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר. משלומינו הודות להשי"ת. 
הנה ימי אלול ימי הרחמים והרצון מתקרבים שאז התשובה והתפלה רצוי' וזה חסד מהשי"ת שהם ימי רצון ורחמים והתשובה מאהבה ושמחה והם הכנה לימי הדין ימים הנוראים. ער"ה פדיון לעשות וגם תיקון הכללי בהתקשרות לרבינו ז"ל וודוי דברים מכל השנה, יום א' בשנה חשוב שנה, ור"ה שמח וטוב לב וחכם לחשוב שהשי"ת ייטיב עמנו, וצעקה מלב בבחי' שופר ובכי' מתוך שמחה בשמך יגילון וכו'. 
ידידו דו"ש באה"ר ומאחלו כוח"ט ושנה טובה ומתוקה וכט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ 
כל משפחתינו שיחיו דורשים שה"ט באה"ר ומאחלים כוח"ט ושנה טובה ומתוקה.

EN:
And in his days — he was worthy to have been the Messiah — had his disciples stood the test. As brought in the writings of the Arizal.

Segment 16
HE:
נט
ב"ה יום ג' ראה כ"ו מנ"א תשכ"ה ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי יקירי המשתוקק לעבוה"ש באמת כש"ת כמהר' .... נ"י וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר. משלומינו הודות להשי"ת. לנכון קבלתי דרישת שלומו ע"י מהר' ברגר נ"י. 
הנה ב"ה ימי אלול ימי רצון ורחמים מתקרבים שהם ימי תשובה מתוך אהבה ושמחה והכנה לימי הדין הימים נוראים ר"ה ויו"כ. ובהם סגולה לומר תנ"ך וספרי רבינו ז"ל לק"מ ולקוטי תפלות וספמ"ע וס' המדות ושיהר"ן וכ' (כפי היכולת) ומעט תהלים בכל יום וער"ה לומר תיקון הכללי בהתקשרות לרבינו ז"ל וודוי דברים מכל השנה ותפלות מר"ה, ופדיון. ור"ה להיות שמח וטוב לב אכלו משמנים וכו', ולהיות חכם לחשוב מחשבות טובות שהשי"ת ייטיב עמנו בכל הטובות ולצעוק מעומק הלב בפשיטות ותמימות בבחי' שופר ובכי' מתוך שמחה וגעגועין. ועשי"ת תשובה ויכולין לתקן בכל יום מכל ימי השנים וכו' ועיו"כ לאכול הרבה, ויו"כ וודוי דברים הרבה ג"כ מתוך שמחה וסוכות שמחה וש"ת שמחה ושמחה. 
ידידו דו"ש באה"ר ומאחלו כוח"ט ושנה טובה ומתוקה וכט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And afterward there came the Ba'al Shem Tov זצ"ל — and rectified all the souls that the Arizal had not rectified — and helped and saved Israel from all the decrees and afflictions of body and soul — and illuminated the world with his Torah and his disciples and his disciples' disciples — and so on: the Tzaddikim, the holy supreme ones, [קדושי עליון — kedoshei elyon — "the holy ones of the Most High / the supremely holy ones." A biblical phrase (Daniel 7:18,27) — those who dwell in the highest holiness, whose sanctity reaches to the heights of heaven. Applied here to the great Chassidic masters in the Ba'al Shem Tov's chain.] may their merit protect us.



# Volume One • Letter 13
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/13/

Volume One • Letter 13
מכתב 13
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/13

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' בהעלותך ט' סיון פעה"ק ירושלים ת"ו תשט"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear friend of strength, [ידידי עוז — "my dear friend of strength / my mighty friend." עוז means strength, power, fortitude. An unusual and elevated salutation — the friend is not merely beloved but a strong, vigorous companion in the spiritual battle.] the exalted and honored one, who yearns for the service of Hashem in truth and in wholeness — our master Rabbi Avraham Yakovitch and our master Rabbi Moshe Auerbach, may their lights shine.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי עוז הנעלה והנכבד משתוקק לעבודת השי"ת באמת ובתמים הר' אברהם יאקבוויץ והר' משה אווערבך נ"י, אשר זאת ההשתוקקות הוא העיקר כמו שאמר רבינו ז"ל (בשיחות הר"ן) "דער עיקר איז נאר גלוסטין אין ביינקין נאר דערווייל כלומרשט מלערינט כלומרשט מעדאווינט" און אפי' אין עבודת ה' אליין איז דער עיקר דאס איז התקרבות והתקשרות צום צדיק האמת, היינו דיא נקודה פנימית פון די צדיקים, דער נר המערבי, וואס ער איז איין עדות אז דיא שכינה רוהט בא יודען, וואס ער האט תמיד גיברענט, וואס פין איהם פלעגט דער כהן וואס ער פלעגט אן צינדען מנורה אן הייבין און בא איהם פלעגט ער אוס לאזן, וויא עס ווערט געבריינגט אין דער גמרא, היינו אז דאס גאנצע טיאכצץ אין מחשבה ודיבור ומעשה דארף זיך אן הייבין און אוס לאזין באם נר המערבי דאס איז דיא פני המנורה דאס איז דער צדיק האמת בחי' משה, דאס האט השי"ת אן געזאגט אז אהרן הכהן דאס הייסט דער צדיק וואס ער צינדט אן דיא מנורה דאס לעכטיקייט פין דער תורה אין יודישע הערצער, זאל ער זעהן, אז אלע לעכט דאס הייסט אלע כיתות ת"ח וואס לערנען דיא תורה (וואס זייא זענין מ"ט כתות מ"ט אורות ז' פעם ז' כמובא בהפטרת זכרי' ראיתי מנורת זהב) זאלן אלע לייכטן מול פני המנורה דער נר מערבי דאס זיבעטע לעכט דער צדיק האמת משה וואס ער הייסט שבת דכולא יומא, וואס אלע לאכטען נאר פון איהם, וויא עס ווערט געבריינגט אין זהר הק' פ' נשא סוף אדרא רבא, וואס דיא תלמידים האבען גזאגט אויף התנא האלקי רשב"י זיע"א, אז ער איז דאס זיבעטע ליכט וואס אלע ליכט לאכטען פין איהם און ער איז שבת לה' קודש ועוד בכמה מקומות בזוהר הק', און אזוי ווערט גיברענגט אין לקוטי הלכות דיא פשט בהעלותך, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, ועוד בכמה מפרשים קדושים אז ער זאל דער לאכטין (דיא אלע יודישע הערצער) אלע מנורות ואורות אלעס זאל זיין זייא זאלין מקבל זיין דיא קדושה עליונה פון דעם מקור פון אלע קדושות דער נקודת האמת פין דיא צדיקים דאס איז דער צדיק בחי' משה וואס אלע דארפין מקבל זיין פון איהם, און אפי' אהרן הכהן אליין מיט דיא גאנצע קדושת הכהונה האט ער מקבל גווען נאר פון משה וואס ער איז דער כהן הכהנים, וויא עס ווערט גיבריינגט אין הייליגע ספרים און אין אור החיים הקדוש, און אין זוהר הקדוש בריינגט ער אז אהרן הכהן האט נישט געטארט אריין גיין אין קדשי הקדשים נאר יום כיפור, בזאת יבא אהרן, ווערט געבריינגט כמה ניסים עס איז געווען וואס ער איז ארויס בשלום, אין זכות המילה, און זכות השבטים והתורה, (עיין במדרש) און משה רבינו ע"ה בכל עת ורגע האט ער גיקענט אריין גיין אין קדשי הקדשים (מ'בין ש'ני ה'כרובים ר"ת משה) ווארין גדולת הצדיק בחי' משה אין ערוך אליו כלל, און אקעגין כלל ישראל און אלע אנדערע צדיקים, הייסט ער בחי' אין סוף, וואס נאר דורך איהם אליין וועלן אלע, דער גאנצע כלל ישראל נכלל ווערין אין השי"ת אין סוף ממש, נאר עס וועט זיין מדרגות יעדרער וועדליג זיין ביינקיכץ וואס דאס איז דער עיקר, און וועדליג זיין ליידן אין טירחה פאר השי"ת און פאר דעם צדיק האמת אזו וועט ער זוכה זיין, נאר, אפי' וואס דער ערגסטער איד וועט זוכה זיין, קען מען שוין אויך זיין תמיד פריילאך מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו אשרינו, (גיב אכטינג אין דעם מאמר ליקוטי מוהר"ן סי' כ"א "עתיקא טמיר וסתים" ביים סוף עס הייבט זיך אן "חיים נצחיים") און אין ליקוטי הלכות חלק א' הל' ק"ש הל' ד' סעי' י"ג דאס גרויסקייט פון דעם צדיק און ווער עס איז זיך מתקרב צוא איהם, ואיש' חכם' יכפרנה' המובא שם ס"ת מ'ש'ה' כמובא בביאור הליקוטים, ועיין בליקוטי הלכות הנ"ל הלכות ק"ש הל"ה ובפרט מסעי' י"ד עד סוף ההלכה ענין בהעלותך את הנרות, ועין בליקוטי הלכות הנ"ל הל' ברכות השחר הל' ה' מסעי' מ"ד עד סעי' מ"ט ענין שהוא הרצון והביינקיכץ, ואל מול פני המנורה, הנ"ל, ("העיקר הוא רק להשתוקק ולכסוף ובינתיים כאילו לומדים כאילו מתפללים" ואפילו כבר בעבודת ה' אז העיקר ההתקרבות וההתקשרות לצדיק האמת היינו הנקודה הפנימית של הצדיקים הנר המערבי שהוא עדות על השראת השכינה בישראל שהוא דלק תמיד, שהכהן המדליק את המנורה ממנו הי' מתחיל ובו הי' מסיים כמובא בגמרא היינו שכל הפעולות במחשבה דיבור ומעשה צריכים להתחיל ולהסתיים אצל נר המערבי שהוא פני המנורה זה הצדיק האמת בחינת משה, זה מה שה' צוה שאהרן הכהן — כלומר הצדיק, שמדליק את המנורה — את אור התורה בלבות ישראל, שיראה שכל הנרות — הכוונה כל כיתות התלמידי חכמים שלומדים תורה (שהם מ"ט כיתות מ"ט אורות שבע כפול שבע כמובא בהפטרת זכרי' ראיתי מנורת זהב) שכולם יאירו מול פני המנורה הנר המערבי הנר השביעי הצדיק האמת משה הנקרא שבת דכולי יומא שכולם מאירים רק דרכו כמובא בזהר הקדוש פרשת נשא סוף אדרא רבא מה שהתלמידים אמרו על התנא האלקי רשב"י זיע"א שהוא הנר השביעי שכולם מאירים דרכו והוא שבת לה' קודש ועוד בכמה מקומות בזהר הקודש וכך מובא בלקוטי הלכות הפירוש בהעלותך אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ועוד בכמה מפרשים קדושים שהוא יאיר (כל לבות ישראל) כל המנורות והאורות, הכל שיקבלו את הקדושה העליונה ממקור כל הקדושות מנקודת האמת של הצדיקים שהוא הצדיק בחינת משה שכולם צריכים לקבל ממנו ואפילו אהרן הכהן בעצמו עם כל קדושת הכהונה קיבל כל זה רק ממשה שהוא כהן הכהנים כמובא בספרים הקדושים ובספר אור החיים הקדוש. ומובא בזהר הקדוש שאהרן הכהן הי' אסור לו ליכנס בקודש הקודשים חוץ מיום כיפור בזאת יבא אהרן ומובא כמה ניסים היו בזה שהוא יצא בשלום בזכות המילה ובזכות השבטים והתורה (עיין במדרש) ומשה רבינו ע"ה בכל עת ורגע יכל ליכנס לקדש הקדשים (מ'בין ש'ני ה'כרובים ר"ת משה) כי גדולת הצדיק בחינת משה אין ערוך אליו כלל ולעומת כלל ישראל וכל שאר הצדיקים הוא נקרא בחינת אין סוף שרק דרכו לבד יוכללו כולם — כל עם ישראל בשי"ת אין סוף ממש, רק יהיו דרגות, כל אחד לפי כסופיו שזה העיקר וכפי הסבל והטרחה שסבל עבור השי"ת ועבור הצדיק האמת כך תהי' זכייתו, רק על מה שיזכה אפילו היהודי הגרוע ביותר כבר אפשר להיות בשמחה תמיד מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו אשרינו (עיין במאמר בלקו"מ סימן כא' "עתיקא טמיר וסתים" בסופו בד"ה חיים נצחיים) ובלקוטי הלכות חלק א' הל' ק"ש הל' ד' סעיף י"ג גודל מעלת הצדיק ומי שמתקרב אליו, ואיש' חכם' יכפרנה' המובא שם ס"ת משה כמובא בביאור הלקוטים ועיין בלק"ה הנ"ל הל' ק"ש הל' ה' מסעיף מד' עד סעיף מט' ענין שהוא הרצון והכסופין ואל מול פני המנורה הנ"ל.)

EN:
Yiddish Passage — The Essential Longing, and the Western Lamp [The entire letter is written first in Yiddish, then the author provides his own Hebrew translation enclosed in parentheses. Both are translated in full here, section by section.] For this longing is the essential thing — as our master the Rebbe זצ"ל said [in Sichot HaRan]: "The essential thing is only to long and yearn — and in the meantime: as if one is studying, as if one is praying." [דער עיקר איז נאר גלוסטין אין ביינקין נאר דערווייל כלומרשט מלערינט כלומרשט מעדאווינט — "The essential thing is only to long and to yearn — and meanwhile: as if one is studying, as if one is praying." A famous and cherished teaching of Rabbi Nachman from Sichot HaRan (Conversations of the Rebbe) — not from Likutay Moharan but from his personal conversations. The Rebbe is saying: even when a person cannot truly study or truly pray in the fullest sense — when the connection feels absent — the essential inner work is the longing and yearning itself. And in the meantime, one continues going through the motions — "as if" studying, "as if" praying — because the longing is real and the action keeps the vessel open. דערווייל = "in the meantime / meanwhile"; כלומרשט = "as it were / as if / nominally"; גלוסטין (glustin) = longing, desiring — the burning inner desire; ביינקין (baynkin) = yearning, aching longing — the deep wistful craving; מלערינט (mle'arnt) = studying / learning — the present- participial form of lernen (to learn/study Torah); מעדאווינט (me'davvent) = davening / praying — from davennen, the Yiddish word for praying, itself of uncertain origin but deeply embedded in Ashkenazic Jewish life as the primary word for prayer. These two Yiddish verbs — learning and davening — are the two supreme forms of Jewish divine service, both of which continue "as if" even when inner connection is absent.] And even in the service of Hashem itself — the essential thing is the drawing close and the binding to the true Tzaddik — that is: the inner point of the Tzaddikim — the western lamp [נר המערבי — the western lamp. In the Menorah that stood in the Temple, there were seven lamps. The westernmost lamp — the one facing the Holy of Holies — was called the ner hama'aravi. Miraculously, this lamp burned continuously while the others were extinguished and relit each day. It was considered a testimony (edus) that the divine presence dwells among Israel. In the Rebbe's teaching (Likutay Moharan §21), this western lamp represents the true Tzaddik — the Moses- soul of the generation — who burns constantly and from whom all other flames draw their light.] — which is a testimony that the divine presence rests among the Jewish people — which burned always — from which the priest who kindled the Menorah would begin, and at which he would conclude — as brought in the Talmud. That is: all actions in thought and speech and deed must begin and end at the western lamp — that is, the face of the Menorah — that is, the true Tzaddik, in the aspect of Moses.

Segment 3
HE:
ומשה שנתקשה בעשיית המנורה כי לא האמין בכוחו מחמת ענותנותו רק בצלאל האמין בכוחו של משה שהוא הנר המערבי שיכול להאיר תמיד לבית ישראל ברצון חזק להשי"ת (וכמו שרבינו ז"ל מביא במקום אחר שמשה עומד בין שמד לרצון שמעלה אפילו אותם שהם בתכלית תכלית הירידה בחי' שמד וע"ז לבחי' רצון שהוא השתוקקות וכיסופין להשי"ת שעולה על הכל והיא המדריגה העליונה שבכל המדרגות ששם אינו נוגע שום פגם כלל (ורק הפגמים גורמים שמפסידים הרצון וע"כ נקרא עבירה לשון עובר שעובר הרצון, אבל אם יש לו רצון בוודאי יש לו תקוה לנצח) וע"כ שמד הוא המספר 344 ורצון המספר 346 ומשה המספר 345 הבינוני בין שמד לרצון ומעלה תמיד משמד לרצון, און גיב אכטינג גוט אין דער טייערע הייליגע תורה אין ליקוטי מהור"ן סי' כ"א בהעלותך עתיקא טמיר הנ"ל, וויא אזו מען זאל זוכה זיין צוא שיינען און לייכטען דאס ליכטיקייט שפע אלקי אין פנים אריין דאס הייסט א התלהבות און ברען צו השי"ת מיט הייליגע דיבורים פון תפלה והתבודדות ותורה דעת אלקות דאס הייסט רוח הקודש דאס הייסט פני המנורה און סוכה חכמת אדם תאיר פניו דאס פנים זאל לייכטען אין עבודת ה' איז מען דאס זוכה דורך שרייען צו השי"ת מיט תורה און תפלה אז דער מוח זאל חאטשע פאר שטיין ער זאל ניט זיין אזוי פארשטאפט מיט טומאה און נארישקייט ח"ו און דורך אויס הייליגן דיא שבעת הנרות, דיא אויגין ניט קוקען וויא מען טאר ניט, און דיא אוהערין, און די נאז פון כעס און ריח ניאוף, און דאס מויל פון שלעכטע דיבורים און בפרט פון שקר, און פארקערט, מיט דיא אויגין ותמונת ה' יביט קיקען הייליגע זאכן און דער הייליגע תורה וכו' וכו', און דיא אועהרין האבין אמונת חכמים, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב, און דיא נאז אריכת אפים און ענוה, און דאס מויל דיבורי אמת פאר השי"ת, זייא זענען די מנורה פון בית המקדש וואס דאס איז דער מוח דענצמאלט וועט איהם לייכטען און שייינען דורך איבער גיבין זיך דיא אלע חושים אריין אין דיא תורות פון דעם הייליגן רעבין בעיון אז ער וועט זוכה זיין צו שפע אלקי שכל ודעת אלקות אין איין פערטל שעה וואס איין אנדערער וועט אין אלע זיבעציג יאהר ער זאהל הארווען וועט ער ניט זוכה זיין דער ציא, און ווייטער אז מען איז פוגם בכבוד הצדיק ח"ו הייסט מען מצורע מת עס איז פאר שלאסין אלע אורות, פוגם אין אלע ז' נרות ה' ישמרנו, ועיין על פ' שלח לך ועתה יגדל נא כח ה' בהתורה ליקוטי מוהר"ן סימן י"ט תפלה לחבקוק שכל החיות הן מאכילה ומשאר התענוגים הם מהאותיות עיין שם, ובזוהר הק' פ' שלח מענין רשב"י זיע"א שנכנס לג"ע בחייו והמתיקות של שבת מן דף קס"א בסוף עד דף קע"ד. (ועיין היטב בתורה הקדושה והיקרה בלקו"מ סי' כא' בהעלותך עתיקא טמיר הנ"ל האיך לזכות להזריח ולהאיר את אור שפע אלקי לתוך הפנים זאת אומרת התלהבות ובעירה לשי"ת עם דבורים קדושים של תפילה והתבודדות ותורה דעת אלקות זה נקרא רוח הקודש זה נקרא פני המנורה וסוכה חכמת אדם תאיר פניו שהפנים יאירו בעבודת ה' וזה זוכים ע"י צעקה לשי"ת בתורה ותפלה שהמוח לפחות יבין לא להיות כל כך אטום בטומאה ושטויות ח"ו ולקדש לגמרי את שבעת הנרות העניים לא להסתכל במה שאסור להסתכל והאזניים והאף לישמר מכעס ומריח ניאוף והפה לשמור מדבורים רעים ובפרט משקר ולהיפך עם העיניים ותמונת ה' יביט להסתכל בדברים קדושים בתורה הקדושה וכו' וכו' והאזניים שיהי' לו אמונת חכמים פן יראה בעניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב, והאף אריכות אפיים וענוה, והפה לדבר דיבורי אמת לשי"ת הם המנורה של בית המקדש שזה המוח ואז יאיר ויזרח לו ע"י התמסרות כל החושים לתוך התורות של רבינו הקדוש בעיון שיזכה לשפע אלקי שכל ודעת אלקות ברבע שעה אחת מה שאחר בכל שבעים שנותיו שיתייגע לא יזכה לזה, ואם ח"ו עוד פוגמים בכבוד הצדיק נקראים מצורע מת, כל האורות ננעלים והוא פוגם בכל השבע נרות ה' ישמרנו ועיין על פרשת שלח לך ועתה יגדל נא כח ה' בהתורה לקו"מ סימן י"ט תפלה לחבקוק שכל החיות הן מאכילה ומשאר התענוגים הם מהאותיות עיין שם ובזהר הק' פרשת שלח מענין רשב"י זיע"א שנכנס לג"ע בחייו והמתיקות של שבת מדף קס"א בסוף עד דף קע"ד.)

EN:
This is what Hashem commanded: that Aharon the Priest — that is: the Tzaddik who kindles the Menorah — the illumination of the Torah in Jewish hearts — should see that all the lamps — meaning all the groups of Torah scholars who study the Torah [כיתות ת"ח וואס לערנען דיא תורה — "groups of Torah scholars who study the Torah." The Rebbe identifies the seven lamps of the Menorah with the 49 categories of Torah scholars — 7×7 — as alluded to in the Haftarah of Parshas Beha'alosecha (Zechariah 4:2): "I saw a Menorah of gold." 49 = 7×7 = the full range of Torah study and Torah luminosity in Israel.] — [which are 49 groups, 49 lights, seven times seven, as brought in the Haftarah of Zechariah: "I saw a golden Menorah"] — should all illuminate toward the face of the Menorah — the western lamp — the seventh lamp — the true Tzaddik, Moses — who is called "the Shabbos of the entire day" [שבת דכולא יומא — Aramaic: "the Shabbos of the entire day / Shabbos of all time." A Zoharic title for Moses, drawn from the connection between Shabbos (which sanctifies all the days of the week) and Moses (who draws holiness into all aspects of the world). Just as Shabbos gives meaning and sanctity to the entire week, Moses gives meaning and sanctity to all of Torah and all spiritual work. Applied by extension to the true Tzaddik of each generation who carries Moses' soul.] — from whom all the other lamps illuminate. As brought in the holy Zohar, Parshas Naso, at the end of Idra Rabba — what the disciples said about the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — that he is the seventh lamp from which all the lamps illuminate — and he is "Shabbos for Hashem, holy" — and in many other places in the holy Zohar. [The Idra Rabba — the "Great Assembly" — is one of the most sublime sections of the Zohar, in which R' Shimon bar Yochai and his disciples convened in a mystical gathering and revealed the deepest secrets of the Torah. At the conclusion of this gathering, R' Shimon is described as the seventh and central light from which all others draw illumination — and the phrase "Shabbos for Hashem, holy" (Exodus 16:23) is applied to him, signifying his supreme sanctity.] And so it is brought in Likutay Halachos — the commentary on [Parshas] Beha'alosecha: "Toward the face of the Menorah shall the seven lamps illuminate" [Numbers 8:2] — and also in many holy commentators — that he [the Tzaddik] should illuminate [all Jewish hearts] — all the Menorot and all the lights — everything should be that they should receive the supreme holiness from the source of all holinesses — the inner point of truth of the Tzaddikim — that is: the Tzaddik in the aspect of Moses — from whom all must receive.

Segment 4
HE:
ידידו שמואל הורוויץ

EN:
And even Aharon the Priest himself — with all the holiness of the priesthood — received all of it only from Moses — who is the priest of priests. [כהן הכהנים — "the priest of priests / the priest above all priests." Just as Moses is the king above all kings and the prophet above all prophets, so he is also, in a mystical sense, the kohen above all kohanim — the source of priestly holiness itself. All of Aaron's priestly power derived from and depended on Moses.] As brought in the holy books and in the book Ohr HaChaim HaKadosh. [Ohr HaChaim HaKadosh — אור החיים הקדוש — "the Holy Light of Life." The famous Torah commentary by Rabbi Chaim ibn Attar (1696–1743), one of the most revered Torah commentaries in Moroccan, Sephardic, and Chassidic traditions. The Ba'al Shem Tov held this work in the highest esteem.] And in the holy Zohar it brings that Aharon the Priest was forbidden to enter the Holy of Holies except on Yom Kippur: "With this shall Aharon enter" [Leviticus 16:3] — and it brings how many miracles occurred that he emerged in peace — through the merit of the circumcision, and the merit of the tribes, and the merit of the Torah. [Three merits protected Aaron when he entered the Holy of Holies on Yom Kippur: (1) bris milah — the covenant of circumcision; (2) the merit of the twelve tribes; (3) the merit of the Torah. Even with these extraordinary merits, miraculous protection was needed for him to emerge safely.] [See the Midrash.] And Moses our Teacher, may he rest in peace — at every moment he could enter the Holy of Holies — [M'bein S'nei H'keruvim — the initial letters spell Moses [מ'בין ש'ני ה'כרובים — ר"ת משה — "from between the two Keruvim" (Exodus 25:22) — the initial letters (rashei teivot) spell מ-ש-ה = Moses. The verse says that G-d would speak to Moses specifically from between the two Keruvim above the Ark in the Holy of Holies. The notarikon (acronym reading) reveals that Moses' name is encoded in the very description of this most sacred space — because only Moses had unlimited access to the Holy of Holies at any time.] ]. For the greatness of the Tzaddik in the aspect of Moses is beyond all comparison — and in relation to all Israel and all the other Tzaddikim — he is called in the aspect of Ein Sof [the Infinite]. [בחי' אין סוף — "in the aspect of the Infinite / Endless." Ein Sof — "there is no end" — is the Kabbalistic term for G-d in His aspect of absolute infinity, before any manifestation or limitation. To say the Moses-soul Tzaddik is "in the aspect of Ein Sof" relative to the Jewish people and all other Tzaddikim is to say he is of a categorically different order — as infinite light is to a finite lamp.] Through him alone will all — all the Jewish people — be included in Hashem, the Infinite, literally. Only there will be levels — each person according to his yearnings — for that is the essential thing. [וועדליג זיין ביינקיכץ וואס דאס איז דער עיקר — "according to his yearnings / longings — for that is the essential thing." Veydlig zayn baynkikhs — Yiddish: "according to his longings" (veydlig = according to / in proportion to; baynkikhs = yearnings/longings). The level each person attains in the World to Come and the degree of their inclusion in the divine Infinite will be in direct proportion to the intensity of their yearning — benkung — for Hashem and the Tzaddik in this world.] And according to the suffering and the toil he bore for Hashem and for the true Tzaddik — so will his merit be.

Segment 5
HE:
ס
ב"ה יום ד' פ' ויחי י"ג טבת תשכ"ו פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה למע"כ אהובי ידידי יקירי מאנ"ש היקרים המשתוקקים לעבוה"ש ויראת שמים באמת ולהתקרבות באמת לרבינו הק' ננמ"ח כש"ת כמהר"ר ....... נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
בפרשה זאת ויחי, וישם אפרים לפני מנשה מובא בדברי מורנ"ת ז"ל בלק"ה, שאפרים הוא בחי' מלא כה"כ בחי' התלמיד יהושע שבא מאפרים כדברי רש"י ז"ל, היינו בחי' מכה"כ להחיות א"ע ואחרים בהנקודות טובות ושהקב"ה מכה"כ הוא חשוב יותר ונצרך מבחי' מנשה הבחי' של דרי מעלה אי' מקום כבודו, הן אמת שצריך גם זה בחי' אי' מקום כבודו לחפש כל יום, ובחי' נשני כל עמלי בעבוה"ש, ובית אבותי, יחוסי, כמובא בדברי רבינו ז"ל ג"כ צריך כל יום, אבל העיקר יותר להחיות א"ע בבחי' אפרים כי הפרני בארץ עניי להחיות א"ע בכל הנקודות טובות וכו'. 
וגם בפ' הזאת, המלאך וכו' יברך את הנערים ויקרא בהם שמי וכו' עי' תורה ל"ז בלק"מ, שע"י צדקה לא"י נכלל בקדושת אויר א"י שאין בו חטא כמו הבל תינוקות של בית רבן שמגינים בהבל פיהם שאין בו חטא להגן על העולם ועל ידו (של זה שנותן צדקה לא"י) נתגלין האבות להגן בעולם. ע"ש היטב. 
ידידם הדו"ש ומאחלם כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Only — for what even the worst Jew will merit — one can already always be joyful: "How good is our portion and how pleasant is our lot and how beautiful is our heritage — fortunate are we." [מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו אשרינו — "How good is our portion and how pleasant is our lot and how beautiful is our heritage — fortunate are we." The morning prayer declaration recited after donning the tallit and before the morning service. Four ascending words of praise for being Jewish: חלקינו (our portion/share), גורלינו (our lot/destiny — what has fallen to us), ירושתינו (our heritage/ inheritance — what has been bequeathed to us), and the exclamation אשרינו (fortunate are we). Even the least spiritually accomplished Jew will merit something in the World to Come — and for this alone, one can always be joyful.] [Pay close attention to the statement in Likutay Moharan §21, "Atika Stima'ah" [עתיקא טמיר וסתים — Aramaic: "the Ancient One who is hidden and concealed." A Zoharic title for the highest and most concealed level of divinity — Keter (Crown), the most utterly hidden and transcendent aspect of G-d. Likutay Moharan §21 is organized around this Zoharic concept and discusses how the Tzaddik relates to and draws from this concealed level.] — at its end, beginning with the words "eternal life."] And in Likutay Halachos, Part 1, Laws of the Shema, Law 4, paragraph 13 — the greatness of the Tzaddik and of whoever draws close to him — and the acronym of final letters: "And a wise man" / "will appease her" / "this is found" — the final letters spell Moses — as brought in the commentary Beur HaLikutim. [ואיש' חכם' יכפרנה' — ס"ת מ'ש'ה' — "the sofei teivot (final letters) spell Moses." ס"ת = סופי תיבות = the final letters of each word — as opposed to ר"ת = ראשי תיבות = initial letters. The final letter of ואיש = שׁ (shin); the final letter of חכם = מ (mem); the final letter of יכפרנה = ה (heh). Read in Hebrew right-to-left: ה-מ-ש = Moshe = Moses. A Kabbalistic notarikon (acrostic) technique: the final letters of the three words of this verse are arranged to encode the name of Moses — connecting the "wise man who appeases" with the soul of Moses the Tzaddik hidden within this verse. The Beur HaLikutim (Commentary on Likutay Moharan) is cited as the source for this specific reading.] And see in Likutay Halachos mentioned above — Laws of Shema, Law 5, from paragraph 44 to paragraph 49 — the matter of the longing and yearning, and "toward the face of the Menorah."

Segment 6
HE:
סא
ב"ה ג' צו ח' ניסן תשכ"ו מירון ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה מאנ"ש היקרים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות רבינו ז"ל באמת כש"ת כמהר"ר ... נ"י וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר מכתבו לנכון קבלתי ומבשורתו שיום ג' פ' בא החתונה שלו מזל טוב ויה"ר שיעלה יפה ותזכו לבני חיי ומזוני וכט"ס אכי"ר. וכן קבלתי צדקתו ורב תודות לך וזכות המצוה תזכו לכל משאלותיכם לטובה אכי"ר. אחרתי תשובתי עד הנה כי כתבת לי שאחר החתונה תכתוב לי באריכות ועדיין לא קבלתי מכתבך הזה וגם מרוב חולשתי בזמן האחרון. ואני הזכרתי אתכם לטובה על המקומות הק' יה"ר שתתקבל תפלתינו באהבה וברצון אכי"ר. 
והנה כעת צריכים להכין א"ע לפסח הקדוש בימי ניסן הקדושים שהם ימי תשובה כמו תשרי כמובא בתורה מ"ט בליקוטי מוהר"ן ומחמת אהבה וחסד ושירות וזמירות ותשבחות להשי"ת. ופסח פה סח וכל המרבה לספר ביציאת מצרים (הן בכלל והן ביציאת מצרים של כל א' בפרטיות שזכה להתקרב לצדיק האמת ולזכור כל הטובות והחסדים שעשה השי"ת עם כל א' וא') הרי זה משובח בחסדים גורם שהשי"ת יעשה עוד חסדים וחסדים מרב חסד בחי' עתיק. מרדכי בגי' רב חסד. והגדה בקול רם תיקון הברית חמרא וריחני פקחין היינו התרוממות המוח שזוכין בעת הסדר של ליל פסח ואח"כ סופרין ספירה בחי' המתן הבא לטהר מסייעין לו אומרים לו המתן היינו להשתוקק ולכסוף להשי"ת גם כשנופלין מההתעוררות דלעילא שהי' בפסח ביום א' לחזק א"ע ולידע שעדיין צריך להמתין הרבה הרבה עד שנזכה להיות אדם ע"י קבלת התורה בשבועות ולבלי ליפול בדעתו מכל העובר עליו רק לצפות ולהמתין ולהשתוקק ולכסוף ולספור בפה מלא היום כו"כ לעומר ושמתקרבין יותר לקבלת התורה ולא לאבוד ח"ו הספירה איך שהוא אעפ"י שנדמה לו שאין נעשה יותר טוב ואדרבה וכו' הוא לא יניח מקומו ח"ו ההשתוקקות שלו והספירה לצפות כל יום להתקרבות להשי"ת ואז סוף כל סוף זוכין להגיע בשבועות ע"י אתערותא דלתתא של הספירה לכל המוחין שבליל פסח (והם שלו ממש לא רק אתערותא דלעילא) וגם לכתר (בחי' המתן כמובא בתורה "קרא את יהושע") שלא זכו לזה בליל פסח. השי"ת יזכינו לכל הקדושות כולם אכי"ר. 
ידידו דושו"ט ומאחלו חג הפסח כשר ושמח וכט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And Moses was troubled by the making of the Menorah — for he did not believe in his own power, because of his humility. [שנתקשה בעשיית המנורה — "Moses was troubled / found difficulty with the making of the Menorah." A Talmudic teaching (Menachos 29a): Moses could not understand how to make the Menorah — it was the most complex of all the Tabernacle vessels. G-d showed him a Menorah of fire in a vision, and finally told him to throw a talent of gold into the fire and it would emerge as a Menorah. The Rebbe interprets this mystically: the difficulty was not technical but spiritual — Moses' profound humility made him unable to believe in his own power as the western lamp, the source of all illumination.] Only Betzalel believed in Moses' power — that he is the western lamp who can always illuminate the house of Israel with a powerful will toward Hashem. [And as our master the Rebbe זצ"ל brings in another place — that Moses stands between destruction and will [שמד לרצון — "between destruction (shemad) and will (ratzon)." Shemad (שמד) — literally "destruction / apostasy / extermination" — the numerical value of שמד = 344. Ratzon (רצון) — "will / desire / longing for G-d" — the numerical value of רצון = 346. Moses (משה) = 345 — exactly between them. Moses literally stands at the numerical midpoint between the lowest state (shemad — destruction, loss of all connection) and the highest state (ratzon — pure yearning and will toward G-d), and raises souls from one to the other.] — and lifts up even those who are at the very ultimate depths, in the aspect of destruction — and raises them to the aspect of will — which is the longing and yearning for Hashem — which surpasses everything — and is the highest level of all levels, where no blemish touches at all. [ששם אינו נוגע שום פגם כלל — "where no blemish touches at all." The level of pure ratzon — pure yearning and will toward G-d — is so elevated that sin and blemish cannot reach it. The ratzon exists above the realm where transgression operates. This is why the Rebbe's teaching emphasizes longing above all else: it is the one spiritual state that cannot be blemished.] [And therefore shemad has the numerical value 344 — and ratzon has the value 346 — and Moses has the value 345 — the middle number between destruction and will — and always raises from destruction to will.]

Segment 7
HE:
סב
ב"ה ח' ניסן תשכ"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידיד אחי ורעי מאנ"ש המובהקים המשתוקקים להתקרבות רבינו ז"ל באמת כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו, אחדשה"ט באה"ר. 
נא לעשות כל היכולת בזה. וזכות הצדקה נזכה להנצל ממשהו חמץ כמובא בליקוטי מוהר"ן תורה כ"ט צ'דקה ת'ציל מ'מות ר"ת מצת. וע"כ נהגו בנ"י הקדושים ליזהר מאד ליתן צדקה קמחא דפסחא כי בני נביאים הם וע"י צדקה ממתיקין הדין של יום הדין הגדול כמובא בס' המדות ובהפטרת וערבה בשבת הגדול (בינה עולם הבא) הביאו המעשר וכו' היינו צדקה וזרחה לכם וכו' שמש צדקה ושבתם וראיתם וכו' היינו היום הדין הגדול וכו' ברכה עד בלי די. 
ידידו דושו"ט ומאחלכם חג הפסח כשר ושמח וכט"ס. 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And pay close careful attention to the precious holy Torah in Likutay Moharan §21, Beha'alosecha — "Atika Stima'ah" — as above — how one should merit to shine and illuminate the divine overflow of light into the face — that is: an ardent blazing toward Hashem with holy words of prayer and hisbodidus and Torah — the knowledge of G-dliness — this is called the holy spirit — this is called the face of the Menorah. [דאס הייסט רוח הקודש — "this is called the holy spirit / ruach hakodesh." The state of divine overflow (shefa Elohi) entering the face — the illumination of the face in divine service — is identified here with ruach hakodesh, the divine spirit of inspiration and prophecy. And the face itself illuminated by divine service is the "face of the Menorah" — the pnei hamenorah — the inward-facing light that receives and reflects the divine.] And "the wisdom of a person illuminates his face." [Ecclesiastes 8:1 — "The wisdom of a person illuminates his face."] That the face should illuminate in the service of Hashem — one merits this through crying out to Hashem with Torah and prayer — that the mind should at least understand that it should not be so blocked up with impurity and foolishness, G-d forbid. [דאס מוח זאל חאטשע פאר שטיין ער זאל ניט זיין אזוי פארשטאפט — "that the mind should at least understand that it should not be so blocked / plugged up." The Yiddish farshtopt means clogged, stopped up, stuffed — like a drain that is completely blocked. The prayer is not for full enlightenment but for the minimal clearing: at least not so completely clogged with impurity that no light can pass through.] And through the complete sanctification of the seven lamps: The eyes — not to look at what one may not look at. And the ears. And the nose — from anger and the smell of licentiousness. And the mouth — from bad speech and especially from falsehood. [שבעת הנרות — "the seven lamps." The Rebbe identifies the seven lamps of the Menorah with the seven openings of the face: two eyes, two ears, two nostrils, and one mouth. These seven sensory openings are the seven "lamps" of the human being — the channels through which light enters and exits. Sanctifying all seven = kindling the human Menorah.] And conversely [in their positive form]: With the eyes — "and the image of Hashem he beholds" — to gaze at holy things and the holy Torah, and so on. And the ears — to have faith in the sages. "Lest his eyes see and his ears hear and his heart understand and he return and be healed." [Isaiah 6:10 — quoted in its hopeful direction] And the nose — long-suffering and humility. And the mouth — words of truth before Hashem. These are the Menorah of the Holy Temple — which is the mind — and then the mind will illuminate and shine.

Segment 8
HE:
סג
ב"ה יום ח' ניסן תשכ"ו 
שלום בורכה וכט"ס למע"כ ידיד היקר והנעלה מאנ"ש היקרים הנאהבים ונעימים המשתוקקים להתקרבות באמת לרבינו ז"ל כש"ת כמהר"ר ..... נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר, הנני נותן לו תודה רבה על צדקתו הק' מכבר שממש החי' אותנו, כן יחי' השי"ת אתכם תמיד ותזכו לכל הברכות שבתורה וכל הטובות והקדושות שזוכין ע"י מצות הצדקה הקדושה שעושה פירות ופירי פירות בעוה"ז ובעוה"ב, וזהו עיקר הקרן קיימת של האדם כמובא בדברי רבינו ז"ל בתורה י"ז ויהי הם מריקים שקיהם. ושעי"ז זוכין לזכך החומר וכלי השכל וזוכין לתשובה באמת ולעורר גם אחרים בתשובה ולראות אור הצדיק באמת ולקבל ממנו יראה ואהבה ע"ש. 
וכדאי מצות הצדקה שתגן עליו באלף המגן ושיזכה בזה לכל הטובות וקדושות שבעולם אכי"ר. ובפרט לקדושת פסח שהוא בחי' חסד אברהם. 
ידידו דושו"ט ומאחלכם חג פסח כשר ושמח וכט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש נלבב ואיחול חג הפסח כשר ושמח מב"ב שיחיו וכל המשפחה שיחי'.

EN:
Through immersing all the senses into the Torah teachings of the holy Rebbe with deep study — one will merit the divine overflow of intellect and knowledge of G-dliness in a single quarter of an hour [אין איין פערטל שעה — "in a single quarter of an hour." A striking and arresting statement: through properly immersing all seven senses into the Rebbe's Torah with genuine deep study — one can merit, in a single fifteen-minute period, a level of divine intellectual illumination (shefa Elohi — sechel v'da'at Elokim) that another person, laboring for all seventy years of his life, will not attain. A hyperbolic expression of the extraordinary spiritual efficiency of properly engaged Torah study according to the Rebbe's way.] — what another will not merit even if he labors for all seventy years. And furthermore — if one blemishes the honor of the Tzaddik, G-d forbid — one is called a "metzora who is as dead" [מצורע מת — "a metzora who is as dead." A famous Talmudic teaching (Nedarim 64b): four are considered as if dead — the poor, the blind, the leper (metzora), and one who has no children. The metzora was completely cut off from the community, dwelling outside the camp, declared impure. One who blemishes the honor of the true Tzaddik (pogem bikhvod hatzaddik) is placed in this category — cut off from the source of all spiritual light and life.] — all the lights are closed — and one blemishes all seven lamps. May Hashem protect us. And see, on Parshas Shelach — "And now may the power of Hashem be made great" — in the Torah of Likutay Moharan §19, "Prayer of Habakkuk" — that all the vitality: from eating and from the other pleasures — come from the letters. [Likutay Moharan §19 — "Tefillas Chavakuk" (Prayer of Habakkuk) — one of the Rebbe's major Torah teachings, addressing the Kabbalistic principle that all vitality and pleasure in the physical world — eating, drinking, all sensory pleasures — ultimately derive their energy from the holy letters of the Torah. The letters are the root of all life-force.] See there. And in the holy Zohar, Parshas Shelach — on Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who entered the Garden of Eden while still alive, and the sweetness of Shabbos — from page 161 at the end through page 174. [A specific reference to a section of the Zohar in Parshas Shelach (Numbers 13–15) beginning at folio 161b and continuing through 174 — a lengthy and exalted passage describing R' Shimon bar Yochai's entry into Gan Eden (the Garden of Eden) while still alive, and the extraordinary sweetness and holiness of Shabbos as experienced from within that state.]

Segment 9
HE:
סד
ב"ה יום כ' אייר ל"ה לספירת העומר תשכ"ו מירון ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי יקירי כנפשי הרה"ח מאנ"ש היקרים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות רבינו ז"ל באמת ובתמים כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. ולתלמידו היקר והנעלה החפץ ומשתוקק להתקרב באמת לרבינו ז"ל כש"ת כמהר"ר.... נ"י שליט"א ולכב"ב שיחיו. 
הנה כבר עבר רוב ימי הספירה וימי השבועות הקדושים ממשמשים לבוא. והנה עדיין יכולים לזכות בימי הספירה הקדושה לתשובה ע"י אמירת תהלים המסוגל לתשובה ולזיכוך הנפש וגם ע"י ההשתוקקות לקבלת התורה בשבועות וספירת העומר בכוונה ובהשתוקקות לקבלת התורה ולהעשות לאדם כי שעורים מאכל בהמה ואנו מצפים להיות אדם ע"י קבלת התורה בשבועות. ובליל שבועות העיקר להיות ניעור כל הלילה דער עיקר דאס אויף זיין (שהעיקר להיות ער) ובזה פוטרים א"ע מכמה כריתות ח"ו כמובא בספרים הק' ומובטח כל השנה, וגם הוראת האדם כל השנה הוא כפי הלילה של שבועות כמובא בכתבי האריז"ל, ואם יכולים לומר התיקון ליל שבועות מה טוב ונקראים שושבינא דמטרוניתא בזה כמובא בזוה"ק. וגם צריך לשמוח כל הלילה כמו בהילולא כמובא בזוה"ק וידוע מאנ"ש שבאומן שכל הלילה לא פסקו הריקודים וניגונים והתחלפו משמרות אנשים לרקוד ולא פסק הריקוד אפי' רגע. וסיפרו לי שהרב המגיד מטיראווצע שהי' חבר להרה"צ ר' נחום מטשרנוביל ז"ל שהיו ביחד תמיד שבועות ופעם נסע ר' נחום ז"ל להמגיד מטראווצע ופעם המגיד מטראווצע לר' נחום ז"ל על שבועות והיו רוקדין ביחד כל הלילה של שבועות וכשהי' ר' נחום זקן וחלש, שלח את בנו ר' מרדכי מטשרנביל ז"ל להמגיד מטראווצע על שבועות ורקדו יחד כל הלילה. והמקוה של שבועות הוא משער החמישים דקדושה כמובא בליקוטי מוהר"ן בתורה נ"ו "וביום הביכורים". וקריאת העשרת הדברות שכלול בהם כל התרי"ג מצות כידוע והשיר של חשק אקדמות ואכילת סעודת חלב ודבש תחת לשונך. 
ושזוכין אנחנו לכתר התורה כי בליל פסח זכינו לכל הספירות בהסדר של פסח חכמה בינה דעת הג' מצות. ושאר עניני הסדר היו חסד וכו' מלכות. אבל כתר לא זכינו כי גם זאת הי' רק באתערותא דלעילא לבד. אבל ע"י ספירת העומר כל המ"ט יום שהוא רק באתערותא דלתתא כל א' בהשתוקקותו ובדיבוריו ובספירתו בפה מלא היום כך וכך ובהזדככותו בכל ימי ספירה שעוברים הז' מימות ז' פעם ז' היינו מ"ט. כל מיני עליות וירידות וגדלות וקטנות וקטנות דקטנות ואנו סובלים הכל ולא מניחים את מקומם ועושים מה שעלינו ולא אובדים את הספירה לספור כך וכך ומתביישים איך אנו אוחזים ואיך אנחנו עדיין בבחי' בהמה עומר שעורים. אין לנו פה להשיב וכו' זוכים עי"ז בשבועות לקדושת כתר שזה לא זוכים המלאכים כי אם דווקא בני אדם הישראלים באתערותא דלתתא שלהם ובהמתנתם ובסבלותם כל מיני חלישות דעת ובזיונות מעזות הגוף ומניעות וכל מה שעובר ואינם מניחים את מקומם ועושים את שלהם שעי"ז דייקא זוכין לבחי' כתר כמובא בליק"מ תו' ו' "קרא את יהושע", כי תשובה בחי' כתר, כתר לי זעיר בחי' המתן וכו' כי פסח הוא בבחי' חפזון היינו תחלת ההתקרבות ולנוס ממה שצריך לנוס ולברוח מיצה"ר ורע וגם לברוח להתורה צריך בחפזון כי אם לאו יכולים להשתקע ח"ו. אבל כשזוכה להכנס בעבוה"ש או שזוכה לישב ללמוד בתורה או בתפלה אז אסור לחפוז ולרצות תיכף להרגיש ולהכנס בקדושה בפעם א'. כי לא בחפזון תצאו, רק צריך לחכות ימים ושנים עד שיזכה באמת למה שיזכה אם יוכל לסבול ולהמתין ולהמתין כי זה ענין ספירה עד שסוף כל סוף אם אינו מאבד הספירה וההמתנה איך שיהי' סוף כל סוף זוכה למה שזוכה ע"י ההמתנה דייקא לקדושה העליונה שער החמישים, כתר, שבועות הק' וצריך לעסוק בתורה בפה דייקא לקרות ימי חייו עי' תורה נ"ו בלק"מ. 
ידידכם המאחלם שבועות יפה וטוב וכט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
"The essential thing is only to long and to yearn — and in the meantime: as if one is studying, as if one is praying." And even in the service of Hashem itself — the essential thing is the drawing close and the binding to the true Tzaddik — that is: the inner point of the Tzaddikim — the western lamp — which is the testimony of the divine presence resting upon Israel — which burned always — from which the priest who kindles the Menorah would begin and at which he would conclude — as brought in the Talmud. That is: all actions in thought, speech, and deed must begin and conclude at the western lamp — which is the face of the Menorah — this is the true Tzaddik in the aspect of Moses.

Segment 10
HE:
סה
יום ב' י"ח סיון תשכ"ו פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו חבירינו וריעינו מאנ"ש היקרים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות להצדיק האמת באמת כש"ת כמהר"ר ארי' בן זיסעל נ"י 
אחדשה"ט באה"ר, משלומינו הודות להשי"ת, לנכון קבלתי מכתבו היקר מקודם שבועות עם הפדיון ורב תודות לכם וזכות המצוה הגדולה הזאת תזכו לכל משאלותיכם לטובה וכט"ס אכי"ר. 
והנה בענין הזכי' להיות על ציון רבינו הק' ז"ל, בוודאי הוא זכי' גדולה שאין למעלה ממנה, והנה נתקשר בזה, שאני אבקש בעד כבודו שיזכה לזה וכן שאר בקשות לטובת כבודו, וכבודו אם יזכה להיות על ציונו הק', ייטיב להיות גם שלוחי לרבינו ז"ל בשמי שאני שמואל בן פיגה עושה כבודו לשליח שיאמר גם בעבורי (ואם אפשר בערב ראש השנה) תיקון הכללי היינו העשרה קפיטל תהלים והחתיכה תפלה "ובזכות הצדיק וכו' והנה עשיתי מה שמוטל עלי עשה מה שעליך" ולהפריש פרוטה צדקה גם עבורי כאלו אני עושה כן, וגם יאמר שהודוי דברים שאני אתוודה בערב ר"ה בציון הק' (וכן התיקון הכללי ופרוטה לצדקה) של רשב"י זיע"א במירון יהא נחשב כאלו התוודיתי זאת על ציון רבינו ז"ל באומן ויקבל זאת (וכן כל התיקונים של ער"ה ור"ה) ויעשה בזה כל התיקונים ממש כמו שאם הייתי עושה זאת על ציונו הקדוש ממש, כן יעשה כבודו בפרטיות עבורי כל הנ"ל, מלבד שקודם מזה יעשה כבודו כל התיקונים האלו עבור כבודו (כמו שכתוב וכפר בעדו ואח"כ עבור אחרים.) ע"כ ראשית מכל לומר העשרה קפיטל תהלים בהתקשרות לרבינו ז"ל והפרשת פרוטה לצדקה עבור נשמת רבינו ז"ל, ואח"כ לפרש כל שיחתו ולבו לפני רבינו ז"ל והעיקר מכל ווידוי דברים מכל מה שעבר עליו מיום עמדו על דעתו (כמובא בהתורה ד' אנכי בלקוטי מוהר"ן) כל חטאיו וכו' וכו' וכל מה שעובר עליו כל לבו (והכל בלחש כמו יו"כ בשמ"ע) ולקשר א"ע לרבינו ז"ל על כל השנה ובפרט הערב ר"ה וימי ר"ה הקדושים שיהא הכל מקושר לרבינו ז"ל והוא ז"ל יעשה כל התקונים מזה עבור כלל ישראל ועבור כבודו בפרט (וכן עבורי ג"כ כנ"ל) ולבקש העיקר על תיקון הנפש ורוח נשמה מכל הגלגולים עד הנה ושרבינו ז"ל יתקנו בכל התקונים עד א"ס, וכן עבור הכלל ולאקמא שכינתא מעפרא. 
ובענין דיבורי התחזקות בעבוה"ש, עי' תור' בהעלותך עתיקא, תו' כ"א בלקוטי מוהר"ן, ענין שבעת הנרות שהם האזנים והעינים והחוטם והפה שלא לדבר שקר וכן שאר דיבורים רעים (וכן לקדש הפה ממאכלים שאינם קדושים), ואזנים שלא לשמוע נבול פה ודבורים רעים, והחוטם ליראה מהשי"ת ולא לכעוס ח"ו ולא להתגאות ולא להריח ריחות רעות של זנות התלוי בחוטם והעיקר עצימת עינים שלא להסתכל בדברים המביאים הרהורים רעים ח"ו כששומר אלו הז' נרות שהם משרתי המוח שלא יכניסו דברים רעים להמוח כנ"ל, אז ממילא יאיר וישפע עליו שפע אלקי הנבואה הק' והרוח הקודש בחי' סוכה ע"י ז' העננים (כמו עננים מכסין ולא מניחין ליכנס לפנים, וממילא נעשין הם הז' עננים ז' הנרות, כלים קדושים, לקבל השפע אלקי שהם מקיפין למעלה מהמוח למעלה מהשכל ושיכנסו להמוח, וזוכין לקדש המוח שהוא כולו קודש כולו אלקות קודש קדשים, הארון והלוחות שכל אלקי, ומקדשין הנרות, בעינים דק' להסתכל בפני הצדיק שהוא הוא השפע אלקי ממש (כמובא שם בתורה על מרע"ה) והסתכלות בהתורה הק' וכמו שאומר האריז"ל שבהסתכלות בהתורה בעת שמגביהין אותה עד שיוכל לקראות נשפע על האדם אור גדול, וכן הסתכלות על קברי הצדיקים ששם ששורה נפש הצדיק ומאיר בכל העולם העשיה כמובא בכתבי האריז"ל, וכן על נרות שבת, חנוכה בהמ"ד, וכן על כל דברים קדושים וזה קדושת העינים וכן באזנים לשמוע בהם דברי חכמים ולהאמין בהם ולשמוע שופר וכן מגילה וכן כל השמיעות קדושות, וכן בחוטם יראת ה' תפלה וענוה וכבישת כעס וחרון אף, אריכת אפים, וקדושת הברית שתלוי בחוטם, והפה לדבר דיבורים קדושים של אמת, בתורה ותפלה והתבודדות בחי' פה אל פה אדבר בו וד"ל, ואכילה דק' של סעודת מצוה ובפרט בשבת קודש וכמובא בכתבי האריז"ל ובלקוטי מוהר"ן תו' נ"ז אמר ר"י בן קיסמא שהפה נשלם באור גדול בעת אכילת שבת ובלקוטי תנינא תו' ע"ז שהפה נשלם בבחי' קומת אדם בעת אכילה ואח"כ זוכה לבחי' אדם העליון שכינה מדברת מתוך גרונו ע"ש וזוכה להתלהבות בבחי' פני המנורה שתהא שלהבת עולה מאליה, השי"ת יזכינו לזה, וגם עי' בפ' שלח לך בזוה"ק כמה מתוק וטעם מגדולת שבת והמחדש בתורה בשבת ע"ש כל הפרשה ויערב לך. 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
This is what Hashem commanded — that Aharon the Priest — that is: the Tzaddik who kindles the Menorah — the light of the Torah in the hearts of Israel — should see that all the lamps — meaning all the groups of Torah scholars who study the Torah (who are 49 groups, 49 lights, seven times seven, as brought in the Haftarah of Zechariah: "I saw a golden Menorah") — should all illuminate toward the face of the Menorah — the western lamp — the seventh lamp — the true Tzaddik, Moses — who is called "the Shabbos of the entire day" — from whom all the others illuminate. As brought in the holy Zohar, Parshas Naso, at the end of the Idra Rabba — what the disciples said about the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — that he is the seventh lamp from whom all illuminate, and he is "Shabbos for Hashem, holy" — and in many other places in the holy Zohar. And so it is brought in Likutay Halachos — the commentary on Beha'alosecha: "Toward the face of the Menorah shall the seven lamps illuminate" — and also in many holy commentators — that he should illuminate all the Menorot and all the lights — everything — that they should receive the supreme holiness from the source of all holinesses — the inner point of truth of the Tzaddikim — which is the Tzaddik in the aspect of Moses — from whom all must receive.

Segment 11
HE:
סו
ב"ה יום ג' פ' וישב ט"ז כסליו תשכ"ז פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי יקירי מאנ"ש היקרים הנאמנים והעוסקים בצרכי ציבור ומקושרים לרבינו הק' וכוספים אליו ולעניניו הרה"ח וכו' וכו' כש"ת כמהר"ר צבי יוסף וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו וכל הנלוים אליו שיחיו. 
והנה אנכי מעתיר בעדכם ומזכירכם לטובה כל יום ועשיתי פדיון עבורכם ועבור ר' צבי בן מירל דבורה רייכמאן נ"י ועבור ר'...... נ"י מאנ"ש היקרים שיחיו ומזכירכם לטובה כל יום ויום. 
והנה בענין ידידינו ר' מאיר נ"י שיש לו חולי ירקון. מלבד הרפואות וסגולות שיש בספרי רבינו ז"ל בכלל לכל מיני חולי להסתכל על הציצית ולומר שיר השירים לפנות בוקר והעיקר מכל, תפלה וכו' ושמות הצדיקים שמשנה הטבע. ראיתי בספרים לרחוץ הפנים באפין מי שיש לו ירקון (געלזוכט). וכן יש רפואה ליקח יונה (איין טייבילע) ולהעמיד על הטבור של החולה שהוא ימצוץ בפיו מן הטבור של החולה את הירקון והיונה תמות והחולה נתרפא וכו'. 
והנה בענין כתיבת מכתבים של התחזקות ועבודת ה' הנני טרוד מאד עכשיו, כי הנני ב"ה מוציא מכח אל הפועל ספרי היקר מאד "יעלת חן" שהוא התורה א' מליקוטי מוהר"ן, אשרי תמימי דרך, עם כל השייך אלי', הכל על מקומו. בדוגמת גמרא עם מפרשים סביבה והוא דבר שלא הי' עדיין כזאת. ואין לשער יקרת הספר הזאת (וגם בהתחלה מובא כל שבחי ספרי רבינו ז"ל ולימודם בעיון ולעשות מהתורה תפלה והתבודדות ולילך עם התורה וכו' שאין לשער יקרת ערך הענינים הנ"ל שלא הי' דוגמתם עדיין) וזה יותר מעשר שנים שהתחלתי בזה והדפסתי ששה גליונות מזה ומאז עד עתה הם מוטלים בביתי ונתקרעים וכו', וב"ה שגמרתי עוד ששה גליונות, עד ענין א'. ועשיתי מזה חלק א'. ומובן החובות שעשיתי ע"ז. והנני מוכרח כעת לכרוך הספרים ואם לאו יהי' כל העול ויגיעה בחנם וילך לאיבוד כמו עד עכשיו, והכריכה בעצמה בערך אלף ל"י הנני מוכרח ללוות ולעשות זאת בלי דיחוי ואיחור כלל. ואין לשער גודל זכות הרבים שבזה. 
אשרי מי שיזכה לסייע לזה (והטובות שיהי' מזה לכל מי שיזכה להגות בספר הזה שיוכל לבוא למה שיבוא בלימוד ספר רבינו ז"ל בעיון ולעשות מהתורה תפלה ולילך עם התורה, אין לשער ולהעריך כלל) והנה אין לי סיוע מפה כידוע מצב אנ"ש פה. וע"כ הנני מוכרח לפנות למע"כ העוסק בצרכי רבינו ז"ל ושהוא עם כל חבירינו היקרים מאנ"ש ובפרט חבירינו היקר מהר"ר......נ"י ור'........ נ"י וכל שאר חבירינו היקרים יעשו כל יכלתם ותתאמצו בכל היכולת לסייעני בסיוע שיש בו ממש לזה ואין לשער גודל הענין והזכות הרבים שתזכו בזה. כי בעזהי"ת אינני רוצה לעושת לי מזה שום הכנסה לפרנסתי רק כל הסיוע שאשיג וכן כל הכנסת הספרים שיומכרו יהי' רק לשלם החובות מהדפסה והכריכה ואח"כ מה שישאר יהי' רק להדפסת שאר החלקים מהספר, וכן הלאה להדפיס עניני רבינו ז"ל כמו סידור, חומש וכו' וכו'. וע"כ אבקש מכבודו שיתאמץ בזה מאד בכל לבו ונפשו עם שאר החבירים לשלוח לי סכום מסוים שאוכל לפדות הספרים מהכורך שנתתי לו לכרוך (ושלא יתבעני לדין ח"ו אם לא אפדה זאת) וגם שיראה כבודו למכור ספרים כמה שיוכל לאנ"ש ולשאר אנשים ושההכנסה מזה בעזהי"ת אוציא רק לצורך ההדפסה הנ"ל וכנ"ל. נא להשיביני תשובה חיובית וטובה בכל הזריזות וגם שמות האנשים אולי נדפיס בספר לזכרון נא לזרז בכתיבת תשובה טובה. ותדעו ברור שאתם יכולים לזכות בזה עד אין שיעור וערך בדבר מצוה גדולה כזאת שאין לה מסייעים, ויש קונה עולמו בזה וד"ל. והנה מפני טרדתי בזה ומחולשתי קשה לי לכתוב. ואעפי"כ פטור בלי כלום אי אפשר. ובעזהי"ת עוד חזון למועד לכתוב יותר בעזהי"ת כאשר דברנו. 
והנה ימי חנוכה הקדושים ממשמשים ובאים וגם כל החודש כסליו הוא חשוב כמובא בתו' ז' לק"ת "כי מרחם ינהגם". וירא ה' כי סר לראות ר"ת כסליו היינו שבזה החודש מסוגל יותר להתקרב. ובפרט חנוכה בעצמו שהי' מהנסיעות לרבינו ז"ל ורואים אנו גדולת הצדיק האמת שיכול להמשיך הקדושה העליונה בחי' שבת, חירות, לכל המקומות הנמוכים והמגושמים כמו שבימי חנוכה נמשך קדושת שבת לימי החול בכח הצדיקים בני מתתיהו והצדיק האמת שבדור (עי' תו' ב' ימי חנוכה לק"ת) והנרות של חנוכה בחי' קדושת המנורה שבבהמ"ק ובחי' קדושת נרות שבת שנעשו בהם היחודים העליונים כמובא בכתבי האריז"ל נעשים ע"י כל א' וא' בביתו ובחוץ מקום הס"א אצל הפתח ולמטה מעשרה מקום שהשכינה מעולם לא ירדה למטה מעשרה ולפנות ערב זמן שהסט"א שורה והבהמ"ק נחרב אז משליטת החיצונים. נתעורר אז דייקא קדושת הבית המקדש חנוכת הבית ודעת וקדושת המנורה וכו' והכל בזכות וכח הצדיק האמת אשרי הזוכה להתקרב ולהתקשר אליו באמת ולעשות בשבילו ועניניו שבזה יוכל לזכות יותר מכל הזכיות וכו' אשרי הזוכה לזה השי"ת יזכינו לזה ולקדושת חנוכה באמת אכי"ר. 
ידידכם הדו"ש ומעתיר עבורכם ומצפה לתשובתכם הטובה בקרוב ובוודאי לא תתחרטו לא בזה ולא בבא. 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And even Aharon the Priest himself — with all the holiness of the priesthood — received all of it only from Moses — who is the priest of priests — as brought in the holy books and in the book Ohr HaChaim HaKadosh. And it is brought in the holy Zohar that Aharon the Priest was forbidden to enter the Holy of Holies except on Yom Kippur: "With this shall Aharon enter" — and it brings how many miracles occurred that he emerged in peace — through the merit of the circumcision and the merit of the tribes and the merit of the Torah. [See the Midrash.] And Moses our Teacher, may he rest in peace, at every moment could enter the Holy of Holies — [M'bein S'nei H'Keruvim — the initials spell Moses] — for the greatness of the Tzaddik in the aspect of Moses is beyond all comparison — and in relation to all Israel and all the other Tzaddikim — he is called in the aspect of the Infinite. Through him alone will all — all the Jewish people — be included in Hashem, the Infinite, literally.

Segment 12
HE:
סז
ב"ה יום ד' פ' משפטים כ"א שבט תשכ"ז פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו עוז מאנש"ש היקרים המשתדלים לפאר ולרומם כבוד הצדיק האמת שזה עיקר העקרים שעי"ז ג"כ זוכים גם לגאולת הנפש באמת ויראת ה' מלתא זוטרתי הוא לגבי משה ואנשיו. כש"ת כמהר"ר צבי יוסף בן לאנע שרה נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות וכראוי, לנכון קבלתי מכתבו היקר ומה מאד החייתנו השי"ת יחי' אתכם תמיד אכי"ר. והנני בעזהי"ת מקיים להעתיר ולבקש מדי יום ביומו עבור כבודו, וחבירינו היקר מהר' אלטר צבי בן מירל דבורה רייכמאן נ"י ובפרט על מקומות הק' השי"ת ישמע לתפלתינו וישלח מהרה רפו"ש לכולכם וימלא כל משאלותיכם לטובה אכי"ר. והנה זה איזה שבועות שזוגתי תי' נפלה למשכב והיא חולה וחלשה מאד וצריכים לשמש אותה וההוצאות מרובים מכל הצדדים. השי"ת ישלח לה רפו"ש בקרוב אכי"ר. נא לבקש עבורה "מינדיל בת הענדיל" ה' ירפאה ויחלימה ויחיותה אכי"ר. ואעפי' שמוחי מבולבל מאד מחולאת וחולשת זוגתי שתחי' וגם אני חלש מאד ה' ירחם. אעפי"כ נכתוב מעט דברי תורה. 
הנה כעת פ' משפטים מימי השובבים המסוגלים עפי' האריז"ל לתקן החטאים. ומזה נלמד מוסר גדול שמפני שעם ישראל נזדככו ונצטרפו בגלות מצרים לתקן חטא דור המבול שחטאו בפגם הברית וז"ל רח"ל שהם הם אלו הנשמות וכן בדור הפלגה בבנין המגדל למרוד בהשי"ת כביכול ועי"ז נענשו בגלגול זה בהשלכת הילדים ליאור ובחומר ובלבנים וכו' כמובא כ"ז בכתבי האריז"ל. ומפני שנזדככו ונצטרפו בסיבולם יסורים וכו' ואעפ"י שעבר עליהם מה שעבר ביהדות ונשאר בהם רק נקודות טובות לשונם ושמם ולבושם ונאמר עליהם בדמייך חיי. אעפי"כ עי"ז זכו אח"כ לניסים ומופתים גדולים והארת השכינה ומדרגות גדולות ביצי"מ וקי"ס ומתן תורה ולהתקרבות לצדיק האמת מרע"ה ולהבחר לעם ישראל עי"ז עד שאפי' כשקוראים הפרשיות האלו מסוגל הזמן לדורות לתקן הפשעים רח"ל מפני שהם סבלו ונזדככו ונצטרפו וכו'. ומזה נלמד התחזקות גדול, שאין אנו יודעים כלל מה שנעשה עם האדם הן בכלל והן בפרט, כי יכול להיות בעת שהאדם נזדכך ונצטרף ע"י הנסיונות שלו שאז עי"ז יזכה הרבה יותר ממה שהאדם חושב שאם הי' לו עליות גדולות וכו' והי' זוכה וכו' וד"ל. ודווקא כשבאים על האדם המחשבות והוא דוחה אותם בשב ואל תעשה בחושבו ענינים אחרים וכו' ולוחם עם היצרין רעים הם ההרהורים רעים ומגרשם. ואז דווקא מוציא כל נה"ק שהשליך והפיל בתוך הס"א ע"י עונותיו וכו' בבחי' תשובת המשקל ממש "בהיינו דעאל" (עי' סוף תורה כ"ז לק"מ) יותר הרבה מכל עבודותיו וכו' ואעפ"י שעובר עליו בין כך מה שעובר עליו וכו' אעפי"כ כל העתקה וזיז נעשו תיקונים גדולים. ומזה נוכל להבין השיחה שאמר רבינו ז"ל שהוא יכול לעשות טובה לבעל בחירה. ושמעתי המעשה שהבעש"ט ז"ל אמר שהוא יהי' לו נכד שיכול לעשות טובה לבעל בחירה. (וכנראה שהוא בעצמו לא יכול לעשות זאת וכן שום צדיק מיום בריאת העולם לא יכול לעשות זאת) והצדיק ששמע זאת מפי הבעש"ט ז"ל, הלך לכל הנכדים לראות מי הוא הנכד שיכול לעשות זאת ובא להרה"ק רבי ר' ברוך ז"ל ועמד אחרי הדלת ושמע שאמר רבש"ע איך עושים טובה לבעל בחירה. אמר זה הצדיק, לא עליכם כיוון זקניכם הבעש"ט ז"ל. וכן אצל כל הנכדים. וכשבא לרבינו ז"ל, אחורי הדלת, שמע שרבינו ז"ל אמר בנגונו העמוק, "הן בעל בחירה" כאומר אני יכול לעשות טובה לבעל בחירה. נכנס אליו ואמר אליו ז"ל, עליכם כיוון זקניכם הבעש"ט ז"ל וכו'. והנה לכאורה אין הדבר מובן כלל כי הלא אפי' כל תלמידי תלמידי הבעש"ט ז"ל עשו בעלי תשובות ומרשעים גדולים עשו צדיקים גדולים וכו'. אלא שהם לקחו מהם הבחירה, הם הוציאום מהס"א והכניסום לקדושה לבהמ"ד ולעבוה"ש. אבל לא עבר עליהם הירידות הנ"ל בבחי' תשובת המשקל ממש להוציא הנה"ק בבחירת האיש בעצמו וכו' שזה העיקר יותר מהכל. שאפי' מרע"ה שהוציא ישראל ממצרים וכוחו הי' גדול מאד. בכ"פ שהי' איזה בחירה ונסיון אצלם נפלו ונסו עשר נסיונות וכו' אם הי' להם איזה בחירה וכו'. וזהו גדולת רבינו ז"ל בחי' משיח, תיקון האחרון ועליון מהכל, מכל הדורות. שדווקא אינו מוציא האדם מהבחירה וכמובא בחיי"מ שנתן לא' יראה ואמר לו שזה אינו שלימות רק שאתה בעצמך תייגע עד שתזכה וכו' וכן עושה לדורות שמוציא האנשים ממש מעמקי השאול תחתיות (כמו שאמר רז"ל שאצלי נתקרבים אנשים שגם השאול תחתיות מעט לפניהם וכו' ועל ידי נעשים וכו' (עי' בחיי"מ ואינו מוציאם מהבחירה רק אדרבה בחירתם הוא יותר הרבה מבחירת שאר אנשים שמתגרה הבע"ד בהם יותר ויותר ואעפי"כ בכח רבינו ז"ל ובעצותיו מתחזקים אעפ"י שעובר עליהם מה שעובר כל הנסיונות וכו' והם עושים שלהם אעפ"י שלקחו מהם המדרגות שאינם יודעים בעוה"ז אם זכו לאיזה דבר כמו שאמר רבינו ז"ל שלקח המדריגות מאנשיו שלא ידעו אם זכו וכו' (עי' חיי"מ) ואעפי"כ חותרים ומחפשים איך לזכות לתשובה ולעבוה"ש אעפ"י שעובר ומה שעובר הם מתחזקים ואינם מניחים מקומם, פוק חזי גבורתא דמרך. שדווקא זהו עיקר השלימות שדווקא האיש בעצמו בבחירתו דווקא יכול לזכות להוציא כל הנה"ק ולתשובה שלימה ולבוא למדריגתו והכל בכח הצדיק האמת. שסוף כל סוף כל הנאחזים בו ובפרט המשתדלים בעסקי הצדיק וכבודו ופרסומו בוודאי יזכה למה שיזכה עי"ז יותר מכל מיני ענינים אחרים השי"ת יזכינו להוציא לחוץ בעולם הספר שהתחלתי והוא "תורה בעיון" תורה א' שיכול להאיר העולם כולו והבע"ד מניח א"ע שעדיין אין כלום וכבר יותר משנים עשר שנים שמונח כך ואין מרחם. נא לעשות התעורורת שאוכל לכרכו שמונח אצל הכורך ואינו יכול להוציאו מפני חסרון כיס אלף ל"י שצריך לזה ואין לשער השכר והישועה שיהי' מזה בגו"ר בכלל ובפרט וד"ל. 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Only there will be levels — each person according to his longings — for that is the essential thing — and according to the suffering and toil he bore for Hashem and for the true Tzaddik — so will his merit be. Only — for what even the most deficient Jew will merit — one can already always be joyful: "How good is our portion and how pleasant is our lot and how beautiful is our heritage — fortunate are we." [See the statement in Likutay Moharan §21 — "Atika Stima'ah" — at its end, beginning with the words "eternal life."] And in Likutay Halachos Part 1, Laws of Shema, Law 4, paragraph 13 — the greatness of the Tzaddik and of whoever draws close to him — and the acronym "And a wise man / will appease her / this is found" — the final letters (ס"ת = sofei teivot) spell Moses [ס"ת = סופי תיבות — specifically the final letter of each word: שׁ (final of ואיש) + מ (final of חכם) + ה (final of יכפרנה) = reading right-to-left in Hebrew: ה-מ-ש = Moshe. This is sofei teivot (final letters) — not rashei teivot (initial letters). The distinction is essential: the name of Moses is encoded in the final letters of this verse, revealing the hidden Moses-soul within this teaching about the wise man who appeases.] — as brought in Beur HaLikutim. And see in Likutay Halachos mentioned above — Laws of Shema, Law 5 — from paragraph 44 to paragraph 49 — the matter of the will and the longing, and "toward the face of the Menorah."

Segment 13
HE:
סח
ב"ה יום ד' פ' בא ר"ח שבט תשכ"ח פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו מאנש"ש הוותיקים המשמשים רבינו ז"ל עושה צדקה וחסד רב פעלים כש"ת כמהר"ר צבי נ"י וכב"ב שיחיו וכל החבירים שלנו הי"ו. 
ועכשיו ידידי יקירי אבשרך כי ב"ה לקחתי מהכריכה הס' יעלת חן שכבודו סייע לזה א' מאנ"ש לוה ע"ז ערך שבע מאות ל"י שמהספרים הראשונים יקח הכסף שלוה ע"ז. והנה הספר יקר מאד אור צח ומצוחצח אור כזה לא הי' עדיין בעולם. ואין לשער גודל הזכות מזה. והנה הנני שולח לכבודו ספר אחד, ובשער כתוב שם כבודו ושם אביו, שכבודו סייע לזה. וידע מעכת"ר שזה רק ההתחלה מהספר, וצריך לגמור הספר כי המתחיל וכו' אומרים לו גמור. ואני חושב שכל העובר עלי מזוגתי ז"ל ומחולשתי על שהתחלתי ואיני גומר כמובא בדחז"ל וגם בס' המדות ה' ישמרנו וע"כ הנני מתאמץ להתחיל תיכף להדפיס החלק הב' מהס' (בלי להמתין על מכירת הספרים הראשונים, כי הלוואי שנספיק בהמכירה על החובות מהכריכה לאנשים שלנו ע"ז כנ"ל, ואח"כ כשיעזור השי"ת יהא לסיוע להדפיס) וע"כ כמו שכבודו הי' חתן התורה לשלים חלק א' נא שיהי' ג"כ חתן בראשית לתחיל חלק ב'. ע"כ נא ונא להתאמץ ולראות עכ"פ לא פחות מליתן ראשית 500 ל"י על התחלת ההדפסה של חלק ב'. ויידע כבודו שזה מה שיחטוף זה ישאר לו בעוה"ז ובעוה"ב והכל הבל ואין לוקחים כסף וזהב רק הטוב שעושים זה ישאר, וצדקה מציל ממות ומדינה של גהינום והדין של יום הדין הגדול והנורא ובזה משמש רבינו ז"ל יותר מהכל וגם זה זכות הרבים שאין כמוהו, בלי שום תירוץ כלל, יעשה זאת ולא יתרחט לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. 
והנה בתוך גודל חולשתי במס"נ הנני כותב כ"ז. והנה להתחזק א"ע בשמחה שהוא רפואה לכל חליי הגוף והנפש, ומה מאד מסוגל לשמחה ולכל טוב סלה, שילמוד כבודו וכן כל החברים את התורה בליקוטי מוהר"ן תורה כ"ד אמצעיתא דעלמא, זה המדרגה שבכל המדרגות שאין למעלה הימנה, שיכולים לזכות כל א' וא' לעלות עד א"ס ממש ע"י עשיית המצוה בשמחה וגם האריז"ל הזהיר מאד התנאי הראשון לעשות המצוה בשמחה, וכל מה שזכה הוא ז"ל רק עי"ז. וללמוד כל יום ויום ההלכה הקדושה ונוראה מאד ע"ז לקוטי הלכות אורח חיים חלק ב' הודאה הלכה ו' לא יעבור יום מבלי ללמוד בההלכה הזאת כי הוא ממש טעם ג"ע העליון. אור הגנוז, יין המשמח, יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. תלמדו הלכה הזאת, ותזכו בוודאי לשמחה ולכט"ס. 
ובסדרה הזאת פ' בא אל פרעה "חלל הפנוי" שנס יש לנו שהצדיק בחי' משה מוכרח עפ"י הדיבור דווקא לבוא בטומאת האפקורסות של חלל הפנוי אפי' לעיין שם שאפי' הנפשות שנפלו לשם ח"ו (מסתמא מחמת פשעיהם המרובים) ג"כ יוכלו לצאת משם בכח משה, רק באמונה פשוטה בלי חכמות וע"י הנגינה של משה שיהפוך כל העונות לזכיות שזהו יהי' העוה"ב של כל הצדיקים וזהו העשרה מיני נגינה ומשם הכח של התיקון הכללי ומכ"ש בציון רבינו ז"ל. ותתחזקו בכל הנ"ל ובהצדקות של ההדפסה ועזר ותזכו מה שכתוב ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם אור ששת ימי בראשית, אור הגנוז, אור רז אתקרי. 
ידידכם דו"ש באה"ר מצפה לישועות השי"ת תמיד 
שמואל הלוי הורוויץ 
נא לראות בכל הכוחות למכור הספרים יעלת חן כי רחמנות על הלוה הכסף הנ"ל וגם טוב כדי להדפיס השאר. נא לעשות זאת מלבד כל הנ"ל שכתבתי לכבודו.

EN:
And Moses found difficulty with the making of the Menorah — for he did not believe in his own power, because of his humility. Only Betzalel believed in Moses' power — that he is the western lamp who can always illuminate the house of Israel — with a powerful will toward Hashem. [And as our master the Rebbe זצ"ל brings in another place — that Moses stands between destruction (shemad — value: 344) and will (ratzon — value: 346) — and Moses (value: 345) — the middle value between destruction and will — and always raises from destruction to will. And lifts up even those who are at the very ultimate depths — in the aspect of destruction — and raises them to the aspect of will — which is the longing and yearning for Hashem — which surpasses everything — and is the highest level of all levels, where no blemish touches at all. And only the blemishes cause the loss of the will — and therefore a sin is called "avaira" — the language of "passing over" — for it passes over / transgresses the will. But if one has will — certainly one has eternal hope.]

Segment 14
HE:
סט
ב"ה יום ה' פ' צו תשכ"ח פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ האי גברא יקירא הרה"ח וכו' המשתוקק לעבוה"ש באמת ולהתקרב לצדיק האמת באמת מהר"ר ... נ"י שליט"א בן... שתחי'. 
אחדשה"ט באה"ר. לנכון קבלתי מכתבו היקר וצדקתו הטהורה ומה מאד החייתני השי"ת יחי' אתכם תמיד ותזכו לכל טוב סלה אכי"ר. ובעזהי"ת אבקש עבורו על מקה"ק. 
ובענין כתיבת דברי תורה, אעפ"י שאני חלש מאד וקשה עלי וגם כי קרוב ליו"ט, עכ"פ פטור בלא כלום אי אפשר, אכתוב מעט כפי היכולת ויהי' גם עבור ידיד נפשינו וידיד ה' העושה ומעשה טוב ומטיב מהר"ר הירשילי וואסילסקי נ"י. 
הנה כעת חודש ניסן הקדוש גאולת ישועות ישראל המסוגל מאד לתיקון ושמירת הברית ע"י אכילה בשמחה שמביא רבינו ז"ל בתורה ה' ל"ת "תקעו אמונה" (ואולי מפני זה כתוב בש"ע שאסור להתענות בימי ניסן כי נעשים התקונים דווקא ע"י אכילה בשמחה) תיקון המאכלים ושמחת המלאכים ועוזו בשחקים ותיקון המשפט. וימי ניסן ימי תשובה כמו תשרי רק שזה תשרי ימי דין וניסן ימי חסד ורחמים זה תשובה מיראה וזה תשובה מאהבה ושירים ותשבחות כמובא בתורה מ"ט "לשמש שם אהל", א' עם ב' י' עם ב' אביב וכו' תו' עתיקא כולא ימין וכו' כליל התקדש חג הפסח בשירה וזמרה והלל לה'. ושבת הגדול הוא בחי' עולם הבא "גדול" ע"ש הנסים שכל הקדושה של חג הפסח הוא משבת הגדול וע"כ אומרים היוצרות וההגדה ודורשים כל עניני פסח וכו', ובהפטורת וערבה מובא שם מתחיית המתים ויום הדין הגדול הוצאת השמש מנרתיקה וניצולין מזה ע"י הצדקה ואדרבא זוכין לברכה עד בלי די וכו' וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא וכו' וכמובא בס' המדות שע"י צדקה ממתיקין הדין של יום הדין הגדול. ובזוה"ק מובא שכל הנשמות מוכרחין לטבול בנהר דינור והפחד שלא ישאר שם וכו' וע"י צדקה וחסד עוברין הנהר דינור בלי שום צער ופחד וכו' ויש הרבה לדבר מזה מגודל ענין הצדקה שאין לשער ולהעריך כלל. וע"י צדקה ניצולין ממשהו חמץ כי מצת ר"ת צ'דקה ת'ציל מ'מות שהוא חמץ וזוכין לקדושת מצה, עונג שבת, מן, שער החמישים וכו' ומפני זה נותנין קמחא דפסחא לפני פסח שינצלו מחמץ וגם זוכין לתיקון הברית וניצולין מהרהורים שהם טומאת מת מחמצת וכו'. וגם זוכין לקדושת יו"ט הארת הרצון ע"י הצדקה. פסח פה סח שירים ותשבחות וכל המרבה לספר ביציאת מצרים (וגם הנסים שלו והישועות שהשי"ת מושיע לכל א' בגשמיות ורוחניות) משובח בחסדים זוכה לרב חסד וכו' ופסח תחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים בהשתוקקות וכסופין ואהבה וחסד ופסח נותנים הרבה צדקה ועי"ז זוכין לשבר תאות ממון וכו' וזוכין לעשירות דקדושה ביזת מצרים וביזת הים, ולכל הסדר התנוצצות המוחין דגדלות וקטנות יחד באתערותא דלעילא, ואח"כ סופרין לעומר אתעדל"ת והכנה להיות אדם בכסופין והשתוקקות לקבלת התורה בשבועות שאז זוכין להיות אדם היושב על הכסא יום א' יוודע לה' וזוכין לכתר ושער החמישים דקדושה, השי"ת יזכינו לכל הקדושות והתקשרות לרבינו ז"ל אכי"ר. 
ידידו דו"ש ומאחלו חג הפסח כשר ושמח וכט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And pay very close attention to the precious holy Torah in Likutay Moharan §21 — Beha'alosecha — "Atika Stima'ah" — as above — how to merit to shine and illuminate the divine overflow of light into the face — that is: an ardent blazing and burning toward Hashem with holy words of prayer and hisbodidus and Torah — knowledge of G-dliness — this is called the holy spirit — this is called the face of the Menorah. And "the wisdom of a person illuminates his face" — that the face should illuminate in the service of Hashem. One merits this through crying out to Hashem with Torah and prayer — that the mind should at least understand — not to be so completely blocked up with impurity and foolishness, G-d forbid.

Segment 15
HE:
ע
ב"ה יום ה' אב הלולא דרבינו האריז"ל ג' דברים פעה"ק ירושלים תובב"א 
בין המצרים יתהפכו לישועות ולרווחים למע"כ אהובי ידידי כנפשי הרה"ח מאנ"ש היקרים הנכספים ומשתוקקים להתקרבות רבינו ז"ל באמת כש"ת כמהר"ר צבי יוסף וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר. יאמין לי מעכ"ת כי קשה לי מאד הכתיבה מפני חולאתי וחולשתי הגדול והכאבים הנוראים שלי. וזה מכבר חפץ אני לכתוב למעכ"ת אך חולשתי הנ"ל מעכבני. וכהיום שחזרתי ב"ה מהלולת רבינו האריז"ל וזכרתי את מעכ"ת שהיינו ביחד במירון ואצל ציון האריז"ל זה כמה שנים טרחתי בטרחה מרובה לכתוב למעכ"ת. 
וע"כ בהלולא דהאריז"ל שהי' מהתנוצצות משיח וגם כי רוצה אני להתחיל אחר ת"ב להדפיס הס' חלק ב' מיעלת חן אמרתי אנסה לכתוב עוד פעם לכבודו. 
אנא שלח לי החמש מאות ל"י על הספר וגם הכסף שקיבל מהספרים. ואל יעכב את הגאולה, כי ספר רבינו ז"ל לק"מ אתחלתא דגאולה (כמובא בחיי"מ) ומכ"ש הס' הזה שהוא תורת רבינו בעיון וכו' ואין די מילים בפי מלתאר שבח הס' מכ"ש בכתב. 
ועכשיו כבר מתחיל ההתחלה על הימים הנוראים הבע"ל וצריכין להכין א"ע בצדקה וחסד וכו' מפני חולשתי קשה לי מאד לכתוב, ואעפי"כ פטור בלי כלום אי אפשר. בוודאי בין המצרים ובפרט בת"ב צריך לומר חצות ולבכות (גם זה הבכי' זוכין על ידה לאתרוג נאה כאשר רבינו ז"ל מרמז בתו' ס"ז לק"ת "בראשית—לעיני כל ישראל" שהבכי' בחצות ובין המצרים הוא העיקר על התעלם החן והפאר והיופי של כל העולם כולו הוא הצדיק האמת ומרמז שם שהאתרוג היפה הוא בחי' החן והיופי, הידור האתרוג הוא הידור הצדיק. ובתורה אחרת ובשיהר"ן שלפי הבכי' של ימים נוראים כן הידור ויופי האתרוג. וא"כ מובן שהבכי' בין המצרים ות"ב הוא ג"כ מהתחלת הימים נוראים (וכמובא בלק"ה שבין המצרים כבר הכנה לימים נוראים ולר"ה וכו') ושזוכין על ידה לאתרוג נאה וכו'. 
והנה עיקר הבכי' כנראה מהתורה "בראשית לעיני כל ישראל" והתפלה ל"ג ח"ב שעלי' הוא שהתחלת הצרה הי' גלות עשרת השבטים מארץ ישראל (היינו שרחוקים מארץ ישראל והם גולים בחוץ לארץ) ועל זה בכתה השכינה בכותל המערבי שבמקדש. וע"י הבכי' שלה (היפך הבכי' שלנו והתעוררות לשוב בתשובה שגורמים עי"ז בנין ביהמ"ק והגאולה) התגברו מאורי אש וגרם לגלות יהודה ובנימין ושריפת ביהמ"ק ע"י מאורי אש. ועכ"פ היו יכולים להחיות א"ע בקדושת הצדיקים האמיתים שהם הם המאורי אור בחי' שבת דכולא יומא המאירין לבית המקדש והם הראש בית והם המחיין ומאירין ומשיבין הנפש ונסתלקו הצדיקים האמיתים ואורם נתעלם, וזה קשה מהכל, כי קשה הסתלקותם של הצדיקים והתעלמותם כפלים כחורבן בהמ"ק וע"ז יש לבכות הרבה בחצות ובפרט בימים בין במצרים ובפרט בת"ב. ואעפי"כ צריך להיות לא בבחי' יאוש וקינטור וברוגז, רק בבחי' כיסופין והשתוקקות בבכי' אחרי הקדושות האלה א"י הק' וביהמ"ק וירושלים הקדושים והצדיקי האמת הקדושים ונוראים ולהאמין שבזה בעצמו שמשתתפים בצער השכינה והקב"ה וכו' בזה בעצמו בונים הבהמ"ק וזוכין למצוא ולהרגיש החן והיופי של הצדיקים שהם הבהמ"ק וכו' ולהתנחם כמו שמסיימין כל הקינות בנחמה. ואח"כ בוודאי מתחילים ימי הנחמה שבת נחמו פ' ואתחנן עי' בתו' ע"ח בלק"ת מענין הצדיק האמת שהוא איש פשוט וכו' ושם צועק רבינו ז"ל שאין שום יאוש וכו' ושהעיקר להתקרבות לצדיק בחיים חיותו, עי"ש ההתחזקות הגדול מאד שאין כמותו וכו' וז' דנחמתא ומתחיל ח' אלול הקדוש והנורא אני לדודי וכו' שהוא חסדים ורחמים גדולים ויכולים בנקל לעשות תשובה מחסד ורחמים ימי רחמים. וכ"ז הכנה לר"ה הקדוש והנורא שהוא העיקר מכל העיקרים ראש השנה וראש כל אחד המחשבה והשכל בקדושה וטהרה ומקושר לראש בני ישראל וכו' ואח"כ כל עשי"ת שיכולים לתקן בהם מכל השנה ומכל ימות השנים כמובא בכתבי האריז"ל שבכל יום א' יכולים לתקן כל היום א' של כל השנים וביום ב' כל הימי ב' וכו'. ואח"כ עיו"כ האכילה הוא הכנה לצום ואם לא אוכלים בעיו"כ, אז הצום של יו"כ משלים רק הקדושה של אכילות עיו"כ ונשאר יו"כ בלי התיקון של יו"כ. וע"כ נחשב האכילה כמו צום כי כל הצום של יו"כ הוא ע"י הכלי שעשו באכילת עיו"כ. והוודוי של עיו"כ ויו"כ עשרה פעמים כנגד העשרה מיני חצים של העונות ואח"כ סוכות זמן שמחתינו ושאיבת רוח הקודש וקדושת הסוכה והד' מינים והיו"ט בעצמו. והו"ר גמר התיקון ושמחת תורה שהוא התכלית העיקרי מכל הנ"ל והכל הכנה לזה. 
ידידו דו"ש באה"ר ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And through completely sanctifying the seven lamps — the eyes: not to look at what it is forbidden to look at — and the ears — and the nose: to guard from anger and from the smell of licentiousness — and the mouth: to guard from bad speech and especially from falsehood. And conversely, with the eyes — "and the image of Hashem he beholds" — to look at holy things and the holy Torah, and so on — and the ears: to have faith in the sages — "lest his eyes see and his ears hear and his heart understand and he return and be healed" — and the nose: long- suffering and humility — and the mouth: to speak words of truth before Hashem. These are the Menorah of the Holy Temple — which is the mind. And then it will illuminate and shine for him. Through surrendering all the senses into the Torah teachings of our holy Rebbe with deep study — one will merit the divine overflow of intellect and knowledge of G-dliness in a single quarter of an hour — what another, laboring for all seventy years, will not merit.

Segment 16
HE:
עא
ב"ה יום ח"י מנחם אב ב' עקב תשכ"ח פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי יקירי הרה"ח מאנ"ש המובהקים ומדובקים ברבינו ז"ל וכו' וכו' מהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו וכל החברים אנ"ש שיחיו. 
בחולשתי קשה לי לכתוב ויאמין לי כבודו שכל הלילה וגם ביום עד עכשיו כל משכבי הפך בחליי מכאבים ומציקים. אבל אין בית מדרש בלא חידוש. 
הנה כעת בוודאי כבר התחלה מיום ט"ו אב יו"ט כיום כיפורים (בט"ו מתחיל וביו"כ גומר וד"ל) ההכנה לחודש אלול ימי הרחמים ורצון וכמו שבכל התפלות של אלול בלקוטי תפלות מבקש מוהרנ"ת ז"ל שאזכה להכין בעצמי מהיום שעכ"פ בחודש אלול יהי' נימול לבבי בשלימות וכו'. ובאמת ההתחלה הוא כבר מהג' שבועות בין המצרים שהכל ההכנה לר"ה הקדוש והנורא. שכל השנה צריך ההכנה על ימי ר"ה כמובא בדברי רבינו ז"ל בהשיחות, וכמו שכל ימיו של אדם צריך הכנה ליום אחרון ותשחק ליום אחרון. וההכנה הוא בתורה ותפלה וצדקה וגמ"ח. צדקה פותחת כל השערים כמובא בתורה ד' לק"ת "ואת העורבים". דווקא לשבור האכזריות במקום שהאדם כבר לא מרוצה וקשה עליו הדבר. דווקא זה חשוב מאד והוא עיקר עבודת הצדקה ובזה זוכה מה שזוכה וכן בענין תורה, שלומד בלילה בעת החושך וצר בדחקות מכניע הרוח סערה קץ כל בשר ומעלה השכינה ומייחדה וכו' כמובא בתורה ל"ח "מרכבות פרעה" עי"ש. וכן בענין תפלה מן המצר קראתי וכו' ענני במרחב מצר אותיות צמר. אז נמתקים הדינים ומעורר הרחמים רבים הי"ג מדות מעתיק כמובא בזוה"ק אידרא נשא שקפיטל מן המצר מרומז הי"ג תקוני דקנא. וזה ענין ר"ה שתוקעין בשופר שקצר מלמטה ורחב למעלה. ורמוז ג"כ בקפיטל מן המצר, ואומרים זה הפסוק קודם תקיעת שופר, ועכ"פ נלמוד מכל הנ"ל. שבכל עת שמצר לאדם בגשמיות ורוחניות, והוא מתגבר לעשות מה שיכול לעשות זה אמת אתערותא דלתתא שחשוב מאד להשי"ת אשה כי תזריע וילדה זכר וכו'. וזוכה בזה מה שזוכה. אחי חזק וחזק חבירינו להחיות א"ע ולהתחיל התחלה חדשה היום אם בקולו תשמעו. כאלו נבראו היום וכאלו היום קבלו התורה. ולקיים אחורי ארי לעשות תשובה ולפנות להשי"ת אחורי ח' אב שהוא מזל ארי ולא אחורי בתולה אלול שהוא מזל בתולה. כי החשיבות של חודש אלול הוא שהוא ימי רחמים ורצון מבחי' כתר וי"ג מדות הרחמים ואז יכולים ומסוגלים ביותר לילך בדרכי התשובה. ותשרי מר"ה עד אחרי יו"כ הם ימי דין, ובאלול התשובה מאהבה רצון ורחמים (בחי' חסד גדול) ובר"ה ועשי"ת יו"כ תשובה ביראה קשה ביותר וגם חילוק גדול בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה. וללמוד התורה "קרא את יהושע" ולילך עמה כפי היכולת לשמוע בזיונו ולהתבייש לפני השי"ת על ריחוקו. ואעפי"כ ששומע בזיונו ידום וישתוק ולא יתייאש ויעשה ביכלתו התורה והתפלה והצדקה וגמ"ח (שזהו עיקר מכל המעשים טובים ומצות) שעיקר עשי' דקדושה הוא צדקה כמובא בדברי רבינו ז"ל. ומעשים טובים. הן בסור מרע לשמור א"ע בכל היכולת לשמור הז' נרות והברית והן בעשה טוב לומר תהלים ותפלות והתבודדות ולימוד התורה הק' תנ"ך ותקוני זוהר וש"ע ובפרט ספרי רבינו ז"ל ס' המעשיות והמדות ולק"מ וכו' והכל כפי היכולת בצמצום ומדה לא ריבוי אור ולא עצבות רק בשמחה ואפי' בר"ה ויו"כ עצבות אסור ואינו מצליח כלל, ורק בשמחה מצליחין, וזה היסוד חזק בעבודת ה' שהעבודה וההתעוררות הכל יהי' בשמחה ואמונה ובטחון בהשי"ת. וכמובא בהתורה קרא את יהושע שצריך לקיים אם אסק שמים וכו' לידע שעדיין לא זכה כלל ולא השיג כלל כי גבוה מעל גבוה וכו' ואם תצדק מה תתן לו ולהיפך ואציעה שאול הנך בקי בהלכה בעלי' והעיקר בירידה לידע ולהאמין שדווקא בהירידה שם מאיר שם הוי' (שם העצם) להחיות האדם לבל יסוג אחור וכ"ז שלא חזק בזה להתחזק אפי' אם ח"ו בירידה שאין יותר ירידה ממנה יחזק א"ע וישוב להשי"ת משם אינו הולך בדרכי התשובה וכשזוכה לקיים ואציעה שאול ימין ה' (בחי' חסד) פשוטה לקבל תשובתו. וזה עיקר כוונת אלול, ובזה תלוי כל היהדות וד"ל. וגם בענין הצדקה, דאס איז א גרויסע פרטקצי' לפני יום הדין (זוהי פרוטקציה גדולה לפני יום הדין) כי בזה משכך חימה מהעולם ומייחד קוב"ה ושכינתי' כמבואר בזוה"ק ויעש דוד שם ויעש דוד צדקה וחסד שבזה עושין השם הוי' וע"כ אומרים קודם כל מצוה ובפרט צדקה לשם יחוד קובה"ו וכו' ורבינו ז"ל מביא בס' המדות שע"י צדקה ממתיקין הדין של יום הדין הגדול היינו של תחיה"מ ותכלית האחרון שכל הצדיקים יראו ממנו והעיקר יום הדין הוא על ענוי העניים וכמובא שדור המבול ושאר הדורות הרעים אינם קמים בתחה"מ ואינם נידונים ביום הדין. רק אנשי סדום שלא רחמו על העניים מלבד ענשם בעוה"ז יקומו וידונו ביום הדין לחרפת ולדראון עולם. ומובא במדרש שכל יום הדין הוא על צעקת העניים וכו' ולהיפך מידה טובה מרובה וכמובא בהפטרת שבת הגדול וערבה וכו' הביאו המעשר וכו' (צדקה) וזרחה וכו' שמש צדקה וכו' וכן בזוה"ק שע"י צדקה וחסד בעולם הזה עוברין הנהר דינור (שטובלין הנשמות להתפשט מחזו דהאי עלמא לגמרי ולבוא לתכליתו האחרון) שיש פחד גדול שלא ישאר שם (כי כמה נשמות ומלאכים נשארין ונשרפין שם) וע"י צדקה עובירן הנהר דינור בלי שום פחד ובלי שום צער, וגם בגמ' בבא בתרא שהגוזז נכסיו ונותן לעניים מציל מדינה של גיהנם וכו' וכמה יריעות לא יספיקו לבאר ולכתוב מה שיש לי בזה וד"ל. 
ידידו עוז המצפה לתשובתו הטובה במהרה והמצפה תמיד לרחמי שמים 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And if, G-d forbid, one still blemishes the honor of the Tzaddik — one is called "metzora who is as dead" — all the lights are closed — and one blemishes all seven lamps. May Hashem protect us. And see on Parshas Shelach — "And now may the power of Hashem be made great" — in the Torah of Likutay Moharan §19, "Prayer of Habakkuk" — that all the vitality: from eating and from the other pleasures — comes from the letters. See there. And in the holy Zohar, Parshas Shelach — on Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who entered the Garden of Eden while still alive — and the sweetness of Shabbos — from page 161 at the end through page 174.

Segment 17
HE:
עב
ב"ה יום ג' פ' נצבים כ"ד אלול תשכ"ח פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכוח"ט ושנה טובה ומתוקה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי יקירי עוז הרה"ח עושה צדקה וחסד רב פעלים טוב ומטיב טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו, אחדשה"ט באה"ר כיאות, מסתמא קיבל מכתבי מכבר תשובה על מכתבו היקר. 
והנה ההכנה על ר"ה בתשובה ותפלה וצדקה פדיון ער"ה ותיקון הכללי בהתקשרות לרבינו ז"ל בציור הציון הק' כאלו אמרנו על הציון הק' וכן ווידוי דברים. ובר"ה הכל בהתקשרות לרבינו ז"ל וצריך להיות חכם לחשוב מחשבות טובות שהשי"ת ייטיב עמנו בכל הטובות והתשובה והבכי' משמחה. בשמך יגילון, חדות ה' מעוזכם וכו' ובעשי"ת יכולין לתקן בכל יום כל הימים של כל השנה ושנים. ובעיו"כ מצוה גדולה ותיקון גדול לאכול. והכפרות הם דוגמת השעיר המשתלח שמכפר וממתיק הדינים ויו"כ העיקר הווידוי דברים מעומקא דלבא ולהתחרט ולבקש כפרה וכו' וג"כ בשמחה והתעוררות. וסוכות השמחה זמן שמחתינו בסוכה הקדושה דוגמת א"י שנכנסין בה בכל הגוף ובינה עילאה, והד' מינים וכו' והו"ר צעקה מעומקא דלבא ושמחת תורה דיבור בדעה ושמחה גדולה גמר התיקון. 
ידידו דו"ש ומצפה לתשובתו ומאחלו כוח"ט ושנה טובה ומתוקה וכט"ס. 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And pay close careful attention to the precious holy Torah in Likutay Moharan §21, Beha'alosecha — "Atika Stima'ah" — as above — how one should merit to shine and illuminate the divine overflow of light into the face — that is: an ardent blazing toward Hashem with holy words of prayer and hisbodidus and Torah — the knowledge of G-dliness — this is called the holy spirit — this is called the face of the Menorah. [דאס הייסט רוח הקודש — "this is called the holy spirit / ruach hakodesh." The state of divine overflow (shefa Elohi) entering the face — the illumination of the face in divine service — is identified here with ruach hakodesh, the divine spirit of inspiration and prophecy. And the face itself illuminated by divine service is the "face of the Menorah" — the pnei hamenorah — the inward-facing light that receives and reflects the divine.]

Segment 18
HE:
עג
ב"ה יום ד' פ' לך ואברכך ואהי' ברכה תשכ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה מאנ"ש המובהקים והיקרים עושה צדקה וחסד טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו וכל הנלוים אליו אנ"ש היקרים שיחיו, אחדשה"ט באה"ר לנכון קבלתי מכתבו היקר. 
והנה בפרשה זו המתחיל מקדושת אברהם אבינו ע"ה האדם הגדול בענקים איש החסד והצדקה ראש לנימולים וראש למאמינים עי' תורה ל"א "אית לן בירא" ענין גודל הצדקה והחסד שמשנה הטבע והגלגלים ומנהיג אותם. וזה שזכה אברהם אע"ה שהוא התחיל בחסד וזכה להכלל במדה זו וצינור הזה ובחי' עולם חסד יבנה, וע"כ "בהבראם" אותיות באברהם שכל העולם נברא בזכות אברהם ונתקיים בזכותו. שהחוט של חסד של אברהם ע"ה מתעורר כל יום ודוחה כל הדינים וממתיקם שאם לא זאת לא הי' העולם מתקיים אפי' רגע כמובא בזוה"ק וכמובא במעשה של הז' בעטלירס מיום הג' שכל יצירת הימים וקיומם ע"י האיש החסד ועי"ז זוכין שהלב ישתוקק להמעיין וידבר השתוקקות שלו שכ"ז ענין התבודדות וכיסופין בפה המובא בתורה ל"א הנ"ל שע"י הצדקה והחסד זוכין לתיקון הברית ואמונה וזוכין לאהבה דקדושה בחי' כהן, אתה כהן לעולם הנז' על אברהם ע"ה וזוכין לכיסופין דק' ולהוציאם בפה ולעשות עי"ז נפשות לקרבם להשי"ת בחי' את הנפש אשר עשו בחרן. והנה ענין זה של צדקה וחסד ואהבה דקדושה אין לשער כי זהו בחי' חסידים שהוא למעלה גם מבחי' בעלי תשובה וצדיקים. כי חסידים בחי' חסד ואהבה הוא המעלה העליונה ואח"כ היכל בעלי תשובה וכו' וזה בחי' זכור ברית אברהם. ואח"כ עקידת יצחק ועי"ז זוכין לתשובה מאהבה שמעוונות נעשין זכיות ומסטרא דימינא חוורא ככספא שלא נשאר רושם כלל. וזהו העצה היותר טובה מהכל שדווקא ע"י האהבה והתקשרות לצדיק ותענוג בעבוה"ש מממילא נתבטלין כל האהבות ותאוות רעות וכו' כמובא במעשה הבנים שנחלפו כי האזינו ושמעו לשירת החיות וכו' הי' להם תענוג שעי"ז נתבטלו כל התענוגים שבעולם וכו' וכמובא בתורה של יו"ט כי ע"י ההתקשרות להצדיק נתבטלה תאוות המשגל (שכל התאות נמשכין אחרי') בבחי' נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים ונתבטלין הגאות שזה מרה וקשה מהכל. כי טבע הקטנות להתבטל להגדלות וכשרואה גדולת הצדיק וקדושתו ואורו הגדול נתבטל כולו אליו וממילא אין תאוות וגדלות. וזהו העצה היותר נכונה, ואיך זוכין לאהבה והתקשרות ע"י שימוש הנשמה (וכן את הצדיק) במצות מעשיות צדקה וחסד עי"ז זוכין לאהבה והתקשרות כמובא בתורה "חותם בתוך חותם" תורה כ"ב ועי"ז זוכה לשבר עזות הגוף בתאוותיו ולהדבק להנשמה ולהצדיק ולחזות בנועם ה' שגם הגוף ירגיש החיות אלוקות של המצוה והתורה ותפלה. ומכ"ש של ההתקרבות להצדיק שזה התענוג גדול מכל התענוגים שבעולם כי כל מה שהדבר גדול וקדוש יש בו יותר תענוג וזה גדול וקדוש מהכל ע"כ התענוג שלו יותר גדול מהכל מי שזוכה להרגיש זאת ועכ"פ נזכה לעתיד. נא להשתדל להפיץ הספר יעלת חן ולמכור אותם בכל יכלתו כי אין לשער הזכי' שיזכה בזה נא לכתוב לי אם לשלוח לו וכמה. 
ידידו דו"ש וטובתו ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And "the wisdom of a person illuminates his face."



# Volume One • Letter 14
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/14/

Volume One • Letter 14
מכתב 14
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/14

Segment 1
HE:
ב"ה יום ה' תשרי תשט"ז פה מירון ת"ו

EN:
A good final sealing [גמר חתימה טובה — "a good final sealing." The greeting of the Ten Days of Teshuvah between Rosh Hashana and Yom Kippur: on Rosh Hashana one is inscribed in the Book of Life, and on Yom Kippur the inscription is finally sealed and confirmed. The greeting during this period asks specifically for a good final sealing of the judgment. גמר = completion, finalization — the same root as in "Gmar Chatimah Tovah."] and a good and sweet new year and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear, the honored and the exalted — the veteran and the pious — who yearns for the service of Hashem in truth — his honor, his splendor, and his glory, our master our teacher our Rabbi [כמוהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — "the honor of our master, our teacher, our Rabbi." A full and elaborate honorific: kavod (honor / dignity) + morenu (our master / our teacher) + harav (the Rabbi) + Rabbi. More complete than the מ' הר' of Letter 12 — the fullest form of the salutatory honorific in the correspondence so far.] Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him — and his precious wife, who is modest and fears sin, may she live — [הצוה"ח שתחי' = הצנועה היראת חטא שתחי' — "the modest one who fears sin, may she live." An honorific for a respected woman: tzanua (modest / refined) + yir'as chet (one who fears sin / scrupulously morally cautious). שתחי' = שתחיה = "may she live." The first time the recipient's wife receives her own blessing directly in the salutation.] and all his household, may they live. [וכב"ב שיחיו = וכל בני ביתו שיחיו — "and all his household, may they live." The standard family blessing-abbreviation: kol bnei beiso (all the members of his house) + sheyichyu (may they live).]

Segment 2
HE:
גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי הנכבד והנעלה וותיק וחסיד משתוקק לעבודת ה' באמת כש"ת כמוהר"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א וזוגתו היקרה הצוה"ח שתחי' וכב"ב שיחיו.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — [אחדשה"ט באה"ר = אחר דרישת שלומכם הטוב באהבה רבה — "after inquiring after your precious wellbeing with great love." The full standard opening formula compressed into two abbreviations: achar drishas shlomchem hatov (after inquiring after your precious wellbeing) + b'ahavah rabbah (with great love). Both are standard components of the formal opening that have appeared in various forms throughout the letters.] as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letter from the eve of the holy Shabbos [מעש"ק = מערב שבת קודש — "from the eve of the holy Shabbos." The standard abbreviation for erev Shabbos kodesh — the Friday before Shabbos. The letter from the recipient arrived on the Friday of Parshas Teitzei week — just before Rosh Hashana, which falls shortly after Parshas Teitzei is read in late Elul.] of [Parshas] Teitzei together with 24 dollars — and many thanks to you. May Hashem give you life just as you have given us life — and may you be blessed with all the blessings written in the Torah. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת, לנכון קבלתי מכתבו מעש"ק תצא עם 24 דולר ורב תודה לכם, השי"ת יחיה אתכם כאשר החייתם אותנו ותתברכו בכל הברכות הכתובות בהתורה אכי"ר, עכשיו עשי"ת שיכולים לתקן כל השנה ואפי' כל השנים, כמבואר בכתבי האריז"ל שבכל יום מעשי"ת יכולים לתקן כל הימים של כל השנים היינו למשל ביום א' מימי השבוע שבעשי"ת יכולים לתקן כל ימי א' שבשבוע וביום ב' מימי השבוע שבעשי"ת יכולים לתקן כל ימי ב' שבשבוע וכן כל ימות השבוע נמצא שבימי עשי"ת יכולים לתקן כל ימות השנים ע"י תשובה וכ' וביום הכיפורים שהוא כלול מכל ימות השנה ככתוב ימים יצרו ולו א' בהם זה יום הכיפורים כאשר דרשו חז"ל וצריך להתוודות עשרה ווידוים בחמשה התפילות (ב' פעמים בכל תפלה פ"א בתפלת לחש שבשמ"ע ופעם שנית יחד עם הש"צ שחוזר התפלה בקול רם, ובהכאה על החזה להוציא כל עשרה מיני חצים שזרקו להשכינה והנפש הישראלי בהעוונות של כל השנה עי' בסיפורי מעשיות מז' בעטלירש ממעשה יום השישי בענין העשרה מיני נגינה שבזה מרפאים את הבת מלכה (שהיא הנפש הישראלי בפרט וכנס"י בכלל) ממחלת העשרה מיני חיצים, ואח"כ סוכות חסדים המקיפים, כי מיו"כ עד סוכות הוא חסדים סתם וסוכות הם חסדים המקיפים בחי' סוכה רוח הקודש חכמות והשגות גדולות למעלה מהמוח שאינם יכולים להכנס במוח ולולב ואתרוג וכל הד' מינים הם חסדים (שמחזירים) בהשכינה ומתקנים אותה בזה ולכן נקרא תשרי ירח האיתנים שאיתן במצות והד' מינים הוא המצוה שמעלין השכינה שהיא בחי' ד' לאור הפנים שהוא הסוכה אימא דמסככת על בנין השי"ת יזכינו לקיים המצוות בשמחה רבה שזה העיקר, ובהתלהבות וחיות אלקות אכי"ר.

EN:
Teaching on the Ten Days of Teshuvah — from the Writings of the Arizal Now are the Ten Days of Teshuvah [עשי"ת = עשרת ימי תשובה — "the Ten Days of Teshuvah." The ten days from Rosh Hashana (1 Tishrei) through Yom Kippur (10 Tishrei) — the most intense period of teshuvah in the Jewish calendar. The abbreviation appears three times in this letter.] — which can rectify the entire year — and even all the years. As explained in the writings of the Arizal: that on each day of the Ten Days of Teshuvah — one can rectify all the corresponding days of all the years. That is: for example — on the first day of the week within the Ten Days of Teshuvah — one can rectify all the first days of the week of all the years. And on the second day of the week within the Ten Days of Teshuvah — one can rectify all the second days of the week of all the years. And so for every day of the week. [The Arizal's teaching: each of the ten days contains the rectifying power for the corresponding day of every week of every year. Sunday within the Ten Days = every Sunday of all years; Monday = every Monday; and so on. Since the ten days span from Rosh Hashana through Yom Kippur and cover all seven days of the week at least once (and some twice, depending on which day Rosh Hashana falls), together they encompass rectifying power for the entire temporal year. Through teshuvah during these ten days, a person can address the spiritual arrears of a lifetime.] It thus emerges that through the Ten Days of Teshuvah — one can rectify all the days of all the years — through teshuvah, and so on.

Segment 4
HE:
ידידו דו"ש ומאחלו גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה שנת עבודת ה' באמת שנזכה מה שצריך לזכות בכל שנה ושנה אכי"ר.

EN:
Teaching on Yom Kippur — The Ten Confessions and the Seven Beggars And on Yom Kippur — which includes all the days of the year — as it is written: "Days were formed — and His is the one among them" [Psalms 139:16. The Midrash (Vayikra Rabbah 29:8) expounds: "days were formed" — all the days of the year were made; "and to Him is the one among them" (ולו א' בהם) — this unique day belongs to Him, to G-d alone — this is Yom Kippur. The aleph (א') signals the one singular day that encompasses and is set apart as wholly G-d's.] — this is Yom Kippur, as our Sages of blessed memory expounded. And one must confess ten confessions in the five prayers. [עשרה וידויים בחמשה התפילות — "ten confessions in the five prayers." On Yom Kippur there are five prayer services: Ma'ariv (evening), Shacharit (morning), Musaf (additional), Minchah (afternoon), and Neilah (closing). The confession (vidui) is recited twice per service — once in the silent Amidah and once in the cantor's repetition — yielding exactly ten confessions across the day.] [Once [פ"א = פעם אחת — "one time / once." The standard abbreviation for pa'am achas.] in the whispered prayer of the Shemoneh Esrei, [שמ"ע = שמונה עשרה — "Shemoneh Esrei" — literally "eighteen" — the eighteen (now nineteen) blessings of the Amidah prayer. The central standing prayer of every Jewish service, recited in silence. On Yom Kippur, the Vidui (confession) is inserted into the Amidah at the blessing of Slach Lanu ("Forgive us").] and a second time together with the prayer leader [הש"צ = השליח ציבור — "the emissary / representative of the congregation." The prayer leader — the cantor — who repeats the Amidah aloud on behalf of the congregation. Shaliach (emissary) + tzibur (congregation/public): the person appointed to carry the congregation's prayers before G-d. After everyone recites the silent Amidah, the shaliach tzibur repeats it aloud so that those who cannot pray themselves can fulfill their obligation by listening.] who repeats the prayer aloud — with striking upon the chest.] To extract all ten types of arrows that were shot at the Shechinah and the Jewish soul through the sins of the entire year. See in Sipurey Ma'asiyos — the Seven Beggars — from the story of the Sixth Day — regarding the ten types of musical instruments through which one heals the King's Daughter — [who is the Jewish soul specifically and the Community of Israel [כנס"י = כנסת ישראל — "the Community / Assembly of Israel." The collective entity of the entire Jewish people — also identified in Kabbalah with the Shechinah in her aspect as the divine bride, the communal soul of Israel. The King's Daughter in the story represents both the individual Jewish soul (nefesh hayisraelit) and the collective Community of Israel as a whole.] generally] — from the illness of the ten types of arrows.

Segment 5
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
Teaching on Sukkos — Encompassing Kindnesses and the Four Species And afterward — Sukkos — the encompassing kindnesses. For from Yom Kippur [מיו"כ = מיום כיפור — "from Yom Kippur." The standard abbreviation for Yom Kippur: yud-kuf = Yom Kippur.] until Sukkos — these are plain, simple kindnesses. [חסדים סתם — "plain / simple / undifferentiated kindnesses." Stam (סתם) means plain, ordinary, unspecified — not a particular elevated type. The kindnesses that flow from Yom Kippur's atonement to the eve of Sukkos are genuine chesed — divine goodness freely given — but they are the straightforward, accessible type: divine good-will that enters and is contained within ordinary human experience. They are not yet the encompassing, transcendent kindnesses of Sukkos itself.] And Sukkos is the encompassing kindnesses — in the aspect of the Sukkah: the holy spirit, great wisdom and attainments above the mind — which cannot enter the mind. And the lulav and esrog and all the four species — they are kindnesses that restore the Divine Presence and rectify it. And therefore Tishrei is called "the month of the mighty ones — mighty in commandments." And the four species is the commandment that raises the Shechinah — which is in the aspect of the letter dalet — to the light of the face [לאור הפנים — "to the light of the face / the facial light." Ohr happanim — the innermost, most intimate divine light — the direct light of the divine "face" (panim — also meaning "inner"). This is the highest light the Shechinah can receive: the direct, face-to-face illumination from the divine presence itself. The four species, by raising the Shechinah from the aspect of dalet (the fourth letter, associated with poverty and lack) toward this light, complete the process of rectification that Yom Kippur began.] — which is the Sukkah — the mother who overspreads her children of Hashem. [אימא דמסככת על בנין — Aramaic: "the mother who spreads her covering / her shade over her children." The Sukkah is identified with Binah (Understanding) — the supernal mother (Imma Ila'ah) — who spreads her wings of encompassing lovingkindness over her children Israel, like a bird covering her young. The root סכך (to cover / to spread shade) is the same root as סוכה (Sukkah) — the covering structure. Sitting within the Sukkah is being enveloped in the divine mother's embrace.] May Hashem grant us merit to observe the commandments with great joy — for that is the essential thing — and with ardor and divine vitality. So may it be His will. Amen.

Segment 6
HE:
מחמת טרדת הזמן הנני מקצר והנני מבקש פה על הציון הק' עבורו ועבור ב"ב שיחי' ואתעכב בעזהי"ת עד אחר החג ואחזור בעזהי"ת לירושלים עיה"ק.

EN:
Teaching on Sukkos — Encompassing Kindnesses and the Four Species And afterward — Sukkos — the encompassing kindnesses. For from Yom Kippur [מיו"כ = מיום כיפור — "from Yom Kippur." The standard abbreviation for Yom Kippur: yud-kuf = Yom Kippur.] until Sukkos — these are plain, simple kindnesses. [חסדים סתם — "plain / simple / undifferentiated kindnesses." Stam (סתם) means plain, ordinary, unspecified — not a particular elevated type. The kindnesses that flow from Yom Kippur's atonement to the eve of Sukkos are genuine chesed — divine goodness freely given — but they are the straightforward, accessible type: divine good-will that enters and is contained within ordinary human experience. They are not yet the encompassing, transcendent kindnesses of Sukkos itself.] And Sukkos is the encompassing kindnesses — in the aspect of the Sukkah: the holy spirit, great wisdom and attainments above the mind — which cannot enter the mind. And the lulav and esrog and all the four species — they are kindnesses that restore the Divine Presence and rectify it. And therefore Tishrei is called "the month of the mighty ones — mighty in commandments." And the four species is the commandment that raises the Shechinah — which is in the aspect of the letter dalet — to the light of the face [לאור הפנים — "to the light of the face / the facial light." Ohr happanim — the innermost, most intimate divine light — the direct light of the divine "face" (panim — also meaning "inner"). This is the highest light the Shechinah can receive: the direct, face-to-face illumination from the divine presence itself. The four species, by raising the Shechinah from the aspect of dalet (the fourth letter, associated with poverty and lack) toward this light, complete the process of rectification that Yom Kippur began.] — which is the Sukkah — the mother who overspreads her children of Hashem. [אימא דמסככת על בנין — Aramaic: "the mother who spreads her covering / her shade over her children." The Sukkah is identified with Binah (Understanding) — the supernal mother (Imma Ila'ah) — who spreads her wings of encompassing lovingkindness over her children Israel, like a bird covering her young. The root סכך (to cover / to spread shade) is the same root as סוכה (Sukkah) — the covering structure. Sitting within the Sukkah is being enveloped in the divine mother's embrace.] May Hashem grant us merit to observe the commandments with great joy — for that is the essential thing — and with ardor and divine vitality. So may it be His will. Amen.

His friend who seeks his wellbeing [דו"ש = דורש ומבקש שלומו — "who seeks and requests his wellbeing." A shorter sign-off abbreviation than the דושה"ט (doresh shlomam b'tamidus = who constantly seeks their wellbeing) used in earlier letters. Here: doresh u'mevakesh shlomo — who actively seeks and requests his wellbeing.] — and wishes him a good final sealing and a good and sweet new year — a year of truly serving Hashem — that we should merit what one must merit in each and every year. So may it be His will. Amen. Shmuel Horovitz

Postscript — From Miron Because of the busyness of the time I am cutting this short. And I am praying here at the holy grave on his behalf and on behalf of his household, may they live. And I will remain here, with G-d's help, until after the festival — and will return, with G-d's help, to Jerusalem, the holy city. [עיה"ק = עיר הקודש — "the holy city." The standard abbreviation for Jerusalem as the holy city: ir hakodesh. The author is at Miron in the Galilee and will return to his home in Jerusalem after Sukkos and Shemini Atzeres / Simchas Torah — another two to three weeks from the time of writing.]

Segment 7
HE:
עד
ב"ה יום ח' חשון תשכ"ט פעה"ק ירושלים 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו חבירינו היקר והנעלה עושה צדקה וחסד טוב לב יבורך שלשלת היוחסין כש"ת כמהר"ר.......... נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר לנכון קבלתי הטשעק של 20 דולר ששלח לי ע"י ידידינו הנעלה מהר"ר צבי נ"י ותודה רבה לכם וזכות המצוה יהי' רפו"ש לבתו הילדה שתחי' וזכות אבותיכם הקדושים אכי"ר ותזכו לכט"ס. 
הש"י יודע כי קשה לי מאד לכתוב והנני כותב בכאבים חזקים ה' ירחם וישלח לי רפו"ש במהרה שמואל בן פיגה. 
והנה זכות הצדקה וחסד שבזה עושה השם הוי' ועושה יחוד קב"ה ושכינתי' ובזה ממתיק הדינים וגם זוכה עי"ז להנצל מן החטאים כמובא בדברי רבינו ז"ל כי אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות. וכשהוא מרחם על חבירו מרחמין עליו ואסור לרחם על מי שאין בו דעת א"כ נותנין לו דעת כדי שיוכלו לרחם עליו וממילא ניצול מהעבירות. כי צדקה וחסד הוא בחי' אהבה דק' שכשזה קם זה נופל נופלין אהבות חיצוניות וגם נדחין כל הדינים ויראות חיצוניות. 
ידידו הדו"ש בכל לב ונפש ומאחלו כט"ס. 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
"Ki Seitzei" = the war against the evil inclination (§2): Proverbs 16:32: "one who rules his spirit has captured a city." Holding anger without acting = killing the evil inclination. LM Torah 6: the essential of teshuvah = hear one's humiliation = be still and silent. Receiving shame from one's own distance from G-d with love = atonement. LM §107: when the evil inclination can no longer prevail through sin, it seduces the person into thinking he is already a Tzaddik (the "righteous man rules in fear of G-d" trap). The remedy: "capture your captor" (Deuteronomy 21:10 — "and you shall take captive his captives") — use the very thought of arrogance against itself: if I think I am great, then G-d is completely far from me. LM Tannina §82: things go "out of order" with arrogance; "in order" (kindness and mercy, divine Name Havayah) with complete self-nullification. "I am to my Beloved and my Beloved is to me" = the path of Elul. Psalms 139:8 both directions.



# Volume One • Letter 15
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/15/

Volume One • Letter 15
מכתב 15
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/15

Segment 1
HE:
ב"ה פ' וירא ... מר חשוון תשט"ז פיה"ק ירושלים ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my dear, my precious soul and heart — the pious and exalted one — who yearns for the service of Hashem in truth and for the holiness of the Land of Israel — may Hashem grant him merit for this soon — our master Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ ידידי יקירי נפשי ולבבי החסיד הנעלה המשתוקק לעבודת השי"ת באמת ולקדושת א"י השי"ת יזכהו לזה בקרוב כמה"ר אברהם יאקבאוויטש נ"י שליט"א.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת קבלתי מכתבכם עם הכסף וכן מכתב זוגתו הצוה"ח מנשים באוהל תבורך מרת הינדא רחל שתחי' עם הכסף מהושענא רבה והנני מקיים בקשתה לבקש כל יום עבור בן אחותה הילד שרגא יהושע בן שרה לרפואה שלימה ומה שכבודו מבקש ממני במכתב פ' נח שאתן לו עצה טובה בענין השתוקקות נסיעתו לא"י באמת קשה ליתן עצה ובפרט לאשר שכבודו בעל חוב ומרויח פרנסתו בדוחק ביגיע כפים להוציא הוצאות גדולות כאלו בנסיעה הליכה וחזרה אעפ"כ הנני משיב לכבודו כפי דעתי דאס ערשטע דארפט איהר זעהן אז אייעהר פרוא דיא אשת חיל ויראת ה' זאל זיין צוא פרידען און מסכים זיין ברצון הטוב און ווידער האט איהר צייט כמעט אגאנץ יאהר צוא ביינקען און גלוסטען צוא קדושת א"י און בייטען השי"ת אוף דעם (און בכלל בייטען אז סע זאל זיין שלום על ישראל ושלום בכל העולם כולו) (דבר ראשון אתם צריכים לראות שאשתכם האשת חיל ויראת השם תהי' מרוצה ותסכים לזה ברצון טוב וגם יש לכם זמן כמעט שנה שלמה לכסוף ולהשתוקק לקדושת א"י ולהתפלל להשם על זה [ובכלל להתפלל שיהי' שלום על ישראל ושלום בכל העולם כולו]) ובעצם ענין הנסיעה יותר טוב היה לנסוע יחד עם חברה חסידים שמחיר הנסיעה תהיה רק 600 דולר מלנסוע בעצמו שצריך כמו 900 דולר ואצלכים 300 דולר הוא חשבון גדול ומה שכבודו יוכל להיות כל חודש אב אלול ועם החברה יוכל להיות רק מימי הסליחות עד אחר שמחת תורה היינו רק חודש אחד אבל לדעתי יותר חשוב זה החודש לבד מכמה חדשים אחרים מפני שזה כל הימים נוראים ר"ה עשרת ימי תשובה יו"כ וחג הסוכות ושמחת תורה לקיים מצות עולה רגל רק העיקר אם יסכימו לזה המנהלים מהתלמוד תורה שכבודו הוא מורה אצלם ואם לא יסכימו או שיש חשש שיזיק לפרנסה שלכם עי"ז אז אין ברירה רק לנסוע לבד בימי החופש אב אלול עד אחר ר"ה כמו שכתב כבודו ובכלל הענין אם כבודו יתגבר לשבר המניעות ובפרט מניעת הממון לנסיעת א"י מי יוכל לייעץ לכם דבר שכזה נאר דאס האבין מיר הכלל פון אונזער הייליגען רעבין ר' נחמן מברסלב ז"ל אז געלט איז קיין מניעה ניט דער עיקר איז מניעת המוח והלב אז דאס הארץ ביינקט און מען וויל באמת איז אין דבר העומד לנגד הרצון "דער עיקר איז דער רצון" האט איהר כמעט אגאנץ יאר צייט צוא ביינקען און וועלין און האפען און בייטען השי"ת אז איהר זאלט זוכה זיין צוא דיא גרוסע הייליגע מצוה קומען קיין א"י אפי' נאר צוא גייען ד' אמות דאס איז אוך זייעהר גרוס און עס איז כדאי וכדאי צוא ברעכין אלע מיני מניעות פון דער וועלט וועגין דעם (רק זה יש לנו כלל מרבינו הקדוש ר' נחמן מברסלב ז"ל שהכסף אינו מניעה העיקר זה מניעות המוח והלב, כשהלב כוסף ורוצים באמת אז אין דבר העומד לנגד הרצון "העיקר זה הרצון" אז יש לכם כמעט שנה שלמה זמן לכסוף ולרצות ולקוות ולבקש מהשי"ת שתזכו למצוה הגדולה והקדושה לבא לארץ ישראל אפילו רק ללכת שם ד' אמות זה גם גבוה מאד וכדאי וכדאי לשבר כל המיני מניעות שבעולם עבור זה) ומכל שכן כשיהיה כבודו איזה שבועות יוכל לראות אולי ימצא איזה פרנסה שיוכל כבודו לקבוע דירתו עם כל באי ביתו ואפי' אם לא תיכף עכ"פ בהמשך הזמן כשישלם כל החובות ויהיה לו כסף לסדר א"ע עם דירה ופרנסה כראוי ואפשר יסדר מקודם הילדים שלו פה בישיבות עכ"פ כשיהיה כבודו בעצמו פה ידע מה לעשות אם לקבוע דירתו או לא ואם לסדר ילדיו פה בישיבות או לא ועכ"פ יקיים מצות חז"ל שכל ההולך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב ורבינו ז"ל אמר "מען קען קיין יוד ניט זיין אן א"י" הכלל דער עיקר זאלט איהר אסאך ביינקין און בייטען השי"ת וועט אייך השי"ת שון צוא פירען אז איהר זאלט אוס פירען אייעהר הייליגען רצון אכי"ר השי"ת זאל אייך העלפין אז איהר זאלט אריין חאפען דיא הייליגע קדושה פון ארץ ישראל נאך היינטיגס יאר אמן. ("אי אפשר להיות יהודי ללא ארץ ישראל" הכלל והעיקר שתכספו ותבקשו מה' הרבה על זה ואז ה' כבר יביא אותכם שתוציאו לפועל רצונכם הקדוש אכי"ר שהשי"ת יהי' בעזרכם שתזכו לחטוף את קדושת ארץ ישראל עוד השנה אמן)

EN:
I have received your letter together with the money — and likewise the letter of his wife, the modest one who fears sin, blessed among women in the tent, [מנשים באוהל תבורך — "blessed among women in the tent." A biblical phrase from the Song of Deborah (Judges 5:24): "Blessed above women is Yael, wife of Chever the Kenite — blessed above women in the tent." Applied here as a term of highest honor for the recipient's wife. The phrase praises a woman of inner domestic virtue and spiritual greatness — one who sanctifies the home and tent of Israel.] our mistress Hinda Rachel, may she live — together with the money from Hoshana Rabbah. [Hoshana Rabbah — the seventh day of Sukkos (21 Tishrei) — the day on which, according to Kabbalistic tradition, the final sealing of the judgment (begun on Rosh Hashana and sealed on Yom Kippur) is completed. It is the last opportunity for teshuvah and prayer before the decree is fully closed. The fact that the wife sent her letter specifically on Hoshana Rabbah is a detail of spiritual timing.]

Segment 4
HE:
עכשיו נכתוב מעט מענין פרשת וירא ר' נתן ז"ל ברענגט ההתחזקות גדול "וירא אליו ה'" פאר וואס איז א יוד זוכה צוא התגלות אלקות בחי' וירא אליו ה' "באלוני ממרא" היינו אז דער יוד ליגט נעביך נידריג ממרא לשון תמורות (כמו שמובא בגמרא אם יאמר לך אדם איה אלוקיך תאמר לו בכרך ג' שברומי היינו אפי' אין שאול תחתיות איז אויך דא השי"ת דער עיקר אז דער מענטש דער האלט זיך און איז זיך ניט מייאש פון צוא זוכען השי"ת און טוען וואס ער קען אין אידישקייט תורה תפלה צדקה גמ"ח וואס אמצוה ער קען וכו') פאר וואס "והוא יושב פתח האהל" היינו דער יוד זיצט ביים פתח פון דער קדושה (היינו צוא ווערן אהערליכער איד באמת און אפי' צוא יעדער מצוה און דבר שבקדושה וואס ער וויל אזו וויא איהר ווילט קומען קיין א"י הקדושה) "כחום היום" פירש"י שהוציא חמה מנרתיקה שלא יכלו לילך בשוק היינו אפי' דער יצר הרע מיט דיא מניעות ברענין דעם מענטשן אז עס איז ניט איבער צוא טראגין פון דעסט וועגין "והוא יושב פתח האוהל" זיצט ער בייא דער טיהר פון דרוסען און וויל ניט אוועק גיין נאר ער זיצט און ווארט ביי דער קדושה אולי יחוס אולי ירחם און און טרעט ניט אפ דענצמאל איז דער מענטש זוכה סוף כל סוף צוא קומען אין דער קדושה און ער איז זוכה צוא גילוי שכינה היינו השגת אלקות אין אהוכע מדריגה יעדער נאך זיין מדריגה, דווקא באלוני ממרא אינדעם כחום היום אין דיא ביטערקייט וואס דער יצר הרע מוטשעט דעם מענטש און ברענט איהם דיא תאוות רעות און עהר טרעט ניט אפ פון השי"ת ווערט דווקא פון די התגברות היצר הרע מיט זיינע תאוות ומניעות פון יודישקייט ווערט דווקא גרוסע כלים אריין נעמען אין זייא אסאך גוט און פון דיא מניעות ווערט נעימות אזו וויא מיר געפינען בא יוסף הצדיק ווייל דער יצר הרע האט איהם אזו גמוטשעט מיט דעם נסיון פון אשת פוטיפר און ער האט עומד בניסיון גיווען איז ער ערשט גווארין יוסף הצדיק און ער האט זוכה גווען אפי' אוף דער וועלט צוא אזא גדולה און אזא כבוד מכל שכן בעולם הבא הוא אור האורות וכו' וכן מרדכי הצדיק וכן כל הצדיקים דער עיקר איז וואס האבען זיך דער האלטען אין זענין ניט אפ גטראטין וואס סע האט זיך מיט זייא איבער גיטאן דערפאר האבען זייא זוכה גווען צו וואס זייא האבען זוכה געווען און אזו אויך יעדער יוד וואס וויל זיין איוד און וויל אריין גיין אין דער קדושה טוט זיך מיט איהם וואס עס טוט זיך און וואס דער מענטש איז גרעסער טוט זיך מיט איהם מעריר און אז ער איז קיין נאר ניט און לאזט זיך ניט אראפ ווארפען און עהר שטארקט זיך מיט וואס ער קען, ניט אפטרעטן פון השי"ת, איז סוף כל סוף וועט ער קומען צוא וואס ער דארף און ער וועט זוכה זיין וואס עהר וועט זוכה זיין יעדיר וועדליג דאס דערהאלטן זיך ניט אפ צוא טרעטין אין דער סוף איז הכל מתוקן לסעודה אלע וועלין זוכה זיין צוא אגרוסען סוף אכי"ר.

EN:
And I am hereby fulfilling her request to pray each day on behalf of her nephew — the child Shraga Yehoshua son of Sarah — for a complete recovery. [לרפואה שלימה — "for a complete recovery." The standard formula of prayer for a sick person: may the healing be complete, total, and lasting — not merely partial or temporary. The child is identified by his full Hebrew name and his mother's name — both required for a healing prayer in the Jewish tradition.]

Segment 5
HE:
אגריס אונזער פריינד ר' משה אהרון נ"י אדאנק פאר די געלט איך האב איהם געמאכט אפדיון און בייט פאר איהם כל טוב.

EN:
The Request and the Author's Hesitation And regarding what his honor asks of me in the letter of Parshas Noach — that I give him good counsel regarding the matter of his longing to travel to the Land of Israel — truly it is difficult to give counsel, and especially since his honor is a debtor and earns his livelihood with great difficulty — with the labor of his hands [ביגיע כפים — "with the labor of his hands / by the sweat of his hands." A biblical expression (Psalms 128:2): "when you eat of the labor of your hands — fortunate are you and it is good for you." Here it describes honest, hard-earned income — not passive income but the fruit of direct physical and mental labor. The author is noting that such a person cannot easily absorb large expenses.] — and [would need] to incur such great expenses for a journey there and back.

Segment 6
HE:
(ועכשיו נכתוב מעט מענין פרשת וירא ר' נתן ז"ל מביא התחזקות גדולה "וירא אליו ה'" מדוע יהודי זוכה להתגלות אלקות בחינת וירא אליו ה', "באלוני ממרא" היינו שהיהודי מונח מסכן במקומות הנמוכים ממרא מלשון תמורות (כמו שמובא בגמרא אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול שברומי היינו אפילו בתוך השאול תחתיות גם שם ה' נמצא העיקר שהאדם מחזיק מעמד ולא מתייאש מלחפש את השי"ת ולעשות כפי יכלתו בעבודת ה' תורה תפלה צדקה גמ"ח איזו מצוה שהוא יכול וכו') מדוע, "והוא יושב פתח האהל" היינו שהיהודי יושב וממתין בפתח של הקדושה (היינו שמצפה להיות יהודי ירא שמים באמת וגם אפילו לכל מצוה ודבר דקדושה שהוא רוצה כגון מה שאתם רוצים לבא לארץ ישראל הקדושה), "כחום היום" פירש"י שהוציא חמה מנרתיקה שלא יוכלו לילך בשוק היינו אפילו שהיצה"ר והמניעות בוערים באדם באופן בלתי נסבל אעפי"כ "והוא יושב פתח האהל" הוא יושב ליד הדלת מבחוץ ולא רוצה לסור משם הוא רק יושב וממתין אצל הקדושה אולי יחוס אולי ירחם ולא סר, אז האדם זוכה סוף כל סוף ליכנס ולבא לתוך הקדושה וזוכה לגילוי שכינה היינו השגת אלקות במדרגה גבוה כל אחד לפי דרגתו, דוקא באלוני ממרא בתוך הכחום היום בתוך המרירות שהיצה"ר מענה את האדם ומבעיר בו את התאוות הרעות והוא לא סר ושב אחור מהשי"ת, דוקא מההתגברות הזו של היצה"ר ותאוותיו והמניעות מהיהדות דוקא מהם נהיים כלים גדולים להכיל בהם הרבה טוב ומהמניעות נעשים נעימות כמו שאנו מוצאים אצל יוסף הצדיק מזה שהיצה"ר עינה אותו עם הנסיון של אשת פוטיפר והוא עמד בנסיון, מזה הוא נהי' יוסף הצדיק וזכה אפי' בעוה"ז לכזו גדולה וכבוד מכ"ש בעוה"ב הוא אור האורות וכו' וכן מרדכי הצדיק וכן כל הצדיקים, העיקר מה שהם החזיקו מעמד ולא שבו לאחור מכל מה שעבר עליהם, לכן הם זכו למה שזכו וכמו כן כל יהודי שחפץ להיות יהודי ורוצה ליכנס לתוך הקדושה נעשה איתו מה שנעשה ומה שהאדם גדול יותר עובר עליו יותר וכשהוא לא טיפש ולא נותן שיפילו אותו והוא מתחזק במה שהוא יכול לא לסור מהשי"ת אז סוף כל סוף הוא יגיע למה שהוא צריך להגיע ויזכה למה שיזכה כל אחד כפי התחזקותו לבלי לסור והסוף שהכל מתוקן לסעודה שכולם יזכו לסוף גדול אכי"ר.

EN:
Yiddish Passage — Practical Counsel on the Journey to the Land of Israel [The author shifts into Yiddish for his practical counsel, then provides his own Hebrew translation immediately following in brackets.] "Nevertheless, I am responding to his honor according to my understanding. The first thing: you must see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be at peace and should agree to this with goodwill. [דאס ערשטע דארפט איהר זעהן אז אייעהר פרוא דיא אשת חיל ויראת ה' זאל זיין צוא פרידען — "The first thing: you must see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be at peace." The very first practical step before any planning for the trip: the wife must be on board, willingly and genuinely in agreement — not grudging or pressured. Eshes chayil (capable woman, Proverbs 31) + yir'as Hashem (fears G-d): both virtues cited together. Tzu friden = at peace / satisfied / agreeable.] And furthermore — you have almost a whole year to yearn and long for the holiness of the Land of Israel and to beseech and pray to Hashem about this. [בייטען השי"ת — "to beseech / to pray to Hashem." The Yiddish beytn (בייטען) — from the German bitten — means to request, to beseech, to beg, to entreat, to petition. It is used throughout this letter for direct, heartfelt prayer-as-petition: not formal liturgical prayer (davenen) but the direct personal supplication of one who urgently needs something from G-d. The word conveys active, persistent requesting — not passive hoping but earnest, repeated asking.] [And in general — to pray that there should be peace upon Israel and peace throughout the entire world.]"

Segment 7
HE:
(ש לידידינו ר' משה אהרן ותודה על הכסף, עשיתי פדיון עבורו והנני מעתיר בעבורו לכל טוב.)

EN:
Hebrew Translation of §6 [The first thing: you need to see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be satisfied and should agree to this with goodwill. And furthermore: you have almost a full year to yearn and to long for the holiness of the Land of Israel, and to pray to Hashem about this. (And in general: to pray that there should be peace upon Israel and peace in the entire world.)]

Segment 8
HE:
ידידו מאחלו כט"ס

EN:
And as for the actual matter of the journey itself — it would be better to travel together with a group of Chassidim, [חברה חסידים — "a group / fellowship of Chassidim." Traveling in an organized group significantly reduced the cost of a transatlantic journey in 1955. The author gives specific figures: solo travel = approximately 900 dollars; group travel = approximately 600 dollars. The difference of 300 dollars is described as a "large sum" (cheshbon gadol) — significant for a person earning his living with difficulty.] for whom the price of the journey would be only 600 dollars — as opposed to traveling alone, which would require about 900 dollars. And for you, 300 dollars is a large sum. And whereas his honor could be here the entire months of Av and Elul — with the group he could be here only from the days of the Selichos [ימי הסליחות — "the days of the Selichos / the penitential prayers." The Selichos are the special supplications for forgiveness recited in the period before Rosh Hashana. Ashkenazic Jews begin reciting them the Saturday night before Rosh Hashana (or earlier if Rosh Hashana falls early in the week). This is approximately two weeks before Rosh Hashana, in late Elul.] until after Simchas Torah — that is: only one month. But in my opinion this one month alone is more important than several other months — because it includes all the awesome Days: Rosh Hashana [ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana." The standard two-letter abbreviation for the Jewish New Year — rosh (head) + hashana (the year).] , the Ten Days of Teshuvah, Yom Kippur, the Festival of Sukkos, and Simchas Torah — to fulfill the commandment of the pilgrimage. [מצות עולה רגל — "the commandment of the pilgrimage / the going-up-by-foot." The three pilgrimage festivals (shalosh regalim) — Pesach, Shavuos, and Sukkos — were the occasions on which all Jewish men were commanded to appear before G-d in Jerusalem. The word regel means both "foot" and "festival." To be in the Land of Israel during Sukkos is to fulfill this ancient pilgrimage commandment in its most direct sense.] Only the essential thing is: whether the administrators of the Torah school where his honor teaches will agree to this. And if they do not agree — or if there is a concern that it might damage your livelihood through this — then there is no alternative but to travel alone during the vacation period of Av and Elul until after Rosh Hashana — as his honor wrote.

Segment 9
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
"And in general — the matter of whether his honor should exert himself to overcome the obstacles — and particularly the obstacle of money for the journey to the Land of Israel — who could counsel you in such a matter? Only — this is the principle we have from our holy Rebbe R' Nachman of Breslov זצ"ל: that money is not an obstacle. The essential thing is the obstacle of the mind and the heart. When the heart yearns and one truly desires — there is nothing that stands against the will. 'The essential thing is the will.' [דער עיקר איז דער רצון — "The essential thing is the will / the desire." One of the most fundamental Breslov teachings, appearing in various forms throughout the Rebbe's writings: ratzon (will / desire) is the highest human faculty and the most powerful spiritual force. Where genuine will is present — where the heart truly wants something — obstacles dissolve. Money, distance, circumstances — all of these are secondary. The primary obstacle to the Land of Israel is not financial but inner: the lack of genuine, consuming desire.] So you have almost a whole year to yearn and to desire and to hope and to pray to Hashem — that you should merit the great and holy commandment of coming to the Land of Israel — even if only to walk four cubits there — that too is very great — and it is most worthwhile and worthwhile to break all the types of obstacles in the world on account of this."

Segment 10
HE:
עה
ב"ה יום א' פר' וארא כ"ב טבת תשכ"ט פעה"ק ירושלים ת"ו. 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו חבירינו היקר והנעלה מאנ"ש היקרים כש"ת כמהר"ר ..... נ"י .......נ"י 
אחדשה"ט באה"ר כיאות. לנכון קבלתי מכתבו היקר וצדקתו היקרה ומה מאד החייתני השי"ת יחי' אתכם תמיד ותזכו לכל טוב סלה אכי"ר הנה מה מאד קשה לי לכתוב מחליי וחולאתי הקשה. ה' ירחם וירפאני מהרה אכי"ר שמואל בן פיגה לרפו"ש. 
הנה כעת ימי השובבי"ם לתקן תיקון הברית והנה בצדקה וחסד יכופר עון וגם אמירת תהלים כמובא בדברי רבינו ז"ל בלק"מ ח"ב על ואלה שמות בנ"י וכו' תהלים תשובה זוכין לפתוח כל המ"ט שערי תשובה. וכו' ומורנ"ת ז"ל באלו הימים שובבי"ם ספירת העומר וכו' הי' לו שני שיעורים תהלים ביום. וגם כי כתיב וחטאך בצדקה פרוק כי אין כח להתענות יכולים לפדות בצדקה. וגם לראות לישא אשה לעשות כל היכולת בגשמיות ובתפלה. כי זהו עיקר תיקון הברית כמובא בדרז"ל ובכל ספרי מוסר והעיקר לשמור המחשבה בשב ואל תעשה כי אם בא איזה הרהור ח"ו להסיח דעתו מזה במחשבה אחרת וללחום בזה עם היצה"ר כי זהו עיקר המלחמה של האדם בעולם הזה. ולבל יכנס בטוען ונטען רק לברוח בחי' וינס ויצא החוצה וינס משה מפניו. וגם לברוח ממוחין דקטנות שהוא גבורות ועצבות וכעס וכו' שזהו סכנה גדולה כמובא וינס משה מפניו (מפני הנחש ומובא בזוהר בזה אל תנסון את ה' כי זאת סכנה. וכן בכתבי האריז"ל ע"ז שזה סכנה גדולה המוחין דקטנות וכן בדברי רז"ל בשיחות הר"ן כשמלמדין ענינים רעים ואבילות ח"ו לברוח ולנוס ואל להרהר בזה כי זה סכנה גדולה אבל רק בעניני מוחין דגדלות גדולת ה' וצדיקיו ולשמוח בזה וזה ענין חסד ורחמים בזה טוב לחשוב ולעסוק ובזה המוח נקי ככסף בלי מחשבות וניצולין מכל הדינין ונמשך אך טוב אכי"ר 
ידידו דושו"ט ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Hebrew Translation of §9 [Only this is what we have as a principle from our holy Rebbe R' Nachman of Breslov זצ"ל — that money is not an obstacle. The essential thing is the obstacles of the mind and the heart. When the heart yearns and one truly desires — there is nothing that stands against the will. "The essential thing is the will." So you have almost a full year to yearn and to desire and to hope and to request from Hashem — that you should merit the great and holy commandment of coming to the Land of Israel — even if only to walk four cubits there — that too is very great — and it is most worthwhile and worthwhile to break all the types of obstacles in the world on account of this.]

Segment 11
HE:
עו
ב"ה. יום א' פ' וארא כ"ב טבת תשכ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א. 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידיד נפשי חמדת לבבי רעי כנפשי ולבבי מאנ"ש היקרים הנאהבים והנעימים כש"ת כמהר"ר צבי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו, אחדשה"ט באה"ר מעומק הלב... 
ואפשר תוכלו גם לסייע לי עוד בענין הספר מצוה גוררת מצוה, אין דיא וועלט וואס מען חאפט ארויס עפיס גוטס דאס בלייבט (בעולם הזה מה שחוטפים משהו טוב זה מה שנשאר) ואין מלוין לא כסף וכו' רק מצות ומעש"ט. ובפרט בימי שובבי"ם שאז הזמן לתקן החטאים ועונות בזה. נא לבקש עבורי שמואל בן פיגה כי אני צריך רחמים רבים מכל הצדדים ה' ירחם. ובזה הסדרה מרומז שתיקון הברית הוא ע"י צעקה (כמובא בלק"מ תורה כ') וגם אני שמעתי נאקת בני ישראל וכו' ואזכור את בריתי ומובא בפי' בזוהר ג"כ ע"ז ככה וכן בפ' שמות, ויאנחו ויזעקו וכו' ויזכור את בריתו וכו'. ובזה מתורץ שבתורה כ"ט חושב תיקון הכללי הדיבור שבח הצדיקים. מו"מ צדקה, תיקון הבגדים, ועל תיקון הברית אינו אומר מהו אבל בתו' כ' אומר שצעקה מרומם המוחין וכו' וכן בתורה של קדיש ויו"כ מביא להרים המוחין ובזה מכפרין עונות וכו' וזה מובן שהדיבור בלא דעת אינו דיבור, אבל בהקול צעקה (אבל בלי עצבות שזה יותר מזיק כמובא בעלים לתרופה) מרים המוחין. וכן בשבח הצדיקים. וכן בנתינת הצדקה ובשמירת הבגדים ובהתקשרות לצדיק ממילא מרים המוחין. וכן בלבושים נאים לצדיקים (בתורה מ"ב בלק"מ) ובנגינה ובאמונה בהצדיק שהוא כולו רזין וכו' בזה מאירין הדיבור ומתקנין הכל ה' יזכינו לזה אכי"ר והעיקר ע"י עשיית המצוה בשמחה נא ללמוד התורה כ"ד בלק"מ וע"ז ההלכה הודאה הלכה ו' וממש שם תענוג ג"ע העליון ויכולים לזכות על ידם לאור א"ס ממש שאין למעלה מזה. וד"ל. 
ידידו המצפה לתשובתו הטובה במהרה 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And all the more so — when his honor will be here for some weeks — he may be able to see whether he can find some livelihood that would allow his honor to establish his residence with all of his household permanently. And even if not immediately — at least in the course of time, when he pays off all the debts and has money to settle himself properly with a residence and livelihood. And perhaps he will first arrange his children here in yeshivas. In any case — when his honor is here himself — he will know what to do: whether to establish his residence or not; whether to arrange his children here in yeshivas or not. And in any case he will fulfill the teaching of our Sages of blessed memory: that all who walks four cubits in the Land of Israel is guaranteed to be a child of the World to Come. [כל ההולך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב — "All who walks four cubits in the Land of Israel is guaranteed to be a child of the World to Come." The Talmudic teaching (Kesubos 111a): even four cubits — approximately six feet — of walking on the sacred soil of the Land of Israel carries the guarantee of eternal life. The word מובטח (muvtach) — "guaranteed / assured" — is unusually strong: not merely rewarded but promised with certainty.] And our master the Rebbe זצ"ל said: "One cannot be a Jew without the Land of Israel." [מען קען קיין יוד ניט זיין אן א"י — Yiddish: "One cannot be a Jew without the Land of Israel." A striking and sweeping declaration attributed to Rabbi Nachman of Breslov. The Land of Israel is not merely a desirable destination or a commandment to fulfill — it is constitutive of Jewish identity itself. Without the Land of Israel — in some essential sense — one cannot be fully a Jew. This may refer to the spiritual dimension: complete Jewish spiritual identity requires connection to and ultimately presence in the Land of Israel.]

Segment 12
HE:
עז
ב"ה יום עש"ק פ' תרומה תשכ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס ופורים שמח וחג הפסח כשר ושמח למע"כ אהובי ידידי כנפשי ולבבי הרה"ח מאנש"ש המובהקים והיקרים הצמודים לננמ"ח עושה צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחי' נצח ולכל אחיי ורעיי וחבירינו היקרים והנעלים שיחיו. 
שלום וברכה. אחדשה"ט באה"ר כיאות לנכון קבלתי ממע"כ המכתב מר"ח שבט. 
והנה אעפ"י שקשה לי מאד מאד הכתיבה וגם מפני זה התאחרתי עד הנה לכתוב, אעפי"כ פטור בלא כלום אי אפשר. מענינא דיומא, הנה ימי אדר הקדושים שמרבין הקדושה בשמחה ורבינו ז"ל בתורה יו"ד "ואלה המשפטים" שע"י המחאת כף וריקודין נמשך קדושת מרדכי ואסתר ידין ורגלין תו' שבנגלה ותו' שבנסתר ונמתקין כל הדינים ומכניעין המן ועמלק וגיאות וכפירות והתנגדות על הצדיק שזה ענין קרח וכו' הגבורות כמרמז רבינו ז"ל בתורה הנ"ל וגם רבינו ז"ל אמר (מובא בחיי"מ) שבפורים עשה לתקן פגם קרח, ואם מפאת ראשו ימרט קרח הוא וכו' והכל ענין א' כי פגם המן ועמלק שג"כ כל כוחו לרשל מהצדיק האמת ובלי להאמין בכוחו הגדול שזהו כל מלחמתו ע"י התלמיד יהושע דווקא מכה"כ ורב כוחו של הצדיק שמביא בהרמזים שבידים שבים החכמה כי כוח הצדיק גדול מאד ושאין שום יאוש ושהכל יתהפך לטובה ומעונות יעשו זכיות. וזהו הכל על קדושת פורים הנורא ונשגב מאד שהוא ממש מבחי' עלמא דאתי, ואם כל המועדים בטלים ימי הפורים לא נבטלים, שבו נתגלה הארת מרדכי שאין דוגמתה בכל ימות השנה (אפי' בשבת) כמובא בלק"ה ובכל הספרים הקדושים ובכתבי האריז"ל שבפורים נתגלה אור גדול כזה שאין נתגלה בשום זמן רק ח"ו שיש גזירת כלי' ח"ו נתגלה אור הזה להציל וזה כח מרדכי ואסתר שגילו אור הגדול הזה והמשיכו זאת לדורות שבכל פורים נתגלה אור הגדול הזה הכלל שאין לשער ולהעריך גודל עוצם קדושת פורים שנתגלה בו קדושת שבת ויותר וכל המועדים נכללים בו וגם היראה עילאה דעילאה שבר"ה ויו"כ נתגלים בו ורק השמחה גוברת שניכר השמחה יותר מהיראה ופורים הוא קדושת יו"כ שהכה"ג עשה בק"ק ובאבן שתי' ובהארה גדולה כזאת שאוכלים ושותים ושמחים בו וכמבוא בתיקוני זוהר, ורבינו ז"ל אמר שמתחלה הי' כל ההתחלות מפסח (כי התחלת התקרבות ישראל לשמים הוא מפסח ויצ"מ שנעשה בכל דור ודור ובכל זמן וזמן וכל אדם ואדם כמובא) ועכשיו מפורים שהוא בחי' התחלת גאולה האחרונה שלעתיד, ומפורים התחלה ופל"ג פורים ל"ג בעומר קדושת רשב"י וזוהר שבי' יפקון מגלותא שהם ההתחלה ואח"כ מהאריז"ל ובעש"ט ז"ל ואח"כ רבינו ז"ל שממנו לא יהי' חדשות עד ביאת משיח צדקינו. וגם אז תתגלה תורתו וקדושתו ואהבתו והוא הגמר והוא הכל ואשרי הזוכה להמשיך ע"ע בזה העולם ובחושך הזה האור הזה איך שהוא יזכה אח"כ להרגיש יותר ויותר האור, ועכ"פ כל התחלות היום מפורים. וכמשארז"ל בלקוטי תנינא שניצול ממשהו חמץ בפסח (שזה יסוד הכל, כי א"א ליזהר ממשהו חמץ בפסח כ"א כשנזהרים כל השנה מעונות, וכן א"א להנצל מעונות כל השנה אם אינם נזהרים בפסח ממשהו חמץ בפסח כמובא בכתבי האריז"ל, וכן בזוה"ק ותיקוני זוהר שכל הפחד בר"ה מיום הדין למי שאינו נזהר ממשהו חמץ בפסח ומי שנזהר ממשהו חמץ בפסח א"צ לירא מיום הדין וכן שמי שנזהר ממשהו חמץ בפסח גופו קודש ונשמתו קודש קדשים) רק ע"י השמחה של פורים, ופורים הכנה לפסח שע"י שמחת פורים יכולים להנצל ממשהו חמץ בפסח והנה זה סגולה גדולה מרבינו ז"ל כי השמחה בפורים שקול כנגד כל התורה כולה וכל המצות כולם ומתקנת כל החטאים ועונות ופשעים ומעונות נעשה זכיות וכו'. וכל התורות הגבוהות של רבינו ז"ל כלול בפורים הלא התורה יו"ד הנ"ל והתורה י"ז שמעו הולך בכל המדינות ונשמע קול הצדיק ע"י הצדקה, וזה בחי' פ' שקלים שהוא ההתחלה של פורים קדמו שקליהם לשקלך כי ע"י הצדקה עושה יחוד קוב"ה ושכינתי' ומתקן הכל וזה כל הצדקה שנותנים בפורים ומשלוח מנות ומתנות לאביונים וכל הפושט יד נותנים לו, כי אז מאיר יסוד אבא ורב חסד בחי' מרדכי הצדיק וגם זה מציל מחמץ בפסח כי מצת ר"ת צדקה תציל ממות (חמץ) כמובא בלק"מ וד"ל; וזה בחי' קמחא דפסחא להנצל מחמץ בפסח עי"ז וד"ל; וזה מרומז בדברי העולם "אפרייליכען פורים און אכשרין פסח" (פורים שמח ופסח כשר) כי ע"י השמחה של פורים יש פסח כשר וד"ל. והתורה ל"ג אהבה שבדעת והשלום הג' שלעתיד ושם השכרות של פורים שזה העיקר מהכל, והתורה נ"ו הסתרה שבתוך הסתרה וסתרי תורה ומרדכי ואסתר ונו"ן שערי קדושה ומקוה של שער הנו"ן בשבועות ובפורים הי' קבלת התורה מאהבה. ותורה ס' פתח ר"ש ספמ"ע משנים קדמוניות שזה המגילה מעשה משנים קדמוניות שלמעלה מכל הע' פנים לתורה ורב חסד בגי' מרדכי וכו'. ובוודאי צריך להצומות וזעקתם בתענית אסתר ולהתבייש מהשי"ת והצדקה מחצית השקל. ושמחת פורים בהמחאת כף וריקודין וכל מיני בדיחותא (והכל ביראה) וקריאת המגילה אור פני מרדכי ואסתר ומשלוח מנות ומתנות לאביונים. והעיקר מהכל המשתה וסעודת פורים, מן, והעיקר השכרות שהוא העיקר מהכל. ולהמשיך א"ע וע"ע והחברים השמחה והקדושה. והארת הרצון שבעת האכילה ויראה הנגשת בעת האכילה המובא בתורה ז' לק"ת "כי מרחמם" בחי' כתר, עתיק, שכ"ז נתגלה בפורים וביותר בעת האכילה ושתי' עד שלא נדע, התכלית העליון שלא נדע וד"ל להמשיך זאת על כל השנה והכל בכח הצדיקים שבכוחם נזכה לזה. ואח"כ ימי ניסן הקדושים וערב פסח, ופסח הקדוש והנורא תחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים והסדר הקדוש שבו נתגלים ונעשים היחודים באתערותא דלעילא מכל המוחות מחכמה ועד מלכות והד' כוסות הקדושים וההגדה בקול רם חמרא וריחני פקחין שעולין הדעת ומזריקין תקונים לכל המקומות הצרים והדקים עי' תו' כ' תו' כ"ט, ועלמא דחירות בלי חמוץ המוח ולשמור מהרהורים שזה העיקר מהכל. ומכעס ועצבות וגיאות שזה הכל בחי' חמץ וכפירות וספיקות וחקירות שזה עיקר החמץ, אִין דִינֶין השי"ת בשמחה (ולעבוד השי"ת בשמחה) שזה העיקר ואח"כ סופרים ספירה אתעדל"ת לחזק א"ע בכל העובר ולחטוף מה שיוכל ולחכות ולצפות ולהתגעגע לקדושת התורה ביום הנו"ן שבועות הקדוש שזוכין לכל הקדושות של פסח ובהתעדל"ת וגם לקדושת הכתר כתר לי זעיר וכו' השי"ת יזכינו לכל זה אכי"ר. בכח קדושת הצדיק האמת אכי"ר. 
ידידו דו"ש ומאחלו לכל זה. 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
"The principle: you should yearn greatly and pray to Hashem — Hashem will already lead you so that you will carry out your holy will. So may it be His will. Amen. May Hashem help you that you should grab hold of the holy sanctity of the Land of Israel — even yet this year. Amen."

Segment 13
HE:
עח
ב"ה יום ג' אייר תשכ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי כנפשי ולבבי הרה"ח הדבוק וצמוד בהננמ"ח. עושה צדקה וחסד רב פעלים וכו' וכו' כש"ת כמהר"ר צבי יוסף נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות. לנכון קבלתי מכתבו היקר ורב ת"ח למע"כ עבור כ"ז. וזכות המצות הגדולות תזכו לרב טוב הצפון ולכל משאלותיכם לטובה וכל הברכות שבתורה אכי"ר. השי"ת ישלח לי רפו"ש במהרה בתוך שאר חולי ישראל כי אני סובל ל"ע מאד מכל הצדדים מחוליי ומכאוביי המרובים ה' ירחם מאד קשה לי לכתוב. אבל פטור בלא כלום בלי אפשר. הנה עכשיו ימי הספירה הקדושים ומזהיר רבינו ז"ל לומר תהלים כדי לזכות לתשובה. וכן ענין הספירה הוא כדי להזדכך מזוהמת מצרים וכל א' מזוהמתו ותאוותיו להכין א"ע לקבל התורה. ולסבול בזיונות ושפ"ד להתבייש מהשי"ת כי אנחנו עדיין בבחי' בהמה עומר שעורים מאכל בהמה ואנו משתוקקים ומתגעגעים לקבלת התורה בשבועות שאז נהי' בבחי' אדם, ולכך קוראין ההפטרה במרכבת יחזקאל אדם היושב על הכסא, שע"י הבושה שסובלין בימי ספירה שעדיין לא נטהרנו להיות נקרא אדם ואין לנו פה לדבר כמו בהמה שאין לה דיבור ומשתוקקים ומתגעגעים לקבלת התורה עי"ז נכללין באדם היושב על הכסא בשבועות הק' והנורא. ועכשיו מתקרב קדושת ל"ג בעומר קדושת התנא אלקי רשב"י זיע"א הצדיק האמת שיכול לפטור כל העולם. ובסדרה זו קדושים מובא בזוהר הק' שהצדיקים שבאו לפרשה זו שמחו כי הי' חשוב להם מאד הפרשה זו שכלולה מכל התורה כולה ונאמרה בהקהל וכו' (עי' רש"י) ועי' בלק"מ תורה כ"ט על קדושת הצדיק ביומי דר"ש פתח פיך תיקון הדיבור ע"י שבח הצדיקים ותיקון הכללי של קדושת הברית ותיקון המו"מ וממון צדקה תיקון הכללי ותיקון הבגדים (שכל המצות והעבירות רשום בבגדים וצדקה שקול נגד כל המצות) לא תנחשו ולא תעוננו ע"ש העתות רעות שתחת השמש. וצדקה הוא בחי' שמש ומשנה כל העתים רעים לטובה וכו' והכלל שהעיקר הוא התדבקות והתקשרות לצדיק ושבח הצדיקים לדבר הרבה משבח הצדיקים ושבח השי"ת צדיקו של עולם ועי"ז מרומם המוחין וזוכה לתיקון הכללי בכל הבחי' וזוכה לבחי' צדיק מושל ביראת אלקים וממילא קא יהבי לי' גם יראת אלקים וכו' וצריך להכין א"ע לקדושת שבועות הק' והנורא שאז משברין תאוה הידוע ע"י קבלת היו"ט כראוי בשמחה ואהבה וכו' וגם להתקשר להצדיק שעי"ז זוכה לשבר התאוה, נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים וגם זוכה לענוה ובושה הק' כי הטבע לקטנות להתבטל להגדלות. וגם להמשיך א"ע ללימוד התורה ששקול נגד כל המצות בפה דייקא ולהמשיך החיים מחי החיים כמובא בתורה נ"ו ולהארת הרצון דקדושה להתבטל לרצון שברצונות קבורת משה עי' תו' ד' ח"ב. והנה העיקר הוא להיות נעור כל הלילה וכל הוראות האדם מכל השנה הוא כפי הלילה הזאת כמובא בכתבי האריז"ל. ולהיות שמח ולרקוד ולומר ג"כ כפי שיכול והמקוה באשמורה משער החמישים דקדושה והשיר של חשק אקדמות ותפלת מוסף והשתוקקות לביהמ"ק וירושלים ואה"ק. ואכילת מאכלי חלב ואח"כ בשר ולשמוח מאד בהיו"ט קודש הזה בכל היכולת כי יום א' הוא יוודע לה' למעלה מהזמן. ואי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא. 
השי"ת יזכינו לכל הקדושות כולם אכי"ר 
ידידו דו"ש באה"ר ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Hebrew Translation of §12 ["The principle and the essential thing: yearn and request from Hashem greatly about this — and then Hashem will already bring you to carry out your holy will. So may it be His will. Amen. May Hashem be in your assistance — that you should merit to grab hold of the sanctity of the Land of Israel — even yet this year. Amen."]

Segment 14
HE:
עט
ב"ה יום ג' אייר תשכ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה העושה צדקה וחסד רב פעלים כש"ת כמהר"ר ........ נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר. לנכון קבלנו מכתביו עם צדקתו הטהורה. וכן הנני מקיים להעתיר ולבקש עבורו לזווג הגון ורפו"ש עבור אמו. והנני נותן לו תודה רבה וזכות המצוה הגדולה תזכו לרב טוב הצפון ולכל משאלותיכם ובקשותיכם לטובה אכי"ר. 
והנה אין לי כח לכתוב לו באריכות ועכ"פ מעט כפי יכלתי. 
הנה העיקר לשמור המחשבה שבמוח ממחשבות רעות ומכ"ש מהרהורים רעים לבלי להחמיץ המוח ח"ו זה העיקר הסור מרע, כי כולא במחשבה אתברירא ורק לחשוב מחשבות טובות בתורה ועבודת השם, וגם ללמוד הרבה תורה ש"ע וספרים קדושים של הצדיק האמת וגם ש"ס ופוסקים, ולומר תהלים ולהתבודד בהתבודדות עכ"פ מעט בכל יום ולבקש מהשי"ת שיקרבנו אליו. וגם לעשות צדקה ומצות ומעש"ט כפי שיוכל, כי אין שום דבר נשאר מהאדם רק מה שחטף אכילה (זו תורה) ושתי' (זו תפלה ותהלים) ומלבושים (זו צדקה וגמ"ח ומעש"ט ומצות) והעיקר להיות שמח כי שמחת המצוה עולה על הכל ואין דבר גדול מזה. ויוצאים מהגלות ומוציאין השכינה מגלות וזוכין לברכות וברכת השכל ולהכלל בא"ס ממש (עי' תורה כ"ד מלק"מ והלכות הודאה הלכה ו' ע"ש היטב היטב כי הוא חיינו ואורך ימינו) 
ידידו המאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Introduction to the Torah Teaching — from R' Nossan on Parshas Vayera Now let us write a little on the matter of Parshas Vayera. R' Nossan זצ"ל brings a great strengthening:

Segment 15
HE:
פ
ב"ה יום ה' פ' ראה כ"ג מנ"א תשכ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה הדבוק וצמוד לרבינו הק' ומשתוקק וכוסף לעבוה"ש באמת העושה צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו וכל אנ"ש החבירים היקרים הנאהבים ונחמדים הי"ו. אחדשה"ט באה"ר כיאות וכנכון. 
וכבר מברכים ר"ח אלול, וצריך להכין א"ע על ח' אלול כמו שמהרנ"ת ז"ל מבקש בהתפילות תפלה פ"ה ותפלה מ"א ח"ב שאזכה להכין א"ע וכו' עד שבח' אלול יהי' כבר נימול לבבי בשלימות וכו' וכו'. ובפרט בח' אלול כולו ימי רחמים ורצון להכין א"ע על יום הדין הגדול והנורא ר"ה הק' והנורא הבע"ל. אשר מלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון וכו' ועיקר ההכנה הוא בתשובה, וחרטה, וודוי, ותפלה, תהלים תפלות וכו' התבודדות, ותורה לומר תנ"ך ותקוני זוהר וספרי רבינו ז"ל כמשארז"ל שגומרין באלול, וצדקה. כי חסד וצדקה מליצי יושר ופרקליטין טובים אפי' ליום הדין הגדול והנורא ומכ"ש על ר"ה כמובא בהפטורה זו מפ' ראה "בצדקה תכונני רחקי מעשק" ע"ש, צדק לפניו יהלך, וכו' וער"ה צריך למר תיקון הכללי בהתקשרות לרבינו הק' כאלו הננו אומרים זאת על ציונו הק' ז"ל. וכן וודוי דברים בהתקשרות כזאת. וליתן על פדיון בער"ה ובכלל להתקשר בר"ה לרבינו הק' בכל לב ונפש ומאד ולהיות חכם לחשוב שהשי"ת ייטיב עמנו בעבור כבוד שמו ובזכות הצדיקים. ובעשי"ת יכולים לתקן כל יום כל הימים של כל השנים. ובעיו"כ העיקר האכילה הכנה ליו"כ וביו"כ הודוי והחרטה וכו' וסוכות השמחה במצות ובהו"ר צעקה בלב, ובשמחת תורה שמחה שלימה ותמימה. 
ידידם הדו"ש ומאחלם כט"ס המצפה לרחמי שמים תמיד 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Yiddish Passage — The Teaching on Vayera "And Hashem appeared to him" [Genesis 18:1] — why does a Jew merit the revelation of G-dliness — in the aspect of "And Hashem appeared to him"? — "at the oaks of Mamre" — that is: the Jew lies, poor soul, in the lowly places. ["Mamre" — ממרא — is interpreted here through the lens of the Talmudic word play as related to תמורות (temuroth — "changes / substitutions / exchanges"). The Talmud (Eruvin 53a) brings the teaching that if someone asks you "Where is your G-d?" one can answer "in the great city that is in Rome" — meaning G-d is found even in the lowest and most impure places. Mamre — the low place of exchange and substitution — represents the spiritually impoverished state of a person who is far from G-d but is still trying.] [As brought in the Talmud — if a person says to you: "Where is your G-d?" — say to him: "In the great city that is in Rome" — meaning: even in the depths of the lowest depths (Sheol) — Hashem is also there. The essential thing is that the person holds on and does not despair of seeking Hashem — and does what he can in Jewish practice: Torah, prayer, charity, acts of lovingkindness [גמ"ח = גמילות חסדים — "acts of lovingkindness." The standard abbreviation for gemilus chasadim — one of the three pillars of Jewish life (Avos 1:2: Torah, avodah, gemilus chasadim). Gemilus chasadim encompasses all personal acts of kindness and generosity — visiting the sick, comforting mourners, giving loans, burying the dead — acts that go beyond mere charity (which is financial) into personal investment of self for another's benefit.] — whatever commandment he can, and so on.] And why? — "And he was sitting at the entrance of the tent" — that is: the Jew sits at the entrance to holiness. [He is at the threshold — not yet inside. He wants to enter holiness — to become a genuinely G-d-fearing Jew, or to fulfill a specific mitzvah or holy aspiration (such as coming to the Land of Israel, as the letter addresses throughout) — but he is still outside, sitting and waiting at the door.] [That is: he waits and hopes to become a truly G-d-fearing Jew — and even for every mitzvah and matter of holiness that he desires — such as what you desire: to come to the Holy Land of Israel.] "In the heat of the day" — Rashi explains: He [G-d] had drawn out the sun from its case — so that people could not walk in the street [Rashi's explanation on Genesis 18:1: G-d removed the sun from its "sheath" (the cloud cover that normally moderates its intensity) on that day — making the heat so intense that no one was going out, so that Abraham would not be disturbed in his recovery from his circumcision. The intense heat is the reason Abraham was alone at his tent entrance. Mystically: the intense heat of the "evil inclination and its obstacles" that burn the person so intolerably.] — that is: even though the evil inclination with its obstacles burns the person so that it is unbearable to endure — yet despite this: "and he was sitting at the entrance of the tent" — he sits at the outer door and does not want to leave — only he sits and waits at the entrance to holiness — "perhaps He will show compassion, perhaps He will have mercy" — and he does not move away. Then — the person merits in the end to enter into holiness — and he merits the revelation of the divine presence — that is: attainment of G-dliness at a high level — each person according to his level.

Segment 16
HE:
פא
ב"ה כ"ה תשרי תש"ל (יא"צ הרה"צ רל"י מברדיטשוב ז"ל) פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי מאנ"ש המובהקים הצמודים וקשורים לננמ"ח אוהב צדקה וחסד טוב לב ועין יבורך כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שי' וכל אנ"ש וחבירינו היקרים שיחיו. אחדשה"ט באה"ר כיאות לנכון קבלתי מה ששלח לי כבודו ע"י הרא"ח שי' ורב תודות לו וזכות המצוה הגדולה תזכו לכל הטובות שבעולם אכי"ר. 
בראשית ראש בית כמובא בתו' בראשית לעיני כל ישראל שע"י הראש בית המרומז בבראשית מאמר סתום שורש כל המאמרות והעשרת הדברות התלויות בהם שלמעלה מכל הע' פנים לתורה הכל תלוי בראש בית הצדיק האמת המאיר בביהמ"ק בחי' שבת דכולא יומא שהוא כח הראות המאיר לבהמ"ק וממנו נפתחין עיני המקורבים אליו שיוכלו להסתכל איך אוחזין ולעשות תשובה ולהסתכל בתיקון העולם ולהסתכל בגדולת הבורא ית' ע"י הדביקות שדביקין ונכללין בהשם והפאר והיופי והחן של כל העולם ובוודאי צריך לקום בחצות להתאבל (בימים שמתאבלין) על חורבן בהמ"ק הכללי וחורבן הפרטי של כל א' המוח שלו וכו' והעלם הפאר והיופי והחן של הצדיק אפי' אצל המקורבין שלא מרגישין החיות והנעימות של ההתקרבות להצדיק והחיות והנעימות שבתורותיו הק' ואנשיו היקרים וכו' וכ"ז בחי' חורבן בהמ"ק כי אם היינו מרגישים החיות והנעימות היינו מתבטלין לגמרי ובטלין כל התאוות והמדות רעות. והכל תלוי בזה שצריך להתקבץ יחד הרעים והאוהבים לאהוב זא"ז כנפשו ולדבר הרבה מגדולת הצדיק ותורותיו הק' ואנשיו היקרים ובזה מעוררין המוחין מתרדמתן כנשר יעיר קינו כמובא בתורה כ"ט ועי"ז הוא בבחי' אזיל להיכי דמידלי מינה צדיק מושל ביראת אלקים וזוכה גם ליראת אלקים ועבוה"ש בחיות ממילא וגם ע"י צדקה הרבה כמובא שם בחי' תיקון הכללי, העיקר לעבוד השי"ת ולעשות המצוה בשמחה כמובא בתורה כ"ד ע"ש ובלק"ה הל' הודאה הלכה ו', כדאי בכל יום תלמדו הלכה זאת ותרגישו תענוג עוה"ב ממש אשרי שיאחז בה. 
ידידם דו"ש באה"ר ומצפה לרחמי השי"ת תמיד 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Specifically at the oaks of Mamre — in the heat of the day — in the bitterness that the evil inclination torments the person and inflames his evil desires — and he does not move away from Hashem — specifically from this strengthening of the evil inclination with its desires and obstacles to Jewish practice — specifically from them great vessels are made to receive within them much good — and from the obstacles come pleasantness. [פון דיא מניעות ווערט נעימות — "from the obstacles comes pleasantness." A beautiful Yiddish rhyme: meni'es (obstacles / hindrances) → ne'imus (pleasantness / sweetness / delight). The obstacles are not merely overcome — they are transformed into their opposite. The resistance itself becomes the source of the sweetness, because it was the resistance that created the great vessels capable of receiving so much good.] Just as we find by Yosef the Tzaddik — because the evil inclination tormented him so with the test of Potiphar's wife — and he stood firm in the test — from this he became Yosef the Tzaddik — and he merited even in this world such greatness and honor. And all the more so in the World to Come — he is the light of lights, and so on. [הוא אור האורות — "he is the light of lights." Yosef HaTzaddik is identified in Kabbalistic literature as the supreme guardian of the covenant — the Yesod (Foundation) of all the divine emanations. His ultimate reward, after standing firm against the greatest possible temptation, is to become the central channel of all divine light flowing into the world. אור האורות — the light that illuminates all other lights.] And so too Mordecai the Tzaddik. And so too all the Tzaddikim. The essential thing is what they did: they held on firmly and did not move back — from whatever they went through. Therefore they merited what they merited.

Segment 17
HE:
פב
ב"ה יום ה' אחרי ט' לספה"ע פעה"ק ירושלים תובב"א (ה'תש"ל) 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידנו היקר והנעלה מאנ"ש היקרים המשתוקקים ונכספים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לצדיק האמתי באמת כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו וכל הנלוים אליו אנ"ש היקרים ונחמדים שיחיו. הי"ו. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות. השי"ת ירחם עלי וירפאני מכל מכאוביי וחליי ומצוקותיי אכי"ר. שמואל בן פיגה לרפו"ש. לנכון קבלתי ממה ששלחתם לי וכן בני היקר מהר' שבתי נ"י קיבל מה ששלחתם לו וכן קבלתי כל הזמן מה ששלחתם לי, ואתכם הסליחה על מניעת תשובתי מפני קושי החולאים ומכאובים ה"י, וזכות המצוה תזכו לכל מה שאיש הישראלי צריך לזכות מתוך נחת והרחבה אכי"ר. 
הנה אנכי משתוקק מאד לזכות עוד בחיי להשתטח במקום קה"ק (כמו שכתוב בפרשה זו נכנס למקום שנכנס וכו'. וידוע ומובא בדברי ר' אברהם ז"ל שציון רבינו ז"ל הוא האבן שתי' קה"ק ובצמצומים כאלו שכ"א יכול לכנס וכו'. וכמו שאנחנו רואים כח הצדיק שמעורר קדושה כזאת למשל בפורים בחול ומותר לעשות מלאכה, קדושה כזאת שאין דוגמתה בכל ימות השנה ואפי' בשבת קודש, וד"ל. וכמו שהאריז"ל חושב "העת רצון" בשבת למנחה, בחצות לילה, באשמורת הבוקר, ביא"צ של הצדיק כמו ל"ג בעומר, וכשיש צדיק, בכל זמן שהוא רוצה, הוא עושה עת רצון) משתוקק אני מאד לזה להיות ככל הזוכים לזה, ובפרט שכמעט מיום שבאתי משם, בכל עת שיש התעוררות לזה, אני מהראשונים לזה כידוע. 
כשאדע בעזהי"ת שאתם תשלחו לי פאדרינג (מסמך הזמנה כדי שיתאפשר לקבל אזרחות) מבית המדרש כמו שכולם עשו. ובוודאי כדאי לכם לעשות זאת כי אני מצפה בעזהשי"ת השבועות והזמנים שאהי' אצלכם יהי' לכם טובה והרמת קרן רבינו ז"ל ועבוה"ש בחיות על כל ימי חייכם בעזהשי"ת ללמוד כל יום ויום תורה מרבינו ז"ל בחיות והתלהבות וכו' וגם בעזהשי"ת על ציון רבינו ז"ל ג"כ יהי' טובה גדולה עבור כל א' וא' שאבקש מרבינו ז"ל שיקרב אתכם אליו בנעימות וחיות וכו' וכו' וכו' וד"ל. ואתם יודעים שאם היו נותנים לי כל הון דעלמא (וכבר בקשו אותי כ"פ אנ"ש ממדינתכם והבטיחו לי הרים וגבעות ולא רציתי) לא הייתי נוסע מא"י. אבל עכשיו יש לכם הזדמנות כזו שבוודאי בעזהשי"ת לא תתחרטו ח"ו. וע"כ תודיעוני אם רצונכם לזה בעזהשי"ת אתחיל להכין א"ע לזה כנ"ל. 
והנה אעפ"י שקשה לי מאד הכתיבה אעפי"כ א"א בלי חידוש. 
עכשיו ימי הספירה הק' שבהם כל ההכנה שלנו לקבלת התורה ואז נהי' בבחי' אדם, ועד אז, אנחנו בבחי' בהמה, עומר שעורים, מאכל בהמה, וסופרים הימים והשבועות מתי נזכה כבר לקבל התורה ונהי' בבחי' אדם דק', חטה, מאכל אדם, וכל ימי הספירה אנחנו בבחי' אנא זמין למהוי בבחי' אהי' שעדיין אין לנו הוי' רק מכינים א"ע להיות בבחי' הוי', ובזה אנו מטהרין א"ע מזוהמותינו ובכל מה שעובר על האדם כל מיני קטנות דקטנות וגדלות וכו' הכל להתחזק ובלי להניח את מקומו ח"ו ולא יאבד הספירה, ואיך שהוא, איך שהוא, אם לא יאבד את הספירה (אעפ"י שנדמה לו שאין מרויח כלל מהספירה.) נזכה סוף כל סוף לקבלת התורה בשבועת ולהיות אדם דק' היושב על הכסא כמו שאומרים ההפטרה בשבועות ועל הכסא דמות אדם וכו' (ועי' בתו' ו' "קרא את יהושע" ובלק"ה הל' ברכת הפירות הלכה ו') ובימי הספירה להרבות באמירת תהלים. כדי לזכות לתשובה ובכל המ"ט שערים. וביום החמישים שבועות נזכה לשער הנו"ן שהשי"ת ישוב אלינו ברחמים כזקן מלא רחמים ושבועות שכל גדול וחסד עליון ורחמים רבים. (עי' תורה נ"ו) ולהיות ניעור כל הלילה שכל הוראות האדם מכל השנה כפי הלילה הזאת. ולהיות שמח ולרקוד, והמקוה משער הנו"ן ואקדמות שיר של חשק, ומאכלי חלב. ובשר ושמחה וכל התיקון כרת מכל השנה ע"י שנעורים כל הלילה מקבל מזה הלילה, וזה הלילה כמו כמה תיקון כרת. וכל המקואות של כל השנה לטהר מעונות ולהמתיק הדינים ולזכות מה שלזכות מקבל מהמקוה שביום הזה. ושמיעת העשרת הדברות וקבלת התורה לקבל התורה בחיות חדש וכו' ותהלים יא"צ דוד המלך ע"ה ובעש"ט ז"ל, השי"ת יזכינו לכל הקדושות הנוראות האלו ולקבל פני הרבי ביו"ט כמובא בלק"מ סי' קל"ה ובלק"ה ולזכות לענוה עי"ז ולשבירת התאוות בבחי' נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים ע"י התקשרות ואהבת הצדיק וכו'. 
ד"ש נלבב לחבירינו היקר והנעלה מהר' ..... נ"י, לנכון קבלתי מכתבו עם הכסף ורב תודה, ומצטער אני מאד על יסוריו מהיצה"ר ומתפלל אני עליו. והעיקר שצריך חיזוק מאד מאד לבלי ליפול ובלי לעשות לעצמו יסורין כי הנמשך אחר הצער הצער נמשך אחריו. רק לעשות כל שביכלתו ולהיות שמח ולבטוח בה' ובצדיקיו שבוודאי יגמרו עמנו והכל יתהפך לטובה. 
ידידם דו"ש ומאחלם כט"ס ומצפה לתשובתם באהבה 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And so too every Jew who wants to be a Jew and wants to enter into holiness — what happens to him, happens to him. And the greater the person — the more he is pressed and tormented. And if he is no fool and does not let himself be cast down — and he strengthens himself with what he can — not to move away from Hashem — then in the end he will come to what he must come to — and he will merit what he will merit — each one according to how he held on and did not move away. And in the end: "all is prepared for the feast" [הכל מתוקן לסעודה — "everything is prepared for the feast." A Talmudic teaching (Avos 3:17 — attributed to R' Elazar ben Azariah) in a different form, but the phrase here recalls also the Talmudic teaching that in the World to Come a great feast is prepared for the righteous. All the suffering and obstacles of this world are the preparation for this ultimate feast — nothing is wasted, everything has its purpose in preparing the person for the great final celebration.] — all will merit a great end. So may it be His will. Amen.

Segment 18
HE:
פג
ב"ה יום ה' בחוקותי ל"ז למ"ט מונים תש"ל פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס וחג השבועות הק' והנורא שמח למע"כ אהובי יקירי חמדת לבי ונפשי הרה"ח מאנ"ש המובהקים הצמודים וקשורים להננמ"ח ומשתוקקים לעבוה"ש בכל לב ונפש אוהב ועושה צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' כש"ת מהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו כל אנ"ש היקרים הנאהבים והנחמדים שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות מלב ונפש. השי"ת ירפאני מכל מכאוביי הנוראים וחליי המופלאים ומצוקותיי הנוראות בתשח"י בקרוב. שמואל בן פיגה. אכי"ר 
והנה אעפ"י שקשה לי מאד לכתוב, אעפי"כ אהבה מקלקלת השורה פטור בלי כלום א"א, ואין מדרש בלא חידוש. 
בזה פרשת השבוע, אם בחוקותי תלכו, כמעט כל הקללות הם אם תלכו עמי קרי (עי' רש"י) שאין לו קביעות בתורה לעבוה"ש רק בדרך מקרה ובדרך אנשים מלומדה, ולהיפך מדה טבוה מרובה, אם בחוקותי תלכו (ע"י רש"י) ע"מ שתהיו עמלים בתורה. עי' ספרי יעלת חן עה"ת א' בלק"מ, בהשער וההקדמה והפתיחה דהיינו לילך עם תורה ללמוד תו' בעיון (עמלים בתורה) תלכו לילך עם תורה, ללמוד תורה מלק"מ, ולילך עמה היינו שכל מעיינה יהי' בה, להתבודד ע"ז, ולראות איך רחוק מזה ולבקש רחמים ותפלה ובקשה מהשי"ת לקיימה, ולראות עצות איך לקיימה מעט מעט, ולילך עמה ימים ושנים שיהי' כל העבודה רוחנית עפ"י התורה הזאת הן התורה ותפלה ומצות ועבוה"ש הכל עפ"י התורה הזאת, וכן כל העבודות הגשמיות אכילה ושתי' ושינה ושיחה עם הבריות ומו"מ הכל עפ"י התורה הזאת. ולחשוב תמיד בה בשכבך ובקומך ובלכתך בדרך וכו' תהי' כל מעיינה בה, מי שמקיים זאת, זהו באמת הכוונה של אם בחוקותי תלכו "ע"מ שתהיו עמלים בתורה". בוודאי יזכה לכל הברכות שכתוב שם אפי' בגשמיות בעוה"ז כי התורה נותנת חיים גשמיים ג"כ ועושר וכבוד ונכסיו מצליחים וכו' ומכ"ש שיזכה בזה לחיי עוה"ב ולזכות לכל המדרגות שבעולם שאדם צריך לזכות וזהו הי' כל מדרגת הצדיק הקדוש מאנ"ש ר' אברהם ז"ל בר' נחמן מטולטשין יותר מכל אחרים שהלך עם תורה ערך ב' שנים כנ"ל בכל האופנים הנ"ל, וכן הלך עם כל התורות שבלק"מ וספמ"ע ושיחות ותפלות וכו' ובזה זכה מה שזכה בחי' אחד הי' אברהם. וכן הכרתי א' מאנ"ש באומין מהמופלגים הרה"ח ר' מתתיהו ברזעסקי הכהן שהי' הולך עם התורות כנ"ל, וזכה לשמירת הברית בתכלית "ודמיין עלי' כקאקי חיוורי" כמובא בגמרא כידוע ובזה תלוי כל גדולת האיש הישראלי שיזכה למה שיזכה. והכל באהבה והתקשרות לרבינו ז"ל באהבת לב ונפש בחי' ונפשו קשורה בנפשו חביבא לי' כנפשו (עי' תו' (צ"ט) [קל"ה] מיו"ט ראיית פני הצדיק שזוכין להתקשרות ואהבה וביטול תאות נשים וענוה של מרע"ה ובושה של מתן תורה (ועי' תו' ע"ב לק"ת חיים נצחיים) ובפרט יו"ט שבועות הק' והנורא יום א' בשנה שער החמישים דק' ועי' תורה נ"ו וביום הבכורים שדוקא מהסתרה שבתוך ההסתרה נתגלה תורת ה' ממש וכו' שבועות שכל עליון וכו' ע"ש מקוה של שבועות שכל [המקוואת] של כל השנה מקבלין ממנה, וכן להיות נעור כל הלילה פטורין מזה מכל הכרת שמחויבין ח"ו, ומזה הלילה לוקחין כל הנעורין בלילה אחרת שנצולין מכרת וכן אכילת חלב (חסד ורחמים) מלבד בשר, דבש וחלב תחת לשונך. ואקדמות שיר של חשק. ועי' תו' ד' ח"ב ואת העורבים הארת הרצון וכו' ע"י צדקה ושוב צדקה ושוב צדקה וע"כ כל רגל מחויבים ליתן צדקה ובפרט שבועות. 
ידידם דו"ש ומאחלכם כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Regards to our friend R' Moshe Aharon, may his light shine — thank you for the money — I have made a pidyon [עשיתי פדיון — "I have made a pidyon." A pidyon nefesh — a "redemption of the soul" — a Chassidic practice of giving a sum of money to the Tzaddik along with a kvittel (written request), asking the Tzaddik to intercede in prayer for the person. The author confirms he has performed this spiritual act on behalf of R' Moshe Aharon.] on his behalf and I am urgently interceding [מעתיר — me'atir — "urgently interceding / insistently supplicating." From the root עתר — to intercede, to pray with urgent persistence, to supplicate intensely and repeatedly. A stronger word than merely "praying" — it carries the sense of insistent, fervent, repeated intercession on someone's behalf, pressing the plea before G-d with great urgency. The same root appears in Exodus 8:26-28 where Moses intercedes for Pharaoh with great urgency.] on his behalf for all good.

Segment 19
HE:
פד
ב"ה יום ה' פ' בלק תש"ל פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו חבירינו היקר והנעלה מאד המשתוקק וכוסף לעבוה"ש באמת ובפרט להתקרבות רבינו ז"ל הוא הצדיק האמת שעולה על כולנה שביאת המשיח וישועת הכלל תלוי בזה וגאולה פרטית ועיקר הצלחת הנפש תלוי בזה ה' יזכנו מהרה לזה אכי"ר ה"ה חבירינו היקר מהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. וכל הנלוים אליו חבירינו היקרים הנאחזים ודבקים בהמקור חכמה ז"ל. 
אחדשה"ט באה"ר ואה"ע כיאות וכנכון. השי"ת יחוס וירחם עלי וירפאני מכל חליי ומכאוביי הקשים והמרים ומצוקותיי אכי"ר. שמואל בן פיגה. 
אעפ"י שקשה לי מאד מאד הכתיבה וכל יום העובר עלי מאיזה שעות פחות יסורים קשים שא"א לסובלם, מודה אני ע"ז מאד מאד, ה' ירחם. אעפי"כ פטור בלא כלום א"א; והנה בפ' זו בלק, יש להבין מהברכות של בלעם, הקללות שרצה לקלל, ורצה להאביד את ישראל ע"י השתוקקות רעות והרהורים רעים וכו' והפכו את פיו. מה טובו אהליך יעקב שמנקים הב"כ ובמ"ד את ישראל כמו מקואות וכו' ושיבח גודל הענין מהתבודדות מי מנה עפר יעקב, והשתוקקות וכסופים להשי"ת ולאמרם בפה (עי' תורה ל"א שבזה בוראין העולמות ובזה כלול ס' יצירה מאברהם אע"ה ראש לכוספים שיכול לברוא העולם ממש) ומסיים "ואחריתו כמוהו" שאפי' הוא שהי' בתכלית הזוהמה אם ילך באלו הדרכים של השתוקקות וכסופין ולאומרם בפה יוכל לזכות להיות כמוהו כהמובחר שבהם כמו מרע"ה. כ"כ גדול כח ההתבודדות ולאומרם בפה. 
וכן מה שמביא רבינו ז"ל בתורה ל"ו בקרוב עלי מרעים שכל זמן שלא זכה לתקון הברית בשלימות אין לו שום תפיסה בדברי הצדיק והוא בבחי' ופושעים יכשלו בם. ומקשה מורנ"ת ז"ל בלק"ה הל' ק"ש הל"ה וא"כ נפל פיתא בבירא. מי יכול לומר שזכה לתקון הברית בשלימות וכל הרפואות הנפש הוא דווקא ע"י תורת הצדיק, ומה יכול לעשות, ומשיב שם שהעיקר תלוי שידע מצבו כי מוחו אינו בשלימות והוא בבחי' בהמה ויבטל שכלו ודעתו (בלא קושיות) להשי"ת והתורה והצדיק האמת ואז הצדיק האמת מצמצם לו האור בכלים נקיים של הצדיק (כי נכלל בהצדיק, כי הוא אינו כלום רק מה שהצדיק מצוה לו) ואז זוכה לאור התורה ומקוים בו צדיקים ילכו בם (והאמת הוא כי אם אינו משליך שכלו ונותן מוחו ולבו ושכלו ודעתו להצדיק אז רק רואה קלקולו ומה שרואה בהתורה הוא בבחי' ופושעים יכשלו בם כמו אחר וירבעם שנופלים ביאוש בבחי' נתן עינו בו ונעשה גל של עצמות. אבל כשנותן מוחו ומבטל א"ע להצדיק לגמרי אז הוא בבחי' בהמה טהורה (אעפ"י שנבלה וטריפה מעונות ותאות) אבל לא בהמה טמאה שזה חכמות ומינות וקשיות ח"ו) שכותבין עליו ס"ת תפלין ומזוזות ונכלל בהם ונעשה כמוהם קדוש וטהור אז הצדיק מצמצם לו אור השי"ת בכלים שלו (ואז יכול לזכות יותר משאר צדיקים אחרים שמצמצים האור בכלים שלהם ולא קדושים כמו הצדיק האמת וד"ל) ועושה לו נשמה חדשה בתורתו למעבד נשמתין חדתין וכו' שלא טעמו טעם חטא נשמה חדשה וד"ל. 
וכן העצה לצאת ממצרים גלות הע' אומות ע"י מדות ותאות שהעיקר הברית ע"י צעקה ע' קלין (זהו כולל אלפי אלפים קולות שבכל ימי חייו) משבר הקליפה התאוה וזוכה להפרי להתגלות התורה ועבוה"ש. 
וכן העצה לומר ק"ש שמע וברוך שם להרהורים רעים ולבכות אז (אם ח"ו יש לו הרהורים רעים הרבה) ומי יכול לבכות כשאין זוכה לזה. עכ"פ בעת שזוכה לבכות יהי' לו שכל שיאמר אז ק"ש שמע וברוך שם לקיים התיקון הנורא הזה. וגם ק"ש ותפלה בזמנה השי"ת בעצמו מצייר לו האור בכלים קדושים (עי' שם בלק"ה) וזה המובא בזוהר שמי שמתפלל בזמנו אז השי"ת חושב לו אם הוא צדיק, כצדקתו, ואם אינו זוכה והוא גרוע ח"ו. חושבין אותו לבעל תשובה ונתקבל תפלתו נקיה וזכה. ואם אחר זמן ק"ש ותפלה אז כפי מעשיו היינו כנ"ל כי השי"ת מצמצם לו וד"ל. 
ידידכם הדו"ש ומאחלם כט"ס ומצפה לרחמי שמים תמיד 
שמואל הלוי הורוויץ בן פיגה

EN:
Author's Hebrew Translation of §§14–18 [And now let us write a little on the matter of Parshas Vayera. R' Nossan זצ"ל brings a great strengthening: "And Hashem appeared to him" — why does a Jew merit the revelation of G-dliness — in the aspect of "And Hashem appeared to him"? "At the oaks of Mamre" — meaning: the Jew is lying, poor soul, in the lowly places — Mamre in the language of changes and exchanges. (As brought in the Talmud — if a person says to you: "Where is your G-d?" — say to him: "In the great city that is in Rome" — meaning: even in the depths of Sheol — Hashem is there too. The essential thing is that the person holds firm and does not despair of seeking Hashem — and does what he can in the service of Hashem: Torah, prayer, charity, acts of lovingkindness — whatever commandment he is able to, and so on.)] [Why? — "And he was sitting at the entrance of the tent" — meaning: the Jew sits and waits at the entrance to holiness (meaning: he hopes to become a truly G-d-fearing Jew — and even for every mitzvah and matter of holiness that he desires — such as what you desire: to come to the Holy Land of Israel). "In the heat of the day" — Rashi explains: He drew out the sun from its case so that people could not walk in the street — meaning: even though the evil inclination and its obstacles burn within the person unbearably — nevertheless: "and he was sitting at the entrance of the tent" — he sits at the outer door and does not want to move — only he sits and waits at the entrance to holiness — "perhaps He will have compassion, perhaps He will have mercy" — and he does not move away. Then the person merits in the end to enter into holiness — and merits the revelation of the divine presence — that is: attainment of G-dliness at a high level — each person according to his level.] [Specifically at the oaks of Mamre — within the heat of the day — within the bitterness that the evil inclination torments the person and inflames his evil desires — and he does not move and does not turn back from Hashem — specifically from this strengthening of the evil inclination and its desires and obstacles to Jewish practice — specifically from them great vessels are made to receive much good within them — and from the obstacles come pleasantness. Just as we find with Yosef the Tzaddik — because the evil inclination tormented him with the test of Potiphar's wife — and he stood firm in the test — from this he became Yosef the Tzaddik — and he merited even in this world such greatness and honor. And all the more so in the World to Come — he is the light of lights. And so too Mordecai the Tzaddik. And so too all the Tzaddikim. The essential thing is what they did: they held firm and did not turn back — from all that they went through. Therefore they merited what they merited.] [And so too every Jew who desires to be a Jew and desires to enter into holiness — what happens to him, happens to him. And the greater a person — the more he is pressed. And if he is not foolish and does not allow himself to be thrown down — and he strengthens himself with what he can — not to move away from Hashem — then in the end he will arrive at what he must arrive at — and will merit what he will merit — each one according to his holding-firm and not moving away. And in the end: "all is prepared for the feast" — all will merit a great end. So may it be His will. Amen.] [(Regards to our friend R' Moshe Aharon — and thank you for the money. I made a pidyon on his behalf and I am praying on his behalf for all good.)]

Segment 20
HE:
פה
ב"ה יום חמשה עשר באב (יו"ט לישראל) ב' פ' עקב תש"ל פעה"ק ירושלים ת"ו. 
שלום וברכה וכט"ס, למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה מאנ"ש היקרים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ובתמים ובפרט להתקרבות הצדיק האמת הננמ"ח שעולה על הכל והוא המביא לביאת המשיח (כלל גאולת ישראל) ועיקר הצלחת הנפש (היינו גאולה פרטית קרבה אל נפשי גאלה) רק עי"ז כמובא בס' המדות. הרה"ח עושה צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שי' וכל אנ"ש היקרים החברים הי"ו. 
שלום לכם. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות לנכון קבלתי מכתבו היקר מער"ח מנ"א (וכן קבלתי צדקתכם הקדושה) ורב תודה לכם וזכות המצוה הגדולה תזכו לרב טוב הצפון וכל הברכות שבתורה וכל טוב סלה אכי"ר. אעפ"י שקשה לי מאד (מחמת בריאותי) לכתוב אעפי"כ אהבה מקלקלת השורה ואין בהמ"ד בלא חידוש. היום ט"ו באב. לא היו יו"ט לישראל כט"ו באב וכיו"כ. כמובא בגמרא, רמז, שהיום ט"ו באב הוא ההתחלה מהימים הנוראים כמובא בספרים וגם בלק"ה. ויו"כ הוא הגמר, וגם הט"ו באב הוא כפרת עונות כמובא בספרים. נוכל לומר מפני כמה טעמים, טעם א' מפני שנגמרו מיתת דור המדבר (העון שלהם) שפגמו באמונת ה' ובטחונו בו ובא"י ובמשה רבינו ע"ה הצדיק האמת ושזה גרם החורבן והט' באב וכל הצרות והיום הוא תיקון שלהם. (וגם כי הוא מהיו"ט שיש בהם עלי' לשכינה ויחוד קוב"ה ושכינתי' המרומזים בזהב וכסף ונחשת וכו' כמבוא בזוה"ק) והתרת השבטים לבוא זב"ז. זה בחי' אהבת חבירים לכלול זב"ז מאהבה. וחלש כח החמה, זה התשת היצה"ר המחמם לעבירה, וטעם הב', שבו הלילות נארכין (וכבר חייבים בקימת חצות ולימוד תו' בלילה) וצריכים להוסיף בלימוד שזהו עיקר התשובה וכפרת עונות ולהוסיף בתורה כמובא בספרים בשם תדב"א אם רגיל ללמוד פרק א' ילמוד ב' וכו' וזהו עיקר המלחמה נגד היצה"ר לימוד התורה (ובפרט בעיון עי' התורה ק"א "בקרוב עלי מרעים") וכמובא מרבינו ז"ל בשיהר"ן שאם יהי' לו קביעות בתורה כל יום ויום סוף כל סוף יצא וינקה א"ע מעונות ועי' בלק"ה הל' בציעת הפת הל"ה באריכות כדאי ללמוד הרבה זו ההלכה שממש מלמד אותנו איך ללחום נגד היצה"ר בחיזוק התורה ללמדה כל יום ע"ש כי ממש קיום נפשות הוא. 
ופ' ואתחנן, למד אותנו מרע"ה בשנינותו לנו התורה "משנה תורה" שחזר לנו התורה. והיא עוד גבוה מכל שאר ספרי התורה כמובא בזוה"ק שזה בחי' נבואת מרע"ה הגבוה משאר הנבואות. ושבה במשנה תורה, העיקר חובת הלבבות אהבה ויראה ודביקות והתחזקות ואמונה ובטחון וכו' וכו' (מלבד התורה בעצמה שחוזר בה) ההתחלה למד אותנו כח התפלה שתהי' בבחי' רחמים ותחנונים מתנת חנם, ולקיים בה שבח השי"ת ואח"כ הבקשה. וחיפוש הנקודות טובות וההרחבות, "אתה החלות" וכו' ושמפרשה זו למדין בגמרא התפלה איך שתהי' וכו'. ואח"כ מלמדנו גודל כח התורה. ולזכור מתן תורה והודעתם לבניך וכו' כמו שאמר רבינו ז"ל. אייהרע קינדער זאלט איהר דער ציילען וואס דא האט זיך גיטאן (תספרו לבניכם מה שהי' נעשה כאן). היינו עיקר הוא ההתעוררות והחיות והדבקות שזיכנו לזה. (ולא לגשם בבחי' לא ימושו מפיך וכו') רק להאמין שהתורה ובפרט הנסתר של צדיק האמת הוא אורות עליונים כמו שמובא בנר חנוכה להסתכל בהם ולקבל חיות מהם, בפשיטות ותמימות כמובא בתו' ע"ח [ליקו"ת] ואתחנן הפשטן הגדול וכו' ואין שום יאוש. והתקרבות לצדיק שעי"ז אין יאוש הוא רק בעוה"ז כי שם קשה להתקרב וכו' וד"ל. 
ובפ' זו עקב "והי'" לשון שמחה "עקב תשמעון" כשתהיו כ"כ בשמחה עד שהרגלים ישמעו השמחה וירקדו מחמת שמחה. (ובפרט ע"י עשיית המצוה בשמחה שאין דבר גדול מזה וכל החרון ואף שירא משה מפניהם הוא שלא מניחין לעשות המצוה בשמחה כמובא בזוהר פ' פקודי) וראוי ללמוד הרבה תורה כ"ד והלכה הודאה הלכה ו' מגדולת עשיית המצוה בשמחה שאין למעלה מזה) אזי "ושמר ה' לך את הברית" אז לא תצטרך לדאוג על שמירת הברית ולעמול ולטרוח ע"ז. כי השי"ת בעצמו ישמור לך את הברית. "ואת החסד" וכו' וכו' כי עי"ז תזכה לחסד ה' וכל הברכות בגו"ר שבפרשה זו. וע"י מה תזכה לזה, "את המשפטים האלה ועשיתם אותם" שאתם בעצמכם תשפטו א"ע במשפט וחושבנא והתבודדות לתקן המעשים שיהי' עפ"י תורה וצדק ויושר לפנים ממדה"ד. וכשיש דין למטה אין דין למעלה ויוצאין הדינין מהרגלין וזוכין לרקוד מחמת שמחה. 
ידידכם מצפה לרחמי שמים 
שמואל בן פיגה

EN:
And the study of the Shulchan Aruch every day — and the Tikkun HaKelali every day — and a little Likutay Moharan — and Likutay Tefillot — and Likutay Halachos — and hisbodidus every day — and the Oral Torah at night[תושבע"פ = תורה שבעל פה — "the Oral Torah." The entire Talmudic-rabbinic tradition transmitted orally. The abbreviation: תו[רה ש]בע[ל] פ[ה].] [תושבע"פ בלילה — "the Oral Torah at night." תושבע"פ = תורה שבעל פה — "the Torah that is by mouth / the Oral Torah." The Talmudic tradition (Avoda Zara 3b; Zohar) that the study of the Oral Torah (Talmud and halacha) is especially propitious at night. תושבע"פ is the standard abbreviation for Torah shebe'al peh.] — besides the other study sessions — Talmud, Tosafos, and so on[גפ"ת = גמרא, פוסקים, תוספות — "Talmud, halachic decisors, Tosafos." The standard abbreviation for the traditional trio of Talmudic study: the Talmud itself, the Tosafos (12th–13th century Franco-German commentaries), and the halachic decisors (Rishonim and Acharonim).] — according to capacity. And the connection to the true Tzaddik — which is the essential.



# Volume One • Letter 16
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/16/

Volume One • Letter 16
מכתב 16
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/16

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' פ' שמות תשט"ז פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear, my precious soul and heart — the exalted one who yearns for the service of Hashem in truth and wholeness — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקירי הנעלה המשתוקק לעבודת ה' באמת ותמים כש"ת כמה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letters from Chanukah together with the money — and also 6 dollars from our friend R' Moshe Auerbach, may his light shine — and many thanks to him. May Hashem give him life always just as he has given us life — and may you merit all the blessings written in the Torah. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת. קבלתי לנכון מכתביו מחנוכה עם הכסף וגם 6 דולר מידידינו ר' משה אערבוך נ"י ורב תודה לו השי"ת יחייהו תמיד כאשר החיה אותנו ותזכו לכל הברכות הכתובות בתורה אכי"ר כן קבלתי מכתבו עם המכתב מר' דוד אבערמאן נ"י וקיימתי בקשת כבודו לכתוב לו מכתב התעוררות לעבודת ה' והנה בעזהי"ת זכינו כי הדפסתי התחלת התורה א' מלקוטי מוהר"ן עם הפירושים בימי חנוכה שהם חנוכת הדעת שהוא הביהמ"ק נרות חנוכה שהם השכל שהוא בנין הדעת שהוא האור שמאיר בכל דרכיו כמו השמש והוא החיות של כל דבר שמדבר שם בהתורה א' הנ"ל ונתעכב יותר משנה ונדפס דווקא בזמן הראוי לזה ימי חנוכה הנ"ל והדפסתי 4 גליונות שהם 64 עמודים המסתיים בהתחלת הפירושים על "העיקר החיות הוא החכמה כמו שכתוב החכמה תחיה" ויותר אין ביכלתי להדפיס מפני חסרון כסף כי עלה לי כל גליון עם הנייר בערך מאה לירות, והנני מתאמץ בכל כוחי ובהלואות וכו' להדפיס עוד שני גליונות ויותר אין לי שום אפשרות רק אם יעזור השי"ת ועפ"י הטבע אינני רואה שום אופן איך להדפיס יותר אולי יעזור לכם השי"ת שתוכלו לקבץ כספים עבור זה ובפרט בחמשה עשר ופורים כי חבל מאד שלא יתמשך ההדפסה כי אין לשער גודל המצוה וזכות הרבים הזאת שאין למעלה ממנה, כי ממש תוכל לחיות כל העולם ואין איש שלא יוכל לחיות א"ע בזה הספר, רק אם ירצה לקבל ההתחזקות כאשר תחזינה עיניכם מעט מזעיר רק מההתחלה ותבינו על להבא על כל הספר, שלחתי היום שני ספרים א' בשביל כבודך וא' אולי בשביל ר' משה אוהרבאך או כמו שיבין כבודו למי ליתן זאת, לר' דוד אוהערבך הנני שולח למחר בעזהי"ת ואולי כדאי שיכתוב כבודו לו אולי יוכל לעשות בזה ולעזור ולהבינו גודל המצוה, הנני מבקש עבור זוגתו שתחי' כרצונו, בזה השבוע מתחיל תיקוני השובבי"ם שהם מסוגלים לתיקון הברית כמובא בספרים ומזה נוכל להבין גודל התיקון שנעשה בעת שהאדם מזדכך והיצה"ר גובר עליו והוא משתמט עצמו ממנו ומנתק המחשבה שלא תהרהר בהרהורים שזה התיקון האמת שמוציא כל הניצוצות דס"א שבלעה ע"י עונותיו הקודמים וכמו שמביא האריז"ל שבני ישראל במצרים שעבדו בחומר ובלבנים ושמרו א"ע שלא יחטאו שתיקנו תיקון דור המבול ודור הפלגה וכו' וגמרו תיקון כזה לדורות שבפרשיות אלו שקורין בתורה מגלות שלהם במצרים מסוגל לתיקון הברית, ורבינו ז"ל מביא על התורה שמות בנ"י שירדו למצרים מרומז התיבות תהלים תשובה שיש מ"ט תיבות בשמות בני ישראל נגד מ"ט שערי תשובה שכל א' מישראל מושרש באלו מ"ט שערי תשובה אבל להגיע כל א' לשער שלו ואפי' כשמגיע לשער יוכל להיות שהשער סגור, ובפרט כשאין לו חשק כלל לתשובה העצה הוא תהלים לומר תהלים כי האמירת תהלים תעשה לו חשק לתשובה ותגיע לו לשער הצריך לו ותפתח לו השער לתשובה וע"כ ישראל קדושים בזמני תשובה כמו אלול ועשי"ת וימי ספירה וגם בימי השובבי"ם (שאז הי' מוהרנ"ת ז"ל בימי השובבי"ם אומר ב' פעמים תהלים בכל יום) שרוצים לזכות לתשובה אומרים אז תהלים, ובוודאי שקשה להתענות עכ"פ תענית שעות ג"כ טוב למשל חצי יום בשבוע בימי שובבי"ם ביום ה' או ביום ו' ושני פעמים בשבוע ביום ד' וב' לא לאכול דבר מן החי כמו בשר ודגים חלב בצים וזה ג"כ סיגוף רק אם זה ביכולת ועכ"פ כמה שיכולים לעשות איזה סיגוף לנפשו ג"כ טוב ומועיל ושלא יזיק לבריאות הגוף ובפרט שכבודו הוא מלמד וקשה לו ללמוד עם הנערים כאשר יסגף נפשו ע"כ כמה שימנע א"ע אפי' שעה או שעתיים בשבוע ג"כ טוב, ובפ' שמות כתוב ומשה הי' רועה מביא רבינו ז"ל בתורה ה' ח"ב בלקוטי מוהר"ן כי הי' רועה אמיתי ומנהיג רוחני בחי' מוחין תפלין ודווקא ע"י שעובדין השי"ת בפשיטות ותמימות בלי חכמות ומחמת אהבת השי"ת מניח א"ע בכל מיני רפש וטיט בשביל לעשות מצוה ואפי' רק מנהג ישראל כמו שהי' אז המעשה שרבינו ז"ל אמר התורה זאת בר"ה והלך אז לתשליך ונפל ברפש וטיט ואמר אז שאפי' רק בשביל מנהג ישראל (כמו לילך לתשליך) צריכין לגלגל א"ע בכל מיני רפש וטיט כדי לקיים המנהג ומכ"ש בשביל מצוה (ובאמת אנו רואין בכתבי האריז"ל כמה סודות הוא מביא על כל מנהגי ישראל ממש רזין על רזין מהתיקונים הנעשין על ידם ע"ש) אז זוכה להיות בן העובד אותו וזה שכתוב ושבתם וראיתם בין עובד א' לאשר לא עבדו ומביא הגמרא בין מי ששנה פרקו מאה פעמים למי ששנה פרקו מאה ואחד פעמים שזה נקרא עובד א' וזה ששנה רק ק' פעמים נקרא לא עבדו כי יש חילוק לבין בן ועבד כי עבד עושה מעשה עבדות לאדונו ובן מתענג על אביו באהבה ותענוג אבל בן האוהב את אביו אהבה עזה ועושה מעשה עבד ומתגלגל בכל מיני רפש וטיט בשביל אהבת אביו אזי משיג השגת אלקות מה שסתם בן אינו משיג, ודהמע"ה הי' מפזז ומכרכר בכל עוז ומבזה א"ע לכבוד ה' עי"ז זכה למה שזכה, וכן הצדיקי אמת אעפ"י שהם בדרגא גבוה שאין למעלה ממנה ואעפי"כ כשבא מצוה לידם מניחין השכל ועושים המצוה בפשיטות ואף כשנתבזין עי"ז שזהו הרפש וטיט עושין זאת בשביל אהבת השי"ת עי"ז משיגין בעוה"ז מה שא"א בשום אופן להשיג כ"א עי"ז.

EN:
Likewise I received his letter together with the letter from R' Dovid Aberman, may his light shine — and I have fulfilled his honor's request to write him a letter of awakening to the service of Hashem. [מכתב התעוררות — "a letter of awakening / a letter of arousal." A specific type of Chassidic letter: not a personal or practical letter but one written specifically to awaken and inspire the recipient toward teshuvah and the service of G-d. The author has written such a letter to R' Dovid Aberman at the recipient's request.]

Segment 4
HE:
העיקר הוא לשמוח בחלקינו אשרינו שזכינו לידע מרבי כזה שהוא אמר איך גייא פאר אייך, איך טוא תשובה פאר אייך, דער עיקר זיך האלטין אין איהם בודאי יהא טוב לנו מאד ידידו המאחלו כט"ס. ("אני הולך לפניכם" "אני עושה תשובה עבורכם" והעיקר להחזיק בו ובודאי יהא טוב לנו מאד)

EN:
The Great Announcement — The Book Has Begun to Be Printed And behold — with G-d's help we have merited: for I have printed the beginning of Torah 1 of Likutay Moharan together with the commentaries — during the days of Chanukah, which are the dedication of da'at [חנוכת הדעת — "the dedication of da'at / the inauguration of knowledge." A play on the word Chanukah (חנוכה = dedication / inauguration) and da'at (דעת = intimate knowledge/wisdom). The Rebbe's Torah 1 of Likutay Moharan is entirely about da'at — the intimate knowledge of G-d — and its connection to the mind (moach) and the Temple. Printing it specifically on Chanukah — the festival of rededication and of light — is therefore profoundly appropriate: both the book's content (da'at / the light of wisdom) and the time of its printing (Chanukah / the dedication of light) align perfectly.] — which is the Holy Temple [ביהמ"ק = בית המקדש — "the Holy Temple / the Temple in Jerusalem." The standard abbreviation: beis (house) + hamikdosh (the sanctuary).] — the Chanukah lamps which are the intellect — which is the building of da'at — which is the light that illuminates in all its ways like the sun — and it is the life-force of everything spoken of in that Torah 1 mentioned above. And it was delayed more than a year — and was printed specifically at the appropriate time for this — the days of Chanukah mentioned above. [The book has been in preparation throughout the entire correspondence — the printing money was sent over a year ago (first mentioned in Letter 8), the typing began (af-taifen, announced in Letter 9), and now — finally — the first galleys are printed. The author sees G-d's providence in the timing: despite the delays and obstacles, the book emerged specifically on Chanukah — the most fitting moment.] And I have printed 4 galleys [גליונות — galleys / printed sheets. A galyon (גליון) is a large printed sheet that when folded produces multiple pages. Each galyon = 16 pages (8 leaves). Four galleys = 64 pages.] which are 64 pages — ending at the beginning of the commentaries on "the essential vitality is wisdom, as it is written: wisdom gives life." ["העיקר החיות הוא החכמה כמו שכתוב החכמה תחיה" — "The essential vitality is wisdom, as it is written: wisdom gives life." (Ecclesiastes 7:12) — one of the key verses at the heart of Likutay Moharan Torah 1, which teaches that the divine wisdom (chochmah) is the source of all true vitality and life-force. The book breaks off mid-commentary at this point — at exactly 64 pages — the end of what the available funds could print.] And beyond this I am not able to print — because of the lack of money — for each galley with the paper has cost me approximately one hundred lirot. [לירות — lirot. The Israeli lira (pound) — the currency of Israel at the time (later replaced by the shekel). One hundred lirot per galley × 4 galleys = 400 lirot total for what was printed, with another 200 lirot needed for the remaining two galleys.] And I am exerting myself with all my strength — through loans and so on — to print two more galleys. And beyond this I have no possibility at all — unless Hashem helps. And according to nature [עפ"י הטבע = על פי הטבע — "according to nature / according to the natural order of things / by natural means." Al pi hateva — עפ"י (al pi = according to / by the mouth of) + hateva (nature). The author means: judging by the ordinary, natural course of events, with no miraculous intervention, he sees no path to further printing.] I do not see any way how to print more. Perhaps Hashem will help you to be able to collect money for this — and in particular around the fifteenth [of Shvat] and Purim. [בחמשה עשר ופורים — "around the fifteenth [of Shvat] and Purim." Two upcoming occasions when charitable giving is traditional and especially meritorious: Tu B'Shvat (15 Shvat) and Purim (14 Adar), during which the commandment of matanos la'evyonim (gifts to the poor) is fulfilled. The author suggests these as natural fundraising opportunities.] For it is a great pity that the printing should not continue — for the greatness of this commandment and the merit of the multitudes cannot be estimated — for it can literally give life to the entire world — and there is no person who cannot give himself life through this book — if only he will want to receive the strengthening — as your eyes will see, even from just a small portion of the beginning — and you will understand about the future for the entire book. I have sent today two books — one for his honor and one perhaps for R' Moshe Ohrbach — or as his honor understands whom to give this to. To R' Dovid Auerbach I am sending tomorrow, with G-d's help. And perhaps it would be worthwhile for his honor to write to him — perhaps he will be able to do something with this and to help — and to make him understand the greatness of this commandment.

Segment 5
HE:
שמואל הורוביץ

EN:
A Personal Request, then Shovavim I am praying on behalf of his wife, may she live — as he wishes. In this week begins the Shovavim rectifications [תיקוני השובבי"ם — "the Shovavim rectifications." Shovavim (שובבי"ם) — the acronym of the six Torah portions Shmos, Va'era, Bo, Beshalach, Yisro, Mishpatim — the six consecutive winter Torah portions of Exodus, read during January–March. This period is traditionally auspicious for teshuvah and specifically for the rectification (tikkun) of the blemish of the covenant (pegam habrit). Since this letter is written during Parshas Shmos — the first of the six Shovavim portions — the period is just beginning.] — which are propitious for the rectification of the covenant — as brought in the holy books. And from this we can understand the greatness of the rectification that is accomplished when a person purifies himself and the evil inclination overpowers him — and he extricates himself from it [משתמט עצמו ממנו — "extricates himself / slips away from it." The word משתמט (mishtamet) — to extricate oneself, to slip away, to dodge and escape from — conveys the nimble evasive action of removing oneself from the evil inclination's grip. Not a frontal battle but a slipping-away, a diversion of the mind.] — and detaches the thought so that it should not entertain imaginings. For this is the true rectification — which extracts all the holy sparks of the Sitra Achra [ניצוצות דס"א — "the holy sparks of the Sitra Achra." ד (d') = the Aramaic genitive particle "of"; ס"א = סיטרא אחרא (Sitra Achra) = "the Other Side" — the Aramaic term for the realm of spiritual impurity and darkness. So דס"א = "of the Other Side." The holy sparks that fell into the Sitra Achra through sin are retrieved through teshuvah — specifically through the act of breaking away from the evil inclination's pull and diverting the mind to holiness.] that it swallowed through his earlier sins.

Segment 6
HE:
פו
ב"ה יום א' פ' תצא ה' אלול תש"ל פעה"ק תובב"א 
כוח"ט ושנה טובה ומתוקה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה הרה"ח מאנ"ש המובהקים הדבקים ומשתוקקים להתקשר באמת ובתמים להשי"ת ע"י צדיקיו האמיתים ובפרט הננמ"ח זיע"א העושה צדקה וחסד טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו וכל אנ"ש חבירינו היקרים אנ"ש שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר. השי"ת ירפאני רפו"ש במהרה מכל חליי ומאוביי ומצוקותיי אכי"ר. 
והנה בשבוע שעבר פ' שופטים מרומז התורה "קרא את יהושע" כוונת אלול. שהם הג' מצות, הכרתת זרעו של עמלק זהו היצה"ר ובפרט מע"ז ובערת הרע מקרבך, מקרבך ממש היצה"ר שלך. ובפרט מחסרון אמונה, כעס, גאוה שכל זה הוא ענין ע"ז. וגם זהו נקודה התחתונה של האלף, לסבול בזיונות ושפ"ד שהוא עיקר התשובה, לשמוע בזיונו (בזיונו בעצמו, שאם לא מביישים אותו, יתבייש בעצמו על ריחוקו מהשי"ת) וכשישמע בזיונו שזהו ענין השוב בחי' ואציעה שאול שמרגיש ריחוקו מעבוה"ש, ידום וישתוק יקבל באהבה לכפרת עונות, וזהו עיקר כוונת אלול, הן כשיזכה וידמה לו שהוא בחי' אסק שמים במדרגה עליונה, ידע בברור שהוא רחוק מאד עדיין וישתוקק לעלות יותר ויותר ולהיפך כשהוא בבחי' ואציעה שאול ממש ח"ו, ידע בבירור ששם השי"ת עמו בבחי' "הנך" אותיות כהן, חסד השי"ת עמו שלא יסוג יותר למטה ח"ו. כי אין שיעור לירידות כמו שאין שיעור לעליות, וכמה שירד ח"ו יכולים לירד יותר ויותר ח"ו אם לא יחזק א"ע שלא ליפול יותר ויתחיל מחדש יכול ח"ו ליפול כמו אלו שנפלו לגמרי ע"י שלא התחזקו ואם האדם חזק להתחזק איך שהוא איך שהוא סוף כל סוף יזכה למה שצריך לזכות בזה העולם ואז הוא הולך בדרכי התשובה וימין ה' פשוטה לקבל תשובתו, וזאת הוא העיקר מהכל תמיד לאחוז מאני קרבא ולעסוק בעבוה"ש, איך שיוכל, ולעשות מה שמוטל עליו, והשאר יבטח בה' ובצדיקיו ויעבוד השי"ת בשמחה שעי"ז זוכה למה שזוכה (עי' בתורה כ"ד אמצעותא דעלמא ובלק"ה הל' הודאה הלכה ו' או"ח ח"ב ויונעם לך) ובאלול הוא קיבוץ הנדחים האבידות שע"י התאות והעבירות, ועיקר מפגה"ב ח"ו. ובאלול עיקר מציאתם ע"י החיפוש ובקשה. איך לעבוד ה' ואיך לשוב אליו ואיך למצוא האבידות ואיך לתקנם וההשתוקקות והחיפוש בעצמו זהו מציאתם. כי יגעתי ומצאתי תאמין. וגם הזמן באלול להרגיש כאב עוונות ולבקש מהשי"ת ע"ז שיתתקנו ועי"ז מרגישים גם הזרע של האדם, הן בסטרא דקדושה, והן רח"ל, ונתקיים ומל ה' לבבך ולבב וכו' לאהבה וכו' כי זהו העיקר לזכות לאהבה כי תשובה מאהבה לא נשאר רושם ונעשה מעונות זכיות, וזה יכולים לזכות באלול כי הם ימי רצון ורחמים וחסד ואהבה. וגם לזכות להוי' כסדר שילך הכל כסדר (בלי יסורים ח"ו) ע"י התורה והצדיקים שפתחו דרך התשובה ולהתקשר להם. ובאלול יכולים לזכות להשיג המקיפים נחמו נחמו בחי' עוז והדר לבושה ועי"ז ניצולים מהמקטריגים וכו' ובאלול אומרים תיקוני זוהר ומהניגון וחולשת הלב (לאכול מעט יותר באיחור) נעשה תיקונים גדולים וטוב לגמור תנ"ך וספרי רבינו ז"ל כי זה מסוגל לזכות ליום הדין, וכן צדקה וחסד, והעיקר מהכל התקשרות לצדיקים כי זהו העיקר מהכל תמיד. ולמנות מלך, זהו הואו, לימוד התו' וש"ע והתקשרות בכלליות ישראל. ולבנות בהמ"ק זהו הדעת, זהו התקשרות לצדיק שהוא נקודה העליונה. 
ידידם מאחלם כוח"ט ושנה טובה ומתוקה 
שמואל הלוי בן פיגה

EN:
And as the Arizal brings: that the Children of Israel in Egypt — who labored with mortar and bricks and guarded themselves from sinning [שמרו א"ע שלא יחטאו — "guarded themselves from sinning." The Arizal's teaching: despite the crushing oppression and slavery in Egypt, the Children of Israel maintained their personal sanctity. They did not assimilate sexually or morally into Egyptian society. This self-guarding was itself a supreme spiritual act.] — thereby rectified the rectification of the Generation of the Flood and the Generation of the Dispersion [דור המבול ודור הפלגה — "the Generation of the Flood and the Generation of the Dispersion." Two of the most severely corrupted generations in early human history: the Generation of the Flood (the people before Noah, destroyed for their sexual immorality and violence) and the Generation of the Dispersion (those who built the Tower of Babel). Their primary spiritual blemish was the blemish of the covenant — sexual sin — and the enslavement in Egypt rectified this ancient damage.] — and so on. And they completed such a rectification for all generations — that through the Torah portions that are read about their exile in Egypt — these [portions] are propitious for the rectification of the covenant. [The Arizal's remarkable teaching: the very act of reading the Torah portions that describe the Egyptian exile — the Shovavim portions — during the winter months carries with it a rectifying power for the covenant. The reading itself, performed by Jews in every generation, participates in the rectification originally accomplished by the Israelites in Egypt.]

Segment 7
HE:
פז
ב"ה יום ג' פ' וירא י"א חשון תשל"א פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה מאנ"ש היקרים והנעלים הדבקים במקור החיים בהננמ"ח זיע"א ה"ה הרה"ח אוהב צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי יוסף נ"י וואסילסקי שליט"א וכב"ב שי' וכל חבירינו היקרים והנאהבים והנעימים שיחיו נצח. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות. היום הלולא דרחל אמנו זיע"א וזכינו להיות שם ובקשנו גם עבורכם לטובה אכי"ר. מובא בזוה"ק שאמר רב המנונא סבא ז"ל שרחל אמנו עושה בקברה יותר מהאבות שבחברון ומובא במדרש וזוהר, שכשמנשה הכניס צלם בהיכל רח"ל עמדו האבות ומרע"ה וכל הצדיקים לפייס השי"ת ולא נתפייס רק כשעמדה רחל וביקשה נתפייס ואמר לה בזכותך רחל וכו' זיע"א. 
והנה זכות כל הצדיקים הקדושים שנסתלקו שאלמלא בקשתם וזכותם לא הי' יכול להתקיים העולם אפי' רגע א' כמובא בזוה"ק ואפי' כשלא יכולים לבוא על קברם ממש כשמזכירים שמותם ומבקשים בזכותם ג"כ יכולים לשנות הטבע כמובא בדברי רבינו ז"ל וכמו שראיתי אצלי כ"פ כל פעם שהייתי בסכנה הי' הפה מדבר בעצמו שמות הצדיקים הגדולים רבינו ז"ל, רשב"י ז"ל וכו' כי הלב בעצמו מרגיש הרפואה שלו כמו שמביא רבינו ז"ל בתורה ס"ה "ויאמר בועז" שנטבע בטבע שביסורים גדולים רח"ל מעצמים העינים ומבטלים א"ע להשי"ת ע"ש. וכמובא בשם האריז"ל שהעשרה הרוגי מלכות מסרו גופם (שהי' קדוש יותר מאשר נשמות ישראל) להס"א ועומד בבית הבליעה והוא מקיא כל הנצוצות והקדושה שבולע (כמו שמביא רבינו ז"ל בתורה ח' ל"ת "תקעו תוכחה" שהצדיק הגדול מתפלל תפלה בבחי' דין (ובפרט בר"ה) ועומד בבית הבליעה של הס"א ומקיא כל הנפשות והקדושה שבלע וכו') ואומר האריז"ל כשאומרים אל נקמות ה' צריך לכוין ע"ז על העשרה הרוגי מלכות ושיוציאו כל הנצוצות מהס"א. ועי"ז נותנים להם כח ונתעוררים ומוציאים כל הנצוצות דקדושה וכו'. ואנו אין לנו על מה להשען רק על זכות הצדיקים הקדושים וכל תקותינו בעוה"ז ובעוה"ב רק עליהם ושמתקשרים עמהם ומזכירים זכותם זה בחי' אתערותא דלתתא אז יש להם יותר כח לעשות עבורינו. וזה כלל גדול מאד שכל היהדות וכל החיות תלוי בזה. וכן כלל גדול ביהדות, להתוודות תמיד לפני השי"ת על כל מה שעובר עליו. היינו בחי' מרי דחושבנא, בכל יום, להתבונן אם עבר ח"ו על איזה דבר נגד רצון השי"ת בהסתכלות ח"ו או בשמיעה ח"ו או בדבור ח"ו בכל מה שהוא, תיכף להתחרט ע"ז ולהתוודות לפני השי"ת בפה מלא אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי ועשיתי כו"כ ואני מתחרט ע"ז ומבקש ממך סליחה מחילה וכפרה והלואי שלא אעשה יותר הרע בעיניך וכו'. וכן לא יניח שיתקבץ עונות ח"ו רק שטיין און ווישען (כמו שבערים הגדולים שטייט מען און מען ווישט דיא שנייא שלא יתקבץ ברחובות) (רק לעמוד ולנגב (כמו שבערים הגדולות עומדים ומנקים את השלג שלא יתקבץ ברחובות) ובזה מתקנים השכינה הק' וכו' ובפרט בהתקשרות לרבינו ז"ל והצדיקים שזהו בחי' וודוי לפני הת"ח שמובא בתורה ד' "אנכי" גדולת הדבר ע"ש. 
ובזה הסדרא וירא מביא מורנ"ת ז"ל, וירא ה' אל אברהם באלוני ממרא. למה זוכה ישראל "איש יהודי" הנקרא אברהם לגילוי שכינה ודווקא באלוני ממרא בהיכלי התמורות והתגברות היצר. והוא יושב (לשון עכבה) פתח האהל בפתח הקדושה, כחום היום, שהיצה"ר מחמם בעבירות ובנסיונות, והוא אינו מניח מקומו ומתעכב בפתח הקדושה. עי"ז זוכה לגילוי שכינה והתקרבות להשי"ת וכו'. ומובא בלק"מ לקוטי תנינא, על הפסוק "ואי' השה לעולה" שאפי' אם האיש הישראלי נופל ח"ו לספיקות (כמו שהבע"ד הביא אז אבותינו הק' בטענותיו לספיקות אם זה הרצון השי"ת בעקידת יצחק וכו' כמובא בספרים) והרהור אחר השי"ת אם ח"ו נמצא ה' בקרבו וכו' שזה גרוע מהכל ח"ו אז העצה לחפש אי' מקום כבודו להאמין שהשי"ת נמצא אפי' בחלל הפנוי ובכל המקומות הגרועים רק שצריכין לחפור ולחפש, ובמה, בבקשת אי', אי' מקום כבודו, אי' קדושתי, אי' טהרתי וכו' ובזה זוכין לעלות מתכלית הירידה לתכלית העלי' להקדושה העליונה בחי' אי', כתר, שנתהפך הכל לטובה, כי דווקא כשמונחין במקומות המטונפים שם מוסתר קדושה עליונה, ושהשי"ת עוזר ויוצאין מהירידה אז חוזרין לבחי' מלא כל הארץ כבודו בחי' נקודות טובות, כי לחפש תמיד אי' זה סכנה גדולה כי מהסט"א צריך לברוח, ותמיד לילך בבחי' מלא כל הארץ כבודו בחי' אזמרה מתורה רפ"ב, ומעט בהתורה אי' כמובא בהל' ערובי תחומין ע"ש. השי"ת יעזרינו לכל הקדושות כולם אכי"ר. 
ידידכם המצפה לרחמי שמים תמיד 
שמואל בן פיגה

EN:
And our master the Rebbe זצ"ל brings — on the verse "These are the names of the Children of Israel who went down to Egypt" — that the words [of the names of the sons of Israel] contain an allusion: Psalms, teshuvah. [מרומז התיבות תהלים תשובה — "the words allude to: Psalms, teshuvah." The Rebbe finds encoded within the list of the names of the Children of Israel who descended to Egypt (Exodus 1:1–4) the two spiritual tools of Shovavim: Psalms (תהלים) and teshuvah (תשובה). The numerical/textual analysis uses the 49 words of the names to connect to the 49 gates of teshuvah — see below.] For there are 49 words in the names of the Children of Israel — corresponding to the 49 gates of teshuvah [מ"ט שערי תשובה — "49 gates of teshuvah." A Kabbalistic concept: there are 49 levels or gates of teshuvah — 49 degrees of return, corresponding to the 49 days of the Omer count and the 7×7 structure of spiritual refinement. Each Jewish soul is rooted in one specific gate.] — that every Jew is rooted in these 49 gates of teshuvah. But to reach each person's specific gate — and even when he reaches his gate, it is possible that the gate is closed. And in particular when one has no desire for teshuvah at all — the counsel is Psalms: to recite Psalms — for the recitation of Psalms will create in him the desire for teshuvah, and will bring him to the gate that is needed for him, and will open the gate for him for teshuvah. [A profound teaching: Psalms (Tehillim) is not merely a supplement to teshuvah — it is the very instrument that generates the desire for teshuvah in someone who has none. When a person feels completely cold and closed to teshuvah, Psalms works on him from the outside, creating the inner opening. Each psalm is associated with a specific gate — and the right psalm opens the right gate for the right soul.] And therefore holy Israel — during seasons of teshuvah such as Elul and the Ten Days of Teshuvah, and the days of the Omer count, and also during the days of Shovavim — [during which our master R' Nossan [מוהרנ"ת = מורינו הרב רבי נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan" — the standard Breslov abbreviation for Rabbi Nossan Sternhartz of Breslov (1780–1844), the Rebbe's foremost disciple and the one who recorded and preserved virtually all of the Rebbe's Torah teachings, stories, and conversations. Without Moharnat (as he is called), the Rebbe's Torah would have been lost to the world.] זצ"ל in the Shovavim days would recite Psalms twice each day] — when they want to merit teshuvah — they then recite Psalms.

Segment 8
HE:
פח
ב"ה יום ה' פ' בשלח (שבת שירה) ט' שבט תשל"א פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו כנפשינו המשתוקק להתקשר באמת להצדיק האמת מאנ"ש הדבוקים ואחוזים בננמ"ח אוהב צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו וכל אנ"ש חבירינו היקרים ונעימים ה' עליהם יחיו. 
אחדשה"ט באה"ר. השי"ת ירחם עלינו וירפאינו מכל מכאובינו ותחלואינו וחולשתינו ומצוקותינו אכי"ר. לנכון קבלתי צדקתו הטהורה משני חדשים, ורב תודות לכם וזכות המצוה הגדולה תזכו לשבוע בצחצחות ולחזות בנועם ה' וכט"ס אכי"ר. 
אעפ"י שקשה לי מאד לכתוב וכאבים אני סובל מאד כל יום ולילה ממש איום ונורא ה' ירחם. אבל זה אצלי ת"ת דרבים ע"כ אני מתרגש בכוחותי לכתוב לכם. 
הנה הננו בימי השובבי"ם שמסוגל לכפר על העונות ולתקן תיקון הברית. ומרבינו ז"ל וממורנ"ת ז"ל יש התיקון להרבות בהם באמירת תהלים שמסוגל לפתוח שערי תשובה ולתקן הכל. וכן מסוגל בהם הנתינת צדקה שכ"ז הוא ג"כ בחי' תענית וחטאך בצדקה פרוק ומהצדיקים ר' אלימלך ז"ל ור' נחום מטשרנאביל שאמירת תהלים כמו תעניתים וכו'. וגם מה שיכולים להשתתף מעט אפי' תענית שעות או דבר מן החי הכל מצטרף. 
והנה שבוע זו הוא פ' בשלח שבת שירה שהרבה תורות מלק"מ נאמרו בו, תהומות, ותו' ל"ח וכו' וכו' כי שבת זה ושבת נחמו נהג רבינו ז"ל לנסוע על האקראינה ולומר תורה כדאיתא בחיי"מ. ומובא בספרים שקריאה מעוררת הזמן. השירה וקרי"ס שצריך האדם לומר כל יום בשמחה כאלו עבר עכשיו את הים בחרבה וכו' כמובא בזוה"ק וגם זה כמובן מדברי רבינו ז"ל ומובא בלק"ה שעובר על האדם צרות ובפרט צרות הנפש והקליפות מתגברין ממש באו מים עד נפש ואדם צועק אומרים לו ליסע וליכנס לתוך הים שיעשה מה שיוכל ולא יביט עליהם כלל ואז כשעושה את שלו השי"ת עושה לו נסים ולא מניח לטבוע ח"ו ומושיע לאדם. והשי"ת עוזר האדם צריך לומר שירה כמו שאמרו ישראל ושרתה עליהם רוה"ק והשכינה ראתה שפחה וכו' השגות אלקות כי ע"י השמחה והשירה נועם זמירות ישראל זוכין להנעימות שבתורה שהוא השגת אלקות. וגם מכפרת העונות כמו שאמרו שירה ישראל ודבורה וברק מחלו להם כל העונות כמובא במדרש. וגם בסדרא זו ויקח משה את עצמות יוסף עמו, רמז שצריך לקשר א"ע לעצמות יוסף לקבר הצדיק וליקח עמו קבר הצדיק אפוא שהאיש הוא ידמה א"ע כאלו עומד אצל קבר הצדיק ולהתוודות וידוי דברים ולהתקשר עמו ולשפוך שיחו שיקרבו להשי"ת כי קדושת הצדיק בכל העולם כמובא בתפלת רשב"י ז"ל. ובהתו' "תהומות", אמונה תפלה א"י. ובהתו' ל"ח "מרכבות פרעה" הלימוד מתוך דחק כשהמוח חושך לילה והוא עוסק בעבודה"ש ולומד מתוך הדוחק בזה מתקן הדיבור, השכינה, ומעלה אותה וזוכה לחוט של חסד וקדושת תפלין ושבת וכו'. ובהתורה "חבלים בנעימים" שע"י צדקה לא"י זוכין להנעימים ולהכניע החובלים הכעס והאכזריות אפי' בתורה ועבוה"ש וזוכין לאהבת חבירים והנעימות שבתורה שזהו העיקר. וגם בזה הסדרא, מתורה כ"ז מתיקון הברית שעל הים נתגלה קדושת יוסף, הברית, ג"כ מנעימות וחיות התורה עזי וזמרת וכו' ויהי לי לישועה ורפואה וקדושת שבת שהוא שבת שלום רפואה לכל ודווקא במרה נצטוה שהרפואה באה במרירות אבל ראינו שמרע"ה צעק לה' ויורהו עץ דא צדיק שעי"ז נמתק המרירות והוא ביקש אז רבש"ע עשה ממר מתוק וכן צריך לבקש להמתיק המרירות ואז השי"ת ממשיך קדושת הצדיק שאצלו כל הרפואות ומתוקין כמו שרואין ר"ה יום הדין הקשה ואצל הצדיק מתוק כדבש וכו' ושם מביא שעיקר תיקון הברית להוציא ניצוצות הק' שזרק בין הקליפות הוא דייקא "בהיינו דעאל" בזה שנכנס לו הרהורים ועובר עליו בזה התגברות מה שעובר והוא מתחזק ומסיח דעתו בשב ואל תעשה בכל מה שיכול כמו שאמר רבינו ז"ל שאין ב' מחשבות יכולין להיות כאחד בזה דווקא מתקן הברית וזהו אמת תשובת המשקל. כמו שאנו רואים שבגלות ישראל במצרים באלו הפרשיות שקוראין הגלות והעינוי שלהם וימררו חייהם בקושיא וכו' שתיקנו אז חטא דור המבול ודור הפלגה וחטא אדה"ר וזכו להיות עי"ז עם סגולה עם קדוש ולקבל התורה וכו' ואפי' ; בכל הדורות אחריו כך שקוראין הפרשיות שסבלו מסוגלים לתקן הברית יותר מכל השנה ודו"ק. וגם בפ' זו המן לחם הדעת שבת לחם משנה אכילה שתי' מלבושים מהתם הקדוש ומלחמת עמלק פורים וזה ג"כ פלא שביום שחל שביעי של פסח חל פורים דמוקפין (של ירושלים) כמו שבשבת שירה שהוא בחי' ז' של פסח קוראין פ' עמלק כמו בפורים. והזמר "יום ליבשה" אומרים ג"פ: בז' של פסח ביוצרות, בשבת שירה, ובברית מילה שהוא בחי' יסוד יוסף קדושת הברית שזאת הכל קדמה ליתרו שבו קבלת התורה בחי' דרך ארץ קדמה לתורה. השי"ת יזכינו לכל הקדושות. ובט"ו שבט ר"ה לאילנות האדם עץ השדה. ובהפטרה בסוף ותיבב אם סיסרא שמשם לומדין עניני התקיעות בר"ה. והתחלת הארת האדם של השנה כמובא בחיי"מ וצריך לבקש על אתרוג קדושת הצדיק וא"י. 
ידידו דו"ש ומאחלם כט"ס 
שמואל בן פיגה הורוויץ

EN:
And certainly — fasting is difficult. Nevertheless [עכ"פ = על כל פנים — "in any case / at any rate / nevertheless." Al kol panim — a standard phrase signaling that despite what was just acknowledged (fasting is hard), there are still achievable alternatives being suggested.] — a partial fast of hours is also [ג"כ = גם כן — "also / likewise." Appears throughout this passage as a connector: "also good," "also a mortification," "also good and beneficial." Gam ken — even this alternative counts and has spiritual value.] good: for example — half a day per week during Shovavim — on Thursday or Friday. And twice per week — on Wednesday and Monday — not to eat anything from animal products such as meat, fish, milk, or eggs. [לא לאכול דבר מן החי — "not to eat anything from living beings / from animal sources." A partial form of ascetic practice: refraining from all animal-derived foods (meat, fish, dairy, eggs) on those days — a vegetarian fast of sorts, less severe than a complete fast but still a form of self- denial and spiritual discipline (sigguf).] And this too is a mortification. Only: if this is within one's capacity. And in any case — whatever mortification one is able to do for one's soul is also good and beneficial — as long as it does not damage bodily health. And in particular since his honor is a teacher — and it is difficult for him to teach the children when he has mortified himself — therefore — whatever he can abstain from even for an hour or two hours per week — is also good.

Segment 9
HE:
פט
ב"ה יום ב' פ' שמיני עשרה בניסן תשל"א פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו כנפשינו מאנ"ש הנאהבים והנעימים הדבקים במקור החיים הציס"ע ננמ"ח רודף צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר ..... נ"י שליט"א וכב"ב היקרים וכל אנ"ש רעינו חבירינו היקרים שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות. לנכון קבלתי צדקתו ורב תודות לכם וזכות המצוה הגדולה תזכו להנצל ממשהו חמץ בפסח ולחזות בנועם ה' ולזכות מה שהאיש הישראלי יכול וצריך לזכות אכי"ר. 
אחי יקירי נפשי ולבבי מה אומר לך ממצבי הנורא ואיום מאד מאד שאין לשער ולהעריך כלל; מגודל מכאוביי הנוראים שאני סובל ואפי' עכשיו אני כותב בדקירת הגב והצלעות ה' ירחם עלי וירפאני בקרוב מכל תחלואיי הנוראים ומכאוביי העצומים וחולשותי ומצוקותי אכי"ר. 
כי בעזהשי"ת אקוה שינוח לי ממכאוביי העצומים אשלים בענין רבינו ז"ל מה שאני יכול עוד לעשות בעולם שאין לשער בענין רבינו ז"ל הן מכתיבה וסדור רבינו ז"ל בכל מיני אופנים שיש ב"ה במוחי וליבי בזה ושהתחלתי מכבר מזה וצריך להשלים ולגמור מה שהלב לא יכול לדבר והמוח לחשוב. והן בכתיבת מכתבים כ"פ להחיות ולחזק ולעורר והן בלימוד לפני הרבים אריין שיינען דעם רבינס זאך מיט אלעכטקייט און חיות וכו' (להאיר ענין רבינו באור וחיות וכו'). 
ימי ניסן ימי תשובה כמו תשרי, שיר והלל, הנזהר מחמץ משהו ניצול כל השנה מעונות וגופו קודש ונשמתו קודש קדשים ואין לו לפחד מיום הדין בר"ה. כדאיתא בזוהר והאריז"ל ולהמתיק הדין של יום הדין הגדול שלעתיד רק ע"י צדקה כדאיתא בס' המדות, ועי"ז ניצולין ממות הרהורים וכעס וגאוה וע"ז בלבולי אמונה וחמץ ממש כי צ'דקה ת'ציל מ'מות מצת (בלק"מ סי' כ"ט) וערב פסח בדיקת חמץ וביעורו לפשפש במעשיו יום נקם ושנת גאולי באה, ואמירת קרבן פסח בהשתוקקות לבהמ"ק, וליל פסח הסדר הגדה בקול רם חמרא וריחני פקחין מרומם המוחין וזורק תקונים לכל המקומות, והחיות והדביקות והשתוקקות וכיסופין להשי"ת ופה סח הלל ושבחה להשי"ת על נסי הכלל והפרט שזכינו להתקרב ומוחין דגדלות ומוחין דקטנות והאור הגדול התנוצצות המוחין, ואח"כ ספירה אתערותא דלתתא וכסופין לקבלת התורה בשבועות הק' והנורא השי"ת יזכינו לכ"ז אכי"ר. 
ידידם המצפה לרחמי השי"ת תמיד 
שמואל הלוי הורוויץ בן פיגה

EN:
Torah Teaching from Parshas Shmos — Likutay Moharan Part II, Torah 5 And in Parshas Shmos it is written: "And Moses was a shepherd" — our master the Rebbe זצ"ל brings in Torah 5, Part 2 [ח"ב = חלק ב' — "Part 2 / the second part." The second volume of Likutay Moharan, known as Tannina (meaning "second / repeated"). Torah 5 of Likutay Moharan Tannina begins with Exodus 3:1: "And Moses was a shepherd."] of Likutay Moharan: That he was a true shepherd and spiritual leader — in the aspect of the mind — tefillin. [בחי' מוחין תפלין — "in the aspect of the mind — tefillin." A Kabbalistic identification: the tefillin placed on the head represent the moach (mind/brain) — the highest spiritual faculty. The true shepherd and spiritual leader is one who draws the divine mind-light (mochin) into the world — feeding his flock with intellectual and spiritual illumination rather than merely physical nourishment. Moses as the shepherd feeds Israel with Torah-wisdom, which is the food of the divine mind.] And specifically through serving Hashem in simplicity and wholeness — without cleverness — and because of the love of Hashem — one places oneself in all kinds of mud and mire [מניח א"ע בכל מיני רפש וטיט — "one places / abandons oneself in all kinds of mud and mire." The Rebbe's striking phrase: the person who truly loves G-d is willing to be undignified, to appear foolish or lowly in the eyes of others, to go through physical discomfort and social embarrassment — "rolling in mud and mire" — for the sake of a mitzvah. The image comes from the story the Rebbe told on Rosh Hashana when he went to the Tashlich ceremony and literally fell in mud — and then used this as the occasion for the Torah teaching.] for the sake of performing a commandment — and even merely a Jewish custom. As was the case then: our master the Rebbe זצ"ל said this Torah teaching on Rosh Hashana [ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana." The Jewish New Year — the first of Tishrei — the day on which the Rebbe often taught his most important Torah teachings, gathered with his disciples in Uman (later) or Breslov.] — and went then to do Tashlich [Tashlich — תשליך — "You shall cast." The Rosh Hashana custom of going to a body of water and symbolically casting one's sins into it — based on Micah 7:19: "You will cast all their sins into the depths of the sea." A custom, not a biblical commandment — which makes the Rebbe's point even stronger: even for a mere custom, one must be willing to roll in mud and mire.] — and fell in mud and mire. And said then: that even just for a Jewish custom (such as going to Tashlich) — one must roll oneself in all kinds of mud and mire in order to fulfill the custom. And all the more so [מכ"ש = מכל שכן — "all the more so / kal vachomer." The standard abbreviation for the logical inference from lesser to greater: if even a custom demands this willingness, how much more so a full Torah commandment.] for a commandment. [And in truth — we see in the writings of the Arizal how many secrets he brings on every Jewish custom — literally mysteries upon mysteries — of the rectifications accomplished through them. See there.]

Segment 10
HE:
צ
ב"ה יום ג' שופטים ג' אלול תשל"א פעה"ק ירושלים תובב"א 
כוח"ט ושנה טובה ומתוקה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו הנעלה הרה"ח מאנ"ש המובהקים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ובתמים ובפרט להתקרבות לצדיק האמת שזה העיקר מכל העיקרים שעי"ז מתקרבים להשי"ת באמת הטוב ומטיב וטוב עין יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכל ב"ב שיחיו ולכל החברים אנש"ש היקרים והנעימים והחביבים כבבת עין וכו' הי"ו 
אחדשה"ט באה"ר כיאות השי"ת ירחם עלי וירפאינו מכל חליינו ומצוקותינו וחולשתינו הקשים ומרים מאד אכי"ר. כל הזמן הנני מצפה ומכין א"ע לכתוב והיסורים לא מניחים לי לכתוב וכעת הנני כותב ביסורים ומצוקה וכאבים ה' ירחם. 
פטור בלא כלום א"א השי"ת יודע רצוני לכתוב תמיד ד"ת לכם בבחי' ת"ת דרבים אך מה נעשה שזה כמה שאיני הולך למקוה וכו"כ פעמים אף לבהמ"ד מפני כאבים נוראים יומם ולילה אף מושכב במטתי ה' ירחם נא לבקש רחמים עלי שמואל בן פיגה לרפו"ש וכוח"ט ושנה טובה ומתוקה. 
הנה ימי אלול ימי רצון ימי רחמים שטוב מאוד להכין א"ע בתשובה מאהבה קודם שבאים הימים נוראים ימי יראה (וגם בהם להוסיף תשובה על תשובה כידוע) וללמוד התו' ו' "קרא את יהושע" כוונת אלול ולילך עמה ולומר תהלים המסוגל לתשובה ותפלות אלול ר"ה כפי היכולת ותיקוני זוהר כפי היכולת שמהניגון לבד וחולשות הלב שאוכלים באיחור מעט נעשה תיקונים גדולים, ולומר תנ"ך (וספמ"ע וס' המדות ושיהר"ן לגמור באלול ותשרי) וגם השגגות צריך לתקן באלול דרך כבושה ממרע"ה אם אסק ואציעה שאול, והמקיפים זוכים באלול מצניעים א"ע מהמקטריגים בתשרי (עי' תו' כ"א "בהעלותך") ולהרגיש כאב עונות ובפרט מפגה"ב ועי"ז ירגישו גם התולדות (וכל התשובות והעבודות והבכיות באלול ותשרי הכל בשמחה והשתוקקות כבן לאביו וכו') וחיפוש אבידות ותקיעת שופר בכל יום ומה שמחפשין איך לשוב ואיך למצוא האבידות בזה בעצמו מוצאין הרבה, ואפי' לא רואים כלום ואפי' רואים אדרבא שאובדים עוד יותר ויותר להתחזק ולהאמין שאם אינו מניח מקומו ועושה שלו השי"ת יגמור בוודאי יגעתי ומצאתי תאמין וזלע"ז כשגוברין גובר הבע"ד כנגד ולא יפול מזה ח"ו ולא יתייאש מלחפש ולמצוא, בבחי' ואציעה שאול הנך (אותיות כהן) חסד והכל הכנה לר"ה, והסליחות מקודם הכנה עכ"פ ד' ימים לפני ר"ה ככל שזה הכנה של הקרבן ור"ה צריך כ"א להקריב א"ע לפני השי"ת (עי' בש"ע) היינו בבחי' ביטול שמבטל א"ע לגמרי להשי"ת שאין לו שום דעת בבחי' שינה ושמירת המחשבה ושאין לו פה לדבר כמו בהמה ורק קול צעקה לבד שופר ואח"כ זוכים לדיבורי התעוררות מהשינה במוסף וכו' והכל בשמחה וטוב לבב שצריכים להיות בשמחה וטוב לבב כל היום וסימנא מילתא היא ורק לחשוב מחשבות טובות שהשי"ת ייטיב עמנו בכל הטובות כי המחשבות הם דנין לאדם וכשהאדם שמח בבטחון כי ישוב להשי"ת ויבטח בו ירחם עלינו בכח הצדיקים האמיתים שכל הדביקים בו נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים טובים בליל א' דר"ה שרז"ל אמר שאצלו כל התיקונים שמר"ה עד שמחת תורה נעשה אצלו בליל א' דר"ה (מובן שבכח ואח"כ מוציאין לפועל) ורבינו ז"ל אמר שהעיקר אצלו ר"ה וכל השנה ממש כלום וע"כ צריך להכין א"ע כל השנה על ר"ה ומכ"ש ימי אלול וימי הסליחות ובפרט ער"ה לומר הסליחות זכור ברית ותיקון הכללי ווידוי דברים ופרוטה לצדקה בהתקשרות לרבינו הק' ודמיון כאלו בציונו הק' ממש ופדיון על ער"ה, ור"ה ממש בוודאי המנחה עם חרטה והתעוררות ור"ה בעצמו כל הימים בהתקשרות לרז"ל שזהו העיקר מהכל ובעשי"ת ג"כ תשובה שכל יום יכולין לתקן כל הימים מכל השנים ביום א' הימים ימי א' מכל השנים וכן הלאה ובעיו"כ החיוב הגדול לאכול שכל הצום וקדושת יו"כ הוא מאכילת עיו"כ ושאינו אוכל עיו"כ נעשה ביו"כ תיקון אכילת עיו"כ ויו"כ בעצמו הקדושה העשירית ק"ק בלי תיקון ח"ו, ויו"כ בעצמו הוודוי והחרטה ובקשה להבא כל היום להוציא החצים מהשכינה ונפשו שפגם בהם והכל בשמחה והשתוקקות לא עצבות ח"ו ואחר יו"כ החסדים והכנות למצוות וסוכה הק' מקיפים ולולב ואתרוג וכו' שמחת סוכות חסדים גדולים והו"ר צעקה מלב, ושמחת תורה הגמר מכל זה בחי' עוה"ב ההקפות והשלמת התורה והתחלתה ושבת בראשית שגדול מאד ה' יזכינו לכ"ז מתוך שמחה ובריאות הגוף והנפש אכי"ר. 
ידידכם 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Then one merits to be a "child who serves Him" — and this is what is written: "And you shall return and see the difference between one who serves G-d and one who does not serve Him." [Malachi 3:18] And the Talmud brings: "Between one who reviewed his chapter one hundred times and one who reviewed his chapter one hundred and one times" [Chagigah 9b] — for the one who reviewed one hundred and one times is called "one who serves G-d" — and the one who reviewed only one hundred times is called "one who does not serve Him." [One of the most famous Talmudic teachings: what is the difference between "one who serves G-d" and "one who does not serve Him"? One hundred versus one hundred and one repetitions of a Torah chapter. The difference is only one repetition — but that one extra repetition, done not from compulsion or routine but from love and desire, distinguishes the servant from the non-servant. The Talmud's point: "serving" G-d means going beyond the minimum — doing the extra act for love, not duty.] For there is a difference between a son and a servant — for a servant performs acts of servitude for his master. And a son takes delight in his father — with love and pleasure. But a son who loves his father with a fierce love — and performs the acts of a servant — and rolls himself in all kinds of mud and mire for the love of his father — then he attains the attainment of G-dliness [משיג השגת אלקות — "attains the attainment of G-dliness / grasps divine apprehension." A specific technical term: hashagah (השגה) — intellectual and spiritual grasping of the divine. Not merely experiencing G-d's presence but actually apprehending and comprehending dimensions of G-d's reality. This level of hashagat Elokus is accessible only through the combination of love (of the son) and self-abnegating service (of the servant) — not through either alone.] that an ordinary son cannot attain. And King David, may he rest in peace, [דהמע"ה = דוד המלך עליו השלום — "David the King, may peace be upon him." The standard abbreviation for King David: Dovid (David) + hamelech (the king) + alav hashalom (may peace be upon him). The same blessing formula used for all righteous deceased persons, applied here to the greatest king of Israel.] would leap and whirl with all his might [ומפזז ומכרכר בכל עוז — "leaping and whirling with all his might." From II Samuel 6:14 — David dancing before the Ark of G-d as it was brought to Jerusalem: "And David was dancing before Hashem with all his might." The Rebbe uses David's ecstatic, uninhibited dancing — which was mocked by his wife Michal as undignified for a king — as the paradigm of the "son" who performs "servant's acts" for the love of G-d, abandoning royal dignity entirely in the dance of devotion.] — and would humble himself before the honor of Hashem. Through this he merited what he merited.

Segment 11
HE:
צא
ב"ה. יום ה' פ' לך ט' חשוון תשל"ב פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי חביבי חבירי וריעי מאנ"ש הנצמדים ודבוקים ברבינו הק' והנורא אוהב צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך וכו' וכו' כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שי' וחבירינו היקרים ונעימים כולם יעמדו על הברכה אכי"ר. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות השי"ת ירפאיני מהרה מכל כאביי העצומים וחליי הקשים ומרים וחולשותיי העצומות ומצוקותיי אכי"ר. יאמין מע"כ שקשה לי מאד לכתוב המכתב אך ההכרח הציקני לזה וגודל הזכות הרבים לדורות בזה. הנני כותב במס"נ ה' ירחם. כי זה כמה שאינני הולך למקוה וגם להתפלל בציבור (ואף בשמחת תורה ירדתי לאיזה בהמ"ד כאן על איזה שעות) ואף במטה אינני יכול לנוח לא ביום ולא בלילה ה' ירחם. בשבת קודש ההלולא של רחל אמנו זיע"א ונוסעים היום על קברה, ואני ברוב צערי לא יכול לנסוע, השי"ת יעזור לי לנסוע למחר בטקסי, ה' ירחם. 
(פטור בלא כלום א"א.) 
בזוה"ק פ' לך לך, על לך לך בגימ' ק' אלו הק' ברכות שהשכינה משבעת הנשמה שתשמור אותן בזה העולם כדי להעלותה בזה וכו', ויפה מאד ונעים ללמוד הזוה"ק מאלו השבועות ומדרש הנעלם שם גודל מוסרים והתעוררות לעבודת השי"ת. ובתורת רבינו ז"ל תורה ס"ב על ענין תעניתים כדי להדביק אחורי הק' ולהוציא מהקליפות ולזכות לדבור בשלימות. ומביא ע"ז מוהרנ"ת ז"ל בהשכמת הבוקר. שזה ענין שאסור לאכול ולשתות קודם התפלה שזה בחי' ניחר גרוני בחי' רעב שמביא רבינו ז"ל וזה בחי' תענית ועי"ז יכולים להתפלל ולומדים פוסקים אחר התפלה שבזה מעלים האמונה בשלימות וגם החברים אוהבים זל"ז שזה גורם אמונה בשלימות בחי' חיבור עצבים אפרים הנח לו. ואז האכילה אח"כ כ"כ יקר שנעשה מזה יחוד קוב"ה ושכינתי' אפין באפין שזה בחי' כל אכילות דקדושה כל סעודות מצוה ושבת ויו"ט וכו'. וגם ידוע מה שרבינו ז"ל ביקש את מהרנ"ת לאכול עמו ולא רצה והתחרט ע"ז כל ימיו כי זה בחי' תקרובתא מלכא במלכא ע"י ויסב הסיבה כי הסיבה ואכילת הצדיקים ביחד מביא אהבה אחוה וריעות וכל הדברים טובים, ונדבר שיחות קדושות כמו שאמר מוהרנ"ת ז"ל שהעיקר שנתקרב לרבינו ז"ל מהשיחות פשוטות (שמועסין) יותר מהתורות וכן ר' נחמן מטולטשין ז"ל אמר שנתקרב למהרנ"ת העיקר מהשמועסין וכו' ומזה מובן שכדאי לילך העולם כולו להתוועד יחד עם אנ"ש ובפרט בעת רצון אכילה והסיבה וכמה השתוקקות דקדושה מספור כל א' התקרבות שלו וכו' וד"ל. וכבר אמרו חז"ל (עי' יתרו פ' א') ויבא אהרן וכו' לאכול לחם לפני האלקים שכל הנהנה מסעודה שת"ח שורין בה כאלו נהנה מזיו השכינה, וגם כי עיקר הוא אהבת החברים שלום שאפי' רח"ל הרשעים חוזרין בתשובה עי"ז ובאין להתכלית וכן בתורה כ"ז ע"ש ולהיפך רח"ל אפי' צדיקים גמורים המתקוטטים אפי' לש"ש באים לכפירות רח"ל ה' ישמרנו, וכן כל צוואות רבינו ז"ל הי' איהר זאלט זיך האלטין ציא זאמען וועט ניט זיין קיין איין מדריגה אויף דער וועלט וואס איך וועל אייך ניט ברענגין (אם תחזיקו עצמכם ביחד לא יהי' שום מדרגה בעולם שלא אביא אתכם אליה). וכשיש אהבה בין אנ"ש יש אהבה גם לרבינו ז"ל ולהשי"ת כביכול וזה העיקר מהכל שזוכים ברוחניות וגם בגשמיות להמתקת כל הדינים וכו' וכן בהתורה כ"ב חב"ח ענין המילה בעצם היום הזה נימול שהעיקר לימול ערלת הלב ולזכות להיות הגוף להנשמה בבחי' בשר בעצם וכן להצדיק ע"י לשמש במצות מעשיות ולשמש הצדיק וכו'. ובפ' וירא, מביא מוהרנ"ת ז"ל. וירא ה' אל אברהם ע"י מה זוכה איש ישראלי לגילוי שכינה, באלוני ממרא, כשהוא מוטל בהיכלי התמורות בין שיני הס"ם רח"ל, והוא יושב בפתח האהל, והוא יושב ומתעכב בפתח אהל הק' כחום היום, אעפ"י שהבע"ד והתאות והמניעות בוערין וחוממין אותו (בבחי' איכה תרביץ בצהרים) והוא אינו מניח את מקומו ומתעכב בפתח אהל הק' (ובבחי' יהושע בן נון נער, אפי' כשעושה מעשה נערות ומלא שטותים ותאוות לא ימוש מתוך האהל אעפי"כ לא זז מאהל הצדיק ועי"ז זכה למה שזכה) עי"ז זוכה לגילוי השכינה ולכל המדריגות וכו'. 
השי"ת יזכינו להתקרבות לרבינו ז"ל ואנשיו באהבה ושמחה וזה העיקר מהכל כי שמחת ואהבת הק' מכניע ומבטל כל התאות ועניני העוה"ז יותר מכל הסגופים ותעניות וכו' כמבואר בספמ"ע ובלק"מ וכו'. 
השי"ת יזכינו לזה ואז יהי' בוודאי אשרינו מה טוב חלקינו. 
ידידם אוהבם דו"ש ומאחלם כט"ס המצפה לרחמי שמים תמיד 
שמואל הלוי הורוויץ בן פיגה

EN:
And likewise the true Tzaddikim — even though they are at a level so high that there is nothing above it — nevertheless, when a commandment comes their way — they set aside their intellect and perform the commandment in simplicity. [מניחין השכל ועושים המצוה בפשיטות — "they set aside their intellect and perform the commandment in simplicity." The Rebbe's principle of peshitus (simplicity) in action: even a person of the highest intellectual and spiritual level, when doing a mitzvah, does not approach it with sophisticated calculation or intellectual analysis but does it simply, directly, as a child obeys a loving parent. The intellect is set aside — not abandoned permanently but not brought to bear on the act of the mitzvah itself.] And even when they are humiliated through this [ואף כשנתבזין עי"ז — "and even when they are humiliated / disgraced through this." The humiliation and social embarrassment that comes from simple, unguarded religious observance — appearing naive or undignified in the eyes of sophisticated onlookers — is itself described as the "mud and mire." The Tzaddik embraces this humiliation willingly.] — which is the mud and mire — they do this for the love of Hashem. Through this they attain in this world what is impossible to attain except [כ"א = כי אם — "except / but rather / only." The strong exclusionary conjunction: not by any path, but only through this specific one — the combination of son's love with servant's acts, the willingness to be lowly and humble for G-d's sake.] through this.

Segment 12
HE:
צב
ב"ה יום א' פר' יתרו י"ד שבט תשל"ב פעה"ק ירושלים עיר העתיקה ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו עוז נפשי ולבבי הרה"ח מאנ"ש היקרים הדביקים להננמ"ח בכל עוז אוהב ועושה צדקה וחסד רב פעלים טוב לב יבורך כש"ת כמהר"ר צבי וואסילסקי נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו וכל אנ"ש היקרים מפז ופנינים הי"ו 
אחדשה"ט באה"ר כיאות. השי"ת ירחם עלי ויושיעני וירפאני מעוצם חליי הקשות ומרות אכי"ר. 
הנה ב"ה מזל טוב זכיתי לכנס בדירתינו החדשה בעיר העתיקה בשבוע של יצי"מ יצאנו ממיצר והדוחק ביום ג' פ' בא ב' שבט ובנסים גדולים שיצאתי בחיים (שלא האמנתי לזה) כי שם אפי' באמצע הקיץ הוא כמו מקרר. וב"ה פה יש לי חדר מיוחד ובכל הטעמים טוב ביותר ב"ה. אבל בכ"ז אני מוטל על ערש דווי ל"ע וגודל חולשתי אין לשער ולהעריך כלל. 
אני מתפלל שמ"ע מושכב במטה. ועוצם יסוריי וכאביי אין להעריך כלל, ה' ירחם. 
א"א למדרש בלא חידוש ואעפ"י שקשה לי מאד מאד כי בכאבים ויסורים רח"ל. 
היום פ' יתרו כי אמר גדול ה' ונתייקר כבוד השי"ת עילא ותתא כמובא בוזה"ק וכן מביא רבינו ז"ל בתו' יו"ד "משפטים" שכל א' צריך לומר עליו איך אני הרחוק מאד יכול להתקרב להשי"ת, כי אדרבא ואדרבא זה כבוד השי"ת שהרחוק ביותר יתקרב להשי"ת וכן עוד בכו"כ תורות. ובתו' י"ד שעיקר הכבוד של השי"ת לקרב הרחוקים וכו'. וכן בהתו' ד' "אנכי" גודל הענין התקרבות לצדיק ובזה משברין כל התאות ומדות רעות (יותר מבכל הסגופים) בהסתכלות פני הצדיק (באהבה וחביבות ובהתקשרות, ונפשו קשורה בנפשו חביבי' לי' כנפשי' בהשתוקקות וכסופין (כמו הבן לאם כמובא בתורה הזאת שמשליך השטותים והתאות והעצבות ועצלות מחמת גודל אהבת האם ע"ש) והיינו אור הצדיק השורה על אנשיו וספריו הקדושים ובפרט על ציונו הק' ונתינת צדקה לצדיק (היינו לאנשיו ועל ספריו ועל כל עניניו) משברין הגאות והלה"ר וכל שאר מדות רעות שהם גורמין עניות בתורה ועניות בגוף ונפש וממון. ואח"כ הוודוי דברים שזה העיקר מהכל להוציא הצירופין רעים מהעבירות ששקועין בעצמותיו ומנהיגין אותו בבחי' יש דרך ישר וכו'. וזה האמת העיקר להתוודות על ציון רבינו ז"ל (וגם על שאר ציונים הקדושים בעשייתם שליח לרבינו ז"ל) וגם סתם וודוי דברים כל יום לפני השי"ת ובהתקשרות לצדיק כי צריך להתוודות כל יום ויום (לקנח הצואה מפעם לפעם, וכמו בעת שהייתי במאסר ברוסיה בסכנה והי' שם כלי לצאת לצורך) ושפכו ע"ז קרביל לנקות ונתייבש והי' קשה מאד לנקות את זה, וא"ל שאין שום תירוץ ומוכרח לנקות ועבדתי כמה שעות עד שנקיתי זאת אבל כבר ידעתי שמוכרח לנקות בעוד שהוא לח (שאז קל מאד) וכן בזה בעונות או בכל דבר שהוא לנגד רצון השי"ת ח"ו כמו בהבטה או בכעס או באיזה דבר שנכשל תיכף יתודה רבש"ע אני מתחרט שעשיתי כו"כ והלואי שלא אעשה יותר ח"ו ומחול לי וסלח לי וכפר לי וכו' ולא יניח להתייבש ח"ו שבזה היום עוד בנקל להעביר זאת קודם שנכתב בספר הזכרון וזה מעלת מארי דחשבנא כל יום לנקות, ובפרט בערב קודם השינה, וערש"ק וער"ח וער"ה ויו"כ, וזה כלל גדול מאד שכל יהדותו תלוי בזה, (ובפרט כשמתוודה וס' לקוטי מוהר"ן בידו כמו ששמעתי מפי אנ"ש היקר ר' שלמה ווקסלר ע"ה שזה בחי' מתוודה לפני הצדיק) וע"י וודוי דברים זוכה להוציא הצירופים רעים וזוכה להעלות המלכות דקדושה ולהעלותה עד אור א"ס למקום שנחצבה משם. 
והעיקר שבכל העקרים לשמור א"ע מכעס וקפידה שרח"ל הורג הנשמה מכל וכל כמובא בזוהר תצוה (ע"ש) ומגיאות רח"ל שאז אין אני והוא יכולין לדור רח"ל יותר מכל העבירות שבעולם. ומצאתי ב"ה עצה טובה, שיתן את כל מצותיו ועבודתו ושכרן להשי"ת במתנה גמורה ולהצדיק האמת עבור השי"ת ושיעשה בהן מה שצריך, והוא אינו צריך כלום, אז ממילא בטל הפניות שזה אינו שלי ואין לי כלום ואני אין ואפס וכו', וזה שאמר רבינו ז"ל שטוב בכל יום כשבא היום ימסור א"ע וכל תנועותיו להשי"ת שיהי' רק הכל כרצונו ית'. 
וגם לשמור א"ע מאד ממחשבות רעות ובפרט הרהורים רעים ובלי ליכנס עם פתוייך בטוען ונטען כלל וכלל רק לברוח למחשבות אחרות אם לא יכול למחשבות קדושות בתורה ותפלה, יהי' איזה שיהי' ולא מחשבות ע"ז ובלבולי אמונה ח"ו והרהורים רעים ח"ו (ואפי' בבה"כ מותר לחשוב בד"ת ובשבת מעניני חול ובלבד לברוח ממ"ז והרהורים רעים) וכעת שובבי"ם מתקנים תקון הברית, ויכולין לפדות בכסף, וכבר ההכנה לשקלים וחודש אדר הקדוש וימי פורים הק' שאין דוגמתם בכל השנה וקריאת המגילה אור פני מרדכי ואסתר ומתנות לאביונים (צדקה) ומשלוח מנות (ואהבת חברים) וסעודה אכלו רעים [אכילה] אכל—י"ה (מוחין) ובפרט שתי' שת—י"ה מוחין, שתי' מרובה מאכילה, ועולים עד דלא ידע עד א"ס וכו' והכנה לפסח שנוכל ליזהר מחמץ משהו שבזה תלוי כל היהדות ולהיות נקי כל השנה מן החטא ולמוחין של פסח גדלות וקטנות וספה"ע השתוקקות וכסופין למתן תורה. 
ידידכם המצפה לרחמי שמים תמיד 
שמואל בן פיגה הלוי הורוויץ

EN:
The Essential Thing — and the Rebbe's Yiddish Declaration The essential thing is to rejoice in our portion — "fortunate are we" — that we have merited to know such a Rebbe who said: "Ich gey far aykh — ich tu teshuvah far aykh — der ikker zich haltn in im." [Yiddish: "I am going before you — I am doing teshuvah for you — the essential thing is to hold on to him." Three declarations of the Rebbe about himself and his relationship to his Chassidim: (1) "Ich gey far aykh" — I am going before you / I lead the way before you; I go ahead of you as your advance-scout and guide. (2) "Ich tu teshuvah far aykh" — I am doing teshuvah for you / I perform teshuvah on your behalf; the Rebbe takes responsibility for the teshuvah of his Chassidim and does it on their behalf when they cannot. (3) "Der ikker zich haltn in im" — the essential thing is to hold on to him / to cling to the Rebbe. The final imperative: having declared his two great acts on their behalf, the Rebbe's only demand is this: hold on. Do not let go.] Certainly it will be very good for us.

Segment 13
HE:
צג
(חסר התחלה) 
עכשיו נדבר מספרי רבינו ז"ל מפרשת השבוע פרשת בראשית מובא בלקו"מ תורה ס"ז לקו"ת סמיכת התורה התחלת התורה וסיומה ביחד לעיני כל ישראל בראשית נעוץ סופה בתחילתה מביא רבינו ז"ל כי יש צדיק בחי' נח שבת נייחא דעלאין ותתאין אשר הוא ראש בני ישראל ר"ת רב"י והוא ראש בית המובא בתיקונים כי בראשית אותיות ראש בית כי יש בית שהוא הבית המקדש בכלל מקום השכינה מקום התורה והתפלה עבור כלל ישראל ויש בית המקדש בפרט זהו המוח של כל איש ישראלי וקדושתו ועבודתו את השי"ת שזה בחי' בית המקדש בפרט, וע"כ מי שיש לו דעת כאלו נבנה בית המקדש בימיו כי אם יבנה דעתו וקדושתו אז הוא אינו מעכב מצדו את בנין ביהמ"ק בכלל כאלו נבנה בימיו וגם מהו עיקר הבית המקדש והגאולה שתהי' הוא עיקר שהמוח יהא נקי וזך לעבודת ה' שזה עיקר התכלית מהכל וכמובא במסכת אבות יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב וגם בתי ישראל עצמן זהו בחי' ביהמ"ק כי זה גבול הקדושה כי בבית מצמצם עצמו בלי להסתכל מה שאסור כמו שמצוי ברחובות וזה בחי' רשות היחיד שזהו הקדושה להיפך מרשות הרבים שהוא מקום הסט"א כמובא והעיקר הוא כתפארת אדם לשבת בית ובבית יש לו התבודדות ולומד ועובד השי"ת ומשגיח על ב"ב לילך בדרך ה' ולא להיות ח"ו נפקת ברא רק כל כבודה בת מלך פנימה (רק האדם מוכרח להיות רצוא ושוב כי יש כמה ניצוצות דקדושה המונחים בחוץ בס"א ובזה שהאדם הולך בשוק ובחוץ ושומר א"ע מלחטוא ח"ו ואדרבא עושה מצוות בזה מוציא הנצוצות דקדושה אבל צריך להכניסם בבית ששם נשמרים כי בחוץ יכול לאבד אותם ועוד יותר ח"ו וע"כ תיכף כשיכול צריך לחזור הביתה כי שם מקום הקדושה) ויש ראש בית היינו הבית המקדש בכלל צריך ג"כ ראש בית כמו הכהן הגדול שהוא הי' כמו ראש בית המקדש (או מלכי בית דוד שאסור לישב בעזרה רק מלכי בית דוד לבד וכמובא בפסוק וישב דוד בבית ה' ראה ביתך דוד) והעיקר הוא הצדיק האמת היחיד בכמה דורות כמו נשמת משה רבינו ע"ה המתגלגל ביחידי הדורות רשב"י ע"ה האר"י ז"ל הבעש"ט ז"ל ורבינו הקדוש ז"ל אשר ממנו לא יהיו חדשות עד משיח צדקינו אשר הוא הראש בית של הביהמ"ק מכל הדורות והוא בחי' שבת המאיר לביהמ"ק אשר נזכר תמיד במלאכת המשכן מקדים שמירת שבת כי אין הביהמ"ק דוחה שבת כי שבת למעלה מביהמ"ק ואדרבא בלי קדושת הצדיק בחי' שבת המאיר לעין אזי יש עין ולא מאיר כלל כמו עיוור שיש לו עין ואין לו האור. ומכ"ש בפרט כל איש ישראלי בוודאי צריך שיאיר במוחו ובמקדשו קדושת הצדיק הראש בית כי בלעדו לא ירים איש את ידו ואת רגלו כמובא אצל יוסף הצדיק. וכן הבית של איש ישראלי שמקבל קדושה מבית המקדש הוא בחי' ביהמ"ק בפרט צריך להכניס בתוכו קדושת הצדיק הראש בית ואשר אם הצדיק האמת היה נתפרסם בעולם והיו מתקרבין אליו באמת אזי היו נפתחין העינים והיו מביטין על עצמן איך אוחז בכל המדות וכו' וע"כ צריך לקום בכל לילה בחצות ולבכות ולהתאבל על חורבן בית המקדש בכלל אשר אולי הייתי הגורם הראשון בעת חורבנו להחריבו ח"ו ואפילו אם לאו אולי ע"י עוונותי הוא מעכב בנינו ולבכות ולהתאונן על חורבן ביהמ"ק בפרט היינו על מוחו וקדושתו איך הוא רחוק מהשי"ת ומעבודת השם והעיקר ע"י שהראש בית איננו ואין מי שיאיר להבית ולבכות ולהצטער ע"ז ואז יקוים כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה והשי"ת הבטיח לכל המתאבלים על ירושלים לשים לאבילי ציון פאר תחת אפר. ועי"ז יזכה גם לעבודת השי"ת באמת. וגם העיקר להשתוקק הרבה לקדושת הצדיק האמת הראש בית וללמוד ספריו הקדושים ולהתקרב לאנשיו ולהיות נכלל בהשם של הצדיק האמת להיות נקרא ברסלבר חסיד ועי"ז סוף כל סוף יקויים בראשית היינו ראש בית שמכניס במוחו ודעתו וביתו וכל אשר לו את קדושת הצדיק האמת שהוא הראש בית עי"ז לעיני כל ישראל יהיו נפתחין עיני ישראל בתורה ועבודת השם להסתכל על עצמו בכל המדות לתקן הכל שיהיה כרצון השי"ת והצדיק האמת.

EN:
The vessels — the letters of "vessels" (keilim) are the letters of "shame/humiliation" (kelimah). [הכלי"ם אותיות כלימ"ה — "the letters of 'vessels' (keilim) are the letters of 'shame/humiliation' (kelimah)." A brilliant Hebrew wordplay: כלים (keilim — vessels, receptacles) and כלימה (kelimah — shame, humiliation, embarrassment) contain the same letters — כ, ל, י, מ — rearranged. The spiritual insight: vessels of holiness are formed through shame and humiliation. The capacity to receive divine light is built precisely through the humiliation that one endures on the path to G-d. One cannot receive without a vessel — and vessels are made of kelimah.] Through the humiliations and shames and disgraces that the person endures to draw close to Hashem — through this the vessels are made. And this is the essential of teshuvah: to hear one's humiliation — to be still and silent — through this one is refined and purified — and kills the evil inclination — and it becomes nullified in the heart from the lusts. And if the person has no humiliations from others — he must be ashamed of himself before Hashem — for being so physical and so far from Hashem — and he is still far. And he must receive these afflictions and obstacles and humiliations with love — for this is his essential rectification.



# Volume One • Letter 2
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/2/

Volume One • Letter 2
מכתב 2
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/2

Segment 1
HE:
ב"ה יום ג' צו יא' לחודש אדר שני, תשי"ד פה מירון ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever [כט"ס = כל טוב סלה — "all good, forever" — a traditional Hebrew blessing formula; see Letter 1, §1] — and a joyous Festival of Purim, and a kosher and joyous Festival of Passover — to the honor of his exalted honor, [למע"כ = לכבוד מעלת כבודו — "to the honor of his exalted honor" — a formal layered honorific in traditional correspondence, acknowledging both the person's honor and his elevated standing] my friend and my beloved, the strong one, G-d-fearing and wholesome, who yearns for the service of G-d and to bring pleasure and satisfaction to Hashem [נחת רוח — nachas ruach — literally "pleasure of spirit / satisfaction." The author says the recipient does not merely serve G-d — he yearns to bring G-d Himself genuine pleasure and nachas, as a child brings a parent joy.] — the honor of our master and teacher the Rabbi, [כב' מוה"ר = כבוד מורינו הרב — "the honor of our master and teacher the Rabbi" — a formal rabbinic title of deep respect] Avraham Yehuda Yakovitch, may his light shine, [נ"י = נרו יאיר — "may his light shine" — a blessing appended to the name of a living person, expressing the wish that his life, spirit, and influence continue to radiate and grow] may he live long, may G-d protect him and guard him. [שליט"א = שיחיה לאורך ימים טובים אמן — "may he live for long and good days, Amen" — a traditional blessing written after the name of a living Torah scholar or respected person] After inquiring after his precious wellbeing with great love. [אחדשה"ט באה"ר = אחר דרישת שלומו הטוב באהבה רבה — "after inquiring after his precious wellbeing with great love" — a standard, warm opening phrase in traditional Hebrew correspondence, placed here as a compressed abbreviation]

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס וחג הפורים שמח וחג הפסח כשר ושמח למע"כ ידידי אהובי עוז ירא ושלם משתוקק לעבוה"ש ולעשות נחת רוח להשי"ת כב' מוה"ר אברהם יודא יאקבוויטש נ"י שליט"א אחדשה"ט באה"ר. משלומינו הודות להשי"ת.

EN:
As for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I received all of your letters together with the 2 food scrip [The Yiddish-German word סקריפען (skreifen) refers to food vouchers or ration coupons — the common form of charitable support in that era in Israel, enabling the recipient to obtain basic provisions from a store or distribution point] to sustain us and keep us alive — for I have absolutely no standing of livelihood whatsoever. [מעמד פרנסה — "standing of livelihood" — not merely "no income" but the deeper sense of having no footing, no base, no means of support to stand on at all]

Segment 3
HE:
קבלתי כל מכתבכם עם 2הסקריפען (תלושי מזון) להחיותנו, כי אין לי שום מעמד פרנסה כלל ומה שהי' לי איזה סמך מחו"ל שאבי נ"י הי' רב שם ועי"ז שלח לי מעט וגם בהתעוררותו שלחו ידידים שלו מעט וג"כ לא הספיק אפי' למחצית הפרנסה וב"ה שהעלתי בתפלתי שיחזור לאה"ק (מפני שהוא יליד א"י והגיע לשני זקנה ושיבה ב"ה) אבל מעט השפע שהי' לי על ידו נפסק כליל כי שום איש מידידיו אינו שולח לי כבר כלום.

EN:
And what support I did have was from abroad — my father, may his light shine, was a rabbi there, and through this he would send me a small amount. And also through his encouragement, his friends would send me a little as well. But even so, it did not suffice even for half of my household's needs. And thank G-d, I succeeded through my prayers that he return to the Holy Land [The Land of Israel — אה"ק = ארץ הקדושה — "the Holy Land"] — for he was born in the Land of Israel [א"י = ארץ ישראל — the Land of Israel] and has now reached the years of old age and grey hair, thank G-d. [שני זקנה ושיבה — "years of old age and grey hair" — a dignified biblical phrase (cf. Genesis 25:8, Isaiah 46:4) conveying advanced age with honor and fullness of years] But the small measure of blessing and sustenance [שפע — shefa — literally "abundance / flow / divine sustenance" — not merely money, but the flow of heavenly blessing that was channeling through his father to him] that I had through him has now been cut off entirely — for not a single one of his friends sends me anything anymore.

Segment 4
HE:
מה שאתם כותבים במכתב האחרון מעש"ק פ' פקודי שאתם מצפים שמזה שאתם שולחים כל שבוע אוכל כבר לשלם מעט מעט להמדפיס עבור הדפסת הספר. אעפ"י שבאמת אינו מספיק כלל לפרנסת ביתי, אבל אעפי"כ הוא חיונה גדולה עבורי שאוכל כבר לצפות להשי"ת שיושיעני ויעזרני גם על הספר שיש לי עכשיו מס"נ הרבה על זה להדפיס ספר קדוש ונורא כזה ואין לי ע"ז שום עזר משום איש ועדיין איני יודע כמה הוצאות זה צריך כי כל 16 עמודים צריך כסף ערך 110 לירות ועדיין איני יודע כמה בוגין יהא שכל בוגין הוא 16 עמודים ויכול להיות שיהי' עשרה בוגין ג"כ, וזה ענין שלא יכולים לחשוב כי זה צריך שיהי' שלם ומלא בכל טוב המוכרח. וגם מפה אין לי מבט עין וצפיה שיהי' לי עזר אפי' לקנות הספר כי אין אף אחד שיהי' לו השגה גדולת הספר והכרחיותו לחיות ולעורר ולחזק כל א' וא' ושממש כל א' יוכל לקנות עולמו הנצחי ע"י דיבור א' מהספר כפי שתראו בעיניכם וכל מי שרק יניח הקנאה והנצחון ויביט בעין האמת יידע ויבין שעדיין לא הי' בעולם ספר מלוקט כזה בהתחזקות נפלא להחיות ולחזק את הכל כל מי שרק רוצה לקבל הרפואה יקבל רפואתו בשלימות גמור. וכפי שאני רואה יהי' זה טובה גדולה לאנשים חדשים כמו כבודו שרוצה להתקרב מלאנשים שיש להם כבר דעת עצמו וחושבים שהם כבר מקורבים ואינם מבינים לקבל האמת ממי שאמרו חזקו ואמצו שיהי' לכם חלק בזה שהוא זכות הרבים לדורי דורות שאין כמותו ובעזהי"ת כשיעזור השי"ת יהי' צמיחת ישועה להדפיס עוד כהנה וכהנה להחיות ולהביא העולם להתכלית האמיתי והנצחי אכי"ר.

EN:
What you write in your last letter — from the eve of Shabbos [מעש"ק = מערב שבת קודש — "the eve of the holy Shabbos," i.e., Friday] of the Torah-reading portion of Pekudei [Pekudei — פקודי — the final Torah portion of the Book of Exodus, giving a specific date for this letter] — that you hope that from what you send each week I will already be able to pay, little by little, to the printer for the printing of the book: [The author is in the midst of a consuming project — publishing a holy book at his own expense and sacrifice. This letter reveals the real human cost: he lives on charity, yet drives himself to bring this sacred work into the world.] although in truth it does not suffice at all for my household's livelihood — nevertheless, despite this, [אעפי"כ = אף על פי כן — "even so / nevertheless / despite all this" — the author does not pretend his hardship away; he acknowledges it fully, and then rises above it] it is a great lifeline for me — that I am already able to look forward to Hashem, that He will save me and help me also with the book.

Segment 5
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
For this I now have tremendous self-sacrifice, [מס"נ = מסירת נפש — mesiyas nefesh — literally "the giving over of one's soul / life" — total dedication to a sacred purpose regardless of personal cost. One of the highest levels of devotion in Jewish thought.] to print such a holy and awesome book — and I have no help from any person for this. And I still do not know how much the expenses will require — for every 16 pages requires money of approximately 110 liras, [Israeli liras — the currency of Israel at the time, giving a vivid sense of the very real and grinding financial challenge the printing project presented] and I still do not know how many bogin [Bogin (בוגין) — a printer's technical term for a "signature" — a unit of printing consisting of 16 pages folded together. The author does not yet know how many such units the complete book will require.] there will be — for each bogin is 16 pages, and it is possible there will be ten bogin as well. And this is a matter that cannot be calculated — for it must be whole and complete, full of all that is indispensably necessary. [שלם ומלא בכל טוב המוכרח — "whole and complete, full of all the indispensable good" — the author insists the book cannot be cut or compromised; it must come out in its full and complete form, whatever the cost]

Segment 6
HE:
3אביסל שרייבן חאטש פון קדושת פורים. אז פורים איז ההתחלה פון אלע התחלות ווארין באמת איז פסח איז התחלת קדושת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים וואס זענין ארויס מטומאת מצריים וואס דאס איז דער עיקר גלות. גלות הנפש און עס האט אוף זייא ארוף גישיינט אלעכטיקייט פון השי"ת אז זייא זאלין פאר שטיין וויא זייא דארפין ביינקען מקורב ווערין ציא השי"ת מיט גרוס ליבשאפט. און דאס ווערט גיטאן יעדין יאהרן אין יאהר וואס יעדיר מענטש דארף ארויס פון זיינע תאוות ומדות רעות. און דער עיקר דאס יאוש. וואס דער מענטש מיינט אז ער איז שוין פארפאלין און ער קען זיך שוין ניט ארוס ראטווען פון יצר הרע ואס זיין גרסטע כלי—זיין זיינע זענען דאס עצבות וואס ער ווארפט דעם מענטשין אריין אין עצבות ער זאל זיך ניט מחיה זיין מיט וואס ער קען. און באמת זאל וויסען אז השי"ת איז אב הרחמן וואס יעדיר תנועה וואס יעדיר קינט מאכט איז דאס בא איהם זייעהר זייעהר חשוב און דאס ווערט אלעס נתגלה פסח. און קימען באמת צוא די קדושה פון פסח איז דורך די שמחה פון פורים, דורך א פרעליכען פורים האט מען א כשרין פסח.

EN:
And from here locally I have no prospect and no expectation [מבט עין וצפיה — "the glance of an eye and expectation" — a vivid double expression: not even a fleeting glance of hope, not even the slightest expectation of help appearing from anyone nearby] that I will have any help — not even to purchase the book — for there is not even one person who would have an understanding of the book's greatness and its absolute necessity: to revive, to awaken, and to strengthen each and every person.

Segment 7
HE:
(תרגום: לכתוב קצת לפחות מקדושת פורים שפורים זה ההתחלה מכל ההתחלות משום שבאמת פסח זה התחלת קדושת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, שיצאו מטומאת מצרים שזה עיקר הגלות גלות הנפש, והאיר עליהם אור מהשם שיבינו איך שצריך להתקרב להשי"ת באהבה רבה, וזה נעשה כל שנה ושנה שכל אדם צריך לצאת מתאוותיו ומדותיו הרעות, והעיקר זה היאוש, שאדם חושב שהוא כבר אבוד וכבר אינו יכול להציל עצמו מהיצר הרע — שהכלי זיין שלו העיקרי זה עצבות, שהוא מכניס את האדם לעצבות שלא יחי' את עצמו במה שאפשר, ובאמת תדע שהשי"ת הוא אב רחמן, שכל תנועה שכל ילד עושה, זה אצלו חשוב מאד וכל זה נתגלה בפסח ולבוא באמת לקדושה של פסח זה ע"י השמחה של פורים. ע"י שמחת פורים מקבלין פסח כשר)

EN:
And that literally each and every person can acquire his eternal world through a single utterance from the book — as you will see with your own eyes. [דיבור א' — "a single utterance / a single word / a single passage" — the author's conviction that the book's spiritual power is so great that even one line from it, truly absorbed, can transform a person's eternal destiny] And whoever will only set aside jealousy and the desire to win [הקנאה והנצחון — "jealousy and the desire for victory / to win arguments" — two of the most powerful obstacles to receiving truth: envy of others and the ego's need to be right. The author gently signals that some resist the book not because of its content but because of these inner forces.] — and look with the eye of truth — will know and understand that never yet in the world has there been assembled such a book, with such wonderful power of strengthening — to revive and fortify everyone. Whoever truly wishes to receive the healing will receive his healing in complete and total fullness.

Segment 8
HE:
צד
ב"ה יום ה' ויגש ז' טבת פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי יקירי המשתוקק לעבוה"ש באמת ולהתקרב לצדיק האמת שבזה תלוי הכל (כמובא בס' המדות (אות צדיק קנ"א קנ"ב) ביאת המשיח תלוי בקרבת הצדיקים (זהו גאולה כללית) עיקר השלימות הנפש (גאולה פרטית בחי' קרבה אל נפשי גאלה) תלוי בקרבות הצדיקים, קרבת הצדיקים טוב בעוה"ז ובעוה"ב (שם נ"ג) טוב לבלות זמן רב בשביל שעה אחת שיתקרב לצדיק (שם נה') התקשרות לצדיק הוא רפואה גדולה (שם קצ"ו) התשובה מביא רפואה לעולם (שם תשובה צ"ג) בנים הטובים הוא רפואה גדולה לאבות (שם בנים מ"ב) ואעפי"כ התקשרות לצדיק רפואה ג' יותר מכל הנ"ל כמובא בדברי רח"ו ז"ל בספרו עץ הדעת שהבנים טובים טובה ובפרט רח"ל בנים קטנים שמתו מצילין אבותם מגיהנם אבל אעפי"כ יש לו דין מה שמתו בעונותיו אבל התקשרות לצדיק יותר מועיל וכו' הצדיק הוא הב"ד של מעלה ויוכל להציל אנשיו וכ' ובפרט בספרי רבינו ז"ל הרבה מזה, השי"ת יזכהו גם בבנים טובים חיים וקיימים וגם בהתקשרות לצדיק אכי"ר) כש"ת כמה"ר אליעזר שלמה בן מלכה נ"י וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר, משלומינו הודות להשי"ת, לנכון קבלתי מכתבו מיום ה' בחנוכה עם הכסף והנני מקיים לבקש בעדו וזוגתו שתחי' ויה"ר שתוושעו בכל הצריך לכם ומכ"ש בזש"ק בקרוב אכי"ר ומסתמא השיג כבודו מגנעט לעשות הסגולה שהיא תשא עליה המגנעט עם חתיכת עץ מקבר הצדיק כמובא בספר המדות בנים פ"א וכן הריון ב' וכן מפלת ב' וכן יוכל לקיים שאר הסגולות שמביא רבינו ז"ל שם בסי' בנים ובסי' הריון מה שיוכל לקיים וכן הסגולה שיקרא הוא וזוגתו שתחי' ספורי מעשיות של רבינו ז"ל כמובא בהקדמת הסיפורי מעשיות, והעיקר תפלה להשי"ת קוה וחזור וקוה ולבטוח בהשי"ת ולעבדו בשמחה, וה' יעזנו ע"ד כבוד שמו אכי"ר והנה בוודאי צריך להתחזק הרבה הרבה כל ימי חייו בכל מה שעובר על האדם כי זהו העיקר, ובוודאי המתחזק לבלי ליפול משום דבר ומחי' ומשמח א"ע בכל מה שיוכל וחוטף בין כך בעבוה"ש כל מה שיכול לחטוף הן תורה הן תפלה הן גמ"ח וצדקה ומעש"ט ובפרט בהתקשרות לצדיקים ובשמחה בוודאי יזכה למה שיזכה, וצריך האדם להמשיך ע"ע כל יום בחי' קדושת יו"כ ובקשת סלח נא שזהו בחי' התבודדות בכל יום לבקש רחמים על העבר וסליחה ומחילה וודוי על כל מה שרואה שעשה נגד רצון השי"ת שבזה שמקנח (הפרוש של כפרה) הזוהמא מהעוונת שהוא משא כבד לנפש הישראלי (כמובא בליקוטי מוהר"ן סי' ז' ח"ב כי מרחמם ינהגם) שזהו בחי' יו"כ ואח"כ לעבוד השי"ת כל היום בשמחה וחיות והתלהבות ודביקות ואהבה שזהו בחי' חנוכה חנוכת הבית הדעת, וכמובא זאת בס' עלים לתרופה ממוהרנ"ת ז"ל, והנה בסדרא זו ויגש אליו יהודה ענין התקרבות האיש הישראלי להצדיק בחי' התקרבות גאולה לתפלה המובא בגמרא ברכות יוסף הוא גאולה הגואל והצדיק, יהודה הוא היהודי והכלל ישראל שנקראים יהודים ושרשם הוא התפלה השכינה (עי' בתורה ב' אמור אל הכהנים בלק"מ) האמונה ובזה תלוי הכל כמובא בלקוטי מוהר"ן תורה ס"ב ויסב, ע"ש ושעיקר הוא השלום ואהבה בין החברים שעי"ז זוכין למה שזוכין ע"ש היטב ובפרט בסעי' ו' ויגש וכ' תקרובתא מלכא במלכא (יע"ש עד הסוף התורה ובפרט התורה צ"א (בגימ' הוי' אדני היינו יחוד קוב"ה ושכינתי' כידוע) ח"ב בליקוטי מוהר"ן וזהו סוף הליקוטי מוהר"ן הנעוץ בתחלת הליקוטי מוהר"ן ענין הח' עם הנון השכל עם הצמצום ג"כ בחי' יחוד קוב"ה ושכינתי', ובפרט הוא, הרב והכלל ישראל, וכל ישראל כל א' בפרט כשמקשר א"ע להצדיק ובפרטי פרטיות כל א' עם זווגו וכל א' בעצמו כשמקשר לבו לדעתו (ע"ש בהתורה זאת היטב היטב כל התורה) וידבר אלקים וכו' (התחלת העשרת הדברות התורה מרומז שם אלו הדיבורים, כי זאת היא העיקר מכל התקשרות לצדיקים וזהו קיום כל התורה כולה שמרומז בעשרת הדברות, וכן בתורה ד' ח"א אנכי (עיקר עשרת הדברות אנכי ולא יהי' לך המובא שם) ע"ש שמדבר מהתקשרות לצדיקים וודוי דברים לפניהם ושמדבר לפניהם כל לבו כמו האוהב לחבירו (וכמו"כ התבודדות לפני השי"ת כלפני אוהבו הנאמן) שזהו התקשרות אהבה ובזה הסדרא ואביו אהבו וכ' ונפשו קשורה בנפשו ותרגום אונקלוס חביבא לי' כנפשי' שזאת עיקר התקשרות אהבת נפש וכו' עי' בתורה קל"ה כי אקח מועד שזהו סגולה לבטל כל התאוות והגיאות וכ') ע"ש בהתורה צ"א ח"ב הנ"ל דע כי ההתקשרות באמת לצדיקים אמיתים הוא תועלת גדול מאד מאד כי עי"ז זוכין לתשובה שלימה ולכפרת עון ונמתקין הדינין ונתבטלין לגמרי ונעשה עי"ז יחוד קוב"ה ושכינתי' כי איתא בזוה"ק (על פסוק ויגש אליו יהודה) פ' ויגש דף כ"ו ע"ב כי הנה המלכים נועדו תרין עלמין קדישין עלמא עילאה ועלמא תתאה (שזהו חכמה עילאה הצדיק האמת וחכמה תתאה האיש הישראלי יוסף ויהודה) כד מתחברין כחדא כדין כל אנפין נהירין וכל חובין אתעברו וכו' כמבואר בזוהר הנ"ל ובכמה מקומות שעיקר המתקת הדינים וכפרת העוונות ושלימות כל האורות ומילוי פגימת הלבנה ותיקון כל העולמות וכו' ע"י הצדיק שמקשר חכמה תתאה בחכמה עילאה, וע"ש מה שמביא כשהצדיק נפטר מהעולם יש צער גדול להשי"ת הקב"ה צווח מי יקום לי עם מרעים מי יקרב לי הרחוקים חכמה עילאה וחכמה תתאה וכו', וזהו התענית של עשרה בטבת שנפ' עזרא הסופר שהי' גדול כמרע"ה שהי' מרביץ תורה ברבים והביא ישראל לא"י ובנין ביהמ"ק וכו' וזהו קדושת מוהרנ"ת ז"ל שאמר אז עזרא הסופר גייט אוועק וכו' (כשעזרא הסופר מסתלק וכו') כי מי לנו רחמן כמו מוהרנ"ת ז"ל שסבל כ"כ יותר מרבינו ז"ל על ענין רבינו ז"ל שיתקיים בעולם ובלתי מוהרנ"ת לא הי' נשאר שום שארית מענין רבינו ז"ל ומספריו הק', וגם הלקוטי הלכות של מוהרנ"ת ז"ל ההתחזקות שבהם להפושע שבפושעים שאין יותר פושע ממנו שאין נמצא כזאת מיום מתן תורה ועד הנה התחזקות כזה כמו בספרי הלקוטי הלכות, ובודאי על ידו וע"י רבינו ז"ל שמקשרים יחד הרב והתלמיד יש לנו ולכל ישראל תקוה חזקה שנזכה סוף כל סוף להתקרב להשי"ת באמת ולזכות לתיקון נפשינו כראוי ולזכות למה שצריך איש הישראלי לזכות בזה העולם אכי"ר. 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And as I see it — this will be of great benefit for people who are new [to the path], like his honor who wishes to draw close — more so than for people who already have their own settled opinion of themselves [דעת עצמו — "their own knowledge of themselves / their own self-opinion" — the subtle danger of those who have been on the path for a while and have developed a fixed, self-satisfied view of where they stand spiritually. This can close a person off to receiving new light.] and think that they are already close [to G-d] — and do not understand how to receive the truth from those who said to them: "Be strong and be courageous!" [חזקו ואמצו — "be strong and be courageous!" — words from Deuteronomy 31:6–7, the rallying call of Moses to Israel before entering the Land. Here the author uses it as the cry of Breslov teachers to their students: take heart, take courage, do not despair.]

Segment 9
HE:
צה
ב"ה יום ט"ז מנחם אב ג' עקב מירון ת"ו, 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי ידידי יקירי המשתוקק לעבוה"ש באמת וכו' כש"ת כמהר"ר שלום נ"י. 
אחדשה"ט באה"ר, לנכון קבלתי מכתבו. ובענין בקשתו עבור בנים זכרים כבר קבלתי מכבודו בענין זה, והנה אנכי עושה את שלי לבקש כל יום ויום עבור כבודו בענין זה, אבל צריך המתנה וצפיה לישועה ולא לדחוק את השעה ח"ו על שום דבר, וכמה גדולים וצדיקים לא הי' להם רק בנות כמו רבינו ז"ל והרה"ק רבי ר' ברוך ז"ל נכד הבעש"ט ז"ל ומורינו רש"י הקדוש וכו' וכו' ואעפי"כ בוודאי לא נמנע מהאדם לבקש רחמים מהשי"ת וגם לקיים מצות הסגוליות לזה ולעשות העצות לזה, אבל לדחוק השעה ולהצטער ולבטל ח"ו ע"ז מעבוה"ש אסור, וע"כ כבודו יהי' בשמחה ויעבוד השי"ת בשמחה (שזה מסוגל לזה, כמובא בלקוטי מוהר"ן) ויבקש השי"ת ויצפה לישעתו ית' ואני מצידי אתפלל ואבקש רחמים בעזהי"ת תמיד עבורו, וגם אחפש אחר המצות הסגוליות לזה ושאר עצות לזה ואכתוב לו בעזהי"ת והשי"ת יעזור לכבודו שיוושע בכל משאלות לבו לטובה אכי"ר ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס ושיוושע בקרוב בבן זכר זש"ק וכט"ס אכי"ר. 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
May you have a portion in this — which is a merit for the multitudes for all generations, the like of which there is nothing. And with G-d's help, [בעזהי"ת = בעזרת השם יתברך — "with the help of Hashem, may He be blessed"] when Hashem helps, there will be a blossoming of salvation [צמיחת ישועה — tzemichas yeshuah — "blossoming / sprouting of salvation" — a beautiful organic image: salvation growing up from the ground like a plant, slowly pushing through the darkness, until it flowers fully in the light] to print yet many more such works — to revive and bring the world to its true and eternal purpose. So may it be His will. Amen. [אכי"ר = אמן כן יהי רצון — "Amen, so may it be His will" — a traditional closing blessing and prayer, expressing that what was said should truly come to pass by Divine will]

Segment 10
HE:
צו
ב"ה יום ה' תענית אסתר מירון ת"ו, 
שלום וברכה וכט"ס ופורים שמח וחג הפסח כשר ושמח למע"כ ידידי יקירי המשתוקק לעבוה"ש מה"ר שלום לנדסברג נ"י וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר לנכון קבלתי מכתבו ומה מאד החייתנו יחיה אתכם השי"ת בזה ובבא, והנה אעפ"י שאין הזמן מספיק אעפי"כ מעט ג"כ טוב מגדולת פורים ימים הקדושים ונוראים מאוד ממש קדושת ר"ה ויו"כ קדושת הכה"ג בבית קה"ק יש לו לכ"א בביתו כמובא בתיקוני זוהר, קדושת מרדכי שאין דוגמתה בכל ימות השנה, ובמגילה אור פני מרדכי, שער החמישים דקדושה, וכמו שבכל השנה שתיית י"ש הוא פגם הברית, להיפך בפורים שתיית י"ש הוא תיקון הברית והשתי' הוא גבוה מאד מאד שאין לשער, ומשלוח מנות ומתנות לאביונים גדולת הצדקה ובזכות קדושת ושמחת פורים זוכין לכשרות הפסח כמובא בדברי רבינו ז"ל ושאר ספרים הק' וכל ההתחלות הם כיום מפורים שעי"ז יכולין לקבל פסח בזהירות משהו חמץ בפסח ומפני זה מתחילין ללמוד הל' פסח בפורים ממש כמובא בש"ע ועושין קמחא דפסחא בפורים וכו' 
ידידו דו"ש ומאחלו פורים שמח ופסח כשר ושמח 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Postscript in Yiddish — footnote marker ³ in the original [The author adds a postscript — marked with a footnote number — written in Yiddish, on the holiness of Purim and its deep connection to Passover. His own Hebrew translation follows in §§15–19.] "To write a little — at least — from the holiness of Purim: [Purim: the joyous festival celebrating the miraculous salvation of the Jewish people in ancient Persia, as told in the Book of Esther. It falls on the 14th of Adar. In Kabbalah and Chassidus it is considered one of the most sacred days of the year — its Hebrew name (from "pur," meaning "lot") hints at the deepest levels of Divine providence and hidden miracles.] that Purim is the beginning of all beginnings."

Segment 11
HE:
צז
ב"ה יום ג' פ' קדושים כ"ג ניסן פה מירון ת"ו

EN:
"For in truth, Passover is the beginning of the holiness of Israel's drawing close to their Father in Heaven — [Israel] who went out from the impurity of Egypt, [Tumas Mitzrayim — טומאת מצרים — the spiritual impurity of Egypt. In Kabbalistic thought, Egypt represents the 49th level of impurity — the uttermost depth of spiritual exile and coarseness from which it is nearly impossible to escape. The Exodus was thus not merely a physical liberation but the most dramatic spiritual rescue in history.] which is the very essence of exile — the exile of the soul. [Galus hanefesh — גלות הנפש — exile of the soul. Just as the Jewish people were enslaved in Egypt, every person's soul is in its own Egypt — exiled within the coarseness of the body and the grip of the evil inclination. The Exodus is thus a template for personal spiritual liberation, re-enacted every year.] And the all-encompassing radiant light [Alekhtikayt — אלעכטיקייט — a rich Yiddish coinage combining אלע (all / everything) with ליכטיקייט (luminosity / radiance). It conveys not merely "light" but the total, all-pervasive, all-illuminating radiance of the Divine — a light that fills everything and leaves no darkness untouched. The author coins this word to describe the quality of G-d's revelation at the Exodus.] of Hashem shone upon them — so that they should understand how they must long and draw close to Hashem with great love."

Segment 12
HE:
סדר היום 
היינו לא פחות ויוכל להוסיף כרצונו מעט מעט מכל דבר. 
א) קימת חצות, ולומר ברכות עד ויהי אחר, ותיקון חצות, ובימים שאין תחנון, רק תיקון לאה ותיקון הנפש, (ויוכל לומר תיקון הכללי ושאר תפילות מענינא דיומא, למשל בימי חנוכה של חנוכה וכדומה, ועכ"פ מעט בכל יום, למשל ביום א' החתיכה של תפלה י"ד בסוף, וביום ב' החתיכה של תפילה ב' ח"ב בסוף, וביום ג' החתיכה של תפלה ז' ח"ב בסוף, וחוזר חלילה, וכשהוא אצל רשב"י ז"ל תפלת רשב"י ז"ל וכל הנ"ל כפי הזמן וכפי רצונו), וכן תהלים והתבודדות ועבודת השם בתפלה וכיסופין והתבודדות הכל כפי הזמן וכפי יכלתו, (און אביסלע איז אויך גוט). 
ב) לימוד תורה שבע"פ בלילה, עכ"פ פרק משניות (כסדר מברכות עד ששה סדרי משנה, וחוזר חלילה) והסתכלות בפירוש מברטנורא וכ'. ודף גמרא כסדר עם רש"י ותוספות (כך בלי עיון ודקדוק גמור, ורק להבין) עד סיום כל הש"ס (וחוזר חלילה). 
ג) תפלת שחרית בהשכם, ומה טוב כותיקין, ועכ"פ לא יאחר זמן ק"ש, וכל הקודם זוכה ביותר, (ומה טוב במקום קדוש כמו אצל ציון רשב"י זיע"א וביהמ"ד, ומה טוב במנין, ועכ"פ להדר ולחזור לשמוע ברכו וקדושה, ובלי לדבר כלל ומכ"ש בעת קדיש ובקריאת התורה ואמירת הש"צ התפלה רק לכוון לענות אמן, ומה טוב תפלה בכוונה, ועכ"פ כפי היכולת. 
והליכה למקוה כל יום כפי יכלתו אם הוא קודם התפילה יותר חשוב, והכל לפי יכלתו וענינו. 
ד) תפילין דר"ת, ולומר בהם קדש, והי', שמע, והי' אם שמוע, וללמוד בהם שלחן ערוך עכ"פ ב' סעיפים, ואם יוכל לומר תיקון הכללי ומעט תפלות (למשל מהתחלה כל יום חתיכת תפלה כסדר, עד גמר התפלות וחוזר חלילה), ותפלות של פדיון, למשל תפלה ק"ד ותפלה קכ"ג ומעט תפלות צורך היום (למשל עש"ק מעט מתפלות שבת, וכן בשבת, ער"ח ור"ח מר"ח, וכל יו"ט מענינא וד"ל), ומעט תהילים, עכ"פ מהרשום על החודש לגמור כל חודש תהלים, ומעט ליקוטי מוהר"ן כסדר ומעט ליקוטי הלכות כסדר וס' המדות (ושאר ספרי רבינו ז"ל אחר גמר ס' המדות א' לא' לגומרם). 
ה) פת שחרית הנט"י בכוונה, ולימוד באוכל, ובהמ"ז בכוונה ובלבישת בגדים. 
ו) עכשיו לימוד יותר כרצונו הן ספרי הפוסקים חשוב מהכל ללמוד על הסדר הש"ע או"ח ואח"כ יו"ד חו"מ אהע"ז, והן ספרי רבינו ז"ל בעיון כרצונו וכפי יכלתו, ושאר ספרים כרצונו, ולומר חק לישראל דבר יום ביומו. 
ז) מעט עבודת בית עבודת שדה, שזה בכלל גמ"ח ומצות מעשיות ואמירת מעמדות (היינו ההתחלה כל יום עד אחר הפרק משניות איזה חתיכת גמרא משם ואח"כ פנחס בן אלעזר ואח"כ התפלות של היום). 
ח) הכנה לתפלת מנחה, נכון לעשות התבודדות, ולומר תהלים ונכון מאד תיקון הכללי בגמר היום תפלה בכוונה, ועבוה"ש בין מנחה למעריב כנ"ל תיקון הכללי ותהלים והתבודדות ותפלות כרצונו ויכלתו. 
ט) תפלת ערבית בכונה, ואחר ערבית לימוד מעט עין יעקב וגמרא מעט בעיון עם רש"י ותוס' והבטה במפרשים, ומעט מדרש מהפרשה, וקשע"ה בכונה והכנה כלי לנט"י. 
י) ובליל ששי יכול להוסיף עבוה"ש כפי יכלתו וכפי כיסופיו וגם המדרש מהשבוע ומשאר ספרים ובפרט מספרי רבינו מקדושת שבת ותפלה ע"ז והתבודדות, וכן ביום ששי ושבת וכן בכל ערב חג וחג דבר מענינו. 
יא) ביום ששי מקוה ורחיצת מים חמין ונטילת צפרנים וסיוע על שבת מעט, וטועם מאכלי שבת, וקריאת הפרשה שמו"ת ואמירת שיר השירים ותיקון הכללי והתבודדות וכיסופין על שבת. 
יב) בליל שבת הכל בכונה והזמירות, ולפי יכלתו עבודה"ש כנ"ל בחצות תיקון לאה תהלים והתבודדות בשמחה וכיסופין וכו'. 
יג) וביום השבת תפלה בכוונה (ומקוה קודם) ואמירת תיקון הכללי ולומר ספמ"ע ואמירת תהלים ומעמדות לשבת (כנ"ל מעט) ולימוד זוהר מפ' השבוע ולקו"מ ומדרש, ולחדש בתורה בשבת. 
יד) ובכל ער"ח לילך על מקה"ק ולומר תיקון הכללי ולפשפש במעשיו ולומר יום כיפור קטן וכו' וכן כל ערב מועד ובפרט ער"ה, ולפשפש במעשיו ולעשות תשובה ווידוי דברים (ובכלל טוב כל יום ווידוי דברים (ובפרט על קבר הצדיק) ובלחש שלא ישמע אחר) ובפרט קודם השינה. 
טו) ובר"ח ובמועד כל יום דבר מענינו מלבד הקבוע לכל יום כנ"ל. 
כל זה נעתק במוצש"ק פר' קרח תשכ"ב במירון מכת"י של מוה"ר שמואל הלוי הורויץ שליט"א 
(המעתיק: שמואל טוקצינסקי)

EN:
"And this is accomplished every single year — for each person must go out from his desires and his bad character traits. [Taavohs u'midos ro'os — תאוות ומדות רעות — desires and bad character traits. The annual cycle of the holidays is not merely a commemoration of historical events — it is a living spiritual cycle in which every person re-enacts the journey from slavery to freedom, from spiritual exile to liberation, year after year.] And the most essential [obstacle] is: despair." [Ye'ush — יאוש — despair, giving up entirely. Not mere sadness, but the complete collapse of hope — the conviction that one is too far gone, too damaged, too lost to ever be saved. This is the yetzer hora's most lethal weapon, because once a person despairs, he stops trying altogether.]

Segment 13
HE:
צח
יום כ"ו תשרי תשי"ג פה מירון ת"ו 
כתבתי לעצמי דברי התעוררות לצדקה וכל התיקונים הנעשים ע"י צדקה אשר עיקר עשיה דקדושה הוא ע"י צדקה ושקולה כמו תורה השקולה כנגד כל המצוות האמורות בתורה ואין עבירה מכבה אותה כמו שאין עבירה מכבה תורה ועי"ז גורם לעשות יחוד קוב"ה ושכינתיה וגורם חסד ורחמים בעולם וממתיק דיני השכינה וכמובא בזוהר הקדוש שאחר הסתלקות האדם ואחר כל הזיכוכים שנזדכך מוכרחים כל הנשמות לטבול בנהר די נור ומי יקום במקום קדשו כי יש הרבה שנשרפים שם ולא יוצאים כלל כמו שיש הרבה מלאכים בכל יום שנשרפים בנהר די נור אבל מי שנותן צדקה בזה העולם אזי עובר בנהר די נור בלי שום פחד והיזק כלל, וכמובא בספר המדות של רבינו ז"ל שע"י צדקה ממתיקים הדין של יום הדין הגדול אשר מובא בגמרא שכל הצדיקים הגדולים והנוראים ואפילו שמואל הנביא ירא וחרד מיום הדין הגדול ותמיד הייתי חושב איך לוקחים עצה ליום הדין הגדול אשר מובא בלקוטי תפלות אשר אין שום הצלחה בעולם כי אם מי שמצליח ליום הדין הגדול שזה התכלית האחרון האמיתי והנצחי. ותמיד הייתי חושב איך זוכין להצליח להמתיק זה הדין הגדול ולבסוף רבינו ז"ל מודיע לנו במה זוכין לזה לההמתקה הגדולה להמתיק הדין הגדול הזה ע"י צדקה והלוואי שנזכה לזה אכי"ר ואם נרצה לברר ולספר מענין גדולת צדקה אזי כמה יריעות לא יספיקו לזה איך שמצות צדקה גדולה וזוכין בזה לתכלית "וחטאך בצדקה פרוק" מובא בדניאל שאמר לנבוכדנצר הרשע ימ"ש ומכ"ש היא טובה לאיש הישראלי הבא לעשות תשובה ולתקן ימיו ושנותיו כמובא בשו"ע כי מי שמחויב לעשות תשובה ותעניתים על עוונותיו שיכול לפדותם בצדקה. וכשנותנים לא"י כאילו דרים בארץ ישראל וכשנותנים לאנשי הצדיק כאילו נותן להצדיק וכשנותנים ללומדי תורה כאילו לומד בעצמו.

EN:
"That a person thinks he is already lost and can no longer save himself from the evil inclination — whose greatest weapons — his very own weapons — [זיין גרסטע כלי—זיין זיינע — "his greatest weapons — his very own weapons." The doubling זיין זיינע is emphatic in Yiddish: these are not external forces but the yetzer hora's own specially crafted, personally owned arsenal. The repetition stresses that sadness is not a side-effect but the deliberately chosen, primary weapon.] are sadness [Atzves — עצבות — sadness, depression, spiritual heaviness. As taught throughout Breslov literature, sadness is the root of all spiritual failure and the yetzer hora's chief instrument.] — that it throws the person into sadness so that he cannot revive himself with whatever he can." ["Revive himself with whatever he can" — מחיה זיין מיט וואס ער קען — the Breslov teaching: even if a person cannot do great things, he must revive himself with whatever small good he is capable of in this moment. Sadness paralyzes even this.]

Segment 14
HE:
מכתבי שמואל ב

EN:
"And in truth, one must know: Hashem is a merciful Father [Av harachaman — אב הרחמן — the Merciful Father. A core Breslov teaching that transforms one's entire relationship with G-d: He is not a cold Judge waiting to condemn, but an infinitely loving, patient Father who treasures every single movement of every child toward Him — however small, however imperfect.] — and every single movement that every single child makes is very, very precious to Him. And all of this is revealed on Passover." "And to truly arrive at the holiness of Passover — this comes through the joy of Purim. Through a joyous Purim one is granted a kosher Passover." [האט מען א כשרין פסח — "one is granted / one receives a kosher Passover." The Yiddish האט מען carries a passive, receptive sense: it is given to a person as a gift from Above, as the result and reward of Purim joy. One does not merely "achieve" or "have" a kosher Passover through effort alone — one receives it, as something granted by Heaven in response to the joy of Purim. Purim — celebrated a full month before Passover — is thus the spiritual preparation and the key that unlocks the gift of true Passover liberation.]

Segment 15
HE:
א
ב"ה מוצש"ק פ' קרח שנת תרפ"ב פעה"ק צפת תובב"א 
החיים והשלום ברוב הצלחה וכל טוב סלה לכבוד ידידינו אהוב נפשינו מו"ר הצמוד וחבוק בקירות לבי הרה"ח החריף ובקי מלא וגדוש בש"ס ופוסקים ויראת שמים וחסידות וממולא במעלות ומדות טובות החפץ באמת ותמים לעבוד את ה' כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון שליט"א שלומו והצלחתו בתורה ותפלה ומעש"ט ברוחניות וגשמיות יתרומם מעלה מעלה עד בלי די וימלא כל משאלותיו לטובה אמן. 
ראשית הנני להודיעו משלומי ב"ה כי אנחנו בריאים יתן ה' שנזכה לע"ע להתבשר זמ"ז בבשורות טובות ובמהרה בקרוב להיות ביחד על התורה ועל העבודה יומם ולילה ולעבוד ה' באמת ותמים ולבקש ולהתפלל ולהתחנן מלפני ה' עלינו ועל כל ישראל ונזכה בקרוב בימינו כל ישראל להיות באה"ק ונזכה לראות בשמחת ונחמת ובנין ציון וירושלים ויתרומם קרן ישראל וקרן התורה אכי"ר. 
בזה השבוע קבלתי הקארטיל הגלויה מכבודו ושמחתי מאד ע"ז ומה שיתרעם עלי שלא שלחתי שום מכתב כן יש על מה להתרעם אבל אני לא אשם בזה כי שמעתי שכבודו הוחג חג קבלת התורה בטברי' ת"ו ע"כ לא ידעתי אם כבודו כבר בירושלים עיה"ק תובב"א ואם ידעתי אז כבר שלחתי איזה מכתבים ומה שכותב בענין מה שחפשנו כדי להתלוות באמת הי' לי צער מזה כי אני חשבתי שהוא נוסע בוקר השכם ואני קמתי מאוחר ע"כ חשבתי שכבר נסע בודאי ואח"כ שמעתי שהוא נסע בצהריים אז הי' לי צער מדוע לא הלכתי ללות את כבודו. 
והנני להודיעו כי אנחנו ב"ה בריאים ובגין המלבושים ששכח אחי הק' אהרן אצל המגידו אחר ב' ימים הביאו אותם לצפת כי השיך חקר אצל הגוים ... אותו נושא מלבוש זה הוא ... והחזיר לנו בע"ה. ובגין מה ... גיועט שהתערבנו על חצי רוטל יי"ג בגין המימרא עשיק לגבך ושוי לכריסך מצאתי שהוא כמו שאמר כבודו נ"י ושלמתי פה 10 גרוש להאברך היי"ש ר' ישראל בער מבראסלב שבטבריה שלא הי' לו על חג השבועות וש"ק הוצאת הבית והתיר לי ר' אבנר שאתן לו את הכסף וג"כ קבצנו בעדו פונט ורבע אצל אנשים חשובים, ושלח לי מטבריא ימי מוהרנ"ת חלק א' והשתפכות הנפש. 
בגין מה שכותב שמסתמא איני צריך דברי התחזקות באמת אני צריך דברי התחזקות הרבה כי סבבו המניעות והצרות והיסורים והטרודים והטרדות המרובות אין דאס פלאגיניש אין מיטשיניש אין נע ונד קייט (וההתייסרות והיגיעה והנע ונד) ב"ה מכל צד ופנה ועבר ורוח פה מצד אבי יקירי שליט"א פה מצד אמי שתחי' פה מצידינו פה מצד הקרובים מכל צד ממש ... האב איך דער האלטין אלץ פין מיין טאטין איינס נאך דיים האנדרין קודם פין דיים ואס מיר האבין נישט גיהאט קיין בריף שנית פין דער שיף ואס ער האט דורך גיליטין 3 מאל איז ער גיוען אין סכנת מות ממש רח"ל 3 מעת לעת מיט אמאל אין דער נאך איידער מען האט נאך פאר געסין די ערשטי איז גקומין די אנדרי אין די דריטע אין די פירטע וכו' ואס ער האט נישט מקבל גיוען פין אונז בריף אין דער נאך רח"ל אגרוסי צרה ער איז גגאנגין אין גאס האט אים ניט איצט גידאכט איבער גיקערט א טְרָאְנַבי אין האט גיהט ניסי ניסים שלא עפ"י הטבע ממש הי' כפסע בינו ובין המות רח"ל וכותב לנו אז מיר האבין גקרוגין אב חדש ממש אין האט גיחאפט אקלאפ אין דער נאז אין אגאנצי ואך איז ער גיליגין צי בעט אין מהאט אים צי גינעט די נאז אין איז גבליבין חלשות אוף צען מינוט ואין לשער גודל צערו וכאבו ופחדו, אין מען זייט ארוס די הרחבות פין ה' אין דער צרה אליין ממש תמיד, אין דער נאך האט ער וייטער גיהט איין איבער פָאל ואס אמחוצף האט אים מחרף גיוען בפני קהל ועדה ואח"כ את הנע ונד שלו אין עסט טריקנס אין דארס אין מיטשיט זיך נעביך זייער דער רבש"ע זאל אויף אים רחמנות האבין. 
(הגיע לידי הכל מאבי אחד אחרי השני קודם מזה שלא הגיענו שום מכתב שנית מהספינה הסבל שהוא עבר שלש פעמים הוא הי' בסכנת מות ממש רח"ל שלשה מעת לעת רצוף ואח"כ עוד בטרם נשכחו הראשונות הגיעו האחרות השלישית והרביעית וכו' מה שלא קיבל מכתבים מאיתנו ואח"כ צרה גדולה רח"ל שהוא עבר ברחוב ולא עלינו הפיל אותו רכב והיו לו ניסי ניסים שלא עפ"י הטבע ממש הי' כפסע בינו ובין המות רח"ל וכותב לנו שקבלנו אב חדש ממש ושקיבל מכה באף וכל השבוע הי' רתוק למטה ותפרו לו באף והעשר דקות הראשונות הוא הי' חסר הכרה ואין לשער גודל צערו וכאבו ופחדו ורואים את ההרחבות של ה' תמיד ממש בתוך הצרה עצמה ואח"כ הי' לו שוב מאורע אחר שחוצפן אחד חירף אותו בפני קהל ועדה ואח"כ הנע ונד שלו ומאכלו יבש ודל ומתייסר מאד מסכן ה' ירחם עליו)

EN:
To write a little at least from the holiness of Purim — for Purim is the beginning of all beginnings — because in truth, Passover is the beginning of the holiness of Israel's drawing close to their Father in Heaven: they went out from the impurity of Egypt, which is the very essence of exile — the exile of the soul. And the light of Hashem shone upon them, so that they should understand how they must draw close to Hashem with great love.

Segment 16
HE:
ואח"כ מה שכתב לי שרוצה ליקח אותנו לאמריקה כשיהי' לו כסף לצורך ההוצאה אין מיך פריער פאר יעדין בקרוב וזה הצער שהי' לי מזה עד אין לשער ולהעריך וערכתי וכתבתי לו אז מכתב עז וקשה ורך ודברי תחנונים ופיוסים ורצויים ועוד לא קבלתי תשובה ממנו ע"ז וכתבתי לו שאני ואחי הק' אהרן איננו רוצים בשום אופן בעולם ליסע לאמריקה ואפי' כשלא ישלח לנו כסף וכן כתב לו אחי אהרן שרוצה רק להיות אתי ביחד כן כתבתי לו כמה וכמה פעמים בכל מכתב ומכתב ואח"ז מזה שנסעה אמי לירושלים ת"ו לעשות נתוח על העינים אין פלאגט זיך אין מיר זענין דא נע ונד אין גפלאגט אין גמוטשיט איך האב איין עול בית אוף מיר ועול בנים עלי ויא אפאטר אין מוטר דא דארף (ומתייסרת ואנו כאן נעים ונדים מעונים ומיוסרים עול הבית עלי ועול הבנים כאב ואם מצד זה מוטל עלי להשגיח על הילדים שיתנהגו בדרך הישר ומצד זה להשגיח עליהם באכילה ולבישה ומתענים מאד אי אפשר ללמוד ואי אפשר להתפלל) איך להשגיח על הילדים שיתנהגו בדרך הישר ומצד זה להשגיח עליהם באכילה ולבישה אין מען מיטשיט זיך גיט מען קען נישט לערנין אין מען קען נישט דאוינען והמניעות והעיכובים מהעיר שעומדים עלי ואח"כ הי' לי צער גדול מאד בגין שלא קבלנו כמו חודש שום מכתב וד"ש מאמנו שתחי' וחשבנו מה שחשבנו, וצרות אחרונות משכחות הראשונות. 
ואין אני יכול לשית עצות בנפשי כי אני מסובב מכל צד אינני יכול ללמוד ולהתפלל כראוי טרדת הפרנסה עלי המצב דוחק ורע מאד אנחנו בע"ח גדולים ויש בהיתר עסקא והריבית מתגדל מיום ליום עד שיראה הא' וירחם עלינו בתוך כל בני ישראל. 
אך כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ורואים ההרחבות והנסים שמרחיב לנו ואלו כל הימים דיו וכו' אין לשער ולהעריך וכו' והכל בחסד ור"ר וגדולים עד אין חקר, ויתן ה' שכל מה שסבלנו עד הנה יהי' כפרה על לשעבר על כל מה שחטאנו עוינו ופשענו ויהי' פדיון נפשינו על לשהבא ולשעבר שיהי' מעתה אך טוב שיהי' לנו פרנסה בריוח שנוכל לפנות ולעסוק רק בחיי עולם מבלי פנות לשטותי והבלי העוה"ז אמן. 
ומה שכותב אם יכול לבא לפה מאד מאד חפצתי שנהי' ביחד לשקוד ביראת ה' כל הימים אבל לע"ע אינני רואה בשבילו מקום פה א. איפה ליקח פרנסה ב. פה אין עם מי ללמוד במירון כבר אין אף איש כלל לא הספרדים ולא ר' נתן ואנחנו לבד לא יכולים להיות מפני הפחד להיות לבד שם בין הגוים אין דער מיקער קימט דאך שוין גאר נישט דארט (והחמר [מנהיג החמורים] כבר בכלל לא מגיע לשם) ואין מה לאכול והספרדים לא יתנו לנו מפתחות הביהכ"נ מרשב"י זיע"א ועכ"י ושנית מפני כי אינני יכול להניח הבית לבדו ואבי לא יסכים בשום אופן שאהי' לבדי שם. 
אין בא מיר איז אפְ גיפאסט גוארין (הוחלט אצלי) שאסע רק לירושלים תובב"א שם יש עם מי ללמוד ושם אראה לי בית דירה ושם ללמוד בהתמדה רבה וליקח אתי את אחי אהרן ללמוד שם בת"ת והוא מרוצה מאד מזה ורוצה להיות אתי ביחד ואני מצפה ומחכה שבאלו הימים יוגמר הסדר בבתינו ואז אוכל ליסע לירושלים תובב"א ואני מצפה שבקרוב נהי' ביחד משקדים על התורה ועל העבודה ועל יראת ועבודת ה'. 
ובכן אבקש ממנו שישלח לי אדריסתו מפורט היטב, ובכן אבקש ממעלת כבודו שיראה בשבילי אלו הספה"ק לקוטי מהר"ן חא"ב לקוטי תפלות ספורי מעשיות עם השיחות עלים לתרופה ימי מהרנ"ת ח"ב קצור לקוטי הלכות עפ"י א"ב משיבת נפש חיי מהר"ן אלו הכריכות שיש ביחד כל תורה מלקוטי מהר"ן עם התפלה השייכת לה ומלקוטי הלכות המפרש התורה. ועוד ספרים טובים שאינני יודע מהם ואין לשער ולהעריך גודל המצוה מזכי הרבים ומוציאם מאפילה לאורה וכו' אין אגרוסין דאנק אין ברכה למפרע על זה. 
וכן אני מבקשו מאד מאד שיקיים מה שהבטיח לי לכתוב לי דברי התחזקות כי אני צריך מאד מאד לזה ולעצות קדושות כי אינני יכול לשית עצות בנפשי מה לעשות אם להניח כך הבית ואם להניח כך הילדים ומה יהי' עמהם ואפוא אקח כסף לחיות שאוכל ללמוד שם ע"כ אני מסובך מאד בכל הפרטים ודקדוקים ואינני יכול לשית עצות בנפשי והימים והשנים חולפים ועוברים וכלים בהבל, ע"כ יראה ליתן לי עצות עפ"י ה' איך לעשות בזה הענין ואני מצפה שבקרב אלו הימים אבוא לירושלים תובב"א עם אחי הק' ואני מבקשו עוד שיכתוב לי מה מכריחו ליסע לצפת ואיך התנהגותו שם במקומו והצלחותו בתוי"ר ה' אויב ער קען אוס פירין התבודדות אזו ויא עס איז בדארף צי זיין אין ויא אזו גייט דאס לערנין אין צי איך ועל קענין קריגין (אם הוא יכול לקיים שם התבודדות כראוי ואיך הולך שם הלימוד ואם אוכל להשיג שם) ספרי ש"ס ירושלמי ד' ש"ע טורים וכו' ושאר ספרים וג"כ יכתוב לי אפוא מקום משכן מושבו בעיר או בסביבה ובאיזה שוק וכן יכתוב לי איך המצב בירושלים עה"ק ברוחניות וגשמיות הכל באריכות ובכן אני מבקש מכבודו שיכתבו לי באותיות חדות וגדולות שיוכלו לקרוא היטב כי את הקארטיל (הגלויה) לא יכולתי כמעט לקרוא וכן אני מבקשו שהכל יהי' מאתי בהצנע וכו'. 
ממני תלמידו החפץ ומבקש ומצפה ומחכה ומקוה להיות בקרוב ביחד אלו הימים בעה"ק בירושלים להתמיד בתורה ועבודת ה' יומם ולילה ולקיים התורה הקדושה ונזכה בקרוב לחזות בנועם ה' ולראות בנחמת ושמחת ציון וירושלים וישראל ובהרמת קרן התורה אמן. 
ממני שמואל הלוי הורוויץ 
ידרוש בשלום חבירי האהוב וחביב ויקר עלי מאד הבחור המופלג בתורה ויראת ה' המתמיד יומם לילה החריף ובקי בחדרי תורה ממולא ומשובח במעלות טובות הירא שמים כש"ת מ"ר שלמה עתיק נ"י הנני דורש שלומו הטוב ומבקשו שיכתוב לי איך הצלחתו עכשיו בלימוד ואיך יוכשר בעיניו שם הכל להודיעני והנני מאחלו כל טוב והצלחה גדולה בלימוד ועבודת ה' וברוחניות וגשמיות לצורך רוחניות וימלא כל משאלתו לטובה. 
ממני חברו שאינו מגיע ליראת שמים שלך ולהתמדתך אף לא למחצה ולשליש ולרביע 
ממני שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And this is accomplished every year anew — for each person must go out from his desires and his bad character traits. And the most essential [obstacle] is despair — that a person thinks he is already lost and can no longer save himself from the evil inclination.

Segment 17
HE:
ב
ב"ה יום ג' כ"ב תמוז שנת תרפ"ב בעה"ק צפת ת"ו. 
שלום וברכה עדי עד לרבי החביב והאהוב עלי מאד מאד הרה"ח החו"ב מ"מ בתורה ויראת שמים ובכל מדות טובות ירא ה' מרבים כל מגמתו וחפצו אך ביראת ה' כל הימים 
כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון שליט"א. 
שלומו ישגא מעלה מעלה וישלים ה' משאלות לבנו לטובה א"ס. 
ראשית הנני מודיעו כי אנחנו ב"ה בריאים ושנית אני מבקש מכבודו שיכתוב לי משלומו הטוב באריכות, לפני איזה שבועות תיכף שקבלתי כרטיסו עניתי לו תשובה באריכות בתארי מעט ממצבי ושם גמרתי בלבי שאהי' בירושלים עיה"ק ובקשתי ממנו שיתאר לי היטב מצב ירושלים כעת ושלחתיו ע"ש ר' בונם ווערניר אביו של ר' אברהם ורנר ופלא גדול לי שעדיין לא קבלתי תשובה עליו ושום ד"ש מכבודו ע"כ אני מבקשו למען השם שיכתוב לי תמיד באריכות ובגין מה שכתבתי לו בגין הנסיעה לירושלים הנני חוזר מזה לעת עתה כי תארו לי המצב היטב ורואה אני שפה טוב וטוב לי הרבה יותר מכל העולם פה יש לי לעת עתה בית ברחבת ידים ויש לי שטח קרקע סמוך לביתנו על התבודדות וכן יש לי ספרים טובים של אבי שיחי' וכן יש לי כל הדרוש וחפץ ללמוד למקוה יש לי מפתח ויש לי ביהמ"ד מיוחד בסמוך ואין שום איש שם כי אם אני לבדי כל היום ופה אין כ"כ רעש ברחובות ופה השקט ובטח מכל דבר ודבר והאויר זך ונקי מאד מאד ובפרט במירון מי יכול לתאר חשקי ורצוני וחפצי להיות שם ובטח בעזהי"ת בחדש אלול ותשרי אהי' בודאי שם וקבלתי מאבי ג"כ הסכמה על זה, ובירושלים הרעש גדול וגם שם אינו בטוח כ"כ מפני הרבה דברים כמו בצפת ואין מצוי בית לשכור וביהמ"ד מיוחד אין לי ואין מגרש מיוחד שיכולים לעשות התבודדות ולא אוכל אפילו פ"א לעשות התבודדות ולא ללמוד כרצוני והנע ונד והיוקר ואין לי לע"ע שום מ"מ פרנסה להיות בשם ע"כ גמרתי בלבי שעד ר"ח חשון בטח אהי' במירון כל הב' חדשים ומר"ח חשון עדין איני יודע מה יהי', כל מגמתי וחפצי וחשקי להיות עכ"פ במירון ב' או ג' שנים רצופים יומם ולילה אך זה חסר לי רבי טוב ירא שמים וחו"ב בלמוד התורה כרצוני ואיזה חבר טוב יקר הערך שעליו אומר "עשה לך רב וקנה לך חבר" ומנין להתפלל, ועל כסף שאוכל להתפרנס יש לי בטחון בה' ויש לי איזה סמך ספק ספיקא שיהי' לי כסף. 
והנני משתוקק ומתגעגע וחפץ מאד מאד עד אין שעור ממש אחרי כבודו שנהי' ביחד במירון איזה שנים וללמוד יומם ולילה בהתמדה גדולה ולעבוד את ה' כרצונו בהתבודדות וכו' והנני מתגעגע על זה יומם ולילה אינני יכול לנוח ע"כ יבקש כבודו ע"ז מאת הקב"ה שנזכה לזה לישב עכ"פ איזה שנים ויראה לעבוד בכל כוחו ע"ז ויאמין לי שמעת שנסע כבודו עד עכשיו כל יום חלם לי שאני וכבודו ור' ישראל דוב מטבריה אנחנו ביחד במירון עה"ק והנני מבקש כבודו שלכל הפחות יבוא בט"ו באב שמאז נהי' ביחד במירון על ימים נוראים ומקודם יראה איזה מ"מ בשבילו על פרנסה. והנני מחכה לתשובתו במהירות הכי האפשרי והנני עוד לבקשו למעה"ש שיקבץ בשבילי הספרים הקדושים שכבר כתבתי לו מזה ואלו הם לקוטי מוהר"ן, ספורי מעשיות עם השיחות, חיי מהר"ן, עלים לתרופה, ימי מהרנ"ת חלק ב', מהמחלוקת עם הרב מסוראן, קצור לקוטי הלכות, שמות הצדיקים, וכו'. השתפכות הנפש, לקוטי מהר"ן הקצר, ימי מהרנ"ת חלק א' יש לי כבר. והנני מצפה ומחכה לתשובתו ולספרים הקדושים. למען השם ישלח לי אדריסתו כדי שאוכל לכתוב לכבודו.

EN:
For [the evil inclination's] primary weapon is sadness — that it brings a person into sadness so that he cannot revive himself with what is possible. And in truth, know well: Hashem is a merciful Father — every movement that every child makes is very precious to Him — and all of this is revealed on Passover.

Segment 18
HE:
ג
[ה' מנחם אב תרפ"ב] 
ב"ה יום א' יום הלולא רבא דרבינו האר"י זי"ע ועכ"י א"ס פרשת ואתחנן אל ה' שו"ב וכ"ט לידידי אהובי ומחמדי כנפשי הרה"ח הג' בתוי"ר ומ"מ טובות אשר כל מגמתו וחפצו לאור באור ה' כל הימים כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון קראסקאפ שליט"א 
ראשית הנני מודיע לכבודו כי אנחנו ב"ה בריאים. קבלתי מכבודו הקרטיל ושמחתי בו ובגין השאלה ששאל מדוע חזרתי בי מלנסוע לירוש' ת"ו התשובה הוא כך א( העיקר שמפני זה אינני נוסע כי לא אמצא שם בית מיוחד ואין לי שום מקום להתבודדות כמו שיש לי ב"ה פה וזה אצלי העיקר מכל ואין לי ספרים כמו פה יש לי כל ספרי אבא ומניעת המוח כי לא אמצא מקום מנוחה בעדי ואהי' מתנודד ולא אהי' ברשותי ללמוד ולהתבודד כרצוני ואיפה אקח לאכול אמי לא תשלח לי בשום אופן והיוקר בירושלים גדול וכל הקרובים כתבו לי שעל מפתן ביתם לא אדרוך וגם ירוצו מכתבים מכל צד וצד לאבי וכו' שאני אצל חסדי ברסלב וכו' וכו' וכו' והחום שיש בירושלים והנע ונד וההוצאה המרובה ואמי גזרה עלי שבשום אופן בעולם לא אסע ויש לי עוד טעמים וטעמים שמן הנמנע וא"א לע"ע כ"א להיות בצפת או במירון. ע"כ מן המובחר שבמובחר הוא להיות במירון. בח' אלול ותשרי בל"נ בודאי אהי' במירון בימים נוראים יושב שם ר' אבנר ואנשים חסידים ותשוקתי וחפצי ורצוני מאד מאד שתהי' אתי במירון לכהפ"ח כל חדש אלול וחצי תשרי לכהפ"ח זה יהי' בלי שום תירוץ אפשר תוכל לפעול שיתנו לכם פה בצפת תקציבכם מירושלים ועוד כסף מאיזה מקום תראו בכל כוחכם לעבוד ואני בכל חפצי ורצוני ומגמתי ותשוקתי להיות ב' שנים רצופים במירון כל ימות החול וחוץ מש"ק ללמוד ולהתבודד וכו' כידוע אצלנו. מסתמא יעבוד כבודו בכל כוחו שנוכל לישב במירון אלו הב' שנים ולכהפ"ח ח' אלול וחצי תשרי והנני מצפה ומחכה לתשובתו הברורה בענין זה במוקדם הכי אפשרי. 
היום יום הלולא דרבינו הארי זיע"א הייתי על ציונו איזה שעות והמנהג שביום יפ' הולכים כל העיר להתפלל בבהכ"נ שלו שעל ביה"ק ואח"כ הולכים על ציון הק' וכן עשיתי גם אני ובקשתי בעדינו, בער"ח אב הלכתי למירון בחברת ב' אנשים לשלם שם ש"ז והי' לי נסים גדולים שבגדולים המעשה הי' כך איך האב אפ גשמיסט מיט די מענשין (סכמתי עם האנשים) לילך בשעה חצי ב' למירון ואני חכתי עליהם כמו רבע שעה ואמרו לי שכבר הלכו ובאמת עדיין לא הלכו והלכתי במהירות להשיגם ומה אספר על הצרות שסיבבו אותי באמת כבר נתיאשתי מלבוא בחזרה או למירון תיכף שיצאתי מהעיר החום הי' כבר גדול מאד החמה קדרה בתוקף עוז ואני לא השגחתי ע"ז ואני שאלתי להרבה גוים על הדרך אם ראו יהודים ואמרו שראו וע"כ הלכתי להלן וכמו רבע שעה מהעיר בין איך אביסיל פאר גאנגין מהדרך כי שנו אותו מעט אין אזו ויא איך בין פאר גאנגין האב איך תיכף ניט דער קענט אז איך בין פאר גאנגין נאר אין א האלבי שעה ארום איך גיב אקיק איך גאה אוף שטיינר והרים עד לב השמים ממש ולחזור אינני יודע בשום אופן מפני איך האפ ניט חשבון גינומין דיים ועג (תעיתי קצת מהדרך כי שינו אותו מעט ומיד כשתעיתי לא הכרתי תיכף שתעיתי רק כעבור חצי שעה אני מתבונן איך שאני הולך על אבנים והרים עד לב השמים ממש ולחזור אינני יודע בשום אופן כי לא הכנסתי בראש להכיר את הדרך שאני הולך) ואני הולך על הרים וגבעי גבעות עד לב השמים והפחד ג' הי' לי עד שאין לשער ולהעריך כי יראתי מאד מאד מחיות רעות כי בין הרים ג' כאלה בודאי יש חיות ובפרט נחשים ועקרבים וכן הפחד משודדים וערבים הי' ג' ואעפ"כ זעקתי והתפללתי לה' שישלח לי עכ"פ גוי עכ"פ אשמע כלב נובח אראה צפור אראה אילן הלואי אראה קבר ר' יוסי הלואי אהי' עכ"פ במקום שאנחנו תעינו ובכיתי מאד מאד וצעקתי ונדרתי נדרים והתפללתי הרבה בזכות הצדיקים ובאמת דענסמאלט וען מיר האבין פאר בלנזיט איז גיוען השטות דשטות אקעגין דיים ועג קיין טוזנט חלקיל ניט פין היינט מיין ועג איך קען זאגין אז קיין מענטש איז ניט גיוען אויף די בערג אין וען מען דארף מיך חלילה זוכין ואלט גאר ניט אן גיפאלין אין גידאנק מיך צי זוכין דארט וכן הלכתי והלכתי והחום בוער כאש אין איך בין פאר שויציט גוארין אז כמעט דער קאפטין איז גיוען נאס וכל הבגדים היו כמו שלוקחים אותם עכשיו מהרחצה מהמים כמעט אין לשער גודל צערי ויסורי שהי' לי והלכתי הלאה ופתאום הנה אני על הר אז ויפול איך ועל לעבין ועט דאס מיר ליגין אין קופ גבהו הי' עד השמים אין גלאט ויא א ואנד ואין שום דרך חוץ מזה ולא ידעתי אפוא לילך ושלח לי השי"ת ישועה ששמעתי כלב נובח והלכתי אחרי הקול וטפסתי על הקיר הזה בידים ורגלים בפישוט כל גופי אין עס איז מיר נאך שטיינר פון דיים בארג והייתי בסכנה ג' מאד מכל הצדדים ביז דער אייברשטיר האט גהאלפין איך בין אראפ פין דער ואנט (ובאמת אז כשתעינו אנחנו זה הי' שטות דשטות לעומת הדרך הזו אפילו לא אחד חלקי אלף מהדרך שלי הפעם אני יכול לומר שאף אדם לא הי' על ההרים האלו ואם היו צריכים לחפש אותי ח"ו לא הי' עולה על הרעיון בכלל לחפש אותי שם וכן הלכתי והלכתי והחום בוער כאש והזעתי כולי שכמעט החליפה שלי נהיית סחוטה כולה וכל הבגדים היו רטובים כמעט כמו שלוקחים אותם עכשיו מהכביסה, אין לשער גודל צערי וייסורי שהי' לי והלכתי הלאה ופתאום הנה אני על הר שכל ימי חיי כמה שאחייה זה יהי' מונח לי בראש גבהו הי' עד השמים וחלק כמו קיר ואין שום דרך חוץ מזה ולא ידעתי אפוא ללכת ושלח לי השי"ת ישועה ששמעתי כלב נובח והלכתי אחרי הקול וטפסתי על הקיר הזה בידים ורגלים בפישוט כל גופי ונפלו אחרי אבנים מההר והייתי בסכנה גדולה מאד מכל הצדדים עד שה' עזר שירדתי מהקיר) ובאתי אז למקום שכבר כלה המי מגידו לאיזה כפר ערבים רחוק ומצאתי אז חוץ לכפר הזה גדיים וכבשים ואנשים לא ראיתי ואני עומד ומחכה שיבואו אנשים אני שומע שצועקים אחרי ואיני רואה שום אדם ועמדתי כמו רבע שעה עד שראיתי את הרועים ולא ידעתי ערבית לדבר עמהם ורמזתי להם בידי וגופי ובפקפוק לשון וחנפתי אותם באכילתי שנתתי להם כל אכילתי שלקחתי אתי ורמזו לי ביד לאיזה צד אלך ונתן השי"ת במוחי שאבקש לא' שילך להראני הדרך והבטחתי לו 2 גרמ' (שם מטבע) ושאלו אותי אם אני ציוני, רוסי, ועניתי לא רק באתי להתפלל על ציון רשב"י זי"ע ואז הי' זמן פחדים מפני הערבים מאד מאד אפי' בעיר ומכ"ש וק"ו בן ק"ו בכפר וק"ו בכפר ערביים וק"ו בין הרים גדולים כאלה והלכתי עם הערבי ופגענו חברת כלבים גדולים כל פעם ונבחו ורצו לנשוך אותנו ולקחנו מקלות והכינו אותם עד שנפטרנו מהם והלכנו על הרים והי' עוד ד' שעות לילך למירון וכל פעם רצה הערבי לילך מאתי ואני בקשתי אותו שילך אתי וכל פעם אמר לי תן כסף וחפש באמתחתי ותלי"ת שלא מצא כלום אעפ"י שהי' אז אצלי חצי פונט. 
ובדרך מצאנו ערבים הרבה ופחדתי מאד ומצאנו על הדרך זאב ק' נהרג ותלי"ת שסבלתי הרבה עד שראיתי א"ע במירון והגוי באמצע הדרך הוכרח לנוח כמה פעמים מפני ההרים והחום אע"פ שלא הי' א' מני מאה להדרך שהלכתי אני חוץ מזה שהלכתי אתו ביחד וכשבאנו למירון הי' יהודי א' שנסע על בהמה והב' יהודים באו אחר חמשה דקים הם יצאו ג' שעות אחר הליכתי מהעיר. והנכרי כל היום הי' במירון כי לא הי' לו כח לחזור לכפרו ואני נתתי לו בעד טרחתו ג' גרמ'. 
ותיכף כשבאו האנשים הלכתי עמם להמגידו דרך האבנים הגדולים והלכנו לתלוש עשבי הדסים ואח"כ אמרנו כל תהלים והיינו אצל הבית הלל ור"י הסנדלר, הלכנו בזה היום חזרה לצפת, בקשתי בעד כבודו על ציון רשב"י זי"ע, העור שלי נתייבש ונקלף מהחום וג' ד' ימים אח"כ לא יכולתי כמעט לישב מחמת חלשות וב"ה וב"ש שנצלתי אילו פינו מלא כים וכו' 
ובגין מצבי פה ב"ה הי' לי מניעות הרבה מאד מאד מכל צד ופנה ויש לי ב"ה עוד ועוד וב"ה שעברתי על כולם והי' לי מניעת המוח ג"כ כמה פעמים וב"ה שעברתי מהם בשלום וב"ה שקבלתי מכתב מאבי ת"ח על היותי במירון וכותב שהוא מסכים שאהי' במירון. 
יותר אין שום חדשות תיכף תשובה ברורה ונכונה

EN:
And to truly arrive at the holiness of Passover — this comes through the joy of Purim. Through the joy of Purim one is granted a kosher Passover.

Segment 19
HE:
ממני המחכה ומצפה לתשועת ה' שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And to truly arrive at the holiness of Passover — this comes through the joy of Purim. Through the joy of Purim one is granted a kosher Passover.

Segment 20
HE:
הנני מבקשו מאד שאל ישכח לחפש בעדי סה"ק ולשלחם לי 
לדרוש בשלום חברי היקר כש"ת כמ"ר שלמה עתיק נ"י בבקשה לצייר לי בפרוטרוט כל מצבו וכן לדרוש בשלום חברי כמר יצחק קעניג בישיבת ת"ח.

EN:
This second letter, written on the eve of Purim 5714 (spring 1954), has two distinct parts: a deeply personal letter of poverty and burning dedication, and a short but profound postscript on Purim and Passover.



# Volume One • Letter 3
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/3/

Volume One • Letter 3
מכתב 3
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/3

Segment 1
HE:
ב"ה יום ג' שהוכפל בו כי טוב ט"ו אייר תשי"ד פה מירון ת"ו.

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear friend, the strong one, the exalted man who yearns and longs and desires [Three distinct words: mishtokayk (משתוקק) — intense inner yearning; misga'agaya (מתגעגע) — aching, nostalgic longing; v'chosef (וכוסף) — deep craving and desire. Together they convey that every level of the recipient's being — mind, heart, and gut — is oriented wholly toward G-d. This triad of longing echoes Letter 1, §5.] the service of Hashem in truth and in wholeness — may Hashem grant him merit and draw him close to His service in truth — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידיד יקירי עוז האיש הנעלה המשתוקק ומתגעגע וכוסף לעבודת ה' באמת ובתמים השי"ת יזכהו ויקרבהו לעבודתו באמת כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א.

EN:
After inquiring after his precious wellbeing with the great love [באה"ר = באהבה הרבה — "with the great love." The definite article here is intentional and warm: not merely "with great love" in general, but with the great love — the specific, personal, overflowing love the author bears for this friend. This phrasing appears each time and deserves to be rendered fully.] — as for our own wellbeing, thanks be to Hashem. To be sure, I received his precious letters — and in particular the two letters from the Torah-reading portion of Behar, [Behar — בהר — "on the mountain" — the Torah portion (Leviticus 25–26) discussing the Sabbatical year and Jubilee year, giving a precise calendar date for these letters] together with the money. And how greatly my heart rejoiced and my soul exulted upon seeing the preciousness of his pure soul — which has the self-sacrifice [Mesiyas nefesh — מסירות נפש — total dedication to a holy purpose regardless of personal cost; see Letter 2, §5] to make a complete beginning in the printing of the book of the Torah of our master the Rebbe זצ"ל — beginning with the first Torah teaching:

Segment 3
HE:
אחדשה"ט בהאה"ר משלומינו הודות להשי"ת, לנכון קבלתי מכתביו היקרים ובפרט השני מכתבים מפרשת בהר עם הכסף ומה מאד ישמח לבי ותגל נפשי בראותי יקר נפשו הטהורה אשר יש לה מסירות נפש לעשות התחלה גמורה בהדפסת ספר תורת רבינו ז"ל התחלת התורה הראשונה "אשר יש בה כל ענין מלחמת האיש הישראלי עם יצרו הרע וההתחזקות העצום אשר אין כמוהו. איך שכל אחד ואחד שבעולם השפל שבשפלים והפחות שבפחותים אשר אין שפל ופחות ממנו יכול להחיות ולשמח נפשו ויכול לידע ולהכיר איך אחר כל מה שעשה ואחר כל הנעשה עמו גם עתה איך הוא קרוב להשי"ת מאד ואיך גם הוא יכול לזכות בכל שעה ורגע בכל נטיה ונטיה שנוטה להשי"ת וכל נקודה טובה איך השי"ת יש לו עונג ונחת רוח גם ממנו ואוהב אותו מאד ומביט ומצפה שישוב אליו בבחירתו בזה העולם דייקא. כי לאחר מיתה בעולם הבא שם אין מועיל רחמנות כלל. ורק הרחמנות הוא. כאשר האדם שובר יצרו הרע בכל מה שיוכל. וכל זיז שמזיז עצמו מגשמיותו לעבודת הי"ת הן בתורה מה שיוכל והן בתפילה והן במצוות ובמעשים טובים ובכבישת כעסו וכו' וכו' זהו רווח אמיתי וניצחי. אשר כל העולמות אינן שווים נגד נחת רוח אחד אשר האדם עושה להשי"ת באיזה מצוה או איזה נקודה טובה שיש בו ובפרט בדבר מצוה שיש בה כבישת היצר. הכלל שהתחזקות שיהי' בזאת התורה כשתודפס אין דוגמתו עוד כלל. ויוכל להחיות ולחזק כל העולם מקצה אל קצה. עד אשר אין שום חולה בעולם וחולאת שלא יהא מזה רפואה אמיתית תמימה ושלימה למי שרק ירצה לקבל הרפואה בתמימות ופשיטות ולקיימה כפי שהרופא נפשות האמיתי הרחמן האמת מצוהו. ועל כן בודאי הוא זכות הרבים שאין כמוהו. שזה העיקר להחיות נפשות נדכאים ונגועים חוליים נואשים וחולי הנפש אשר היצר הרע זרק בהם כל חיציו המרים ומרורים המשוחים בכל מיני סם המות שהם הרהוריו הרעים ומחשבות רעות ועוונות ופשעים ומזידים ומרדים ח"ו. להחיותם בכל מיני מטעמים המשיבים את הנפש לבל יתיאשו ח"ו וידעו כי אין שום יאוש בעולם כלל. וכל זמן שרוח החיים באפם עדיין יש להם תקוה גדולה מאד להתחזק ולהתקרב ולהיות אהוב ונחמד להשי"ת בכל זיז וזיז שהם מזיזים עצמם להשי"ת ואלו העצות טובות ורפואות שהרופא נפשות מורה לנו ברפואותיו היקרים והקלים ומתוקים מאד. כי כל הצרה מכל הצרות שבעולם הוא שהעצבות והייאוש מדכא אותם בגוף ונפש. אבל אין רפואה בעולם לזה ולכל הכוחות של היצר הרע בהסתות ופיתויים שלו רק התורה ובפרט תורת רבינו ז"ל ובפרט בעיון עם הקדמות והוכחות וסברות של תלמידי רבינו ז"ל ובפרט מורינו ר' נתן ז"ל בליקוטי הלכות שלו ושאר ספריו הקדושים אשר יבאו בספר זה הנדפס. על כל פנים יש בו די להחיות כל העולם מיום שנברא ועד סוף העולם ולרפאות כולם". ובפרט שבעזרת השי"ת נקוה להשי"ת שיהי' התחלה טובה שנוכל להתחיל עוד התחלות ולסיים עוד תורות נפלאות של רבינו ז"ל להחיות העולם כולו כל מי שרוצה ליגע באורות האלו להחיות נפשו. וכן עוד ספרים וספרים מגדולת כל מצוה וענין ומדה וכו'. השי"ת יזכינו לזה שנוכל להתחיל ולגמור ולעשות בזה להכניס כל כוחותינו בלימוד הענינים ולקיימם ולהרגיש התענוג עולם הבא שיש בהם אכי"ר. 4איך האף אז השי"ת וועט אייך הלעפין איהר זאלט האבין שפע והרחבה בגשמיות אויך בפרט אז איהר זאלט אייך קענין אפצאלין וואס פריער. אייערע חובות. ווארין זיין א בעל חוב איז מזיק צוא יודשקייט זייער זייעהר. וויא דער הייליגער רבי בריינגט אין ספר המידות "מי שרוצה לשוב יזהר מלהיות בעל חוב" אוודאי האט איהר זייער גוט גיטאן מיט אייעהר לייען דיא געלד צוא דעם דרוקען און אנדער מצות פריער וואס איהר האט גיטאן אשריכם ואשרי חלקכם אין דעם זכות וועט אייך השי"ת העלפין אז איהר זאלט אפ צאלין אלע חובות און כל המקיים התורה מעוני סופו לקיימה מעושר אכי"ר. עכ"פ בייט איך אייך אז אחוץ נויטיגע זאכין וואס איהר זענט זיך נוהג צוא טאן וואס איר קענט זייא ניט אפלאזין. זאלט איהר זיך אפשטעלין פון חובות און איהר זאלט זיך שטארקעין צוא ביסליך ווייס אפצאלין דיא חובות איהר קענט נאר ביינקין און וועלין און האפען צוא טאן ווייטער אוס צוא פירען דעם רעבינס זאך ווייטער וואס מיר דארפען מיטין דרוקען וכו' אבער נאר מיט השתדלות פון אנדערי מענטשין וואס השי"ת וועט אייך שיקן וועגין דורך אייער גרוס ביינקיכץ, אבער אייער אייגנס זאלט איהר זייען אפצאלין זיך אביסעל פון דיא חובות פריער.

EN:
Extended Quotation — The Author Describes the First Torah Teaching in the Book Being Printed [The following passage — in quotation marks in the original — describes the spiritual content and power of the first Torah teaching of Rabbi Nachman that the book will contain. Every word is the author's own passionate description.] "In which there is contained the entire matter of the battle of the Jewish man with his evil inclination, and the awesome power of strengthening — the like of which there is none. How each and every person in the lowly world of the low — the most worthless of the worthless, he than whom there is none more lowly and worthless [The Rebbe's teaching is addressed specifically to the person who feels himself to be at the absolute bottom — the most degraded, most failed, most beyond-hope human being alive. This is deliberately the intended audience above all others.] — can revive and gladden his soul."

Segment 4
HE:
יעצט וועלין מיר שרייבען מענינא דיומא, עס גייט ל"ג בעומר, דא אין הייליגען מירון פילט מען שטארק דעם הייליגען יו"ט פון הצדיק האמת התנא האלקי ר' שמעון בן יוחאי זיע"א. וואס קען פאטערין דיא גאנצע וועלט פון דין מיט זיין כח, וואס ער האט שוין אפגליטען פאר דער גאנצע וועלט. און דאס איז אונזער גאנץ חיות ותקוה. נאר דעם כח זכות פון דיא הייליגע צדיקים. דער רבי ז"ל וואס האט גזאגט. אז איך גייא פאר אייך וואס האט איהר מורא צוא האבען. און נאך אזוני הבטחות אן א שיעור אז מען וועט זיך נאר האלטען אין איהם און זייני ספרים און מענטשין זיינע און דרכים. וועט מען סוף כל סוף האבין א גוטען סוף לנצח נצחים. אין איך האף צוא השי"ת נאך דעם ספר וואס מיר דרוקען. זאלין מיר קענין דרוקען א ספר דאס גרוסקייט פון צדיק און באזונדער דאס גרוסקייט פון צדיק ר' שמעון בן יוחאי ז"ל. און בזונדער דאס גרוסקייט פון דעם רעבין. און וויא אזויא מען זאהל מקורב ווערין צוא איהם, אלע עצות וכו', יעצט אין דיא הייליגע טעג פין ספירה דארף מען זייער בענקין צוא השי"ת און זיך צוא גרייטען צוא קבלת התורה. און זאגין תהלים אלע טאג וואס דאס איז זייעהר מסוגל אוף תשובה צוא טאן, און מקבל זיין דעם הייליגען יו"ט שבועות הקדוש והנורא יום א' למעלה מהימים וואס מען איז זוכה דעם טאג צוא קדושת כתר וואס מען הארביט זיך אוס אין די ימי הספירה. מען זאל ניט דארפין עסין נהמא דכסופא וויא פסח נאר אתערותא דלעילא. נאר היינט האבען מיר שוין אתערותא דלתתא פון ימי הספירה. דיא מקוה פון שבועות שער החמשים דקדושה. דאס האף זיין שבועות בא נאכט איז דאס לייבאן און אלע פירעכץ בגשמיות ורוחניות פון דעם גאנצען יאהר. און פריילעך דארף מען זיין אוף דער חתונה פון מתן תורה. און זיך נעמין צום לערנין דעם רעבינס תורות וואס זענין א חידוש נפלא פון לעתיד פון עתיקא סתימאה שיתגלה לעתיד לבא אכי"ר.

EN:
"And can know and recognize — how, after everything he has done and after everything that has been done to him — even now he is very close to Hashem. And how even he can merit, in every hour and moment, with every single inclination and movement by which he inclines himself toward Hashem [The phrase בכל נטיה ונטיה שנוטה — "with every single inclination and movement by which he inclines" — is a deliberate repetition (נטיה / נוטה from the same root) emphasizing that the tiniest inner movement of turning toward G-d — even an impulse, a flicker of desire — has immeasurable value. The repetition is preserved in the translation.] — and every single good point — how Hashem has pleasure and satisfaction even from him, and loves him greatly, and looks and waits for him to return to Him of his own free choice in this world specifically." [בבחירתו בזה העולם דייקא — "of his own free choice in this world specifically." Free will exists only in this world. Therefore G-d waits with infinite patience for a person's voluntary return here, because only here is it genuinely chosen — and thus of infinite value to Him. After death, in the World to Come, no free choice is possible and therefore no merit can be earned.]

Segment 5
HE:
אייעהר פריינד גריסט אייך און ווינטש אייך איהר זאלט זוכה זיין וואס מען קען זוכה זיין אין דעם עולם עובר. עין לא ראתה וכו'

EN:
"For after death, in the World to Come, compassion avails absolutely nothing at all. And the only real compassion — the only true mercy — is precisely this: [ורק הרחמנות הוא. כאשר האדם שובר יצרו הרע — a sharp, paradoxical sentence: "And the [only real] compassion is precisely this — when the person breaks his evil inclination." The author is saying: do not look to G-d's compassion to save you after death. The only real divine mercy is what happens right now, in this world, when a person struggles and overcomes. That struggle itself IS G-d's compassion — expressed as the human being's own capacity to fight and win.] when a person breaks his evil inclination with whatever he can. And every single movement by which he moves himself from his physicality toward the service of Hashem — whether in Torah, what he can; and whether in prayer; and whether in commandments and good deeds; and in the subduing of his anger [ובכבישת כעסו — "in the subduing of his anger" specifically. Not merely the evil inclination in general — the text singles out anger as a distinct and particular battle. Anger is one of the most destructive of human traits in Jewish ethical thought, and subduing it is considered a feat of enormous spiritual significance.] ; and so on and so on — this is true and eternal profit." [Revach amiti v'nitzchi — רווח אמיתי וניצחי — true and eternal profit. A mercantile image: every act of self-overcoming is a permanent, indestructible spiritual earning stored up forever. See Letter 2, §7 on rayach.]

Segment 6
HE:
(תרגום: אני מקוה שהשי"ת יעזור לכם שיהי' לכם שפע והרחבה גם בגשמיות, בפרט שתוכלו לפרוע את החובות שלכם בהקדם מפני שלהיות בע"ח זה מזיק מאד מאד ליהדות [בעבודת ה'] כמו שמביא רבינו הקדוש בספר המידות "מי שרוצה לשוב יזהר מלהיות בע"ח". בודאי עשיתם טוב מאד בזה שלויתם את הכסף בשביל ההדפסה ושאר מצוות שעשיתם מקודם, אשריכם ואשרי חלקכם בזכות זה יעזרכם השי"ת שתפרעו כל החובות וכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר אכי"ר. עכ"פ אבקש ממכם שחוץ דברים הכרחיים שאתם נוהגים לעשות ואי אפשר להפסיקם, שתעצרו מלעשות חובות ולהתחזק לפרוע לאט לאט את החובות, אתם יכולים רק לכסוף ולרצות ולקוות להמשיך לפעול הלאה להוציא לפועל את ענין רבינו מה שאנו צריכים עוד להדפיס וכו' אבל רק בהשתדלות מאנשים אחרים, מה שה' ישלח לכם בזכות הכיסופים הגדולים שלכם, אבל מהכסף שלכם תראו קודם לפרוע מעט מהחובות שלכם.

EN:
"For all the worlds together are not worth even one measure of satisfaction that a person gives to Hashem through any commandment or any good point that is in him — and especially in a matter of a commandment that involves the subduing of the [evil] inclination." [Kevishas hayetzer — כבישת היצר — the conquering of the evil inclination. When a person does good despite internal resistance — when they overcome the pull to give up, to sin, or to despair — this is of incomparable worth to G-d.]

Segment 7
HE:
כעת אכתוב מעניינא דיומא, מגיע ל"ג בעומר, כאן בעיה"ק מירון חשים מאד את החג הקדוש של הצדיק האמת התנא האלקי ר' שמעון בן יוחאי זיע"א שיכול לפטור את כל העולם מהדין בכוחו מה שהוא כבר סבל יסורים עבור כל העולם וזה כל חיותינו ותקוותינו רק הכח הזה של זכות הצדיקים הקדושים, רבינו ז"ל שאמר כשאני הולך לפניכם מה יש לכם לפחד, ועוד הבטחות כאלה בלי שיעור אם רק ניאחז בו ובספריו ובאנשיו ובדרכיו נזכה סוף כל סוף לסוף טוב לנצח נצחים.

EN:
"The principle is: the power of strengthening that will be in this Torah when it is printed — there is absolutely no parallel to it. And it can revive and fortify the entire world from end to end — to the point that there is no illness in the world, and no disease, for which there will not be a true, wholesome, and complete healing — for whoever only wishes to receive the healing in wholeness and simplicity, and to carry it out as the true, merciful, truthful Healer of souls [הרופא נפשות האמיתי הרחמן האמת — "the true, merciful, truthful Healer of souls." Three distinct qualities: true (האמיתי — genuinely what he claims to be), merciful (הרחמן — driven by compassion, not judgment), and of-truth (האמת — his prescriptions are grounded in absolute truth). The Rebbe is described through all three.] commands him."

Segment 8
HE:
אני מקוה לה' שאחרי הספר הזה שאנו מדפיסים נוכל להדפיס ספר על גדולת הצדיק ובמיוחד גדולת הצדיק רשב"י ז"ל ובמיוחד גדולת רבינו ואיך להתקרב אליו כל העצות וכו' עכשיו בימי הספירה הקדושים צריך מאד לכסוף לשי"ת ולהכין את עצמו לקבלת התורה ולומר בכל יום תהילים שזה מסוגל מאד לעשות תשובה ולקבל את חג השבועות הקדוש והנורא — יום אחד למעלה מהימים שזוכים בזה היום לקדושת כתר ממה שעבדו על עצמם בימי הספירה שלא נזדקק לאכול נהמא דכסופא כבחג הפסח שכולו התערותא דלעילא, אבל היום כבר יש לנו אתערותא דלתתא מימי הספירה.

EN:
"And therefore it is surely a merit for the multitudes [Zechus harabbim — זכות הרבים — an act that benefits the many. In Jewish thought this carries immeasurably greater spiritual weight than an act benefiting only an individual. Printing this book is understood as such an act — potentially healing countless souls across all generations.] the like of which there is none. For this is the very essence of the matter — to revive broken, afflicted, sick, despairing souls, and those who are ill in soul — upon whom the evil inclination has shot all his bitter and most bitter arrows, anointed with all kinds of deadly poison: which are his evil thoughts and wicked imaginings, and transgressions and sins, and deliberate rebellions and acts of defiance, G-d forbid." [A progression is described: evil thoughts → wicked imaginings → transgressions → sins → deliberate rebellions → outright defiance. This is the trajectory of the yetzer hora's poisoned arrows going deeper and deeper into the soul. The book's healing is addressed to people at every stage of this list — including the last.]

Segment 9
HE:
המקוה של חג השבועות הוא שער החמישים דקדושה בליל חג השבועות מה שערים בו, זה גורם ומשקף את עצם החיים ומהלך החיים והמעברים של כל השנה כולה בגשמיות וברוחניות וצריך להיות שמחים על החתונה של מתן תורה ולקחת את עצמו ללימוד תורות רבינו שהם חידוש נפלא של לעתיד מעתיקא סתימאה שיתגלה לעתיד לבא אכי"ר.

EN:
"To revive them with all kinds of soul-restoring delicacies [Mataamin hameshivim es hanefesh — מטעמים המשיבים את הנפש — "delicacies / exquisite dishes that restore the soul." A beautiful image: the book's teachings are like specially prepared spiritual food — nourishing, satisfying, reviving — for the soul that has grown sick and weak from despair.] — so that they should not despair, G-d forbid — and that they should know that there is absolutely no despair in the world at all. [אין שום יאוש בעולם כלל — "there is absolutely no despair in the world at all." One of the most famous and central teachings of Rabbi Nachman of Breslov — possibly his single most important declaration. No matter how far a person has fallen, no matter what they have done, there is always a way back. Despair itself is the one thing that is truly forbidden.] And as long as the breath of life is in their nostrils — they still have very great hope to strengthen themselves and draw close — and to be beloved and cherished to Hashem — with every single movement and movement by which they move themselves toward Hashem."

Segment 10
HE:
ידידכם והדורש בשלומכם ומברככם שתזכו במה שאפשר לזכות בזה העולם העובר עין לא ראתה וכו')

EN:
Author's Note [The following — enclosed in parentheses in the original — is the author's own Hebrew translation of all the Yiddish sections above (§§13–27). It is an integral part of the letter and is translated here in full, section by section.]

Segment 11
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
"In any case, it contains enough to revive the entire world from the day it was created until the end of the world — and to heal everyone."

Segment 12
HE:
ד
ב"ה יום ח' מנחם אב ד' פרשת ואתחנן שנת תרפ"ב פה צפת 
שו"ב וכ"ט לידיד נפשי ורחומת לבבי הרה"ח ירא ה' מרבים החו"ב החפץ באמת ופשיטות לעבוד הי"ת כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון קראסקאפ שי"נ 
ראשית הנני מודיע לכבודו שאנחנו ב"ה בריאים וקבלתי היום מכתבו היקר והנעים לי מאד מיום ג' דברים והנני להשיבו תשובה טובה בקצור מפני טרדת הזמן. 
בגין עצם הנסיעה למירון כבר שאלתי הרבה פעמים והשיבו לי שאוכל להיות במירון ואף יתנו לנו חדר מיוחד והמיקר (חמר) כל יום יבא בח' אלול וימים נוראים ועל ח' אלול יש מנין הספרדים ועל ימים נוראים באים אנשים אשכנזים חסידים. ואני כבר נגמר אצלי בודאי בעה"י בל"נ להיות במירון על ח' אלול ותשרי והנני עוד להעירו שיראה לפעול שישלחו לו איזה כסף מירוש' ת"ו 
ואם כבודו כבר נגמר אצלו לבוא יבא על ער"ח אלול דהיינו יום ד' יהי' כבר פה ונלך ביחד עם אנשים למרון ונסדר הכל על מכונו ומשיהי' יום א' דהיינו ד' לחדש אלול נסע בעזהי"ת למירון בחיו"ש והצלחה בלי שום טרדה ומניעה ואני חושב שבודאי לא יהא שום בלבול הדעת ומניעות ובלבולים ובפרט שגם אבי נ"י הסכים ע"ז שאהי' במירון וכל ידידי מסכימים אע"פ שבאמת אינני שואל אחריהם כלל. 
ואני תשוקתי וחפצי ורצוני להיות ביחד עם כבודו במירון אין לשער ואין להעריך ממש נוגע בחיי. ואנחנו נהי' ביחד בחדר מיוחד בשבילנו ואקח כל מה שצריכים כלי בשול וכו' 
ובגין לדבר עם ר"א ורנר הנני אדבר אתו ואינני יודע מה לדבר אתו בפרטות ויכתוב לי מה אדבר אתו ויבקש לאביו שיכתוב לו וכו'. 
ובגין רא"י פודרצר כפי הנראה אין שום רמז על ישיבה ואני אינני עוסק עמו בדברים ואינני יודע כלל בענין זה. ובגין מה שלא אפרסמו זה לבדי אני יודע אני ג"כ רוצה זה מבלי להתפרסם אף פשיטות וכו' 
ובטוח יהא שלא אפרסמו 
ובגין מה שכבודו שואל מה הי' עמי ומי נתן לי העצה החשובה הזמן גרמא. מקודם היתה אמי בירוש' אין איך האב זייער גלוטין בגשמיות ורחניות שאין לשער ופה במירון הי' לי חשק להיות אבל לא רצון כ"כ ואני חשבתי שבירוש' אמצא מקום טוב מיוחד ומקום על התבודדות ולבסוף קבלתי מכתבים מכל הידידים ששאלתי אצלם שאין שום דבר לא ממון ומקום ויהי' לי בלבול הדעת ח"ו ומניעות וכסף ילך לאבוד א"כ מה לי לצרה הזאת בחנם ואח"כ איך האב שוין בקומין מער שכל התבוננתי שטוב מאד מאד אך להיות במירון מכל הצדדים וכן יעצני הרה"ח דודי ר' אבנר לוברבום ואין דבר עומד לנגד הרצון ואפי' על כל השנה יתנו לנו המפתח וכו'. ממש החייתי נפשי בהודעי שכבודו יהא אתי שזה עכשיו כל מגמתי וחפצי ורצוני להיות עם כבודו במירון ת"ו 
אין אתי הזמן לכתוב יותר ממני ידידו המצפה ומחכה שנהי' ביחד במירון מתוך הרחבה עה"ת ועל העבודה יומם ולילה.

EN:
And in particular — with the help of Hashem, we hope to Hashem that this will be a good beginning through which we will be able to begin yet further beginnings: to complete yet more wondrous Torah teachings of our master the Rebbe זצ"ל — to revive the entire world — all who wish to touch these lights to revive their soul. [ליגע באורות האלו — "to touch these lights." A striking Kabbalistic image: the Rebbe's teachings are described as living lights, and engaging with them is described as touching — a physical act of contact with something radiant and holy.] And likewise further books and books on the greatness of each commandment and matter and character trait, and so on. May Hashem grant us the merit that we should be able to begin and complete and act in this — to put all our strengths into learning these matters, and observing them, and feeling the pleasure of the World to Come that is within them. So may it be His will. Amen. [אכי"ר = אמן כן יהי רצון — "Amen, so may it be His will"]

Segment 13
HE:
ממני שמואל הלוי הורוויץ 
מסתמא קבל מכתבי משבוע זה. 
יה"ר שיהפך החדש הזה מאבל ליו"ט וששון ושמחה וישועה ונחמה וגאולה שלימה בבא"ס אכי"ר.

EN:
Yiddish Postscript — footnote marker ⁴ in the original [Added in Yiddish, dealing with practical financial matters — debts, the printing project, and encouragement. The author's own Hebrew translation follows in §§28–36.] "How I also hope that Hashem will help you — that you should have divine abundance and expansiveness [Shefa v'harchavah — שפע והרחבה — "divine abundance and expansiveness." Shefa is the flowing of heavenly blessing in all forms; harchavah is the opening up and widening — the feeling of spaciousness and relief after constriction. Together they describe a full reversal of both financial and spiritual tightness.] in material matters as well — and in particular that you should be able to pay off your debts as soon as possible. For being a debtor is very, very harmful to Jewishness [Yiddishkayt — יודשקייט — Jewishness; the full texture of living as a Jew in all its practical and spiritual dimensions. Debt harms not merely one's finances but one's very capacity to live fully as a Jew.] [specifically in the service of G-d]." [The author's own Hebrew translation (§28) adds a clarifying bracket here: [בעבודת ה'] — "[in the service of G-d]" — specifying that debt's harm to Jewishness is felt most acutely in the realm of divine service: it weighs on the soul, creates anxiety and distraction, and obstructs the clarity of heart needed for genuine prayer and teshuvah.]

Segment 14
HE:
ה
ב"ה יום ה' פרשת ראה שנת תרפ"ב פה צפת ת"ו 
כט"ס לכבוד ידידי עוז החביב עלי כנפשי ולבי הרה"ג החו"ב בתוי"ר החפץ באמת לעבוד את ה' כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון קראסקאפ נ"י שיחי'. 
ראשית הנני מודיעו משלומינו וזה פלא גדול מאד לי שכבר שלחתי לו הרבה מכתבים ולא קבלתי מכבודו תשובה ע"כ הנני מבקש מאד מאד מכבודו שיכתוב לי תיכף ומיד תשובה ברורה ואמיתית על זה. 
הנה אני שאלתי עוד פעם במקום ברור ואמרו לי שיש שם כבר ג' ספרדים והם יראו לקנות לנו אוכל וכו'. והם יתנו לנו חדר מיוחד בשבילנו וכן חדר הישיבה והספרים ואין לנו שום עיכוב כ"א שיראה כבודו בגין כסף ויבא עוד בזה השבוע כי בער"ח אלול נלך יחד עם אנשים ונסדר שם הכל וביום א' נהי' כבר בלי שום טרדה ובלבול במירון והנני מבקש מאד מכבודו שיחוס ויחמול עליו ועלי שיראה להתאמץ בכל כוחו לבוא כי בזה תלוי ממש חיינו כי איך קען איס ניט אויס האלטין (כי אינני יכול לסבול עוד) ואם לא עכשיו אמתי כי עכשיו דוקא ברח' אלול ובפרט שאין שם הרבה אנשים ואנחנו נהי' ביחד כמו איש אחד וכו' ויראה ליקח אתו כסף ולראות שיתנו לו מהתקציב דהיינו שר' בונם ורנר יקח חלקו ושישלחו לצפת ע"ש ר' אבנר או ידיד אחר וכו'. 
וכן הנני מבקשו שיקח אתו ספרים ובשבילי ג"כ. והנני מחכה בכליון עינים ממש על תשובה ברורה והנני מחכה על כבודו ומצפה בכל נר"נ וגופי שנהי' כבר ביחד וכו' במהרה.

EN:
"As the holy Rebbe brings in Sefer HaMidos: [Sefer HaMidos — ספר המידות — "The Book of Character Traits," also known as the Aleph-Beis Book — a collection of short, pithy teachings by Rabbi Nachman organized alphabetically by topic, one of his most widely read works] 'Whoever wishes to repent should be careful not to be a debtor.' [This teaching reveals the deep spiritual connection between financial integrity and teshuvah (repentance and return to G-d). Debt creates an ongoing obligation and anxiety that can block the clarity and freedom of heart needed for genuine teshuvah.] Certainly you have done very well in borrowing the money for the printing and for the other commandments you performed previously — fortunate are you and fortunate is your portion. [Ashreickem v'ashrei chelkechem — אשריכם ואשרי חלקכם — "fortunate are you and fortunate is your portion" — a classical expression of blessing and admiration, implying that through their deed they have acquired a genuine and lasting spiritual fortune] In the merit of this, Hashem will help you to pay off all your debts."

Segment 15
HE:
ממני ידידו שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש נלבב מהרה"ח ר' אבנר לוברבום.

EN:
"'And whoever fulfills the Torah in poverty will in the end fulfill it in wealth.' [כל המקיים התורה מעוני סופו לקיימה מעושר — Mishnah, Avos 4:9: "Whoever fulfills the Torah under conditions of poverty will ultimately fulfill it under conditions of wealth." Their sacrifice now in the service of Torah will be rewarded with the material means to do even more later.] So may it be His will. Amen."

Segment 16
HE:
היום יום ו' קבלתי כרטיסו ודברתי עם ר' נתן חנהס ויוכל היות שיסע לירושלים ביום א' והוא יראה לדבר הכל. 
מה יפסיד כבודו אם יבקש מהם ויאמר שצריך לרפואה ליסע. ע"כ ילך להועד הדתי ויאמר שהוא צריך ליסע לצפת על חדש בשביל רפואה על האויר ע"כ יתנו פה התקציב לר' בונם ורנר והוא ישלחו לצפת ע"ש ידידיו ולא שהם הועד הדתי ישלחו לצפת בישיבה כי יאמר כבודו איך ויל ניט האבין צי טיהן מיט די צפתאר (אינני רוצה עסקים עם הצפתיים). 
וילך גם להרב קוק ויבקשו וכו'.

EN:
"In any case, I ask of you that — aside from the necessary things that you are accustomed to doing and which you cannot discontinue — you should stop taking on [new] debts, and should strengthen yourselves to pay off the existing debts little by little."

Segment 17
HE:
ו
ב"ה יום א' פרשת שופטים שנת תרפ"ב פה צפת ת"ו 
לכבוד מע"כ ידידי כנפשי הרה"ח החו"ב סוע"ה החפץ באמת לעבוד ה' וליראה אותו כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון נ"י. 
ראשית הנני להודיעו משלומינו כי אנחנו ב"ה בריאים. 
קיבלתי כרטיסו מיום ג' מסתמא קיבל מכתבי מיום ו' עש"ק. 
איך בין אייך גקומין מודיע זיין אז איך ויל מיט אייך זיין אין מירון אן א שום תירוץ (באתי להודיעכם שרצוני לשבת אתכם במירון בלי שום תירוץ) ואין לשער ולהעריך כלל גודל הגעגועים והתשוקות והכיסופים והרצונות הטובות והחזקים שיש לי בזה ממש כי בנפשי הוא איך קען ניט רוהין ובפרט על ח' אלול וימים נוראים ואין לשער גודל המניעות שהי' לי ע"ז ואעפ"כ בעזר השי"ת עברתי עליהם ואעבור עוד עד שאכלם בעזה"י ואיה"ש בקרוב במירון אספר לו פא"פ הכל. 
איינמאל פאר אלי מאל איר זאלט ויסין עס היינגט מיר ממש אין לייבין אין איצט איז דער עיקר צייט איר זאלט ויסין דאס ואס מען זאגט אייך איז גאר נישט איך האב מיך שוין ניט איינמאל אן גיפרעגט אין עס איז אלדינג גוט נאר מען דארף האבין געלד אוף צי עסין אין אזו ויא ר' אברהם ורנר פארט היינט קיין ירושלים עיה"ק זאלט איר אים ניט אפ לאזין ער זאל גיין מיט אייך צום ועד הדתי אז מען זאל דא איבער גבין דאס געלד ר' בונם ורנר ער זאל אייך איבער שוקין. איר זאלט דאס זיין אוס ארבטין (אין מען ועט קענין ארוף וארפין אוף סנדיר טראויץ ער זאל שוקין ברוט פין דיים בית התבשיל) אין אפשר קענט איר אזו זיין עפיס געלד פון ואנין איר קענט. הכלל איר זאלט קומין אוף א טאמביל גלייך פון ירוש' איר זאלט נאך אן ציהין אוף ער"ח ועל מיר גיין קיין מירון מיט מענשין ועלין מיר מסדר זיין איר זאלט מיט אייך אלדינג מיט נעמין ובפרט די ספרים אין איר זאלט קיינים ניט הערין טאמר רעדט אייך האפ ר' אברהם ורנר אודער ר' נתן חנהס' נאר איר זאלט קומין וארין מיר קענין ניט אוס האלטין אין מיר קענין אין טארין ניט פאר שפייטיגין (אחת ולתמיד שתדעו לכם זה ממש עולה לי בבריאות ועכשיו זה עיקר הזמן והוו יודעים שמה שאומרים לכם זה בכלל לא נכון אני התעניינתי לא פעם אחת והכל על נכון כראוי רק צריך כסף על אוכל. ובאשר שר' אברהם ורנר נוסע היום לירושלים עיה"ק שתראו לא להניחו שילך אתכם לועד הדתי שימסרו לכאן את הכסף ר' בונם ורנר הוא יעביר את זה שתראו לסדר את זה ונוכל להסתמך על סנדר טראויץ שישלח לחם מבית התבשיל ואולי תוכלו אתם לראות איזה מוצא של כסף מהיכן שתוכלו).

EN:
"You can only long and want and hope to continue forward — to carry forward the Rebbe's matter of what we still need to print, and so on. But only through the efforts of other people — whom Hashem will send to you on account of [וועגין — vegn — "on account of / by virtue of / because of." This word was previously omitted. It is precise and important: Hashem will send helpers not randomly, but specifically on account of and in the merit of the recipient's great longings. The longing itself is the cause that draws the help.] your great longings. But your own money — that you should see to pay off a little of your debts first."

Segment 18
HE:
והכלל והצנע לשרוף כל מכתבי כדי שלא להראות או להצניעם. 
ועוד פעם הנני מבקש מכבודו שיראה איזה המצאות בשביל כסף קבוע ולבוא במהירות הכי אפשרי. ולכתוב לי תיכף תשובה ברורה בלי שום פקפוק. 
ממני שמואל הלוי הורוויץ

EN:
"Now let us write about the topic of the day. [Me'inyana d'yoma — מענינא דיומא — "from the topic of the day" — a traditional phrase introducing content relevant to the current season or calendar moment] Lag B'Omer [Lag B'Omer — ל"ג בעומר — the 33rd day of the Omer count between Passover and Shavuos. It is the hillula — the sacred yahrzeit and day of celebration — of Rabbi Shimon bar Yochai, the great Talmudic sage and Kabbalist who revealed the Zohar. Massive gatherings take place at his tomb in Miron every year. The author is writing from Miron itself, feeling the holiness intensely.] is approaching. Here in holy Miron one feels powerfully the holy festival of the true Tzaddik, the divine Tanna, [Tanna — תנא — one of the sages of the Mishnaic era (1st–3rd centuries CE). Rabbi Shimon bar Yochai is among the greatest of them.] the godly Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us." [זיע"א = זכותו יגן עלינו אמן — "may his merit protect us, Amen" — the traditional formula after the name of a departed holy sage]

Segment 19
HE:
ז
ב"ה יום א' בראשית פה צפת ת"ו ]כ"ג תשרי תרפ"ג[ 
החיוה"ש וכ"ט לכבוד אהובי ידידי כנפשי הרה"ג החסיד החפץ באמת לעבוד ה' כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון קרסקופ נ"י ראשית הנני מודיע לכ' כי תלי"ת אנחנו בריאים אני מבקש מכבודו שיכתוב לי דברי התחזקות ועצות טובות. 
תלי"ת אין לי פה מחלוקת עלי כלל אבל מניעות המוח גדול מאד וקרירות ועצלות ועצבות מפני שאין לי עם מי ללמוד ואפי' לדבר דבור א' אין לי עם מי מפני שכל א' טרוד בהבלי העה"ז ומאד מאד בלי שעור הנני מתגעגע אחר כבודו לירושלים אבל אני מתיירא מאד אולי יהי' לי שם מניעות המוח ובלבולים יותר גדולים כי פה עכ"פ יש לי בית מיוחד עם ספרים וביהמ"ד מסוגר ויכול אני ללמוד בלי בלבול אבל מניעות המוח ג' כי צריכים התעוררות אז ניט פאר שאלפטמן די צייט (ואם לא יושנים את הימים). אבל שם מי יודע אם יהי' לי בית מיוחד וכסף לאכילה. 
ע"כ הדבר תולה בזה שיהי' לי בית מיוחד אפי' אבן על אבן וידבר עם ר' זרח אפשטיין בגין כסף ישיבה ויודיע לי דברים ברורים בגין בית מיוחד אם יהי' לי וגם יהי' לי כסף לאכילה מישיבה אז בעצם היום הזה אני נוסע בלי שום קטרוג ובלבול. ע"כ בקשתי שטוחה מלפני כבודו שיתענין בזה. ויודיע לי המצב שם ברחניות וגשמיות ואם דיבר עם ר' זרח אפשטיין ולהודיעני הכל באריכות ואם כבודו הי' יו"ט בירושלים הכל להודיעני משלומכם בפרוטרוט באריכות 
פה הנני לומד ב"ה בהס' וכ"א יודע שאני ברסלבר ואין דובר דבר ואין פוצה פה ומי שמדבר אתי מזה אני אומר דוקא שאני ברסלבר וכו' 
והרבה פעמים אני הולך לידידנו ר' שלמה ור' נתן. ביום ג' העבר חי' תשרי ההילולא דרבינו זיע"א היינו ביחד משעה ו' עד הלילה היינו אצל ר' נתן ואכלנו שם סעודה ביחד ולמדנו התורה תקעו תוכחה והתורה ממועדים ועשינו רקוד. 
ובאמת אני מתגעגע מאד אחריכם כמו שהיינו במירון ובפרט להיות במירון. 
מאבי עדיין לא קבלתי תשובה על מכתבי בגין להיות במירון, הנני מבקש מכבודו שיבקש בעדי שמואל בן פייגה לרפו"ש רפואת הנפש והגוף ולתש"ש באמת וליראת שמים באמת לאמיתו ולא מ"ש. 
וכן כשתכתוב לאומן תכתוב ד"ש גם בעדי ויכתוב שיבקשו בעדי על הציון הק'. 
וגם הנני מבקשו שיודיע לי ברור דבר בגיני אם אבוא לירושלים ובין כך ובין כך יכתוב לי דברי התחזקות ואמונה ושיחות.

EN:
"Who can discharge and exempt the entire world from judgment with his power — for he has already borne and worked through suffering on behalf of the entire world. [אפגליטען — opglitn — a vivid Yiddish word meaning to have suffered through something to its completion, to have discharged a burden of pain — like a fire that has burned through its fuel, or a debt that has been paid off in full through the currency of suffering. It carries more than "suffered" — it conveys that the suffering was purposeful and complete, that Rabbi Shimon has already paid the full price on the world's behalf.] And this is our entire vitality and hope — only the power and the merit of the holy Tzaddikim."

Segment 20
HE:
ממני שמואל הורוויץ 
לדרוש בשלום חברי ידידי יענקלי נ"י הנני מבקשך שתודיע לי שלומך בפרוטרוט הכל באריכות. 
ולדרוש בשלום חברי האהוב ונכבד עלי מאד המתמיד בתוי"ר כמר שלמה עתיק. 
ר' שלמה וכן ר' נתן דורשים שלומכם הטוב באה"ר. 
לכתוב לי אדריסתו.

EN:
"The Rebbe זצ"ל who said: 'When I go before you [The Rebbe's famous declaration — that even after his passing he would continue to intercede for his Chassidim in the spiritual worlds. This promise is the foundation of the Breslov Rosh Hashana pilgrimage to Uman, where the Rebbe is buried.] — what do you have to fear?' And still more such promises without number — that if one only holds fast to him and his books and his people and his ways — one will ultimately, in the end, have a good conclusion for all eternity."

Segment 21
HE:
ח
ב"ה יום ה' פרשת בראשית שנת תרפ"ג פה צפת ת"ו. 
החיוה"ש וכט"ס וכל משאלות לבו לטובה לכבוד ידיד נפשי ורוחי ונשמתי אהוב וחביב וחמיד ורגיג עלי מאוד המזכה הרבים אוהב הבריות ומקרבן לתורה כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון נ"י. 
ראשית אודיע לכבודו משלומנו הודות לשי"ת כי טוב שנית פלא ג' מאד מאד לי על כבודו איך לא רוצה לידע ממני הלא המתחיל במצוה אומרים לו גמור אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה. מה חטאתי לפני כבודו שאין לי זכי' לידע משלומו הטוב מיום שנסע ממני הלא כבודו הבטיח להשתדל בענין נסיעתי לירושלים ועל מכתבים לא כ"ש אוף דעם האב איך מיך ניט גירעכט אזו ברוגז צי זיין (על זה לא התכוננתי שתהיו כ"כ ברוגז) אחר שכתבתי לכבודו מכתב ולא קבלתי עליו תשובה כל הזקנים הם מעט בכעס על כבודו הלא המה ר' נתן ר' שלמה ר' אבנר שלא יודעים כלום מכם אבל אני אינני ברוגז על כבודו אך אני בכל יום אני מצפה בכליון עינים על מכתב וכו' אני הולך לר' נתן ולר' שלמה לשאל על מכתב. 
אך דבר אני מבקש מכבודו שיחוס עלי האטץ אוף מיר רחמנות ואס ועט זיין פין מיר דער תכלית דא אין צפת איך האב ניט אפי' אוארט צי שמוסין אין לערנין אין די מניעות המוח גדול מאוד (רחמו עלי מה יהי' התכלית ממני, כאן בצפת אין לי עם מי לדבר אף מילה בלימוד ומניעות המוח גדולים מאד ) חוסו עלי ובקשו רחמים עלי מלפני השי"ת שירחם עלי כמו שהוא יודע איזה רחמים גדולים אני צריך 
אני מבקש מכבודו שידבר בגין כסף ישיבה כמו שהבטיח לי בעוד שהי' פה וכמו שכתבי לו במכתב הראשון ויתרצני לפני ר' זרח אפשטיין וידבר אתו בגין ישיבה ואפשר יתנו לי שם כסף ותקציב של אבי שאוכל להיות שם וארין דא וער איך פאר פאלין (מפני שפה אני הולך לאיבוד ) ויכתוב לי כבודו בפרוטרוט אם דיבר איתו ומה השיב לו הכל בפרוטרוט. ויכתוב לי כבודו המצב שם ברחניות וגשמיות אם יש דירות. ויאמר לר' זרח שאני חבר הבחור שלמה ואיה"ש בל"נ כשאבא אלמד ביחד אתו כל היום ולמעה"ש להשיב לי תשובה ברורה ונכונה מיד ובבקשה לבקש בעדי בפרט בי"א חשון יאצ"ט של אמנו רחל לבקש שם בעדי 
הייתי במירון קודם ער"ח וגם ר' ישראל בער מאנש"ש בא מטברי' והיה אתי שם יום א'. 
בבקשה לכתוב לי אם כבודו מתגעגע למירון. ולכתוב לי משלומכם הטוב בפרוטרוט. 
ובפרט אחרון חביב לכתוב לי דברי עצות והתחזקות ושיחות. ר' שלמה דשה"ט באה"ר וכן ר' נתן וכן ר' אבנר. בבקשה לכתוב לי תשובה ברורה מיד על כל הנ"ל. לדרוש בשלום ידידנו ינקלי שי"נ ובשלום הבחור המתמיד חברי שלמה עטיק 
יכתוב לי ד"ש ויודעני מצבו בלימוד ויראת שמים ואיזה ענין לומד עכשיו ואני מצפה בעזה"י להיות בקרוב בירוש' עה"ק ולהתמיד איתו עה"ת ועל העבודה יומם ולילה אכי"ר ממני ידידכם באה"ר 
אהבה שאינה תלוי' בדבר שמואל הורוויץ

EN:
"And I hope to Hashem — after this book that we are printing — that we will be able to print a book on the greatness of the Tzaddik, and in particular on the greatness of the Tzaddik Rabbi Shimon bar Yochai זצ"ל, and in particular on the greatness of the Rebbe — and how one should draw close to him: all the counsels, and so on."

Segment 22
HE:
ט
נתעכב עד יום ג' לך לך [ט' מר חשוון תרפ"ג] 
פלא גדול לי מאד מאד בלי שעור עליך ידידי כנפשי שעדיין לא קבלתי מכבודו שום ידיעה. 
ידע כבודו שמניעת המוח גדול מאד בלי שעור 
ע"כ יחוס ויחמול כבודו עלי ויודיעני דברים ברורים בגין נסיעתי לירושלים פה בצפת ת"ו וער איך פאר פאלין איך האב ניט מיט ויימין צי לערנין אין אוארט צי רעדין עס איז אגרוס רחמנות אויף מיר (אני הולך לאיבוד אין לי עם מי ללמוד ועם מי לדבר אף מילה ורחמנות גדולה עלי ). 
ויודיעני אם דיבר בגיני עם ר' זרח אפשטיין וכו' וידע כבודו שנסיעתי תלוי בזה, בית ופרנסה. 
אם יהי' לי אפי' בית מיוחד אמה על אמה וכסף בצמצום קבוע כו"כ לחדש בעצם היום הזה הנני נוסע לירושלים. 
ע"כ יראה כבודו ויודיע לי דברים ברורים ויפייסני על התרחקותי שיהא תחלת התקרבות ויתקן בעזיבת החטא מיעט ירבה בהתחזקות ושיחות ודבורים קדושים ועצות טובות לעבודת הי"ת. 
אם חטאתי נגד כבודו אל יביט ע"ז ויפנה לבקשתי האט רחמנות או האט רחמנות או האט רחמנות (רחמו אוי רחמו אוי רחמו) והנני מצפה לשי"ת שבודאי יחוס עלי וישתדל בגיני בכל אשר לאל ידו כי סהדי במרומים שכונתי לשמים. ויעשה בקשתי ויודיעני דברים ברורים והנני חותם בברכה וצפית ישועה ממרומים ממני שמואל הורוויץ למעה"ש לחוס ולרחם עלי להשיב תיכף תשובה ולהודיעני מדוע לא כתב לי כבודו עד הנה כלל ולא השיב לי תשובה? 
ד"ש נלבב מעומק הלב לכבוד חברי ידידי היקר החביב עלי מאד היי"ש כבוד יענקלי נ"י. 
תודיעני מדוע ידידי עוז כנפשי ר' אלטר ברוגז עלי ותודיעני משלומכם וממצבכם הכל באריכות ואם אתה מתגעגע אחר מירון ובפרט ר' אלטר אם מתגעגע ואיך מצבכם ברחניות. הכל באריכות תכתוב לי. 
ובפרט ד"ש נלבב מעמקא דלבא ומלב בוער לכבוד חברי היקר שעליו יכולים לומר "קנה לך חבר" המתמיד בתוי"ר המופלג בתוי"ר וכו' כש"ת כמר שלמה עטיק נ"י 
ראשית אני מודיע לך חברי היקר כי אנחנו ב"ה בריאים ותדע שאני מחכה בכליון עינים להיות כבר בירוש' עה"ק בישיבת ת"ח ללמוד אתך ביחד ואני מצפה לשי"ת שבקרוב אהי' איה"ש בירוש' בקרוב. ובקשתי שטוחה מלפניך שתודיעני ממצבך ברחניות וגשמיות ואיך נראה לך בירוש' ובאיזה ענינים אתה לומד ואיך אם בחריפות אין ויא אזו איז דיר אן גקימין דאס אריין אין דער ישיבה. 
אלדינג מיר שרייבין באריכות. אין ואס מיז מען קענין איידער מען גייט אריין אין דער ישיבה (ואיך בא לך ההתקבלות בישיבה [בקלות או בקושי] הכל לכתוב לי באריכות ומה צריכים לדעת לפני שנכנסים לישיבה). 
ממני חברך המצפה להיות בקרוב להתמיד ביחד עה"ת ועל העבודה יומם ולילה כאות נפשינו ורצון ה'. 
ממני שמואל הורוויץ 
בבקשה לכתוב לי תיכף תשובה.

EN:
"Now in the holy days of the Omer [Sefiras HaOmer — the 49-day count between Passover and Shavuos; a period of spiritual preparation and self-refinement in anticipation of receiving the Torah anew on Shavuos] one must yearn greatly to Hashem and prepare oneself for receiving the Torah. And to recite Psalms every single day — which is a very propitious practice [Mesugal — מסוגל — spiritually suited / especially effective for a particular goal. Reciting Psalms is described here as specifically propitious for teshuvah.] for doing teshuvah."

Segment 23
HE:
י
ב"ה אור מן י"ד לט"ו בחדש מרחשון שהוא יום ב' פרשת וירא ה' מבקר חולה ורפאל שריפא את אברהם פה צפת ת"ו. 
שלום רב וחיים לעולמי עד ורפו"ש, במהרה באמת מאלקי השמים וכל משאלות לבו לטובה לכבוד מעלת ידידי כנפשי אהוב נפשי וגופי ורו"נ שעל כבודו נאמר עשה לך רב וקנה לך חבר. חבר טוב כמו כבודו האהוב וחמיד ורגיג עלי מאד. החבוק ודבוק בעומק דעומקא דלבא. אהבה שאינה תלוי' בדבר החסיד המופלא ומופלג ביראת שמים ובתורה השותה מים חיים מננמ"ח החפץ באמת לעבוד השי"ת. צי צי שטעלין נאך א זעלניר צי השי"ת (להעמיד עוד חייל להשי"ת) כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון נ"י. 
ראשית אודיע לכבודו משלומנו הודות לשי"ת כי טוב הלואי אזכה בקרוב לשמוע בש"ט מכבודו ובקרוב להתראות פב"פ לעבוד ה' ביחד, אכי"ר אין לשער גודל השמחה והחדוה שהי' לי בזמן שקבלנו מכתבו הרם היום. ממש צהבו פני משמיעת הבשורה שבא מכתב מכבודו והמעשה הי' כך כל יום ויום הייתי הולך לר' שלמה ור' נתן לשאול על מכתב ולא הי' לשער גודל צערי מזה שלא קבלנו שום ידיעה מכבודו ובפרט אחרי ששלחתי לכבודו ב' מכתבים ארוכים מכבר (מסתמא קבלם כבודו ע"י ר' בונם ורנר בשמכם) ולא קבלתי שום תשובה עליהם לא ידעתי מה לעשות. חשבתי שכבודו ברוגז עלי אך ב"ה שקבלתי היום המכתב אחר יאוש אום גירעכט (בהפתעה מבלי להתכונן) כי כבר נתיאשתי כמעט ממכתב ומאד נצטערתי לשמע הצרות מכבודו כמעט בכיתי מגודל כאב לב אך הכל לטובה ואין לשער גודל המצוה בזה המכתב ששלח כבודו כי באמת עורר אותי, והמכתב הזה שוה אצלי יותר מזהב ומפז. וחיותי ממש הוא. ממש החייתני בזה המכתב היקר מזהב ומפז רב. 
אינני יודע איך ליתן ת"ח לכבודו רק בשביל המכתב עם הד"ת שבו לבדו ובפרט ובפרט מה שעשה עד הנה בשבילי והנני להשיבו תשובה על מצבי. הנה הוא כך באמת יש לי מניעות הרבה ובפרט מניעות המוח העולה על כלנה ואך בעהי"ת ויפול איך קען חאפ איך אריין א תפלה וכו' וכו' (כמה שאני יכול אני חוטף איזה תפילה וכו' וכו'). כל יום הנני אומר העשרה קפיטלעך (מזמורים) והתפלה שאחרי' ועוד תפלות כסדר. והולך בכל יום למקוה ולומד מעט תורה ויש לי מעט בכל יום התבודדות. ואך המניעות גוברים מאד מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר, אך ורק כדי לעבוד הי"ת באמת. מה אומר מה אדבר מה אצטדק דאס גשמיות מאכט מיך א טעל זייער זייער א טעל כמעט איך האב ניט מיט ועמען אפי' א וארט צי ריידין ובפרט צו לערנין. איצט איז נאך ערגיר ויא פריר, מחלוקת אין ישיבה מען קען ניט לערנין איבער דיא מחלוקת אין עס איז מיר זייער ביטר עס איז א גרוס רחמנות אוף מיר מיט ואס איך פאר בריינג די טייערי איצטגי יארין או ואס טיט מען ויא אזו ראטועט מען זיך ארוס פין דיים יצה"ר או עס איז ביטר האט רחמנות אוף מיר אין בייט פאר מיר אלי טאג אין שיקט קיין אומין מען זאל בייטין פאר מיר. 
איך ואלט שון גואלט פון דאנין ארוס ואס איך קען ניט אזוי פיל ארוס זאגין ויא אזו איך קען ניט ליידן דא צי זיין. אוי ויא בין איך שון זוכה צי זיין אין ירושלים עה"ק מיט אייך ציזאמין מיין נסיעה היינגט אין דערונין איך זאל האבין א באזונדיר שטוביל איך זאל מיך חאטשי אמאל קענין גוט בארעכנין ויא איך בין אין דער ועלט אין קענין אבין מנוחה אזו ויא רבינו הקדוש זי"ע שרייבט אז דאס ואונין אין א באזונדיר חדר לבדו ג"כ טוב מאד ורק לחיות אפילו בדוחק אבי צי לערנען און דאונין דערפאר בייט איך לכבודו (הגשמיות עושה ממני תל חרבות מאד מאד, כמעט שאין לי עם מי לדבר אפילו מילה ובפרט ללמוד, עכשיו עוד יותר גרוע ממקודם מחלוקת בישיבה אי אפשר ללמוד בגלל המחלוקת ומר לי מאד ורחמנות גדולה עלי במה שאני מעביר שנותי היקרים הללו אוי מה עושים כיצד אציל את עצמי מהיצה"ר אוי מר מאד רחמו עלי והתפללו עבורי כל יום ושלחו גם לאומן שיתפללו עבורי. הייתי כבר רוצה לצאת מפה מה שאיני יכול כל כך לבטא איך שאיני יכול לסבול להיות כאן, אוי היאך כבר אזכה להיות בירושלים עיה"ק ביחד איתכם. נסיעתי תלויה בזה שיהי' לי בית מיוחד שאוכל לפחות פעם לעשות חשבון הנפש היכן אני בעולם ושאוכל לנוח, כמו שכותב רבינו הקדוש זי"ע שלגור בחדר מיוחד לבדו ג"כ טוב מאד, ורק לחיות אפילו בדוחק העיקר ללמוד ולהתפלל לכן אני מבקש מכבודו) שכאשר השי"ת יעזור לו שיוכל להתענין בזה יתענין לדבר עם ר' זרח בשבילי ועם הרב קוק אפשר ג"כ ואפשר בגין בית אמה על אמה. ואני הנני מוכן ומזומן איה"ש בל"נ לקיים כל מה שכתב לי כבודו בהאגרת והנני מחר חצי חדש לילך איה"ש על ציון רבנו האר"י והינוקא וכו' ואיה"ש בער"ח כסלו אהי' במירון אבקש בעד כבודו. טייעריר הארציקער ברודר אמתיר טייעריר גוטיר פריינד האט רחמנות אוף מיר אין בייט פאר מיר א רפו"ש (אחי הנלבב והיקר ידידי הטוב והיקר באמת, רחמו עלי והתפללו בעבורי לרפואה שלימה וכו') ברוחניות וגשמיות ותשובה שלימה באמת ופרנסה טובה והעיקר יראת ה' ותורת ה' וכל מה שבאנו לעה"ז לעשות. 
והמתפלל בעד חבירו הוא נענה תחילה. (וכן ר' שלמה ג"כ בקש שיבקשו בעדו וכן ר' נתן) ובגין ישיבת מירון איז לע"ע גאר ניט עס טיט גאר ניט. אוי בייט פאר מיר איך זאל זוכה זיין תשובה שלימה באמת לאמיתו דאתחזיא לאתפאה על כל עובדוי תשובה עילאה. טייעריר גוטיר פריינד המתחיל במצוה אומרים לו גמור. אין ועגין כבודו איר דארפט זיך אואדי ניט זארגין השי"ת ועט בודאי העלפין, וממנה יושע איר דארפט זיך גאר ניט מצער זיין דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים מאן אחרים דא ר"מ ויסיחנה מדעתו ואך שמח שאחר לב נשבר בא שמחה גלובט השי"ת ואס מיר האבין גיהערט די ועלט וי דיים הונד אין מיר האבן ב"ה אפ גפירט חודש אלול וימים נוראים ביים צדיק האמת, הזמן גורם והמקום והאנשים גורמים, דאס קען קיינר בא אונז ניט צי נעמין ואס מען האט אריין גיחאפט איז פאר פאלין. מודה לשעבר וצועק לעתיד לבא אין ויא רבינו הק' זיע"א זאגט, אז עס איז שון גאר שלעכט גיט מען זיך איבער צי השי"ת, זארגט ניט נאר פרייליך ורוקם גילעבט. התבודדות לב נשבר ואח"כ שמחה על כל היום אין מען דארף זיך לעשין דאס פייער פין סט"א ובפרט להבדיל אלף אלפי אלפים הבדלות דאס פייער פין השי"ת מיט א תפלה מיט התבודדות מיט תורה, ראיתי בשם הבעש"ט זיע"א פי' על הפסוק תורת ה' תמימה משיבת נפש, משיבת נפש פי' משיבת הנפש מהרצוא להשוב כשעומד על כלות הנפש, אין מים אלא תורה לרוות צמאונו בעבודת ה'. דאס ועט אודאי ניט ארוס קומין חלילא אוף יעניר ועלט אז מען גייט אועק מוטין רצוא מוטין אש אליין מען דארף האבין דיים שוב אוך אין דער עיקר איז דער שוב מרפא היא לנפש חש בראשו יעסוק בתורה חש בכל גופו יעסוק בתורה ובפרט בנפשו ובגופו. נאר האפ האפ מען דארף ניט טוהין אוף דער ועלט נאר לערנין אין דאונין אין לערנין אבי פרייליך. מה שעבר אין ומה שעתיד עדין וההוה לאין (פי' אינך יודע אפשר טוב) ובודאי טוב (לעת עתה כלום לא נעשה בענין, אוי התפללו עבורי שאזכה לתשובה שלימה באמת לאמיתו דאתחזיא לאתפאה על כל עובדוי תשובה עילאה. ידידי הטוב והיקר המתחיל במצוה אומרים לו גמור, ועבור כבודו בודאי אינכם צריכים לדאוג השי"ת בודאי יעזור 'וממנה יושע' אינכם צריכים להצטער כלל, דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים מאן אחרים דא רבי מאיר ויסיחנה מדעתו ואך שמח שאחר לב נשבר בא שמחה תודה לקל שהקשבנו לעולם כמו לכלב והעברנו חודש אלול וימים נוראים אצל הצדיק האמת, הזמן גורם והמקום גורם והאנשים גורמים, זאת לא יוכל אף אחד לקחת מאיתנו מה שחטפנו חטפנו, מודה לשעבר וצועק לעתיד לבא וכמו שאומר רבינו הקדוש אם כבר מאד רע מוסרים את עצמם להשי"ת, אל תדאגו רק להיות בשמחה. 
התבודדות לב נשבר ואח"כ שמחה על כל היום וצריך לכבות את אש הסטרא אחרא ובפרט להבדיל אלף אלפי אלפים הבדלות את האש של השי"ת עם איזו תפילה עם התבודדות עם תורה. 
ראיתי בשם הבעש"ט זיע"א פירוש על פסוק תורת ה' תמימה משיבת נפש, משיבת נפש פירוש משיבת הנפש מהרצוא להשוב, כשעומד על כלות הנפש אין מים אלא תורה לרוות צמאונו בעבודת ה', זה בודאי לא ייטיב לנו לעוה"ב אם מסתלקים רק עם הרצוא עם האש לבד, צריך גם את השוב, והעיקר הוא השוב, מרפא היא לנפש, חש בראשו יעסוק בתורה חש בכל גופו יעסוק בתורה ובפרט בנפשו ובגופו, רק בשמחה ובשמחה, אין צריך לעשות בעולם רק ללמוד ולהתפלל וללמוד והעיקר (להיות) בשמחה מה שעבר אין ומה שעתיד עדיין וההוה לאין (פירוש אינך יודע, אפשר טוב) ובודאי טוב). 
אני מבקש מכבודו אפשר יזדמן לו בשבילי ספורי מעשיות, לקוטי הלכות, חיי מהר"ן עלים לתרופה, ס' המדות, ימי מהרנ"ת ח"ב וכו' ישלחם לי. 
איך וייס גאר ניט ויא אזו אפ צי דאנקין פאר די הייליגי ספרים ובפרט דיים לקוטי תפלות פאר כל הון דעלמא ואלט איך ניט פאר ביטין איין תפלה אין איין אות פין די הייליגי ספרים הקדושים הם ממש ממש חיי ממש בלתיהם ח"ו אינני יכול לחיות, רק עמהם. איך ועל איה"ש מקיים זיין אלדינג ואס איר שרייבט מיר אין ועגין די 59 טאליר ועט מען זיין אפ מאכין בצאלין ר' נתן. 
ר' שלמה קען איצט ניט שרייבין, בזה הזמן יכתוב לכבודו באריכות (איני יודע כלל היאך להודות עבור הספרים הקדושים ובפרט הלקוטי תפלות, בעד כל הון דעלמא לא הייתי מחליף תפלה אחת אות אחת מהספרים הקדושים הללו, הם ממש ממש חיי, ממש בלתיהם ח"ו אינני יכול לחיות, רק עמהם. אני אקיים איה"ש כל מה שאתם כותבים לי ובענין ה59 טאליר (סוג מטבע) (מטבעות) נעשה אותם (נועיד אותם) לשלם לר' נתן. 
ר' שלמה לא יכול לכתוב כעת, בזה הזמן יכתוב לכבודו באריכות). 
וכלם דשה"ט באה"ר ובפרט הנני דשה"ט מעומק עמקי הלב ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, והננו מחכים ומצפים לשמוע בקרוב בשורות טובות מכם מרפואתכם וכו'. 
ממני השפל והנבזה באמת לאמיתו ניט נאר גזאגט (לא רק באמירה בעלמא). 
שמואל הורוויץ 
בבקשה לכתוב לי כל החדשות באריכות משלומכם הטוב. 
וכן ד"ש לכבוד חברי החסיד ר' יענקלי נ"י מדוע הוא אינו כותב כלל ותכף בכתיבת באריכות כל מה שהי' אתכם מיום נסעכם מפה וכן ד"ש לכבוד חברי המתמיד כמר שלמה עתיק נ"י, הנני מחכה לישועת ה' שאוכל לבא בזה הזמן לירושלים עה"ק ולהתמיד ביחד אכי"ר. 
ממני שמואל הורוויץ 
הנני מצפה לתשובה טובה מכם תיכף ומיד. 
לשלוח לאומין לבקש בעדי. מסתמא שלחתם הפ"נ ממני ויבקשו בעדי לתשובה שלימה באמת לאמיתו ורפו"ש ברוחניות וגשמיות וזיווג הגון ואמונה שלימה ותורה ויראת ה' באמת ולעשות רק רצון ה' והעיקר תשובה שלימה איך זאל זיין אזו ויא השי"ת אליין ויל אכי"ר (שאהיה כרצון השי"ת לבדו אכי"ר).

EN:
"And to receive the holy and awesome Festival of Shavuos — one day above all days [Yom echad l'ma'alah min hayamim — a day that stands one level above the entire calendar — transcending the normal cycle of holiness, as the day of the giving of the Torah itself] — on which one merits on that day the holiness of Kesser [Kesser — כתר — "Crown" — the highest of the ten Sefiros (divine emanations) in Kabbalah. To receive the holiness of Kesser on Shavuos means that the highest available spiritual illumination descends and is accessible to the person who has prepared himself through the Omer.] — through what one has worked upon and exerted oneself with during the days of the Omer." [מען הארביט זיך אוס — "what one has worked upon and exerted oneself with" — the Yiddish harbitn zikh oys carries the sense of working hard, laboring, exerting oneself fully — not a passive process but an active, effortful one. The Kesser is earned through real spiritual work.]

Segment 24
HE:
י"א
יום ג' פרשת צו פה עיה"ק ירושלים תובב"א [י' ניסן תרפ"ג] 
החיוה"ש וכל טוב סלה וחג כשר ושמח לכבוד אמי יקירתי חביבתי חמדת לבי ואישון עיני ועטרת ראשי ופארי הצנועה וחסידה החביבה עלי כנפשי וכו' כ"ש מרת פיגה שתחי' לאריכת ימים טובים אמן. 
וכבוד אחי היקר האהוב וחביב עלי כנפשי החסיד המופלג ביראת ה' כש"ת כמר אהרן נ"י וכבוד אחותי היקרות שתחי' ואחרון חביב יצחק'לי שי"נ ואשר'קי שי"נ כולנו נעמוד ביחד עם אבינו שיחי' על הברכה אכי"ר. 
ראשית אמי היקרה הנני מודיע לך משלומי ב"ה כי טוב והנני מברך אתכם בחג כשר בתכלית הכשרות ושמח בכל מיני שמחות היינו דאס הארץ זאל זיין פרייליך (שהלב יהי' שמח) מרוב טוב עושר וכבוד ותענוג רב מכל הצדדים ובקרב להיות כולנו יחד כל ישראל בירושלים לחוג חג הפסח בבית מקדשינו ונזכה כולנו יחד לראות ולשמוח ולגיל ולשוש בקרוב בשמחת ישראל ושמחת ה' ותורתו בשמחת ונחמת ובנין ציון וירושלים והרמת קרן ישראל וקרן התורה במהרה בימינו אמן כי"ר. 
אמי יקירי קבלתי ב' מכתביך א' משבוע העבר יום ב' והב' מיום ו' ואין לשער גודל צערי מהמכתב הב' שקבלתי ממך ונסכם אצלי שאסע על פסח אבל אחר כך האב איך מיך מיישב גוען אזו, פארין קין צפת ניט אוף צריק צי קומין איז דאך בודאי גאר קיין תכלית ניט, אין עס איז ניט כדאי דאס געלד ואס איך האב דא אוס גבריינגט אין דאס מיטשין זיך מיטן פלאגין זיך ואס איך האב מיך ביז אהער גמוטשיט אין גפלאגט זאל איך וייטער פאר פאלין וערין אין צפת ניין דאס קען ניט זיין, איך רעכין אין האלט מיך פאר א ירושלימער, אין אוף צריק צו קומין תיכף נאך פסח קיין ירושלים, איז די זאך אזו וען איך ואלט גרעכינט דער נאך שוין צי זיין דיים גאנצין זומיר אין ירושלים ואלט איך גוען גקומין נאר איך רעכין דאך איה"ש נאך פסח פארין קיין צפת זיך אפ רוהין נאר איך ויל קודם קונטשין ועגין תקציב אין ועגין שידוך על כן פארין אין צריק קומין אין צריק פארין שמעקט מיט אסאך געלד על כן האב איך אזו גטאן. 
ועגין געלד האב איך גנומין א פונט שרציתי לקנות לי קפליטש וגם 2 פונט לקחתי מהממונה קמחא דפסחא אין איך האב זיי גגיבען לוי כהנא וארין ער פארט יום חמישי לצפת להיות שם פסח, ודברתי אתו כל מה שכתבת לי והוא אמר והבטיח לי שתיכף שיבא ימסור לך הכסף וגם יראה אופן מי שיסדר הסדר אין וייגין דיים גוי דאס איז שטותים עס איז ניט קיין הפקר ועלט וגם הוא יראה לעשות כל מה שצריך אין ער ועט דיך שוין בא רוהגין פין אלדינג וגם הוא יתערב בענין השידוך, נגמר אצלינו שהלילה קודם נסיעתי לצפת אלך איתו להתראות עם הב' ועם אביה אין האלדינג גיט דורך ריידין אין דורך שמיסין ועגין שידוך, והוא יראה לסדר לך איך תסע בחול המועד לפה לעשות השידוך ודי להבין. 
על כן אמי יקירי אל תקפיד כלל עלי מה שהנני לא בא אצלכם על פסח תאמינו לי שהנני מתגעגע מאד אחריכם אך אף על פי כן אני מוכרח לישאר פה על פסח בגין התקציב והשידוך אין די דארפסט דיך ניט ערגרין פין די אלי שטותים והבלים היינט איז ניט קיין הפקר ועלט אין די זאלסט גאר ניט מורא האבין אין די זאלסט אליעס דער ציילין לוי כהנא אין ער ועט שוין זֵיין צי טוהין ואס ער בדארף טוהין אין זאלסט מיט אים אלדינג איבער ריידין ועגין שידוך. 
אין וייגין טאטין האב איך די ואך דער האלטין פין אים א בריף והנני שולח לך עם לוי את מכתבו, ובגין החלוקה אמר לי הממונה שתיכף נתן ידיעה להבנק שיתנו לכם החלוקה. 
תראה שבליל ה' היינו דאנרשטיג בא נאכט צי פרייטיג זאלסט בייטין שלום העליר אודער אננדרין ער זאל בודק חמץ זיין אין זאל אים פאר ברענין פרייטיג כידוע. 
(ישבתי בדעתי כך ליסוע לצפת על מנת שלא לחזור זה בוודאי לא שום תכלית וגם אז לא הי' כדאי כל הכסף שהוצאתי עבור זה והיגיעה והטרחה שהתייגעתי וטרחתי עד עכשיו ושוב ללכת לאיבוד בצפת זה לא בא בחשבון אני מחזיק ומחשיב את עצמי לירושלמי, ועל מנת לחזור תיכף אחרי פסח לירושלים הענין הוא כך אם הי' לי בתוכנית להיות אח"כ כבר כל הקיץ בירושלים הייתי מגיע כעת אמנם אני הרי מתכונן איה"ש אחרי פסח ליסוע לצפת לנופש רק ברצוני לסיים מקודם בענין התקציב ובענין השידוך לכן ליסוע ולחזור ושוב ליסוע מריח בהרבה כסף לכן עשיתי כך: 
בענין כסף לקחתי לירה אחת ממה שרציתי לקנות כובע ועוד שתי לירות לקחתי מהממונה קמחא דפסחא ומסרתים ללוי כהנא כי הוא נוסע ביום חמישי לצפת להיות שם בפסח ודברתי אתו כל מה שכתבת לי והוא אמר והבטיח לי שתיכף שיבא ימסור לך הכסף וגם יראה אופן מי שיסדר הסדר ובענין הגוי זה שטויות העולם הוא לא הפקר וגם הוא יראה לעשות כל מה שצריך והוא כבר ירגיע אותך מהכל וגם הוא יתערב בענין השידוך, ונגמר אצלינו שהלילה קודם נסיעתי לצפת אלך איתו להתראות עם הב' ועם אביה ולהשיח איתם הכל בבירור בענין השידוך והוא יראה לסדר לך איך תסעי בחוה"מ לפה לעשות השידוך ודי להבין. על כן אמי יקירתי אל תקפידי עלי כלל מה שהנני לא בא אצלכם על פסח תאמינו לי שהנני מתגעגע מאד אחריכם אך אעפי"כ אני מוכרח לישאר פה על פסח בגלל התקציב והשידוך ואינך צריכה להתייסר מכל השטויות וההבלים היום העולם הוא לא הפקר ושלא יהי' לך שום פחד ותספרי הכלל ללוי כהנא והוא כבר יראה לעשות מה שצריך לעשות ותדברי איתו על הכל בענין השידוך. 
ובענין אבא השבוע קבלתי ממנו מכתב והנני שולח לך עם לוי את מכתבו ובענין החלוקה אמר לי הממונה שתיכף נתן ידיעה להבנק שיתנו לכם החלוקה. 
תראי שבליל ה' היינו הלילה שאחר חמישי קודם שישי תבקשי משלום העליר או ממישהו אחר שיבדוק את החמץ וישרוף אותו ביום שישי כידוע.)

EN:
"So that one should not need to eat the bread of shame [Nahama d'kissufa — נהמא דכסופא — Aramaic: "bread of shame / bread of embarrassment." A Kabbalistic concept: a soul that receives divine blessing without having earned it through its own effort experiences the discomfort of pure dependency — receiving a gift one did not work for. The Omer's self-work is meant to ensure that Shavuos is earned, not merely received.] as on Passover — which is entirely an awakening from Above. [Is'arusa d'le'eila — אתערותא דלעילא — "awakening from Above." On Passover, the redemption was entirely G-d's initiative — the Jews were at the 49th level of impurity and could not save themselves. G-d reached down. Beautiful and miraculous — but also "bread of shame," unearned.] But today we already have an awakening from below [Is'arusa d'ltata — אתערותא דלתתא — "awakening from below." The person initiates through their own effort and yearning during the Omer — and this draws down G-d's response. This is the deeper, more earned form of spiritual relationship.] from the days of the Omer."

Segment 25
HE:
תודיע לי תיכף משלומכם הטוב ומשלום אחי זלמן אם כבר בא חזרה לצפת הכל תכתוב לי באריכות. 
ובגין מה שאת רוצה לדור בירושלים זה מן הנמנע מפני שאי אפשר להשיג דירה וצריך הרבה כסף להביא החפצים וגם מפני שלא טוב לזוז א"ע מצפת כי אבא חושב איה"ש לבא חזרה ע"כ אי אפשר לעשות זה בשום אופן. 
ואיה"ש אחר פסח אבא אצלכם ואהי' עמכם כל הקיץ עד שיבא אבא בהצלחה. 
יותר אין לי מה לכתוב לך וגם הנני נחוץ וטרוד בטרדת החג, ממני בנך ואחיכם המברך אתכם בישועה כללית ופרטית בחג פסח כשר ושמח והמצפה לראותכם בקרוב בשמחה והצלחה רבה והמצפה לישועות השי"ת שהוא יגמור הכל לטובה כרצונו. 
ממני שמואל הלוי הורוויץ 
דודינו ר' מרדכי לייב ומלכה וחנה וקריינדיל כולנו דורשים בשלומכם הטוב אין וינטשין אייך א פרייליכין אין כשרין פסח אין גרוס גליק מיט פול נחת מיט כל אגוטס (ומברכים אתכם בחג הפסח כשר ושמח ואושר רב ומלא נחת וכל הטוב ) למען השם להודיע לי תיכף משלומכם ושלום זלמן אחי ואם קבלתם החלוקה ואם קבלת הכסף ע"י לוי כהנא ובענין השידוך הכל לכתוב לי באריכות ולשלוח אלי מכתבי אבא.

EN:
"The mikveh [Mikveh — מקוה — the ritual pool of immersion used for spiritual purification. Used here as a metaphor: Shavuos night is the immersion point that purifies and elevates all the spiritual work of the Omer.] of Shavuos is the 50th Gate of Holiness. [Sha'ar HaChamisim d'Kedushah — שער החמשים דקדושה — "the 50th Gate of Holiness." In Kabbalah there are 49 levels of impurity and 49 levels of holiness. The 50th Gate stands above all of them — the level of pure divine revelation, accessible only on Shavuos, the night of the giving of the Torah.] What one experiences and takes in [מה שערים בו — "what one experiences and takes in / what one grasps and absorbs." The Yiddish האף זיין and the Hebrew equivalent שערים בו carry both the sense of experiencing and the sense of measuring or grasping — what one manages to absorb and internalize on that night.] on Shavuos night — that is life itself [דאס לייבאן — dos laybn — "that is life itself / the very substance of living." Not merely "the substance of life" in an abstract sense — but life itself, the very core and beating heart of existence. What happens on Shavuos night IS life — everything else flows from it.] — and all the passages and transitions [פירעכץ — firakhts — "passages / crossings / transitions" — the key thresholds and turning points of the year, both material and spiritual. What is absorbed on Shavuos night sets the template for how all those transitions will unfold throughout the coming year.] of the entire year — both materially and spiritually."

Segment 26
HE:
י"ב
ב"ה יום ה' בהר פעה"ק צפת תו"ב. [כ"ד אייר תרפ"ג] 
שלום רב לכבוד ידידי כנפשי חמדת לבי ואישון עיני הרה"ג החסיד המופלג בתוי"ר וכל מגמתו וחפצו אך לעבוד וליראה את ה' כל הימים כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון נ"י שליט"א. 
הנני מודיע לכבודו משלומי מסתמא קיבל כבודו מכתבי מזה השבוע והנה לדאבוני ולצערי אינני יכול היום למירון כי אמי איננה מניחה לי בשום אופן כי היא נוסעת ביום א' לירושלים בגין השידוך כי קבלנו מכתב ממרדכי לייב שתבא תיכף לגמור השידוך וה' יודע אמת כי בכל כוחי חפצתי להיות אתכם תמיד במירון ובפרט כמו שדיברנו ביום ה' ויש תקוה להיות יחד כל הקיץ. ואל יתיאש כי כפי רבוי המניעות כן נעשה הכלי ואין לשער גודל צערי וכאבי ששמעתי שגנבו החפצים לכבודו איך היתה זאת? 
הלא ישתדל לקבלם ילך להשיך ויקבול ע"ז. והנני מבקש מכבודו שיבקש בעדי כי מר לי מאד מאד ברחניות וגשמיות וצריך אני רפו"ש על כל רמ"ח אברים ושס"ה גידים. והנני לבקש מכבודו כאשר שכחתי מפתח קטן שלי של קעסטלי (ארגז) שלי שכחתיו בהבלעך (פח) של כבודו כי ביום ש"ק הנחתיו שם. והוא מוכרח לי מאוד ע"כ ימחול לשלחו במהירות הכי אפשרי שי' לי על שבת כי שם מונחים ספרי רבינו זיע"א. והנני מבקש מכבודו שיודיע לי במכתב הכל מה גנבו לו ואיך גנבו הכל באריכות. 
ובגין מירון איר זאלט זיך אוף האלטין מיט אלי כוחות צי זיין אין מירון (תתעכבו בכל הכוחות להיות במירון ) יהי' איך שיהי' ואיה"ש יש לי תקוה גדולה להתיישב שם עוד שבוע או ב' למרבה כי אמי נוסעת לעשות השידוך ואני ג"כ אסע אח"כ ואני אראה ע"י ר' אבנר בכל כוחותי שיראה לפעול שאהי' כל הקיץ במירון. 
והנני מבקש מכבודו שימחול לי שאינני בא היום כי הוא מן הנמנע היום. 
ויראה לבקש בעדי כי מר לי מאד אוי עס איז בוטער דער בע"ד רייסט אין ציפט די הוט ער ויל אים בריינגען פון ביידי ועלטין (אוי מר לי הבע"ד צובט ותולש את העור הוא רוצה לאבד משני העולמות ) ואין לי שום עצה אך לישועת השי"ת. 
ממני שמואל הורוויץ

EN:
"And one must be joyful at the wedding [Chassunah — חתונה — wedding. The giving of the Torah on Shavuos is described in Kabbalistic tradition as a wedding — a marriage covenant between G-d and Israel, with the Torah as the marriage contract (ketubah). One must come to Shavuos with the joy of a wedding guest, not merely as a solemn observer.] of the giving of the Torah. And to take oneself to study the Torah teachings of our master the Rebbe — which are a wondrous novelty from the future revelation, [Chiddush nifla min ha'asid — a novelty whose source is from what will be revealed in the Messianic future. The Rebbe's Torah is described as drawing from a level of divine wisdom that properly belongs to the future era, but which has been given to us early.] from Atika Stima'ah [Atika Stima'ah — עתיקא סתימאה — Aramaic: "the Ancient Hidden One" — in Kabbalah, the most transcendent and concealed level of the divine — that which was hidden even before creation. The Rebbe's Torah teachings are described as drawing from this supreme source.] — which will be revealed in the future era. So may it be His will. Amen."

Segment 27
HE:
י"ג
ב"ה יום ב' פרשת שבעת הנרות יאירו מול פני המנורה [י"ג סיון תרפ"ג] פעה"ק צפת ת"ו. 
החיוה"ש וכ"ט ומשאלות לבו לטובה לכבוד ידידי אהובי כנפשי חמדת לבי ואישון עיני הרה"ח החו"ב סוע"ה החפץ ועובד ה' באמת השותה מים חיים מננמ"ח כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון שליט"א. 
הנני מודיע לכבודו משלומי ב"ה כי החיוה"ש אתנו ובשטו"מ בס"ט ובמז"ט נתקשרנו בשדוכים עם ר' עמרם ואלינשטיין נ"י וכלנו שבעי רצון מזה ובפרט ר' אבנר וכו' ובצפת זה קידוש ה' ומתמיהים ע"ז שגם בחור החפץ ללמוד ולעבוד ה' הי"ת שולח לו מה שהוא צריך וגם בירוש' שבעים רצון מזה ואומרים ענבי הגפן בענבי הגפן. וב"ה השידוך טוב מאד מאד. יה"ר שיהא בהצלחה ג' וכרצון ה' וצדיקים אמיתיים. ונסעתי משם עוד ביום ה' שלפני חג השבועות ודברתי שם עם דודי ר' אבנר נ"י וחרה לו ע"ז מה שהתרחקתי מכבודו והבטיח לי להשתדל בכל כוחו שנהי' במירון כל הקיץ ואמר לי שיתראה מסתם עם כבודו בחג השבועות וכו' ועכשיו הוא בבית החולים (יבקש כבודו רפו"ש בעדו אבנר בן דבורה) והבטיח לי ר' אבנר שכאשר שיבאו לצפת יראה אצל אמי שאדור במירון עם כבודו ובגין המחותן בל יתיירא. ושלחתי לר' אבנר היום מכתב עוד פעם בגין זה. 
ע"כ הנני מבקש מכבודו שיודיע לי איך דעתו בזה ואם כשיהי' הכל כבר מוכן ומסודר ואכתוב לכבודו שיבא אם יבא הנה להיות במירון יחד על חדשי הקיץ יודיענו בזה דברים ברורים כדי שלא יהא טרחתי וטרחת דודי ר' אבנר לריק ח"ו וידע כבודו שהנני צריך ומוכרח לזה מאד מאד כי הנני הולך קודר פה ואם לא עכשיו אימתי כי כמעט לא יהי' עוד שעת הכושר כזה שנוכל להיות יחד עה"ת ועל העבודה איזה חדשים במירון ונוכל לגמור איה"ש כל הלקוטי מר"ן והרבה לקוטי הלכות וספמ"ע ויטע בי שרשי חסידות רבינו זיע"א ואל יהא ח"ו עמלו ויגיעו וסבלו וטרחו שסבל וטרח עד הנה בי לריק ח"ו והעיקר שנתפלל הרבה לה' שיעזרנו בזכות הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א וזכות רבינו הקוה"נ זיע"א שנתקן כל מה שפגמתי ושאהי' כרצון ה' ואל אשוב לכסלה ח"ו ושאעשה תשובה שלימה אוי גואלד הרצדיקער ברודר איר ועט מיך ממש ראטיוען מיט דער מיט פין ביידי ועלטין גואלד (אוי אהה אחי הנלבב ממש תצילו אותי בזה משני העולמות אהה) אם לא עכשיו אימתי אימתי כבודו הבטיח לי כשהייתי אתו במירון קודם נסיעתי שאם אכתוב לו באמת שכבר מוכן הכל אז יבא כבודו ע"כ יודיע לי עכשיו דברים ברורים אם יקיים ואז אראה בכל כוחותי ממש לעבוד בזה. והנני מבקש מכבודו שיחוס ויחמול על ניצוץ אלקי שבקרבי הן בזה שיבטיח לי שיבא והן בזה שיבקש בעדי רחמים כי הנני צריך רחמים גדולים הן ברחניות והן בגשמיות שיהי' לי רפואה שלימה ושאהי' מרוצה לשי"ת וכו' וכו'. 
יודיעני כבודו משלומו הטוב אם הולך לישיבה. ואיך המצב שם ברחניות וגשמיות ואם שאלו לכבודו עלי ומה מדברים בגין השידוך שלי. ואם ראה את ר' אבנר ומה דיבר אתו בגין זה ואיך שלומו בבריאות הגוף ועבודת ה' ואיך עבר על כבודו החג הקדוש הכל באריכות ואם כבר עשה הפאס הכל באריכות. 
ידידנו מאנש"ש הר' ישראל דוב נ"י בא עוד פעם למירון והי' עמנו פה חג שבועות וביום א' זה נסע לטבריא ושבועות כל הלילה היינו ביחד ברקוד ושיחות ולמדנו מעט ממעשה מז' בייטלרס. 
והנני מבקש עוד פעם מכבודו שישיב לי תיכף תשובה ברורה בגין ביאתו למירון וגם שיבקש בעדי לה' המתחיל במצוה אומרים לו גמור. 
ומה שלום חבירי ידידי יענקלי שי"נ יבקש ג"כ בעדי ידרוש בשלומו באה"ר בעדי. 
ישלח לי מכתבים על אדרעס ר' נתן חנהס צפת א"י למסור ליד שמואל בהצנע בלי לפתוח. 
יותר אין לי מה לכתוב. 
אני השפל והנבזה בתכלית השפלות. 
המצפה לשמוע מכם בש"ט וכל טוב והמצפה להתראות בקרוב במירון ולהתמיד בעבודת ה' כרצונו וכרצון מבחר הברואים.

EN:
"Your friend sends you greetings and wishes you — that you should merit what one can merit in this passing world: 'No eye has seen…'" [Isaiah 64:3 — "No eye has seen, O G-d, besides You, what He will do for those who wait for Him" — evoking the indescribable, unimaginable rewards awaiting those who serve G-d faithfully in this world]

Segment 28
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגה

EN:
I hope that Hashem will help you — that you should have divine abundance and expansiveness also in material matters — and in particular that you should be able to pay off your debts as soon as possible. For being a debtor is very, very harmful to Jewishness [in the service of G-d] [[בעבודת ה'] — the author adds this bracket in his own Hebrew translation to specify precisely where debt's harm is felt: not merely in one's finances or reputation, but in the very practice of serving G-d — prayer, teshuvah, spiritual clarity. This bracket is part of the original text.] — as our holy master brings in Sefer HaMidos: "Whoever wishes to repent should be careful not to be a debtor." Certainly you have done very well in borrowing the money for the printing and for the other commandments you performed previously — fortunate are you and fortunate is your portion. In this merit, Hashem will help you to pay off all your debts.

Segment 29
HE:
ד"ש נלבב לכל אנש"ש ובפרט לר' שלמה וקסליר. וגם מאנשי חצר שטרוס ר' דוד שיכטר ור' פייביל וכו'. 
הכל יהא בהצנע ג'.

EN:
"And whoever fulfills the Torah in poverty will in the end fulfill it in wealth." So may it be His will. Amen. In any case, I ask of you that — aside from necessary matters that you are accustomed to doing and which cannot be discontinued — you should stop taking on [new] debts, and strengthen yourselves to pay off the debts little by little. You can only long and want and hope to continue forward — to bring to realization the Rebbe's matter, what we still need to print, and so on. But only through the efforts of other people, whom Hashem will send to you on account of your great longings. But from your own money — see to pay off a little of your debts first.

Segment 30
HE:
י"ד
[חסר התחלה] 
מיטמיר השי"ת וייסט דיים אמת איך האב ניט קיין שום סמיכה ותקוה ח"ו נאר דורך די צדיקים אמיתיים דורך רבינו הקוה"נ זיע"א. אין איר האט מיך צי זיי צי גברענגט איז אוף אייך א חוב קדוש ניט אפ צי לאזין אין איך האב ניט קיין שום תקוה וסמיכה חוץ השי"ת מיט די צדיקים אמיתיים נאר צי אייך ועמין קען איך דער ציילין מייני צרות הנפש והגוף נאר צי אייך בייט איך אייך למעה"ש ולמען רבינו הקוה"נ איר זאלט מיך ניט אפ לאזין איר זאלט רחמנות האבין אוף מיין נר"נ וגופי אוי גואלד היש לי תקוה ח"ו ח"ו מי ינוד לי ומי יחמול עלי ומי ירחם עלי איך בייט אייך צי ליב השי"ת אין צי ליב הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א אין ציליב רבינו הקוה"נ זאלט איר רחמנות האבין אוף מיר אין ניט אוף הערין צו בייטין מיך ארוס צי ראטין מעמקי הקליפות איר זאלד זיך פאר לייגין אוף דערינון לא ירף יומם ולילה מלבקש על נר"נ האומללים. 
וגם שיהא לי רפואה שלימה למעה"ש למעה"ש ולמען הצדיקים האמיתיים אין לע"ע ביז מיר ועלין איה"ש זיין אין איינום אין מרון בעבודת ה' יומם ולילה זאלט איר מיר שרייבין ד"ת והתחזקות אין מודיע זיין פין אייער גזונד באריכות וין עיר ואנט איצט אין צי איר האט שון... אלדינג באריכות אין ויא גייט אייך בעבודת ה'. 
אין איך בייט אייך איר זאלט אייך זיין מיט ר' אבנר אין איר זאלט אים גיט אונטר היצין ער זאל רחמנות האבין אוף מיר אין ער זאל זיין מיט אלי כוחות אז איך זאל קענין זיין מיט אייך אין איינום דיים זימור אין מירון. איר זאלט ויסין אז אין דיים ר' אבנר היינגט אלדינג. איך זאל חלילה ניט אועק גריסין וערין פינום רבינס זאך הן פין די ספרים הק' הן פין אנש"ש היקרים איך זאל ניט אועק גריסין וערין הן דורך דיים טאטין הן דארך דיים שוער היינגט אלץ אין ר' אבנרין ע"כ זאלט איר פאר בריינגין אסאך מיט אים אין אים גוט איין וארצלין אז ער זאל מיר תמיד זיין צו הילף. 
און איה"ש זאלט איר ויסין אן א שום תירוץ אין דער ועלט אז איר מיזט מקים זיין צי זיין מיט מיר אין מרון אזו ויא איר האט מיר צי גזאגט איר זאלט ויסין עס איז ניט דא קיין שום שעת הכושר אין דער ועלט אזו ויא דיים זומיר ואם לא עכשיו אמתי אמתי? עס קען אנדרש ניט זיין אין דער ועלט איר ועט זיך ראטויען אין מיך אוך על כן זאלט איר ויסין אזו איך פאר איה"ש זינטאג קיין מרון און אלדינג מסדר זיין אין דארט זיצין און איר לע"ע מיר שרייבין בריף אוף ר' נתן אדרעס אין זיך צי גרייטען איה"ש צים פארין ביז ר' אבנר ועט קומין קיין צפת אין איך ועל אייך שרייבין איר זאלט קומין ועט איר קומין אין מיר ועליו זוצין אין חצר רשב"י זיע"א אין מיר ועלין דונין השי"ת באמת אין טוהין דיים רעבינס זאך גשמאק אין דער ואל זייט מיר גיזונד אין שטארק אין פאר געסט ניט צי בייטין פאר מיר שמואל בן פיגה אין מיר שרייבין אלדינג באריכות פון ישיבה אין אלדינג. אין אגריס חברי היקר וכו' יענקילי שי"נ ער זאל ניט פאר געסין צי בעטין פאר מיר. 
(אתי השי"ת יודע את האמת אין לי שום סמיכה ותקוה ח"ו רק ע"י הצדיקים האמיתיים ע"י רבינו הקוה"נ זיע"א. ואתם קרבתם אותי אליהם לכן מוטל עליכם חוב קדוש לא להזניח ואין לי שום תקוה וסמיכה חוץ השי"ת והצדיקים האמיתיים רק אליכם למי אני יכול לספר צרות הגוף והנפש שלי רק לכם לכן בקשתי ממכם למעה"ש ולמען רבינו הקוה"נ שלא תזניחוני ותרחמו על נר"ן שלי ועל גופי אוי אהה (גואלד) היש לי תקוה ח"ו ח"ו מי ינוד לי ומי יחמול עלי ומי ירחם עלי בקשתי מכם למען השי"ת ולמען הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א ולמען רבינו הקוה"נ שתרחמו עלי ולא להפסיק להעתיר עבורי להצלני מעמקי הקליפות שתניחו עצמכם על זאת לא ירף יומם ולילה מלבקש על נר"ן האומללים. 
וגם שיהי' לי רפואה שלימה למעה"ש למעה"ש ולמען הצדיקים האמיתיים ולעת עתה עד שנהי' איה"ש ביחד במירון בעבודת ה' יומם ולילה בינתיים תכתבו לי ד"ת והתחזקות ולהודיעני מבריאותכם באריכות היכן הנכם מתגוררים כעת ואם כבר... הכל באריכות ואיך הולך לכם בעבודת ה'. 
ואני מבקשכם שתתראו עם ר' אבנר ותחממו אותו היטב שירחם עלי ויראה בכל הכוחות שאוכל להיות אתכם ביחד הקיץ הזה במירון. שתדעו בר' אבנר הזה הכל תלוי שחלילה לא אתנתק מענין רבינו הן מהספרים הקדושים הן מאנש"ש היקרים שלא אתנתק לא ע"י האבא ולא ע"י החותן הכל תלוי בר' אבנר, לכן תשבו איתו הרבה ולהשריש אצלו היטב שיהי' לי תמיד לעזרה. 
ותדעו איה"ש בלי שום תירוץ בעולם אתם חייבים לקיים זאת להיות אתי במירון כמו שהבטחתם לי תדעו שאין שום שעת הכושר בעולם כמו הקיץ הזה ואם לא עכשיו אמתי אמתי? אין שום אפשרות אחרת בעולם בזה תצילו את עצמכם וגם אותי על כן דעו זאת שאני נוסע איה"ש ביום ראשון למירון לסדר הכל ולשבת שם ואתם לעת עתה תכתבו לי מכתבים על הכתובת של ר' נתן ולהתכונן איה"ש לנסיעה עד שר' אבנר יגיע לצפת ואכתוב לכם שתבאו אז תבאו ונשב בחצר רשב"י זיע"א ונעבוד את ה' באמת ולעסוק בענין רבינו בחשק ולבינתיים תהיו לי בריאים וחזקים ולא לשכוח להעתיר בעבורי שמואל בן פיגה ולכתוב לי הכל באריכות מהישיבה והכל. 
וד"ש לחברי היקר וכו' יענקילי שי"נ שלא ישכח להתפלל עלי) 
ממני השפל והנבזה שמואל הורוויץ

EN:
Now I will write about the topic of the day: Lag B'Omer is approaching. Here in the holy city of Miron one feels very powerfully the holy festival of the true Tzaddik, the divine Tanna, Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who can exempt the entire world from judgment with his power, for he has already borne through and discharged suffering on behalf of the entire world. And this is our entire vitality and hope — only this power of the merit of the holy Tzaddikim.

Segment 31
HE:
ט"ו
ב"ה יום ו' עש"ק דברים [תרפ"ג] 
בין המצרים יזרח אור לישרים ותמימים עובדי ה' באמת ותמים מע"כ הרה"ג החסיד ירא אלקים מתהלך בתמימות וחסידות תם וישר עובד ה' שותה מים חיים מננמ"ח. ידידי יקרי אהובי יקרת נפשי וחמדת לבבי הצמוד ודבוק בעמקי לבי כש"ת כמהר"ר שלמה וקסלר שליט"א. 
אחדשה"ט ושלום ב"ב שיחי' באה"ר הנני מתכבד ג"כ להודיעו משלומי גם אני תלי"ת כי החיים והשלום אתי כה יתן ה' וכה יוסיף לשמוע תמיד זה מזה בש"ט בתוך כל אנש"ש וכל אחב"י אכי"ר. 
את כבודו הסליחה על בלי הודיע לכבודו משלומי עד הנה, וידינני לכף זכות. מסתמא שמע כבר כבודו כי כבר נתקשרתי בשדוכין עם בת הרה"ג יר"א תם וישר כמה"ר עמרם ואלינשטיין נ"י בן הרב הג' ר' משה נחום ואלינשטיין ז"ל שהי' האב"ד בירושלים עה"ק. וב"ה השידוך הוא על צד היותר טוב ויתן ה' שהזיוג יהא עולה יפה ויצא ממנו דור ישרים יבורך עובדי ה' באמת וכו' אכי"ר. הנני שולח פה רצוף מכתב נחוץ מאד ומבקש מכת"ר בקשה רבה שיעשה מצוה זו וימחול בכבודו בעצמו למסור מכתב זה הרצוף פה ליד הרה"ח מאנש"ש ר' אלטר בן ציון לידו ממש מבלי להראותה לשום אדם וימחול כבודו לכתוב לי תשובה נכונה תיכף אם מסר זה לידו ומה שלום הר' אלטר בפרטות אם כבר יצא מבית החולים ואיך שלומו בבריאות. הכל בפרטות וכן להודיעני גם משלום כבודכם היקר ומשלום כל אנשי שלומינו ושלום חברי הבחור הנחמד החסיד יענקלי שי"נ. והנני מחכה לתשובה טובה במהירות על אדריסתי זאת: נתן חנהס, צפת ארץ ישראל עבור שמואל הורוויץ. 
והנני חותם בברכה ומחכה ומצפה לשמוע תמיד משלום כת"ר. והנני דושו"ט בלונ"ח באבה רבה ואהבת עולם אהבה שאינה תלוי' בדבר בטל, ממני השפל והנבזה באמת שאינו ראוי להזכיר שם זעירא דאנשי שלומינו ומצפה לישועות הש"י בזכות וכח הצדיקים האמיתים. 
שמואל בן פיגה הורוויץ.

EN:
Our master the Rebbe זצ"ל who said: "When I go before you — what do you have to fear?" And still more such promises without number — that if one only holds fast to him and his books and his people and his ways — one will ultimately have a good conclusion for all eternity.

Segment 32
HE:
דרישת שלום באהבה רבה מעומק הלב לכבוד חברי החסיד יענקלי שיחי' פליאה לי עליך אחי יקירי איך שכחת גם אתה גם ידידי כנפשי הרה"ח ר' אלטר נ"י שכחתם אותי בכל מכל כל וגם אחר שכבר שלחתי כמה וכמה מכתבים ליד ר' דוד לייב קאהן ע"ש ר' אלטר בן ציון קרסקאפ ולא קבלתי שום תשובה ושום ידיעה כלל וכלל מיום שנסע מצפת. וגם כששלח מכתבים לר' נתן חנהס לא שלח לי אפי' דרישת שלום וכן גם אתה ולפני איזה שבועות כתב לי ר' אבנר שר' אלטר נכנס בבית החולים 'ואליך' ומאז ועד הנה אין לנו שום ידיעה מכם ואין אנו יודעים כלל מה לחשוב ומאד עגמה נפשינו על זה וביותר עגמת נפשי יותר מכל הן על הקפדתכם עלי כנראה שמפני זה לא קבלתי שום ידיעה מכם והן שאינני יודע משלומו ובריאותו. ע"כ אחי יקירי חוס וחמול עלי ואל תשכח את כל עמלינו וטרחתינו יחד תמיד בעבודת ה' הן במירון ואצל הכותל ושמעון הצדיק ורחל אמנו. ותרחם עלי ותדבר ותפייס את ר' אלטר תודיעני אם קיבל כל מכתבי ותאמר לו שהנני מחכה לתשובה על מכתבי. 
ולמעה"ש תודיעני באריכות מה שלום ר' אלטר בפרטות ואם יצא מביה"ח. והנני מחכה בכליון עינים על תשובה. תשלח לי על אדריסת ר' נתן בעד שמואל. 
ממני חברך אוהבך הדורש שלומך. 
שמואל הורוויץ בן פיגה 
אני מבקש תמיד בשבילך במירון. שמך: יעקב זאב בן שרה לאה.

EN:
I hope to Hashem that after this book that we are printing, we will be able to print a book on the greatness of the Tzaddik — and in particular the greatness of the Tzaddik Rabbi Shimon bar Yochai זצ"ל — and in particular the greatness of our master the Rebbe — and how to draw close to him: all the counsels, and so on.

Segment 33
HE:
ט"ז
ב"ה יום עש"ק פרשת דברים פעה"ק צפת ת"ו [ז' מנחם אב תרפ"ג] 
חיים ושלום ורפואה שלימה מן השמים וכל משאלות לב לטובה והצלחה ברחניות בעבודת ה' וגשמיות צורך הרחניות. 
למעלת כבוד ידידי עוז כנפשי בתי אחותי אמי מחמד עיני חמדת לבי וכל חיי נפשי וכל מגמתי וחפצי ורצוני ממש נשמתי קשורה בנפשו נפש רוח נשמה אחד בשתי גופות ה"ה הרה"ג חו"ב החסיד ירא ה' כל מגמתו וחפצו ורצונו אך ורק לעשות רצון ה' ורצון צדיקים האמיתיים ולקשר להם בקשר אמיץ וחזק לעד כיתד בל תנתק לעולם ועד שותה מים חיים מננמ"ח נהר המטהר מכל הכתמים וחטאים מקורב לציס"ע רבינו הקוה"נ זצוק"ל זיעועכ"י, אכי"ר כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א. 
ידידי יקירי אחר דרישת שלומו הטוב היקר והחביב עלי מאד באהבה רבה מעומק עמקי הלב. הנני להודיעו משלומי גם אני כי תלי"ת החיוה"ש אתי, כה יתן ה' שנזכה להיות יחד בקרוב במירון לעבוד ה' באמת כרצונו וכרצון צדיקים אמיתיים ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית והננמ"ח זי"ע ועכי"א. טייעריר הארצדיקער גוטר פריינד עס איז מיר זייער אגרוס וינדער ויא אזו איר האט גאר אין גאנצין פאר געסין אין מיר אין וילט גאר ניט ויסין פון מיר איך וייס ניט וייזט אוס איר זענט אוף מיר אזו ברוגז. עס איז טאקי דא אוף ואס אובער פון דעסט ועגין המתחיל במצוה אומרים לו גמור ואינה נקראת אלא על שם גומרה. 
פון זינט מיר האבין זיך גיזעגינט וען איך בין גפארין מאכין דיים שידוך אין אשעה טובה ומצלחת פון דענסטמאל אן האב איך ניט גהאט פון אייך קיין שום ידיעה אין אז איר האט גשוקט בריף ר' נתן האט איר מיר אפילו קיין גריס ניט צי גשריבין איר קענט אייך גארניט אוס מאלין מיין צער מוטין עגמת נפש פין דיים אן א שיעור אין אן איין ערך אין דער נאך אז איך האב אייך גשוקט ויפול בריף פין טיפניש פין הארצין אין ניט דער האלטין קיין שום תשובה איך וייס גאר ניט ואס איבער צי קליירין איר קענט אייך ניט אוס מאלין מייני יסורים פין דיים. איך בייט אייך זייער גואלד האט רחמנות אוף מיר אין שרייבט מיר פאר ואס איר האט אזו פאר געסין אין מיר קויתי לטוב ואין ותקותי לכליון עינים ומדיבון נפש ח"ו. 
גואלד הארצדיקער ברודר מאכט ניט פאר לירען דאס גאנצי הארואני מוטין מסירת נפש מוטין גאנצין מיה ואס איר האט גהאט מיט מיר. ויא אזו קענט איר מיך פאר געסין גלייבט מיר איך פאר געס איך ניט קיין רגע אין ביינק אין גליסט נאך אייך אין האב גרוסי געגועים וכסופים צי אייך אן אשעור. ויא אזו קענט איר פאר געסין ואס מען האט אין איינים גהארביט אין מירון אין בא דער כותל אין שמעון הצדיק אין רחל אמנו מען איז תמיד גוען אין איינם אין ויא אזו פאר געסט איר ואס מען האט גשמיסט וען מען איז גגאנגין התבודדות טאקי פרייטיג פין שמעון הצדיק האט מען גרעט אז מיר זאלין זיין תמיד צי גבינדין איינר צום אנדרין אין תמיד חברים בעבודת ה' צו דינין השי"ת. גואלד ויא פאר געסט איר מיר האבין גיפאקט אין גליטין אין איינום די בת מלכה האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר אין אוף דיר ואס מיר האבין זיך אפ גשייד. 
גואלד טייעריר ברודער ראטויט מיך אין אייך איז זייט הארביט מיט אלי כוחות צי זיין די פאר חדשים אין מירון אין איינום. ועגין מירון איז אזו זאלט איר ויסין אזו מען קען זוצין אין דונין השי"ת אן אשום בלבול אן אשום מניעה אן אשום עיכוב מען קען זיך די פאר חדשים אזו פיל אן ארבטין ויפול אפאר יאר. איך זיץ איצט אין מירון פין ר"ח תמוז איך בין מיך ממש מחי' גואלד מען קען קונה שלימות זיין עס איז נטא קיין בעסיר מקום פון דיים גואלד האט רחמנות אוף אייך אין אוף מיר. מיר ועלין איה"ש ארבטין אין רעבינס זאך גישמאק מען וועט זיך אן וארצלין אוף תמיד. 
איר זאלד ויסין אזו עס איז אלדינג גרייט עס פיילט גאר ניט אשטוב כלים געלד ועט אייך אוך ניט פיילין איך האב 4 פונט נאר ועגין אייך, נאר איר זאלד רעדין מיט ר' אבנר אין איר זאלט מיט אים קומין אין מיט בריינגין אלי זאכין אייערי אין אלי ספרים פון רבינו הקוה"נ זצ"ל אין למען השם תיכף מיר שרייבין ענפיר וואס מאכט איר אין גיזונד אלדינג באריכות אין צי איר וילט בשטיט קומין אין וען אלדינג באריכות תיכף תשובה ברורה ונכונה ואמיתית. 
פון מיר ואס האפט אייך בקרוב צי זיין אין מרון אין זיין אין איינום אזו ויא איין מענטש דונין השי"ת באמת.

EN:
Now in the holy days of the Omer one must yearn greatly to Hashem and prepare oneself for receiving the Torah — and to recite Psalms every single day, which is a very propitious practice for doing teshuvah — and to receive the holy and awesome Festival of Shavuos — one day above all days — on which one merits the holiness of Kesser through what one has worked upon and exerted oneself with during the days of the Omer.

Segment 34
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגה

EN:
So that one should not need to eat the bread of shame as on Passover — which is entirely an awakening from Above — but today we already have an awakening from below from the days of the Omer. The mikveh of Shavuos is the 50th Gate of Holiness — what one experiences and takes in on Shavuos night — that is life itself — and it causes and reflects all the passages and transitions of the entire year, in material matters and spiritual matters.

Segment 35
HE:
תיכף תשובה טובה שיקט בריף אוף ר' נתן חנהס אדרעס פאר שמואל הורוויץ. 
(ידידי הטוב הנלבב והיקר זה פלא גדול אצלי איך שכחתם ממני לגמרי ואינכם רוצים לדעת ממני כלל איני יודע זה נראה שהנכם ברוגז עלי אכן יש על מה אבל אעפי"כ המתחיל במצוה אומרים לו גמור ואין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה. 
מאז שנפרדנו כשנסעתי לעשות את השידוך בשעה טובה ומוצלחת מאז לא הי' לי ממכם שום ידיעה וגם כששלחתם מכתבים לר' נתן לא הוספתם שם עבורי אפילו דרישת שלום אינכם יכולים לצייר לעצמכם בכלל את צערי ועגמת נפשי מזה בלי שיעור ובלי ערך ואח"כ כששלחתי לכם כמה מכתבים מעומק לבי ולא קבלתי שום תשובה ואיני יודע מה לחשוב אינכם יכולים לתאר לעצמכם ייסורי מזה אני מאד מתחנן אליכם אהה (גואלד) רחמו עלי וכתבו לי מדוע שכחתם ממני כל כך קוויתי לטוב ואין ותקותי לכליון עיניים ומדיבון נפש ח"ו. 
אהה (גואלד) אחי הנלבב אל תתנו לילך לאיבוד כל היגיעה והמסירות נפש וכל הכח שהשקעתם בי איך הנכם יכולים לשכוח ממני האמינו לי אני אינני שוכח ממכם אף רגע ומתגעגע וכוסף אחריכם יש לי געגועים וכסופים אליכם בלי שיעור היאך תוכלו לשכוח מה שעבדנו יחד במירון ובכותל בשמעון הצדיק ובקבר רחל אמנו תמיד היינו יחד ואיך הנכם שוכחים מה שדברנו בהליכתינו התבודדות ביום שישי בחזרה משמעון הצדיק דברנו אז שתמיד נהי' קשורים יחד זה לזה ותמיד חברים בעבודת ה' לעבוד את השי"ת אהה (גואלד) איך תשכחו מה שיגענו וסבלנו יחד הבת מלכה אמרה רחמנות גדולה עלי ועליך מה שנפרדנו. 
אהה (גואלד) אחי היקר הצילו אוי ואותכם ותראו לעבוד בכל הכוחות להיות הכמה החודשים הללו ביחד במירון. ובענין מירון הוא כך תדעו זאת שאפשר לשבת שם ולעבוד את ה' בלי שום בלבול ובלי שום מניעה ללא שום עיכוב נוכל לסגל לעצמינו עבודת ה' בכמה החודשים האלו כ"כ כמו בכמה שנים אני יושב כעת מר"ח תמוז ואני ממש מתחיה אהה (גואלד) אפשר לקנות שלימות אין מקום מעולה מזה אהה (גואלד) רחמו עליכם ועלי נעסוק איה"ש בענין רבינו בחשק שזה ישתרש לתמיד. 
לידיעתכם הכל מוכן לא חסר כלום בית כלים כסף גם לא יחסר בידי ארבע לירות רק עבורכם רק שתדברו עם ר' אבנר ותבאו איתו והביאו איתכם כל חפציכם וכל ספרי רבינו הקוה"נ זצ"ל ולמען השם לכתוב לי תיכף תשובה מה שלום בריאותכם הכל באריכות ואם ברצונכם להחליט לבא ומתי הכל באריכות תיכף תשובה ברורה ונכונה ואמיתית. 
ממני המקוה לראותכם בקרוב במירון להיות יחד כאיש אחד לעבוד את ה' באמת.

EN:
And one must be joyful at the wedding of the giving of the Torah — and take oneself to study the Torah teachings of our master the Rebbe — which are a wondrous novelty from the future revelation, from Atika Stima'ah, which will be revealed in the future era. So may it be His will. Amen.

Segment 36
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגא

EN:
Your friend who inquires after your wellbeing and blesses you — that you should merit what one can merit in this passing world: "No eye has seen…" [Isaiah 64:3]

Segment 37
HE:
תיכף תשובה טובה שלחו מכתבים על הכתובת של ר נתן חנהס' עבור שמואל הורוויץ)

EN:
This third letter, written on 15 Iyar 5714 (spring 1954) from Miron — just before Lag B'Omer — is the richest letter yet, weaving together five distinct themes into a single spiritual vision.

Segment 38
HE:
י"ז
יום עש"ק פרשת עקב פעה"ק צפת ת"ו. תרפ"ג 
רפואה שלמה ושלום וברכה למע"כ אהוב נפשי מחמל ומחמד עיני וחמדת לבי בתווני דלבאי יתיב ממש נפשי קשורה בנפשו לעולמים חביב עלי כנפשי ממש ה"ה האברך היקר באדם הרב הגדול חריף ובקי בחדרי תורה תמימה לשמה עובד ה' באמת ותמים במסירות נפש מקושר ומדובק ממש כגוש מוצק עם הצדיק יסוד עולם ננמ"ח זיע"א ומקושר בחבלי עבותות אהבה לאנ"ש היקרים ונעימים מזהב ומפז ופנינים מים רבים לא יכלו לכבות האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו בוז יבוזו לו. כל מגמתו וחפצו ורצונו בעולם אך לעבוד הי"ת ולעשות רצונו ולהדבק בצדיקיו כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א נרו יאיר כאור הבהיר עד אור חדש בציון תאיר ולב בשר בלב אבן בישראל תמורתו ימיר. 
אחר דרישת שלום כת"ר הטוב והיקר לי מאד מעומק עמקי לבי ונפשי ברוב אהבה בלי מצרים אהבה רבה ואהבת עולם שאינה בטלה לעולם מפני סבתה הנשאר קים לעולם. הנני גם להודיעו משלומי גם אני כי תלי"ת החיים והשלום אתי הלואי יתן ה' כמו כן בקרוב לראות פני אדוני אחי יקירי אהובי פנים אל פנים במירון בקרב יחד עובדים עבודת ה' באמת כפי דרך הננמ"ח זיע"א אכי"ר.

EN:
The book (§§2–12): The heart of the letter is a blazing, extended description of the first Torah teaching of Rabbi Nachman that the book will contain. Two master declarations ring through every line:

Segment 39
HE:
י"ח
יום א' ראה יראה פני האדון דא רשב"י זיע"א. [תרפ"ג]

EN:
Finances and debts (§§13–17, 28–29): Practical and grounded. Stop taking on new debts. Pay existing ones gradually. The spiritual dimension is clear: debt harms the service of G-d specifically. Grounded in a direct quote from Sefer HaMidos.



# Volume One • Letter 4
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/4/

Volume One • Letter 4
מכתב 4
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/4

Segment 1
HE:
ב"ה יום ה' ואתחנן מתנת חנם פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my friend, my dear, and my beloved, who yearns for the service of Hashem and for drawing close to the true Tzaddik [Tzaddik ha'amiti — הצדיק האמיתי — "the true Tzaddik." In Breslov thought there is a distinction between ordinary righteous people and the singular "true Tzaddik" of each generation — a unique soul of cosmic stature whose entire being is a channel of divine light for the generation. Rabbi Nachman taught emphatically that one cannot draw close to G-d in truth without drawing close to the true Tzaddik. This theme runs through the entire letter.] — for it is impossible in any way whatsoever to truly draw close to the service of Hashem except through drawing close to the true Tzaddik. May Hashem grant him the merit that he should be close to and bound to the true Tzaddik with his whole heart and soul — for there is no other success — neither in this world, nor in the World to Come, nor in the future era — greater than this success. [Three time-horizons are named: this world (עוה"ז), the World to Come (עוה"ב), and the future era (לעתיד לבא — the Messianic age). Drawing close to the true Tzaddik is declared the supreme success across all three — the most important thing a person can do in any dimension of existence.] My exalted and honored friend, and so on — our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine. After inquiring after his precious wellbeing with great and mighty love. [באהבה רבה ועזה — "with great and mighty love." In this letter the usual formula "with great love" is intensified by ועזה — "and mighty / fierce / powerful." The addition is the author's own, reflecting the deepening warmth of this friendship.] As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ ידידי יקירי וחביבי המשתוקק לעבודת ה' ולהתקרבות לצדיק האמיתי אשר א"א בשום אופן להתקרב באמת לעבודת ה' רק ע"י התקרבות להצדיק האמיתי השי"ת יזכהו לזה שיהי' מקורב ומקושר להצדיק האמת בכל לב ונפש אשר אין שום הצלחה אחרת לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ולא לעתיד לבא יותר מהצלחה זאת, ידידי הנעלה והנכבד וכו' מוה"ר אברהם יאקבוויטש נ"י אחר דרישת שלומו הטוב באהבה רבה ועזה משלומינו הודות להשי"ת.

EN:
To be sure, I received all his letters. And now — regarding his question of whether he should study with the Chassidim of [name redacted by author — see note below] — and so on and so forth — let his honor believe me: for this very thing — to study [redacted] and the Chassidus of [redacted] — I lost greatly, for approximately thirty-five years. Almost all of my livelihood could have come from it. [The author reveals that his own family background was in another Chassidic movement — one he declines to name, apparently out of respect and discretion. From the context (see §2 below — the reference to the Tzemach Tzedek as his great-grandfather's teacher) it is clear the family tradition was Chabad-Lubavitch. He does not name it out of respect, not hostility.]

Segment 3
HE:
לנכון קבלתי כל מכתביו והנה בגין שאלתו אם ילמוד אצל החסידי ... ... ועוד וכו' יאמין לי כבודו שבשביל זה ממש ללמוד ... וחסידות ... הפסדתי הרבה זה כמה שנים כמעט שלושים וחמש שנים כמעט כל הפרנסה הי' יכול להיות אז מזה כי אני נולדתי מחסידי ... ואבי הרה"ג נ"י הוא רב וגדול ב... וזקני ז"ל הוא הי' מחסידים הנלהבים שב... ואבי זקני ז"ל הי' תלמיד מובהק אצל הרה"צ הצ"צ ז"ל והשי"ת עזרני כשהייתי עדיין בחור והתחלתי לחפש דרך האמת להתקרבות להשי"ת וכבר הייתי מלא מחסידות ... וה... הי' כמעט שגור על פי ושאר ספרי ... כולם שאבי נ"י הי' שוקד עמי בזה מילדותי, ואעפי"כ לא הרויתי צמאוני ולא הי' לי מזה ישועה אמיתיית להתקרבות לעבודת ה' וחפשתי איזה שנים מכל ספרי חסידות של כל מיני צדיקים ומכל ספרי מוסר ומזוהר הקדוש ומשאר ספרים קודשים וטרחתי ויגעתי בהם ועבדתי השי"ת בהם אבל ישועה שלימה למכאובי נפשי לא מצאתי וצעקתי באלו השנים מלב ונפש להי"ת כל יום ויום והלכתי על מקומות הקדושים ובפרט אצל התנא האלקי רשב"י זיע"א ושפכתי ליבי בדמעות ובמס"נ ימים ושנים עד שהשי"ת חמל עלי ומצאתי רק דף א' מספרי רבינו ז"ל קרוע שהי' מוטל בין השמות שמתגלגלים ברחובות וקראתי בדף הזה וממש האיר עיני וליבי והחייתי נפשי ומאז התחלתי לחפש אחר אלו הספרים ובקושי גדול אחר טורח ימים ושנים השגתי ספרי רבינו ז"ל בבזבוז כסף על זה וכל ספר וספר בא לי בכסופין והשתוקקות ונסים ובקשה ותפלה מהשי"ת, והחיות אלקות שהרגשתי בהם א"א לשער הלוואי בעוה"ב לא פחות חיות מזה, ואח"כ עזרני השי"ת שהתחלתי לראות אנ"ש שבאו למירון על ל"ג בעומר ר' אלטר בן ציון ז"ל מורי ושאר איזה חברים, ונתקשר אהבה בינינו ואז אצל ציון רשב"י זיע"א התחלתי להתקרב ולהתקשר לרבינו ז"ל במס"נ, והחיות שהי' אז ואהבה לרבינו ז"ל ולרשב"י זיע"א והחברים א"א לשער במוח כלל, חיות כזה אשר כל התענוגים שבעולם בטלים ומבוטלים לגמרי כנגד זה ממש טעם עולם הבא אור גדול וחיות גדול אשר אין לשער ואז הרגשתי כח רבינו ז"ל, ומאז סבלתי הרבה על רבינו ז"ל כי מס"נ ומניעות שלי ובזיונות ושפיכת דמים ממש כל העיר צפת וטבריה שהיו הרבה מתנגדים רגזו עלי ורצו לבלעני ולא יכולתי לילך בשוק, ואימי הייתה בוכה מבזיון שלה וצועקת, "רצחו את בני ולא גמרו אותו 5רק ער מוטשיט זיך" (רק הוא מתייסר) ואבי נ"י בכה ויילל עלי והפסיק לגמרי לדבר עמי וכמה שנים שהי' קיר ברזל ביני ובין משפחתי לגמרי הכל רק עבור שנעשיתי ברסלבר חסיד ועד היום הנני סובל מה שסובל רק עבור זה שאני אוהב את רבינו ז"ל ורוצה להיות מקושר בו באמת ולעשות עבור הפצת דעתו בעולם ומפני זה הבעל דבר נוקם בי ומעמיד בכל פעם עלי אנשים אחרים לצערני, אבל השי"ת ידו על העליונה תמיד ובוודאי יעזרני ויושיעני תמיד על דבר כבוד שמו, עכ"פ הייתי יכול להיות לי פרנסה ללמוד ... בכוללינו ... כמו כל אנשי הכולל, אבל אני לא רציתי לערב במוחי שום חסידות אחר כי רק רבי אחד יש לי והוא חיותי ולא אמכור את עצמי לעבד עבור חתיכת לחם כמובא בסיפורי מעשיות ממעשה של בנים שנחלפו ע"ש ומני אז אני סובל בפרנסתי כי הכולל מרחק אותי, וגם כי אני לא רוצה לעשות בזה העולם כלום רק עבור רבינו ז"ל ושאר ספרים הקדושים שהנני מקבץ וטורח בהם שיוכלו לעשות טובה לכל מי שירצה לילך בדרכם יוכל לזכות לחיות חיים טובים בעולם הזה ובעולם הבא וישבר המדות והתאוות רעות ויחטוף עבודת השם בעולם העובר הזה מה שיוכל הן תורה הן תפלה ותהלים ובקשות והתבודדות והן מצות ומעשים טובים וזאת כל מגמתי וחפצי ורצוני הן בעצמי לעשות זאת לחטוף מה שאוכל לחטוף לימוד ספרי רבינו ז"ל אשר הם תורה של לעתיד לבא תורה של עתיקא עתיק יומין והן שאר ספרים הק' והן תפלה ותהלים ומצות וגם לזכות העולם בזה כל מי שירצה לזכות בזה לקנות הספרים וללמוד בהם ולעבוד השי"ת בהם אשר זאת הוא העיקר וכל העולם הבל הבלים לא נשאר כלום מן האדם רק אשר חטף איזה טוב בעולם. ואצל כבודו בוודאי לטובתו הוא שלא יערב שום חסידות עם חסידות רבינו ז"ל ויש די בחסידות רבינו ז"ל עבור כל העולם ולא צריך לחפש שום דבר אחר ובפרט כי הבעל דבר אורב מאד על התקרבות לרבינו ז"ל ואצלו כדאי ליתן לאדם כל הקדושות (למראית עין, ואח"כ רח"ל הוא עוקר את האדם משני עולמות מי שפורש א"ע מרבינו ז"ל כאשר ראינו בעינינו כמה מעשיות מזה) ולעקור את האדם מרבינו ז"ל וע"כ האדם צריך להיות חזק בדעתו מאד שהוא מוחל להבע"ד על הכל (על הקדושות שהבע"ד רוצה לבלבל האדם שהוא רחוק מהם ושהוא מפסיד בהתקרבות רבינו ז"ל) והעיקר אצלי להתקרב לרבינו ז"ל (וממילא יהי' לו כל ההתקרבות להשי"ת כי רבינו ז"ל אמר שאם יתקרבו אצלו וילכו בדרכיו אפי' תורה אחת יבואו למדרגות שאין מדריגה למעלה ממנה ומובא בס' המדות, עיקר השלמת הנפש תלוי בהתקרבות לצדיקים, וזאת מבורר שצדיק האמת שרבינו ז"ל אומר הוא רק יחידי הדורות כמו מרע"ה רשב"י האריז"ל הבעש"ט ז"ל ואח"כ רבינו ז"ל עד ביאת המשיח. עכ"פ העיקר הוא התקרבות ואהבת והתקשרות להצדיק האמת שבדורינו הוא רבינו ז"ל ובוודאי לא יתחרט על זה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב.

EN:
For I was born from Chassidim of [redacted] — and my father, may his light shine, the great Torah scholar, [הרה"ג = הרב הגאון — "the Rabbi, the Gaon" — a title given to a Torah scholar of exceptional stature and erudition. The author's father held rabbinic office and was considered a great Torah authority.] is a rabbi and a great man in [redacted] — and my grandfather זצ"ל was among the most ardent Chassidim of [redacted] — and my great-grandfather זצ"ל was an outstanding disciple of the holy Tzaddik, the Tzemach Tzedek זצ"ל. [The Tzemach Tzedek — הצ"צ — Rabbi Menachem Mendel Schneersohn (1789–1866), the third Rebbe of Chabad-Lubavitch, known by the title of his major halachic work Tzemach Tzedek. This confirms that the redacted Chassidic tradition is Chabad-Lubavitch, going back four generations in the author's family.]

Segment 4
HE:
ובענין הדפסת הספר ב"ה אחר טורח וסייעתא דשמייא כבר התקשרתי עם מדפיס להדפיס (והוא רוצה דווקא כל הספר ביחד, ורק שליש אפי' בכפל כסף לא ידפיס וכבר בקשנו כל הדפוסים ולא רצו כלל להדפיס הספר מפני הקושי של הפירושים ומכתב יד אשר קשה מלהדפיס ספר אחר שהוא בדפוס כבר עד שעזרני השי"ת לגמור עם המדפיס הזה) ובעזהי"ת יתחיל א' עקב להדפיס וגמרנו שעד ג' או ד' חדשים לא יאוחר יגמר הספר כליל וכל גליון (החצי מה שהדפסתי ההקדמה) בערך 85 לירות עם הפירושים. 65 בלי הפירושים ויחשבו הדפים כמה שיש עם פירושים וכמה בלי פירושים מלבד נייר שצריך ג"כ ערך 20 ל"י על גליון, והנה עכשיו מוכרח מסירות נפש עבור השלמת הספר כולו ואינני יודע רק להביט להשי"ת בעיני שהוא יזכה למי שצריך לזכות לזה אשר אין זכות כמוהו וזכות הרבים יהא תלוי בו לנצח נצחים השי"ת יזכינו לזה שאנחנו נזכה אכי"ר.

EN:
The Author's Personal Spiritual Journey — a rare and precious autobiographical account And Hashem helped me: when I was still a young man I began to search for the true path — for drawing close to Hashem. And already by then I was full of the Chassidus of [redacted] — and the [primary teaching of] [redacted] was almost constantly on my lips, [שגור על פי — "fluent on the lips / constantly on the lips." A fixed Hebrew idiom for something so thoroughly internalized that it comes out automatically, without effort — the way a person recites something they know by heart. The author is saying the central teaching of his birth tradition was as natural to him as breathing — and still his soul remained unquenched.] and the other books of [redacted] — all of them — for my father, may his light shine, had been diligently studying with me in this from my very childhood. And despite all this, I did not quench my thirst [לא הרויתי צמאוני — "I did not quench / satisfy my thirst." A vivid image: the soul's deep thirst for G-d — like physical thirst — that cannot be suppressed. No matter how much he learned and prayed within his birth tradition, his deepest spiritual thirst remained parched and unsatisfied.] — and I had from it no truly genuine salvation [ישועה אמיתיית — a doubly emphatic form: not merely "true salvation" but "truly genuine salvation" — the word אמיתיית is a strengthened, intensified form of amitis, conveying that the salvation he needed was not only real but deeply, authentically real — touching the innermost core of his soul's need. This is not intellectual dissatisfaction but existential hunger.] for drawing close to the service of Hashem. And I searched for some years through all the books of Chassidus of all kinds of Tzaddikim — and through all the books of moral instruction (mussar) [Mussar — מוסר — the Jewish tradition of ethical self-improvement and character refinement, with a vast literature from medieval through modern times. The author searched through this entire library as well.] — and through the holy Zohar [The Zohar — the foundational text of Kabbalah, attributed to Rabbi Shimon bar Yochai] — and through other holy books. And I toiled and labored in them and served Hashem through them. But a complete salvation for the pains and agonies of my soul [מכאובי נפשי — "the pains and agonies of my soul" — מכאוב is a strong word for pain, anguish, suffering — more intense than merely "pain." It is the word used in Isaiah 53:3 for the suffering of the servant of G-d: "a man of pains, acquainted with illness." The author uses the same word for his own spiritual anguish.] I did not find. And I cried out in those years from heart and soul to Hashem every single day. And I went to holy places — and in particular to the divine Tanna, Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — and I poured out my heart in tears and with self-sacrifice, for days and years —

Segment 5
HE:
ידידו שמואל הורוויץ

EN:
— until Hashem had mercy upon me. And I found only a single torn page from the books of our master the Rebbe זצ"ל — which was lying among the Divine Names [Sheimos — שמות — holy texts containing the names of G-d that may not be thrown away but must be buried respectfully. The torn page was lying in such a collection of sacred discards tumbled in the street — yet this is precisely where G-d placed it for the author to find. A striking and tender providence.] that roll about in the streets. [שמות שמתגלגלים ברחובות — "Divine Names that roll about in the streets" — scraps of holy text gathering in alleyways before collection for burial. From this holy rubble, one torn page of Rabbi Nachman's teachings emerged and changed the author's life.] And I read this page — and it literally illuminated my eyes and my heart and revived my soul. And from that moment I began to search after these books. And with great difficulty — after toiling for days and years — I acquired the books of our master the Rebbe זצ"ל, spending and pouring money on this. [בבזבוז כסף — "spending lavishly / pouring money on this." The word בזבוז implies spending freely without counting the cost — he paid whatever was asked, regardless of what it took from him personally, because the books were beyond price to him.] And each and every book came to me through longings and yearning and miracles and supplication and prayer to Hashem. [Five distinct elements: בכסופין (with longings) — והשתוקקות (and intense yearning) — ונסים (and miracles) — ובקשה (and supplication) — ותפלה (and prayer). Each book's acquisition was itself a miraculous story — not purchased from a shop, but sought out through prayer and longing, arriving through extraordinary divine providence. In post-war Israel, Breslov books were extremely rare.] And the divine vitality [Chayus elokus — חיות אלקות — "divine vitality / G-dly life-force." Not merely intellectual satisfaction or emotional uplift — a tangible experience of divine aliveness flooding through him as he studied.] that I felt in them — it is impossible to estimate. Would that in the World to Come I have no less vitality than this. [הלוואי — "would that / if only." A heartfelt wish: would that the World to Come be at least as vivid, as alive, as filled with divine light as the experience of first reading those books. This is a statement of staggering spiritual intensity.]

Segment 6
HE:
עכשיו קבלתי מכתבו מפ' ה' דברים עם 6הטשעק (ש'יק) על 84 עם 23 7סענט (סנט) עבור התפילין.

EN:
And afterward Hashem helped me — and I began to see people of our fellowship [Anshei shelomaynu — אנ"ש — "the people of our fellowship / our people of peace" — the warm Breslov term for fellow Breslov Chassidim; see Letter 1] who came to Miron for Lag B'Omer: R' Alter ben Tzion זצ"ל — my teacher — and some other companions. And a bond of love formed between us. And then — at the tomb of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — I began to draw close and become bound to our master the Rebbe זצ"ל with self-sacrifice. And the vitality that was then — and the love for our master the Rebbe זצ"ל and for Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us, and for the companions — it is impossible to estimate in the mind at all. Such vitality — before which all the pleasures of the world are utterly null and void — literally a taste of the World to Come: a great light and great vitality beyond all estimation. And then I felt the power of our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 7
HE:
טייער הארצידקער גוטר ברודר מסתמא האט איר ערהאלטין מיין בריף דורך ר' שלמה וקסלר עס איז מיר זייער אוינדער ואס איר ענפירט מיר גאר ניט. איך האב באקימין א גריס פון אייך ע"י ר' אבנר נ"י (אחי הטוב היקר והנלבב מסתמא קבלת מכתבי ע"י ר' שלמה וקסלר, מאד אתפלא מה שאינכם עונים לי כלל, קבלתי ד"ש ממכם ע"י ר' אבנר נ"י) ומאד שמחתי בשמעי הבשורה טובה שרצונכם לבא על ר"ה. ממש רציתי לרקוד מחמת שמחה. אבל אעפ"כ ידיד ואח יקיר השמחה אינה שלימה אצלי כי לא די זמן מועט הלזו ותקותי חזקה מאד שכבודו בודאי יהא כל ח' אלול ותשרי יחד אתי במירון על התורה ועל העבודה. 
טייער הארצידקער גוטר פריינד האט רחמנות אוף מיר אין אוף אייך איצט איז די צייט ואס מען קען טוהין אין איינום אין יודשקייט גואלד אם לא עכשיו אמתי אמתי ידע כבודו שזה אבידה שאינה חוזרת לעולם גואלד מיר קענין זיך ראטיוען טייער הארצידקער גואלד הלא נחר גרוני (ידידי הטוב היקר והנלבב רחמו עלי ועליכם, עכשיו העת שאפשר לעסוק יחד בעבודת ה', אהה אם לא עכשיו אמתי אמתי, ידע כבודו שזה אבידה שאינה חוזרת לעולם. אהה בידינו להציל את עצמינו, יקירי וחמדת לבבי אהה הלא נחר גרוני וכו') כלו עיני מיחל לראות את כת"ר שנהיה ביחד בזה הקיץ וכבר עבר קיץ כלה קיץ ועדיין לא נושעתי איך פאר שטייא אייך ניט פאר ואס איר ויליט ניט פאר נעמין צי מיין קול ואס איך בייט אייך שון אזו פיל פין טיפניש פין הארצין אין מאן גאנץ האפנינג מיר זאלין זיין די צייט אין איינים זיך ראטיוען אין ויפול איך בייט אין שרייא ואין קול ואין עונה. 
גואלד האט רחמנות אוף מיר אין אוף אייך אין זייט מיט אלי מיגליכקייטין צי זיין גאנץ חודש אלול ניט וינציקער אטאג היינו ב' ג' אלול זאל מען שון זיין אין איינום. טייעריר גוטר ברודר איך גיי איין צו צברעכין מניעות נאר איך האף אז איך ועל ניט דארפין דער צוא. איך האב גשמוסט מיט ר' אבנרין אז פאר אייך איז זייער גוט צי זיין איצט אין מרון בגשמיות ורוחניות און ער בייט אייך אוך איר זאלט קומין. איר זאלט ויסין עס איז שון אלדינג מסודר אופין בעסטין אופן עס פיילט נאר מען זאל שון זיין אין איינום איר זאלט ויסין אז עס איז ב"ה ניט דא קיין שום בלבולים איר ועט האבין מנוחה אזו ויא איר דארפט אין ויא איר וילט עס ועט אייך ניט פיילין קין גקעחץ אלי טאג. 
הכלל גואלד גואלד האט רחמנות אוף דיים נצוץ ואס איר האט אין מיר אריין גשאנט. טיט דאס לכבוד השי"ת ולכבוד הצדיק תנא אלקי רשב"י זיע"א ועכ"י ולכבוד צי ליב דיים ציס"ע ננמ"ח רבינו הקדוש והנורא זיע"א ועכ"י נאר צי ליב זיי טיט דאס אין האט רחמנות אוף איודשי נשמה אביון התאב הקודם לעני גואלד עס איז בידכם. גואלד זייט מקיים דברי רבינו הקוה"נ לנסוע נסיעות בשביל לדבר עם אנשים ולקרבם לעבודת ה'. 
עס איז א פלא עס שטייט דאך יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק אין איך בייט אייך אזו פיל אין איר מאכט זיך ניט ויסנדיג גואלד פאר ואס וילט איר ניט גדענקין אין אבריף ואס איר האט לפני שנה גשריבין "עד כי דוד הגדיל" ויא לאזט איר פאר געסין ויא מיר זענין גוען תמיד אין איינום גהארביט אין גמוטשיט זיך אוף עבודת ה' גדענקט ויפול ואסריען עס איז דורך גגאנגין אוף אייך ציליב מיר. אין אוף אונז ביידי אין איינום ויפול מאל מען האט מיך גואלט אועק רייסין פין אייך מיט אלי כוחות. וייזט אוס מיר קענין זיך שון פין לאנג נאר עס איז אלאנגי צייט ואס מיר האבין זיך ניט גזעהן אזו האט דוך רבינו ה"ק גזאגט צי ר' נתן זיע"א ומעשה אבות ירשו בנים. ויפול מיא אין פלאגינש אין ארביט האט איר גהאט ארום מיר פארלירט עס יעצט ניט מיט די הענד. טאקי טאקי איך וייס דיים אמת איך בין ניט ראוי צי דער צי צי אזא אור איך וייס ואס איך בין אפשר וייסטו אוך א טפה מן הים ואס אשפל ונבזה איך בין ואס א מרוחק איך בין ואס א המלוכלך בחטאים ועונות ופשעים וחסר דעה חסר עצה עלוב נפש אומלל נפש כסיל שוטה ובער א גרוע שבגרועים ונבזה שבנבזים ופחות שבפחותים בעולם ואילו הייתי מרגיש עכ"פ זה האמת כמו שהוא הי' עוד לסבול. אבל גם היצה"ר מסמין עין ולב ומטעה את עצמו פארקערט אז איך בין גאר א מענטש, אין אמתין אריין איז ניט דא דער האנדרער רשע צי מיר ח"ו פין דעסט ועגין ח"ו חאטשי טאקי איך בין אזו אז אסור לרחם עלי ח"ו ויא אזו איך בין ויא אזו איך בין אבער איר דארפט ויסין אז איר ועט ניט רחמנות האבין אוף מיר אין מיך מקרב זיין צום ציס"ע עיר וקדיש מן שמיא נחית וציס"ע ננמ"ח ועל ידם לשי"ת אין בייטין פאר מיר תמיד השי"ת וצדיקים אמיתיים זאלין מיך מקרב זיין אין רחמנות האבין אוף מיר, אז ניט איר וער דען איז כמעט אבדה תקותי ח"ו וכבר אני מוטל ביאוש גמור המתחיל במצוה אומרים לו גמור גדענקט ויא מיר האבין גומר גוען בא אונז פרייטיג ויא מיר זענין גגאנגין התבודדות פון שמעון הצדיק אז מען זאל זיין תמיד חברים אין אכטינג געבין מען זאל ניט פאר קריכין פון יודשין ועג וגם לחזק ולבקש זה בעד זה וכו'. הכלל גדענקט דאס גוט אין אוב איר האט מיך באמת ליב אין באמת רחמנות האבין אוף מיר ועל איך דער מיט ארוס זיין אז בשבוע הבאה אראה אתכם במירון אין מער קען איך שון נישט שרייבין אין דאס איז דער לעצטר בריף פין דער פין; ע"כ זאלט איר זעהן אזו ויפול איר ועט קענין מיט נעמין געלד איז בודאי גיט אין זיך איין פאקויען אין אז די אנדרי ואך דינסטג זאלין שון זוצין אין איינים אין לערנין אין עבודת ה' למען השם תיכף ומיד תשובה ברורה ונכונה למען השם. 
(איני מבין אותכם מדוע אינכם חפצים להקשיב לקולי שאני מתחנן כבר כל כך מעומק ליבי וכל תקותי להיות בזה העת יחד ולהציל עצמנו וכמה שאני מתחנן וזועק ואין קול ואין עונה, 
אהה (גוואלד) רחמו עלי ועליכם ותראו לעשות כל האמצעים כדי להיות כל החודש אלול כולו לא פחות ביום, היינו ב' ג' אלול כבר להיות יחד. אחי הטוב והיקר אני הולך על סמך לשבר מניעות אך אקוה שלא אצטרך להגיע לידי כך, דברתי עם ר' אבנר שעבורכם טוב מאד בגשמיות ורוחניות להיות כעת במירון וגם הוא מבקש ממכם להגיע, דעו שהכל כבר מסודר על האופן הכי טוב לא חסר רק שכבר נתוועד יחד, דעו שב"ה אין שום בלבולים, יהי' לכם מנוחה כפי הדרוש לכם וכפי רצונכם ולא יחסר לכם תבשיל כל יום. 
הכלל אהה אהה (גוואלד וגוואלד) רחמו על הניצוץ שהזרחתם בי עשו זאת לכבוד השי"ת ולכבוד הצדיק תנא אלקי רשב"י זיע"א ועכ"י ולכבוד ולמען ציס"ע ננמ"ח רבינו הקדוש והנורא זיע"א ועכ"י רק למענם עשו זאת ורחמו על נשמה יהודית אביון התאב הקודם לעני, אהה (גוואלד) הדבר הוא בידכם, אהה (גוואלד) קיימו דברי רבינו הקו"נ לנסוע נסיעות בשביל לדבר עם אנשים ולקרבם לעבודת ה'. 
זה פלא אצלי הרי כתוב יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק ואני מתחנן אליכם כל כך ואתם אינכם מתייחסים, אהה (גוואלד) מדוע לא תזכרו במה שכתבתם לפני שנה במכתבכם "עד כי דוד הגדיל" היאך תשכחו מה שהיינו תמיד יחד וטרחנו והתייגענו על עבודת ה', זכור כמה מימות עברו עליכם בעבורי ועל שנינו יחד כמה פעמים שרצו לנתק ולעקור אותי ממכם בכל הכוחות. 
כנראה שהכרותינו הוא כבר מזמן רק זה זמן ארוך שלא התראינו כך הרי אמר רבינו הק' לר' נתן זיע"א ומעשה אבות ירשו בנים. 
כמה טרחה ויגיעה ועבודה הי' לכם עבורי ועתה אל תאבדו זאת בידיים, אמנם נכון יודע אני את האמת שאיני ראוי לזה לכזה אור, אני יודע מה אני, אפשר גם אתה יודע טפה מן הים איזה שפל ונבזה אני, איזה מרוחק אני, איזה מלוכלך בחטאים ועוונות ופשעים וחסר דעה חסר עצה עלוב נפש אומלל נפש כסיל שוטה ובער גרוע שבגרועים נבזה שבנבזים ופחות שבפחותים בעולם, ואילו הייתי מרגיש עכ"פ זה האמת כמו שהוא הי' עוד לסבול, אבל גם היצה"ר מסמא עין ולב ומטעה את עצמו להיפך לאמר אני הוא אדם הגון ובאמת אין עוד רשע דוגמתי ח"ו, אעפי"כ ח"ו על אף שאני כזה שאסור לרחם עלי ח"ו, אף שאני כמו שאני, אבל להוי ידוע לכם שאם אתם לא תרחמו עלי לקרב אותי לצדיק יסוד עולם עיר וקדיש מן שמיא נחית וציס"ע ננמ"ח ועל ידם לשי"ת ולבקש עבורי תמיד מהשי"ת והצדיקים אמיתיים לקרב אותי ולרחם עלי ומי אם לא אתם אז כמעט אבדה תקותי ח"ו וכבר אני מוטל ביאוש גמור. המתחיל במצוה אומרים לו גמור, זכור איך סיכמנו בינינו ביום שישי כשהלכנו להתבודדות משמעון הצדיק להיות תמיד חברים ולהשגיח לא לסטות מדרך היהדות וגם לחזק ולבקש זה בעד זה וכו', הכלל זכור זאת היטב ואם אוהבים הנכם אותי באמת ומרחמים עלי באמת זאת אוכל לראות כשבשבוע הבא אראה אתכם במירון. ויותר איני יכול לכתוב וזהו המכתב האחרון בענין זה, על כן תראו כמה כסף שתוכלו להביא איתכם בודאי טוב ולארוז החבילות וביום שלישי שבוע הבא כבר לישב יחד ללמוד ולעבוד את ה'. למען השם תיכף ומיד תשובה ברורה ונכונה למען השם) 
ולמען השם להצניע המכתב הזה עם שאר מכתבי בהצנע גמור מבלי להראות לשום אדם למעה"ש למעה"ש. 
ממני המצפה והמחכה בקרב להיות ביחד כל החדש אלול בלי חסר אף יום. 
שמואל הורוויץ 
שרייבט בריף אוף ר' אבנר אדרעס: 
אבנר לאבערבוים צפת ארץ ישראל. 
(כתבו מכתבים על כתובתו של ר' אבנר: אבנר לאבערבוים צפת ארץ ישראל)

EN:
And from that time I suffered greatly on behalf of our master the Rebbe זצ"ל — for my self-sacrifice, and the obstacles and blockages placed against me, [ומניעות שלי — "and my obstacles / the blockages placed against me." Meni'os — מניעות — are specifically impediments and obstructions: things that blocked his path, prevented him from moving forward, blocked his livelihood and his spiritual work. Distinct from the humiliations and physical danger that follow in the list.] and the humiliations, and the literal bloodshed: [שפיכת דמים ממש — "literal bloodshed." The author states plainly that his commitment to Breslov nearly cost him his life. The persecution was physical as well as social.] the entire city of Tzfat and Tiberias — where there were many opponents [Mitnagdim — מתנגדים — "opponents" — those opposed to the Chassidic movement, or specifically to Breslov. In the early years of Breslov in the Land of Israel, opposition was fierce and sometimes violent.] — raged against me and wanted to swallow me whole, and I was unable to walk in the street. And my mother was weeping from the humiliation brought upon her and crying out: "They murdered my son and didn't finish him off —" [Footnote marker ⁵ in the original — indicating the following phrase is in Yiddish, provided immediately after in the text] "only he keeps on tormenting himself." [רק ער מוטשיט זיך — nor er mutsht zikh — "only he keeps tormenting himself / he just suffers on and on." The mother's anguished cry captures everything: from her perspective her son has been destroyed socially and physically by his Breslov commitment — and he just keeps going, enduring it all, inflicting ongoing suffering on himself and the family. Her love and her incomprehension are both present in this single phrase. The author's own Hebrew translation in the text reads: רק הוא מתייסר — "only he is suffering / being afflicted."] And my father, may his light shine, wept and wailed in grief [ויילל — va'yeyalel — "and wailed / keened / howled in grief." The strongest Hebrew word for grief-crying — beyond ordinary weeping. Used in Lamentations and the prophets for the most acute expressions of grief and mourning.] over me — and completely stopped speaking to me. And for several years there was an iron wall between me and my family — completely — all solely because I had become a Breslov Chassid. [קיר ברזל — "an iron wall" — total severance, impenetrable silence. The price of choosing the Breslov path was, for him, his entire family.]

Segment 8
HE:
י"ט
כ"ד חשון פה מירון [תרפ"ד] 
... שינחם בנחמת ציון וירושלים בכל מיני ישועות ונחמות את מע"כ אהובי ידיד נפשי יקירי דיתיב בתוני דלבאי החבוק וצמוד ודבוק בעומק לבבי החביב עלי כנפשי הבחור המו"מ בתוי"ר השם טהורה וקדומה השותה מים מננמ"ח החפץ באמת לעבוד הי"ת כמה"ר יעקב זאב בן שרה לאה שי"נ. 
אחרי הודיעך משלומינו כי הודות להשי"ת החיוה"ש אתנו כה יתן וכה יוסף לשמוע תמיד אך בשורות טובות ישועות ונחמות עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן הנני להודיעך כי מכתבך היוצא מלב נשבר קבלנו וכמעט בכיתי לקראו מגודל הצער והעגמ"נ ומאד נתעוררתי ממנו וממש החיית את נפשינו לדעת משלומך ובריאותך, את הבשורה הרעה והיגונה הלזו עדיין ידעתי מידי"נ רי"ד נ"י בצפת וגודל צערי מזה אין לשער בכיתי בדמעות שליש ולבי נשבר לשברי שברים ובמסתרים בכתה ובוכה נפשי וממש כל היום לא הי' לי כח מגודל עגמ"נ וצער וכאשר שמעתי שאתה כבר יודע רצתי תיכף לחפש אותך וחפשתיך אצל רי"ד ורש"ק ור' אבנר כמה פעמים עד שמצאתי ר"א ואמר שכבר נסעת והי' לי עגמ"נ מזה שלא ראיתי אותך אח"כ, יתן הי"ת שנזכה להתראות יחד בלב שמח ובפנים צוהלות מרוב שמחה מתוך עבודת ה' באמת אכי"ר תאמין לי שהנני כותב כל זה בדמע ולב נשבר גדול. 
ואח"כ נסעתי למירון והי' לי מניעות הרבה כי רצו לעכבני ואמי בכתה לפני וב"ה שעברתי על המניעות וחזרתי באותו יום ורק בלי חפצים רק מעט וכשבאתי למירון בגודל עגמ"נ וצער לא רציתי להגיד זה לידידי אהוב נפשינו הרה"ח ר' אלטר שי"נ כי הוא חלש ולא רציתי לעגם נפשו ח"ו אך ער"ח כשבאו אנשים ספרו לו ואין לשער גודל עגמת נפשו וצערו ונעשה חלוש יותר מקודם יתן הי"ת שנזכה לראות ולשבוע זמ"ז נחת רוחני וגשמי צורך הרוחני ולשמוע ולראות זא"ז בתוך שאר אנש"ש ובתוך שאר אחב"י אך טוב וישע וכל טוב ברוחניות וגשמיות אכי"ר. 
ידי"נ יקירי הנני משתתף בצערך הגדול כים ומה מאד עגמה נפשי עליך אך ידידי יקירי התנחם בישועת השי"ת בתוך שאר אבילי ציון וירושלים כי העבר אין ודהמע"ה כשמת בנו רח"ל התנחם ואמר אם אבכה ואקח את נפשי ח"ו האם אחזירו הלא מה דהוי הוי הרחמנות עליו לעשות מה שיוכל לטובתו היינו ללמוד משניות לנשמתו ולבקש וליתן צדקה בעבורו ולהתנהג בדרך הישר כי זה כל טובת הבן לאב אם מתנהג בדרך הישר מהרחמנות על הבן 
האבי יתומים ודין אלמנות הוא ירחם עליך ועל ב"ב בתוך שאר ישראל אני מעורר ומזכיר תמיד ידידנו הר"א נ"י שיבקש בעדך וכן אני מבקש בעדך כמו בעדי ותמיד אתה בזכרוני ותמיד אני מבקש בעדך כן תבקש בעדי תמיד, יקירי הנני מבקשך מאד שתכתוב לנו תמיד משלומך כל מה שהי' אתך תמיד... ואם אתה עובד השי"ת ואם הולך לישיבה הכל כאשר לכל תודיעני תמיד וממש תחי' נפשי כי נפשי עגמה לי מאד עליך ומאד אני להוט ונחפז ומשתוקק לשמוע ולדעת משלומך תמיד וכן אני אכתוב לך משלומנו תמיד וכל השיחות בל"נ. 
התנחם בנחמת ציון וירושלים ובהרמת קרן התורה וקרן ישראל וקרן יהדות וקרן הצדיקים בבא"ס, ממני ידידך אוהבך לנצח מצפה לשמוע תמיד ממך אך טוב מתגעגע אחריך ומאחל לך כל משאלות לבך לטובה. 
ממני שמואל 
יקירי ואהוב ליבי חזק א"ע בכל מיני התחזקות ועבודת הי"ת באמת ולב שלם כי קרוב ה' לכל ובפרט לנשברי לב ודכאי רוח יושיע ואת אשר יאהב ה' יוכיח ובשכר וידום אהרן זכה שנתיחד אליו הדבור היינו לעבודת ה' ומה יש לך לדאוג בטח בה' כי הוא אבי יתומים ודין אלמנות ובודאי לא יעזבך ולא יטשך ובודאי יעזור ויושיע לך והכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד התחזק מחדש בעבודת ה' אין מיר בייטין דיך זייער שתכתוב תמיד הכל שהולך אתך ותחי' אותנו ממש השי"ת איז דיין פאטער ער אין די צדיקים אמיתיים ועלין דיך בודאי מקרב זיין בכל מיני התקרבות אין ער ועט דיך טרייסטין בכל מיני נחמות ובכל הישועות אין רעד אוס דיין בוטער הארץ פאר השי"ת אין ער ועט דיר תמיד העלפין. 
מיין הארץ איז פיל מיט טרערין פין צער ועגמ"נ פין דיר מאד ואס איך ועל קענין תמיד טוהין פין דיינעט ועגין ועל איך איה"ש טוהין אין ביסט ב"ה איין גבאקין בא מיר אין הארץ אוף תמיד אין איך ועל קיין מאל ניט פארגעסין אין דיר אזו זאלסט די אוך מיר אוך קיין מאל ניט פאר געסין אין בייט פאר מיר איך זאל זיין איין ערליכר יוד איין ירא שמים באמת אין ארפו"ש וחיים. 
(השי"ת הוא אביך הוא והצדיקים האמיתיים יקרבוך בכל מיני התקרבות והוא ינחמך בכל מיני נחמות ובכל הישועות והשיח מרירות לבך לפני השי"ת והוא יעזרך תמיד. 
לבי מלא דמעות של צער ועגמ"נ ממך תמיד מה שאוכל לעשות עבורך אעשה איה"ש והנך אפוי בתוך ליבי לתמיד ואף פעם לא אשכחך ואף אתה בל תשכחני לעולם והעתיר עבורי שאהי' יהודי כשר ירא שמים באמת ורפו"ש וחיים)

EN:
And until this very day I continue to suffer what I suffer — solely because I love our master the Rebbe זצ"ל and wish to be truly bound to him, and to act for the spreading of his teachings in the world. [הפצת דעתו בעולם — "the spreading of his teachings / his knowledge / his mind in the world." Da'as — דעת — here means the Rebbe's entire body of thought, his worldview, his teachings — everything that constitutes what Rabbi Nachman knew and revealed. The author's life mission is to spread this into the world.] And because of this the ba'al davar [Ba'al davar — בעל דבר — "the one who has a claim / the accusing party" — a legal term from halachah (one who is party to a dispute), used in Breslov to refer to the spiritual adversary, the force that opposes and persecutes through human agents.] takes revenge upon me — and every single time sets other people against me to cause me distress. But Hashem's hand is always uppermost — and He will certainly always help me and save me for the sake of the honor of His Name. [על דבר כבוד שמו — "for the sake of / concerning the honor of His Name." G-d helps not merely out of personal mercy to the author, but because the author's work is for the honor of G-d's Name — and G-d's Name's honor demands that this work succeed.]

Segment 9
HE:
ממני ידידך המצפה לשמוע תמיד ממך בשו"ט ונחת ועונג. 
שמואל הנ"ל.

EN:
In any case — I could have had an income by studying [redacted] in our kollel [Kollel — כולל — a fellowship of married Torah scholars supported by a stipend to study full-time. Many Chassidic communities had their own kollelim. The offer: study our material, affiliate with our group, and receive a salary.] of [redacted] — like all the men of the kollel. But I did not wish to mix into my mind any other Chassidus — for I have only one Rebbe and he is my life — and I will not sell myself as a slave for a piece of bread, [לא אמכור את עצמי לעבד עבור חתיכת לחם — "I will not sell myself as a slave for a piece of bread." He refused to affiliate with a group he did not believe in, even to secure his livelihood. He preferred poverty with spiritual integrity over comfort with compromise.] as brought in Sipuray Maasiyos in the story of the children who were exchanged — see there. [A reference to Rabbi Nachman's story "The Exchanged Children" — in which a prince raised as a servant refuses to abandon his true royal identity even in the depths of servitude. The author identifies with this figure: he is a servant of the King of kings, and will not sell his true spiritual identity for material comfort.] And from that time I have suffered in my livelihood — for the kollel distances me. And also because I do not wish to do anything in this world — anything at all — except for our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 10
HE:
גם איך שרייבע דיר אפאר וערטר וארום איך קען דיר פיל ניעט שרייבען וארום מיין הארץ איז פול מיט טרערין עס טוט מיר ויא ויפיל דיר נאר מיין ליב קינד דיא ויסט דאך מאמר רבינו זי"ע איך האב גפולט בא ה"י ער זאל ניט צי נעמין מאני מענטשין פאר זייער אפ ארבטין זייער עבודה איז דאך אסימן אז הער איז גוען אזקן דקדושה גדענק גיט עס שטיט בתוה"ק בקרובי אקדש וידום אהרן זכה לשכר דו וייסט גיט מיין ליב קינד מייני פעטש ואס איך האב גכאפט רח"ל נאר ה"י ועט העלפין מיט כל טוב אמן מיין קען איך דיר ניט שרייבן וארום איך קען ניט גלייב מיר פין דער שמועה בין זייער שלאף רח"ל בייט פאר מיר ברו"ג נאר איך שרייב דיר מיט פיל טרערין אין וייס דיר יעצט ניט ואס צי שרייבען נאר גדענק השי"ת אין רבינו הק' עס ועט גיט זיין רבינו הק' איז דארט אויף זייני כוחות דיין פאטר איז גויס בא רבינו הק' זיע"א איך האב עם גזען בבוקר יום ב' בשבוע זו. שרייב מיר פין ירושלים ויא מיט דיר גייט (גם אני אכתוב לך מילים ספורות כי אין באפשרותי לכתוב הרבה מפני שלבי מלא דמעות הדבר כואב לי כמוך רק ילדי החביב הרי ידוע לך מאמר רבינו זי"ע שאמר פעלתי אצל השי"ת שלא יקח מהעולם מאנשי קודם שיסיימו עבודתם הרי סימן שהוא הי' כבר זקן דקדושה זכור היטב מה שכתוב בתוה"ק בקרובי אקדש וידום אהרן זכה לשכר, ידוע לך היטב ילדי החביב הסתירות שאני חטפתי רח"ל רק השי"ת יהי' בעזרתינו בכל טוב אמן איני יכול לכתוב יותר כי אין באפשרותי האמן לי מאז השמועה נחלשתי מאד העתר בעבורי ברו"ג אך אני כותב לך בהרבה דמעות ולא יודע כעת מה לכתוב רק זכור בהשי"ת וברבינו הק' ויהי' טוב רבינו הק' נמצא שם בכוחותיו ואביך בודאי אצל רבינו ראיתיו בבוקר יום ב' בשבוע זו. כתוב לי מירושלים מה הולך איתך) המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ירושלים ואיה"ש יהי' טוב ועיקר להתחזק בשמחה באמת בכל מיני התחזקות ואתה מתחשב לי כבני ממש ואתפלל תמיד בעדך תמיד מתוך עומק הלב. 
אלטר בן ציון

EN:
And the other holy books that I am gathering and laboring over [שהנני מקבץ וטורח בהם — "that I am gathering and laboring over / toiling in." מקבץ means actively collecting and assembling — the author is a compiler and curator of Breslov material. וטורח — toiling — the labor is arduous and constant.] — so that they will be able to do good for all who wish to walk in their ways — so that they may merit to live good lives in this world and in the World to Come. And to break the bad character traits and bad desires. And to snatch the service of Hashem [ויחטוף עבודת השם — "and snatch / grab the service of G-d." The same urgent verb חטף (to snatch, grab quickly) used throughout this letter — conveying that time in this world is short, precious, and one must grab whatever one can before the moment passes.] in this passing world — what one can — whether Torah, whether prayer and Psalms and supplications and hisbodidus, and whether commandments and good deeds. And this is my entire aspiration and desire and will — both for myself: to do this — to snatch whatever learning of the books of our master the Rebbe זצ"ל I can snatch — which are the Torah of the future era, the Torah of the Ancient, the Ancient of Days, [תורה של עתיקא עתיק יומין — "Torah of the Ancient, the Ancient of Days." Two Kabbalistic titles layered together: Atika (עתיקא) — the Ancient One, the most concealed level of the divine — and Atik Yomin (עתיק יומין) — "the Ancient of Days," from Daniel 7:9, the highest, most transcendent aspect of the divine. The Rebbe's Torah is described as drawing from this supreme, pre-creation source.] and the other holy books — and whether prayer and Psalms and commandments — — and also to bring merit to the world through this: all who wish to merit through it — to purchase the books and study them and serve Hashem through them. For this is the very essence — and the entire world is vanity of vanities, [הבל הבלים — vanity of vanities — the opening declaration of Ecclesiastes (1:2). The entire world is fleeting, empty of permanent substance — nothing remains of a person except whatever good he spiritually grasped and earned while here.] and nothing remains of a person except whatever good he snatched in the world.

Segment 11
HE:
כ'
יום ד' פרשת וישלח שנת תרפ"ד ירושלים תובב"א 
שלום מיט ברכה מיט הצלחה מיט כל טוב סלה (שלום וברכה והצלחה וכל טוב סלה) למע"כ אהובי ידידי עוז כנפשי ולבבי חמדת לבי ואישון עיני וכל מגמתי ורצוני וחשקי הרה"ח ירא ה' בכל כוחו וכל מגמתו אך ורק לעבוד ה' באמת ותמים שותה מים מבאר מקור מים חיים מננמ"ח כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר וברחימתא עזיזא מעמקא דלבא כידוע 
טייער הארצידיקער ברודר איך בייט אייך זייער אין זייער איר זאלט בייטין פאר מיר איך זאל זיין אירא שמים ועובד ה' באמת אין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך וארין דער בע"ד לייגט זיך אין דער לענג אין דער בריט אין די 2 זאכין לאזט ער ניט אוספירין ניט צי זיין אין איינום ביים הייליקען צדיק תא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א אין ניט זיין אירא שמים ער ועט אלדינג נאך גיבען נא דער תורה נא דער אלדינג אבי דאס ניט אוף דערינין פאר לייגט ער זיך מיט אלי כוחות בשום אופן ניט צי זיין אירא שמים נאר מיין עצה וייס איך איז תפלה איך בדארף טוהין מיינס בייטין אין בייטין אין וייטער ואס קען איך טוהין. 
טיירער הארצידיקער גוטר פריינד ואס זאל איך אייך זאגין איך בין נעביך זייער וייט פין השי"ת אין פין עבודת ה' באמת עס איז מיר נעביך זייער שלעכט אין ביטער אין יודישקייט הלואי ואלט מיר השי"ת גהאלפין איך זאל האבין א זכי' צי זיין מיט אייך אין איינום הן אין מירון הן אין טבריא מי יתן והי', מיין הארץ ביינקט מיר זייער אין זייער אן אשיעור צי הייליקען צדיק רשב"י זיע"א אין צי זיין מיט אייך אין איינום ואס זאל איך טוהין דער בעל דבר ויל דאס בשום אופן ניט צי לאזין. 
למעה"ש איך בייט אייך זייער איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין מיך ראטווען אין זיך מתאמץ זיין בתפלה אז איך זאל קומין אוף חנוכה צי אייך וארין די מניעות שטארקין זיך זייער מען האט נאך גאר ניט אן גהובין צי טוהין וייגן דער הלבשה אין עס איז זייער א וייטע זאך איך זאל צריק פארין די מחותנתע האט פיר גהלטין פאר ואס מען האט מיך גלאזט זיין אליין אין מרון אין זיי האבין גהאט גרוס צער דערפון. 
היינגט דאס נאר אין תפלה וכסופין ע"כ למעה"ש בייט איך אייך זייער אז איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין אסאך בייטין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך מיין הארץ ברענט ויא אפייער צי אייך איך קען מיר בשום אופן ניט לעשין ויא ואלט איך זוכה גוען ואלט דאס גוען בא מיר טייעריר מאלפים ורבבות דנרי זהב גואלד בייט אוף דערינין ואס זאל איך אייך זאגין איך שטייא אין יודשקייט נעביך גאר גאר נדריק עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר איך בייט אייך זייער למעה"ש הארצדיקער גטרייער פאר געסט חלילא ניט אין מיר לאזט מיך ניט פאר טאפיט וערין דער מאנט מיך אלי מאל וין איך בין אין דער ועלט אוף ואסער ועלט איך בין איי אשאד אוף די 2 חדשים ואס מען קען אין איינום טוהין אין יודשקייט גשמאק אגרוסי שאד טייער האצדיקער גטרייער איך האב גמיינט איך ועל קונה שלימות זיין אין מירון היינו איך זאל זיין אירא שמים באמת אין טוהין השי"ת רצון באמת אין מקורב צי צדיק האמת באמת אין טוהין תשובה שלימה באמת אין האבין ארפואה שלימה אין צום סוף בין איך נעביך אזו נדריק האט רחמנות אין פאר געסט ניט אין מיר לאמיר זיך ניט פאר געסין איך פאר געס אייך ניט כמעט איין רגע למעה"ש זייט אייך מתאמץ בתפלה הן ארפואה שלימה וכו' כידוע הן איך זאל זיין איין ערליכער יוד אין זאל זיין מקורב צום רעבין אין צי אונזרי לייט באמת אין קומען קיין אומן בקרוב אין ארבטין בעבודת ה' באמת אין צי ברעכין אלי מניעות וארין איר וייסט דאך יא אז איך האב ניט קיין שום תקוה נאר אוף נסי השי"ת דורך תפלה בכח צדיקי אמת רבינו הקה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה. 
טייער גוטער ברודר איר וייסט דאך יא אז איך קען מיר צי קיינום ניט ארוס גיבין דאס הארץ נאר צי אייך הלואי ואלט השי"ת גהאלפין מען זאל זיין תמיד אין איינום חברים אין ארבטין עבודת השי"ת אין איינום מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה אבי צי זיין מיט אייך אין איינום ארצדיקר ברודער עס פיילט מיר זייער שמחה אין איך בין זייער וייט פין השי"ת למעה"ש בייט שטארק פאר מיר וארין איך בין זייער מסוכן אוף דער ועלט. 
איך בייט אייך זייער איר זאלט מיר שרייבין דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' אין איר זאלט מיר שרייבן ואס הערט זיך מיט אייער גזונד צי עס איז אייך בעסיר אין ויא אזו גייט אייך אין עבודת ה' אין ואס ערט זיך מיט ר' יצחק מענדיל צי איר זענט אין אינום אין טבריא אלדינג זאלט איר מיר שרייבין באריכות. 
איך בייט אייך איבער ואס איך האב מיר פאר שפייטיקט מיטין שרייבין וארין מיר זענין גקומען ליל א' בחצי הלילה כמעט אין יום ב' האט מען זיך מסדר גוען אין שטוב ואס מיר האבין גדונגין אין האב גזוכט יענקלין אין פריער האב איך ניט גואלט שרייבין איידער זיך גזעהן מיט אים אין ב"ה מיר זענין שכנים אין מיר האבין זאך זייער גפרייד אין מחיה גוען זיך אין איינום. 
איה"ש די ואך ועלין מיר שרייבין אין איינום אבריף. 
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם איך האב קיין צייט ניט באזונדיר צי שרייבין איה"ש עוד חזון למועד. 
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי ר' ישראל דוב. יענקיל גריסט אייך אלי. 
(אחי הנלבב והיקר אני מאד מאד מבקש ממכם שתתפללו עבורי שאהי' ירא שמים ועובד ה' באמת ושאזכה להגיע אליכם כי הבע"ד מניח את עצמו לאורך ולרוחב ולא מניח לקיים את שתי הדברים הללו לא להיות ביחד אצל התא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א ולא להיות ירא שמים הוא יתן לך את הכל קח תורה קח הכל העיקר לא זה הוא מניח א"ע על זה בכל כוחותיו בשום אופן לא להיות ירא שמים רק אני יודע שהעצה שלי היא תפילה אני צריך לעשות את שלי להתפלל ולהתפלל ומעבר לזה מה באפשרותי לעשות. 
ידידי הטוב הנלבב והיקר מה אומר לכם לדאבוני אני רחוק מאד מהשי"ת ומעבודת ה' באמת ורע ומר לי מאד לדאבוני בעבודת ה' הלואי הי' עוזר לי השי"ת שיהי' לי זכיה להיות אתכם ביחד הן במירון הן בטבריא מי יתן והי' לבי נכסף מאד מאד בלי שיעור לצדיק הקדוש רשב"י זיע"א ולהיות אתכם יחד מה אעשה שהבע"ד לא רוצה בשום אופן להניח לזה. 
למעה"ש אני מבקש ממכם מאד שתרחמו עלי להצילני ולהתאמץ בתפלה שאגיע על שבת חנוכה אליכם כי המניעות מתגברות מאד עוד לא התחילו להתעסק בענין ההלבשה וזה דבר רחוק מאד שאסע בחזרה המחותנת התרעמה מדוע נתנו לי להיות לבדי במירון והי' להם צער גדול מזה. 
אז הכל תלוי רק בתפלה וכסופין ע"כ למעה"ש אני מבקש מכם מאד שתרחמו עלי ותתפללו הרבה שאזכה לבא אליכם לבי בוער כאש אליכם אני לא מצליח בשום אופן לכבות את הבעירה לו הייתי זוכה זה הי' יקר אצלי יותר מאלפים ורבבות דנרי זהב אהה (גואלד) תתפללו על זאת מה אומר לכם מצבי בעבודת ה' הוא מאד מאד נמוך רחמנות גדולה עלי אני מבקש מכם מאד למעה"ש המסור והנלבב על תשכחו ממני חלילא אל תתנו לי ליפול לשכחה הזכירו לי בכל פעם היכן אני בעולם באיזה עולם אני נמצא אי חבל על החודשיים שאפשר לעסוק יחד בעבודת ה' בחשק חבל מאד המסור והנלבב והיקר הייתי סבור שאקנה שלימות במירון היינו שאהי' ירא שמים באמת ולעשות רצון השי"ת באמת ולהיות מקורב באמת לצדיק האמת ולעשות תשובה שלימה באמת ולקבל רפואה שלימה ולבסוף לדאבוני אני כ"כ נמוך רחמו ואל תשכחוני אל תתנו לי לישכח אני איני שוכח מכם כמעט לרגע אחת למעה"ש התאמצו בתפלה עבורי הן על רפואה שלימה וכו' כידוע הן שאהי' יהודי כשר ושאהי' מקורב לרבינו ולאנ"ש באמת ולהגיע בקרוב לאומן ולעסוק בעבודת ה' באמת ולשבור את כל המניעות כי אתם הרי כן יודעים שאין לי שום תקוה רק על נסי השי"ת ע"י תפלה בכח צדיקי האמת רבינו הקוה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה. 
אחי הטוב והיקר הנכם הרי כן יודעים שאין לי למי להשיח את לבי אלא לכם הלואי יהי' השי"ת בעזרנו שנהי' תמיד יחד לעסוק בעבודת ה' כאחד מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה העיקר להיות אתכם יחד אחי הנלבב חסר לי מאד שמחה ואני מאד רחוק מהשי"ת למעה"ש תתפלל עלי חזק כי אני מאד מסוכן בעולם הזה. 
אני מאד מבקש מכם שתכתבו לי דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' ותכתבו לי מה שלום בריאותכם אם הוטב לכם ואיך הולך לכם בעבודת ה' ומה נשמע עם ר' יצחק מענדיל אם הנכם יחד בטבריא תכתבו לי הכל באריכות. 
אני מאד מבקש סליחה מה שאחרתי לכתוב לכם כי הגענו ליל א' בחצי הלילה כמעט וביום ב' התארגנו בבית ששכרנו וחפשתי את יעקב וקודם לא רציתי לכתוב לפני שאני נפגש אתו וב"ה אנו שכנים ושמחנו מאד והתחיינו יחד. איה"ש השבוע נכתוב ביחד מכתב. 
ד"ש מעומק הלב לידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם אין לי זמן לכתוב לו בנפרד איה"ש עוד חזון למועד. 
ד"ש מעומק הלב לידידי ר' ישראל דב, יעקב דורש בשלום כולכם)

EN:
And as for his honor — it is certainly for his own good that he should not mix any other Chassidus together with the Chassidus of our master the Rebbe זצ"ל. And there is enough in the Chassidus of our master the Rebbe זצ"ל for the entire world — and there is no need to search for anything else.

Segment 12
HE:
ממני ידידו עוז כנפשו ממש שמואל הורוויץ 
תומ"י תשובה.

EN:
And in particular — because the ba'al davar lies very much in ambush against drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — and in his view it is worthwhile to give a person all [apparent] holinesses [לתת לאדם כל הקדושות — "to give a person all the holinesses." The ba'al davar's strategy: offer the person an impressive array of other spiritual paths and Chassidic groups — anything — as long as it pulls him away from Rabbi Nachman's path specifically. The holinesses offered may even appear genuine — but they are a trap.] — [for appearances' sake only — and afterward, may the Merciful One save us, [רח"ל = רחמנא ליצלן — Aramaic: "may the Merciful One save us / spare us from this." A traditional Talmudic exclamation of horror at something terrible. It punctuates the sentence here as a shudder of dread: what happens afterward is so bad that one recoils from even stating it without this protective phrase.] he uproots the person from both worlds — as we have seen with our own eyes in several stories of this — whoever separates himself [פורש את עצמו — "who separates / withdraws himself." The abbreviation א"ע = את עצמו — "himself" — underscores that this is a deliberate, active self-separation. The person does not merely drift away — he actively withdraws himself from the Rebbe. The author has witnessed this happen — and seen the consequences in both worlds.] from our master the Rebbe זצ"ל] — in order to uproot the person from our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 13
HE:
כ"א
ב"ה יום ג' וארא פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד טבת תרפ"ד] 
לכבוד אהובי ידידי הותיק הנחמד השוקד על דלתי התשובה החפץ להיות יר"א באמת שותה מבאר מים חיים ננמ"ח זיע"א כמר ישראל דוב ברסלבר נ"י. 
ראשית אכתוב לך מבריאותי הטוב ואזכה לשמוע גם ממך אך טוב וגם אודיעך כי ביום א' בשבוע זו באתי לירושלים ובעת שנסעתי מטברי' הנה כאשר בא האוטומוביל על ההר שאצל נצרת נפל מן ההר יחד אתנו ונשבר לרסיסים וב"ה שבזכות התא"ל רשב"י זיע"א ובזכות רבינו הקוה"נ ננמ"ח זיע"א הוצלנו וממש יצאנו ממות לחיים ואין לשער ולהעריך גודל הנסים שהי' לנו למעלה מהטבע ונשאר באמצע ההר והי' נסי נסים שלא יספיק הזמן לפורטם ולכותבם ואילו כל הימים דיו וכו' אין אנו מספיקים להודות לשי"ת על גודל הנסים והנפלאות וכו'. 
וגוי א' מת בביה"ח בנצרת וגוי א' הכה את עינו ונסמית וכל פניו מוכה ואנחנו היהודים ב"ה שניצלנו ורק כל א' הי' מעט מוכה ופצוע וב"ה שכבר נתרפאנו והאפציר מנצרת נתן לנו אבטומביל אחר וזה הי' בליל ד' וגם הוא רמס פרה ונטה ליפול ונפל לתוך רפש, והושארנו כל הלילה בקלניה יהודית ויום ולילה בהפולי [עפולה] ונסענו במסילת הברזל לחיפה ביום ו' והיינו שבת בחיפה וברכנו ברכת הגומל וביום א' לוינו כסף ונסענו במסילת הברזל ואין לשער ולהעריך גודל עמלינו באלו הימים ממש בלי שעור וכאשר באתי לפה ממצבי אינני יכול לתאר לך גודל רוע מצבי ממש בשפל דיוטא התחתונה אין לי מקום ללון ולא לאכול ואני סובל חרפת רעב ואין לי אף לחתיכת לחם לאכול ומה אעשה ואין לי אף פרוטה ע"כ הנני אומר לך למעה"ש שתחוס עלי ותראה איזה שילינג לשלוח לי תיכף ומיד בלי שום איחור כלל והמצב פה רע והשי"ת יאמר לצרותי די וצריך לקבל הכל באהבה זאת מה שסיפר ר' אברהם ז"ל שאחד מאנש"ש סיפר צערו לפני רבינו ז"ל שכל מקום שהוא פונה רק רע, והשיב לו רבינו ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל שאמר לא' שג"כ סיפר לו צערו ואמר לו "ויל ויא אזו עס איז ועט זיין אזו די וילסט" (היה מרוצה איך שזה אז יהי' כמו שאתה רוצה) וצריך לזכור היטב מה שאמר רבינו ז"ל בתורה ד' אנוכי. צריך אדם לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו. וגם מה שר' אברהם ז"ל סיפר שאברך א' שנתקרב למהרנ"ת ז"ל פ"א אמר לר' נתן ז"ל. ר' נתן עס גייט מיר ב"ה גוט איך דאוין אין לערין אין האב צי עסין אין צי טרינקין אין האב ניט מניעות אין רעבינס זאך, והשיב לו מהרנ"ת ז"ל איך בין דיך ניט מקנא א קינץ איז אז מען האט צי עסין און צי טרינקין אין מען האט ניט קיין מניעות? א קינץ איז אז מען האט ניט צי עסין אין מען האט מניעות פין אלע זאטין אין וין מען קערט זיך איז ניט גיט דנצמאלט אז מען טיט אין רבינס זאך ואלט איך דיך מקנא גועזין (ר' נתן, הולך לי ב"ה טוב בתפלה ולימוד גם יש לי לאכול ולשתות ואין לי מניעות בענין רבינו, והשיב לו מוהרנ"ת ז"ל אינני מקנא בך, וכי זו חכמה כשיש לאכול ולשתות ואין מניעות? החכמה היא כשאין מה לאכול ויש מניעות מכל הצדדים ולהיכן שפונים לא טוב ואז עוסקים בענין רבינו, אז יש במי לקנא (אז הייתי מקנא בך) וגם מה שכתב בלק"מ, תפלות כנגד תמידין תקנום, וזאת הוא הפירוש מה שאמרו חכז"ל כל המארח ת"ח בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין, שמי שמארח ת"ח שהוא כנגד תמידין וכל המארחו בביתו יכול לידע בירור התפלה וזאת תפלות כנגד תמידין תקנום. וגם מה שאמרו חכז"ל בגמרא מאן דרחים רבנן הוי ליה בנין רבנן מאן דמוקיר רבנן הוי ליה חתנין דרבנן וצריך ג"כ לזכור היטב מה שלימד אותנו רביז"ל שכל דבר ודבר שמתנהג עם אדם צריך לידע שיש בה השגחה פרטית ומן הסתם הכל לטובה וגם מה שאמר רבינו ז"ל עס איז גאר שלעכט איז דא איין עצה נאר צי ויינין צי שרייאין צי בייטין צום אייברשטין עס זאל נתהפך וערין הכל לטובה וצריך ג"כ לזכור היטב מה שרבינו ז"ל אמר שאין שום יאוש בעולם כלל ואני נותן שבח והודי' לשי"ת מה שאני נתקרב להדעת הקדוש הזה ואם ח"ו לא הייתי נתקרב להדעת הקדוש הזה ה' יודע מה שהי' נעשה אתי אשרינו אשרינו שזכינו לדעת שיש בעולם נהר המטהר מכל הכתמים אשר לימד אותנו שצריך להאמין שהכל השגחה פרטית ואין שום דבר נעשה מעצמו רק הכל מאת השי"ת ולימד אותנו הדרך איך להתחזק ולא ליפול ח"ו שהעצה של הבע"ד הוא רק להפיל את האדם לעצבות ומ"ש ואח"כ נעשה מה שנעשה ורביז"ל לימד אותנו שצריך לחזק א"ע ולידע שסוף כל סוף יהא טוב שלפי החטאים ופשעים שלי כל מה שעושה השי"ת אתי הוא ג"כ לפנים משורת הדין אם אני משער בעצמי גודל עונותי אני נופל לעצבות ג' מאד אבל זאת נחמתי בעניי שאני יודע מצדיק גדול כזה אשר הוא בודאי יכול להושיע רק שצריך לכסוף ולהשתוקק לבא אליו וזאת מה שאמר רבינו ז"ל איך האב אייך ארוס גינומין מתוך שיני הס"מ וען מען זאל שעכטין אייער יצה"ר ואלט גוען מלא צנורות דם נאר עכ"פ אז מיר וייסין פין אזא רעבין קען מען אלז מתקן זיין אין עס קען וערין אלדז רעכט אין עס ועט בודאי וערין אלדינג רעכט השי"ת זאל רחמנות האבין מען זאל זוכה זיין קומין אהין צי אין אוס גיסין זיין בוטר הארץ ועט בודאי אלץ זיין גוט. 
(הוצאתי אתכם מתוך שיני הס"מ אם היו שוחטים את יצה"ר שלכם היו הולכים צינורות מלאות דם רק עכ"פ שאנו יודעים מכזה רבי אז אפשר הכל לתקן ויכול הכל לבא על מקומו ובודאי יבא הכל על מקומו השי"ת ירחם עלינו שנזכה לבא לשם למקום ההוא לשפוך את מר לבנו אז בודאי הכל יהי' טוב) 
אבקש ממך עוד הפעם שתיכף ומיד שתקבל את מכתבי תמלא בקשתי בלי שום איחור כי מחכה אני על זאת ותוכל לשלוח לי במכתב רעציפסט (רשום) ואם תעשה את זאת אזי אני מהנה לך במכתבים טובים. 
ממני המצפה לשמוע בש"ט ישו"נ והי"ת יתן לך פרנסה בהרחבה גדולה. 
יצחק מנחם ראזנברג 
ניט גזארגט נאר פרייליך עס ועט אודאי אלץ מתוקן וערין לטובה אמן. האפ אין האפ אין וידער האפ פרייליך. (אל דאגה רק בשמחה בודאי הכל יתוקן לטובה אמן, עלוז ועלוז ושוב עלוז בשמחה) 
גם אני דושה"ט באה"ר ומאחל לך כט"ס ממני ידידך שמואל הורוויץ המבקשך על החתונה שתהי' בשטו"מ בס"ט ומז"ט בשבת שירה.

EN:
And therefore a person must be very strong in his settled conviction [חזק בדעתו מאד — "very strong in his da'as / his settled conviction." Da'as — דעת — in Kabbalah and Breslov is not merely intellectual knowledge but deep, embodied, existential knowing — knowing that lives in the bones, not just the brain. To be strong in one's da'as means to be unshakeable in one's core spiritual conviction, impervious to the ba'al davar's confusing suggestions.] — that he forgives the ba'al davar for everything [מוחל להבע"ד על הכל — "he forgives / waives all claims against the ba'al davar for everything." Instead of fighting or resenting the spiritual adversary, the person simply releases all claims — "I forgive you, I release you, you have no hold on me." This is specifically regarding the holinesses the ba'al davar dangled to confuse him, and the implication that he is losing out by following the Rebbe.] [regarding the holinesses with which the ba'al davar wishes to confuse the person — suggesting that he is distant from them and is losing out through drawing close to our master the Rebbe זצ"ל] — and that the essential thing is to draw close to our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 14
HE:
כ"ב
ב"ה ליל ג' מטות פעה"ק ירוש' ת"ו [כ' תמוז תרפ"ד] 
החיוה"ש ובין המצרים יהפך מצרה לרוחה למע"כ יד"נ ואהובי יקירי נפשי קשורה בנפשו באמת אוהב אותו אהבה שאינה תלויה בדבר שאינו בטל שותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר שליט"א 
את מכתבו הטוב קבלנו ומאד שמחנו לשמוע משלומך וגם שמחתי מאד שנתעוררת לכתוב מכתבים לר"א ולנו וב"ה שהקשר נתאחד ביחדיו כמקדם שמקודם...... 
ושמחתי שנתת לב לדעת וכו'. 
מה שידידי יקירי שאלת מה המעשה שלי לא עת דבר דברים ע"פ השדה אך בקיצור אכתוב לך תדע אחי יקירי שתיכף בבואי ממירון התחילו המניעות ביתר שאת ויתר עז וגם ר"א לא הי' אתי והכלל גרא כ"כ עד שהוכרחתי לצאת מאתו והייתי יחד עם ר"א ורי"מ וי"ע בבימ"ד במשרים תיכף אחר ביאתי וגברו המעוררים והמקטרגים כ"כ כ"כ עד שיצאתי גם משם והייתי כמה ימים כך בלי מקום ועכשיו הנני לבדי בבימ"ד בעיר וב"ה שלא נפלתי ח"ו מרבינו הקוה"נ אך הנני מתחזק יחד עם ר' אלטר וכו' ומתראה אתו ועובד בעבודת ה' ויותר טוב לי בעבודת ה' מקודם והיינו כלנו בסכנה ועדיין. 
ואל תדאג כלל וכלל כי רבינו הק' אמר האני לא גמרתי גמרתי ואגמור. וגם מצאתי עכשיו בזה הזמן בלקוטי הלכות יו"ד הלכות עכו"ם הלכה ד' אות כו' כז'. וע"כ כשרואה האדם שהמניעות מתפשטים ומתגברים כנגדו מאד מאד למונעו מדרך האמת ובפרט ע"י רבוי החולקים והמתנגדים גדולים וקטנים וכו' צריך לידע שהכל נמשך מחמת פגם הברית שע"ז נאמר כל באיה לא ישובון וכו' ע"כ רוצים למונעו מדרך החיים בכמה דברי פתויים והסתות ודברי חלקלקות בלי שעור וכשרואים המסיתים והמונעים שאינם יכולים לפעול לדחותו מהאמת ע"י דבריהם הם עומדים כנגדו למונעו בזרוע ביד רמה כמצוי עכשיו בע"ה ואז אין תקנה לזה כ"א מס"נ ממש שצריך ליישב דעתו הלא אני יודע האמת לאמתו שכונתי לשמים באמת ואם מעשי וכו' הלא הם אינם חולקים על מעשי הרעים כ"א על מעט מעשי הטובים על שאני חותר ומתייגע להתפלל בכונה ולקרב עצמי לאנשי אמת המוליכים אותי בדרך אמת אשר דרכו בו אבותינו מעולם ועומדים כנגדי לבלעיני חינם יותר מרוצחי נפשות כי המחטיא קשה מההורגו ע"כ אני מחויב למסור נפשי כי הלא אני יהודי וכו' ע"כ גם אנכי מרוצה למסור נפשי וגופי ופרנסתי בשביל האמת בשביל קדושת שמו ית' ויעבור עלי מה וכו' נמצא שזה עיקר תשובתי ותקוני וכו' עכ"ל ע"ש ותמצא נחת לנפשיך. 
וגם רבינו הק' אמר דער בע"ד לופט פאר אוס איין איך לוף נאך פאר אויס דער בע"ד דרייט צי אין דרייט צי אין איך דריי אוף אין דריי אוף אין דריי אוף ומורנ"ת הק' אמר שאפי' מען זאל זיין דער גרסטר בעל עבירה רח"ל אביא מען ועט זיין מקושר צי דיים רבין ועט מען אודאי האבין אתיקון 
ורבינו הק' אמר דיפיט אוף מייני כוחות. גיט מיר ואפני מיט ליים אין איך ועל מאכין בנינים נפלאים ע"כ ואס האט מען צי זארגין רבינו הק' אמר ברוט עם אוגרקיס מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם ברוט מיט אוגרקיס ועט קיינמאל ניט פיילין. ע"כ די עצה איז נאר אסאך ביינקין אין בייטין אין האפין נתקרב וערין באמת צי דיים צדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' אין סוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר. 
(הבע"ד רץ ומקדים ואני רץ ומקדים לפניו הבע"ד סוגר וסוגר ואני פותח ופותח ופותח [הבע"ד קושר וקושר ואני מתיר ומתיר ומתיר] ומוהרנ"ת הקדוש אמר שאפי' הבעל עבירה ההכי גדול רק שיהי' מקושר לרבינו בודאי יהי' לו תיקון. 
ורבינו הקדוש אמר סמכו על כוחותי הביאו לי אבנים וסיד ואני אעשה בנינים נפלאים ע"כ מה יש לדאוג רבינו הק' אמר לחם עם מלפפון הוא מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם לחם ומלפפון תמיד לא יחסר ע"כ העצה היא רק לכסוף הרבה ולבקש ולקוות להתקרב באמת לצדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' וסוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר). 
הם נעשו מתנגדים גדולים ורוצים שבועות בס"ת וחרמים על כל עסק רבינו שאפטור א"ע מכל וכל ח"ו כל ימי חיי ולא רוצים לא גט ולא שלום רק איך זאל זיי נאך גיבין (רק שאכנע להם) וב"ה בצר הרחבת לי ואל תדאג אחי יקירי כי בלא דעת רבינו הק' בוודאי אבחר מות וכו' וכו' וכו' מחיים והנני מוכן ומזומן למסור נפשי וגופי וכבודי והכל בשביל דעת רבינו ובשום אופן לא אפרד מראב"צ שהבע"ד מתגבר ע"ז יותר מהכל. 
אני לומד עכשיו התורה י"ז ח"א ויהי' הם מריקים שקיהם מביא שם רבינו ז"ל אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן וכו' עיי"ש ע"כ אחי יקירי נחזק א"ע ואני מבקש לך שתכתוב לי דברי התחזקות מרבינו הק'. ואפשר אתה יכול לשלוח לי מעט מעט את הפונט וחצי כי אני מוכרח מאד לזה כידוע 
ידידנו עוז הר' אב"צ נ"י דורש בשלומך הטוב וקשה לו לכתוב לך וגם ידי"נ כמר יעקוב נ"י דורש שלומך הטוב וכלנו מאחלים ומצפים שנתקבץ ונתקשר יחד לעבודהי"ת באמת בתמימות ופשיטות ע"ד רבינו הק' ולהיות מקושר ביחד באמת לרבינו הק' אכי"ר 
ממני ידידך עוז מצפה לישועת ה' שמואל ברסלבר המכתב תיכף לקרוע ולשרוף כו' נכשלנו הכל ע"י המכתב...

EN:
And thereby he will automatically have all closeness to Hashem — for our master the Rebbe זצ"ל said: if they draw close to him and walk in his ways — even through a single Torah teaching — they will come to levels above which there is no higher level.

Segment 15
HE:
כ"ג
ער"ח אלול אני לדודי ודודי לי 
ב"ה יום ו' ראה פעה"ק ירושלים תו' 
שלום וברכה וכוח"ט למע"כ ידיד נפשי יקירי האברך הנכבד המופלג ביראת שמים שותה מים חיים מבאר מים חיים מננמ"ח כש"ת כמוה"ר ... נ"י 
אחר דרישת שלומך הטוב הנני מתפלא על שלא קבלתי שום מכתב ממך אחר שכתבתי לך מכתב ממצבי עוד בחודש אב. 
והעיקר באתי בזה המכתב לעוררך הארצידקער ברידער ר"ה גייט ורבינו הקוה"נ אמר וען ניט מיין ר"ה ואלט די ועלט גוען תהו ובהו ועוד גאר מיין זאך איז ר"ה לא מבעי אתם תלוים בודאי על ר"ה שלי רק אפי' וכו' עכ"ל רבינו הק' הארצדיקער טייעריר ברודער (ויא רנ"ט ז"ל האט גזאגט וער איז מיין ברודר אברסלבר חסיד) ויא שלאפט מען נעביך גדענק די בת מלכה האט אים גועקט זיא האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף דיר אין אוף מיר אזו אלאנגי צייט וכו' אין ויא שטיט אין ספמ"ע מז' בייטלרס ואס דער אגרדניק איז פאר לוירין גוארין איז דער גארטין גוארין נישט נאר זיי האבין זיך נאר דער נערט פין די וידער ואקסינג ביז עס איז גקומין דער מלך אכזר אין האט איבער גלאזט ג' כתות וכו' ע"כ הארצידקר גטרייער גדיינק אין תורה ס' חדי ר"ש זאגט רבינו הק' אז די מקורבים פון צדיק ר"ה וערט אהבה צוישין זיי אנן בחביבותא תליא מלתא גואלד הארצדיקער ברודער מיר וייסין שון פין רבינו הק' אזא צייט אין מען זייט נאך אזוי מען שטערקט זיך גאר ניט מיט תפלה וכסופין וכו' גואלד ואס ועט זיין דער תכלית איז מען דען בשאפין גוארין צי פאר בריינגין אזו די ועלט. 
הארצידקער ברודער אזו ויא עס וייזט אוס קשה מאד לנו לנסוע למירון על ר"ה ועפי"ר ח"ו לא ניסע ע"כ תדע מה לעשות דיים רבינס ר"ה צי זיין צוישין אנש"ש ואס דענמאלט איז דאס התעוררות הנקודות טובות ובפרט ויא דיא שלאפסט נעביך די גאנצי צייט דאס גאנצי יאר אין האסט וייניג מקבל גוען ל"ג בעומר ע"כ אוב די וילסט דיך באמת אפראטיוען ולחשוב על תכליתך הנצחי האט דער הייליקער רבי גזאגט מניעות פין געלד איז ניטא ע"כ זאלסט אוף דיר רחמנות האבין אין ואס מען חאפט אועק אין דיים עולם העובר דאס האט מען און דאס בלאבט אין ויטער ניט, אין פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול אזו נאך אמאל גטוהין אין עבודת ה' אין איינום אין נאך אמאל ביז סוף כל סוף ועט השי"ת העלפין אין גאנצין אין גדענק די תורה כי מרחמם ינהגם בריינגט דער רבי שאין רחמנות בעולם כמו על נפש ישראלי כשנופל בעונות ורחוק מהשי"ת. 
אין דער מאן דיך טייערר ברודער ואס מען האט אין איינום גטוהין אין עבודת השי"ת אין מרון הקדוש אין מהאט זיך ליב גהאט אהבת נפש אין מהאט גארביט אופין תכלית ויא שלאפט מען נעביך, איצט איז דאס שלאס פין גאנצין יאר ואס רבינו הק' אמר אז דער עיקר תשובה איז נאר חודש אלול עיין קרא את יהושוע וכו' אין עיקר יודישקייט איז מען אלדז זוכה אין אלול אין דורך אלול איז מען זוכה צי ר"ה הק'. 
גואלד טייער ברידער ויפיל מען קען תמיד אריין חאפין איז גוט בפרט אלול תשרי אין למעה"ש גיב אכטינג אז זאלסט ניט זיין חלילא בתוך חסרון לא יוכל להמנות ויא מורנ"ת ז"ל שרייבט אסאך דערפון אין עלים לתרופה הק' ע"כ זאלסט חס זיין אוף דיר אין זאלסט זיין אלי מיגליכקייטן קימין ואס פריער למעה"ש למעה"ש מיר זאלין האבין אפאר ואכין פאר ר"ה צי טוהין גישמאק אין רבינס זאך ובודאי לא תתחרט לא בעה"ז ולא בעה"ב ובין כך ובין כך אנחנו נעשה את שלנו ומסתמא שמעת המשל של המלך שהלך לצוד חיות ביער עם חיליו ונפל גשם רב וכו' וחזרו כולם אחד לאחד ונשאר הוא עם השני למלך ואמר לו השני למלך נחזור ג"כ כי קרוב לצאת נפשינו ח"ו ואמר לו המלך שאם הוא רוצה לחזור יחזור אין ער גייט ניט צריק וכו' ואמר בזה"ל וילסטו מיט האלטין איז גוט אלא ניט קער דיך אום אין איך ועל סיי ויא טוהין מיינס וכו'. 
(אחי הנלבב ר"ה הולך ומגיע ורבינו הקוה"נ אמר לולא הר"ה שלי הי' נהפך העולם לתהו ובהו ואמר עוד כל עניני הוא ר"ה לא מבעי אתם תלוים בודאי על ר"ה שלי רק אפי' וכו' עכ"ל רבינו הק' אחי היקר והנלבב (כאמרת רנ"ט מי הוא אחי חסיד ברסלב) אבוי איך ישנים זכור הבת מלכה ניערה אותו ואמרה רחמנות גדולה עליך ועלי כזה זמן ארוך וכו' וכמו שכתוב בספמ"ע מז' בעטלירס מה שהגנני נעלם והגן נהרס והתחיו מהספיחים עד שהגיע המלך האכזר והשאיר שלשה קבוצות וכו' ע"כ המסור והנלבב זכור בתורה ס' חדי ר"ש אומר רבינו שהמקורבים של הצדיק בר"ה נעשה אהבה ביניהם אנן בחביבותא תליא מלתא אהה (גואלד) אחי הנלבב אנו כבר יודעים מרבינו אורך זמן כזה ועדיין כך נראים לא מתחזקים בכלל בתפלה וכסופים וכו' אהה (גואלד) מה יהי' התכלית וכי נבראנו ככה להעביר את העולם. 
אחי הנלבב כפי הנראה קשה לנו מאד ליסוע למירון על ר"ה ועפי"ר לא ניסע ח"ו ע"כ תדע מה לעשות הר"ה של רבינו הוא בין אנש"ש שאז ההתעוררות של הנקודות טובות ובפרט כפי שאתה ישן כל הזמן כל השנה ובל"ג בעומר קבלת מעט לכן אם הנך באמת רוצה להציל את עצמך ולחשוב על תכליתך הנצחי אז רבינו אמר שמניעות של ממון אינם [מניעות] ע"כ תרחם על עצמך ומה שחוטפים בעולם העובר הזה זה מה שיש וזה מה שנשאר ותו לא, ופרוטה ופרוטה מצטרף לחשבון גדול כך עוד עסק ביחד בעבודת ה' ועוד עסק עד שסוף כל סוף יעזור השי"ת בשלימות וזכור בתורה כי מרחמם ינהגם מביא רבינו שאין רחמנות בעולם כמו על נפש ישראלי כשנופל בעונות ורחוק מהשי"ת. 
הזכר אחי היקר מה שעסקנו יחד בעבודת ה' במירון הקדוש והיתה בינינו אהבת נפש ועבדנו על התכלית אבוי איך ישנים עכשיו, כעת הנעילה והסיום של כל השנה שרבינו הק' אמר שעיקר התשובה הוא דוקא בחודש אלול עיין קרא את יהושע וכו' ועיקר היהדות ועבודת ה' הכל זוכים באלול וע"י אלול זוכים לר"ה הק'. 
אהה (גואלד) אחי היקר תמיד כמה שאפשר לחטוף זה טוב בפרט באלול ותשרי ולמעה"ש תזהר לא להיות חלילא בתוך חסרון לא יוכל להמנות כמו שמוהרנ"ת כותב מזה הרבה בעלים לתרופה הק' ע"כ חוס על עצמך ותעשה את כל האמצעים להגיע הנה מה שיותר מוקדם למעה"ש למעה"ש שיהי' לנו כמה שבועות לפני ר"ה לעסוק בחשק בענין רבינו ובודאי לא תתחרט לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ובין כך ובין כך אנחנו נעשה את שלנו, ומסתמא שמעת המשל של המלך שהלך לצוד חיות ביער עם חילו ונפל גשם רב וכו' וחזרו כולם אחד לאחד ונשאר הוא עם השני למלך אמר לו השני למלך נחזור ג"כ כי קרוב לצאת נפשינו ח"ו ואמר לו המלך שאם הוא רוצה לחזור שיחזור אבל הוא לא חוזר וכו' ואמר בזה"ל אם ברצונך לשתף פעולה [להחזיק מעמד] ניחא ולא שוב לך אני בין כה יעשה את שלי וכו')

EN:
And it is brought in Sefer HaMidos: "The very completion of the soul depends on drawing close to Tzaddikim." [עיקר השלמת הנפש תלוי בהתקרבות לצדיקים — a foundational statement from Rabbi Nachman's Sefer HaMidos: the soul cannot reach its own fulfillment and completion through its own efforts alone. It requires connection to the Tzaddik. The entire letter has been building to this single sentence.]

Segment 16
HE:
ממני ידידך עוז המצפה לראותך בקרוב פעה"ק שמואל הורוויץ 
גם אני פורס בשלומך הטוב ממני. 
י'ז'ה'ב' 
נתאחר עד יום ג' שופטים.

EN:
And it is clarified that the true Tzaddik — of whom our master the Rebbe זצ"ל speaks — is only the unique singular ones of the generations: [Yechidei hadorot — יחידי הדורות — "the unique singular ones of the generations" — those one-of-a-kind souls who appear perhaps once in many generations, each carrying a cosmic spiritual mission for their entire era and beyond.] such as Moses our Teacher, [מרע"ה = משה רבינו עליו השלום — "Moses our Teacher, may he rest in peace" — the greatest prophet and lawgiver, through whom the Torah was given at Sinai] Rabbi Shimon bar Yochai, the Arizal, the Ba'al Shem Tov זצ"ל, [The Ba'al Shem Tov — Rabbi Yisrael ben Eliezer (c.1698–1760) — founder of the Chassidic movement, great-uncle of Rabbi Nachman, who made the inner dimensions of Torah accessible to all Jews regardless of scholarship] and after them our master the Rebbe זצ"ל — until the coming of the Messiah. [The author states a central Breslov conviction: Rabbi Nachman is the last of this line of singular world-souls — Moses → Rashbi → Arizal → Ba'al Shem Tov → Rabbi Nachman — and his light will guide the Jewish people until the Messiah arrives.]

Segment 17
HE:
כ"ד
ב"ה יום ו' עש"ק וישב יעקב וערב חנוכה פעה"ק ירוש' ת"ו. [כ"ד כסליו תרפ"ו] 
שלום וברכה לכבוד ידידי חבירי היקר האהוב וחביב עלי מאד דיתיב בתונא דלבאי השותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כש"ת כמה"ר ... נ"י. 
ראשית אני מודיע לך משלומנו הודות לשי"ת כי אתנו ב"ה החיוה"ש כה יוסיף וכה יתן השי"ת לשמוע ולהשמיע בשו"ט אמן אח יקר קמתי ליתן לך מז"ט על חתונת חבירנו ידידנו עוז החתן החסיד ויר"ש מר יעקב זאב ברזשעסקי אשר בשבת זה יהי' דאס אוף רופין ובשבת מקץ הבע"ל יהי' החתונה בשטו"מ יה"ר שיהא בנין עדי עד ויזכו לבנים ובני בנים ברסלבר חסידים באמת וירש טובה וברכה אמן ואיה"ש נשמח בכל עוז ויהי' כל אנש"ש על החתונה בשמחה. 
ואגב באתי אליך ידידי יקירי ואס ועט זיין פין דיר דער תכלית ויא שלאפסטו אזו לאנג עד מתי תשכב די גאנצי צייט האסטו איין בריביל ניט גשריבין כל זמן דער שני למלך האט זיך ניט אליין אוף גחאפט האט די בת מלכה אים ניט גקענט דער ועקין אזו אויך כל זמן די אליין שלאפסט אין ויסט ניט דער ועקין זיך וער איז דיר שילדיג. 
דער מאן זיך נאר אמאלקי צייטין ויא מען האט גטוהין אין עבודת השי"ת אין איינעם אין די אהבה ואס צוישון אונז גוען די בת מלכה האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר אין אוף דיר טייעריר חבר קיק דיך ארים זייא ויא די צייט גייט נעביך אזו אועק איז דאס דען דער תכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן דער היילקער רבי ז"ל האט אונז גלערינט התחדשות נאך אמאל דער האלטין זיך אין מחי' זיין זיך מיט אזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתו' ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש. 
טייעריר חבר עס טיט מיר זיער וייא אוף דיר ויא פאר בריינגסט נעביך אזו דייני יאר אין טעג אום זיסט אין אים נישט עס איז נעביך אגרוסי שאד איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם ואס קען איך דיר אבער טון זיי ויא דער בע"ד האט דיך ארום גנומן אז אפילו אוף ר"ה ביסטו ניט גקומין צום רעבינס ז"ל קיבוץ קיק דיך גיט ארום. 
ואס קען איך דיר טוהין אז די קומסט אן קעסנט עפס טוהין אין עבודת השי"ת פאר דרייט דיר דער בע"ד דיים קאפ גייסטו זוכין געלד ויסטו זיך אומידום מישין אודער האסט אוף אונז קשיות וכו' וכו' ויסט דיך ניט האלטין מיט אונז אין איינום וער איז דיר שילדיג עס איז אודאי גרוסי שאד ואס זאלסט ניט זיין אוף דער חתונה ואס מען חאפט אריין דאס איז זיינס אין נאר דאס בלייבט איבער איך קען דיך דער צי ניט צי ריידין וארין איך זיי אז די קומסט אעהר מאך דער בע"ד אן פירוד לבבות נאר ויא די פארשטיסט טיא. 
זייא זיך מחזק ברבינו הק' אין זייא זיך מחדש והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי אין הייב דאס נייע אן צי טוהין אין עבודת הש"י לאז דיך ניט נארין אוף דער ועלט וארין עס איז דיא יארין כצל עובר וכו' ע"כ שטארק דיך מיט אלי כוחות דער היילקער רבי ז"ל האט גלאזט אז אונזרי לאט זאלין זיך האלטין אין אינום אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת. 
(מה יהי' התכלית ממך איך אתה ישן כ"כ הרבה זמן עד מתי תשכב לאורך כל הזמן לא שלחת אף מכתב אחד כל זמן שהשני למלך לא התעורר מעצמו הבת מלכה לא הצליחה להעירו כמו"כ כל זמן שאתה בעצמך הנך ישן מי חייב לך. 
זכור נא הזמנים שעברו איך שעסקנו יחד בעבודת ה' והאהבה שהיתה בינינו הבת מלכה אמרה רחמנות גדולה עלי ועליך אחי היקר התבונן וראה איך לדאבונינו הזמן חולף כך וכי זה התכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן רבינו הקדוש לימדנו התחדשות להתחזק שוב ולהתחיות באזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתורה ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש חברי היקר כואב לי מאד עליך איך לדאבוננו הנך מעביר כך את ימיך ושנותיך על כלום ולא, זה לדאבוננו הפסד גדול איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם אבל מה אני יכול לעשות לך שהבע"ד הקיף אותך כ"כ שאפי' על ר"ה לא הגעת לקיבוץ של רבינו ז"ל התבונן בעצמיך היטב. 
מה אוכל לעשות לך שכשאתה מגיע ואתה יכול לעשות משהו בעבודת ה' מבלבל לך הבע"ד את הראש ואתה הולך לחפש כסף ואתה רוצה להתערב בכל דבר או שיש לך קושיות עלינו וכו' וכו' אם אין ברצונך להחזיק אתנו ביחד מי חייב לך בודאי זה הפסד גדול מה שלא תהי' על החתונה מה שאדם חוטף זה שלו ורק זה מה שנשאר אני לא יכול לשכנע אותך על זה כי אני רואה שכשהנך מגיע עושה הבע"ד פירוד לבבות רק עשה כהבנתך. 
חזק עצמך ברבינו הק' וחדש עצמך והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי והתחל מחדש לעסוק בעבודת ה' אל תתן לרמאות עצמך בעולם הזה כי ימינו כצל עובר וכו' לכן חזק עצמך בכל הכוחות רבינו הקדוש הזהיר שאנ"ש יחזיקו עצמם ביחד אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת)

EN:
In any case — the essential thing is the closeness, the love, and the binding [Hiskarvus, ahavah, v'hiskasherus — התקרבות ואהבת והתקשרות — three deepening levels of relationship with the Tzaddik: drawing close (external approach) → love (emotional bond) → binding (deep soul-level attachment that cannot be severed). The progression moves inward from outer proximity to inner unity.] to the true Tzaddik — who in our generation is our master the Rebbe זצ"ל. And he will certainly not regret this — neither in this world nor in the World to Come.

Segment 18
HE:
ממני חברך ידידך אוהבך שמואל הורוויץ ברסלבר.

EN:
Update on the Printing Project And regarding the printing of the book — thank G-d, after much toil and heavenly assistance [Siyata d'Shemaya — סייעתא דשמייא — Aramaic: "assistance from Heaven" — divine help that comes in practical, often unexpected ways to enable a sacred project to proceed] I have already contracted with a printer to print it. And he insists on printing the entire book together — and even a third of it, even for double the money, he would not print. [ורק שליש אפי' בכפל כסף לא ידפיס — "and even a third — even for double the money — he would not print." The printer's condition: all or nothing. He refused to take partial print runs under any financial arrangement.] And we have already approached all the printing houses and none of them were willing at all to print the book — because of the difficulty of the commentaries and the manuscript [The book contains handwritten material and complex commentary layouts that most printers found technically daunting. The author had to search extensively before finding a printer willing to take it on.] — which is harder to print than another book that is already in [standard] print — until Hashem helped me to conclude [the arrangement] with this printer.

Segment 19
HE:
כ"ה
ב"ה יום ג' משפטים פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ה שבט תרפ"ו] 
לכבוד אחי יקירי אהובי באמת המקושר לרבינו הק' שותה מים חיים מננמ"ח זיע"א ה"ה מוהר"ר ... שליט"א 
דיין בריף האב איך עראלטין עס האט מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין ליבען גיזונד השי"ת זאל העלפין עס זאל זיין חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצי צרה איז נאר ואס די פאלסט אריין אין עצבות קענסטו גאר ניט טוהין רבינו הק' האט אן גזאגט נאר שמחה אזו ויא די בת מלכה האט גזאגט דיים שני למלך רק בינקין אין האפין מיך ארוס צי נעמין די זאלסט דיר אפ זיכין אפלאץ מקום מיוחד אין זאלסט אגאנץ יאר רק ביינקין אין ועלין אין האפין מיך ארוס צי נעמין אין ניט שלאפין דער עיקר איז דעאר שלאף. 
הארצדיקער ברודער די ביסט ניט קיין יחיד עס גייט אוף יעדין איבער אוף מיר גייט אוך איבער אן א שיעור אין אן איין ערך אין מניעות המוח אין חלישות דעת ואס איך קענן ניט טוהין אין עבודת ה' כדומה וכדומה נאר ואס זאל מען טוהין מען מיז זיך דער האלטין איך שהוא מען דארף זיין בקי ברצוא בקי בשוב דארפסט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת מעומקא דלבא ער זאל אונז העלפין מיר זאלין זיין מקורב באמת לרבינו הק' באמת לאמתו אין מיר זאלין זוכה זיין קומין אוף דיים ציון הק' ואס אלי קדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' איז נאר כלים מקבל זיין אור הצדיק. 
טייער חבר פאלג מיך אין הייב דיך אן נאך אמאל מחדש זיין בעבודת ה' נאר מיט שמחה והימים הראשונים יפלו הייב אן טוהין גשמאק אין עבודת ה' אין פאר געס אלדינג היינו די האסט דאך אועק זייגער זאלסט אוף שטיין צי חצות אין זאלסט דיר אוס ריידין דאס הארץ פאר השי"ת בתמימות ופשיטות וארין דאס איז פין די גרעסטי זאכין כמו פדיון אין זאלסט צי ברעכין דיים שלאף 2 3 מאל ועט דיר זיין שוער אין דער נאך איז אפי' דער יצה"ר אליין ועקט אוף אין זאלסט מקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש אין האב אלי טאג התבודדות עקסטרי אוף צי קומין וכו'. אזו ויא מה"ר נתן זצ"ל האט גזאגט ויא גלגול איז שלעכט איז כדאי ויפול מאל מגולגל צי וערין אביא מען זאל זיין איין מאל אוף דיים ציון. ואס זאל מען טוהין אז עס אום מגליכי זאך אזו ויא ארוף אוף דיים הומל עכ"פ די כיסופין טאר מען ניט אפ לאזין בשום אופן אין מען דארף זיך מתאמץ זיין בתפלה כי המניעה היא בשביל החשק. 
טייער הארצידקער ברודער מען טאר זיך ניט אפ לאזין בשום אופן איז דאס דען דער תכלית אזו צי פאר בריינגין די ועלט מיט אזוני הבלים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן ? גדיינק נאך די אהבה ואס איז גוען אין מירון פאר מיין חתונה אזו ויא הרה"צ ר"נ מטולטשין האט גזאגט וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וער איז מיין וייב וכו' וכו' אין דער הילקער רבינו הקדוש בריינגט אין חדי ר"ש ס"א אנן בחביבתא תלי' מלתא אין דער רבינו הק' ז"ל אין פתח ר"ש ס' אז מען קען אפ שלאפין אלי זובציג יאר מען זאל מיינין אז מען לערינט אין מען דאבינט אין מען שלאפט מוז מען אן קומין צי דיים צדיק ואס קען אוף ועקין מיט ספמ"ע פין שנים קדמונית ואס העכיר פין אלי ע' פנים לתורה. 
הארצדעקר ברודער מהרנ"ת הקדוש האט זיך אן גנעמון בא די בורד זקנו הקדוש אין האט גזאגט אואסי בארד אין נאך אברסלבר חסיד ואס זאלין מיר שון זאגין אין די בת מלכה האט אפ גענפרט אלי מלכים ואס זענין גקומין משדך זיין אבער די 7 ואסרין זענין איבער דיר ניט אריבער וארין דער עיקר איז דאס מס"נ אין די בזיונות ואס מען לאט אוף מקורב צי וערין אין מען דארף ויסין די השמטה 'אחד הי' אברהם' שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' א' וכו' עיי"ש. 
ליבער הארציקער ברודער מען טאר ניט פאר שלאפין אבער מען טאר ניט אראפ פאלין אוך איך פאר שטייא אז הינטוקען ז' אדר הלולא דמרע"ה מסתם ועסטי אודאי זיין אין מרון על ציון הק' רשב"י זיע"א זאלסטו אסאך תפלה פאר לייגין פאר דיר אין פאר מיר מאך איך דיך אשליח זאלסט דער ציילין דים צדיק האמת ואס אוף מיר גייט דורך אין זאלסט פאר מיר אסאך בייטין וארין זאלסט ויסין כלו כל הקיצין איך האב שון ניט קיין כח איבער צי טראגן די אלי מניעות המוח ובלבולים וכו' וכו' איז דאס מיין תכלית היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
טייער ברודער בייט פאר מיר אסאך ועסטו אוך גהאלפין וערין המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה אין זאלסט אסאך ארביט פאלייגין אז מען זאל זוכה זיין צום רעכטין תכלית אין עס זאל נעמין אין עק פין אונזרי צרות וארין עד מתי ויא לאנג ועט נאך דער בע"ד אזו יאגין פלאגין רבינו הק' זיע"א האט גזאגט גאר מיין זאך איז תפלה דאס איז נעביך דער גרעסטר גלות אז דיבור פה איז אין גלות ע"כ ברודער בייט אסאך אוף קברי צדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א וארין עס איז נטא כמעט נאך אזא צדיק ואס זאל האבין אזא שייכות מיט רבנו הק' ויא אותו צדיק ז' אדר ועט זיין יום א' פרשת תצוה רעכין איך אז די ועסט זיין אין מרון אוף דיים ציון הק' אין אפשר אוף שבת ויא די ועסט פאר שטיין עכ"פ די צייט ועסטו זיך זיין דארט זאלסטו פאר מיר אסאך בייטין אין זאלסט איבער ליינין מיין צעטיל אין זאלסט דאס פאר ברענין למעה"ש. 
איצט טייער ברודער ועל איך דיר זאגין דים אמת איך ואלט דיך מיעץ גוען כדי די זאלסט דיר אפ ראטוען דיין נשמה דיים נצוץ אלקי אין די נקודה פין רבינו הק' ואס אין דיר אוף ר"ה ביסטו ניט גוען צוישין אנש"ש אין דער עיקר איז נאר מיט אנש"ש ואס טוהין אין רבינס זאך ואס זיין פילין די עליות אין ירידות פין צדיק עיין בלק"מ תו' סו' וכו'. 
איך ואלט דיר איין עצה גגיבון אפשר וען די קענסט קומין אוף פורים צוישין אנש"ש וארין אוף פורים איז גוען אנסיעה צי רבינו הק'. וקודם היו כל התחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים איז פין די גרעסטי זאכין אין ואס מען חאפט אועק איז זיינס נאר איך וייס דיך אז די קומסט אעהר וילסטו זיך מישין אין יעדיר זאך אין ביסט נסוג אחור פין אונז אין גייסט צי אנדרי ואס זענין שון אפגקילט פין רבינס אור אין זיי קילין דיך נאך מער אפ אודער די זיכסט שיחות ע"כ אוב די קענסט בא דיר אפ פאסטין אין מוח זאלסט אועק לייגין אלדינג נאר אפ ראטוען זיך אין זיך ניט מישין אין קיין שום זאך אין ניט אנדלין מיט קיינעם נאר אונז 4 איז ואלסטו גקענט קומין אוף פורים אין מניעות הממון איז קיין מניעה נאר מניעות המוח גייט מען אלי פרייטיג אין מען נעמט צי נוף אין מען פארט וד"ל יעצט טייער ברודער בייט איך דיך זאלסט מיר טוהין די טובה אין מיר שאפין לקוטי הלכות א"ח ח"ב חלק ג' ועסטו האבין אגרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין אין שרייב מיר תיכף תשובה טובה. 
(מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלומך ובריאותך האיתנה ה' יעזור שיהי' חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל, אחי המסור והנלבב כל צרתך היא רק מה שהנך נופל לעצבות ובסבתה כבר אינך יכול לעשות כלום רבינו הק' הזהיר רק שמחה כמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך רק לכסוף ולקוות להוציאני תחפש לך מקום מיוחד וכל השנה רק לכסוף ולרצות ולקוות להוציאני ולא לישון כי זה העיקר השינה. 
אחי הנלבב אינך יחיד על כולם עובר גם עלי עובר בלי שעור וערך ומניעות המוח וחלישות הדעת מה שאיני יכול לעסוק בעבודת ה' וכדומה רק מה אפשר לעשות מוכרחים להחזיק מעמד איך שהוא צריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב הנך צריך להשים הרבה תפלות ולשפוך הרבה דמעות לפני השי"ת מעומקא דלבא שיהי' בעזרינו להית מקורבים באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ושנזכה לבא לציון הק' שכל הקדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' הנם רק כלים לקבל את אור הצדיק. 
חברי היקר שמע לי והתחל שוב להתחדש בעבודת ה' רק בשמחה והימים הראשונים יפלו התחל לעסוק בחשק בעבודת ה' ושכח הכל כונתי בזה הרי יש לך שעון מעורר אז תקום בחצות ותשיח את לבך לפני השי"ת בתמימות ופשיטות מפני שזה מהדברים ההכי נעלים כמו פדיון ותשבור את השנה. פעמיים שלוש יהי' לך קשה ואח"כ היצה"ר בעצמו כבר מעיר ותקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש ושיהי' לך כל יום התבודדות מיוחדת כדי לבא וכו' כמו שמורנ"ת זצ"ל אמר כמה שלבא בגלגול זה גרוע אבל כדאי אפי' לבא כמה פעמים בגלגול אם רק יזכה פעם אחת להיות על הציון, מה נעשה שזה דבר בלתי מציאותי כמו לעלות לשמים עכ"פ אסור בשום אופן להניח את הכיסופים וצריך להתאמץ בתפילה כי המניעה היא בשביל החשק. 
אחי הנלבב והיקר אסור להזניח את עצמו בשום אופן וכי זה התכלית להעביר ככה את החיים בעולם בהבלים כאלה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן? זכור עוד את האהבה שהיתה לנו במירון קודם חתונתי כאמרת הרה"צ ר"נ מטולטשין מי הוא אחי חסיד ברסלב מי הוא אבי חסיד ברסלב וכו' וכו' ורבינו הקדוש מביא בתורה חדי ר"ש ס"א אנן בחביבותא תליא מלתא ובפתח ר"ש תורה ס' אומר רבינו הק' ז"ל שאפשר לישן כל השבעים שנה לחשוב שלומדים ומתפללים אבל ישנים אז מוכרחים להגיע לצדיק שיכול להעיר ע"י ספורי מעשיות משנים קדמוניות שזה גבוה מכל השבעים פנים של התורה אחי הנלבב מוהרנ"ת הקדוש תפס פעם בזקנו ואמר זקן לבן ועדין חסיד ברסלב אז מה כבר נאמר אנו והבת מלכה ענתה לכל המלכים שבאו להשתדך איתה אבל השבע מימות לא עברו עליך כי העיקר זה המסי"נ והבזיונות שסובלים כדי להתקרב וצריך לדעת את ההשמטה "אחד הי' אברהם" שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' אחד וכו' עי"ש. 
אחי הנלבב והאהוב אסור לישן את הזמן אבל אסור גם ליפול אני מבין שבז' אדר הזה הלולא דמרע"ה מן הסתם בודאי תהי' במירון על ציון רשב"י הק' זיע"א אז שתשים הרבה תפלות עבורך ועבורי ואני עושה אותך שליח שתספר לצדיק האמת מה שעובר עלי ותבקש עבורי הרבה כי דע לך שכבר כלו כל הקיצין אין בי יותר כח לסבול את כל מניעות המוח והבלבולים וכו' וכו' וכי זה התכלית שלי היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
אחי היקר העתיר עבורי הרבה אז גם אתה תיושע המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה ותשקיע הרבה עבודה שנזכה לתכלית הנכון ושכבר יגיע הקץ לצרותינו כי עד מתי עד מתי הבע"ד עוד יענה וירדוף רבינו הק' זיע"א אמר כל עניני הוא תפלה וזה לדאבונינו הגלות ההכי גדול שהדיבור פה הוא בגלות ע"כ אחי בקש הרבה על קברי הצדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א מפני שאין כמעט עוד כזה צדיק שיהי' לו כזו שייכות לרבינו הק' כאותו הצדיק, ז' אדר יהי' ביום א' פרשת תצוה אני מניח שתהי' במירון על הציון הק' ואולי כבר על שבת איך שתבין עכ"פ בזמן הזה תהי' שם אז תתפלל עבורי הרבה ותקרא שם את הדף שלי ותשרוף אותו אח"כ למעה"ש. 
עכשיו אחי היקר אומר לך האמת הייתי מייעץ לך כדי שתציל את נשמתך את הניצוץ האלקי ונקודת רבינו הק' שבקרבך, על ר"ה לא היית בין אנש"ש והעיקר זה דוקא עם אנש"ש שעוסקים בענין רבינו שחשים את העליות והירידות של הצדיק עיין בלקו"מ תו' ס"ו וכו' 
הייתי מייעץ לך אולי אם היית יכול לבא על פורים בין אנש"ש כי בפורים היתה נסיעה לרבינו הק' וקודם היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים הוא מהדברים ההכי נעלים ומה שזוכים לחטוף זה נשאר שלו אני מכירך שכשאתה מגיע הנה הנך רוצה להתערב בכל דבר והנך נסוג אחור מאתנו והנך הולך לאחרים שכבר הצטננו מהאור של רבינו והם מצננים אותך עוד יותר או שהנך הולך לחפש שיחות ע"כ אם הנך מסוגל להחליט במוחך שתניח את הכל רק לחפש להציל את עצמיך ולא להתערב בשום דבר ולא להתעסק עם אף אחד רק ארבעתנו אנו אז היית יכול להגיע על פורים ומניעת הממון היא לא שום מניעה רק מניעות המוח הולכים כל יום שישי ואוספים ונוסעים וד"ל עכשיו אחי היקר הנני מבקשך שתעשה לי טובה ולהשיג לי לקוטי הלכות או"ח ח"ב ח"ג ויהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד. 
וכתוב לי תיכף תשובה טובה) 
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
And with G-d's help he will begin printing on the first day of the week of Parshas Ekev. [א' עקב להדפיס — "the first [day] of Ekev to print." Ekev — עקב — is the Torah portion immediately following Va'eschanan (the portion of this letter's date). "The first of Ekev" means the first day of the week in which Parshas Ekev is read — i.e., Sunday of that week — not "the month of Av" as previously mistranslated. This is a precise calendar reference: printing will begin on a specific Sunday in late summer, the week of Parshas Ekev.] And we concluded that within three or four months — no later — the book will be completely finished. And each sheet [Galyon — גליון — a printer's sheet: a large sheet of paper printed on both sides and folded to produce multiple pages; the unit by which printing cost is calculated] — [half of what I printed for the introduction] — is approximately 85 liras with the commentaries, and 65 without the commentaries. And they will calculate how many pages there are with commentaries and how many without — apart from the paper, which also requires approximately 20 liras per sheet. And behold — right now tremendous self-sacrifice is required for the completion of the entire book. And I know only to look to Hashem — with my very eyes — that He will grant merit to whoever needs to merit this — for there is no merit like it. And the merit for the multitudes will be dependent upon it for all eternity. May Hashem grant us the merit for this — that we may merit [it]. So may it be His will. Amen. [אכי"ר = אמן כן יהי רצון — "Amen, so may it be His will"]

Segment 20
HE:
כ"ו
ב"ה יום ב' תצוה ח' אדר מרבין בשמחה תרפ"ו ירושלים עיה"ק ת"ו 
שלום וברכה למע"כ ידידי עוז אהובי יקירי צמוד לבבי האברך היקר שותה מים חיים מננמ"ח משתוקק לעבוד הי"ת באמת ותמים כש"ת כמוה"ר ר' ... נ"י 
דיין בריף האב איך ערהאלטין אין איך האב מיך גפרייט צי הערין פין דיר עס איז מיר אחידוש איך האב דיך אן גבייטן אטובה וייל אויב די קאנסט מיר שיקין לק"ה א"ח ח"ב ח"ג אין די ענפרסט מיר גאר ניט דער פין איך בייט דיך זייער זאלסט מיר ענפרין ועגין דיים ועסט האבין א גרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין ר' שלמה וקסליר לערינט אליין אין דיים חלק אין ער קען מיר ניט לייאין ע"כ בייט איך דיך טייעריר ברודר זייער ויא די האסט מיר מרבה גוען מיט ספרי רבינו אזו זאלסטי ווייטער זוכה זיין ועסטו האבין אחלק אין אגרוסי מצוה מזכה הרבים... 
יעצט ועל איך דיר שרייבין ואס די רימסט מיך אזו הייבט זיך גאר ניט אן איך שאלף נעביך זייער אין עבודת ה' אין דער בע"ד יאגט מיך פין אלי זאטין ארום אין ארום אין איך האב ניט מנוחה אפילו איין רגע אין גרוסי מניעות המוח עס איז מיר בוטער פין אלי זאטין איך וייס ניט קיין שום עצה אקעגין אים ער ויל מיך אין גאנצין איין שלינגין ע"כ איז אוף דיר א חוב די זאלסט די צייט אריבער קיין מירון על הציון התא"ל רשב"י זיע"א איך מאך דיך אשליח זאלסט פאר לייגין אסאך תפלות אין בכיות פאר מיינעט ועגין זאלסט אסאך בייטין בא השי"ת ואס ועט זיין מיין תכלית איך מיטשי מיך אזו שון באלד 2 יאר מיט אוזני רדיפות אין צי עבודת ה' בין איך ניט זוכה אין בין נעביך אזו וייט פין הייליקן רבין אין פין השי"ת אן א שיעור אין אן איין ערך ואס ועט זיין דער תכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן אל תחריש ואל תשקוט הרבה תפלה בעדי. 
טייעריר ברודער דער צייל אלדז דיים היילקען צדיק רשב"י זיע"א אין רעד דיר אוס דאס גאנצי הארץ אין עס זאל שון נעמין איין עק פון די צרות אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ער"ח ניסן איז גוען אנסיעה צים רבין קענסטו אוס פירין צי זיין אין מרון הקדוש אין מאכין דיים צדיק א שליח צים היילקען רבינו הקוה"נ וכו' אין אזו אוך קענסטו גיין צי ציון ר' ישראל קרדן זצ"ל אין צי הצדיק ר' אברהם קליסקער ור' נחמן הרדינקער וכו' אין מאכין אשליח צי רבינו הקדוש אין אסאך תפלה פאר לייגן אוף אונז עס זאל נעמין איין עק פין מייני צרות אין פין דייני מען זאל זוכה זין דונין השי"ת באמת לאמתו אין מקושר במס"נ לרבינו הק' וכו' ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' בעיקר. 
און וייטער ואס די שרייבסט אז די ביסט מיט עצבות אין פאלסט אריין אין יאוש עיין בהספמ"ע מהז' בייטלירס בהתחלה אז זיי זענין שון זייער פרייליך גוארין האט זיך דער מלך אוף גשטעלט וכו' באשר איך בין אשטערין זייער זע איך אז די ועסט וכו' בכן זאלסטו זייען די זאלסט ניט האבין קיין עצבות וכו' אין אז די ועסט פרייליך זיין וכו' עי"ש היטב אין דער רבינו הקדוש צעק בקול גדול ולא יסף גואלד זייט אייך ניט מיאש, אין שום יאוש בעולם כלל הארצדיקער גטרייער ברודער מען דארף אסאך תפלה פאר לייגן כי עיקר כלי זיינו של איש הישראלי הוא התפלה שבו כובש כל המלחמות אין די בת מלכה האט גזאגט רק ביינקין גלייב מיר מיר איז נעביך אזו בוטער עס איז שון אזו אצייט ואס איך קען איין וארט ניט רעדין פאר השי"ת ממש מר ממות נאר מה לעשות צריך לבטוח בהשי"ת שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד ע"כ דארף מען זיך מחדש זיין מחדש בעבודת ה' כאילו היום נולדתי ויש לנו אב זקן על מי לסמוך ואס האט גזאגט דופיט אוף מייני כוחות ואמר גמרתי ואגמור נצחתי ואנצח וב"ה שאנחנו בגורלו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים בכל הבחינות אשרינו אלפים פעמים אשרינו פרייליך אין פרום אוך גלייב מיר דער בע"ד באצאלט מיר פאר וואס איך שרייב דיר נאר רבינו הקדוש לופט פריר אוס. האב אפריילכען פורים. 
(מכתבך קבלתי ושמחתי לשמוע ממך זה פלא אצלי שבקשתי ממך טובה אם תוכל לשלוח לי לקו"ה או"ח ח"ב ח"ג ואינך עונה לי כלל על זה אני מאד מבקש ממך שתענה לי על זה יהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד ר' שלמה וקסליר לומד בעצמו בחלק הזה ואינו יכול להשאיל לי אותו לכן אני מבקש ממך מאד אחי היקר שכמו שהרבת אצלי ספרי רבינו כן תמשיך הלאה לזכות ויהי' לך חלק במצוה גדולה של מזכי הרבים. 
כעת אכתוב לך על מה שאתה כ"כ משבח אותי זה לא מתחיל בכלל לדאבוני אני מאד יושן בעבודת ה' והבע"ד רודף אותי מכל הצדדים סביב סביב ואין לי מנוחה אפילו רגע אחד ומניעות המוח גדולים מר לי מאד מכל הצדדים איני יודע שום עצה נגדו הוא רוצה לבלוע אותי לגמרי ע"כ מוטל עליך חוב שתעבור בזמן הזה למירון על ציון התא"ל רשב"י זיע"א אני עושה אותך שליח שתניח שם הרבה תפלות ובכיות עבורי שתבקש הרבה אצל השי"ת מה יהי' התכלית ממני אני כבר מתייסר כך כמעט שנתים ברדיפות כאלו ולעבודת ה' איני זוכה ולדאבוני כ"כ רחוק מרבינו הקדוש ומהשי"ת בלי שיעור וערך מה יהי' התכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן אל תחריש ואל תשקוט הרבה בתפלה בעדי. 
אחי היקר ספר את הכל לצדיק הקדוש רשב"י זיע"א והשיח את כל הלב שיהי' כבר קץ מהצרות אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים בער"ח ניסן היתה נסיעה לרבינו תוכל לקיים להיות במירון הקדוש ולעשות את הצדיק לשליח לרבינו הקוה"נ וכו' וכמו"כ הנך יכול ללכת לציון ר' ישראל מקרדן זצ"ל ולהצדיק ר' אברהם קליסקער ור' נחמן הודינקער וכו' ולעשות שליח לרבינו הקדוש ולהניח הרבה תפלות עלינו שיקח כבר קץ מצרותי ומצרותיך שנזכה לעבוד את השי"ת באמת לאמתו ולהיות מקושרים במס"נ לרבינו הק' וכו' ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' בעיקר. 
ומה שאתה כותב שהנך בעצבות ואתה נופל ליאוש עיין בסיפורי מעשיות מהז' בעטלירס בהתחלה שכשכבר היו שמחים מאד נעמד המלך ואמר מפני שאני חוזה בכוכבים רואה אני שאתה וכו' בכן שתראה שלא יהי' לך עצבות וכו' וכשאתה תהי' בשמחה וכו' עי"ש היטב ורבינו הק' צעק בקול גדול ולא יסף אהה אל תתייאשו אין שום יאוש בעולם כלל אחי המסור והנלבב צריכים להניח הרבה תפילות כי עיקר כלי זיינו של איש הישראלי הוא התפילה שבו כובש כל המלחמות והבת מלכה אמרה רק לכסוף האמן לי לדאבוני מר לי כל כך כבר כזה אורך זמן שממש איני יכול לדבר מלה אחת לפני השי"ת מר ממות רק מה לעשות צריך לבטוח בהשי"ת שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד לכן צריך להתחדש מחדש בעבודת ה' כאילו היום נולדתי ויש לנו אב זקן על מי לסמוך שאמר סמכו על כוחותי ואמר גמרתי ואגמור נצחתי ואנצח וב"ה שאנחנו בגורלו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים בכל הבחינות אשרינו אלפים פעמים אשרינו [וכמאמר מוהרנ"ת] שמחה וגם יראה האמן לי הבע"ד מתנקם בי על מה שאני כותב לך רק רבינו הקדוש רץ עוד ומקדימו שיהי' לך פורים שמח) 
ועכשיו כל ההתחלה מפורים וקיימו וקבלו וימי הפורים לא נבטלים וכו' וכו'. 
ממני ידידך אוהבך באמת שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
Postscript — added after the letter was sealed I have just now received his letter from the Torah-reading portion of the Five Speeches [פ' ה' דברים — Parshas Chamisha Devarim — "the portion of the Five Speeches" — i.e., Parshas Devarim, the opening portion of the Book of Deuteronomy, whose Hebrew name (Devarim = Words / Speeches) the author renders in full as "Five Speeches," referring to the five major farewell addresses of Moses that comprise the Book of Deuteronomy. Parshas Devarim immediately follows Parshas Ekev in the annual cycle — confirming that this postscript was written just a week or two after the letter body.] — together with the cheque [Footnote ⁶: טשעק (tshek) in Yiddish-English, clarified in brackets as שיק (sheik/check) — a bank cheque drawn in American dollars, confirming the recipient is writing from the United States] for [dollars] 84, together with 23 cents [Footnote ⁷: סענט (sent) in Yiddish — cents. The precision of even the cents reflects the author's meticulous gratitude for every penny received, and his detailed, honest record-keeping.] — for the tefillin. [Tefillin — תפילין — phylacteries: the black leather boxes containing Torah passages, bound to the arm and head during morning prayer — a fundamental daily commandment for Jewish men. The specific payment for tefillin suggests the author is arranging the purchase or repair of tefillin on the recipient's behalf, or for someone in need.]

Segment 21
HE:
כ"ז
נתאחר המכתב עד היום יום ד' ויק"פ פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד אדר תרפ"ו] 
שלום למע"כ אהובי אחי יקירי מוה"ר ישראל דוב נ"י. 
הנני מודיע לך משלומנו ב"ה כי החיוה"ש אתנו אחי יקירי אם תשלח לי לקוטי הלכות אורח חיים חלק ב' חלק ג' אשלח לך ספורי מעשיות משנת זו שנדפס בורשא שנה זו והוא ביוקר. 
והנני מבקשך שתודיעני משלומך ומה נשמע אצלך אם ילדה כבר זוגתך בשטו"מ הכל תכתוב לי. 
ותראה ליסע למירון על ציוה"ק רשב"י זיע"א על ער"ח ניסן שהוא ר"ה למלכים והי' נסיעה גדולה לרבינו הק' ותבקש הרבה בעדי ובעד כלנו. 
ותקיים דברי רבינו ז"ל מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ואם אתה רוצה התחזקות עיין בלק"ה א"ח ח"ב הלכות תפילת המנחה על התורה מט' לשמש שם אהל וכו' ותמצא באמת מרגוע לנפשך. 
אחי יקירי תדון אותי לכף זכות מה שלא כתבתי לך עד הנה כי קשה לי מאד הדבר כי אני בשפל המצב בעבודת ה' ומה אני יכול עוד לעורר אחרים ובאמת כל מכתב הוא מס"נ. והנני מאחל לך חג הפסח כשר ושמח עיין בהתורה כ' ט' תקונין יקירין וכו' צעקה בקול הוא תיקון הדעת ותיקון הברית בחי' ויגד לכם את בריתו עיי"ש היטב ותכין עצמך בעבודת ה' בימי חודש ניסן הקדוש וימי פסח הקדושים וימי ספירה הקדושים בהתבודדות ושמחה ואיה"ש בל"ג בעומר הבע"ל נשמח ביחד בעבודת ה' אמן ממני ידידך המצפה לשמוע ממך כל טוב אמן 
שמואל הלוי הורוויץ ברסלבר. 
ר' יעקוב זאב נ"י ור' אלטר בן ציון דשה"ט ומאחלים לך חג הפסח כשר ושמח.

EN:
And behold — right now tremendous self-sacrifice is required for the completion of the entire book. And I know only to look to Hashem — with my very eyes — that He will grant merit to whoever needs to merit this — for there is no merit like it. And the merit for the multitudes will be dependent upon it for all eternity. May Hashem grant us the merit for this — that we may merit [it]. So may it be His will. Amen. [אכי"ר = אמן כן יהי רצון — "Amen, so may it be His will"]



# Volume One • Letter 5
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/5/

Volume One • Letter 5
מכתב 5
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/5

Segment 1
HE:
ב"ה יום ג' תצא ... אלול פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
Peace and blessing — and a good inscription and sealing, [כתיבה וחתימה טובה — "a good inscription and sealing" — the traditional Rosh Hashana blessing: G-d inscribes each person's fate in the Book of Life on Rosh Hashana and seals it on Yom Kippur. This greeting tells us the letter is written in the weeks immediately before Rosh Hashana.] and a good and sweet new year, [שנה טובה ומתוקה — "a good and sweet new year" — the traditional Rosh Hashana greeting. Honey eaten on Rosh Hashana symbolizes the wish for sweetness in the year ahead.] and all good things, forever — to his honor, my beloved, my friend, my dear, the exalted and honored one who yearns for the service of Hashem in truth and to do the will of Hashem as is fitting. May Hashem grant him merit in this — and may he merit to truly draw close to the true Tzaddik. So may it be His will, Amen. The honor of our master and teacher the Rabbi, [כמ"ר = כבוד מורינו הרב — "the honor of our master and teacher the Rabbi" — a formal rabbinic honorific placed before the recipient's name; compare Letter 2, §1 where the same abbreviation appears as כב' מוה"ר] Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him. After inquiring after his precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקירי הנעלה ונכבד המשתוקק לעבודת ה' באמת ולעשות רצון השי"ת כראוי השי"ת יזכהו לזה ויזכה להתקרב באמת להצדיק האמת אכי"ר כמ"ר אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א.

EN:
Practical Matters: Esrog and Tefillin Sent to the Recipient To be sure — I have just now received his letter from Thursday, the Torah-reading week of Re'eh. [Parshas Re'eh — ראה — "See!" — Deuteronomy 11:26–16:17, the portion immediately preceding Ki Seitzei. A letter written Thursday of Re'eh would have arrived just days before this reply.] And behold — although I am waiting to send his honor the tefillin this very week, with G-d's help — nevertheless, I am hurrying to write the letter [now] — lest the second letter be delayed until his honor travels for Rosh Hashana [יסע על ר"ה — "he travels for Rosh Hashana" — the preposition על here means "to be at / in order to be present for." In Breslov, traveling for Rosh Hashana meant the annual pilgrimage to be with the Breslov community for the holiest days of the year — at that time in various locations in Israel and abroad. The phrasing implies the recipient plans to travel specifically for Rosh Hashana, as every Breslov Chassid endeavors to do.] that is coming upon us for good. Let his honor know: I already sent his honor an esrog [Esrog — אתרוג — the citron fruit; one of the Four Species (arba minim) used during the Festival of Sukkos. A halachically valid, high-quality esrog was difficult and expensive to obtain, particularly in early Israel. The author goes to great lengths to procure and send one.] on the 26th of Av. The esrog is from those established and confirmed to be ungrafted [Biltei murkav — בלתי מורכב — "ungrafted / not a hybrid." A fundamental halachic requirement: the esrog must be a pure citron, not a grafted hybrid. There was — and still is — considerable halachic debate about which varieties are truly ungrafted, making this an important certification.] — [acquired] from a Torah scholar and G-d-fearing man, [מאיש ת"ח ויר"א — "from a man who is a Torah scholar and G-d-fearing." ת"ח = תלמיד חכם — a Torah scholar; יר"א = ירא שמים — G-d-fearing. Both qualities are named: the seller has the knowledge to certify the esrog and the piety to be trusted in doing so.] and from a reliable and guaranteed source that is confirmed ungrafted. And among the ungrafted [esrogim] available here, it is considered beautiful [Hadar — הדר — "beauty / splendor." One of the Torah's requirements for the esrog (Leviticus 23:40): pri etz hadar — "the fruit of a splendid tree." Hadar is the halachic standard of visual beauty and quality required.] — and it also has a pittum. [Pittum — פיטום — the dried floral remnant or protrusion at the tip of the esrog, considered a sign of a pure, superior fruit. Its presence makes the esrog especially praiseworthy.] And I wanted to send it by airmail — but that would cost a very great deal of money, and the Torah has consideration for the money of Israel. [התורה חסה על ממונן של ישראל — a well-known Talmudic principle: the Torah's laws are designed not to impose unnecessary financial burden. The author applies this principle to his own practical decision-making throughout this letter.] And therefore I sent it by regular mail. And I am hopeful that it will arrive in time before the Festival of Sukkos. [Sukkos — סוכות — the Festival of Tabernacles, beginning on the 15th of Tishrei, five days after Yom Kippur. The esrog must arrive before the festival begins.] Let his honor inform me whether he received it, and whether he had pleasure and satisfaction from it. The cost of the esrog came to me, together with the shipping — a total of five dollars.

Segment 3
HE:
אחר דרישת שלומו הטוב באהבה רבה משלומינו הודות להשי"ת. לנכון קבלתי עכשיו מכתבו מיום ה' פ' ראה והנה אעפ"י שאני מחכה לשלוח לך התפלין בשבוע זו בעזהי"ת אעפי"כ אני ממהר לכתוב המכתב אולי יתאחר המכתב השני עד שכבודו יסע על ר"ה הבא עלינו לטובה ידע כבודו ששלחתי כבר אתרוג למע"כ ביום כ"ו אב האתרוג הוא מהמוחזקים בלתי מורכבים מאיש ת"ח ויר"א וממקום מובטח שבלתי מורכב ובין הבלתי מורכבים כאן הוא נחשב להדר ויש לו פיטום ג"כ ורציתי לשלוח על דואר אוירי אבל יעלה הרבה כסף מאד והתורה חסה על ממונן של ישראל וע"כ שלחתיו בדואר פשוט והנני מקוה שיבא בזמנו לפני חג הסוכות כבודו ישיב לי אם קבלו ואם היה לו נחת רוח ממנו מחיר האתרוג עלה לי עם המשלוח סך חמשה דולר בענין התפלין ידע כבודו בשביל זה עכבתי א"ע מלנסוע חזרה למירון רציתי כבר לישב שם מחודש אלול ואילך ועכבתי עצמי עד חצי אלול כדי שאראה שיהיה הפרשיות והבתים והרצועות הכל בסדר והיה ע"ז כמה מניעות מהסופר ירא שמים ות"ח מובהק וסופר מובהק שהשכרתי אותו שיכתוב הפרשיות הביא לי לפני ר"ח הפרשיות יפים והכל יפה וטוב אבל היה לו טעות כי כתב תפלין דרש"י במקום תפלין דר"ת והוכרח לכתוב עוד הפעם הפרשיות של ר"ת ואחר שגמר שבוע העבר הפרשיות של רבינו תם ונתתי ליתן אותם בתוך הבתים אבל בשל ראש לא יכולים ליכנס לתוך הבית וע"כ הוכרח בשבוע זו לכתוב עוד פעם הפרשיות של ראש ובעזהי"ת למחר יהיה נגמרים הפרשיות והוא הולך למקוה קודם שהוא כותב וגם אינו מפסיק בדיבור בכל זמן הכתיבה וגם העושה הבתים נקף אצבע ולא יכול לגמור בזמנו וכבר היו הבתים אצלי בלתי מושחרים וראיתי טובם ויפים והדרם גסות מעור א' כראוי וכבר נתתי אותם לשחרם ולעשות עם הרצועות הכל כראוי ובעזהי"ת אצפה שביום החמישי הזה אקבלם מוכן לשלוח ובעזהי"ת אשלחם על הדואר בזה השבוע איה"ש אבל על דואר הרגיל כי על דואר אוירי עולה הרבה כסף עד למאד והתורה חסה על ממונן של ישראל כנ"ל ועבור החילוק בין דואר אוירי לרגיל שלחתי האתרוג כי משלוח התפלין בדואר אוירי יעלה כמעט לשני פעמים מחיר האתרוג כולו וע"כ אשלחו בדואר פשוט הנני שבע רצון מזה שכבודו כתב לי מכבר שהוא הצנע לכת בענין מה שמסייע לי להדפסת הספר כי היצר הרע יכול להטיל רע עין וקנאה אפי' בין אנשים כשרים ח"ו ע"כ בוודאי אין לך יפה מן הצניעות ומצות צדקה שהוא בהצנע חשוב מאד מאד. ובענין שאלת ההדפסה שכבודו שאל אותי מכבר מה יהיה עם שאר התורות של רבינו ז"ל ראשית הנני מצפה שאפי' התורות היותר גדולות לא יכילו כ"כ בוגין כמו התורה הראשונה מפני שזו כמו הקדמה לכל התורות והיא דרך והילוך ליכנס לעבודת ה' ועיקר מכיל על "הבעל דבר מתלבש במצוות" שמביא רבינו ז"ל בזה התורה כי מבואר שם כל העצות הבעל דבר והתחזקות נגדו ועכ"פ נוכל לומר שזה התורה יהיה חיות וישועה לכל מי שעובר עליו מה שעובר שיוכל לחיות א"ע ולהיות שמח בתכלית וגם לקשיות כבודו ימצא הרבה תירוצים שם. ממש זה יהיה אור בעולם למי שירצה ללמוד ולקיים וגם כי שאר התורות לא צריך להכיל כל תורה כ"כ כי מה שנכלל כבר כאן נרשום לעיין בתורה א' וגם לא צריך לחשוב על שאר התורות הלוואי יעזור השי"ת לגמור זאת התורה הראשונה בוודאי כשנגמור זאת יהיה אשרי חלקינו וגורלינו ונוכל לשמוח מאד בזה לבד אלמלא לא אתינא לעלמא אלא בשביל זה התורה די לנו ודי כי הרבה בעלי תשובות יהיה נעשין מזה והרבה אנשים שהתייאשו מן העולם ומן היהדות יקבלו חיותם בזה כי אין נמצא עוד מיום מתן תורה ועד ביאת משיח בשום ספר התחזקות כזה שיש להתחזק ולשמח אפי' הפושע שבפושעים שאין גרוע ממנה איך שיש לו תקוה טובה לעולם ואיך שצריך לשמוח על שבא לזה העולם ובעזהי"ת כשהשי"ת ירחם עלינו לגמור זאת התורה יהיה זה התחלה לזכות הרבים לנצח ולדורות לזכות בהדפסת שאר ספרים קדושים ובראשון נדפיס מכל מין ספר לבחינה כמו שעכשיו מדפיסים תורה א' לבחינה על כל התורות כן למשל מן כל המדות כמו אמונה תורה תפלה וכו' נדפיס דוגמא ראשונה צדיק מכל הספרים הקדושים מתנ"ך ותושבע"פ ומדרשים וזוהר וכתבי האריז"ל וספרי בעש"ט ותלמידיו וספרי רבינו ז"ל ותלמידיו וכו' כל הענינים המדברים מצדיק אמיתי וגדולתו ואיך להתקרב אליו הכל כאשר לכל נעשה מזה ספר לדוגמא ואולי יעזור השי"ת שנוכל לעשות ספרים כאלו מא' ועד ת' מכל המדות והמצוות וכו' וכן אח"כ דוגמא משאר מיני ספרים שאנו יכולים לעשות להחיות ולהאיר בעולם עכ"פ כל התחלות קשות והבעל דבר מונע מאד מהדפסת הספר והעיקר חסרון כיס העולה על כל המניעות השי"ת ירחם ויעזור לזה כי העולם הבל הבלים ורק מה שחוטפין בזה העולם איזה טוב נשאר מכ"ש טוב כזה להחיות כל העולם כולו זה זכות הרבים שאין דוגמתו ועכשיו נשיב על מכתבו שקבלתי כעת בענין החסידות וספרים אחרים אין זה ח"ו כמו שכבודו חושב שאסור להסתכל בשאר ספרים ח"ו הס מלהזכיר כזאת ואדרבא אם יעזור לי השי"ת כנ"ל להדפיס יהיה מכל הספרים הקדושים כל המדות טובות וכו' כנ"ל אבל הענין הוא כך שיש חילוק אם כבודו מביט בעצמו בספרים קדושים של הצדיקים אז אין חשש ח"ו שהבעל דבר יסיתו וידיחו להפרידו מהצדיק האמת אשר זה אין נמצא רק יחיד בכמה דורות כמו מרע"ה ורשב"י זיע"א והאריז"ל ובעש"ט ז"ל בעצמו ורבינו ז"ל ומשיח צדקינו שיבא בב"א אבל אם ילמוד מחסידים אחרים ובפרט מחסידי ... אשר ידוע ומוחזק איך הם מצפים לעשות חסידים ע"כ איעצך שיכול להיות מזה אלפים פעמים יותר היזק מהרווח שירוויח בעבודת ה' ומדוע הם לא רוצים ללמוד לק"מ ושאר ספרי רבינו ז"ל והבע"ד לא מכניס בלבם חשק לזה כלל, ובכלל חסידות ... הוא חקירה באלקות עם קבלה ורבינו ז"ל רחוק מאד וקרוב רק לאמונה ופשטות ותמימות בעבודת ה' בלי שום חקירה והעיקר אם קשה קשיות צריך לצעוק להשי"ת ולהתפלל ע"ז באמת וממילא יתורץ הקשיות בעזהי"ת במכתב הב' נכתוב עוד מזה וכל מה שאוכל להחיות כבודו לא אמנע מזה כבודו יוכל לכתוב כל הקשיות ובעזהי"ת אקוה לתרצם בעזהי"ת אסע למירון בשבוע הבאה ונהי' שם בעזהי"ת עד אחר כל הימים טובים.

EN:
Regarding the tefillin — let his honor know: it is because of this [matter] that I held myself back from traveling back to Miron. I had already wanted to be settled there from the month of Elul onwards — and I held myself back until mid-Elul so that I could see that the Torah portions, the housings, and the straps [The three components of tefillin: פרשיות (parshiyos) — the four Torah passages handwritten on parchment and placed inside; בתים (battim) — the black leather boxes that contain them; and רצועות (retzuos) — the black leather straps. All three must meet exacting halachic standards.] would all be in order. And there were several obstacles with the scribe — a G-d-fearing man and an outstanding Torah scholar and outstanding scribe [ירא שמים ות"ח מובהק וסופר מובהק — three distinct qualities: G-d-fearing (yiras shamayim — deep reverence for Heaven), outstanding Torah scholar (talmid chacham muvhak — exceptional learning), and outstanding scribe (sofer muvhak — expert mastery of the craft). A scribe who writes tefillin must possess all three; the author specifies each one separately.] whom I hired to write the Torah portions. He brought me the Torah portions before Rosh Chodesh [Rosh Chodesh — ראש חודש — the first day of the new month; here, Rosh Chodesh Elul] — beautiful portions, and everything was beautiful and good. But there was an error — for he wrote Rashi tefillin [Tefillin d'Rashi — תפלין דרש"י — the standard pair of tefillin worn by all Jewish men, following the order of the four Torah passages as ruled by Rashi (Rabbi Shlomo Yitzchaki, 1040–1105)] instead of Rabbeinu Tam tefillin. [Tefillin d'Rabbeinu Tam — תפלין דר"ת — an additional pair worn by particularly pious men, following the alternative ordering ruled by Rabbeinu Tam (Rabbi Yaakov ben Meir, 1100–1171), Rashi's grandson. The recipient had ordered this additional pair specifically.] And he was compelled to write the portions of Rabbeinu Tam again. And after he finished last week the portions of Rabbeinu Tam — and I gave [instructions] to insert them into the housings — for the head [tefillin] they could not fit into the housing. [The head tefillin housing (shel rosh) has four separate compartments, one for each of the four Torah passages. The parchments must fit precisely. If the scribe wrote them slightly larger than specified, they cannot be inserted and must be rewritten.] And therefore he was compelled this week to write the head portions once more. And with G-d's help, tomorrow the portions will be completed. And he goes to the mikveh before he writes, [The scribe immerses in the ritual purification pool before beginning each session of writing — an act of spiritual preparation and purification before engaging in this sacred work. One of the marks of an exceptional, truly G-d-fearing scribe.] and he also does not interrupt with any speech at all during the entire time of writing. [Complete silence throughout the writing session — another mark of exceptional piety and concentration, ensuring that no mundane speech contaminates the sacred act of writing the Divine Names.] And also the maker of the housings cut his finger [נקף אצבע — "cut / struck his finger." A simple, human accident that caused further delay. The author records it matter-of-factly — this is the texture of real life in the service of G-d: the noble spiritual project meets the humble reality of a craftsman's injured hand.] and was unable to finish on time. And already the housings were in my possession unblackened — and I saw their quality: they were beautiful and splendid, of proper thick leather from a single hide, as required. [גסות מעור אחד כראוי — "of proper thick leather from a single [piece of] hide, as required." The battim must be made from a single piece of leather (not sewn together from pieces), properly thick, and painted black on the outside. The author personally inspects and confirms all of this.] And I have already given them to be blackened and to have the straps attached — everything as required. And with G-d's help I expect that this very Thursday I will receive them ready to send — and with G-d's help I will send them by mail this week, G-d willing. [איה"ש = אם ירצה השם — "if G-d wills it / G-d willing" — the fundamental Jewish acknowledgment that all plans depend on divine will] But by regular mail — for sending by airmail costs a very great deal of money indeed, and the Torah has consideration for the money of Israel, as written above. And for [the saving of] the difference between airmail and regular mail I sent the esrog [by regular mail] — for sending the tefillin by airmail would cost almost twice the entire price of the esrog. And therefore I will send them by regular mail.

Segment 4
HE:
ידידו שמואל הורוויץ

EN:
I am filled with satisfaction [הנני שבע רצון — "I am sated / filled with satisfaction." The word שבע means sated, filled to capacity — like one who has eaten to contentment. Not merely "pleased" or "satisfied" but brimming-full with satisfaction, overflowing with it. The author's joy at the recipient's behavior is not a mild approval but a deep, complete sense of gratification.] with what his honor wrote to me some time ago [מכבר — "some time ago / previously." The recipient had written about this earlier, and the author is now finally acknowledging it warmly.] — that he conducts himself with discretion and modesty [הצנע לכת — hatznea lechet — "to walk modestly / with concealment." From Micah 6:8. Here it refers specifically to the recipient's modesty about his charitable support of the printing project — not publicizing it, not making it known.] in the matter of his assisting me in the printing of the book — for the evil inclination can cast an evil eye and jealousy even among upright people, G-d forbid. Therefore, certainly there is nothing more beautiful than modesty (tzni'us) [Tzni'us — צניעות — modesty and discretion in all forms of behavior, not only in dress but in the entire manner of conducting oneself — avoiding drawing unnecessary attention to one's good deeds] — and the commandment of charity that is performed in concealment is considered very, very great. [The Rambam (Maimonides) lists giving tzedakah anonymously as one of the highest levels of charity. The author praises the recipient warmly for naturally embodying this ideal.]

Segment 5
HE:
כ"ח
ב"ה יום ב' אח"ק פעה"ק ת"ו 
למע"כ הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה הנעלה סוע"ה כש"ת כמוהר"ר זרח עפשטיין שליט"א ר"מ ומנהל ישיבתנו הק' תורת חיים הי"ו 
באתי בבקשה ממחילת כבוד תורתו איך שאני חולה וחלש ל"ע מרוב צערי ומצוקותי שאני סובל זה כשתי שנים שאפי' כר לישן עליו אין לי ומוכרח אני לישן על ספסל וזה כל השבוע שאני מושכב במטה בחולי חום חזק וכאב הראש והנני רוקק עם דם ל"ע ואני מרגיש בעצמי מסוכן ממש והרופא אמר לי שאני צריך ומוכרח הבראה גדולה להבריא את גופי ואויר טוב ומנוחה איזה שבועות ואני בערום וחוסר כל ואין לי שום משען ומשענה שום אח וקרוב פה כאילו מאבן נולדתי והרחמנות גדול עלי מאד כי כוחותי הולכים וחסור והנה נתעוררו ב' אנשים נכבדים וכו' לילך למעכת"ר שיעזור לי מהישיבה מסבת ראייתם את חליי וגודל נדודי ומצוקתי ומעכת"ר ברוב טובו וחסדו הבטיח להם. ועכשיו איני יודע מה נשתנה שכת"ר לא נתן רק פונט א' (לירה אחת) וגם דיבר עלי דברים אשר לא על לבי שאני רוצה לרמות את כת"ר ע"כ הנני מבקש מכת"ר שאל יתן לי לבני בליעל ואל יקבל מלשינות עלי הלא כת"ר הוא חכם גדול ונבון ומדוע יקבל זאת הלא אלו האנשים הם בעצמם יודעים כי אני חולה גדול וגם מה יספיק לי פונט ע"כ יראה מעכת"ר למלאות בקשתי

EN:
The Book Being Printed — Its Content, Power, and Future Vision And regarding the question of the printing that his honor asked me some time ago — what will become of the other Torah teachings of our master the Rebbe זצ"ל: Firstly — I am hopeful that even the larger Torah teachings will not contain as many bogin [Bogin — בוגין — printer's signatures; 16-page gatherings; see Letter 2, §5] as the first Torah teaching — because this one is like a hakdamah [Hakdamah — הקדמה — "introduction / preface." This first Torah teaching of Rabbi Nachman functions as a foundational introduction to all the Rebbe's Torah — laying the entire groundwork for understanding and entering the service of G-d before the other teachings are approached.] to all the Torah teachings — and it is the path and the step-by-step walk [דרך והילוך — "the path and the walk / the way and the manner of proceeding step by step." דרך is the path or road itself; הילוך is the actual walking — the moving forward, the step-by-step proceeding along that path. Together they describe not merely a theoretical orientation toward the service of G-d, but the actual dynamic movement of entering into it, one step at a time.] for entering into the service of Hashem. And the essential content [of this Torah teaching] is on "the ba'al davar who clothes himself in commandments" [הבעל דבר מתלבש במצוות — one of the most subtle and important Breslov concepts: the evil inclination does not always appear as obvious sin. It disguises itself in the garments of holiness — presenting itself as a mitzvah, a good deed, an act of piety — in order to confuse and mislead the spiritually serious person. This is why even genuinely pious people can be misled. The entire first Torah of Likutay Moharan is built around this insight.] — which our master the Rebbe זצ"ל brings in this Torah teaching — for there it is explained in full: all the strategies of the ba'al davar, and the [way of] strengthening oneself against him. And in any case we can say: this Torah teaching will be vitality and salvation for all who go through what they go through [כל מי שעובר עליו מה שעובר — "all who go through what they go through." A deliberately tender and non-specific phrase — the author does not name any particular difficulty. Whatever a person is going through — this Torah teaching has something for them.] — so that they can revive themselves [לחיות את עצמו — "to revive himself / give life to himself." The full phrase is לחיות את עצמו — the reflexive את עצמו (himself) emphasizes that the person does this to and for himself — it is an act of self-revival, not merely receiving revival from outside. The person actively applies the teaching to revive his own soul.] and be joyful to the utmost. And also for the difficulties of his honor — he will find many answers there. Literally — this will be a light in the world for whoever wishes to study and observe [its teachings].

Segment 6
HE:
ממני בן ידידו המצפה שתמלאו את בקשתי שמואל הרוויץ

EN:
And also — the other Torah teachings do not need to contain as much [per teaching] — for what has already been included here, we will note [a cross-reference] to look into Torah teaching number one. [A cross-referencing system: later volumes will direct the reader back to this first book rather than repeating what is already there. The first book thus serves as the permanent foundation text for the entire future series.] And also there is no need to worry about the other Torah teachings — would that Hashem help us to complete this first Torah teaching. Certainly when we complete it — fortunate will be our portion and our lot, [אשרי חלקינו וגורלינו — "fortunate our portion and our lot." Two words: חלק (chelek) — portion, share; גורל (goral) — lot, fate, destiny — what falls to one as if by the casting of lots. Together they convey: fortunate the share that has been assigned to us, and fortunate the destiny that has fallen to us. The word גורל specifically implies that this good fortune has been decreed from Above.] and we will be able to rejoice greatly in this alone. "Were I not to have come into the world except for this Torah teaching — it would be sufficient for us — and sufficient!" [אלמלא לא אתינא לעלמא אלא בשביל זה התורה די לנו ודי — an adaptation of the Talmudic saying (Kiddushin 40b): "Were I not to have come into the world except for this alone — it would have been sufficient." The doubling of ודי — "and sufficient! [and again:] sufficient!" — is a deliberate, emphatic repetition. The first די states the sufficiency; the second ודי intensifies and seals it as an exclamation. The author is saying: bringing this one teaching to the world would justify an entire human life — doubly, absolutely, emphatically so.] For many penitents [Ba'alei teshuvah — בעלי תשובה — "masters of return" — people who return to observant Jewish life. The Talmud says that in the place where a ba'al teshuvah stands, even a completely righteous person cannot stand.] will be made through it — and many people who have despaired of the world and of Jewishness will receive their vitality through it. For there is not to be found — from the day of the giving of the Torah until the coming of the Messiah — in any book, a [teaching of] strengthening like this: that gives the power to strengthen and rejoice even the most sinful of the sinful — he than whose situation there is nothing worse [הפושע שבפושעים שאין גרוע ממנה — literally "the most sinful of the sinful, than whose [situation] there is nothing worse." The pronoun ממנה is feminine — it refers not to the person himself (which would require the masculine ממנו) but to his situation, his predicament, his spiritual state. The Rebbe is not condemning the person but acknowledging that his situation appears utterly hopeless — and then showing that even from that situation, good hope exists. The feminine pronoun points precisely to the darkness of the condition, not the nature of the person.] — [showing] how he has good hope forever, and how he must rejoice in the fact that he has come into this world.

Segment 7
HE:
העיקר שכחתי הנני רוצה לידע אם מעכת"ר קבל תשובה על מכתבו ששלח לאבי נ"י כי הנני מחכה שבודאי בלי ספק יעשה אבי טובות להישיבה הק' בקרוב, ובזה הזמן שלחתי עוד פעם מכתב גדול לאבי בשביל הישיבה ועוד אראה לכתוב עם עוד אנשים איך שכבודו עוזר לי מהישיבה להברות את גופי ואיה"ש בודאי יהא טוב. 
ממני הנ"ל

EN:
And with G-d's help — when Hashem has mercy upon us to complete this Torah teaching — this will be a beginning to bring merit to the multitudes, forever and for all generations — to merit through the printing of the other holy books. And as a first publication of each type of book we will print a sample — [לבחינה — "as a sample / as a trial edition / as a test case." The author envisions a publishing program: first a sample volume of each genre to establish the concept, then the full series following.] just as we are now printing one Torah teaching as a sample for all the [future] Torah teachings. So similarly — for example — from all the character traits — such as: faith, Torah, prayer, and so on — we will print a first sample on: the Tzaddik. [This will be compiled] from all the holy books: from the Written Torah and the Oral Torah, [Tanach u'Toshba'al — תנ"ך ותושבע"פ — the Written Torah (Tanach: Torah, Prophets, and Writings) and the Oral Torah (Toshba'al = Torah SheBe'al Peh — the Mishnah, Talmud, and all oral tradition). The planned anthology draws from the entire span of Jewish sacred literature.] and from the Midrashim, and from the holy Zohar, and from the writings of the Arizal, and from the books of the Ba'al Shem Tov and his disciples, and from the books of our master the Rebbe זצ"ל and his disciples — and so on. All the matters that speak of the true Tzaddik, and his greatness, and how to draw close to him — everything together will be made into a sample book. And perhaps Hashem will help that we will be able to make such books from Aleph to Tav — [מא' ועד ת' — "from Aleph to Tav" — the first and last letters of the Hebrew alphabet: "from A to Z." A complete, comprehensive encyclopedia covering every character trait, commandment, and spiritual matter from beginning to end.] covering all the character traits and commandments, and so on. And likewise, afterward, a sample of other types of books that we can make to revive and illuminate in the world.

Segment 8
HE:
כ"ט
[כ"ב מנחם אב תרפ"ו] 
ב"ה אור ליום ב' לסדר יראה כל זכורך את פני האדון ה' מאן פני האדון ה' דא רשב"י זיע"א פעה"ק ירושלים תובב"א חיים ושלום וכ"ט למע"כ אהובי אחי יקירי ידידי כנפשי מחמד עיני וחמדת לבבי קשור ודבוק בעמקי לבי האברך הנעלה שותה מים חיים מהבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח החסיד כמוהר"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י 
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיעך משלומנו הודות לשי"ת. 
הארצדיקער גטרייאר ברודער איך בייט דיך זייער אז די זאלסט אסאך מרבה בקשה תפלה תחנה פאר מאנעט ועגין ובפרט על ציון התא"ל רמבעה"ן זיע"א ועל ציון התא"ל ר' עקיבא זי"ע ועכי"א ועל קבר זקני השל"ה הק' זצ"ל ובפרט לנסוע למירון על ציון הקוה"נ של התא"ל רשב"י זיע"א אין אסאך בייטין פאר מיר עס זאל נעמין איין עק פין מייני צרות ואס איך מיטשי מיך אין פלאג מיך שון אזו 2 יאר מיט 4 חדשים. אין עס נעמט גאר קיין עק ניט איך האב קיינום ניט פין דאנין ביז אהין דער בע"ד יאגט פין אלי זאטין עס איז שון באלד ר"ה אין מען וייסט גאר ניט וין מען איז אין דער ועלט אין ואס ועט זיין דער תכלית עד מתי ועט מען נאך יאגין די עונות די בהמות... 
(אחי המסור והנלבב אבקש ממך מאד שתרבה עבורי בקשה תפילה ותחנה ובפרט על ציון התא"ל רמבעה"ן זיע"א ועל ציון התא"ל ר' עקיבא זיע ועכי"א ועל קבר זקני השל"ה הק' זצ"ל ובפרט לנסוע למירון על ציון הקוה"נ של התא"ל רשב"י זיע"א ולבקש הרבה עבורי שיגיע קץ לצרותי מה שאני סובל ומתייסר כך כבר שנתיים וארבעה חודשים ובכלל לא מגיע הסוף לזה ואין לי אתי אף אחד מפה עד לשם והבע"ד רודף מכל הצדדים, עוד מעט כבר ר"ה ולא ידוע כלל היכן נמצאים בעולם ומה יהי' התכלית עד מתי נרוץ אחרי העונות הבהמות...)

EN:
In any case — all beginnings are difficult. And the ba'al davar prevents greatly the printing of the book. And the essential [obstacle] is the lack of money [חסרון כיס — "lack of money / a pocket that is lacking." The image is of an empty pocket — not merely insufficient funds but the specific, physical sensation of reaching into one's pocket and finding nothing. A vivid and humble image.] — which surpasses all the other obstacles. [העולה על כל המניעות — "which rises above / surpasses all the other obstacles." A rueful observation: the ba'al davar is named first as the great opponent — but in the end, the author acknowledges with characteristic honesty that the most daunting practical obstacle is simply the absence of money.] May Hashem have mercy and help in this — for the world is vanity of vanities, and only what one snatches in this world of some good remains — and all the more so [מכ"ש = מכל שכן — "and all the more so / how much more so." A standard Talmudic logical formula: if the general case is true (only what one snatches remains), then all the more so is the specific, superior case true (snatching such a good as this).] such a good as this — to revive the entire world. This is a merit for the multitudes the like of which there is no parallel.

Segment 9
HE:
ל'
ב"ה יום ה' נצבים וילך תרפ"ו פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכוח"ט וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי עוז כנפשי ולבבי החסיד השותה מים חיים מהבאר מים חיים מננמ"ח זיע"א כש"ת כמוהר"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר כיאות אחי יקירי כאשר נסכם אצלינו הראב"צ ואצלי לבוא בקרוב למירון על ציון הק' הרשב"י זיע"א גם הר' צבי סטלמוך יכול להיות שי' ג"כ במירון על ר"ה הק' הבע"ל ועוד מאנ"ש ע"כ אם תרצה תחכה מלבא הנה עד יום ב' הבע"ל בצהרים ואם לא נבוא עד אז אצלך אז תסע תיכף ומיד הנה לירושלים על ר"ה הבע"ל והי"ת יעזור לנו שנכתב ונחתם בספר הצדיקים לאלתר לחיים טובים ונהי' מקורב ומקושר לרבינו הק' באמת לאמתו ונזכה לתש"ש ותיקון הברית ותכלה שנה וקללותי' ותחל שנה וברכותי' וד"ל 
ממני ידידך אוהבך באמת מצפה לראותך בקרוב עם כל טוב

EN:
Important Clarification — Responding to the Recipient's New Letter on the Question of Other Chassidus And now let us respond to his letter that I have just received — on the matter of Chassidus and other books. It is not the case — G-d forbid — as his honor thinks: that it is forbidden to look into other books, G-d forbid. Silence — do not even mention such a thing! [הס מלהזכיר — "silence — do not even mention it!" A strong expression of correction and alarm. The author is alarmed that the recipient has taken his previous advice too far — concluding that he must never read any other Jewish book. The author corrects this emphatically: that was never his intention, and such a conclusion is itself forbidden to entertain.] On the contrary — if Hashem helps me, as written above, to print [those books] — there will be [material drawn] from all the holy books, all the good character traits, and so on — as written above.

Segment 10
HE:
שמואל בן פיגה הורוויץ ברסלבר

EN:
But the matter is as follows — there is a distinction. If his honor looks himself into the holy books of the Tzaddikim — then there is no concern, G-d forbid, that the ba'al davar will entice him and lead him astray [יסיתו וידיחו — two distinct verbs: יסית — to entice, to tempt, to incite from within; ידיח — to lead astray, to push off course, to cause to deviate. Together they describe the full arc of the ba'al davar's operation: first temptation from within (enticement), then external derailment (being pushed off the path).] to separate him from the true Tzaddik — who is found only once in several generations, like Moses our Teacher, and Rabbi Shimon bar Yochai may his merit protect us, and the Arizal, and the Ba'al Shem Tov himself זצ"ל, and our master the Rebbe זצ"ל, and our righteous Messiah may he come speedily in our days. [ב"ב"א = במהרה בימינו אמן — "speedily in our days, Amen." Note that in this letter the Messiah is explicitly added to the sequence of unique singular souls — Moses → Rashbi → Arizal → Ba'al Shem Tov → Rabbi Nachman → the Messiah. The Messianic figure is placed as the continuation and culmination of this line.]

Segment 11
HE:
ב"ה יום ב' כ"ז אלול תרפ"ו פעה"ק ירושלים ת"ו 
רפו"ש וכוח"ט וחיים טובים ושלום וכט"ס לכבוד האברך היקר והנכבד ידידי עוז האהוב וחמיד ורגיג עלי כנפשי ולבבי נפשי קשורה בנפשו השותה מים חיים מבאר מים חיים מהנחל הנובע ננמ"ח המצפה ומשתוקק להתקשר ברבינו הקדוש והנורא זצ"ל זי"ע ועכי"א ובאנשי שלומינו ה' עליהם יחיו כש"ת כמוהר"ר ... נ"י. 
אחי היקר אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע לך כי קבלנו את מכתבך וא"א לשער לך גודל צערינו ועגמת נפשי ממש עד הנפש יעזור לך השי"ת וישלח לך רפואה שלימה בקרוב במהרה דידן רפואת הנפש ורפואת הגוף ותוכל להתפלל בר"ה כדבעי ושלא תצטרך ח"ו להיות ר"ה בבה"ח אחי יקירי כנפשי תדע נאמנה שכבר היינו מוכנים אני ור' אלתר בן ציון נ"י לנסוע למירון על ר"ה ות"ל שברנו כמה וכמה מניעות כי זה קודם ר"ח אלול שאנחנו כוספים ומשתוקקים לזה וחושבים עצות וכבר היינו מוכנים היום באשמורה לנסוע לולי המכתב שבא ממך אבל צריך להאמין שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד ותזכור היטב מה שצעק רבינו ז"ל הקדוש והנורא בקול גדול ועצום קול גדול ולא יסף שאסור להתיאש את עצמו בשום אופן בעולם אין שום יאוש בעולם כלל וכל זמן שהנשמה באפינו צריך להאמין ולידע שלא לייאש את עצמנו יהי' איך שי' משום דרגא שבעולם. 
אחי יקירי שמור עצמך מעצבות ואל תדאג כלל כי ת"ל יש לנו על מי לסמוך ואליו אנו מקשרים את תפלותינו ולולי זאת הייתי מיאש את עצמי וזה כל התקוה שלי ושלנו כלנו ובלעדי זאת מי יודע אם היינו חיים ותדע נאמנה אחי יקירי כי אני רחוק כ"כ מעבודת השי"ת בלי שעור ושאיני זוכר כלל בר"ה הק' כי מוחי טרוד ומבולבל מאד מאד ומניעות המוח הרבה מאד אשר אין לשער ולהעריך איך גדיינק גארניט אז עס גייט ר"ה עס דוכט מיר עס נאך דא איאר צי ר"ה עס דורך גגאנגין גאנץ חודש אלול אין נעביך גאר ניט אן גהובין צו טאן עס נעביך ביטער מען איז זייער וייט אבער פון דעסט וייגין ואס זאל מען טוהין אראפ פאלין טאר מען ניט. 
דער היילקער רבי האט גזאגט ברודער האלט דיך דופיט אוף מייני כוחות אין דער היילקער רבי האט גזאגט אז איך מיט מייני לייט גייאין דורך די ערשטי נאכט ר"ה און דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט גאר מיין זאך איז ר"ה וען ניט מיין ר"ה ואלט די גאנצי ועלט גוארין תוהו ובהו אין גרעסירס פין דעם איז ניט דא ע"כ איז אוודאי א גרוסי הפסד ואס דו האסט ניט זוכה גוען ניט ציקומין אהער ניט מיר צי דיר, נאר פון דעסט ועגין דארף מען די כסופים הטובים ניט אופ לאזין מען דארף אסאך ביינקין צום רבין אין אסאך בייטין וארין דאס איז דער עיקר אין אן דעם איז גאר ניט און עס הייבט זיך גאר ניט און אין מען קען אנדרש קיין יוד ניט זיין ע"כ דארפין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת און אסאך תפלה פאר לייגין נאר אוף דיים וארין דאס איז דער עיקר אין דאס איז כולל אלדינג אין אז מען זאל זוכה זיין צי דיים איז מען זוכה צי אלדינג וארין גרעסירס איז ניט דא. 
ע"כ טייער הארצדיקער ברודער לאז דיך ניט אפנארין פון דיים בע"ד אין פלייג אסאך תפלה אוף דיים דוקא וארין יעדר יאר איז ההפסד שאינו חוזר ומעוות שלא יוכל לתקון גדענק גיט ואס די בת מלכה האט גזאגט עס איז א גרוס רחמנות אוף מיר און אוף דיר אזו א לאנגי צייט ואס איך בין דא און קען ניט ארוס אין זיא האט איים גזאגט דו זאלסט דיר אוסקלאבין איין ארט און זאלסט אגאנץ יאר ביינקין און וען דו ועסט האבין צייט זאלסטו אייך ביינקן. 
ע"כ טייעריר ברודער לאז דיך ניט אפ גדענק גוט עס איז 3 יאר ואס מיר זענין גוען אין איינעם אין מירון די אהבה ואס גוען צוישן אונז גדענק גוט אין ואס האט זיך אפ גטאן די 3 יאר ממש כל משבריך וגליך עלי עברו ע"כ טאר מען נישט שואגין מען דארף האבין ביידי אזו ויא דער היילקער רבי האט גיזאגט אז מען קען אנדרש ניט אמת תשובה טואין ביז מען זאל זיין בקי בין בעלי' אז מען זאל זיך ניט אפשטעלין מען זאל גייאין אלי מאל העכיר און העכיר און אפי' אז מען פאלט אראפ ואס ערגעיר קען שון ניט זיין זאל מען זיך נישט מיאש זיין אין אן הייבן נאך אמאל פון אן הייב אין דאס איז דער עיקר תשובה. 
מיין טייעריר גטרייאר חבר דארפסט פרייליך זיין ואס מען ועט אונז מזכיר זין אין בייטין פאר אונז ביים רבין ז"ל וארין איך האב גשריבין כמה בריף האב איך דיר מזכיר גוען אין איך בייט פאר דיר בא די מקומות הקדושים. און דארפסט גדיינקין דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט אז איך גייא פאר אייך ואס האט איר מורא צו האבין גלייב מיר באמת וען ניט דאס ואס איך פאר לאז מיך אוף דיים היילקען רבינס כח ואלט איך דאס ניט איבער גהאלטין בשום אופן נאר דאס איז מיין גנצער האפנונג אין מיר האבין ב"ה וער עס זאל אונז מתקן זיין. 
און מען דארף טאנצין פאר שמחה ואס מיר האבין זוכה גוען צי ויסין פון אזא אור ואס עס נאך ניט גוען מיום בריאת העולם און מיר זענין זוכה גרופין צי וערין אוף זיין נאמין און מען לייד דער פאר און וידער דארף מען ויסין אז מען וייסט גאר ניט אין מען האט נאך באמת גאר ניט אן גהובין צו טאן ע"כ דארף מען מיט אלי כוחות ארבטין מען זאל זוכה זיין צי עבודת ה' אין ניט אפשלאפין די פאר יאר ואס היינט איז דער עיקר עקבתא דמשיחא ואס די גמרא זאגט אז דער פסוק שטייט אין קהלת אז מען זאל טוהין עד שלא הגיעו הימים אשר אין בהם חפץ: אלו ימי המשיח וארין דער עיקר נסיון איז היינט דארפין זיך נישט לאזין נארין וארין די יארין לופין אוועק ע"כ דארף מען אסאך ביינקין אין בייטין מען זאל זוכה זיין צום רבין און מען דארף זיך דער האלטין אין זיין תמיד פריילאך כי חדות ה' היא מעוזכם דאס גייט אוף ר"ה אכלו משמנים וכו'. 
ע"כ טייערר הארצדקער ברידער קלער גארניט איבער גיב דיך אין גאנצין איבער צי רבינו הקוה"נ לגמרי אין זייא מקשר אלי תפלות צום רבין אין זיי פרייליך אין ביינק אין האף אין בייט צי זוכה זיין צום רבין ז"ל אין בייט פאר מיר אוך וארין אני תולה בלב ים. 
(איני זוכר כלל שמגיע ר"ה, נדמה בעיני כאילו יש עוד שנה עד ר"ה, כבר עבר כל חודש אלול ולדאבונינו לא התחלנו כלום לעשות לדאבונינו מר מאד כמה אנו רחוקים אבל אעפי"כ מה נעשה, ליפול ברוחינו מזה אסור, רבינו אמר אחי תחזיק עצמך תסמכו על הכוחות שלי, עוד אמר רבינו הקדוש אני ואנשי עוברים בלילה הראשון של ר"ה, גם אמר רבינו הקדוש כל עניני [וכוחי] הוא ר"ה אם לא הר"ה שלי הי' נהפך כל העולם לתוהו ובהו ואין למעלה מזה, על כן בודאי זה הפסד גדול מה שלא זכית לא אתה לבא אלינו ולא אנו לבא אליך, אבל אעפי"כ צריך לא להניח את הכיסופים הטובים, צריך הרבה לכסוף לרבינו והרבה תפלות כי זה העיקר ובלי זה הכל כלום ולא מתחיל בכלל ואחרת א"א להיות יהודי בכלל, על כן צריך להוזיל הרבה דמעות לשי"ת והרבה תפלות להניח (לשים) רק על זה כי זה העיקר וזה כולל הכל וכשזוכים לזה זוכים להכל כי אין למעלה מזה, על כן אחי הנלבב והיקר אל תתן לרמאות עצמך מהבעל דבר והניח הרבה תפלה על זה דוקא, כי כל שנה הוא הפסד שאינו חוזר ומעוות שלא יוכל לתקון, זכור היטב מה שאמרה הבת מלכה שרחמנות גדול עלי ועליך כזה זמן ארון שאני כאן ואיני יכולה לצאת, ואמרה לו, תבחר לך מקום וכל השנה תתגעגע ומתי שיהי' לך פנאי תתגעגע. 
על כן אחי היקר אל תרפה את עצמיך, זכור היטב כבר שלש שנים שהיינו ביחד במירון וזכור היטב את האהבה שהיתה בינינו וכל מה שעבר עלינו בשלשת השנים הללו ממש כל משבריך וגליך עלי עברו, לכן אסור לשתוק וצריך את שני הענינים כמו שאמר רבינו הקדוש שאי אפשר לחזור בתשובה באמת עד שיהיו בקיאים בין בעליה לא לעצור, ללכת ולעלות תמיד גבוה גבוה יותר ויותר, ולהיפך אפילו אם נופלים נפילה שאין גרועה ממנה לא להתייאש ולהתחיל שוב מההתחלה, זהו עיקר התשובה. 
אחי המסור והיקר אתה צריך להיות בשמחה ממה שיזכירו אותנו ויבקשו עבורינו אצל רבינו ז"ל בגלל שכתבתי כמה מכתבים לשם והזכרתי גם אותך ואני מבקש עבורך במקומות הקדושים, ואתה צריך לזכור מה שאמר רבינו הקדוש כשאני הולך לפניכם מה יש לכם לפחד, תאמין לי באמת אם לא הייתי סומך על כוחו של רבינו הקדוש לא הייתי מחזיק מעמד בשום אופן, רק זה כל תקוותי ויש לנו ב"ה מי שיתקן אותנו וצריך לרקוד מרוב שמחה מה שזכינו לידע מכזה אור שעוד לא הי' מיום בריאת העולם ואנו זוכים ליקרא על שמו ולסבול עבור זה, ושוב צריך גם לדעת שאיננו יודעים כלום ובאמת עוד לא התחלנו לעשות בעבודת ה' על כן צריך לעבוד בכל הכוחות לזכות לעבודת ה' ולא לפספס בשינה את כמה שנים הללו שעכשיו עיקר הזמן של עקבתא דמשיחא שאומרת הגמרא על פי הפסוק הכתוב בקהלת לעסוק בעבודה לפני שיגיעו הימים שאין בהם חפץ: אלו ימי המשיח, מפני שעיקר הנסיון הוא דוקא עכשיו אז צריך לא לתת לרמאות עצמו כי השנים הולכים וחולפים על כן צריך הרבה להתגעגע ולבקש לזכות לרבינו וצריך להתחזק ולהיות תמיד בשמחה כי חדות ה' היא מעוזכם זה נאמר על ר"ה אכלו משמנים וכו'. 
על כן אחי הנלבב והיקר אל תחשוב מהעבר, תמסור את עצמיך כולך לרבינו הקדוש והנורא לגמרי ותקשר את כל התפלות לרבינו ותהי' שמח ותכסוף ותקווה ותבקש לזכות לרבינו ז"ל ותבקש עבורי כי אני תולה בלב ים וכו') 
והדוחק והעמל גדול ברוחניות ובגשמיות אשר א"א לשער ולהעריך כלל וכלל ואני צריך לישועה גדולה בכל הענינים. ותהי' בשמחה באמת ותעשה רקודין והנני מאחל לך כוח"ט ושנה טובה ומתוקה וחיים טובים באמת לאמתו כמו שהשי"ת יודע כפי רצון מבחר הברואים. 
ממני שמואל בן פייגה הורוויץ ברסלבר 
חי' גלעבט ברודער אחי יקירי חזק ואמץ מאד כי הכל לטובתך האפ האפ פרייליך פרייליך טשאק טשאק ניט גקלערט און ניט גטראכט נאר גלייבט אין גלאכט לייבדיג לייבדיג זייא גזונד און שטארק גואלד זייא פריילך באמת על כח רבינו הק'; 
א גוטין ערב ר"ה א גוטין ראש השנה א פריילכין א גוטין שבת אין פרייליך פרייליך האפ האפ פרייליך. 
(תחיה אחי, אחי יקירי חזק ואמץ מאד כי הכל לטובתך עלוז עלוז בשמחה בשמחה בחדוה בחדוה ללא דאגות וללא מחשבות רק לחיות ולשמוח בחיות בחיות תהי' בריא וחזק אהה (גואלד) הייה בשמחה באמת על כח רבינו הק'. 
ערב ר"ה טוב ור"ה טוב ושבת שלום ובשמחה בשמחה עלוז עלוז בשמחה) 
בבקשה תיכף להשיב תשובה טובה משלומך הטוב לחיות אותנו.

EN:
But if he studies with Chassidim of other [groups] — and in particular with Chassidim of [name redacted by author] — of whom it is known and established how they set out to make Chassidim [of their own movement] [ידוע ומוחזק איך הם מצפים לעשות חסידים — "it is known and established how they set out / lie in wait to make Chassidim." The verb מצפים here carries both the sense of "hoping / expecting" and "lying in wait." The author describes an active, deliberate recruiting dynamic: this group works intentionally to draw people into their movement. Encountering them is therefore qualitatively different from simply reading their books privately.] — therefore I advise you: [ע"כ איעצך — "therefore I advise you." A significant shift in register: throughout this letter the author has addressed the recipient with the formal honorific כבודו (his honor — third person formal). Here he suddenly shifts to the intimate direct second person — ך — "you." This shift signals a moment of special closeness, urgency, and directness: setting aside formality to speak heart to heart, person to person. It conveys: what I am about to say is too important for formalities — I am speaking directly to you.] it is possible that from this there would be a thousand times more damage than the benefit he would gain in the service of Hashem. And why do they not wish to learn Likutay Moharan and the other books of our master the Rebbe זצ"ל? [A pointed rhetorical question: if they were genuinely open and seeking truth, why would they resist the Rebbe's books? The fact that they do not desire them — and the ba'al davar places no longing for them in their hearts — is itself a telling sign.] And the ba'al davar does not place in their hearts any desire for this at all.

Segment 12
HE:
ל"ב
[כ"ח אלול תרפ"ו] 
ב"ה אור ליום ג' פרשת האזינו יצרנו כאישון עינו לסדר במספר שמו של רבינו הקדוש והנורא ז"ל זיע"א ירושלים עיה"ק 
לכבוד ידידי עוז כנפשי השותה עמנו ביחד מבאר מים חיים מננמ"ח מו"ה ר' ... נ"י 
באתי להודיעך מבריאות ומשלום אנ"ש יחיו כן אזכה לשמוע בע"ה. 
תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה אעפ"י שקשה וכבד עלי מאד ומאד לכתוב כידוע מפני חלישותי אעפי"כ אכתוב לך מעט שיועיל הרבה איעצך עצה ותקיים ויהי' לך רפואה שלימה אי"ה תצייר במוחך שאתה במקום שצריכין לעמוד... וכו' ותקשר עצמך בכל כוחך קיין גרעסרי זאך פין דעם איז נישט פאר האנדען אַי אנדרע זאגען איז נאך אקשיא וכו' אבער דעם אמת לאמתו איז כנ"ל נא דארף מען משונה פריילעך את אשר ישנו פה ואשר איננו פה הכל נקראים על שמו הקדוש אין ה' וועט דיר אוודאי העלפין אמן. 
(אין דבר למעלה מזה ואם אחרים אומרים אחרת אז עוד קושיא וכו' אבל האמת לאמיתה הוא כנ"ל נו אז אנו צריכים להיות בשמחה משונה את אשר ישנו פה ואשר איננו פה הכל נקראים על שמו הקדוש וה' יעזור לך בודאי אמן) 
והנני פורס בשלומך הטוב ומברכך בכתיבה וחתימה טובה אמן 
ממני ידידך עוז אב"צ הנ"ל האפ האפ האפ 
ב"ה אחי יקירי כאשר התחלנו לקבץ מאנש"ש איזה שילינג ואני מחכה לשלוח עד שיהי' עכ"פ חצי פונט ע"כ אמרתי בדעתי שבשביל זה לא אעכב מלשלוח את מכתבינו הזה כדי שיהי' לך על ר"ה להשיב ולהחיות נפשך הצמאה וכו' ואיה"ש הכסף אשלח לך במכתב הבא איה"ש. 
מיין טייעריר הארציקער אמתיר גוטער פריינד איך בייט דיך זייער אין זייער די זאלסט אין מיר ניט פאר געסין ויא איך פאר געס אין דיר אוך ניט ויא איך האב מעורר גוען אנש"ש זאלין דיר שרייבין אין האב ב"ה גמאכט די התחלה אין איך בייט תמיד פאר דיר אין פאר געס ניט אין דיר אין ביסט איין גבאקין אין מיין הארץ בייט איך דיך אוך זאלסט אין מיר ניט פאר געסין אין מרבה בתפלה זיין פאר מיר אסאך עס זאל שוין נעמין איין עק פין מייני צרות ובפרט אז די ועסט זוכה זיין צי זיין ימים נוראים במירון הקדוש על ציון הקוה"נ רשב"י זי"ע ועכי"א למעה"ש זאלסטו אין מיר ניט פאר געסין אין די זאלסט אסאך בייטין ביים ציון הקוה"נ פאר מיר איך מאך דיך פאר אשליח זאלסט דער ציילין ואס מיט מיר טיט זיך אפ אזו ויא ער אליין וייסט אין זאלסט אסאך מעורר רחמים זיין פאר מיר. 
וארין טייעריר הייליקער ברודער הרצדיקער גטרייאיר די זאלסט ויסין אז עס איז מיר ביטער זייער אין זייער פין אלע זאטין בגשמיות וברוחניות מען ויל מיך אוסבריינגין אסאך געלד אין קיין עק נעמט ניט רשעים בחושך ידמו וכו' אין דער אוייב הפנימי שואגט ניט כידוע וד"ל מסער גופי' דבר נש אין פין עבודת ה' בין איך זייער וייט ואס וייטער קען שון ניט זיין אין איך וייס גאר ניט ויא איך בין אוף דער ועלט אין איך דארף האבין רחמים גדולים הייתי כותב... אך א"א ע"פ השדה... ע"כ תדע מעצמך הכלל כי אני צריך לרחמים גדולים ע"כ אם תזכה להיות במירון על ציון הקדוש אל תחריש ואל תשקוט זאלסט רייסין קברים אוף מיר מיט דיר עד מתי עד מתי עד מתי היתכן שבאנו לעולם בשביל לבלות ימינו בהבל כזה היתכן היתכן הלא ימינו ושנותינו עוברים כצל עובר ואנחנו רחוקים כ"כ מהשי"ת ורבינו הק' וכל יום הולך ורחוק מה יהי' התכלית מזה בין איך בשאפין אוף דער צי פאר בריינגין מאני יארין אין טעג מיט אזוני שטותים והבלים היתכן היתכן טייעריר גוטער ברודער המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה. 
טייער ברודער איך ואלט דיר דאס ניט גשריבין מחמת איך ויל דיר קיין עגמת נפש ניט אן טאן נאר איך קען מיך ניט איין האלטין וארין כי באו מים עד נפש אין השי"ת איז איודע אמת ויא איך האב גואלד קומין על ציון הק' הרשב"י זיע"א אוס ריידין מיין בוטיר הארץ וואל איך בין גפארין צי דיים צדיק האמת אין וייל איך ויל זיין מקושר באמת צום היילקען רבין אין איך האב גואלד מישב דעת זיין אביסיל ואס ועט זיין דער תכלית אבער אז השי"ת האט אזו צי גפירט בייט איך דיך זייא דער שליח אין רעד אין בייט פאר מיר אין צייל פאר מאניט וייגין אין שואג ניט אין דיים זכות ועט דיר השי"ת העלפין ארפו"ש אכוח"ט אין ואס דיין הארץ בא גערט. 
אין איך בייט דיך זייער אין זייער למעה"ש די זאלסט ניט האבין קיין יסורים אין ניט קיין דאגה ח"ו אין זיך ניט צי לאזין קיין שום עצבות ח"ו ניט פון מיר אין ניט פון דיר נאר זאלסט טיהין דיינס אין בייטין כי אין כוחנו אלא בפה ודוקא להיות בשמחה מאד אין גארניט זארגין נאר האפין צי השי"ת אין השי"ת ועט בודאי העלפין אין זכות וכח סד"ס ואס ער איז דער הוקר מועט מחזיק את המרובה אחי חזק ואמץ מאד אין לייב אחיים טובים באמת ב"ה היינט ויא די ועלט זייט אוס אין מיר זענין ב"ה מקורב צי אור אין סוף דער נשחיזער ז"ל האט גזאגט וען ער ועט ניט בשאפין נאר אז דער רבי זאל גיין אוף זיין שועל ד' אמות איז אוך גנוק אין גדיינק גיט ויא עס שטייט אין חיי מהר"ן ואס דער רבי ז"ל האט גזאגט בזה"ל הג' בדור של עכ' לסוף יעמוד א"צ הפ' ויקנא מאד את המקור' ומכ"ש מי שזוכה להושיט אש להמעלה עשן דהיינו לולקע. 
וגם זכור אל תשכח מה שכתוב בספמ"ע מהז' בטלרס אז זיי זענין שון גאר פרייליך גוען האט זיך דער מלך אוף גשטעלט אין האט גזאגט צום זון איך בין אשטערין זייער זיי איך אז די ועסט אמאל אראפ פין דער מלוכה זאלסטו דיך היטען אז די זאלסט ניט האבין קיין עצבות אין אז די ועסט פרייליך זיין ועל איך אוך פרייליך זיין אין אפי' אז די ועסט האבין עצבות ועל איך אוך פרייליך זיין ואס די ביסט קיין מלך ניט וארין אז ביסט אזו א מענטש ואס קען זיך ניט דער האלטין אז ער גייט אראפ מלוכה קער ער ניט צי זיין קיין מלך נישמער אז די ועסט פרייליך זיין ועל איך משונה פרייליך זיין ע"כ אחי יקירי שטארק דיך אין זייא מקיים מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד אין די רפואה פין דער בת מלכה איז נאר דורך נגינה עשרה מיני נגינה בשמך יגילון כל היום ר"ת בכי' על ידי שמחה זאלסטו האפין לישועת השי"ת אין לאז דיך ניט אפ ער נאר ואס האסטו דא צי גלייגט צום גשעפט וייסט פין אזא היילקען אילו פינו מלא שירה כים וכו' ב"ה אתיקון ועט מען האבין אז ואול איז אונז אשרינו אשרינו מה טוב חלקינו אשרינו. 
(ידידי הטוב האמיתי הנלבב והיקר אבקשך מאד מאד לבל תשכחני כמו שאני אינו שוכחך כמו שעוררתי את אנש"ש שיכתבו לך וב"ה עשיתי את ההתחלה ואני תמיד מתפלל עבורך ולא שוכח ממך והנך אפוי בליבי לכן בקשתי ממך גם שלא תשכחני ותרבה הרבה תפלות עבורי שיקח כבר קץ לצרותי ובפרט אם תזכה להיות בימים הנוראים במירון הקדוש על ציון הקהו"נ רשב"י זיע"א ועכי"א למעהש שלא תשכחני ותבקש עבורי הרבה אצל הציון הקוה"נ אני עושה אותך שליח לספר את הנעשה אתי כמו שהוא בעצמו יודע ותעורר הרבה רחמים עבורי. 
כי דע לך אחי הקדוש הנלבב והמסור שמר לי מאד מאד מכל הצדדים בגשמיות וברוחניות רוצים שאוציא הרבה כסף ואין מגיע הקץ רשעים בחושך ידמו וכו' והאויב הפנימי אינו שותק כידוע וד"ל מסער גופי' דבר נש ומעבודת ה' אני רחוק מאד שאין רחוק יותר מזה ואיני יודע כלל היכן אני בעולם ואני זקוק לרחמים גדולים הייתי כותב... אך א"א ע"פ השדה... ע"כ תדע מעצמך הכלל כי אני צריך לרחמים גדולים ע"כ אם תזכה להיות במירון על ציון הקדוש אל תחריש ואל תשקוט תתלוש קברים עבורי ועבורך עד מתי עד מתי עד מתי היתכן שבאנו לעולם בשביל לבלות ימינו בהבל כזה היתכן היתכן הלא ימינו ושנותינו עוברים כצל עובר ואנחנו רחוקים כ"כ מהשי"ת ורבינו הק' וכל יום הולך ורחוק מה יהי' התכלית מזה וכי נבראתי כדי לבלות ימי ושנותי בשטויות והבלים כאלה היתכן היתכן אחי הטוב והיקר המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה. 
אחי היקר לא הייתי כותב לך כי איני רוצה לגרום לך עוגמת נפש אך אני לא יכול להתאפק כי באו מים עד נפש והשי"ת הוא היודע האמת איך שרציתי לבא על ציון הק' הרשב"י להשיח את ליבי המר שמפני שנסעתי לצדיק האמת ושאני חפץ להיות מקושר באמת לרבינו הקדוש ורציתי ליישב דעתי מעט מה יהי' התכלית, אבל אם השי"ת סבב כך אני מבקש ממך שתהי' השליח והשיח ובקש עבורי וספר למעני ואל תשקוט ובזכות זה יעזרך השי"ת ברפו"ש וכח"ט וכל משאלות לבך. 
והנני מבקשך מאד מאד למעה"ש שלא יהיו לך יסורים ודאגות ח"ו ואל תתן ח"ו לשום עצבות להתקרב אליך לא ממני ולא ממך רק שתעשה את שלך להתפלל כי אין כוחינו אלא בפה ודוקא להיות בשמחה מאד ולא לדאוג כלל רק לקות להשי"ת והשי"ת בודאי יעזור בזכות וכח הסבא דסבין שהוא בעל החטוטרת המועט המחזיק המרובה, אחי חזק ואמץ מאד וחייה חיים טובים באמת ב"ה כמו שהעולם נראה היום ואנו ב"ה מקורבים לאור אין סוף שהנשחיזער ז"ל אמר אם לא הייתי נברא בעולם רק כדי שרבינו יעבור על סף ביתי ארבע אמות דיינו וזכור היטב מה שכתוב בחיי מוהר"ן מה שרבינו ז"ל אמר בזה"ל הגדול בדור של עכשיו לסוף יעמוד אצל הפתח ויקנא מאד את המקורבים ומכ"ש מי שזוכה להושיט אש להמעלה עשן דהיינו לולקע. 
וגם זכור אל תשכח מה שכתוב בספמ"ע מהז' בטלרס כשכבר היו שמחים מאד קם המלך ואמר לבנו אני חוזה בכוכבים ואני רואה שיגיע זמן שתרד מהמלוכה ובכן תראה להתחזק אז שלא יהי' לך עצבות ואם תהי' בשמחה גם אני אהי' בשמחה ואפי' אם יהי' לך עצבות גם אז אהי' בשמחה על מה שאינך מלך כי אם הנך אדם כזה שאינו יכול להתחזק כשהוא יורד מהמלוכה אינך ראוי למלוכה אמנם אם תהי' בשמחה אני אהי' בשמחה יתירה ע"כ אחי יקירי התחזק וקיים מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ורפואת הבת מלכה הוא רק ע"י נגינה עשרה מיני נגינה בשמך יגילון כל היום ר"ת בכיה ע"י שמחה קוה לישועת ה' ואל תזניח את עצמך, שמע נא וכי מה הפסדת כאן בעסק אתה יודע מכזה רבי קדוש אילו פינו מלא שירה כים וכו' ב"ה תיקון יהי' לנו שאשרי לנו אשרינו אשרינו מה טוב חלקינו אשרינו) 
שמואל בן פיגה לתש"ש ותיקון הברית באמת ולבא להתקרב לרבינו הק' בקרוב באמת לאמתו בלי שום פניה ולשבר כל המניעות ולהושע מכל הצרות ולזכות לשמור הז' הנרות ובני חיי ומזוני בריוח וכוח"ט והעיקר לעשות רצון השי"ת ולהיות כרצון מבחר הברואים אמן. 
אבי ישעי' בן עלקא כוח"ט וכו' אמי פיגה בת דבורה זלמן בן פיגה אהרן יצחק משה בן פיגה אשר יחזקאל בן וכו' חי' לאה בת פיגה בילא ואסתר דבורה בת פיגה כוח"ט בני נחמן משה נחום בן מנדיל כוח"ט ולהיות ברסלבר חסיד כו' ועבודת ה' וכט"ס ממני ידידך עוז שמואל הנ"ל פרייליך אין פארט האפ אין וידער האפ אין נאר האפ. (בשמחה ובכל זאת עלוז ושוב עלוז ורק עלוז)

EN:
And in general, the Chassidus of [redacted] is [based on] philosophical inquiry into the Divine [Chakira b'Elokus — חקירה באלקות — the approach of engaging with G-d primarily through abstract intellectual analysis, conceptual meditation on divine attributes, and philosophical contemplation. This was a hallmark of Chabad-Lubavitch — its emphasis on deep intellectual engagement with Kabbalistic concepts through the analytical method.] together with Kabbalah. And our master the Rebbe זצ"ל is very far from this — and close only to faith and simplicity and wholeness (temimus) [Emunah, peshitus, temimus — אמונה, פשטות, ותמימות — the three foundational qualities of Breslov: emunah — simple, unconditional faith; peshitus — simplicity and directness of approach, without intellectual gymnastics; temimus — wholeness and innocence, the pure unself-conscious sincerity of a child before its Father. These stand in direct contrast to the intellectual, analytical mode of chakira.] in the service of Hashem — without any intellectual inquiry. And the essential thing: if [his honor has] a difficulty or a hard question — he must cry out to Hashem and pray about it in truth — and the difficulty will automatically be resolved, with G-d's help. [A characteristically Breslov answer to intellectual difficulty: do not resolve it through philosophical analysis — cry out to G-d and pray about it sincerely. The resolution will come not through the intellect but through divine grace responding to honest prayer and yearning. This is the practical application of emunah peshutah — simple faith — over chakira.]

Segment 13
HE:
ל"ג
[חסרה שורה ראשונה] 
שככה לו בנש"ק שלשלת היוחסין שותה מים חיים מהבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מנחל נובע מקור חכמה ידידינו ואהובינו ומחמד ליבנו ואישון עינינו כש"ת כמוהר"ר אברהם חזן נ"י שטערין הארץ שליט"א ע"ש כל אנש"ש האהובים מזהב ופז רב אשרי להם אשרי חלקם כולם יעמדו על הברכה. 
אחר דשה"ט באה"ר ואה"ע הנני מודיעכם משלומנו פה הודות לשי"ת יתן השי"ת שנזכה להתראות יחד פב"פ על ציון רבינו הק' בקרוב אכי"ר. 
אחינו היקרים צמודי לבבינו בתי אחותי אמי טייערי הארצדיקע גוטי ברודער אשר כלתה נפשי לראותם איך בייט אייך זייער אנא חוסו נא חמולו נא רחמו נא חנו נא עלי האט אוף מיר רחמנות היילגי טייערי גוטי פריינד ראטוועט מיך בייט אסאך פאר מיר איך בין נעביך זייער אנידריג נפש אין השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו האט אוף מיר רחמנות גהאט אין האט מיך צי גפירט צום הייליגען רעבינס זאך אילו פי מלא שירה כים וכו' לא יספיק וכו' לשער גודל החסדים והנסים והנפלאות שעשה עמנו. 
אבער היילגי טייערי ברודער איך מיטשי מיך זייער שטארק אין עס איז אוף מיר זייער א גרוס רחמנות נעביך ברוחניות אוי ויי עס איז מיר נעביך זייער בוטער איך ליג כמעט כמעט אין יאוש גמור לולא מה שצעק רבינו הקוה"נ גואלד זייט אייך ניט מיאש ואלט איך מיך בודאי מיאש גוען איך קען ניט דאונין ניט בייטין ניט שרייען מיין דיבור פה איז נעביך אין גלות דאס איז ערגיר פון אלדינג אין דער בע"ד וארפט מיר אריין כל מיני מחשבות זרות ורעות ופניות וגיאות רח"ל רח"ל. 
איך וייס מיר קיין שום עצה ניט צי גיבען בוקר אומר מי יתן ערב ערב אומר מי יתן בוקר גואלד אזו פיל יגיעות וטרחות אזו פיל ויא איך מיטשי מיר אן א שיעור אין צום סוף זאל איך זיין אזו ואט פין השי"ת אין פין היילקען רבין גואלד עס איז שון ויפול יאר ואס איך בייט און האף צי קומין אוף ציון רבינו הק' אין ניט מען הערט אין ניט מען זֵייט ואס ועט זיין דער תכלית גואלד גואלד גואלד היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן היתכן היתכן עד מתי עד מתי עד מתי ויא לאנג ועל איך אזו ואט זיין עד מתי עד מתי הייליגע הארצידעקע טייערי ברידער גואלד ראטיועט שואגט ניט רייסט אן קברים אל תחרישו ואל תשקוטו אוף די גאנצי ועלט נעביך ואס אזו ואט פין ציון רבינו הק' נעביך סגור ומסוגר מכל צד ופינה ובפרט אוף אנש"ש ואס האפין נעביך אין ביינקין דאס הארץ ביינקט צום קואל אין עס גייט גאר אוס צום קואל עס זאל קומין צום קואל. 
ובפרט אוף מיר איז דאס רחמנות נעביך זייער גרוס ואס איך האב ניט זוכה גוען צי זיין ביים רבין אוף דיים ציון הק' אין בין נעביך זייער ואט פין עבודת ה' אין בין נעביך פיל מיט חטאים ועונות ופשעים רח"ל רח"ל רח"ל אין איך האב נאך גאר ניט טועם גוען פין רבינס זאך גאר ניט נעביך אין דאס גרעסטי רחמנות איז אז איוד פאלט אריין אין איין עון ואס קיין גרעסיר רחמנות דער פין ניטא אין איך האב גרוס חלישות דעת ואס איך בין ואט פין השי"ת לגמרי לגמרי אזו ואט אזו ואט איך קען גאר ניט דאונין איך וייס גאר ניט ואס מען טיט ויא אזו מען ראטיועט זיך ארוס. 
ע"כ בייט אסאך ביים רעבין אוף דיים ציון הק' איר זאלט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין אז השי"ת זאל ארוס העלפין עס זאל נעמין איין עק פין די צרות עס זאל נגמר וערין בכי טוב אין אז איך זאל ארוס זכאי במשפט ויא השי"ת וייסט ואס בעסיר איז איך זאל ארוס פין דיים לייבן גרוב ואס איך בין נעביך אריין גפאלין אין מען זאל מיר אפ גיבין מאני זאכין מיט מלבושים און דער עיקר אז השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר איך זאל זוכה זיין צי קומין בקרוב אוף דיים ציון הק' פין רבינו ז"ל אין זאל האבין וידוי דברים באמת אין זיך מקשר זיין באמת צי רבינו הק' ז"ל באמת לאמתו בלי שום הטעה כלל וכלל. 
מי יתן והי' אז השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר איך זאל קומין צום רבין אוף דיים ציון הק' כי בלא זה למה לי חיים כאלה חיים מרים ומרורים ממות מר מכל מיני מרירות שבעולם וכל מגמתי ותשוקתי ותקותי וכסופי וגעגועי אך ורק לבא על ציון רבינו הק' אין אוס ריידין מיין בוטער הארץ מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה די הייליגע בת מלכה האט גקלאגט אוף דיים שני למלך עס איז אגרוס רחמנות אוף דיר אין אוף מיר אזו אלאנגי צייט ואס איך בין דא אין קען ניט ארוס אין עס וערט גברענגט אין די מעשה פין בערגיר ועני אז דער בערגיר האט אפ גטוהין דיים שגעון אין איז דורך אלע ואכין אין האט ארוס גנומין די אשת עני אין וען ניט דיים שגעון ואלט ער זיא ניט ארוס גנומין אין דער הייליגער רבי האט גזאגט גאר מיין זאך איז ר"ה אפילו אז דער צדיק זאגט בפירוש אז מען זאל ניט קומין טאר מען אים ניט פאלגין ואס זאל מען טוהין דאס הארץ טיט אונז גוט וייא ואס מען איז נעביך אזו ואט חבל על דאבדין ולא משתכחין. 
הכלל הייליגע טייערי ברודער גואלד האט רחמנות אוף אונז בייט אסאך פאר אונז אוף אייך איז מוטל בייטין רחמים פאר אונז אלי איר זיינט בהיכל המלך אשריכם אשרי חלקכם וגורליכם שזכיתם הלואי מי יתן והי' איך ואלט מיך מוסר נפש גוף ורוח ונשמה וממון עד קצה האחרון איך זאל זוכה זיין צי קומין על ציון רבינו הק' מי יתן והי' לאז השי"ת שוין אוף מיר רחמנות האבין. 
שמואל בן פיגה להיות סוף וקץ מהצרות ולזכותי בדין לגמרי ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' במהירות ולהתקשר באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ולאנש"ש באמת לאמתו מתוך אהבה וחיבה באמת ולמסור כל מוחי ולבי ודעתי ונפשי רוחי ונשמתי וגופי להשי"ת ע"ד רבינו הק' ננמ"ח באמת עס זאל נעמין אין עק פין אלי צרות ומניעות ובפרט פין מניעות המוח ומחשבות ובלבולים אין זוכה זיין לתשובה שלימה באמת לאמיתו ולתיקון הברית ולאמונה שלימה ואמונת חכמים באמת לאמיתו ולעבודת ה' ותפלה אין טוהין דיים רצון פין השי"ת באמת אין זיך דער האלטין בין בעליה ובין בירידה והעיקר זיין מקושר צום היילקען רבין באמת לאמתו בלי שום פניה ומחשבה זרה כלל וכלל אמן. 
היילקער רבי ואס ועט זיין דער תכלית איר וייסט דאך ויא מיר איז ביטער איך וייס מיר קיין שום עצה גיבין היילקער רבי איר וייסט דאך מיין גאנצי תקוה איז נאר אוף אייך אליין ואס טיט מען איר וייסט דאך באמת איך ויל קומין אוף אייער ציון הק' ואס גיכער ואס זאל איך טוהין היילקער רבי ראטויט מיך באמת אזו ויא איר וייסט ואס ארחמנות אוף מיר איז אזו ויא איר וייסט איר וייסט מיין גאנצי תקוה וסמיכה איז נאר אוף אייך אליין רבי רבי גואלד האט רחמנות אוף מיר באמת לאמתו רבי רבי רבי אוי בוטער מר מכל צד ומצידי צדדים עד מתי עד מתי כמו שאתם יודעים באמת... 
פין וען איך האב אן גיהובין צי ויסין פין רעבין טיט זיך מיט מיר זייער אסאך איבער ברוחניות ובגשמיות עס איז שוין לערך ה' שנים ואס איך האב אן גהובין צי טוהין אין רעבינס זאך אין מאז ועד עכשיו אין לי אפי' רגע מנוחה וארין די גאנצי שטאט האט אונז גהאלטין אין רודיפין וסבלתי הרבה יגיעה ועמל ומס"נ הש"י לבד יודע וזה כשתי שנים וחצי שאני נע ונד ומתגורר פה בביהמ"ד ואין לי שום מקום מנוחה וארין אחודש נאך מיין חתונה האט זיך אוף מיר אן גהובין גרוסי מחלוקת אין מען האט מיך ארוס גוארפין פין שטוב אָן טלית ותפלין אין מען האט מיר צי גנעמין אלי חתונה זאכין מאני אין איך בין גבליבין בערום וחוסר כל אין פלאג מיך אין מיטשי מיך דא אין שילכיל 2 יאר מיט 4 חדשים איך האב שוין ניט קיין כח אוס צי האלטין דאס מוטשין אין דאס פלאגין זיך עס איז מיר נעביך זייער בוטער עס טיט זיך אן א שיעור אין דער בע"ד יאגט פין אלע זאטין אן שום רחמנות ער ויל אום בריינגין פין ביידי ועלטין הייליגע טייערי ברידער היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אוי ויי אוי ויי מען איז נעביך זייער וייט פין רבינס... 
השי"ת וייסט דיים אמת ויפול מסירת נפש איך האב גהאט אופין רעבינס זאך ע"כ בייט איך אז איר זאלט ניט אפ לאזין פין צי בייטין פאר מיר שיאמר לצרותי די אמן. 
...איך האב נאך גאר ניט גטוהין אין עבודת ה' נעביך גאר ניט צרה כמבכירה אין בין נעביך זייער וייט בין נעביך פיל מיט חטאים עונות ופשעים נעבך מיין תקוה צי קומין על ציון רבינו הק' השי"ת וייסט דיים אמת איך ויל מיך אין גאנצין מפקיר זיין צי קומין על ציון רבינו הק'. אין מיך באמת מחיה זיין אוי מי יתן והי' ואלט איך די גאנצי ועלט מפקיר גוען לגמרי לגמרי מי יתן והי' מי יתן והי' הלואי. 
(אחיי הטובים הנלבבים והיקרים אשר כלתה נפשי לראותם אבקש מכם מאד אנא חוסו נא רחמו נא חנו נא עלי רחמו עלי ידידי הטובים היקרים והקדושים הצילוני העתירו עבורי הרבה אני נפש נמוכה מאד לדאבוני והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו ריחם עלי וקירב אותי לענין רבינו הקדוש אילו פי מלא שירה כים וכו' לא יספיק וכו' לשער גודל החסדים והנסים והנפלאות שעשה עמנו. 
אבל אחיי היקרים והקדושים אני מתייסר נורא מאד ואבוי רחמנות גדולה מאד עלי ברוחניות אוי ואבוי מר לי מאד לדאבוני אני מונח כמעט כמעט ביאוש גמור לולא מה שצעק רבינו הקוה"נ אהה (גואלד) אל תתייאשו היתי כבר בודאי מתייאש אינני יכול להתפלל ולא לבקש ולא לצעוק לדאבוני הדיבור פה אצלי בגלות וזה גרוע מהכל והבע"ד מכניס בי כל מיני מחשבות זרות ורעות ופניות וגיאות רח"ל רח"ל. 
איני יודע לתת לעצמי שום עצה בוקר אומר מי יתן ערב ערב אומר מי יתן בוקר אהה (גואלד) כ"כ הרבה יגיעות וטרחות כמה שאני כ"כ מתייגע ומתייסר בלי שיעור ובסוף שאהי' כ"כ רחוק מהשי"ת ומרבינו הקדוש אהה (גואלד) כבר כמה שנים שאני מתפלל להגיע לציון רבינו הק' ולא שומעים ולא רואים מה יהי' התכלית אהה אהה אהה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן היתכן היתכן עד מתי עד מתי עד מתי כמה זמן עוד אהי' כ"כ רחוק עד מתי עד מתי אחיי היקרים והנלבבים אהה (גואלד) הצילו אל תשקוטו תלשו קברים אל תחרישו ואל תשקוטו על כל העולם שלדאבון כ"כ רחוקים מהציון רבינו הק' שלדאבון סגור ומסוגר מכל צד ופינה ובפרט על אנש"ש המסכנים שמקוים ומשתוקקים הלב כוסף למעיין בכלות הנפש כדי להגיע למעיין. 
ובפרט עלי לדאבוני הרחמנות גדולה מאד שלא זכיתי להיות על ציון רבינו הק' ורחוק מאד לדאבוני מעבודת ה' ולדאבוני מלא בחטאים עונות ופשעים רח"ל רח"ל רח"ל ועוד לא טעמתי כלום מענין רבינו כלום לדאבוני והרחמנות הגדולה ביותר היא כשיהודי נופל לאיזה עון שאין רחמנות גדולה מזה ויש לי חלישות דעת גדולה מאד מזה שאני רחוק מהשי"ת לגמרי לגמרי כל כך כל כך רחוק איני יכול להתפלל ואיני יודע כלל מה לעשות ואיך לינצל. 
לכן בקשו הרבה אצל רבינו על הציון הק' שימו הרבה תפלות והוזילו הרבה דמעות שהשי"ת יושיע שיגיע הקץ של הצרות ויגמר בכי טוב ואצא זכאי במשפט איך שה' יודע מה עדיף עבורי שאשתחרר מגוב האריות שנפלתי לתוכו לדאבוני ושיחזירו לי חפצי ומלבושי והעיקר שה' ירחם עלי ואזכה לבא בקרוב על ציון רבינו הקדוש ז"ל שיהי' לי וידוי דברים באמת ולהתקשר באמת לרבינו הק' ז"ל באמת לאמיתו בלי שום הטעה כלל וכלל. 
מי יתן והי' שהשי"ת ירחם עלי שאגיע לרבינו על הציון הק' כי בלא זה למה לי חיים כאלה חיים מרים ומרורים ממות מר מכל מיני מרירות שבעולם וכל מגמתי ותשוקתי ותקותי וכסופי וגעגועי אך ורק לבא על ציון רבינו הק' ולהשיח את מר לבי מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה, הבת מלכה הקדושה ייללה על השני למלך זה רחמנות גדולה עליך ועלי כזה אורך זמן שאני כאן ולא יכולה לצאת ומובא במעשה מברגר ועני שהברגר חטף ועשה את השגעון ועבר את כל השומרים והוציא את אשת העני ולולא השגעון הזה הוא לא הי' מוציא אותה ורבינו הק' אמר כל עניני הוא ר"ה ואפילו אם הצדיק אומר בפירוש לא להגיע אליו אסור לציית לו בזה מה נעשה לבנו כואב מאד מה של דאבונינו אנו רחוקים כ"כ חבל על דאבדין ולא משתכחין. הכלל אחיי היקרים והקדושים אהה (גואלד) רחמו עלינו העתירו הרבה עבורינו עליכם מוטל לבקש רחמים עבור כולנו אתם הנכם בהיכל המלך אשריכם אשרי חלקכם וגורליכם שזכיתם הלואי מי יתן והי' הייתי מוסר את נפשי וגופי רוחי ונשמתי וממוני עד קצה האחרון שאזכה לבא על ציון רבינו הק' מי יתן והי' שהשי"ת כבר ירחם עלי. 
שמואל בן פיגה להיות סוף וקץ מהצרות ולזכותי בדין לגמרי ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' במהירות ולהתקשר באמת לרבינו הק' באמת לאמיתו ולאנש"ש באמת לאמיתו מתוך אהבה וחיבה באמת ולמסור כל מוחי ולבי ודעתי ונפשי רוחי ונשמתי וגופי להשי"ת ע"ד רבינו הק' ננמ"ח באמת שיהי' קץ מכל הצרות והמניעות ובפרט ממניעות המוח ומחשבות ובלבולים ולזכות לתשובה שלימה באמת לאמתו ולתיקון הברית ולאמונה שלימה ואמונת חכמים באמת לאמיתו ולעבודת ה' ותפלה ולעשות רצון השי"ת באמת ולהחזיק מעמד בין בעליה ובין בירידה והעיקר להיות מקושר לרבינו הקדוש באמת לאמתו בלי שום פניה ומחשבה זרה כלל וכלל אמן. 
רבינו הקדוש אתם הרי יודעים איך מר לי ואיני יודע לתת לעצמי שום עצה רבינו הקדוש אתם הרי יודעים שכל תקותי הוא רק עליכם לבד מה עושים אתם הרי יודעים באמת רצוני לבא על ציונכם הקדוש מה שיותר מהר מה אעשה רבינו הקדוש הצילני באמת כפי שאתם יודעים איזה רחמנות עלי כפי שאתם יודעים אתם יודעים שכל תקותי וסמיכתי היא רק עליכם לבד רבי רבי אהה (גואלד) רחמו עלי באמת לאמתו רבי רבי רבי אוי מר מר מכל צד ומצידי צדדים עד מתי עד מתי כמו שאתם יודעים באמת... 
מאז שנודעתי מרבינו עובר עלי הרבה ברוחניות ובגשמיות זה כבר לערך חמש שנים שהתחלתי לעסוק בענין רבינו מאז ועד עכשיו אין לי אפילו רגע מנוחה מפני שכל העיר רק רדפו אותנו כל הזמן וסבלתי הרבה יגיעה ועמל ומס"נ השי"ת לבד יודע וזה כשנתיים ומחצה שאני נע ונד ומתגורר פה בביהמ"ד ואין לי שום מקום מנוחה כי חודש אחרי חתונתי התחילה מחלוקת גדולה עלי וזרקו אותי מהבית בלי הטלית והתפילין ולקחו לי כל החפצים מהחתונה ונשארתי בערום וחוסר כל מתענה ומתייסר פה ביהכ"נ שנתיים וארבעה חודשים אין לי כח יותר לסבול העינויים והייסורים מר לי מאד עובר עלי לדאבוני בלי שיעור והבע"ד רודף מכל הכיוונים ללא שום רחמים הוא חפץ להעביריני משני העולמות אחיי היקרים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אוי ואבוי אוי ואבוי לדאבונינו הננו רחוקים מאד מענין רבינו... 
השי"ת יודע האמת כמה מסירות נפש הי' לי על ענין רבינו לכן אני מבקש לבל תניחו מלהתפלל עבורי שיאמר לצרותי די אמן. 
...לדאבוני עוד לא עשיתי כלום בעבודת ה' שום דבר צרה כמבכירה ואני רחוק מאד לדאבוני מלא בחטאים עונות ופשעים לדאבוני תקותי היא לבא על ציון רבינו הק' השי"ת יודע האמת רצוני להפקיר את עצמי לגמרי לבא על ציון רבינו הק' ולהחיות את עצמי באמת אוי מי יתן והי' הייתי מפקיר את כל העולם לגמרי לגמרי מי יתן והי' מי יתן והי' הלואי) 
להזכיר שמי על הציון הק' בפרט בער"ה כל אנש"ש

EN:
In the second letter I will write more about this. And whatever I can do to revive his honor — I will not withhold. His honor can write all his difficulties and questions — and with G-d's help I hope to answer them. [The author opens the door completely: write everything, ask everything. Whatever you are struggling with — bring it. This pastoral generosity is one of the most moving qualities of this entire correspondence.]

Segment 14
HE:
ל"ד
ב"ה אור ליום ד' ז' לעשי"ת תרפ"ז פעה"ק ירושלים ת"ו 
גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה ורפו"ש וכט"ס אל מע"כ אהובי ידיד נפשי יקירי ולבבי ואישון עיני האברך החסיד היקר והנעלה הבוער לעבודת הי"ת החפץ ומשתוקק באמת בכל לב ונפש לעבוד הי"ת באמת השותה מים חיים עמי ביחד מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח זיע"א ועכי"א כש"ת כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע לך משלומנו הודות לשי"ת והנה מסתמא קבלת אחי יקירי את מכתבינו הארוך מקודם ר"ה ולפלא גדול אלינו שעדיין לא קבלנו ממך שום ידיעה משלומך אם הוטב לך וגם קבלה על המכתב הנ"ל ששלחנו לך על אדערס של ר' נתן חנהס נ"י ויש לנו צער הרבה ממה שאין אנו יודעים משלומך ואנו משתוקים הרבה הרבה לשמוע ממך שכבר יש לך רפו"ש אמן. 
אחי יקירי הנני שולח לך פה רצוף המחאה על סך 13 שילנג שהם 65 גר"מ שקבצנו מאנש"ש עבורך כדי שתחי' את נפשך בחלב וביצים ומה שצריך ותקח הכסף רק על זה כדי להבריא אותך כדי שתוכל לעבוד השי"ת וכמו שכתב רבינו ז"ל בספר המדות שתיקון הגוף קודם תיקון הנפש ועוד אמר רבינו ז"ל אז דער בע"ד קען זיך שון קיין עצה ניט גיבען מיט איין ערליכין יודין מאכט ער אים קראנק קען ער שון ממילא גאר ניט טוהין ע"כ דארפסט זעהן זאלסט זיך ניט אפ לאזין אין וערין גיזונד. 
הארצדיקער גטרייאר ברודער איך בייט דיך זייער אין זייער זאלסט מיר תיכף ארוס שראבין פין דיר אלדינג ארוס שרייבן באריכות אין מיר בייטין פאר דיר תמיד אין כל אנש"ש בייטין פאר דיר אין מען מאכט מי שבירך בא דער ספר תורה, אין השי"ת זאל העלפין אז מען זאל אוס גלייזט וערין בכלל ובפרט בגשמיות וברחניות אמן. 
הארצדיקער גטרייאר ברודער זייא פרייליך אין האף צו השי"ת עס גייט אנייא יאר אין השי"ת ועט בודאי הלעפין לא שביק ולא לשבוק ער ועט ניט פאר לאזין דארפסט ויסין אז ביים רבין ז"ל האט מען אונז אסאך מזכיר גוען און גבעטין פאר אונז ובפרט ער"ה ע"כ דארפסטו זיין פרעליך אין האפין... אז מען ועט זוכה זיין לשנה הבאה בירושלים... אין גדענק גוט ואס דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט אז משיח ועט קומין ועט מען זאגין די עשרה וכו' וד"ל. ע"כ אחי יקירי מען דארף אסאך ביינקין אסאך אסאך אין ניט אפאלזין זיך בשום אופן. 
(כשהבע"ד כבר לא מוצא שום עצה נגד אדם כשר אז הוא עושה אותו חולה וממילא הוא כבר לא יוכל לעשות כלום, לכן אתה צריך לראות לא להזניח את עצמך ולהבריא. אחי המסור והנלבב אני מאד מאד מבקש ממך שתכתוב לי תיכף בבירור על עצמך הכל בפרוט ובאריכות ואנחנו מבקשים עליך תמיד וכל אנ"ש מבקשים עבורך ועושים מי שברך אצל הספר תורה והשי"ת יעזור שנגאל בכלל ובפרט בגשמיות וברוחניות אמן. אחי המסור והנלבב תהי' בשמחה ותקוה לה' מגיעה שנה חדשה והשי"ת בודאי יעזור לא שביק ולא לשבוק הוא לא יעזוב אותנו, דע לך שהזכירו אותנו הרבה אצל רבינו ז"ל ובקשו עבורינו ובפרט בערב ראש השנה לכן אתה צריך להיות שמח ולקוות ... שנזכה לשנה הבאה בירושלים... וזכור היטב מה שאמר רבינו הקדוש ז"ל שכשהמשיח יבוא יאמרו אלו העשרה וכו' וד"ל, על כן אחי יקירי צריך הרבה לכסוף הרבה הרבה ולא להרפות עצמו בשום אופן) 
אכתוב לך איזה שורות מספר ימי מהרנ"ת ח"ב ומזה תבין איך להתגעגע לרבינו הקדוש שזה עיקר כל היהדות וכו' וכו', עיי"ש. וזה לשונו הקדוש. וכל הדברים האלה הי' לי קצת למניעה גדולה מחמת ששמעתי גודל הרעש והסכנה אבל אח"כ נתחזקתי יותר עי"ז כי פניתי לצד א' והסתכלתי הלא הם אעפ"כ נסעו מא"י לחו"ל וסיכנו עצמם בשביל פרנסה לגודל הדוחק שלהם והשי"ת עזרם שבאו בשלום על אחת כמה וכמה אני מחוייב לסכן עצמי בשביל תיקון נפשי לנסוע מחו"ל לא"י והש"י יעזרני בחסדו לבוא לשם כי לא"י א"א לבוא כ"א ע"י יסורים וגם רבינו ז"ל נסע בשעת מלחמה גדולה, ואם מי אנוכי להשוות עצמי לרבינו הקודש אשר אין מי נדמה אליו מכ"ש פחות כמוני אף על פי כן לענין דבר שבקדושה מחוייב אפי' הקל שבקלים לבקש גדולות כאשר שמעתי מפיו הק' בעצמו ז"ל. אדרבא אני מחוייב למסור נפשי יותר ויותר אלף פעמים לבוא לא"י כי רבינו הק' ז"ל אפי' קודם שבא לא"י היתה קדושתו ופרישתו ומעלתו וצדקתו גבוה ונשגב ונעלה מאד מאד בתכלית המעלה ולא נסע לא"י כ"א לפעול ולהשיג השגות נשגבות יותר ויותר כי לגדולתו ית' אין חקר וכמבואר מזה בדברינו מספורי שבחיו הנוראים עיי"ש. אבל אנן יתמי דיתמי אנו צריכים להתגולל ברפש וטיט ולרחוש על הארץ בין נחשים ועקרבים עד שנזכה לנשק עפר א"י ולהתגולל בעפרה הקדושה ולשאוב מאוירה הקדוש והנורא ואע"פ שאין אנו יודעים כלל מהו א"י הלא גם אין אנו יודעין מהו ציצית ומהו תפילין ומהו סוכה ולולב וכיוצא בשארי מצות כי טעמי המצות לא נודעו לשום אנושי מכ"ש לנו וכ"ש פלאות עדותיך וכו' וכ"ש כל מצותיך אמונה וכי ח"ו נפטור מלעשות המצות מחמת שאין אנו יודעים טעמן כמו כן אנו חייבין להתגולל לא"י אע"פ שאין אנו יודעים מהו א"י. וכו' וכו'. הן על כל אלה ויותר מזה שא"א לבאר כאן נתחזקתי ע"י המניעות העצומות יותר ויותר וכו'; עכ"ל עיין שם ותמצא מרגוע לנפשך בדף י"ב וי"ג; 
(ועיין עוד שם בדף ט"ו ע"ב ובדף ט"ז) וזה לשונו הקדוש, "והנה אח"כ בא על דעתי איזה טעם קצת מה שצריכין לסבב הדרך לבוא לא"י והוא מבואר לעין ע"פ תורתו של רבינו ז"ל אמרתי אגב גררא אכתוב גם זה כאן והוא כי מבואר בהתורה ויהיה נא פי שניים ברוחך (סי' ס"ו בלק"א) "שכל המניעות שבעולם מדבר שבקדושה כלם הם בשביל החשק כדי שיתגבר החשק ביותר וכל מה שהנחשק גדול ביותר אז המניעה גדולה ביותר כדי שיתגבר החשק ביותר. כי המניעה הוא רק בשביל החשק כי ע"י המניעה מתגבר החשק ביותר כמו שמראין איזה דבר לפני תינוק וחוטפין ממנו שאז מתגבר חשקו ביותר ורץ ורודף מאד אחרי הדבר הזה כמו כן ע"י שמונעים את האדם מהדבר שבקדושה עי"ז מתגבר חשקו יותר ויותר. וע"כ כל מה שהנחשק גדול יותר נותנין לו מניעות יותר ויותר כדי שיתגבר חשקו יותר ויותר וכו' ע"ש כל זה היטב כי הם דברים המוכרחים מאד מאד למעשה ומי שיקח דברים אלה בלבו היטב באמת יוכל עי"ז לשבר ולעבור על כל המניעות שבעולם ולהשיג ולהגיע לכל הדברים שבקדושה שירצה אין דבר שימנעהו כי אם יתגבר חשקו ישבר כל המניעות כי כל המניעות לא באו כ"א בשביל החשק כי ע"י המניעות יכול להבין כמה גדול מעלת הנחשק, וכל מה שהמניעות מתגברין יותר ויותר עי"ז יוכל להבין כמה גדול מעלת הנחשק וכו' ע"ש כל זה היטב. 
ועתה מבואר לעין בשביל זה סיבב ה' את העם ולא נחם דרך פלשתים הקרוב כמבואר בפ' בשלח כי בכונה סובבם בדרכים רחוקים והרחיקם מא"י שלא יבואו מיד לא"י כדי שיתגבר חשקם יותר ויותר ע"י גודל המניעות של ריחוק הדרך ותוקף המלחמות שראו שע"י כל זה יתגבר חשקם יותר ויותר של כל הרוצים לבוא באמת לא"י. ומי שלא יוכל לעמוד בנסיון הזה באמת לא יבוא לא"י כי כך מדותיו של הקב"ה שמנסה את האדם ע"י המניעות הגדולות שמזמין קודם כל דבר שבקדושה בפרט קודם כל דבר שבקדושה שכל היהדות תלוי בו כגון לבא לא"י או להתקרב לצדיק האמת שאז מזמין לו מניעות הנדמות למניעות גדולות וקשות מאד והכל בשביל החשק כדי שיתגבר חשקו ביותר כנ"ל כי ע"י המניעות הגדולות ועצומות יוכל להבין כמה גדול מעלת הנחשק ואז יתגבר שיהי' לו חשק וכיסופין גדולים כפי תוקף המניעה ואז אם יתגבר בחשק וכיסופין בודאי ישבר כל המניעות ויבא אל הצדיק האמת ולא"י כי המניעות לא באו אלא בשביל החשק כנ"ל ולהיפוך מי שלא יוכל לעמוד בנסיון יתרחק עי"ז כי כל מה שמסבב ומגלגל השי"ת עם כל אדם שבעולם מגדול ועד קטן הכל הוא בשביל נסיונות כי האדם לא בא לעה"ז השפל כ"א בשביל נסיונות כידוע ויתר מזה אין להאריך כאן" עכ"ל. זייא גיט מדקדק אין די וערטיר ועסטי זיך מחי' זיין און דאס ועט דיך צי פירין צי עבודת ה' וד"ל. אחי יקירי הש"י וייסט אז מיר שוער צי שרייבין נאר כדי דיך מחי' זיין איז אהבה מקלקלת השורה (דקדק היטב בדבריו ותתחיה וזה ינחה אותך לעבודת ה' וד"ל, אחי יקירי השי"ת יודע שקשה לי לכתוב רק כדי להחיותך אז אהבה מקלקלת השורה).

EN:
And with G-d's help I will travel to Miron next week — and we will be there with G-d's help until after all the holy days. [All the holy days — כל הימים טובים — the entire holiday season: Rosh Hashana (1–2 Tishrei) · Yom Kippur (10 Tishrei) · Sukkos (15–21 Tishrei) · Shemini Atzeres and Simchas Torah (22–23 Tishrei). The author will spend this entire sacred season at Miron, at the tomb of Rabbi Shimon bar Yochai — his spiritual home and the place he delayed leaving for so long in order to complete the tefillin.]

Segment 15
HE:
ממני ידידך עוז המצפה לבשורות טובות, 
שמואל הורוויץ ברסלבר 
נא ונא מאד להרבות בתפלה עבורי. 
א גוטין יו"ט א גוטין ערב יום כפור א גוטין יום כפור א גמר חתימה טובה א גוטין סוכות א גוט יאר. 
האפ פרייליך טשאק האפ (חג שמח ערב יוכ"פ שמח גמר חתימה טובה חג סוכות שמח ושנה טובה עלוז בשמחה בחדוה עלוז).

EN:
"Were I not to have come into the world except for this Torah teaching — it would be sufficient for us — and sufficient!" [אלמלא לא אתינא לעלמא אלא בשביל זה התורה די לנו ודי — an adaptation of the Talmudic saying (Kiddushin 40b): "Were I not to have come into the world except for this alone — it would have been sufficient." The doubling of ודי — "and sufficient! [and again:] sufficient!" — is a deliberate, emphatic repetition. The first די states the sufficiency; the second ודי intensifies and seals it as an exclamation. The author is saying: bringing this one teaching to the world would justify an entire human life — doubly, absolutely, emphatically so.] For many penitents [Ba'alei teshuvah — בעלי תשובה — "masters of return" — people who return to observant Jewish life. The Talmud says that in the place where a ba'al teshuvah stands, even a completely righteous person cannot stand.] will be made through it — and many people who have despaired of the world and of Jewishness will receive their vitality through it.



# Volume One • Letter 6
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/6/

Volume One • Letter 6
מכתב 6
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/6

Segment 1
HE:
ב"ה יום ה' פ' בראשית פה מירון ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my friend of my soul and my heart, [אהובי ידידי נפשי ולבבי — "my beloved, my friend — of my soul and of my heart." The most intimate salutation in the entire correspondence. Soul (nefesh) and heart (levav) together encompass the full inner person. The author places this friendship in the deepest chambers of his being.] who yearns for the service of Hashem in truth and in wholeness.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי נפשי ולבבי המשתוקק לעבודת השי"ת באמת ובתמים.

EN:
Opening Meditation — The Immeasurable Worth of This World and of This Book May Hashem grant him merit in this — that he should merit what a person can merit in this passing world that flashes by like the blink of an eye. [כהרף עין — "like the blink / twinkling of an eye." A classical biblical image for the breathtaking brevity of this world. The entire span of a human life passes as quickly as one blink — yet within that blink, the most immeasurable spiritual treasures can be earned.] And one can profit in this world specifically — beyond all estimation and beyond all telling. [שאין לשער ולספר — "beyond all estimation and beyond all telling / narrating." Two verbs: לשער — to estimate, to measure, to gauge; ולספר — to tell, to narrate, to recount. The spiritual profit available in this world cannot be measured by any instrument and cannot be described in any language.] For free choice is available to every person — to merit the highest levels — not through cleverness and schemes, but through wholeness and simplicity: to engage in Torah and prayer and binding to the true Tzaddik. [This is the Tzaddik] who left in this world neither gaze nor contemplation, nor hearing, nor smell, and so on — but rather, everything — all his powers — he gave over for the sake of Hashem. As is understood from the story of the Seven Beggars. [כמובן במעשה של הז' בעטלירס — "as is understood / as is evident from the story of the Seven Beggars." כמובן means "as is self-evidently understood" — a signal that for those familiar with the story this needs no elaboration, but for those who are not, the story is the source. The Seven Beggars is one of Rabbi Nachman's most celebrated tales in Sipuray Maasiyos: seven beggars each appear to lack a faculty — sight, hearing, speech, etc. — but each apparent lack turns out to be the supreme mastery of that faculty. All the Tzaddik's senses were entirely surrendered to G-d.] And everything that is done for the sake of this Tzaddik — every small and light thing — [even if it is only for the sake of this Tzaddik, it is already very hard — harder than all kinds of things in the world] — the rectification of all the worlds depends on it. And through this one merits: "No eye has seen, O G-d, besides You." [Isaiah 64:3] Fortunate is he who merits to even touch a matter pertaining to this Tzaddik. May Hashem grant us merit that we should have a great portion in this Tzaddik — and in particular in the printing of his holy Torah as he intended it: with deep study and depth, and to make from it prayers, [ולעשות מזה תפלות — "and to make from it prayers." A phrase previously omitted entirely. The purpose of printing the Torah teaching is threefold: (1) deep study with depth; (2) making prayers from it — drawing on its content for personal supplication and prayer, incorporating the Rebbe's words and themes into one's own heart-outpouring before G-d; (3) bringing it among the people of the Breslov fellowship. The prayerful use of the Torah teaching is a distinct and essential dimension, not merely an adjunct to study.] to bring it among the people of our fellowship — [in the printing of the Torah teachings with everything pertaining to them, everything in its proper place, as I now wish to print Torah teaching number one of Likutay Moharan — and also to study and toil in it, to observe what is written there as much as one is capable]. [כפי יכלתו — "as much as one is capable / according to one's ability." A crucial qualifier that was previously omitted. The Rebbe's path does not demand perfection — it demands effort according to one's actual capacity. The standard is not absolute compliance but faithful trying within one's real-world limitations. This softens and humanizes the entire demand: do what you can, as much as you genuinely can.]

Segment 3
HE:
השי"ת יזכהו לזה שיזכה למה שאדם יכול לזכות בזה העולם העובר כהרף עין, ויכולים להרוויח בזה העולם דייקא שאין לשער ולספר, כי הבחירה חפשית אצל כל אדם לזכות למדריגות היותר גבוהות לא בחכמות ותחבולות רק בתמימות ופשיטות לעסוק בתורה ותפלה והתקשרות לצדיק האמת, אשר לא הניח בזה העולם הבטה והסתכלות ושמיעה וריח וכו' רק הכל כל כוחותיו מסר בשביל השי"ת כמובן במעשה של הז' בעטלירס, וכל מה שעושין בשביל זה הצדיק כל דבר קטן וקל (אם הוא רק בשביל זה הצדיק כבר זה קשה מאד יותר מכל מיני דברים שבעולם) תלוי בזה תיקון כל העולמות, וזוכין בזה עין לא ראתה אלקים זולתך, אשרי מי שזוכה רק ליגע בענין השייך לזה הצדיק, השי"ת יזכנו לזה שיהי' לנו חלק גדול בזה הצדיק, ובפרט בהדפסת תורתו הק' כרצונו בעיון ועומק ולעשות מזה תפלות להכניס זה בין אנ"ש (בהדפסת התורות עם כל השייך להם הכל על מקומו כאשר הנני רוצה להדפיס כעת התורה א' שבלקוטי מוהר"ן וגם ללמוד ולעמול בזה לקיים מה שכתוב שם כפי יכלתו) שמלבד שזה הצדקה האמיתית להצדיק בעצמו, שיוכל שפתותיו לדובבות בקבר כאשר השתוקקו לזה כל הצדיקים, ואפי' דוד המלך ע"ה שיאמרו דבר הלכה בשמו, וא"כ כשנותנין צדקה להצדיק הלא יש לזה האיש איזה שייכות להצדיק והצדיק נותן לו לנגד זה אלפי אלפים ורבוא רבבות פעמים יותר, וכאשר אמר רבינו ז"ל במעשה מז' בעטלירס במעשה מיום השישי שאצל מי שאני לוקח אני נותן, מלבד כל זה, זה זכות הרבים לדורות שאין כמוהו שרבינו ז"ל שהוא הצדיק האמת והרופא נפשות עד ביאת משיח הניח כל הרפואות של כל חולי הנפשות וכל האוצרות הגנוזים העליונים שאין כל מלאך ושרף ולא שום אינש די ביבשתא הגיע להם בשלימות הניח זאת בתוך תורתו וספריו הקדושים, 8ובאמת ווער עס רירט זייא אן וויא ער רירט זייא נאר האן היילט אים דאס אסאך אין ער איז אסאך זוכה, אבער עס איז א גרוסער חילוק אריין ציא נעמין דיא רפואות פינקט וויא דער דקטר האט זייא מכוון גווען, און דיא אוצרות אויס ניצען וויא אזו מען קען זייא אוס ניצען, היינו זוכה זיין זיך היילִיען אין זוכה זיין וואס מען קען זוכה זיין פון רעבינס ספרים בשלימות, דאס קען מען בשום אופן נישט נאר דערך דעם לערנין דיא תורה בעיון וויא מען קען לערנין אז אלדינג איז גדריקט אוף דעם הארט, און לערנין איהר אין זיך משפטין, ציא מען איז מקיים אין ביינקין און תפלה והתבודדות אוף מקיים ציא זיין אין זוכין עצות וויא מקיים זיין און גייאין מיט דער תורה און אלע ענינים הן פון גשמיות הן פון רוחניות זאל זיין עפ"י דער תורה וואס איך לערין, דורך דעם קען מען זוכה זיין וואס מען קען זוכה זין אוף דיא וועלט אשאד וואס דיא יאהרין גייאין דורך, און מען חאפט נישט אריין וואס מען קען אריין חאפין. אלזא קען מען שוין אליין פארשטיין וואס א זכות הרבים דאס איז אז עס ווערט אפ גדרוקט איין תורה מיט אלעס אוף דעם הארט אפי' נאר איין מענטש וועט הארווען אין דעם און וועט זוכה זיין וויפיל ער וועט זוכה זיין איז שוין כדאי מסירות נפש ציא האבין דערוף (און אזו וויא ר' נתן ז"ל האט גזאגט, אז ער קען ניט אן הייבען ציא טאן עפיס פאר דעם רעבינס זאך ביז ער מאלט זיך אויס אז מען טראגט איהם שוין אוף דער טהרה ברעט (היינו אז ער איז שוין געשטארבען אין מען טראגט איהם מטהר זיין און לייגען אין קבר) מחמת גרויסע מניעות אין התגברות הבעל דבר אויף דער זאך, ווייל עס איז זייער א גרוסע זאך וואס מען טיט פאר דעם רעבינס וועגין, דער פאר לעגט זיך דער בעל דבר אזוי אוף דערוף) מכל שכן איך האף אז איך וועל אליין הארווען אין ספר און אפשר וועט איהר אויך אריין לייגען כוחות אין ספר צוא לערנין און מקיים זיין ציא ביסליך. און מכ"ש וכ"ש איך האף אז סוף כל סוף וועלין אסאך מענטשין זיך ראטווען זייער נשמה און וועלין זוכה זיין וואס זייא וועלין זוכה זיין אזוי לדורי דורות וועלין מענטשין וואקסין און קוועלין פון דעם ספר און דאס האלעס איז גלאך וויא דער מענטש וואס האט א חלק אין דעם, גלאך וויא ער אליין לערינט דאס אין דאווינט דאס אין דינט השי"ת, ווארין א מענטש לייביט דאך ניט עביג, איז דערמיט וואס ער לאזט איבער א כח אז דיא אנדערע מענטשין וואס וועלין קימען ווייטער אין דיא דורות זאלין דער מיט דינען השי"ת איז גלאך וויא ער אליין דינט השי"ת אין ווייטער וואס קען איין מענטש טואין עבודה לערנין דאוונין וויפול זעט זיך דאס אן אקעגין א רבים לדורי דורות וואס קענין לערנין און דאוונין מיט דעם ספר אין דינען השי"ת שאין לשער ולהעריך, און אזו וויא דער רבי ז"ל האט גזאגט מען מיז מאכין א זאך אז עס זאל קיין מאל ניט אוף הערין אז דאס פייאהר זאל שוין ברענין ביז עביג און דער עיקר איז דאס דורך זיין תורה מיט זיינע מענטשין, מכל שכן אז דיא תורה זאל זיין בשלימות וויא ער האט גמיינט אז עס זאל זיין מענטשין זאלין הארווין מיט זיינע תורות כרצונו באמת בוודאי אין דבר גדול זכות הרבים מזה, השי"ת יזכינו לזה בקרוב אמן.

EN:
For apart from this being the true charity for the Tzaddik himself — so that his lips can move in the grave, [שיוכל שפתותיו לדובבות בקבר — "so that his lips can move / murmur in the grave." A beautiful Talmudic concept (Yevamos 97a): whenever a Torah teaching is cited in someone's name after their death, their lips move in the grave. Publishing the Rebbe's books enables his lips to move for every reader, for every generation.] as all the Tzaddikim yearned for this — and even King David, may he rest in peace, [yearned] that a teaching of halachah be said in his name — And therefore — when one gives charity to the Tzaddik — does not this person have some connection to the Tzaddik? And the Tzaddik gives him in return for this — thousands of thousands and tens of thousands of tens of thousands of times more. And as our master the Rebbe זצ"ל said in the story of the Seven Beggars — in the story of the sixth day — that "from whomever I take, I give." [מי שאני לוקח אני נותן — "from whomever I take, I give." A quote from the sixth day's story in the Seven Beggars. One of the beggars declares: whenever I receive something from someone, I give them infinitely more in return. The author applies this to the Rebbe himself: give something toward the book — and the Rebbe gives back immeasurably more in spiritual blessing for all time.]

Segment 4
HE:
(תרגום: ובאמת מי שנוגע בהם איך שהוא רק (באיזה אופן שהוא רק) נוגע בהם זה כבר מרפא אותו הרבה וזוכה בזה הרבה אבל זה הבדל גדול לקחת את התרופות בדיוק על פי הכוונת הרופא, ולנצל את האוצרות באופן ההכי מועיל שאפשר לנצל היינו לזכות להתקדש ולזכות בשלימות במה שאפשר לזכות מספרי רבינו זה אי אפשר בשום אופן רק ע"י לימוד התורה בלקו"מ בעיון כמו שאפשר ללמוד כשהכל מודפס על המקום מסביב ללמוד את התורה ולשפוט את עצמו האם הוא מקיים ולכסוף ולהתפלל ולהתבודד שיזכה לקיים ולחפש עצות היאך לקיים וללכת עם התורה וכל הענינים הן בגשמיות הן ברוחניות הכל שיהי' עפ"י התורה הזו שאני לומד עי"ז אפשר לזכות מה שאפשר לזכות בעולם הזה, חבל שהשנים חולפות ולא חוטפים מה שאפשר לחטוף ובכן כבר אפשר לבד להבין איזה זכות הרבים זה להדפיס תורה עם כל השייך לה במקום, אפילו אם רק אדם אחד ילמד ויעמול בזה ויזכה עי"ז מה שיזכה כבר כדאי לעשות מסירות נפש עבור זה (וכמו שאמר רבי נתן שהוא לא מצליח להתחיל לעשות משהו בענין רבינו עד שהוא מצייר לעצמו שכבר נושאים אותו על קרש הטהרה [היינו שהוא כבר נפטר וכבר נושאים אותו לעשות את הטהרה ולהכניסו לקבר] מגודל המניעות והתגברות הבעל דבר על זה כל כך). מכל שכן שתקוותי אני בעצמי לעמול בספר הזה ואולי גם אתם תכניסו כוחות בספר ללמוד ולקיים לאט לאט כל שכן וכל שכן אני מקוה שסוף כל סוף הרבה אנשים יצילו את נשמתם ויזכו למה שיזכו וכך לדורי דורות יצמחו וישמחו מהספר הזה וכל זה נחשב לאדם הזה שיש לו חלק בזה כאילו שהוא בעצמו לומד את זה ומתפלל את זה ועובד את השי"ת שהרי האדם לא חי לעולם, ובזה שמשאיר איזה כח שאנשים אחרים שיבאו בדורות שאחריו יעבדו עם זה את השי"ת, זה נחשב כאילו הוא בעצמו עובד את השי"ת, ועוד הרי כמה כבר אדם אחד יכול לעשות בעבודת ה' ללמוד ולהתפלל כמה זה כבר ניכר לעומת רבים לדורי דורות שיוכלו ללמוד ולהתפלל ולעבוד את השי"ת ע"י הספר הזה שאין לשער ולהעריך וכמו שאמר רבינו ז"ל מוכרחים לעשות דבר שלא יפסק לעולם שהאש כבר תבער עד עולם והעיקר זה דרך תורתו ואנשיו מכל שכן כשתורתו תהי' בשלימות כפי שהיתה כוונתו שיהיו אנשים שיעמלו עם התורות שלו כרצונו באמת בוודאי אין דבר גדול זכות הרבים מזה, השי"ת יזכינו לזה בקרוב אמן)

EN:
Apart from all this — this is a merit for the multitudes for all generations, the like of which there is none. For our master the Rebbe זצ"ל — who is the true Tzaddik and the Healer of souls until the coming of the Messiah — left within his Torah and his holy books all the healings for all the ills of all souls, and all the concealed and hidden supreme treasures [האוצרות הגנוזים העליונים — "the concealed and hidden supreme treasures." גנוזים means specifically stored away and hidden — treasure deliberately concealed, not merely uncollected. These are not spiritual riches that were merely overlooked; they are riches that were purposefully hidden by divine wisdom until the time was right for their revelation — and the Rebbe placed them within reach in his Torah and books.] that no angel or seraph, and no person who walks the earth [אינש די ביבשתא — Aramaic: "a person who walks on dry land / who lives on earth." A phrase from the Zohar and Aramaic liturgical poetry meaning any human being living in this physical world. The Aramaic gives the sentence Kabbalistic resonance.] — has reached in their completeness — he left all of this within his Torah and his holy books.

Segment 5
HE:
כבוד ידידי יקירי הר' אברהם יאקבוויטש נ"י שליט"א, אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת, קבלתי לנכון מכתבו מפ' וילך ומסתמא קיבל מכתבי מקודם סוכות והבטחתי לכתוב לו תשובה על הקשיות והנה החיות שקיבל על הקיבוץ בר"ה, זה ג"כ תירוץ טוב ומספיק על הקשיות לידע ולהבין שלא קשה ח"ו ואם אעפי"כ קשה זה מחמת שאני חייב ועדיין לא זכיתי א"ע מחטאת נעורים וע"כ מוחי אינו בשלימות וע"כ קשה לי, ומה שכתבם לי במכתב של הקושיות "אז דערך רצונות צום צדיק אמת און תפילות צוא השי"ת האט זיך דער בלבול הדעת אסאך גישטילט", ("שע"י הרצונות לצדיק האמת וע"י תפלות להשי"ת הבלבול הדעת נשקט בהרבה").

EN:
Yiddish Passage — footnote marker ⁸ in the original [The author shifts into Yiddish for this extended passage on how to properly use the Rebbe's books. His own Hebrew translation follows in §§12–18.] "And in truth — whoever touches them, however he touches them — even just [in some way] touches them — it already heals him greatly, and he merits greatly through this."

Segment 6
HE:
זה אמת ברור שאין שום עצה לקשיות שהבעל דבר או שליחיו היינו אנשים הרוצים לנתק מהצדיק מקשים ורוצים לגרש מחי החיים, רק להשתוקק ולצעוק להשי"ת ועי"ז השי"ת מרחם ומתרץ הקשיות במוח, והכל נעשה נכון וחשבתי לכתוב פה תירוצים, ומפני קוצר הנייר בעזהי"ת אכתוב לו מעט תירוצים במכתב הבא ידידו מאחלו כל טוב

EN:
"But there is a great difference: to take the remedies exactly as the doctor prescribed them — and to make use of the treasures in the most beneficial way possible — that is: to merit to be sanctified, and to merit fully what one can merit from the Rebbe's books in completeness." "This is in no way possible except through studying the Torah [in Likutay Moharan] with deep study — as one can study when everything is printed on the folio [אוף דעם הארט — "on the folio / on the page." The Yiddish word הארט here is not "heart" but the German/Yiddish Hart — a folio, a printed page or sheet. The author is describing the physical layout of the book he is printing: the Rebbe's Torah text surrounded by commentaries, explanations, and cross-references all printed on the same folio page around the central text. This layout — everything on the page together — is what enables deep, contextual study. The author's own Hebrew translation confirms this: כשהכל מודפס על המקום מסביב — "when everything is printed in its proper place around [the text]."] — and studying it and judging oneself: whether one is observing it; and longing and praying and practicing hisbodidus so that one should merit to observe it; and seeking counsel how to observe it."

Segment 7
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
"And going with the Torah — and all matters, whether material or spiritual, should all be according to this Torah that I am studying. Through this one can merit what one can merit in this world." "A pity that the years go by — and one does not snatch what one can snatch." [אשאד וואס דיא יאהרין גייאין דורך, און מען חאפט נישט אריין וואס מען קען אריין חאפין — "a pity that the years go by, and one does not snatch inside what one can snatch inside." One of the most poignant lines in the entire correspondence. The Yiddish א שאד (a shad) conveys quiet, aching regret. The years flow past — and the irreplaceable spiritual treasure of this world remains ungrabbed.] "And so — one can already understand for oneself what a merit for the multitudes it is, that a Torah [teaching] is printed with everything pertaining to it on the folio. Even if only one single person will toil in it and merit through it whatever he will merit — it is already worth it to have self-sacrifice for this."

Segment 8
HE:
ל"ה
ב"ה יום ב' נח פעה"ק ירושלים ת"ו 
רפו"ש וחיים ושלום וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי וחביבי נפשי קשורה בנפשו ה"ה הרה"ח היקר עובד ה' במס"נ בכל כוחותיו מקורב ומקושר ודבוק ברבינו הקדוש והנורא זצ"ל זיע"א בכל לבו ונפשו שותה מים חיים מבאר מים חיים מננמ"ח עמי ביחד אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו אשרינו כש"ת כמהר"ר ... שי"נ 
ידיד נפשי יקירי את מכתבך היקר והנעים לי עד למאד קבלתי וגם המכתב ע"י ר' שלמה נ"י ג"כ קבלנו כל אחד ואחד ומה אומר לך אחי יקירי צמוד לבבי א"א לשער לך גודל צערי ועגמת נפשי מזה ואין כוחינו אלא בפה והננו עושים מה שמוטל עלינו מבקשים רחמים בעדך על מקה"ק כותל מערבי וכו' וה' ישלח לך רפו"ש בקרוב במ"ד בזכות רבינו הק' ננמ"ח אמן 
היילקער טייער גטרייאר ברידער גואלד לאז דיך ניט אפ בשום אופן גדענק גיט דער היילקער רבי שרייבט אין ס' המדות הקדוש תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש אין דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט דער בע"ד קען זיך קיין עצה ניט גיבען מיט איין ערליכין יודין מאכט ער אים קראנק ע"כ טאר מען דיים בע"ד ניט נאך גיבען בשום אופן מען דארף זיך מחזק זיין בכל הכוחות מען דארף גדיינקין דער היילקי רבי בריינגט אין לק"מ הקדוש מצו' גדולה להיות בשמחה תמיד ואפי' ע"י מילי דשטותא ורבינו הק' אמר בפירוש עס האט אפנים אז מען קען זיך ניט מחי' זיין נאר דורך מילי דשטותא וכו' (אחי המסור היקר והקדוש אהה (גואלד) אל תזניח את עצמך בשום אופן זכור היטב רבינו הקדוש כותב בספר המדות הקדוש תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש ורבינו הקדוש ז"ל אמר כשהבע"ד לא מוצא עצה נגד אדם כשר אז הוא עושה אותו חולה ע"כ אסור לתת לו לבע"ד בשום אופן צריך להתחזק בכל הכוחות צריכים לזכור מה שרבינו הקדוש מביא בלקו"מ הקדוש מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ואפי' ע"י מילי דשטותא ורבינו הק' אמר בפירוש זה נראה שא"א להתחיות רק ע"י מילי דשטותא וכו'). 
ועיין בימי מהרנ"ת חלק ב' אות לב'. בזה"ל וקודם מנחה הייתי מתחלה בעצבות מאד וספרתי קצת צערי לפני ר"ג ור"מ הנ"ל וניחמו אותי קצת ואמרו הלא רבינו ז"ל אמר שאתם שוחקים מכל העולם וכו' ואח"כ התחלנו לשחוק אני ור' יודא אליעזר והתגברנו בשחוק גדול מאד מאד איזה שעה רצופה ועי"ז שמחתי עצמי קצת. וזה הי' נצרך לי אז מאד מאד בלי שעור: 
ועין באות לז' באמצע ואח"כ נזכרתי שעבר יום ט"ו בשבט בלי שמחה כראוי והתחלתי לשמח עצמי והיו שם ר' ישעי' מטשערקאס א' מאנ"ש וחטפתי אותו לתוך השמחה ורקדתי עמו בעל כרחו ובתחילה לא הי' מרוצה כלל אבל אני הכרחתי אותו הרבה ולא הי' יכול לשנות רצוני ועי"ז נמשך עליו שמחה אח"כ באמת וכמבואר אצלינו מזה שמתחלה צריכין להכריח עצמו לשמחה ואח"כ בא השמחה באמת כמו ששמעתי מפיו הקדוש בפירוש ואלו מעט הרקודין והשמחה באותו הלילה הי' יקר בעיני מאד מפז ומפנינים כי נתייאשתי משמוח באותו העת כי כבר נרדמתי וה' הי' בעזרי לבוא לשמחה אז שהוא אצלי דבר גדול כי כל זמן שאני זוכה להיות בשמחה אפי' בחול הוא אצלי דבר יקר מאד ומצוה גדולה כי רבינו ז"ל הזהירנו מאד מאד להיות אך שמח תמיד ולהכריח עצמו בכל הכוחות להיות בשמחה תמיד והעיקר לשמח א"ע ע"י מילי דשטותא דייקא כמבואר אצלינו כמה פעמים וע"י השמחה הזאת הנ"ל עי"ז זכינו לשמוח אח"כ גם בש"ק כי גם עי"ז למדתי את ר' ישעי' הנ"ל להיות בשמחה וריקודין בשבת קדש ובפרט לענין הנסיעה לא"י היתה השמחה עיקר גדול אצלי וכל שמחה ושמחה קטנה וגדולה מעט ורב שהי' לי בדרך הכל היו סייעתא דשמייא כדי לזכינו לבוא לשם ובלא זה לא הי' אפשר לי לבוא לשם עכ"ל הקדוש והנורא עיין היטב ותדקדק באלו הדברים ותמצא נחת לנפשיך. ועיין גם ימי מהרנ"ת ח"ב באות קסה' וגם באות קסו' עיי"ש היטב היטב. 
אחי יקירי למעה"ש גדיינק גיט ואס מהרנ"ת הקדוש האט גזאגט בזה"ל אז מען איז גיזונד דארף מען טוהין אין טוהין אין טוהין אין אז מען וערט חלילא קראנק האט מען ניט מקיים צי זיין נאר איין מצו' ונשמרתם לנפשותיכם איז אועק גלייגט שער אין אייזין אין גדענק גיט ואס דער היילקער רבי שרייבט אין לק"מ הקדוש אז דער עיקר רפואה איז דורך שמחה אין עצבות איז רח"ל די אב פון אלי עבירות אין אלי חולאת רח"ל אין ויא דער היילקער מורנ"ת שרייבט אין לק"ה אהע"ז אז די גאנצי תורה היינגט אין דיים ואס דער היילקער רבי זאגט אוף ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה אז מען דארף דיים יגון ואנחה אוך אריין חאפין אין דער שמחה היינו פין דיים ואס דער בע"ד ויל אים מאכין מיט עצבות מיט דיים אליין דארף ער זיך משמח זיין אזא מענטש אין איז פארט מקורב צי אזא היילקען רבין ואס חידוש כמוני לא הי' בעולם דארפין מען דוך טאנצין מחמת שמחה. 
הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצר חסרון איז ואס די פאלסט אריין אין עצבות ומרה שחורה אין דרוך דיים פאלטין אלי מאל מער רח"ל אין מען שלאפט אין גאנצין אפ ע"כ למעה"ש לאז דיך גאר ניט צי קיין עצבות וארין עצבות איז סט"א והשי"ת שונא אותה אין די רפואה פין דער בת מלכה איז נאר דורך עשרה מיני נגינה מיט שמחה אזו וויא דער היילקער רבי בריינגט אין ספמ"ע מהז' בייטלירס ביום הששי אין איך הייל זיא וארין איך קען שפילין פאר איר אלי 10 המיני ניגונים. 
איצט הארצדיקער גטרייאר ברודער טיא אזו שרייב אפ אבריביל אין שרייב ארוס אלי נגעי לבבך אין רעט דיר אוס גאר דאס הארץ אין דיים בריביל צי אנש"ש שאצל ציון רבינו הקדוש נכד רבינו ר' שמשון ותשלח לי המכתב ואני ג"כ אכתוב ממך ואשלחו לשם ועט מען דיך מזכיר זיין ביים רבין אופין ציון הק' אין מען ועט ארוף לייגין דאס בריביל על ציון רבינו הק' ע"כ רעד דיר אוס גאר דאס הארץ אין ויא אזו די ביסט מקורב גוארין דורך ר' ישראל זצ"ל אין ואס אוף דיר איז איבער גגאנגין אין עס איז שון אזופיל יאר און האסט נאך ניט זוכה גוען צי זיין וכו'. אין ואס ועט זיין דער תכלית אין ויא די ביסט נעבך ניט גיזונד וכו' אלדז ארוס שרייבין אין זאלסט שרייבין ועגין מיר ויא אייך מיטשי מיך וכו' אין איך וייס קיין שום עצה ניט הן בגשמיות והן ברחניות זאלסטי אלדז ארוס שרייבין אין דיים בריף אין זאלסטו מיר איבער שיקין ועל איך איה"ש איבער שיקין וכו'. נאר זאלסטי דיך ניט אן שטריינגין ח"ו בשום אופן אין זאלסטו דיר זייער היטין דאן גיזונד דער עיקר זאלסטו טרינקין אסאך איין גקאחטי מיליך וארימי פרישי אלי טאג איין ערך פון איין ראטיל אודער וינצקער אין בומיל בריינגט רבינו הק' איז ארפואה להריאה אין רגל איז אגרוסי רפואה זאלסט לאזין קאחין פיס פין בהמות אין די יאך פטעשי זאלסטו עסין אין אפשר קענסטי קריגין מאנדיל מיליך איז ארפואה צים שפייאין רח"ל אין זאלסט דיך היטין ניט קוקין אין אכטינג גיבען ואס די שפייסט וארין עס האט רח"ל הכח המושך נאר זאלטס אין גאנצין פאר געסין אין גאר ניט קוקין אוף דיים אין דער עיקר זאלסטו בייטין השי"ת ויפול די קענסט אין דער עיקר נאר האפין אין האפין צי השי"ת בזכות רבינו הק' ואס האט גזאגט ואס האט איר צי זארגין אז איך גייא פאר אייך אין האט גזאגט דופיט אוף מייני כוחות אין דער עיקר זאלסטו זיין מיט שמחה נאר שמחה. 
אין באמת לאמתו דארפסטו זיין גאר פרייליך אן א שעור ואס די האסט זוכה גוען נאך אזוני מניעות אין אזא קראנקייט רח"ל צי זיין ר"ה הקדוש אין יום כפור הקדוש על ציון הק' והנורא רשב"י זיע"א ואס קיין שום צדיק האט ניט אזא שייכות לרבינו הק' ויא דער היילקער צדיק זי"ע בחינת משה אין דער היילקער רבי האט גזאגט מען דארף זיין ערב ר"ה אין ר"ה בא צדיקים בריינגט ר' אברהם זצ"ל אין באור הלקוטים אז וין רבינו הק' בריינגט דאס לשון צדיק וכו' או צדיק אמיתי מיינט ער רשב"י והאר"י הק' וכו' ע"כ דארף סטע דאך זיין מלא שמחה באמת אין גדיינק ואס רבינו הק' האט גזאגט האט גפועלט בא השי"ת אז ער זאל ניט אועק נעמין זייני לייט אין מוטין דער ארביט וכו'. 
אין מען דארף ביינקין אין האפין וארין דער היילקער רבי האט גזאגט איר דארפט זיך אסאך יאגין איר זאלט נאך קענין עפיס חאפין ע"כ דארף מען טאקי אסאך אסאך ביינקין און האפין אין טראכטין וייגין ארוס נעמן די בת מלכה אין פין דעסט ועגין דארף מען נאר זיין פרייליך אין מען דארף זיך מחי' זיין מיט ואס מען קען אין זיך ניט לאזין אראפ וארפין בשום אופן יהי' איך שי' אין שום יאוש בעולם מען דארף האבין ביידי התעוררות מיט התחזקות אי' מקום כבודו אין מלא כל הארץ כבודו אזמרה לאלקי בעודי אין תעיתי כשה אובד וכו' אין איצט דארפסטי דער עיקר נאר זיין פריילך אין זיך מחזק זיין אין מחי' זיין וארין איך שהוא איז אשרינו ואשרינו וד"ל אין איך בייט דיך זייער זאלסט מיר שרייבין אלי מאל פון דיין ליבען גיזונד זאלסטו מיך מחי' זיין עס איז ב"ה גוען שמחת תורה שטארק פרייליך גלובט השי"ת. 
(אחי יקירי למעה"ש זכור היטב מה שמוהרנ"ת הקדוש אמר בזה"ל כשבריאים צריך לעשות ולעשות ולעשות ואם נהיים חולים חלילא אין לעשות יותר רק מצוה אחת ונשמתרם לנפשותיכם ולהניח את המספריים והברזל וזכור היטב מה שרבינו כותב בלקוטי מוהר"ן הקדוש שעיקר הרפואה היא ע"י שמחה ועצבות היא האב של כל העבירות רח"ל ושל כל החולאים רח"ל וכמו שמוהרנ"ת הקדוש כותב בלקו"ה אהע"ז שכל התורה תלויה בזה שרבינו הקדוש אומר על הפסוק ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה שצריכים לחטוף גם את היגון ואנחה לתוך השמחה היינו מזה שהבע"ד רוצה לעשות לו עצבות עם זה בעצמו הוא צריך לשמח את עצמו אדם שפל כמוני ובכל זאת מקורב לרבי קדוש כזה שאמר חידוש כמוני לא הי' בעולם הרי צריך לרקוד מחמת השמחה. 
אחי המסור והנלבב כל חסרונך הוא מה שהנך נופל לעצבות ומרה שחורה ועי"ז נופלים כל פעם יותר רח"ל ונרדמים כבר לגמרי מכל וכל ע"כ למעה"ש אל תתן לעצבות שום גישה אליך כי עצבות היא סט"א והשי"ת שונא אותה ורפואת הבת מלכה היא רק ע"י עשרה מיני נגינה עם שמחה כמו שרבינו הקדוש מביא בספורי מעשיות מהז' בעטלירס ביום השישי ואני מרפא אותה כי אני יודע לנגן לפניה כל העשרה מיני נגינה. 
כעת אחי המסור והנלבב עשה כך כתוב מכתב ותוציא שם בכתב כל נגעי לבבך והשיח את כל לבך במכתב הזה לאנש"ש שאצל ציון רבינו הקדוש נכד רבינו ר' שמשון ותשלח לי המכתב ואני ג"כ אכתוב ממך ואשלחו לשם אז יזכירו אותך אצל רבינו על הציון הק' ויניחו את המכתב על ציון רבינו הק' ע"כ השיח את כל לבך ואיך שנתקרבת ע"י ר' ישראל זצ"ל ומה שעבר עליך ושזה כבר כ"כ הרבה שנים ועוד לא זכית להיות וכו' ומה יהי' התכלית ואיך לדאבונך אינך בריא וכו' הכל להביע בכתב גם תכתוב ממני איך שאני מתייסר וכו' ואיני יודע שום עצה הן בגשמיות והן ברוחניות הכל תכתוב במפורש במכתב הזה ותשלחנו אלי ואני איה"ש אשלחנו וכו'. 
רק שלא תתאמץ ח"ו בשום אופן ותשמור היטב על בריאותך ובעיקר תשתה חלב רתוח חם כל יום בערך מדה של ראטל או פחות ושמן זית מביא רבינו הק' שהזה רפואה להריאה ורגל היא רפואה גדולה שתתן לבשל עבורך רגליים של בהמות ותאכל את השומן של המרק ואם תוכל להשיג חלב שקדים זה רפואה לרוק רח"ל ותזהר לא להשגיח ולא לשים לב על מה שאתה יורק כי יש לזה כח המושך רח"ל רק תסיח דעת מזה לגמרי ולא להשגיח על זה כלל. 
והעיקר שתבקש מה' כמה שאתה יכול והעיקר רק לקות ולקות להשי"ת בזכות רבינו הק' שאמר מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם ואמר סמכו על כוחותי והעיקר שתהי' בשמחה רק שמחה. ובאמת לאמתו הנך צריך להיות בשמחה מאד בלי שיעור מה שזכית אחרי מניעות כאלה וחולאת כזו רח"ל להיות ר"ה הקדוש ויום כיפור הקדוש על ציון הקדוש והנורא רשב"י זיע"א מה ששום צדיק אין לו כזו שייכות לרבינו כמו הצדיק הקדוש הזה בחינת משה ורבינו הקדוש אמר שצריכים להיות בער"ה ובר"ה אצל צדיקים ומביא ר' אברהם זצ"ל בביאור הלקוטים שהיכן שמביא רבינו הלשון צדיק וכו' או צדיק אמיתי כוונתו על רשב"י והאר"י הק' וכו' ע"כ צריך אתה הרי להיות מלא שמחה באמת וזכור מה שרבינו הק' אמר שפעל אצל השי"ת שלא יקח את אנשיו מהעולם באמצע העבודה [כ"ז שלא גמרו עבודתם בעוה"ז] וכו'. 
וצריך לכסוף ולקוות כי רבינו הק' אמר הנכם צריכים למהר מאד שעוד תספיקו לחטוף משהו ע"כ צריך באמת הרבה הרבה לכסוף ולקות ולחשוב בענין להוציא את הבת מלכה ובכל זאת צריכים להיות רק בשמחה צריך להתחיות במה שאפשר ולא לתת להפיל אותו בשום אופן יהי' איך שיהי' אין שום יאוש בעולם צריך את שניהם התעוררות והתחזקות אי' מקום כבודו ומלא כל הארץ כבודו אזמרה לאלקי בעודי ותעיתי כשה אובד וכו' וכעת אתה צריך בעיקר רק להיות בשמחה ולהתחזק ולהתחיות כי איך שהוא זה אשרינו ואשרינו וד"ל ואני מבקש ממך מאד שתכתוב לי כל פעם מבריאותך הטובה כדי שתחיה אותי ב"ה בשמחת תורה הי' מאד שמח תודה לקל) 
ממני ידידך עוז המצפה לתשועתך באמת ממני שמואל הורוויץ ברסלבר. 
ברודער לייב זייא גיזונד אין שטארק אין ראך אין פרייליך אין לייבדיג חי גלעבט פריילך האפ ברודער האפ ורוקם גלעבט טשאק טשאק טשאק פרייליך האפ האפ אין האפ אין פארט האפ אין טאקי האפ אין וידער האפ אין דייקא האפ האפ האפ פרייליך מיט אפיל מאל כדבעי פרייליך פרייליך ברודער האלד זיך דער אייבשטיר איז מיט דיר אין באדיר אין אין דיר אין ויא די ביסט גפאלין ביסטו אלדז בא השי"ת כי מלא כל הארץ כבודו וד"ל (אחי שיחי' תהי' בריא וחזק ועשיר ושמח ועליז וחיים טובים... אחי תחזיק עצמך ה' אתך ואצלך ובתוכך ולהיכן שנפלת הנך אצל השי"ת כי מלא כל הארץ כבודו וד"ל).

EN:
"[And just as R' Nossan זצ"ל said — that he cannot begin to do anything for the Rebbe's matter until he paints out for himself [מאלט זיך אויס — malt zikh oys — "paints out for himself / draws out the picture for himself." The Yiddish verb מאלן (maln) means to paint, to draw. מאלט זיך אויס means to paint the picture fully before one's inner eye — to make it vivid and present as a painter makes an image on canvas. R' Nossan does not merely "imagine" or "picture" — he literally paints the scene in his mind, with full visual detail, until it stands before him as real. This painterly specificity captures the technique of hitbonenut — intense mental visualization — that R' Nossan employs to find the strength to act.] that they are already carrying him on the purification board [דאס טהרה ברעט — "the purification board / tahara board." The board on which a Jewish body is laid for the ritual purification before burial. R' Nossan pictures himself already dead and being carried to burial — having already given his life for this cause — as the only way to overcome the overwhelming opposition of the ba'al davar.] — that is: that he is already dead and they are already carrying him to be purified and laid in the grave — because of the enormous obstacles and the strengthening of the ba'al davar upon this matter — for it is a very great thing that one does for the Rebbe's sake, and therefore the ba'al davar throws himself across it and blocks the way [דער פאר לעגט זיך דער בעל דבר אזוי אוף דערוף — "the ba'al davar therefore lays himself across it / throws himself across the path so [forcefully]." The Yiddish farlegt zikh (פאר לעגט זיך) means to lay oneself across something, blocking the way — like a guard throwing himself across a doorway to block entry. A vivid image of the ba'al davar physically prostrating himself across the path to prevent anyone from proceeding with the Rebbe's work.] so [forcefully].]"

Segment 9
HE:
ב"ה 
גם אני פורס בשלומכם הטוב מעומקא דליבא אין איך ווינש אייך איין רפואה שלימה אמן בזכות רבינו הקדוש והנורא ננמ"ח זיע"א אין איך בעהט תמיד פאר אייך רק חזק ואמץ אין זיך נישט מייאש זיין דאס איז דער עיקר עבודה פין הייליקין רבין זיע"א אין דער עיקר פריילעך זיין כמבואר בספר המדות מי ששמח תמיד עי"ז הוא מצליח אכי"ר איך וואלט אייך גיווען גישריבין מיין נאר דער קאפ טראגט מעך יעצט נישט בעזהי"ת אין אנדערין בריף וועל איך אייך מיין שרייבין און איהר וועט שוין זיין געזינד בעזהי"ת בלייבט געזינד אין שטארק אין רייך אין פריילעך (אני מברך אתכם ברפואה שלימה אמן בזכות רבינו הקדוש והנורא ננמ"ח זיע"א ואני תמיד מתפלל עבורכם רק חזק ואמץ ולא להתייאש זה עיקר העבודה מרבינו הקדוש זיע"א והעיקר להיות בשמחה כמבואר בספר המדות מי ששמח תמיד עי"ז הוא מצליח אכי"ר. הייתי כותב לכם יותר רק הראש שלי לא במקום עכשיו בעזהי"ת במכתב הבא אכתוב יותר ואתם כבר תהיו בריאם בעזהי"ת שתהי' בריא וחזק ועשיר ושמח).

EN:
"All the more so — I hope that I myself will toil in the book. And perhaps you too will put your strengths into the book — to study and observe [it], little by little." "And all the more so, and so much the more so [מכ"ש וכ"ש — mik"sh v'chol she'ken — "and all the more so, and so much the more so." A doubled kal vachomer — the Talmudic logical argument from minor to major, applied twice in succession: if for one person, all the more so for many; if for this generation, all the more so for all generations.] — I hope that ultimately many people will save their souls and will merit what they will merit. And in this way, for all generations, people will grow and overflow with joy [וואקסין און קוועלין — vaksin un kveln — "grow and overflow with joy / beam with flourishing delight." The Yiddish kveln (קוועלין) means to overflow with pride and joy — to beam, to radiate — the specific delight of watching something precious grow and thrive. Together with vaksin (to grow), it describes not merely development but joyful, radiant flourishing — like a parent watching a child thrive.] from this book."

Segment 10
HE:
ממני אוהב נאמן אותכם באמת ומקו' לראות אצלכים כל טוב 
יעקב זאב הכהן ברסלבר 
פריילעך האפ האפ האפ

EN:
"And all of this is counted for the person who has a portion in it — exactly as if he himself studies it and prays it and serves Hashem. For a person does not live forever — and through this: that he leaves behind a power so that other people who will come in later generations will serve Hashem with it — it is counted as if he himself serves Hashem." [One of the most profound teachings in the letter: a person's individual spiritual life is finite, but the power they leave in the world lives through all future generations who use it. Every person who learns from this book in any future generation is, in a real sense, an extension of the one who made it possible. The donor and supporter receive an eternal share in all that future learning and service.]

Segment 11
HE:
ל"ו
ב"ה יום ב' פרשת תולדות תרפ"ז לפ"ק פעה"ק ירוש' ת"ו 
שלום וברכה אל מע"כ אהובינו ידידינו עוז הנדיב לב ורודף חסד וצדקה החסיד השותה מים חיים מבאר מים חיים מנחל נובע מקור חכמה כש"ת כמוה"ר משה קליין נ"י הי"ו אחר ד"ש ה"ט באה"ר באנו לעורר ולבקש את כבודו בענין מצוה גדולה ונורא מאד אשר אין כמוהו אשר כל העולם תלוי בזה הנה כאשר בא מכתבים מאת אנש"ש באומאן אשר למעה"ש לראות להשתדל בכל היכולת ובכל הכוחות לשלוח שמן זית להדליק על ציון רבינו הק' הנר תמיד אשר זה עיקר גדול אשר אין לשער ולהעריך כלל וכלל וכדאיתא בדברי רבינו הקוה"נ בפירוש בספר המדות ע"י נר תמיד הדולקין בשמן זית עי"ז ניצולין משמד וזה מוכרח מאד בזה הזמן כי העולם רח"ל מלא שמד רח"ל כידוע לכל וכל הצרות הכל רק מחמת זה ומזמן המלחמה אינו דולק שמן זית על ציון רבינו הק' ע"כ חובה גדולה על כל איש ואיש מאנש"ש שיראה בכל יכלתו וכוחו להשתדל ולסייע בענין זה אשר כל העולמות תלוי בו וכו' וד"ל וגם אם אפשר לסייע בפרנסתם אשר דחוק להם הזמן מאד והרבות סכנות עוברים עליהם בפרנסתם וראוי להתאמץ מאד ולהחיותם כך קבלנו מכתבים מאת אנש"ש מאומאן וגם ר' שמשון נ"י נכד רבינו ז"ל הקוה"נ כתב ומבקש מאד מאד למעה"ש להשתדל בזה. 
ע"כ הסכמנו יחד אנש"ש מעה"ק ירושלים ת"ו להשתדל בזה בכל מאמצי הכוחות כי אין דבר גדול מזה וכל מי שניצוץ רבינו הקוה"נ מתנוצץ בו וכל מי שמאמין ברבינו הקוה"נ מבין מדעתו כמה גדול כוח החוב והמצוה בזה אשר אין לשער ולהעריך בדעתו כלל וב"ה אעפ"י שאנחנו אנש"ש מפה הם עניים ואביונים כידוע למע"כ אעפי"כ מצאנו חוב להתחייב ג"כ בזה כל אחד כפי יכלתו להשתדל בזה וב"ה התחלנו בזה ליתן כל אחד כפי יכלתו על כן באנו גם אל מע"כ שג"כ לא ימנע מלזכות בהמצוה הגדולה הזאת אשר יגן עלינו תמיד וכמו שאמר רבינו זצ"ל הקוה"נ שלעשות דבר בשבילו אפילו דבר קטן כיון שהוא בשבילו הוא קשה עד מאד ובפרט דבר גדול ונורא כזה אשר הוא זכות הרבים בודאי קשה מאד ע"כ צריך ולהתאמץ מאד להשתדל בזה בכל הכוחות. 
ע"כ באנו לבקש מכבודו שיראה ג"כ להתחייב א"ע איזה התחייבות בכל חודש לא פחות מחצי פונט לחודש ובפרט עכשיו ההתחלה רוצים לשלוח בלעך ש"ז ע"י קומסינר שלא יצטרך כל כך כסף בשביל הפוסט (הדואר) אשר יוקר מאד ע"כ יזכה כבודו בלבו הטהור ויתנדב איזה סכום הגון על ההתחלה ובזכות זה יעזרהו השי"ת וימלא כל משאלותו לטובה בזכות רבינו הקדוש ננמ"ח ואס האט גזאגט דופיט אוף מייני כוחות אין ואס האט גזאגט אז די גאנצי ועלט היינגט אוף מיין ר"ה היינו דיים ציון הקדוש פין הייליקין רבין וכמו שכתב מורנו הקדוש מהרנ"ת זצ"ל בחיי מהר"ן בסוף חלק א' אז דאס ואס דער רבי ליגט אין אומאן אין דאס ואס דער רבי זצ"ל האט גזאגט איך ויל בלייבין צוישין אייך היינגט אין דיים אלי עולמות אין דער הייליקר רבי זצ"ל האט גזאגט וען ניט איך קים אראפ אוף דער ועלט ואלט די ועלט גוארין תוהו ובהו אין וען ניט מיין ר"ה ואלט די ועלט גוארין תוהו ובהו ע"כ טאר מען דאס ניט אועק לאזין אין מען דארף זֵיין מיט אלי כוחות צי טוהין וייגין דיים אין דיים זכות ועט השי"ת העלפין אז דער גאנצער כלל ישראל ועט גהאלפין וערין מיט דער אמתיר ישועה אמן. 
גואלד טייער הארצדיקער ברודער מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה גואלד מען דארף זיך פאר דיים הייליקין רעבינס ועגין אפילו מוסר נפש זיין ובפרט אזא זאך טאר מען בודאי ניט אפ לאזין אין מען דארף גדיינקין אז דער בערגיר איז גגאנגין ארוס נעמין די אשת עני האט ער אפגטאן אשגעון אין עס איז טאקי צום אמת גוען א שגעון אבער אן דיים שגעון ואלט ער זי בשום אופן ניט ארוס גנומין ע"כ דארף מען ניט פאר געסין אין דיים הייליגין רבין אין מען דארף טוהין ואס מען קען ועט זיך דער הייליקר רבי מוהין פאר אונז אין פאר אלי יודין אמן. 
אין מען דארף גדיינקין ואס ר' נחמן ז"ל מטולטשין אמר וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וכו' ובפרט דער הייליקער רבי אליין דארף מען זיך אודאי קולרין אפילו בכל מיני רפש וטיט מען זאל קענין טוהין עפיס אנחת רוח פאר דיים היליקין רבין זצ"ל אין ויא דער רבי בריינגט אין תורה חב"ח כ"ב ח"א אז מען זאל זיין בחינת בשר צום צדיק האמת ואס ער איז דער עצם דארף מען אסאך שימוש אסאך ארבטין אסאך אהרווין אסאך באדינין דיים צדיק האמת מען זאל עפיס האבין השייכות צי אים דענצמאלט קען מען הערין די מוסר פין צדיק האמת עיי"ש וכו' וד"ל. 
(שאמר סמכו על כוחותי ושאמר כל העולם תלוי בר"ה שלי היינו הציון הקדוש של רבינו הקדוש וכמו שכתב מורינו הקדוש מוהרנ"ת זצ"ל בחיי מוהר"ן בסוף חלק א' שמה שרבינו שוכן באומן ומה רבינו זצ"ל אמר רצוני לישאר ביניכם תלויים בזה כל העולמות ורבינו הקדוש זצ"ל אמר אם לא הייתי יורד כאן לעולם הי' העולם נעשה לתהו ובהו ואם לא הר"ה שלי העולם הי' נעשה לתהו ובהו ע"כ אסור להרפות וצריך לראות בכל הכוחות לעשות עבור זה ובזכות זה יעזור השי"ת שכל כלל ישראל יושע בישועה האמיתית אמן. 
אהה (גואלד) אחי הנלבב והיקר מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה אהה (גואלד) עבור רבינו הקדוש צריך אפילו למסור את הנפש ובפרט דבר שכזה בודאי אסור להזניח וצריך לזכור כשהברגר הלך להוציא את אשת העני הוא עשה שגעון אבל מבלעדי השגעון הוא לא הי' מוציא אותה בשום אופן ע"כ צריך לא לשכוח ברבינו הקדוש וצריך לעשות ככל יכולתו ואז רבינו הקדוש יתאמץ עבורינו ועבור כל ישראל אמן. 
וצריך לזכור מה שר' נחמן מטולטשין ז"ל אמר מי זה אחי חסיד ברסלב מי זה אבי וכו' ובפרט רבינו הקדוש בעצמו שבודאי צריך להתגלגל אפילו בכל מיני רפש וטיט שנוכל לעשות איזשהו נחת רוח לרבינו הקדוש זצ"ל וכמו שמביא רבינו בתורה חב"ח כב' ח"א שכדי להיות בחינת בשר לצדיק האמת שהוא העצם אז צריך הרבה שימוש הרבה עבודה הרבה יגיעה הרבה לשמש את הצדיק האמת שיהי' איזה שייכות אליו אז אפשר לשמוע את המוסר של צדיק האמת עי"ש וכו' וד"ל).

EN:
"And furthermore — how much can one single person do [in his own lifetime] in the service of Hashem — in learning and praying? How much does that appear in comparison to the many, for all generations, who can learn and pray and serve Hashem with this book — beyond all estimation and beyond all reckoning?" "And just as the Rebbe זצ"ל said: one must make a thing such that it never ceases — that the fire should already burn for eternity. [מען מיז מאכין א זאך אז עס זאל קיין מאל ניט אוף הערין אז דאס פייאהר זאל שוין ברענין ביז עביג — "one must make a thing such that it never ceases — that the fire should already burn for eternity." One of the Rebbe's most stirring declarations: create something with an eternal flame — not merely a good deed that ends with the person, but a fire lit once that burns forever. The book is exactly this fire.] And the essential way is through his Torah and his people." "All the more so when his Torah will be in its completeness — as he intended it — that there should be people who will toil in his Torah teachings as he wished, in truth — certainly there is no greater merit for the multitudes than this. May Hashem grant us merit in this soon. Amen."

Segment 12
HE:
ל"ז
ב"ה יום ו' עש"ק ויצא פעה"ק ירושלים ת"ו [ו' כסליו תרפ"ז] 
מזל טוב סימן טוב ומזל טוב מזל טוב 
החיוה"ש וכט"ס ומז"ט אל אהובי אחי יקירי מחמדי דיתיב בתונא דלבאי ה"ה האברך היקר השותה מים חיים מננמ"ח כש"ת כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י שליט"א. 
אחר דרישת שלומך הטוב באהבה רבה הנני מבשר לך כי ב"ה נולד בן למז"ט בשטו"מ לאוהבינו ידידנו עוז כמוה"ר יעקוב זאב הכהן שליטא ונכנס לבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו ביום ג' ויצא וב"ה היינו שמחים הרבה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה וחופה ומעש"ט וי' הוא וכל יו"ח ברסלבר חסידים באמת וירוו נחת הרבה ממנו אכי"ר. 
אחי יקירי מאד מאד פליאה אצלי עליך מה שלא השבת לי תשובה על המכתב ששלחתי לך לפני כמה שבועות ושם כתבתי לך מענין ש"ז על ציון רבינו הק' וכו' ואני מהרהר הרבה אפשר שלא קבלת את המכתב וע"כ אינני יכול לכתוב לך כי מי יודע אם אתה מקבל המכתבים וד"ל עכשיו באתי אחי יקירי לעורר אותך די זאלסט דיך דער ראטויען זאלסט זיין מיט אלי כוחות צי נוף נעמין געלד אין שיקין אער צי אבלעך גוטין שמן זית מיט איין אטמביל וארין מען האט אונז גשריבין אז עס ברענט ניט קיין בומיל על ציון רבינו הקדוש אין די גאנצי ועלט היינגט אין דיים אזו ויא רבינו הקדוש בריינגט אין ס' המדות ע"י שמן זית שדולקין בנר תמיד ניצולין משמד אין היינט איז די גאנצי ועלט רח"ל מלא שמד אין אלי צרות צרות הנפש והגוף בכלל ובפרט נעמט זיך נאר פון דיים אין אזו ויא מהרנ"ת הקדוש בריינגט אין עלים לתרופה אז צי ברענין ביים רעבין א נר תמיד פון שמן זית איז אין למעלה ממנה קיין גרעסירס איז נטא אין דאס איז ההמתקת כל הדינין הן בכלל ישראל והן בפרט פאר אנש"ש ובפרטי פרטית פאר דיים איז זיך משתדל אין דיים. 
על כן אחי יקירי אהובי מחמדי גדענק גיט ואס מען שמיסט דא זיין זיך משתדל זיין צי ברענין ש"ז על ציון רבינו הק' איז ניט דא גרעסירס דער פון מען דארף האבין כמעט מס"נ אוף אזא הייליקיע זאך גדענק גיט מען דארף זיך פאר יעדיר האר פין רעבינס זאך מתגלגל בכל מיני רפש וטיט ובפרט אזא זאך ואס אלי עולמות תלוין בזה אשר אין לשער ולהעריך מען דארף גיט גדענקין דער היילקער רבי האט גזאגט אז טוהין די קלענסטי זאך פאר אים איז שוער אן אשעור אביא עס איז נאר פאר דיים רבין פאר לייגט זיך דער בע"ד מיט אלי כוחות וארין עס איז אטובה אוף דער ועלט ולימות המשיח ולתחיית המתים ולעתיד לבא. 
ובפרט אזא זאך ואס אאמתיר מזכה הרבים ואס אזכות הרבים לדורות ולדורי דורות דארף מען לופין אין ארבטין מיטן גאנצין כח אפילו עפיס צי טוהין פאר דיים רעבין זצ"ל ובפרט אזא זאך אשר אין למעלה ממנה דארף מען בודאי מיט גרוס שמחה נעמין צי טוהין די מצוה אז השי"ת האט אונז מזכה גוען מיט דער מצוה אז מיר דארפין שוקין דארף מען דאס חאפין מיט ביידי הענט אין ניט פאר שפייטיקין אין ניט מתעצל זיין זיך אין דיים זכות ועט זיך דער רבי זצ"ל מיהין פאר אונז אז מיר זאלין קענין זוכה זיין אליין אוך זיין בקרוב מיט כל טוב וד"ל אז די גאנצי ועלט זאל ארוס פין דער צרה ואס אזו סגור ומסוגר וארין די ועלט זאל קענין ואלט דאך גאנצי ועלט גפארן ואלט דאך משיח גקומין וכו' וד"ל. 
אחי יקירי גדענק גיט ויא דער בערגר האט ניט גקענט ארוס נעמין די אשת עני אן דיים שגעון וארין מען מיז אמאל טוהין טאקי צום אמת אשגעון מען זאל ארוס ראטוען די נשמה וארין אז מען הייבט זיך נאר אן ארום צי קליירין אין חכמין זיך בלייבט בא גאר ניט און מען קען בשום אופן ניט ארוס נעמין אבער ויא דער בערגיר האט גטאן האט גאר ניט גקלערט אין איין אומפיט איז ער אריין אין האט זיך גארניט אומגקיקט אין האט גטאן צים אמת א שגעון אין האט פארט ארוס גנומין די אשת עני אשרי לו ע"כ אחי יקירי זייא זוכה אין טיא אפ אשגעון אום גקלערט אין אים גטראכט אין קוף אבלעך גוטין בומיל שמן זית צפתאר בומיל אין שיק אער ועלין מיר זיין נאך אטלכי בלעכין אין שיקין אין איינום גואלד לאז דיך ניט נארין גדענק דיים רבינס ציון הק' איז בחינת אבן שתי' ולמעלה ממנו גרעסיר ויא דאס ק"ק רעכין אז די צינסט אן די מנורה אין בהמ"ק ברידער איך ועל דיך מקנא זיין אז די ועסט דאס טוהין באמת גואלד עס ועט דיר גיט צי ניץ קומין. 
ועסט פאר דינען ארווח ואס אן אשעור אין אן איין ערך. 
גואלד לאז דיך ניט אפ ריידין פין בעל דבר אין דיים זכות ועט דיך דער רבי ז"ל אוף ועקין פין שלאף אין דיך מקרב זיין באמת גואלד עס איז בידך זאלסט זוכה זיין כי קרוב הדבר אליך מאד בפיך ובלבבך לעשותו גדענק גיט וען ר' ישראל לייבט ואלט ער דאך פאר שמחה מוסר נפש גוען צי שיקין מיט אלי כוחות ע"כ אחי יקירי לאז דיך ניט אפ אין זייא מיט אלי כוחות צו שיקין אבלעך בומיל ואס גיכער איז אין מצו' גוררת מצו' ועסטי זוכה זיין האבין כיסופין צי ברעכין אלי מניעות אין קומין אוף חנוכה צי אנש"ש ואס די שלאפסט נעביך אפ אין אגרוס רחמנות אוף דיר ואס ביסט נעביך ואט ביז שון ניט גוען אטלכי ר"ה אין ואס ועט זיין דער תכלית אין דארך דיים ועסטי צי ברעכין די מניעות אין זוכה זיין זיין אוף ר"ה דארט ויא די שיקסט בומיל וד"ל. 
אחי יקירי איך בין שטארק גהיינגט אין אנש"ש זענין אלי ארומי לייט פין דסט וייגין זייט מען מיט אלי כוחות מען זאל קענין שיקין אפאר בלעכין וארין דאס שיקין איין בלעך קאסט דאס אייגינע פין 5 בלעכין. אחי יקירי זייא מעורר רחמים אוף מיר וארין עס איז מיר נעביך זייער בוטער אין פינצטער אין ואס ועט זיין דער תכלית תיכף זאלסטו ענפרין תשובה טובה. פון מיר ואס איך האף צי זיין די בלעך בומיל בקרוב אין דיך אויף חנוכה אין גהאלפין וערין באמת אמן. 
(שתציל את עצמך תראה בכל הכוחות לאסוף כסף ולשלוח הנה עם התחבורה פח שמן זית מובחר כי כתבו לנו שלא דולק שמן זית על ציון רבינו הקדוש וכל העולם תלוי בזה כמו שמביא רבינו הקדוש בספר המדות ע"י שמן זית שדולקין בנר תמיד נצולין משמד והיום כל העולם מלא בשמד רח"ל וכל הצרות צרות הנפש והגוף בכלל ובפרט נמשך רק מזה וכמו שמביא מוהרנ"ת הקדוש בעלים לתרופה שלהדליק נר תמיד של שמן זית אצל רבינו אין למעלה ממנה אין דבר גדול מזה וזה המתקת כל הדינים הן בכלל ישראל הן בפרט לאנש"ש ובפרטי פרטיות לזה שמשתדל בזה. 
על כן אחי יקירי אהובי מחמדי זכור היטב מה שאנו מדברים כאן לראות להשתדל שידלוק שמן זית על ציון רבינו הקדוש אין דבר למעלה מזה וצריך כמעט מס"נ על דבר קדוש כזה זכור היטב עבור כל חוט השערה בענין רבינו צריך להתגלגל בכל מיני רפש וטיט ובפרט דבר כזה שכל העולמות תלויים בזה אשר אין לשער ולהעריך צריך לזכור היטב מה שרבינו הקדוש אמר שלעשות עבורו את הדבר ההכי קטן זה קשה בלי שיעור אם זה רק עבור רבינו אז הבע"ד משתטח בכל הכוחות כי דבר כזה היא טובה עבורו בעולם הזה ולימות המשיח ולתחיית המתים ולעתיד לבא. 
ובפרט דבר שכזה שהוא מזכה את הרבים באמת שזה זכות הרבים לדורות ולדורי דורות צריך לרוץ ולעבוד בכל הכח אפילו לעשות משהו עבור רבינו זצ"ל ובפרט דבר כזה שאין למעלה ממנה צריך בודאי לרוץ בשמחה גדולה לקחת לעשות את המצוה אם השי"ת זיכה אותנו במצוה הזאת שאנו צריכים לשלוח אנו צריכים לחטוף את זה עם שתי הידיים ולא לאחר ולא להתעצל ובזכות זה רבינו יתאמץ עבורינו שנוכל לזכות אנו בעצמנו ג"כ בקרוב לכל טוב וד"ל שכל העולם יצא מהצרה שזה כ"כ סגור ומסוגר שאם העולם הי' יכול ליסוע הרי כל העולם הי' נוסע אז הרי משיח הי' מגיע וכו' וד"ל. 
אחי יקירי זכור היטב איך שהברגר לא יכל להוציא את אשת העני ללא השגעון שעשה כי אכן צריך פעם באמת לעשות שגעון כדי להציל את הנשמה כי אם רק מתחילים להתבונן ולהתחכם נשארים בלא כלום ואי אפשר בשום אופן להוציאה אבל איך שהברגר עשה שלא חשב כלום ונכנס בסערה אחת ולא התבונן בכלל ובאמת הוא עשה שגעון ובכל זאת הוא הוציא את אשת העני אשרי לו ע"כ אחי יקירי זכה ועשה שגעון מבלי להתבונן ומבלי לחשוב ורכוש פח שמן זית משובח שמן זית צפתי ושלח הנה ואנו נארגן עוד כמה פחים לשלוח יחד אהה (גואלד) אל תתן לרמאות עצמך זכור ציון רבינו הוא בחינת אבן השתיה ולמעלה ממנו למעלה מקודש הקדשים תחשוב כאילו הנך מדליק את המנורה בבית המקדש אחי אקנא בך אם תעשה זאת באמת אהה (גואלד) זה עוד יעמוד לך היטב [לעת הצורך] תרוויח בזה ריוח שאין לו שיעור ואין לו ערך. 
אהה (גואלד) אל תניח את עצמך להתפתות מהבע"ד ובזכות זה רבינו יעיר אותך משנתך ויקרב אותך באמת אהה (גואלד) בידך לזכות כי קרוב הדבר אליך מאד בפיך ובלבבך לעשותו זכור היטב אם ר' ישראל הי' בחיים הוא הי' מוסר את נפשו מרוב שמחה ורואה בכל הכוחות לשלוח ע"כ אחי יקירי אל תרפה את עצמך וראה בכל הכוחות לשלוח פח שמן זית מה שיותר מהר ומצוה גוררת מצוה שתזכה שיהיו לך כסופים לשבור כל המניעות ולבא על שבת חנוכה לאנש"ש מה שהנך ישן עדיין לדאבונך ורחמנות גדולה עליך מה שהנך רחוק לדאבונך כבר כמה ר"ה שלא היית ומה יהי' התכלית ועי"ז תזכה לשבור את המניעות ותזכה להיות בר"ה שם במקום שהנך שולח שמן זית וד"ל. 
אחי יקירי אני דחוק מאד ואנש"ש כולם עניים ובכל זאת דואגים בכל הכוחות שיוכלו לשלוח כמה פחים כי מחיר המשלוח של פח אחד הוא אותו המחיר משלוח של חמש פחים. 
אחי יקירי עורר עלי רחמים כי מר לי מאד לדאבוני חושך ומר מאד ומה יהי' התכלית. תענה תיכף תשובה ממני המצפה לראות את פח השמן בקרוב ואותך על חנוכה ולהושע באמת אמן). 
שמואל הורוויץ ברסלבר. 
תשלח את הבלעך (פח) ע"י איש נאמן אשר אתה מכירו כשהוא נוסע באטמביל ושימסרו או לי או ליעקב זאב וכו' או לר' אלטיר וגם תכתוב לנו מכתב למי מסרת את הבלעך ואפוא מעונו ואנחנו נלך אצלו לקבלו פרייליך האפ אגוטין שבת קדש

EN:
And in truth — whoever touches them, however he touches them — even just [in some way] touches them — it already heals him greatly, and he merits greatly through this. But there is a great difference: to take the remedies exactly according to the doctor's intention — and to make use of the treasures in the most beneficial way possible. That is: to merit to be sanctified, and to merit fully in completeness what one can merit from the books of our master the Rebbe. This is in no way possible except through studying the Torah in Likutay Moharan with deep study — as one can study when everything is printed in its proper place around [the text]. [כשהכל מודפס על המקום מסביב — "when everything is printed in its proper place / in the space around [the central text]." The author's own Hebrew confirms the meaning of אוף דעם הארט in the Yiddish: the surrounding printed commentary and explanations on the same folio page as the Rebbe's Torah text — all in their proper places — is what enables deep study.]

Segment 13
HE:
ל"ח
ב"ה אור ליום ו' עש"ק פרשת שמיני פעה"ק ירושלים תובב"א [כ"א אדר ב' תרפ"ז] 
החיוה"ש ורוה"צ ורפו"ש וכט"ס אל כבוד אהובי אחי יקירי כנפשי ולבבי נפשי קשורה בנפשו מאד צמאה נפשי לראותו ה"ה החסיד המופלג ביראת ה' שותה מים חיים מבאר מים חיים מננמ"ח כש"ת כמוה"ר ... נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר אחי יקירי ולבבי הנני מודיע לך משלומנו כלנו כי ב"ה החיוה"ש אתנו יתן הי"ת שנזכה לבשר בש"ט זל"ז ולהתראות כלנו ביחד מתוך הרחבה בלב שמח באמת. 
אחי יקירי קבלתי ד"ש שלום ממך ע"י ידידנו מאנש"ש ר' צבי נ"י ומאד מאד שמחנו לשמוע משלומך הטוב כי זה זמן רב שלא קבלנו ממך שום מכתב וידיעה ור' צבי ביקש אותי שאכתוב לך בשמו כמו שהבטיח לך, וב"ה הי' לנו פה פורים משולש בשמחה וב"ה ביום א' מזה השבוע הלכנו לכל בית מאנש"ש בשמחה ואהבה ושירים על הדרך וב"ה הייתי שיכור כמעט עד דלא ידע וכו' וב"ה הולכת ונדפסת הגדה עם פירושים מלוקט מספרי רבינו נאה ומשובח מאד ויהי' לקידוש ה' גדול וגם ראיתי מכתב אשר מדפיסים בפולני' הלקוטי עצות עם פי' עברי טייטש אשר מועתק ע"י ר' שמשון נ"י נכד רבינו זצ"ל זי"ע ועכי"א והנה רבינו ז"ל אמר שפורים הכנה לפסח ועכשיו הזמן קרוב לפסח והי"ת יעזור ליציאת מצרים באמת ולהכנעת המן עמלק ע"י מצות ספירת העומר והנני מבקש רחמים בעדך והנני מזכירך בכל מכתב שאני כותב לאנש"ש להזכירני על ציון רבינו הק' לטובה. 
טייער האצדיקער ברודער גואלד ואס לאזט דיך אזו אפ שרייבסט ניט קיין שום בריף גדיינק עס גייט ל"ג בעומר עס גייט אזוני היילקי טייג חודש ניסן ואס דער גאנצער חודש איז בחינת ראש חודש אין עס איז אזו ויא תשרי אין עס גייט אזוני היילקי טייג פסח וספירה אשר אין לשער ואס מען קען זיך דער ראטויען פיל אסאך אין קיק אסאך אין לקוטי עצות תשובת השנה מהרב מטשערין אוף פסח מיט ספירה ועסטו זיך ממש מחי' זיין ועסטו ויסין ואס האסט צי טוהין אין גדענק גיט עס גייט ער"ח ניסן ואס איז גוען הנסיעה צום רבין ז"ל אין עס איז בחינת ר"ה. 
ברודער גואלד לאז דיך ניט אפ איך שרייב דאס דיר ברודער גלייב מיר ויא אוף מיר גייט אוך איבער אסאך אין עס איז זייער שוער צי דער האלטין זיך פורים איז גוארין 3 יאר ואס איך מיטשי מיך בלי שיעור, ממש אין רגע בלי פגע אין מייני מניעות המוח אין מייני חלישות וייסט השי"ת אליין יום יום אומר מה יהי' בסופי אבל אעפ"כ מיז מען זיך פארט דער האלטין אין בשום אופן ניט אראפ פאלין יהי' איך שיהי' כי אין שום יאוש בעולם כלל אין דער עיקר איז די כסופין והשתוקקות מען דארף זייער אסאך ביינקין אין ביינקין ועט השי"ת בודאי העלפין נאר ניט גפאלין השי"ת איז יודע אמת ויא איך ואלט זייער גואלט זאלסט גהאלפין וערין באמת נאר מען דארף בייטין איינער פאר דיים צוייטען. 
ברודער מיין הארץ טיט מיר זייער זייער וייא ויא איך דער מאן מיך ויא מען האט אמאל זיך גהאלטין אין איינום אין מען האט גביינקט צו עבודת ה' אין היינט איז מען נעביך אזו ואט נאר מען דארף גלייבן אז עס איז אלדז לטובה אין אלדז ועט נתהפך וערין לטובה ברודער גואלד ראטוע דיך דיים גוף אין לאז דיך ניט אפ רבינו הק' זצ"ל בריינגט תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש די עס לוזי הייער אין מיליך וען די קענסט קריגין מאנדל מיליך איז זייער גוט צי טרינקין טיא די רפואה קאך קעפליך פין קנאביל אין מיליך און עס אין טרינק אין זייא לאז דיך ניט ציא קיין עצבות אין קיין צער גאר ניט נאר פרייליך און פרייליך אין דוקא פרייליך בפרט עס גייט חודש ניסן ואס דער רבי ז"ל בריינגט אין לק"מ תנינא תו' ה' אז מען וערט ניצול פין פגם הברית וכו'. 
(אחי הנלבב והיקר אהה (גואלד) מה הנך מרפה את עצמך כל כך אינך כותב שום מכתב הולך ומגיע ל"ג בעומר הולכים ומגיעים כאלה ימים קדושים חודש ניסן מה שכל החודש הוא בחינת ראש חודש והוא כמו חודש תשרי והלכים ומגיעים כאלה ימים קדושים פסח וספירה אשר אין לשער כמה הרבה אנו יכולים להציל עצמנו והסתכל הרבה בלקוטי עצות תשובת השנה מהרב מטשערין על פסח וספירה ממש תחיה את עצמך ותדע מה יש לך לעשות וזכור היטב מגיע ערב ר"ח ניסן שהיתה אז נסיעה לרבינו ז"ל וזה בחי' ר"ה. 
אחי אהה (גואלד) אל תזניח עצמך אני כותב לך זאת אחי האמן לי איך שעובר עלי הרבה וקשה לי מאד להחזיק מעמד הפורים נהיו שלש שנים שאני מתייסר בלי שיעור ממש אין רגע בלי פגע ומניעות המוח שלי וחלישות שלי יודע רק השי"ת יום יום אומר מה יהי' בסופי אבל אעפי"כ מוכרחים בכל זאת להחזיק מעמד ולא ליפול יהי' איך שיהי' כי אין שום יאוש בעולם כלל והעיקר זה הכסופים וההשתוקקות צריך הרבה מאד לכסוף ולכסוף אז השי"ת ודאי יעזור רק לא ליפול השי"ת הוא יודע האמת מה מאד רצוני שתושע באמת רק צריך להתפלל אחד עבור השני. 
אחי לבי כואב לי מאד מאד כשאני נזכר איך שפעם החזקנו עצמנו יחד וכספנו לעבודת ה' וכהיום לדאבונינו אנו כ"כ רחוקים רק צריך להאמין שהכל לטובה והכל יתהפך לטובה אחי אהה (גואלד) הצל את גופך ואל תזניח עצמך רבינו הקדוש זצ"ל מביא תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש אכול בצים רכות בחלב אם תוכל להשיג חלב שקדים זה טוב מאד לשתיה עשה התרופה הזאת בשל ראשי שום בחלב ואכול ושתה זאת וראה לא להרשות לעצמיך שום עצבות ושום צער כלל לא רק שמחה ושמחה ודוקא שמחה בפרט שמגיע חודש ניסן שרבינו ז"ל מביא בלקו"מ תנינא תו' ה' שניצולין מפגם הברית וכו'). 
נתאחר עד יום א' פרשת תזריע 
אחי יקירי וחביבי נא לכתוב לנו משלומכם הטוב ואל תדאג כלל תדע שהתחילו להדפיס בפולין לקוטי עצות של רבינו ז"ל עם פירוש עברי טייטש מר' שמשון נכד רבינו וכבר יש אצל ר' נתן נ"י פה קונטרס מאות א'... יותר אין חדשות זאיי פרייליך אין בייט פאר מיר אין ביינק צי עבודת ה' אין לערין לק"ע תשובת השנה (תהי' שמח ותתפלל עבורי והשתוקק לעבודת ה' ולמד לקוטי עצות תשובת השנה). 
ממני ידידך באמת שמואל הורוויץ ברסלבר 
כל אנ"ש דשה"ט באה"ר ובפרט ידידינו יעקב זאב נ"י 
ומאחלים לך רפו"ש וחג פסח כשר ושמח כל א' ביחוד

EN:
To study the Torah and to judge oneself: whether one is observing it; and to long and to pray and to practice hisbodidus so that one may merit to observe it; and to seek counsel how to observe it; and to go with the Torah — and all matters, whether material or spiritual — should all be according to this Torah that I am studying. Through this one can merit what one can merit in this world. A pity that the years pass — and one does not snatch what one can snatch.

Segment 14
HE:
גם אני פוב"ש ידידינו ואוהבינו נצמד בקירות לבבי אוהב דבק מאח לי ותיק וחסיד כש"ת מוהר"ר ... נ"י באהבה רבה ועזה ידידו מאד החפץ בהצלחתו בגשמיות ורוחניות כחפצו והמעתיר בעדו ובעד כל בני ביתו ויו"ח שיזכה בחיים טובים וארוכים ויזכה לקבל חג הפסח הבע"ל בשמחה אמיתית וינצל ממשהו חמץ ובפרט מחימוץ המוח ונזכה לראות הגואל צדק בקרוב אכי"ר. 
נתן בלא"א המנוח מו"ה פנחס יהושע ז"ל נין ונכד המנוח הצדיק המופלג יצחק אייזיק יוסף ז"ל.

EN:
And so — one can already understand for oneself what a merit for the multitudes it is, to print a Torah [teaching] with everything pertaining to it in its proper place. Even if only one single person will study and toil in it and merit through it whatever he will merit — it is already worth having self-sacrifice for this. [And as R' Nossan said — that he cannot begin to do anything for the Rebbe's matter until he paints out for himself that they are already carrying him on the purification board — that is: that he is already departed and they are already carrying him to be purified and placed in the grave — because of the great obstacles and the strengthening of the ba'al davar upon this matter, so much so.]

Segment 15
HE:
ל"ט
[המכתב נמצא קרוע וחסר הרבה וסמנו כל מקום החסר] 
...פעה"ק ירושלים ת"ו שנת תרפ"ח 
...לבי אחי ידידי יקירי כנפשי ולבבי ...שותה אתי יחד מהנחל הנובע, ...ה וכו' כש"ת כמוה"ר ישראל דוב נ"י שליט"א ...משלומי יתן הי"ת שנזכה לבשר ולהתבשר ..."ה נולד בן זכר לידידנו ר' מ ...א בשטו"מ ביום ג' וארא יה"ר שיזכו ...ת ובזמנו ויהא למז"ט לנו ולכל ישראל ...טער ברודער בעסטר פריינד נא ...ש כי בצרה גדולה אני מכל צד... גדולים קשים ומרים מצד מחותני והמתנגדים וכת שלו וכו' עד אשר כשל כח הסבל וסכנות עצומות למעה"ש הארצדקער גטרייאר האב רחמנות אוף מיר אין זייא מעורר רחמים פאר מיר אין לאז ניט אפ ארגע פין צי בייטין ובפרט על קברי צדיקים מאך איך דיך אשליח זאלסט פאר מאניט וועגין בייטין בא ר' ישראל אין ביים רעבינס זיידע ר' נחמן הארדנקער אין ר' אברהם קאליסקער אין בא ר' עקיבא אין ר' חייא און ר' מאיר בעה"נ אין בפרט דעם פראטיג יום ו' שמות זאלסטי זיין אן א שום תירוץ אוף קבר פון ר' ישראל אין ר' נחמן וכו' אין זאלסט איין רייסין קברים פאר מיר אין זאלסט זאגין אז דיא ביסט מיין שליח ציא בייטין אז עס זאל זיין די לצרותי למען כבוד השי"ת ולמען כבוד רבינו הק' וכו' ולמען כבוד רשב"י זיע"א אין אז איך זאל חלילא ניט פאר שעמט ווערין לא בעה"ז ולא בעה"ב... (המסור והנלבב רחם עלי ועורר רחמים עבורי ואל תעזוב אפילו רגע מלהתפלל ובפרט על קברי צדיקים אני עושה אותך שליח שתתפלל במקומי אצל ר' ישראל ואצל סב רבינו ר' נחמן הארדנקער ור' אברהם קאליסקער ואצל רבי עקיבא ורבי חייא ורבי מאיר בעה"נ ובפרט ביום שישי הזה ו' שמות שתהי' בלי שום תירוץ על קבר ר' ישראל ור' נחמן וכו' ותתלוש קברים עבורי ותגיד שאתה שלוחי לבקש שיהי' די לצרותי למען כבוד השי"ת ולמען כבוד רבינו הק' וכו' ולמען כבוד רשב"י זיע"א ושלא אכלם חלילא לא בעוה"ז ולא בעוה"ב...) לא בין ישראל ולא בין עכו"ם ולא ב... אין וואס איך בדארף אן אשום מכשול... דער אמתיר ישועה בקרוב דאס... אין אוועק לייגין דעם ד... אין מנצח זיין די שונאים ולי... בסכנה נתקלה ח"ו למעה"ש האב... אלי כוחות צי מעורר רחמים ז... אין איך האב ניט קיין עצה נאר צ... ווייט דער פין ואין חבוש מתיר... איך דארף רחמים גדולים גא... ברודער לאז דיך ניט אפ למעה"ש... עש"ק וש"ק פ' שמות וכל השבוע מאד מאד בכל כוחך אז איך זאל גהאלפין ווערין בקרוב מיט דער אמתיר ישועה ברחניות וגשמיות איך בייט דיך נאך אמאל זייא זיך ניט מתרשל ח"ו וארין חיי תלוים בחוט השערה. אין אוב דיא וועסט קענין זיין בשבוע וארא במירון על ציון הרשב"י זיע"א אין אסאך מעורר רחמים זיין מה טוב אבער דער וואל בא די צדיקים אין טבריא. 
וויטער שרייב איך דיר איך בייט דיך איבער וואס איך האב ניט גשריבין ביז יעצט ווארין איך ווייס גאר ניט אוף וואסער ועלט איך בין פאר דיא יסורים ורדיפות וארין אז מען הייבט אן עפיס צי טוהין שטארקט זיך דער כנגד דארף מען האבין אסאך רחמים וחסד איך בין גווען בא בת ר' לייביל אין האב גגיבען דיא 6 גרוש ורבע אין זיא איז גווען אין דער קלייט אין נאך קלייטין... 
(שאוושע בקרוב בישועה האמיתית ברוחניות וגשמיות אני מבקש ממך שוב שלא תתרשל ח"ו כי חיי תלוים בחוט השערה. ואם תוכל בשבוע וארא להיות במירון על ציון הרשב"י זיע"א והרבה לעורר רחמים מה טוב אבל בינתיים אצל הצדיקים שבטבריא. 
עוד אני כותב לך שאני מבקש סליחתך מה שלא כתבתי עד הנה כי איני יודע כלל באיזה עולם אני נמצא מרוב יסורים ורדיפות כי כשמתחילים משהו לעשות מתגבר הכנגד לכן צריך הרבה רחמים וחסד, הייתי אצל בת ר' לייבל ומסרתי את השש גרוש ורבע והיא היתה בחנות ובעוד חנויות...) 
תביעה בהכנעה... אבל התחילו הרדיפות הקשות והמרים... לדיינים ומי יודע אולי גם לממשלה ויש לי פחדים וסכנות ח"ו נא ונא לעורר רחמים ובלי להראות זה המכתב ובלי לספר לשום איש רק לקרא המכתב זאלסט איבער ליינין דער בריף אוף די קברי הצדיקים אין זאלסט מעורר רחמים זיין וואס וועט זיין מיין תכלית איך האב נאך גאר ניט גטוהין עבודת השי"ת און בין נעביך זייער ווייט, היילגע צדיקים איהר וויסט גאנץ גוט מיין מוטשין זיך אין בין גווען בא אייך אויף ציון הק' איהר ווייסט דאס גרוס רחמנות וואס אוף מיר איז וויא איך בין נעביך ווייט איך שמואל בן פיגה פון השי"ת אין פון היילגען רבין רבינו נחמן בן פיגה ובן שמחה אין וואס טיט זיך מיט מיר אין וייא ווייט איך בין נעביך פון עבודת... אין טיט זיך מיט מיר איבער... עברו איך האב גוואלט אוועק וארפין... והבלים פון דער וועלט לגמרי לגמרי אין היינט בין איך נעביך אזו אריין גפאלין אין מוטשע מיך שון אפלג גוף שון אזו פיל יאר אין פאר בריינג מאני יארין אין טעג אין ווייט פון תפלה ותורה אין עבודת ה' אין פין רעבין אין אנ"ש אין נטא ווער עס זאל רחמנות האבין זיין אמורה דרך און ראטווען אין אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי מכל הצדדים עס נטא ווער עס זאל מיך ראטווען אין רחמנות האבין נאר יאגין און פלאגין איך ווייס גאר ניט וואס וועט זיין מיין תכלית איך בין נאך איין מאל ניט גוען ביים רעבין אין מיין לייבין איז גאר קיין לייבין ניט חיים מרים ומרורים ממות ועד מתי עד מתי עד מתי עד מתי היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן אין עס אוף גשטאנין אוף מיר אנשים גדולים בתורה ועושר וחכמה להכחדינו מדרך החיים בהכרח ושפתי חלקות ורבנים ודיינים אין וילין מיך נעביך אוועק ראסין פון היילקען רעבין ומאנשיו ואני בסכנה גדולה אין איך דארף האבין די צייט גרוס הצלחה וויא איר אליין ווייסט הייליגע צדיקים גואלד זייט זיך מיט דעם... 
(תקרא את המכתב על קברי הצדיקים ותעורר רחמים מה יהי' התכלית שלי עוד לא עשיתי כלום בעבודת ה' ואני רחוק מאד, צדיקים הקדושים הנכם יודעים טוב מאד את יסורי הייתי על ציונכם הקדוש ידוע לכם הרחמנות הגדולה שעלי איך שאני רחוק לדאבוני אני שמואל בן פיגה מהשי"ת ומרבינו הקדוש רבינו נחמן בן פיגה ובן שמחה ומה שעובר עלי ואיך שאני רחוק לדאבוני מעבודת ה'... ועובר עלי... עברו הייתי רוצה להשליך... והבלים לגמרי לגמרי וכעת לדאבוני נפלתי כל כך ומתייסר כבר פלג גוף כ"כ שנים ומעביר את ימי ושנותי ורחוק מתפלה ותורה ועבודת ה' ומרבינו ומאנ"ש ואין מי שירחם עלי להיות לי מורה דרך ולהצלני ואוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי מכל הצדדים אין מי שיצילני ושירחם עלי רק לרדוף ולייסר איני יודע כלל מה יהי' תכליתי עוד אף פעם לא הייתי אצל רבינו וחיי אינם חיים חיים מרים ומרורים ממות ועד מתי עד מתי עד מתי היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן קמו עלי אנשים גדולים בתורה ועושר וחכמה להכחידנו מדרך החיים בהכרח ובשפתי חלקות ורבנם ודיינים ורוצים לדאבוני לנתקני בכח מרבינו הקדוש ומאנשיו ואני בסכנה גדולה ואני צריך הצלחה גדולה בזמן הזה כפי שאתם בעצמכם יודעים צדיקים קדושים אהה (גואלד) התראו עם...)

EN:
All the more so — my hope is that I myself will toil in this book. And perhaps you too will put your strengths into the book — to study and observe, little by little. And all the more so, and so much the more so — I hope that ultimately many people will save their souls and will merit what they will merit. And in this way, for all generations, people will grow and rejoice [יצמחו וישמחו — "will grow and rejoice." Two distinct Hebrew verbs: יצמחו from צמח — to sprout, to grow organically like a plant pushing up from the ground; וישמחו from שמח — to rejoice, to be filled with joy. The image is of future generations sprouting up from the book like living plants — and rejoicing as they grow. Note that the Hebrew תרגום uses וישמחו (rejoice) where the Yiddish used קוועלין (overflow with pride and joy). Both carry the sense of radiant delight, but the Hebrew word specifically means joy and gladness.] from this book.

Segment 16
HE:
מ'
ב"ה יום ו' עש"ק שבת שירה תרפ"ח פעה"ק ירושלים ת"ו. 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי כלבבי ונפשי נפשי קשורה בנפשו החסיד העובד ה' במס"נ שותה אתי ביחד מננמ"ח כמוה"ר ישראל דוב נ"י 
אחר דרישת שלומו הטוב משלומנו הודות לשי"ת כי החיוה"ש אתנו יתן הי"ת שנזכה לבשר ולהתבשר כל טוב סלה אכי"ר. 
הארצדיקער גטרייער ברודער דין בריף האב איך עראלטין אין איך האב מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין גזינד איך האב דיר אוודאי גואלט תיכף ענפרין נאר איך האב ניט גקענט דיא קענסט אליין פאר שטיין מייני יסורים וואס איך האב גהאט נאר ב"ה עס איז אביסיל גישטולט דער רעש פין דעם וכו' אין איך האף צי השי"ת ער וועט מיר בוודאי העלפין נאר דער ווייל דארף איך זייער אסאך רחמים אן השיעור איך פאר בריינג מייני יארין וכו' אין בין נעביך ווייט פין השי"ת אין פין תפלה אן השיעור וכו' 
ע"כ בייט אסאך רחמים פאר מיר דער עיקר איך זאל זוכה זיין בקרוב קומין קיין אומאן אוף ציון הק' ובפרט על ר"ה והמתפלל בעד חבירו וכו' 
די פריערהגי וואך בין איך גווען אין יפו אין געפירט די בלעך ש"ז אין זיך גיזעהן מיט אנ"ש אין ב"ה איך שון באלד גיקונטשיט איבער ציא שרייבין דיא כתבים פון ר' אברהם ז"ל וואס בייא ר' מאיר נ"י למעה"ש זייא אוס זיכין דעם קינטרוס וואס באדיר אין שיק מיר אים כדי עס זאל זיך גפונין אלי כתבים אין איינעם וועט זיין גיט אין שרייב מיר וואס עהרט זיך בייא דיר אין וויא גייט עס דיר אין אלע ענינים אין ציא דיא ברנסט בומיל אוף ציון הקדוש פין התא"ל ר מאיר בעל הנס זיע"א. די אנדרי וואך טז' שבט איז מיין גבורסט טאג זאלסט אסאך בייטין פאר מיר זונטאג ער"ה מאנטיג ר"ה אין דינסטאג מיין ראש השנה אז איך זאל שון גהאלפין ווערין מיט איין אמתי הילף מער קען איך דיר יעצט ניט שרייבין איה"ש אאנדרט מאל וועל איך דיר מער שרייבין גדענק גיט ר' נתן האט גזאגט איך האב מקבל גווען פין רעבין פריילעך אין פרום אוך אין מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. 
אחי יקירי איך וואלט זיך זייער גוואלט זייעהן מיט דיר בקרוב ניט גזארגט הש"י איז גרוס מען וויסט גאר ניט עס דא אזא הארט וואס דארט איז גאר עפוס אנדרש פין עונות ווערט זכיות דער עיקר מען זאל זיך נאר האלטין אין הייליקען רעבין איך האב גשמיסט יעני וואך אין יפו מיט ר' זאב אז אפילו וויא מען צי קלאפט זיך אין וויא קראנק מען איז וויא מסוכן אין וויפעל קלעפ מען חאפט אפילו וויא אזו עס איז אביא מען האט דעם גרוסין דאקטר איז שון גוט וועט זיך אלדז אוס היילין אבער חלילא אז מען ווערט אן דעם גרוסין דאקטער האט דאס איז דאס ערגסטי דאס איז שלעכט אז מען ווערט חלילא אפ גריסין פין היילקען רעבין אבער אז מען האלט זיך אין הייליגען רעבין ויא אזו עס גייט דורך וויא אזו עס איז דארף שון פרייליך זיין אין האלטין אין איין טאנצין מחמת גרוס שמחה ווארין דעת חסרת מה קנית דעת קנית מה חסרת דדא ביה כולא ביה, 
דער בע"ד פאר שיט דיא נקודה מען זאל ניט קענין פרייליך זיין אבער מען דארף זיך בא רעכנין מען ווייסט פין אזא היילגען רעבין אזא אור שלא היתה כמוהו עדיין בעולם וכמוהו לא יהי' עוד אין איך ווער גרופין פין זייני מענטשין אין לייט פין זיינעט וועגין אין ווייס אז עס איז דא אציון הקדוש וואס מען דארף זיך מוסר נפש זיין ווער עס וויל אוף זיך רחמנות האבין אין אפ ראטווען זיך אוף ביידע וועלטין אוף לעולם ועד ולנצח נצחים דארף זיך מוסר נפש זיין קומין אהין אין האבין וידוי דברים אין פריר אפילו מען זייט שון די אור פני הצדיק אין גגיבען צדקה אבער כל זמן קיין וידוי דברים נאך ניט גהאט איז יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות רח"ל ובפרט נאך ר"ה זיין דארט אין למעלה מזה דער היילגער רבי ז"ל האט גזאגט אז אפילו פין היכל קן צפור וועט ער אראפ גיין ציא זיין מיט אנש"ש ר"ה אין וויא דער ספר הגנוז אין דער ספר הנשרף איז דאך עפיס גרוס בא מיר זיין ר"ה איז נאך גרעסיר אין גהערט פין מענטשין אז כדאי צי זיין איין מאל ביים רעבין אפילו דער נאך תיכף חלילא שטארבין אזא גרוסין אור פילט מען ממש דעם ענין משיח וכו' אין וויא גלגול איז שלעכט איז כדאי מגולגל צי ווערין ניין מאל אביא זיין איין מאל ביים רעבין אוף ציון אפילו ניט ר"ה. 
אין וויא דער היילגער רבי ז"ל האט גשריגען בקול זיע סגי וואס זאל איך אייך זאגין קיין גרעסירס דערפין איז נטא איי אנדרי זאגין ניט אזו איז נאך אקשיא אין דער וואס זוכה זיין בא מיר ר"ה דארף ניט קיין תעניתים אין דער וואס ניט בא מיר ר"ה העלפט ניט קין תעניתים ע"כ ברודער דארפסטו וויסין אז דאס איז דער גאנצער תכלית אין אן דעם איז כמעט גאר ניט דארפסטו וויסין אסאך בענקין דער ציא אין אזו וויא דיא בת מלכה האט גזאגט די קענסט מיך ניט ארוס נעמין סיידין זאלסט דיר אוס קלובין אהארט אין אגאנץ יאר זאלסטו בייניקין מיך ארוס נעמין אין ווען די וועסט האבין צייט זאלסטו רק ביינקין מיך ארוס צי נעמין וכו' אין ווידער האב איך גשמיסט מיט זאב הנ"ל אז אנ"ש זענין ברוגז גווען אז מען האט גזאגט אז זענין שון איבער גלאפין די טעג שבת יו"ט נאר זאגין מען האט אריין גחאפט נאך אטאג נאך אשבת דיא תקונים ווערין ממילא אין דער תורה שטייט ניט אז מען דארף פילין למשל פסח מען זאל פילין אאור נאר מען זאל עסין מצה בפשיטות אין דיא תקונים ווערין שון ממילא גטאן סייא מען פיעלט יוא סייא ניין אביא מען איז מקיים דיא מצוה בפשיטות יעצט בייט איך דיך שרייב מיר תיכף בריף פין מיר דיין בורדער וואס האפט דיך ציא זען בקרוב מיט כל טוב ובשמחה אין גהאלפין ווערין בקרוב אכי"ר. 
(אחי המסור והנלבב מכתבך קיבלתי ושמחתי מאד לשמוע מבריאותך בודאי רציתי תיכף לענות לך רק לא יכולתי הנך יכול לבד להבין את הייסורים שהיו לי רק ב"ה נשקט קצת הרעש מה וכו' ואני מקוה להשי"ת שהוא בודאי יושיעני רק בינתיים אני זקוק להרבה מאד רחמים בלי שיעור אני מבלה את שנותי וכו' ורחוק לדאבוני מהשי"ת ומתפלה בלי שיעור וכו'. 
ע"כ תבקש הרבה רחמים עבורי והעיקר שאזכה בקרוב לבוא לאומן על הציון הק' ובפרט על ר"ה והמתפלל בעד חברו וכו'. 
שבוע שעבר נסעתי ליפו הובלתי את פח השמן זית והתראתי עם אנ"ש וב"ה כבר סיימתי להעתיק את הכתבים של ר' אברהם ז"ל שאצל ר' מאיר נ"י למעה"ש תראה לחפש את הקונטרס שאצלך ושלח לי אותו כדי שיהיו כל הכתבים יחד זה יהי' טוב וכתוב לי מה נשמע אצלך ואיך הולך לך בכל העניינים ואם הנך מדליק שמן זית על ציון הקדוש של התא"ל ר' מאיר בעל הנס זיע"א. שבוע הבא ט"ז שבט הוא יום הולדתי שתבקש הרבה עבורי יום ראשון ערב ר"ה יום שני ר"ה ויום שלישי ר"ה הפרטי שלי שאוושע כבר בישועה אמיתית יותר איני יכול לכתוב לך כעת איה"ש פעם אחרת אכתוב לך יותר זכור היטב ר' נתן אמר קיבלתי מרבינו שמחה ויראה גם כן ומצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. 
אחי יקירי הייתי מאד רוצה להתראות אתך בקרוב אל דאגה ה' כל כך גדול ולא יודעים כלום ישנו כזה מקום ששם הכל משהו אחר מעוונות נהיים זכויות העיקר רק להחזיק מעמד אצל רבינו דברתי שבוע שעבר עם ר' זאב ביפו שאפילו כמה שנפצעים וכמה שחולים וכמה שמסוכנים וכמה מכות שחוטפים אפילו איך שזה העיקר שיש את הרופא הגדול אז כבר טוב הכל כבר יתרפא אבל חלילא כשמפסידים את הרופא הגדול זה גרוע ביותר זה גרוע כשמתנתקים חלילא מרבינו הקדוש אבל כשמחזיקים ברבינו הקדוש איך שעובר ואיך שהולך כבר צריכים להיות בשמחה רק לרקוד כל הזמן מרוב שמחה כי דעת חסרת מה קנית דעת קנית מה חסרת דדא ביה כולא ביה. 
הבע"ד מכסה את הנקודה שלא יוכלו לשמוח אבל צריכים להתבונן יודעים מכזה רבי קדוש כזה אור שלא הי' עדיין בעולם וכמוהו לא יהי' עוד ואני נקרא מאנשיו וסובל עבורו ויודע שיש ציונו הקודש שצריך למסור את הנפש מי שחפץ לרחם על עצמו ולהציל עצמו משני העולמות לעולם ועד ולנצח נצחים צריך למסור נפשו לבא לשם ולעשות וידוי דברים ולפני זה אפילו אם רואים כבר אור פני הצדיק ונותנים צדקה אבל כל זמן שעוד לא הי' וידוי דברים אז יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות רח"ל ובפרט להיות שם על ר"ה אין למעלה מזה רבינו הקדוש אמר שאפילו מהיכל קן ציפור הוא ירד כדי להיות עם אנשיו בר"ה וכמה שספר הגנוז וספר הנשרף גדולה מעלתם להיות אצלי בר"ה זה עוד למעלה מזה ושמעתי מאנ"ש שכדאי להיות פעם אחת אצל רבינו אפילו אם תיכף למות אח"כ כזה אור גדול מרגישים שם ממש ענין המשיח וכמה שגלגול הוא דבר גרוע כדאי להתגלגל תשע פעמים העיקר פעם אחת להיות אצל רבינו על הציון אפילו לא ר"ה. 
וכמו שרבינו זעק בקול זיע סגי מה אומר לכם אין דבר למעלה מזה ואם [צדיקים] אחרים לא אומרים כן אז [יהי' עלי] עוד קושיא ומי שזוכה להיות אצלי בר"ה הוא לא זקוק לתעניות ומי שאיננו אצלי בר"ה לא יועילו לו התעניות לכן אחי עליך לדעת שזה כל התכלית ובלי זה אז כמעט כלום לכן הנך צריך לדעת לכסוף הרבה לזה וכמו שאמרה הבת מלכה אינך יכול להוציאני רק אם תבחר לך מקום וכל השנה תכסוף להוציאני ומתי שיהי' לך זמן רק תכסוף להוציאני וכו' ושוב דברתי עם זאב הנ"ל שאנ"ש הקפידו אם היו אומרים שחלפו כבר ימי השבת והחגים רק לומר זכינו לחטוף עוד יום עוד שבת התיקונים נעשים ממילא לא כתוב בתורה שצריכים למשל להרגיש פסח שירגישו אור רק שיאכלו מצות בפשיטות והתיקונים נעשים כבר ממילא גם כשמרגישים גם אם לא מרגישים העיקר שמקיימים המצוה בפשיטות, כעת הנני מבקש ממך שתכתוב לי תיכף מכתבים ממני אחיך המקוה לראותך בקרוב בכל טוב ובשמחה ושנוושע בקרוב אכי"ר...) 
שמואל הורוויץ ברסלבר פריילעך האפ האפ האפ אין ווידער האפ אין טאקי האפ אין טאקי פארט האפ אין טאקי נאר האפ אין נאר האפ אין האפ אין האפ שטאק טשאק אגוטין שבת קדש אגוטין ערב ראש השנה אגוטין ראש השנה 
פורים גייט שושנת יעקב צהלה ושמחה תשועתם היית להודיע. 
כל אנ"ש דשה"ט באה"ר ור' נתן וזו' גוטעל תחי' ומבקשים שתתפלל בעדם)

EN:
And all of this is counted for the person who has a portion in it — as if he himself studies it and prays it and serves Hashem. For a person does not live forever — and through this: that he leaves behind a power so that other people who will come in later generations will serve Hashem with it — it is counted as if he himself serves Hashem.

Segment 17
HE:
מ"א
ב"ה מוצש"ק פ' ראה שנת תפר"ח פעה"ק ירושלים ת"ו 
חיים ושלום וברכה וכוח"ט וכל טוב למע"כ אהובינו ידידינו יקירנו נפשי לבבי ממש עט"ר ואישון עיני ה"ה הרה"ג החסיד יקר הערך עובד ה' במס"נ שותה מים חיים מבאר מים חיים מנחל נובע מקור חכמה בנש"ק שלשלת היוחסין כש"ת כמוה"ר אברהם נ"י חזן דקלויז שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר ובאעה"ז הנני מודיע משלומינו הודות לשי"ת כי החיוה"ש אתנו יתן הי"ת שאזכה בקרוב על ר"ה זו להיות על ציון הק' ולראותכם פא"פ אכי"ר. 
הנני שולח למע"כ ע"י ידידינו יקירינו נכד רבינו הק' ה"ה הרה"ח ר' שמשון נ"י סך 3 רובל בשבילכם והנני מבקש למע"כ שיעשה פדיון על ציון רבינו הק' בשביל השמות דלקמן וגם יבקש הרבה רחמים ויעורר כל אנש"ש שיבקשו רחמים העיקר שאזכה לבא בקרוב על שנה זו על ציון הק' בער"ה כי השי"ת יודע מצבי ברוחניות וגשמיות שא"א לשער שזה ארבע שנה וחצי שאני סובל עינוים קשים ומרים בשביל שאני רוצה להיות ברסלבר חסיד וכמה מיני בזיונות ושפיכות דמים ואני נע ונד כי זוגתי עשתה פירוד בשביל הנ"ל אלו השנים אני סובל לא שלום ולא גט וטלטולא דגברא קשה מדאיתתא ובפרט בזמן הזה שהפריצות והתאות מתגברים מאד ואין לי שום עצה כלל וכלל וחוץ מזה אני רחוק מעבודת ה' בתכלית הריחוק ומתורה ובפרט מתפלה והבע"ד מענה אותי בעינוים קשים ומרים ממש אין רגע בלי פגע ומה יהי' התכלית ממני הימים ימי הנעורים הולכים ואני בן 22 שנים וכבר מלבינים שערותי מיסורים ואיני זוכה לעבודת ה' וגם פלג גוף ועדין לא זכיתי להיות על ציון הק' ומר מכל צד ופינה הי"ת יודע האמת אשר א"א לשער ולהעריך ע"כ נא ונא רחמו נא חמלו חנו נא בעד נפש אומלל ועלוב כמוני מה שאני רחוק מעבודת ה' כ"כ כ"כ היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן היתכן נא בל יחריש ואל ישקוט ויעורר רחמים שאזכה לבא על ציון הק' ער"ה זו ולהיות ברסלבר חסיד באמת ולעשות תשובה שלימה וכוח"ט ולעורר אנש"ש לבקש רחמים מאד עבור כל אנש"ש מאה"ק ובפרט מעה"ק ירושלים ובפרט ער"ה ור"ה נא לעורר אז כל אנש"ש לבקש רחמים על אנש"ש מאה"ק ובפרט עלי הנדכא והנכאה ולעשות פדיון על ציון הק' בער"ה עבור אלו האנשים: 
שמואל בן פיגה לבא בקרוב על ציון הק' בשנה זו וכוח"ט ולעשות תש"ש באמת ולהיות מקושר באמת לרבינו הק' ולעשות רצון ה' באמת ובני חיי ומזוני רוויחא ולהיות אדם השלם בקדושה וטהרה ובנים ובני בנים חיים וקימים ברסלבר אכי"ר. 
זו' מנדיל בת הענדיל לעשות שלום באמת בני נחמן משה נחום בן מנדיל לגדלו לתורה וחופה ומעש"ט ולהיות ברסלבר חסיד באמת ולהביאו על ציון הק' בקרוב אכי"ר. ישעי' בן עלקא וזו' פיגה בת דבורה לכוח"ט ולבא לא"י בהצלחה ועל ציון הק' ולהיות ברסלבר ולגדל כל יו"ח לתורה וחופה ומעש"ט. זלמן בן פיגה. 
אהרן בן פיגה לזווג הגון וכוח"ט יצחק משה, אשר יחזקאל יעקב יוסף בן פיגה. חי' לאה, ביילא, אסתר דבורה בת פיגה לגדלם לתורה וחופה ומעש"ט. 
יחיאל בן אסתר ריבה עם כל יו"ח יהודה בן חנה וזו' ובנם משה בן רוזא דבורה.

EN:
And furthermore — how much can one single person do in the service of Hashem — to learn and to pray? How much does that appear in comparison to the many, for all generations, who can learn and pray and serve Hashem with this book — beyond all estimation and beyond all reckoning?

Segment 18
HE:
מ"ב
ב"ה יום א' תבא תרפ"ח פעה"ק ירוש' ת"ו 
כתיבה וחתימה טובה ושלום וברכה ציא מיין ליבען גוטען פריינד הגביר הנדיב וירא אלקים מוה"ר יצחק מאיר קאליף נ"י איך האב עראלטין אייעהר טייערין בריף מיט דיא 3 דולר אין איר האט מיך זייער מחי' גווען השי"ת זאל אייך העלפין אין דעם זכות זאלט איר האבין א רפואה שלימה אין אגוט יאהר אין א כתיבה וחתימה טובה אין כל טוב אמן 
מסתמא האט איר עראלטין מיין בריף וואס איך האב אייך גשריבן ווייגען איתומה הכנסת כלה אין איך בייט איך זייער איבער אז איר זאלט ניט זיין ברוגז אוף מיר ווארין איך ווייס די גרוסי מצוה פין דעם אין דעם זכות וואס איר וועט צי העלפין וועט איר גוויס איה"ש גהלפין ווערין מיט אלעס גוטס אמן אין איך דאנקע אייך זייעהר אין ווינטשע אייך אגוט יאהר א כתיבה וחתימה טובה אין בייט פאר אייך אוף אלי הייליגע ערטער אכי"ר פון מיר אייעהר פריינד (לידידי הטוב והאהוב הגביר הנדיב וירא אלקים מוה"ר יצחק מאיר קאליף נ"י קבלתי מכתבכם היקר עם השלש דולר והחייתם אותי מאד השי"ת יעזור לכם בזכות זה שיהי' לכם רפואה שלמה ושנה טובה וכתיבה וחתימה טובה וכל טוב אמן). 
הרב שמואל הורוויץ

EN:
And as our master the Rebbe זצ"ל said: one must make a thing such that it never ceases — that the fire should already burn for eternity. And the essential way is through his Torah and his people. All the more so when his Torah will be in its completeness — as his intention was — that there should be people who will toil in his Torah teachings as he wished, in truth — certainly there is no greater merit for the multitudes than this. May Hashem grant us merit in this soon. Amen.

Segment 19
HE:
מ"ג
ב"ה אור ליום ה' תולדות פה... [ב' כסליו תרפ"ט] 
החייו"ש וברכה וכט"ס אל כבוד אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי וכו' וכו' חמדת לבאי כמוה"ר יעקוב זאב הכהן נ"י ור' יחיאל נ"י

EN:
Second Letter — Appended to the Same Sheet [A separate letter addressed formally, appended to the same document — a common practice in traditional correspondence when paper was scarce.] The honor of my dear friend, our master Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him. After inquiring after his precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letter from the Torah-reading portion of Vayelech. [Parshas Vayelech — וילך — "And he went" — Deuteronomy 31:1–30, read either on the Shabbos between Rosh Hashana and Yom Kippur or together with Parshas Nitzavim on the Shabbos before Rosh Hashana. A letter written during that week would have been sent at the height of the Days of Awe — the most intense period of the Jewish year.] And presumably [מסתמא — "presumably / it stands to reason / one may assume." A specific Aramaic-Hebrew word meaning: based on the normal course of things, it can be assumed that...] he has already received my letter from before Sukkos — and I promised to write him a response to the [intellectual] difficulties [he raised].

Segment 20
HE:
ערשטינס שרייב איך אייך אז איך בין ב"ה גיזונד אין איך האב הערהאלטין אייעהר בריף אין זיך זייער מחי' גווען ציא הערין פין אייעהר ליבען גיזונד אין מסתמא האט איר ערהאלטין מיין בריביל אוך. אין וועגין דיא 2 זאכין כח הרשאה אין אבריביל פין אומן וכו' איז דיא זאך אזו אזו וויא דיא אנדערי וואך גייט אוס דיא וויזע בין איך גווען צי פאר לענגרין האט מען מיר גזאגט אז עס איז דא צייט צי קומין דעם לעצטין טאג ניט אוואך פריעהר ע"כ וועל איך דענמאלט זייעהן צי צי טואין דיא 2 זאכין שרייב מיר ארוס ווירקליך דעם ענין פון דיא 2 זאכין בא וואס האלטין זייא ציא ווילין זייא שלום ציא להיפך וכו' אלעס ארוס שרייבין וואס טיט זיך בכל מכל כל איך גיב אריין ציא פאר לענגרין אוף 3 חדשים השי"ת זאל העלפין אז עס זאל פולען אין איך זאל גהאלפין ווערין אמן טאמיר חלילא ניט מיז איך צוריק פארין אין פארט דערהאלטין זיך נאר איך גיב מיך איבער אין גאנצין צי השי"ת איך ווייס גאר ניט נאר וויא השי"ת די השגחה וועט פירין ווייטער ווייס איך גאר ניט. 
אין וועגין אומן בין איך גווען מיט אסוחר פון אנש"ש ביים רוסישיען קאנסיל וועגין אוויזע האט ער גזאגט מען דארף פין דארט אטרעבוונא אפאדרינג אין דער נאך אוס פילין אפאפיר אין גיבין לערך חצי פונט אין שיקט דאס קיין מוסקבה אין אוב ער וועט קריגין אונטער גשריבין וועט ער גיבין אויזע אין איך האב שון לאנג גשריבין ר' שמשון וועגין אפאדרינג האב איך ערהאלטין תשובה אז ער קאן ניט מכמה טעמים נאר איך זאל שרייבין אלי' חיים רוזין אודער צי משה טשענסטחאווער זייא קענין גיכער. 
ע"כ בייט איך אייך כל אנש"ש מירושלים למעה"ש אפ ציא שרייבין אלי אין איינעם אבריף צי ר' אלי' חיים אין אבריף ציא ר' משה טשענסטחאווער אין אבריף ציא כלליות אנש"ש פין אומאן אין ר' שמשון אז זייא זאלין זייא מעורר זיין ציא שיקין אפאדרינג מיר אין איר זאלט זייא גיט אוס מאלין מיין מצב וויא עס איז אחיוב אוף זייא מיך צי ראטווען פין ביידע וועלטין וואס איך מיטשי מיך שון אזו פיל יאהר וכו' וכו' אין איצט אז איך בין שוין אין חוץ לארץ וכו' אין בפרט עס וועט זיין א טובה צי מאכין אגמר וכו' אין אלע אנש"ש זאלין זיך אוס חתמינין ר' שלמה ווקסלר וכו' תיכף וואס גיכער. 
אין וועגין דיא גרעניץ איז שרעקליך אין כל אנש"ש מפולין זענין גווען אין לובלין אוף ר"ה חוץ ר' בעריש פין לודז אין זישע זענין ארוס גפארין נאך ר"ח תמוז אין מען האט זייא גחאפט אין תפיסה אטלכי חדשים ר"ה יו"כ סוכות אין האבין קיין תפילין ניט גלייגט וכו' וכו' אין יעצט איז שון בעריש אין לודז אין זישע איז נאך אין תפיסא אין איך בין דא מיט דים אפטער שון לערך 2 וואכין אין בייט אים עד זאל פארין מיט מיר ציא דער גרעניץ אין ער וויל בשום אופן ניט נאר ער ביינקט קין א"י. 
אין ווייטער בין איך דא אין די קבוצים נאר דער עיקר איז אזו עס איז זייער שיינע קבוצים אין זייער טייערי נפשות אין די לעצטי יארין איז נתקרב גווארין בחורים (אין וורשא) בפ"י 20 תכשיטים נפלאים ונוראים אחוץ אברכים וכו' אבער פון דעסט וועגין פארט בינק איך זייער קיין א"י ממש דאס חיות גייט מיר אוס קיין א"י איך וואלט דא בשום אופן ניט גקענט זיין דא ווען ניט דיא 2 זאכין אפשר אומן, אין גמר וועגין שלום בית וואלט איך תיכף גפארין קיין א"י אוי וויא נעמט מען די קבוצים אין נפשות ציא די מקומות הק': עס איז עובדי ה' אבער עס פיילט נאך שלימות בכלליות הקיבוץ היינו מען זאל לערנין אזו ווייא מיר האבין די ערשטי צאטין אין מירון גלערינט די ספרי רבינו מיט די רקודין וכו' וכו' אומין איז דאס פארט ניט עס איז הדומה לדומה. 
(ראשית אני כותב לכם על בריאותי ב"ה וקבלתי מכתבכם והתחייתי לשמוע מבריאותכם הטובה ומסתמא גם אתם קבלתי מכתבי. ובענין השני דברים כח הרשאה ומכתב מאומן וכו' הענין הוא כך מפני שבשבוע הבא נגמרת הויזה שלי הלכתי להאריך אותה ואמרו לי שיש זמן לבא ביום האחרון ולא שבוע קודם ע"כ אראה אז לעשות את השני דברים, כתוב לי בבירור את הענין מהשני דברים מה העמדה שלהם האם חפצים שלום או להיפך וכו' לכתוב הכל ברור מה נעשה בכל מכל כל אני נותן עכשיו להאריך את הויזה לשלשה חודשים שה' יעזור שזה יפעל ואושע אמן ואם חלילא לא אני מוכרח לחזור ובכל זאת להתחזק רק אני מוסר את עצמי לגמרי להשי"ת איני יודע כלום איך שהשי"ת ההשגחה תוליך והלאה איני יודע כלום. 
ובענין אומן הייתי עם סוחר אחד מאנ"ש אצל הקונסוליה הרוסית בשביל ויזה והוא אמר לנו שצריכים דרישה משם ואח"כ למלאות מסמך ולשלם חצי לירה בערך ושולחים זאת למוסקבה ואם יכתבו לו שם על זה הוא יתן ויזה ומזמן כבר כתבתי לר' שמשון בענין דרישה וקבלתי תשובה שהוא אינו יכול מכמה טעמים רק שאכתוב לאלי' חיים או לר' משה טשענסטחאווער הם יכולים יותר. 
לכן אני מבקש ממכם כל אנש"ש מירושלים למעה"ש לכתוב כולם יחד מכתב לר' אלי' חיים ומכתב לר' משה טשענסטחאווער ומכתב לכלליות אנש"ש באומן ור' שמשון שיעוררו אותם לשלוח לי דרישה ותתארו להם היטב מצבי איך שמוטל חיוב עליהם להצלני משני העולמות מה שאני מתייסר כבר כ"כ שנים וכו' וכו' וכעת אני כבר בחו"ל וכו' ובפרט שיהי' מזה טובה לעשות גמר וכו' וכל אנש"ש שיחתימו את שמם ר' שלמה ווקסלר וכו' תיכף מה שיותר מהר. 
ובענין הגבול זה נורא וכל אנש"ש מפולין היו בלובלין על ר"ה חוץ ר' בעריש מלודז' וזישע שיצאו לדרך עוד בר"ח תמוז ותפסו אותם למאסר לכמה חודשים על ר"ה יום כיפור וסוכות ולא הניחו תפילין וכו' וכו' וכעת בעריש כבר בלודז' וזישע עדין במאסר ואני כאן עם האפטער כבר לערך שבועיים ומבקש מנו שיסע אתי לגבול והוא אינו רוצה בשום אופן רק הוא כוסף לארץ ישראל. 
והלאה אני אצל הקבוצים רק העיקר הוא כך הם קבוצים יפים מאד ונפשות יקרות מאד ובשנים האחרונות התקרבו בחורים (בורשא) בן פורת יוסף עשרים תכשיטים נפלאים ונוראים חוץ אברכים וכו' אמנם בכל זאת אני כוסף מאד לארץ ישראל חיותי יוצאת ונכספת לארץ ישראל פה לא הייתי יכול להיות בשום אופן, אם לא שני הדברים הסיכוי של אומן וגמר בענין שלום בית הייתי נוסע תיכף לארץ ישראל אהה איך לוקחים את הקבוצים האלה והנפשות למקומות הקדושים הנם עובדי ה' אבל חסר עוד שלימות בכלליות הקיבוץ היינו שילמדו כמו שלמדנו אנו בזמנים הראשונים ספרי רבינו והריקודים וכו' וכו' בכל זאת זה לא אומן זה דומה לדומה).

EN:
And behold — the vitality he received at the Rosh Hashana gathering [הקיבוץ בר"ה — "the Rosh Hashana gathering / assembly." The Breslov Rosh Hashana communal gathering, the most important event in the Breslov calendar — in that era held in various locations. The recipient attended and returned with great spiritual vitality.] — this too is a good and sufficient answer to the intellectual difficulties. To know and understand that it is not difficult, G-d forbid. [A characteristically Breslov answer: the cure for intellectual doubt is not always a better argument — it can be a lived experience of spiritual vitality. If a person attends the Rosh Hashana gathering and feels the divine vitality flooding through him, that experience itself answers the questions. The doubts were symptoms of spiritual dryness; the vitality is the cure.]

Segment 21
HE:
מ"ד
ב"ה מוצש"ק פרשת ויחי 
שלום וברכה וכ"ט למע"כ אהובי יקירי נפשי ולבבי מו"ה יעקב זאב נ"י 
אחדשה"ט באה"ר אודיעך משלומי הודות לשי"ת מסתמא קבלת מכתבי מלודז' והנני מכין צעדי לנסוע להקבוצים מוורשה עד לובלין ויותר. 
נא לבקש הרבה רחמים שאצליח בכל דרכי אכי"ר...

EN:
And if nevertheless [it still seems] difficult — this is because I am guilty and have not yet freed myself [לא זכיתי את עצמי — "I have not yet freed / purified / merited myself." Not merely "I have not yet merited" but "I have not yet brought myself to merit" — the reflexive form stresses personal responsibility. The intellectual difficulty is a symptom of one's own inner incompleteness, not an external philosophical problem.] from the sins of youth — and therefore my mind is not in its completeness — and therefore it is hard for me. [חטאת נעורים — "sins of youth." Transgressions of one's younger years that leave a lasting residue in the soul, clouding the mind even after teshuvah has been done. The author speaks in first person — "I am guilty" — deliberately identifying with the recipient and taking the difficulty onto himself rather than placing it on the questioner.]

Segment 22
HE:
מ"ה
לאחי יקירי... 
אתמול הייתי על קבר אביך בווארשה והזכרתיך ג"כ לטובה והנני נוסע לשאר הקיבוצים וקברי צדיקים 
והשי"ת יגמור בעדי לטובה בזכות רבינו הק' נפשי מרה לי מאד עד כלות הנפש 
נא מאד ומאד לעורר רחמים רבים

EN:
And what he wrote to me in the letter of the difficulties: "That through the desires [directed] toward the true Tzaddik and [through] prayers to Hashem — the confusion of the mind has been quieted greatly" [The author quotes the recipient's own Yiddish words directly and then provides his own Hebrew translation immediately after. This is a precious window: we hear the recipient's own voice for the first time in the correspondence. He reports a real inner experience — his intellectual doubts were stilled through longing toward the Tzaddik and prayer to G-d. Not through philosophical arguments but through spiritual practice.] — ("that through the desires toward the true Tzaddik and through prayers to Hashem — the confusion of the mind was quieted greatly") — This is clearly true: there is no counsel at all for the difficulties that the ba'al davar — or his agents, that is: people who wish to sever [one] from the Tzaddik — raises, and who wish to drive [one] away from the living life, [לגרש מחי החיים — "to drive / expel from the living life." Not merely from life but from the vivid, alive, joyful experience of genuine connection to G-d and the Tzaddik. The ba'al davar's agents leave the person technically alive but spiritually dead — expelled from the realm of spiritual vitality.] except to yearn and cry out to Hashem — and through this, Hashem has mercy and resolves the difficulties in the mind, [ומתרץ הקשיות במוח — "and resolves / answers the difficulties in the mind." The phrase במוח — "in the mind" — is crucial and was previously omitted. G-d does not merely make the questions fade emotionally — He resolves them intellectually, in the very faculty of the mind where they arose. The mind itself becomes clear and settled when G-d responds to the person's yearning and prayer.] and everything becomes settled and right.

Segment 23
HE:
מ"ו
ב"ה יום ד' פרשת קדושים פה לובלין יע"א [כ"ח ניסן תרפ"ט] 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי כנפשי ולבבי חמדת לבי ואישון עיני האברך היקר והנעלה וכו' וכו' שותה מים חיים מהננמ"ח כמוה"ר יעקוב נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט הנני מודיעך משלומי יתן הי"ת שנזכה למה שצריך לזכות בנקל אכי"ר. את מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לידע משלומכם הטוב ותדע אחי יקירי כי עובר עלי הרבה בגשמיות ורוחניות אשר א"א לבאר אפי' בפה מכ"ש כ"ש בכתב. ואיה"ש כשאזכה לגמור חשקי בעבודת ה' ונזכה להתראות ביחד אספר לך בשמחה מה שאזכור לספר לך. 
ומשיח הוא יספר מהנעשה עם כ"א ואחד בכל יום ויום. תעורר רחמים עלי הרבה הרבה בכותל מערבי ובפרט על הציונים הק' מחיפה טבריא צפת ובפרט מירון על ציון התנא האלקי רשב"י זיע"א ושאר הציונים הק' אין איך מאך דיך טאקי אין אמתין פאר השליח ציא דעם הייליגן צדיק דער ציילין אים אלעס וואס אוף מיר גייט דורך אין אז עס איז שון 5 יאהר ואס איך בין צי שייד אין וואס אוף מיר איז דורך ביז איך בין גקומין דא אין דא וויא איך מיטשי מיך אזו פיל איך האב דאס לעצטי ביסעל כח דא אוועק גלייגט אין נאך נעביך רחוק פין ציון הק' אין פין שלום בית אין וואס וועט זיין דער תכלית וכו' אין זאלסט פאר לייגין אסאך טענות אין אסאך בייטין פאר מיר אין מעורר זיין אנש"ש ובפרט ראב"צ ור' ישראל דוב וכו' 
זאלסט אסאך תפלות פאר לייגין איך זאל זוכה זיין היינטיגען שבועות זיין אוף ציון רבינו הק' ובפרט ר"ה אן יסורים וסכנות ח"ו אין עס זאל קיינער ניט ליידען פון דעם אין ווערין איין אדם השלם בק' וכו' זאלסט וויסען ברודער ווען דיא זאלסט וויסען וויא אוף מיר גייט דורך אין וויא מור איז בוטער אין איך האב מיך ניט צי טרואין ציא קיינעם אין פאר וועמין מיין הארץ אוס ציא רעדין אין מיט וועמין זיך מייעץ זיין. וואס זאל איך דיר זאגין קענסט דיר גאר ניט פאר שטעלין נאר פין דעסטוועגין בין איך זיך ניט מייאש ח"ו. 
...יאגט מיך איך זאל אהיים פארין וכו' אין דער ראבינט האט מיך גשוקט רופין זייא האבין 2 בריף פין ירושלימער רבנים אונטער גשריבין ביים לובלינער רב קלאצקין וכו' איך זאל ניט אוס נעמן קיין שום תאנים נאר פאר לאזין זיך אוף דעם ב"ד אין פארין אהיים תיכף אין דאס וואס זייא וועלין מאכין זאל איך מקיים זאן וכו' אודער ניט זאל איך שיקין אגט: האט מיר דאס ב"ד פון לובלין גגיבין איין התראה אוב איך וועל ניט פארין אודער גיבין אגט וועלין זייא מיך יאגין דורך ממשלה וכו' וכו' האב איך צייט ביז יום א' אמור ציא גיבין תשובה ברורה. 
אין דיא צייט פין וויזע איז אוס גגאנגין אין השי"ת האט געפירט ווינדערלכי דרכים אז איך האב איין גגעבין אבקשה צי פאר לענגערין אין איך האב זיך גמוזט אגסטרירען אין ממשלה אזו וויא אלע אוס לענדער היינו גגיבען 2 תמונות אין אוס גפילט פאפירען וכו' אין דעם פאס אהאב איך נאך ניט אפ גנומען אין דער בקשה האב איך איין גשריבען איך בייט אוף 6 חדשים (וועט אוס קומען ביז מוצאי יו"כ) נאר עפ"י רוב וועט נאר זיין 3 חדשים ואולי שלא עפ"י הטבע, וועט זיין אוף 6 חדשים. איז דיא זאך אזו איך רעכין. 
(ואכן אני עושה אותך באמת שליח לצדיק הקדוש לספר לפניו כל מה שעובר עלי שכבר חמש שנים שאני נפרד ומה שעבר עלי עד שהגעתי הנה וכאן איך שאני מתייסר כל כך את מעט כוחותי האחרונים הנחתי כאן ולדאבוני רחוק עדיין מהציון הקדוש ומשלום בית ומה יהי' התכלית וכו' ותשים הרבה טענות והרבה תפלות עבורי ולעורר אנש"ש ובפרט ראב"צ ור' ישראל דוב וכו'. 
תשים הרבה תפלות שבחג השבועות הזה אזכה להיות על ציון רבינו הק' ובפרט ר"ה בלי יסורים וסכנות ח"ו ושאף אחד לא יסבול מזה ושכבר אהי' אדם השלם בק' וכו' דע לך אחי אם היית יודע איך שעובר עלי ואיך שמר לי ואין לי אף אחד שאוכל לסמוך עליו ולמי להשיח את לבי ועם מי להתיעץ מה אומר לך אינך יכול לתאר לעצמך כלל רק בכל זאת איני מתייאש ח"ו. 
...רודף אותי שאחזור הביתה וכו' והרבנות שלחה לקרוא לי יש בידם שני מכתבים מרבני ירושלים חתום אצל הרב מלובלין הרב קלאצקין וכו' שלא אתנה שום תנאים רק לסמוך על הב"ד וליסוע תיכף הביתה ומה שהם יקבעו שאני יקיים וכו' ואם לא שאשלח גט והב"ד של לובלין נתנו לי התראה שאם לא אסע או אשלח גט הם ירדפו אותי דרך הממשלה וכו' וכו' ויש לי זמן לתת תשובה ברורה עד יום א' אמור. 
וזמן תוקף הויזה אזל והשי"ת סיבב דרכים נפלאים שהגשתי בקשה להאריך את הויזה והייתי מוכרח לסדר בממשלה כמו כל התיירים היינו נתתי שתי תמונות ומלאתי טפסים וכו' ואת הדרכון עוד לא לקחתי חזרה ואת הבקשה רשמתי שאני מבקש על ששה חדשים (זה יוצא עד מוצאי יוכ"פ) רק עפ"י רוב זה יהי' רק על שלשה חדשים ואולי שלא עפ"י הטבע זה יהי' על ששה חדשים. והענין הוא כך אני מתכנן...)

EN:
And I had thought to write here some resolutions [to the difficulties] — but because of the shortage of paper [קוצר הנייר — "the shortness / shortage of the paper." The author has run out of space on the sheet — a real physical limitation of handwritten correspondence on limited paper.] — with G-d's help I will write him a few resolutions in the coming letter.

Segment 24
HE:
מ"ז
[חסר התחלה וסוף] 
למעה"ש וואס פריער דיא וועסט מיך ממש דער ראטיווען וכו' וכו' וכו' למעה"ש ניט שווייגין וועגין דעם איך זאל האבין געלד אודער מאכין א הלואה אוף 20 30 דולר איה"ש וועל איך בא צאלין מיט אדאנק: 
אין אסאך בייטין פאר מיר איך זאל זוכה זיין בקרוב למה שצריך לזכות וכו' אין זייא ציא נעמין בא יחיאל דאס געלד וואס קומט מיר בא אים אין זייא פין נאך מקומות כנ"ל אין שיק מיר תיכף אריין אוף אדרעס נתן בארסקי נדסטוונא 15 עבור שמואל הורוויץ. 
שרייב מיר ציא דיא האסט ערהאלטין דאס פעקיל פון ראוונא. אין ציא די האסט אוועק גשוקט מיין בריף ציא מיין פאטער אין צי ר' יצחק מאיר קאליף וכו': אין ר' נתן בארסקי האט מיר געזגט אז עס איז אן גקומען דאס פעקיל האט מען גוואלט 4 דולר אפ צאל האט ער דאס ניט אפ גינעמין איז דאס צוריק גגאנגין אין דיא לב עברי שיקט דיר אוך ציריק ווארין דא לייזט מען 6 פיאסטער ע"כ וועט ער דיר זייא צריק שיקען ווארין ער איז ניט בכח ציא צאלין אזו טייער. 
למעה"ש זייא רייס איין די קברים פאר מיר ובפרט ציון רשב"י זיע"א זייא מרעיש עולמות פאר מיינעט וועגין ווארין כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה אין איך בין ממש אזו ויא יודען בא קריעת ים סוף וכו'. 
(למעה"ש מה שיותר מהר, ממש תציל אותי בזה וכו' וכו' וכו' למעה"ש לא לשקוט בענין זה שיהי' לי כסף או לעשות הלוואה על עשרים או שלשים דולר איה"ש אשלם בתודה. 
ולבקש עבורי הרבה שאזכה בקרוב למה שצריך לזכות וכו' ותראה לקחת אצל יחיאל הכסף שחייבים לי אצלו ותראה מעוד מקומות כנ"ל ושלח אלי תיכף על הכתובת נתן בארסקי נדסטוונא 15 עבור שמואל הורוויץ. 
כתוב לי אם קבלת החבילה מראוונא והאם שלחת מכתבי לאבי ולר' יצחק מאיר קאליף וכו' ור' נתן בארסקי אמר לי שכשהגיעה החבילה רצו תשלום של ארבע דולר אז הוא לא קיבל אותה וזה חזר ואת הלב עברי הוא גם שולח לך בחזרה כי כאן זה עולה שש גרוש לכן הוא ישלח לך אותם בחזרה כי אין באפשרותו לשלם כ"כ יקר. 
למעה"ש תראה לתלוש קברים עבורי ובפרט ציון רשב"י זיע"א תראה להרעיש עולמות עבורי מפני כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה ואני ממש כמו עם ישראל בשעת קריעת ים סוף וכו'). 
למעה"ש חוס וחמול ורחם עלי ועשה כל מה שבכחך לעשות הן בענין כסף תומ"י לשלוח והן להרבות רחמים וכו' וכו' והדבר יהא בסוד ג' מאד: ותעורר האשה שנתנה כסף עבור בנין ביהמ"ד שתראה לשלוח כסף כי הספמ"ע דפוס לעמברג עוד ב' שבועות יהא נגמר ואני קבצתי מכל ספרי רבינו השייך להמעשיות וגם ס' חכמה ותבונה מר' אברהם וכו' בערך 50 דפים גדולים ורוצה להדפיסם יחד עם הספמ"ע וכו' וב"ה יש לי פה מאנש"ש ע"ז חצי הכסף ע"כ צריך עוד 20 דולר ע"כ תדבר אתה שידפיסו שמה וכן תדבר עם רי"ד ועם ר' שלמה קאוולער

EN:
And all of this is counted for the person who has a portion in it — as if he himself studies it and prays it and serves Hashem. For a person does not live forever — and through this: that he leaves behind a power so that other people who will come in later generations will serve Hashem with it — it is counted as if he himself serves Hashem.

Segment 25
HE:
מ"ח
ב"ה יום ב' פ' שמות פה אומין יע"א [כ' טבת תר"צ] 
לכבוד אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי הרה"ח וו"ח וכו' וכו' האי גברא רבא ויקירא כמוה"ר שלמה וועקסלר נ"י אחר דרישת שלה"ט באה"ר 
הנני מודיע משלומי הודות לשי"ת אך באתי מול כבודו בבקשה רבה ראשית מדוע אין לי שום ידיעה מכל אנש"ש מה שלומם ומה נשמע מעניני וב"ב וכו' ע"כ תומ"י לכתוב לי משלומכם בכל מכל כל בפרוטרוט שלום ראב"צ ויעקוב זאב ויחיאל ושלום ב"ב ובני מה נשמע מהשלום בית והחסדים העומדים אצל ר' מאיר הזקן ואם יעקוב קיבל החבילה מהלבושים שלי והמכתבים כמעט ג' רבעי שנה ששלחתי ולא קבלתי ידיעה והעיקר באתי לבבקש ממע"כ נא אחי חביבי יקירי נפשי ולבבי כאשר אני מכיר אתכם שאתם חובבים א"י בכל כוחכם אנא חוסו וחומלו עלי לראות עצה בשבילי שאוכל לזכות לחזות בנועם ה' כי כלתה נפשי לזה ובפרט שההתגברות גדול רח"ל אנא חוס נא וחמול נא ורחם נא על עלוב נפש כמוני שאנצל מפגם ע"ז להסתפח בנחלת ה' ובפרט יליד ארץ שבודאי אצלו גלות גדול מאד להיות בחו"ל חוץ ממש וממש חיי אינם חיים למה לי חיים כאלה מה אומר לכם מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה גוואלד הייליגער הארצידיקער ברודער ראטוועט מיך האט רחמנות באמת אוף מיר (אהה אחי הנלבב והקדוש הצילוני רחמו עלי באמת) וטכסו עצה בשבילי תדברו עם ר' אב"צ נ"י ויעקוב ותדברו כולכם עם ר' דוד שטעפיר שישלח לי אוס פאדרינג (כתב דרישה) על שמי בשינוי וכשאקבל תשובה שמרוצה ועוסק בזה אז אעשה לי פאס (דרכון) לנסוע לאה"ק. 
היליגע טייערע הארצידיקע ברודער האט רחמנות חיי אינם חיים כלל. איך קען ניט אוס האלטין (אחיי הנלבבים היקרים והקדושים רחמו חיי אינם חיים כלל איני מסוגל להחזיק מעמד יותר) ממש חיי תלויים בזה. מה אומר מה אדבר אנא חוס נא וחמול נא עלי ובזכות זאת המצוה תזכו לרב טוב הצפון אחי יקירי ר' שלמה אתם יודעים מהחילוק שבין ארץ לחו"ל אוי מה אומר טוב ללון במדברות וכו' טוב יום בחצרך מאלף תאמין לי שאני כותב בדמעות ויש לי דיבורים אבל איני יכול לכתוב מרוב הכסופין. נא ונא להשתדל בכל מה שיוכל במוקדם האפשרי ולכתוב לי תשובה ברורה לכל הנ"ל הכלל בקצור אומר לכם שאם לא יעשו זאת שאוכל לבא תיכף אז באמת חיי אינם חיים כלל וועל איך דאס ניט איבער האלטין (אני לא יהי' מסוגל לעבור את זה) ח"ו ח"ו כי כבר סבלתי כמעט תרתי גהינום יותר משפט הגהינם י"ב חודש וזה כבר יותר שנתגרשתי מהסתפח בנחלת ה'. גוואלד איני יכול לאכול ולישן מרוב צער ויסורים שאין לי שום דרך חוץ זה לשלוח לי פאדערינג. 
נא ונא לבל לעכב אפי' רגע ואל תחפזו ואל תערצו ואל תראו ואל תפחדו וי' לכם מס"נ בשביל ראטווען איודיש נפש (להציל נפש יהודית) מה אומר ומה אדבר אלו ידעתם לא הייתם אוכלים ולא ישנים ולא לומדים ומתפללים רק לעשות זה להציל אותי משמד ולהכניסיני אל המנוחה והנחלה נא לבלי לישן בזה. ואהי' אסיר תודה כל הימים. וממש אחשוב לכם שהצלתם אותי ממות לחיים מיגון לשמחה ומאבל ליו"ט מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה יותר טוב למות בארץ מלחיות בחו"ל וכו' וכו' וכו' 
נא לכתוב תיכף תשובה טובה על אדרעס הירש לייב ליפעל 
דאמבאלי 63 אומן קיעבר גיבער' רוסלאנד (מחוז קייב רוסיה). 
ממני המצפה לראותו בקרוב שמואל ה"ה ברסלבר 
לשלוח לי אדרעס של אבי

EN:
And furthermore — how much can one single person do in the service of Hashem — to learn and to pray? How much does that appear in comparison to the many, for all generations, who can learn and pray and serve Hashem with this book — beyond all estimation and beyond all reckoning?



# Volume One • Letter 7
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/7/

Volume One • Letter 7
מכתב 7
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/7

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' פרשת תולדות פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my friend like my very own soul and heart, [ידיד כנפשי ולבבי — "friend like my very own soul and heart." The letter adds the word כ — "like / as" — making the comparison explicit: this friend is as dear to him as his own soul and heart. Compare Letter 6's formula (נפשי ולבבי — "of my soul and heart") — the intimacy deepens with each letter.] who yearns for the service of Hashem in truth — our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine. After inquiring after his precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידיד כנפשי ולבבי המשתוקק לעבודת ה' באמת כמוה"ר אברהם יאקבוביץ נ"י.

EN:
Practical Matters I have received his letters. And I came to Jerusalem this month — perhaps I will be able to begin making efforts for the printing of the book — at least according to the money I have available for it. And I received here his letter from Sunday, the Torah-reading portion of Noach (which was sent to me at Miron) — and I rejoiced greatly that you received the tefillin and that you are joyful with the commandment — for the joy of the commandment surpasses everything. [שמחת המצוה עולה על הכל — "the joy of the commandment surpasses everything." The joy one feels when performing a mitzvah — particularly one acquired with effort, longing, and months of waiting, as these tefillin were — is itself the highest expression of fulfillment. The joy is not a side-effect; it is central to the commandment.]

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת. קבלתי מכתביו, ובאתי בזה החודש לירושלים אולי אוכל להתחיל להשתדל עבור הדפסת הספר עכ"פ כפי הכסף שיש לי ע"ז, וקבלתי פה מכתבו מיום א' פ' נח (ששלחו לי למירון) ושמחתי מאד שקבלתם התפילין ואתם שמחים בהמצוה כי שמחת המצוה עולה על הכל. והנה קיימתי דבריכם להזמין תפילין דר"ת גם עבור החבר שלכם ר' משה אהרן אוהרבוך נ"י ובעזהי"ת יהי' נגמר התפלין מחודש עד שש שבועות מהיום בכל ההידורים כמו שלכם ממש, ובמחיר זה הכסף 80 דולר כמו שלכם. נא לכתוב לי תשובה עם כסף על התפלין, ושליחת הכסף הטשעק יהי' שם השולח ר' משה אהרן אויערבך ועל שם זוגתי מנדיל הורוויץ שתוכל לקבל הכסף ובמכתב שיכתוב לי ר' משה אהרן הנ"ל, יכתוב שהוא שולח לי הכסף 80 דולר עבור התפלין שאשלח לו, כדי שאוכל לקבל רשיון לשלוח לו התפילין ולא יהי' לי כבידות בזה. ובענין הקשר של ראש, כבודו ישנה הקשר כרצונו, כי הסופר עשה הקשר ואני לא ראיתיו כי נסעתי למירון קודם המשלוח ובני נ"י שלח התפלין, ואלו ראיתיו הייתי משנה הקשר.

EN:
And behold — I have fulfilled your words to order Rabbeinu Tam tefillin also for your friend Rabbi Moshe Aharon Ohrbach, may his light shine. And with G-d's help they will be completed within one month to six weeks from today — with all the same embellishments [Hiddurim — הידורים — "embellishments / beautifications." The halachic concept of hiddur mitzvah: beautifying a commandment beyond its minimum requirement. The same high standard of craftsmanship as the first pair.] exactly as yours — and at the same price of 80 dollars, just as yours.

Segment 4
HE:
והנני שמח מאד בזה שאתם משתדלים לעת עתה לקבץ הכסף עבור אָפ טַייפֶען דעם ספר (להקליד את הספר במכונת כתיבה) כדי שנוכל אח"כ להדפיסו יותר בנקל, ובעזה"י היום או מחר אתן הספר אָפ טַייפֶען (והנני מחכה לקבל מכם הכסף ע"ז) ותיכף אח"כ אחפש להתחיל להדפיסו, השי"ת יזכנו לזה שנוכל להדפיסו בשלימות בקרוב כדי שנוכל להחיות נפשות עגומים הצמאים ומשתוקקים לעבודת ה' והנני מאמין באמונה שלימה שהרבה בעלי תשובות יהי' נעשים מזה הספר. הנני עושה בקשתכם לכתוב מכתב ביחוד לחבר שלכם ר' משה אהרן הנ"ל, השי"ת יעזור שתתעוררו ותהיו חברים ביחד לעבודת ה' ולהתקרבות להצדיק האמת בכל פעם בהתעוררות חדש ותזכו לכל מה שאיש הישראלי צריך לזכות בזה העולם אכי"ר.

EN:
Please write me a reply together with the money for the tefillin. And the sending of the money — the cheque should be in the name of the sender, R' Moshe Aharon Auerbach, and in the name of my wife Mendil Horovitz — so that she will be able to receive the money. And in the letter that R' Moshe Aharon should write to me, he should write that he is sending me 80 dollars for the tefillin that I will send him — so that I will be able to obtain a permit [רשיון — "permit / licence." Formal bureaucratic documentation required at that time for sending goods internationally from Israel. Without such a written record the author could face difficulty at customs or postal authorities.] to send him the tefillin, and there will be no burden or complication for me in this. [כבידות — "heaviness / burden / complication." The word conveys the sense of a heavy, unwieldy obstacle — not merely inconvenience but a genuine administrative weight.] And regarding the knot of the head [tefillin] — his honor may change the knot as he wishes, for the scribe made the knot and I did not see it — for I had already traveled to Miron before the sending, and my son, may his light shine, sent the tefillin. And had I seen it I would have changed the knot. [The knot of the head tefillin housing has different traditional forms among different communities. The recipient wished a particular style that differed from what the scribe made by default. The author apologizes and gives permission to change it.]

Segment 5
HE:
ועכשיו אתחיל לכתוב מעט מענין הקושיות שלכם מכבר, האמת כבר כתבתי לכבודו, כי מהראוי להאמין בְדִבְרֵי וענין הצדיק האמת בשלימות, אחר שהשי"ת חמל עלי והרגשתי מעט נעימת ענינו, וראיתי מעט עומק האמת שלו, וטובת נשמתי שיש לי מכבר בהתקרבותי אליו כי זה יבין כל א', יעדיר וואס איז מקורב צום רעבין ז"ל ווייסט בא זיך אליין וויפול ער האט פארדינט פין דעם התקרבות צום רעבין ז"ל, וויפול תשובה און קרעכצין פאר השי"ת אוף דעם ווייטקייט וואס ער פילט, און וויפול הסתכלות רעים און הרהורים רעים און מחשבות רעות און מעשים רעים ער האט ווייניגער מיט דעם התקרבות צום רעבין און וויפול מער תפלה בכונה און התבודדות און תהלים זאגין און מצות וצדקות ומעשים טובים ער האט מער דורך דעם התקרבות אז אלע וועלטין מיט אלעס וואס איז דא אוף זייא האט ניט ווערט אקעגין איין האר מער התקרבות להשי"ת אין איין האר ווינציקער זינדיגן פאר השי"ת וואס מען פארדינט דורכך דעם רעבין, און באמת ווען מען זאל טאקי פאלגען באמת דעם רעבין ז"ל, נאר פון איין תורה וואס ער לערינט אונז, וואלטין מיר גקענט זוכה זיין אזוני הוכע מדריגות עין לא ראתה, און מען איז זיך ניט מייאש ח"ו נאר פון צו קענין לערנין דעם רעבינס תורות און דורך דעם רעבינס זאך זוכה זיין צוא וואס מען וועט זוכה זיין, עכ"פ דער וואס פילט דאס דעם ריינעם אמת, פאר שטייט גוט אויב עס איז איהם קשה קשיות אז עס איז דא אוף וויימען זיך צוא פאר לאזען און אלעס איז רעכט אין נפתל ועקש ח"ו, נאר ווייל מיין מוח איז ניט ריין דער פאר איז מיר קשה און דער יצר הרע וויל מיך אפ רייסען פון אמת דארף איך בעטן ציא השי"ת עס זאל מיר ניט קשה זיין און איך זאל תמיד בלייבין אן גיבנדען אין צדיק האמת וואס דאס איז מיין חיות אוף אייביג אויף אלע וועלטין. אעפי"כ אתחיל לתרץ מעט קושיות.

EN:
And I am very happy with this — that you are making efforts for now to collect the money for af-taifen dem sefer [אָפ טַייפֶען דעם ספר — Yiddish-English: to type up / typewrite the book. אָפ טַייפֶען from English "type" — to typewrite; דעם ספר — the book. The author's own Hebrew translation immediately follows in brackets: להקליד את הספר במכונת כתיבה — "to key / type the book on a typewriter." This is an intermediate step between handwritten manuscript and printed book: the manuscript must first be typed into a clean, legible copy for the typesetter.] — to type up the book on a typewriter — so that we can afterward print it more easily. [יותר בנקל — "more easily / with greater ease." בנקל is a light, nimble word: having a clean typed copy will make the subsequent typesetting and printing proceed more smoothly and quickly.] And with G-d's help, today or tomorrow I will give the book to be typed up — and I am waiting to receive the money from you for this. And immediately afterward I will seek to begin printing it. May Hashem grant us merit that we should be able to print it in completeness soon — so that we can revive the souls of those who are downcast, [נפשות עגומים — "souls of those who are downcast / despondent / heavy-hearted." The people this book is written for: not the already-confident, not the scholars — but those weighed down by grief, guilt, and spiritual heaviness.] who thirst and yearn for the service of Hashem. And I believe with complete faith that many penitents will be made through this book.

Segment 6
HE:
הקושיא הראשונה שלו הוא, מדוע חסידי ברסלב מתדבקים א"ע רק ברבי שנסתלק, והלא כתיב אל השופט אשר יהי' בימים ההם, ועם נגעים לכהן אשר יהי' בימים ההם. איך האב אסאך צוא ענפערין אוף דעם וואס דיא פאפיער איז ניט מספיק נאר בקיצור דער אמת איז אזו, פון תמיד אן מוז דיא גאנצע וועלט אן קומען צוא דעם גרוסען אמתין צדיק נשמת משה ע"ה וואס נאר ער קומט אראפ אוף דער וועלט מתקן זיין דיא גאנצע וועלט, און קיין אנדעריר קען בשום אופן ניט מתקן זיין דיא נפשות חאטשי וויא גרוס ער איז אויב ער איז ניט נשמת משה, נאר אפי' ער אליין מיז אוך אן קומען ציא נשמת משה זאל איהם אוועק שטעלין צום שורש בתכלית, און דער פאר שיקט השי"ת אראפ איינמאל אין כמה דורות נשמת משה מתקן זיין דיא אלע דורות למשל פון בריאת העולם ביז משה רבינו ע"ה זענין אלע ניט גיקומען צוא זייער רעכטין תיקון ביז משה רבינו ע"ה איז גיקומען האט ער מתקן גווען אלע דורות ביז איהם. עי' בליקוטי מהר"ן סי' ד' אז יהודה נתגלגלו עצמותיו און ער האט ניט גקענט קומען צוא זיין תיקון חטאשי ער האט גהאט יעקב אבינו ע"ה און נאך אנדערע גרוסע צדיקים ביז משה רבינו ע"ה איז גיקומין און ער האט דער מאנט זיין ווידוי און געבייטין פאר איהם און דענצמאלט האט ער גהאט דעם אמתין תיקון בשורש, און אזו ברעגט דער זוהר הקדוש פ' ויחי אוף ראובן און שמעון ולוי אז יעקב האט מורא גהאט זייא צוא בענטשין [און זייא מתקן זיין בשלימות] ביז משה וועט קומען און ער וועט אלעס טאן בשלימות און אזו האט משה אוועק גשטעלט און מתקן גווען אלע נשמות און וואויל איז דעם וואס איז גווען משה'ס מענטשין, ראתה שפחה (מראות) על הים מה שלא ראה יחזקאל, און אחוץ משה האט קיינער ניט גיהייסין רבינו, ווייל רבינו קען הייסין נאר דער וואס ער גיט ארוס איין נייעם חלק התורה והנהגת העולם ותיקון הנשמות אזו וויא משה רבינו ע"ה וואס ער האט מקבל גווען דיא גאנצע תורה מן השמים ומעתה אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, און אחוץ משה רבינו הייסט קיינער ניט רבינו אפי' יהושע וכו' נאר מורינו לשון מורה דרך ער לערינט אונז דיא דרכים פון רעבין משה רבינו וויא זייא מקיים זיין און אזוי האט זיך גיפירט דיא וועלט בכח משה רבינו, און אלע צדיקים נביאים נאר מיט דרך וכח משה רבינו, ורק הוא הרבי, וכולם רק תלמידיו, ביז עס איז גקומען דער הייליגער תנא ר' שמעון בן יוחאי זיע"א און ער איז גווען דיא נשמת משה אליין און איז אראפ גיקומען אוף דער וועלט מתקן זיין דיא וועלט און אלע נשמות וואס פון משה רבינו ע"ה, און איהם האט מען גגיבען רשות מגלה זיין א נייאים דרך אין הנהגת העולם וחלק התורה העיקרי דיא סתרי תורה זוהר ותיקונים וכו' דער פאר הייסט ער רבינו ווארין ער איז דער אמתער רבי פון דער וועלט און אלע צדיקים זענין זיינע תלמידים, און ניט יהושע נאך משה און אזו ר' אבא און ר' אלעזר זענין ניט גווארין רביס נאך הסתלקות פון זייער רעבין משה און ר' שמעון, נאר זענין גווען חברים און זיך גיפירט מיט דעם דרך פון זייער רעבין משה און ר' שמעון און זענין גווען מקושר ויא חסידים נאך דעם הסתלקות פון ר' שמעון אין ר' שמעון, אז זייא פלייגען זייעהן ר"ש נאך הסתלקות און פלייגען תמיד נאר רעדין פון זייער רעבין ר"ש און גיין מיט זיין דרך און זיין תורה, און האבען גזאגט ר' שמעון דיא ביזט אין דער ערד און פירסט די וועלט, און האבין זיך גהאלטען מיט אהבה צוא זאמין און נאר ר' שמעון איז דער גווען דער רבי און אלע נאר תלמידים.

EN:
I am fulfilling your request to write a special letter [ביחוד — "specially / specifically / set apart for this purpose." Not a general letter but one written exclusively for this friend, with full personal attention.] to your friend R' Moshe Aharon [mentioned above]. May Hashem help that you will be aroused and be companions together in the service of Hashem — and in drawing close to the true Tzaddik — each time with a fresh awakening. [בכל פעם בהתעוררות חדש — "each time with a fresh awakening." One of the central Breslov teachings: the spiritual path requires constant renewal. Every prayer, every encounter with Torah must be approached with the freshness of beginning anew — never habituated, never mechanical.] And may you merit everything that a Jewish man needs to merit in this world. So may it be His will. Amen.

Segment 7
HE:
(תרגום: כל מי שמקורב לרבינו ז"ל יודע בעצמו כמה הוא הרויח מההתקרבות לרבינו ז"ל כמה תשובה ואנחה להשי"ת על הריחוק שמרגיש, וכמה הסתכלויות רעים והרהורים רעים ומחשבות רעות ומעשים רעים התמעטו אצלו בגלל התקרבותו לרבינו, כמה יותר תפלה בכוונה והתבודדות ואמירת תהלים ומצוות וצדקות ומעשים טובים התווספו אצלו בסיבת ההתקרבות שהעולמות כולם וכל אשר בהם אינם שוין לעומת התקרבות להשי"ת של כחוט השערה אחת, כחוט השערה אחת פחות לחטוא לפני השי"ת מה שמרוויחים ע"י רבינו.

EN:
Yiddish Passage — Preface to the Answers on the Intellectual Difficulties [Before answering the recipient's specific questions, the author offers this personal testimony in Yiddish on the transformative power of drawing close to the Rebbe. His own Hebrew translation follows in §§14–15.] "And now I will begin to write a little about the matter of your difficulties from before. The truth — I have already written to his honor — for it is proper to believe in the words and matter of the true Tzaddik in completeness, [בדברי וענין הצדיק האמת — "in the words and matter of the true Tzaddik." The word דברי — dibrei — means specifically the Tzaddik's actual utterances and spoken teachings — his words. In Breslov thought, the Rebbe's words carry unique transformative power: they are themselves vehicles of spiritual rectification, not merely teachings to be intellectually absorbed. Faith must be placed both in his specific words (dibrei) and in his overall matter and path (inyan).] — after Hashem had mercy on me and I felt a little of the sweetness of his matter, and saw a little of the depth of his truth, and the goodness to my soul that I have had from long ago in my drawing close to him." "For this every person will understand for himself — every single one who is close to the Rebbe זצ"ל knows for himself how much he has profited from drawing close to the Rebbe זצ"ל:"

Segment 8
HE:
ובאמת כשיצייתו לרבינו ז"ל באמת, אפילו רק מתורה אחת שמלמדינו היינו יכולים לזכות למדרגות כאלה גבוהות שעין לא ראתה, ועדיין לא התייאשנו מללמוד את התורות של רבינו ולזכות ע"י ענין רבינו למה שנזכה עכ"פ מי שחש את האמת הצחה מבין היטב כשישנם קושיות שיש על מי לסמוך והכל על נכון אין נפתל ועקש ח"ו רק כי מוחי אינו נקי לכן קשה לי קושיות והיצה"ר רוצה לנתק אותי מהאמת ואני צריך להתפלל להשי"ת שלא יהיו לי קושיות ואשאר תמיד מקושר לצדיק האמת שזה חיותי לנצח בכל העולמות. אעפי"כ אתחיל לתרץ מעט קושיות.

EN:
"How much teshuvah and groaning [קרעכצין — krekhtsin — the involuntary deep groan or sigh that escapes a person who truly feels the distance between himself and G-d — a sound of genuine spiritual pain. In Breslov teaching, such a groan of longing is itself a form of prayer and teshuvah — perhaps the most honest of all.] before Hashem over the distance he feels —" "And how many fewer evil glances and evil imaginings and evil thoughts and evil deeds he has through this drawing close to the Rebbe —" "And how much more prayer with intention and hisbodidus and reciting Psalms and commandments and charitable deeds and good deeds he has through this drawing close —" "[To the point] that all the worlds with everything in them are not worth even a single hair's thread [כחוט השערה — "like a hair's thread / a thread of a hair." The Hebrew תרגום uses כחוט השערה — specifically the thread of a single hair — even more minute than "a hair's breadth." This is one of the most extreme expressions of value in Jewish thought: even the most imperceptible increase in closeness to G-d, or the most microscopic decrease in sin — the width of a single hair's thread — is worth more than all the worlds combined.] of greater closeness to Hashem, or a single hair's thread less of sinning before Hashem — which one earns through the Rebbe."

Segment 9
HE:
הקושיא הראשונה שלו הוא מדוע חסידי ברסלב מתדבקים א"ע רק ברבי שנתסלק והלא כתיב אל השופט אשר יהי' בימים ההם, ועם נגעים לכהן אשר יהי' בימים ההם.

EN:
"And in truth — when one would truly, actually obey [טאקי פאלגען — "truly / actually / really obey — in earnest." The Yiddish take (טאקי) is an intensifier adding the sense of "really, for once, in actual practice" — the wistful realism of: if one were to truly put it into practice, not merely in theory.] the Rebbe זצ"ל — even just from one Torah teaching that he teaches us — we would have been able to merit such high levels that no eye has seen." "And we have not yet despaired, G-d forbid — only of being able to study the Rebbe's Torah teachings and through the Rebbe's matter to merit what we will merit." "In any case — whoever feels the sparkling, crystal-clear truth [האמת הצחה — "the sparkling / crystal-clear / luminously pure truth." The Hebrew adjective צח (tzach) means gleaming white, translucent, crystal-clear — like pure spring water or polished crystal. The truth of the Rebbe's path, for one who has tasted it, is not merely correct — it shines with its own luminous clarity, like something that cannot be mistaken because it glows from within. This is beyond "pure truth" — it is truth that sparkles and is self-evidently radiant.] understands well: when one has difficulties — there is someone to lean on, and everything is right and straight — it is not crooked and perverse, G-d forbid." [נפתל ועקש — "crooked and perverse" — from Deuteronomy 32:5. The author asserts: for one who truly feels the sparkling truth of the Rebbe's path, there are no grounds for such intellectual contortions. The path itself is straight — the difficulty lies only in the questioner's own uncleanliness of mind.] "Only: because my mind is not clean — therefore it is hard for me. And the evil inclination wishes to tear me away from the truth — therefore I must pray to Hashem that it should not be hard for me, and that I should always remain bound and attached [אן גיבנדען — ongebunden — "bound to / tied to / attached to." The Yiddish ongebunden means bound like a cord tying one thing firmly to another — an inseparable attachment.] to the true Tzaddik — which is my vitality for eternity, in all the worlds." "Nevertheless, I will begin to resolve a few of the difficulties."

Segment 10
HE:
יש לי הרבה להשיב על זה מה שהנייר לא יספיק רק בקיצור, האמת הוא כך, מאז ומתמיד כל העולם חייב להגיע לצדיק הגדול צדיק האמת נשמת משה ע"ה שרק הוא יורד לעולם כדי לתקן את כל העולם ואף אחד אחר לא יכול בשום אופן לתקן את הנפשות אף אם הוא גדול כמה שיהי' אם הוא לא נשמת משה ואדרבה אפילו הוא בעצמו מוכרח ג"כ להגיע לנשמת משה שיעמיד אותו בשורשו בתכלית ולכן שולח השי"ת ומוריד פעם בכמה דורות את נשמת משה כדי לתקן את כל הדורות למשל מבריאת העולם ועד משה רבינו ע"ה כולם לא הגיעו לתיקון שלהם בשלימות עד שהופיע משה רבינו ותיקן את כל הדורות עד אליו עיין בלקוטי מוהר"ן שיהודה היו עצמותיו מגולגלין ולא יכל להגיע לתיקונו אף שהי' לו את יעקב אבינו ועוד שאר צדיקים גדולים עד שהגיע משה רבינו והזכיר את ווידויו וביקש בעבורו ואז הוא הגיע לתיקונו האמיתי בשורשו וכן מביא הזהר הקדוש פרשת ויחי על ראובן שמעון ולוי שיעקב התיירא לברכם [ולתקנם בשלימות] עד שיגיע משה ויעשה את הכל בשלימות וכך העמיד משה ותיקן את כל הנשמות, ואשריו למי שהי' מאנשיו ומקורביו של משה, ראתה שפחה (מראות) על הים מה שלא ראה יחזקאל ואף אחד לא הי' נקרא רבינו חוץ ממשה כי להקרא רבינו יכול רק זה שמוציא ומגלה חלק חדש בתורה והנהגת העולם ותיקון הנשמות כמשה רבינו ע"ה שקיבל את כל התורה מן השמים ומעתה אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה וחוץ ממשה רבינו לא נקרא אף אחד רבינו אפילו יהושע וכו' רק מורינו לשון מורה—דרך שמלמדינו את הדרכים של הרבי משה רבינו איך לקיימם וכך התנהל העולם בכח משה רבינו וכל הצדיקים הנביאים רק בדרך ובכח משה רבינו ורק הוא הרבי וכולם רק תלמידיו עד שהופיע התנא הקדוש ר' שמעון בר יוחאי זיע"א והוא הי' נשמת משה בעצמו וירד לעולם לתקן את העולם ואת כל הנשמות שמזמן משה רבינו ע"ה וניתנה לו הרשות לגלות דרך חדשה בהנהגת העולם וחלק התורה העיקרי סתרי התורה זהר ותיקונים וכו' לכן הוא נקרא רבינו מפני שהוא הרבי האמיתי של העולם וכל הצדיקים הנם תלמידיו, ולא יהושע לאחר פטירת משה וכן רבי אבא ור' אלעזר [לאחר פטירת רשב"י] לא נהיו רביים לאחר הסתלקות רביהם משה ורבי שמעון רק היו חברים והתנהגו בדרך רביהם משה ור' שמעון והיו חסידיו לאחר הסתלקותו של ר' שמעון מקושרים לר' שמעון כך שהיו רואים את ר' שמעון לאחר הסתלקותו ותמיד היו רק מדברים מרבם ר' שמעון והלכו בדרכיו ובתורתו והיו אומרים ר' שמעון הרי הנך שוכן עפר והנך מנהיג את העולם והחזיקו עצמם יחד באהבה ורק ר' שמעון הי' הרבי וכולם רק תלמידים).

EN:
The First Difficulty — Stated by the Recipient His first difficulty is: why do Breslov Chassidim attach themselves only to a Rebbe who has departed [שנסתלק — "who has departed / who has ascended." The Hebrew verb histalkus / nistalkek carries the Kabbalistic sense of ascent and withdrawal, not merely death. The Rebbe's soul withdraws upward — it does not simply cease. This word already hints at the answer: a soul that has "ascended" rather than died continues to exist and operate on a higher plane.] — when the Torah writes: "to the judge who will be in those days" [Deuteronomy 17:9 — the obligation to turn to the living halachic authority of one's own generation] — and [regarding skin afflictions]: "to the priest who will be in those days." [ibid. — implying one must go to the living authority of one's time] [This is one of the most commonly raised challenges against Breslov specifically: other Chassidic groups appoint a new Rebbe when the previous one passes away. Breslov has had no new Rebbe since Rabbi Nachman's passing in 1810 — his Chassidim remain bound to him alone. The questioner cites two biblical verses implying one must turn to the living authority of one's own time.]

Segment 11
HE:
ידידו דוש"ט באמת

EN:
The Answer — The Soul of Moses and the True Tzaddik (Yiddish) "I have much to answer on this — but the paper is not sufficient. Only in brief: the truth is as follows." "From always and from the very beginning [פון תמיד אן — "from always and from the very beginning / from time immemorial." The Yiddish fun tomid on conveys not merely "always" but "from the very outset of creation — from the beginning of time." This is a principle embedded in the structure of creation itself, not a later development.] — the entire world is obligated to come to the great true Tzaddik — the soul of Moses, [Nishmas Moshe — נשמת משה — "the soul of Moses." One of the most profound and distinctive teachings in Breslov Kabbalah: the soul of Moses does not appear only once in history. It reincarnates and descends into the world at specific moments — taking a new body and a new name — each time its particular form of rectification is needed for that era. Rabbi Shimon bar Yochai was such a manifestation, and ultimately Rabbi Nachman of Breslov is the final manifestation before the Messiah. This is why Breslov does not appoint a new Rebbe — the soul of Moses, as Rabbi Nachman, does not pass away; it continues to guide from beyond the physical world.] may he rest in peace — who alone descends into the world to rectify the entire world." "And no other can in any way rectify souls — however great he may be — if he is not the soul of Moses. On the contrary: even he himself must also come to the soul of Moses, so that it should place him in his root in absolute completeness." [Even the greatest Tzaddikim of every generation cannot rectify souls in the ultimate sense. They themselves must connect to the soul of Moses to receive their own ultimate rectification and be established at their own spiritual root. No one stands independent of Moses.]

Segment 12
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
"And therefore Hashem sends down the soul of Moses once in several generations — to rectify all those generations." "For example: from the creation of the world until Moses our Teacher, may he rest in peace — everyone did not come to their proper rectification in completeness [זייער רעכטין תיקון — "their proper / rightful rectification." The Yiddish rekht (right / proper / due) emphasizes that this rectification is what each soul is owed — its genuine, fitting, complete rectification at its root, not a partial or substitute tikkun.] — until Moses our Teacher came and rectified all the generations up to him." "See in Likutay Moharan, Section 4 — that the bones of Yehudah [A reference to Likutay Moharan §4, which discusses the Midrashic teaching that the bones of Yehudah (Judah, son of Jacob) were rolling about in his coffin in the desert — because he had not yet received his full rectification — even though he was a great Tzaddik and son of Jacob. Full rectification came only when Moses prayed for him.] were rolling [in his coffin] — and he was unable to come to his rectification — even though he had Jacob our father, may he rest in peace, and other great Tzaddikim — until Moses our Teacher came and called up his confession before G-d [דערמאנט זיין ווידוי — "reminded [G-d of] his confession / called up his confession." The Yiddish dermant (דערמאנט) means to remind, to bring to mind, to invoke — Moses actively called up Yehudah's confession before G-d, bringing it into renewed force before the Divine Throne. This is more than merely "mentioning" — it is the act of a great intercessor bringing a forgotten or incomplete spiritual accounting back into full operation.] and prayed for him — and then he received his true rectification at his root." "And so the holy Zohar brings in Parshas Vayechi — on Reuven, Shimon, and Levi — that Jacob was afraid to bless them [and to rectify them in completeness] until Moses would come and do everything in completeness. And so Moses placed and rectified all souls. And fortunate is he who was among Moses' people." "The maidservant saw visions at the sea what Ezekiel [the prophet] did not see." [Mechilta, Beshalach — even the lowliest among the Israelites at the splitting of the sea attained a level of divine vision surpassing that of the great prophet Ezekiel. This was the power of being among Moses' people.]

Segment 13
HE:
ב"ה ציא מיין טייערין בעסטין פריינד טייעריר ברודער יחיאל, טייעריר הארצידקער ברודער איך בייט דיך זייער האב רחמנות אויף מיר אין ראטיוע מיך אין שיק מיר אפאדרינג וואס פריער איך זאל קענין קומען וועסט מיך ממש ראטווען פין טוט ממש דאס הארץ גייט מיר אוס ציא קומען אין עס וועט דיר ציא נוץ קומען עס וועט דיר זיין א גרוסע טובה בזה ובבא, עס וועט דיר ניט באנקי טואין בפירוש ראטווע מיך עס וועט זיין אגרוסע טובה פאר כל ענין רבינו ז"ל, איך בייט דיך נאך אמאל לייג אוועק די תרעומות מיט די יסורים וואס האסט גלוטין דארפסט זיין פריילך שעל ידך זכיתי על ציון הק' נאר קונצי דיא זאך שאבא אצלך ואעשה שלום בית ונהי' חברים לעולם פין מיר דיין אמתיר פריינד (לידידי היקר החביב ביותר אחי היקר יחיאל אחי הנלבב והיקר אני מבקש ממך מאד רחם עלי והצלני ושלח לי כתב דרישה מה שיותר מהר שאוכל לבא ממש תציל אותי בזה ממות ממש הלב יוצא לי ונכסף לבא הדבר הזה יעמוד לך ויהי' עבורך טובה גדולה בזה ובבא זה לא יגרום לך כאב, בפירוש הצלני זה יהי' טובה גדולה עבור כל ענין רבינו ז"ל אני מבקש ממך שוב הנח את התרעומות והיסורים שסבלת אתה צריך להיות שמח שעל ידך זכיתי להיות על הציון הקדוש רק תגמור את הדבר שאבא אצליך ואעשה שלום בית ונהי' חברים לעולם ממני ידידך האמיתי) 
ש' ה' ה' ברסלבר 
אני דו"ש אהובי יקירי נפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י בטילמאכער וזו' מרת גיטעל תחי' 
נא להודיעני משלומכם הטוב. 
ונא לראות בכל כח לדבר עם ר' דוד ולסייע לעשות הפארדרינג ולהיות בסוד. 
ממני ידידו הנ"ל 
אנ"ש היקרים הנקראים ע"ש אדמו"ר ז"ל ביחוד להחסיד כש"ת מו"ה שלמה נ"י ולר' אלטר בנציון והאברך ר' יעקב זאב נ"י אני רואה המרירות שיש להאברך ר' שמואל נ"י ממש חייו אינו חיים ע"כ בודאי חוב גדול עליכם להצילו ממצוקתו לדעתי אתם מחוייבים לחשוב כל מיני עצות הן בגוף והן במון כל מיני תחבולות להצילו 
בשם כא"ש לוי יצחק

EN:
"And besides Moses — no one was called 'Rabbeinu' — because 'Rabbeinu' can only be called one who brings forth and reveals a new portion of Torah and a new guidance of the world and rectification of souls — as Moses our Teacher, may he rest in peace, who received the entire Torah from Heaven." "And from now on, no prophet is permitted to introduce any new thing." [A principle derived from the giving of the Torah at Sinai: the Torah is complete; no new revelation of the same status can be added.] "And besides Moses our Teacher — no one was called 'Rabbeinu' — not even Joshua and so on. Only 'Morenu' [Morenu — מורינו — "Our Teacher." As the author explains: Morenu means moreh derekh — one who shows the way — who teaches the paths of Moses, how to observe them. Not a revealer of new paths but a guide of the existing path. Morenu (teacher of how to walk) vs. Rabbeinu (revealer of the path itself) — a crucial distinction.] — in the language of: one who shows the way — who teaches us the paths of the Rebbe Moses our Teacher, how to observe them." "And in this way the world conducted itself through the power of Moses our Teacher — and all the Tzaddikim and prophets only through the way and power of Moses our Teacher. He alone is the Rebbe — and all are only his disciples." "Until there appeared the holy Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — and he was the soul of Moses himself — and descended into the world to rectify the world and all the souls from the time of Moses our Teacher, may he rest in peace." "And he was given permission to reveal a new way in the guidance of the world and the essential portion of Torah — the hidden secrets of the Torah: the Zohar and Tikkunim [Zohar and Tikkunim — the foundational Kabbalistic texts attributed to Rabbi Shimon bar Yochai: the Zohar and the Tikkunei Zohar. These revealed the innermost mystical dimension of the Torah — an entirely new level that had not been publicly accessible before.] — and so on. Therefore he is called 'Rabbeinu' — for he is the true Rebbe of the world, and all Tzaddikim are his disciples." "And not Joshua after Moses — and so R' Abba and R' Elazar did not become Rebbes after the passing [Here in the Yiddish the author uses הסתלקות — histalkus — "the withdrawal / the ascent." In §§19–21 the תרגום uses the same word for R' Shimon, but uses פטירה (petira) for Moses. This reflects a deliberate distinction: פטירה is the standard Hebrew word for death/passing, used for Moses; הסתלקות — ascent and withdrawal — is the mystical Kabbalistic term used for R' Shimon and the Rebbe, whose souls ascend to a higher plane and continue to operate from there. The choice of word is itself a statement about the nature of the Rebbe's continued presence.] of their Rebbe Moses and R' Shimon — rather they were companions and conducted themselves according to the way of their Rebbe Moses and R' Shimon." "And they were bound, as Chassidim, to R' Shimon after his histalkus — in that they would regularly see R' Shimon after his histalkus, [פלייגען זייעהן — "would regularly see / were accustomed to seeing." The Yiddish flegn (פלייגען) is the habitual past — "used to / would consistently / were in the habit of." This is not a one-time visionary experience but a regular, habitual occurrence: the disciples of R' Shimon would consistently see him in visions after his passing.] and would always speak only of their Rebbe R' Shimon, and walk in his way and his Torah." "And they would say: 'R' Shimon — you are dwelling in the dust [שוכן עפר — "dwelling in the dust." A specific biblical phrase (cf. Job 17:16; Psalms 22:30) meaning buried in the grave, in the dust of death. The full phrase is: "R' Shimon — you dwell in the dust [of the grave] — and yet you guide the world." The contrast is the entire point: physically buried, yet spiritually ruling and guiding the living. This is the ancient Kabbalistic precedent for continuing to look to a departed Rebbe for guidance — the Rebbe is in the dust of the grave and simultaneously guides the world.] and you guide the world.' And they held themselves together in love — and R' Shimon alone was the Rebbe, and all were only his disciples."

Segment 14
HE:
מ"ט
ב"ה יום ג' פ' שמות תר"צ פה אומן יע"א 
שלום וברכה וכ"ט אל מע"כ אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי האברך הנעלה מוה""ר ישראל דוב נ"י 
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע משלומי הודות לשי"ת נא להודיעני משלומך הטוב ושלום כל אנ"ש מירוש' ר' אב"צ נ"י ויעקוב זאב ויחיאל ור' שלמה וועקסלר וכל אנ"ש. ושלום ר' שלמה קאוולער ומשפחתי מצפת ר' אבנר וכו' ומה נשמע אצלך בגשמיות ורחניות ואם ר' לייביל ראזנפעלד כבר בא"י. נא אחי יקירי אני עושה לך שליח על ציון רשב"י זיע"א לבקש בעדי שאזכה בקרוב לבא לאה"ק כי ממש חיותי תלוי בזה לצאת ממחשכים מגלות הזה שאני בחו"ל גואלד תרעיש הרבה ברחמים עלי על כל הציונים הק' ובפרט על ציון הרשב"י זיע"א ולעורר אנ"ש מירוש' או את זאב מיפו שישלחו לי פאדרינג כי ממש חיי תלוים בזה וחיי אינם חיים כלל נא לחוס עלי ולעשות כל מה שתוכל הן בפועל ממש והן בתפלה. 
ממני שמואל הורויץ נא לכתוב תיכף תשובה על אדרעס זו 
הירש לייב ליפעל דאמבאלי 63 אומן קיעבר גובערני רוסלאנד. תכתוב לי אדרעס על רוסיש ואינגליש

EN:
Whoever is close to our master the Rebbe זצ"ל knows for himself how much he has profited from the drawing close to the Rebbe זצ"ל: how much teshuvah and sighing [ואנחה — "and sighing / and groaning." The Hebrew תרגום uses אנחה — sigh, groan — as the equivalent of the Yiddish krekhtsin. Both convey the involuntary, deeply felt expression of spiritual pain at one's distance from G-d — a sigh that is itself a form of prayer.] to Hashem over the distance he feels; and how many evil glances and evil imaginings and evil thoughts and evil deeds have diminished [התמעטו — "have diminished / decreased / become fewer." The Hebrew verb me'et (become less) conveys not elimination but genuine measurable reduction — the drawing close to the Rebbe actually reduces the frequency and power of negative impulses in practice, not merely theoretically.] for him because of his drawing close to the Rebbe; how much more prayer with intention and hisbodidus and reciting Psalms and commandments and charitable deeds and good deeds have been added [התווספו — "have been added / have increased / have accumulated." The reciprocal to התמעטו: as the negative decreases, the positive increases and accumulates — a genuine quantitative change in one's spiritual life through the drawing close.] to him by virtue of the drawing close — [to the point] that all the worlds and all that is within them are not worth even a hair's thread of greater closeness to Hashem — a hair's thread less of sinning before Hashem — which one earns through the Rebbe.

Segment 15
HE:
אחי יקירי איך בייט דיך זאלסט מיך מחי' זיין מיט דבורים קדושים מיט חיות פון אה"ק מגדולת רבינו ז"ל דער מאן מיך היכן אני שרייב מיר אפט תמיד וועל איך דיר אנפערן זייא מיך מחי' שרייב מיר שמחה בריף אלעס וואס הערט זיך אין אה"ק אין דיא גאנצי מעשה פון פגרם אין ויפול יודען אין ווער פין באקענטי זענין גהרגיט גווארין אין וואס העריט זיך אין מירון דער ל"ג בעומר אין דער ר"ה וויא איז גווען פון מיר דיין חבר הנ"ל. 
(מחוז קיוב רוסיה תכתוב לי כתובת ברוסית ואנגלית. 
אחי יקירי אני מבקש ממך שתחיה אותי עם דבורים קדושים עם חיות מאה"ק מגדולת רבינו ז"ל הזכיר לי היכן אני כתוב לי בתדירות תמיד ואני אענה לך החייה אותי כתוב לי מכתבים שמחים הכל מה נשמע באה"ק וכל הסיפור מהפוגרום וכמה יהודים ומי מהמוכרים נהרגו ומה נשמע במירון ואיך הי' הל"ג בעומר והר"ה. ממני חברך הנ"ל).

EN:
And in truth — when one would truly obey the Rebbe זצ"ל, even just from one Torah teaching that he teaches us — we would have been able to merit such high levels that no eye has seen. And we have not yet despaired of studying the Torah teachings of the Rebbe and of meriting through the Rebbe's matter what we will merit. In any case — whoever feels the sparkling, crystal-clear truth understands well: when there are difficulties — there is someone to lean on — and everything is right and straight — it is not crooked and perverse, G-d forbid. Only: because my mind is not clean — therefore I have difficulties; and the evil inclination wishes to sever me from the truth; and I must pray to Hashem that I should not have difficulties, and that I should always remain bound to the true Tzaddik — which is my vitality for eternity in all the worlds. Nevertheless, I will begin to resolve a few of the difficulties.

Segment 16
HE:
לכבוד ידידי הנכבד ר' ישראל דוב נ"י 
אחדש"ה באתי לכתוב לכם שתהיו שמחים מאוד שזכיתם לדור בא"י ובפרט בעת הזאת וד"ל ובפרט שזכיתם לידע מידעת אמתת של רבינו הקדוש שמחים בכל עת ובפרט בעת הזאת וד"ל 
וגם אבקש שתכתבו לי איזה דיבורים של שמחה והתחזקות והתעוררות שזכיתם להרגיש על ידי א"י, מהדעת של רבינו הקדוש וגם תתפללו עבורי שם על הציונים הקדושים ובפרט אצל כותל מערבי וקבר של רשב"י וקבר רחל שאזכה גם אני וב"ב להיות שם בקרוב עם ב"ב לדור שם בקביעות וגם אני בעזה"ש אבקש עבורכם על ציון רבינו הק' שתזכה להיות אי"ה בקרוב ולהשתטח שם ממני משה מטשענסטעראוו השמש של הציון הקדוש 
שמי משה בן חוה 
זו' עסי מירל בת עטי פריידע 
בני אהרן בתי עטי פריידע

EN:
His first difficulty is: why do Breslov Chassidim attach themselves only to a Rebbe who has departed — when the Torah writes: "to the judge who will be in those days" — and [regarding skin afflictions]: "to the priest who will be in those days." I have much to answer on this — but the paper is not sufficient. Only in brief: the truth is as follows. From always and from the very beginning — the entire world is obligated to come to the great true Tzaddik, the soul of Moses, may he rest in peace — who alone descends into the world to rectify the entire world. And no one else can in any way rectify souls — however great he may be — if he is not the soul of Moses. On the contrary: even he himself is obligated to come to the soul of Moses, so that it should establish him in his root in absolute completeness. And therefore Hashem sends down and lowers the soul of Moses once in several generations to rectify all those generations.

Segment 17
HE:
נ'
[ח' שבט תר"צ] 
ב"ה יום ה' בא פה אומן יע"א שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקרי כנפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י וזו' הצוה"ח מרת שרה גיטל תחי' אחר דרישת שלומכם הטוב באה"ר הנני מודיע משלומי הודות לשי"ת מי יתן שאזכה לשמוח ביחד אתכם באה"ק אכי"ר. ראשית אבקש מאד לחוס עלי לכתוב תיכף משלומכם הטוב ומשלום כל אנש"ש וביחוד מראב"צ ור' יעקוב ור' ישראל דוב נ"י ומשלום ירושלים עיה"ק ומה נשמע חדשות הכל ומשלום הביהמ"ד ומשלום יחיאל נ"י ואם ר' לייביל נ"י כבר בא ואם קודם ר"ה או לאח"כ ואם לא נאבדו הכתבים של ר"א ז"ל שאצל מאיר... 
ר' מאיר הזקן ואם השיג יעקוב זאב חבילה עם כתבי ר"א ממני עם המלבושים שלי ששלחתי לו מכבר מלפני שנה ולא קבלתי שום ידיעה ממנו ויש לי יסורים גדולים שלא קבלתי שום ידיעה מכולכם ע"כ למעה"ש תיכף לכתוב משלום כולכם ולעורר אנש"ש לכתוב לי ובפרט יעקוב זאב נ"י. ומה שלום זוגתכם שרה גיטל תחי'. 
עכשיו אבקש מכם נא למסור לאנש"ש ליעקוב זאב המכתבים. ונא ונא אחי יקירי נפשי ולבבי חוסו וחומלו ורחמו עלי על גופי ונפשי רוחי ונשמתי ולבבי למעה"ש למעה"ש וטכסו עצה דברו ועררו את ר' דוד שטעפיר שישלח לי פאדרינג (דרישה) ועוררו את יעקוב זאב נ"י שיקבל עליו הטרחה בשביל זה כי הלא אתם אחי ורעי כנפשי ולבבי ממש ומים רבים לא יוכלו לכבות האהבה וכו'. 
ע"כ אחי ורעי חוסו וחומלו עלי ועשו מה שתעשו מיך ראטווען וואס פריער כי ממש נפשי תלוי בזה והלואי והלואי זאל איך קענין אוס האלטין ביז וואנין איך וועל קומין אפי' אז איר וועט שון שיקין (להצלני מה שיותר מהר כי ממש נפשי תלוי בזה והלואי והלואי שאוכל לחזיק מעמד עד שאגיע אפילו אם כבר תשלחו) כי אפי' יום א' קשה לי לסבול מה אומר ומה אדבר הלואי שאוכל לשאת ולסבול עד שאזכה לבא לאה"ק ובפרט שהתגברות גדול מאד והנני מבקש מכם מאד אנא חוסו וחומלו ורחמו עלי בכל כוחכם ובכל מאדכם במס"נ ממש להצילני משטף מים רבים הזידונים. 
אחי היקרים צמודי לבבי אנא עוררו רחמים רבים עלי ועל כל אנ"ש ועל כל ישראל כי צריכים רחמים ובפרט עלוב נפש חלוש כח כמוני שאיני מורגל כלל באויר הטמא ובפרט ששארית הפליטה הקלויז והציון הם בסכנה גדולה מאד מאד היום ע"כ תבקשו הרבה רחמים שיגולו רחמיך על מדותיך. וכל העולם נכשלים הן באיסור נבילה וטריפה ובאיסור חלול שבת וי"ט ור"ה ויוכ"פ ובאסור נ' כי אין מצוי מקוה ואין א' מכמה אלפים שינצל בפשיטות מהאסורים הנ"ל הכלל חוסו ורחמו עלי ותשתדלו בכל כוחכם ממש במס"נ להביאני לאה"ק ממש תקנו לכם עוה"ב אנא חוסו ורחמו וחמלו עלי כי כל חיי תלויים בזה כי אינני מורגל כלל באויר הטמא ומאד קשה לי לסבול. 
ברודער האט רחמנות ושלחו לי פארדרינג (אחיי רחמו ושלחו לי דרישה) חיש קל מהרה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה. נא לדבר הרבה עם ר דוד ועם יעקוב זאב נ"י ולעסוק בזה במס"נ והלוואי שתזכו לזה המצוה, מחמת גודל נחיצת הדבר וגודל החיוב ושברון לבי איז דאס הארץ פאר שטיינורט (אז הלב מאובן) ואיני יכול לכתוב כלל מה אומר לכם ממש כי רגע איני שוכח באה"ק ובפרט בהחברים אנש"ש ובפרט יעקוב זאב נ"י וכו' ובפרט שיהי' טובה גדולה לכלל הקבוץ ביחוד לכאו"א ה' יודע וד"ל. 
אני מבקש עוד פעם לחוס ולחמול ולרחם עלי ולעסוק בזה תיכף ומיד לדבר ולעסוק בזה ולכתוב לי תשובה אם מוכנים לזה אז תיכף אעשה לי פאס (דרכון) וכו' נא לעשות בזה וזכות זה יעזור השי"ת לכם בכ"ט ואני מבקש תמיד בעדכם על הציון הק' ותבקשו בעדי על כל המקה"ק שאזכה לבא מהרה עם ישועה שלימה אכי"ר נא להשיב תיכף תשובה טובה ומה נשמע עם השלום בית שלי ומה שלום זוגתי בני וחמי וחמותי ומשפחה שלי כי אני חושב איה"ש שעכשיו שאבוא יהא שלום באמת ממני ידידך שמואל ברסלבר. 
ואבקש מכם ר' נתן נ"י וזוגתו כי הדבר יהא בסוד כי אולי תזיק ח"ו. והמכתב שכתבי לזוגתי תמסרהו ליחיאל ויעקוב זאב ואם יבינו שימסרו לה שימסרו ואני דורש שלום ר' שלמה נ"י וועקסלער נא אחי יקירי ולבבי מסתמא קבלתם המכתב שלי מפ' שמות נא לקיים נפש מישראל חסו וחמלו ורחמו עלי ועשו בכל כוחכם ועשו מה שתעשו להושיעני תדברו ותעוררו לר' דוד נ"י ור' יעקב זאב נ"י שיעשו בכל כוחם בשבילי ויעוררו רחמים עלי ועל כל אנ"ש ועל כל ישראל. 
וכן הנני דורש שלום ר' אלטר בן ציון ני' פלא שלא קבלתי מכם שום תשובה נא לבלי לשקוט ובלי להניח עד אשר אם כלה הדבר להביאני לאה"ק ונא לבקש הרבה רחמים עלי ותדעו שהאהבה חקוק בלבי ואיני שוכח אתכם אפי' רגע ומבקש על הציון הק'. נא לראות בכל הכוח להושיעני ולהציאני מאפילה לאורה וכו' ובודאי לא תתחרטו ח"ו. 
ונא לכתוב לי משלום כולכם נא לכתוב לי מהתחזקות והתעוררות להשי"ת ממני ידידו עוז מצפה לראותו בקרוב באה"ק שמואל הנ"ל

EN:
For example: from the creation of the world until Moses our Teacher, may he rest in peace — everyone did not arrive at their rectification in completeness — until Moses our Teacher appeared and rectified all the generations up to him. See in Likutay Moharan that Yehudah's bones were rolling [in his coffin] and he was unable to arrive at his rectification — even though he had Jacob our father and other great Tzaddikim — until Moses our Teacher arrived, called up his confession before G-d, and prayed for him — and then he arrived at his true rectification at his root.

Segment 18
HE:
נ"א
ב"ה יום ה' פרשת ויקרא פה אומן יע"א [תר"צ] 
החיים והשלום וכל טוב סלה וחג הפסח כשר ושמח למע"כ אהובינו ידידינו יקירינו אנ"ש השותים מננמ"ח ה"ה מוה"ר נתן נ"י ומו"ה שלמה נ"י ומוה"ר אלטר בן ציון נ"י ומוה"ר דוד שטעפיר ומוה"ר יחיאל כולם יעמדו על הברכה אכי"ר. 
ראשית אודיע לכם מבריאותי ב"ה שעזרני עד כה שעשה אתי נסים של פורים שנשארתי בחיים ב"ה ועבר עלי מה שעבר יסורים קשים ומכאובות גדולות. בפרשת בא 
[עיין בספר ימי שמואל פרק כ"ו ותראה שכל התאריכים הכתובים כאן אינם תואמים לתאריכים שבשם כי הסיכום כאן הוא קבלת המכה בפרשת בא כניסתו לבית ר"ש בה' יתרו יציאתו מבית ר"ש הכי מאוחר בה' ויקרא כשכותב המכתב דהיינו ה' ניסן כפי שכותב בהמשך ועכשיו השכרתי עצמי אצל אחד מאנ"ש וכו' שמפורש שכעת כבר אינו אצל ר"ש ושם כתב שקיבל את המכה ביום ו' בשלח ונכנס לבית ר"ש ביום ה' שבוע שלמחרת ער"ח אדר ומובן בלוח דהיינו ה' משפטים (שזה ברור שסיפור המכה הי' בשנת תר"צ כמובן בימי שמואל ומובן גם בהמשך המכתבים שכותב בהם מפורש התאריך של שנת תר"צ ומזכיר עניין המכה וכגון מכתב נ"ד שמסיים שם עדיין איני הולך למקוה) ויצא מבית ר"ש בערך בחצי ניסן כפי שמסיים שם ונשארתי אצל ר"ש בביתו בערך שני חדשים מעל"ע היינו מחצי שבט עד חצי ניסן, ופשוט שמה שכתב כאן הוא הנכון שכותב זאת בשעת מעשה ולא מה שכתב בספר לאחר מעשה עפ"י הזכרון מה גם שלפי מה שכתב כאן יובן יותר מה שכתב בספר עצמו שלפי מה שכתב שם שנכנס לבית ר"ש בה' משפטים יום קודם ער"ח אדר איך מסיים שם דהיינו מחצי שבט כנ"ל איך שייך לקרא ליום קודם ער"ח אדר חצי שבט אבל אם כפי שכתב כאן ה' יתרו דהיינו כב' שבט ניחא יותר ובכלל מוכרח שזהו אכן גם כוונתו שם במ"ש ביום חמישי שבוע שלמחרת הי' ער"ח אדר כלומר יום חמישי בשבוע שיום חמישי בשבוע שאחריו הי' ער"ח אדר כי אם כוונתו כפשוטו לומר ביום חמישי שלמחרתו הי' ער"ח מה הלשון שבוע שכתב למה הזכיר כלל מלת שבוע ובכלל הי' לו לומר בלשון רגיל יום קודם ער"ח אדר ועוד שהרי יום חמישי הוא עצמו הי' ער"ח ולא למחרתו (שכן הוא בלוח יום חמישי כ"ט שבט) אלא ודאי כוונתו כדברינו יום חמישי בשבוע שהיום ה' בשבוע שאחריו הי' ער"ח כנ"ל (אבל זה נשאר דחוק שם מ"ש שהי' בבית ר"ש לערך ב' חדשים מעל"ע דלפי מ"ש כאן הי' זה למרבה חודש וי"ד יום דהיינו חודש ומחצה) ובדרך אגב ראה גם בפרק הנ"ל שמזכיר בסיפור המרחץ זיעה ובכאן לא הזכירו כלל]

EN:
And so the holy Zohar brings in Parshas Vayechi — on Reuven, Shimon, and Levi — that Jacob was afraid to bless them [and to rectify them in completeness] until Moses would come and do everything in completeness. And so Moses established and rectified all souls. And fortunate is he who was among his people and those close to him. "The maidservant saw visions at the sea what Ezekiel did not see."

Segment 19
HE:
האב איך באקומן (קבלתי) רח"ל מכה גדולה ומסוכנת מאד (כנראה מהמוטשין זיך (ממה שנתייגעתי) בהקלויז עם השינה שישנתי כל החורף למעלה בהקור וכו' ועם האכילה שאכלתי סיחירס (צנימים) יבשים וכו' נתקררתי מאד וכו') וגם דער מאגין לייד איך אויך (חולי מעיים שאני סובל) (כי איני יכול לאכול לחם שחור וגם זה אין וכו') הכלל שסבלתי כך כאב גדול על הראש כי המכה הי' מהאוזן עד חצי הצוואר והאוזן קרוב למוח מאד מאד כידוע לרופאים וע"כ נגע כל הכאב בהמוח ממש לא יכולתי לאכול ולישון ולעשות שום דבר מגודל כאב על המוח ממש כמו שנשרף ח"ו וסבלתי כך עד יום ה' יתרו והייתי בהקלויז אין איך האב מיך ניט וויסענדיג גימאכט (ולא התייחסתי לזה). 
וביום ה' הנ"ל כבר כלו כל הקיצין וראיתי כי ממש כפסע ביני ובין המות ונכנסתי לר' שמשון להתפלל בביתו כי לא יכולתי לסבול הרעש מהקלויז וספרתי לו והנחתי אצלו על מטה וקראו לרופא ואמר שזה מכה מסוכנת כי היא נוגעת רח"ל במוח ומי יודע מה יכול להיות וכו' וגם צריך להתאחר עוד כמה שבועות עד שיוכלו לפתוח וכו' ומי יודע וכו' והי"ת עזר לי בדרך נס שהמכה ירדה מהאוזן יותר קרוב להצוואר והוקל הסכנה של המוח מעט ואני נשארתי לשכב אצל ר' שמשון בביתו אעפ"י שהי' קשה עליו מאד מאד ואילו היו נותנים לו פונט ליום לא הי' רוצה מפני שהוא אדם חלש וכו' וצריך לזה טרחה גדולה מאד ביום ובלילה וכו' אעפי"כ מיראת השי"ת כי ראה שאם לא אהי' בביתו אוכל ליגווע ח"ו הוכרח להסכים שאהי' אצלו הייתי אצלו עד הנה וממש סבל הוא וזוגתו ובנו פנחס נ"י וכולם כמעט חולים וחלשים ממני מהטרחה. 
והכלל עד יום ג' פ' תצוה נעשה בכ"פ יותר גדול המכה וממש לא ידעתי בין יום ללילה בוקר אומר מי יתן ערב וערב מי יתן בוקר מה אומר מה אדבר וקראו רופא גדול ואמר שמסוכן מאד להצאוור שלא יחניק ח"ו וגם להמוח מסוכן ע"כ צריכים לפתחו והרופא הנ"ל בעצמו פתחו מה אומר מהיסורים הגדולים שסבלתי כאבים ויסורים עוד יותר גדולים מהנתוח וכל שני ימים הצרכתי לילך להרופא איבער לייגין (להחליף תחבושת) ובכל פעם סבלתי כאב גדול מאד ואח"כ התחיל לבא מאטעריא (מוגלה) הרבה עד שלכלכו כל יום המלבושים שלי וכו' והרופא כל פעם האט ער גקוועטשט (לחץ להוציא את המוגלה) והי' לי יסורים גדולים. 
וב"ה ביום אתמול הייתי ואמרו שהוא בחסד גדול אעפי"כ צריך לילך כל שני ימים ועדיין איני יכול לילך להקלויז להתפלל רק בבית ובפרט להציון והמקוה בוודאי הס מלהזכיר ואני חלש מאד מאד אין לשער כי לבי חלוש וכוחי חלש מרוב היסורים שהי' לי כל השנים אצליכם וגם השנה בפרט שעבר עלי כמה משברים וגלים והמוטשין זיך (והיגיעה) פה וכו' שעבר עלי (איה"ש פא"פ נספר באריכות). הכלל חלוש אני מאד וכו' והי' לי נס שלויתי מעות אצל אנ"ש על נסיעת א"י והוצאתי את המעות על החולאת שהי' ממש פקוח נפשות שהי' מותר אפי' לחלל שבת וכו'. ובערך 6 פונט או יותר הוצאתי ע"ז. 
ועכשיו השכרתי עצמי אצל א' מאנ"ש עד אחר פסח לישון אצלו ואני סובל הרבה וואס זאל איך אייך זאגין עס איז מיר אזו אן גמאכט אופין הארץ אין האב עס ניט פאר וועמין ארוס ציא גיבען. גלייבט מיר דיא טרערין שטייאין מיר אין דיא אוגין ווייל איך שרייב אייך אין איך האב זיך ניט מיט וועמין זיך מחי' זיין ווארין יעדיר איז טרוד אין זיין פעקל נאר איין חיות האב איך וואס איך האב זוכה גווען גומר זיין די כסופין אין זיין על ציון הק' נאר גלייבט מיר אז מיין מוח איז אזו פאר דרייט אין דאס הארץ פאר קרימט אז איך ווייס גאר ניט וויא איך בין אין קען זיך גאר ניט אוס גיבען מיין הארץ צום רעבין נאר איך האף מיט דער הבטחה 'שיבא על קברי' וכו' מיט דער אמונה בין איך זיך מחי' נאר אז קומט די יסורים נסיון פארגעסט מען אלעס אין איך האב ניט ווער עס זאל מיך דער קוויקין ווער זאל מיך מחי' זיין איך וואלט בדארפט מייני חברים פין א"י ראב"צ יעקב זאב וכו' ישראל דוב אין פשוט איך קען ניט זיין אין אויר הטמא נכספה וגם כלתה נפשי אל חיק אמי אה"ק. 
וואס זאל איך אייך זאגין איך קען דאס ניט אוס האלטין ממש איין טאג מכ"ש אסאך טעג. איך בין באמת נע ונד איך קען ניט אוועק זעצין לערנין א תורה אין לק"מ ציא גמרא וכו' וואס דער מוח איז מיר נע ונד אין קען ניט אוס האלטין הן דיא פלאגע בגשמיות פון שלאפין און עסין אין מנוחה. ויותר ויותר ברחניות אינני יכול לסבול כלל כי עובר עלי הרבה הרבה מאד. איך קען ניט זיין איך מיז קומין אהיים. איין ווארט הלוואי הלוואי זאל איך איבער האלטין ביז דעמאלט. מיין הארץ אין מיר שטארק ציבראכין אין קען דאס ניט ארוס גיבען וועגין וואס שרייב איך אייך למאי נפקא מיניה למיבעי רחמי איר זאלט אסאך בייטין פאר מיר ברוחניות ובגשמיות אין טואין כל הכוחות מיך ציא בריינגין ציא אייך זיין שטארק מיט געלד אין רצון אין טרחא איר זאלט וויסען עס איז פקוח נפשות ממש. ואחר כל אלה האב איך חלילא קיין חרטה ניט ח"ו ח"ו אפי' ווען עס איז טוזנט מאל ערגיר חלילא אפי' בכל מיני אופנים שבעולם האב איך קיין חרטה ניט ווארין הכל כדאי כדאי וכו'. איך האב שוין גשריבען יעני וואך יענקלין וועגין מיין נסיעה אלדינג. 
אוב איר קענט ארויס נעמין א פאדרינג אוף דעם נאמין וכו' כמו שכתבתי לו תכתבו לי ואעשה לי פאס 
(מה אומר לכם, כל כך מעיק לי על הלב ואין לי למי להוציא את זה, האמינו לי עומדים לי הדמעות בעיניים כעת בשעת כתיבתי אליכם ואין לי עם מי להתחיות מפני שכל אחד עסוק עם צרור צרותיו, רק דבר אחד מחיה אותי מה שזכיתי לבצע את כיסופיי ולהיות על הציון הקדוש, אך האמינו לי שמוחי מבולבל מאד וליבי נעקם מאד כך שאיני יודע כלל היכן אני ואיני יודע כלל איך להוציא את ליבי לפני רבינו רק תקוותי ההבטחה "שיבוא על קברי" וכו' באמונה הזאת אני מתחיה, אך כשמגיעים היסורים שוכחים את הכל ואין לי מי שינחם אותי (שיהיה לי למשיב נפש), מי שיחיה אותי, הייתי צריך את חבריי מארץ ישראל ר' אלתר בנציון, יעקב זאב וכו' ישראל דוב. גם פשוט איני מסוגל להיות באויר הטמא, נכספה וגם כלתה נפשי אל חיק אמי ארץ הקודש, מה אומר לכם זה בלתי נסבל אפילו יום אחד מכל שכן הרבה ימים. 
אני באמת נע ונד אינני מסוגל להתיישב ללמוד איזו תורה בלקו"מ או גמרא וכו' כי מוחי נע ונד ואינו יכול לסבול הן את היגיעה בגשמיות של שינה ואכילה וחוסר מנוחה ויותר ויותר ברוחניות אינני יכול לסבול כלל כי עובר עלי הרבה הרבה מאד. אני לא יכול יותר אני חייב לחזור הביתה, במילה אחת הלואי והלואי שאחזיק מעמד עד אז. 
הלב שלי שבור מאד מבלי יכולת להביע את עצמו ומדוע אני כותב לכם כל זאת למאי נפקא מיניה למבעי רחמי, שתתפללו הרבה עבורי ברוחניות ובגשמיות ולעבוד בכל הכוחות להביא אותי אליכם, להיות חזקים בממון וברצון וטרחא, דעו לכם זה פיקוח נפש ממש, ואחר כל אלה איני מתחרט חלילה ח"ו ח"ו אפילו אם הי' גרוע פי אלף אפילו בכל מיני אופנים שבעולם אני לא מתחרט כי הכל כדאי וכדאי וכו', כבר כתבתי שבוע שעבר ליענקל'י מנסיעתי הכל. 
אם באפשרותכם להוציא כתב דרישה (פאדרינג) על שם וכו' כמו שכתבתי לו תכתבו לי ואעשה (פאספורט) דרכון) 
ותוכלו אח"כ לעשות הפאדרינג (כתב דרישה) שישווה להפאס (דרכון) וכו' ושום עצה אחרת אין לי בשום אופן. כך יעצתי עם כל אנ"ש וכו' ע"כ תכתבו לי תשובה על כל מה שכתבתי ליעקב נ"י; עכשיו אבקש מר' נתן נ"י שימסור תיכף ומיד כל אלו הכתבים חלק ב' אמת ואמונה או לר' יעקב זאב שישמרם בין שאר הכתבים או שתתנו אותם בין החפצים שלי שאצליכם בהקעסטיל (בארגז) שלי ולשמרם היטב היטב. לא לשלוח מכתבים על זה האדרעס שכתוב על הקאמווערט רק על אדרעס (הכתובת שכתוב על המעטפה, רק על הכתובת) של מתתיהו שאצל יעקב זאב. נא לכתוב לי מה נשמע אצליכם בפרוטרוט ומה שלום ישראל דוב נ"י ומה שלום ר' שלמה נ"י קאוולער ומה שלום זוגתי ובני נ"י ואיך דעתם אם נשתנה לטוב ועל איזה אופן רוצים לעשות שלום ציא זאגין א דעה (אם להגיד דעות) עם מי לדבר אם לדור ביחד עם חותני ואיך חוות דעתכם בענין זה. 
ממני ידידכם שמואל גורביץ

EN:
And no one was called "Rabbeinu" except Moses — because to be called "Rabbeinu" is only possible for one who brings forth and reveals a new portion of Torah and a new guidance of the world and rectification of souls — as Moses our Teacher, may he rest in peace, who received the entire Torah from Heaven. And from now on, no prophet is permitted to introduce any new thing. And besides Moses our Teacher — no one was called "Rabbeinu" — not even Joshua and so on. Only "Morenu" — in the language of one who shows the way — who teaches us the paths of the Rebbe Moses our Teacher, how to observe them. And in this way the world conducted itself through the power of Moses our Teacher, and all the Tzaddikim and prophets only through the way and power of Moses our Teacher. He alone is the Rebbe — and all are only his disciples.

Segment 20
HE:
נ"ב
ב"ה יום ה' חוה"מ פסח פה אומן [כ' ניסן תר"צ] 
לכבוד אחי יקירי מוה"ר יעקוב נ"י 
פין מיין גיזונד גלובט השי"ת דער פאר (מבריאותי הודות להשי"ת על זה) אבל עוד כואב לי מעט ואיני יודע עדיין מתי יבריא ואיני יכול לילך למקוה עדיין. ועכשיו אחי יקירי ראטווע מיך האב רחמנות מסתם האסטו העראלטין המכתב על אדרעס ר' נתן משבוע פ' בשלח וגם מכתב על אדריסתך (הצלני רחם מן הסתם קבלת המכתב על כתובת ר' נתן משבוע פ' בשלח וגם מכתב על כתובתך) מלפני איזה שבועות ושם מונח העתקת הכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן וגם סדר היום שלי (ושם כתבתי לך תשובה על מכתבך) ועוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י עם העתקת החלק אמת ואמונה ומכתבים שכתבתי לאומן ועכשיו הנני שולח לך חלק ששון ושמחה וגם הנשאר מאנשי מהר"ן ועוד אשלח לך מכתב אחד עם כתבים ולמה"ש ולמה"ש שתשמרם כבבת עיניך ותניחם בין כתבי ואל תשאילם לשום אדם בשום אופן. 
אחי יקירי נפשי ולבבי חוס וחמול ורחם עלי ומלטני ממות תדעו שאין לי שום אופן לבא רק שתשלחו לי פאדרינג (דרישה), שמי שמואל גורביץ בן ישעיה נולד בירושלים ימי שנותי 41 שנים הייתי רוסישער אונטער טיינער ובתחלת המלחמה מען האט ארוס גרטובען רוסישע האט מען מיך אויך (הייתי נתין רוסי ובתחלת המלחמה גרשו את הרוסים אז גרשו גם אותי). 
מעשי ידי, אני עני אינו עושה שום מלאכה רלגיזנע (דתי). אחי יקירי הארצידיקע טייערי ברודער האט רחמנות אין טיט וואס גיכער ראטוועט מיך כי נוגע בנפשי ממש ממש הלואי זאל איך אוס האלטען ביז דענמאלט 
אחי יקירי שואג ניט אין טיט ואס גיכער אין שרייב מיר תיכף ציא איהר טיט אין וויפעל עס דארף גדארין 
(אחיי היקרים והנלבבים רחמו ועשו מה שיותר מהר הצלוני כי נוגע בנפשי ממש ממש הלואי שאחזיק מעמד עד אז. אחי יקירי אל תשקוט ועשו מה שיותר מהר וכתוב לי תיכף אם הנכם עושים וכמה זמן זה יקח) 
וגם תכתוב לי מהב"ב שלי אם היא רוצה שלום על איזה אופן וכו' ממני ידידך שמואל גורביץ 
לא תשלח מכתבים על אדרעס דודך מתתי' שכתבתי במכתב קודם על אדרעס ר' נתן רק על אדרעס שכתבתי לך במכתבך.

EN:
Until there appeared the holy Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — and he was the soul of Moses himself — and descended into the world to rectify the world and all the souls from the time of Moses our Teacher, may he rest in peace. And he was given permission to reveal a new way in the guidance of the world and the essential portion of Torah — the hidden secrets of the Torah, the Zohar and Tikkunim, and so on. Therefore he is called "Rabbeinu" — for he is the true Rebbe of the world, and all Tzaddikim are his disciples.

Segment 21
HE:
נ"ג
ב"ה יום א' דר"ח אייר פה אומן (למסור לר' אב"צ ואם הוא במירון לשלחו אצלו) [ל' ניסן תר"צ] 
שלום רב לאהובי ידידי יקירי נפשי ולבבי עטרת ראשי ואישון עיני ממש כל חיותי תלוי בו החסיד הנפלא מקורב ומקושר לרבינו הק' בקשר אמיץ וחזק ה' ישמרהו ויחייהו ויעלה אותו מעלה מעלה ה"ה פארי וחמדת לבי וכל מעייני בו מהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא נ"י נפשי ולבי פלא לי עליכם מדוע לא קבלתי מכם שום מכתב כל הזמן ואפי' תשובה על מכתבי שאחר סוכות: יאמין לי שזה שאיני כותב לכם שאבדתי האדרעס ואם הי' לי האדרעס הייתי כותב כל פעם לכם ותדעו שממש רגע איני שוכח אתכם ואהבתכם חקוקה בלבי תמיד ולא בחרתי לי שום חבר אחר רק אתם ור' יעקוב ורי"ד הם חברי בעלמא דידין ובעלמא דאתי. ובפרט אתם שכל חיותי תלוי בכם ומים רבים לא יוכלו לכבות האהבה ואפי' המות לא יפריד בינינו ויש לי צער ג' מאד מאד עד הנפש ממש אולי אתם ברוגז עלי וכו', אבל אני אין לי שום טינא עליכם ח"ו ומבקש תמיד בעדכם על ציון הק' נא להרבות רחמים עבורי תמיד ובכל מקה"ק ובפרט אצל התא"ל רשב"י זיע"א בגשמיות ורחניות הייתי רח"ל חולה מסוכן ה' ירפאני לגמרי ויזכני לבא לאה"ק בקרוב ולהיות אדם השלם בק' ולעבוד ה' ביחד באמת אכי"ר ונא לכתוב לי כל פעם ונכתוב זל"ז מעבודת ה' ונעורר זא"ז ונבקש זה בעד זה והלוואי אהי' אני חקוק ומצויר תמיד במוחכם ולבכם כמו שאתם חקוקים וציורים תמיד בלבי. נא לזכור ולעורר אהבתינו הישנה יחד עם יעקב זאב וישראל דוב ונהי' קשר א' כמקודם ביתר שאת ויתר עז ובוודאי לא נתחרט. 
ממני המצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא

EN:
And not Joshua after the passing [פטירת משה — petiras Moshe — "the passing of Moses." The תרגום here uses פטירה (petira) — the standard Hebrew word for death — for Moses, while using הסתלקות (histalkus — withdrawal / ascent) for R' Shimon. This is a deliberate distinction: פטירה denotes ordinary death / departure; הסתלקות denotes the mystical ascent of a holy soul that continues to operate from a higher plane. The author's choice of words signals: Moses passed away in the regular sense, but R' Shimon — like Rabbi Nachman — underwent a histalkus, an ascent, and continues to guide from beyond.] of Moses — and so R' Abba and R' Elazar [after the histalkus of Rabbi Shimon bar Yochai] did not become Rebbes after the histalkus of their Rebbe Moses and Rabbi Shimon. Rather they were companions and conducted themselves according to the way of their Rebbe Moses and R' Shimon. And the Chassidim of R' Shimon after his histalkus were bound to R' Shimon — such that they would regularly see R' Shimon after his histalkus, and would always speak only of their Rebbe R' Shimon and walk in his way and his Torah. And they would say: "R' Shimon — behold, you are dwelling in the dust [שוכן עפר — "dwelling in the dust [of the grave]." The full phrase in the original: הרי הנך שוכן עפר והנך מנהיג את העולם — "Behold, you are dwelling in the dust — and you are guiding the world." The paradox is the entire answer to the question: the Rebbe is physically in the grave — and simultaneously guiding the living world. Burial in the dust does not end the Rebbe's guidance; it transforms its mode. This is why Breslov Chassidim can remain bound to a departed Rebbe: because the Rebbe, like R' Shimon, dwells in the dust and guides the world at the same time.] — and you are guiding the world." And they held themselves together in love — and only R' Shimon was the Rebbe, and all were only disciples.

Segment 22
HE:
נ"ד
ב"ה יום א' דר"ח אייר שנת תרצדי"ק פה אומן 
לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי ממש ואישון עיני וכו' וכו' האברך הנכבד כמר יעקוב זאב נ"י 
אחי יקירי הנני מתפלא מאד מאד עליך על שאתה מצער אותי כ"כ במה שאין אתה כותב לי שום מכתב. בכל הזמן לא קבלתי ממך רק מכתב א' מפ' בשלח ואני כבר שלחתי לך מכתב ארוך בפ' בשלח על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' מכתב לזוגתי תחי': וכן שלחתי לך עוד מכתב אחר פורים על אדריסתך (כתובתך) ובו הי' תשובה על מכתבך וגם הי' שם הכוכבי אור מר' אברהם ז"ל כל החלק א' אנשי מהר"ן וגם מעט הנהגות שלי: וכן עוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' חלק ב' מכוכבי אור אמת ואמונה ומעט מכתבים התעוררות ששלחתי. מכבר על ציוה"ק: ובחוה"מ פסח שלחתי לך מכתב על אדריסתך ובו הי' החלק ד' ששון ושמחה וגם התשלום התקרבות מהרנ"ת מאנשי מהר"ן: ועכשיו כבר אני שולח לך מכתב החמישי על אדרעס ר' נתן נ"י ובו 8 דפים העתקת כת"י שיחות ומעשיות יקרים מרז"ל ומוהרנ"ת שעדיין לא נדפס וגם התקרבות מהרנ"ת באריכות ולמעה"ש למעה"ש למעה"ש שתקח תיכף כל הכתבים מכל המכתבים ותצניעם בהחבילה שלי ותשמרם בשמירה מעולה מאד ואל תשאילם לשום איש בשום אופן ותכתוב לי תיכף ומיד תשובה על כל המכתבים ותכתוב בפרוטרוט מה שקבלת. 
ועתה אחי יקירי נפשי ולבבי הארצדיקער גטרייאר ברודער גוואלד האט רחמנות האט פארט רחמנות האט פארט אין פארט רחמנות ראטוועט מיר פארט אן אשום תירוץ אן אשום תירוץ אין דער וועלט. איר זאלט וויסען אמתי רייני רייד אוב איר ווילט נאך האבין אזכיה מיך ציא זעהן לעבדיג אוף דער וועלט זאלט איר ניט שוואגין אפי' איין רגע ווארין איר זאלט וויסען כי כשל כח הסבל באמת לאמתו אין עס איז ניט קיין קינדער שפיל נאר באמת האב איך מורא איך זאל חלילא ניט גיין פאר דער צייט דא אין חוץ לארץ אין דענצמאלט וועט שון גאר נט העלפין ע"כ פאר חאפט כל זמן איך לייב ווארין דער נאך וועט איר זיין מהצועקין ואינם נענין. 
גדיינקט איך זאג אייך פריער גדיינק גיט. איר זאלט ניט מיינין איך שרעק אייך נאהר: נאהר איין גאט ווייסט דעם אמת אז עס בלי גוזמא קיין טוזענטיל ניט ווארין איך קאן אייך ניט שרייבען מחמת עג"נ אין דער בריף איז גאלי טרערין מיט טיפע בליט. דם ֿ התמצית ניט אזו גיך קען איך שרייבען נאך אמאל אזא בריף. נאך דעם בריף מיז איך ליגען פאר שוואכקייט וואס איך שטעק אריין מיין כח ודם התמצית אין דעם בריף ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטיען ניין ניין ניין גדענקט גיט איר זאלט דאס ניט האלטין גרונגק דער בריף זאל אייך גוט ליגען אין זיננען. איר זאלט איהם ניט אוועק לייגין ווארין לייגט איר אוועק מיין לייבען רח"ל ווארין הלוואי הלוואי הלוואי זאל איך אוס האלטען אפי' אז איהר וועט שוין טהון אין השי"ת וועט שוין העלפין מכ"ש וכ"ש טאמער חלילא זענט איהר זיך מתרשל אין עס דארף חלילא גדוארין ה' ישמרנו אזו וויא איר זייט מיט אייערי אוגין ליגען רח"ל טוט. 
ע"כ בייט אייך נאך אמאל אין נאך אמאל אין נאך אמאל אז עס זאל בא אייך ניט זיין גרינג ווארין איר זאלט וויסען קום וואס איך זשיפע נאך פאר חאפט פאר חאפט פאר חאפט כל זמן איך גייא נאך ארום. איך קען שוין ניט אוס האלטין, אפי' איין טאג יום א' לעשר שנים נחשב בעיני וארין איך קען שוין דא ניט זיין ניין, ניין, ניין איך מיז אהים קומען וואס פריער איך קען ניט שרייבען ווארין דאס הארץ איז מיר פיל אין מיין גאנץ הארץ שטעקט אין דעם בריף. 
ע"כ ברודער הארצדיקע איהר זענט מיין חיות ראטוועט מיך ראטוועט מיך ראטוועט מיך. אוי אוי אוי ראטוועט מיך. איך וויל גאר ניט וויסען וויא אזו. איך וויל גאר ניט וויסען. איך וויל גאר ניט וויסען. איין מאל פאר אלי מאל טיט וואס איהר קענט אן אשום תירוץ אין דער וועלט כלל וכלל גואלד האט פארט רחמנות רחמנות רחמנות ראטוועט מיך באמת בלי הטעה כלל וכלל ערינסט באמת. דאס חיות גייט מיר אויס אהיים הלואי זאל איך אוס האלטען איך קען גאר ניט ריידין נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! אין באמת בפנימיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדות הנפש מהגוף אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי חלילא וואס עס וועט זיין האב איך גטואין מיינס ווייטער וויא עס איז אייך בשערט זוכה ציא זיין. איך האב אייך מודיע גווען פריעהר: 
תיכף טוהין ווייגען אפאדרינג שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים מיר זענין גיווען רוששיע אונטער טיינער ובעת המלחמה שגרשו די רוסישע, 
(אחי המסור והנלבב אהה רחמו בכל זאת רחמו בכל זאת ובכל זאת רחמו הצלוני בכל זאת ללא שום תירוץ ללא שום תירוץ בעולם דעו לכם דברים אמתיים וצחים אם ברצונכם שיהי' לכם עוד זכיה לראות אותי חי בעולם הזה שלא תשקטו אפילו רגע אחת כי דעו לכם כי כשל כח הסבל באמת לאמתו וזה לא משחק ילדים רק באמת אני מתיירא שלא אסתלק מהעולם לפני הזמן כאן בחו"ל ואז כבר לא יועיל שום דבר ע"כ תחטפו כל זמן שאני חי כי אחרי זה תהיו מהצועקים ואינם נענים. זכרו אני מודיע זאת מקודם זכרו היטב שלא תחשבו שאני רק מפחיד אותכם רק ה' אחד יודע האמת שזה בלי גוזמא לא אחד חלקי אלף מפני שאיני יכול לכתוב לכם בגלל העגמת נפש והמכתב הזה הוא כולו דמעות ודם מעומק דם התמצית, לא כ"כ מהר אוכל לכתוב שוב כזה מכתב אחרי מכתב זה אני מוכרח לשכב מרוב חלישות שאני משקיע במכתב זה כוחי ודם התמצית מפני שאין לי כבר כח להחזיק מעמד לא לא ולא זכרו היטב שלא תקחו את זה בקלות שהמכתב הזה יהי' מונח לכם היטב במחשבתכם שלא תניחו אותו כי בזה אתם מניחים את חיי רח"ל כי הלואי הלואי והלואי שאחזיק מעמד אפילו אם כבר תעשו והשי"ת כבר יעזור מכ"ש וכ"ש שמא חלילא הנכם מתרשלים וזה אמור חלילא לקחת זמן שיהי' בעיניכם כאילו הנכם רואים אותי שוכב מת רח"ל. 
ע"כ אני מבקש מכם שוב ושוב ושוב שזה לא יהי' קל בעיניכם כי דעו לכם שאני עוד בקושי נושם תחטפו תחטפו תחטפו כל זמן שאני עוד הולך על הרגליים אני כבר לא מסוגל להחזיק מעמד אפילו יום אחד, יום אחד לעשר שנים נחשב בעיני מפני שאיני יכול להיות פה יותר לא לא ולא אני חייב לחזור הביתה מה שיותר מהר איני יכול לכתוב כי הלב שלי מלא על גדותיו וכל לבי שקוע במכתב הזה. 
ע"כ אחיי הנלבבים אתם חיותי הצלוני הצלוני הצלוני אוי אוי אוי הצלוני איני מעונין לדעת כלל איך איני מעונין איני מעונין אחת ולתמיד תעשו מה שביכלתכם ללא שום תירוץ בעולם כלל וכלל אהה בכל זאת רחמו רחמו רחמו הצלוני באמת בלי להטעות עצמכם כלל וכלל ברצינות באמת. חיותי יוצאת ונכספת הביתה הלואי שאחזיק מעמד איני מסוגל לדבר בכלל רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! ובאמת בפנמיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדת הנפש מהגוף, והלאה עשיתי מה שמוטל עלי וחלילא מה שיהי' אני את שלי עשיתי והלאה מה שרשום לכם בשמים לזכות, אני הודעתי מקודם. 
תיכף לפעול בענין דרישה שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים היינו נתינים רוסים ובעת המלחמה שגרשו את הרוסיים). 
גרשו גם אותי מלאכה מיוחדת אין לי רק אני מסוגל לכמה מלאכות. אני שומר דת רעליגיאזנער (דתי) וכו' אני מבקש אתכם מאד שתעשו תיכף בענין זה כל מה שתוכלו תיכף ומיד בלי אחור כלל ותכתבו לי כמה צריך להתאחר עד שיוגמר בכי טוב והכל בפרוטרוט כל מה שכתבתם בהפאדרינג (כתב דרישה) ומי הוא השולח הפאדרינג כל פרט ופרט: נא לעשות בענין זה ולשוב תיכף ומיד תשובה טובה חזקו ואמצו וה' יהי' בעזריכם 
ותדעו שאין לי שום אופן אחר רק שתשלחו לי פאדרינג ע"כ חושו נא לעזרתי להושיעי ממצוקתי חוסו נא אנא חוסו נא רחמו נא וחמולו נא תדעו בבירור גמור שכל חיי תלוי בזה אל תשקוטו ואל תחשו כי אם החרש תחרישון מי יודע וכו' ותכתבו לי תיכף מה שעשיתם בענין זה וכו' ותדעו שאני מחכה בכליון עינים ממש לתשובתכם ולתשועתכם: 
ועכשיו אחי יקירי מ' יעקוב נ"י אל תצערני כ"כ במניעת מכתבים רק תכתוב לי בכל פעם משלומכם הכל בפרוטרוט ותכתוכ לי תומ"י תשובה על מכתב הזה. ותכתוב לי משלומך ומשלום ב"ב בפרוטרוט ומהישיבה שלך ופרנסתך ועבודת ה' ואם אתה שלום עם ר' אב"צ נ"י. ואם נסעת למירון. ואיך הי' שם. ומה שלום ראב"צ. ואם הוא עד שבועות שם. ואיך הנהגתו. ומשלום ר' ישראל דוב. ומדוע לא כתב לי תשובה על מכתבי. ומשלום ר' נתן נ"י. וזוגתו וכו' ומשלום כל אנ"ש בפרוטרוט והביהמ"ד ומשלום כל ישראל ואה"ק ובפרט עיה"ק וכותל הק' ותכתוב לי משלום זוגתי ומשלום בני נחמן נ"י וחותני וכל משפחתם ואם מסרתם המכתב להם. ומה השיבו עליו. ואם הם רוצים שלום. על איזה אופן. אם לא יתערבו בענין חסידות. ומלדבר עם מי שהוא. ואם שאשכור דירה מיוחדת וליזון על שלחני. ושאם אוכרח לילך לישיבה או לא. ושאם יקחו לי בחזרה ושאם הם מכניעים א"ע ורוצים שלום באמת. ומה דעתך ודעת אנ"ש בזה. ומה רוצים בענין דיבור עם ראב"צ וכו' : ומה שלום משפחתי ומה אומרים בענייני. ואם יש מכתבים מאבי לשלחם אלי ותקח אדרעס של אבי ותשלח לי ותכתוב לי הכל בפרוטרוט. 
ואני מבקשך שתבקש עלי רחמים בכל המקה"ק ובפרט במירון על ציון התא"ל רשב"י זיע"א תבקש עלי שאזכה למה שצריך לזכות פה על ציון הק' לומר העשרה ק' בעומק הלב באמת לאמתו ולודוי דברים באמת לאמתו וכל התקונים וכו' ושאזכה לבא בקרוב לאה"ק בנקל ולהיות אדם השלם בק' ובטהרה באמת שתהי' כרצוני וכו' ופרנסה ברווח ובנים ת"ח יראים וכו' ולעבוד הי"ת באמת בכל התקונים והעצות של רז"ל הנעור בלילה והתבודדות וכו' וכו' ולהזדכך מזוהמתי באלו ימי הספירה ולזכות לקבלת התורה מחדש וכו' ולתש"ש באמת ולתפלה באמת ולתיקון הברית ושיפתחו המצרים שנוכל בכל ער"ה להיות על ציון הק' ושנהי' כרצון השי"ת ורצון רבינו הק' אכי"ר ועבור כלל ישראל וכו' וכו' ולעורר ר' ישראל דוב שיבקש הרבה עלי שם וכן לר' אב"צ נ"י שיבקש עלי ולכל אנ"ש וכו'. 
ותכתוב לי משלום ר' לייב ומה נשמע מענין ישוב א"י שרצה לעשות בזה וכו': והנני דו"ש כל אנ"ש ובפרט ר' נתן נ"י וזו' תחי' ור' שלמה נ"י ור' יחיאל נ"י ור' לייביל נ"י ור' דוד חלאדענקא נ"י ור' גדלי' נ"י ור' מאיר נ"י לכולם נאמר זה המכתב. אחי יקירי. יעקוב מפני חביבות אה"ק הנני רוצה לקנות לי חלק אדמה אצל ירושלים בהחברה שאתה קנית בשבילך תכתוב לי המחיר. שצריך לשלם תיכף ואח"כ הכל בפרוטרוט וכן יש איזה מאנ"ש שרוצים ג"כ חלק בזה וכן תדבר עם ר' נפתלי מס' ישוב הדעת האמיתי מר' אברהם ז"ל אפוא נמצא ואפשר הוא הס' חכמה ובינה שנדפס וכו': תכתוב לי בפרוטרוט ונא להרבות רחמים עבורי ועבור כולנו ועבור כל ישראל 
אני מבקש בעדכם על ציון הק' עדיין איני הולך למקוה ה"י ירחם אכי"ר 
ממני מצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא.

EN:
"From always and from the very beginning [פון תמיד אן — "from always and from the very beginning / from time immemorial." The Yiddish fun tomid on conveys not merely "always" but "from the very outset of creation — from the beginning of time." This is a principle embedded in the structure of creation itself, not a later development.] — the entire world is obligated to come to the great true Tzaddik — the soul of Moses, [Nishmas Moshe — נשמת משה — "the soul of Moses." One of the most profound and distinctive teachings in Breslov Kabbalah: the soul of Moses does not appear only once in history. It reincarnates and descends into the world at specific moments — taking a new body and a new name — each time its particular form of rectification is needed for that era. Rabbi Shimon bar Yochai was such a manifestation, and ultimately Rabbi Nachman of Breslov is the final manifestation before the Messiah. This is why Breslov does not appoint a new Rebbe — the soul of Moses, as Rabbi Nachman, does not pass away; it continues to guide from beyond the physical world.] may he rest in peace — who alone descends into the world to rectify the entire world."

Segment 23
HE:
נ"ה
ב"ה יום ב' פ' בהר בחקותי ל"ו לספירה פה אומן [כ"א אייר תר"צ] 
לכבוד אחי יקירי נפשי ולבבי חמדת לבי וכל חיותי. 
האברך הנעלה מוה"ר יעקוב זאב נ"י ברזשעסקי אחי יקירי. מה זאת שלא השבת לי תשובה על כל המכתבים ששלחתי לך חמשה מכתבים רעצפיסט על אדריסתך ואדרעס (רשום על כתובתך וכתובת) ר' נתן נ"י ושם הי' מונח כל הכתבים של הכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן וששון ושמחה אמת ואמונה ועוד כתבים מרבינו ז"ל ולא קבלתי עליהם שום תשובה מה זאת ועל מה זאת? אינך יכול לתאר ולצייר גודל היסורים והצער שיש לי והכליון עינים בכל יום ובכל שעה ורגע, אינני יכול להבין אותך מה זה אתך ואיני יודע מה לחשוב. וכל אנ"ש אינם מבינים זאת שאין אתם משיבים תשובה על המכתבים ע"כ נא ונא להשיב תיכף תשובה אם קבלת כל המכתבים וכו'. 
אחי יקירי ראטווע מיך שוואג ניט גוואלד האב רחמנות ראטווע מיך ארוס אוב די וויסט מען זאל זיך נאך זעהן אוף דער וועלט בחיים חיותינו זאלסטי רחמנות האבין אין זיך אוועק לייגין מיך ארוס ציא פאדערין ציא אייך אן אשום תירוץ אין דער וועלט ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם. איך קען שוין גאר ניט אוס האלטען. זייא ניט גורם ח"ו קודם הזמן ח"ו ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו חני נא בעד הנפש חני נא גואלד גואלד גואלד שוויגט ניט גואלד ראטויט מיך כל זמן איך לייב נאך גואלד גואלד גואלד רחמנות רחמנות רחמנות אוי האט רחמנות ראטוועט מיך ראטוועט מיך השי"ת ווייסט דיים אמת אז מיין גאנץ הארץ שטעקט אין די בריף עס איז הולי בליט מיט טרערין. איך שרייב ניט כטפה מן הים ווארין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איך רייס ארוס דיא עטליכע ווערטר מיט גואלד חאטשי איך קען ניט. אינמאל פאר אלי מאל איך וויל גאר ניט וויסען. טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא. גואלד גואלד גואלד האט רחמנות באמת וואס עס אוף מיר אגרוס רחמנות האט פארט רחמנות. איך דארף האבין רחמים גדולים איך זאל חלילא ניט שטארבין ח"ו ווארין עס איז מיר אומגליך דא אוס ציא האלטען איין מאל פאר אלי מאל פאר חאפט וואס פריער. שווייגט ניט. ראטוועט מיר אפ מיין גוף אין נפש רוח נשמה. 
ידידים אוהבים נאמנים באמת וויא קענט ציא הערין אין שווייגין אין זיך גאר ניט מאכין וויסענדיג. אוי האט רחמנות אוב איר ווילט איך זאל נאך לייבען אוף דער וועלט מיין הארץ איז פיל אין צי בראכין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! הושיעה! ראטוועט! ראטוועט! רחמנות! רחמנות! קרעו סגור לבבי ותראו וויא מיין הארץ ווינט אין טריפט אין מיר וואס זאל איך אייך זאגין איין ווארט. ראטוועט. איך ווייס גאר ניט איך בין ממש צי מישט פון זינד איך בין אוועק פין איך, איין ווארט איך קען שוין גאר ניט אויס האלטין גוואלד הארצידקע טייערע ברודער ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. וואס שווגט איר האט רחמנות אהובים ידידים באמת גואלד ראטוועט מיך ארוס גואלד טיט וואס איהר קענט ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטען ממש בנפשי הוא. ווען איר זאלט וויסען אין פילען וואלט איר איין רגע ניט גשוויגען. איר וואלט זיך מוסר נפש גווען מה אומר מה אדבר. מה אומר מה אדבר. מה אומר ומה אדבר. 
השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר ויתן בדעתכם לבלי לישן ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל. וואס איר קענט טואין ווארין כשל כח הסבל. אוי איך קען גאר ניט רעדין נאר אויב איר ווילט איך זאל לייבען זאלט איר רחמנות האבין גואלד אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא. רחמו נא. חוסו נא. וחמלו נא. חני נא, בעד הנפש חני נא, בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו'. איין בורא עולם ווייסט דעם אמת מיין הארץ אוי וויא אזו האלט איך אויס איין טאג אוי טוב פת חרבה וכו' אוי אוי אוי אוי האט פארט באמת רחמנות בלי הטעה בלב. האט פארט רחמנות איר וועט קיין חרטה ניט האבין לא בעלמא דדין ולא בעלמא דאתי. אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי איך האב מיינס גטואין. אין ווייטער ווילט איר מקיים זיין לא תעמוד על דם רעך. מיין אחריות האב איך אראפ גנומען ווארין וואס קען איך מער טואין שומו שמים על זאת!!! שיקט אפאדרינג וויא איך האב גשריבען אין די פריערדיגי בריף: 
(הצלני אל תשקוט אהה (גואלד) רחם הצלני אם ברצונך שעוד נתראה כאן בעולם בחיים חיותנו שתרחם ותניח עצמך לדרוש אותי אליכם ללא שום תירוץ בעולם כי כל חיי תלויים בזה איני מסוגל כבר כלל לסבול אל תגרום ח"ו קודם הזמן ח"ו כי כל חיי תלויים בזה אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו נא חני נא בעד הנפש חני נא אהה אהה אהה אל תשקוטו אהה הצלוני כל זמן שאני עוד חי אהה אהה אהה רחמנות רחמנות רחמנות אוי רחמו הצלוני הצלוני השי"ת יודע האמת שכל ליבי שקוע במכתב וכולו דם ודמעות איני כותב כטיפה מן הים כי איני מסוגל כלל לכתוב רק אני מוציא בכח הכמה מלים ספורות אלו על אף שאיני מסוגל. אחת ולתמיד איני רוצה לדעת כלום טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא אהה אהה אהה רחמו באמת כי רחמנות גדולה עלי רחמו עלי בכל זאת אני זקוק לרחמים גדולים שלא אמות חלילא ח"ו כי אין לי אפשרות להחזיק פה מעמד תחטפו מה שיותר מהר אל תשקטו הצילו את גופי נפשי רוחי ונשמתי. 
ידידים אוהבים נאמנים באמת איך הנכם מסוגלים להקשיב ולשתוק ולא להתייחס. אוי רחמו אם ברצונכם שעוד אחיה פה בעולם ליבי מלא על גדותיו ושבור איני מסוגל לכתוב רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! הושיעה! הצילו! הצילו! רחמו! רחמו! קרעו סגור לבבי ותראו איך ליבי בוכה ומדמם בתוכי מה אומר לכם מלה אחת הצילו. איני יודע כלום אני ממש מטושטש מאז שהלכתי ממכם, מלה אחת איני מסוגל יותר. 
אהה אחיי היקרים הנלבבים ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. מדוע הנכם שותקים רחמו אהובים ידידים באמת אהה הצלוני אהה עשו מה שביכולתכם כי אין לי כבר כח להחזיק מעמד יותר ממש בנפשי הו לו היתם יודעים ומרגישים לא הייתם שותקים אף רגע הייתם מוסרים את הנפש מה אומר מה אדבר מה אומר מה אדבר מה אומר ומה אדבר. 
שהשי"ת ירחם עלי ויתן בדעתכם לבלי לישון ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל מה שביכלתכם כי כשל כח הסבל אוי איני מסוגל כלל לדבר רק אם ברצונכם שאחיה שתרחמו אהה אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא רחמו נא חוסו נא וחמלו נא חני נא בעד הנפש חני נא בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו' בורא עולם אחד יודע באמת את לבי אוי איך אני מחזיק מעמד יום אחד אוי טוב פת חריבה וכו' אוי אוי אוי אוי בכל זאת רחמו באמת בלי הטעה בלב רחמו בכל זאת אתם לא תחרטו לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. והלאה עשיתי מה שמוטל עלי אני את שלי עשיתי והלאה אם ברצונכם לקיים לא תעמוד על דם רעך. את אחריותי הסרתי כי מה בכוחי לעשות יותר שומו שמים על זאת!!! שילחו דרישה כמו שכתבתי במכתבי הקודם). 
שמי שמואל גורביץ בן 41 שנים נולד בפלסטינה. יצא משם בתחלת המלחמה וכו': תכתבו לי תשובה טובה בכל מכל כל וכמה יתאחר הכל לכתוב באריכות. 
אחי יקירי יעקוב נ"י איך שכחת אותי היתכן היתכן היתכן כזאת. נא לכתוב לי משלומך בפרוטרוט ושלום ר' ישראל דוב נ"י ושלום כל אנ"ש ושלום בני ומה נשמע עם חותני וזוגתי ואם רוצים שלום. ועל איזה אופן ומה דעתכם בזה ומה שלום העיר הק' והכותל הק' וישראל ושלום אה"ק בכלל ובפרט. ובענין הפארדרינג מה אתם עושים וכמה יתאחר ונוסח הפאדרינג ואם צריך תמונתי לזה וכו' הכל לכתוב ואם שקט ושלו בעיר בלי פחד ואיך הי' הל"ג בעומר. ואם הי' מדובקים התפלות. ואם הי' התעוררות ושמחה. הכל לכתוב באריכות להחיות נפשי נא לכתוב בכל פעם כי זה כל חיותי לשמוע משלומכם. נא לשלוח לי אדרעס של אבי ליקח אצל משפחתי ואם יבא מכתבים מאבי וכו' ומשפחתי שייסיעו לי ממני ידידכם באמת שמואל בן פיגה המכתב שכתבתי לר' אלטר תקרא ג"כ כי הוא גם בשבילך

EN:
"And no other can in any way rectify souls — however great he may be — if he is not the soul of Moses. On the contrary: even he himself must also come to the soul of Moses, so that it should place him in his root in absolute completeness." [Even the greatest Tzaddikim of every generation cannot rectify souls in the ultimate sense. They themselves must connect to the soul of Moses to receive their own ultimate rectification and be established at their own spiritual root. No one stands independent of Moses.]



# Volume One • Letter 8
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/8/

Volume One • Letter 8
מכתב 8
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/8

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' פ' מקץ א' דחנוכה תשט"ו פעיה"ק ירושלים תובב"א.

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my friend like my very own soul and heart, who yearns and longs for the service of Hashem in truth — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him. After inquiring after his precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי כנפשי ולבבי המשתוקק ומתגעגע לעבודת השי"ת באמת כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות להשי"ת.

EN:
Practical Matters His letter I have indeed received — from [the Torah-reading portion of] Chayei Sarah. And I have also fulfilled your request to perform a pidyon [Pidyon — פדיון — literally "redemption." In Breslov and Chassidic practice a pidyon (pidyon nefesh — "redemption of the soul") is a spiritual intervention performed by a holy person on behalf of another — typically involving a donation accompanied by prayer and spiritual work. Here the author performs a daily pidyon on behalf of the recipient's wife, who is experiencing difficulty with pregnancy.] on behalf of your wife, may she live. [תחי' = תחיה — "may she live." The standard blessing appended to the name of a living woman in traditional correspondence and speech — the feminine equivalent of נ"י (may his light shine) used for men. A wish that she should continue to live and flourish.] And every single day I perform a pidyon for her and request on her behalf in all the prayers. And may it be the will [of Hashem] that she should have a complete healing and recovery, and give birth at her time to lasting offspring. [זרע של קיימא — "lasting offspring / enduring offspring" — a Talmudic phrase (Yevamos 64a) for children who survive and thrive — implying the recipient's wife had previously experienced pregnancy loss, and the prayer is specifically for children who will live and endure.] So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
מכתבו לנכון קבלתי מפ' חיי שרה. וגם קיימתי בקשתך לעשות פדיון עבור זוגתך תחי'. ובכל יום ויום הנני עושה לה פדיון ומבקש עבורה בכל התפלות ויה"ר שיהי' לה רפו"ש ותוליד בזמנה זרע של קיימא אכי"ר. כבודו יעיין בס' המדות של רבינו ז"ל אות מ' "מפלת" כתוב שם שטוב שתשא עליה מגנט וכן שלא תלך בקישוטי זהב ע"ש עוד דברים בזה, וגם יש תפלה בלקוטי תפלות חלק ב' תפלה י"ט לבקש על האשה שלא תפיל. ויש סגולה מהאריז"ל שהבעל יאמר בכל לילה קודם השינה קפיטל כ' שבתהלים יענך ה' וכו'. וכן קבלתי המכתב של פ' ויצא עם הכסף 92 דולר טשעק בשביל התפילין של חברינו היקר ר' משה אהרן אוהרבך נ"י והנה הפרשיות כבר נגמרו וכבר קבלתים לביתי פרשיות של תפלין דרבינו תם. והבתים יהיו נגמרים עוד ג' שבועות ובעזהי"ת נוכל אז לשלחם לכם והשי"ת יעזור שנזכה להתנוצצות ואור המוחין שהם עיקר התפלין ועיקר קדושת חנוכה חנוכת הביהמ"ק. שהם המוחין כי כל מוח של איש הישראלי שהוא בקדושה, הוא בחי' הבית המקדש (ואם ח"ו מכניס במוח מחשבות רעות ח"ו והרהורים רעים הוא בחי' חורבן ביהמ"ק ח"ו. כי אין צרה כצרת הנפש. ונפש הישראלי היא דקה ורוחניות מאד. וקשה לה לסבול עול עון א'. אפי' יום א', ועיקר הרחמנות על נפש ישראלי הוא, לחוס ולחמול ולרחם עליה, להוציאה מעוונות. ע"י שיכניס בה דעת והתנוצצות התורה הק' שעי"ז ניצולין מעונות, וזה כל ענין חנוכה. חנוכת הבית כנ"ל אז דער מוח שיינט אין יודשקייט. און דאס איז מען זוכה, דורך קדושת יום כיפור. ע"י כפרת עונות "ווארין וואס א יום כיפור מהעט, אזא חנוכה האט מען", (חנוכת הבית כנ"ל שהמוח מאיר ביהדות וזה זוכים ע"י קדושת יום—כיפור ע"י כפרת עוונות משום שכפי היום כיפור שהוא זוכה לכזה חנוכה הוא זוכה) כמובא כל זה בתורה ז' לקוטי תנינא כי מרחמם ינהגם ע"ש באריכות. וזה צריך לקיים בכל יום יום כיפור לבקש סליחה מהשי"ת על העוונות ולהתוודות כל יום על החטאים ועוונות לפני השי"ת, ולהצטער עליהם ולבקש רחמים מהשי"ת שיכפרם. ועי"ז נטהר המוח ונעשה בבחי' חנוכה. היינו דינען השי"ת מיט אלעכטקייט און מיט חיות ושמחה. דאס דארפען אלע טאג אויסריידין דאס הארץ פאר השי"ת (און אמאל זיך אוס וויינען) און דער נאך טואין עבודת השי"ת לערנין און דאוונין, און מצוות מיט חיות און שמחה אכי"ר.

EN:
His honor should look in Sefer HaMidos of our master the Rebbe זצ"ל, the letter Mem — under the entry "Mipelas" [מפלת — "Mipelas" — "miscarriage / pregnancy loss." A specific entry in Rabbi Nachman's Sefer HaMidos dealing with this topic, organized alphabetically by subject.] — it is written there that it is good for her to carry a magnet upon herself, and also that she should not walk wearing gold ornaments — see there for further matters on this. And there is also a prayer in Likutay Tefilos, Part 2, Prayer 19 — to request on behalf of a woman that she should not miscarry. [Likutay Tefilos — לקוטי תפלות — "Collected Prayers" — compiled by Rabbi Nossan of Breslov, based on the teachings of Rabbi Nachman. Part 2, Prayer 19 addresses this specific need.] And there is a segulah [Segulah — סגולה — a spiritually propitious practice believed to be especially effective for a particular spiritual or physical need, transmitted from holy authorities] from the Arizal — that the husband should recite every night before sleep Psalm 20 [קפיטל כ' — kapitel 20 — the Yiddish word kapitel (from German Kapitel = chapter) refers to a chapter of Psalms. Psalm 20 — "May Hashem answer you in the day of distress…" — is used in Jewish tradition as a protective prayer, particularly for those facing danger or difficulty.] — "May Hashem answer you [in the day of distress]…"

Segment 4
HE:
יעצט וועלין מיר שרייבן אביסעל פון אייער קושיא. פאר וואס מען איז זיך מקרב צום רעבין וואס עס איז שוין נאך זיין הסתלקות און ניט צוא קיין לייבידיגען רעבין וכ'. דער אמת איז. אז השי"ת איז ניט מיחד זיין נאמען אוף קיין לייבידיגען מענטש, וויא שטייט, (תרגום: היינו לעבוד השי"ת עם אור וחיות ושמחה שצריך כל יום להשיח את לבבו להשי"ת (ולפעמים בבכיה) ואח"כ לעסוק בעבודת ה' ללמוד ולהתפלל ומצוות עם חיות ושמחה אכי"ר.

EN:
And likewise I received the letter from [the Torah-reading portion of] Vayeitzei together with the money — 92 dollars by cheque — for the tefillin of our dear friend R' Moshe Aharon Ohrbach, may his light shine. And behold — the Torah portions have already been completed, and I have already received them at my home — the portions for Rabbeinu Tam tefillin. And the housings will be completed in another three weeks — and with G-d's help we will then be able to send them to you.

Segment 5
HE:
עכשיו נכתוב קצת ממה ששאלתם למה מתקרבים לרבי שהוא כבר אחר הסתלקותו ולא לרבי שהוא בחיים חיותו, האמת שהשי"ת אינו מיחד שמו על אדם חי כמו שכתוב הן לא יאמין בקדושיו). הן לא יאמין בקדושיו וכ', וגם כתוב, לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם, דייקא, וכתוב בגמרא, גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם, וגם מרע"ה אמר כצאתי את העיר אפרוש את כפי. אמר זאת רבינו ז"ל, היינו שאחר הסתלקותו אז יבקש רחמים ואז יגמור מה שצריך לגמור עם תיקון הנפשות, וכן אמר רבינו ז"ל זאת על עצמו, שאעפ"י שלא גמר בחייו תיקון הנפשות בשלימות שלאחר הסתלקותו דייקא יגמור בתכלית השלימות, אמן, והנה (המשך תירוץ על הקושיא ממכתב הקודם) שאמרנו שגדולת נשמת משה רבינו ע"ה יותר מכל הצדיקים הגדולים והנוראים אפי' כמו יעקב אבינו ע"ה בחיר שבאבות לא יכול לתקן בניו כמו ראובן שמעון ולוי ויהודה. כי אם הניח זאת על משה רבינו ע"ה שהוא יתקנם כמובא בגמרא ומדרש על יהודה שהיו עצמותיו מגולגלין, ובזוהר הק' על ראובן שמעון ולוי עי' זוהר פ'... אח"כ אנו רואין גדולת רשב"י זיע"א שהוא הי' אח"כ בדורו עיקר נשמת משה והצדיק שבדור, ובפרט יותר גדולה מאצל משה בעצמו (כי נתגלה אח"כ ביותר האור, כי הצדיק הולך וגדול בכל פעם יותר ויותר לרשב"י ע"ה ניתן רשות לגלות תורה שבנסתר שלא ניתן רשות לשום צדיק אחר ולשום נביא, וגם שלא הי' [גזירה] בעולם שלא ביטל אותה ובדיבורו בלבד פעל הכל, יותר ממשה ע"ה שהוצרך להיות מ' יום ומ' לילה, וכמבואר בזוהר שר' מאיר אמר זאת על ר"ש ע"ש, ועוד כמה וכמה דברים מגדולתו (ובעזהי"ת אחר שיעזרנו השי"ת להדפיס תורה א' מלקוטי מהר"ן שאנחנו רוצים להדפיס נשתדל להדפיס ס' על גדולת רשב"י ול"ג בעומר, וכן על רבינו ז"ל מגדולת הצדיק האמיתי באריכות מכל הס' מהתורה נביאים כתובים ומכל הספרים השי"ת יזכינו לזה וכן פה בא"י ביום ז' באדר פטירת מרע"ה ואין יכולים לבוא על קברו, באים מכל א"י על ציון התנא האלקי רשב"י זיע"א ועושים הדלקה ותפלה ושמחה כמו בל"ג בעומר, מפני שרשב"י הוא נשמת משה, (וגם משה בעצמו נמצא אצל רשב"י כמובא בזוהר ותיקונים ורע"מ פעמים בלי שיעור, שמרע"ה בא אצל ר"ש ז"ל) וההתעוררות שם גדול ונורא (כי תמיד יש חיות גדול וקדושה נוראה קדושת הצדיק שיקרו מקדשי קדשים אצל ציון הק' התנא האלקי רשב"י זיע"א ומי שלא טעם זאת לא יכול להבין את זאת, ומכ"ש בעת התעוררות כנ"ל מאנשים רבים כמו ז' אדר הלולא דמרע"ה ומכ"ש וכ"ש בל"ג בעומר בעצמו א"א לשער ולהעריך כלל במוח מי שלא זכה לזה, וכל א' כפי אהבתו להצדיק וטרחתו ויגיעתו ושבירת מניעות שלו כן הוא מרגיש כל חד כפום דמשער בליבי' אשרי עין ראתה זאת, וב"ה היו לי זמנים שהרגשתי חיות וקדושה אלקות, שאם אזכה לעתיד לא פחות מזה כדאי וכדאי לשמוח בזה.

EN:
A Chanukah Teaching — The Mind as the Holy Temple [Written on the first day of Chanukah, the author weaves together tefillin, Chanukah, Yom Kippur, and the mind of the Jewish person into a single profound teaching, drawing on Likutay Moharan Part II, Torah 7.] May Hashem help that we should merit the radiance and light of the minds [Hitnoztzus v'or hamochin — התנוצצות ואור המוחין — "the radiant sparkling and light of the minds." Mochin (מוחין) — literally "brains / minds" — is a Kabbalistic term for the higher levels of consciousness and divine awareness the soul can attain. Hitnoztzus — the sparkling, glittering radiance of divine light — is a specific term from the Zohar for the quality of this illumination as it enters the mind.] — which are the essential [power] of the tefillin — and the essential holiness of Chanukah: the Inauguration of the Temple. [Chanukas HaBayis — חנוכת הביהמ"ק — "the Inauguration / Dedication of the Temple." The word Chanukah means inauguration or dedication. The author now develops the inner meaning: the Temple is not only a physical building — it is the mind of the Jewish person in holiness.] For every mind of a Jewish person that is in holiness is in the aspect of the Holy Temple. [בחי' — bechinas — "in the aspect of / partaking of the nature of / in the dimension of." A crucial Kabbalistic term: bechinas does not mean "is identical to" but "partakes of / has the quality of / is in the category of." The mind of the Jew partakes of and mirrors the holiness of the Temple — and when it is pure it embodies that holiness in miniature.] And if, G-d forbid, one brings into the mind evil thoughts and evil imaginings — this is in the aspect of the destruction of the Temple, G-d forbid. [Churban Beis HaMikdash — חורבן בית המקדש — the Destruction of the Temple. Every time a Jew allows evil thoughts to dwell in his mind, he is in a mystical sense enacting the destruction of the Temple within himself. The converse: purifying the mind is rebuilding and rededicating the Temple.] For there is no distress like the distress of the soul. And the soul of a Jew is exceedingly delicate and spiritual. And it is hard for it to bear the yoke of even a single sin [עול עון — "the yoke of sin." The word עול (yoke) is deliberately chosen: sin is a physical weight, a burden laid on the back of the soul — like a yoke on an ox. Even a single sin, borne even for a single day, constitutes a genuine and crushing weight on the delicate Jewish soul.] — even for a single day. And the essential compassion for the soul of a Jew is: to spare it, and to pity it, and to have mercy upon it [לחוס ולחמול ולרחם — three distinct gradations of compassion: לחוס — to spare / to hold back from causing harm (the protective, preventive form of compassion); לחמול — to pity / to feel tender, gentle compassion; לרחם — to have deep, womb-like mercy (from rechem = womb — the most intimate and unconditional form of compassion). Together they describe the full range of loving care one must have for one's own soul.] — to bring it out from sins — by bringing into it knowledge and the radiant sparkling of the holy Torah, through which one is rescued and saved from sins. [ניצולין — "rescued / saved / delivered." From the root נצל — to save, rescue, deliver from actual danger. Not merely "avoided" but actively saved — like someone pulled from physical peril.] And this is the entire matter of Chanukah — the Inauguration of the Temple, as above.

Segment 6
HE:
עכ"פ ברור כשמש בצהרים שמימות עולם עד מרע"ה לא הי' צדיק כזה שיכול לתקן כל הנפשות ולעשות תיקון העולם בשלימות, ורחמן כזה שירחם גם על הנפשות הנמוכות ביותר, כמו מרע"ה שהוא פתח לנו אור הדעת ונתן לנו את התורה וכו' וכו', וכן ממרע"ה עד רשב"י ע"ה לא הי' צדיק אמיתי כמותו שיתקן את העולם בשלימות גמור ושיעלה את השכינה יחוד קוב"ה ושכינתי' פנים בפנים כמו רשב"י ע"ה, שעשה מה שעשה ופעל מה שפעל ותיקן מה שתיקן (וכמו שבעזהי"ת שנזכה להדפיס ס' על גדולת מרע"ה, וכן על גדולת רשב"י זיע"א, וכן על גדולת האריז"ל, והבעש"ט ז"ל ורבינו ז"ל עם תלמידו מוהרנ"ת ז"ל, ושאר תלמידיהם, ושאר צדיקים כל א' בפרוטרוט, מלבד גדולת צדיק האמת בכלליות שיהי' ס' מיוחד שכוונתו על יחידי הדורות הנ"ל, השי"ת יזכינו לזה להדפיסו ואז נדע מה שאנו זוכים, שיש לנו צדיקים כאלו ואיך לאהוב אותם, ולדבק בם ולקשר א"ע להם ולהמשיך צדקתם וקדושתם וזכותם עלינו לנצח אכי"ר) וכמו שכתב בזוה"ק אנת ר"ש בלי בעפרא ואנת מנהיג עלמא וכ', אשרינו שזכינו לצדיקים קדושים כאלו שרק בשביל זה ברא השי"ת את העולם שראה שיהיו צדיקים כאלו שיכולים לתקן העולם בשלימות, (בעזהי"ת במכתב הבא נדבר מהאריז"ל והבעש"ט וכן אח"כ מרבינו ז"ל וכ')

EN:
[Continues in Yiddish:] "That the mind shines in Jewishness. [דאס מוח שיינט אין יודשקייט — "the mind shines in Jewishness." The mind illuminated by Torah shines — radiates — within one's entire Jewish life, giving it light and vitality from within.] And this one merits through the holiness of Yom Kippur — through the atonement of sins." "'For whatever quality of Yom Kippur one has — such a Chanukah one has.' [ווארין וואס א יום כיפור מהעט, אזא חנוכה האט מען — "For whatever [quality of] Yom Kippur one diminishes into / atones for — such a Chanukah one has." The Yiddish me'et (מהעט) means "has diminished / has reduced / has atoned away" — the more one has truly atoned on Yom Kippur — diminished the power of sin over oneself — the greater the Chanukah illumination one merits. Yom Kippur atonement and Chanukah illumination stand in direct, measurable proportion.] That is: the Inauguration of the Temple as above — that the mind illuminates in Jewishness — and this one merits through the holiness of Yom Kippur — through the atonement of sins — for according to the Yom Kippur that one merits — such a Chanukah one merits." As brought in all of this in Torah 7 of Likutay [Moharan] Tannina — "For He who has compassion upon them will lead them" [Isaiah 49:10 — the opening verse of the Torah teaching being expounded] — see there at length.

Segment 7
HE:
נ"ו
ב"ה יום י"ט לחודש סיוון א' שלח פה אומן ת"ו [תר"צ] 
לכבוד אחי היקרים הנאהבים והנעימים הקשורים בנפשי וכו' וכו' כש"ת ה"ה מוה"ר שלמה נ"י ור' נתן נ"י שליט"א 
את מכתבם היקר קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלה"ט ומהבשורה טובה שאתם עושים בענין להצילני ממות. משאול. מבאר שחת. מיון מצולה. והנני מבקש על להבא נא ונא לבלי להתרשל בזה כלל וכלל אפי' רגע כי ממש חיי אינם חיים כי הסכנה ג' רח"ל שלא אהי' פושע ישראל ח"ו כי המצולות ים גדולים בלי שעור וערך ואני פלג גוף יותר מששה שנים ואיך אני יכול לסבול חיים כאלה המרורים ממות מיין הארץ איז מיר אזו בוטער ביז איך קען גאר ניט שרייבען אהה אהה אהה עד מתי עד מתי עד מתי. וואס זאל איך טואין (לבי כ"כ מר עלי שאיני מסוגל בכלל לכתוב אהה אהה אהה עד מתי עד מתי עד מתי מה אעשה) אני צריך למסור נפשי לגמרי שיהי' די לצרותי. ומה אעשה. נא לבלי לחרוש ולבלי לשקוט הן מתפלה והן מהשתדלות בכל כח ולב ונפש. איר זאלט מיך אין גאנצין אפ ראטווען (שתצילו אותי לגמרי) הן גופי ונפשי ורוחי ונשמתי וכל הדורות התלוים בי. 
ונא לכתוב תיכף כל הפרטים הן מענין שלום בית והן מהפאדרינג הכל כאשר לכל לכתוב לי באר היטב. ולעשות כל יכלתכם במהירות האפשרי והכסף הנשאר מה 2 פונטים תוכלו לקנות אתרוג משכם שאינו מורכב בלי פיטום ולשלח א' או שתיים וכו' נא לקיים זאת. 
והנני דו"ש אחי היקר וכו' נפשי ממש מוה"ר יעקוב נ"י מה זה אתך אינך משיב לי שום מכתב וא"א לשער גודל הצער והיסורים שיש לי מה שאין לי שום ידיעה מאתך וממש בנפשי הוא נא לתקן זאת תיכף לכתוב לי משלומך באר היטב ולהשתדל בכל כוחך בענין הפאדרינג וגם בענין האתרוג. נא לכתוב לי באר היטב כל הפרטים מהפאדרינג ומתי יוגמר וכו' גם תתודע אצל יצחק הוז כמה מחיר שיפסקארטע (כרטיס נסיעה באניה) וכו' וגם תכתוב לי אם מניחים לכנוס לא"י מכל המקומות וכו' וגם תודיעני משולום זוגתי ובני נ"י וכל משפחתם וגם ממשפחתי ואם מוכנים זוגתי לעשות שלום ועל איזה אופן ואם מסרתם להם המכתב ששלחתי לכם בחורף העבר הכל כאשר לכל בפרוטרוט. ושלום כל אנש"ש ושלום ר' ישראל דוב מטברי' ואיך ה"י הל"ג בעומר במירון. ואם קבלת כל הקנטרוסים מאנשי מהר"ן וששון ושמחה. ושאר ענינים מרז"ל ובכמה מכתבים ואם הם שמורים אצלך. והנני דו"ש אהובי ידידי היקר מו"ה אב"צ נ"י ומוה"ר יחיאל נ"י וכל אנ"ש. נא לבלי לאחר ולעכב שליחת מכתבים כי יש לי מזה צער וכליון עינים בלי שעור: 
ממני ידידם מצפה לראותם בקרוב: שמואל בן פיגה

EN:
And this must be practiced every single day — Yom Kippur: to request forgiveness from Hashem for the sins; and to confess every day before Hashem for the sins and transgressions; and to feel distress over them; and to request compassion from Hashem that He should atone for them. And through this the mind is purified and becomes in the aspect of Chanukah.

Segment 8
HE:
נ"ז
ב"ה יום ערב סוכות פה אומן יצ"ו 
שלום וברכה וגמר חתימה טובה לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי מוה"ר יעקוב זאב נ"י 
המכתב נתאחר עד היום. והנה כבר קבלתי המעות ומה אומר לך איהר האט פונקט ציא גטראפען איהר וועט מחי' זיין באמת אנ"ש (קלעתם בדיוק למטרה תחיו באמת את אנ"ש) העובדים ה' באמת על יו"ט ובס"ה יש לחלק סך 90 רובל וחלקתי את המעות לשני פעמים. חצי על ערב החג הראשון והחצי על הושענא רבא. וגם הנני נותן פתקאות עם השמות לכל א' שיבקשו בעדכם וגם לקחתי מזה לשלם בעד מנין על הציון הק' בחצות לילה על ג' פעמים היינו שילכו ג' לילות ויבקשו עבורכם וגם ארשום שמותכם שבכל פעם שיהי' מנין תמיד יתפללו עבורכם תאמינו לי איהר האט ציא גטראפען (קלעתם למטרה) בפעם זה יותר מה שאני עשיתי בכל מה ששלחתי כל הזמן כידוע לך ותמיד טוב רק בדרך הזה. 
והנה בגיני נא אחי היקרים החביבים כנפשי חוסו ורחמו וחמלו עלי תיכף ומיד לטכס עצה אולי תוכלו סוף כל סוף לשלוח לי פאדרינג תלכו להרב קוק. (קבלתי ידיעה מאבי ששלח מכתב להרב קוק בגיני) וטכסו אתו עצה מה שיוכלו לעשות בשבילי כי על האופן שהנני מוכן לבחון אותי אחר יו"ט לאהרן לייב זה אש להבה ממש. ומי יודע מה יוכל היות מזה אפשר קענט איהר פארט זייעהן (אולי תוכלו בכל זאת לראות) על האופן הנזכר למעלה תצילו אותי מסכ"נ גדולות נא להשיב תיכף תשובה ברורה ונכונה: הר"ה הי' ב"ה טוב ויפה היו הרבה יותר אנשים משנה שעברה ונפשות חדשות הרבה בחורים וזקנים ורבנים. אבל רק ממדינתינו 
הנני שולח לך רצוף פה הוודוי דברים של ר' יצחק ברייטער ששלח להניח על הציון. וגם תעתיק המכתב ששלחתי פה לראב"צ ותצניע בין הכתבים ואיה"ש אחר יו"ט אשלח לך מכתב באריכות ראשי פרקים מה שנתחדש לי בענין הנהגה ועבודת ה'. וכל השנה הזאת ההנהגה שנהגנו פה וכו' וכו' וגם אשלח איזה תיקון הכלליס' שהיו מונחים על ציון הק' וגם שמן מהנר תמיד ותצניעו אותם וגם אכתוב וארשום מה שתקח לך ומה שתצניע בעדי. וכתבים שאני שולח לך איזה שהוא הכל כאשר לכל תצניע אותם עבורי ועבורך שיהי' טובה לכולנו ולכל ישראל. נא לשלוח שמן זית איזה פונט 2 3 למעה"ש למעה"ש ונא להודיע לי מה זאת שכתבתי לך כמה פעמים שתכתוב לי משלום ר' ישראל דוב ואינך משיב אין קול ואין עונה. היסורים שלי ושל כולנו מזה אין לשער ולהעריך כלל נא להחיות נפשינו ולכתוב באריכות משלומו הטוב של ר' ישראל דוב מטבריא למעה"ש למעה"ש למעה"ש וגם משלום דודי ר' אבנר וכו' ור' נתן חנה'אס ור' שלמה קאוולער והאשה לאה ובנה סענדיר וכו' ויהודא מחיפה ושאר אנ"ש מכל המקומות 
ונא לבקש הרבה עבורי תמיד שיצליח הי"ת את דרכי ויביאני אל ארצינו שלום בזה בגופי ובתורתי אכי"ר ממני ידידך שמואל נא להשיב תשובה באריכות נא לשלוח איזה לוחות באיזה מכתבים

EN:
Yiddish Conclusion of the Chanukah Teaching [The author concludes the teaching in Yiddish, then provides his own Hebrew translation immediately after in §9.] "That is: to serve Hashem with luminosity [אלעכטקייט — alekhtikayt — the same coinage seen in Letters 2 and 3: combining אלע (all / everything) with ליכטיקייט (luminosity / radiance) — the all-pervading divine light that fills everything. Serving Hashem with alekhtikayt means serving with radiant, all-illuminating aliveness — not mechanically or from habit but with the full light of a purified mind.] and with vitality and joy." "This one must pour out one's heart before Hashem every single day — and sometimes weep oneself out completely [אמאל זיך אוס וויינען — "sometimes to weep oneself out / to cry oneself out entirely." The Yiddish oysveyn zikh (אוס וויינען) means to cry oneself out to the very end — a total, cathartic weeping that continues until the heart is completely emptied through tears. The prefix אוס- (out / through / to completion) signals that this is not ordinary crying but the full discharge of grief or longing through tears — until nothing remains in the heart but emptiness and peace. This practice of total self-emptying through tears before G-d is deeply embedded in Breslov spirituality.] — and thereafter [דער נאך — dernokh — "and thereafter / and afterward / and then." After the heart has been poured out and the tears have been wept — only then does one turn to the formal service: study, prayer, and commandments. The sequence is precise: inner outpouring first, formal service second.] perform the service of Hashem: study and pray — and [perform] commandments with vitality and joy. So may it be His will. Amen."

Segment 9
HE:
נ"ח
בעזהי"ת יום ב' פ' צו 
לכבוד ידידי היקר והנעלה מוה"ר יעקב זאב נ"י וכבוד ידידי היקר מוה"ר יחיאל נ"י. 
נא הודיעני אם דעתכם שלמה בענין ישיבה כמו שכתב ר' לייביל נ"י או אם לא עלה על דעתכם הנ"ל ואם אתם עמו בהסכמה. 
נא ידידים ואחים יקרים אם אתם רוצים לקום ענין רז"ל בא"י ראשית לראות לשלוח פאדרינג לר' צבי יהודא ליפעל נ"י כי הוא עוסק ויעסוק בענין זה יותר מהכל ולדעתי הוא ראשון שבראשונים נא להשתדל בשבילו בכל מה דאפשר ולהשיבו תשובה כראוי אם אתם עוסקים בשבילו 
ממני ידידכם המצפה לישועת השי"ת שמואל הורוויץ 
הנני מאחל לכם חג הפסח כשר ושמח ומבקש לבקש בעדי ולהשתדל עבורי בכל מה דאפשר 
כי קבלתי המכתב להקונסול ועדיין איני יודע מה יהי' ואיך יקום דבר. 
אבקש ליתן לר' לייביל ראזינפעלד וכבודכם בעצמכם תקראו ג"כ מכתבי צבי יהודא בן חי' הענדיל ליפעל שמי על רישיון כתבתי הרבה פעמים וגם יש אצל ר' יעקב זאב הכהן שמי בפרטיות 
אבקש לכתוב לי תשובה על האדרעס שלי דוקא ותוכלו להגיע אצל האברך ר' יעקב זאב ברזעסקו 
ידידכם צבי יהודא הנ"ל

EN:
Author's Own Hebrew Translation of the Yiddish Chanukah Passage (§§6–8) That is: to serve Hashem with light and vitality and joy — which requires pouring out one's heart before Hashem every single day (and sometimes through weeping) — and afterward to engage in the service of Hashem: to study and to pray — and [to perform] commandments with vitality and joy. So may it be His will. Amen.

Segment 10
HE:
נ"ט
לכבוד ידידי יקירי מוה"ר לייביל נ"י 
אחדשה"ט 
אחי יקירי כלם עונים ואומרים נראה איזה ממששות והעיקר לפי דעתי שיעשה בכל הכוחות בשביל פאדרינג לר' צבי יהודה ואז בוודאי יהי' טובה ג' להדבר 
כי הוא עוסק ויעסוק יותר מהכל וכשהוא יבא למבוקשו בוודאי יתרומם ויקום ענין רז"ל בא"י 
נא לזכור זאת היטב. 
ממני ידידו המאחל לו חג הפסח כשר ושמח שמואל הורוויץ

EN:
Yiddish — Continuing the Answer to the First Difficulty [The author's own Hebrew translation of this passage follows immediately after in §11.] "Now let us write a little about your question — why one draws close to the Rebbe who has already [passed], after his histalkus — and not to a living Rebbe, and so on. The truth is: that Hashem does not unify His Name upon a living person [אז השי"ת איז ניט מיחד זיין נאמען אוף קיין לייבידיגען מענטש — "that Hashem does not unify / unite His Name upon any living person." The Kabbalistic concept of yichud hashem — the unification of G-d's Name — refers to the complete resting of divine presence and spiritual power upon a person. The claim is: G-d does not fully rest His Name and presence upon any living person — only upon the departed holy ones whose souls have been fully purified and who have ascended beyond the limitations of the physical body.] — as it stands:" "Behold, He does not believe in His holy ones…" [Job 15:15 — "Behold, He does not trust even in His holy ones, and the heavens are not pure in His eyes." Applied here: G-d does not fully place His trust and Name even in living holy people — only in the departed Tzaddikim who have been fully purified does His Name rest completely.]

Segment 11
HE:
ס'
ב"ה יום ב' תזריע פה אומן יע"א 
כבוד ידידינו מחמדינו ה"ה כש"ת כמוה"ר יעקב זאב נ"י ומוה"ר יחיאל נ"י 
אחי היקרים באתי עוד פעם אל כבודכם אם אתם רוצים לחוס עליכם ועלינו ועלי שיהי' נתרומם ענין רז"ל ועבודת ה' באה"ק איני רואה שום עצה רק התחלת ועיקר לעשות טובה להר' צבי יהודא ליפעל נ"י אז יהי' טובה הן ליסוד ממשי להחזיק היושבים והעיקר ברחניות לחזק זא"ז מה אומר לכם אלו ידעתם נחיצות הענין הי' לכם מס"נ בשביל זה והנה הנה אני מודיע ועושה מה שמוטל עלי ואתם עשו מה שעליכם אנא חושו נא מהר לעשות ולעשות חיש קל ולכתוב אם אתם עושים בשבילו כי זה אצלי עיקר ג' מכל שאר אנשים שבפה נא להודיע לו הודעה ברורה אם אתם יכולים לעשות בשבילו ואם אתם עושים ואיזה פאדרינגס כבר הגשתם לממשלה. ורחמנות גדול עליו זה כמה וכמה שנים שחיותו ממש אינם חיים מחמת הצער והכסופין לאה"ק שאין לשער ולהעריך כלל וכמה מס"נ עשה בשביל זה אשר אין כמוהו ע"כ תדעו לקיים נוצר תאנה יאכל פריה וד"ל. ממני אחיכם הדו"ש ומבקש לבקש רחמים עבורי שמואל, אחי יעקוב נ"י תכתוב לי תשובה אם קבלת מכתב ובתוכו תיקון הכללי ואיזה עלים קטנים מסדר היום ששלחתי עוד קודם פסח ותיקון הכללי ששלחתי אתמול נא לכתוב תשובה. 
ממני שמואל הורוויץ 
ממני הנפש הנאנחה והנדכאה והנשברה כחרס הנשבר לשברי שברים כותב כל זה בדמעות שליש על עניים צועק ונאנח ברוח נמוכה ונשברה מעומקא דליבאי ממרחקים אנא חוסו נא רחמנו נא בעד נפשי העני' והעלובה כמוני ותעשו עמדי חסד חינם ותשדלו עבורי לשלוח לי פאדערינג אולי אזכה עי"ז לבא לאה"ק ולהרים שם קרן דעת רבינו הק' ננמ"ח זי"ע. אנא אל תשיביני ריקם חלילה כי אם תשלחו תיכף תשובה הגונה בבשורה טובה עם רישיון טוב מהמ"ש לינסוע לאה"ק אנא תעשו עימי המתנת חינם הנ"ל ושלח לחמכם על פני מים כי ברוב ימים תמצאנו ותעשו עבורי השתדלות הצריך להנ"ל וגם תתפללו עבורי על קברי הצדיקים האמיתיים זי"ע שמי צבי יהודא בן חי' הענדיל שמי בפרטיות גם התמונות שלחתי אצל לייביל רוזינפלד עוד מקודם. גם אבקש להשיב אם קבלתם כ"ה מתנות (שם מטבע) מוורשה ע"י הבי דאר ששלחתי לר' ישעי' הכהן לינדווסער פוב"ש ר' יחיאל גרינולד ור' יעקב ברזעסקי אבקש להשיב אם תעשו קצת עבורי בפאדערינג 
ממני העני הנאנח הירש לייב ליפעל מהקלויז 
גם אבקש להשיב על האדרעס שלי דוקא

EN:
Author's Own Hebrew Translation of §10, Continuing with Additional Proofs Now we will write a little about what you asked — why one draws close to a Rebbe who has already departed after his histalkus, and not to a Rebbe who is alive in his full life. [בחיים חיותו — "in the fullness of his living / alive in his full vitality." Not merely "alive" but alive in the fullness of his vitality — the doubling of the root חיים/חיותו emphasizes the contrast: the fully living Rebbe with all his physical presence vs. the departed Rebbe who has transcended physical limitations.] The truth is that Hashem does not unify His Name upon a living person — as it is written: "Behold, He does not believe in His holy ones." And also it is written: "As for the holy ones who are in the earth — and the mighty — all my delight is in them" [Psalms 16:3] — specifically [those in the earth / the departed]. [דייקא — "specifically / precisely / and this is the very point." The author adds this Breslov marker of emphasis: the verse says בארץ — "in the earth" — which is read as "in the ground / in the grave." And G-d's all-encompassing delight rests specifically and precisely upon them — those who are in the earth, the departed holy ones. The word דייקא signals: this is not incidental wording but the essential point of the verse.] And it is written in the Talmud: "The Tzaddikim are greater in their death than in their lifetime." [Chullin 7b — the power of the Tzaddik increases after death, not diminishes, because the soul freed from the body operates at a higher level of spiritual power.] And also Moses our Teacher said: "When I go out of the city I will spread out my hands [to G-d]." [Exodus 9:29 — said by Moses to Pharaoh during the plague of hail] Our master the Rebbe זצ"ל interpreted this verse as referring to himself [אמר זאת רבינו ז"ל — "our master the Rebbe said this" — i.e., he applied the verse homiletically to his own situation. Just as Moses said "when I go out of the city I will spread out my hands" — meaning: when I leave the confines of this physical place, I will be able to intercede fully — so too the Rebbe said: when I "go out" of this world through my histalkus — when I leave the limitations of the physical body — then I will spread out my hands in intercession, and then I will complete what must be completed with the rectification of souls.] — meaning: after his histalkus he will then request mercy, and then he will complete what must be completed regarding the rectification of souls. And so our master the Rebbe זצ"ל said this about himself — that even though he did not complete in his lifetime the rectification of souls in completeness — after his histalkus specifically, he will complete it in the utmost completeness. [One of the most remarkable declarations of Rabbi Nachman of Breslov: he explicitly promises that his work of rectifying souls — which could not be fully accomplished while limited by a physical body — will be completed specifically after his passing, when his soul operates without those limitations. A direct personal promise about his own post-mortem spiritual activity. Amen.] Amen.

Segment 12
HE:
ס"א
ב"ה יום ב' אחרי קדושים חי' למב"י פה אומן יע"א [ג' אייר תרצ"א] 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובים ידידים יקירים ונעלים מוה"ר ישראל דוב נ"י והישיש מוה"ר שלמה קאוולער ושאר אנ"ש הזוכים להיות בהלולא דרשב"י זיע"א מוה"ר אב"צ ומו"ה יעקב זאב וכו' 
נא ונא ראשית לכתוב משלומכם הטוב ובפרט משלום י' דוב נ"י מה זאת שאיני יודע כלל משלומו וממש חיי אינם חיים עי"ז מגודל היסורים ור' יעקוב זאב יכתוב תיכף אם קיבל המכתבים עם תיקון הכללי פ"א תיקון הכללי בשבילו עם איזה עלים מסדר היום ופעם ב' תיקון הכללי בשביל א' וכו' נא שיכתוב תומ"י קבלה. 
העיקר אחים יקרים ידידים באמת להרעיש העולם על המקומות הק' ובפרט רשב"י זיע"א בשבילי שעכשיו עיקר הזמן הולדה וצריך רחמים מאד שלא יהי' קשוי הולדה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה שהשי"ת והצדיקים יחוסו על נשמתי ורוחי ונפשי וגופי ברחניות ובגשמיות שאזכה למה שצריך לזכות בזה העולם ולתש"ש באמת לאמתו ולבא לאה"ק בקרוב בלי קשוי הולדה ושי' נפתחין המיצר והדוחק ושנזכה על הר"ה הק' להיות כלנו במקום גניזתו וחבורה יקרה ז"ל באה"ק אכי"ר. 
ממני ידידכם המצפה לישועת השי"ת עיני עיני יורדה דמעה 
ממני שמואל בן פיגא 
ידידים וחברים היקרים אבקש להזכיר אותי במירון על הציון הק' שניזכה להתוועד ביחד בעבודת השי"ת בא"ה להרים קרן דעת רבינו הק' ננמ"ח ואזכה לבא בזו השנה לאה"ק שמי צבי יהודא בן חי' הענדיל לבוא לאה"ק זוג' רייזיא בת עטי פריידה בתי עטי פריידה... 
פוב"ש צבי יהודא ליפעל המתפלל בעדכם על הציון רבה"ק באומאן

EN:
Continuation from the Previous Letter And behold — [continuing the answer to the difficulty from the previous letter] — we said that the greatness of the soul of Moses our Teacher, may he rest in peace, surpasses all the great and awesome Tzaddikim — even such as Jacob our father, may he rest in peace, the choicest of the Patriarchs, [בחיר שבאבות — "the choicest / most select of the Patriarchs." A traditional honorific title for Jacob: the word bechir means chosen, selected, the finest — implying he was considered the greatest and most spiritually complete of the three Patriarchs (Abraham, Isaac, Jacob). Despite this supreme status, even Jacob could not achieve the ultimate rectification of his sons without Moses.] who could not rectify his sons — such as Reuven, Shimon, Levi, and Yehudah — for he left this to Moses our Teacher, may he rest in peace, that he should rectify them. As brought in the Talmud and Midrash regarding Yehudah — that his bones were rolling [in his coffin]. And in the holy Zohar regarding Reuven, Shimon, and Levi — see the Zohar, Parshas [Vayechi]…

Segment 13
HE:
ס"ב
יום ג' פרשת אחרי קדושים י"ט למב"י פה אומן יע"א [ד' אייר תרצ"א] 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י וזוגתו הצדקת מרת שרה גיטעל תחי' שלום וכט"ס. 
נא למסור המכתב שבפה לחותני נ"י וגם המכתב להרב קוק והקארטיל למסור תיכף לחותני. 
אחים ידידים יקרים נא להרבות רחמים הרבה מאד בשבילי ולעורר כל אנש"ש שירעישו ברחמים על כל מקה"ק בשבילי כי אני צריך רחמים רבים מאד כי עכשיו עיקר חבלי לידה שלי וצריך לבקש רחמים שיהי' ההולדה (לבא לארץ ישראל) בנקל בלי יסורים ושום קשוי הולדה כלל ובלי תפיסה ח"ו ונא ונא להרבות רחמים מאד מאד. 
ממני ידידכם שמואל הלוי בן פיגא. 
שלום וברכה לכל אנש"ש היקרים ובפרט לר' שלמה וועקסלער נ"י ולר' יעקב זאב וכל אנש"ש. 
נא להרבות רחמים עבורי ובפרט אצל הכותל ושמעון הצדיק וכל המקה"ק רחמים רבים! רחמים רבים! רחמים רבים כנ"ל ונא ונא מאד מאד לבלי לישן עכשיו בעיקר הזמן הולדה כי הנני נוסע היום למסק' וכו' והי"ת ירחם עלי ויראה בעניי ויאמר די לצרותי וצרותינו אכי"ר ממני הנ"ל. 
יעקב זאב נ"י כתוב לי אם קבלת המכתב ששלחתי לך היום איזה עלים מסדר היום והנהגות וכו' ועוד, נא לכתוב משלום כולם ממני הנ"ל.

EN:
Afterward we see the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who was in his generation the essential soul of Moses and the Tzaddik of the generation. And in particular — even greater than Moses himself in certain dimensions. [ובפרט יותר גדולה מאצל משה בעצמו — "and in particular — greater even than Moses himself." A bold statement, explained immediately: not that R' Shimon's essential soul-level was higher than Moses, but that in certain specific dimensions of spiritual achievement, the later manifestation of the soul of Moses surpassed the earlier one — because the soul grows and the world is prepared by each previous manifestation to receive more light.] For the light was revealed afterward to a greater degree — for the Tzaddik goes and grows ever greater and greater each time. [הצדיק הולך וגדול בכל פעם יותר ויותר — "the Tzaddik goes and grows greater each time, more and more." The progressive verb form (הולך — going, proceeding) signals ongoing continuous growth — the soul of Moses does not merely repeat itself but deepens and expands with each generation, revealing more light than the previous manifestation could.] To Rabbi Shimon bar Yochai, may he rest in peace, permission was given to reveal the hidden Torah — that was not given to any other Tzaddik or to any prophet. [Torah shebenistar — תורה שבנסתר — the esoteric / hidden Torah: the Zohar, the Tikkunim, the entire Kabbalistic tradition. This permission was exclusive to R' Shimon — no prophet, not even Isaiah or Ezekiel, received it.] And also: there was no divine decree [[גזירה] — the word "decree" appears in square brackets in the original — the author's editorial note indicating that this word was apparently accidentally omitted from the source text he is citing, and he supplies it to complete the sense. A גזירה (gezeirah) is a divine decree — a heavenly judgment that has been sealed. The claim: there was no sealed divine decree in all the world that R' Shimon did not annul.] in the world that he did not annul — and with his speech alone he accomplished everything — more than Moses our Teacher, may he rest in peace, who needed to be [on the mountain] forty days and forty nights. [Moses needed forty days and forty nights of total immersion to receive the Torah and effect atonement for Israel (after the Golden Calf — Exodus 34:28). R' Shimon could annul decrees with a single utterance — based on the statement of R' Meir about R' Shimon in the Zohar: what Moses required forty days to accomplish, R' Shimon accomplished with his speech alone. A testament to the ever-increasing power of the soul of Moses in its successive manifestations.] As explained in the Zohar — where R' Meir said this about R' Shimon — see there. And many, many more things about his greatness.

Segment 14
HE:
ס"ג
ב"ה יום א' פרשת במדבר פה אומן יע"א ל"ח למסב"י [כ"ג אייר תרצ"א] 
שלום וברכה למע"כ אהובי ידידי אחי יקירי נפשי ולבי כש"ת כמוה"ר יעקוב זאב נ"י שליט"א 
אחדשה"ט. באה"ר נא להודיעני משלומכם ואם הייתם במירון ואיך הי' שם ההלולא וכו' ושלום ר' ישראל דוב מטבריא והכל בפרוטרוט. 
אחי יקירי אבקשך מאד מאד לחוס ולרחם עלי ועל חבירי ר' צבי יהודא ליפעל נ"י שלא יהי' לנו כליון עינים ומדיבות נפש לכתוב בפרוטרוט אם הגשתם בשביל דרישה בשבילו בשביל צבי יהודא הנ"ל? ומתי? ומי הגיש? ועל איזה סמך? ומתי נראה הפאדרינג בפועל בעינינו? ומדוע מתאחר כ"כ? נא לכתוב תיכף כי יש לנו יסורים גדולים מזה וכליון עינים יום יום שרייבט יוא צי ניין וואס איז דאס שלעפין אין איהר שרייבט גאר ניט ממש קען מען משוגע ווערין ח"ו האפנדיק אין טראכטינדיג שרייבט דעם אמת בא וואס עס האלט אין אז עס איר טיט יוא יאגט ציא ווארין עס איז זומער יאגט ציא וואס גיכער. אין שרייבט ציא איהר האט מקבל גווען פין צבי יהודא די 25 מתנות. איך בייט אייך זייער שלאפט ניט וועגין די טרעבוונא וואס גיכער שלא תחמיצו הזמן אין מה נשמע מהטרעבוונא של ר' אברהם סופר וכו'. 
(כתבו כן או לא מה זה הסחבת הזו ואינכם כותבים כלום אפשר ממש להשתגע מהתקוות והמחשבות כתבו את האמת איפה זה אוחז ואם הנכם כן פועלים תזדרזו כי כעת קיץ תזדרזו מה שיותר מהר וכתבו אם קבלתם מצבי יהודה ה25 מתנות [שם מטבע] אני מבקש מכם מאד אל תישנו בענין הדרישה מה שיותר מהר שלא תחמיצו הזמן ומה נשמע מהדרישה של ר' אברהם סופר וכו'). 
אני הייתי כשתי שבועות במסק' עם ר' צבי יהודא שנסע ג"כ בשבילי וב"ה השגתי פאס מהקו' אבל עדיין העיקר הרחמים צריך עכשיו כי לקבל הרשיון מפה נא להרבות רחמים מאד מאד כי מאד צריך לרחמים נא להודעיני אם קבלת ממני פ"א מכתב עם תיקון הכללי בשבילך ושם הי' כמה עלים קטנים מסדר היום וכן עוד פעם תיקון הכללי בשביל ראב"צ וכן מכתב קודם נסיעתי עם מכתבים של ראב"צ ועלים ודפים של הנהגות וסדר היום וכו' נא להודיעני. נא ונא לעשות בשביל ר' צבי יהודא כנ"ל ולהודיעני מה נשמע בזה 
ממני שמואל הורוויץ

EN:
[And with G-d's help — after Hashem helps us to print Torah teaching number one of Likutay Moharan which we wish to print — we will make efforts to print a book on the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai and Lag B'Omer; and likewise on our master the Rebbe regarding the greatness of the true Tzaddik — at length, from all the books: Torah, Prophets, Writings, and all the other books. May Hashem grant us merit for this.]

Segment 15
HE:
ס"ד
ב"ה יום ד' יום קודם ערב שבועות פה אומן יע"א 
שלום וברכה לכבוד אהובי אחי יקירי כנפשי מוה"ר יעקב נ"י מסתמא קבלתם המכתב משבוע הקודם ע"י ר' מאיר אנשין בענין כתבי ר"א ז"ל והנה אחי יקירי הכסף של צבי יהודא שאצליכם הוא רוצה דווקא על היסוד שכתבתי. 
ועתה אחי יקירי תלך לך להרב ר' יעקב משה חרל"פ ותבקש אותו בשבילי שיתן לך 20 ממה שקיבל מאחי ואני אקבלנו פה בשבילך מדודך וכו' כן תאמר לו וכן כתבתי לחותני שיתנו לך וכן אכתוב לו ולמעה"ש הכסף הנ"ל ליקח ותצפנו אצלך ועל זה האופן אם ירצה ר' מאיר לילך לסתם מדפיס ויעשה כמו שכתבתי שם במכתב אליו ואל יבזבז בהוצאות אצל לייביל בקנטרוסים קטנים וישאר קרח מכאן רק אצל מדפיס טוב שיתחיל ויעשה במהירות לגמור כל הביאור הלקוטים. ואם לאו תשאיר אצלך המעות בפקדון ניט רירין דאס (לא לגעת בזה) עד שאבוא אני בעצמי כי המעות רק בשביל כתבי ר"א ז"ל ורק על האופנים הנ"ל וכן המעות שתקבל בקרוב מווארשא 40 כנ"ל וכן משאר מקומות שאראה שישלחו לך בחרם לעשות כנ"ל בלי לשנות בשום אופן וגם יהא בסוד שלא ידע שום איש נא לבקש רחמים הרבה עלי על כל מקה"ק ולכתוב אם קבלת כבר המכתבים שלי עם הסדה"י 
יעקוב נ"י מסתמא קבלת מכתב מאליהו חיים והענין כך שבודאי מוקדם לכל הוא הדרישה לר' צבי יהודא ולמעה"ש דאס דער עיקר (זה העיקר) ורק אם יכולים אתם עצה בשביל עוד א' לשלוח דרישה איז בילעכיער (אז יותר חשוב) לוי יצחק שהוא עני והוא נצרך מאד לענין רבינו ז"ל ואם אתם יכולים לשלוח בשביל א' תכתובו לאליהו חיים

EN:
And likewise, here in the Land of Israel — on the 7th of Adar, the day of the passing [פטירת מרע"ה — petiras Moshe Rabbeinu — "the passing of Moses our Teacher." The 7th of Adar is the traditional date of Moses' death. The author uses פטירה (ordinary passing) for Moses — maintaining the distinction from Letter 7: פטירה for Moses, הסתלקות (mystical ascent) for R' Shimon and the Rebbe.] of Moses our Teacher, may he rest in peace — and [since people] are unable to come to his grave [Moses is buried in an unknown location in Moab (Deuteronomy 34:6) — hidden so that his grave would not become an object of worship. Therefore Jews cannot visit it.] — people come from all over the Land of Israel to the tomb of the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us, and perform the lighting and prayer and joy — as on Lag B'Omer itself. For Rabbi Shimon bar Yochai is the soul of Moses. [And also Moses himself is present at the place of R' Shimon — as brought in the Zohar and Tikkunim and Ra'aya Mehemna [Ra'aya Mehemna — רע"מ — "the Faithful Shepherd" — a section within the Zohar in which Moses himself (the Faithful Shepherd) appears and speaks with R' Shimon. The author cites this as evidence that Moses' own presence is found at R' Shimon's tomb — countless times in the Zoharic literature, Moses comes to R' Shimon.] countless times without number — that Moses our Teacher comes to R' Shimon זצ"ל.] And the awakening there is great and awesome.

Segment 16
HE:
ס"ה
[חסר התחלה] 
נא להשיב תיכף תשובה על כל הנ"ל ואם קבלתם כל הנ"ל ומרי"ם חרל"פ ג"כ אם קבלתם כ' והנני אשלח לכם מכתב בקשה לרי"מ חרל"פ וגם לחותני שיראו שיתנו לכם כ' כי קבלתי פה תמורתם. 
יעקוב נ"י אבקשך להודיע לי באר היטב אם קבלת כל המכתבים שלי עם ההנהגות והסדר היום והתיקון הכללי לכתוב לי באר היטב כל מה שקבלת ממני בזה הזמן האחרון אחר פסח ומקודם פסח בפרוטרוט 
נא לכתוב לי תשובה תיכף וגם נא שתלך לראב"צ ותעתיק הסדה"י והנהגה כללית שכתבתי לו עוד בחורף ולשמור הכל היטב. 
נא לכתוב משלום כל אנש"ש ולבקש הרבה עבור כלו' נא לכתוב מה נשמע עם הפארדרינג של ר' צבי יהודא מה זאת שאין שום ידיעה מכם כל זה זמן רב. מדוע אתם מתעצלים להשיב תשובה ועינינו כלות ומיחלות יום יום וכו' נא לעשות עבורו כל מה שיוכל כי אין לו כח לחכות עוד ואם לא עכשיו אמתי אם לא עכשיו בקיץ מה יעשה בחורף נא לכתוב ידיעה ברורה מה זאת ממני שמואל. הש"ז תשלחו כך שישקול עם הפך והתיבה בס"ה 5 קילא 5 קילא על איש א' ויהי' מוכרך היטב בפך ותבה עם מספא היי ולשלחו על אדרעס הירש לייב ליפעל

EN:
[For there is always great vitality and awesome holiness — the holiness of the Tzaddik, called the Holy of Holies [קדושת הצדיק שיקרו מקדשי קדשים — "the holiness of the Tzaddik that is called / designated the Holy of Holies." שיקרו = שנקרא / שקוראים — "that is called / that they call." This is a title or designation: the tomb of R' Shimon is called the Holy of Holies — the innermost chamber of the Temple, the most sacred space on earth — not as a literal equation but as a recognition of its supreme holiness. The word שיקרו (that it is called) marks this as a traditional designation, not a direct identification.] — at the holy tomb of the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us. And whoever has not tasted this cannot understand it. And all the more so at a time of awakening as above — with many people — such as the 7th of Adar, the hillula [Hillula — הלולא — the Aramaic word for the yahrzeit celebration of a holy person. A hillula is a day of joyous spiritual awakening and celebration — the anniversary of the day the holy person's soul ascended to its highest level. In Aramaic, it literally means "rejoicing."] of Moses our Teacher. And all the more so, and so much the more so — on Lag B'Omer itself — it is impossible to estimate or reckon at all in the mind, for whoever has not merited this.] And each person — according to his love for the Tzaddik, and his toil and his laboring exertion, [טרחתו ויגיעתו — "his toil and his laboring exertion." Two distinct words: טרחה — trouble taken, effort invested, bother willingly accepted; יגיעה — labor, physical and mental exertion, the hard work of striving. Together they describe the full investment of a person in their spiritual pursuit — both the willingness to go to trouble and the actual labor of doing so.] and the breaking of his obstacles — feels accordingly. [כל חד כפום דמשער בליבי' — Aramaic: "each one according to what he measures / estimates in his heart" — from the Zohar. The holiness is objectively present; one's capacity to feel and receive it is proportional to one's own inner preparation and love.] Fortunate is the eye that has seen this! And thank G-d — there were times that I felt vitality and holiness and divine G-dliness — [such] that if I merit in the future [to have] no less than this — it is more than worth it, and worth it, [כדאי וכדאי — "worth it and worth it." The double emphatic: not merely worth it but doubly, absolutely so. The author testifies that he has personally tasted the holiness of Miron — and if the World to Come offers no less, it is worth everything to strive for.] to rejoice in this.

Segment 17
HE:
ס"ו
[חסר] 
ב"ה ה' פרשת ראה תרצ"א 
לכבוד אהוביי ידידיי היקרים הנכב 
המשתוקקים להנחל הנובע ושואבים 
רוזנפעלד נ"י ומוה"ר זאב ליבערמענטש נ"י 
אבקשכם מאד מאד כאשר יבא אצליכם 
שמו ר' בנציון מלמוד תראו לקבלו בכבוד ג 
שם היינו למסור לו תיכף ומיד הפך ש"ז 
מלפני איזה שנים למסור לו להנ"ל והוא 
תמיד שעל ציון הק' וב' והוא יעשה הצר 
נא ונא בל ישונה. ואם אפשר טוב שאח 
שיבא אצליכם והנה פה אדריסתו תלא 
בן ציון מאלאמוד שבא מפה בקיץ ז 
טוב לאנ"ש הדרים פה ורצונו להיות מ 
נא להרבות רחמים בשבילי ממני המצפ

EN:
In any case — it is clear as the noonday sun [ברור כשמש בצהרים — "clear as the sun at noon." A classical Hebrew idiom for something so self-evident it cannot be disputed — as unmistakable as the sun at its highest point.] that from the beginning of the world until Moses our Teacher — there was no Tzaddik like this who could rectify all souls and bring about the rectification of the world in completeness. And [no one] as compassionate as this — who would have compassion even on the lowest of souls [הנפשות הנמוכות ביותר — "the very lowest of souls / the most lowly and fallen of souls." This is the hallmark of both Moses and his successors: their compassion extends not only to elevated souls but specifically to the most degraded and hopeless — those whom no one else would reach down to help.] — as Moses our Teacher who opened for us the light of knowledge and gave us the Torah, and so on and so on. And likewise — from Moses our Teacher until Rabbi Shimon bar Yochai — there was no true Tzaddik like him who could rectify the world in complete fullness — and who could elevate the Divine Presence — the union of the Holy One blessed be He and His Divine Presence, face to face [Yichud Kudsha Brich Hu u'Shechintei panim b'panim — the supreme spiritual achievement: the complete, direct, face-to-face reunification of the masculine and feminine aspects of divinity (as it were) — G-d and His indwelling Presence — through R' Shimon's spiritual work. This is described as the highest possible accomplishment of any Tzaddik.] — as Rabbi Shimon bar Yochai — who did what he did and accomplished what he accomplished and rectified what he rectified.

Segment 18
HE:
ס"ז
ב"ה יום ו' עש"ק פ' במדבר מ"ג לספירה פעה"ק ירושלים ת"ו [תרצ"ב] 
שלום וברכה לכבוד אחי חביבי יקירי נפשי ולבבי וכל חיותי הבחור המופלג וירא אלקים וכו' מר אהרן נ"י 
ראשית הנני פורש שלומך הטוב באהבה רבה. 
ועתה אחי יקירי אבשרך בשורה טובה שב"ה בנסים גדולים ממש של פסח ושל פורים שיצאתי ממות לחיים ומשעבוד לגאולה אחר גודל היסורים והסכנות שעברו עלי בלי שיעור וערך כלל אשר א"א לשער במוח כלל ומכ"ש לספר וממש בכל רגע הייתי מוכן להריגה ולתלי' ח"ו כי חשדו אותי במה שחשדו רח"ל מה אומר ומה אדבר אילו כל הימים דיו וכו' א"א לספר ולשער היסורים והפחדים שעברו עלי וגודל הנסים שעשה השי"ת עמדי. והנה הייתי בתפיסה ג' חדשים במוסקבה וחודש באדעס וזה ב' שבועות וחצי שהעלו אותי על הספינה בנסים גדולים שלא עפ"י הטבע כלל ובאתי ב"ה לאה"ק ביום ה' בחקותי וביום ו' העבר באתי לירושלים ונכנסתי בבית חותני היקר שיחי' והנני ביחד עם זוגתי היקרה הצוה"ח שתחי' ובני היקר הנחמד שי"נ והננו צריכים לילך להיות סמוך על שלחני בעצמי כי אצל חותני א"א להיות כלל כי הוא עני ואביון ע"כ מוכרח תיכף לירד מעל שלחנו. 
והנה אני עכשיו בערום וחוסר כל וצריך איזה סכום על כלי בית ופרנסה ואין לי שום מראה מקום ושום משען ומשענה ושום עזר משום מקום. ובכלל המצב פה בירושלים מאד לא טוב ובפרט הישיבות והכוללות שנותנים בהם אחר שמונה שבועות בעד חצי חודש וגם זה לא יש ובפרט שאני צריך רחמים שיקבלו אותי לישבה תורת חיים שלמדתי קודם וכמה אני עומד שם 2 פונט נמצא שאוכל לקבל חצי פונט לחודש אם יקבלו אותי לשם וגם לזה צריך הרבה השתדלות. וגם הכולל נותנים בעד חודש טז' שבועות נמצא שמהכולל יש לי רבע פונט לחודש. זהו כל ההכנסות שאני מקוה שיהי' אחר ההשתדלות ומה יספיק זה השי"ת ירחם ובפרט שבני נ"י הוא חלש וצריך פילניש (אוכל בריא ומשביע) וכן אני חלש וכואב מהיסורים שעברו עלי וכן זוגתי תחי' השי"ת ירחם. 
ע"כ אבקשך אחי יקירי אולי תזכה לקיים המצוה ומבשרך אל תתעלם לראות לשלוח איזה סכום על התחלה וגם לסייע במעמד חדשי היינו לקבל על עצמך לשלוח לי בכל חודש סכום ידוע כפי כוחך וגם להשתדל אצל אחרים ולעורר אחי זלמן נ"י וגם הקרובים אולי ירצו לעזור במה שיוכלו. אחי יקירי אבקשך עוד פעם לבלי לשכוח מזה ולעשות כל מה שתוכל לעשות לעזור ולסייע לי ולב"ב שאוכל לדור עם ב"ב ולישב במנוחה על התורה ועל העבודה ובזכות זה תזכה לכל הברכות הכתובים בתורה והי"ת יעזור לך שתזכה לחזור לאה"ק בהצלחה מרובה ולמצא זווגך הראוי ולישב ללמוד תורה בטהרה באה"ק מתוך הרחבה אכי"ר ממני אחיך המצפה והמגעגע מאד אחריך והמתפלל בעדך 
שמואל הורוויץ נא ונא לכתוב לי בכל פעם משלומך הטוב באריכות להחיות את נפשי ממני הנ"ל הנני דו"ש אהוביי דודיי היקרים וכב"ב שי"נ וכל הידידים וכל ישראל ומאחלם כל טוב אמן

EN:
[And as the holy Zohar writes — in Aramaic: "You, R' Shimon — you are in the dust — and you guide the world — and so on." [אנת ר"ש בלי בעפרא ואנת מנהיג עלמא — Aramaic: "You, R' Shimon — you are in [= buried in] the dust — and you guide the world." אנת = you; ר"ש = R' Shimon; בלי = variant of בלא / in the; עפרא = dust (Aramaic); ואנת = and you; מנהיג = guide / lead; עלמא = the world (Aramaic). This is the Zoharic source for the saying quoted in Letter 7 from the Yiddish tradition: physically buried in the dust, yet spiritually guiding the living world. Burial in the dust does not end the Tzaddik's leadership — it transforms its mode.] Fortunate are we that we have merited to such holy and sacred Tzaddikim — for solely on account of this did Hashem create the world — for He saw that there would be Tzaddikim like these who could rectify the world in completeness.]

Segment 19
HE:
ס"ח
ב"ה יום ב' פרשת בלק פעה"ק ירושלים תובב"א [תרצ"ב] 
החיוה"ש וכט"ס אל מע"כ אאמו"ר יקירי עט"ר ופארי 
אישון עיני וחמדת לבי וכל חיותי ה"ה הרה"ג מעוז ומגדול חו"ב סוע"ה בנש"ק יר"א מרבים כש"ת כמוהר"ר י' הלוי הורוויץ נ"י שליט"א 
אחדשה"ט ושלום אמי היקרה הצוה"ח שתחי' לאיט"א וש' אחיי ואחותיי שי"נ אודיע לך משלומי וש' רעיתי היקרה שתחי' וש' בני היקר הנחמד החריף שי"נ ביום ו' עש"ק קבלתי מכתבך היקר והי' לי לשלל רב ומאד שמחתי לשמוע משלומכם הטוב והיקר ורב תח"ח לך על המכתב וגם הכסף ששלחת כי נצרך מאד וממש החית נפשותינו הדלה כי מצבינו דחוק מאד מכל צד כי אין לנו שום משען ומשענה וממש בזה הכסף קיימת מצות צדקה באמת ונותן לחם לרעבים בזכות זה יעזור לך הי"ת פרנסה מתוך הרחבה בלי צרה ועקתא ותזכה לבא יחד עם כב"ב לאה"ק בהצלחה מרובה ונרווה זמ"ז נחת רב אכי"ר ואני נותן לך תודה לשעבר ובקשה על להבא שתעשה בזה להחיותינו ברעב ואם אינך יכול לעשות משלך תקיים גדול המעשה יותר מן העושה מה אומר לך ומה אדבר המצב מפרנסה אומר לך בקיצור "לא יש לי כלום" ואני איזה שבועות שאני סמוך על שלחני ביחד עם זוגתי תחי' ובני שי"נ והמצב ה' ירחם וד"ל אבל אעפי"כ צריך לחזק ולבטוח בה' מאן דיהיב חיי יהיב מזוני וגם יש לי צער ג' ממצבך ומצערך ה' יאמר די לכל צרות ישראל. 
אבל זה נחמתי ממה שאמרה הגמרא בסנהדרין מי שאינו בהסתר פנים אינו מהם מי שאינו בוהי' לאכול אינו מהם וכמו שאמר ר"ע לרבותיו בזמן שרואה אותם שקט ושליו הי' ירא שמא משלמין להם על זה העולם וכו' אבל ה' ירחם ונזכה לעבוד ה' מתוך הרחבה, וגם מסתמא זה הכל להזכירנו שתשתוקקו מאד לשוב לארץ מולדתינו להשתוקק כ"כ עד שתוציאו כולכם את הרצון מכח אל הפועל ולא להסתכל על שום הסתה מהיצה"ר ולשוב לאה"ק בבטחון על ה' כמו בצי"מ זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה וכו' ומה שאפשר לך לעשות איזה מעמד פרנסה שישלחו לך מה טוב. ה' ירחם ויתקן אותך בעצה טובה מה לעשות ואיך שלא יבלו ימיכם בחוץ לארץ עפר טמא ומטומא ע"ז ממש קיא צואה, ולבא לאה"ק קה"ק חלקת ה' ונחלתו, הי"ת יעזור שתזכו לזה בקרוב במהרה דידן אכי"ר. 
והנני שולח לך פה קבלה על הכסף 10 דולר של ידידך ר' יהודא לייב שטיין נ"י ובקשה על להבא והטשעקילך (צ'יקים) מכרנו בעד בערך סך 3 לירא וארבעים גרוש ושלמתי תיכף מה שלויתי על אכילה באלו השבועות שאני סמוך על שלחני והשאר הנני מוציא על הכרחיות גדול בשביל פרנסת הבית ואני עושה נעלים בשביל בני נ"י ובענין ישיבה לע"ע אין לי שום ישיבה, בהישיבה תורת חיים אני הולך כל הזמן מעת שבאתי הנה ולא רוצים לקבל אותי וחלקו ממון ולי לא נתנו ולא הועיל כל ההשתדלות העצום והרב כלל, ובענין ישיבת חיי עולם דיבר חותני שליט"א עם גבאי ואמר לו שבעוד איזה ימים ישיב לו תשובה. בענין התמונה איה"ש בקרוב נקיים רצונכם בזה אבל אנחנו נלוה על זה כסף שצריך לשלם עבור זה עד שיבאו מאתכם כי המעט הכסף שנשאר לי על הוצאות הבית הוא מצער מאד והי"ת ירחם וד"ל אבל גם באופן שתשלחו גם אתם תמונתכם ואני מבקש הי"ת בעדכם ובעד אמי היקרה ומאחל לה רפו"ש ורב נחת וכט"ס מכולכם בקרוב. 
זוגתי תחי' ובני שי"נ דו"ש באה"ר ומצפים לראותכם בקרוב באה"ק. 
חותני היקר הרה"ג שליט"א וכב"ב שי"נ דשה"ט באה"ר 
ממני בנך המצפה לישועת השי"ת והמצפה לראותך בקרוב באה"ק בהצלחה אמיתית ונצחית 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
[And with G-d's help — we will print a book on the greatness of Moses our Teacher, and likewise on the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us, and likewise on the greatness of the Arizal, and the Ba'al Shem Tov זצ"ל — and our master the Rebbe זצ"ל together with his disciple Mohara"n Tatz [מוהרנ"ת ז"ל = מורינו הרב נתן — our teacher the Rabbi Nossan — i.e., Rabbi Nossan Sternhartz of Breslov (1780–1844), the chief disciple of Rabbi Nachman and the one who recorded, published, and transmitted all of the Rebbe's teachings. Without R' Nossan, none of Rabbi Nachman's Torah would have been preserved. The author refers to him with the honorific מוהרנ"ת — an abbreviation combining his title (מורינו הרב) with his name (נתן).] זצ"ל — and their other disciples — and other Tzaddikim, each one individually and in full detail [כל א' בפרוטרוט — "each one in full individual detail / itemized one by one." The Hebrew perotrut (from the root פרט — detail / individual item) means in granular, itemized detail — each Tzaddik receiving his own separate, thorough treatment.] — apart from the greatness of the true Tzaddik in general, which will be a separate book [בכלליות — "in general / in the general sense." The author envisions two kinds of books: one treating the specific greatness of each individual Tzaddik (each one in detail — Moses, R' Shimon, the Arizal, the Ba'al Shem Tov, the Rebbe, R' Nossan, etc.) and a separate book treating the concept of the true Tzaddik in general — the universal principles of what makes one of the unique singular souls of the generations, applying specifically to the chain described throughout these letters.] whose intention is specifically for the unique singular ones of the generations mentioned above.] May Hashem grant us merit to print it — and then we will know what we have merited: that we have Tzaddikim like these — and how to love them, and to cleave to them, and to bind ourselves to them, and to draw down their righteousness and their holiness and their merit upon us forever. [ולהמשיך צדקתם וקדושתם וזכותם עלינו לנצח — "to draw down their righteousness and their holiness and their merit upon us forever." ולהמשיך from המשכה — the Kabbalistic concept of drawing down divine energy from the upper worlds into this world. Through loving and cleaving to the Tzaddikim, one draws their accumulated righteousness, holiness, and merit down as a flow of blessing into one's own life and into the world.] So may it be His will. Amen.

Segment 20
HE:
ס"ט
יום ב' ויחי 
[חסר התחלה] 
ע"כ דארף מען מעכשיו האבין כל יום ויום שיעור קבוע לתשובה כנ"ל והעיקר אוועק לייגען כוחות (ע"כ צריך מעכשיו שיהי' כל יום ויום שיעור קבוע לתשובה כנ"ל והעיקר להשקיע כוחות) שנזכה לבא בזה השנה וכו' ושאר כל היום לעבוד ה' בשמחה היינו כמה וכמה ללמוד ספרי רבינו ז"ל ולעשות התבודדות עליהם ומתורות תפלות מתוך דביקות ואהבה ושמחה ולהכניס במוח את הדיבורים שבספרי רבינו ולילך אתם ולהכריח א"ע להתפלל בכוחות ולקיים העצות מספרי רז"ל אין ווען מען האט צייט רק ביינקען אין גיט גדענקין וויגען דער עיקר הצלה (ומתי שיש זמן רק לכסוף ולזכור היטב כי עיקר ההצלה) היינו לבא לא' על ר"ה וכו' וגם להיות שיעורים קבועים תהלים, חוק, מעמדות, פרק משניות, חומש ורשי, נביאים, ש"ע כסדר עין יעקוב מדרש. ולומר מעט זוהר. ורוב היום יהי' על ספרי רבינו ז"ל כנ"ל ואם נקיים כזה אז יהי' אשרינו ונזכה הרבה בזה ובבא אכי"ר 
והעיקר לזכור בכל יום להיות בשמחה ולרקד הרבה 
וגם לקיים העצה של צדקה ליתן כל יום פרוטות בפישקעלי (קופה) וכל שבוע איזה סכום שי' לשלוח מעט עבורי ומעט עבור הדפסה ומעט להחיות אנ"ש באומן ובזה תזכה מה שתזכה מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב רווחים אמיתיים ונצחיים אשריך אם תזכה לזה: 
יותר אין לחדש תאמין לי שישבתי לכתוב מכתב לך לא הי' לי אף מלה א' לכתוב לך ועזר הי"ת שיצא מכתב כזה. ותצניע אותו היטב ותקרא אותו כל יום ויום. אני צריך לו להמכתב הזה אבל אין לי זמן להעתיקו אבל יהא שמור אצלך היטב כל המכתבים שלי כי סוף כל סוף מסתמא יבא הזמן שיודפסו. אחי יקירי תעתיק אצלך הקונטרס ושלחו לי בחזרה וכן נא ונא שתחפש אולי תמצא הב' חלקים שיחות וסיפורים שנאבד אצלך הכתב יד ונא נא לחפשם היטב כדי שיודפסו ויהיו זכות הרבים לדורות נא ונא לחפשם היטב ואולי נמצא עוד כתבים אצלך לשלחם לי נא ונא. 
עוד אבקשך נא ונא לעשות בענין הסערטפקאד (הדרישה) של האיש מאונגרין מאנ"ש ובענין האיש מפולין נא לבלי לשקוט בזה למעה"ש נא ונא תעשה בזה ותכתוב לי תיכף תשובה מזה נא ונא 
וכן אבקשך שאני ג"כ אהי' ברעיונך וכשתוכל לעזור לי לעשות מה שתוכל הן בסיוע לפי שעה כל חודש והן בסיוע הגדול להנסיעה שנוכל ביחד לחטוף וכו'. 
אחי יקירי היום ב"ה עשינו התעוררות ביחד ללמוד כל יום ספרי רבינו ז"ל בעיון עם עוד איזה אברכים מקורבים חדשים ועם בחורים ה' יעזור שיקוים יפוצו מעיינותיך חוצה ובפרט הנפשות היקרים מירושלים עיה"ק אכי"ר. 
בעזהי"ת יגמר באלו הימים הספר תורות מכתב יד רבינו ז"ל ותפילות מר' אברהם ז"ל וצוואת הרב מטשערין ז"ל 
נא לכתוב תיכף תשובה אם החיית א"ע עם מכתב זה ואם אתה מקיים אותו ואם אתה מחייה א"ע עם הס' שיחות וסיפורים ימי התלאות 
ממני אחיך שמואל בן פיגה הורוויץ 
נא להגיד לר' וועלוויל בן ר' גדלי' שלדאבוני ולצערי נאבד המכתב מכיסי על הדרך לכן מבקש אני וכן אביו מבקשו שיכתוב עוד פעם כל מה שכתב לו בהמכתב ישר ע"י הפוסט נא ונא 
אחי יקירי אבקשך מאוד למעה"ש שתחוס ותרחם עלי שתעשה תיכף ומיד בענין הפאדרינגין בשביל האיש מאונגרין ומפולין וכל זמן שלא אקבל ממך מכתב תשובה בענין זה לא אכתוב לך יותר עד שאקבל תשובה

EN:
[And with G-d's help — in the coming letter we will speak of the Arizal and the Ba'al Shem Tov — and afterward of our master the Rebbe זצ"ל — and so on.] [The answer to the question about the departed Rebbe continues to unfold through the sequence: Moses → R' Shimon → Arizal → Ba'al Shem Tov → Rabbi Nachman. Letter 9 will continue this chain.]



# Volume One • Letter 9
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/1/9/

Volume One • Letter 9
מכתב 9
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/1/9

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' שמות פעה"ק ירושת"ו תשט"ו.

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my friend like my very own soul and heart, and so on, who yearns for the service of Hashem in truth — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him. After inquiring after their precious wellbeing [שלומם — "their wellbeing" — the plural form, encompassing both the recipient and his wife, for whom the author has been performing a daily pidyon since Letter 8. A tender detail: the author now inquires after both of them together.] with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ ידידי כנפשי ולבבי וכו' המשתוקק לעבודת השי"ת באמת כש"ת כמוה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א, אחר דרישת שלומם הטוב באהבה רבה משלומינו הודות להשי"ת.

EN:
Opening Meditation — Receipt of the Money and the Immeasurable Merit of This Work I have indeed received your letter — and [the letter of] our master and teacher Rabbi Moshe Aharon Ohrbach, may his light shine — together with the money for the tefillin, and likewise the money for af-taifen dem sefer — to type up the book. What shall I say to you? — Certainly your merit is very great. And may it be the will [of Hashem] — just as you have begun this great commandment, this very one, [המצוה רבה הלזו — "this great commandment — this very one." The archaic demonstrative הלזו (halzu) is a poetic, emphatic form meaning "this specific one / this very one here" — stronger and more pointed than the ordinary הזאת. It singles out this particular commandment as uniquely great and significant, as if pointing at it with emphasis: this one, specifically, here.] so may you merit to complete this commandment — to print the entire book. Which will be a merit for the multitudes for all generations — to revive a great multitude of people, [עם רב — "a great people / a great multitude." A biblical phrase (cf. Numbers 20:20; Deuteronomy 2:10) for a great, numerous people — not merely many individuals but a great nation of souls, a multitude in the full biblical sense.] to bring them back to Hashem — so that they may merit their eternal purpose. [Tachlis hanitzchi — תכלית הנצחי — "the eternal purpose / goal." The ultimate reason for a person's existence in this world: not physical survival or material success, but reaching one's eternal, spiritual destination — closeness to G-d and the fulfillment of one's soul's mission.] And it will be: one commandment draws another commandment — to print more books like these — to teach a person the intimate knowing [Da'at — דעת — not merely intellectual knowledge but intimate, experiential knowing — the knowing of the heart, the same word used for the intimate relationship between husband and wife (Genesis 4:1). To teach a person da'at of the Creator is to awaken in them an intimate, experiential awareness of G-d — not just information about Him.] of what we came to this lowly world for: only to know and recognize the Creator, may He be blessed, and to cleave to Him [ולדבקה בו — "and to cleave to Him." The biblical form לדבקה (ve'davkah) from Deuteronomy 4:4, 11:22 — the classic formulation of the highest spiritual aspiration: total adherence and union with G-d, clinging inseparably to Him.] — through the holy commandments and the holy counsels of the holy books — through which we will merit to eternal life.

Segment 3
HE:
קבלתי לנכון מכתבכם וכמוה"ר משה אהרן אוהרבך נ"י עם הכסף עבור התפלין וכן הכסף עבור אפטייפען דעם ספר (להקליד את הספר) מה אומר לכם ובוודאי זכותכם רב מאד ויה"ר כשם שהתחלתם המצוה רבה הלזו כן תזכו לגמור המצוה הזאת להדפיס הספר כולו אשר יהי' זכות הרבים לדורי דורות להחיות עם רב להשיבם לה' שיזכו לתכלית הנצחי ויהי' מצוה גוררת מצוה להדפיס עוד ספרים כאלו ללמד את האדם דעת על מה באנו לעולם השפל הזה רק להכיר ולדעת הבורא ית' ולדבקה בו ע"י המצות הקדושים והעצות הקדושות של הספרים הקדושים אשר בהם נזכה לחיי עולם, וכל העולם הזה הוא הבל הבלים והזמן פורח ולא נשאר מן האדם רק מה שחוטף איזה דבר טוב איזה מצוה ותשובה ותהלים ותפלות שאומר וגמילות חסדים וצדקה ובפרט צדקת הרבים כזה להדפיס ספרים קדושים שיכולין להחיות העולם כולו מראש ועד סוף, שאין נברא שבעולם שלא יוכל להגיע להמדריגות הכי גבוהות וקדושות רק אם ירצה להסתכל בהם בעין האמת, וירצה לילך עם העצות הכתוב בהם, השי"ת יזכינו לזה שנזכה אנחנו לקיים וגם לזכות אחרים החפצים ומשתוקקים לעבוד השי"ת ולשוב בתשובה ועובר עליהם מה שעובר, שהיצה"ר מתגרה בהם, לחזקם ולהחיותם ולעוררם לחטוף כל מה שיוכלו איזה דבר טוב מתוך החושך ואפילת היצה"ר והתאוות, אעפ"כ כל מה שחוטפין דבר טוב לא נאבד ח"ו ואם יהי' חזק בזה לחטוף כל מה שיוכל, ובלי להביט על מה שנעשה עמו מהתגרות היצה"ר אזי סוף כל סוף יזכה לאחרית טוב ויזכה לעשות תשובה שלימה באמת, עד שמעוונת שלו יהי' נעשים זכיות ואפי' הפושע שבפושעים שאין פושע גרוע ממנו ידע מכוחו ויאמין בזה שמה שחוטף איזה דבר טוב מתוך החושך התאוות ועבירות שלו הדבר טוב הוא נחת רוח לפני השי"ת וזוכה בזה מה שזוכה וסוף כל סוף ע"י הטוב שלו יכול להתהפך להיות כולו טוב בוודאי הי' רוצה לחטוף טוב יותר ויותר, אך שאין יודעין מזה שיוכלין לזכות בעולם, ע"כ מצוה רבה להודיע זאת ע"י הספרים הקדושים, להודיע לכל מה שיכול לזכות בזה העולם כל א' ע"י הטוב שיעשה וזה מצוה גדולה מכל המצות שבעולם לזכות החייבם שאין קץ לשכרו וזה גורם נחת רוח להשי"ת יותר מכל המצות, כי אין הקב"ה חפץ בהשחתת העולם ח"ו ואין השי"ת חפץ במיתת הרשע כ"א בכל יום מצפה לו אולי ישוב ומיד מקבלו, (המשך התירוץ על הקושיות) והנה אחר פטירת הצדיק האמת רשב"י זיע"א אזי האור שלו מגדולתו ותורתו הי' סתום וגנוז מאות שנים (ורק תלמידיו למדו וחזרו ביחד תורת רבם והי' להם התקשרות עם רבם אחר הסתלקותו כמו בחייו ובאו על קברו והי' להם אהבה והתקשרות זב"ז ואהבה והתקשרות לרבם ולא נעשה הצדיק ר"א בנו ולא הצדיק ר' אבא התלמיד הגדול לא נעשה רבי במקום רשב"י רבם זיע"א, רק היו חברים ביחד והרבי רשב"י הוא הרבי הן בחיים והן אחר ההסתלקות, ובוודאי נתנו כבוד זל"ז ובפרט שהי' להם דרך ארץ ויראת הכבוד כל א' מהגדול ממנו אבל לא לקחת אותו לרבי במקום רבם רשב"י שהוא היחידי ואין דוגמתו להם, וכן הלאה אצל האריז"ל ותלמידיו וכן הלאה הלאה אצל כל צדיק אמת ותלמידיו) והנה הזוה"ק וגדולת הרשב"י הי' גנוז וטמיר גם מהתנאים ואמוראים וכ' וכ' (רק גלוי לתלמדיו כנ"ל) עד שבא הזמן סמוך לביאת האריז"ל שאז נתגלה הזוה"ק והיו יחידים כמו הרמב"ן והראב"ד שידעו ממנו וקבלה סתרי תורה עד שבא האריז"ל שהוא נשמת משה ונשמת רשב"י, הצדיק האמת שמימות רשב"י עד האריז"ל לא הי' צדיק אמת כזה שיתקן העולם בכלל וכל הנשמות בפרט כמו האריז"ל וגילה קבלה וסתרי תורה שיש בהם מוסר נפלא אש בוער עד לשמים (השי"ת יזכינו להדפיס ספרים שיש לי מזה שקבצתי המוסר והעבודת ה' אש בוער וכל מצוה הן מזוהר והן מכתבי האריז"ל) וגם גילה כל קברי הצדיקים שבארץ הק' וגם תיקן כל הנשמות המגולגלים בדומם צומח חי מדבר, ורק הוא הי' יכול להקרא בשם "רבינו" כי הוא גילה דרך חדש לעבודת ה' ובהתורה הק' דרך חדש שלא נתגלה מעולם, ואחר הסתלקותו ז"ל הי' הוא הרבי כמו שהי' בחייו, ואפי' הצדיק הנורא תלמידו הגדול ר' חיים וויטאל ז"ל שהי' לו כל כתבי האריז"ל בידו ושהאריז"ל אמר כי לא בא לעולם רק לגלות לר' חיים וויטאל תורתו, אעפ"כ לא הי' נקרא הרבי אחר פטירת האריז"ל, ורק חברים, ולמד ביחד עם חבריו והתקשרו באהבה זל"ז ובפרט לרח"ו שהוא היחיד הגדול שבכל תלמידי האריז"ל וביחד התקשרו להאריז"ל באהבה אחר הסתלקותו כמו בחייו, וגם תורת האריז"ל היינו כל כתבי האריז"ל הי' טמיר וגנוז ביד התלמיד ר' חיים וויטאל ולא נודע לשום איש חוץ מתלמידי האריז"ל אף דיבור אחד ור' חיים וויטאל קודם הסתלקותו ציוה להניח כל כתבי רבו האריז"ל בקברו, וכן עשו, רק בחמלת ה' עשו תלמידי תלמידוי שאלת חלום ונתן להם ר' חיים וויטאל אחר הסתלקותו רשות לחפור בקברו ולהוציא הכתבים ולהדפיסם, וכן עשו ואח"כ תלמידי תלמידי תלמידיו עשו ביאורים ופירושים לתורת האריז"ל והם ג"כ התקשרו בהאריז"ל והלכו בתורתו ונקראו "גורי האריז"ל" ג"כ תלמידים להאריז"ל וכן התמשכו דרך האריז"ל ותלמידיו הכל על שם האריז"ל, עד שבא אותו הנשמה בעצמה לזה העולם וזהו רבינו הבעל שם טוב ז"ל, אשר הי' נשמת משה כנ"ל והוא תיקן העולם וכל הנשמות מהאריז"ל ואילך (וגם הנשמות שבזמן האריז"ל שהיו נידחים מרחוק שלא יבואו להאריז"ל שיתקנן, תיקנם הבעש"ט ז"ל כמובא בשבחי בעל שם טוב), והביא דרך חדש דרך החסידות בעולם, ובוודאי ראוי לקרוא רבינו, כי הביא דרך חדש להעולם דרך עבודת ה' וענין התפלה ואהבת חברים וחסידות (בלי תענתים וסיגופים כמו בדורות הקודמים) ואחר הסתלקות הבעש"ט ז"ל עד רבינו ז"ל מברסלב התנהג העולם רק בדרך הבעש"ט וכולם כל הצדיקים הם רק תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיו והכל עפ"י דרך הבעש"ט ושום אחד לא הביא חדשות רק כל א' כפי שזכה להשיג מדרך הבעש"ט כן התנהג בצדקתו ותורתו, (ובאמת הצדיק ר' פנחס מקאריץ ז"ל אמר שלא צריכים להיות רבי וחסידים, רק שיקראו בשם חברים ולדבר ביחד בעבודת ה', וגם המגיד הגדול ממעזריטש ז"ל אמר שמה שנעשה רבי הוא עונש לו (נדמה לי מפני שנסע פ"א בחוה"מ) וכן אנו רואים שיש הרבה צדיקים גדולים מתלמיד בעש"ט ותלמידי תלמידיו שבניהם אחריהם לא נעשו רבעס (אדמו"רים) כמו רבי ר' אלימלך ורבי ר' זוסיא והרב מברדיטשוב והתולדות והמוכיח והרבי מלובלין, ושאר הרבה, (וגם אלו שנעשו מזרעם בוודאי זה מחמת איזה עונש כמו שאמר המגיד ע"ע כנ"ל) בוודאי ראוי ליתן כבוד ויקר וגדולה וחשיבות לכל תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידי תלמידיו, והכל כמו תלמידי תלמידי האריז"ל שנקראו גדולים, אבל הכל לגדולת רבם הבעש"ט ז"ל שהוא הרבי וכולם רק תלמידיו, (בעזהי"ת במכתבים הבאים נדבר להלן מתירוץ הקושיות)

EN:
And the entire world is vanity of vanities — and time soars past [והזמן פורח — "and time soars / flies." The root פרח means to fly, to soar like a bird in flight — not merely to pass but to wing away with rapid, irreversible, bird-like speed. Time does not walk or drift; it soars and is gone.] — and nothing remains of a person except what he snatches of some good: some commandment, and teshuvah, and Psalms, and prayers that he recites, and acts of lovingkindness, and charity — and in particular charity for the multitudes like this: to print holy books that can revive the entire world from beginning to end. For there is no created being in the world who cannot reach the highest and holiest levels — if only he wishes to look at them with the eye of truth, and wishes to walk with the counsels written within them. May Hashem grant us merit that we should merit to observe [what is written] ourselves — and also to bring merit to others who desire and yearn to serve Hashem and to do teshuvah — and who go through what they go through — whom the evil inclination antagonizes — to strengthen them and revive them and awaken them to snatch whatever good they can from within the darkness and the deep enveloping gloom [ואפילת היצה"ר — "and the deep gloom / pitch darkness of the evil inclination." Two distinct Hebrew words for darkness appear here together: חושך (choshech) — ordinary darkness; and אפילה (afelah) — a deeper, more enveloping, more total darkness — the sealed blackness of a room with no light whatsoever, like the ninth plague of Egypt (Exodus 10:22: "thick darkness"). The evil inclination produces not one but two layers of darkness: the outer darkness of temptation, and the deeper inner gloom that swallows a person's very capacity to see.] of the evil inclination and the desires.

Segment 4
HE:
ידידכם שמואל הורוויץ

EN:
Nevertheless — whatever good one snatches is never lost, G-d forbid. And if one is strong in this — to snatch whatever good one can — without looking at what is being done to him by the antagonizing of the evil inclination — then ultimately he will merit a good end [אחרית טוב — "a good end / a good final portion." A biblical phrase (cf. Proverbs 23:18 — "for surely there is an end, and your hope will not be cut off"): the final chapter of one's story will be good, even if the middle was painful and dark. The end, the ultimate destination, the acharit — will be good.] and merit to do true and complete teshuvah — to the point that his very sins will be transformed into merits. [מעוונת שלו יהי' נעשים זכיות — "his very sins will be turned into merits." When a person does teshuvah out of love (not merely fear), his deliberate sins are transformed into merits (Yoma 86b). The sin itself becomes a positive spiritual asset, because the force of love driving the return exceeds in value the damage done by the original sin.] And even the most sinful of the sinful — he than whom there is no worse sinner — should know his strength [ידע מכוחו — "should know his strength / his power." The sinner has genuine, redirectable spiritual power — precisely because of the intensity of his inner struggles. If he channels toward G-d the same energy he has been channeling toward sin, it will produce extraordinary spiritual results. The sinner is not weak; he is powerful — but misdirected.] and believe in this: that whatever good he snatches from within the darkness of his desires and transgressions — that good thing is a source of pleasure and satisfaction before Hashem. And he merits through it what he merits. And ultimately — through the good within him — he can be turned over entirely to become all good. Certainly he would want to snatch more and more good — but people don't know that one can merit so much in this world. Therefore — it is a great commandment to make this known through the holy books — to make known to all what each person can merit in this world through the good they do. And this is a great commandment surpassing all the commandments in the world: to bring merit to those who are obligated [לזכות החייבים — "to bring merit to those who are obligated / indebted / guilty." Those who are spiritually in debt — who owe something to G-d through their transgressions. To lift them up is the greatest possible act.] — for its reward is without end. And this causes pleasure and satisfaction to Hashem more than all the commandments. For the Holy One blessed be He does not desire the destruction of the world, G-d forbid — and Hashem does not desire the death of the wicked — but rather [כ"א = כי אם — "but rather / except that." A strong contrastive conjunction: not [this] but rather [that]. The full contrast: He does not desire the death of the wicked — but rather every single day He looks forward to his return. The כי אם sharpens the contrast to its maximum force.] every single day He looks forward expectantly [מצפה לו — "looks forward expectantly / waits eagerly for him." G-d is not a passive judge waiting to be approached; He actively, eagerly looks forward to and expects the sinner's return every single day — with keen, hopeful anticipation.] — perhaps he will repent — and immediately receives him. [ומיד מקבלו — "and immediately receives him." The moment teshuvah begins, G-d does not make the sinner wait, prove himself, or earn his way back. He is received at once, without delay or condition.]

Segment 5
HE:
בשבועות השובבי"ם טוב לומר הרבה תהלים כדי לזכות לתשובה

EN:
Continuing the Answer to the First Difficulty — From Letters 7 and 8 And behold — after the passing of the true Tzaddik Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — his light, from his greatness and his Torah, was sealed and hidden away [סתום וגנוז — "sealed and hidden away / concealed and stored in a vault." Two words of hiddenness: סתום — sealed, blocked, closed off from access; גנוז — stored away, locked in a hidden vault, like treasure deliberately put out of reach. The Zohar was not lost — it was actively hidden, sealed away, waiting for the right historical moment to be brought out.] for hundreds of years. [And only his disciples studied and reviewed the Torah of their master together — and had a bond of attachment to their master after his histalkus as during his lifetime — and came to his grave — and had love and attachment to one another [זב"ז = זה לזה — "to one another / each to the other / reciprocally." A standard Talmudic and rabbinic abbreviation for mutual relationship — the love flowing in both directions between the disciples, not only from each toward the Rebbe.] — and love and attachment to their master. And the Tzaddik R' Elazar his son [ר"א בנו = ר' אלעזר בנו — Rabbi Elazar bar Shimon — the son of Rabbi Shimon bar Yochai, himself a great Tanna who appears throughout the Talmud and Midrash. Despite being the Rebbe's own son and a major Torah authority in his own right, he did not take his father's place as Rebbe.] — and the Tzaddik R' Abba the great disciple — did not become Rebbe in the place of Rabbi Shimon bar Yochai their master, may his merit protect us. Rather they were companions together — and the Rebbe Rabbi Shimon bar Yochai is the Rebbe both during his lifetime and after the histalkus.] [And certainly they gave honor to one another — and in particular they had proper conduct and respect for authority [דרך ארץ ויראת הכבוד — "proper conduct and reverence for greatness." Derech eretz — civilized, respectful behavior; yir'as hakavod — awe and deference felt in the presence of genuine greatness. Even among disciples of equal stature, the greater received deference from the lesser — but this was reverence between colleagues, not the relationship of disciple to Rebbe.] — each from the one greater than himself. But not to take him as Rebbe in the place of their master Rabbi Shimon bar Yochai — who is the unique one and there is none like him for them.] [And so it continues — with the Arizal and his disciples — and so on and on with every true Tzaddik and his disciples.]

Segment 6
HE:
מען טייפט דעם ספר (מקלידים את הספר)

EN:
And behold — the holy Zohar and the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai was hidden and buried away [גנוז וטמיר — "hidden and buried away." Here the two words appear in reversed order from §5 (סתום וגנוז). גנוז — stored in a vault, hidden treasure; טמיר — buried deep, hidden in depth. Together they convey layered hiddenness: stored away AND buried deep — doubly inaccessible.] even from the Tanna'im and Amora'im [Tanna'im — the sages of the Mishnaic era (1st–3rd centuries CE); Amora'im — the sages of the Talmudic era (3rd–6th centuries CE). The extraordinary claim: even the great Talmudic sages did not have access to the Zohar — it was sealed away from them. Only R' Shimon's own immediate disciples knew it.] and so on and so on — [revealed] only to his disciples as above — until the time came, close to the arrival of the Arizal, when the holy Zohar was then revealed. And there were a select few such as the Ramban [The Ramban — רמב"ן — Rabbi Moshe ben Nachman / Nachmanides (1194–1270) — one of the greatest medieval Torah authorities, who lived in Spain and later in the Land of Israel. Among the first to have access to Kabbalistic tradition.] and the Ra'avad [The Ra'avad — ראב"ד — Rabbi Avraham ben David of Posquières (c. 1125–1198) — a major halachic authority also steeped in Kabbalistic tradition.] who knew of it and received the hidden secrets of the Torah — until the Arizal came.

Segment 7
HE:
חביריי היקרים משתוקקים לעבודת הי"ת באמת (אשר רק זאת הוא התכלית האמיתי והנצחי אשר נשאר לעד ומבלעדי זאת הכל הבל הבלים ולא נשאר מן האדם לא כסף ולא זהב ולא שום דבר ליקח עמו בקבר רק תורה ותפלה ומצות ומעשים טובים, הי"ת יזכינו לזכור זאת כל יום כי הימים עוברים כהרף עין, ושנזכה לחטוף כל יום תורה ותפלה ומצות ומעש"ט כי הוא חיינו בזה ובבא) ומשתוקקים להתקרבות להצדיק האמת באמת (אשר זאת יקר מהכל, כי על ידו לבד נזכה לעבודת השי"ת באמת ונזכה למה שצריך לזכות בזה העולם העובר, אשר היריד לקנות כל צרכו לנצח הוא רק בזה העולם דווקא ומי שטרח בע"ש יאכל בשבת) השי"ת יזכינו לזה באמת אכי"ר. ה"ה האברך המופלא מה"ר אברהם יאקבוויץ נ"י שליט"א וחבירו היקר אשר על כך נאמר וקנה לך חבר כש"ת כמוה"ר משה אהרן אוהרבך נ"י שליט"א.

EN:
For the Arizal — he is the soul of Moses and the soul of Rabbi Shimon bar Yochai. [The Arizal carries both previous manifestations of the cosmic soul simultaneously — as if the previous two vessels were now concentrated together in a single individual at this crucial historical juncture.] The true Tzaddik — from the days of Rabbi Shimon bar Yochai until the Arizal — there was no true Tzaddik like this who could rectify the world in general and all souls in particular, as the Arizal did. And he revealed Kabbalah and the hidden secrets of the Torah — in which there is wondrous moral instruction, a blazing fire reaching to the heavens. [אש בוערת עד לשמים — "a blazing fire reaching to the heavens." A biblical image (Deuteronomy 4:11) originally describing the fire at Sinai. Applied here to the Arizal's writings: not only esoteric mystery but a living, blazing, urgent moral and spiritual fire that reaches heavenward.] [May Hashem grant us merit to print books that I have from this — that I have gathered: the moral instruction and the service of Hashem — a blazing fire — and every commandment, both from the Zohar and from the writings of the Arizal.] And he also revealed all the graves of the Tzaddikim in the Holy Land. [One of the Arizal's famous supernatural abilities: he identified the burial sites of numerous ancient sages and Tzaddikim throughout the Galilee that had been forgotten over the centuries — based on his spiritual perception of the souls resting in those places. Many traditional pilgrim sites in the Galilee today are attributable to the Arizal's identifications.] And he also rectified all the reincarnated souls in the inanimate, vegetable, animal, and human kingdoms. [Domem, tzomeach, chai, medaber — דומם, צומח, חי, מדבר — the four kingdoms of creation: mineral/inanimate, vegetable/ plant, animal, and human/speaking. The Arizal's system of gilgul (reincarnation) teaches that souls can reincarnate at any level of creation; the Arizal could perceive these reincarnated souls and effect their rectification across all four kingdoms.] And only he could be called by the name "Rabbeinu" — for he revealed a new path in the service of Hashem and in the holy Torah — a new path that had never been revealed before.

Segment 8
HE:
אחר דרישת שלומכם הטוב באהבה רבה כיאות משלומנו הודות להשי"ת, גם קבלתי מכתבו מיום ה' שמות עם הסך 6 דולר שקבצתם על הדפסה ויה"ר שיהי' התחלה טובה בגודל רצונכם וכיסופין שלכם ובמעשיכם בטרחה וברצון וחשק ושמחה רבה שנוכל להדפיס הס' בזה השנה ובוודאי תזכו לרב טוב הצפון ע"ז, כי רבותינו בגמרא ומדרשים וזוהר וכתבי האר"י ובכל ספרים הקדושים שבעולם כשמדברים מיום הדין הגדול שלעתיד ממש מזדעזעים ומתפחדים וכמובא בגמרא אשר אפי' שמואל הנביא ז"ל הי' מתיירא מיום הדין הגדול, ותמיד אני חושב ומחפש איזה עצה יכולין בזה העולם למצוא להמתיק את יום הדין הגדול ולהנצל ממנו ומצאתי עצה ותיקון לזה בספר המדות של רבינו ז"ל אות ה' המתקת דין ח"ב סעי' ה' בזה הלשון "ע"י צדקה ממתיק הדין של לעתיד לבוא, היינו יום הדין של עתיד לבוא" עיין שם ובהרמזים אשר עליו בהמראה מקומות מהמדרש פ' שמות עי"ש נמצא שבזה אנו מוצאים תקוה לזה היום הדין שבלקוטי תפלות תפלה ל"ה מחלק ב' מביא בזה הלשון "אתה יודע שעיקר הרחמנות מכל הרחמנות מה שאתה חושב מחשבות וכ' לבל ידח ממך נדח לעת התחיה שאז יהי' עיקר יום הדין הגדול והנורא אשר אפי' כל הצדיקים הגדולים האמיתיים חרדים וזוחלים ממנו ועיקר הרחמנות והישועה וההצלחה והתקוה הוא מי שזוכה לקבל ישועה ורחמים להצליח עי"ז לעת ההוא וכ' אשרי הזוכה לרחמנות אמיתי הזאת, אשרי המחכה בעולם הזה כל ימי חייו וכל שעותיו ורגעיו לזכות לזאת הרחמנות שהוא עיקר התכלית מכל ימות עולם וחוץ מזה הכל הבל ורעות רוח" עיי"ש והתקוה להצליח שם הוא הצדקה כמובא בס' המדות הנ"ל וגם מצאתי בזוהר הק' מביא כי כל הנשמות אחר כל מה שעובר עליהם קודם שבאין לתלכית המנוחה שלהם, מוכרחין לטבול בנהר דינור (וזהו פחד גדול כי אפי' מלאכים נשרפים שם וכו') אבל מי שעשה צדקה וחסד בעולם הזה עובר את הנהר דינור בלי שום צער ופחד והיזק ח"ו, ובפרט צדקה כזאת לזכות הרבים בהדפסת ספרים קדושים שיחיה ויקרב לעבודת השי"ת אפי' הרחוקים מאד אשר זהו עיקר הצדקה (כמובא בזוהר שבאמת צדקה שנותנין לעני מחייתו וכו' יקר מאד אבל הצדקה שמזכין לחייביא לקרבו לעבודת השי"ת הוא עוד יקר וחשוב הרבה מאד יותר מהצדקה עיין זוהר פרשת תרומה) ובפרט שזה ממש צדקה להצדיק כי הצדיק שפתותיו דובבין בקבר וגם כל חשקו וכסופיו שדבריו יעשו רושם שיקרבו כל הרחוקים להשי"ת שזה חשוב אצלו יותר מכל מדרגותיו ומכל עוה"ב שלו כמובא בלקוטי הלכות, וכשנותנין פרוטה לצדיק האמת הוא נותן לנגד זה אלפי אלפים ורבוא רבבות פעמים יותר בעוה"ז ובעוה"ב לנצח נצחים וכמובא בהמעשה מז' בעטלירס מיום הששי "אז בא וועמין איך נעם דעם גיב איך" עיי"ש, עכ"פ וואס זאל איך אייך זאגין אז אוף דיא וועלט איז א בחירה מען קען זוכה זיין, השי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זוכה זיין אליין טואין אין עבודת השי"ת און מזכה זיין מיט עבודת ה' אנדערי אויך דורך דרוקען דיא הייליגע ספרים וואס דורך זייא קען ידיר איינער מקורב ווערין צוא השי"ת פן יראה בעיניו ולבבו יבין ושב ורפא לו, יעצט איז חודש שבט (אצל מי שאני לוקח לזה אני נותן עיי"ש, עכ"פ מה אומר לכם שבעולם הזה יש בחירה, אפשר לזכות, השי"ת יעזור שאנו בעצמינו נעסוק בעבודת ה' ולזַכות גם אחרים בעבודת ה' וגם להדפיס הספרים הקדושים שעל ידם יכול כל אחד להתקרב להשם פן יראה בעיניו ולבבו יבין ושב ורפא לו. כעת הוא חודש שבט) מזל דלי שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים, ומובא בהתורה אלה הדברים וכו' בעשתי עשר חודש בא' לחודש הואיל משה באר את התורה ומובא בגמרא בשבעים לשון, שבאר התורה על כל ע' לשון היינו שאפי' כל הרחוקים יוכלו להתקרב להשי"ת, וגם שבועות השובבי"ם מסוגל לתקן פגם הברית והעיקר חטאך בצדקה פרוק והם הכנה לקבל חג הפורים ופסח שהם התחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, ושבת שירה וט"ו בשבט ר"ה לאילנות כי האדם עץ השדה, ורבינו ז"ל מביא שהוא התחלת יו"ט של השנה (כי חנוכה הוא גמר של הימים נוראים כידוע) ורבינו ז"ל מביא מחיי מוהר"ן: אז דיא צייטען איז ער ניט דער אייגינער (שבזמנים האלו הוא לא כרגיל) (כי נתעלה במעלות קדושות) ט"ו בשבט וכ' ומובא שם שהי' נוסע על המדינה לומר תורה על שבת שירה ועל שבת נחמו ויש הרבה תורות שנאמרו בשבת שירה כמו תורה ס"ב בלקוטי מהר"ן ויסב אלקים, ותורה ט' תהומות ותורה ל"ח מרכבות פרעה וכ' ועוד הרבה השי"ת יזכינו לזכות ולזכות אחרים כי משה זכה וזיכה, זכות הרבים תלוי בו.

EN:
And after his histalkus זצ"ל — he was the Rebbe just as he had been during his lifetime. And even the awesome Tzaddik his great disciple R' Chaim Vital זצ"ל [R' Chaim Vital — Rabbi Chaim Vital (1543–1620) — the primary disciple of the Arizal and the one who recorded and preserved virtually all of the Arizal's oral teachings. Without R' Chaim Vital the entire Lurianic Kabbalah would have been lost to the world.] — who had all the writings of the Arizal in his possession — and [even though] the Arizal said that he came into the world for no other purpose than to reveal his Torah to R' Chaim Vital [כי לא בא לעולם רק לגלות לר' חיים וויטאל תורתו — "that he came into the world only to reveal his Torah to R' Chaim Vital." The Arizal's famous declaration of his own divine mission: his entire reason for descending into this world was specifically to transmit his Torah to this one disciple. An astonishing statement about the providential arrangement of history — the Arizal is not a general teacher but a specially designated transmitter to a specific appointed vessel.] — nevertheless, after the passing of the Arizal, R' Chaim Vital was not called the Rebbe. Only companions — and he studied together with his companions and they were bound to one another in love. And in particular [to] R' Chaim Vital — abbreviated R' Ch' V' [רח"ו = ר' חיים וויטאל — the standard Kabbalistic abbreviation for Rabbi Chaim Vital, used throughout the literature of Lurianic Kabbalah. Rendered here when the abbreviation reappears so the reader is not left without an expansion.] — who was the unique and greatest of all the disciples of the Arizal. And together they were bound to the Arizal in love after his histalkus — as during his lifetime.

Segment 9
HE:
התפלין דר"ת יוגמרו בזה השבוע ובעזהי"ת יושלחו בקרוב, הספר הוא באמצע אפ טייפען (הקלדה) וכשנגמור את האפ טייפען נדבר מענין להדפיסו השי"ת יזכינו לגמרו להדפיסו וללמדו וללמד בו כי הוא אור חדש אשר הרבה הרבה יאירו עיניהם ולבביהם בזה, ובענין התירוצים על הקשיות שאנו אוחזים באמצע לא יספיק עכשיו הנייר לזה לכן בעזהי"ת במכתבים הבאים נמשיך לתרץ הקושיות. ובענין מה ששאל אותי מדוע נתתי לבני השם "אהרן" גם להשמות נחמן נתן שע"ש רבינו ור' נתן ז"ל, הענין הוא כך, הי' לי מחלוקת בבית שאתן השם "אהרן" על שם משפחתם ולא יכולתי לדחותם מכל וכל וע"כ נתתי גם השם אהרן וגם כי הי' הברית מילה בשבוע פ' חוקת המובא בתורה פטירת אהרן הכהן ז"ל (ובאמת השי"ת סיבב כי נתתי השם הזה אהרן אעפ"י שלא ידעתי כי יקח בת כהן ויהי' חתן אהרן וגם אז לא ידעתי מיחוס שלנו כמו שאני יודע עתה שאנחנו באים מזרע אהרן הכהן אפשר עשרה פעמים), וגם רבינו ז"ל הי' לו תלמדי מובהק גדול קדוש ר' אהרן הרב מברסלב שהלך לחופתו קדוש כמו יעקב אבינו ע"ה, ועוד הרבה שבחים עליו, (וגם כי אנחנו דור שישי להרה"צ ר' אהרן הגדול מקרלין זצ"ל תלמיד המגיד הגדול ממעזריטש ונפטר בחיי המגיד, וגם כי אנחנו מגזע ר' אהרן הכהן הנקרא ר' ארלי שותק שעשה ס' אור הגנוז וסידור עם כוונות נדפס בברדיטשוב עם הסכמות הרבי מלובלין והמגיד מקוזניץ ז"ל והרב הצדיק ר' לוי יצחק הרב מבארדיטשוב זצ"ל) וממילא מכל הצדדים טוב ונכון השם הזה ובפרט שהוא יש לו ממדת אהרן אוהב חסד וצדקה ושלום ונולד ביום ה' שמסוגל הנולד בו למצות וחסד כמובא בגמרא, השי"ת יזכינו שיהיה לנו נחת מהם ומכל יו"ח אמן, בעזהי"ת אני מוכן לנסוע שבוע זו למירון וכמה שאתעכב שם אינני יודע וע"כ מהראוי שהמכתבים יהי' על אדרעס בני לבד אהרן הורוביץ בתי מילנר ירושלים ישראל, כדי שמן הדואר יתנו לו והוא ישלח לי למירון כל זמן שנהיה שם והטשעק יהי' על שם זוגתי לבד כמו תמיד.

EN:
And also the Torah of the Arizal — that is: all the writings of the Arizal — was buried and hidden away [טמיר וגנוז — "buried and hidden away." The same pair of words as in §6 (גנוז וטמיר), here in slightly different order. Both convey layered, deliberate hiddenness.] in the possession of the disciple R' Chaim Vital — and not a single utterance was known to anyone outside the disciples of the Arizal. And R' Chaim Vital — before his histalkus — commanded that all the writings of his master the Arizal be placed in his grave with him. [R' Chaim Vital, fearing the Arizal's teachings would be misunderstood or misused if widely distributed, commanded that all the manuscripts be buried with him. This very nearly caused the permanent loss of the entire Lurianic Kabbalah.] And so they did. But through G-d's mercy — the disciples of his disciples made a dream question [שאלת חלום — she'elas chalom — "a dream question / dream inquiry." A Kabbalistic practice: intensive prayer, fasting, and concentration before sleep in order to receive guidance from the soul of a departed person through a dream. Considered legitimate for extraordinary circumstances.] — and R' Chaim Vital gave them permission after his histalkus, in a dream, to dig up his grave and remove the writings and print them. And so they did. And afterward, the disciples of his disciples' disciples made explanations and full commentaries [ביאורים ופירושים — two distinct types of textual work: beurim (ביאורים) — elucidations, making the unclear clear, illuminating the text's meaning; perushim (פירושים) — full systematic commentaries, going through the text in order and explaining it comprehensively. Together they built the entire body of secondary Lurianic Kabbalistic literature.] on the Torah of the Arizal. And they too were bound to the Arizal and walked in his Torah — and were called "the lion-cubs of the Arizal" [גורי האריז"ל — "the lion-cubs of the Arizal." גור = a young lion, a cub — used to designate the disciples and their disciples' disciples in the Arizal's spiritual lineage. The lion is the symbol of the Arizal himself (whose name Ari — אר"י — means "lion" in Hebrew). The lion's cubs carry his power and legacy forward.] — also disciples of the Arizal. And so the way of the Arizal and his disciples continued and flowed forward [התמשכו — "continued and flowed / were drawn forward." From the root משך — to draw, to pull in a continuous unbroken line, like water flowing forward in a stream. The tradition did not merely continue statically but was actively drawn onward — a living, flowing inheritance carried forward through the generations.] — all under the name of the Arizal.

Segment 10
HE:
ידידם דורש שלומם ומאחלם כל טוב סלה

EN:
Until that very same soul came itself into this world — and this is our master the Ba'al Shem Tov זצ"ל. [אותו הנשמה בעצמה — "that very same soul itself." Not a different manifestation but literally the same soul — Moses / R' Shimon / the Arizal — returning once again in a new body. The accumulated weight of all three previous manifestations is concentrated in this declaration.] Who was the soul of Moses as above — and he rectified the world and all souls from the Arizal onward. [And also the souls of the Ba'al Shem Tov's own era who were pushed away from afar [נידחים מרחוק — "pushed away from afar / repelled from a distance." Nidachim from נדח — to be pushed away, actively repelled, cast out or kept distant. These souls were not merely far away — they were driven away, unable to approach the Arizal for rectification despite their need.] and did not come to the Arizal to be rectified by him — these the Ba'al Shem Tov rectified, as brought in Shivchei Ba'al Shem Tov. [Shivchei Ba'al Shem Tov — שבחי בעל שם טוב — "Praises of the Ba'al Shem Tov" — a collection of stories and accounts of the Ba'al Shem Tov's life and miracles, compiled and published in 1814. Cited here as the source for the teaching that the Ba'al Shem Tov rectified souls that could not reach the Arizal.] ] And he brought a new path — the path of Chassidus — into the world. And certainly he deserves to be called "Rabbeinu" — for he brought a new path to the world: the path of the service of Hashem, and the matter of prayer, and love of fellow Jews, [אהבת חברים — ahavat chaveirim — "love of companions / fellow Jews." One of the Ba'al Shem Tov's great revolutions: his teaching that love for every Jew — without exception, without condition — is itself one of the most essential forms of divine service, inseparable from love of G-d.] and Chassidus — without fasts and mortifications as in previous generations. [בלי תענתים וסיגופים — "without fasts and mortifications." The Ba'al Shem Tov's revolution: he opposed the intense physical self-punishment (fasting, self-flagellation, rolling in snow) that were common means of teshuvah before him. He replaced them with joy, song, prayer, and attachment to the Tzaddik.]

Segment 11
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
And after the histalkus of the Ba'al Shem Tov זצ"ל — until our master the Rebbe זצ"ל of Breslov — the world conducted itself only according to the way of the Ba'al Shem Tov. And all of them — all the Tzaddikim — are only disciples of the Ba'al Shem Tov and disciples of his disciples. And all [operate] according to the way of the Ba'al Shem Tov. And not a single one brought any novelties — but each one, according to the degree he merited to grasp from the path of the Ba'al Shem Tov — so he conducted himself in his righteousness and his Torah.

Segment 12
HE:
ע'
יום א' פרשת במדבר פעה"ק ירושלים תובב"א. 
שלום וברכה והצלחה לכבוד אהובי אחי ידידי יקירי נפשי ולבבי המקושר בלבי בחבלי עבותות אהבה בל ינתק לעולם השותה עמנו יחד מבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח מוה"ר ... נ"י הכוסף ומשתוקק להכלל בראש השנה במקום תחלת האצילות מתחלת הזמן ששם ולהלאה למעלה מהזמן ובתחלת האצילות של הנפש ששם ולמעלה הוא למעלה מהנפש ושם הוא רק אין סוף. ומשם יכולים הכל להתתקן כי שם הכל נכללים בשורש ושבים יותר זך ומתוקן מתחלת בריאתו אשר כדאי וכדאי להתגלגל וכו'. אולי לזכות לבא למקום הנ"ל והכל כדאי לזה הי"ת יזכינו לבא למקום הנ"ל אז הכל כדאי ומהעוונות יהי' נעשים זכיות והבחירה ביד האדם לזכות בזה מה ששום בריאה ושום מלאך ושרף ושום נשמה קדושה של איזה צדיק גדול שבגדולים אינו יכול לזכות לזה ואנחנו יכולים לזכות לזה. 
אבל הבחירה הוא בחירה ומי שאינו יכול להטות הבחירה ולשבר הנסיונות והמניעות אל ישבר ואל יזכה ומי שחפץ באמת וחס על עצמו וגופו ונפש רוח ונשמתו שבכל הגלגולים עד הנה ונפש רוח נשמה שבגוף הזה ועל בניו ובנותיו ויו"ח וכל הדורות התלויים בו ועל נפש אבותיו עד אדם הראשון הוא מבין שבלא נסיונות ומניעות א"א בשום אופן להתקרב אל הק' בשום פעם. 
ומי שמביט על תכליתו באמת וחס על עצמו כנ"ל הוא מבין שאסור לדחות א"ע כי מי יודע מה יולד יום ואם אח"כ יזכה למה שצריך באלפים מניעות קשות יותר במס"נ ממש מה שיוכל לזכות כעת במניעות קלות וקטנות הדומות כחומות אבל באמת הם אינם אפי' חומות מקש ותבן וניצוץ א' יוצא מיעקב ויוסף ושורף כל המניעות של קש ותבן אבל אם החרש תחרישון בעת כזאת שחמלת הי"ת עלינו שנוכל לזכות בנקל מי יודע אם אח"כ נוכל לזכות אפי' במסירות נפש ממש. וכדמיון אנ"ש בפולין בעת שהי' דרך לאומן ואלו שהביטו על מניעות בית ושאר מניעות של גניבת הגבול שהי' ביכולת ולא זכו לזה. כמה התעקשו אח"כ לזכות במסירות נפש ממש ולא זכו לזה ומי יודע אם יזכו עוד. וכמה מתחרטים ע"ז ונושכים בשרם בשינם ואין מועיל להם כלל כך הוא בנידון דידן כיון שהפתח פתוח צריך לכנוס. ואם הדלת יסגר ח"ו לא יועיל כל הון. 
ע"כ די לחכימא ברמיזה להבין ולהשכיל מדעתו לבלי להניח להטעות א"ע מהבעל דבר לפתות ולהסית כאלו מתלבש במצוה בבחי' אש לבנה ובאמת מלאך מזיק הוא וצריך ללמוד א"ע מהשניֿלמלך שהניח את המשרת והסוס היינו האשה ואפי' הגוף שלו שהוא המשרת והלך בעצמו ולא הביט על שום דבר עד שזכה להוציא הבת מלך אשרי לו. וכן צריכים ללמוד מהבערגיר שעשה שגעון גדול ומחמת רוב רחמנות על אשת עני שהוא נפשו וכו' נסע ברוב בהלה למקום היעדניראל ולא חשב מקודם כלל איך יכנוס ואיך יצא ואיך יבא הלא יחפשו רק נסע במהירות ולא חשב כלל מה שיהי'. כך אם רוצים להוציא כ"א קדושתו מידי הקליפות צריך לעשות בבהלה ואפי' הוא שגעון גמור ובלי לחשוב כלל מה שיהי' אח"כ רק לעשות מה שבידו, למשל אם א' הוא בבור טיט וכל רגע הוא שוקע וצולל יותר אז אינו חושב כלל מה יהי' אם יצא מהטיט איפוא יקבל פרנסתו ואיך יעשה שלום עם אשתו שתתקוטט עליו וכו' רק הוא כל מחשבותיו הוא איך לצאת מבור טיט ואח"כ ממילא יעשה הי"ת שיהי' לו פרנסה ויהי' שלום ויהי' הכל טוב כך הוא בענייננו שצריכים לילך להצדיק שבזה תלוי כל יהדותו ורפואתו בגוף ונפש לא צריך לחשוב שום דבר רק לעשות את שלו וה' יעזור ממילא שלא יאונה לצדיק כל און ח"ו. 
ע"כ אחי אחי זכור אל תשכח מה שדברתי עמך כל הזמן ועשה תיכף כי הזמן קצר והמלאכה מרובה ותיכף עשה עשה ואל תתחרט ח"ו וכמו המעשה מרב ובן יחיד וכו' נא ונא לבל תשקוט ותיכף תיכף עשה יותר מכוחך ויכלתך וחטוף רווח אמיתי ונצחי כזה שאין דוגמתו ולא הי' דוגמתו ולא יהי' דוגמתו בעולם כל זמן שאתה יכול לחטוף חטוף, ומה אומר לך יותר אם טח עיניך מראות ואינך משים לבך לזה עשה כרצונך אבל בוודאי תתחרט הרבה בזה ובבא אבל אם תזכה בוודאי יהא לך לנחת רוח לעולם ועד ובוודאי יהא מצוה גוררת מצוה שלא תישן ימיך ושנותיך ח"ו כי תהי' נהפך לאיש אחר ובכל רגע ורגע תזכה דבר שלא ישער ע"כ אנא כנה. עורי נא. התעוררי נא. עמדי נא. קומי נא. חלי נא. חני נא. חוס נא. רחם נא. חמול נא. על הנפש חנינא. ואם תאבד ח"ו הזדמנות הזה שאתה יכול לזכות כעת. אזי להיות עוד פעם ראש השנה צריך לחכות בערך שנה וחצי ומי יודע עד אז מה יהי' ואם יחי' ואפי' כשיחי' אם יהי' היכולת כמו עכשיו ע"כ חיש נא ותהי' מהזריזים ונשכרים ותרויח רווח אמיתי ונצחי כזה שאבותיך ואבות אבותיך עד אדה"ר לא הרוויחו רווח כזה וכולם מביטים עליך שאתה תזכה ותזכה אותם ג"כ. ע"כ נא עשה למען כבוד נשמתינו; אחי יקירי מה אומר לך עלי עבר הרבה מיום היותי במירון כי זוגתי הפילה ל"ע והיתה מסוכנת במוצש"ק העבר בעת שהיינו במירון וכל נחמתי הוא כשנזכה לקיים מה שדברנו וד"ל נא ונא לחוס עליך ועלי. והנה פה שני מזוזות ותעשה על ב' פתחי הבתים שלך והשאר המזוזות יהא לך בעזהי"ת בקרוב נא להשיב לי תיכף תשובה נכונה אם יש לי על מה לחכות לישועה ממך ולא יהא לי עוד כליון עינים כ"כ כ"כ. 
ממני שמואל הורוויץ 
נא תיכף תשובה נכונה וברורה.

EN:
[And in truth, the Tzaddik R' Pinchas of Korets זצ"ל said that there is no need for Rebbes and Chassidim — only that they should call one another "companions" and speak together about the service of Hashem. [R' Pinchas of Korets — Rabbi Pinchas Shapiro of Korets (1726–1791) — one of the closest disciples of the Ba'al Shem Tov and a founding figure of early Chassidism. His discomfort with the formal Rebbe-Chassid structure reflects a strain within early Chassidism that was uneasy with the institutionalization of the movement.] And also the great Maggid of Mezeritch זצ"ל said that his becoming a Rebbe was a punishment for him. [The great Maggid — Rabbi Dov Ber of Mezeritch (d. 1772) — the primary successor of the Ba'al Shem Tov and the organizer of the Chassidic movement into a broad social phenomenon. His statement that becoming a Rebbe was a "punishment" reflects genuine discomfort: the role of public spiritual leader carries enormous responsibility and spiritual danger.] [It seems to me this was because he once traveled on Chol HaMoed.] [Chol HaMoed — חול המועד — the intermediate days of Pesach or Sukkos — the semi-festival days that are neither full festival nor ordinary weekdays. Traveling unnecessarily on Chol HaMoed is considered a leniency that some authorities caution against. The author adds this parenthetical as his own speculation about the specific cause of the "punishment."] And likewise we see that many great Tzaddikim — disciples of the Ba'al Shem Tov and disciples of his disciples — whose children after them did not become Rebbes (Admorim [Admorim — אדמו"רים — the formal Chassidic term for dynastic Rebbes: an acronym of אדוננו מורנו ורבנו — "our master, our teacher, and our rabbi." The standard title for the head of a Chassidic dynasty.] ) — such as the holy Rabbi R' Elimelech, [Rabbi Elimelech of Lizhensk (1717–1787) — one of the foremost disciples of the Maggid of Mezeritch and a founding figure of Galician Chassidism, author of Noam Elimelech.] and the holy Rabbi R' Zusha, [Rabbi Zusha of Anipol (1718–1800) — brother of R' Elimelech, one of the most beloved Chassidic figures, known for his extraordinary humility and warmth.] and the Rav of Berditchev, [Rabbi Levi Yitzchak of Berditchev (1740–1809) — the passionate advocate for the Jewish people before G-d, known as the "defense attorney of Israel," author of Kedushas Levi.] and the Toldos, [The Toldos — Rabbi Yaakov Yosef of Polnoye (d. 1782) — the first disciple to publish the Ba'al Shem Tov's teachings in print, author of Toldos Yaakov Yosef, considered the first published Chassidic book.] and the Mochiach, [The Mochiach — "the Admonisher / the one who gives moral rebuke" — Rabbi Yaakov Yosef of Ostrog, a major early Chassidic figure.] and the Rebbe of Lublin, [The Rebbe of Lublin — Rabbi Yaakov Yitzchak of Lublin (1745–1815), known as the Chozeh (Seer) of Lublin — one of the greatest Chassidic masters of his generation.] and many others.] [And even those among whose descendants Rebbes did arise — certainly this was because of some punishment, as the Maggid said about himself [ע"ע = על עצמו — "about himself / regarding himself." The abbreviation confirms that the Maggid made this as a self-referential declaration — applying it explicitly to his own case: "this is true of me." Similarly, those whose descendants became dynastic Rebbes received the same "punishment" — the burden of public spiritual leadership.] as above.]

Segment 13
HE:
ע"א
ב"ה יום א' פרשת קרח פעה"ק ירושלים תובב"א 
החיוה"ש וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי וכל מאודי האברך הנעלה מו"ה ... נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות לשי"ת אחי יקירי אתך הסליחה על עיכוב הכתיבה עד הנה כי ל"ע הי' הקטן שלי חולה מסוכן זה יותר משני שבועות קוועטשנישט (לחצים) עם דם ועכשיו מעט יותר טוב אבל עדיין לבקש רחמים מהשי"ת שירפאהו לגמרי נא להזכירו נחמן נתן אהרן בן מנדיל לרפו"ש וגם בזה הזמן עשיתי בענין לידע מהענין שדברנו וגם הייתי בתל אביב בשביל זה וע"כ נא ונא תיכף ומיד לעשות ד' תמונות פשוטות כפי שתבין וד"ל ולשלוח לי יחד עם הכסף הידוע ואעשה בעזהי"ת ואתה מסתמא בודאי תזכה לזה אם תעשה ע"כ תדע שהזמן קצר והמלאכה מרובה תדע להזדרז שבזה השבוע אשיג הנ"ל מאתך ואסע ביום א' לתל אביב איינגיבען (לתת דמי קדימה) על כל טוב הנה בודאי לא תתחרט כלל ומה אני יכול לומר לך הנה כבר ר"ה וכשלא תחטוף ווער איז דיר שולדיג (מי אשם לך) ע"כ חוס עליך ועלי וד"ל. 
רבינו ז"ל אמר וען ניט מיין ר"ה וואלט דיא וועלט גווארין תהו ובהו (אם לא הר"ה שלי הי' העולם נהי' לתהו ובהו) וכו' על ר"ה הכל יכולים לקבל תיקון גוואלד גוואלד יכולים לזכות לטוב נצחי כזה ומדוע מחשים אנו האם אין זה שייך לנו היתכן דער עיקר ברסלבר חסיד איז לבא על ר"ה דער איז פין זיינע מענטשין וכו' רבינו ז"ל אמר ויא מיין ספר הגנוז איז גרוס דער ספר הנשרף מיין ר"ה נאך גרעסיר היתכן אם לא עכשיו אמתי היתכן מען ועט תמיד לייבן מען ועט אמאל פין זיך רייסין שטיקר פאר וואס מען האט גקענט זוכה זיין וכו'. 
(העיקר במה נקראים חסיד ברסלב זה בלבא על ר"ה הוא נחשב מאנשיו וכו' רבינו ז"ל אמר כמה שהספר הגנוז שלי גבוה וכן הספר הנשרף, הר"ה שלי עוד יותר גבוה היתכן אם לא עכשיו אמתי היתכן וכי נחיה לעולם עוד יגיע זמן שנתלוש את הבשר הרי יכלנו לזכות וכו'). 
אחי יקירי אין מילים בפי לדבר וכמאמר המדרש אין מחזקין אלא למחוזקין ואין מזרזין אלא למזורזין אם אראה ממך איזה התחזקות בענין זה אז נוכל לדבר יותר זכור ואל תשכח שבידך לזכות רווח אמיתי ונצחי כזה אל תיישן את כוחך כי מאד תתחרט ולא יועיל לך זכור בעוד שבכוחך לעשות זכור זכור. 
הנה אני שולח לך פה 6 מזוזות תודיעני תיכף קבלה עליהם וגם אם קבלת השני מזוזות והמכתב שלי מקודם שבועות וגם תשלח לי כסף עבור המזוזות. 
נא ונא להשיב לי תומ"י תשובה ברורה ונכונה אם יש לי מה לדבר עמך ולחכות עליך אם לאו כי אין זמן לחשוב. 
נא לכתוב תיכף תשובה טובה. 
ממני ידידך כנפשך שמואל בן פיגה

EN:
Certainly it is proper to give honor and preciousness and esteem and greatness and importance [כבוד ויקר וגדולה וחשיבות — four distinct words of honor and regard: כבוד (kavod) — honor; יקר (yakar) — preciousness, being held dear, high esteem (from the root of "precious stone"); גדולה (gedulah) — greatness; חשיבות (chashivus) — importance, being considered significant and weighty. Together they express the full range of reverence and regard owed to these great Tzaddikim.] to all the disciples of the Ba'al Shem Tov and the disciples of his disciples' disciples. And all of them are like the disciples of the disciples of the Arizal — who are called great. But all of this is [tribute] to the greatness of their master the Ba'al Shem Tov זצ"ל — who is the Rebbe — and all of them are only his disciples. [With G-d's help — in the coming letters we will speak further [נדבר להלן — "we will speak further / in what follows." להלן (lehalan) — "further on / further along in the sequence / in what follows in the coming letters." Not merely "further" but specifically onward in the chain of letters being built — the next chapters in this ongoing theological argument.] about the resolution of the difficulties.]

Segment 14
HE:
ע"ב
ב"ה יום ג' והייתם לי סגולה פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אאמו"ר עט"ר ופארי חמדת לבי ואישון עיני ה"ה הרה"ג מעוז ומגדול חו"ב סוע"ה כש"ת כמוהרר"י הלוי הורוויץ נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיעכם משלומינו הודות להשי"ת מסתמא קבלת מכתביי ומכתבי ע"י הר' שלמה אליאך נ"י. ושכבר קיבל החמישים דולר והנה אנכי קבלתי שני מכתביך עם המכתב למנהל ישיבת חיי עולם ר' ישראל רובין ור' פישל ביום חמישי בשלח ומסתמא ישיבו על זה. 
והנה אנכי מצפה כל יום לקבלת רשיון המושל על הדפוס ואוכל להתחיל לעבוד בה. 
והנני מבקשך עוד הפעם שתזדרז ותגמור המצוה כתיקונה לשלוח לי העשרים דולר האחרונים על הדפוס ואין לך להתרעם עלי עבור זה כי אני איני אשם בזה כלל כי מחמת שבית החרושת איננו יכול לצמצם ע"כ שלחה במעט אותיות יותר מכל מין וזה עולה עשרים דולר, כאשר כתבתי לך כמה פעמים. נא ונא להזדרז בזה כי כבר הגיע זמן הפרעון ואני ירא שלא אסבול מזה ח"ו ע"כ נא ונא להזדרז בזה וד"ל. 
יותר אין לחדש ממני בנך המצפה לישועות השי"ת 
שמואל הלוי הורוויץ 
זוגתי דושה"ט באה"ר וכולנו דושה"ט ושלום אמי היקרה שי"נ ושלום כולכם באה"ר ומאחלים לכם פורים ופסח כשר ושמח. 
ד"ש נלבב מלב עמוק למע"כ ידידינו יקירינו הישיש הרה"ח יר"א וכו' מוה"ר יהודא לייב שטיין נ"י שליט"א ידיד יקר ונעלה. כאשר מע"כ יש לו חלק גדול בענין הדפוס שהקים לי אבי הרה"ג שליט"א אבל כאשר חסר עשרים דולר להגמר וזה לא באשמתי כי הבית חרושת לא יכלה לצמצם ועשתה ושלחה מכל מין אותיות יותר מעט עד שמגיע לה עוד עשרים דולר וכבר הגיע זמן הפרעון ואין לי לשלם העשרים דולר ואני יכול לסבול ח"ו מזה הפסד גדול יותר מכפלי כפלים ע"כ הנני בבקשתי נא לגמור המצוה לעזור לאבי בזה שיוכל לשלוח לי הסכום הנ"ל במהירות בהקדם האפשרי ואין המצוה נקראת אלא על שם גומרה וטוב אחרית דבר מראשיתו. ובזכות זה יזכה לשיבה טובה דשינה ורעננה ויזכה לראות בבנין ציון וירושלים בב"א. ממני ידידו לנצח המברכו והמעתיר בעדו והמאחלו חג הפורים וחג הפסח כשר ושמח בתכלית. 
שמואל הלוי הורוויץ 
נא לכתוב לי שם אמו ואוכל לעתור בעדו כל יום אצל כותל מערבי בפרטיות בשלימות.

EN:
Postscript 1 — A Seasonal Observance During the weeks of the Shovavim [Shovavim — שובבי"ם — an acronym for the Hebrew initials of the Torah portions Shmos, Va'era, Bo, Beshalach, Yisro, Mishpatim — the first six portions of Exodus, read in the winter months. Traditionally considered an especially auspicious time for teshuvah and spiritual purification, particularly in the area of personal sanctity. Many recite extra Psalms, fast, and give extra charity during Shovavim. The letter is dated the week of Shmos — the very opening of this season.] it is good to recite many Psalms in order to merit teshuvah.

Segment 15
HE:
ע"ג
ב"ה אור ליום ו' פרשת תצא פעה"ק ירושלים תובב"א 
כוח"ט ושנה טובה ומתוקה למע"כ אהובי אחי נפשי ולבבי מוה"ר ישראל דוב נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר 
מסתמא קבלת מכתבי משבוע העבר והנה בעזה"ית אחר ש"ק אני רוצה לנסוע להתראות אתך ולהיות עכ"פ במירון על שבוע או יותר וגם שבת באמצע ומקורב חדש תכשיט נפלא רוצה ליסע אתי ביחד לעבוד ביחד עבודת ה' אצל ציון הרשב"י זיע"א אולי נוכל להתיישב דעתינו איזה ימים לפני ר"ה הקוה"נ ולהשתוקק ולכסוף להקדושות הנוראות המובאות בדברי רבינו על הימים הקדושים ונוראים האלה ואולי תוכל גם אתה להשתתף עמנו ועכ"פ הרבה טובה יהי' לך בראית פנים חדשות ויהי' לך הכנה על ר"ה 
ע"כ למעה"ש תיכף ומיד בלי איחור כלל תכתוב לי מכתב בקשה שאבוא אצלך וגם מעט על הוצאות ומעט כסף חדשי. למעה"ש תיכף ומיד, אל תספר כלל למהקורב החדש מהקשר שנעשה בינינו וגם לא תדבר אתו שיחות סודיות אך בעבודת ה' 
ממני ידידך אחיך מצפה לראותך בשמחה 
שמואל בן פייגא הורוויץ 
חזק ואמץ וחטוף ואכול תורה וחטוף ושתה תפלה והתלבש עצמך במצוות כי רק זה ישאר מכל העמל והשאר הבל וריק ע"כ צריכים לזכור מה שצריכים לעשות בזה העולם ולשמוח בזה

EN:
Postscript 2 — The Book Has Begun to Be Typed They are typing up the book — [that is:] they are keyboarding the book. [מען טייפט דעם ספר (מקלידים את הספר) — "They are typing up the book (they are keyboarding the book)." The Yiddish taifen (from English "type") and the Hebrew lehaklit (להקליד — to key in / to type) are given side by side, the author providing his own translation of the Yiddish. The af-taifen project — announced as about to begin in Letter 8, §5, and funded by the money confirmed in this letter — has now actually started. A moment of genuine, concrete progress after months of fundraising, obstacles, and preparation.]

Segment 16
HE:
ע"ד
ב"ה יום ג' ו' לעשי"ת פיעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וגח"ט אל מע"כ ידידי הנעלה נפשי ולבבי וכו' וכו' מוה"ר ישראל בער נ"י אחדשה"ט הנה הייתי אתמול אצל אחיך ואמר לי כי נחמן לקח את כסף שלו ונסע וגם ממנו לקח ב' שלינג. והיום בשוק ראיתי את נחמן ואמר לי כי תמול האט ער אן גווארין דעם אטו והיום נוסע וכבר קיבל קרטע (הוא הפסיד את האוטו והיום נוסע וכבר קיבל כרטיס). והנה אחי יקירי הבע"ד רוקד ועדיין לא לקחתי עצמי לעבודת השם ורודף אותי מכל הצדדים ואעפי"כ אינני מייאש עצמי והנני מחכה עדיין אולי יבא היום העת להתחיל בעבודת השם וכן תעשה גם אתה. והנה מאד אני רוצה לעשות לי סוכה מיוחדת וצריך לזה כסף וטרחה ה' יעזור לי לזה. 
יותר אין הזמן מסכים ממני ידידך מצפה לשלומך וטובתך שמואל הלוי הורוויץ 
נא לזכור בענין תפילין דר"ת שלי שהנחתים אצל ציון הק' ולדבר עם סנדיר טראוויץ ואמו ור' דוד אתרוג מענין הדפסה ולהראותם הכוכבי אור. 
נא ונא להרבות רחמים עבורי באלו הימים ובפרט על יום כפור במירון אצל ציון התא"ל זיע"א עבורי וב"ב ואבי שיחי' נא ונא 
תאמר לר' נתן חנהס' שיותר ממאה וחמישים עלי הדס לא ישלח לי כי אין ביכלתי למכרם

EN:
And he revealed Kabbalah and the hidden secrets of the Torah — in which there is wondrous moral instruction, a blazing fire reaching to the heavens. [אש בוערת עד לשמים — "a blazing fire reaching to the heavens." A biblical image (Deuteronomy 4:11) originally describing the fire at Sinai. Applied here to the Arizal's writings: not only esoteric mystery but a living, blazing, urgent moral and spiritual fire that reaches heavenward.] [May Hashem grant us merit to print books that I have from this — that I have gathered: the moral instruction and the service of Hashem — a blazing fire — and every commandment, both from the Zohar and from the writings of the Arizal.]



# Letter 10 י
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/1/

Letter 10 י
מכתב 1
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/1

Segment 1
HE:
ב"ה מוצש"ק פ' קרח שנת תרפ"ב פעה"ק צפת תובב"א

EN:
Peace and blessing and all good things, forever ["All good things, forever" — כל טוב סלה — is a traditional Hebrew blessing formula, abbreviated here as כט"ס] — to the honor, the splendor, and the glory ["The honor of his name and his glory" — כבוד שמו תפארתו — abbreviated כש"ת — is a formal honorific placed before the name of a respected person, similar to writing "His Honorable" in English] of my beloved, my friend, my dear, the exalted one who yearns for the service of G-d and draws close to Breslov Chassidus [Breslov Chassidus: the spiritual path and school of thought founded by Rabbi Nachman of Breslov (1772–1810), one of the great masters of Chassidic Judaism. "Chassidus" means "pious devotion" — it refers to this living, joyful, deeply personal approach to serving G-d.] — for all of this is the true success of the soul, and nothing in the world equals it — our master, our teacher, and our rabbi, Avraham Yakovitch, may he live and may G-d protect him and guard him.

Segment 2
HE:
החיים והשלום ברוב הצלחה וכל טוב סלה לכבוד ידידינו אהוב נפשינו מו"ר הצמוד וחבוק בקירות לבי הרה"ח החריף ובקי מלא וגדוש בש"ס ופוסקים ויראת שמים וחסידות וממולא במעלות ומדות טובות החפץ באמת ותמים לעבוד את ה' כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון שליט"א שלומו והצלחתו בתורה ותפלה ומעש"ט ברוחניות וגשמיות יתרומם מעלה מעלה עד בלי די וימלא כל משאלותיו לטובה אמן.

EN:
After inquiring after his precious wellbeing with great love — I received his letter together with his pure charitable donation, for the Shabbos [Shabbos: the Jewish Sabbath, from Friday sundown to Saturday night] of Chanukah, [Chanukah: the eight-day Festival of Lights, celebrated in winter] and how very much it revived me! So may the Blessed One always revive him, and may he merit to delight and behold the pleasantness of Hashem [Hashem: literally "The Name" — the way observant Jews refer to G-d in everyday speech, out of reverence for the Divine Name] — for this is the reward of those who give charity to the Land of Israel, as brought in Likutay Moharan, [Likutay Moharan: "Collected Teachings of Our Master Rabbi Nachman" — the central book of Breslov teaching, containing Rabbi Nachman's Torah discourses. "Tannina" means "Part Two."] Part Two, Section 71. "The boundary lines have fallen for me in pleasant places." [Psalms 16:6]

Segment 3
HE:
ראשית הנני להודיעו משלומי ב"ה כי אנחנו בריאים יתן ה' שנזכה לע"ע להתבשר זמ"ז בבשורות טובות ובמהרה בקרוב להיות ביחד על התורה ועל העבודה יומם ולילה ולעבוד ה' באמת ותמים ולבקש ולהתפלל ולהתחנן מלפני ה' עלינו ועל כל ישראל ונזכה בקרוב בימינו כל ישראל להיות באה"ק ונזכה לראות בשמחת ונחמת ובנין ציון וירושלים ויתרומם קרן ישראל וקרן התורה אכי"ר.

EN:
And behold, my dear precious friend — how very greatly my soul grieved over his distress, that he is unable to engage in Torah [Torah: the Five Books of Moses and, more broadly, the entire body of Jewish law, wisdom, and scripture. "Engaging in Torah" means studying it regularly.] and the service of G-d as he desires. But how very greatly my soul rejoiced to see the intensity of his yearning for this — for this is the very essence above all else.

Segment 4
HE:
בזה השבוע קבלתי הקארטיל הגלויה מכבודו ושמחתי מאד ע"ז ומה שיתרעם עלי שלא שלחתי שום מכתב כן יש על מה להתרעם אבל אני לא אשם בזה כי שמעתי שכבודו הוחג חג קבלת התורה בטברי' ת"ו ע"כ לא ידעתי אם כבודו כבר בירושלים עיה"ק תובב"א ואם ידעתי אז כבר שלחתי איזה מכתבים ומה שכותב בענין מה שחפשנו כדי להתלוות באמת הי' לי צער מזה כי אני חשבתי שהוא נוסע בוקר השכם ואני קמתי מאוחר ע"כ חשבתי שכבר נסע בודאי ואח"כ שמעתי שהוא נסע בצהריים אז הי' לי צער מדוע לא הלכתי ללות את כבודו.

EN:
As our master the Rebbe [The Rebbe: Rabbi Nachman of Breslov זצ"ל — the abbreviation זצ"ל stands for "may the memory of the righteous be a blessing," traditionally written after the name of a deceased holy person] said in Sichos HaRaN: [Sichos HaRaN: "Conversations of Our Master Rabbi Nachman" — a book recording informal teachings and conversations of Rabbi Nachman, compiled by his chief disciple Rabbi Nossan of Breslov]

Segment 5
HE:
והנני להודיעו כי אנחנו ב"ה בריאים ובגין המלבושים ששכח אחי הק' אהרן אצל המגידו אחר ב' ימים הביאו אותם לצפת כי השיך חקר אצל הגוים ... אותו נושא מלבוש זה הוא ... והחזיר לנו בע"ה. ובגין מה ... גיועט שהתערבנו על חצי רוטל יי"ג בגין המימרא עשיק לגבך ושוי לכריסך מצאתי שהוא כמו שאמר כבודו נ"י ושלמתי פה 10 גרוש להאברך היי"ש ר' ישראל בער מבראסלב שבטבריה שלא הי' לו על חג השבועות וש"ק הוצאת הבית והתיר לי ר' אבנר שאתן לו את הכסף וג"כ קבצנו בעדו פונט ורבע אצל אנשים חשובים, ושלח לי מטבריא ימי מוהרנ"ת חלק א' והשתפכות הנפש.

EN:
Yiddish Passage — Teaching of Rabbi Nachman of Breslov, quoted by the author [The original letter quotes this in Yiddish — the everyday language of Eastern European Jews. The author then provides his own Hebrew translation below in §§17–30. Both are translated here in full.] "Who can dare to say that he serves Hashem — even angels and fiery seraphim [heavenly beings — to say that even the highest angels cannot truly claim to "serve G-d perfectly"] [cannot claim this]! Rather, the essence is the will — that is: the yearning, the longing, and the aching desire [Three near-synonyms in Yiddish: hashtikokkus — intense inner yearning; kisufin — longing, longing to return; baynkikhts — the ache of missing, like homesickness of the soul. Together they describe a single overwhelming spiritual hunger.] . It is as though one learns, it is as though one prays — the essence is the longing. In the meanwhile one learns a little, in the meanwhile one prays a little."

Segment 6
HE:
בגין מה שכותב שמסתמא איני צריך דברי התחזקות באמת אני צריך דברי התחזקות הרבה כי סבבו המניעות והצרות והיסורים והטרודים והטרדות המרובות אין דאס פלאגיניש אין מיטשיניש אין נע ונד קייט (וההתייסרות והיגיעה והנע ונד) ב"ה מכל צד ופנה ועבר ורוח פה מצד אבי יקירי שליט"א פה מצד אמי שתחי' פה מצידינו פה מצד הקרובים מכל צד ממש ... האב איך דער האלטין אלץ פין מיין טאטין איינס נאך דיים האנדרין קודם פין דיים ואס מיר האבין נישט גיהאט קיין בריף שנית פין דער שיף ואס ער האט דורך גיליטין 3 מאל איז ער גיוען אין סכנת מות ממש רח"ל 3 מעת לעת מיט אמאל אין דער נאך איידער מען האט נאך פאר געסין די ערשטי איז גקומין די אנדרי אין די דריטע אין די פירטע וכו' ואס ער האט נישט מקבל גיוען פין אונז בריף אין דער נאך רח"ל אגרוסי צרה ער איז גגאנגין אין גאס האט אים ניט איצט גידאכט איבער גיקערט א טְרָאְנַבי אין האט גיהט ניסי ניסים שלא עפ"י הטבע ממש הי' כפסע בינו ובין המות רח"ל וכותב לנו אז מיר האבין גקרוגין אב חדש ממש אין האט גיחאפט אקלאפ אין דער נאז אין אגאנצי ואך איז ער גיליגין צי בעט אין מהאט אים צי גינעט די נאז אין איז גבליבין חלשות אוף צען מינוט ואין לשער גודל צערו וכאבו ופחדו, אין מען זייט ארוס די הרחבות פין ה' אין דער צרה אליין ממש תמיד, אין דער נאך האט ער וייטער גיהט איין איבער פָאל ואס אמחוצף האט אים מחרף גיוען בפני קהל ועדה ואח"כ את הנע ונד שלו אין עסט טריקנס אין דארס אין מיטשיט זיך נעביך זייער דער רבש"ע זאל אויף אים רחמנות האבין.

EN:
"And just as the King's Daughter said to the Viceroy (the Second to the King) — as it stands in Sipuray Maasiyos [Sipuray Maasiyos: "Stories / Tales" — the famous collection of mystical stories told by Rabbi Nachman. The First Story tells of a Viceroy who sets out on a great quest to rescue the King's Daughter from a place of captivity.] from the Rebbe, in the First Story — [the Viceroy] who labored and toiled to take her out from the 'not-good place.'"

Segment 7
HE:
(הגיע לידי הכל מאבי אחד אחרי השני קודם מזה שלא הגיענו שום מכתב שנית מהספינה הסבל שהוא עבר שלש פעמים הוא הי' בסכנת מות ממש רח"ל שלשה מעת לעת רצוף ואח"כ עוד בטרם נשכחו הראשונות הגיעו האחרות השלישית והרביעית וכו' מה שלא קיבל מכתבים מאיתנו ואח"כ צרה גדולה רח"ל שהוא עבר ברחוב ולא עלינו הפיל אותו רכב והיו לו ניסי ניסים שלא עפ"י הטבע ממש הי' כפסע בינו ובין המות רח"ל וכותב לנו שקבלנו אב חדש ממש ושקיבל מכה באף וכל השבוע הי' רתוק למטה ותפרו לו באף והעשר דקות הראשונות הוא הי' חסר הכרה ואין לשער גודל צערו וכאבו ופחדו ורואים את ההרחבות של ה' תמיד ממש בתוך הצרה עצמה ואח"כ הי' לו שוב מאורע אחר שחוצפן אחד חירף אותו בפני קהל ועדה ואח"כ הנע ונד שלו ומאכלו יבש ודל ומתייסר מאד מסכן ה' ירחם עליו)

EN:
"And this is the meaning for every single Jew — and especially for one who wishes to serve Hashem: within his holiness, his soul lies, poor thing, wherever it lies — she who descended from her Father, the King of kings, the Holy One blessed be He — for a word escaped from Him." [This refers to the First Story: the King's Daughter was captured because "a word escaped" the King's mouth — understood mystically to mean: it was G-d's will that the soul descend into this world, even though the soul herself did not want to leave her heavenly home.]

Segment 8
HE:
ואח"כ מה שכתב לי שרוצה ליקח אותנו לאמריקה כשיהי' לו כסף לצורך ההוצאה אין מיך פריער פאר יעדין בקרוב וזה הצער שהי' לי מזה עד אין לשער ולהעריך וערכתי וכתבתי לו אז מכתב עז וקשה ורך ודברי תחנונים ופיוסים ורצויים ועוד לא קבלתי תשובה ממנו ע"ז וכתבתי לו שאני ואחי הק' אהרן איננו רוצים בשום אופן בעולם ליסע לאמריקה ואפי' כשלא ישלח לנו כסף וכן כתב לו אחי אהרן שרוצה רק להיות אתי ביחד כן כתבתי לו כמה וכמה פעמים בכל מכתב ומכתב ואח"ז מזה שנסעה אמי לירושלים ת"ו לעשות נתוח על העינים אין פלאגט זיך אין מיר זענין דא נע ונד אין גפלאגט אין גמוטשיט איך האב איין עול בית אוף מיר ועול בנים עלי ויא אפאטר אין מוטר דא דארף (ומתייסרת ואנו כאן נעים ונדים מעונים ומיוסרים עול הבית עלי ועול הבנים כאב ואם מצד זה מוטל עלי להשגיח על הילדים שיתנהגו בדרך הישר ומצד זה להשגיח עליהם באכילה ולבישה ומתענים מאד אי אפשר ללמוד ואי אפשר להתפלל) איך להשגיח על הילדים שיתנהגו בדרך הישר ומצד זה להשגיח עליהם באכילה ולבישה אין מען מיטשיט זיך גיט מען קען נישט לערנין אין מען קען נישט דאוינען והמניעות והעיכובים מהעיר שעומדים עלי ואח"כ הי' לי צער גדול מאד בגין שלא קבלנו כמו חודש שום מכתב וד"ש מאמנו שתחי' וחשבנו מה שחשבנו, וצרות אחרונות משכחות הראשונות.

EN:
"That is to say: it is the will of Hashem that the soul descend to this lower world, even though she has absolutely no desire to do so — yet she carries out the will of Hashem and comes down against her will into the coarse physical body, because this is the will of her Father."

Segment 9
HE:
ואין אני יכול לשית עצות בנפשי כי אני מסובב מכל צד אינני יכול ללמוד ולהתפלל כראוי טרדת הפרנסה עלי המצב דוחק ורע מאד אנחנו בע"ח גדולים ויש בהיתר עסקא והריבית מתגדל מיום ליום עד שיראה הא' וירחם עלינו בתוך כל בני ישראל.

EN:
"And the soul arouses the person — that he should seek to take her out from the Sitra Achra [Sitra Achra: Aramaic for "the Other Side" — the realm of spiritual impurity, negativity, and distance from G-d. In Kabbalistic thought, it is the force that keeps the soul trapped in coarseness.] — and merit to find his supreme holiness for which he descended to the world. And she teaches him the aitsos [Aitsos: Ashkenazic pronunciation of the Hebrew עצות — "counsel, guidance, practical spiritual advice." A central Breslov concept: the Rebbe gives aitsos — pathways to help a person find his way back to G-d.] — how he may merit to reach what he must reach — as is clearly evident ["Clearly evident" — the Yiddish word voodlig (וואדליג) means "as is plainly known / as clearly emerges" — the author signals this is explicit in those sources] from the Rebbe זצ"ל, and likewise from the Arizal זצ"ל [The Arizal: Rabbi Yitzchak Luria (1534–1572), the greatest Kabbalist of his era, who lived in Safed. His teachings on the soul's descent and rectification deeply inform this letter.] in their writings."

Segment 10
HE:
אך כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ורואים ההרחבות והנסים שמרחיב לנו ואלו כל הימים דיו וכו' אין לשער ולהעריך וכו' והכל בחסד ור"ר וגדולים עד אין חקר, ויתן ה' שכל מה שסבלנו עד הנה יהי' כפרה על לשעבר על כל מה שחטאנו עוינו ופשענו ויהי' פדיון נפשינו על לשהבא ולשעבר שיהי' מעתה אך טוב שיהי' לנו פרנסה בריוח שנוכל לפנות ולעסוק רק בחיי עולם מבלי פנות לשטותי והבלי העוה"ז אמן.

EN:
"It emerges that every single Jewish soul is exceedingly, exceedingly exalted — and she constantly attains great spiritual perceptions [Hashogos: spiritual perceptions, elevated insights — experiences of closeness to G-d that the soul is always reaching toward, even while trapped in the body] — and she knows well and feels well her pain — that she is, poor thing, far from her supernal root, and lies buried in this world, poor thing. And she knows well her tikkun [Tikkun: rectification, repair, healing — each soul has a unique tikkun, a specific mission of repair and spiritual elevation that she came to this world to accomplish] — what she must do to save herself — yet she flees from the body, out of fear lest she be seized and drowned in the coarse desires of the gross physical body."

Segment 11
HE:
ומה שכותב אם יכול לבא לפה מאד מאד חפצתי שנהי' ביחד לשקוד ביראת ה' כל הימים אבל לע"ע אינני רואה בשבילו מקום פה א. איפה ליקח פרנסה ב. פה אין עם מי ללמוד במירון כבר אין אף איש כלל לא הספרדים ולא ר' נתן ואנחנו לבד לא יכולים להיות מפני הפחד להיות לבד שם בין הגוים אין דער מיקער קימט דאך שוין גאר נישט דארט (והחמר [מנהיג החמורים] כבר בכלל לא מגיע לשם) ואין מה לאכול והספרדים לא יתנו לנו מפתחות הביהכ"נ מרשב"י זיע"א ועכ"י ושנית מפני כי אינני יכול להניח הבית לבדו ואבי לא יסכים בשום אופן שאהי' לבדי שם.

EN:
"But when the person searches for her — he searches for his supreme holiness: Where is my holiness? Where is my purity? Where am I in this world? What will become of me? Did I come to this world to spend my days in such vanity — to trade a world that endures for a world that passes — and to forfeit ["Forfeit" — the Yiddish un vern (אן ווערין) means to lose out on / to let slip away — the anguished feeling of precious spiritual treasures being wasted through inaction] such precious treasures that I can earn every single moment?" "For one hour of repentance and good deeds in this world is greater than all of the World to Come; and one hour of tranquility in the World to Come is greater than all of this world's life." [Ethics of the Fathers, 4:17] [This famous teaching captures the breathtaking value of every single moment in this world: it is an opportunity that does not exist even in Paradise]

Segment 12
HE:
אין בא מיר איז אפְ גיפאסט גוארין (הוחלט אצלי) שאסע רק לירושלים תובב"א שם יש עם מי ללמוד ושם אראה לי בית דירה ושם ללמוד בהתמדה רבה וליקח אתי את אחי אהרן ללמוד שם בת"ת והוא מרוצה מאד מזה ורוצה להיות אתי ביחד ואני מצפה ומחכה שבאלו הימים יוגמר הסדר בבתינו ואז אוכל ליסע לירושלים תובב"א ואני מצפה שבקרוב נהי' ביחד משקדים על התורה ועל העבודה ועל יראת ועבודת ה'.

EN:
"This is called hisbodidus [Hisbodidus: the central Breslov practice of private, personal prayer and self-expression before G-d — speaking to G-d in one's own words, in one's own language, pouring out whatever is in one's heart. Not formal prayer from a book, but a direct, honest, personal conversation with the Creator. Rabbi Nachman taught that everyone should practice this daily.] — when a person seeks counsel on how to save his soul, and pours out his heart before Hashem. At that moment his soul reveals herself to him — that is, he begins to hear the awakening of his own soul, who is called the Bas Melech [Bas Melech: "Daughter of the King" — the soul is called this because she is literally a part of G-d, who is the King of kings. Every Jewish soul is, at her core, royal — a princess in exile.] — for 'all Israel are the children of kings.' And she awakens him and gives him counsel how he may merit to find his supreme holiness, for which he came into the world."

Segment 13
HE:
ובכן אבקש ממנו שישלח לי אדריסתו מפורט היטב, ובכן אבקש ממעלת כבודו שיראה בשבילי אלו הספה"ק לקוטי מהר"ן חא"ב לקוטי תפלות ספורי מעשיות עם השיחות עלים לתרופה ימי מהרנ"ת ח"ב קצור לקוטי הלכות עפ"י א"ב משיבת נפש חיי מהר"ן אלו הכריכות שיש ביחד כל תורה מלקוטי מהר"ן עם התפלה השייכת לה ומלקוטי הלכות המפרש התורה. ועוד ספרים טובים שאינני יודע מהם ואין לשער ולהעריך גודל המצוה מזכי הרבים ומוציאם מאפילה לאורה וכו' אין אגרוסין דאנק אין ברכה למפרע על זה.

EN:
"It emerges that in any case, when the person searches for her — through learning, through prayer, through performing the mitzvos [Mitzvos: commandments — the 613 commandments of the Torah, which range from prayer to charity to how one eats and conducts business. Performing mitzvos is understood as literally connecting one to G-d.] — and everything a person does for Hashem. And even material affairs — when they are done so that one may be a proper Jew, and are conducted according to Torah, in a kosher [Kosher: in accordance with Jewish law — literally "fit / proper"] fashion, in holiness and purity — that too is called searching for her."

Segment 14
HE:
וכן אני מבקשו מאד מאד שיקיים מה שהבטיח לי לכתוב לי דברי התחזקות כי אני צריך מאד מאד לזה ולעצות קדושות כי אינני יכול לשית עצות בנפשי מה לעשות אם להניח כך הבית ואם להניח כך הילדים ומה יהי' עמהם ואפוא אקח כסף לחיות שאוכל ללמוד שם ע"כ אני מסובך מאד בכל הפרטים ודקדוקים ואינני יכול לשית עצות בנפשי והימים והשנים חולפים ועוברים וכלים בהבל, ע"כ יראה ליתן לי עצות עפ"י ה' איך לעשות בזה הענין ואני מצפה שבקרב אלו הימים אבוא לירושלים תובב"א עם אחי הק' ואני מבקשו עוד שיכתוב לי מה מכריחו ליסע לצפת ואיך התנהגותו שם במקומו והצלחותו בתוי"ר ה' אויב ער קען אוס פירין התבודדות אזו ויא עס איז בדארף צי זיין אין ויא אזו גייט דאס לערנין אין צי איך ועל קענין קריגין (אם הוא יכול לקיים שם התבודדות כראוי ואיך הולך שם הלימוד ואם אוכל להשיג שם) ספרי ש"ס ירושלמי ד' ש"ע טורים וכו' ושאר ספרים וג"כ יכתוב לי אפוא מקום משכן מושבו בעיר או בסביבה ובאיזה שוק וכן יכתוב לי איך המצב בירושלים עה"ק ברוחניות וגשמיות הכל באריכות ובכן אני מבקש מכבודו שיכתבו לי באותיות חדות וגדולות שיוכלו לקרוא היטב כי את הקארטיל (הגלויה) לא יכולתי כמעט לקרוא וכן אני מבקשו שהכל יהי' מאתי בהצנע וכו'.

EN:
"And in truth, in everything a person does — whether in matters of holiness or in everyday secular affairs — one must search within each thing: 'How can I, through this, draw yet closer to Hashem?' This is the meaning of the L'sheim Yichud [L'sheim Yichud: literally "For the sake of the Unification" — a short declaration of intention recited before performing a mitzvah or any meaningful act, stating that one's intention is to bring holiness into the world and draw closer to G-d. It is a way of consciously sanctifying every action.] that one recites before each thing." "And especially: the longing, and the will, and the desire [Three words are used: baynken (longing/aching), velin (willing/wanting), gloosten (desiring/craving) — together painting a picture of the whole person reaching toward G-d with every fiber] — these are the soul of the matter; and the actual deed is the body of the matter. In any case — when he searches for her, she too searches for him. The soul draws close to the person and teaches him counsel how he may merit."

Segment 15
HE:
ממני תלמידו החפץ ומבקש ומצפה ומחכה ומקוה להיות בקרוב ביחד אלו הימים בעה"ק בירושלים להתמיד בתורה ועבודת ה' יומם ולילה ולקיים התורה הקדושה ונזכה בקרוב לחזות בנועם ה' ולראות בנחמת ושמחת ציון וירושלים וישראל ובהרמת קרן התורה אמן.

EN:
"A statement is brought in the First Story of Sipuray Maasiyos — that she [the King's Daughter] said to him [the Viceroy]: 'You cannot take me out except by longing to take me out — you must choose yourself a place, and for an entire year long and want and hope to take me out.' That is: to have hisbodidus every single day — the essence of which is the longing, and giving voice to that longing before Hashem." "'And whenever you have time' — that is, even in the midst of all one's daily affairs, whenever one recalls — 'let your only [longing] be to take me out.' And on the last day of the year — meaning Erev Rosh Hashana [Erev Rosh Hashana: the eve of Rosh Hashana, the Jewish New Year — a supremely holy and important day in the Breslov calendar. The Rebbe taught that being with the Breslov community on Rosh Hashana is essential.] — 'you shall not sleep' — for the essence is to be on Erev Rosh Hashana and Rosh Hashana with the people of our fellowship [Anshay shlomaynu: literally "the people of our peace / our wholeness" — the warm Breslov term for fellow Breslov Chassidim] , and to do teshuvah." [Teshuvah: repentance / return — literally "turning back" to G-d. Not merely feeling sorry, but a genuine turning of the whole person back toward their Source.]

Segment 16
HE:
ממני שמואל הלוי הורוויץ

EN:
"It emerges: one must fulfill the general guiding principles [Hanhogos klaliyos: the three foundational daily practices that Rabbi Nachman said every person must keep — not optional extras, but the essential framework of a Breslov life] that the Rebbe זצ"ל declared — which every person is obligated to observe:" Learn the Shulchan Aruch every day — to know the laws, how to conduct oneself. [Shulchan Aruch: literally "The Set Table" — the authoritative code of Jewish law, compiled by Rabbi Yosef Karo in the 16th century. The Rebbe taught that daily study of practical Jewish law is the foundation of Torah.] This is the very essence of Torah. Have hisbodidus every day — to settle the mind and pour out one's heart before Hashem; to feel genuine regret [Charatah: sincere remorse — feeling the truth of where one has gone wrong, not just guilt but a real desire to return] for what requires regret; to confess verbally before Hashem; and to resolve and commit to improvement going forward. Be on Rosh Hashana with the Rebbe's people — and ultimately one will arrive at what one must arrive at. Amen.

Segment 17
HE:
ידרוש בשלום חבירי האהוב וחביב ויקר עלי מאד הבחור המופלג בתורה ויראת ה' המתמיד יומם לילה החריף ובקי בחדרי תורה ממולא ומשובח במעלות טובות הירא שמים כש"ת מ"ר שלמה עתיק נ"י הנני דורש שלומו הטוב ומבקשו שיכתוב לי איך הצלחתו עכשיו בלימוד ואיך יוכשר בעיניו שם הכל להודיעני והנני מאחלו כל טוב והצלחה גדולה בלימוד ועבודת ה' וברוחניות וגשמיות לצורך רוחניות וימלא כל משאלתו לטובה.

EN:
Now, my dear, good, precious friend — the most important thing, more than all else, is to revive oneself and be joyful — in the very fact that one is a Jew, and with the good points [Nekudos tovos: "good points" — a foundational Breslov teaching: every person, no matter how far they feel they have fallen, has precious sparks of goodness, holiness, and sincere desire within them. The practice is to find and focus on these points, rather than dwelling on one's failures.] that one snatches and holds on to, and with the longing — as the Rebbe זצ"ל says: "It is a great mitzvah to always be joyful." [This is perhaps the most famous Breslov teaching. Joy is not a luxury — it is a religious obligation and a spiritual weapon.]

Segment 18
HE:
ממני חברו שאינו מגיע ליראת שמים שלך ולהתמדתך אף לא למחצה ולשליש ולרביע

EN:
And as R' Nossan [R' Nossan of Breslov (Rabbi Nossan Sternhartz, 1780–1844) — the chief disciple of Rabbi Nachman, who recorded and published all of the Rebbe's teachings. He also composed the monumental work Likutay Halachos, which finds Breslov teachings within every area of Jewish law.] זצ"ל brings in Likutay Halachos [Likutay Halachos: "Collected Laws" — R' Nossan's magnum opus, in which he reveals the deep spiritual dimensions of Jewish law through the lens of Rabbi Nachman's teachings. It spans almost every area of halachah (Jewish law).] on the Torah portion of the week — "And Pharaoh commanded the midwives… every son that is born [cast into the river]…" [Exodus / Shmos 1:22]:

Segment 19
HE:
ממני שמואל הלוי הורוויץ

EN:
The yetzer hora [Yetzer hora: the evil inclination — the inner force within every person that pulls toward selfishness, spiritual laziness, sin, and despair. Jewish thought does not see this as an external demon, but as an internal voice. Its chief weapon, according to Breslov, is sadness and discouragement.] speaks to those who teach Torah to Jewish souls [As the Talmud says: "Whoever teaches his fellow's child Torah, it is as though he gave birth to him" — so every teacher of Torah is in some sense a "parent" of that soul] — telling them to instill sadness [Atzves: sadness, depression, spiritual heaviness — the number one enemy in Breslov thought. The Rebbe taught that sadness is the root of all spiritual failure.] in them. Wherever there is a good point — called "son" — it [the yetzer hora] says: trample it underfoot, make it into nothing, say that it is full of ulterior motives and selfish intentions, etc.



# Practical Arrangements — Levi Kahana; Money; the Betrothal
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/10/

Practical Arrangements — Levi Kahana; Money; the Betrothal
מכתב 10
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/10

Segment 1
HE:
יום ג' פרשת צו פה עיה"ק ירושלים תובב"א [י' ניסן תרפ"ג]

EN:
My dear companions, [חביריי היקרים — "my dear companions." The first time the salutation is addressed jointly to both recipients as a pair. Chaveirim (companions / friends) carries special weight in Breslov — evoking the bond of fellow-travelers on the path to G-d.] who yearn for the service of Hashem in truth — [for this alone is the true and eternal purpose which endures forever. And without this [ומבלעדי זאת — "and without this / apart from this." The word mibil'adei means "in the absence of / without / apart from." The full meaning: without this purpose — the service of G-d — everything else is vanity.] — everything is vanity of vanities, and nothing remains of a person: not silver, not gold, not any thing to take with him into the grave — only Torah and prayer and commandments and good deeds. [מעש"ט = מעשים טובים — "good deeds." The standard abbreviation for ma'asim tovim — acts of goodness and virtue. It appears here as a natural shortened form in the flow of the list: Torah, prayer, commandments, and good deeds — the four pillars of Jewish spiritual life.] May Hashem grant us to remember this every day — for the days pass like the blink of an eye. And may we merit to snatch each day: Torah and prayer and commandments and good deeds — for that is our life in this world and in the World to Come.] [ובבא = ובעולם הבא — "and in the World to Come." The standard abbreviation, paired with בזה (in this world) to convey the full scope: in this world AND in the eternal world that follows.]

Segment 2
HE:
החיוה"ש וכל טוב סלה וחג כשר ושמח לכבוד אמי יקירתי חביבתי חמדת לבי ואישון עיני ועטרת ראשי ופארי הצנועה וחסידה החביבה עלי כנפשי וכו' כ"ש מרת פיגה שתחי' לאריכת ימים טובים אמן.

EN:
And who yearn for drawing close to the true Tzaddik in truth — [for this is more precious than everything — for through him alone will we merit the service of Hashem in truth, and merit what we must merit in this passing world. For the fair [היריד — "the fair / the market." A temporary market held for a limited time: one can acquire everything one needs for eternity only during this fair, and once it closes the opportunity is gone. This world is the fair — the only time and place to earn what endures.] to purchase all one's needs for eternity is only in this world, specifically. And one who toiled on the eve of Shabbos will eat on Shabbos.] [מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת — Avodah Zarah 3a. Whoever prepares before Shabbos will have food to eat on Shabbos. Applied: whoever toils in this world (the erev Shabbos) will enjoy in the World to Come (the eternal Shabbos).] May Hashem grant us merit in this, in truth. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
וכבוד אחי היקר האהוב וחביב עלי כנפשי החסיד המופלג ביראת ה' כש"ת כמר אהרן נ"י וכבוד אחותי היקרות שתחי' ואחרון חביב יצחק'לי שי"נ ואשר'קי שי"נ כולנו נעמוד ביחד עם אבינו שיחי' על הברכה אכי"ר.

EN:
These are: [ה"ה = הם הם / הלא הם — "These are / That is." A standard abbreviation introducing a list of named persons — "the following individuals are being addressed."] the outstanding young scholar, [האברך המופלא — avrech mufla — "the outstanding young scholar." Avrech: a young married Torah scholar; mufla: outstanding, wondrous, distinguished. Together: a young scholar of exceptional distinction and promise.] our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him — and his dear companion, of whom it is said: "Acquire for yourself a companion" [וקנה לך חבר — Pirkei Avos 1:6 — Yehoshua ben Perachiah's teaching: "Acquire for yourself a teacher, buy for yourself a companion, and judge every person favorably." Applied here to the bond between the two recipients.] — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Moshe Aharon Ohrbach, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him.

Segment 4
HE:
ראשית אמי היקרה הנני מודיע לך משלומי ב"ה כי טוב והנני מברך אתכם בחג כשר בתכלית הכשרות ושמח בכל מיני שמחות היינו דאס הארץ זאל זיין פרייליך (שהלב יהי' שמח) מרוב טוב עושר וכבוד ותענוג רב מכל הצדדים ובקרב להיות כולנו יחד כל ישראל בירושלים לחוג חג הפסח בבית מקדשינו ונזכה כולנו יחד לראות ולשמוח ולגיל ולשוש בקרוב בשמחת ישראל ושמחת ה' ותורתו בשמחת ונחמת ובנין ציון וירושלים והרמת קרן ישראל וקרן התורה במהרה בימינו אמן כי"ר.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love as is fitting [כיאות — kia'ut — "as is fitting / as is proper / as is becoming." A formulaic phrase signaling that the love expressed is exactly the appropriate and right amount.] — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. And I have also received his letter from Thursday of [Parshas] Shmos with the sum of 6 dollars that you collected for the printing. And may it be the will [of Hashem] — in the great force of your desire and your longings [וכיסופין שלכם — "and your longings / yearnings." Kisufin — from the root כסף (longing) — a passionate, aching yearning for something dear. The author pairs retzonchem (your desire / will) with kisufin (your longing / yearning) — the two together describing both the rational desire and the heartfelt longing behind the recipients' support of the project.] — and through your deeds in toil and willingness and enthusiasm and great joy — that we should be able to print the book this year. And certainly you will merit the great good that is stored away for this.

Segment 5
HE:
אמי יקירי קבלתי ב' מכתביך א' משבוע העבר יום ב' והב' מיום ו' ואין לשער גודל צערי מהמכתב הב' שקבלתי ממך ונסכם אצלי שאסע על פסח אבל אחר כך האב איך מיך מיישב גוען אזו, פארין קין צפת ניט אוף צריק צי קומין איז דאך בודאי גאר קיין תכלית ניט, אין עס איז ניט כדאי דאס געלד ואס איך האב דא אוס גבריינגט אין דאס מיטשין זיך מיטן פלאגין זיך ואס איך האב מיך ביז אהער גמוטשיט אין גפלאגט זאל איך וייטער פאר פאלין וערין אין צפת ניין דאס קען ניט זיין, איך רעכין אין האלט מיך פאר א ירושלימער, אין אוף צריק צו קומין תיכף נאך פסח קיין ירושלים, איז די זאך אזו וען איך ואלט גרעכינט דער נאך שוין צי זיין דיים גאנצין זומיר אין ירושלים ואלט איך גוען גקומין נאר איך רעכין דאך איה"ש נאך פסח פארין קיין צפת זיך אפ רוהין נאר איך ויל קודם קונטשין ועגין תקציב אין ועגין שידוך על כן פארין אין צריק קומין אין צריק פארין שמעקט מיט אסאך געלד על כן האב איך אזו גטאן.

EN:
A Profound Teaching — Charity as Protection on the Great Day of Judgment For our masters in the Talmud and the Midrashim and the Zohar and the writings of the Arizal and in all the holy books of the world — when they speak of the great Day of Judgment that is to come — they literally tremble and are terrified. [מזדעזעים ומתפחדים — "literally tremble and are terrified." מזדעזע — to shake and shudder with dread; מתפחד — to become filled with terror and fear. The greatest Torah masters, when contemplating the future Day of Judgment, experienced genuine physical trembling and spiritual terror.] And as brought in the Talmud — that even Samuel the Prophet זצ"ל was afraid of the great Day of Judgment. And I always think and seek some counsel that one can find in this world to sweeten the great Day of Judgment and to be saved from it. And I found a counsel and a remedy for this in the Sefer HaMidos of our master the Rebbe זצ"ל, letter Heh — under the entry "Hamtakas Din," [Hamtakas Din — המתקת דין — "the sweetening of judgment." A Kabbalistic concept: certain spiritual acts can soften and sweeten the severity of heavenly judgments — transforming harsh din into mercy.] Part 2, section 5 — in these words: "Through charity one sweetens the judgment of the World to Come — that is: the Day of Judgment of the World to Come." See there — and in the cross-references upon it, in the Index of Sources from the Midrash on Parshas Shmos — see there.

Segment 6
HE:
ועגין געלד האב איך גנומין א פונט שרציתי לקנות לי קפליטש וגם 2 פונט לקחתי מהממונה קמחא דפסחא אין איך האב זיי גגיבען לוי כהנא וארין ער פארט יום חמישי לצפת להיות שם פסח, ודברתי אתו כל מה שכתבת לי והוא אמר והבטיח לי שתיכף שיבא ימסור לך הכסף וגם יראה אופן מי שיסדר הסדר אין וייגין דיים גוי דאס איז שטותים עס איז ניט קיין הפקר ועלט וגם הוא יראה לעשות כל מה שצריך אין ער ועט דיך שוין בא רוהגין פין אלדינג וגם הוא יתערב בענין השידוך, נגמר אצלינו שהלילה קודם נסיעתי לצפת אלך איתו להתראות עם הב' ועם אביה אין האלדינג גיט דורך ריידין אין דורך שמיסין ועגין שידוך, והוא יראה לסדר לך איך תסע בחול המועד לפה לעשות השידוך ודי להבין.

EN:
And it is found there that through this we find hope for this Day of Judgment — for in Likutay Tefilos, Prayer 35 from Part 2, it brings in these words: "You know that the essential compassion of all compassions is what You think thoughts [and so on] so that no outcast should be cast away from You at the time of the resurrection — for then will be the essential great and awesome Day of Judgment, from which even all the great and true Tzaddikim tremble and recoil in terror. [חרדים וזוחלים ממנו — "tremble and recoil in terror from it." Two distinct verbs: חרדים (charedim) — trembling with awe and dread; זוחלים (zochalim) — recoiling, shrinking back, crawling away in terror (from the root זחל — to crawl, like a creature that instinctively shrinks back from danger). The combination conveys both the inner trembling and the involuntary physical recoiling — the full embodied response of even the greatest Tzaddikim before this awesome judgment.] And the essential compassion, salvation, success, and hope is: whoever merits to receive salvation and mercy — to succeed through this at that time [and so on]. Fortunate is he who merits this true compassion. Fortunate is he who waits in this world all the days of his life and all his hours and moments to merit this compassion — which is the essential purpose of all the days of the world. And besides this, everything is vanity and vexation of spirit." [הבל ורעות רוח — "vanity and vexation of spirit." The Ecclesiastes formula (1:14; 2:11; etc.) for utter futility: re'ut ruach — a striving after wind, a vexation of spirit — the frustrated grasping at what cannot be held. The prayer applies Kohelet's verdict: apart from earning the divine compassion for the Day of Judgment, everything else in life is ultimately this same empty grasping.] See there. And the hope to succeed there is through charity — as brought in the Sefer HaMidos mentioned above.

Segment 7
HE:
על כן אמי יקירי אל תקפיד כלל עלי מה שהנני לא בא אצלכם על פסח תאמינו לי שהנני מתגעגע מאד אחריכם אך אף על פי כן אני מוכרח לישאר פה על פסח בגין התקציב והשידוך אין די דארפסט דיך ניט ערגרין פין די אלי שטותים והבלים היינט איז ניט קיין הפקר ועלט אין די זאלסט גאר ניט מורא האבין אין די זאלסט אליעס דער ציילין לוי כהנא אין ער ועט שוין זֵיין צי טוהין ואס ער בדארף טוהין אין זאלסט מיט אים אלדינג איבער ריידין ועגין שידוך.

EN:
And I also found in the holy Zohar — it brings that all souls, after all that they go through before they come to their final ultimate resting place, are compelled to immerse in the River of Fire. [Nahar Dinur — נהר דינור — "River of Fire." A river of fire through which all souls must pass in the afterlife as part of their purification (Chagigah 13b; Zohar). The word דינור combines din (judgment) and nur/or (fire/light) — the burning fire of judgment. Even angels are consumed there.] [And this is a great terror — for even angels are burned there, and so on.] But whoever performed charity and lovingkindness [צדקה וחסד — "charity and lovingkindness." Two distinct classical Jewish values that together encompass all benevolent acts: tzedakah (צדקה) — giving of financial resources, money, material help; chesed (חסד) — acts of personal kindness, devotion, and loving attention that go beyond material giving. Together they cover the full range of giving: material and personal, financial and relational. Both must appear — the author wrote them side by side deliberately.] in this world — passes through the River of Fire without any pain or fear or harm, G-d forbid. And in particular — charity like this: to bring merit to the multitudes through printing holy books that will revive and bring close to the service of Hashem even those who are very far — for this is the essential charity. [As brought in the Zohar — that in truth, charity given to the poor person for his livelihood and so on is very precious. But the charity by which one brings merit to the guilty [לחייביא — Aramaic: "to the guilty / those in spiritual debt." The Zohar's term for those who are spiritually culpable — whose lives have led them far from G-d. Bringing such people specifically close to G-d is the highest form of tzedakah.] and draws them close to the service of Hashem — is still far more precious and important by many times than ordinary charity. See the Zohar, Parshas Terumah.]

Segment 8
HE:
אין וייגין טאטין האב איך די ואך דער האלטין פין אים א בריף והנני שולח לך עם לוי את מכתבו, ובגין החלוקה אמר לי הממונה שתיכף נתן ידיעה להבנק שיתנו לכם החלוקה.

EN:
And in particular — for this is literally charity for the Tzaddik himself — for the Tzaddik's lips murmur in the grave. And also all his passionate desire and his yearnings [חשקו וכסופיו — "his passionate desire and his yearnings." Two distinct words of longing: חשק (cheshek) — passionate desire, burning enthusiasm; כיסופים (kisufim) — aching yearning, longing, craving. Together they describe the full emotional intensity of the Tzaddik's longing for his words to reach and transform people.] are that his words should make an impression [יעשו רושם — "should make an impression / should leave a permanent mark." Not merely be heard or studied but penetrate — leave a genuine imprint on the soul of the reader, permanently altering them from within.] — that all those who are distant should draw close to Hashem. And this is more precious to him than all his spiritual levels and all his World to Come — as brought in Likutay Halachos. And when one gives even a single coin to the true Tzaddik — he gives back in return thousands of thousands and tens of thousands of tens of thousands of times more — in this world and in the World to Come — forever and ever. And as brought in the story of the Seven Beggars, from the sixth day — in Yiddish: "Az ba vemen ich nem dem gib ich" [אז בא וועמין איך נעם דעם גיב איך — "From whoever I take — for that I give." The Yiddish original of this celebrated phrase from Rabbi Nachman's story of the Seven Beggars, sixth day: one of the beggars declares that whenever he receives something from someone, he gives them infinitely more in return. The Yiddish az ba vemen (from whoever) / ich nem (I take) / dem (that/for that) / gib ich (I give) preserves the precise original wording of the story as told by the Rebbe. The author cites the Yiddish verbatim — the language in which the Rebbe told his tales.] — see there.

Segment 9
HE:
תראה שבליל ה' היינו דאנרשטיג בא נאכט צי פרייטיג זאלסט בייטין שלום העליר אודער אננדרין ער זאל בודק חמץ זיין אין זאל אים פאר ברענין פרייטיג כידוע.

EN:
Yiddish Passage with Embedded Hebrew Translation [The author writes a Yiddish summary of the preceding teaching, then immediately provides his own Hebrew translation — both are given here in English. The letter's internal structure places the Yiddish and Hebrew interleaved in brackets.] "In any case — what shall I say to you? — that in this world there is free choice: one can merit. May Hashem help that we should ourselves toil in the service of Hashem and also bring merit to others through the service of Hashem — through printing [דרוקען — drukn — Yiddish: "to print / to press / to publish." From the German drucken. The operative word for the book production project throughout this correspondence.] the holy books — through which every single person can draw close to Hashem: 'lest his eyes see and his heart understand and he return and be healed.' [פן יראה בעיניו ולבבו יבין ושב ורפא לו — Isaiah 6:10. In its biblical context, G-d commands the prophet: make the people's heart fat and their ears heavy and their eyes shut — LEST they see, hear, and understand, and return and be healed. The verse describes what must NOT happen to a hardened people. The author quotes it here in its HOPEFUL inverse: through the light of these holy books, may it happen that their eyes DO see and their hearts DO understand — and they return and are healed. The word פן (pen — lest) becomes an expression of hope: let it not be that they fail to see; rather, may they see.] Now it is the month of Shvat."

Segment 10
HE:
(ישבתי בדעתי כך ליסוע לצפת על מנת שלא לחזור זה בוודאי לא שום תכלית וגם אז לא הי' כדאי כל הכסף שהוצאתי עבור זה והיגיעה והטרחה שהתייגעתי וטרחתי עד עכשיו ושוב ללכת לאיבוד בצפת זה לא בא בחשבון אני מחזיק ומחשיב את עצמי לירושלמי, ועל מנת לחזור תיכף אחרי פסח לירושלים הענין הוא כך אם הי' לי בתוכנית להיות אח"כ כבר כל הקיץ בירושלים הייתי מגיע כעת אמנם אני הרי מתכונן איה"ש אחרי פסח ליסוע לצפת לנופש רק ברצוני לסיים מקודם בענין התקציב ובענין השידוך לכן ליסוע ולחזור ושוב ליסוע מריח בהרבה כסף לכן עשיתי כך:

EN:
[Author's own Hebrew translation:] From whoever I take — for that I give — see there. In any case — what shall I say to you? — that in this world there is free choice: one can merit. May Hashem help that we ourselves should engage in the service of Hashem, and also to bring merit to others through the service of Hashem — and also to print the holy books through which every single person can draw close to Hashem: "lest his eyes see and his heart understand and he return and be healed." Now it is the month of Shvat.

Segment 11
HE:
בענין כסף לקחתי לירה אחת ממה שרציתי לקנות כובע ועוד שתי לירות לקחתי מהממונה קמחא דפסחא ומסרתים ללוי כהנא כי הוא נוסע ביום חמישי לצפת להיות שם בפסח ודברתי אתו כל מה שכתבת לי והוא אמר והבטיח לי שתיכף שיבא ימסור לך הכסף וגם יראה אופן מי שיסדר הסדר ובענין הגוי זה שטויות העולם הוא לא הפקר וגם הוא יראה לעשות כל מה שצריך והוא כבר ירגיע אותך מהכל וגם הוא יתערב בענין השידוך, ונגמר אצלינו שהלילה קודם נסיעתי לצפת אלך איתו להתראות עם הב' ועם אביה ולהשיח איתם הכל בבירור בענין השידוך והוא יראה לסדר לך איך תסעי בחוה"מ לפה לעשות השידוך ודי להבין. על כן אמי יקירתי אל תקפידי עלי כלל מה שהנני לא בא אצלכם על פסח תאמינו לי שהנני מתגעגע מאד אחריכם אך אעפי"כ אני מוכרח לישאר פה על פסח בגלל התקציב והשידוך ואינך צריכה להתייסר מכל השטויות וההבלים היום העולם הוא לא הפקר ושלא יהי' לך שום פחד ותספרי הכלל ללוי כהנא והוא כבר יראה לעשות מה שצריך לעשות ותדברי איתו על הכל בענין השידוך.

EN:
Seasonal Teachings for the Month of Shvat The sign of Shvat is Aquarius — one who draws and waters from the Torah of his master for others. [מזל דלי שדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים — "The mazal (sign / constellation) of Shvat is Deli (the water-bucket / Aquarius) — one who draws and gives to drink from the Torah of his master to others." The Hebrew deli means a bucket for drawing water. The image: the ideal person of this month draws Torah from the deep well of his master's teaching (like a bucket lowered into a well) and pours it out generously for others to drink. A beautiful spiritual interpretation of the astronomical sign.] And it is brought in the Torah teaching [beginning with] "These are the Words" — "in the eleventh month, on the first of the month, Moses undertook to explain the Torah" [הואיל משה באר את התורה — "Moses undertook / was pleased to explain the Torah." The verb הואיל (ho'il) means "he was pleased to / he undertook / he condescended to" — conveying both the initiative and the willing self-offering of Moses in taking on this great task. Moses was not commanded to expound the Torah at this point — he chose and was willing to do so, as a final great act of love for his people.] — and it is brought in the Talmud that he expounded it in seventy languages — meaning: he explained the Torah across all seventy languages, so that even all those who are far away could draw close to Hashem.

Segment 12
HE:
ובענין אבא השבוע קבלתי ממנו מכתב והנני שולח לך עם לוי את מכתבו ובענין החלוקה אמר לי הממונה שתיכף נתן ידיעה להבנק שיתנו לכם החלוקה.

EN:
And also the weeks of Shovavim are propitious for rectifying the blemish of the covenant. [מסוגל — "propitious / especially suited / spiritually auspicious." The word segulah / mesugal describes a special spiritual receptivity or propitious quality — certain times, places, or acts that are particularly well-suited for specific spiritual purposes.] And the essential [remedy is]: "redeem your sin through charity." [חטאך בצדקה פרוק — Daniel 4:24 — "redeem your sin through charity [toward the poor]." Daniel's advice to Nebuchadnezzar. Applied here: the primary remedy for the blemish of the covenant during Shovavim is charity — and specifically the highest form of charity: printing holy books.] And these [weeks] are a preparation to receive the Festival of Purim and Passover — which are the beginning of the drawing close of Israel to their Father in Heaven.

Segment 13
HE:
תראי שבליל ה' היינו הלילה שאחר חמישי קודם שישי תבקשי משלום העליר או ממישהו אחר שיבדוק את החמץ וישרוף אותו ביום שישי כידוע.)

EN:
And Shabbos Shira and Tu B'Shvat — the New Year for Trees — for "the person is like a tree of the field." [כי האדם עץ השדה — Deuteronomy 20:19. Applied inwardly: the human being is like a tree — with roots, trunk, branches, and fruit. On the New Year for Trees, the human "tree" also undergoes its new year of spiritual renewal.] And our master the Rebbe זצ"ל brings that Tu B'Shvat is the beginning of the festival season of the year. [התחלת יו"ט של השנה — "the beginning of the festival season / the beginning of Yom Tov of the year." The Rebbe teaches that the Jewish festival cycle begins not with Rosh Hashana but with Tu B'Shvat — because Chanukah is the conclusion of the Days of Awe (see below), and Tu B'Shvat begins the new cycle of festive spiritual ascent.] [For Chanukah is the conclusion of the Days of Awe — as is well known.] [כי חנוכה הוא גמר של הימים נוראים כידוע — "For Chanukah is the conclusion / final sealing of the Days of Awe — as is well known." כידוע (ka'yadu'a) — "as is well known / as is commonly known" — signals an established tradition. The gmar (גמר) is the final sealing — the same word used in Yom Kippur's "gmar chatimah tovah" (a good final sealing). The Rebbe's teaching: the ten Days of Awe that begin on Rosh Hashana are fully sealed and concluded only on Chanukah — eight weeks later — when the final light of atonement is kindled. Tu B'Shvat then begins the new ascending cycle of the year's festivals: Purim, Pesach, Shavuos, and onward.] And our master the Rebbe זצ"ל brings from Chayei Moharan: "During these times he was not his usual self" [that is: during these times he was not as usual] — [for he had ascended to levels of holiness] — at Tu B'Shvat, and so on. And it is brought there that he would travel through the region [נוסע על המדינה — "he would travel through the region / travel around the province." The Rebbe traveled through the surrounding towns and villages — "through the region" — specifically to deliver Torah teachings on Shabbos Shira and Shabbos Nachamu. A traveling teacher visiting communities in the provinces was a common Chassidic practice.] to say Torah on Shabbos Shira and on Shabbos Nachamu. And there are many Torah teachings that were said on Shabbos Shira — such as Torah 62 in Likutay Moharan, "And G-d turned the people" — and Torah 9, "The Depths" — and Torah 38, "The Chariots of Pharaoh" — and so on, and many more. May Hashem grant us merit to merit ourselves, and to bring merit to others — for Moses merited and brought merit to others, and the merit of the multitudes depends on him. [משה זכה וזיכה, זכות הרבים תלוי בו — Avos 5:18 applied to Moses. The one who enables others to merit — by supporting the printing of books — both merits personally and earns the merit of all who benefit from it for all generations. Zechut harabim — the merit of the multitudes — is then attributed to and "hangs upon" the one who made it possible.]

Segment 14
HE:
תודיע לי תיכף משלומכם הטוב ומשלום אחי זלמן אם כבר בא חזרה לצפת הכל תכתוב לי באריכות.

EN:
Practical Updates: Tefillin and Book The Rabbeinu Tam tefillin will be completed this week — and with G-d's help will be sent soon. The book is in the middle of the af-taifen [the typing / keyboarding]. And when we finish the af-taifen we will speak about the matter of printing it. May Hashem grant us merit to complete its printing, and to study it and to teach with it — for it is a new light by which many, many people's eyes and hearts will be illuminated through it. And regarding the resolutions to the difficulties that we are in the middle of — there is not sufficient paper now for this — therefore with G-d's help in the coming letters we will continue to resolve the difficulties.

Segment 15
HE:
ובגין מה שאת רוצה לדור בירושלים זה מן הנמנע מפני שאי אפשר להשיג דירה וצריך הרבה כסף להביא החפצים וגם מפני שלא טוב לזוז א"ע מצפת כי אבא חושב איה"ש לבא חזרה ע"כ אי אפשר לעשות זה בשום אופן.

EN:
A Personal Matter — Why the Son Was Named Aharon And regarding what he asked me — why I gave my son the name "Aharon" — [he was also given the names] Nachman and Nathan — which are in honor of our master the Rebbe and R' Nossan זצ"ל. The matter is as follows: There was a dispute in my home — that they [the family] wanted me to give the name "Aharon" in honor of their family name [על שם משפחתם — "in honor of / after their family name." Naming a child after a family member or family name is a cherished Jewish tradition, and family pressure to honor this custom can be significant.] — and I could not refuse them entirely and completely. [ולא יכולתי לדחותם מכל וכל — "and I could not push them away / refuse them entirely and completely." מכל וכל — "from everything and everything" — an emphatic double phrase meaning completely and utterly. The author could not reject the family's wishes at all, not even partially.] And therefore I gave both the name Aharon and [the Breslov names]. And also because the brit milah was in the week of Parshas Chukas — in which is brought the passing of Aharon the Priest זצ"ל. [And in truth — Hashem arranged that I give this name Aharon — even though I did not know at the time — for he would take a kohen's daughter [as his wife] and would become the son-in-law of Aharon. [חתן אהרן — "son-in-law of Aharon." A kohen is a descendant of Aharon the High Priest. By marrying a kohen's daughter, the son became literally a "son-in-law of Aharon" — making the name even more providentially appropriate. The author sees G-d's hidden hand arranging this name without the author knowing why.] And at that time I also did not know our lineage [יחוס שלנו — "our lineage / our pedigree / our distinguished ancestry." Yichus — the honorable family connections and ancestry that give a person identity and status in the Jewish community. Not merely "family history" but specifically distinguished, noteworthy ancestry.] as I know it now — that we come from the seed of Aharon the Priest — perhaps ten times removed.]

Segment 16
HE:
ואיה"ש אחר פסח אבא אצלכם ואהי' עמכם כל הקיץ עד שיבא אבא בהצלחה.

EN:
And also — our master the Rebbe זצ"ל had an outstanding and devoted disciple, [תלמיד מובהק — talmid muvhak — "an outstanding / devoted disciple." A technical term: a disciple who studied so closely with his master that he absorbed not just the teachings but the master's very essence and inner quality. More than "great disciple" — specifically one who received the full, direct transmission of the master's spirit.] great and holy: R' Aharon, the Rav of Breslov — who went to his wedding canopy as holy as Jacob our father, may he rest in peace. [The Midrashic tradition holds that Jacob maintained complete personal sanctity throughout his life — even on the night of his marriage. To say R' Aharon went to his wedding canopy "like Jacob our father" is to ascribe to him this same extraordinary level of holiness.] And there are many more praises of him. [ועוד הרבה שבחים עליו — "and there are many more praises / laudatory qualities concerning him." Shvachim — praises, admirable qualities, things said in his honor. The author signals that what he has shared is just a small sample of R' Aharon's spiritual greatness.] [And also because we are the sixth generation from the holy Tzaddik R' Aharon the Great of Karlin זצ"ל — a disciple of the great Maggid of Mezeritch, who passed away in the lifetime of the Maggid.] [R' Aharon of Karlin (1736–1772) — one of the great early disciples of the Maggid of Mezeritch, founder of the Karlin Chassidic dynasty. He passed away young, while the Maggid was still alive. The author traces his family lineage to this great Tzaddik — six generations back.] [And also because we are from the lineage of R' Aharon the Kohen, known as R' Aharon Arleh [ר' ארלי — Arleh — the Yiddish diminutive of Aharon (little Aharon), used as a personal nickname.] the Silent [שותק — "the silent one." A descriptive epithet reflecting his characteristic inwardness and quietness.] — who composed the book Ohr HaGanuz [Ohr HaGanuz — אור הגנוז — "The Hidden Light" — a Kabbalistic/Chassidic work by this ancestor.] and a prayer book with Kabbalistic intentions — printed in Berditchev with the approbations of the Rebbe of Lublin and the Maggid of Kozhnitz זצ"ל and the Rav and Tzaddik R' Levi Yitzchak the Rav of Berditchev זצ"ל.]

Segment 17
HE:
יותר אין לי מה לכתוב לך וגם הנני נחוץ וטרוד בטרדת החג, ממני בנך ואחיכם המברך אתכם בישועה כללית ופרטית בחג פסח כשר ושמח והמצפה לראותכם בקרוב בשמחה והצלחה רבה והמצפה לישועות השי"ת שהוא יגמור הכל לטובה כרצונו.

EN:
And in any case — from all sides the name is good and fitting. And in particular because he has a quality of the attribute of Aharon: loving kindness and charity and peace. And he was born on Thursday — which is propitious for one born on it for commandments and lovingkindness — as brought in the Talmud. [Shabbos 156a — the spiritual characteristics associated with each day of the week on which a person is born. Thursday is associated with charitable deeds and acts of lovingkindness.] May Hashem grant us that we should have nachas [Nachas — נחת — the deep, specific joy a parent feels from a child who fulfills their potential — satisfaction and pride suffused with warmth.] from them and from all our offspring. [ומכל יו"ח = ומכל יוצאי חלציו — "and from all those who go forth from his loins" — a biblical phrase (cf. Genesis 35:11) meaning one's descendants. The abbreviation yod-vav-ches is a standard shorthand for this phrase, expressing the wish for nachas from all future generations of the family.] Amen.

Segment 18
HE:
ממני שמואל הלוי הורוויץ

EN:
With G-d's help I am ready to travel this week to Miron — and how long I will stay there I do not know. And therefore it is fitting that the letters should be addressed [אדרעס — adres — a Yiddish loanword from English/German "address" — the postal address to which letters are sent. The author gives a specific street address for his son in Jerusalem.] only to my son's address: Aharon Horovitz, Beis Milner, Jerusalem, Israel — so that the post will give them to him and he will forward them to me at Miron for as long as we are there. And the cheque should be made out in the name of my wife alone — as always.

Segment 19
HE:
דודינו ר' מרדכי לייב ומלכה וחנה וקריינדיל כולנו דורשים בשלומכם הטוב אין וינטשין אייך א פרייליכין אין כשרין פסח אין גרוס גליק מיט פול נחת מיט כל אגוטס (ומברכים אתכם בחג הפסח כשר ושמח ואושר רב ומלא נחת וכל הטוב ) למען השם להודיע לי תיכף משלומכם ושלום זלמן אחי ואם קבלתם החלוקה ואם קבלת הכסף ע"י לוי כהנא ובענין השידוך הכל לכתוב לי באריכות ולשלוח אלי מכתבי אבא.

EN:
And Shabbos Shira and Tu B'Shvat — the New Year for Trees — for "the person is like a tree of the field." [כי האדם עץ השדה — Deuteronomy 20:19. Applied inwardly: the human being is like a tree — with roots, trunk, branches, and fruit. On the New Year for Trees, the human "tree" also undergoes its new year of spiritual renewal.]

And our master the Rebbe זצ"ל brings that Tu B'Shvat is the beginning of the festival season of the year. [התחלת יו"ט של השנה — "the beginning of the festival season / the beginning of Yom Tov of the year." The Rebbe teaches that the Jewish festival cycle begins not with Rosh Hashana but with Tu B'Shvat — because Chanukah is the conclusion of the Days of Awe (see below), and Tu B'Shvat begins the new cycle of festive spiritual ascent.] [For Chanukah is the conclusion of the Days of Awe — as is well known.] [כי חנוכה הוא גמר של הימים נוראים כידוע — "For Chanukah is the conclusion / final sealing of the Days of Awe — as is well known." כידוע (ka'yadu'a) — "as is well known / as is commonly known" — signals an established tradition. The gmar (גמר) is the final sealing — the same word used in Yom Kippur's "gmar chatimah tovah" (a good final sealing). The Rebbe's teaching: the ten Days of Awe that begin on Rosh Hashana are fully sealed and concluded only on Chanukah — eight weeks later — when the final light of atonement is kindled. Tu B'Shvat then begins the new ascending cycle of the year's festivals: Purim, Pesach, Shavuos, and onward.]

And our master the Rebbe זצ"ל brings from Chayei Moharan: "During these times he was not his usual self" [that is: during these times he was not as usual] — [for he had ascended to levels of holiness] — at Tu B'Shvat, and so on.

And it is brought there that he would travel through the region [נוסע על המדינה — "he would travel through the region / travel around the province." The Rebbe traveled through the surrounding towns and villages — "through the region" — specifically to deliver Torah teachings on Shabbos Shira and Shabbos Nachamu. A traveling teacher visiting communities in the provinces was a common Chassidic practice.] to say Torah on Shabbos Shira and on Shabbos Nachamu. And there are many Torah teachings that were said on Shabbos Shira — such as Torah 62 in Likutay Moharan, "And G-d turned the people" — and Torah 9, "The Depths" — and Torah 38, "The Chariots of Pharaoh" — and so on, and many more.

May Hashem grant us merit to merit ourselves, and to bring merit to others — for Moses merited and brought merit to others, and the merit of the multitudes depends on him. [משה זכה וזיכה, זכות הרבים תלוי בו — Avos 5:18 applied to Moses. The one who enables others to merit — by supporting the printing of books — both merits personally and earns the merit of all who benefit from it for all generations. Zechut harabim — the merit of the multitudes — is then attributed to and "hangs upon" the one who made it possible.]

The Rabbeinu Tam tefillin will be completed this week — and with G-d's help will be sent soon.

The book is in the middle of the af-taifen [the typing / keyboarding]. And when we finish the af-taifen we will speak about the matter of printing it. May Hashem grant us merit to complete its printing, and to study it and to teach with it — for it is a new light by which many, many people's eyes and hearts will be illuminated through it.

And regarding the resolutions to the difficulties that we are in the middle of — there is not sufficient paper now for this — therefore with G-d's help in the coming letters we will continue to resolve the difficulties.

And regarding what he asked me — why I gave my son the name "Aharon" — [he was also given the names] Nachman and Nathan — which are in honor of our master the Rebbe and R' Nossan זצ"ל. The matter is as follows:

There was a dispute in my home — that they [the family] wanted me to give the name "Aharon" in honor of their family name [על שם משפחתם — "in honor of / after their family name." Naming a child after a family member or family name is a cherished Jewish tradition, and family pressure to honor this custom can be significant.] — and I could not refuse them entirely and completely. [ולא יכולתי לדחותם מכל וכל — "and I could not push them away / refuse them entirely and completely." מכל וכל — "from everything and everything" — an emphatic double phrase meaning completely and utterly. The author could not reject the family's wishes at all, not even partially.] And therefore I gave both the name Aharon and [the Breslov names].

And also because the brit milah was in the week of Parshas Chukas — in which is brought the passing of Aharon the Priest זצ"ל.

[And in truth — Hashem arranged that I give this name Aharon — even though I did not know at the time — for he would take a kohen's daughter [as his wife] and would become the son-in-law of Aharon. [חתן אהרן — "son-in-law of Aharon." A kohen is a descendant of Aharon the High Priest. By marrying a kohen's daughter, the son became literally a "son-in-law of Aharon" — making the name even more providentially appropriate. The author sees G-d's hidden hand arranging this name without the author knowing why.] And at that time I also did not know our lineage [יחוס שלנו — "our lineage / our pedigree / our distinguished ancestry." Yichus — the honorable family connections and ancestry that give a person identity and status in the Jewish community. Not merely "family history" but specifically distinguished, noteworthy ancestry.] as I know it now — that we come from the seed of Aharon the Priest — perhaps ten times removed.]

And also — our master the Rebbe זצ"ל had an outstanding and devoted disciple, [תלמיד מובהק — talmid muvhak — "an outstanding / devoted disciple." A technical term: a disciple who studied so closely with his master that he absorbed not just the teachings but the master's very essence and inner quality. More than "great disciple" — specifically one who received the full, direct transmission of the master's spirit.] great and holy: R' Aharon, the Rav of Breslov — who went to his wedding canopy as holy as Jacob our father, may he rest in peace. [The Midrashic tradition holds that Jacob maintained complete personal sanctity throughout his life — even on the night of his marriage. To say R' Aharon went to his wedding canopy "like Jacob our father" is to ascribe to him this same extraordinary level of holiness.] And there are many more praises of him. [ועוד הרבה שבחים עליו — "and there are many more praises / laudatory qualities concerning him." Shvachim — praises, admirable qualities, things said in his honor. The author signals that what he has shared is just a small sample of R' Aharon's spiritual greatness.]

[And also because we are the sixth generation from the holy Tzaddik R' Aharon the Great of Karlin זצ"ל — a disciple of the great Maggid of Mezeritch, who passed away in the lifetime of the Maggid.] [R' Aharon of Karlin (1736–1772) — one of the great early disciples of the Maggid of Mezeritch, founder of the Karlin Chassidic dynasty. He passed away young, while the Maggid was still alive. The author traces his family lineage to this great Tzaddik — six generations back.]

[And also because we are from the lineage of R' Aharon the Kohen, known as R' Aharon Arleh [ר' ארלי — Arleh — the Yiddish diminutive of Aharon (little Aharon), used as a personal nickname.] the Silent [שותק — "the silent one." A descriptive epithet reflecting his characteristic inwardness and quietness.] — who composed the book Ohr HaGanuz [Ohr HaGanuz — אור הגנוז — "The Hidden Light" — a Kabbalistic/Chassidic work by this ancestor.] and a prayer book with Kabbalistic intentions — printed in Berditchev with the approbations of the Rebbe of Lublin and the Maggid of Kozhnitz זצ"ל and the Rav and Tzaddik R' Levi Yitzchak the Rav of Berditchev זצ"ל.]

And in any case — from all sides the name is good and fitting. And in particular because he has a quality of the attribute of Aharon: loving kindness and charity and peace. And he was born on Thursday — which is propitious for one born on it for commandments and lovingkindness — as brought in the Talmud. [Shabbos 156a — the spiritual characteristics associated with each day of the week on which a person is born. Thursday is associated with charitable deeds and acts of lovingkindness.] May Hashem grant us that we should have nachas [Nachas — נחת — the deep, specific joy a parent feels from a child who fulfills their potential — satisfaction and pride suffused with warmth.] from them and from all our offspring. [ומכל יו"ח = ומכל יוצאי חלציו — "and from all those who go forth from his loins" — a biblical phrase (cf. Genesis 35:11) meaning one's descendants. The abbreviation yod-vav-ches is a standard shorthand for this phrase, expressing the wish for nachas from all future generations of the family.] Amen.

With G-d's help I am ready to travel this week to Miron — and how long I will stay there I do not know. And therefore it is fitting that the letters should be addressed [אדרעס — adres — a Yiddish loanword from English/German "address" — the postal address to which letters are sent. The author gives a specific street address for his son in Jerusalem.] only to my son's address: Aharon Horovitz, Beis Milner, Jerusalem, Israel — so that the post will give them to him and he will forward them to me at Miron for as long as we are there. And the cheque should be made out in the name of my wife alone — as always.

This tenth letter, written during the month of Shvat 5715 (January/February 1955), is the first addressed jointly to both recipients — "my dear companions" — and is the longest and most varied letter yet.

The salutation (§§1–4) sets the spiritual framework inside the greeting itself, with three abbreviations now fully explained: מעש"ט = מעשים טובים (good deeds); ובבא = ובעולם הבא (in the World to Come); ה"ה = these are. The fair image (hayarid) — this world is the only market where one can acquire what endures for eternity. "Acquire for yourself a companion" — the Mishnaic verse applied to the bond between the two friends.

The Day of Judgment and charity (§§5–8): The sages tremble (miz'da'ze'im) and recoil in terror (zochalim — not merely quake) before the great Day of Judgment. Two sources: (1) Sefer HaMidos — charity sweetens the judgment; (2) Zohar — whoever performed charity and lovingkindness (tzedakah v'chesed — both words, now restored) passes through the River of Fire without pain. The hierarchy of charity culminates in giving to the Tzaddik's book, which fulfills the Tzaddik's deepest yearning (cheshko v'kisufav — his passionate desire and his yearnings). The Yiddish quote from the Seven Beggars now rendered precisely: "Az ba vemen ich nem dem gib ich" — with full Yiddish word-by-word explanation.

Seasonal teachings (§§11–13): The mazal deli (Aquarius — the drawing bucket) draws Torah from the master and gives others to drink. Moses' expounding in seventy languages on 1 Shvat — making Torah accessible to all. Shovavim — propitious (mesugal) for rectifying the blemish of the covenant through charity. Tu B'Shvat: the Rebbe's teaching that it is the beginning of the festival season — because Chanukah is the conclusion of the Days of Awe, as is well known (כידוע — now restored). The Rebbe was "not his usual self" during these times — elevated to higher holiness. He traveled through the region to deliver Torah on Shabbos Shira and Shabbos Nachamu.

The naming of the son Aharon (§§15–17): Five reasons for the name — family pressure; the brit falling in Parshas Chukas; the son becoming son-in-law of a kohen (chatan Aharon); descent from Aharon the Priest ten generations back; the Rebbe's disciple R' Aharon the Rav of Breslov who "went to his wedding canopy like Jacob our father." Plus the family's lineage to R' Aharon the Great of Karlin and to R' Aharon Arleh the Silent. The son's personal qualities match the name: loving kindness, charity, peace — and born on Thursday, propitious for lovingkindness. May we have nachas from them and from all yotzei chalatzav (יו"ח — offspring).

Key terms in this letter: Chaveirim — companions; now the joint address to both recipients · Mibil'adei — without / apart from; without the service of G-d everything is vanity · Ma'asim tovim (מעש"ט) — good deeds; the abbreviation expanded · U'vava (ובבא) — in the World to Come; the abbreviation expanded · Hayarid — the fair/market; this world as the only place to acquire eternal goods · Avrech mufla — outstanding young scholar · Kia'ut — as is fitting / as is proper · Kisufin — yearnings, passionate longings · Hamtakas din — the sweetening of judgment through charity · Nahar Dinur — the River of Fire in the afterlife · Tzedakah v'chesed — charity AND lovingkindness; both words now fully rendered · Charedim v'zochalim — tremble AND recoil in terror; the full embodied response · Re'ut ruach — vexation of spirit / striving after wind (Ecclesiastes) · Cheshko v'kisufav — his passionate desire and his yearnings; the Tzaddik's longing for his words to reach people · Az ba vemen ich nem dem gib ich — "from whoever I take — for that I give" (Yiddish original, Seven Beggars) · Drukn — to print / publish (Yiddish) · Mazal deli — Aquarius / the drawing bucket; sign of Shvat · Ho'il Moshe — Moses undertook / was pleased to explain the Torah · Mesugal — propitious / spiritually auspicious · Gmar / ka'yadu'a — conclusion / as is well known; Chanukah seals the Days of Awe · Talmid muvhak — outstanding devoted disciple who received the full transmission · Shvachim — praises, laudatory qualities · Yichus — distinguished lineage / honorable ancestry · Yotzei chalatzav (יו"ח) — "those who go forth from his loins"; descendants · Adres — address; the postal address (Yiddish loanword) · Nachas — the deep parental joy of seeing a child flourish



# A Letter Received — Great Sorrow; Rosh Hashana Cannot Be Reached; "No Despair"
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/100/

A Letter Received — Great Sorrow; Rosh Hashana Cannot Be Reached; "No Despair"
מכתב 100
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/100

Segment 1
HE:
ע"ה
ב"ה יום ו' עש"ק פרשת לך לך 
לכבוד אהובי ידידי יקירי מוה"ר דוד קלמנוויטש נא למסור את הספרים שלי לידידי היקר מו"ה יעקוב זאב ברזיסיקי נ"י שיתן לך החמשה שילנג. 
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
My dear brother — after warmly inquiring of your good welfare with great love — I hereby inform you that we received your letter. And it is impossible to describe to you the depth of our sorrow and the anguish of my soul — literally to the very soul. May G‑d, blessed be He, help you and send you complete healing very soon, speedily in the truest sense — healing of the soul and healing of the body. And may you be able to pray on Rosh Hashana as it should be — and may you not have to be, G‑d forbid, in the hospital for Rosh Hashana. My dear brother, beloved to me as my soul — know for certain: we — I and R' Alter Ben Tzion, may he live — were already prepared to travel to Meron for Rosh Hashana. And thank G‑d we broke through many many obstacles — for this was already since before Rosh Chodesh Elul, that we long and yearn for this and think of ways to do it. And we were already prepared today in the early morning to travel — were it not for the letter that came from you. But one must believe that everything is for good, and "all that the Merciful One does, He does for good."

Segment 2
HE:
ע"ו
ב"ה יום א' פרשת שופטים ב' דר"ח אלול פעה"ק ירוש' ת"ו 
לנכון נתקבל מהאשה הכבודה הגבאית מרת פייגע שיינברג שתחי' לאיט"א סך 50 גראי' בשביל עניי רוסי' הגוועים רח"ל ברעב בעירום וחוסר כל ה' ישמרינו ונשלח להם ושכר גודל המצוה אין לשער ויכולה היא שתגן באלף המגן ואנא אחב"י רחמנים בני רחמנים חוסו וחמלו על אחיכם הנדכאים וסובלים חרפת רעב ובזכות זה תזכו לכוח"ט ושנה טובה ומתוקה ונזכה לראות בבנין ציון וירושלים בב"א הכ"ד הכותב שמואל הורוויץ נשיא ישיבת ברסלב לתורה ותפלה

EN:
And remember well what Rabbainu the Holy and Awesome one, of blessed memory, cried out in a very great and mighty voice — a great voice that did not stop [קול גדול ולא יסף — Deuteronomy 5:19, describing the Divine voice at Sinai that "did not cease" — used here as the model for Rabbainu's perpetual outcry of encouragement]: that one may not under any circumstances despair of oneself. There is absolutely no despair in the world at all. And as long as the soul is within us, one must believe and know — not to despair of oneself, whatever level one may be at.

Segment 3
HE:
ע"ז
לאחי ר' ישראל דוב נ"י 
לנכון קבלתי והנני מבקשך לראות לשלוח נעלים כי יש לי חרפה גד' וגם מזיק לי לעבודה ויכתוב מתי יסע לירושלים ומשלום בתו תי' שמחה 
ממני אחיך שמואל הורוויץ

EN:
My dear brother — guard yourself from sadness [atzavus] and do not worry at all — for thank G‑d we have upon whom to rely, and to Him we bind our prayers. And were it not for this — I would despair of myself. And this is my entire hope — and ours, all of us. And without this — who knows whether we would be alive. And know for certain, my dear brother, that I am so very far from the service of G‑d, blessed be He — without measure. And I do not remember at all that Rosh Hashana is approaching — for my mind is very distracted and confused — very greatly — and very great mental obstructions that cannot be measured or assessed. How I am not aware at all that Rosh Hashana is coming — it seems to me there is still a year to go until Rosh Hashana. The entire month of Elul has passed — and I, to my sorrow, have not yet begun to do anything. It is, to our sorrow, very bitter. One is very far away. But because of this — what can one do? One must not fall.

Segment 4
HE:
ע"ח
[חסר] 
צער ועגמ"נ גדול מזה שיש לך יסורים ממני ממכתבים הן אמנם כי אני מתרשל הרבה מלכתוב מסבת פנאי ועצלות וכו' אבל הלא אעפי"כ כתבתי לך ואפשר לא כתבתי האדרעס נכון ועכ"פ מעתה אקוה איה"ש שלא יהי לך יסורים מזה ונא להשתדל בגין כסף כי דוחקי גדול מאד מאד ה' ירחם. 
ונא לכתוב ולשלוח הן מכתבים הן כסף על האדרעס ר' נתן באטילמאכר ולכתוב משלומך ומשלום אמי שתחי והילדים שי"נ הכל בפרוטרוט 
איה"ש בשבוע הבאה אכתוב באריכות

EN:
The holy Rebbe said: "Brother — hold on! Rely on my strength!" And the holy Rebbe said that he and his fellowship pass through the first night of Rosh Hashana together [a teaching of Rabbainu: that even after his death, he and his Chassidim pass through Rosh Hashana night together in some spiritual sense — wherever they are physically]. And the holy Rebbe, of blessed memory, said: "All my matters are Rosh Hashana" — "Were it not for my Rosh Hashana — the entire world would have become chaos and void." And there is nothing greater than this. Therefore it is certainly a great loss that you did not merit to come here or us to you. But because of this — one must not abandon the good longings. One must yearn greatly for Rabbainu and pray greatly — for this is the essence. And without it — nothing at all. And nothing else begins to exist. And one cannot otherwise be a Jew. Therefore one must pour many tears before G‑d, blessed be He, and lay many prayers — only on this. For this encompasses everything. And if one merits to this — one merits everything. For there is nothing greater.

Segment 5
HE:
ע"ט
[חסר] 
תורה ותעשה כנ"ל... ובזה תבלה רוב היום... מלבד איזה שיעור אוס גיסין זיך דאס הארץ... ללמוד ולהתפלל רוב היום כנ"ל בשמחה וחיות. איזה שעה לבד בהשתפכות הנפש או בחצות או בזמן אחר. ומלבד איזה שיעורים קבועים בש"ע ומשניות ועין יעקוב וכו'. 
כי גמרתי ואגמור איך... 
אספירין אכי"ר. הנני מוכן בעזהי"ת באלו הימים מכתב ארוך לאומן להזכירני על ציון הק' בער"ה תזרז א"ע לשלוח לי צעטיל עם השמות שלכם והבקשות. וגם תתן מעט כסף על שליחת אתרוג לאומן. עוד בזה השבוע לזרז בזה הנ"ל. הנני מחכה בעזהית קודם ר"ה להיות אצלך ובמירון פעם א' הנני מחכה בשבוע זו או בשבוע הבא ליסע לתל אביב על יום א' לקבל הכתבים שאצל בנו של ר' שמואל העשיל ז"ל שכתב שאבוא ליקח. 
ממני ידידך המצפה לישועת השי"ת שמואל הורוויץ

EN:
From me — your friend who loves you, who awaits to hear from you always in good tidings and consolation and joy. Shmuel Horowitz, the Breslover.



# Letter 32 ל"ב
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/101/

Letter 32 ל"ב
מכתב 101
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/101

Segment 1
HE:
פ'
יום ג' פ' ויצא ה' כסלו תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס לכבוד ידידינו היקר מאנ"ש הנאהבים והנחמדים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות הצדיק האמת באמת כש"ת כמהר"ר ארי' וויינשטאק נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר כיאות, לנכון קבלתי מכתבו היקר עם הכנסת כלה ל"ג דולר, ומה מאד החייתני בזה כי המצב שלנו אין לשער כי קרוב מאד להחתונה ועדיין לא נפדה הדירה שעולה לכמה וכמה אלפים ל"י וכן לא נפדו הרהטים והמלבושים וכן שאר הוצאות החתונה המרובים ה' ירחם. אנא לעשות כל היכולת בזה וגם לעורר אנ"ש היקרים לסייעות בזה בכל היכולת ובפרט חבירינו היקר והנעלה ר' אליעזר שלמה בן מלכה נ"י והרה"ח ר' צבי ור' מאיר קאלמנאוויץ ושאר אנ"ש לסייע בזה בכל הכוחות. וזכות המצוה הגדולה הזאת תגן עליכם באלף המגן ותזכו לרב טוב הצפון ולכל הברכות שבתורה ולכל טוב סלה. 
ועיין בזוהר הק' פר' ויצא דף קמ"א ע"ב ומובא בלימוד חק לישראל פ' ויצא מיום ב' בלימוד הזוה"ק מגודל ענין הצדקה עי"ש ובס' המדות מובא שלהמתיק הדין של יום הדין הגדול הוא ע"י צדקה ובתורה ד' לק"ת בלק"מ "ואת העורבים" גודל ענין הצדקה שפותחת כל השערים ולהכניע כל הכפירות וספיקות באמונה רק ע"י צדקה עי"ש היטב ותורה י"ז בלק"מ ויהי הם מריקים שקיהם בסוף התורה שעיקר זיכוך כלי המעשה ועי"ז נתעלה ונתרומם השכל ועיקר קרן קיימת היא הצדקה עי"ש. והכלל שגדולת הצדקה אין לשער המובא בכל הספרים הקדושים הן מחז"ל ומזוה"ק והאר"י ז"ל וכל הצדיקים ומדברי רבינו ז"ל בספריו הק' ובלקוטי הלכות מה שזוכים עי"ז שאין לשער ולהעריך כלל שעי"ז יכולים לזכות כל מה שצריכים הן בגשמיות והן ברוחניות ובפרט צדקה כזאת לאה"ק ולאנ"ש החפצים להתקרב לרבינו ז"ל הכנסת כלה להקים בית בישראל שאין לשער גודל הצלחת הנפש בזה. ובפרט לשמוח בהמצוה שענין גודל עשיית המצוה בשמחה אין לשער ולהעריך כלל כמובא מהאריז"ל שכל גודל מדרגותיו זכה רק עי"ז שעשה המצות בשמחה ושזה תנאי הראשון לעשית המצות לעשותה בשמחה יותר מרוב כל היינו יותר לשמוח בהמצוה יותר מהשיג כל הון דעלמא כי זה העיקר השארית שנשאר מהאדם בעוה"ז כי הכל הבל ואין מלוים לו לאדם לא כסף וזהב וכו' כ"א תורה ומצות ומעשים טובים שעשה בעוה"ז החולף ועובר ומה שקונים בעוה"ז הוא ההכנה על עולמי עולמים ונצח נצחים ומפ"ז כל הצדיקים הגדולים כמו ר' יוחנן בן זכאי בגמרא שבכה ואמר אורחא רחיקא (דרך רחוק כי ההכנה בעוה"ז הוא לעולמי עולמים ולנצח נצחים) וזוודא קלילא לית לן (וצדה לדרך אין לנו) ומה נאמר אנחנו אבל צריך להתחזק ולשמוח במה שזוכים לעשות כי מדה טובה מרובה וסוף כל סוף לא נשאר מהאדם כ"א מה שחטף איזה טוב בעוה"ז. ע"כ צריך לשמוח מאד בזה שזכינו להתקרב לרבינו הק' המעוררנו ומחזקנו לחטוף בזה העולם כל מה שיכולים ופרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. היינו בפשיטות ענין הצדקה שכל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול כי זהו זריעה בארץ טובה שמצמחת כפלי כפליים בבחי' זרעו לכם לצדקה. וכן כל עניני מצות ומעשים טובים שג"כ נקראים צדקה שעושים בזה צדקה עם השכינה וכלל ישראל ובפרט שזהו צדקה עם הנפש שלו שזאת כל תשוקתה ומגמתה לעשות רצון השי"ת וזהו "פרוטה ופרוטה" כל דבר קטן שבעבוה"ש הן צדקה והן תורה והן תפלה והן שאר מצות ומעש"ט מצטרפות לחשבון גדול, ובזה מובן המובא בספרים הקדושים שהאדם העושה מצוה אינו צריך לשמוח בזה המצוה לבדה כ"א צריך לשמוח בעוד כמה וכמה מצות שיעשה עי"ז כי מצוה גוררת מצוה, וכן להיפך כשאדם עושה עבירה ח"ו אין לו להתאונן ולדאוג בהעבירה זו לבדה כ"א בעוד כמה וכמה עבירות ח"ו שיעשה עוד כי עבירה גוררת עבירה רח"ל (ובזה העצה אם נפל האדם ח"ו למה שנפל לעבירה במחשבה או בדיבור או במעשה ח"ו ובמה שנפל ח"ו אפילו לשאול תחתיות להפסיק השרשרת של העבירות במצוה לעשות תיכף איזה מצוה ולעשות תשובה בחרטה באנחה בוידוי דברים לפני השי"ת ולפסוק תיכף הרע הן המחשבה לפסוק מלחשוב בזה ולחשוב מחשבה אחרת, ובהסתכלות לסתום תיכף עיניו מזה וכן שאר ענינים המובן מעצמו, וזהו ג"כ פרוטה ופרוטה היינו כל חוט השערה שהאדם נותק את עצמו מהרע ובורח מהעבירות הן מהרהורים רעים ומהסתכלות וכו' מצטרפות לחשבון גדול כי המונע א"ע מרע וסור מרע נחשב כעשה טוב כי היושב ואינו עובר עבירה נחשב ג"כ כעושה מצוה ולזה ג"כ מסוגל הצדקה מאד כי עי"ז ניצול מחטאים כמובא בספרים ובלק"מ ובס' המדות וגם עי"ז מתכפרין העונות כמובא בדניאל "וחטאך בצדקה פרוק" השי"ת יזכנו לכל מה שצריכים לזכות בזה העולם בזכות רבינו הק' שהתקשרות בו ובשאר צדקים האמתים עולה על כולנה 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ

EN:
To the honored self of my dear and mighty friend, who drinks with us together from the well of living waters — Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — our Master R' [name missing], may he live.



# R' Alter Ben Tzion's Section — Rosh Hashana Counsel; Joy and Connection
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/102/

R' Alter Ben Tzion's Section — Rosh Hashana Counsel; Joy and Connection
מכתב 102
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/102

Segment 1
HE:
פ"א
ב"ה יום א' פ' ויקרא ג' אדר ב' תשכ"ה מירון ת"ו 
שלום וברכה וכל טוב סלה למע"כ אהובי ידידי חבירי מאנ"ש היקרים הנאהבים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לצדיקים אמיתים ובפרט להננמ"ח שזאת הוא עיקר התכלית מכל התכליתים ועיקר הצלחת הנפש באמת. כש"ת כמהר"ר ארי' בן זיסל נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר מסתמא קבלתם מכתבי שכתבתי לכם תשובה על מכתבם מעש"ק בשלח וקבלה על הטשעק 20 דולר וכתבתי לכם מעט דברי תורה והנה בהבנק לא רצו לקבל הטשעק הנ"ל מפני שהוא טשעק פרטי (לא מבנק) ובקושי והבטחה שלא יהי' להם הפסד נתנו לי הכסף עבור הטשעק והנה בעבור איזה שבועות קראו לנו מהבנק והחזירו לנו הטשעק שהחזירו להם מחוץ לארץ כי אין כסף לאיש הזה עכשיו בהבנק. ומלבד העג"נ והצער שכבר הוצאנו הכסף על פרנסתנו הדחוקה ומצומצמת מאד מאד ה' ירחם הוכרחנו ללות הכסף לשלם להבנק הוכרחתי ליתן עוד איזה דולרים על הוצאות וטרחה וכו' וכו' של הבנק ומצבינו נורא מאד ה' ירחם נא לראות להשלים לנו הכסף בשלימות ויותר טוב לקנות טשעק מבנק (לא מאיש פרטי) ולשלוח לנו הנני מקיים ב"ה ומבקש בעד כבודו ובפרט על מקומות הק' ובפרט על ציון רשב"י זיע"א שאני בא הרבה פעמים ב"ה. עכשיו ימי אדר שמרבין בשמחה וכעת קרוב לז' אדר פטירת מרע"ה שזכותו עמד להם אז ופה במירון מתאספים על ציון הק' בהתעוררות גדול ובוודאי ההכנה הוא על פורים וקדושת הצדיק מתפשט על כל העולם כולו (וכמובא בלקוטי תפלות תפלה מ"ז ח"ב תפלת ל"ג בעומר עי"ש) ושבת זה הוא פרשת זכור שחיוב לשמוע מחיית עמלק מ"ע מן התורה וענין קליפת עמלק הוא העיקר שורש היצה"ר שבאדם ובזה יש כמה מינים פגם הברית ומחשבות והרהורים וגאות ופניות אשר קרך בדרך בחי קרי (בחי יקר גאוה) פגה"ב רח"ל והעיקר מכל הוא ויזנב בך כל הנחשלים שמפיל האדם בדעתו ומעציבו וכו' כמובא בדברי רבינו ז"ל שעיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות שזה גרוע מכל תחלת נפילה ניסה וכו' היאוש קונה וע"כ להיפך עיקר מחיית עמלק הוא בחי' יהושוע מלא כל הארץ כבודו שמחה והתחזקות בה' וצדיקיו וזהו ענין גדולת קדושת שמחת פורים ושכרותו כמובא הרבה בלק"ה מזה וקודם לזה תענית אסתר צריכין תשובה ובושה מהשי"ת וצעקה וזעקה בסליחות להנצל מהיצה"ר מקליפת עמלק בבחי' את דברי הצומות וזעקתם ואח"כ בפורים לקיים כל המצות בפורים בשמחה קריאת המגילה בבחי' ספמ"ע משנים קדמוניות ופני הצדיק מרדכי ואסתר הם במגילה ומתנות לאביונים צדקה יחוד קבו"ה ומשלוח מנות וסעודת פורים בחי' מן והעיקר מהכל שתיה ושכרות פורים שעולים לבחי' לא ידע תכלית הידיעה שלא נדע ואז השתיה הוא בחי' תיקון הברית והארת מרדכי שאין דוגמתו בכל השנה ופורים ושמחתו הכנה לפסח להנצל ממשהו חמץ (וכן הרהורים שהם חמץ) ולזכות לכסופין והשתוקקות ולהוציא הדיבור מהגלות "פה סח" וספירת העומר הכנה לקבלת התורה בשבועות שזה העיקר שאז נקרא אדם ע"י קבלת התורה. 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס ופורים שמח ופסח כשר ושמח 
שמואל הורוויץ 
ד"ש נלבב ואיחול כט"ס ופורים ופסח כשר ושמח לחבירינו ר' אליעזר שלמה נ"י

EN:
[This section is written by R' Alter Ben Tzion:] I have come to inform you of the welfare and peace of the fellowship [אנש"ש], may they live. May Hashem grant that we merit to meet together face to face at the Tzion of Rabbainu the Holy one very soon. Amen, so may it be His will. Even though it is very difficult and burdensome for me to write — as is known, due to my weakness — even so, I will write you a little that will help greatly. My counsel is: picture in your mind that you are in the place where one must stand… etc. And bind yourself with all your strength. There is nothing greater than this. And if others say differently — that is still a difficulty, etc. But the truth in innermost truth is as stated above. And one must therefore be extraordinarily joyful — all those who are here and those who are not here — all are called by his holy name. And Hashem will certainly help you. Amen. [Hebrew:] (There is nothing above this — and if others say otherwise, that is yet another difficulty, etc. But the truth in innermost truth is as stated. And therefore one must be extraordinarily joyful — all those who are here and those who are not here — all are called by his holy name — and Hashem will certainly help you. Amen.) And I hereby inquire of your good welfare — from me. Alter Ben Tzion. Hope! Hope! Hope!



# R' Shmuel's Section — Do Not Forget Me; Family Prayer List
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/103/

R' Shmuel's Section — Do Not Forget Me; Family Prayer List
מכתב 103
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/103

Segment 1
HE:
פ"ב
ב"ה יום ג' פר' שלח טו' סיון תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי יקירי מאנ"ש היקרים המשתוקקים להתקרבות באמת לרבינו ז"ל כש"ת כמה"ר ארי' וויינשטאק נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר כיאות לנכון קבלתי מכתבו מער"ח סיון עם הטשעק ט"ז דולר על הכנסת כלה ורב תודות לכם, וזכות המצוה הגדולה יגן עליכם באלף המגן ותזכו לכל הברכות שבתורה וכל משאלותיכם לטובה אכי"ר. 
והנה במצבי הדחוק מאד בפרנסתי ה' ירחם ובפרט בהוצאות הנשואין המרובות ועדיין אין ממשות אעפ"י שזמן החתונה קרוב מאד בחודש אלול הבע"ל ע"כ נא לעורר אנ"ש ולעשות כל היכולת לסייעני ולעזרני כי המצב מאד דחוק ה' ירחם. נתעוררתי מאד מלימוד התורה בשבת הזה פ' בהעלותך בתורה כ"א בליקוטי מוהר"ן "עתיקא טמיר וסתים" המדבר מענין הקדושה הגבוה בחי' "קדם" בחי' סוכה שפע אלקי שזוכין ע"י שמירת וקדושת ז' הנרות העינים לעצמם מראות ברע ולהיפך לקדשם בכל מיני קדושות להסתכל על אור הצדק האמת שבתורתו הק' ועל אנשיו הק' וכו' (ועל ציונו הק') ולשמוע דא"ח אזנים (לשמרם מלשמוע דברים בטלים והתנגדות על חכמים וכו') בחי' אמונת חכמים התלוי באודנא והחוטם, יראת שמים (לשמור א"ע מריח ניאוף רח"ל ובשמים של זנות רח"ל ומכעס התלוי באף וכ"ז ע"י יראת ה' ולהתקדש בתפלה התלוי בחוטם וכו'. והפה, לשמור א"ע מכל מיני דיבורים רעים ובפרט משקר המעכר הדמים. ולדבר דיבורי אמת בתורה ותפלה ושיחת חברים וכו', שכל אלו הז' הנרות הם משרתין להמוח וכששומרם מרע ממילא נתקדש המוח שהוא קודש ומאיר עליו השפע אלקי שהוא פני המנורה ויותר מהכל הוא קדושת הצדיק האמת בחי' משה שהוא ממש השפע האלקי פני המנורה שמובא בלק"ה ובשאר ספרים הקדושים שצריך לראות שכל ז' הנרות הנ"ל והן כל הצדיקים וכל הכתות הקדושים שבישראל שנקראים ז' הנרות יאירו מול פני המנורה היינו הצדיק האמת בחי' משה והוא נר המערבי שהוא עדות שהשכינה שורה בישראל והוא פני המנורה בחי' הצדיק שהוא שבת דכולא יומא היינו שכל הקדושות יכוונו בזה להמשיך ע"ע קדושת הצדיק האמת שהוא גבוה מכל הקדושות כולם והוא ממש נכלל באלוקותו ית'. 
וכמו שראינו בזאת התורה כ"א שכאשר מרים הנביאה הקדושה בתכלית למעלה מכל עם ישראל ואחיה אהרן קדוש ה' כה"ג שהם הקדושים מכל קהל ישראל שבזכותם הי' הבאר והענן והם בבחי' אחת עם אחיהם מרע"ה ובודאי שמרו הז' הנרות בתכלית וזכו לשפע אלקי וכל שפע אלקי הז' עננים בבחי' סוכה הם בזכות אהרן הכה"ג כידוע, וכשהם הרהרו ודברו נגד מרע"ה אחיהם וכוונתם הי' לטובה כידוע וע"י שלא ידעו שמרע"ה אחיהם גבוה מכל הנביאים ומהם ולית מחשבה תפיסא ביה כלל (כמו שכתוב בתורה לא כן משה עבדי וכו' עי"ש היטב ותבין) בזה פגמו מאד בכל הז' הנרות ובפני המנורה ובשפע אלקי ממש עד שנצטערו עי"ז בבחי' מת סגירו דנהורא עילאה ורק בזכות תפלת מרע"ה נתרפאו בקושי ומזה נבין גודל הפגם כשפוגמין בכבוד הצדיק האמת בכחוט השערה שעי"ז נפגמין כל הז' הנרות ופני המנורה ושפע אלקי יותר מכל הפגמים ח"ו. 
ולהיפך מדה טובה מרובה כמה שזוכין בכל המצות הקדושים שעי"ז זוכין לקדושת ה' נרות יותר מהכל זוכין ע"י כבוד הצדיק האמת כשזוכין לשמרו, ואהבתו והתקשרותו אליו שזה התכלית מהכל, וכמובא בס' המדות שעיקר ביאת משיח (שהוא גאולה כללית) תלוי בקרבת הצדיקים ועיקר השלמות הנפש (שזהו גאולה פרטית של כל א' וא') תלוי בקרבת הצדיקים ובוודאי צריכים לשמור הז' הנרות כנ"ל כי כשחוטאין בהם ח"ו, בוודאי איך יוכל לזכות מה שצריך לזכות ובוודאי צריכים לשמרם בכל היכולת ולהתחרט ולשוב ולהתוודות על מה שלא שמרנום עד הנה אבל גם להתחזק שאיך שעובר על האדם בזה עכ"פ בכל זיז וזיז שמנתק מהרע וגם מתבודד ומבקש מהשי"ת ע"ז טוב מאד. 
וזה עיקר המלחמה. מכ"ש לשמור המחשבה ולקדש המוח בעצמו מכל מחשבות רעות ובפרט הרהורים רעים ולהיפך לחשוב ולהרהר בתורה וכו' ובהתקשרות ואהבת הצדיק האמת בשמחה בוודאי נוכל לזכות עי"ז לתכלית הקדושה אכי"ר. 
ובתורה הזאת "שלח" מובא גודל חטא המרגלים שפגמו בכובד מרע"ה ובכח א"י הק' שעי"ז נחרב הביהמ"ק בב' חורבנות ומזה כל החטאים והפגמים רח"ל וכמובא בהתורה ז' לק"ת "כי מרחמם ינהגם" ועל כל זה התיקון ע"י הצדיק האמת בחי' מרע"ה שממשיך קדושת כתר המקיפים הקדושים והארת הרצון והיראה הקדושה שעי"ז נתכפרין כל העונות וזוכין לבחי' בנין הדעת שהוא בהמ"ק וזה ג"כ המנורה וקדושת חנוכה עי"ש ועיין בזוה"ק פ' שלח גדולת הצדיק האמת בחי' משה ודור המדבר והישיבות שלהם אחר הסתלקותם וקדושת ושמחת השבת בג"ע, ממש תענוג ונעימת הזוה"ק הזה אין לשער, עי"ש היטב ותבין גדולת קדושת הצדיק האמת ואנשיו איך שהם. ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס המצפה לרחמי שמים 
שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש לכל אנ"ש היקרים ובפרט לידידינו הנעלה מר"ש א' שיק נ"י

EN:
As we have begun to collect from the fellowship some shillings — and I am waiting to send until there is at least half a pound — therefore I said to myself that for this reason I will not delay sending this letter of ours, so that you have something for Rosh Hashana — to revive and give life to your thirsting soul, etc. And G‑d willing — the money I will send with the coming letter, G‑d willing. [Yiddish:] "My dear, precious, truly good friend — I ask of you very, very greatly: please do not forget me, just as I do not forget you. Just as I have aroused the fellowship to write to you, and blessed be G‑d I made the beginning — and I always pray for you and do not forget you — and you are baked into my heart. Therefore I ask of you also: do not forget me — and be abundant in prayer for me — that there finally be an end to my troubles. And especially if you merit to be in the Awesome Days in holy Meron, at the holy Tzion of the Holy and Awesome Nachman of the Foundation of the World, the Rashbi, of blessed memory — for the sake of Heaven: do not forget me there — and pray greatly for me at the holy Tzion. I make you my agent — to tell what is happening with me, as he himself knows — and arouse great compassion for me."

Segment 2
HE:
פ"ג
ב"ה יום ה' פ' חקת ב' דר"ח תמוז תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ הרה"ח היקר מאנ"ש היקרים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לרבינו ז"ל באמת ובתמים אשר זאת עולה על הכל כמו שמביא רבינו ז"ל בספר המדות שעיקר הגאולה (גאולה כללית) תלוי בהתקרבות לצדיקים ועיקר השלמות הנפש (גאולה פרטית) תלוי בהתקרבות לצדיקים 
כש"ת כמהר"ר מאיר רוקח נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות. משלומינו הודות להשי"ת. 
לנכון קבלתי מכתבו היקר וגם נדבתו היקרה סך 10 דולר להכנסת כלה ורב תודות למע"כ וזכות המצוה תגן עליו באלף המגן ותזכו להתברך בכל הברכות שבתורה וכט"ס אכי"ר. 
ומה שהעיר מע"כ בענין שארז"ל אנן בחביבותא תליא מלתא האמת האמיתית הוא שבזה תלוי הכל כמובא בגמרא שאמר ר"ע ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה היינו ששקול כנגד הכל וכל התורה תלוי בזה, וזה ר"ע בעצמו תלמדיו הראשונים אעפ"י שהיו עובדי ה' בכל הכוחות והלכו תמיד רק בבחי' איה בהתעוררות גדול וע"י שלא הי' ביניהם אהבה רח"ל מתו בין פסח לעצרת ונתקיים העולם בזכות רשב"י זיע"א וחבריו ותלמדיו שהי' להם אהבה וחביבות זל"ז מאד ועי"ז הי' להם ג"כ אהבה לרשב"י זיע"א רבם הקוה"נ ועי"ז זכו שנתגלה להם סתרי תורה שלא הי' כזאת מימות עולם ובלי צער ויסורים כמובא בכתבי האריז"ל שמפני שהי' מבחי' החסדים היינו אהבה הנ"ל וכן הזהיר הזוה"ק ע"ז מאד על אהבת החברים וכן האריז"ל הזהיר על אהבת החברים שכל החברים הם כגוף ונפש אחד וכשאחד ח"ו חולה או שאר צער ח"ו הוא כמו אבר חלש שכל האברים מרגישים זאת וכן הבעש"ט ז"ל ג"כ הזהיר ע"ז, ובפרט רבינו ז"ל אמר בפירוש כמה פעמים אנן וכו' וצוואתו היחידה הי' לפני פטירתו איהר זאלט זיך האלטין ציא זאמין (תחזיקו עצמכם יחד) וכן אמר שאם נקיים זאת לא יהי' מדרגה גדולה וגבוה שלא יביאינו לזה ובוודאי בזה תלוי הכל כי אם זוכים לאהבת החברים ממילא יש לו אחיזה במדת אהבה ויכול לזכות עי"ז לאהבת הצדיק ומזה יוכל לבא לאהבת השי"ת שאין לך יותר זכי' מזאת מתשובה מאהבה שעוונות נתהפך לזכיות (עיין בלקוטי מוהר"ן תורה ע"ו מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא עי"ש כל התורה) ואיך זוכין לזאת ע"י אהבת חברים וותרנות לגביהם כמובא בלקוטי מוהר"ן תורה פ"ד במה הארכת ימים וכו' וותרן הייתי וכו' עי"ש וגם בתורה צ"ג שע"י ואהבת לרעך וכו' בא להאהבה וכו' וש"ש מתאהב על ידו זוכה למדת ואהבת שהוא שורש כל המצות וגם זוכה למדרגה שלמעלה מהזמן וכו' עי"ש היטב. וכן בתורה כ"ב חותם בתוך חותם מביא שהמתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר א"כ הוא חושב א"ע לאין עי"ז זוכה לענוה (שגדולה מהכל) ונכלל באין שהוא בחי' תחלה וכו' עי"ש היטב. 
והכלל שאין למעלה מזה ועי"ז זוכים לכל הקדושות והאמת לבא לבחי' אהבה ולגרש האהבות רעות שהוא חרפה וכו' הוא ע"י שיקשר לבו לנקודה השייך ללבו בעת הזאת היינו במה שיכול כי יש כמה מצות ועבודות ובמה שצריך לעשות עתה ונקל לו לעשות בזה לקשר א"ע כי יש ג' נקודות שצריכין להתקרב להשי"ת עי"ז "נקודת הצדיק" שהוא שורש הכל וממנו מקבלין הב' נקודות ונקודת "מקבלין דין מן דין" היינו התקרבות ואהבת חברים שנתעורר על ידם להתקרבות לצדיק ועבוה"ש והנקודה "מניה וביה" היינו נקודת [הצדיק] שבעצמו היינו תורתו ותפלתו וכל עבודת השי"ת שלו וכיסופיו והשתוקקותו וכל קדושתו של כל איש ישראלי, וצריך לכל הג' נקודות וז"ב תפלין של יד היא נקודה מניה וביה היינו התבודדות של האדם שזה עיקר נקודתו וקדושתו שזה צריך להיות בהסתר ובהצנע לך לאות ולא לאחרים לאות ידכה יד כהה היינו לבטל החרפות שבלב והתאות שבשם וע"כ שימה נגד הלב וכו' וגם שם היו"ד היא נקודת הצדיק כמובא בזוה"ק אסור לזוז מהתפלה של יד בבחי' ולא יזח החושן מהאפוד היינו אפי' בההתבודדות והעבודות והקדושות של האדם אל יזוז מהצדיק יסוד עולם שמחיה הכל, והרצועה עם הקשר של ראש הם הנקודה של דין מן דין אהבת והתקשרות החברים שיכולין לקבל אפי' אם לא שומעין ורק ע"י הראיה והחביבות והאהבה בעצמה, ותפלה של ראש הוא נקודת הצדיק האמת שהוא גבוה ולמעלה מהכל ובזה אסור להתבייש ולהתכסות רק וראו כל עמי הארץ וכו' ויראו ממך ושם יש שי"ן של ג' ראשים ושי"ן של ד' ראשים כל הז' רועים וכו' וגם תפלין של ראש בעמידה וכו' השי"ת יזכינו לזה עיין תורה ל"ד בלקוטי מוהר"ן ובלק"ה הל' תפלין והעיקר לקיים הכל בשמחה כמובא בתורה... בלקוטי מוהר"ן עי"ש היטב ידידו דו"ש באה"ר ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש נלבב באה"ר לידידינו וחבירינו מה"ר ארי' ווינשטאק נ"י 
וידידינו חבירינו הנעלה מהר"ר אליעזר שלמה שיק נ"י וכל אנ"ש היקרים שי'

EN:
[Yiddish:] "For know, my holy, precious, dear brother — it is very bitter for me from every direction, in material and in spiritual matters. They want me to spend a lot of money — and no end comes. 'The wicked are silent in darkness' [I Samuel 2:9], etc. And the inner enemy does not keep silent — as is known. And enough is said from the affliction of a person's own body. And from the service of Hashem — I am very far, as there is no farther. And I have no idea at all where I stand in the world. And I need great compassion. I would write… but it is impossible to speak openly in the field… Therefore know for yourself the general situation — that I need great compassion. Therefore if you merit to be at Meron at the holy Tzion — do not be silent, do not be still. Tear the graves open on my behalf and yours! How long, how long, how long? Is it conceivable that we came to the world in order to waste our days in such vanity? Is it conceivable? Is it conceivable? For our days and years pass like a shadow — and we are so distant from G‑d, blessed be He, and Rabbainu the Holy one — and each day goes on and we are farther away. What will be the ultimate purpose of this? Was I created in order to waste my years and days in such foolishness and vanities? Is it conceivable? Is it conceivable?"

Segment 3
HE:
פ"ד
ב"ה יום ג' פ' חיי שרה תשכ"ו פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו וידידינו היקר והנעלה הרה"ח המשתוק לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לרבינו ז"ל שזה העיקר מכל העיקרים כש"ת כמהר"ר מאיר רוקח נ"י שליט"א וכב"ב שי'. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות קבלתי מכתבו היקר מפ' נצבים עם נדבתו היקרה ורב תודות לו וזכות המצוה הגדולה יזכה לכל הברכות שבתורה וכל משאלותיו לטובה וכט"ס אכי"ר. 
נתעכבתי בתשובתי עד הנה מגודל טרדות הימים הקדושים שעברו ובנסיעתי מכאן לכאן ממירון לירוש' ומירוש' למירון ומקה"ק וגם מפני בלבולי דוחקי העצום שאין לשער שפרנסתי דחוקה ומצומצמת מאד וממש שאין לי שום מעמד פרנסה... אעפ"י שעובר עליו מה שעובר הוא אינו מניח מקומו מהקדושה ועושה מה שביכלתו "כחום היום" אעפ"י שהיצה"ר והתאוות מחממין אותו ובוערין אותו מאד אעפי"כ אינו מניח את מקומו ויושב פתח האהל דקדושה ומצפה ומחכה שיוכל ליכנס באהל הקודש מפני זה זוכה להשראת השכינה וזוכה סוף כל סוף לבא למה שצריך לבא כי העיקר הוא ההתחזקות לבלי ליפול בדעתו מכל מה שעובר עליו וכמו שאמר רבינו ז"ל דער עיקר איז אביא מען דער האלט זיך וכמו שצעק רבינו ז"ל גוואלד זייט אייך ניט מייאש קיין יאוש איז גאר ניט פאר האנדין (העיקר שמחזיקים מעמד וכמו שצעק רבינו ז"ל אהה אל תתייאשו אין שום ייאוש כלל), יש ענין שנתהפך הכל לטובה. ומוהרנ"ת ז"ל מביא בלקו"ה שיאוש קונה שהיצה"ר קונה ביאוש ח"ו וכל זמן שאין האדם מיאש א"ע החזקה של הבע"ד אינו חזקה כלל וכלל ומוכרח הכל להשיב וגם כפל וארבעה וחמשה ובלבד כשאינו מתייאש א"ע מכל הקדושות ומכל האבידות שאבד הוא מקוה ומצפה עדיין למוצאם ומחפש אחריהם מחויבים להחזירם אליו. ובסדרה הזאת מביא ממערת המכפלה עיין תורה י"ז ויהי הם מריקים שקיהם, שעיקר יראה ואהבה שזאת עיקר עבודת איש הישראלי יכולים לזכות רק ע"י אור הצדיק שמאיר לו וכאשר נחשך אצל אדם אור הצדיק המאיר בכל העולמות ומכ"ש בעוה"ז כמו שמערת המכפלה מקום קדוש מאד שער ג"ע שכל הנשמות עולין דרך שם ואצל עפרון (בחי' עפר גשמיות) הי' חושך ובשמחה רבה מכרו לאברהם אעפ"י... כמו כן אור הצדיק המאיר ואצלו נחשך זה הוא ע"י כסילות השכל, וכסילות השכל בא ע"י עכירת המעשים היינו גשמיות ותאוות רעות (וכנראה (שע"י תאות אכילה שאוכל ברעבתנות וכו') מדברי רבינו ז"ל שם) ומוכיח השכל (שם בסוף התורה י"ז הנ"ל) שהעיקר תלוי בכלי המעשה היינו צדקה שהוא עיקר המעשה שע"י יזדכך השכל ויעשה אויר הנח והזך שהוא וכל העולם יראו אור הצדיק ויאיר להם ועי"ז יאיר להם היראה והאהבה ויהי' נעשין גרים ובעלי תשובה וכו' עי"ש. 
ידידו דו"ש מאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש נלבב ואיחול כט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה מה"ר ארי' ויינשטאק נ"י 
וכן ד"ש נלבב ואיחול כט"ס למע"כ אהובינו ידידינו הרה"ח העוסק בעניני רבינו במס"נ כש"ת כמהר"ר אליעזר שלמה שיק נ"י באמת לפלא גדול בעיני שכבודו כתב לי מכבר ששלח לי ספרי רבינו ז"ל שהדפיס ועדיין לא קבלתים וגם שום תשובה על קבלת הקונטרס "שיחות ורמזים" על המעשיות שהוא יחיד ומיוחד בעולם ויקר אצלי מאד, וגם בכלל על עניני דפוס שדברנו בענין להדפיס עניני רבינו ז"ל שאני מטריח בהם לסדרם. 
נא לכתוב לי תשובה על כל הנ"ל בהקדם. 
וד"ש נלבב ואיחול כט"ס לחברינו ידידינו הר"ר שמואל ליביש לאנדסמאן נ"י וכן כל אנ"ש היקרים הי"ו

EN:
[Yiddish:] "My dear brother — I would not have written to you this — for I did not want to cause you anguish of soul. But I could not hold back — for 'the waters have reached the soul' [Psalms 69:2 — a verse of total immersion in distress]. And G‑d, blessed be He, knows the truth: how I wanted to come to the holy Tzion of the Rashbi, to pour out my bitter heart. For it is because I traveled to the true Tzadik, and because I desire to be truly bound to Rabbainu the Holy one — and I wanted to settle my thoughts a little: what will be the ultimate purpose? But if G‑d, blessed be He, directed it this way — I ask of you to be the messenger: speak and pray for me, and recount on my behalf — and do not be silent. And in the merit of this — may G‑d help you with complete healing, all goodness, and all your heart's desires." And I ask of you very, very greatly — for the sake of Heaven — that you have no suffering or worry, G‑d forbid. And do not let any sadness approach you — neither from me nor from your own situation. Only do your part and pray — for our strength is only in our mouths. And specifically — be in very great joy, and do not worry at all — only hope in G‑d, blessed be He. And Hashem will certainly help — in the merit and strength of the Saba d'Sabin [סד"ס — "the Elder of Elders," an Aramaic title from the Zohar used in Breslov for Rabbainu; also used as a playful acronym-image for Rabbainu in the stories] — who is the small one who holds the great [המועט מחזיק את המרובה — a Breslov expression for the paradox of the Tzadik: the small and seemingly simple vessel contains an unlimited spiritual force]. My brother — strengthen yourself greatly! And live good life truly — as the world appears today, and we are, blessed be G‑d, close to the light of the Infinite. As the Nashchizer [הנשחיזר ז"ל — R' Mordechai of Neshchiz, a leading Chassidic master; "Nashchizer" is the standard rendering in Ashkenazic pronunciation], of blessed memory, said: "If I was not created in the world for any other reason — but only that Rabbainu should pass over the threshold of my house four cubits — that would be sufficient."

Segment 4
HE:
פ"ה
ב"ה יום אסרו חג פסח תשכ"ז פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה מאנ"ש הנאהבים והנעימים המשתוקקים להתקרבות הצדיק האמת שלשלת היוחסין העושה צדקה וחסד טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר מאיר רוקח נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות, לנכון קבלתי מכתבו היקר והתשורה על פסח ומה מאד החי' אותנו השי"ת יחי' אתכם תמיד וישלח רפו"ש במהרה לבנכם היקר ותזכו לכל הברכות שבתורה וכט"ס אכי"ר. 
כל הזמן בקשתי רפו"ש על כבודו מעת שידידינו היקר והנעלה מהר"ר צבי נ"י הודיע שכבודו חולה וב"ה שכבודו נתרפא ב"ה וכן יתרפא בנו היקר וכל חולי ישראל אכי"ר. זוגתי תחי' חולה ל"ע זה יותר מד' חדשים ומוטלת במטה והננו מתגוררים בשביל זה פה אצל בתי היקרה שתחי' וחתני מה"ר אלעזר רוזנפלד נ"י והוצאות מרובים ה' ירחם. מינדיל בת הענדיל לרפו"ש. 
הנה כעת שזכינו לקבל חג הפסח והאורות שמקבלים בו בבחי' אתערותא דלעילא ובכל שנה ושנה נעשים התיקונים של חודש ניסן גאולת וישועת ישראל והגאולה שנעשה בכל פסח לנפשות ישראל בגשמיות והעיקר ברוחניות, עכשיו בימי הספירה הוא אתערותא דלתתא הכנה לקבלת התורה בשבועות שאז נעשין אדם ע"י התורה ועד אז עדיין בבחי' בהמה מאכל שעורים ומשתוקקים להיות נעשה אדם בבחי' אהי' אנא זמן למהוי והעיקר לספור ספירה בשמחה והתעוררות והשתוקקות ועי"ז נטהרין מהקליפות וטומאות כמו שאומרים בלשם יחוד וכו' וברבש"ע שאחר הספירה וכו' והעיקר בבחי' המתנה בחי' כתר לי זעיר, והנה ענין פסח ספירה ושבועות פסח, הוא בחי' לב הראשון בחי' אין חוזק כהתחלת החסידות "דאס הערשטי הארץ" (הלב הראשון) התערותא דלעילא משמים שנותנין לאדם חיות דקדושה והשתוקקות וכסופין שבלב להשי"ת ולצדיק האמת ולקיום התורה הקדושה. ואח"כ לוקחין ממנו זאת ואומרים לו המתן מיטשיע זיך אליין (תתייגע בעצמך) וזה העיקר בימי הספירה בבחי' אשה כי תזריע וילדה זכר כמובא בספרים הקדושים וזה כל העבודה בשעת שאין לאדם המוחין והתערותא דלעילא והוא מחי' ומחזק א"ע לעשות בעבודת ה' אעפ"י שעובר עליו עידן ועדנין כל הז' מימות בחי' מ"ט ימי הספירה ז' פעמים ז' בחי' ז' נקיים, ואם אינו מניח מקומו בכל מה שעובר עליו כמו שאמר רבינו ז"ל "אביא מען דער האלט זיך" (העיקר שמחזיקים מעמד) וזה צריך כל אדם כל ימיו ושנותיו לספור ספירה לעשות כל מה שיכול ולהתחזק א"ע בכל מה שעובר עליו עליות וירידות ובלי להניח את מקומו ועכ"פ לעשות מה שיכול ואז סוף כל סוף יזכה לקדושת שבועות שהוא התכלית האחרון שנברא בשביל זה יום א' יודע לה' לא יום ולא לילה, וזה צריך כל אדם כל ימיו לעבוד על זה בבחי' פסח וספירה והסוף האחרון הוא שבועות. 
אבל בפרטיות בכל שנה ושנה נעשה התיקון הזה פסח אתערותא דלעילא משמים על כל אחד ואחד מישראל (בודאי כל א' לפי מדרגתו) מוחין עליונים מוחין דגדלות ומוחין דקטנות ומרגיש השתוקקות ואהבה להשי"ת בבחי' פה סח וכו' ואח"כ ימי הספירה שלוקחין ממנו ההתעורררות ונשאר אצלו רק הרשימה שמזכיר א"ע החיות דקדושה וההשתוקקות והאהבה שבליל פסח ומשתוקק לה וסופר הימים מתי אזכה לשבועות לקבלת התורה ואהי' נעשה אדם וסובל בזיונות ושפיכת דמים ממה שעובר עליו ורואה שעדיין רחוק מהשי"ת ואין לו התעוררות הצריך לו ועובר מה שעובר ואינו מניח מקומו וסופר הימים והשבועות מתי מתי אזכה למה שאני צריך וגם צריך לומר תהלים בימי הספירה שיש לו כח להתעורר בתשובה ע"י התהלים ושבו זוכין למ"ט שערי תשובה שבשמות שבטי יה כמובא בדברי רבינו ז"ל בלקוטי מוהר"ן תנינא עי"ש. 
ועי"ז זוכה אח"כ לבא לקדושת שבועות שזוכין בשבועות לקבלת התורה שעי"ז נעשין אדם וגם זוכין לכל אלו הקדושות והמדרגות שבפסח (רק אז באו כל המוחין ביחד בלי אתערותא דלתתא כלל ע"כ נרגש יותר) כמו שמסדרין הסדר הקערה עם המצות חכמה בינה דעת וחסד גבורה ת"ת וכו' כל המוחין והספירות ובפסח הי' זה רק משמים לא בזכות אדם ובשבועות זוכין כל זה בזכות שספרנו כל ימי הספירה וטהרנו א"ע וכו' ובהתערותא דלתתא שלנו ולא נאכל נהמא דכסופא ולא די כל זה רק שזוכין באור הבוקר בשבועות (ע"י לימוד התורה וניעור כל הלילה לאור הכתר (שלא זכינו לזה בליל פסח) הגבוה ונעלה הרבה הרבה מכל הספירות וע"י טבילת המקוה הק' משער החמישים דק', השי"ת יזכינו לכל הקדושות כולם אכי"ר 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש נלבב לידידינו היקר והנעלה וכו' מאנ"ש היקרים מהר"ר צבי וסילסקי נ"י ושאר חבירינו היקרים שיחיו לפלא שלא קבלתי מהם שום תמונת אות כל הזמן וגם החיוב לראות לפדות הספר יעלת חן מהכריכה שאין לשער גודל הזכות הרבים הזה יש קונה עולמו וכו'

EN:
And remember, from Chayay Moharan — what Rabbainu, of blessed memory, said in these words: "The great one of the generation of today — in the end he will stand at the doorway and envy greatly those who are close to Rabbainu. And all the more so one who merits to extend the fire upward to make smoke" — that is: to smoke a pipe [a characteristic and celebrated line from Chayay Moharan — Rabbainu says the greatest man of the generation will eventually stand at Rabbainu's doorway envying those who are close to him; even one who manages to hand a lit pipe (extending fire upward to make smoke — which rises) is serving this sacred function; a teaching about the infinite spiritual value of even small proximity to Rabbainu]. And also remember — do not forget — what is written in the Sipuray Maasiyos, the Seven Beggars: when they were already rejoicing very greatly — the king stood up and said to his son: "I see in the stars that you will one day descend from the kingship — so see to it then that you not have sadness. And if you are in joy — I too will be in joy. And even if you are in sadness — I too will be in joy, on account of the fact that you are no longer king. For if you are a person who cannot hold on when he descends from the kingship — you are not worthy of the kingship. But if you are in joy — I will be extraordinarily joyful." Therefore, my dear brother — strengthen yourself! And fulfill the great mitzvah of always being in joy. And the healing of the Daughter of the King is only through melody — the ten types of melody [עשרה מיני נגינה — the ten types of musical expression corresponding to the ten Psalms of the Tikkun HaKlali; in Breslov, melody is a primary path of healing, joy, and spiritual ascent]. "In Your name they will rejoice all day" [Psalms 89:17] — the initial letters spell: weeping through joy [ר"ת — בכי' על ידי שמחה — an acronym found in Rabbainu's teachings: through joy one arrives at the deepest weeping before G‑d, which is itself the highest joy]. Hope in the salvation of Hashem — and do not abandon yourself. Listen: what did you lose here in this enterprise? You know of such a holy Rebbe — "were our mouths filled with song as the sea", etc. — blessed be G‑d — there will be rectification for us. How good our portion! Happy are we! Happy are we!



# The Family Prayer List — All Those for Whom R' Shmuel Asks Prayer
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/104/

The Family Prayer List — All Those for Whom R' Shmuel Asks Prayer
מכתב 104
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/104

Segment 1
HE:
מכתבי שמואל ב

EN:
At the closing of Letter 32, R' Shmuel includes a comprehensive prayer list — the names of his family members for whom he asks his companion to pray at the holy Tzion. This is the most complete self-identification of R' Shmuel's family recorded in the collection:

Segment 2
HE:
א
ב"ה מוצש"ק פ' קרח שנת תרפ"ב פעה"ק צפת תובב"א 
החיים והשלום ברוב הצלחה וכל טוב סלה לכבוד ידידינו אהוב נפשינו מו"ר הצמוד וחבוק בקירות לבי הרה"ח החריף ובקי מלא וגדוש בש"ס ופוסקים ויראת שמים וחסידות וממולא במעלות ומדות טובות החפץ באמת ותמים לעבוד את ה' כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון שליט"א שלומו והצלחתו בתורה ותפלה ומעש"ט ברוחניות וגשמיות יתרומם מעלה מעלה עד בלי די וימלא כל משאלותיו לטובה אמן. 
ראשית הנני להודיעו משלומי ב"ה כי אנחנו בריאים יתן ה' שנזכה לע"ע להתבשר זמ"ז בבשורות טובות ובמהרה בקרוב להיות ביחד על התורה ועל העבודה יומם ולילה ולעבוד ה' באמת ותמים ולבקש ולהתפלל ולהתחנן מלפני ה' עלינו ועל כל ישראל ונזכה בקרוב בימינו כל ישראל להיות באה"ק ונזכה לראות בשמחת ונחמת ובנין ציון וירושלים ויתרומם קרן ישראל וקרן התורה אכי"ר. 
בזה השבוע קבלתי הקארטיל הגלויה מכבודו ושמחתי מאד ע"ז ומה שיתרעם עלי שלא שלחתי שום מכתב כן יש על מה להתרעם אבל אני לא אשם בזה כי שמעתי שכבודו הוחג חג קבלת התורה בטברי' ת"ו ע"כ לא ידעתי אם כבודו כבר בירושלים עיה"ק תובב"א ואם ידעתי אז כבר שלחתי איזה מכתבים ומה שכותב בענין מה שחפשנו כדי להתלוות באמת הי' לי צער מזה כי אני חשבתי שהוא נוסע בוקר השכם ואני קמתי מאוחר ע"כ חשבתי שכבר נסע בודאי ואח"כ שמעתי שהוא נסע בצהריים אז הי' לי צער מדוע לא הלכתי ללות את כבודו. 
והנני להודיעו כי אנחנו ב"ה בריאים ובגין המלבושים ששכח אחי הק' אהרן אצל המגידו אחר ב' ימים הביאו אותם לצפת כי השיך חקר אצל הגוים ... אותו נושא מלבוש זה הוא ... והחזיר לנו בע"ה. ובגין מה ... גיועט שהתערבנו על חצי רוטל יי"ג בגין המימרא עשיק לגבך ושוי לכריסך מצאתי שהוא כמו שאמר כבודו נ"י ושלמתי פה 10 גרוש להאברך היי"ש ר' ישראל בער מבראסלב שבטבריה שלא הי' לו על חג השבועות וש"ק הוצאת הבית והתיר לי ר' אבנר שאתן לו את הכסף וג"כ קבצנו בעדו פונט ורבע אצל אנשים חשובים, ושלח לי מטבריא ימי מוהרנ"ת חלק א' והשתפכות הנפש. 
בגין מה שכותב שמסתמא איני צריך דברי התחזקות באמת אני צריך דברי התחזקות הרבה כי סבבו המניעות והצרות והיסורים והטרודים והטרדות המרובות אין דאס פלאגיניש אין מיטשיניש אין נע ונד קייט (וההתייסרות והיגיעה והנע ונד) ב"ה מכל צד ופנה ועבר ורוח פה מצד אבי יקירי שליט"א פה מצד אמי שתחי' פה מצידינו פה מצד הקרובים מכל צד ממש ... האב איך דער האלטין אלץ פין מיין טאטין איינס נאך דיים האנדרין קודם פין דיים ואס מיר האבין נישט גיהאט קיין בריף שנית פין דער שיף ואס ער האט דורך גיליטין 3 מאל איז ער גיוען אין סכנת מות ממש רח"ל 3 מעת לעת מיט אמאל אין דער נאך איידער מען האט נאך פאר געסין די ערשטי איז גקומין די אנדרי אין די דריטע אין די פירטע וכו' ואס ער האט נישט מקבל גיוען פין אונז בריף אין דער נאך רח"ל אגרוסי צרה ער איז גגאנגין אין גאס האט אים ניט איצט גידאכט איבער גיקערט א טְרָאְנַבי אין האט גיהט ניסי ניסים שלא עפ"י הטבע ממש הי' כפסע בינו ובין המות רח"ל וכותב לנו אז מיר האבין גקרוגין אב חדש ממש אין האט גיחאפט אקלאפ אין דער נאז אין אגאנצי ואך איז ער גיליגין צי בעט אין מהאט אים צי גינעט די נאז אין איז גבליבין חלשות אוף צען מינוט ואין לשער גודל צערו וכאבו ופחדו, אין מען זייט ארוס די הרחבות פין ה' אין דער צרה אליין ממש תמיד, אין דער נאך האט ער וייטער גיהט איין איבער פָאל ואס אמחוצף האט אים מחרף גיוען בפני קהל ועדה ואח"כ את הנע ונד שלו אין עסט טריקנס אין דארס אין מיטשיט זיך נעביך זייער דער רבש"ע זאל אויף אים רחמנות האבין. 
(הגיע לידי הכל מאבי אחד אחרי השני קודם מזה שלא הגיענו שום מכתב שנית מהספינה הסבל שהוא עבר שלש פעמים הוא הי' בסכנת מות ממש רח"ל שלשה מעת לעת רצוף ואח"כ עוד בטרם נשכחו הראשונות הגיעו האחרות השלישית והרביעית וכו' מה שלא קיבל מכתבים מאיתנו ואח"כ צרה גדולה רח"ל שהוא עבר ברחוב ולא עלינו הפיל אותו רכב והיו לו ניסי ניסים שלא עפ"י הטבע ממש הי' כפסע בינו ובין המות רח"ל וכותב לנו שקבלנו אב חדש ממש ושקיבל מכה באף וכל השבוע הי' רתוק למטה ותפרו לו באף והעשר דקות הראשונות הוא הי' חסר הכרה ואין לשער גודל צערו וכאבו ופחדו ורואים את ההרחבות של ה' תמיד ממש בתוך הצרה עצמה ואח"כ הי' לו שוב מאורע אחר שחוצפן אחד חירף אותו בפני קהל ועדה ואח"כ הנע ונד שלו ומאכלו יבש ודל ומתייסר מאד מסכן ה' ירחם עליו)

EN:
Shmuel son of Feiga Horowitz — for true and complete repentance, rectification of the bris, and to come to the Tzion of Rabbainu the Holy one, to be truly bound to Rabbainu, and to do the will of Hashem and to maintain oneself in both ascent and descent — and to be truly bound to Rabbainu in innermost truth without any ulterior motive or foreign thought whatsoever. Amen.

Segment 3
HE:
ואח"כ מה שכתב לי שרוצה ליקח אותנו לאמריקה כשיהי' לו כסף לצורך ההוצאה אין מיך פריער פאר יעדין בקרוב וזה הצער שהי' לי מזה עד אין לשער ולהעריך וערכתי וכתבתי לו אז מכתב עז וקשה ורך ודברי תחנונים ופיוסים ורצויים ועוד לא קבלתי תשובה ממנו ע"ז וכתבתי לו שאני ואחי הק' אהרן איננו רוצים בשום אופן בעולם ליסע לאמריקה ואפי' כשלא ישלח לנו כסף וכן כתב לו אחי אהרן שרוצה רק להיות אתי ביחד כן כתבתי לו כמה וכמה פעמים בכל מכתב ומכתב ואח"ז מזה שנסעה אמי לירושלים ת"ו לעשות נתוח על העינים אין פלאגט זיך אין מיר זענין דא נע ונד אין גפלאגט אין גמוטשיט איך האב איין עול בית אוף מיר ועול בנים עלי ויא אפאטר אין מוטר דא דארף (ומתייסרת ואנו כאן נעים ונדים מעונים ומיוסרים עול הבית עלי ועול הבנים כאב ואם מצד זה מוטל עלי להשגיח על הילדים שיתנהגו בדרך הישר ומצד זה להשגיח עליהם באכילה ולבישה ומתענים מאד אי אפשר ללמוד ואי אפשר להתפלל) איך להשגיח על הילדים שיתנהגו בדרך הישר ומצד זה להשגיח עליהם באכילה ולבישה אין מען מיטשיט זיך גיט מען קען נישט לערנין אין מען קען נישט דאוינען והמניעות והעיכובים מהעיר שעומדים עלי ואח"כ הי' לי צער גדול מאד בגין שלא קבלנו כמו חודש שום מכתב וד"ש מאמנו שתחי' וחשבנו מה שחשבנו, וצרות אחרונות משכחות הראשונות. 
ואין אני יכול לשית עצות בנפשי כי אני מסובב מכל צד אינני יכול ללמוד ולהתפלל כראוי טרדת הפרנסה עלי המצב דוחק ורע מאד אנחנו בע"ח גדולים ויש בהיתר עסקא והריבית מתגדל מיום ליום עד שיראה הא' וירחם עלינו בתוך כל בני ישראל. 
אך כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ורואים ההרחבות והנסים שמרחיב לנו ואלו כל הימים דיו וכו' אין לשער ולהעריך וכו' והכל בחסד ור"ר וגדולים עד אין חקר, ויתן ה' שכל מה שסבלנו עד הנה יהי' כפרה על לשעבר על כל מה שחטאנו עוינו ופשענו ויהי' פדיון נפשינו על לשהבא ולשעבר שיהי' מעתה אך טוב שיהי' לנו פרנסה בריוח שנוכל לפנות ולעסוק רק בחיי עולם מבלי פנות לשטותי והבלי העוה"ז אמן. 
ומה שכותב אם יכול לבא לפה מאד מאד חפצתי שנהי' ביחד לשקוד ביראת ה' כל הימים אבל לע"ע אינני רואה בשבילו מקום פה א. איפה ליקח פרנסה ב. פה אין עם מי ללמוד במירון כבר אין אף איש כלל לא הספרדים ולא ר' נתן ואנחנו לבד לא יכולים להיות מפני הפחד להיות לבד שם בין הגוים אין דער מיקער קימט דאך שוין גאר נישט דארט (והחמר [מנהיג החמורים] כבר בכלל לא מגיע לשם) ואין מה לאכול והספרדים לא יתנו לנו מפתחות הביהכ"נ מרשב"י זיע"א ועכ"י ושנית מפני כי אינני יכול להניח הבית לבדו ואבי לא יסכים בשום אופן שאהי' לבדי שם. 
אין בא מיר איז אפְ גיפאסט גוארין (הוחלט אצלי) שאסע רק לירושלים תובב"א שם יש עם מי ללמוד ושם אראה לי בית דירה ושם ללמוד בהתמדה רבה וליקח אתי את אחי אהרן ללמוד שם בת"ת והוא מרוצה מאד מזה ורוצה להיות אתי ביחד ואני מצפה ומחכה שבאלו הימים יוגמר הסדר בבתינו ואז אוכל ליסע לירושלים תובב"א ואני מצפה שבקרוב נהי' ביחד משקדים על התורה ועל העבודה ועל יראת ועבודת ה'. 
ובכן אבקש ממנו שישלח לי אדריסתו מפורט היטב, ובכן אבקש ממעלת כבודו שיראה בשבילי אלו הספה"ק לקוטי מהר"ן חא"ב לקוטי תפלות ספורי מעשיות עם השיחות עלים לתרופה ימי מהרנ"ת ח"ב קצור לקוטי הלכות עפ"י א"ב משיבת נפש חיי מהר"ן אלו הכריכות שיש ביחד כל תורה מלקוטי מהר"ן עם התפלה השייכת לה ומלקוטי הלכות המפרש התורה. ועוד ספרים טובים שאינני יודע מהם ואין לשער ולהעריך גודל המצוה מזכי הרבים ומוציאם מאפילה לאורה וכו' אין אגרוסין דאנק אין ברכה למפרע על זה. 
וכן אני מבקשו מאד מאד שיקיים מה שהבטיח לי לכתוב לי דברי התחזקות כי אני צריך מאד מאד לזה ולעצות קדושות כי אינני יכול לשית עצות בנפשי מה לעשות אם להניח כך הבית ואם להניח כך הילדים ומה יהי' עמהם ואפוא אקח כסף לחיות שאוכל ללמוד שם ע"כ אני מסובך מאד בכל הפרטים ודקדוקים ואינני יכול לשית עצות בנפשי והימים והשנים חולפים ועוברים וכלים בהבל, ע"כ יראה ליתן לי עצות עפ"י ה' איך לעשות בזה הענין ואני מצפה שבקרב אלו הימים אבוא לירושלים תובב"א עם אחי הק' ואני מבקשו עוד שיכתוב לי מה מכריחו ליסע לצפת ואיך התנהגותו שם במקומו והצלחותו בתוי"ר ה' אויב ער קען אוס פירין התבודדות אזו ויא עס איז בדארף צי זיין אין ויא אזו גייט דאס לערנין אין צי איך ועל קענין קריגין (אם הוא יכול לקיים שם התבודדות כראוי ואיך הולך שם הלימוד ואם אוכל להשיג שם) ספרי ש"ס ירושלמי ד' ש"ע טורים וכו' ושאר ספרים וג"כ יכתוב לי אפוא מקום משכן מושבו בעיר או בסביבה ובאיזה שוק וכן יכתוב לי איך המצב בירושלים עה"ק ברוחניות וגשמיות הכל באריכות ובכן אני מבקש מכבודו שיכתבו לי באותיות חדות וגדולות שיוכלו לקרוא היטב כי את הקארטיל (הגלויה) לא יכולתי כמעט לקרוא וכן אני מבקשו שהכל יהי' מאתי בהצנע וכו'. 
ממני תלמידו החפץ ומבקש ומצפה ומחכה ומקוה להיות בקרוב ביחד אלו הימים בעה"ק בירושלים להתמיד בתורה ועבודת ה' יומם ולילה ולקיים התורה הקדושה ונזכה בקרוב לחזות בנועם ה' ולראות בנחמת ושמחת ציון וירושלים וישראל ובהרמת קרן התורה אמן. 
ממני שמואל הלוי הורוויץ 
ידרוש בשלום חבירי האהוב וחביב ויקר עלי מאד הבחור המופלג בתורה ויראת ה' המתמיד יומם לילה החריף ובקי בחדרי תורה ממולא ומשובח במעלות טובות הירא שמים כש"ת מ"ר שלמה עתיק נ"י הנני דורש שלומו הטוב ומבקשו שיכתוב לי איך הצלחתו עכשיו בלימוד ואיך יוכשר בעיניו שם הכל להודיעני והנני מאחלו כל טוב והצלחה גדולה בלימוד ועבודת ה' וברוחניות וגשמיות לצורך רוחניות וימלא כל משאלתו לטובה. 
ממני חברו שאינו מגיע ליראת שמים שלך ולהתמדתך אף לא למחצה ולשליש ולרביע 
ממני שמואל הלוי הורוויץ

EN:
My father: Yeshayah son of Alka — all goodness, etc. Amen.

Segment 4
HE:
ב
ב"ה יום ג' כ"ב תמוז שנת תרפ"ב בעה"ק צפת ת"ו. 
שלום וברכה עדי עד לרבי החביב והאהוב עלי מאד מאד הרה"ח החו"ב מ"מ בתורה ויראת שמים ובכל מדות טובות ירא ה' מרבים כל מגמתו וחפצו אך ביראת ה' כל הימים 
כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון שליט"א. 
שלומו ישגא מעלה מעלה וישלים ה' משאלות לבנו לטובה א"ס. 
ראשית הנני מודיעו כי אנחנו ב"ה בריאים ושנית אני מבקש מכבודו שיכתוב לי משלומו הטוב באריכות, לפני איזה שבועות תיכף שקבלתי כרטיסו עניתי לו תשובה באריכות בתארי מעט ממצבי ושם גמרתי בלבי שאהי' בירושלים עיה"ק ובקשתי ממנו שיתאר לי היטב מצב ירושלים כעת ושלחתיו ע"ש ר' בונם ווערניר אביו של ר' אברהם ורנר ופלא גדול לי שעדיין לא קבלתי תשובה עליו ושום ד"ש מכבודו ע"כ אני מבקשו למען השם שיכתוב לי תמיד באריכות ובגין מה שכתבתי לו בגין הנסיעה לירושלים הנני חוזר מזה לעת עתה כי תארו לי המצב היטב ורואה אני שפה טוב וטוב לי הרבה יותר מכל העולם פה יש לי לעת עתה בית ברחבת ידים ויש לי שטח קרקע סמוך לביתנו על התבודדות וכן יש לי ספרים טובים של אבי שיחי' וכן יש לי כל הדרוש וחפץ ללמוד למקוה יש לי מפתח ויש לי ביהמ"ד מיוחד בסמוך ואין שום איש שם כי אם אני לבדי כל היום ופה אין כ"כ רעש ברחובות ופה השקט ובטח מכל דבר ודבר והאויר זך ונקי מאד מאד ובפרט במירון מי יכול לתאר חשקי ורצוני וחפצי להיות שם ובטח בעזהי"ת בחדש אלול ותשרי אהי' בודאי שם וקבלתי מאבי ג"כ הסכמה על זה, ובירושלים הרעש גדול וגם שם אינו בטוח כ"כ מפני הרבה דברים כמו בצפת ואין מצוי בית לשכור וביהמ"ד מיוחד אין לי ואין מגרש מיוחד שיכולים לעשות התבודדות ולא אוכל אפילו פ"א לעשות התבודדות ולא ללמוד כרצוני והנע ונד והיוקר ואין לי לע"ע שום מ"מ פרנסה להיות בשם ע"כ גמרתי בלבי שעד ר"ח חשון בטח אהי' במירון כל הב' חדשים ומר"ח חשון עדין איני יודע מה יהי', כל מגמתי וחפצי וחשקי להיות עכ"פ במירון ב' או ג' שנים רצופים יומם ולילה אך זה חסר לי רבי טוב ירא שמים וחו"ב בלמוד התורה כרצוני ואיזה חבר טוב יקר הערך שעליו אומר "עשה לך רב וקנה לך חבר" ומנין להתפלל, ועל כסף שאוכל להתפרנס יש לי בטחון בה' ויש לי איזה סמך ספק ספיקא שיהי' לי כסף. 
והנני משתוקק ומתגעגע וחפץ מאד מאד עד אין שעור ממש אחרי כבודו שנהי' ביחד במירון איזה שנים וללמוד יומם ולילה בהתמדה גדולה ולעבוד את ה' כרצונו בהתבודדות וכו' והנני מתגעגע על זה יומם ולילה אינני יכול לנוח ע"כ יבקש כבודו ע"ז מאת הקב"ה שנזכה לזה לישב עכ"פ איזה שנים ויראה לעבוד בכל כוחו ע"ז ויאמין לי שמעת שנסע כבודו עד עכשיו כל יום חלם לי שאני וכבודו ור' ישראל דוב מטבריה אנחנו ביחד במירון עה"ק והנני מבקש כבודו שלכל הפחות יבוא בט"ו באב שמאז נהי' ביחד במירון על ימים נוראים ומקודם יראה איזה מ"מ בשבילו על פרנסה. והנני מחכה לתשובתו במהירות הכי האפשרי והנני עוד לבקשו למעה"ש שיקבץ בשבילי הספרים הקדושים שכבר כתבתי לו מזה ואלו הם לקוטי מוהר"ן, ספורי מעשיות עם השיחות, חיי מהר"ן, עלים לתרופה, ימי מהרנ"ת חלק ב', מהמחלוקת עם הרב מסוראן, קצור לקוטי הלכות, שמות הצדיקים, וכו'. השתפכות הנפש, לקוטי מהר"ן הקצר, ימי מהרנ"ת חלק א' יש לי כבר. והנני מצפה ומחכה לתשובתו ולספרים הקדושים. למען השם ישלח לי אדריסתו כדי שאוכל לכתוב לכבודו.

EN:
My mother: Feiga daughter of Devorah [the first time his mother's full Hebrew name-with-grandmother is recorded]

Segment 5
HE:
ג
[ה' מנחם אב תרפ"ב] 
ב"ה יום א' יום הלולא רבא דרבינו האר"י זי"ע ועכ"י א"ס פרשת ואתחנן אל ה' שו"ב וכ"ט לידידי אהובי ומחמדי כנפשי הרה"ח הג' בתוי"ר ומ"מ טובות אשר כל מגמתו וחפצו לאור באור ה' כל הימים כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון קראסקאפ שליט"א 
ראשית הנני מודיע לכבודו כי אנחנו ב"ה בריאים. קבלתי מכבודו הקרטיל ושמחתי בו ובגין השאלה ששאל מדוע חזרתי בי מלנסוע לירוש' ת"ו התשובה הוא כך א( העיקר שמפני זה אינני נוסע כי לא אמצא שם בית מיוחד ואין לי שום מקום להתבודדות כמו שיש לי ב"ה פה וזה אצלי העיקר מכל ואין לי ספרים כמו פה יש לי כל ספרי אבא ומניעת המוח כי לא אמצא מקום מנוחה בעדי ואהי' מתנודד ולא אהי' ברשותי ללמוד ולהתבודד כרצוני ואיפה אקח לאכול אמי לא תשלח לי בשום אופן והיוקר בירושלים גדול וכל הקרובים כתבו לי שעל מפתן ביתם לא אדרוך וגם ירוצו מכתבים מכל צד וצד לאבי וכו' שאני אצל חסדי ברסלב וכו' וכו' וכו' והחום שיש בירושלים והנע ונד וההוצאה המרובה ואמי גזרה עלי שבשום אופן בעולם לא אסע ויש לי עוד טעמים וטעמים שמן הנמנע וא"א לע"ע כ"א להיות בצפת או במירון. ע"כ מן המובחר שבמובחר הוא להיות במירון. בח' אלול ותשרי בל"נ בודאי אהי' במירון בימים נוראים יושב שם ר' אבנר ואנשים חסידים ותשוקתי וחפצי ורצוני מאד מאד שתהי' אתי במירון לכהפ"ח כל חדש אלול וחצי תשרי לכהפ"ח זה יהי' בלי שום תירוץ אפשר תוכל לפעול שיתנו לכם פה בצפת תקציבכם מירושלים ועוד כסף מאיזה מקום תראו בכל כוחכם לעבוד ואני בכל חפצי ורצוני ומגמתי ותשוקתי להיות ב' שנים רצופים במירון כל ימות החול וחוץ מש"ק ללמוד ולהתבודד וכו' כידוע אצלנו. מסתמא יעבוד כבודו בכל כוחו שנוכל לישב במירון אלו הב' שנים ולכהפ"ח ח' אלול וחצי תשרי והנני מצפה ומחכה לתשובתו הברורה בענין זה במוקדם הכי אפשרי. 
היום יום הלולא דרבינו הארי זיע"א הייתי על ציונו איזה שעות והמנהג שביום יפ' הולכים כל העיר להתפלל בבהכ"נ שלו שעל ביה"ק ואח"כ הולכים על ציון הק' וכן עשיתי גם אני ובקשתי בעדינו, בער"ח אב הלכתי למירון בחברת ב' אנשים לשלם שם ש"ז והי' לי נסים גדולים שבגדולים המעשה הי' כך איך האב אפ גשמיסט מיט די מענשין (סכמתי עם האנשים) לילך בשעה חצי ב' למירון ואני חכתי עליהם כמו רבע שעה ואמרו לי שכבר הלכו ובאמת עדיין לא הלכו והלכתי במהירות להשיגם ומה אספר על הצרות שסיבבו אותי באמת כבר נתיאשתי מלבוא בחזרה או למירון תיכף שיצאתי מהעיר החום הי' כבר גדול מאד החמה קדרה בתוקף עוז ואני לא השגחתי ע"ז ואני שאלתי להרבה גוים על הדרך אם ראו יהודים ואמרו שראו וע"כ הלכתי להלן וכמו רבע שעה מהעיר בין איך אביסיל פאר גאנגין מהדרך כי שנו אותו מעט אין אזו ויא איך בין פאר גאנגין האב איך תיכף ניט דער קענט אז איך בין פאר גאנגין נאר אין א האלבי שעה ארום איך גיב אקיק איך גאה אוף שטיינר והרים עד לב השמים ממש ולחזור אינני יודע בשום אופן מפני איך האפ ניט חשבון גינומין דיים ועג (תעיתי קצת מהדרך כי שינו אותו מעט ומיד כשתעיתי לא הכרתי תיכף שתעיתי רק כעבור חצי שעה אני מתבונן איך שאני הולך על אבנים והרים עד לב השמים ממש ולחזור אינני יודע בשום אופן כי לא הכנסתי בראש להכיר את הדרך שאני הולך) ואני הולך על הרים וגבעי גבעות עד לב השמים והפחד ג' הי' לי עד שאין לשער ולהעריך כי יראתי מאד מאד מחיות רעות כי בין הרים ג' כאלה בודאי יש חיות ובפרט נחשים ועקרבים וכן הפחד משודדים וערבים הי' ג' ואעפ"כ זעקתי והתפללתי לה' שישלח לי עכ"פ גוי עכ"פ אשמע כלב נובח אראה צפור אראה אילן הלואי אראה קבר ר' יוסי הלואי אהי' עכ"פ במקום שאנחנו תעינו ובכיתי מאד מאד וצעקתי ונדרתי נדרים והתפללתי הרבה בזכות הצדיקים ובאמת דענסמאלט וען מיר האבין פאר בלנזיט איז גיוען השטות דשטות אקעגין דיים ועג קיין טוזנט חלקיל ניט פין היינט מיין ועג איך קען זאגין אז קיין מענטש איז ניט גיוען אויף די בערג אין וען מען דארף מיך חלילה זוכין ואלט גאר ניט אן גיפאלין אין גידאנק מיך צי זוכין דארט וכן הלכתי והלכתי והחום בוער כאש אין איך בין פאר שויציט גוארין אז כמעט דער קאפטין איז גיוען נאס וכל הבגדים היו כמו שלוקחים אותם עכשיו מהרחצה מהמים כמעט אין לשער גודל צערי ויסורי שהי' לי והלכתי הלאה ופתאום הנה אני על הר אז ויפול איך ועל לעבין ועט דאס מיר ליגין אין קופ גבהו הי' עד השמים אין גלאט ויא א ואנד ואין שום דרך חוץ מזה ולא ידעתי אפוא לילך ושלח לי השי"ת ישועה ששמעתי כלב נובח והלכתי אחרי הקול וטפסתי על הקיר הזה בידים ורגלים בפישוט כל גופי אין עס איז מיר נאך שטיינר פון דיים בארג והייתי בסכנה ג' מאד מכל הצדדים ביז דער אייברשטיר האט גהאלפין איך בין אראפ פין דער ואנט (ובאמת אז כשתעינו אנחנו זה הי' שטות דשטות לעומת הדרך הזו אפילו לא אחד חלקי אלף מהדרך שלי הפעם אני יכול לומר שאף אדם לא הי' על ההרים האלו ואם היו צריכים לחפש אותי ח"ו לא הי' עולה על הרעיון בכלל לחפש אותי שם וכן הלכתי והלכתי והחום בוער כאש והזעתי כולי שכמעט החליפה שלי נהיית סחוטה כולה וכל הבגדים היו רטובים כמעט כמו שלוקחים אותם עכשיו מהכביסה, אין לשער גודל צערי וייסורי שהי' לי והלכתי הלאה ופתאום הנה אני על הר שכל ימי חיי כמה שאחייה זה יהי' מונח לי בראש גבהו הי' עד השמים וחלק כמו קיר ואין שום דרך חוץ מזה ולא ידעתי אפוא ללכת ושלח לי השי"ת ישועה ששמעתי כלב נובח והלכתי אחרי הקול וטפסתי על הקיר הזה בידים ורגלים בפישוט כל גופי ונפלו אחרי אבנים מההר והייתי בסכנה גדולה מאד מכל הצדדים עד שה' עזר שירדתי מהקיר) ובאתי אז למקום שכבר כלה המי מגידו לאיזה כפר ערבים רחוק ומצאתי אז חוץ לכפר הזה גדיים וכבשים ואנשים לא ראיתי ואני עומד ומחכה שיבואו אנשים אני שומע שצועקים אחרי ואיני רואה שום אדם ועמדתי כמו רבע שעה עד שראיתי את הרועים ולא ידעתי ערבית לדבר עמהם ורמזתי להם בידי וגופי ובפקפוק לשון וחנפתי אותם באכילתי שנתתי להם כל אכילתי שלקחתי אתי ורמזו לי ביד לאיזה צד אלך ונתן השי"ת במוחי שאבקש לא' שילך להראני הדרך והבטחתי לו 2 גרמ' (שם מטבע) ושאלו אותי אם אני ציוני, רוסי, ועניתי לא רק באתי להתפלל על ציון רשב"י זי"ע ואז הי' זמן פחדים מפני הערבים מאד מאד אפי' בעיר ומכ"ש וק"ו בן ק"ו בכפר וק"ו בכפר ערביים וק"ו בין הרים גדולים כאלה והלכתי עם הערבי ופגענו חברת כלבים גדולים כל פעם ונבחו ורצו לנשוך אותנו ולקחנו מקלות והכינו אותם עד שנפטרנו מהם והלכנו על הרים והי' עוד ד' שעות לילך למירון וכל פעם רצה הערבי לילך מאתי ואני בקשתי אותו שילך אתי וכל פעם אמר לי תן כסף וחפש באמתחתי ותלי"ת שלא מצא כלום אעפ"י שהי' אז אצלי חצי פונט. 
ובדרך מצאנו ערבים הרבה ופחדתי מאד ומצאנו על הדרך זאב ק' נהרג ותלי"ת שסבלתי הרבה עד שראיתי א"ע במירון והגוי באמצע הדרך הוכרח לנוח כמה פעמים מפני ההרים והחום אע"פ שלא הי' א' מני מאה להדרך שהלכתי אני חוץ מזה שהלכתי אתו ביחד וכשבאנו למירון הי' יהודי א' שנסע על בהמה והב' יהודים באו אחר חמשה דקים הם יצאו ג' שעות אחר הליכתי מהעיר. והנכרי כל היום הי' במירון כי לא הי' לו כח לחזור לכפרו ואני נתתי לו בעד טרחתו ג' גרמ'. 
ותיכף כשבאו האנשים הלכתי עמם להמגידו דרך האבנים הגדולים והלכנו לתלוש עשבי הדסים ואח"כ אמרנו כל תהלים והיינו אצל הבית הלל ור"י הסנדלר, הלכנו בזה היום חזרה לצפת, בקשתי בעד כבודו על ציון רשב"י זי"ע, העור שלי נתייבש ונקלף מהחום וג' ד' ימים אח"כ לא יכולתי כמעט לישב מחמת חלשות וב"ה וב"ש שנצלתי אילו פינו מלא כים וכו' 
ובגין מצבי פה ב"ה הי' לי מניעות הרבה מאד מאד מכל צד ופנה ויש לי ב"ה עוד ועוד וב"ה שעברתי על כולם והי' לי מניעת המוח ג"כ כמה פעמים וב"ה שעברתי מהם בשלום וב"ה שקבלתי מכתב מאבי ת"ח על היותי במירון וכותב שהוא מסכים שאהי' במירון. 
יותר אין שום חדשות תיכף תשובה ברורה ונכונה

EN:
Zalman son of Feiga [his brother Zalman, mentioned in Letter 11]

Segment 6
HE:
ממני המחכה ומצפה לתשועת ה' שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Aharon, Yitzchak, Moshe son of Feiga [brothers Aharon (mentioned throughout), Yitzchak (Letter 11), and Moshe — new name]

Segment 7
HE:
הנני מבקשו מאד שאל ישכח לחפש בעדי סה"ק ולשלחם לי 
לדרוש בשלום חברי היקר כש"ת כמ"ר שלמה עתיק נ"י בבקשה לצייר לי בפרוטרוט כל מצבו וכן לדרוש בשלום חברי כמר יצחק קעניג בישיבת ת"ח.

EN:
Asher, Yechezkel son of … [brothers Asher (mentioned in Letter 11) and Yechezkel — new name]

Segment 8
HE:
ד
ב"ה יום ח' מנחם אב ד' פרשת ואתחנן שנת תרפ"ב פה צפת 
שו"ב וכ"ט לידיד נפשי ורחומת לבבי הרה"ח ירא ה' מרבים החו"ב החפץ באמת ופשיטות לעבוד הי"ת כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון קראסקאפ שי"נ 
ראשית הנני מודיע לכבודו שאנחנו ב"ה בריאים וקבלתי היום מכתבו היקר והנעים לי מאד מיום ג' דברים והנני להשיבו תשובה טובה בקצור מפני טרדת הזמן. 
בגין עצם הנסיעה למירון כבר שאלתי הרבה פעמים והשיבו לי שאוכל להיות במירון ואף יתנו לנו חדר מיוחד והמיקר (חמר) כל יום יבא בח' אלול וימים נוראים ועל ח' אלול יש מנין הספרדים ועל ימים נוראים באים אנשים אשכנזים חסידים. ואני כבר נגמר אצלי בודאי בעה"י בל"נ להיות במירון על ח' אלול ותשרי והנני עוד להעירו שיראה לפעול שישלחו לו איזה כסף מירוש' ת"ו 
ואם כבודו כבר נגמר אצלו לבוא יבא על ער"ח אלול דהיינו יום ד' יהי' כבר פה ונלך ביחד עם אנשים למרון ונסדר הכל על מכונו ומשיהי' יום א' דהיינו ד' לחדש אלול נסע בעזהי"ת למירון בחיו"ש והצלחה בלי שום טרדה ומניעה ואני חושב שבודאי לא יהא שום בלבול הדעת ומניעות ובלבולים ובפרט שגם אבי נ"י הסכים ע"ז שאהי' במירון וכל ידידי מסכימים אע"פ שבאמת אינני שואל אחריהם כלל. 
ואני תשוקתי וחפצי ורצוני להיות ביחד עם כבודו במירון אין לשער ואין להעריך ממש נוגע בחיי. ואנחנו נהי' ביחד בחדר מיוחד בשבילנו ואקח כל מה שצריכים כלי בשול וכו' 
ובגין לדבר עם ר"א ורנר הנני אדבר אתו ואינני יודע מה לדבר אתו בפרטות ויכתוב לי מה אדבר אתו ויבקש לאביו שיכתוב לו וכו'. 
ובגין רא"י פודרצר כפי הנראה אין שום רמז על ישיבה ואני אינני עוסק עמו בדברים ואינני יודע כלל בענין זה. ובגין מה שלא אפרסמו זה לבדי אני יודע אני ג"כ רוצה זה מבלי להתפרסם אף פשיטות וכו' 
ובטוח יהא שלא אפרסמו 
ובגין מה שכבודו שואל מה הי' עמי ומי נתן לי העצה החשובה הזמן גרמא. מקודם היתה אמי בירוש' אין איך האב זייער גלוטין בגשמיות ורחניות שאין לשער ופה במירון הי' לי חשק להיות אבל לא רצון כ"כ ואני חשבתי שבירוש' אמצא מקום טוב מיוחד ומקום על התבודדות ולבסוף קבלתי מכתבים מכל הידידים ששאלתי אצלם שאין שום דבר לא ממון ומקום ויהי' לי בלבול הדעת ח"ו ומניעות וכסף ילך לאבוד א"כ מה לי לצרה הזאת בחנם ואח"כ איך האב שוין בקומין מער שכל התבוננתי שטוב מאד מאד אך להיות במירון מכל הצדדים וכן יעצני הרה"ח דודי ר' אבנר לוברבום ואין דבר עומד לנגד הרצון ואפי' על כל השנה יתנו לנו המפתח וכו'. ממש החייתי נפשי בהודעי שכבודו יהא אתי שזה עכשיו כל מגמתי וחפצי ורצוני להיות עם כבודו במירון ת"ו 
אין אתי הזמן לכתוב יותר ממני ידידו המצפה ומחכה שנהי' ביחד במירון מתוך הרחבה עה"ת ועל העבודה יומם ולילה.

EN:
Chaya Leah daughter of Feiga [a sister — new name]

Segment 9
HE:
ממני שמואל הלוי הורוויץ 
מסתמא קבל מכתבי משבוע זה. 
יה"ר שיהפך החדש הזה מאבל ליו"ט וששון ושמחה וישועה ונחמה וגאולה שלימה בבא"ס אכי"ר.

EN:
Beila and Esther Devorah daughter of Feiga [sisters — new names]

Segment 10
HE:
ה
ב"ה יום ה' פרשת ראה שנת תרפ"ב פה צפת ת"ו 
כט"ס לכבוד ידידי עוז החביב עלי כנפשי ולבי הרה"ג החו"ב בתוי"ר החפץ באמת לעבוד את ה' כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון קראסקאפ נ"י שיחי'. 
ראשית הנני מודיעו משלומינו וזה פלא גדול מאד לי שכבר שלחתי לו הרבה מכתבים ולא קבלתי מכבודו תשובה ע"כ הנני מבקש מאד מאד מכבודו שיכתוב לי תיכף ומיד תשובה ברורה ואמיתית על זה. 
הנה אני שאלתי עוד פעם במקום ברור ואמרו לי שיש שם כבר ג' ספרדים והם יראו לקנות לנו אוכל וכו'. והם יתנו לנו חדר מיוחד בשבילנו וכן חדר הישיבה והספרים ואין לנו שום עיכוב כ"א שיראה כבודו בגין כסף ויבא עוד בזה השבוע כי בער"ח אלול נלך יחד עם אנשים ונסדר שם הכל וביום א' נהי' כבר בלי שום טרדה ובלבול במירון והנני מבקש מאד מכבודו שיחוס ויחמול עליו ועלי שיראה להתאמץ בכל כוחו לבוא כי בזה תלוי ממש חיינו כי איך קען איס ניט אויס האלטין (כי אינני יכול לסבול עוד) ואם לא עכשיו אמתי כי עכשיו דוקא ברח' אלול ובפרט שאין שם הרבה אנשים ואנחנו נהי' ביחד כמו איש אחד וכו' ויראה ליקח אתו כסף ולראות שיתנו לו מהתקציב דהיינו שר' בונם ורנר יקח חלקו ושישלחו לצפת ע"ש ר' אבנר או ידיד אחר וכו'. 
וכן הנני מבקשו שיקח אתו ספרים ובשבילי ג"כ. והנני מחכה בכליון עינים ממש על תשובה ברורה והנני מחכה על כבודו ומצפה בכל נר"נ וגופי שנהי' כבר ביחד וכו' במהרה.

EN:
All goodness and blessings.

Segment 11
HE:
ממני ידידו שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש נלבב מהרה"ח ר' אבנר לוברבום.

EN:
My son: Nachman Moshe Nachum son of Mendil — all goodness and blessings — and to be a Breslov Chassid, etc., and the service of Hashem. And all good forever. From me — your mighty friend, Shmuel the aforementioned.

Segment 12
HE:
היום יום ו' קבלתי כרטיסו ודברתי עם ר' נתן חנהס ויוכל היות שיסע לירושלים ביום א' והוא יראה לדבר הכל. 
מה יפסיד כבודו אם יבקש מהם ויאמר שצריך לרפואה ליסע. ע"כ ילך להועד הדתי ויאמר שהוא צריך ליסע לצפת על חדש בשביל רפואה על האויר ע"כ יתנו פה התקציב לר' בונם ורנר והוא ישלחו לצפת ע"ש ידידיו ולא שהם הועד הדתי ישלחו לצפת בישיבה כי יאמר כבודו איך ויל ניט האבין צי טיהן מיט די צפתאר (אינני רוצה עסקים עם הצפתיים). 
וילך גם להרב קוק ויבקשו וכו'.

EN:
Translator's note: The entry "my son: Nachman Moshe Nachum son of Mendil" is striking. The child is named Nachman (for Rabbainu), and "son of Mendil" rather than "son of Shmuel" — suggesting either that this is a son of another family member named Mendil for whom R' Shmuel is praying, or a child of his own whose father's name is listed differently (some communities used the maternal grandfather's name). The entry "son of Feiga" for his siblings confirms that Feiga is the mother of the whole family. The name Yeshayah for the father — son of Alka — appears here for the first time.

Segment 13
HE:
ו
ב"ה יום א' פרשת שופטים שנת תרפ"ב פה צפת ת"ו 
לכבוד מע"כ ידידי כנפשי הרה"ח החו"ב סוע"ה החפץ באמת לעבוד ה' וליראה אותו כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון נ"י. 
ראשית הנני להודיעו משלומינו כי אנחנו ב"ה בריאים. 
קיבלתי כרטיסו מיום ג' מסתמא קיבל מכתבי מיום ו' עש"ק. 
איך בין אייך גקומין מודיע זיין אז איך ויל מיט אייך זיין אין מירון אן א שום תירוץ (באתי להודיעכם שרצוני לשבת אתכם במירון בלי שום תירוץ) ואין לשער ולהעריך כלל גודל הגעגועים והתשוקות והכיסופים והרצונות הטובות והחזקים שיש לי בזה ממש כי בנפשי הוא איך קען ניט רוהין ובפרט על ח' אלול וימים נוראים ואין לשער גודל המניעות שהי' לי ע"ז ואעפ"כ בעזר השי"ת עברתי עליהם ואעבור עוד עד שאכלם בעזה"י ואיה"ש בקרוב במירון אספר לו פא"פ הכל. 
איינמאל פאר אלי מאל איר זאלט ויסין עס היינגט מיר ממש אין לייבין אין איצט איז דער עיקר צייט איר זאלט ויסין דאס ואס מען זאגט אייך איז גאר נישט איך האב מיך שוין ניט איינמאל אן גיפרעגט אין עס איז אלדינג גוט נאר מען דארף האבין געלד אוף צי עסין אין אזו ויא ר' אברהם ורנר פארט היינט קיין ירושלים עיה"ק זאלט איר אים ניט אפ לאזין ער זאל גיין מיט אייך צום ועד הדתי אז מען זאל דא איבער גבין דאס געלד ר' בונם ורנר ער זאל אייך איבער שוקין. איר זאלט דאס זיין אוס ארבטין (אין מען ועט קענין ארוף וארפין אוף סנדיר טראויץ ער זאל שוקין ברוט פין דיים בית התבשיל) אין אפשר קענט איר אזו זיין עפיס געלד פון ואנין איר קענט. הכלל איר זאלט קומין אוף א טאמביל גלייך פון ירוש' איר זאלט נאך אן ציהין אוף ער"ח ועל מיר גיין קיין מירון מיט מענשין ועלין מיר מסדר זיין איר זאלט מיט אייך אלדינג מיט נעמין ובפרט די ספרים אין איר זאלט קיינים ניט הערין טאמר רעדט אייך האפ ר' אברהם ורנר אודער ר' נתן חנהס' נאר איר זאלט קומין וארין מיר קענין ניט אוס האלטין אין מיר קענין אין טארין ניט פאר שפייטיגין (אחת ולתמיד שתדעו לכם זה ממש עולה לי בבריאות ועכשיו זה עיקר הזמן והוו יודעים שמה שאומרים לכם זה בכלל לא נכון אני התעניינתי לא פעם אחת והכל על נכון כראוי רק צריך כסף על אוכל. ובאשר שר' אברהם ורנר נוסע היום לירושלים עיה"ק שתראו לא להניחו שילך אתכם לועד הדתי שימסרו לכאן את הכסף ר' בונם ורנר הוא יעביר את זה שתראו לסדר את זה ונוכל להסתמך על סנדר טראויץ שישלח לחם מבית התבשיל ואולי תוכלו אתם לראות איזה מוצא של כסף מהיכן שתוכלו).

EN:
[Yiddish closing:] "Joyfully and still — be joyful and joyful again, and only joyful!" [Hebrew:] (With joy and with that — be joyful and joyful again and only joyful.)

Segment 14
HE:
והכלל והצנע לשרוף כל מכתבי כדי שלא להראות או להצניעם. 
ועוד פעם הנני מבקש מכבודו שיראה איזה המצאות בשביל כסף קבוע ולבוא במהירות הכי אפשרי. ולכתוב לי תיכף תשובה ברורה בלי שום פקפוק. 
ממני שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Please immediately reply with good news of your good welfare — to give us life.

Segment 15
HE:
ז
ב"ה יום א' בראשית פה צפת ת"ו ]כ"ג תשרי תרפ"ג[ 
החיוה"ש וכ"ט לכבוד אהובי ידידי כנפשי הרה"ג החסיד החפץ באמת לעבוד ה' כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון קרסקופ נ"י ראשית הנני מודיע לכ' כי תלי"ת אנחנו בריאים אני מבקש מכבודו שיכתוב לי דברי התחזקות ועצות טובות. 
תלי"ת אין לי פה מחלוקת עלי כלל אבל מניעות המוח גדול מאד וקרירות ועצלות ועצבות מפני שאין לי עם מי ללמוד ואפי' לדבר דבור א' אין לי עם מי מפני שכל א' טרוד בהבלי העה"ז ומאד מאד בלי שעור הנני מתגעגע אחר כבודו לירושלים אבל אני מתיירא מאד אולי יהי' לי שם מניעות המוח ובלבולים יותר גדולים כי פה עכ"פ יש לי בית מיוחד עם ספרים וביהמ"ד מסוגר ויכול אני ללמוד בלי בלבול אבל מניעות המוח ג' כי צריכים התעוררות אז ניט פאר שאלפטמן די צייט (ואם לא יושנים את הימים). אבל שם מי יודע אם יהי' לי בית מיוחד וכסף לאכילה. 
ע"כ הדבר תולה בזה שיהי' לי בית מיוחד אפי' אבן על אבן וידבר עם ר' זרח אפשטיין בגין כסף ישיבה ויודיע לי דברים ברורים בגין בית מיוחד אם יהי' לי וגם יהי' לי כסף לאכילה מישיבה אז בעצם היום הזה אני נוסע בלי שום קטרוג ובלבול. ע"כ בקשתי שטוחה מלפני כבודו שיתענין בזה. ויודיע לי המצב שם ברחניות וגשמיות ואם דיבר עם ר' זרח אפשטיין ולהודיעני הכל באריכות ואם כבודו הי' יו"ט בירושלים הכל להודיעני משלומכם בפרוטרוט באריכות 
פה הנני לומד ב"ה בהס' וכ"א יודע שאני ברסלבר ואין דובר דבר ואין פוצה פה ומי שמדבר אתי מזה אני אומר דוקא שאני ברסלבר וכו' 
והרבה פעמים אני הולך לידידנו ר' שלמה ור' נתן. ביום ג' העבר חי' תשרי ההילולא דרבינו זיע"א היינו ביחד משעה ו' עד הלילה היינו אצל ר' נתן ואכלנו שם סעודה ביחד ולמדנו התורה תקעו תוכחה והתורה ממועדים ועשינו רקוד. 
ובאמת אני מתגעגע מאד אחריכם כמו שהיינו במירון ובפרט להיות במירון. 
מאבי עדיין לא קבלתי תשובה על מכתבי בגין להיות במירון, הנני מבקש מכבודו שיבקש בעדי שמואל בן פייגה לרפו"ש רפואת הנפש והגוף ולתש"ש באמת וליראת שמים באמת לאמיתו ולא מ"ש. 
וכן כשתכתוב לאומן תכתוב ד"ש גם בעדי ויכתוב שיבקשו בעדי על הציון הק'. 
וגם הנני מבקשו שיודיע לי ברור דבר בגיני אם אבוא לירושלים ובין כך ובין כך יכתוב לי דברי התחזקות ואמונה ושיחות.

EN:
[Yiddish closing:] "Joyfully and still — be joyful and joyful again, and only joyful!" [Hebrew:] (With joy and with that — be joyful and joyful again and only joyful.) Please immediately reply with good news of your good welfare — to give us life.



# Letter 33 ל"ג
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/105/

Letter 33 ל"ג
מכתב 105
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/105

Segment 1
HE:
ממני שמואל הורוויץ 
לדרוש בשלום חברי ידידי יענקלי נ"י הנני מבקשך שתודיע לי שלומך בפרוטרוט הכל באריכות. 
ולדרוש בשלום חברי האהוב ונכבד עלי מאד המתמיד בתוי"ר כמר שלמה עתיק. 
ר' שלמה וכן ר' נתן דורשים שלומכם הטוב באה"ר. 
לכתוב לי אדריסתו.

EN:
[First line missing.] …who has become calm [שככה לו] through the Shabbos of the holy Shabbos — the chain of lineage [שלשלת היוחסין] — who drinks living waters from the well of living waters, from the purifying river, from the flowing stream, from the source of wisdom [מנחל נובע מקור חכמה — a reference to Rabbainu, using the language of the Sipuray Maasiyos] — our dear and beloved, the desire of our hearts and the apple of our eyes — the distinguished Torah scholar, our Master R' Avraham Chazan, may he live — the star of the land, may he live and be strong — on behalf of all the beloved fellowship, precious beyond gold and fine gold. Happy are they! Happy is their portion! All of them shall stand under the blessing.



# A Desperate Cry to the Uman Fellowship — "Save Me — Do Not Be Silent"
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/106/

A Desperate Cry to the Uman Fellowship — "Save Me — Do Not Be Silent"
מכתב 106
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/106

Segment 1
HE:
ח
ב"ה יום ה' פרשת בראשית שנת תרפ"ג פה צפת ת"ו. 
החיוה"ש וכט"ס וכל משאלות לבו לטובה לכבוד ידיד נפשי ורוחי ונשמתי אהוב וחביב וחמיד ורגיג עלי מאוד המזכה הרבים אוהב הבריות ומקרבן לתורה כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון נ"י. 
ראשית אודיע לכבודו משלומנו הודות לשי"ת כי טוב שנית פלא ג' מאד מאד לי על כבודו איך לא רוצה לידע ממני הלא המתחיל במצוה אומרים לו גמור אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה. מה חטאתי לפני כבודו שאין לי זכי' לידע משלומו הטוב מיום שנסע ממני הלא כבודו הבטיח להשתדל בענין נסיעתי לירושלים ועל מכתבים לא כ"ש אוף דעם האב איך מיך ניט גירעכט אזו ברוגז צי זיין (על זה לא התכוננתי שתהיו כ"כ ברוגז) אחר שכתבתי לכבודו מכתב ולא קבלתי עליו תשובה כל הזקנים הם מעט בכעס על כבודו הלא המה ר' נתן ר' שלמה ר' אבנר שלא יודעים כלום מכם אבל אני אינני ברוגז על כבודו אך אני בכל יום אני מצפה בכליון עינים על מכתב וכו' אני הולך לר' נתן ולר' שלמה לשאל על מכתב. 
אך דבר אני מבקש מכבודו שיחוס עלי האטץ אוף מיר רחמנות ואס ועט זיין פין מיר דער תכלית דא אין צפת איך האב ניט אפי' אוארט צי שמוסין אין לערנין אין די מניעות המוח גדול מאוד (רחמו עלי מה יהי' התכלית ממני, כאן בצפת אין לי עם מי לדבר אף מילה בלימוד ומניעות המוח גדולים מאד ) חוסו עלי ובקשו רחמים עלי מלפני השי"ת שירחם עלי כמו שהוא יודע איזה רחמים גדולים אני צריך 
אני מבקש מכבודו שידבר בגין כסף ישיבה כמו שהבטיח לי בעוד שהי' פה וכמו שכתבי לו במכתב הראשון ויתרצני לפני ר' זרח אפשטיין וידבר אתו בגין ישיבה ואפשר יתנו לי שם כסף ותקציב של אבי שאוכל להיות שם וארין דא וער איך פאר פאלין (מפני שפה אני הולך לאיבוד ) ויכתוב לי כבודו בפרוטרוט אם דיבר איתו ומה השיב לו הכל בפרוטרוט. ויכתוב לי כבודו המצב שם ברחניות וגשמיות אם יש דירות. ויאמר לר' זרח שאני חבר הבחור שלמה ואיה"ש בל"נ כשאבא אלמד ביחד אתו כל היום ולמעה"ש להשיב לי תשובה ברורה ונכונה מיד ובבקשה לבקש בעדי בפרט בי"א חשון יאצ"ט של אמנו רחל לבקש שם בעדי 
הייתי במירון קודם ער"ח וגם ר' ישראל בער מאנש"ש בא מטברי' והיה אתי שם יום א'. 
בבקשה לכתוב לי אם כבודו מתגעגע למירון. ולכתוב לי משלומכם הטוב בפרוטרוט. 
ובפרט אחרון חביב לכתוב לי דברי עצות והתחזקות ושיחות. ר' שלמה דשה"ט באה"ר וכן ר' נתן וכן ר' אבנר. בבקשה לכתוב לי תשובה ברורה מיד על כל הנ"ל. לדרוש בשלום ידידנו ינקלי שי"נ ובשלום הבחור המתמיד חברי שלמה עטיק 
יכתוב לי ד"ש ויודעני מצבו בלימוד ויראת שמים ואיזה ענין לומד עכשיו ואני מצפה בעזה"י להיות בקרוב בירוש' עה"ק ולהתמיד איתו עה"ת ועל העבודה יומם ולילה אכי"ר ממני ידידכם באה"ר 
אהבה שאינה תלוי' בדבר שמואל הורוויץ

EN:
After warmly inquiring of your good welfare — with great love as fitting — I hereby inform you of our welfare here, thanks to G‑d, blessed be He. May Hashem grant that we merit to meet together face to face at the Tzion of Rabbainu the Holy one very soon. Amen, so may it be His will. [Yiddish:] "My dear holy brothers — I plead with you: please, have compassion, have pity, have mercy, have grace upon me! Have compassion on me! Holy, precious, good friends — save me! Pray greatly for me. I am, to my sorrow, very low of soul. And G‑d, blessed be He, in His great compassion and kindness — had compassion on me and led me toward Rabbainu's matter. 'Were our mouths filled with song as the sea,' etc. — it would not suffice to measure the greatness of the kindnesses, miracles, and wonders He has done with us." [Hebrew:] (My dear holy brothers — I plead of you greatly: please, have compassion, have pity, have mercy, have grace upon me! Have compassion on me! Holy, precious, good friends — save me! Pray greatly for me. I am, to my sorrow, very low of soul. And G‑d, blessed be He, in His great compassion and kindness had compassion on me and led me toward Rabbainu's matter — "were our mouths filled with song as the sea" etc. — it would not suffice to measure the greatness of the kindnesses, miracles, and wonders He did with us.)



# The Full Story — Expelled One Month After the Wedding; Two and a Half Years Homeless
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/107/

The Full Story — Expelled One Month After the Wedding; Two and a Half Years Homeless
מכתב 107
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/107

Segment 1
HE:
ט
נתעכב עד יום ג' לך לך [ט' מר חשוון תרפ"ג] 
פלא גדול לי מאד מאד בלי שעור עליך ידידי כנפשי שעדיין לא קבלתי מכבודו שום ידיעה. 
ידע כבודו שמניעת המוח גדול מאד בלי שעור 
ע"כ יחוס ויחמול כבודו עלי ויודיעני דברים ברורים בגין נסיעתי לירושלים פה בצפת ת"ו וער איך פאר פאלין איך האב ניט מיט ויימין צי לערנין אין אוארט צי רעדין עס איז אגרוס רחמנות אויף מיר (אני הולך לאיבוד אין לי עם מי ללמוד ועם מי לדבר אף מילה ורחמנות גדולה עלי ). 
ויודיעני אם דיבר בגיני עם ר' זרח אפשטיין וכו' וידע כבודו שנסיעתי תלוי בזה, בית ופרנסה. 
אם יהי' לי אפי' בית מיוחד אמה על אמה וכסף בצמצום קבוע כו"כ לחדש בעצם היום הזה הנני נוסע לירושלים. 
ע"כ יראה כבודו ויודיע לי דברים ברורים ויפייסני על התרחקותי שיהא תחלת התקרבות ויתקן בעזיבת החטא מיעט ירבה בהתחזקות ושיחות ודבורים קדושים ועצות טובות לעבודת הי"ת. 
אם חטאתי נגד כבודו אל יביט ע"ז ויפנה לבקשתי האט רחמנות או האט רחמנות או האט רחמנות (רחמו אוי רחמו אוי רחמו) והנני מצפה לשי"ת שבודאי יחוס עלי וישתדל בגיני בכל אשר לאל ידו כי סהדי במרומים שכונתי לשמים. ויעשה בקשתי ויודיעני דברים ברורים והנני חותם בברכה וצפית ישועה ממרומים ממני שמואל הורוויץ למעה"ש לחוס ולרחם עלי להשיב תיכף תשובה ולהודיעני מדוע לא כתב לי כבודו עד הנה כלל ולא השיב לי תשובה? 
ד"ש נלבב מעומק הלב לכבוד חברי ידידי היקר החביב עלי מאד היי"ש כבוד יענקלי נ"י. 
תודיעני מדוע ידידי עוז כנפשי ר' אלטר ברוגז עלי ותודיעני משלומכם וממצבכם הכל באריכות ואם אתה מתגעגע אחר מירון ובפרט ר' אלטר אם מתגעגע ואיך מצבכם ברחניות. הכל באריכות תכתוב לי. 
ובפרט ד"ש נלבב מעמקא דלבא ומלב בוער לכבוד חברי היקר שעליו יכולים לומר "קנה לך חבר" המתמיד בתוי"ר המופלג בתוי"ר וכו' כש"ת כמר שלמה עטיק נ"י 
ראשית אני מודיע לך חברי היקר כי אנחנו ב"ה בריאים ותדע שאני מחכה בכליון עינים להיות כבר בירוש' עה"ק בישיבת ת"ח ללמוד אתך ביחד ואני מצפה לשי"ת שבקרוב אהי' איה"ש בירוש' בקרוב. ובקשתי שטוחה מלפניך שתודיעני ממצבך ברחניות וגשמיות ואיך נראה לך בירוש' ובאיזה ענינים אתה לומד ואיך אם בחריפות אין ויא אזו איז דיר אן גקימין דאס אריין אין דער ישיבה. 
אלדינג מיר שרייבין באריכות. אין ואס מיז מען קענין איידער מען גייט אריין אין דער ישיבה (ואיך בא לך ההתקבלות בישיבה [בקלות או בקושי] הכל לכתוב לי באריכות ומה צריכים לדעת לפני שנכנסים לישיבה). 
ממני חברך המצפה להיות בקרוב להתמיד ביחד עה"ת ועל העבודה יומם ולילה כאות נפשינו ורצון ה'. 
ממני שמואל הורוויץ 
בבקשה לכתוב לי תיכף תשובה.

EN:
[Yiddish:] "But, holy, precious, dear brothers — I am struggling very hard, and there is very great compassion for me, to my sorrow. In spiritual matters — oh woe! It is very bitter for me, to my sorrow. I am lying nearly in complete despair — were it not for what Rabbainu the Holy and Awesome Nachman cried out: 'Oh (Gott!) — do not despair!' — I would certainly have despaired. I cannot pray, I cannot plead, I cannot cry out. My speech — the mouth — is, to my sorrow, in exile. That is worse than everything. And the baal davar throws into me all manner of foreign thoughts and evil thoughts, and ulterior motives, and pride — G‑d forbid, G‑d forbid. I know no counsel to give myself. 'Morning says: would it were evening; evening says: would it were morning.' [Deuteronomy 28:67 — the verse of the deepest curse, turned here into an expression of spiritual suffering: not knowing day from night, unable to find a moment of clarity] Oh (Gott!) — so many labors and troubles — so many — how I struggle without measure. And in the end — to be so far from G‑d, blessed be He, and from Rabbainu the Holy one. Oh (Gott!) — it has already been several years that I have been praying and hoping to come to the Tzion of Rabbainu the Holy one. And no one hears and no one sees. What will be the ultimate purpose? Oh (Gott!) oh (Gott!) oh (Gott!). Is it conceivable that I was created to waste my days in such vanity? Is it conceivable? Is it conceivable? Is it conceivable? How long? How long? How long? How long will I be so distant? How long will they pursue the bestial sins? [an ellipsis in the original] Oh (Gott!) — I am in very great compassion: that I did not merit to be at Rabbainu's holy Tzion, and I am very far from the service of Hashem — and I have, to my sorrow, many sins, transgressions, and iniquities — G‑d forbid, G‑d forbid, G‑d forbid. And I have not yet tasted at all, to my sorrow, of Rabbainu's matter at all. And the greatest compassion is when a Jew falls into a sin — there is no greater compassion than that. And I have great weakness of understanding — that I am so far from G‑d, blessed be He — completely, completely — so far, so far. I cannot pray at all. I have no idea what one does, how one saves oneself."

Segment 2
HE:
י
ב"ה אור מן י"ד לט"ו בחדש מרחשון שהוא יום ב' פרשת וירא ה' מבקר חולה ורפאל שריפא את אברהם פה צפת ת"ו. 
שלום רב וחיים לעולמי עד ורפו"ש, במהרה באמת מאלקי השמים וכל משאלות לבו לטובה לכבוד מעלת ידידי כנפשי אהוב נפשי וגופי ורו"נ שעל כבודו נאמר עשה לך רב וקנה לך חבר. חבר טוב כמו כבודו האהוב וחמיד ורגיג עלי מאד. החבוק ודבוק בעומק דעומקא דלבא. אהבה שאינה תלוי' בדבר החסיד המופלא ומופלג ביראת שמים ובתורה השותה מים חיים מננמ"ח החפץ באמת לעבוד השי"ת. צי צי שטעלין נאך א זעלניר צי השי"ת (להעמיד עוד חייל להשי"ת) כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון נ"י. 
ראשית אודיע לכבודו משלומנו הודות לשי"ת כי טוב הלואי אזכה בקרוב לשמוע בש"ט מכבודו ובקרוב להתראות פב"פ לעבוד ה' ביחד, אכי"ר אין לשער גודל השמחה והחדוה שהי' לי בזמן שקבלנו מכתבו הרם היום. ממש צהבו פני משמיעת הבשורה שבא מכתב מכבודו והמעשה הי' כך כל יום ויום הייתי הולך לר' שלמה ור' נתן לשאול על מכתב ולא הי' לשער גודל צערי מזה שלא קבלנו שום ידיעה מכבודו ובפרט אחרי ששלחתי לכבודו ב' מכתבים ארוכים מכבר (מסתמא קבלם כבודו ע"י ר' בונם ורנר בשמכם) ולא קבלתי שום תשובה עליהם לא ידעתי מה לעשות. חשבתי שכבודו ברוגז עלי אך ב"ה שקבלתי היום המכתב אחר יאוש אום גירעכט (בהפתעה מבלי להתכונן) כי כבר נתיאשתי כמעט ממכתב ומאד נצטערתי לשמע הצרות מכבודו כמעט בכיתי מגודל כאב לב אך הכל לטובה ואין לשער גודל המצוה בזה המכתב ששלח כבודו כי באמת עורר אותי, והמכתב הזה שוה אצלי יותר מזהב ומפז. וחיותי ממש הוא. ממש החייתני בזה המכתב היקר מזהב ומפז רב. 
אינני יודע איך ליתן ת"ח לכבודו רק בשביל המכתב עם הד"ת שבו לבדו ובפרט ובפרט מה שעשה עד הנה בשבילי והנני להשיבו תשובה על מצבי. הנה הוא כך באמת יש לי מניעות הרבה ובפרט מניעות המוח העולה על כלנה ואך בעהי"ת ויפול איך קען חאפ איך אריין א תפלה וכו' וכו' (כמה שאני יכול אני חוטף איזה תפילה וכו' וכו'). כל יום הנני אומר העשרה קפיטלעך (מזמורים) והתפלה שאחרי' ועוד תפלות כסדר. והולך בכל יום למקוה ולומד מעט תורה ויש לי מעט בכל יום התבודדות. ואך המניעות גוברים מאד מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר, אך ורק כדי לעבוד הי"ת באמת. מה אומר מה אדבר מה אצטדק דאס גשמיות מאכט מיך א טעל זייער זייער א טעל כמעט איך האב ניט מיט ועמען אפי' א וארט צי ריידין ובפרט צו לערנין. איצט איז נאך ערגיר ויא פריר, מחלוקת אין ישיבה מען קען ניט לערנין איבער דיא מחלוקת אין עס איז מיר זייער ביטר עס איז א גרוס רחמנות אוף מיר מיט ואס איך פאר בריינג די טייערי איצטגי יארין או ואס טיט מען ויא אזו ראטועט מען זיך ארוס פין דיים יצה"ר או עס איז ביטר האט רחמנות אוף מיר אין בייט פאר מיר אלי טאג אין שיקט קיין אומין מען זאל בייטין פאר מיר. 
איך ואלט שון גואלט פון דאנין ארוס ואס איך קען ניט אזוי פיל ארוס זאגין ויא אזו איך קען ניט ליידן דא צי זיין. אוי ויא בין איך שון זוכה צי זיין אין ירושלים עה"ק מיט אייך ציזאמין מיין נסיעה היינגט אין דערונין איך זאל האבין א באזונדיר שטוביל איך זאל מיך חאטשי אמאל קענין גוט בארעכנין ויא איך בין אין דער ועלט אין קענין אבין מנוחה אזו ויא רבינו הקדוש זי"ע שרייבט אז דאס ואונין אין א באזונדיר חדר לבדו ג"כ טוב מאד ורק לחיות אפילו בדוחק אבי צי לערנען און דאונין דערפאר בייט איך לכבודו (הגשמיות עושה ממני תל חרבות מאד מאד, כמעט שאין לי עם מי לדבר אפילו מילה ובפרט ללמוד, עכשיו עוד יותר גרוע ממקודם מחלוקת בישיבה אי אפשר ללמוד בגלל המחלוקת ומר לי מאד ורחמנות גדולה עלי במה שאני מעביר שנותי היקרים הללו אוי מה עושים כיצד אציל את עצמי מהיצה"ר אוי מר מאד רחמו עלי והתפללו עבורי כל יום ושלחו גם לאומן שיתפללו עבורי. הייתי כבר רוצה לצאת מפה מה שאיני יכול כל כך לבטא איך שאיני יכול לסבול להיות כאן, אוי היאך כבר אזכה להיות בירושלים עיה"ק ביחד איתכם. נסיעתי תלויה בזה שיהי' לי בית מיוחד שאוכל לפחות פעם לעשות חשבון הנפש היכן אני בעולם ושאוכל לנוח, כמו שכותב רבינו הקדוש זי"ע שלגור בחדר מיוחד לבדו ג"כ טוב מאד, ורק לחיות אפילו בדוחק העיקר ללמוד ולהתפלל לכן אני מבקש מכבודו) שכאשר השי"ת יעזור לו שיוכל להתענין בזה יתענין לדבר עם ר' זרח בשבילי ועם הרב קוק אפשר ג"כ ואפשר בגין בית אמה על אמה. ואני הנני מוכן ומזומן איה"ש בל"נ לקיים כל מה שכתב לי כבודו בהאגרת והנני מחר חצי חדש לילך איה"ש על ציון רבנו האר"י והינוקא וכו' ואיה"ש בער"ח כסלו אהי' במירון אבקש בעד כבודו. טייעריר הארציקער ברודר אמתיר טייעריר גוטיר פריינד האט רחמנות אוף מיר אין בייט פאר מיר א רפו"ש (אחי הנלבב והיקר ידידי הטוב והיקר באמת, רחמו עלי והתפללו בעבורי לרפואה שלימה וכו') ברוחניות וגשמיות ותשובה שלימה באמת ופרנסה טובה והעיקר יראת ה' ותורת ה' וכל מה שבאנו לעה"ז לעשות. 
והמתפלל בעד חבירו הוא נענה תחילה. (וכן ר' שלמה ג"כ בקש שיבקשו בעדו וכן ר' נתן) ובגין ישיבת מירון איז לע"ע גאר ניט עס טיט גאר ניט. אוי בייט פאר מיר איך זאל זוכה זיין תשובה שלימה באמת לאמיתו דאתחזיא לאתפאה על כל עובדוי תשובה עילאה. טייעריר גוטיר פריינד המתחיל במצוה אומרים לו גמור. אין ועגין כבודו איר דארפט זיך אואדי ניט זארגין השי"ת ועט בודאי העלפין, וממנה יושע איר דארפט זיך גאר ניט מצער זיין דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים מאן אחרים דא ר"מ ויסיחנה מדעתו ואך שמח שאחר לב נשבר בא שמחה גלובט השי"ת ואס מיר האבין גיהערט די ועלט וי דיים הונד אין מיר האבן ב"ה אפ גפירט חודש אלול וימים נוראים ביים צדיק האמת, הזמן גורם והמקום והאנשים גורמים, דאס קען קיינר בא אונז ניט צי נעמין ואס מען האט אריין גיחאפט איז פאר פאלין. מודה לשעבר וצועק לעתיד לבא אין ויא רבינו הק' זיע"א זאגט, אז עס איז שון גאר שלעכט גיט מען זיך איבער צי השי"ת, זארגט ניט נאר פרייליך ורוקם גילעבט. התבודדות לב נשבר ואח"כ שמחה על כל היום אין מען דארף זיך לעשין דאס פייער פין סט"א ובפרט להבדיל אלף אלפי אלפים הבדלות דאס פייער פין השי"ת מיט א תפלה מיט התבודדות מיט תורה, ראיתי בשם הבעש"ט זיע"א פי' על הפסוק תורת ה' תמימה משיבת נפש, משיבת נפש פי' משיבת הנפש מהרצוא להשוב כשעומד על כלות הנפש, אין מים אלא תורה לרוות צמאונו בעבודת ה'. דאס ועט אודאי ניט ארוס קומין חלילא אוף יעניר ועלט אז מען גייט אועק מוטין רצוא מוטין אש אליין מען דארף האבין דיים שוב אוך אין דער עיקר איז דער שוב מרפא היא לנפש חש בראשו יעסוק בתורה חש בכל גופו יעסוק בתורה ובפרט בנפשו ובגופו. נאר האפ האפ מען דארף ניט טוהין אוף דער ועלט נאר לערנין אין דאונין אין לערנין אבי פרייליך. מה שעבר אין ומה שעתיד עדין וההוה לאין (פי' אינך יודע אפשר טוב) ובודאי טוב (לעת עתה כלום לא נעשה בענין, אוי התפללו עבורי שאזכה לתשובה שלימה באמת לאמיתו דאתחזיא לאתפאה על כל עובדוי תשובה עילאה. ידידי הטוב והיקר המתחיל במצוה אומרים לו גמור, ועבור כבודו בודאי אינכם צריכים לדאוג השי"ת בודאי יעזור 'וממנה יושע' אינכם צריכים להצטער כלל, דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים מאן אחרים דא רבי מאיר ויסיחנה מדעתו ואך שמח שאחר לב נשבר בא שמחה תודה לקל שהקשבנו לעולם כמו לכלב והעברנו חודש אלול וימים נוראים אצל הצדיק האמת, הזמן גורם והמקום גורם והאנשים גורמים, זאת לא יוכל אף אחד לקחת מאיתנו מה שחטפנו חטפנו, מודה לשעבר וצועק לעתיד לבא וכמו שאומר רבינו הקדוש אם כבר מאד רע מוסרים את עצמם להשי"ת, אל תדאגו רק להיות בשמחה. 
התבודדות לב נשבר ואח"כ שמחה על כל היום וצריך לכבות את אש הסטרא אחרא ובפרט להבדיל אלף אלפי אלפים הבדלות את האש של השי"ת עם איזו תפילה עם התבודדות עם תורה. 
ראיתי בשם הבעש"ט זיע"א פירוש על פסוק תורת ה' תמימה משיבת נפש, משיבת נפש פירוש משיבת הנפש מהרצוא להשוב, כשעומד על כלות הנפש אין מים אלא תורה לרוות צמאונו בעבודת ה', זה בודאי לא ייטיב לנו לעוה"ב אם מסתלקים רק עם הרצוא עם האש לבד, צריך גם את השוב, והעיקר הוא השוב, מרפא היא לנפש, חש בראשו יעסוק בתורה חש בכל גופו יעסוק בתורה ובפרט בנפשו ובגופו, רק בשמחה ובשמחה, אין צריך לעשות בעולם רק ללמוד ולהתפלל וללמוד והעיקר (להיות) בשמחה מה שעבר אין ומה שעתיד עדיין וההוה לאין (פירוש אינך יודע, אפשר טוב) ובודאי טוב). 
אני מבקש מכבודו אפשר יזדמן לו בשבילי ספורי מעשיות, לקוטי הלכות, חיי מהר"ן עלים לתרופה, ס' המדות, ימי מהרנ"ת ח"ב וכו' ישלחם לי. 
איך וייס גאר ניט ויא אזו אפ צי דאנקין פאר די הייליגי ספרים ובפרט דיים לקוטי תפלות פאר כל הון דעלמא ואלט איך ניט פאר ביטין איין תפלה אין איין אות פין די הייליגי ספרים הקדושים הם ממש ממש חיי ממש בלתיהם ח"ו אינני יכול לחיות, רק עמהם. איך ועל איה"ש מקיים זיין אלדינג ואס איר שרייבט מיר אין ועגין די 59 טאליר ועט מען זיין אפ מאכין בצאלין ר' נתן. 
ר' שלמה קען איצט ניט שרייבין, בזה הזמן יכתוב לכבודו באריכות (איני יודע כלל היאך להודות עבור הספרים הקדושים ובפרט הלקוטי תפלות, בעד כל הון דעלמא לא הייתי מחליף תפלה אחת אות אחת מהספרים הקדושים הללו, הם ממש ממש חיי, ממש בלתיהם ח"ו אינני יכול לחיות, רק עמהם. אני אקיים איה"ש כל מה שאתם כותבים לי ובענין ה59 טאליר (סוג מטבע) (מטבעות) נעשה אותם (נועיד אותם) לשלם לר' נתן. 
ר' שלמה לא יכול לכתוב כעת, בזה הזמן יכתוב לכבודו באריכות). 
וכלם דשה"ט באה"ר ובפרט הנני דשה"ט מעומק עמקי הלב ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, והננו מחכים ומצפים לשמוע בקרוב בשורות טובות מכם מרפואתכם וכו'. 
ממני השפל והנבזה באמת לאמיתו ניט נאר גזאגט (לא רק באמירה בעלמא). 
שמואל הורוויץ 
בבקשה לכתוב לי כל החדשות באריכות משלומכם הטוב. 
וכן ד"ש לכבוד חברי החסיד ר' יענקלי נ"י מדוע הוא אינו כותב כלל ותכף בכתיבת באריכות כל מה שהי' אתכם מיום נסעכם מפה וכן ד"ש לכבוד חברי המתמיד כמר שלמה עתיק נ"י, הנני מחכה לישועת ה' שאוכל לבא בזה הזמן לירושלים עה"ק ולהתמיד ביחד אכי"ר. 
ממני שמואל הורוויץ 
הנני מצפה לתשובה טובה מכם תיכף ומיד. 
לשלוח לאומין לבקש בעדי. מסתמא שלחתם הפ"נ ממני ויבקשו בעדי לתשובה שלימה באמת לאמיתו ורפו"ש ברוחניות וגשמיות וזיווג הגון ואמונה שלימה ותורה ויראת ה' באמת ולעשות רק רצון ה' והעיקר תשובה שלימה איך זאל זיין אזו ויא השי"ת אליין ויל אכי"ר (שאהיה כרצון השי"ת לבדו אכי"ר).

EN:
[Yiddish — the full disclosure of what happened after the wedding:] "From when I began to know of Rabbainu — very much has been happening to me, both in spiritual and material matters. It is already approximately five years that I have begun to engage in Rabbainu's matter. And from then until now — I have not had even a moment of rest. For the entire city held us and pursued us [i.e., the entire community took sides against the Breslov group]. And I suffered much toil and effort and self-sacrifice — G‑d alone knows. And this is about two and a half years that I am wandering and living here in a study hall — and I have no resting place whatsoever. For one month after my wedding — a great dispute erupted against me. And they threw me out of the house without tallis and tefillin [without even his prayer garments — the most basic religious necessity; this is an act of profound degradation]. And they took from me all my wedding things — many of them. And I was left destitute and lacking everything. And I have been struggling and toiling here, twisting and turning, for two years and four months. I no longer have strength to endure this struggling and suffering. It is, to my sorrow, very bitter. Things are happening without measure. And the baal davar pursues from every direction without any compassion — he wants to destroy from both worlds. Holy, precious, dear brothers — is it conceivable that I was created to waste my days in such vanity? Oh woe! Oh woe! One is very far from Rabbainu's…"



# A Direct Address to Rabbainu — "Rebbe! Rebbe! Have Compassion on Me!"
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/108/

A Direct Address to Rabbainu — "Rebbe! Rebbe! Have Compassion on Me!"
מכתב 108
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/108

Segment 1
HE:
י"א
יום ג' פרשת צו פה עיה"ק ירושלים תובב"א [י' ניסן תרפ"ג] 
החיוה"ש וכל טוב סלה וחג כשר ושמח לכבוד אמי יקירתי חביבתי חמדת לבי ואישון עיני ועטרת ראשי ופארי הצנועה וחסידה החביבה עלי כנפשי וכו' כ"ש מרת פיגה שתחי' לאריכת ימים טובים אמן. 
וכבוד אחי היקר האהוב וחביב עלי כנפשי החסיד המופלג ביראת ה' כש"ת כמר אהרן נ"י וכבוד אחותי היקרות שתחי' ואחרון חביב יצחק'לי שי"נ ואשר'קי שי"נ כולנו נעמוד ביחד עם אבינו שיחי' על הברכה אכי"ר. 
ראשית אמי היקרה הנני מודיע לך משלומי ב"ה כי טוב והנני מברך אתכם בחג כשר בתכלית הכשרות ושמח בכל מיני שמחות היינו דאס הארץ זאל זיין פרייליך (שהלב יהי' שמח) מרוב טוב עושר וכבוד ותענוג רב מכל הצדדים ובקרב להיות כולנו יחד כל ישראל בירושלים לחוג חג הפסח בבית מקדשינו ונזכה כולנו יחד לראות ולשמוח ולגיל ולשוש בקרוב בשמחת ישראל ושמחת ה' ותורתו בשמחת ונחמת ובנין ציון וירושלים והרמת קרן ישראל וקרן התורה במהרה בימינו אמן כי"ר. 
אמי יקירי קבלתי ב' מכתביך א' משבוע העבר יום ב' והב' מיום ו' ואין לשער גודל צערי מהמכתב הב' שקבלתי ממך ונסכם אצלי שאסע על פסח אבל אחר כך האב איך מיך מיישב גוען אזו, פארין קין צפת ניט אוף צריק צי קומין איז דאך בודאי גאר קיין תכלית ניט, אין עס איז ניט כדאי דאס געלד ואס איך האב דא אוס גבריינגט אין דאס מיטשין זיך מיטן פלאגין זיך ואס איך האב מיך ביז אהער גמוטשיט אין גפלאגט זאל איך וייטער פאר פאלין וערין אין צפת ניין דאס קען ניט זיין, איך רעכין אין האלט מיך פאר א ירושלימער, אין אוף צריק צו קומין תיכף נאך פסח קיין ירושלים, איז די זאך אזו וען איך ואלט גרעכינט דער נאך שוין צי זיין דיים גאנצין זומיר אין ירושלים ואלט איך גוען גקומין נאר איך רעכין דאך איה"ש נאך פסח פארין קיין צפת זיך אפ רוהין נאר איך ויל קודם קונטשין ועגין תקציב אין ועגין שידוך על כן פארין אין צריק קומין אין צריק פארין שמעקט מיט אסאך געלד על כן האב איך אזו גטאן. 
ועגין געלד האב איך גנומין א פונט שרציתי לקנות לי קפליטש וגם 2 פונט לקחתי מהממונה קמחא דפסחא אין איך האב זיי גגיבען לוי כהנא וארין ער פארט יום חמישי לצפת להיות שם פסח, ודברתי אתו כל מה שכתבת לי והוא אמר והבטיח לי שתיכף שיבא ימסור לך הכסף וגם יראה אופן מי שיסדר הסדר אין וייגין דיים גוי דאס איז שטותים עס איז ניט קיין הפקר ועלט וגם הוא יראה לעשות כל מה שצריך אין ער ועט דיך שוין בא רוהגין פין אלדינג וגם הוא יתערב בענין השידוך, נגמר אצלינו שהלילה קודם נסיעתי לצפת אלך איתו להתראות עם הב' ועם אביה אין האלדינג גיט דורך ריידין אין דורך שמיסין ועגין שידוך, והוא יראה לסדר לך איך תסע בחול המועד לפה לעשות השידוך ודי להבין. 
על כן אמי יקירי אל תקפיד כלל עלי מה שהנני לא בא אצלכם על פסח תאמינו לי שהנני מתגעגע מאד אחריכם אך אף על פי כן אני מוכרח לישאר פה על פסח בגין התקציב והשידוך אין די דארפסט דיך ניט ערגרין פין די אלי שטותים והבלים היינט איז ניט קיין הפקר ועלט אין די זאלסט גאר ניט מורא האבין אין די זאלסט אליעס דער ציילין לוי כהנא אין ער ועט שוין זֵיין צי טוהין ואס ער בדארף טוהין אין זאלסט מיט אים אלדינג איבער ריידין ועגין שידוך. 
אין וייגין טאטין האב איך די ואך דער האלטין פין אים א בריף והנני שולח לך עם לוי את מכתבו, ובגין החלוקה אמר לי הממונה שתיכף נתן ידיעה להבנק שיתנו לכם החלוקה. 
תראה שבליל ה' היינו דאנרשטיג בא נאכט צי פרייטיג זאלסט בייטין שלום העליר אודער אננדרין ער זאל בודק חמץ זיין אין זאל אים פאר ברענין פרייטיג כידוע. 
(ישבתי בדעתי כך ליסוע לצפת על מנת שלא לחזור זה בוודאי לא שום תכלית וגם אז לא הי' כדאי כל הכסף שהוצאתי עבור זה והיגיעה והטרחה שהתייגעתי וטרחתי עד עכשיו ושוב ללכת לאיבוד בצפת זה לא בא בחשבון אני מחזיק ומחשיב את עצמי לירושלמי, ועל מנת לחזור תיכף אחרי פסח לירושלים הענין הוא כך אם הי' לי בתוכנית להיות אח"כ כבר כל הקיץ בירושלים הייתי מגיע כעת אמנם אני הרי מתכונן איה"ש אחרי פסח ליסוע לצפת לנופש רק ברצוני לסיים מקודם בענין התקציב ובענין השידוך לכן ליסוע ולחזור ושוב ליסוע מריח בהרבה כסף לכן עשיתי כך: 
בענין כסף לקחתי לירה אחת ממה שרציתי לקנות כובע ועוד שתי לירות לקחתי מהממונה קמחא דפסחא ומסרתים ללוי כהנא כי הוא נוסע ביום חמישי לצפת להיות שם בפסח ודברתי אתו כל מה שכתבת לי והוא אמר והבטיח לי שתיכף שיבא ימסור לך הכסף וגם יראה אופן מי שיסדר הסדר ובענין הגוי זה שטויות העולם הוא לא הפקר וגם הוא יראה לעשות כל מה שצריך והוא כבר ירגיע אותך מהכל וגם הוא יתערב בענין השידוך, ונגמר אצלינו שהלילה קודם נסיעתי לצפת אלך איתו להתראות עם הב' ועם אביה ולהשיח איתם הכל בבירור בענין השידוך והוא יראה לסדר לך איך תסעי בחוה"מ לפה לעשות השידוך ודי להבין. על כן אמי יקירתי אל תקפידי עלי כלל מה שהנני לא בא אצלכם על פסח תאמינו לי שהנני מתגעגע מאד אחריכם אך אעפי"כ אני מוכרח לישאר פה על פסח בגלל התקציב והשידוך ואינך צריכה להתייסר מכל השטויות וההבלים היום העולם הוא לא הפקר ושלא יהי' לך שום פחד ותספרי הכלל ללוי כהנא והוא כבר יראה לעשות מה שצריך לעשות ותדברי איתו על הכל בענין השידוך. 
ובענין אבא השבוע קבלתי ממנו מכתב והנני שולח לך עם לוי את מכתבו ובענין החלוקה אמר לי הממונה שתיכף נתן ידיעה להבנק שיתנו לכם החלוקה. 
תראי שבליל ה' היינו הלילה שאחר חמישי קודם שישי תבקשי משלום העליר או ממישהו אחר שיבדוק את החמץ וישרוף אותו ביום שישי כידוע.)

EN:
"G‑d, blessed be He, knows the truth — how much self-sacrifice I have had for Rabbainu's matter. Therefore I ask of you: do not stop praying for me — that He say "enough" to my troubles. Amen. I have still done nothing at all in the service of Hashem — to my sorrow, nothing at all. 'A pain like a woman in first labor' [Jeremiah 4:31 — a verse of anguished crying out]. And I am, to my sorrow, very far. I have, to my sorrow, many sins, transgressions, and iniquities. My hope is to come to the Tzion of Rabbainu the Holy one. G‑d, blessed be He, knows the truth — I want to abandon myself entirely to come to the Tzion of Rabbainu the Holy one — and truly to revive myself. Oh — would that it were so! Would that I could abandon this entire world entirely, entirely! Would that it were so! Would that it were so! If only it would be so!"

Segment 2
HE:
תודיע לי תיכף משלומכם הטוב ומשלום אחי זלמן אם כבר בא חזרה לצפת הכל תכתוב לי באריכות. 
ובגין מה שאת רוצה לדור בירושלים זה מן הנמנע מפני שאי אפשר להשיג דירה וצריך הרבה כסף להביא החפצים וגם מפני שלא טוב לזוז א"ע מצפת כי אבא חושב איה"ש לבא חזרה ע"כ אי אפשר לעשות זה בשום אופן. 
ואיה"ש אחר פסח אבא אצלכם ואהי' עמכם כל הקיץ עד שיבא אבא בהצלחה. 
יותר אין לי מה לכתוב לך וגם הנני נחוץ וטרוד בטרדת החג, ממני בנך ואחיכם המברך אתכם בישועה כללית ופרטית בחג פסח כשר ושמח והמצפה לראותכם בקרוב בשמחה והצלחה רבה והמצפה לישועות השי"ת שהוא יגמור הכל לטובה כרצונו. 
ממני שמואל הלוי הורוויץ 
דודינו ר' מרדכי לייב ומלכה וחנה וקריינדיל כולנו דורשים בשלומכם הטוב אין וינטשין אייך א פרייליכין אין כשרין פסח אין גרוס גליק מיט פול נחת מיט כל אגוטס (ומברכים אתכם בחג הפסח כשר ושמח ואושר רב ומלא נחת וכל הטוב ) למען השם להודיע לי תיכף משלומכם ושלום זלמן אחי ואם קבלתם החלוקה ואם קבלת הכסף ע"י לוי כהנא ובענין השידוך הכל לכתוב לי באריכות ולשלוח אלי מכתבי אבא.

EN:
[Yiddish — a direct address to the Uman fellowship and then to Rabbainu:] "Holy, precious, dear brothers — oh (Gott!) — have compassion on us! Pray greatly for us. On you it is an obligation to pray for us with great compassion — all of you. You are in the palace of the King! Happy are you! Happy is your portion and your destiny — that you merited! If only it were so! If only so! Oh — would that I could sacrifice soul, body, spirit and soul, and money — to the very last — to merit to come to the Tzion of Rabbainu the Holy one! If only it would be! If only! May G‑d, blessed be He, have compassion on me!"

Segment 3
HE:
י"ב
ב"ה יום ה' בהר פעה"ק צפת תו"ב. [כ"ד אייר תרפ"ג] 
שלום רב לכבוד ידידי כנפשי חמדת לבי ואישון עיני הרה"ג החסיד המופלג בתוי"ר וכל מגמתו וחפצו אך לעבוד וליראה את ה' כל הימים כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון נ"י שליט"א. 
הנני מודיע לכבודו משלומי מסתמא קיבל כבודו מכתבי מזה השבוע והנה לדאבוני ולצערי אינני יכול היום למירון כי אמי איננה מניחה לי בשום אופן כי היא נוסעת ביום א' לירושלים בגין השידוך כי קבלנו מכתב ממרדכי לייב שתבא תיכף לגמור השידוך וה' יודע אמת כי בכל כוחי חפצתי להיות אתכם תמיד במירון ובפרט כמו שדיברנו ביום ה' ויש תקוה להיות יחד כל הקיץ. ואל יתיאש כי כפי רבוי המניעות כן נעשה הכלי ואין לשער גודל צערי וכאבי ששמעתי שגנבו החפצים לכבודו איך היתה זאת? 
הלא ישתדל לקבלם ילך להשיך ויקבול ע"ז. והנני מבקש מכבודו שיבקש בעדי כי מר לי מאד מאד ברחניות וגשמיות וצריך אני רפו"ש על כל רמ"ח אברים ושס"ה גידים. והנני לבקש מכבודו כאשר שכחתי מפתח קטן שלי של קעסטלי (ארגז) שלי שכחתיו בהבלעך (פח) של כבודו כי ביום ש"ק הנחתיו שם. והוא מוכרח לי מאוד ע"כ ימחול לשלחו במהירות הכי אפשרי שי' לי על שבת כי שם מונחים ספרי רבינו זיע"א. והנני מבקש מכבודו שיודיע לי במכתב הכל מה גנבו לו ואיך גנבו הכל באריכות. 
ובגין מירון איר זאלט זיך אוף האלטין מיט אלי כוחות צי זיין אין מירון (תתעכבו בכל הכוחות להיות במירון ) יהי' איך שיהי' ואיה"ש יש לי תקוה גדולה להתיישב שם עוד שבוע או ב' למרבה כי אמי נוסעת לעשות השידוך ואני ג"כ אסע אח"כ ואני אראה ע"י ר' אבנר בכל כוחותי שיראה לפעול שאהי' כל הקיץ במירון. 
והנני מבקש מכבודו שימחול לי שאינני בא היום כי הוא מן הנמנע היום. 
ויראה לבקש בעדי כי מר לי מאד אוי עס איז בוטער דער בע"ד רייסט אין ציפט די הוט ער ויל אים בריינגען פון ביידי ועלטין (אוי מר לי הבע"ד צובט ותולש את העור הוא רוצה לאבד משני העולמות ) ואין לי שום עצה אך לישועת השי"ת. 
ממני שמואל הורוויץ

EN:
[The letter culminates in a direct address to Rabbainu — R' Shmuel speaks to the Rebbe directly:] Holy Rebbe — what will be the ultimate purpose? You know how bitter it is for me. I know of no counsel to give myself. Holy Rebbe — You know that my entire hope is only upon You alone. What does one do? You know it truly. I want to come to Your holy Tzion — as quickly as possible. What shall I do? Holy Rebbe — save me truly — as You know what is compassion on me, as You know. You know my entire hope and support is only upon You alone. Rebbe! Rebbe! Oh (Gott!) — have compassion on me truly in innermost truth. Rebbe! Rebbe! Rebbe! Oh — bitter! Bitter from every side and direction. How long? How long? As You know truly…

Segment 4
HE:
י"ג
ב"ה יום ב' פרשת שבעת הנרות יאירו מול פני המנורה [י"ג סיון תרפ"ג] פעה"ק צפת ת"ו. 
החיוה"ש וכ"ט ומשאלות לבו לטובה לכבוד ידידי אהובי כנפשי חמדת לבי ואישון עיני הרה"ח החו"ב סוע"ה החפץ ועובד ה' באמת השותה מים חיים מננמ"ח כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון שליט"א. 
הנני מודיע לכבודו משלומי ב"ה כי החיוה"ש אתנו ובשטו"מ בס"ט ובמז"ט נתקשרנו בשדוכים עם ר' עמרם ואלינשטיין נ"י וכלנו שבעי רצון מזה ובפרט ר' אבנר וכו' ובצפת זה קידוש ה' ומתמיהים ע"ז שגם בחור החפץ ללמוד ולעבוד ה' הי"ת שולח לו מה שהוא צריך וגם בירוש' שבעים רצון מזה ואומרים ענבי הגפן בענבי הגפן. וב"ה השידוך טוב מאד מאד. יה"ר שיהא בהצלחה ג' וכרצון ה' וצדיקים אמיתיים. ונסעתי משם עוד ביום ה' שלפני חג השבועות ודברתי שם עם דודי ר' אבנר נ"י וחרה לו ע"ז מה שהתרחקתי מכבודו והבטיח לי להשתדל בכל כוחו שנהי' במירון כל הקיץ ואמר לי שיתראה מסתם עם כבודו בחג השבועות וכו' ועכשיו הוא בבית החולים (יבקש כבודו רפו"ש בעדו אבנר בן דבורה) והבטיח לי ר' אבנר שכאשר שיבאו לצפת יראה אצל אמי שאדור במירון עם כבודו ובגין המחותן בל יתיירא. ושלחתי לר' אבנר היום מכתב עוד פעם בגין זה. 
ע"כ הנני מבקש מכבודו שיודיע לי איך דעתו בזה ואם כשיהי' הכל כבר מוכן ומסודר ואכתוב לכבודו שיבא אם יבא הנה להיות במירון יחד על חדשי הקיץ יודיענו בזה דברים ברורים כדי שלא יהא טרחתי וטרחת דודי ר' אבנר לריק ח"ו וידע כבודו שהנני צריך ומוכרח לזה מאד מאד כי הנני הולך קודר פה ואם לא עכשיו אימתי כי כמעט לא יהי' עוד שעת הכושר כזה שנוכל להיות יחד עה"ת ועל העבודה איזה חדשים במירון ונוכל לגמור איה"ש כל הלקוטי מר"ן והרבה לקוטי הלכות וספמ"ע ויטע בי שרשי חסידות רבינו זיע"א ואל יהא ח"ו עמלו ויגיעו וסבלו וטרחו שסבל וטרח עד הנה בי לריק ח"ו והעיקר שנתפלל הרבה לה' שיעזרנו בזכות הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א וזכות רבינו הקוה"נ זיע"א שנתקן כל מה שפגמתי ושאהי' כרצון ה' ואל אשוב לכסלה ח"ו ושאעשה תשובה שלימה אוי גואלד הרצדיקער ברודר איר ועט מיך ממש ראטיוען מיט דער מיט פין ביידי ועלטין גואלד (אוי אהה אחי הנלבב ממש תצילו אותי בזה משני העולמות אהה) אם לא עכשיו אימתי אימתי כבודו הבטיח לי כשהייתי אתו במירון קודם נסיעתי שאם אכתוב לו באמת שכבר מוכן הכל אז יבא כבודו ע"כ יודיע לי עכשיו דברים ברורים אם יקיים ואז אראה בכל כוחותי ממש לעבוד בזה. והנני מבקש מכבודו שיחוס ויחמול על ניצוץ אלקי שבקרבי הן בזה שיבטיח לי שיבא והן בזה שיבקש בעדי רחמים כי הנני צריך רחמים גדולים הן ברחניות והן בגשמיות שיהי' לי רפואה שלימה ושאהי' מרוצה לשי"ת וכו' וכו'. 
יודיעני כבודו משלומו הטוב אם הולך לישיבה. ואיך המצב שם ברחניות וגשמיות ואם שאלו לכבודו עלי ומה מדברים בגין השידוך שלי. ואם ראה את ר' אבנר ומה דיבר אתו בגין זה ואיך שלומו בבריאות הגוף ועבודת ה' ואיך עבר על כבודו החג הקדוש הכל באריכות ואם כבר עשה הפאס הכל באריכות. 
ידידנו מאנש"ש הר' ישראל דוב נ"י בא עוד פעם למירון והי' עמנו פה חג שבועות וביום א' זה נסע לטבריא ושבועות כל הלילה היינו ביחד ברקוד ושיחות ולמדנו מעט ממעשה מז' בייטלרס. 
והנני מבקש עוד פעם מכבודו שישיב לי תיכף תשובה ברורה בגין ביאתו למירון וגם שיבקש בעדי לה' המתחיל במצוה אומרים לו גמור. 
ומה שלום חבירי ידידי יענקלי שי"נ יבקש ג"כ בעדי ידרוש בשלומו באה"ר בעדי. 
ישלח לי מכתבים על אדרעס ר' נתן חנהס צפת א"י למסור ליד שמואל בהצנע בלי לפתוח. 
יותר אין לי מה לכתוב. 
אני השפל והנבזה בתכלית השפלות. 
המצפה לשמוע מכם בש"ט וכל טוב והמצפה להתראות בקרוב במירון ולהתמיד בעבודת ה' כרצונו וכרצון מבחר הברואים.

EN:
From me, Shmuel son of Feiga. [Final Yiddish closing:] "Joyfully! And onwards — hope and hope again and only hope. Joyfully!" [Hebrew:] (With joy and with it — joyful and joyful again and only joyful.)



# Letter 34 ל"ד
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/109/

Letter 34 ל"ד
מכתב 109
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/109

Segment 1
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגה

EN:
A good and sealed conclusion, a good and sweet year, complete healing of soul and body, and all good forever — to the honored self of my beloved dear friend, my soul's beloved, precious to me and to my heart — the apple of my eye — the dear and elevated young man, the Chassid, who burns for the service of G‑d, blessed be He — who desires and yearns truly with all his heart and soul to serve Hashem truly — who drinks living waters with me together from the purifying river — from all stains — Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — the distinguished Torah scholar, our Master R' Yisrael Dov the Breslover, may he live and be strong.



# To His Mother — Do Not Be Angry; He Yearns But Must Stay
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/11/

To His Mother — Do Not Be Angry; He Yearns But Must Stay
מכתב 11
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/11

Segment 1
HE:
ב"ה יום ה' בהר פעה"ק צפת תו"ב. [כ"ד אייר תרפ"ג]

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — and a joyous Purim and a kosher and joyous Passover — to his honor, my beloved, my friend, my dear, with heart and soul, [בלב ונפש — "with heart and soul." A formula of complete inner devotion — the heart (seat of feeling and will) and the soul (the deepest inner being) together — expressing that the friendship involves the whole person, not merely the surface.] who yearns for the service of Hashem in truth — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him. After inquiring after your precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
שלום רב לכבוד ידידי כנפשי חמדת לבי ואישון עיני הרה"ג החסיד המופלג בתוי"ר וכל מגמתו וחפצו אך לעבוד וליראה את ה' כל הימים כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון נ"י שליט"א.

EN:
Practical Matters I have indeed received his letter from Parshas Bo, and from Parshas Yisro, and from Parshas Terumah — together with the money that you sent. And I will write you a reply on everything. Regarding the cheques: it makes no practical difference [אין נפקא מינה — "it makes no practical difference / there is no distinction in outcome." An Aramaic-Hebrew Talmudic legal phrase meaning: the matter has no practical consequence — either way the result is the same. Used here in its everyday sense: the specific type of cheque doesn't matter.] which cheques his honor sends — for all of them I exchange for money at the government bank, which accepts all types of cheques — for which I personally take responsibility [שאני מקבל אחריותי — "for which I accept / take upon myself personal responsibility." Achrayus (אחריות) — responsibility, guarantee, accountability. The author personally guarantees to the bank that these cheques will be honored — he puts his own name and credit behind each one, making himself the guarantor.] that they will be paid.

Segment 3
HE:
הנני מודיע לכבודו משלומי מסתמא קיבל כבודו מכתבי מזה השבוע והנה לדאבוני ולצערי אינני יכול היום למירון כי אמי איננה מניחה לי בשום אופן כי היא נוסעת ביום א' לירושלים בגין השידוך כי קבלנו מכתב ממרדכי לייב שתבא תיכף לגמור השידוך וה' יודע אמת כי בכל כוחי חפצתי להיות אתכם תמיד במירון ובפרט כמו שדיברנו ביום ה' ויש תקוה להיות יחד כל הקיץ. ואל יתיאש כי כפי רבוי המניעות כן נעשה הכלי ואין לשער גודל צערי וכאבי ששמעתי שגנבו החפצים לכבודו איך היתה זאת?

EN:
And regarding the Rabbeinu Tam tefillin — it has been about two weeks since they were already sent. And there was much laboring exertion and toil for my son, may his light shine, with the maker of the housings of the tefillin — who pressed him and urged him on every single time. And the essential thing — you should know: you have no cause to worry that you might have been able to obtain more distinguished tefillin. You should know: even if you had sent double the money you sent — you would not have obtained more distinguished tefillin.

Segment 4
HE:
הלא ישתדל לקבלם ילך להשיך ויקבול ע"ז. והנני מבקש מכבודו שיבקש בעדי כי מר לי מאד מאד ברחניות וגשמיות וצריך אני רפו"ש על כל רמ"ח אברים ושס"ה גידים. והנני לבקש מכבודו כאשר שכחתי מפתח קטן שלי של קעסטלי (ארגז) שלי שכחתיו בהבלעך (פח) של כבודו כי ביום ש"ק הנחתיו שם. והוא מוכרח לי מאוד ע"כ ימחול לשלחו במהירות הכי אפשרי שי' לי על שבת כי שם מונחים ספרי רבינו זיע"א. והנני מבקש מכבודו שיודיע לי במכתב הכל מה גנבו לו ואיך גנבו הכל באריכות.

EN:
Counsel on the Question of Aliyah And regarding his honor's question about coming to the Land of Israel — behold, according to my understanding and my opinion: his honor should not leave his livelihood and his dwelling place, and should not act hastily [בחיפזון — b'chipazon — "in haste / hastily / in a rush." The same word used for Israel's hasty departure from Egypt (Exodus 12:11) — that urgency born of sudden compulsion. Here it describes the dangerous rush of making an irreversible life decision too quickly, before the ground is properly prepared.] — for perhaps he will greatly regret it afterward, G-d forbid. And my counsel is: that his honor should see to revive himself through the longing with which he longs for the Land of Israel [בהחשק שחושק לא"י — "through the longing with which he longs for the Land of Israel." The Hebrew uses both the noun cheshek (longing/desire) and the verb chokayk (longs/desires) from the same root — a grammatical intensification: the longing itself as longing, the desire in its fullest quality. This emphasis conveys: not a mild wish but a deep, saturating yearning.] — for through this one draws [ממשיכין — "draws / pulls down." From the root משך — the same verb of flowing-forward used in Letter 9. Through longing one actively draws — pulls downward toward oneself — the spiritual atmosphere of the Land of Israel, making it present wherever one is.] the air of the Land of Israel and the holiness of the Land of Israel to the diaspora. And likewise he should give life to himself through the charity that he sends to the Land of Israel — for through this he is considered before Hashem literally as if he is in the Land of Israel — as brought in the holy books and in the books of Kabbalah.

Segment 5
HE:
ובגין מירון איר זאלט זיך אוף האלטין מיט אלי כוחות צי זיין אין מירון (תתעכבו בכל הכוחות להיות במירון ) יהי' איך שיהי' ואיה"ש יש לי תקוה גדולה להתיישב שם עוד שבוע או ב' למרבה כי אמי נוסעת לעשות השידוך ואני ג"כ אסע אח"כ ואני אראה ע"י ר' אבנר בכל כוחותי שיראה לפעול שאהי' כל הקיץ במירון.

EN:
And also in Likutay Moharan, Part 1, Section 37: "Through charity for the Land of Israel — include yourself in the atmosphere of the Land of Israel — and your breath will be the breath of the Land of Israel — and the breath of the children of the school-house who have no sin." [The precise Aramaic words of Likutay Moharan I, §37: תכלול עצמיך באוירא דא"י — "include yourself / incorporate yourself in the avira (atmosphere / air-spirit) of the Land of Israel." אוירא (avira) is the Aramaic for the spiritual atmosphere — the distinctive spiritual quality that permeates the very air of the Land. והבל שלך יהי' הבל דא"י — "and your hevel (breath / vapor) will be the hevel of the Land of Israel." Hevel — the same word used by Kohelet for "vanity" — here means breath, the physical and spiritual breath of life. והבל תינוקות של בית רבן שאין בו חטא — "and the hevel of the tinokos shel beis raban (the young children of the Torah school-house) who have no sin." The breath of young Torah-learning children — unstained by any sin — is considered the purest, most spiritually potent breath in the world (Shabbos 119b). Through charity for Israel, one's own breath is elevated to this level of purity.] See there, the entire section.

Segment 6
HE:
והנני מבקש מכבודו שימחול לי שאינני בא היום כי הוא מן הנמנע היום.

EN:
And in particular — his honor supports us so that we can serve Hashem in the Land of Israel and produce many innovations in Torah, [לחדש הרבה בתורה — "to produce many innovations / novelties in Torah." Lechadesh — to make new, to renew, to create original Torah insights. Chidushim (חידושים) — Torah novelties or innovations — are original creative interpretations and insights that a scholar generates: they "make new" what was always there but never seen in quite that way before. The author is saying: the recipients' financial support enables him to produce original Torah scholarship in the Land of Israel, specifically in the Rebbe's Torah — a creative and generative activity, not merely repetition.] and in particular in the Torah of our master the Rebbe זצ"ל — which will be a merit for the multitudes for all generations. And in particular — his honor engages in making efforts so that we should be able to print holy books like these that can revive the entire world from beginning to end. For on every single utterance, every single person in the world can say: "Were I not to have come [into the world] except to hear this — it is sufficient." [אלמלא לא אתינא אלא למשמע דא די — Aramaic: "Were I not to have come except to hear this — it is sufficient." A formula found repeatedly in the Zohar when the disciples of R' Shimon hear a wondrous Torah teaching: the experience is so sublime that it alone would have justified their entire existence in the world. The author applies it to each individual teaching in the Rebbe's book: every single utterance is so life-giving that a person could say this about it. Almaley — "were it not / had it not been"; lo asina — "I had come / I entered"; ela — "except"; l'mishma — "to hear"; da — "this"; dai — "it is sufficient."] [As this kind of language is found in the holy Zohar — that the Tzaddikim said this when they heard the secrets of the Torah.] And many, many people will become penitents and complete Tzaddikim through these books.

Segment 7
HE:
ויראה לבקש בעדי כי מר לי מאד אוי עס איז בוטער דער בע"ד רייסט אין ציפט די הוט ער ויל אים בריינגען פון ביידי ועלטין (אוי מר לי הבע"ד צובט ותולש את העור הוא רוצה לאבד משני העולמות ) ואין לי שום עצה אך לישועת השי"ת.

EN:
And the essential thing — you should know: you have no cause to worry that you might have been able to obtain more distinguished tefillin. You should know: even if you had sent double the money you sent — you would not have obtained more distinguished tefillin.

Segment 8
HE:
ממני שמואל הורוויץ

EN:
Therefore — my holy and faithful counsel is: do not leave your livelihood and all your financial matters at all — only to long and request from Hashem about this. And in the meantime — strengthen yourselves to snatch what you can snatch: both in the matter of the printing work — through which you will have a merit for the multitudes for all generations that is incomparable — and in drawing your companion R' Moshe Aharon, may his light shine, close — and perhaps Hashem will help that you will draw more souls close. And also pay off your debts. And within this time — find a way [that will not damage your livelihood or domestic peace, G-d forbid] that you could come yourself to the Holy Land for some period of time by airplane — and merit to fulfill the commandment of "one who walks four cubits in the Land of Israel" — and also to be at the holy sites, and to snatch service of Hashem during this time as much as you can. And you will be able to see the matter and the counsel here regarding livelihood and a dwelling — so that you could establish your residence here with all your household [עם כל ב"ב = עם כל בני ביתו — "with all his household / with all the members of his home." B"B (beis-beis) is the standard abbreviation for bnei beiso — "the people of his house / his family household" — wife and children and all dependents. The dream: to eventually bring the entire family to live permanently in the Land of Israel.] permanently. But for now [לעת עתה — "for now / for the present moment." The phrase appears twice in this paragraph. לע"ע (lamed-ayin-ayin) is the standard abbreviated form of לעת עתה — "for the present time / for now." A temporalizing phrase: not "never" but "not yet, for the current moment."] — there is no need to confuse the mind and to study courses at all — and also not to think at all about establishing a residence in America. Only to long specifically for the Holy Land — and in the meantime to do and snatch merits as above as much as you can — and to long until you will be able to bring from potential to actual: to come yourself for some period of time — alone and without leaving your livelihood for now [לע"ע = לעת עתה — "for now / for the present moment." The abbreviation appears again here. The nuance: without leaving the livelihood *for now* — the "for now" softening what might seem like a permanent injunction. Eventually things will change; for now, the livelihood must be maintained.] — until Hashem helps that you merit to establish your residence here.



# Concern for R' Yisrael Dov's Illness — Money Sent; Rabbainu's Teaching on Illness
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/110/

Concern for R' Yisrael Dov's Illness — Money Sent; Rabbainu's Teaching on Illness
מכתב 110
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/110

Segment 1
HE:
ד"ש נלבב לכל אנש"ש ובפרט לר' שלמה וקסליר. וגם מאנשי חצר שטרוס ר' דוד שיכטר ור' פייביל וכו'. 
הכל יהא בהצנע ג'.

EN:
After warmly inquiring of your good welfare with great love — I hereby inform you of our welfare, thanks to G‑d, blessed be He. Presumably, my dear brother, you have received our previous long letter before Rosh Hashana — and it is a great wonder to us that we have still received no word of your welfare, whether you have improved — and also a receipt for the aforementioned letter we sent to you at the address of R' Noton Chanhas, may he live. And we have much sorrow that we do not know of your welfare. And we yearn greatly, greatly, to hear from you that you already have complete healing. Amen. My dear brother — I hereby enclose a bank check for the sum of 13 shillings — which is 65 gram [a small currency denomination] — that we collected from the fellowship for you, so that you may revive your soul with milk and eggs and whatever is needed. And take the money only for this — to restore your health — so that you can serve Hashem. And as Rabbainu, of blessed memory, wrote in the Sefer HaMiddos [ספר המדות — Rabbainu's book of character traits and aphorisms, also called the Aleph-Beis book]: repair of the body takes precedence over repair of the soul. And further — Rabbainu, of blessed memory, said: [Yiddish:] "When the baal davar can no longer find any counsel against an upright person — he makes him ill. And then the person can do nothing at all automatically." [Hebrew:] (When the baal davar can no longer find any counsel against an upright person — he makes him ill, and then he can do nothing anymore.) Therefore you must see to it — not to abandon yourself — and to become well.

Segment 2
HE:
י"ד
[חסר התחלה] 
מיטמיר השי"ת וייסט דיים אמת איך האב ניט קיין שום סמיכה ותקוה ח"ו נאר דורך די צדיקים אמיתיים דורך רבינו הקוה"נ זיע"א. אין איר האט מיך צי זיי צי גברענגט איז אוף אייך א חוב קדוש ניט אפ צי לאזין אין איך האב ניט קיין שום תקוה וסמיכה חוץ השי"ת מיט די צדיקים אמיתיים נאר צי אייך ועמין קען איך דער ציילין מייני צרות הנפש והגוף נאר צי אייך בייט איך אייך למעה"ש ולמען רבינו הקוה"נ איר זאלט מיך ניט אפ לאזין איר זאלט רחמנות האבין אוף מיין נר"נ וגופי אוי גואלד היש לי תקוה ח"ו ח"ו מי ינוד לי ומי יחמול עלי ומי ירחם עלי איך בייט אייך צי ליב השי"ת אין צי ליב הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א אין ציליב רבינו הקוה"נ זאלט איר רחמנות האבין אוף מיר אין ניט אוף הערין צו בייטין מיך ארוס צי ראטין מעמקי הקליפות איר זאלד זיך פאר לייגין אוף דערינון לא ירף יומם ולילה מלבקש על נר"נ האומללים. 
וגם שיהא לי רפואה שלימה למעה"ש למעה"ש ולמען הצדיקים האמיתיים אין לע"ע ביז מיר ועלין איה"ש זיין אין איינום אין מרון בעבודת ה' יומם ולילה זאלט איר מיר שרייבין ד"ת והתחזקות אין מודיע זיין פין אייער גזונד באריכות וין עיר ואנט איצט אין צי איר האט שון... אלדינג באריכות אין ויא גייט אייך בעבודת ה'. 
אין איך בייט אייך איר זאלט אייך זיין מיט ר' אבנר אין איר זאלט אים גיט אונטר היצין ער זאל רחמנות האבין אוף מיר אין ער זאל זיין מיט אלי כוחות אז איך זאל קענין זיין מיט אייך אין איינום דיים זימור אין מירון. איר זאלט ויסין אז אין דיים ר' אבנר היינגט אלדינג. איך זאל חלילה ניט אועק גריסין וערין פינום רבינס זאך הן פין די ספרים הק' הן פין אנש"ש היקרים איך זאל ניט אועק גריסין וערין הן דורך דיים טאטין הן דארך דיים שוער היינגט אלץ אין ר' אבנרין ע"כ זאלט איר פאר בריינגין אסאך מיט אים אין אים גוט איין וארצלין אז ער זאל מיר תמיד זיין צו הילף. 
און איה"ש זאלט איר ויסין אן א שום תירוץ אין דער ועלט אז איר מיזט מקים זיין צי זיין מיט מיר אין מרון אזו ויא איר האט מיר צי גזאגט איר זאלט ויסין עס איז ניט דא קיין שום שעת הכושר אין דער ועלט אזו ויא דיים זומיר ואם לא עכשיו אמתי אמתי? עס קען אנדרש ניט זיין אין דער ועלט איר ועט זיך ראטויען אין מיך אוך על כן זאלט איר ויסין אזו איך פאר איה"ש זינטאג קיין מרון און אלדינג מסדר זיין אין דארט זיצין און איר לע"ע מיר שרייבין בריף אוף ר' נתן אדרעס אין זיך צי גרייטען איה"ש צים פארין ביז ר' אבנר ועט קומין קיין צפת אין איך ועל אייך שרייבין איר זאלט קומין ועט איר קומין אין מיר ועליו זוצין אין חצר רשב"י זיע"א אין מיר ועלין דונין השי"ת באמת אין טוהין דיים רעבינס זאך גשמאק אין דער ואל זייט מיר גיזונד אין שטארק אין פאר געסט ניט צי בייטין פאר מיר שמואל בן פיגה אין מיר שרייבין אלדינג באריכות פון ישיבה אין אלדינג. אין אגריס חברי היקר וכו' יענקילי שי"נ ער זאל ניט פאר געסין צי בעטין פאר מיר. 
(אתי השי"ת יודע את האמת אין לי שום סמיכה ותקוה ח"ו רק ע"י הצדיקים האמיתיים ע"י רבינו הקוה"נ זיע"א. ואתם קרבתם אותי אליהם לכן מוטל עליכם חוב קדוש לא להזניח ואין לי שום תקוה וסמיכה חוץ השי"ת והצדיקים האמיתיים רק אליכם למי אני יכול לספר צרות הגוף והנפש שלי רק לכם לכן בקשתי ממכם למעה"ש ולמען רבינו הקוה"נ שלא תזניחוני ותרחמו על נר"ן שלי ועל גופי אוי אהה (גואלד) היש לי תקוה ח"ו ח"ו מי ינוד לי ומי יחמול עלי ומי ירחם עלי בקשתי מכם למען השי"ת ולמען הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א ולמען רבינו הקוה"נ שתרחמו עלי ולא להפסיק להעתיר עבורי להצלני מעמקי הקליפות שתניחו עצמכם על זאת לא ירף יומם ולילה מלבקש על נר"ן האומללים. 
וגם שיהי' לי רפואה שלימה למעה"ש למעה"ש ולמען הצדיקים האמיתיים ולעת עתה עד שנהי' איה"ש ביחד במירון בעבודת ה' יומם ולילה בינתיים תכתבו לי ד"ת והתחזקות ולהודיעני מבריאותכם באריכות היכן הנכם מתגוררים כעת ואם כבר... הכל באריכות ואיך הולך לכם בעבודת ה'. 
ואני מבקשכם שתתראו עם ר' אבנר ותחממו אותו היטב שירחם עלי ויראה בכל הכוחות שאוכל להיות אתכם ביחד הקיץ הזה במירון. שתדעו בר' אבנר הזה הכל תלוי שחלילה לא אתנתק מענין רבינו הן מהספרים הקדושים הן מאנש"ש היקרים שלא אתנתק לא ע"י האבא ולא ע"י החותן הכל תלוי בר' אבנר, לכן תשבו איתו הרבה ולהשריש אצלו היטב שיהי' לי תמיד לעזרה. 
ותדעו איה"ש בלי שום תירוץ בעולם אתם חייבים לקיים זאת להיות אתי במירון כמו שהבטחתם לי תדעו שאין שום שעת הכושר בעולם כמו הקיץ הזה ואם לא עכשיו אמתי אמתי? אין שום אפשרות אחרת בעולם בזה תצילו את עצמכם וגם אותי על כן דעו זאת שאני נוסע איה"ש ביום ראשון למירון לסדר הכל ולשבת שם ואתם לעת עתה תכתבו לי מכתבים על הכתובת של ר' נתן ולהתכונן איה"ש לנסיעה עד שר' אבנר יגיע לצפת ואכתוב לכם שתבאו אז תבאו ונשב בחצר רשב"י זיע"א ונעבוד את ה' באמת ולעסוק בענין רבינו בחשק ולבינתיים תהיו לי בריאים וחזקים ולא לשכוח להעתיר בעבורי שמואל בן פיגה ולכתוב לי הכל באריכות מהישיבה והכל. 
וד"ש לחברי היקר וכו' יענקילי שי"נ שלא ישכח להתפלל עלי) 
ממני השפל והנבזה שמואל הורוויץ

EN:
[Yiddish:] "My dear, righteous, faithful brother — I ask you very, very greatly: please write to me immediately about yourself — write out everything at length and in detail. And we pray for you always. And all the fellowship prays for you. And they perform the mi sheberach [מי שבירך — a public blessing recited at the Torah scroll on behalf of someone who is ill] at the Torah scroll. And may G‑d help that we be redeemed in general and in particular — in spiritual and in material matters. Amen. My dear, righteous, faithful brother — be joyful and hope in G‑d. A new year is arriving — and G‑d, blessed be He, will certainly help. Lo shavak velo lishbak [Aramaic: "He has not abandoned and will not abandon" — a phrase from the Hashkivenu prayer, used here as an expression of absolute trust in G‑d's ongoing protection] — He will not abandon us. Know that at Rabbainu's, of blessed memory, they mentioned us greatly and prayed for us — and especially on the eve of Rosh Hashana. Therefore you must be joyful and hope… that we shall merit next year in Jerusalem… And remember well what the holy Rebbe, of blessed memory, said: when Mashiach comes, they will recite the ten, etc. — and you understand enough." Therefore, my dear brother — one must yearn greatly, greatly, greatly — and not abandon oneself in any way.



# Passages From Yemay Moharna"s — Joy, Self-Compulsion, and the Journey to Eretz Yisrael
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/111/

Passages From Yemay Moharna"s — Joy, Self-Compulsion, and the Journey to Eretz Yisrael
מכתב 111
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/111

Segment 1
HE:
ט"ו
ב"ה יום ו' עש"ק דברים [תרפ"ג] 
בין המצרים יזרח אור לישרים ותמימים עובדי ה' באמת ותמים מע"כ הרה"ג החסיד ירא אלקים מתהלך בתמימות וחסידות תם וישר עובד ה' שותה מים חיים מננמ"ח. ידידי יקרי אהובי יקרת נפשי וחמדת לבבי הצמוד ודבוק בעמקי לבי כש"ת כמהר"ר שלמה וקסלר שליט"א. 
אחדשה"ט ושלום ב"ב שיחי' באה"ר הנני מתכבד ג"כ להודיעו משלומי גם אני תלי"ת כי החיים והשלום אתי כה יתן ה' וכה יוסיף לשמוע תמיד זה מזה בש"ט בתוך כל אנש"ש וכל אחב"י אכי"ר. 
את כבודו הסליחה על בלי הודיע לכבודו משלומי עד הנה, וידינני לכף זכות. מסתמא שמע כבר כבודו כי כבר נתקשרתי בשדוכין עם בת הרה"ג יר"א תם וישר כמה"ר עמרם ואלינשטיין נ"י בן הרב הג' ר' משה נחום ואלינשטיין ז"ל שהי' האב"ד בירושלים עה"ק. וב"ה השידוך הוא על צד היותר טוב ויתן ה' שהזיוג יהא עולה יפה ויצא ממנו דור ישרים יבורך עובדי ה' באמת וכו' אכי"ר. הנני שולח פה רצוף מכתב נחוץ מאד ומבקש מכת"ר בקשה רבה שיעשה מצוה זו וימחול בכבודו בעצמו למסור מכתב זה הרצוף פה ליד הרה"ח מאנש"ש ר' אלטר בן ציון לידו ממש מבלי להראותה לשום אדם וימחול כבודו לכתוב לי תשובה נכונה תיכף אם מסר זה לידו ומה שלום הר' אלטר בפרטות אם כבר יצא מבית החולים ואיך שלומו בבריאות. הכל בפרטות וכן להודיעני גם משלום כבודכם היקר ומשלום כל אנשי שלומינו ושלום חברי הבחור הנחמד החסיד יענקלי שי"נ. והנני מחכה לתשובה טובה במהירות על אדריסתי זאת: נתן חנהס, צפת ארץ ישראל עבור שמואל הורוויץ. 
והנני חותם בברכה ומחכה ומצפה לשמוע תמיד משלום כת"ר. והנני דושו"ט בלונ"ח באבה רבה ואהבת עולם אהבה שאינה תלוי' בדבר בטל, ממני השפל והנבזה באמת שאינו ראוי להזכיר שם זעירא דאנשי שלומינו ומצפה לישועות הש"י בזכות וכח הצדיקים האמיתים. 
שמואל בן פיגה הורוויץ.

EN:
I will write to you some lines from Yemay Moharna"s [ימי מהרנ"ת — "The Days of Moharna"t": the personal diary / memoir of R' Noson Sternhartz of Breslov, recording the journey from the diaspora to Eretz Yisrael; Part Two], part two — and from this you will understand how to yearn for Rabbainu the Holy one — for this is the essence of all Jewishness, etc., etc. Study it there. And this is his holy language [R' Noson's words]: "And all these things were somewhat of a great obstacle for me, because I heard of the greatness of the upheaval and the danger. But afterward I was strengthened more through this — for I turned to one side and looked: are they not even so traveling from Eretz Yisrael to the diaspora and risking their lives for the sake of livelihood — from the great pressing need of their circumstances — and Hashem helped them that they arrived in peace. How much more am I obligated to risk myself for the rectification of my soul — to travel from the diaspora to Eretz Yisrael. And may G‑d help me through His kindness to arrive there — for to Eretz Yisrael one cannot come except through suffering. And also Rabbainu, of blessed memory, traveled during a great war. And if who am I to compare myself to our holy Rabbainu — whom no one resembles — certainly one as lowly as I — nonetheless in a matter of holiness, even the lightest of the light is obligated to seek great things, as I heard from his holy mouth himself, of blessed memory. On the contrary — I am obligated to give over my soul a thousand times more to come to Eretz Yisrael — for Rabbainu the Holy one, of blessed memory, even before he came to Eretz Yisrael — his holiness, his separation, his greatness, his righteousness were very, very high and elevated and exalted to the utmost degree. And he traveled to Eretz Yisrael only to accomplish and attain still higher attainments — for of His greatness, blessed be He, there is no limit — as is clarified from this in our discussion of his awesome stories of praise. Study it there. But we, orphans of orphans — we need to roll in mud and clay and crawl on the earth among serpents and scorpions until we merit to kiss the dust of Eretz Yisrael and roll in its holy dust and draw from its holy and awesome air. And even though we do not know at all what Eretz Yisrael is — well, we also do not know what tzitzis is, and what tefillin is, and what sukkah and lulav are — and what the other mitzvos are. For the reasons of the commandments are not known to any human being — certainly not to us — and certainly are 'the wonders of Your testimonies' — and certainly 'all Your commandments are faithfulness.' And would we, G‑d forbid, exempt ourselves from performing the commandments because we do not know their reasons? Likewise we are obligated to roll to Eretz Yisrael — even though we do not know what Eretz Yisrael is. Etc., etc. Through all of this and more — which cannot be explained here — I was strengthened through the mighty obstacles more and more, etc." End of quote. Study it there and you will find rest for your soul, on pages 12 and 13.

Segment 2
HE:
דרישת שלום באהבה רבה מעומק הלב לכבוד חברי החסיד יענקלי שיחי' פליאה לי עליך אחי יקירי איך שכחת גם אתה גם ידידי כנפשי הרה"ח ר' אלטר נ"י שכחתם אותי בכל מכל כל וגם אחר שכבר שלחתי כמה וכמה מכתבים ליד ר' דוד לייב קאהן ע"ש ר' אלטר בן ציון קרסקאפ ולא קבלתי שום תשובה ושום ידיעה כלל וכלל מיום שנסע מצפת. וגם כששלח מכתבים לר' נתן חנהס לא שלח לי אפי' דרישת שלום וכן גם אתה ולפני איזה שבועות כתב לי ר' אבנר שר' אלטר נכנס בבית החולים 'ואליך' ומאז ועד הנה אין לנו שום ידיעה מכם ואין אנו יודעים כלל מה לחשוב ומאד עגמה נפשינו על זה וביותר עגמת נפשי יותר מכל הן על הקפדתכם עלי כנראה שמפני זה לא קבלתי שום ידיעה מכם והן שאינני יודע משלומו ובריאותו. ע"כ אחי יקירי חוס וחמול עלי ואל תשכח את כל עמלינו וטרחתינו יחד תמיד בעבודת ה' הן במירון ואצל הכותל ושמעון הצדיק ורחל אמנו. ותרחם עלי ותדבר ותפייס את ר' אלטר תודיעני אם קיבל כל מכתבי ותאמר לו שהנני מחכה לתשובה על מכתבי. 
ולמעה"ש תודיעני באריכות מה שלום ר' אלטר בפרטות ואם יצא מביה"ח. והנני מחכה בכליון עינים על תשובה. תשלח לי על אדריסת ר' נתן בעד שמואל. 
ממני חברך אוהבך הדורש שלומך. 
שמואל הורוויץ בן פיגה 
אני מבקש תמיד בשבילך במירון. שמך: יעקב זאב בן שרה לאה.

EN:
And see there further on page 15b and page 16 — and this is his holy language: "And afterward it occurred to me some reason, somewhat, why it is necessary to circle around the road to come to Eretz Yisrael — and it is clarified plainly according to the Torah of Rabbainu, of blessed memory. I said: incidentally I will also write this here. And it is: for it is clarified in the Torah Viyih'yeh Na Pi Shnayim B'Ruchecha [ויהי' נא פי שניים ברוחך — "May there be please a double portion of your spirit" — II Kings 2:9; Torah lesson 66 in Likutay Moharan] (section 66 in Likutay Moharan): 'All the obstacles in the world regarding anything holy — all of them are for the sake of the longing — in order that the longing intensify further. And the greater the desired thing — the greater the obstacle — in order that the longing intensify further. For the obstacle is only for the sake of the longing — for through the obstacle the longing intensifies greatly — like when one shows something to a child and snatches it from him — that intensifies his longing greatly, and he runs and chases the thing very much. Likewise through preventing a person from a holy thing — through this his longing intensifies more and more. And therefore — the greater the desired thing, the more obstacles are placed — in order that the longing intensify more and more, etc. Study all of this well — for these are things absolutely necessary in practice. And one who takes these things to heart truly — through this can break and pass through all the obstacles in the world, and attain and arrive at everything holy that he desires. Nothing can prevent him — for if his longing intensifies, he will break all obstacles. For all the obstacles came only for the sake of the longing — for through the obstacles one can understand how great is the greatness of the desired thing. And the more the obstacles intensify — through this one can understand how great is the greatness of the desired thing, etc. Study all of this well.' And now it is plainly clarified — because of this 'G‑d led the people around and did not lead them by the way of the Philistines, which was near' [Exodus 13:17 — the verse describing why G‑d led Israel the long way around to Eretz Yisrael] — as clarified in Parashas Beshalach — for He deliberately circled them by distant routes and distanced them from Eretz Yisrael — that they not come immediately to Eretz Yisrael — in order that their longing intensify more and more through the great obstacles of the distant road and the force of the battles they witnessed. So that through all of this — the longing of all those who truly want to come to Eretz Yisrael should intensify more and more. And one who is not able to withstand this test truly — will not come to Eretz Yisrael at all. For such is the way of the Holy One, blessed be He — that He tests a person through the great obstacles He arranges before each holy thing — especially before a holy thing upon which all of Jewishness depends, such as: to come to Eretz Yisrael, or to draw close to the true Tzadik. For then He arranges for him obstacles that appear to be very great and difficult. And all of this is for the longing — in order that his longing intensify more and more, as stated above. For through the great and mighty obstacles he is able to understand how great is the greatness of the desired thing — and then his longing and yearning will intensify according to the force of the obstacle. And then if he perseveres in longing and yearning — he will certainly break all the obstacles and come to the true Tzadik and to Eretz Yisrael. For the obstacles came only for the sake of the longing, as stated. And the reverse: one who cannot withstand the test — will distance himself through this, etc.' End of quote." [Yiddish:] "Be precise in those words — and you will be revived. And this will lead you to the service of Hashem — and you understand enough." My dear brother — G‑d, blessed be He, knows that it is difficult for me to write — but in order to give you life — love overturns the line [אהבה מקלקלת את השורה — Talmud Bavli, Sanhedrin 105b: love disrupts the normal order; used here: love for one's friend compels one to go beyond what one normally has strength to do].

Segment 3
HE:
ט"ז
ב"ה יום עש"ק פרשת דברים פעה"ק צפת ת"ו [ז' מנחם אב תרפ"ג] 
חיים ושלום ורפואה שלימה מן השמים וכל משאלות לב לטובה והצלחה ברחניות בעבודת ה' וגשמיות צורך הרחניות. 
למעלת כבוד ידידי עוז כנפשי בתי אחותי אמי מחמד עיני חמדת לבי וכל חיי נפשי וכל מגמתי וחפצי ורצוני ממש נשמתי קשורה בנפשו נפש רוח נשמה אחד בשתי גופות ה"ה הרה"ג חו"ב החסיד ירא ה' כל מגמתו וחפצו ורצונו אך ורק לעשות רצון ה' ורצון צדיקים האמיתיים ולקשר להם בקשר אמיץ וחזק לעד כיתד בל תנתק לעולם ועד שותה מים חיים מננמ"ח נהר המטהר מכל הכתמים וחטאים מקורב לציס"ע רבינו הקוה"נ זצוק"ל זיעועכ"י, אכי"ר כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א. 
ידידי יקירי אחר דרישת שלומו הטוב היקר והחביב עלי מאד באהבה רבה מעומק עמקי הלב. הנני להודיעו משלומי גם אני כי תלי"ת החיוה"ש אתי, כה יתן ה' שנזכה להיות יחד בקרוב במירון לעבוד ה' באמת כרצונו וכרצון צדיקים אמיתיים ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית והננמ"ח זי"ע ועכי"א. טייעריר הארצדיקער גוטר פריינד עס איז מיר זייער אגרוס וינדער ויא אזו איר האט גאר אין גאנצין פאר געסין אין מיר אין וילט גאר ניט ויסין פון מיר איך וייס ניט וייזט אוס איר זענט אוף מיר אזו ברוגז. עס איז טאקי דא אוף ואס אובער פון דעסט ועגין המתחיל במצוה אומרים לו גמור ואינה נקראת אלא על שם גומרה. 
פון זינט מיר האבין זיך גיזעגינט וען איך בין גפארין מאכין דיים שידוך אין אשעה טובה ומצלחת פון דענסטמאל אן האב איך ניט גהאט פון אייך קיין שום ידיעה אין אז איר האט גשוקט בריף ר' נתן האט איר מיר אפילו קיין גריס ניט צי גשריבין איר קענט אייך גארניט אוס מאלין מיין צער מוטין עגמת נפש פין דיים אן א שיעור אין אן איין ערך אין דער נאך אז איך האב אייך גשוקט ויפול בריף פין טיפניש פין הארצין אין ניט דער האלטין קיין שום תשובה איך וייס גאר ניט ואס איבער צי קליירין איר קענט אייך ניט אוס מאלין מייני יסורים פין דיים. איך בייט אייך זייער גואלד האט רחמנות אוף מיר אין שרייבט מיר פאר ואס איר האט אזו פאר געסין אין מיר קויתי לטוב ואין ותקותי לכליון עינים ומדיבון נפש ח"ו. 
גואלד הארצדיקער ברודר מאכט ניט פאר לירען דאס גאנצי הארואני מוטין מסירת נפש מוטין גאנצין מיה ואס איר האט גהאט מיט מיר. ויא אזו קענט איר מיך פאר געסין גלייבט מיר איך פאר געס איך ניט קיין רגע אין ביינק אין גליסט נאך אייך אין האב גרוסי געגועים וכסופים צי אייך אן אשעור. ויא אזו קענט איר פאר געסין ואס מען האט אין איינים גהארביט אין מירון אין בא דער כותל אין שמעון הצדיק אין רחל אמנו מען איז תמיד גוען אין איינם אין ויא אזו פאר געסט איר ואס מען האט גשמיסט וען מען איז גגאנגין התבודדות טאקי פרייטיג פין שמעון הצדיק האט מען גרעט אז מיר זאלין זיין תמיד צי גבינדין איינר צום אנדרין אין תמיד חברים בעבודת ה' צו דינין השי"ת. גואלד ויא פאר געסט איר מיר האבין גיפאקט אין גליטין אין איינום די בת מלכה האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר אין אוף דיר ואס מיר האבין זיך אפ גשייד. 
גואלד טייעריר ברודער ראטויט מיך אין אייך איז זייט הארביט מיט אלי כוחות צי זיין די פאר חדשים אין מירון אין איינום. ועגין מירון איז אזו זאלט איר ויסין אזו מען קען זוצין אין דונין השי"ת אן אשום בלבול אן אשום מניעה אן אשום עיכוב מען קען זיך די פאר חדשים אזו פיל אן ארבטין ויפול אפאר יאר. איך זיץ איצט אין מירון פין ר"ח תמוז איך בין מיך ממש מחי' גואלד מען קען קונה שלימות זיין עס איז נטא קיין בעסיר מקום פון דיים גואלד האט רחמנות אוף אייך אין אוף מיר. מיר ועלין איה"ש ארבטין אין רעבינס זאך גישמאק מען וועט זיך אן וארצלין אוף תמיד. 
איר זאלד ויסין אזו עס איז אלדינג גרייט עס פיילט גאר ניט אשטוב כלים געלד ועט אייך אוך ניט פיילין איך האב 4 פונט נאר ועגין אייך, נאר איר זאלד רעדין מיט ר' אבנר אין איר זאלט מיט אים קומין אין מיט בריינגין אלי זאכין אייערי אין אלי ספרים פון רבינו הקוה"נ זצ"ל אין למען השם תיכף מיר שרייבין ענפיר וואס מאכט איר אין גיזונד אלדינג באריכות אין צי איר וילט בשטיט קומין אין וען אלדינג באריכות תיכף תשובה ברורה ונכונה ואמיתית. 
פון מיר ואס האפט אייך בקרוב צי זיין אין מרון אין זיין אין איינום אזו ויא איין מענטש דונין השי"ת באמת.

EN:
From me — your mighty friend, who awaits good tidings: Shmuel Horowitz, the Breslover. Please, please greatly — be abundant in prayer for me. A joyful festival! A good Yom Kippur eve! A good Yom Kippur! A good sealed conclusion! A good Sukkos! A good year! [Yiddish:] "Hope! Joyfully! Onwards! Hope!" [Hebrew:] (With joy in joy — joyful, joyful, joyful.)



# Letter 35 ל"ה
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/112/

Letter 35 ל"ה
מכתב 112
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/112

Segment 1
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגה

EN:
Complete healing of soul and body, and life and peace and all good forever — to the honored self of my beloved dear brother, my soul's companion — my soul is bound to his soul — the distinguished talmid chacham, precious — a servant of Hashem with self-sacrifice, with all his strength — close and bound and cleaved to Rabbainu the Holy and Awesome one, of blessed memory, with all his heart and soul — who drinks living waters from the well of living waters — Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — together with me. Happy are we — how good is our portion and how pleasant our destiny! Happy are we! — the distinguished Torah scholar, our Master [name missing], may he live forever.



# Prayers at the Western Wall; "Do Not Abandon Yourself" — The Joy Teaching
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/113/

Prayers at the Western Wall; "Do Not Abandon Yourself" — The Joy Teaching
מכתב 113
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/113

Segment 1
HE:
תיכף תשובה טובה שיקט בריף אוף ר' נתן חנהס אדרעס פאר שמואל הורוויץ. 
(ידידי הטוב הנלבב והיקר זה פלא גדול אצלי איך שכחתם ממני לגמרי ואינכם רוצים לדעת ממני כלל איני יודע זה נראה שהנכם ברוגז עלי אכן יש על מה אבל אעפי"כ המתחיל במצוה אומרים לו גמור ואין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה. 
מאז שנפרדנו כשנסעתי לעשות את השידוך בשעה טובה ומוצלחת מאז לא הי' לי ממכם שום ידיעה וגם כששלחתם מכתבים לר' נתן לא הוספתם שם עבורי אפילו דרישת שלום אינכם יכולים לצייר לעצמכם בכלל את צערי ועגמת נפשי מזה בלי שיעור ובלי ערך ואח"כ כששלחתי לכם כמה מכתבים מעומק לבי ולא קבלתי שום תשובה ואיני יודע מה לחשוב אינכם יכולים לתאר לעצמכם ייסורי מזה אני מאד מתחנן אליכם אהה (גואלד) רחמו עלי וכתבו לי מדוע שכחתם ממני כל כך קוויתי לטוב ואין ותקותי לכליון עיניים ומדיבון נפש ח"ו. 
אהה (גואלד) אחי הנלבב אל תתנו לילך לאיבוד כל היגיעה והמסירות נפש וכל הכח שהשקעתם בי איך הנכם יכולים לשכוח ממני האמינו לי אני אינני שוכח ממכם אף רגע ומתגעגע וכוסף אחריכם יש לי געגועים וכסופים אליכם בלי שיעור היאך תוכלו לשכוח מה שעבדנו יחד במירון ובכותל בשמעון הצדיק ובקבר רחל אמנו תמיד היינו יחד ואיך הנכם שוכחים מה שדברנו בהליכתינו התבודדות ביום שישי בחזרה משמעון הצדיק דברנו אז שתמיד נהי' קשורים יחד זה לזה ותמיד חברים בעבודת ה' לעבוד את השי"ת אהה (גואלד) איך תשכחו מה שיגענו וסבלנו יחד הבת מלכה אמרה רחמנות גדולה עלי ועליך מה שנפרדנו. 
אהה (גואלד) אחי היקר הצילו אוי ואותכם ותראו לעבוד בכל הכוחות להיות הכמה החודשים הללו ביחד במירון. ובענין מירון הוא כך תדעו זאת שאפשר לשבת שם ולעבוד את ה' בלי שום בלבול ובלי שום מניעה ללא שום עיכוב נוכל לסגל לעצמינו עבודת ה' בכמה החודשים האלו כ"כ כמו בכמה שנים אני יושב כעת מר"ח תמוז ואני ממש מתחיה אהה (גואלד) אפשר לקנות שלימות אין מקום מעולה מזה אהה (גואלד) רחמו עליכם ועלי נעסוק איה"ש בענין רבינו בחשק שזה ישתרש לתמיד. 
לידיעתכם הכל מוכן לא חסר כלום בית כלים כסף גם לא יחסר בידי ארבע לירות רק עבורכם רק שתדברו עם ר' אבנר ותבאו איתו והביאו איתכם כל חפציכם וכל ספרי רבינו הקוה"נ זצ"ל ולמען השם לכתוב לי תיכף תשובה מה שלום בריאותכם הכל באריכות ואם ברצונכם להחליט לבא ומתי הכל באריכות תיכף תשובה ברורה ונכונה ואמיתית. 
ממני המקוה לראותכם בקרוב במירון להיות יחד כאיש אחד לעבוד את ה' באמת.

EN:
My dear precious friend — I received your dear and beloved letter — very greatly. And also the letter through R' Shlomo, may he live, we also received — each one. And what shall I say to you, my dear brother, bound to my heart? It is impossible to describe to you the depth of my sorrow and anguish of soul from this. And our strength is only in our mouths [אין כוחינו אלא בפה — "our strength is only in speech/prayer" — a Midrashic statement about the Jewish people's primary weapon being prayer; see Bereishis Rabbah 65:20]. And we are doing what is incumbent upon us — praying for you with compassion at the most holy places, at the Western Wall, etc. And may Hashem send you complete healing very soon, speedily in the truest sense — in the merit of Rabbainu the Holy one, Na Nach Nachma Nachman MayUman. Amen. [Yiddish:] "Holy, precious, righteous, faithful brother — oh (Gott!) — do not abandon yourself in any way! Remember well: the holy Rebbe writes in the holy Sefer HaMiddos: repair of the body takes precedence over repair of the soul. And the holy Rebbe, of blessed memory, said: when the baal davar can find no counsel against an upright person — he makes him ill. Therefore one must under no circumstances yield to the baal davar. One must strengthen oneself with all one's strength. One must remember what the holy Rebbe brings in the holy Likutay Moharan: it is a great mitzvah to be always in joy — even through foolish matters. And Rabbainu the Holy one said explicitly: it appears that one cannot be revived except through foolish matters, etc."



# Passages From Yemay Moharna"s — Laughter, Dancing, and Joy as Healing
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/114/

Passages From Yemay Moharna"s — Laughter, Dancing, and Joy as Healing
מכתב 114
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/114

Segment 1
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגא

EN:
And study in Yemay Moharna"s, part two, paragraph 32. In these words: "And before Mincha I was at first in great sadness, and I told some of my sorrow to R.G. [R' Gedaliah] and R.M. [R' Moshe] mentioned above — and they consoled me a little. And they said: 'Did Rabbainu, of blessed memory, not say that you laugh at the whole world, etc.?' And afterward I and R' Yehudah Eliezer began to laugh — and we intensified in very, very great laughter for a full hour continuously. And through this I made myself glad a little. And this was very greatly needed by me then — beyond all measure." And see also there in paragraph 37, in the middle: "And afterward I remembered that the 15th of Shevat had passed without appropriate joy — and I began to make myself joyful. And there was there R' Yeshayah from Tsherkass [one of R' Noson's companions] — one of the fellowship. And I seized him into the joy — and I danced with him against his will. And at first he was not at all willing — but I compelled him greatly, and he was not able to change my will. And through this — joy was drawn onto him afterward, truly. And as is clarified among us: that at first one needs to compel oneself to joy — and afterward joy comes truly. As I heard explicitly from his holy mouth. And these few dances and this joy on that night were very precious to me — more than gold and pearls. For I had despaired of being joyful at that time — for I had already fallen asleep — and Hashem was my help to come to joy then — which is for me a great thing. For all the time I merit to be in joy — even on an ordinary day — it is very precious to me — a great mitzvah. For Rabbainu, of blessed memory, warned us very greatly to be only always happy, and to compel oneself with all one's strength to always be in joy. And the essential thing is to make oneself joyful specifically through foolish matters, as is clarified among us many times. And through this aforementioned joy — through this we merited to be joyful also on Shabbos Kodesh — for through this too I taught R' Yeshayah the aforementioned to be in joy and dancing on the holy Shabbos. And especially in the matter of the journey to Eretz Yisrael — the joy was a very great essential thing for me. And every small and great joy — little and much — that I had on the way — all were heavenly assistance in order to cause us to merit to come there. And without this — it would have been impossible for me to come there." End of quote — study it well and be precise in these words and you will find rest for your soul. And see also Yemay Moharna"s, part two, paragraphs 165 and 166 — study there well, well.

Segment 2
HE:
תיכף תשובה טובה שלחו מכתבים על הכתובת של ר נתן חנהס' עבור שמואל הורוויץ)

EN:
My dear brother — for the sake of Heaven — remember well what the holy R' Noson, of blessed memory, said in these words: [Yiddish:] "When one is healthy — one must do and do and do. And if one becomes ill, G‑d forbid — one need only fulfill one mitzvah: 'Guard yourselves carefully' [Deuteronomy 4:15 — the commandment to guard one's health, derived from this verse in Talmudic literature] — and put aside scissors and iron." [Hebrew:] (When one is healthy, one must do and do and do. And when one becomes ill, G‑d forbid — there is only one mitzvah left to fulfill: "guard yourselves carefully" — and put aside the scissors and iron.) And remember well what the holy Rebbe writes in the holy Likutay Moharan: the essential healing is through joy. And sadness — G‑d forbid — is the father of all sins and all illnesses, G‑d forbid. And as the holy R' Noson, of blessed memory, writes in Likutay Halachos, Even HaEzer: the entire Torah depends upon what the holy Rebbe says on the verse "and they shall attain joy and gladness, and sorrow and sighing shall flee" [Isaiah 35:10] — that one must seize the sorrow and sighing too into the joy — that is: from the very thing the baal davar wants to bring upon him in sadness — with that itself he must make himself joyful. A person as lowly as I — and yet close to such a holy Rebbe who said "a novelty such as I has never been in the world" — one must dance from joy!

Segment 3
HE:
י"ז
יום עש"ק פרשת עקב פעה"ק צפת ת"ו. תרפ"ג 
רפואה שלמה ושלום וברכה למע"כ אהוב נפשי מחמל ומחמד עיני וחמדת לבי בתווני דלבאי יתיב ממש נפשי קשורה בנפשו לעולמים חביב עלי כנפשי ממש ה"ה האברך היקר באדם הרב הגדול חריף ובקי בחדרי תורה תמימה לשמה עובד ה' באמת ותמים במסירות נפש מקושר ומדובק ממש כגוש מוצק עם הצדיק יסוד עולם ננמ"ח זיע"א ומקושר בחבלי עבותות אהבה לאנ"ש היקרים ונעימים מזהב ומפז ופנינים מים רבים לא יכלו לכבות האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו בוז יבוזו לו. כל מגמתו וחפצו ורצונו בעולם אך לעבוד הי"ת ולעשות רצונו ולהדבק בצדיקיו כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א נרו יאיר כאור הבהיר עד אור חדש בציון תאיר ולב בשר בלב אבן בישראל תמורתו ימיר. 
אחר דרישת שלום כת"ר הטוב והיקר לי מאד מעומק עמקי לבי ונפשי ברוב אהבה בלי מצרים אהבה רבה ואהבת עולם שאינה בטלה לעולם מפני סבתה הנשאר קים לעולם. הנני גם להודיעו משלומי גם אני כי תלי"ת החיים והשלום אתי הלואי יתן ה' כמו כן בקרוב לראות פני אדוני אחי יקירי אהובי פנים אל פנים במירון בקרב יחד עובדים עבודת ה' באמת כפי דרך הננמ"ח זיע"א אכי"ר.

EN:
[Yiddish:] "My dear, righteous, faithful brother — your entire deficiency is: that you fall into sadness and dark depression. And through this — one falls each time further, G‑d forbid. And one falls asleep completely and entirely. Therefore — for the sake of Heaven — do not allow sadness any approach to you. For sadness is the sitra achra — and G‑d, blessed be He, hates it. And the healing of the Daughter of the King is only through the ten types of melody — with joy. As the holy Rebbe brings in Sipuray Maasiyos, the Seven Beggars: on the sixth day: 'And I will heal her — for I can play before her all ten types of melody.'"



# Write a Letter to Place at Rabbainu's Grave — Pour Out Your Heart
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/115/

Write a Letter to Place at Rabbainu's Grave — Pour Out Your Heart
מכתב 115
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/115

Segment 1
HE:
י"ח
יום א' ראה יראה פני האדון דא רשב"י זיע"א. [תרפ"ג]

EN:
Now, my dear righteous faithful brother — do this: write a letter — and write out there, in writing, all the afflictions of your heart. And pour out your entire heart in this letter — to the fellowship who are at the Tzion of Rabbainu the Holy one — to Rabbainu's grandson, R' Shimshon [נכד רבינו ר' שמשון — the grandson of Rabbainu who served as the caretaker of the grave in Uman at this time]. And send me the letter — and I too will write about you and send it there. And they will mention you at Rabbainu's — at the holy Tzion. And they will place the letter upon the Tzion of Rabbainu the Holy one. Therefore — pour out your entire heart. And: how you were drawn close through R' Yisrael [R' Yisrael of Kardin — the Tzadik who drew him to Breslov], of blessed memory. And what has happened to you. And it has already been so many years — and you have not yet merited to be, etc. And what will be the ultimate purpose. And how you are, to your sorrow, not well, etc. Write everything out in this letter — and also write about me: how I am struggling, etc. — and I know no counsel — in material and in spiritual matters. Write everything explicitly in this letter — and send it to me. And I, G‑d willing, will send it, etc. Only — do not strain yourself, G‑d forbid, in any way. And guard your health well.



# Medical Advice — Warm Milk, Olive Oil, Animal Broth, and Almond Milk
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/116/

Medical Advice — Warm Milk, Olive Oil, Animal Broth, and Almond Milk
מכתב 116
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/116

Segment 1
HE:
טייער הארצידקער גוטר ברודר מסתמא האט איר ערהאלטין מיין בריף דורך ר' שלמה וקסלר עס איז מיר זייער אוינדער ואס איר ענפירט מיר גאר ניט. איך האב באקימין א גריס פון אייך ע"י ר' אבנר נ"י (אחי הטוב היקר והנלבב מסתמא קבלת מכתבי ע"י ר' שלמה וקסלר, מאד אתפלא מה שאינכם עונים לי כלל, קבלתי ד"ש ממכם ע"י ר' אבנר נ"י) ומאד שמחתי בשמעי הבשורה טובה שרצונכם לבא על ר"ה. ממש רציתי לרקוד מחמת שמחה. אבל אעפ"כ ידיד ואח יקיר השמחה אינה שלימה אצלי כי לא די זמן מועט הלזו ותקותי חזקה מאד שכבודו בודאי יהא כל ח' אלול ותשרי יחד אתי במירון על התורה ועל העבודה. 
טייער הארצידקער גוטר פריינד האט רחמנות אוף מיר אין אוף אייך איצט איז די צייט ואס מען קען טוהין אין איינום אין יודשקייט גואלד אם לא עכשיו אמתי אמתי ידע כבודו שזה אבידה שאינה חוזרת לעולם גואלד מיר קענין זיך ראטיוען טייער הארצידקער גואלד הלא נחר גרוני (ידידי הטוב היקר והנלבב רחמו עלי ועליכם, עכשיו העת שאפשר לעסוק יחד בעבודת ה', אהה אם לא עכשיו אמתי אמתי, ידע כבודו שזה אבידה שאינה חוזרת לעולם. אהה בידינו להציל את עצמינו, יקירי וחמדת לבבי אהה הלא נחר גרוני וכו') כלו עיני מיחל לראות את כת"ר שנהיה ביחד בזה הקיץ וכבר עבר קיץ כלה קיץ ועדיין לא נושעתי איך פאר שטייא אייך ניט פאר ואס איר ויליט ניט פאר נעמין צי מיין קול ואס איך בייט אייך שון אזו פיל פין טיפניש פין הארצין אין מאן גאנץ האפנינג מיר זאלין זיין די צייט אין איינים זיך ראטיוען אין ויפול איך בייט אין שרייא ואין קול ואין עונה. 
גואלד האט רחמנות אוף מיר אין אוף אייך אין זייט מיט אלי מיגליכקייטין צי זיין גאנץ חודש אלול ניט וינציקער אטאג היינו ב' ג' אלול זאל מען שון זיין אין איינום. טייעריר גוטר ברודר איך גיי איין צו צברעכין מניעות נאר איך האף אז איך ועל ניט דארפין דער צוא. איך האב גשמוסט מיט ר' אבנרין אז פאר אייך איז זייער גוט צי זיין איצט אין מרון בגשמיות ורוחניות און ער בייט אייך אוך איר זאלט קומין. איר זאלט ויסין עס איז שון אלדינג מסודר אופין בעסטין אופן עס פיילט נאר מען זאל שון זיין אין איינום איר זאלט ויסין אז עס איז ב"ה ניט דא קיין שום בלבולים איר ועט האבין מנוחה אזו ויא איר דארפט אין ויא איר וילט עס ועט אייך ניט פיילין קין גקעחץ אלי טאג. 
הכלל גואלד גואלד האט רחמנות אוף דיים נצוץ ואס איר האט אין מיר אריין גשאנט. טיט דאס לכבוד השי"ת ולכבוד הצדיק תנא אלקי רשב"י זיע"א ועכ"י ולכבוד צי ליב דיים ציס"ע ננמ"ח רבינו הקדוש והנורא זיע"א ועכ"י נאר צי ליב זיי טיט דאס אין האט רחמנות אוף איודשי נשמה אביון התאב הקודם לעני גואלד עס איז בידכם. גואלד זייט מקיים דברי רבינו הקוה"נ לנסוע נסיעות בשביל לדבר עם אנשים ולקרבם לעבודת ה'. 
עס איז א פלא עס שטייט דאך יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק אין איך בייט אייך אזו פיל אין איר מאכט זיך ניט ויסנדיג גואלד פאר ואס וילט איר ניט גדענקין אין אבריף ואס איר האט לפני שנה גשריבין "עד כי דוד הגדיל" ויא לאזט איר פאר געסין ויא מיר זענין גוען תמיד אין איינום גהארביט אין גמוטשיט זיך אוף עבודת ה' גדענקט ויפול ואסריען עס איז דורך גגאנגין אוף אייך ציליב מיר. אין אוף אונז ביידי אין איינום ויפול מאל מען האט מיך גואלט אועק רייסין פין אייך מיט אלי כוחות. וייזט אוס מיר קענין זיך שון פין לאנג נאר עס איז אלאנגי צייט ואס מיר האבין זיך ניט גזעהן אזו האט דוך רבינו ה"ק גזאגט צי ר' נתן זיע"א ומעשה אבות ירשו בנים. ויפול מיא אין פלאגינש אין ארביט האט איר גהאט ארום מיר פארלירט עס יעצט ניט מיט די הענד. טאקי טאקי איך וייס דיים אמת איך בין ניט ראוי צי דער צי צי אזא אור איך וייס ואס איך בין אפשר וייסטו אוך א טפה מן הים ואס אשפל ונבזה איך בין ואס א מרוחק איך בין ואס א המלוכלך בחטאים ועונות ופשעים וחסר דעה חסר עצה עלוב נפש אומלל נפש כסיל שוטה ובער א גרוע שבגרועים ונבזה שבנבזים ופחות שבפחותים בעולם ואילו הייתי מרגיש עכ"פ זה האמת כמו שהוא הי' עוד לסבול. אבל גם היצה"ר מסמין עין ולב ומטעה את עצמו פארקערט אז איך בין גאר א מענטש, אין אמתין אריין איז ניט דא דער האנדרער רשע צי מיר ח"ו פין דעסט ועגין ח"ו חאטשי טאקי איך בין אזו אז אסור לרחם עלי ח"ו ויא אזו איך בין ויא אזו איך בין אבער איר דארפט ויסין אז איר ועט ניט רחמנות האבין אוף מיר אין מיך מקרב זיין צום ציס"ע עיר וקדיש מן שמיא נחית וציס"ע ננמ"ח ועל ידם לשי"ת אין בייטין פאר מיר תמיד השי"ת וצדיקים אמיתיים זאלין מיך מקרב זיין אין רחמנות האבין אוף מיר, אז ניט איר וער דען איז כמעט אבדה תקותי ח"ו וכבר אני מוטל ביאוש גמור המתחיל במצוה אומרים לו גמור גדענקט ויא מיר האבין גומר גוען בא אונז פרייטיג ויא מיר זענין גגאנגין התבודדות פון שמעון הצדיק אז מען זאל זיין תמיד חברים אין אכטינג געבין מען זאל ניט פאר קריכין פון יודשין ועג וגם לחזק ולבקש זה בעד זה וכו'. הכלל גדענקט דאס גוט אין אוב איר האט מיך באמת ליב אין באמת רחמנות האבין אוף מיר ועל איך דער מיט ארוס זיין אז בשבוע הבאה אראה אתכם במירון אין מער קען איך שון נישט שרייבין אין דאס איז דער לעצטר בריף פין דער פין; ע"כ זאלט איר זעהן אזו ויפול איר ועט קענין מיט נעמין געלד איז בודאי גיט אין זיך איין פאקויען אין אז די אנדרי ואך דינסטג זאלין שון זוצין אין איינים אין לערנין אין עבודת ה' למען השם תיכף ומיד תשובה ברורה ונכונה למען השם. 
(איני מבין אותכם מדוע אינכם חפצים להקשיב לקולי שאני מתחנן כבר כל כך מעומק ליבי וכל תקותי להיות בזה העת יחד ולהציל עצמנו וכמה שאני מתחנן וזועק ואין קול ואין עונה, 
אהה (גוואלד) רחמו עלי ועליכם ותראו לעשות כל האמצעים כדי להיות כל החודש אלול כולו לא פחות ביום, היינו ב' ג' אלול כבר להיות יחד. אחי הטוב והיקר אני הולך על סמך לשבר מניעות אך אקוה שלא אצטרך להגיע לידי כך, דברתי עם ר' אבנר שעבורכם טוב מאד בגשמיות ורוחניות להיות כעת במירון וגם הוא מבקש ממכם להגיע, דעו שהכל כבר מסודר על האופן הכי טוב לא חסר רק שכבר נתוועד יחד, דעו שב"ה אין שום בלבולים, יהי' לכם מנוחה כפי הדרוש לכם וכפי רצונכם ולא יחסר לכם תבשיל כל יום. 
הכלל אהה אהה (גוואלד וגוואלד) רחמו על הניצוץ שהזרחתם בי עשו זאת לכבוד השי"ת ולכבוד הצדיק תנא אלקי רשב"י זיע"א ועכ"י ולכבוד ולמען ציס"ע ננמ"ח רבינו הקדוש והנורא זיע"א ועכ"י רק למענם עשו זאת ורחמו על נשמה יהודית אביון התאב הקודם לעני, אהה (גוואלד) הדבר הוא בידכם, אהה (גוואלד) קיימו דברי רבינו הקו"נ לנסוע נסיעות בשביל לדבר עם אנשים ולקרבם לעבודת ה'. 
זה פלא אצלי הרי כתוב יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק ואני מתחנן אליכם כל כך ואתם אינכם מתייחסים, אהה (גוואלד) מדוע לא תזכרו במה שכתבתם לפני שנה במכתבכם "עד כי דוד הגדיל" היאך תשכחו מה שהיינו תמיד יחד וטרחנו והתייגענו על עבודת ה', זכור כמה מימות עברו עליכם בעבורי ועל שנינו יחד כמה פעמים שרצו לנתק ולעקור אותי ממכם בכל הכוחות. 
כנראה שהכרותינו הוא כבר מזמן רק זה זמן ארוך שלא התראינו כך הרי אמר רבינו הק' לר' נתן זיע"א ומעשה אבות ירשו בנים. 
כמה טרחה ויגיעה ועבודה הי' לכם עבורי ועתה אל תאבדו זאת בידיים, אמנם נכון יודע אני את האמת שאיני ראוי לזה לכזה אור, אני יודע מה אני, אפשר גם אתה יודע טפה מן הים איזה שפל ונבזה אני, איזה מרוחק אני, איזה מלוכלך בחטאים ועוונות ופשעים וחסר דעה חסר עצה עלוב נפש אומלל נפש כסיל שוטה ובער גרוע שבגרועים נבזה שבנבזים ופחות שבפחותים בעולם, ואילו הייתי מרגיש עכ"פ זה האמת כמו שהוא הי' עוד לסבול, אבל גם היצה"ר מסמא עין ולב ומטעה את עצמו להיפך לאמר אני הוא אדם הגון ובאמת אין עוד רשע דוגמתי ח"ו, אעפי"כ ח"ו על אף שאני כזה שאסור לרחם עלי ח"ו, אף שאני כמו שאני, אבל להוי ידוע לכם שאם אתם לא תרחמו עלי לקרב אותי לצדיק יסוד עולם עיר וקדיש מן שמיא נחית וציס"ע ננמ"ח ועל ידם לשי"ת ולבקש עבורי תמיד מהשי"ת והצדיקים אמיתיים לקרב אותי ולרחם עלי ומי אם לא אתם אז כמעט אבדה תקותי ח"ו וכבר אני מוטל ביאוש גמור. המתחיל במצוה אומרים לו גמור, זכור איך סיכמנו בינינו ביום שישי כשהלכנו להתבודדות משמעון הצדיק להיות תמיד חברים ולהשגיח לא לסטות מדרך היהדות וגם לחזק ולבקש זה בעד זה וכו', הכלל זכור זאת היטב ואם אוהבים הנכם אותי באמת ומרחמים עלי באמת זאת אוכל לראות כשבשבוע הבא אראה אתכם במירון. ויותר איני יכול לכתוב וזהו המכתב האחרון בענין זה, על כן תראו כמה כסף שתוכלו להביא איתכם בודאי טוב ולארוז החבילות וביום שלישי שבוע הבא כבר לישב יחד ללמוד ולעבוד את ה'. למען השם תיכף ומיד תשובה ברורה ונכונה למען השם) 
ולמען השם להצניע המכתב הזה עם שאר מכתבי בהצנע גמור מבלי להראות לשום אדם למעה"ש למעה"ש. 
ממני המצפה והמחכה בקרב להיות ביחד כל החדש אלול בלי חסר אף יום. 
שמואל הורוויץ 
שרייבט בריף אוף ר' אבנר אדרעס: 
אבנר לאבערבוים צפת ארץ ישראל. 
(כתבו מכתבים על כתובתו של ר' אבנר: אבנר לאבערבוים צפת ארץ ישראל)

EN:
And the essential thing — pray to Hashem as much as you can. And the essential thing: only hope and hope in G‑d, blessed be He — in the merit of Rabbainu the Holy one, who said: "What do you have to worry about — since I go before you?" And who said: "Rely on my strength!" And the essential thing — be in joy: only joy. And truly, truly — you must be in very great joy without measure: that after such obstacles, and such illness, G‑d forbid — you merited to be at the holy Rosh Hashana and Yom Kippur at the holy and awesome Tzion of the Rashbi, of blessed memory — whom no Tzadik has such a connection to Rabbainu as this holy Tzadik — in the aspect of Moshe. And Rabbainu the Holy one said one must be at Tzadikim on the eve of Rosh Hashana and Rosh Hashana. And R' Avraham, of blessed memory, brings in Biur HaLikutim [ביאור הלקוטים — "Explanation of the Teachings" — a Breslov commentary by R' Avraham ben Nachman of Tulchin] that wherever Rabbainu uses the language "a Tzadik" or "a true Tzadik" — he means the Rashbi and the holy Ari, etc. Therefore — you must be full of truly great joy! And remember what Rabbainu the Holy one said: he accomplished before G‑d that He should not take his people from the world while they are still in the middle of their work. And one must yearn and hope — for Rabbainu the Holy one said: "You need to rush very much — so that you may still manage to snatch something." Therefore one must truly yearn and yearn a great deal and hope, and think about how to take out the Daughter of the King. And with all this — one must be only in joy. One must revive oneself with whatever one can, and not allow oneself to be flung down in any way, whatever the circumstances. There is absolutely no despair in the world. One needs both: awakening and strengthening. "Where is the place of His glory? And the whole earth is full of His glory." [from the Kedushah prayer] "I will sing to my G‑d while I still live." [Psalms 146:2] "I went astray like a lost sheep, etc." [Psalms 119:176] And the essential thing now: be primarily only in joy, and strengthen yourself and revive yourself — for however it is, happy are we and happy are we — and you understand enough. [Yiddish — detailed medical advice:] "And above all — the essential thing: drink a lot of cooked warm milk every day — approximately the measure of a rotl [a unit of liquid volume — about one liter], or less. And olive oil — Rabbainu the Holy one brings that this is a refuah [healing remedy] for the lungs. And animal leg-broth is a great healing — have them cook animal legs for you, and eat the fat of the broth. And if you can obtain almond milk [מנדיל מיליך — Yiddish: almond milk] — this is a healing for spitting, G‑d forbid. And be careful not to look at and pay attention to what you are spitting — for it has a drawing force, G‑d forbid. Only divert your mind from it entirely and do not pay attention to it at all. And the essential thing — pray to Hashem as much as you can. And the essential thing: only hope and hope in G‑d, blessed be He — in the merit of Rabbainu the Holy one who said 'What do you have to worry about — since I go before you,' and who said 'Rely on my strength.' And the essential thing — be in joy: only joy."

Segment 2
HE:
י"ט
כ"ד חשון פה מירון [תרפ"ד] 
... שינחם בנחמת ציון וירושלים בכל מיני ישועות ונחמות את מע"כ אהובי ידיד נפשי יקירי דיתיב בתוני דלבאי החבוק וצמוד ודבוק בעומק לבבי החביב עלי כנפשי הבחור המו"מ בתוי"ר השם טהורה וקדומה השותה מים מננמ"ח החפץ באמת לעבוד הי"ת כמה"ר יעקב זאב בן שרה לאה שי"נ. 
אחרי הודיעך משלומינו כי הודות להשי"ת החיוה"ש אתנו כה יתן וכה יוסף לשמוע תמיד אך בשורות טובות ישועות ונחמות עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן הנני להודיעך כי מכתבך היוצא מלב נשבר קבלנו וכמעט בכיתי לקראו מגודל הצער והעגמ"נ ומאד נתעוררתי ממנו וממש החיית את נפשינו לדעת משלומך ובריאותך, את הבשורה הרעה והיגונה הלזו עדיין ידעתי מידי"נ רי"ד נ"י בצפת וגודל צערי מזה אין לשער בכיתי בדמעות שליש ולבי נשבר לשברי שברים ובמסתרים בכתה ובוכה נפשי וממש כל היום לא הי' לי כח מגודל עגמ"נ וצער וכאשר שמעתי שאתה כבר יודע רצתי תיכף לחפש אותך וחפשתיך אצל רי"ד ורש"ק ור' אבנר כמה פעמים עד שמצאתי ר"א ואמר שכבר נסעת והי' לי עגמ"נ מזה שלא ראיתי אותך אח"כ, יתן הי"ת שנזכה להתראות יחד בלב שמח ובפנים צוהלות מרוב שמחה מתוך עבודת ה' באמת אכי"ר תאמין לי שהנני כותב כל זה בדמע ולב נשבר גדול. 
ואח"כ נסעתי למירון והי' לי מניעות הרבה כי רצו לעכבני ואמי בכתה לפני וב"ה שעברתי על המניעות וחזרתי באותו יום ורק בלי חפצים רק מעט וכשבאתי למירון בגודל עגמ"נ וצער לא רציתי להגיד זה לידידי אהוב נפשינו הרה"ח ר' אלטר שי"נ כי הוא חלש ולא רציתי לעגם נפשו ח"ו אך ער"ח כשבאו אנשים ספרו לו ואין לשער גודל עגמת נפשו וצערו ונעשה חלוש יותר מקודם יתן הי"ת שנזכה לראות ולשבוע זמ"ז נחת רוחני וגשמי צורך הרוחני ולשמוע ולראות זא"ז בתוך שאר אנש"ש ובתוך שאר אחב"י אך טוב וישע וכל טוב ברוחניות וגשמיות אכי"ר. 
ידי"נ יקירי הנני משתתף בצערך הגדול כים ומה מאד עגמה נפשי עליך אך ידידי יקירי התנחם בישועת השי"ת בתוך שאר אבילי ציון וירושלים כי העבר אין ודהמע"ה כשמת בנו רח"ל התנחם ואמר אם אבכה ואקח את נפשי ח"ו האם אחזירו הלא מה דהוי הוי הרחמנות עליו לעשות מה שיוכל לטובתו היינו ללמוד משניות לנשמתו ולבקש וליתן צדקה בעבורו ולהתנהג בדרך הישר כי זה כל טובת הבן לאב אם מתנהג בדרך הישר מהרחמנות על הבן 
האבי יתומים ודין אלמנות הוא ירחם עליך ועל ב"ב בתוך שאר ישראל אני מעורר ומזכיר תמיד ידידנו הר"א נ"י שיבקש בעדך וכן אני מבקש בעדך כמו בעדי ותמיד אתה בזכרוני ותמיד אני מבקש בעדך כן תבקש בעדי תמיד, יקירי הנני מבקשך מאד שתכתוב לנו תמיד משלומך כל מה שהי' אתך תמיד... ואם אתה עובד השי"ת ואם הולך לישיבה הכל כאשר לכל תודיעני תמיד וממש תחי' נפשי כי נפשי עגמה לי מאד עליך ומאד אני להוט ונחפז ומשתוקק לשמוע ולדעת משלומך תמיד וכן אני אכתוב לך משלומנו תמיד וכל השיחות בל"נ. 
התנחם בנחמת ציון וירושלים ובהרמת קרן התורה וקרן ישראל וקרן יהדות וקרן הצדיקים בבא"ס, ממני ידידך אוהבך לנצח מצפה לשמוע תמיד ממך אך טוב מתגעגע אחריך ומאחל לך כל משאלות לבך לטובה. 
ממני שמואל 
יקירי ואהוב ליבי חזק א"ע בכל מיני התחזקות ועבודת הי"ת באמת ולב שלם כי קרוב ה' לכל ובפרט לנשברי לב ודכאי רוח יושיע ואת אשר יאהב ה' יוכיח ובשכר וידום אהרן זכה שנתיחד אליו הדבור היינו לעבודת ה' ומה יש לך לדאוג בטח בה' כי הוא אבי יתומים ודין אלמנות ובודאי לא יעזבך ולא יטשך ובודאי יעזור ויושיע לך והכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד התחזק מחדש בעבודת ה' אין מיר בייטין דיך זייער שתכתוב תמיד הכל שהולך אתך ותחי' אותנו ממש השי"ת איז דיין פאטער ער אין די צדיקים אמיתיים ועלין דיך בודאי מקרב זיין בכל מיני התקרבות אין ער ועט דיך טרייסטין בכל מיני נחמות ובכל הישועות אין רעד אוס דיין בוטער הארץ פאר השי"ת אין ער ועט דיר תמיד העלפין. 
מיין הארץ איז פיל מיט טרערין פין צער ועגמ"נ פין דיר מאד ואס איך ועל קענין תמיד טוהין פין דיינעט ועגין ועל איך איה"ש טוהין אין ביסט ב"ה איין גבאקין בא מיר אין הארץ אוף תמיד אין איך ועל קיין מאל ניט פארגעסין אין דיר אזו זאלסט די אוך מיר אוך קיין מאל ניט פאר געסין אין בייט פאר מיר איך זאל זיין איין ערליכר יוד איין ירא שמים באמת אין ארפו"ש וחיים. 
(השי"ת הוא אביך הוא והצדיקים האמיתיים יקרבוך בכל מיני התקרבות והוא ינחמך בכל מיני נחמות ובכל הישועות והשיח מרירות לבך לפני השי"ת והוא יעזרך תמיד. 
לבי מלא דמעות של צער ועגמ"נ ממך תמיד מה שאוכל לעשות עבורך אעשה איה"ש והנך אפוי בתוך ליבי לתמיד ואף פעם לא אשכחך ואף אתה בל תשכחני לעולם והעתיר עבורי שאהי' יהודי כשר ירא שמים באמת ורפו"ש וחיים)

EN:
[Yiddish:] "Also I hereby inquire of your good welfare from the depths of the heart. And I wish you complete healing. Amen — in the merit of Rabbainu the Holy and Awesome Nachman, Na Nach Nachma Nachman MayUman, of blessed memory. And I always pray for you. Only — strengthen yourself and do not despair — for this is the essential service of the holy Rebbe, of blessed memory. And the essential thing is to be in joy — as it says in the Sefer HaMiddos: one who is always joyful — through this he succeeds. Amen, so may it be His will. I would have written more — only my head is not in its place right now. G‑d willing — in the next letter I will write more. And you will already be well, G‑d willing. Be well and strong and wealthy and joyful." From me — your faithful loving companion, truly: Yaakov Zev the Cohen, the Breslover. Joyfully! Hope! Hope! Hope!

Segment 3
HE:
ממני ידידך המצפה לשמוע תמיד ממך בשו"ט ונחת ועונג. 
שמואל הנ"ל.

EN:
From me — your mighty friend who awaits your salvation truly: Shmuel Horowitz, the Breslover. [Yiddish closing:] "Brother — live! Be well and strong and wealthy and joyful and lively. Joyful and joyful and lively, joyful, joyful! Hope, brother, hope! And upright! Joyful, with aplenty as it should be. Joyful! Joyful! Brother — hold on! The Master Above is with you, and next to you, and within you. And wherever you have fallen — you are still with G‑d, blessed be He — for 'the whole earth is full of His glory,' and you understand enough." [Hebrew:] (My dear brother — live! Be well and strong and wealthy and joyful. Lively, lively. Be well and strong. Oh (Gott!) — be joyful truly, on the strength of Rabbainu the Holy one.)

Segment 4
HE:
גם איך שרייבע דיר אפאר וערטר וארום איך קען דיר פיל ניעט שרייבען וארום מיין הארץ איז פול מיט טרערין עס טוט מיר ויא ויפיל דיר נאר מיין ליב קינד דיא ויסט דאך מאמר רבינו זי"ע איך האב גפולט בא ה"י ער זאל ניט צי נעמין מאני מענטשין פאר זייער אפ ארבטין זייער עבודה איז דאך אסימן אז הער איז גוען אזקן דקדושה גדענק גיט עס שטיט בתוה"ק בקרובי אקדש וידום אהרן זכה לשכר דו וייסט גיט מיין ליב קינד מייני פעטש ואס איך האב גכאפט רח"ל נאר ה"י ועט העלפין מיט כל טוב אמן מיין קען איך דיר ניט שרייבן וארום איך קען ניט גלייב מיר פין דער שמועה בין זייער שלאף רח"ל בייט פאר מיר ברו"ג נאר איך שרייב דיר מיט פיל טרערין אין וייס דיר יעצט ניט ואס צי שרייבען נאר גדענק השי"ת אין רבינו הק' עס ועט גיט זיין רבינו הק' איז דארט אויף זייני כוחות דיין פאטר איז גויס בא רבינו הק' זיע"א איך האב עם גזען בבוקר יום ב' בשבוע זו. שרייב מיר פין ירושלים ויא מיט דיר גייט (גם אני אכתוב לך מילים ספורות כי אין באפשרותי לכתוב הרבה מפני שלבי מלא דמעות הדבר כואב לי כמוך רק ילדי החביב הרי ידוע לך מאמר רבינו זי"ע שאמר פעלתי אצל השי"ת שלא יקח מהעולם מאנשי קודם שיסיימו עבודתם הרי סימן שהוא הי' כבר זקן דקדושה זכור היטב מה שכתוב בתוה"ק בקרובי אקדש וידום אהרן זכה לשכר, ידוע לך היטב ילדי החביב הסתירות שאני חטפתי רח"ל רק השי"ת יהי' בעזרתינו בכל טוב אמן איני יכול לכתוב יותר כי אין באפשרותי האמן לי מאז השמועה נחלשתי מאד העתר בעבורי ברו"ג אך אני כותב לך בהרבה דמעות ולא יודע כעת מה לכתוב רק זכור בהשי"ת וברבינו הק' ויהי' טוב רבינו הק' נמצא שם בכוחותיו ואביך בודאי אצל רבינו ראיתיו בבוקר יום ב' בשבוע זו. כתוב לי מירושלים מה הולך איתך) המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ירושלים ואיה"ש יהי' טוב ועיקר להתחזק בשמחה באמת בכל מיני התחזקות ואתה מתחשב לי כבני ממש ואתפלל תמיד בעדך תמיד מתוך עומק הלב. 
אלטר בן ציון

EN:
Additional closing — written by R' Yaakov Zev (R' Yankel) the Cohen, the Breslover:



# Letter 36 ל"ו
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/117/

Letter 36 ל"ו
מכתב 117
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/117

Segment 1
HE:
כ'
יום ד' פרשת וישלח שנת תרפ"ד ירושלים תובב"א 
שלום מיט ברכה מיט הצלחה מיט כל טוב סלה (שלום וברכה והצלחה וכל טוב סלה) למע"כ אהובי ידידי עוז כנפשי ולבבי חמדת לבי ואישון עיני וכל מגמתי ורצוני וחשקי הרה"ח ירא ה' בכל כוחו וכל מגמתו אך ורק לעבוד ה' באמת ותמים שותה מים מבאר מקור מים חיים מננמ"ח כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר וברחימתא עזיזא מעמקא דלבא כידוע 
טייער הארצידיקער ברודר איך בייט אייך זייער אין זייער איר זאלט בייטין פאר מיר איך זאל זיין אירא שמים ועובד ה' באמת אין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך וארין דער בע"ד לייגט זיך אין דער לענג אין דער בריט אין די 2 זאכין לאזט ער ניט אוספירין ניט צי זיין אין איינום ביים הייליקען צדיק תא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א אין ניט זיין אירא שמים ער ועט אלדינג נאך גיבען נא דער תורה נא דער אלדינג אבי דאס ניט אוף דערינין פאר לייגט ער זיך מיט אלי כוחות בשום אופן ניט צי זיין אירא שמים נאר מיין עצה וייס איך איז תפלה איך בדארף טוהין מיינס בייטין אין בייטין אין וייטער ואס קען איך טוהין. 
טיירער הארצידיקער גוטר פריינד ואס זאל איך אייך זאגין איך בין נעביך זייער וייט פין השי"ת אין פין עבודת ה' באמת עס איז מיר נעביך זייער שלעכט אין ביטער אין יודישקייט הלואי ואלט מיר השי"ת גהאלפין איך זאל האבין א זכי' צי זיין מיט אייך אין איינום הן אין מירון הן אין טבריא מי יתן והי', מיין הארץ ביינקט מיר זייער אין זייער אן אשיעור צי הייליקען צדיק רשב"י זיע"א אין צי זיין מיט אייך אין איינום ואס זאל איך טוהין דער בעל דבר ויל דאס בשום אופן ניט צי לאזין. 
למעה"ש איך בייט אייך זייער איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין מיך ראטווען אין זיך מתאמץ זיין בתפלה אז איך זאל קומין אוף חנוכה צי אייך וארין די מניעות שטארקין זיך זייער מען האט נאך גאר ניט אן גהובין צי טוהין וייגן דער הלבשה אין עס איז זייער א וייטע זאך איך זאל צריק פארין די מחותנתע האט פיר גהלטין פאר ואס מען האט מיך גלאזט זיין אליין אין מרון אין זיי האבין גהאט גרוס צער דערפון. 
היינגט דאס נאר אין תפלה וכסופין ע"כ למעה"ש בייט איך אייך זייער אז איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין אסאך בייטין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך מיין הארץ ברענט ויא אפייער צי אייך איך קען מיר בשום אופן ניט לעשין ויא ואלט איך זוכה גוען ואלט דאס גוען בא מיר טייעריר מאלפים ורבבות דנרי זהב גואלד בייט אוף דערינין ואס זאל איך אייך זאגין איך שטייא אין יודשקייט נעביך גאר גאר נדריק עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר איך בייט אייך זייער למעה"ש הארצדיקער גטרייער פאר געסט חלילא ניט אין מיר לאזט מיך ניט פאר טאפיט וערין דער מאנט מיך אלי מאל וין איך בין אין דער ועלט אוף ואסער ועלט איך בין איי אשאד אוף די 2 חדשים ואס מען קען אין איינום טוהין אין יודשקייט גשמאק אגרוסי שאד טייער האצדיקער גטרייער איך האב גמיינט איך ועל קונה שלימות זיין אין מירון היינו איך זאל זיין אירא שמים באמת אין טוהין השי"ת רצון באמת אין מקורב צי צדיק האמת באמת אין טוהין תשובה שלימה באמת אין האבין ארפואה שלימה אין צום סוף בין איך נעביך אזו נדריק האט רחמנות אין פאר געסט ניט אין מיר לאמיר זיך ניט פאר געסין איך פאר געס אייך ניט כמעט איין רגע למעה"ש זייט אייך מתאמץ בתפלה הן ארפואה שלימה וכו' כידוע הן איך זאל זיין איין ערליכער יוד אין זאל זיין מקורב צום רעבין אין צי אונזרי לייט באמת אין קומען קיין אומן בקרוב אין ארבטין בעבודת ה' באמת אין צי ברעכין אלי מניעות וארין איר וייסט דאך יא אז איך האב ניט קיין שום תקוה נאר אוף נסי השי"ת דורך תפלה בכח צדיקי אמת רבינו הקה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה. 
טייער גוטער ברודר איר וייסט דאך יא אז איך קען מיר צי קיינום ניט ארוס גיבין דאס הארץ נאר צי אייך הלואי ואלט השי"ת גהאלפין מען זאל זיין תמיד אין איינום חברים אין ארבטין עבודת השי"ת אין איינום מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה אבי צי זיין מיט אייך אין איינום ארצדיקר ברודער עס פיילט מיר זייער שמחה אין איך בין זייער וייט פין השי"ת למעה"ש בייט שטארק פאר מיר וארין איך בין זייער מסוכן אוף דער ועלט. 
איך בייט אייך זייער איר זאלט מיר שרייבין דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' אין איר זאלט מיר שרייבן ואס הערט זיך מיט אייער גזונד צי עס איז אייך בעסיר אין ויא אזו גייט אייך אין עבודת ה' אין ואס ערט זיך מיט ר' יצחק מענדיל צי איר זענט אין אינום אין טבריא אלדינג זאלט איר מיר שרייבין באריכות. 
איך בייט אייך איבער ואס איך האב מיר פאר שפייטיקט מיטין שרייבין וארין מיר זענין גקומען ליל א' בחצי הלילה כמעט אין יום ב' האט מען זיך מסדר גוען אין שטוב ואס מיר האבין גדונגין אין האב גזוכט יענקלין אין פריער האב איך ניט גואלט שרייבין איידער זיך גזעהן מיט אים אין ב"ה מיר זענין שכנים אין מיר האבין זאך זייער גפרייד אין מחיה גוען זיך אין איינום. 
איה"ש די ואך ועלין מיר שרייבין אין איינום אבריף. 
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם איך האב קיין צייט ניט באזונדיר צי שרייבין איה"ש עוד חזון למועד. 
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי ר' ישראל דוב. יענקיל גריסט אייך אלי. 
(אחי הנלבב והיקר אני מאד מאד מבקש ממכם שתתפללו עבורי שאהי' ירא שמים ועובד ה' באמת ושאזכה להגיע אליכם כי הבע"ד מניח את עצמו לאורך ולרוחב ולא מניח לקיים את שתי הדברים הללו לא להיות ביחד אצל התא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א ולא להיות ירא שמים הוא יתן לך את הכל קח תורה קח הכל העיקר לא זה הוא מניח א"ע על זה בכל כוחותיו בשום אופן לא להיות ירא שמים רק אני יודע שהעצה שלי היא תפילה אני צריך לעשות את שלי להתפלל ולהתפלל ומעבר לזה מה באפשרותי לעשות. 
ידידי הטוב הנלבב והיקר מה אומר לכם לדאבוני אני רחוק מאד מהשי"ת ומעבודת ה' באמת ורע ומר לי מאד לדאבוני בעבודת ה' הלואי הי' עוזר לי השי"ת שיהי' לי זכיה להיות אתכם ביחד הן במירון הן בטבריא מי יתן והי' לבי נכסף מאד מאד בלי שיעור לצדיק הקדוש רשב"י זיע"א ולהיות אתכם יחד מה אעשה שהבע"ד לא רוצה בשום אופן להניח לזה. 
למעה"ש אני מבקש ממכם מאד שתרחמו עלי להצילני ולהתאמץ בתפלה שאגיע על שבת חנוכה אליכם כי המניעות מתגברות מאד עוד לא התחילו להתעסק בענין ההלבשה וזה דבר רחוק מאד שאסע בחזרה המחותנת התרעמה מדוע נתנו לי להיות לבדי במירון והי' להם צער גדול מזה. 
אז הכל תלוי רק בתפלה וכסופין ע"כ למעה"ש אני מבקש מכם מאד שתרחמו עלי ותתפללו הרבה שאזכה לבא אליכם לבי בוער כאש אליכם אני לא מצליח בשום אופן לכבות את הבעירה לו הייתי זוכה זה הי' יקר אצלי יותר מאלפים ורבבות דנרי זהב אהה (גואלד) תתפללו על זאת מה אומר לכם מצבי בעבודת ה' הוא מאד מאד נמוך רחמנות גדולה עלי אני מבקש מכם מאד למעה"ש המסור והנלבב על תשכחו ממני חלילא אל תתנו לי ליפול לשכחה הזכירו לי בכל פעם היכן אני בעולם באיזה עולם אני נמצא אי חבל על החודשיים שאפשר לעסוק יחד בעבודת ה' בחשק חבל מאד המסור והנלבב והיקר הייתי סבור שאקנה שלימות במירון היינו שאהי' ירא שמים באמת ולעשות רצון השי"ת באמת ולהיות מקורב באמת לצדיק האמת ולעשות תשובה שלימה באמת ולקבל רפואה שלימה ולבסוף לדאבוני אני כ"כ נמוך רחמו ואל תשכחוני אל תתנו לי לישכח אני איני שוכח מכם כמעט לרגע אחת למעה"ש התאמצו בתפלה עבורי הן על רפואה שלימה וכו' כידוע הן שאהי' יהודי כשר ושאהי' מקורב לרבינו ולאנ"ש באמת ולהגיע בקרוב לאומן ולעסוק בעבודת ה' באמת ולשבור את כל המניעות כי אתם הרי כן יודעים שאין לי שום תקוה רק על נסי השי"ת ע"י תפלה בכח צדיקי האמת רבינו הקוה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה. 
אחי הטוב והיקר הנכם הרי כן יודעים שאין לי למי להשיח את לבי אלא לכם הלואי יהי' השי"ת בעזרנו שנהי' תמיד יחד לעסוק בעבודת ה' כאחד מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה העיקר להיות אתכם יחד אחי הנלבב חסר לי מאד שמחה ואני מאד רחוק מהשי"ת למעה"ש תתפלל עלי חזק כי אני מאד מסוכן בעולם הזה. 
אני מאד מבקש מכם שתכתבו לי דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' ותכתבו לי מה שלום בריאותכם אם הוטב לכם ואיך הולך לכם בעבודת ה' ומה נשמע עם ר' יצחק מענדיל אם הנכם יחד בטבריא תכתבו לי הכל באריכות. 
אני מאד מבקש סליחה מה שאחרתי לכתוב לכם כי הגענו ליל א' בחצי הלילה כמעט וביום ב' התארגנו בבית ששכרנו וחפשתי את יעקב וקודם לא רציתי לכתוב לפני שאני נפגש אתו וב"ה אנו שכנים ושמחנו מאד והתחיינו יחד. איה"ש השבוע נכתוב ביחד מכתב. 
ד"ש מעומק הלב לידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם אין לי זמן לכתוב לו בנפרד איה"ש עוד חזון למועד. 
ד"ש מעומק הלב לידידי ר' ישראל דב, יעקב דורש בשלום כולכם)

EN:
Peace and blessing to the honored self of our beloved dear friend, our dear and mighty companion — the generous-hearted one, pursuer of kindness and charity — the Chassid who drinks living waters from the well of living waters, from the flowing stream, the source of wisdom — Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — the distinguished Torah scholar, our Master R' Moshe Klein, may he live and be established.

Segment 2
HE:
ממני ידידו עוז כנפשו ממש שמואל הורוויץ 
תומ"י תשובה.

EN:
After warmly greeting you with great love — as fitting — we have come to arouse and request of your honor regarding a great and awesome mitzvah — unlike anything — upon which the entire world depends. For letters have come from the fellowship at Uman — asking, for the sake of Heaven, to see to exert themselves with all possible ability and all strength to send olive oil for the lighting of an eternal lamp [נר תמיד] at the holy Tzion of Rabbainu the Holy one [Rabbainu's grave in Uman; an eternal flame of olive oil was maintained there as a sacred act of devotion]. For this is a very great essential matter — impossible to measure or assess — as is found in the words of Rabbainu the Holy and Awesome Nachman explicitly, in the Sefer HaMiddos: through an eternal lamp burning with olive oil — through this one is saved from shmad [שמד — forced apostasy, coercion away from the Jewish faith; a grave communal danger]. And this is very necessary in this time — for the world, G‑d forbid, is full of shmad — as is known to all. And all the troubles are only because of this. And since the time of the war [World War I] — olive oil has not been burning at the holy Tzion of Rabbainu the Holy one. Therefore it is a great obligation upon every person of the fellowship to see with all his ability and strength to exert himself and assist in this matter — upon which all the worlds depend. And enough is said to the wise. And also — if possible — to assist in their sustenance [i.e., the sustenance of the Breslov community in Uman] — for their times are very pressing and many dangers pass over them in their livelihood. And it is fitting to exert oneself greatly and to sustain them. So we have received letters from the fellowship at Uman — and also R' Shimshon, may he live, Rabbainu's grandson, wrote and asked very, very greatly — for the sake of Heaven — to exert oneself in this.

Segment 3
HE:
כ"א
ב"ה יום ג' וארא פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד טבת תרפ"ד] 
לכבוד אהובי ידידי הותיק הנחמד השוקד על דלתי התשובה החפץ להיות יר"א באמת שותה מבאר מים חיים ננמ"ח זיע"א כמר ישראל דוב ברסלבר נ"י. 
ראשית אכתוב לך מבריאותי הטוב ואזכה לשמוע גם ממך אך טוב וגם אודיעך כי ביום א' בשבוע זו באתי לירושלים ובעת שנסעתי מטברי' הנה כאשר בא האוטומוביל על ההר שאצל נצרת נפל מן ההר יחד אתנו ונשבר לרסיסים וב"ה שבזכות התא"ל רשב"י זיע"א ובזכות רבינו הקוה"נ ננמ"ח זיע"א הוצלנו וממש יצאנו ממות לחיים ואין לשער ולהעריך גודל הנסים שהי' לנו למעלה מהטבע ונשאר באמצע ההר והי' נסי נסים שלא יספיק הזמן לפורטם ולכותבם ואילו כל הימים דיו וכו' אין אנו מספיקים להודות לשי"ת על גודל הנסים והנפלאות וכו'. 
וגוי א' מת בביה"ח בנצרת וגוי א' הכה את עינו ונסמית וכל פניו מוכה ואנחנו היהודים ב"ה שניצלנו ורק כל א' הי' מעט מוכה ופצוע וב"ה שכבר נתרפאנו והאפציר מנצרת נתן לנו אבטומביל אחר וזה הי' בליל ד' וגם הוא רמס פרה ונטה ליפול ונפל לתוך רפש, והושארנו כל הלילה בקלניה יהודית ויום ולילה בהפולי [עפולה] ונסענו במסילת הברזל לחיפה ביום ו' והיינו שבת בחיפה וברכנו ברכת הגומל וביום א' לוינו כסף ונסענו במסילת הברזל ואין לשער ולהעריך גודל עמלינו באלו הימים ממש בלי שעור וכאשר באתי לפה ממצבי אינני יכול לתאר לך גודל רוע מצבי ממש בשפל דיוטא התחתונה אין לי מקום ללון ולא לאכול ואני סובל חרפת רעב ואין לי אף לחתיכת לחם לאכול ומה אעשה ואין לי אף פרוטה ע"כ הנני אומר לך למעה"ש שתחוס עלי ותראה איזה שילינג לשלוח לי תיכף ומיד בלי שום איחור כלל והמצב פה רע והשי"ת יאמר לצרותי די וצריך לקבל הכל באהבה זאת מה שסיפר ר' אברהם ז"ל שאחד מאנש"ש סיפר צערו לפני רבינו ז"ל שכל מקום שהוא פונה רק רע, והשיב לו רבינו ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל שאמר לא' שג"כ סיפר לו צערו ואמר לו "ויל ויא אזו עס איז ועט זיין אזו די וילסט" (היה מרוצה איך שזה אז יהי' כמו שאתה רוצה) וצריך לזכור היטב מה שאמר רבינו ז"ל בתורה ד' אנוכי. צריך אדם לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו. וגם מה שר' אברהם ז"ל סיפר שאברך א' שנתקרב למהרנ"ת ז"ל פ"א אמר לר' נתן ז"ל. ר' נתן עס גייט מיר ב"ה גוט איך דאוין אין לערין אין האב צי עסין אין צי טרינקין אין האב ניט מניעות אין רעבינס זאך, והשיב לו מהרנ"ת ז"ל איך בין דיך ניט מקנא א קינץ איז אז מען האט צי עסין און צי טרינקין אין מען האט ניט קיין מניעות? א קינץ איז אז מען האט ניט צי עסין אין מען האט מניעות פין אלע זאטין אין וין מען קערט זיך איז ניט גיט דנצמאלט אז מען טיט אין רבינס זאך ואלט איך דיך מקנא גועזין (ר' נתן, הולך לי ב"ה טוב בתפלה ולימוד גם יש לי לאכול ולשתות ואין לי מניעות בענין רבינו, והשיב לו מוהרנ"ת ז"ל אינני מקנא בך, וכי זו חכמה כשיש לאכול ולשתות ואין מניעות? החכמה היא כשאין מה לאכול ויש מניעות מכל הצדדים ולהיכן שפונים לא טוב ואז עוסקים בענין רבינו, אז יש במי לקנא (אז הייתי מקנא בך) וגם מה שכתב בלק"מ, תפלות כנגד תמידין תקנום, וזאת הוא הפירוש מה שאמרו חכז"ל כל המארח ת"ח בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין, שמי שמארח ת"ח שהוא כנגד תמידין וכל המארחו בביתו יכול לידע בירור התפלה וזאת תפלות כנגד תמידין תקנום. וגם מה שאמרו חכז"ל בגמרא מאן דרחים רבנן הוי ליה בנין רבנן מאן דמוקיר רבנן הוי ליה חתנין דרבנן וצריך ג"כ לזכור היטב מה שלימד אותנו רביז"ל שכל דבר ודבר שמתנהג עם אדם צריך לידע שיש בה השגחה פרטית ומן הסתם הכל לטובה וגם מה שאמר רבינו ז"ל עס איז גאר שלעכט איז דא איין עצה נאר צי ויינין צי שרייאין צי בייטין צום אייברשטין עס זאל נתהפך וערין הכל לטובה וצריך ג"כ לזכור היטב מה שרבינו ז"ל אמר שאין שום יאוש בעולם כלל ואני נותן שבח והודי' לשי"ת מה שאני נתקרב להדעת הקדוש הזה ואם ח"ו לא הייתי נתקרב להדעת הקדוש הזה ה' יודע מה שהי' נעשה אתי אשרינו אשרינו שזכינו לדעת שיש בעולם נהר המטהר מכל הכתמים אשר לימד אותנו שצריך להאמין שהכל השגחה פרטית ואין שום דבר נעשה מעצמו רק הכל מאת השי"ת ולימד אותנו הדרך איך להתחזק ולא ליפול ח"ו שהעצה של הבע"ד הוא רק להפיל את האדם לעצבות ומ"ש ואח"כ נעשה מה שנעשה ורביז"ל לימד אותנו שצריך לחזק א"ע ולידע שסוף כל סוף יהא טוב שלפי החטאים ופשעים שלי כל מה שעושה השי"ת אתי הוא ג"כ לפנים משורת הדין אם אני משער בעצמי גודל עונותי אני נופל לעצבות ג' מאד אבל זאת נחמתי בעניי שאני יודע מצדיק גדול כזה אשר הוא בודאי יכול להושיע רק שצריך לכסוף ולהשתוקק לבא אליו וזאת מה שאמר רבינו ז"ל איך האב אייך ארוס גינומין מתוך שיני הס"מ וען מען זאל שעכטין אייער יצה"ר ואלט גוען מלא צנורות דם נאר עכ"פ אז מיר וייסין פין אזא רעבין קען מען אלז מתקן זיין אין עס קען וערין אלדז רעכט אין עס ועט בודאי וערין אלדינג רעכט השי"ת זאל רחמנות האבין מען זאל זוכה זיין קומין אהין צי אין אוס גיסין זיין בוטר הארץ ועט בודאי אלץ זיין גוט. 
(הוצאתי אתכם מתוך שיני הס"מ אם היו שוחטים את יצה"ר שלכם היו הולכים צינורות מלאות דם רק עכ"פ שאנו יודעים מכזה רבי אז אפשר הכל לתקן ויכול הכל לבא על מקומו ובודאי יבא הכל על מקומו השי"ת ירחם עלינו שנזכה לבא לשם למקום ההוא לשפוך את מר לבנו אז בודאי הכל יהי' טוב) 
אבקש ממך עוד הפעם שתיכף ומיד שתקבל את מכתבי תמלא בקשתי בלי שום איחור כי מחכה אני על זאת ותוכל לשלוח לי במכתב רעציפסט (רשום) ואם תעשה את זאת אזי אני מהנה לך במכתבים טובים. 
ממני המצפה לשמוע בש"ט ישו"נ והי"ת יתן לך פרנסה בהרחבה גדולה. 
יצחק מנחם ראזנברג 
ניט גזארגט נאר פרייליך עס ועט אודאי אלץ מתוקן וערין לטובה אמן. האפ אין האפ אין וידער האפ פרייליך. (אל דאגה רק בשמחה בודאי הכל יתוקן לטובה אמן, עלוז ועלוז ושוב עלוז בשמחה) 
גם אני דושה"ט באה"ר ומאחל לך כט"ס ממני ידידך שמואל הורוויץ המבקשך על החתונה שתהי' בשטו"מ בס"ט ומז"ט בשבת שירה.

EN:
[The letter ends here as preserved in the collection. The closing is not included in the manuscript.]



# Letter 37 ל"ז
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/118/

Letter 37 ל"ז
מכתב 118
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/118

Segment 1
HE:
כ"ב
ב"ה ליל ג' מטות פעה"ק ירוש' ת"ו [כ' תמוז תרפ"ד] 
החיוה"ש ובין המצרים יהפך מצרה לרוחה למע"כ יד"נ ואהובי יקירי נפשי קשורה בנפשו באמת אוהב אותו אהבה שאינה תלויה בדבר שאינו בטל שותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר שליט"א 
את מכתבו הטוב קבלנו ומאד שמחנו לשמוע משלומך וגם שמחתי מאד שנתעוררת לכתוב מכתבים לר"א ולנו וב"ה שהקשר נתאחד ביחדיו כמקדם שמקודם...... 
ושמחתי שנתת לב לדעת וכו'. 
מה שידידי יקירי שאלת מה המעשה שלי לא עת דבר דברים ע"פ השדה אך בקיצור אכתוב לך תדע אחי יקירי שתיכף בבואי ממירון התחילו המניעות ביתר שאת ויתר עז וגם ר"א לא הי' אתי והכלל גרא כ"כ עד שהוכרחתי לצאת מאתו והייתי יחד עם ר"א ורי"מ וי"ע בבימ"ד במשרים תיכף אחר ביאתי וגברו המעוררים והמקטרגים כ"כ כ"כ עד שיצאתי גם משם והייתי כמה ימים כך בלי מקום ועכשיו הנני לבדי בבימ"ד בעיר וב"ה שלא נפלתי ח"ו מרבינו הקוה"נ אך הנני מתחזק יחד עם ר' אלטר וכו' ומתראה אתו ועובד בעבודת ה' ויותר טוב לי בעבודת ה' מקודם והיינו כלנו בסכנה ועדיין. 
ואל תדאג כלל וכלל כי רבינו הק' אמר האני לא גמרתי גמרתי ואגמור. וגם מצאתי עכשיו בזה הזמן בלקוטי הלכות יו"ד הלכות עכו"ם הלכה ד' אות כו' כז'. וע"כ כשרואה האדם שהמניעות מתפשטים ומתגברים כנגדו מאד מאד למונעו מדרך האמת ובפרט ע"י רבוי החולקים והמתנגדים גדולים וקטנים וכו' צריך לידע שהכל נמשך מחמת פגם הברית שע"ז נאמר כל באיה לא ישובון וכו' ע"כ רוצים למונעו מדרך החיים בכמה דברי פתויים והסתות ודברי חלקלקות בלי שעור וכשרואים המסיתים והמונעים שאינם יכולים לפעול לדחותו מהאמת ע"י דבריהם הם עומדים כנגדו למונעו בזרוע ביד רמה כמצוי עכשיו בע"ה ואז אין תקנה לזה כ"א מס"נ ממש שצריך ליישב דעתו הלא אני יודע האמת לאמתו שכונתי לשמים באמת ואם מעשי וכו' הלא הם אינם חולקים על מעשי הרעים כ"א על מעט מעשי הטובים על שאני חותר ומתייגע להתפלל בכונה ולקרב עצמי לאנשי אמת המוליכים אותי בדרך אמת אשר דרכו בו אבותינו מעולם ועומדים כנגדי לבלעיני חינם יותר מרוצחי נפשות כי המחטיא קשה מההורגו ע"כ אני מחויב למסור נפשי כי הלא אני יהודי וכו' ע"כ גם אנכי מרוצה למסור נפשי וגופי ופרנסתי בשביל האמת בשביל קדושת שמו ית' ויעבור עלי מה וכו' נמצא שזה עיקר תשובתי ותקוני וכו' עכ"ל ע"ש ותמצא נחת לנפשיך. 
וגם רבינו הק' אמר דער בע"ד לופט פאר אוס איין איך לוף נאך פאר אויס דער בע"ד דרייט צי אין דרייט צי אין איך דריי אוף אין דריי אוף אין דריי אוף ומורנ"ת הק' אמר שאפי' מען זאל זיין דער גרסטר בעל עבירה רח"ל אביא מען ועט זיין מקושר צי דיים רבין ועט מען אודאי האבין אתיקון 
ורבינו הק' אמר דיפיט אוף מייני כוחות. גיט מיר ואפני מיט ליים אין איך ועל מאכין בנינים נפלאים ע"כ ואס האט מען צי זארגין רבינו הק' אמר ברוט עם אוגרקיס מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם ברוט מיט אוגרקיס ועט קיינמאל ניט פיילין. ע"כ די עצה איז נאר אסאך ביינקין אין בייטין אין האפין נתקרב וערין באמת צי דיים צדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' אין סוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר. 
(הבע"ד רץ ומקדים ואני רץ ומקדים לפניו הבע"ד סוגר וסוגר ואני פותח ופותח ופותח [הבע"ד קושר וקושר ואני מתיר ומתיר ומתיר] ומוהרנ"ת הקדוש אמר שאפי' הבעל עבירה ההכי גדול רק שיהי' מקושר לרבינו בודאי יהי' לו תיקון. 
ורבינו הקדוש אמר סמכו על כוחותי הביאו לי אבנים וסיד ואני אעשה בנינים נפלאים ע"כ מה יש לדאוג רבינו הק' אמר לחם עם מלפפון הוא מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם לחם ומלפפון תמיד לא יחסר ע"כ העצה היא רק לכסוף הרבה ולבקש ולקוות להתקרב באמת לצדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' וסוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר). 
הם נעשו מתנגדים גדולים ורוצים שבועות בס"ת וחרמים על כל עסק רבינו שאפטור א"ע מכל וכל ח"ו כל ימי חיי ולא רוצים לא גט ולא שלום רק איך זאל זיי נאך גיבין (רק שאכנע להם) וב"ה בצר הרחבת לי ואל תדאג אחי יקירי כי בלא דעת רבינו הק' בוודאי אבחר מות וכו' וכו' וכו' מחיים והנני מוכן ומזומן למסור נפשי וגופי וכבודי והכל בשביל דעת רבינו ובשום אופן לא אפרד מראב"צ שהבע"ד מתגבר ע"ז יותר מהכל. 
אני לומד עכשיו התורה י"ז ח"א ויהי' הם מריקים שקיהם מביא שם רבינו ז"ל אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן וכו' עיי"ש ע"כ אחי יקירי נחזק א"ע ואני מבקש לך שתכתוב לי דברי התחזקות מרבינו הק'. ואפשר אתה יכול לשלוח לי מעט מעט את הפונט וחצי כי אני מוכרח מאד לזה כידוע 
ידידנו עוז הר' אב"צ נ"י דורש בשלומך הטוב וקשה לו לכתוב לך וגם ידי"נ כמר יעקוב נ"י דורש שלומך הטוב וכלנו מאחלים ומצפים שנתקבץ ונתקשר יחד לעבודהי"ת באמת בתמימות ופשיטות ע"ד רבינו הק' ולהיות מקושר ביחד באמת לרבינו הק' אכי"ר 
ממני ידידך עוז מצפה לישועת ה' שמואל ברסלבר המכתב תיכף לקרוע ולשרוף כו' נכשלנו הכל ע"י המכתב...

EN:
Life, peace and all good forever, and mazal tov forever — to my beloved dear brother, my beloved — the delight who dwells in my heart — the dear young man who drinks living waters from Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — the distinguished Torah scholar, our Master R' Yisrael Dov the Breslover, may he live and be strong.



# A Mazal Tov — R' Yaakov Zev Has a Son!
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/119/

A Mazal Tov — R' Yaakov Zev Has a Son!
מכתב 119
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/119

Segment 1
HE:
כ"ג
ער"ח אלול אני לדודי ודודי לי 
ב"ה יום ו' ראה פעה"ק ירושלים תו' 
שלום וברכה וכוח"ט למע"כ ידיד נפשי יקירי האברך הנכבד המופלג ביראת שמים שותה מים חיים מבאר מים חיים מננמ"ח כש"ת כמוה"ר ... נ"י 
אחר דרישת שלומך הטוב הנני מתפלא על שלא קבלתי שום מכתב ממך אחר שכתבתי לך מכתב ממצבי עוד בחודש אב. 
והעיקר באתי בזה המכתב לעוררך הארצידקער ברידער ר"ה גייט ורבינו הקוה"נ אמר וען ניט מיין ר"ה ואלט די ועלט גוען תהו ובהו ועוד גאר מיין זאך איז ר"ה לא מבעי אתם תלוים בודאי על ר"ה שלי רק אפי' וכו' עכ"ל רבינו הק' הארצדיקער טייעריר ברודער (ויא רנ"ט ז"ל האט גזאגט וער איז מיין ברודר אברסלבר חסיד) ויא שלאפט מען נעביך גדענק די בת מלכה האט אים גועקט זיא האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף דיר אין אוף מיר אזו אלאנגי צייט וכו' אין ויא שטיט אין ספמ"ע מז' בייטלרס ואס דער אגרדניק איז פאר לוירין גוארין איז דער גארטין גוארין נישט נאר זיי האבין זיך נאר דער נערט פין די וידער ואקסינג ביז עס איז גקומין דער מלך אכזר אין האט איבער גלאזט ג' כתות וכו' ע"כ הארצידקר גטרייער גדיינק אין תורה ס' חדי ר"ש זאגט רבינו הק' אז די מקורבים פון צדיק ר"ה וערט אהבה צוישין זיי אנן בחביבותא תליא מלתא גואלד הארצדיקער ברודער מיר וייסין שון פין רבינו הק' אזא צייט אין מען זייט נאך אזוי מען שטערקט זיך גאר ניט מיט תפלה וכסופין וכו' גואלד ואס ועט זיין דער תכלית איז מען דען בשאפין גוארין צי פאר בריינגין אזו די ועלט. 
הארצידקער ברודער אזו ויא עס וייזט אוס קשה מאד לנו לנסוע למירון על ר"ה ועפי"ר ח"ו לא ניסע ע"כ תדע מה לעשות דיים רבינס ר"ה צי זיין צוישין אנש"ש ואס דענמאלט איז דאס התעוררות הנקודות טובות ובפרט ויא דיא שלאפסט נעביך די גאנצי צייט דאס גאנצי יאר אין האסט וייניג מקבל גוען ל"ג בעומר ע"כ אוב די וילסט דיך באמת אפראטיוען ולחשוב על תכליתך הנצחי האט דער הייליקער רבי גזאגט מניעות פין געלד איז ניטא ע"כ זאלסט אוף דיר רחמנות האבין אין ואס מען חאפט אועק אין דיים עולם העובר דאס האט מען און דאס בלאבט אין ויטער ניט, אין פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול אזו נאך אמאל גטוהין אין עבודת ה' אין איינום אין נאך אמאל ביז סוף כל סוף ועט השי"ת העלפין אין גאנצין אין גדענק די תורה כי מרחמם ינהגם בריינגט דער רבי שאין רחמנות בעולם כמו על נפש ישראלי כשנופל בעונות ורחוק מהשי"ת. 
אין דער מאן דיך טייערר ברודער ואס מען האט אין איינום גטוהין אין עבודת השי"ת אין מרון הקדוש אין מהאט זיך ליב גהאט אהבת נפש אין מהאט גארביט אופין תכלית ויא שלאפט מען נעביך, איצט איז דאס שלאס פין גאנצין יאר ואס רבינו הק' אמר אז דער עיקר תשובה איז נאר חודש אלול עיין קרא את יהושוע וכו' אין עיקר יודישקייט איז מען אלדז זוכה אין אלול אין דורך אלול איז מען זוכה צי ר"ה הק'. 
גואלד טייער ברידער ויפיל מען קען תמיד אריין חאפין איז גוט בפרט אלול תשרי אין למעה"ש גיב אכטינג אז זאלסט ניט זיין חלילא בתוך חסרון לא יוכל להמנות ויא מורנ"ת ז"ל שרייבט אסאך דערפון אין עלים לתרופה הק' ע"כ זאלסט חס זיין אוף דיר אין זאלסט זיין אלי מיגליכקייטן קימין ואס פריער למעה"ש למעה"ש מיר זאלין האבין אפאר ואכין פאר ר"ה צי טוהין גישמאק אין רבינס זאך ובודאי לא תתחרט לא בעה"ז ולא בעה"ב ובין כך ובין כך אנחנו נעשה את שלנו ומסתמא שמעת המשל של המלך שהלך לצוד חיות ביער עם חיליו ונפל גשם רב וכו' וחזרו כולם אחד לאחד ונשאר הוא עם השני למלך ואמר לו השני למלך נחזור ג"כ כי קרוב לצאת נפשינו ח"ו ואמר לו המלך שאם הוא רוצה לחזור יחזור אין ער גייט ניט צריק וכו' ואמר בזה"ל וילסטו מיט האלטין איז גוט אלא ניט קער דיך אום אין איך ועל סיי ויא טוהין מיינס וכו'. 
(אחי הנלבב ר"ה הולך ומגיע ורבינו הקוה"נ אמר לולא הר"ה שלי הי' נהפך העולם לתהו ובהו ואמר עוד כל עניני הוא ר"ה לא מבעי אתם תלוים בודאי על ר"ה שלי רק אפי' וכו' עכ"ל רבינו הק' אחי היקר והנלבב (כאמרת רנ"ט מי הוא אחי חסיד ברסלב) אבוי איך ישנים זכור הבת מלכה ניערה אותו ואמרה רחמנות גדולה עליך ועלי כזה זמן ארוך וכו' וכמו שכתוב בספמ"ע מז' בעטלירס מה שהגנני נעלם והגן נהרס והתחיו מהספיחים עד שהגיע המלך האכזר והשאיר שלשה קבוצות וכו' ע"כ המסור והנלבב זכור בתורה ס' חדי ר"ש אומר רבינו שהמקורבים של הצדיק בר"ה נעשה אהבה ביניהם אנן בחביבותא תליא מלתא אהה (גואלד) אחי הנלבב אנו כבר יודעים מרבינו אורך זמן כזה ועדיין כך נראים לא מתחזקים בכלל בתפלה וכסופים וכו' אהה (גואלד) מה יהי' התכלית וכי נבראנו ככה להעביר את העולם. 
אחי הנלבב כפי הנראה קשה לנו מאד ליסוע למירון על ר"ה ועפי"ר לא ניסע ח"ו ע"כ תדע מה לעשות הר"ה של רבינו הוא בין אנש"ש שאז ההתעוררות של הנקודות טובות ובפרט כפי שאתה ישן כל הזמן כל השנה ובל"ג בעומר קבלת מעט לכן אם הנך באמת רוצה להציל את עצמך ולחשוב על תכליתך הנצחי אז רבינו אמר שמניעות של ממון אינם [מניעות] ע"כ תרחם על עצמך ומה שחוטפים בעולם העובר הזה זה מה שיש וזה מה שנשאר ותו לא, ופרוטה ופרוטה מצטרף לחשבון גדול כך עוד עסק ביחד בעבודת ה' ועוד עסק עד שסוף כל סוף יעזור השי"ת בשלימות וזכור בתורה כי מרחמם ינהגם מביא רבינו שאין רחמנות בעולם כמו על נפש ישראלי כשנופל בעונות ורחוק מהשי"ת. 
הזכר אחי היקר מה שעסקנו יחד בעבודת ה' במירון הקדוש והיתה בינינו אהבת נפש ועבדנו על התכלית אבוי איך ישנים עכשיו, כעת הנעילה והסיום של כל השנה שרבינו הק' אמר שעיקר התשובה הוא דוקא בחודש אלול עיין קרא את יהושע וכו' ועיקר היהדות ועבודת ה' הכל זוכים באלול וע"י אלול זוכים לר"ה הק'. 
אהה (גואלד) אחי היקר תמיד כמה שאפשר לחטוף זה טוב בפרט באלול ותשרי ולמעה"ש תזהר לא להיות חלילא בתוך חסרון לא יוכל להמנות כמו שמוהרנ"ת כותב מזה הרבה בעלים לתרופה הק' ע"כ חוס על עצמך ותעשה את כל האמצעים להגיע הנה מה שיותר מוקדם למעה"ש למעה"ש שיהי' לנו כמה שבועות לפני ר"ה לעסוק בחשק בענין רבינו ובודאי לא תתחרט לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ובין כך ובין כך אנחנו נעשה את שלנו, ומסתמא שמעת המשל של המלך שהלך לצוד חיות ביער עם חילו ונפל גשם רב וכו' וחזרו כולם אחד לאחד ונשאר הוא עם השני למלך אמר לו השני למלך נחזור ג"כ כי קרוב לצאת נפשינו ח"ו ואמר לו המלך שאם הוא רוצה לחזור שיחזור אבל הוא לא חוזר וכו' ואמר בזה"ל אם ברצונך לשתף פעולה [להחזיק מעמד] ניחא ולא שוב לך אני בין כה יעשה את שלי וכו')

EN:
After warmly greeting you with great love — I hereby bring you the tidings that blessed be G‑d — a son was born, with a good and auspicious sign and fortune, to our beloved dear and mighty companion, our Master R' Yaakov Zev the Cohen, may he live and be strong [R' Yankel — the beloved companion of Letters 14–20, now a father!]. And he entered the covenant of Avraham our Father at the proper time — on Tuesday, Parashas Vayeitzei. And blessed be G‑d — we were very joyful! May it be His will that he merit to raise him for Torah, the wedding canopy, and good deeds. And may he and all his descendants be true Breslov Chassidim. And may they have much nachas from him. Amen, so may it be His will.



# His Mother Wishes to Move to Jerusalem — He Advises Against It
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/12/

His Mother Wishes to Move to Jerusalem — He Advises Against It
מכתב 12
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/12

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' פרשת שבעת הנרות יאירו מול פני המנורה [י"ג סיון תרפ"ג] פעה"ק צפת ת"ו.

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my friend, my dear, like my very own soul and heart — the distinguished and pious man, [הרה"ח = הרב החסיד — "the revered and pious / the distinguished Chassid." An honorific combining harav (rabbinic dignity) with hachassid (Chassidic piety) — used for a highly regarded layman of great spiritual stature, not necessarily an ordained rabbi but a genuine and serious Chassid.] who yearns for the service of Hashem in truth and for drawing close to the true Tzaddik — which is the very essence of all essentials — our master the Rabbi [מ' הר' = מורינו הרב — "our master the Rabbi." The standard honorific abbreviation placed before the name of a learned and respected man. Morenu (our master / our teacher) + harav (the Rabbi).] Avraham Yakovitch, may his light shine — and our master Rabbi Moshe Aharon, may his light shine.

Segment 2
HE:
החיוה"ש וכ"ט ומשאלות לבו לטובה לכבוד ידידי אהובי כנפשי חמדת לבי ואישון עיני הרה"ח החו"ב סוע"ה החפץ ועובד ה' באמת השותה מים חיים מננמ"ח כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון שליט"א.

EN:
A Torah Teaching — Likutay Moharan Part II, Torah 2 [The entire first half of this letter is built around Torah 2 of Likutay Moharan Tannina. The author weaves together the biblical verse, the Rebbe's teaching, and its practical applications throughout.] And as brought in Torah [reading] Emor — Torah 2 in Likutay Moharan [בלק"מ = בלקוטי מוהר"ן — "in Likutay Moharan." The standard abbreviation for Rabbi Nachman's collected Torah teachings. Torah 2 of the second volume (Tannina) begins with the verse from Parshas Emor.] — "Say to the priests — speak and speak" [Leviticus 21:1 — the Talmud (Yevamos 114a) reads the doubled language "Emor v'amarta" as: warn the adults regarding the minors] — to warn the great ones regarding the small ones: that the Tzaddik — who is the great luminary — should illuminate and shine upon the prayer [of all Israel collectively], which is in the aspect of the small luminary. [The Rebbe reads the two great luminaries of Genesis 1:16 (great luminary = sun; small luminary = moon) allegorically: the great luminary is the Tzaddik; the small luminary is the prayer of all Israel. The Tzaddik's role is to illuminate prayer — to elevate and activate it — as the sun illuminates the moon.] [And it is the aspect of the Divine Presence — the aspect of the Mishkan in which all Israel has a share] — for there is no power for any single person except Moses to erect it properly — as it says: "And Moses erected the Mishkan." [ויקם משה את המשכן — Exodus 40:18. Only Moses could erect the Tabernacle. The Rebbe reads this as the paradigm for prayer: only the Tzaddik of the generation — the aspect of Moses — can truly erect and elevate prayer to its proper place.] And therefore every person must bind his prayer to the Tzaddik of the generation — the aspect of Moses — [so that he should bring it in and raise it to its proper place, and it should accomplish its proper effect in completeness].

Segment 3
HE:
הנני מודיע לכבודו משלומי ב"ה כי החיוה"ש אתנו ובשטו"מ בס"ט ובמז"ט נתקשרנו בשדוכים עם ר' עמרם ואלינשטיין נ"י וכלנו שבעי רצון מזה ובפרט ר' אבנר וכו' ובצפת זה קידוש ה' ומתמיהים ע"ז שגם בחור החפץ ללמוד ולעבוד ה' הי"ת שולח לו מה שהוא צריך וגם בירוש' שבעים רצון מזה ואומרים ענבי הגפן בענבי הגפן. וב"ה השידוך טוב מאד מאד. יה"ר שיהא בהצלחה ג' וכרצון ה' וצדיקים אמיתיים. ונסעתי משם עוד ביום ה' שלפני חג השבועות ודברתי שם עם דודי ר' אבנר נ"י וחרה לו ע"ז מה שהתרחקתי מכבודו והבטיח לי להשתדל בכל כוחו שנהי' במירון כל הקיץ ואמר לי שיתראה מסתם עם כבודו בחג השבועות וכו' ועכשיו הוא בבית החולים (יבקש כבודו רפו"ש בעדו אבנר בן דבורה) והבטיח לי ר' אבנר שכאשר שיבאו לצפת יראה אצל אמי שאדור במירון עם כבודו ובגין המחותן בל יתיירא. ושלחתי לר' אבנר היום מכתב עוד פעם בגין זה.

EN:
And without the Tzaddik — the aspect of Moses — even though all the great Tzaddikim were like Betzalel and all the wise-hearted — and Betzalel was great and holy and was able to combine the letters with which the heavens and earth were created [לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ — "to combine / join the letters with which the heavens and earth were created." A reference to the Talmudic teaching (Berachos 55a) that Betzalel knew how to combine the Hebrew letters through which the worlds were created. The letters of the Hebrew alphabet are understood as the building-blocks of creation — the structural code of reality itself. Betzalel had access to these deepest creative powers.] — [and as he made the Mishkan it was counted as if he created the heavens and earth and all that is in them — for within the Mishkan everything was included, and its construction required all the wisdom that went into the creation of the heavens and earth and all that is in them] — And so too were Aharon the Priest and Joshua and all the other Tzaddikim of the Generation of Knowledge — the generation of which the maidservant at the sea saw what Ezekiel did not see — and the generation was the most select [מובחר שבדורות — "the most select / most choice of all generations." מובחר (muvchar) — selected, chosen, the finest specimen — the superlative of excellence among all generations from creation to the present.] of all generations; until the days of the Messiah there will not be a generation like it — And yet — everything lay like a silent stone, [כאבן דומם — "like a silent stone." Two words of utter inertness: אבן (stone) — the most inert of all material things; דומם (silent / inanimate) — completely still, without any inner life or movement. The combined image: all the components of the Mishkan lay completely inert, without any capacity for activation — waiting for Moses to bring them to life.] without any rectification or effect. Only: "And they brought the Mishkan to Moses" — [so too must all prayers and all commandments that one performs, and all one's spiritual movements [וכל התנועות — "and all the spiritual movements / stirrings." Tenu'ot — movements, motions, inner stirrings — all the soul's impulses toward G-d that are not formally categorized as prayer or commandments but are genuine spiritual movements of the heart. These too must be brought to the Tzaddik.] — everything must be brought to Moses] — and then "Moses erected the Mishkan" — for he knows how to raise each individual limb to its corresponding limb. [יודע לאעלא שייפי בשייפי — Aramaic from the Zohar: "he knows how to raise limb by limb to its corresponding limb." Each spiritual element has its specific root and corresponding place in the upper worlds, and Moses alone knows exactly how to raise each one to its precise counterpart.]

Segment 4
HE:
ע"כ הנני מבקש מכבודו שיודיע לי איך דעתו בזה ואם כשיהי' הכל כבר מוכן ומסודר ואכתוב לכבודו שיבא אם יבא הנה להיות במירון יחד על חדשי הקיץ יודיענו בזה דברים ברורים כדי שלא יהא טרחתי וטרחת דודי ר' אבנר לריק ח"ו וידע כבודו שהנני צריך ומוכרח לזה מאד מאד כי הנני הולך קודר פה ואם לא עכשיו אימתי כי כמעט לא יהי' עוד שעת הכושר כזה שנוכל להיות יחד עה"ת ועל העבודה איזה חדשים במירון ונוכל לגמור איה"ש כל הלקוטי מר"ן והרבה לקוטי הלכות וספמ"ע ויטע בי שרשי חסידות רבינו זיע"א ואל יהא ח"ו עמלו ויגיעו וסבלו וטרחו שסבל וטרח עד הנה בי לריק ח"ו והעיקר שנתפלל הרבה לה' שיעזרנו בזכות הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א וזכות רבינו הקוה"נ זיע"א שנתקן כל מה שפגמתי ושאהי' כרצון ה' ואל אשוב לכסלה ח"ו ושאעשה תשובה שלימה אוי גואלד הרצדיקער ברודר איר ועט מיך ממש ראטיוען מיט דער מיט פין ביידי ועלטין גואלד (אוי אהה אחי הנלבב ממש תצילו אותי בזה משני העולמות אהה) אם לא עכשיו אימתי אימתי כבודו הבטיח לי כשהייתי אתו במירון קודם נסיעתי שאם אכתוב לו באמת שכבר מוכן הכל אז יבא כבודו ע"כ יודיע לי עכשיו דברים ברורים אם יקיים ואז אראה בכל כוחותי ממש לעבוד בזה. והנני מבקש מכבודו שיחוס ויחמול על ניצוץ אלקי שבקרבי הן בזה שיבטיח לי שיבא והן בזה שיבקש בעדי רחמים כי הנני צריך רחמים גדולים הן ברחניות והן בגשמיות שיהי' לי רפואה שלימה ושאהי' מרוצה לשי"ת וכו' וכו'.

EN:
In any case — from this one sees with direct, palpable evidence [רואין בחוש — "one sees with direct, palpable evidence / with one's own senses / tangibly." Bechush (בחוש) — through direct sensory perception, like something seen with one's own eyes and felt in one's own body. Not merely "clearly" or "obviously" but with the immediacy and certainty of a physical sensation. The conclusion of the argument is not abstract — it has the force of direct, unavoidable experience.] that everything must come to the Tzaddik to be rectified and brought to its root. And without this — without the Tzaddik, the aspect of Moses — nothing can come to its proper rectification in truth as it should. And therefore, in truth, the soul of the Tzaddik — the aspect of Moses — comes each time, once in several generations, to rectify all the generations that preceded him and to illuminate the generations that follow him. And so it was: Moses our Teacher rectified everything from the day of the creation of the world — and even Reuven and Shimon and Levi and Yehudah, whom Jacob our father, may he rest in peace, worked to rectify — nevertheless, to rectify them at their root in complete rectification — they were compelled to wait for Moses. And he also illuminated all Israel and opened the light of knowledge and gave us the Torah — without which all would have been like animals without knowledge. [Except for certain Tzaddikim in every generation — such as Abraham our father and the other Patriarchs and Tzaddikim who attained and observed the Torah even before its giving — through the greatness of their righteousness and holiness and their toil and exertion (טרחתם ויגיעם — both words: tirchah = persistent trouble willingly accepted; yegi'ah = heavy labor). But from the day Moses gave the Torah and opened the light of knowledge — it became easy for every person (בנקל לכל א') to snatch Torah and commandments and become sanctified and become a person of holiness (אדם דקדושה — the Aramaic genitive: a person fully characterized by holiness).] And in truth — had they not sinned [with the Golden Calf] — it would already have been possible to have a complete rectification for all souls — as in the future era.

Segment 5
HE:
יודיעני כבודו משלומו הטוב אם הולך לישיבה. ואיך המצב שם ברחניות וגשמיות ואם שאלו לכבודו עלי ומה מדברים בגין השידוך שלי. ואם ראה את ר' אבנר ומה דיבר אתו בגין זה ואיך שלומו בבריאות הגוף ועבודת ה' ואיך עבר על כבודו החג הקדוש הכל באריכות ואם כבר עשה הפאס הכל באריכות.

EN:
And afterward — after the destruction of the Temple — and it was literally a destruction of the worlds — the Holy One blessed be He saw that there was no continued existence for the world. And the soul of Moses came in the incarnation of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who rectified the world and all souls from Moses until him — and illuminated the world with the hidden secrets of the Torah. And with the Zohar: "From this they will go out [from exile]" [ובזוהר דא יפקון — "and with the Zohar: da yifkon — 'from this they will go out.'" A celebrated Aramaic phrase from the Zohar (Parshas Naso, in the Ra'aya Mehemna section): "Because of this, Israel will taste from the tree of life — this is the book of the Zohar — and will go out through it from exile." Da (this) = the Zohar; yifkon (they will go out) = emerge from exile. The Zohar itself is the instrument of Israel's ultimate redemption — the hidden Torah is what unlocks the gates of exile. R' Shimon bar Yochai composed the Zohar specifically as the spiritual key to Israel's future liberation.] — and he made a nest for the Divine Presence, and for all the souls that were exiled on account of the Divine Presence — in his book of Tikkunim. And he said: "A generation like this has not existed since the generation of Moses in the wilderness — and until the Messiah there will not be a generation like this."

Segment 6
HE:
ידידנו מאנש"ש הר' ישראל דוב נ"י בא עוד פעם למירון והי' עמנו פה חג שבועות וביום א' זה נסע לטבריא ושבועות כל הלילה היינו ביחד ברקוד ושיחות ולמדנו מעט ממעשה מז' בייטלרס.

EN:
And afterward there came the Tzaddik — the spark of the Messiah — the Arizal — who rectified the entire world and virtually all souls — except for certain ones that were cast away and pushed far away [as brought in Shivchei Ba'al Shem Tov, the story of the frog] — from Rabbi Shimon bar Yochai until his own generation, inclusive. [ועד בכלל — "and until inclusive / right up to and including his own generation." The phrase emphasizes that the Arizal's rectification extended fully through his own contemporaries — not only souls from R' Shimon's era but souls of people alive in his own time were rectified by him.] And he revealed all the graves of the Tzaddikim and the holy sites — and illuminated the world with the writings of the Arizal and Kabbalistic intentions for every commandment and custom — wondrous and wondrous [הפלא ופלא — "wondrous and wondrous / wonder upon wonder." The doubled exclamation: not merely wondrous but doubly, repeatedly so — each new layer of the Arizal's revelation produces renewed astonishment. A formula of superlative wonder taken from biblical and Midrashic usage.] beyond anything that had existed before. And in his days — he was worthy to have been the Messiah — had his disciples stood the test. As brought in the writings of the Arizal.

Segment 7
HE:
והנני מבקש עוד פעם מכבודו שישיב לי תיכף תשובה ברורה בגין ביאתו למירון וגם שיבקש בעדי לה' המתחיל במצוה אומרים לו גמור.

EN:
And afterward there came the Ba'al Shem Tov זצ"ל — and rectified all the souls that the Arizal had not rectified — and helped and saved Israel from all the decrees and afflictions of body and soul — and illuminated the world with his Torah and his disciples and his disciples' disciples — and so on: the Tzaddikim, the holy supreme ones, [קדושי עליון — kedoshei elyon — "the holy ones of the Most High / the supremely holy ones." A biblical phrase (Daniel 7:18,27) — those who dwell in the highest holiness, whose sanctity reaches to the heights of heaven. Applied here to the great Chassidic masters in the Ba'al Shem Tov's chain.] may their merit protect us. And afterward there came our master the Rebbe זצ"ל — his grandson — and he completed what the Ba'al Shem Tov זצ"ל had not completed. And he is a new light that illuminates for all the generations until the coming of our righteous Messiah, literally. Just as our master the Rebbe זצ"ל said: from him until the Messiah there will be no novelties — only his way. And also even the Messiah — in the knowledge of our master the Rebbe זצ"ל, who has already prepared everything for him — [שהכין לו כבר הכל — "who has already prepared everything for him." The Rebbe's knowledge (da'at) has already set the groundwork for the Messianic era — so that when the Messiah comes, he will illuminate the world through the Rebbe's already- prepared da'at. The Rebbe is not merely a predecessor but the one who has prepared the entire spiritual infrastructure of the Messianic age.] the knowledge of our master the Rebbe זצ"ל will illuminate in the world — and then each person will arrive at what he will arrive at, according to how each person engages in serving Hashem with the knowledge of our master the Rebbe זצ"ל. And fortunate is he who merits to draw close to him at a time when the darkness is at the height of its power — [בעת תוקף החושך — "at a time when the darkness is at the height of its power / at the peak of its mightiness." Tokef — force, power, might — the same word as in the Rosh Hashana prayer "Unetaneh Tokef" (let us declare the mighty force [of this day's holiness]). The darkness is not merely present — it is at its maximum tokef, its most forceful and powerful moment. Drawing close to the Rebbe in such a time is therefore the greatest possible spiritual achievement.] and toils in his knowledge and his Torah and his matter — to merit through this to observe him and serve Hashem — until he merits what he will merit. May Hashem grant us merit for this. So may it be His will. Amen.

Segment 8
HE:
ומה שלום חבירי ידידי יענקלי שי"נ יבקש ג"כ בעדי ידרוש בשלומו באה"ר בעדי.

EN:
Practical Teaching 1 — Prayer as Love and Praise And the essential [practical teaching] is to observe what is written in Torah 2 in Likutay Moharan — "Emor v'amarta" — that prayer is the language of praise and love of Hashem: "You have declared Hashem today — and Hashem has declared you today to be His people." [Deuteronomy 26:17-18] And through this one conquers the evil inclination and the desires and the bad character traits.

Segment 9
HE:
ישלח לי מכתבים על אדרעס ר' נתן חנהס צפת א"י למסור ליד שמואל בהצנע בלי לפתוח.

EN:
Practical Teaching 2 — Self-Judgment in Hisbodidus And this too is the matter of judgment — that one judges oneself in hisbodidus about every single matter: how to conduct oneself — but that it should be in the aspect of judgment of mercy — not harsh judgment and cruelty even toward oneself — only the middle pillar, and leaning toward lovingkindness.

Segment 10
HE:
יותר אין לי מה לכתוב.

EN:
Practical Teaching 3 — Charity And also one should perform charity — and this is the judgment that one performs upon oneself: that one impoverishes oneself [for it seems to him that he has less when he gives charity — but in truth — on the contrary — he has much greater blessing, even materially, through charity, and so on] — and he enriches the poor person. In this case he conducts himself with judgment and with lovingkindness at the moment of judgment: judgment upon himself — performing charity and reducing his money — and lovingkindness with the poor person — having mercy on him and performing free lovingkindness with him. [חסד חנם — "free lovingkindness / lovingkindness gratis." Chesed chinam — kindness given purely as a gift, with no expectation of return, without any transactional element. The very definition of chesed: giving that does not calculate or expect anything in exchange.]

Segment 11
HE:
אני השפל והנבזה בתכלית השפלות.

EN:
Practical Teaching 4 — Guarding the Covenant And also guarding the covenant — that one guards oneself from all imaginings and contemplation. And when thoughts and imaginings from the past come to him — he should break his desire and not think about this matter at all — only divert his mind to other things. And this is the entire battle of the Jewish person against evil thoughts. And this is the teshuvah of the equivalent weight — which extracts all the holy sparks that he inserted through his blemishes. And this is the essential rectification and guarding of the covenant.

Segment 12
HE:
המצפה לשמוע מכם בש"ט וכל טוב והמצפה להתראות בקרוב במירון ולהתמיד בעבודת ה' כרצונו וכרצון מבחר הברואים.

EN:
Practical Teaching 5 — Uprooting the Sense of Futility And likewise — the essential [need] is to uproot the notion of "it is dry / it is in vain" — which the evil inclination inserts into the heart of a person: that his prayer and his service is for nothing and empty [בחנם וריקם — "for nothing and empty." Two distinct words of futility: בחנם (bechinnam) — for nothing / gratuitously / without cause or result; וריקם (v'reikam) — and empty / void / hollow, producing nothing inside. Together they describe the devastating double sense: not only that the effort produced no result (chinnam) but that it left nothing inside at all (reikam) — no trace, no residue of spiritual gain.] — for after all, he has been serving Hashem and praying for all this time — and still he has not been saved — and the evil inclination with its desires and bad character traits pursues him — and he is completely distant from Hashem. But in truth — nothing is ever in vain. Everything one does of any matter of holiness — and every single word one prays — accomplishes its effect. But it has not yet been completed. And therefore one must increase until: "when the pot is hot it overturns." [See the Torah teaching above.] That is: when the majority of prayers and service of Hashem and commandments accumulate — and the mercies of Hashem are stirred and warmed [ויכמרו רחמיו של השי"ת — "and the mercies of Hashem are stirred and warmed." The verb כמר (komar) means to grow warm, to be kindled, to become heated with emotion — used in Genesis 43:30 when Joseph's mercies "were stirred / warmed" at seeing his brother Benjamin. It describes not merely an intellectual decision to show mercy but an inner warmth — the mercies heating up within G-d until they overflow into action. The accumulated prayers heat G-d's mercies the way a fire heats a pot — until suddenly they boil over into rescue and transformation.] — then one will merit what one will merit. And until one merits in completeness what one needs to merit — one does not recognize at all that one's service has any effect. And nevertheless — there are certain radiant sparklings — which are in the aspect of the birth of the firstborn — that is: the first effect that one sees from what one has accomplished. And then one has strengthening to pray and serve Hashem more and more.

Segment 13
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגה

EN:
Seasonal Teaching — The Spiritual Arc from Pesach through Shavuos And this too is in the aspect of Pesach — the first radiant sparkling — that shows him the closeness of Hashem drawing near from close by. [התקרבות השי"ת שמקרוב — "the closeness of Hashem drawing near from close by / from nearby." Mikarov — "from close by / from nearby." Not merely an abstract sense of closeness but the specific experience of closeness coming from close by — Hashem actively approaching, drawing near to the person. The first Pesach-sparkling is the moment when G-d's nearness becomes palpably felt.] And afterward — the days of the Omer — when one must work by oneself and labor and toil — even if one does not feel holiness — and so on. And afterward — one merits Shavuos — which is already the final outcome of what each person merits — through his own toil and effort in the service of Hashem. So may it be His will. Amen.

Segment 14
HE:
ד"ש נלבב לכל אנש"ש ובפרט לר' שלמה וקסליר. וגם מאנשי חצר שטרוס ר' דוד שיכטר ור' פייביל וכו'.

EN:
Joyous Personal News — A Grandson and the Printing Announcement With G-d's help — a male child was born to my son Aharon, may his light shine — may it be for a good sign and fortune. And today was supposed to be the brit milah — but it was postponed because of the baby's health. May it be the will [of Hashem] that we merit next week to perform the brit — and that his father raise him to Torah and to the wedding canopy and to good deeds. So may it be His will. Amen.

Segment 15
HE:
הכל יהא בהצנע ג'.

EN:
B"H (with God's help)

Segment 16
HE:
[חסר התחלה]

EN:
[missing beginning]

Segment 17
HE:
מיטמיר השי"ת וייסט דיים אמת איך האב ניט קיין שום סמיכה ותקוה ח"ו נאר דורך די צדיקים אמיתיים דורך רבינו הקוה"נ זיע"א. אין איר האט מיך צי זיי צי גברענגט איז אוף אייך א חוב קדוש ניט אפ צי לאזין אין איך האב ניט קיין שום תקוה וסמיכה חוץ השי"ת מיט די צדיקים אמיתיים נאר צי אייך ועמין קען איך דער ציילין מייני צרות הנפש והגוף נאר צי אייך בייט איך אייך למעה"ש ולמען רבינו הקוה"נ איר זאלט מיך ניט אפ לאזין איר זאלט רחמנות האבין אוף מיין נר"נ וגופי אוי גואלד היש לי תקוה ח"ו ח"ו מי ינוד לי ומי יחמול עלי ומי ירחם עלי איך בייט אייך צי ליב השי"ת אין צי ליב הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א אין ציליב רבינו הקוה"נ זאלט איר רחמנות האבין אוף מיר אין ניט אוף הערין צו בייטין מיך ארוס צי ראטין מעמקי הקליפות איר זאלד זיך פאר לייגין אוף דערינון לא ירף יומם ולילה מלבקש על נר"נ האומללים.

EN:
And in truth — had they not sinned [with the Golden Calf] — it would already have been possible to have a complete rectification for all souls — as in the future era.

Segment 18
HE:
וגם שיהא לי רפואה שלימה למעה"ש למעה"ש ולמען הצדיקים האמיתיים אין לע"ע ביז מיר ועלין איה"ש זיין אין איינום אין מרון בעבודת ה' יומם ולילה זאלט איר מיר שרייבין ד"ת והתחזקות אין מודיע זיין פין אייער גזונד באריכות וין עיר ואנט איצט אין צי איר האט שון... אלדינג באריכות אין ויא גייט אייך בעבודת ה'.

EN:
And afterward — after the destruction of the Temple — and it was literally a destruction of the worlds — the Holy One blessed be He saw that there was no continued existence for the world. And the soul of Moses came in the incarnation of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who rectified the world and all souls from Moses until him — and illuminated the world with the hidden secrets of the Torah.

Segment 19
HE:
אין איך בייט אייך איר זאלט אייך זיין מיט ר' אבנר אין איר זאלט אים גיט אונטר היצין ער זאל רחמנות האבין אוף מיר אין ער זאל זיין מיט אלי כוחות אז איך זאל קענין זיין מיט אייך אין איינום דיים זימור אין מירון. איר זאלט ויסין אז אין דיים ר' אבנר היינגט אלדינג. איך זאל חלילה ניט אועק גריסין וערין פינום רבינס זאך הן פין די ספרים הק' הן פין אנש"ש היקרים איך זאל ניט אועק גריסין וערין הן דורך דיים טאטין הן דארך דיים שוער היינגט אלץ אין ר' אבנרין ע"כ זאלט איר פאר בריינגין אסאך מיט אים אין אים גוט איין וארצלין אז ער זאל מיר תמיד זיין צו הילף.

EN:
And with the Zohar: "From this they will go out [from exile]" [ובזוהר דא יפקון — "and with the Zohar: da yifkon — 'from this they will go out.'" A celebrated Aramaic phrase from the Zohar (Parshas Naso, in the Ra'aya Mehemna section): "Because of this, Israel will taste from the tree of life — this is the book of the Zohar — and will go out through it from exile." Da (this) = the Zohar; yifkon (they will go out) = emerge from exile. The Zohar itself is the instrument of Israel's ultimate redemption — the hidden Torah is what unlocks the gates of exile. R' Shimon bar Yochai composed the Zohar specifically as the spiritual key to Israel's future liberation.] — and he made a nest for the Divine Presence, and for all the souls that were exiled on account of the Divine Presence — in his book of Tikkunim. And he said: "A generation like this has not existed since the generation of Moses in the wilderness — and until the Messiah there will not be a generation like this."

Segment 20
HE:
און איה"ש זאלט איר ויסין אן א שום תירוץ אין דער ועלט אז איר מיזט מקים זיין צי זיין מיט מיר אין מרון אזו ויא איר האט מיר צי גזאגט איר זאלט ויסין עס איז ניט דא קיין שום שעת הכושר אין דער ועלט אזו ויא דיים זומיר ואם לא עכשיו אמתי אמתי? עס קען אנדרש ניט זיין אין דער ועלט איר ועט זיך ראטויען אין מיך אוך על כן זאלט איר ויסין אזו איך פאר איה"ש זינטאג קיין מרון און אלדינג מסדר זיין אין דארט זיצין און איר לע"ע מיר שרייבין בריף אוף ר' נתן אדרעס אין זיך צי גרייטען איה"ש צים פארין ביז ר' אבנר ועט קומין קיין צפת אין איך ועל אייך שרייבין איר זאלט קומין ועט איר קומין אין מיר ועליו זוצין אין חצר רשב"י זיע"א אין מיר ועלין דונין השי"ת באמת אין טוהין דיים רעבינס זאך גשמאק אין דער ואל זייט מיר גיזונד אין שטארק אין פאר געסט ניט צי בייטין פאר מיר שמואל בן פיגה אין מיר שרייבין אלדינג באריכות פון ישיבה אין אלדינג. אין אגריס חברי היקר וכו' יענקילי שי"נ ער זאל ניט פאר געסין צי בעטין פאר מיר.

EN:
And afterward there came the Tzaddik — the spark of the Messiah — the Arizal — who rectified the entire world and virtually all souls — except for certain ones that were cast away and pushed far away [as brought in Shivchei Ba'al Shem Tov, the story of the frog] — from Rabbi Shimon bar Yochai until his own generation, inclusive. [ועד בכלל — "and until inclusive / right up to and including his own generation." The phrase emphasizes that the Arizal's rectification extended fully through his own contemporaries — not only souls from R' Shimon's era but souls of people alive in his own time were rectified by him.]

Segment 21
HE:
(אתי השי"ת יודע את האמת אין לי שום סמיכה ותקוה ח"ו רק ע"י הצדיקים האמיתיים ע"י רבינו הקוה"נ זיע"א. ואתם קרבתם אותי אליהם לכן מוטל עליכם חוב קדוש לא להזניח ואין לי שום תקוה וסמיכה חוץ השי"ת והצדיקים האמיתיים רק אליכם למי אני יכול לספר צרות הגוף והנפש שלי רק לכם לכן בקשתי ממכם למעה"ש ולמען רבינו הקוה"נ שלא תזניחוני ותרחמו על נר"ן שלי ועל גופי אוי אהה (גואלד) היש לי תקוה ח"ו ח"ו מי ינוד לי ומי יחמול עלי ומי ירחם עלי בקשתי מכם למען השי"ת ולמען הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א ולמען רבינו הקוה"נ שתרחמו עלי ולא להפסיק להעתיר עבורי להצלני מעמקי הקליפות שתניחו עצמכם על זאת לא ירף יומם ולילה מלבקש על נר"ן האומללים.

EN:
And he revealed all the graves of the Tzaddikim and the holy sites — and illuminated the world with the writings of the Arizal and Kabbalistic intentions for every commandment and custom — wondrous and wondrous [הפלא ופלא — "wondrous and wondrous / wonder upon wonder." The doubled exclamation: not merely wondrous but doubly, repeatedly so — each new layer of the Arizal's revelation produces renewed astonishment. A formula of superlative wonder taken from biblical and Midrashic usage.] beyond anything that had existed before.

Segment 22
HE:
וגם שיהי' לי רפואה שלימה למעה"ש למעה"ש ולמען הצדיקים האמיתיים ולעת עתה עד שנהי' איה"ש ביחד במירון בעבודת ה' יומם ולילה בינתיים תכתבו לי ד"ת והתחזקות ולהודיעני מבריאותכם באריכות היכן הנכם מתגוררים כעת ואם כבר... הכל באריכות ואיך הולך לכם בעבודת ה'.

EN:
And in his days — he was worthy to have been the Messiah — had his disciples stood the test. As brought in the writings of the Arizal.

Segment 23
HE:
ואני מבקשכם שתתראו עם ר' אבנר ותחממו אותו היטב שירחם עלי ויראה בכל הכוחות שאוכל להיות אתכם ביחד הקיץ הזה במירון. שתדעו בר' אבנר הזה הכל תלוי שחלילה לא אתנתק מענין רבינו הן מהספרים הקדושים הן מאנש"ש היקרים שלא אתנתק לא ע"י האבא ולא ע"י החותן הכל תלוי בר' אבנר, לכן תשבו איתו הרבה ולהשריש אצלו היטב שיהי' לי תמיד לעזרה.

EN:
And afterward there came the Ba'al Shem Tov זצ"ל — and rectified all the souls that the Arizal had not rectified — and helped and saved Israel from all the decrees and afflictions of body and soul — and illuminated the world with his Torah and his disciples and his disciples' disciples — and so on: the Tzaddikim, the holy supreme ones, [קדושי עליון — kedoshei elyon — "the holy ones of the Most High / the supremely holy ones." A biblical phrase (Daniel 7:18,27) — those who dwell in the highest holiness, whose sanctity reaches to the heights of heaven. Applied here to the great Chassidic masters in the Ba'al Shem Tov's chain.] may their merit protect us.

Segment 24
HE:
ותדעו איה"ש בלי שום תירוץ בעולם אתם חייבים לקיים זאת להיות אתי במירון כמו שהבטחתם לי תדעו שאין שום שעת הכושר בעולם כמו הקיץ הזה ואם לא עכשיו אמתי אמתי? אין שום אפשרות אחרת בעולם בזה תצילו את עצמכם וגם אותי על כן דעו זאת שאני נוסע איה"ש ביום ראשון למירון לסדר הכל ולשבת שם ואתם לעת עתה תכתבו לי מכתבים על הכתובת של ר' נתן ולהתכונן איה"ש לנסיעה עד שר' אבנר יגיע לצפת ואכתוב לכם שתבאו אז תבאו ונשב בחצר רשב"י זיע"א ונעבוד את ה' באמת ולעסוק בענין רבינו בחשק ולבינתיים תהיו לי בריאים וחזקים ולא לשכוח להעתיר בעבורי שמואל בן פיגה ולכתוב לי הכל באריכות מהישיבה והכל.

EN:
And afterward there came our master the Rebbe זצ"ל — his grandson — and he completed what the Ba'al Shem Tov זצ"ל had not completed. And he is a new light that illuminates for all the generations until the coming of our righteous Messiah, literally.

Segment 25
HE:
וד"ש לחברי היקר וכו' יענקילי שי"נ שלא ישכח להתפלל עלי)

EN:
Just as our master the Rebbe זצ"ל said: from him until the Messiah there will be no novelties — only his way.

Segment 26
HE:
ממני השפל והנבזה שמואל הורוויץ

EN:
And also even the Messiah — in the knowledge of our master the Rebbe זצ"ל, who has already prepared everything for him — [שהכין לו כבר הכל — "who has already prepared everything for him." The Rebbe's knowledge (da'at) has already set the groundwork for the Messianic era — so that when the Messiah comes, he will illuminate the world through the Rebbe's already- prepared da'at. The Rebbe is not merely a predecessor but the one who has prepared the entire spiritual infrastructure of the Messianic age.] the knowledge of our master the Rebbe זצ"ל will illuminate in the world — and then each person will arrive at what he will arrive at, according to how each person engages in serving Hashem with the knowledge of our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 27
HE:
ב"ה יום ו' עש"ק דברים [תרפ"ג]

EN:
And fortunate is he who merits to draw close to him at a time when the darkness is at the height of its power — [בעת תוקף החושך — "at a time when the darkness is at the height of its power / at the peak of its mightiness." Tokef — force, power, might — the same word as in the Rosh Hashana prayer "Unetaneh Tokef" (let us declare the mighty force [of this day's holiness]). The darkness is not merely present — it is at its maximum tokef, its most forceful and powerful moment. Drawing close to the Rebbe in such a time is therefore the greatest possible spiritual achievement.] and toils in his knowledge and his Torah and his matter — to merit through this to observe him and serve Hashem — until he merits what he will merit.

Segment 28
HE:
בין המצרים יזרח אור לישרים ותמימים עובדי ה' באמת ותמים מע"כ הרה"ג החסיד ירא אלקים מתהלך בתמימות וחסידות תם וישר עובד ה' שותה מים חיים מננמ"ח. ידידי יקרי אהובי יקרת נפשי וחמדת לבבי הצמוד ודבוק בעמקי לבי כש"ת כמהר"ר שלמה וקסלר שליט"א.

EN:
May Hashem grant us merit for this. So may it be His will. Amen.

Segment 29
HE:
אחדשה"ט ושלום ב"ב שיחי' באה"ר הנני מתכבד ג"כ להודיעו משלומי גם אני תלי"ת כי החיים והשלום אתי כה יתן ה' וכה יוסיף לשמוע תמיד זה מזה בש"ט בתוך כל אנש"ש וכל אחב"י אכי"ר.

EN:
And the essential [practical teaching] is to observe what is written in Torah 2 in Likutay Moharan — "Emor v'amarta" — that prayer is the language of praise and love of Hashem: "You have declared Hashem today — and Hashem has declared you today to be His people." [Deuteronomy 26:17-18] And through this one conquers the evil inclination and the desires and the bad character traits.

Segment 30
HE:
את כבודו הסליחה על בלי הודיע לכבודו משלומי עד הנה, וידינני לכף זכות. מסתמא שמע כבר כבודו כי כבר נתקשרתי בשדוכין עם בת הרה"ג יר"א תם וישר כמה"ר עמרם ואלינשטיין נ"י בן הרב הג' ר' משה נחום ואלינשטיין ז"ל שהי' האב"ד בירושלים עה"ק. וב"ה השידוך הוא על צד היותר טוב ויתן ה' שהזיוג יהא עולה יפה ויצא ממנו דור ישרים יבורך עובדי ה' באמת וכו' אכי"ר. הנני שולח פה רצוף מכתב נחוץ מאד ומבקש מכת"ר בקשה רבה שיעשה מצוה זו וימחול בכבודו בעצמו למסור מכתב זה הרצוף פה ליד הרה"ח מאנש"ש ר' אלטר בן ציון לידו ממש מבלי להראותה לשום אדם וימחול כבודו לכתוב לי תשובה נכונה תיכף אם מסר זה לידו ומה שלום הר' אלטר בפרטות אם כבר יצא מבית החולים ואיך שלומו בבריאות. הכל בפרטות וכן להודיעני גם משלום כבודכם היקר ומשלום כל אנשי שלומינו ושלום חברי הבחור הנחמד החסיד יענקלי שי"נ. והנני מחכה לתשובה טובה במהירות על אדריסתי זאת: נתן חנהס, צפת ארץ ישראל עבור שמואל הורוויץ.

EN:
And this too is the matter of judgment — that one judges oneself in hisbodidus about every single matter: how to conduct oneself — but that it should be in the aspect of judgment of mercy — not harsh judgment and cruelty even toward oneself — only the middle pillar, and leaning toward lovingkindness.

Segment 31
HE:
והנני חותם בברכה ומחכה ומצפה לשמוע תמיד משלום כת"ר. והנני דושו"ט בלונ"ח באבה רבה ואהבת עולם אהבה שאינה תלוי' בדבר בטל, ממני השפל והנבזה באמת שאינו ראוי להזכיר שם זעירא דאנשי שלומינו ומצפה לישועות הש"י בזכות וכח הצדיקים האמיתים.

EN:
And also one should perform charity — and this is the judgment that one performs upon oneself: that one impoverishes oneself [for it seems to him that he has less when he gives charity — but in truth — on the contrary — he has much greater blessing, even materially, through charity, and so on] — and he enriches the poor person. In this case he conducts himself with judgment and with lovingkindness at the moment of judgment: judgment upon himself — performing charity and reducing his money — and lovingkindness with the poor person — having mercy on him and performing free lovingkindness with him. [חסד חנם — "free lovingkindness / lovingkindness gratis." Chesed chinam — kindness given purely as a gift, with no expectation of return, without any transactional element. The very definition of chesed: giving that does not calculate or expect anything in exchange.]

Segment 32
HE:
שמואל בן פיגה הורוויץ.

EN:
And also guarding the covenant — that one guards oneself from all imaginings and contemplation. And when thoughts and imaginings from the past come to him — he should break his desire and not think about this matter at all — only divert his mind to other things.

Segment 33
HE:
דרישת שלום באהבה רבה מעומק הלב לכבוד חברי החסיד יענקלי שיחי' פליאה לי עליך אחי יקירי איך שכחת גם אתה גם ידידי כנפשי הרה"ח ר' אלטר נ"י שכחתם אותי בכל מכל כל וגם אחר שכבר שלחתי כמה וכמה מכתבים ליד ר' דוד לייב קאהן ע"ש ר' אלטר בן ציון קרסקאפ ולא קבלתי שום תשובה ושום ידיעה כלל וכלל מיום שנסע מצפת. וגם כששלח מכתבים לר' נתן חנהס לא שלח לי אפי' דרישת שלום וכן גם אתה ולפני איזה שבועות כתב לי ר' אבנר שר' אלטר נכנס בבית החולים 'ואליך' ומאז ועד הנה אין לנו שום ידיעה מכם ואין אנו יודעים כלל מה לחשוב ומאד עגמה נפשינו על זה וביותר עגמת נפשי יותר מכל הן על הקפדתכם עלי כנראה שמפני זה לא קבלתי שום ידיעה מכם והן שאינני יודע משלומו ובריאותו. ע"כ אחי יקירי חוס וחמול עלי ואל תשכח את כל עמלינו וטרחתינו יחד תמיד בעבודת ה' הן במירון ואצל הכותל ושמעון הצדיק ורחל אמנו. ותרחם עלי ותדבר ותפייס את ר' אלטר תודיעני אם קיבל כל מכתבי ותאמר לו שהנני מחכה לתשובה על מכתבי.

EN:
And this is the entire battle of the Jewish person against evil thoughts. And this is the teshuvah of the equivalent weight — which extracts all the holy sparks that he inserted through his blemishes. And this is the essential rectification and guarding of the covenant.

Segment 34
HE:
ולמעה"ש תודיעני באריכות מה שלום ר' אלטר בפרטות ואם יצא מביה"ח. והנני מחכה בכליון עינים על תשובה. תשלח לי על אדריסת ר' נתן בעד שמואל.

EN:
And likewise — the essential [need] is to uproot the notion of "it is dry / it is in vain" — which the evil inclination inserts into the heart of a person: that his prayer and his service is for nothing and empty [בחנם וריקם — "for nothing and empty." Two distinct words of futility: בחנם (bechinnam) — for nothing / gratuitously / without cause or result; וריקם (v'reikam) — and empty / void / hollow, producing nothing inside. Together they describe the devastating double sense: not only that the effort produced no result (chinnam) but that it left nothing inside at all (reikam) — no trace, no residue of spiritual gain.] — for after all, he has been serving Hashem and praying for all this time — and still he has not been saved — and the evil inclination with its desires and bad character traits pursues him — and he is completely distant from Hashem.

Segment 35
HE:
ממני חברך אוהבך הדורש שלומך.

EN:
But in truth — nothing is ever in vain. Everything one does of any matter of holiness — and every single word one prays — accomplishes its effect. But it has not yet been completed. And therefore one must increase until: "when the pot is hot it overturns." [See the Torah teaching above.] That is: when the majority of prayers and service of Hashem and commandments accumulate — and the mercies of Hashem are stirred and warmed [ויכמרו רחמיו של השי"ת — "and the mercies of Hashem are stirred and warmed." The verb כמר (komar) means to grow warm, to be kindled, to become heated with emotion — used in Genesis 43:30 when Joseph's mercies "were stirred / warmed" at seeing his brother Benjamin. It describes not merely an intellectual decision to show mercy but an inner warmth — the mercies heating up within G-d until they overflow into action. The accumulated prayers heat G-d's mercies the way a fire heats a pot — until suddenly they boil over into rescue and transformation.] — then one will merit what one will merit.

Segment 36
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגה

EN:
And until one merits in completeness what one needs to merit — one does not recognize at all that one's service has any effect. And nevertheless — there are certain radiant sparklings — which are in the aspect of the birth of the firstborn — that is: the first effect that one sees from what one has accomplished. And then one has strengthening to pray and serve Hashem more and more.

Segment 37
HE:
אני מבקש תמיד בשבילך במירון. שמך: יעקב זאב בן שרה לאה.

EN:
And this too is in the aspect of Pesach — the first radiant sparkling — that shows him the closeness of Hashem drawing near from close by. [התקרבות השי"ת שמקרוב — "the closeness of Hashem drawing near from close by / from nearby." Mikarov — "from close by / from nearby." Not merely an abstract sense of closeness but the specific experience of closeness coming from close by — Hashem actively approaching, drawing near to the person. The first Pesach-sparkling is the moment when G-d's nearness becomes palpably felt.]

And afterward — the days of the Omer — when one must work by oneself and labor and toil — even if one does not feel holiness — and so on.

And afterward — one merits Shavuos — which is already the final outcome of what each person merits — through his own toil and effort in the service of Hashem. So may it be His will. Amen.

With G-d's help — a male child was born to my son Aharon, may his light shine — may it be for a good sign and fortune. And today was supposed to be the brit milah — but it was postponed because of the baby's health. May it be the will [of Hashem] that we merit next week to perform the brit — and that his father raise him to Torah and to the wedding canopy and to good deeds. So may it be His will. Amen.

I have received his letters together with the money — and also the 65 dollars for the printing of the book. And with G-d's help — next week we will begin to print. [נתחיל להדפיס — "we will begin to print." The most momentous practical announcement in the entire correspondence. After months of fundraising, overcoming obstacles, typing the manuscript, and waiting — the printing of the book is about to begin. Delivered quietly at the very end of the letter, as if a brief postscript — but it is the culmination of the entire project that has driven the correspondence.]

This twelfth letter, written Wednesday 12 Iyar 5715 (May 4, 1955 — 27th day of the Omer), is the most intellectually concentrated letter yet, built almost entirely around Likutay Moharan II, Torah 2 ("Emor v'amarta") with practical applications and a seasonal framing.

The Torah teaching on prayer and the Tzaddik (§§2–4): "Say to the priests — speak and speak" (Leviticus 21:1): the Tzaddik (great luminary) must illuminate prayer (small luminary — the Mishkan / Shechinah). Only Moses could erect the Mishkan — only the Moses-soul can truly elevate prayer: yoda l'ala shaifei b'shaifei (knows to raise limb by limb). Even the most select generation (muvchar shebadorot) — the Generation of Knowledge — with Betzalel who could combine the letters of creation — lay like a silent stone (even domem) until everything was brought to Moses. From this one sees with direct, palpable evidence (bechush) that everything must come to the Tzaddik.

The chain of souls (§§4–7): Moses → R' Shimon bar Yochai (whose Zohar: "da yifkon — from this they will go out from exile") → the Arizal (spark of the Messiah — nitzutz mashiach — worthy to be the Messiah had his disciples stood the test; rectified through his generation "inclusive" — ve'ad biklal) → the Ba'al Shem Tov (kedoshei elyon) → Rabbi Nachman (completed what the Ba'al Shem Tov had not completed). The Rebbe's declaration: "From him until the Messiah there will be no novelties — only his way." The Rebbe has already prepared everything for the Messiah. Fortunate is he who draws close at the height of the darkness's power (be'et tokef hachoshech).

Five practical teachings from Torah 2 (§§8–12): (1) Prayer = love-declaration (Emor v'amarta). (2) Self-judgment in hisbodidus = mishpat rachamim — amuda d'amtzaita — leaning toward chesed. (3) Charity = judgment (reducing self) + chesed chinam (free lovingkindness with the poor). (4) Guarding the covenant = break the desire, divert the mind; teshuvat hamishkal. (5) Uprooting yivashtah (the sense of futility): nothing is lost — bechinnam v'reikam is a lie. The mercies of G-d are stirred and warmed (vayikmeru rachamav) by accumulated prayer, like a pot heated to boiling. The first breakthrough (hitnoztzus) is in the aspect of the birth of the firstborn (bechinas holades bechor).

Seasonal framing (§13): Pesach = the first hitnoztzus — G-d's closeness drawing near from close by (mikarov). The Omer = labor without felt inspiration. Shavuos = the culmination, each person's unique harvest.

Personal news and printing (§§14–15): A grandson born to son Aharon — brit postponed for health. And buried quietly at the very end: 65 dollars received — next week we begin to print.

Key terms in this letter: Rehe"ch = harav hachassid — the distinguished pious man · M' haR' = morenu harav — our master the Rabbi; the standard honorific abbreviation · Bilk"m = B'Likutay Moharan — in Likutay Moharan; the standard abbreviation · Ma'or hagadol / ma'or hakatan — great luminary (Tzaddik) / small luminary (prayer) · Yoda l'ala shaifei b'shaifei — Aramaic: knows to raise limb by limb; Moses' unique elevation-ability · Even domem — silent stone; utter inertness without the Moses-soul · Tenu'ot — spiritual movements/stirrings; all inner impulses toward G-d · Bechush — with direct palpable sensory evidence; the immediacy of a physical perception · Dor de'ah / muvchar shebadorot — Generation of Knowledge / most select of generations · B'hita'al — in the incarnation; the soul of Moses re-clothing in a new body · Da yifkon — Aramaic (Zohar): "from this they will go out" — the Zohar as the key to redemption · Nitzutz mashiach — the spark of the Messiah; what the Arizal carried · Ve'ad biklal — and until, inclusive; right up to and including his own generation · Hifla u'fele — wondrous and wondrous; doubled exclamation of superlative wonder · Kedoshei elyon — the holy ones of the Most High; Daniel's phrase for the supreme Tzaddikim · Heichin lo kvar hakol — has already prepared everything for him; the Rebbe's role for the Messianic era · Be'et tokef hachoshech — at the height of the darkness's power; the time of greatest spiritual difficulty · Amuda d'amtzaita — Aramaic: the middle pillar; balanced self-judgment · Chesed chinam — free lovingkindness; giving with no expectation of return · Bechinnam v'reikam — for nothing and empty; the two words of spiritual futility the evil inclination plants · Vayikmeru rachamav — and His mercies were stirred/warmed; G-d's mercies heating to action like a boiling pot · Kad cham gavyah ithafikh — when the pot is hot it overturns; the invisible accumulation to sudden breakthrough · Bechinas holades bechor — the aspect of the birth of the firstborn; the first visible spiritual result · Mikarov — from close by; G-d's closeness actively drawing near in the Pesach-sparkling · Dosha"t = doresh shlomam b'tamidus — who constantly seeks your wellbeing; the standard sign-off expanded



# The Olive Oil Campaign — "There Is Nothing Greater" — The Parable of the Burgher
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/120/

The Olive Oil Campaign — "There Is Nothing Greater" — The Parable of the Burgher
מכתב 120
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/120

Segment 1
HE:
ממני ידידך עוז המצפה לראותך בקרוב פעה"ק שמואל הורוויץ 
גם אני פורס בשלומך הטוב ממני. 
י'ז'ה'ב' 
נתאחר עד יום ג' שופטים.

EN:
My dear brother — it is a very great wonder to me that you have not replied to the letter I sent you a few weeks ago — in which I wrote to you about the matter of the olive oil at the Tzion of Rabbainu the Holy one, etc. And I am troubled greatly — perhaps you did not receive the letter. And therefore I cannot write to you — for who knows if you are receiving the letters. And you understand enough. Now I have come, my dear brother, to arouse you: [Yiddish:] "You must save yourself. You must with all your strength gather money and send it here, with a vehicle — a canister of fine olive oil. For they have written to us that no olive oil is burning at the Tzion of Rabbainu the Holy one. And the entire world depends upon this — as Rabbainu the Holy one brings in the Sefer HaMiddos: through olive oil burning as an eternal lamp — one is saved from shmad [forced apostasy]. And today the entire world, G‑d forbid, is full of shmad. And all the troubles — of the soul and of the body — in general and in particular — stem only from this. And as the holy R' Noson, of blessed memory, brings in Alim LiTrufah: to burn at Rabbainu's a perpetual lamp of olive oil — there is nothing above this. Nothing is greater than this. And this is the sweetening of all harsh judgments — both in general for Israel, and in particular for the fellowship. And in still more particular — for the one who exerts himself in this."

Segment 2
HE:
כ"ד
ב"ה יום ו' עש"ק וישב יעקב וערב חנוכה פעה"ק ירוש' ת"ו. [כ"ד כסליו תרפ"ו] 
שלום וברכה לכבוד ידידי חבירי היקר האהוב וחביב עלי מאד דיתיב בתונא דלבאי השותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כש"ת כמה"ר ... נ"י. 
ראשית אני מודיע לך משלומנו הודות לשי"ת כי אתנו ב"ה החיוה"ש כה יוסיף וכה יתן השי"ת לשמוע ולהשמיע בשו"ט אמן אח יקר קמתי ליתן לך מז"ט על חתונת חבירנו ידידנו עוז החתן החסיד ויר"ש מר יעקב זאב ברזשעסקי אשר בשבת זה יהי' דאס אוף רופין ובשבת מקץ הבע"ל יהי' החתונה בשטו"מ יה"ר שיהא בנין עדי עד ויזכו לבנים ובני בנים ברסלבר חסידים באמת וירש טובה וברכה אמן ואיה"ש נשמח בכל עוז ויהי' כל אנש"ש על החתונה בשמחה. 
ואגב באתי אליך ידידי יקירי ואס ועט זיין פין דיר דער תכלית ויא שלאפסטו אזו לאנג עד מתי תשכב די גאנצי צייט האסטו איין בריביל ניט גשריבין כל זמן דער שני למלך האט זיך ניט אליין אוף גחאפט האט די בת מלכה אים ניט גקענט דער ועקין אזו אויך כל זמן די אליין שלאפסט אין ויסט ניט דער ועקין זיך וער איז דיר שילדיג. 
דער מאן זיך נאר אמאלקי צייטין ויא מען האט גטוהין אין עבודת השי"ת אין איינעם אין די אהבה ואס צוישון אונז גוען די בת מלכה האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר אין אוף דיר טייעריר חבר קיק דיך ארים זייא ויא די צייט גייט נעביך אזו אועק איז דאס דען דער תכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן דער היילקער רבי ז"ל האט אונז גלערינט התחדשות נאך אמאל דער האלטין זיך אין מחי' זיין זיך מיט אזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתו' ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש. 
טייעריר חבר עס טיט מיר זיער וייא אוף דיר ויא פאר בריינגסט נעביך אזו דייני יאר אין טעג אום זיסט אין אים נישט עס איז נעביך אגרוסי שאד איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם ואס קען איך דיר אבער טון זיי ויא דער בע"ד האט דיך ארום גנומן אז אפילו אוף ר"ה ביסטו ניט גקומין צום רעבינס ז"ל קיבוץ קיק דיך גיט ארום. 
ואס קען איך דיר טוהין אז די קומסט אן קעסנט עפס טוהין אין עבודת השי"ת פאר דרייט דיר דער בע"ד דיים קאפ גייסטו זוכין געלד ויסטו זיך אומידום מישין אודער האסט אוף אונז קשיות וכו' וכו' ויסט דיך ניט האלטין מיט אונז אין איינום וער איז דיר שילדיג עס איז אודאי גרוסי שאד ואס זאלסט ניט זיין אוף דער חתונה ואס מען חאפט אריין דאס איז זיינס אין נאר דאס בלייבט איבער איך קען דיך דער צי ניט צי ריידין וארין איך זיי אז די קומסט אעהר מאך דער בע"ד אן פירוד לבבות נאר ויא די פארשטיסט טיא. 
זייא זיך מחזק ברבינו הק' אין זייא זיך מחדש והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי אין הייב דאס נייע אן צי טוהין אין עבודת הש"י לאז דיך ניט נארין אוף דער ועלט וארין עס איז דיא יארין כצל עובר וכו' ע"כ שטארק דיך מיט אלי כוחות דער היילקער רבי ז"ל האט גלאזט אז אונזרי לאט זאלין זיך האלטין אין אינום אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת. 
(מה יהי' התכלית ממך איך אתה ישן כ"כ הרבה זמן עד מתי תשכב לאורך כל הזמן לא שלחת אף מכתב אחד כל זמן שהשני למלך לא התעורר מעצמו הבת מלכה לא הצליחה להעירו כמו"כ כל זמן שאתה בעצמך הנך ישן מי חייב לך. 
זכור נא הזמנים שעברו איך שעסקנו יחד בעבודת ה' והאהבה שהיתה בינינו הבת מלכה אמרה רחמנות גדולה עלי ועליך אחי היקר התבונן וראה איך לדאבונינו הזמן חולף כך וכי זה התכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן רבינו הקדוש לימדנו התחדשות להתחזק שוב ולהתחיות באזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתורה ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש חברי היקר כואב לי מאד עליך איך לדאבוננו הנך מעביר כך את ימיך ושנותיך על כלום ולא, זה לדאבוננו הפסד גדול איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם אבל מה אני יכול לעשות לך שהבע"ד הקיף אותך כ"כ שאפי' על ר"ה לא הגעת לקיבוץ של רבינו ז"ל התבונן בעצמיך היטב. 
מה אוכל לעשות לך שכשאתה מגיע ואתה יכול לעשות משהו בעבודת ה' מבלבל לך הבע"ד את הראש ואתה הולך לחפש כסף ואתה רוצה להתערב בכל דבר או שיש לך קושיות עלינו וכו' וכו' אם אין ברצונך להחזיק אתנו ביחד מי חייב לך בודאי זה הפסד גדול מה שלא תהי' על החתונה מה שאדם חוטף זה שלו ורק זה מה שנשאר אני לא יכול לשכנע אותך על זה כי אני רואה שכשהנך מגיע עושה הבע"ד פירוד לבבות רק עשה כהבנתך. 
חזק עצמך ברבינו הק' וחדש עצמך והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי והתחל מחדש לעסוק בעבודת ה' אל תתן לרמאות עצמך בעולם הזה כי ימינו כצל עובר וכו' לכן חזק עצמך בכל הכוחות רבינו הקדוש הזהיר שאנ"ש יחזיקו עצמם ביחד אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת)

EN:
[Yiddish continued:] "Therefore, my dear brother, beloved, precious one — remember well what we speak of here: to exert yourself that olive oil should burn at the Tzion of Rabbainu the Holy one — there is nothing above this. And one must have almost self-sacrifice for such a holy thing. Remember well — for every single hair of Rabbainu's matter one must roll in every manner of mud and clay [רפש וטיט — an expression of total self-abasement; drawn from the Breslov tradition of R' Noson who rolled in the snow and mud to draw close to holiness]. And especially such a matter upon which all the worlds depend — and which cannot be measured or assessed. Remember well what the holy Rebbe said: to do even the smallest thing for him is immensely difficult. But only because it is for Rabbainu — the baal davar lays himself out with all his strength. For it is a goodness in this world and in the days of Mashiach and the resurrection of the dead and in the future World to Come. And especially such a matter that truly enables the many to merit — that is a merit for the many to all generations and generations of generations. One must run and work with full strength — even to do something for Rabbainu, of blessed memory. And especially such a matter that has nothing above it — one must certainly run with great joy to take upon oneself to perform this mitzvah — for G‑d, blessed be He, has caused us to merit this mitzvah — that we need to send. One must seize it with both hands and not delay and not be lazy in this. And in this merit — Rabbainu, of blessed memory, will exert himself for us — that we ourselves too be able to merit very soon all goodness. And you understand enough — that the entire world will come out of the trouble in which it is so locked and blocked. For if the world were able — all the world would travel. Then Mashiach would have come, etc., and you understand enough."

Segment 3
HE:
ממני חברך ידידך אוהבך שמואל הורוויץ ברסלבר.

EN:
[Yiddish:] "My dear brother — remember well how the burgher could not take out the poor man's wife without the act of madness [שגעון — a reference to the parable from Rabbainu's story of the burgher and the pauper in the Sipuray Maasiyos: the burgher was able to rescue the poor man's captive wife only by doing something mad and seemingly irrational — acting without calculation, throwing himself entirely into the act]. For one must sometimes truly do an act of madness in order to rescue the soul. For if one only starts to think and be clever — one remains with nothing. One cannot take her out in any way. But as the burgher did — he did not think at all — and in one burst he entered and did not look around at all, and he truly did an act of madness — and yet he took out the poor man's wife. Happy is he. Therefore, my dear brother — merit this and do an act of madness: without thinking and without reckoning — go and acquire a fine canister of good Tzfas olive oil [שמן זית צפתאר — olive oil from the Tzfas region, known for its high quality] — and send it here. And we will arrange more canisters to send together. Oh (Gott!) — do not let yourself be deceived! Remember: the Tzion of Rabbainu the Holy one is in the aspect of the Foundation Stone [אבן שתי' — the Foundation Stone upon which the Holy of Holies stood in the Jerusalem Temple; the most sacred spot in creation; R' Shmuel is saying that Rabbainu's Tzion in Uman has a spiritual status corresponding to this] — and above it is even higher than the Holy of Holies. Reckon it as though you are lighting the Menorah in the Holy Temple. My brother — I will envy you if you truly do this! Oh (Gott!) — this will stand you in good stead. You will earn profit that is beyond measure and beyond reckoning."

Segment 4
HE:
כ"ה
ב"ה יום ג' משפטים פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ה שבט תרפ"ו] 
לכבוד אחי יקירי אהובי באמת המקושר לרבינו הק' שותה מים חיים מננמ"ח זיע"א ה"ה מוהר"ר ... שליט"א 
דיין בריף האב איך עראלטין עס האט מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין ליבען גיזונד השי"ת זאל העלפין עס זאל זיין חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצי צרה איז נאר ואס די פאלסט אריין אין עצבות קענסטו גאר ניט טוהין רבינו הק' האט אן גזאגט נאר שמחה אזו ויא די בת מלכה האט גזאגט דיים שני למלך רק בינקין אין האפין מיך ארוס צי נעמין די זאלסט דיר אפ זיכין אפלאץ מקום מיוחד אין זאלסט אגאנץ יאר רק ביינקין אין ועלין אין האפין מיך ארוס צי נעמין אין ניט שלאפין דער עיקר איז דעאר שלאף. 
הארצדיקער ברודער די ביסט ניט קיין יחיד עס גייט אוף יעדין איבער אוף מיר גייט אוך איבער אן א שיעור אין אן איין ערך אין מניעות המוח אין חלישות דעת ואס איך קענן ניט טוהין אין עבודת ה' כדומה וכדומה נאר ואס זאל מען טוהין מען מיז זיך דער האלטין איך שהוא מען דארף זיין בקי ברצוא בקי בשוב דארפסט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת מעומקא דלבא ער זאל אונז העלפין מיר זאלין זיין מקורב באמת לרבינו הק' באמת לאמתו אין מיר זאלין זוכה זיין קומין אוף דיים ציון הק' ואס אלי קדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' איז נאר כלים מקבל זיין אור הצדיק. 
טייער חבר פאלג מיך אין הייב דיך אן נאך אמאל מחדש זיין בעבודת ה' נאר מיט שמחה והימים הראשונים יפלו הייב אן טוהין גשמאק אין עבודת ה' אין פאר געס אלדינג היינו די האסט דאך אועק זייגער זאלסט אוף שטיין צי חצות אין זאלסט דיר אוס ריידין דאס הארץ פאר השי"ת בתמימות ופשיטות וארין דאס איז פין די גרעסטי זאכין כמו פדיון אין זאלסט צי ברעכין דיים שלאף 2 3 מאל ועט דיר זיין שוער אין דער נאך איז אפי' דער יצה"ר אליין ועקט אוף אין זאלסט מקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש אין האב אלי טאג התבודדות עקסטרי אוף צי קומין וכו'. אזו ויא מה"ר נתן זצ"ל האט גזאגט ויא גלגול איז שלעכט איז כדאי ויפול מאל מגולגל צי וערין אביא מען זאל זיין איין מאל אוף דיים ציון. ואס זאל מען טוהין אז עס אום מגליכי זאך אזו ויא ארוף אוף דיים הומל עכ"פ די כיסופין טאר מען ניט אפ לאזין בשום אופן אין מען דארף זיך מתאמץ זיין בתפלה כי המניעה היא בשביל החשק. 
טייער הארצידקער ברודער מען טאר זיך ניט אפ לאזין בשום אופן איז דאס דען דער תכלית אזו צי פאר בריינגין די ועלט מיט אזוני הבלים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן ? גדיינק נאך די אהבה ואס איז גוען אין מירון פאר מיין חתונה אזו ויא הרה"צ ר"נ מטולטשין האט גזאגט וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וער איז מיין וייב וכו' וכו' אין דער הילקער רבינו הקדוש בריינגט אין חדי ר"ש ס"א אנן בחביבתא תלי' מלתא אין דער רבינו הק' ז"ל אין פתח ר"ש ס' אז מען קען אפ שלאפין אלי זובציג יאר מען זאל מיינין אז מען לערינט אין מען דאבינט אין מען שלאפט מוז מען אן קומין צי דיים צדיק ואס קען אוף ועקין מיט ספמ"ע פין שנים קדמונית ואס העכיר פין אלי ע' פנים לתורה. 
הארצדעקר ברודער מהרנ"ת הקדוש האט זיך אן גנעמון בא די בורד זקנו הקדוש אין האט גזאגט אואסי בארד אין נאך אברסלבר חסיד ואס זאלין מיר שון זאגין אין די בת מלכה האט אפ גענפרט אלי מלכים ואס זענין גקומין משדך זיין אבער די 7 ואסרין זענין איבער דיר ניט אריבער וארין דער עיקר איז דאס מס"נ אין די בזיונות ואס מען לאט אוף מקורב צי וערין אין מען דארף ויסין די השמטה 'אחד הי' אברהם' שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' א' וכו' עיי"ש. 
ליבער הארציקער ברודער מען טאר ניט פאר שלאפין אבער מען טאר ניט אראפ פאלין אוך איך פאר שטייא אז הינטוקען ז' אדר הלולא דמרע"ה מסתם ועסטי אודאי זיין אין מרון על ציון הק' רשב"י זיע"א זאלסטו אסאך תפלה פאר לייגין פאר דיר אין פאר מיר מאך איך דיך אשליח זאלסט דער ציילין דים צדיק האמת ואס אוף מיר גייט דורך אין זאלסט פאר מיר אסאך בייטין וארין זאלסט ויסין כלו כל הקיצין איך האב שון ניט קיין כח איבער צי טראגן די אלי מניעות המוח ובלבולים וכו' וכו' איז דאס מיין תכלית היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
טייער ברודער בייט פאר מיר אסאך ועסטו אוך גהאלפין וערין המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה אין זאלסט אסאך ארביט פאלייגין אז מען זאל זוכה זיין צום רעכטין תכלית אין עס זאל נעמין אין עק פין אונזרי צרות וארין עד מתי ויא לאנג ועט נאך דער בע"ד אזו יאגין פלאגין רבינו הק' זיע"א האט גזאגט גאר מיין זאך איז תפלה דאס איז נעביך דער גרעסטר גלות אז דיבור פה איז אין גלות ע"כ ברודער בייט אסאך אוף קברי צדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א וארין עס איז נטא כמעט נאך אזא צדיק ואס זאל האבין אזא שייכות מיט רבנו הק' ויא אותו צדיק ז' אדר ועט זיין יום א' פרשת תצוה רעכין איך אז די ועסט זיין אין מרון אוף דיים ציון הק' אין אפשר אוף שבת ויא די ועסט פאר שטיין עכ"פ די צייט ועסטו זיך זיין דארט זאלסטו פאר מיר אסאך בייטין אין זאלסט איבער ליינין מיין צעטיל אין זאלסט דאס פאר ברענין למעה"ש. 
איצט טייער ברודער ועל איך דיר זאגין דים אמת איך ואלט דיך מיעץ גוען כדי די זאלסט דיר אפ ראטוען דיין נשמה דיים נצוץ אלקי אין די נקודה פין רבינו הק' ואס אין דיר אוף ר"ה ביסטו ניט גוען צוישין אנש"ש אין דער עיקר איז נאר מיט אנש"ש ואס טוהין אין רבינס זאך ואס זיין פילין די עליות אין ירידות פין צדיק עיין בלק"מ תו' סו' וכו'. 
איך ואלט דיר איין עצה גגיבון אפשר וען די קענסט קומין אוף פורים צוישין אנש"ש וארין אוף פורים איז גוען אנסיעה צי רבינו הק'. וקודם היו כל התחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים איז פין די גרעסטי זאכין אין ואס מען חאפט אועק איז זיינס נאר איך וייס דיך אז די קומסט אעהר וילסטו זיך מישין אין יעדיר זאך אין ביסט נסוג אחור פין אונז אין גייסט צי אנדרי ואס זענין שון אפגקילט פין רבינס אור אין זיי קילין דיך נאך מער אפ אודער די זיכסט שיחות ע"כ אוב די קענסט בא דיר אפ פאסטין אין מוח זאלסט אועק לייגין אלדינג נאר אפ ראטוען זיך אין זיך ניט מישין אין קיין שום זאך אין ניט אנדלין מיט קיינעם נאר אונז 4 איז ואלסטו גקענט קומין אוף פורים אין מניעות הממון איז קיין מניעה נאר מניעות המוח גייט מען אלי פרייטיג אין מען נעמט צי נוף אין מען פארט וד"ל יעצט טייער ברודער בייט איך דיך זאלסט מיר טוהין די טובה אין מיר שאפין לקוטי הלכות א"ח ח"ב חלק ג' ועסטו האבין אגרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין אין שרייב מיר תיכף תשובה טובה. 
(מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלומך ובריאותך האיתנה ה' יעזור שיהי' חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל, אחי המסור והנלבב כל צרתך היא רק מה שהנך נופל לעצבות ובסבתה כבר אינך יכול לעשות כלום רבינו הק' הזהיר רק שמחה כמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך רק לכסוף ולקוות להוציאני תחפש לך מקום מיוחד וכל השנה רק לכסוף ולרצות ולקוות להוציאני ולא לישון כי זה העיקר השינה. 
אחי הנלבב אינך יחיד על כולם עובר גם עלי עובר בלי שעור וערך ומניעות המוח וחלישות הדעת מה שאיני יכול לעסוק בעבודת ה' וכדומה רק מה אפשר לעשות מוכרחים להחזיק מעמד איך שהוא צריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב הנך צריך להשים הרבה תפלות ולשפוך הרבה דמעות לפני השי"ת מעומקא דלבא שיהי' בעזרינו להית מקורבים באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ושנזכה לבא לציון הק' שכל הקדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' הנם רק כלים לקבל את אור הצדיק. 
חברי היקר שמע לי והתחל שוב להתחדש בעבודת ה' רק בשמחה והימים הראשונים יפלו התחל לעסוק בחשק בעבודת ה' ושכח הכל כונתי בזה הרי יש לך שעון מעורר אז תקום בחצות ותשיח את לבך לפני השי"ת בתמימות ופשיטות מפני שזה מהדברים ההכי נעלים כמו פדיון ותשבור את השנה. פעמיים שלוש יהי' לך קשה ואח"כ היצה"ר בעצמו כבר מעיר ותקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש ושיהי' לך כל יום התבודדות מיוחדת כדי לבא וכו' כמו שמורנ"ת זצ"ל אמר כמה שלבא בגלגול זה גרוע אבל כדאי אפי' לבא כמה פעמים בגלגול אם רק יזכה פעם אחת להיות על הציון, מה נעשה שזה דבר בלתי מציאותי כמו לעלות לשמים עכ"פ אסור בשום אופן להניח את הכיסופים וצריך להתאמץ בתפילה כי המניעה היא בשביל החשק. 
אחי הנלבב והיקר אסור להזניח את עצמו בשום אופן וכי זה התכלית להעביר ככה את החיים בעולם בהבלים כאלה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן? זכור עוד את האהבה שהיתה לנו במירון קודם חתונתי כאמרת הרה"צ ר"נ מטולטשין מי הוא אחי חסיד ברסלב מי הוא אבי חסיד ברסלב וכו' וכו' ורבינו הקדוש מביא בתורה חדי ר"ש ס"א אנן בחביבותא תליא מלתא ובפתח ר"ש תורה ס' אומר רבינו הק' ז"ל שאפשר לישן כל השבעים שנה לחשוב שלומדים ומתפללים אבל ישנים אז מוכרחים להגיע לצדיק שיכול להעיר ע"י ספורי מעשיות משנים קדמוניות שזה גבוה מכל השבעים פנים של התורה אחי הנלבב מוהרנ"ת הקדוש תפס פעם בזקנו ואמר זקן לבן ועדין חסיד ברסלב אז מה כבר נאמר אנו והבת מלכה ענתה לכל המלכים שבאו להשתדך איתה אבל השבע מימות לא עברו עליך כי העיקר זה המסי"נ והבזיונות שסובלים כדי להתקרב וצריך לדעת את ההשמטה "אחד הי' אברהם" שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' אחד וכו' עי"ש. 
אחי הנלבב והאהוב אסור לישן את הזמן אבל אסור גם ליפול אני מבין שבז' אדר הזה הלולא דמרע"ה מן הסתם בודאי תהי' במירון על ציון רשב"י הק' זיע"א אז שתשים הרבה תפלות עבורך ועבורי ואני עושה אותך שליח שתספר לצדיק האמת מה שעובר עלי ותבקש עבורי הרבה כי דע לך שכבר כלו כל הקיצין אין בי יותר כח לסבול את כל מניעות המוח והבלבולים וכו' וכו' וכי זה התכלית שלי היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
אחי היקר העתיר עבורי הרבה אז גם אתה תיושע המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה ותשקיע הרבה עבודה שנזכה לתכלית הנכון ושכבר יגיע הקץ לצרותינו כי עד מתי עד מתי הבע"ד עוד יענה וירדוף רבינו הק' זיע"א אמר כל עניני הוא תפלה וזה לדאבונינו הגלות ההכי גדול שהדיבור פה הוא בגלות ע"כ אחי בקש הרבה על קברי הצדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א מפני שאין כמעט עוד כזה צדיק שיהי' לו כזו שייכות לרבינו הק' כאותו הצדיק, ז' אדר יהי' ביום א' פרשת תצוה אני מניח שתהי' במירון על הציון הק' ואולי כבר על שבת איך שתבין עכ"פ בזמן הזה תהי' שם אז תתפלל עבורי הרבה ותקרא שם את הדף שלי ותשרוף אותו אח"כ למעה"ש. 
עכשיו אחי היקר אומר לך האמת הייתי מייעץ לך כדי שתציל את נשמתך את הניצוץ האלקי ונקודת רבינו הק' שבקרבך, על ר"ה לא היית בין אנש"ש והעיקר זה דוקא עם אנש"ש שעוסקים בענין רבינו שחשים את העליות והירידות של הצדיק עיין בלקו"מ תו' ס"ו וכו' 
הייתי מייעץ לך אולי אם היית יכול לבא על פורים בין אנש"ש כי בפורים היתה נסיעה לרבינו הק' וקודם היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים הוא מהדברים ההכי נעלים ומה שזוכים לחטוף זה נשאר שלו אני מכירך שכשאתה מגיע הנה הנך רוצה להתערב בכל דבר והנך נסוג אחור מאתנו והנך הולך לאחרים שכבר הצטננו מהאור של רבינו והם מצננים אותך עוד יותר או שהנך הולך לחפש שיחות ע"כ אם הנך מסוגל להחליט במוחך שתניח את הכל רק לחפש להציל את עצמיך ולא להתערב בשום דבר ולא להתעסק עם אף אחד רק ארבעתנו אנו אז היית יכול להגיע על פורים ומניעת הממון היא לא שום מניעה רק מניעות המוח הולכים כל יום שישי ואוספים ונוסעים וד"ל עכשיו אחי היקר הנני מבקשך שתעשה לי טובה ולהשיג לי לקוטי הלכות או"ח ח"ב ח"ג ויהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד. 
וכתוב לי תיכף תשובה טובה) 
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
[Yiddish:] "Oh (Gott!) — do not allow yourself to be persuaded by the baal davar. And in this merit — Rabbainu, of blessed memory, will wake you from your sleep and draw you close truly. Oh (Gott!) — the matter is in your hands! For 'the matter is very near to you — in your mouth and in your heart to do it' [Deuteronomy 30:14]. Remember well — if R' Yisrael [R' Yisrael of Kardin — who drew R' Yisrael Dov to Breslov and who is now deceased] were alive — he would with self-sacrifice from sheer joy — see to send with all his strength. Therefore, my dear brother — do not relax and see to send a canister of olive oil as quickly as possible. And one mitzvah brings another mitzvah [מצוה גוררת מצוה — Avos 4:2] — and you will merit to have longings to break all obstacles and come to Chanukah among the fellowship. For you are, to your sorrow, asleep — and great compassion on you — that you have been far from it for several Rosh Hashanas already. And what will be the ultimate purpose? And through this — you will merit to break the obstacles and merit to be at Rosh Hashana there — at the place where you send the oil. And you understand enough."

Segment 5
HE:
כ"ו
ב"ה יום ב' תצוה ח' אדר מרבין בשמחה תרפ"ו ירושלים עיה"ק ת"ו 
שלום וברכה למע"כ ידידי עוז אהובי יקירי צמוד לבבי האברך היקר שותה מים חיים מננמ"ח משתוקק לעבוד הי"ת באמת ותמים כש"ת כמוה"ר ר' ... נ"י 
דיין בריף האב איך ערהאלטין אין איך האב מיך גפרייט צי הערין פין דיר עס איז מיר אחידוש איך האב דיך אן גבייטן אטובה וייל אויב די קאנסט מיר שיקין לק"ה א"ח ח"ב ח"ג אין די ענפרסט מיר גאר ניט דער פין איך בייט דיך זייער זאלסט מיר ענפרין ועגין דיים ועסט האבין א גרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין ר' שלמה וקסליר לערינט אליין אין דיים חלק אין ער קען מיר ניט לייאין ע"כ בייט איך דיך טייעריר ברודר זייער ויא די האסט מיר מרבה גוען מיט ספרי רבינו אזו זאלסטי ווייטער זוכה זיין ועסטו האבין אחלק אין אגרוסי מצוה מזכה הרבים... 
יעצט ועל איך דיר שרייבין ואס די רימסט מיך אזו הייבט זיך גאר ניט אן איך שאלף נעביך זייער אין עבודת ה' אין דער בע"ד יאגט מיך פין אלי זאטין ארום אין ארום אין איך האב ניט מנוחה אפילו איין רגע אין גרוסי מניעות המוח עס איז מיר בוטער פין אלי זאטין איך וייס ניט קיין שום עצה אקעגין אים ער ויל מיך אין גאנצין איין שלינגין ע"כ איז אוף דיר א חוב די זאלסט די צייט אריבער קיין מירון על הציון התא"ל רשב"י זיע"א איך מאך דיך אשליח זאלסט פאר לייגין אסאך תפלות אין בכיות פאר מיינעט ועגין זאלסט אסאך בייטין בא השי"ת ואס ועט זיין מיין תכלית איך מיטשי מיך אזו שון באלד 2 יאר מיט אוזני רדיפות אין צי עבודת ה' בין איך ניט זוכה אין בין נעביך אזו וייט פין הייליקן רבין אין פין השי"ת אן א שיעור אין אן איין ערך ואס ועט זיין דער תכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן אל תחריש ואל תשקוט הרבה תפלה בעדי. 
טייעריר ברודער דער צייל אלדז דיים היילקען צדיק רשב"י זיע"א אין רעד דיר אוס דאס גאנצי הארץ אין עס זאל שון נעמין איין עק פון די צרות אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ער"ח ניסן איז גוען אנסיעה צים רבין קענסטו אוס פירין צי זיין אין מרון הקדוש אין מאכין דיים צדיק א שליח צים היילקען רבינו הקוה"נ וכו' אין אזו אוך קענסטו גיין צי ציון ר' ישראל קרדן זצ"ל אין צי הצדיק ר' אברהם קליסקער ור' נחמן הרדינקער וכו' אין מאכין אשליח צי רבינו הקדוש אין אסאך תפלה פאר לייגן אוף אונז עס זאל נעמין איין עק פין מייני צרות אין פין דייני מען זאל זוכה זין דונין השי"ת באמת לאמתו אין מקושר במס"נ לרבינו הק' וכו' ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' בעיקר. 
און וייטער ואס די שרייבסט אז די ביסט מיט עצבות אין פאלסט אריין אין יאוש עיין בהספמ"ע מהז' בייטלירס בהתחלה אז זיי זענין שון זייער פרייליך גוארין האט זיך דער מלך אוף גשטעלט וכו' באשר איך בין אשטערין זייער זע איך אז די ועסט וכו' בכן זאלסטו זייען די זאלסט ניט האבין קיין עצבות וכו' אין אז די ועסט פרייליך זיין וכו' עי"ש היטב אין דער רבינו הקדוש צעק בקול גדול ולא יסף גואלד זייט אייך ניט מיאש, אין שום יאוש בעולם כלל הארצדיקער גטרייער ברודער מען דארף אסאך תפלה פאר לייגן כי עיקר כלי זיינו של איש הישראלי הוא התפלה שבו כובש כל המלחמות אין די בת מלכה האט גזאגט רק ביינקין גלייב מיר מיר איז נעביך אזו בוטער עס איז שון אזו אצייט ואס איך קען איין וארט ניט רעדין פאר השי"ת ממש מר ממות נאר מה לעשות צריך לבטוח בהשי"ת שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד ע"כ דארף מען זיך מחדש זיין מחדש בעבודת ה' כאילו היום נולדתי ויש לנו אב זקן על מי לסמוך ואס האט גזאגט דופיט אוף מייני כוחות ואמר גמרתי ואגמור נצחתי ואנצח וב"ה שאנחנו בגורלו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים בכל הבחינות אשרינו אלפים פעמים אשרינו פרייליך אין פרום אוך גלייב מיר דער בע"ד באצאלט מיר פאר וואס איך שרייב דיר נאר רבינו הקדוש לופט פריר אוס. האב אפריילכען פורים. 
(מכתבך קבלתי ושמחתי לשמוע ממך זה פלא אצלי שבקשתי ממך טובה אם תוכל לשלוח לי לקו"ה או"ח ח"ב ח"ג ואינך עונה לי כלל על זה אני מאד מבקש ממך שתענה לי על זה יהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד ר' שלמה וקסליר לומד בעצמו בחלק הזה ואינו יכול להשאיל לי אותו לכן אני מבקש ממך מאד אחי היקר שכמו שהרבת אצלי ספרי רבינו כן תמשיך הלאה לזכות ויהי' לך חלק במצוה גדולה של מזכי הרבים. 
כעת אכתוב לך על מה שאתה כ"כ משבח אותי זה לא מתחיל בכלל לדאבוני אני מאד יושן בעבודת ה' והבע"ד רודף אותי מכל הצדדים סביב סביב ואין לי מנוחה אפילו רגע אחד ומניעות המוח גדולים מר לי מאד מכל הצדדים איני יודע שום עצה נגדו הוא רוצה לבלוע אותי לגמרי ע"כ מוטל עליך חוב שתעבור בזמן הזה למירון על ציון התא"ל רשב"י זיע"א אני עושה אותך שליח שתניח שם הרבה תפלות ובכיות עבורי שתבקש הרבה אצל השי"ת מה יהי' התכלית ממני אני כבר מתייסר כך כמעט שנתים ברדיפות כאלו ולעבודת ה' איני זוכה ולדאבוני כ"כ רחוק מרבינו הקדוש ומהשי"ת בלי שיעור וערך מה יהי' התכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן אל תחריש ואל תשקוט הרבה בתפלה בעדי. 
אחי היקר ספר את הכל לצדיק הקדוש רשב"י זיע"א והשיח את כל הלב שיהי' כבר קץ מהצרות אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים בער"ח ניסן היתה נסיעה לרבינו תוכל לקיים להיות במירון הקדוש ולעשות את הצדיק לשליח לרבינו הקוה"נ וכו' וכמו"כ הנך יכול ללכת לציון ר' ישראל מקרדן זצ"ל ולהצדיק ר' אברהם קליסקער ור' נחמן הודינקער וכו' ולעשות שליח לרבינו הקדוש ולהניח הרבה תפלות עלינו שיקח כבר קץ מצרותי ומצרותיך שנזכה לעבוד את השי"ת באמת לאמתו ולהיות מקושרים במס"נ לרבינו הק' וכו' ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' בעיקר. 
ומה שאתה כותב שהנך בעצבות ואתה נופל ליאוש עיין בסיפורי מעשיות מהז' בעטלירס בהתחלה שכשכבר היו שמחים מאד נעמד המלך ואמר מפני שאני חוזה בכוכבים רואה אני שאתה וכו' בכן שתראה שלא יהי' לך עצבות וכו' וכשאתה תהי' בשמחה וכו' עי"ש היטב ורבינו הק' צעק בקול גדול ולא יסף אהה אל תתייאשו אין שום יאוש בעולם כלל אחי המסור והנלבב צריכים להניח הרבה תפילות כי עיקר כלי זיינו של איש הישראלי הוא התפילה שבו כובש כל המלחמות והבת מלכה אמרה רק לכסוף האמן לי לדאבוני מר לי כל כך כבר כזה אורך זמן שממש איני יכול לדבר מלה אחת לפני השי"ת מר ממות רק מה לעשות צריך לבטוח בהשי"ת שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד לכן צריך להתחדש מחדש בעבודת ה' כאילו היום נולדתי ויש לנו אב זקן על מי לסמוך שאמר סמכו על כוחותי ואמר גמרתי ואגמור נצחתי ואנצח וב"ה שאנחנו בגורלו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים בכל הבחינות אשרינו אלפים פעמים אשרינו [וכמאמר מוהרנ"ת] שמחה וגם יראה האמן לי הבע"ד מתנקם בי על מה שאני כותב לך רק רבינו הקדוש רץ עוד ומקדימו שיהי' לך פורים שמח) 
ועכשיו כל ההתחלה מפורים וקיימו וקבלו וימי הפורים לא נבטלים וכו' וכו'. 
ממני ידידך אוהבך באמת שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
My dear brother — I am very pressed. And the fellowship are all poor people here. And even so — we are doing our best with all our strength that we should be able to send some canisters — for the cost of sending one canister is the same as sending five canisters together. My dear brother — arouse compassion on me — for it is very bitter and dark for me, to my great sorrow. And what will be the ultimate purpose? Reply immediately — a good reply. From me — who hopes to see the canisters of oil very soon — and you for Chanukah — and to be truly saved. Amen.

Segment 6
HE:
כ"ז
נתאחר המכתב עד היום יום ד' ויק"פ פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד אדר תרפ"ו] 
שלום למע"כ אהובי אחי יקירי מוה"ר ישראל דוב נ"י. 
הנני מודיע לך משלומנו ב"ה כי החיוה"ש אתנו אחי יקירי אם תשלח לי לקוטי הלכות אורח חיים חלק ב' חלק ג' אשלח לך ספורי מעשיות משנת זו שנדפס בורשא שנה זו והוא ביוקר. 
והנני מבקשך שתודיעני משלומך ומה נשמע אצלך אם ילדה כבר זוגתך בשטו"מ הכל תכתוב לי. 
ותראה ליסע למירון על ציוה"ק רשב"י זיע"א על ער"ח ניסן שהוא ר"ה למלכים והי' נסיעה גדולה לרבינו הק' ותבקש הרבה בעדי ובעד כלנו. 
ותקיים דברי רבינו ז"ל מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ואם אתה רוצה התחזקות עיין בלק"ה א"ח ח"ב הלכות תפילת המנחה על התורה מט' לשמש שם אהל וכו' ותמצא באמת מרגוע לנפשך. 
אחי יקירי תדון אותי לכף זכות מה שלא כתבתי לך עד הנה כי קשה לי מאד הדבר כי אני בשפל המצב בעבודת ה' ומה אני יכול עוד לעורר אחרים ובאמת כל מכתב הוא מס"נ. והנני מאחל לך חג הפסח כשר ושמח עיין בהתורה כ' ט' תקונין יקירין וכו' צעקה בקול הוא תיקון הדעת ותיקון הברית בחי' ויגד לכם את בריתו עיי"ש היטב ותכין עצמך בעבודת ה' בימי חודש ניסן הקדוש וימי פסח הקדושים וימי ספירה הקדושים בהתבודדות ושמחה ואיה"ש בל"ג בעומר הבע"ל נשמח ביחד בעבודת ה' אמן ממני ידידך המצפה לשמוע ממך כל טוב אמן 
שמואל הלוי הורוויץ ברסלבר. 
ר' יעקוב זאב נ"י ור' אלטר בן ציון דשה"ט ומאחלים לך חג הפסח כשר ושמח.

EN:
Shmuel Horowitz, the Breslover. Please send the canister via a trustworthy person whom you know — when he travels by automobile — and have him deliver it either to me, or to R' Yaakov Zev, etc., or to R' Alter. And also write us a letter — to whom you delivered the canister and where he resides — and we will go to him to receive it. Joyfully! Hope! A holy good Shabbos!



# Letter 38 ל"ח
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/121/

Letter 38 ל"ח
מכתב 121
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/121

Segment 1
HE:
כ"ח
ב"ה יום ב' אח"ק פעה"ק ת"ו 
למע"כ הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה הנעלה סוע"ה כש"ת כמוהר"ר זרח עפשטיין שליט"א ר"מ ומנהל ישיבתנו הק' תורת חיים הי"ו 
באתי בבקשה ממחילת כבוד תורתו איך שאני חולה וחלש ל"ע מרוב צערי ומצוקותי שאני סובל זה כשתי שנים שאפי' כר לישן עליו אין לי ומוכרח אני לישן על ספסל וזה כל השבוע שאני מושכב במטה בחולי חום חזק וכאב הראש והנני רוקק עם דם ל"ע ואני מרגיש בעצמי מסוכן ממש והרופא אמר לי שאני צריך ומוכרח הבראה גדולה להבריא את גופי ואויר טוב ומנוחה איזה שבועות ואני בערום וחוסר כל ואין לי שום משען ומשענה שום אח וקרוב פה כאילו מאבן נולדתי והרחמנות גדול עלי מאד כי כוחותי הולכים וחסור והנה נתעוררו ב' אנשים נכבדים וכו' לילך למעכת"ר שיעזור לי מהישיבה מסבת ראייתם את חליי וגודל נדודי ומצוקתי ומעכת"ר ברוב טובו וחסדו הבטיח להם. ועכשיו איני יודע מה נשתנה שכת"ר לא נתן רק פונט א' (לירה אחת) וגם דיבר עלי דברים אשר לא על לבי שאני רוצה לרמות את כת"ר ע"כ הנני מבקש מכת"ר שאל יתן לי לבני בליעל ואל יקבל מלשינות עלי הלא כת"ר הוא חכם גדול ונבון ומדוע יקבל זאת הלא אלו האנשים הם בעצמם יודעים כי אני חולה גדול וגם מה יספיק לי פונט ע"כ יראה מעכת"ר למלאות בקשתי

EN:
Life, peace, and complete joy and complete healing of soul and body, and all good forever — to the honored self of my beloved dear brother, my soul's companion — his soul is bound to mine very greatly — my soul thirsts to see him — the distinguished talmid chacham, the Chassid, greatly distinguished in fear of Hashem — who drinks living waters from the well of living waters — Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — the distinguished Torah scholar, our Master [name missing], may he live and be strong.



# Purim in Jerusalem — Triple Purim; Likutay Etzos Being Printed; the Haggadah
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/122/

Purim in Jerusalem — Triple Purim; Likutay Etzos Being Printed; the Haggadah
מכתב 122
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/122

Segment 1
HE:
ממני בן ידידו המצפה שתמלאו את בקשתי שמואל הרוויץ

EN:
After warmly greeting you with great love — I hereby inform you of our welfare — all of us. Blessed be G‑d, we have life and peace with us. May Hashem grant that we merit to exchange good tidings and to meet — all of us together — from a place of expansiveness, with truly joyful hearts. My dear brother — I received a greeting from you through our friend of the fellowship, R' Tzvi, may he live. And we greatly, greatly rejoiced to hear of your good welfare. For a long time we have not received a letter or word from you. And R' Tzvi asked me to write to you in his name — as he promised you. And blessed be G‑d — we had here a triple Purim [פורים משולש — "triple Purim": when Purim falls on Shabbos in Jerusalem — as it does in walled cities — and the various observances are distributed over three days (Thursday for gifts to the poor, Friday for the Megillah, Shabbos for the festive meal); this occurred in 5687 / 1927] — with great joy. And blessed be G‑d — on Sunday of this week we went to all the homes of the fellowship in joy and love and songs along the way. And blessed be G‑d — I was nearly drunk to the point of ad d'lo yada [עד דלא ידע — "until one does not know" — the Talmudic standard for Purim intoxication (Megillah 7b)], etc. And blessed be G‑d — a Haggadah with commentary compiled from Rabbainu's books is going to press — beautiful and very fine — and it will be a great sanctification of G‑d's Name. And I also saw a letter stating that in Poland [in the diaspora communities] they are printing the Likutay Etzos [לקוטי עצות — "Collected Counsels": R' Noson's topically arranged compendium of practical guidance from Rabbainu's teachings] of Rabbainu, of blessed memory, with a Hebrew-Yiddish commentary — which has been translated by R' Shimshon, may he live, Rabbainu's grandson. And now with R' Noton, may he live, here — there is already a first portion of hundreds of pages.



# "Why Do You Not Write?" — Purim Leads to Pesach — The Holy Month of Nissan
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/123/

"Why Do You Not Write?" — Purim Leads to Pesach — The Holy Month of Nissan
מכתב 123
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/123

Segment 1
HE:
העיקר שכחתי הנני רוצה לידע אם מעכת"ר קבל תשובה על מכתבו ששלח לאבי נ"י כי הנני מחכה שבודאי בלי ספק יעשה אבי טובות להישיבה הק' בקרוב, ובזה הזמן שלחתי עוד פעם מכתב גדול לאבי בשביל הישיבה ועוד אראה לכתוב עם עוד אנשים איך שכבודו עוזר לי מהישיבה להברות את גופי ואיה"ש בודאי יהא טוב. 
ממני הנ"ל

EN:
[Yiddish:] "My dear, righteous brother — oh (Gott!) — what are you doing abandoning yourself so? You are not writing any letter! Lag BaOmer is coming! Such holy days are coming — the month of Nissan — in which the entire month is in the aspect of Rosh Chodesh, and it is like the month of Tishrei. And such holy days are coming: Pesach and the Sefira [the forty-nine days of the Omer between Pesach and Shavuos] — and how much we can save ourselves! Look deeply in Likutay Etzos, Teshuvat HaShanah [תשובת השנה — the section on annual repentance in Likutay Etzos; based on the teachings of the rabbi of Tcherin] from the Rav of Tcherin, on Pesach with the Sefira — and you will literally be revived. And you will know what you have to do. And remember well — Erev Rosh Chodesh Nissan is coming — which was the day of the journey to Rabbainu, of blessed memory, and it is in the aspect of Rosh Hashana."

Segment 2
HE:
כ"ט
[כ"ב מנחם אב תרפ"ו] 
ב"ה אור ליום ב' לסדר יראה כל זכורך את פני האדון ה' מאן פני האדון ה' דא רשב"י זיע"א פעה"ק ירושלים תובב"א חיים ושלום וכ"ט למע"כ אהובי אחי יקירי ידידי כנפשי מחמד עיני וחמדת לבבי קשור ודבוק בעמקי לבי האברך הנעלה שותה מים חיים מהבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח החסיד כמוהר"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י 
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיעך משלומנו הודות לשי"ת. 
הארצדיקער גטרייאר ברודער איך בייט דיך זייער אז די זאלסט אסאך מרבה בקשה תפלה תחנה פאר מאנעט ועגין ובפרט על ציון התא"ל רמבעה"ן זיע"א ועל ציון התא"ל ר' עקיבא זי"ע ועכי"א ועל קבר זקני השל"ה הק' זצ"ל ובפרט לנסוע למירון על ציון הקוה"נ של התא"ל רשב"י זיע"א אין אסאך בייטין פאר מיר עס זאל נעמין איין עק פין מייני צרות ואס איך מיטשי מיך אין פלאג מיך שון אזו 2 יאר מיט 4 חדשים. אין עס נעמט גאר קיין עק ניט איך האב קיינום ניט פין דאנין ביז אהין דער בע"ד יאגט פין אלי זאטין עס איז שון באלד ר"ה אין מען וייסט גאר ניט וין מען איז אין דער ועלט אין ואס ועט זיין דער תכלית עד מתי ועט מען נאך יאגין די עונות די בהמות... 
(אחי המסור והנלבב אבקש ממך מאד שתרבה עבורי בקשה תפילה ותחנה ובפרט על ציון התא"ל רמבעה"ן זיע"א ועל ציון התא"ל ר' עקיבא זיע ועכי"א ועל קבר זקני השל"ה הק' זצ"ל ובפרט לנסוע למירון על ציון הקוה"נ של התא"ל רשב"י זיע"א ולבקש הרבה עבורי שיגיע קץ לצרותי מה שאני סובל ומתייסר כך כבר שנתיים וארבעה חודשים ובכלל לא מגיע הסוף לזה ואין לי אתי אף אחד מפה עד לשם והבע"ד רודף מכל הצדדים, עוד מעט כבר ר"ה ולא ידוע כלל היכן נמצאים בעולם ומה יהי' התכלית עד מתי נרוץ אחרי העונות הבהמות...)

EN:
[Yiddish:] "My dear brother — oh (Gott!) — do not abandon yourself! I am writing this to you, my brother — believe me — how much is happening to me also, and it is very hard for me to hold on. It is now Purim — three years that I am struggling without measure. Literally not a moment without affliction — and my mental obstructions and my weakness — only G‑d, blessed be He, knows. Day by day I say: what will be in the end? But even so — one must hold on regardless, and under no circumstances fall — whatever the circumstances — for there is absolutely no despair in the world at all. And the essential thing is the longings and yearnings. One must yearn very greatly. Then G‑d, blessed be He, will certainly help — only do not fall! G‑d, blessed be He, knows the truth — how greatly I want you to be truly saved. Only one must pray — each for the other." My dear brother — my heart gives me very great pain when I remember how we once held ourselves together, and how we yearned for the service of Hashem — and today, to our sorrow, we are so very far. Only one must believe that everything is for good — and everything will be transformed to good. My dear brother — oh (Gott!) — save your body and do not abandon yourself. Rabbainu the Holy one, of blessed memory, brings: repair of the body takes precedence over repair of the soul. Eat soft eggs in milk. If you can obtain almond milk — it is very good to drink. Take this remedy: boil heads of garlic in milk — and eat and drink it. And see not to allow yourself any sadness or any sorrow at all — only joy and joy! And specifically joy. And especially since the month of Nissan is coming — in which Rabbainu, of blessed memory, brings in Likutay Moharan, part two, Torah Five: one is saved from the blemish of the bris, etc.

Segment 3
HE:
ל'
ב"ה יום ה' נצבים וילך תרפ"ו פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכוח"ט וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי עוז כנפשי ולבבי החסיד השותה מים חיים מהבאר מים חיים מננמ"ח זיע"א כש"ת כמוהר"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר כיאות אחי יקירי כאשר נסכם אצלינו הראב"צ ואצלי לבוא בקרוב למירון על ציון הק' הרשב"י זיע"א גם הר' צבי סטלמוך יכול להיות שי' ג"כ במירון על ר"ה הק' הבע"ל ועוד מאנ"ש ע"כ אם תרצה תחכה מלבא הנה עד יום ב' הבע"ל בצהרים ואם לא נבוא עד אז אצלך אז תסע תיכף ומיד הנה לירושלים על ר"ה הבע"ל והי"ת יעזור לנו שנכתב ונחתם בספר הצדיקים לאלתר לחיים טובים ונהי' מקורב ומקושר לרבינו הק' באמת לאמתו ונזכה לתש"ש ותיקון הברית ותכלה שנה וקללותי' ותחל שנה וברכותי' וד"ל 
ממני ידידך אוהבך באמת מצפה לראותך בקרוב עם כל טוב

EN:
[The letter was delayed; a brief additional note added:] My dear brother — please write to us of your good welfare — and do not worry at all. Know: they have begun to print in Poland the Likutay Etzos of Rabbainu, of blessed memory, with a Hebrew-Yiddish commentary from R' Shimshon, Rabbainu's grandson. And there is already with R' Noton, may he live, here — a first portion of hundreds of pages. My dear brother — study deeply in Likutay Etzos, Teshuvat HaShanah. And be joyful, and pray for me. And yearn for the service of Hashem. And study Likutay Etzos, Teshuvat HaShanah.

Segment 4
HE:
שמואל בן פיגה הורוויץ ברסלבר

EN:
From me — your true friend: Shmuel Horowitz, the Breslover. All the fellowship inquire of your good welfare with great love. And especially our dear friend R' Yaakov Zev, may he live. And they all wish you complete healing of soul and body, and a joyful and kosher Pesach — each one individually.

Segment 5
HE:
ב"ה יום ב' כ"ז אלול תרפ"ו פעה"ק ירושלים ת"ו 
רפו"ש וכוח"ט וחיים טובים ושלום וכט"ס לכבוד האברך היקר והנכבד ידידי עוז האהוב וחמיד ורגיג עלי כנפשי ולבבי נפשי קשורה בנפשו השותה מים חיים מבאר מים חיים מהנחל הנובע ננמ"ח המצפה ומשתוקק להתקשר ברבינו הקדוש והנורא זצ"ל זי"ע ועכי"א ובאנשי שלומינו ה' עליהם יחיו כש"ת כמוהר"ר ... נ"י. 
אחי היקר אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע לך כי קבלנו את מכתבך וא"א לשער לך גודל צערינו ועגמת נפשי ממש עד הנפש יעזור לך השי"ת וישלח לך רפואה שלימה בקרוב במהרה דידן רפואת הנפש ורפואת הגוף ותוכל להתפלל בר"ה כדבעי ושלא תצטרך ח"ו להיות ר"ה בבה"ח אחי יקירי כנפשי תדע נאמנה שכבר היינו מוכנים אני ור' אלתר בן ציון נ"י לנסוע למירון על ר"ה ות"ל שברנו כמה וכמה מניעות כי זה קודם ר"ח אלול שאנחנו כוספים ומשתוקקים לזה וחושבים עצות וכבר היינו מוכנים היום באשמורה לנסוע לולי המכתב שבא ממך אבל צריך להאמין שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד ותזכור היטב מה שצעק רבינו ז"ל הקדוש והנורא בקול גדול ועצום קול גדול ולא יסף שאסור להתיאש את עצמו בשום אופן בעולם אין שום יאוש בעולם כלל וכל זמן שהנשמה באפינו צריך להאמין ולידע שלא לייאש את עצמנו יהי' איך שי' משום דרגא שבעולם. 
אחי יקירי שמור עצמך מעצבות ואל תדאג כלל כי ת"ל יש לנו על מי לסמוך ואליו אנו מקשרים את תפלותינו ולולי זאת הייתי מיאש את עצמי וזה כל התקוה שלי ושלנו כלנו ובלעדי זאת מי יודע אם היינו חיים ותדע נאמנה אחי יקירי כי אני רחוק כ"כ מעבודת השי"ת בלי שעור ושאיני זוכר כלל בר"ה הק' כי מוחי טרוד ומבולבל מאד מאד ומניעות המוח הרבה מאד אשר אין לשער ולהעריך איך גדיינק גארניט אז עס גייט ר"ה עס דוכט מיר עס נאך דא איאר צי ר"ה עס דורך גגאנגין גאנץ חודש אלול אין נעביך גאר ניט אן גהובין צו טאן עס נעביך ביטער מען איז זייער וייט אבער פון דעסט וייגין ואס זאל מען טוהין אראפ פאלין טאר מען ניט. 
דער היילקער רבי האט גזאגט ברודער האלט דיך דופיט אוף מייני כוחות אין דער היילקער רבי האט גזאגט אז איך מיט מייני לייט גייאין דורך די ערשטי נאכט ר"ה און דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט גאר מיין זאך איז ר"ה וען ניט מיין ר"ה ואלט די גאנצי ועלט גוארין תוהו ובהו אין גרעסירס פין דעם איז ניט דא ע"כ איז אוודאי א גרוסי הפסד ואס דו האסט ניט זוכה גוען ניט ציקומין אהער ניט מיר צי דיר, נאר פון דעסט ועגין דארף מען די כסופים הטובים ניט אופ לאזין מען דארף אסאך ביינקין צום רבין אין אסאך בייטין וארין דאס איז דער עיקר אין אן דעם איז גאר ניט און עס הייבט זיך גאר ניט און אין מען קען אנדרש קיין יוד ניט זיין ע"כ דארפין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת און אסאך תפלה פאר לייגין נאר אוף דיים וארין דאס איז דער עיקר אין דאס איז כולל אלדינג אין אז מען זאל זוכה זיין צי דיים איז מען זוכה צי אלדינג וארין גרעסירס איז ניט דא. 
ע"כ טייער הארצדיקער ברודער לאז דיך ניט אפנארין פון דיים בע"ד אין פלייג אסאך תפלה אוף דיים דוקא וארין יעדר יאר איז ההפסד שאינו חוזר ומעוות שלא יוכל לתקון גדענק גיט ואס די בת מלכה האט גזאגט עס איז א גרוס רחמנות אוף מיר און אוף דיר אזו א לאנגי צייט ואס איך בין דא און קען ניט ארוס אין זיא האט איים גזאגט דו זאלסט דיר אוסקלאבין איין ארט און זאלסט אגאנץ יאר ביינקין און וען דו ועסט האבין צייט זאלסטו אייך ביינקן. 
ע"כ טייעריר ברודער לאז דיך ניט אפ גדענק גוט עס איז 3 יאר ואס מיר זענין גוען אין איינעם אין מירון די אהבה ואס גוען צוישן אונז גדענק גוט אין ואס האט זיך אפ גטאן די 3 יאר ממש כל משבריך וגליך עלי עברו ע"כ טאר מען נישט שואגין מען דארף האבין ביידי אזו ויא דער היילקער רבי האט גיזאגט אז מען קען אנדרש ניט אמת תשובה טואין ביז מען זאל זיין בקי בין בעלי' אז מען זאל זיך ניט אפשטעלין מען זאל גייאין אלי מאל העכיר און העכיר און אפי' אז מען פאלט אראפ ואס ערגעיר קען שון ניט זיין זאל מען זיך נישט מיאש זיין אין אן הייבן נאך אמאל פון אן הייב אין דאס איז דער עיקר תשובה. 
מיין טייעריר גטרייאר חבר דארפסט פרייליך זיין ואס מען ועט אונז מזכיר זין אין בייטין פאר אונז ביים רבין ז"ל וארין איך האב גשריבין כמה בריף האב איך דיר מזכיר גוען אין איך בייט פאר דיר בא די מקומות הקדושים. און דארפסט גדיינקין דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט אז איך גייא פאר אייך ואס האט איר מורא צו האבין גלייב מיר באמת וען ניט דאס ואס איך פאר לאז מיך אוף דיים היילקען רבינס כח ואלט איך דאס ניט איבער גהאלטין בשום אופן נאר דאס איז מיין גנצער האפנונג אין מיר האבין ב"ה וער עס זאל אונז מתקן זיין. 
און מען דארף טאנצין פאר שמחה ואס מיר האבין זוכה גוען צי ויסין פון אזא אור ואס עס נאך ניט גוען מיום בריאת העולם און מיר זענין זוכה גרופין צי וערין אוף זיין נאמין און מען לייד דער פאר און וידער דארף מען ויסין אז מען וייסט גאר ניט אין מען האט נאך באמת גאר ניט אן גהובין צו טאן ע"כ דארף מען מיט אלי כוחות ארבטין מען זאל זוכה זיין צי עבודת ה' אין ניט אפשלאפין די פאר יאר ואס היינט איז דער עיקר עקבתא דמשיחא ואס די גמרא זאגט אז דער פסוק שטייט אין קהלת אז מען זאל טוהין עד שלא הגיעו הימים אשר אין בהם חפץ: אלו ימי המשיח וארין דער עיקר נסיון איז היינט דארפין זיך נישט לאזין נארין וארין די יארין לופין אוועק ע"כ דארף מען אסאך ביינקין אין בייטין מען זאל זוכה זיין צום רבין און מען דארף זיך דער האלטין אין זיין תמיד פריילאך כי חדות ה' היא מעוזכם דאס גייט אוף ר"ה אכלו משמנים וכו'. 
ע"כ טייערר הארצדקער ברידער קלער גארניט איבער גיב דיך אין גאנצין איבער צי רבינו הקוה"נ לגמרי אין זייא מקשר אלי תפלות צום רבין אין זיי פרייליך אין ביינק אין האף אין בייט צי זוכה זיין צום רבין ז"ל אין בייט פאר מיר אוך וארין אני תולה בלב ים. 
(איני זוכר כלל שמגיע ר"ה, נדמה בעיני כאילו יש עוד שנה עד ר"ה, כבר עבר כל חודש אלול ולדאבונינו לא התחלנו כלום לעשות לדאבונינו מר מאד כמה אנו רחוקים אבל אעפי"כ מה נעשה, ליפול ברוחינו מזה אסור, רבינו אמר אחי תחזיק עצמך תסמכו על הכוחות שלי, עוד אמר רבינו הקדוש אני ואנשי עוברים בלילה הראשון של ר"ה, גם אמר רבינו הקדוש כל עניני [וכוחי] הוא ר"ה אם לא הר"ה שלי הי' נהפך כל העולם לתוהו ובהו ואין למעלה מזה, על כן בודאי זה הפסד גדול מה שלא זכית לא אתה לבא אלינו ולא אנו לבא אליך, אבל אעפי"כ צריך לא להניח את הכיסופים הטובים, צריך הרבה לכסוף לרבינו והרבה תפלות כי זה העיקר ובלי זה הכל כלום ולא מתחיל בכלל ואחרת א"א להיות יהודי בכלל, על כן צריך להוזיל הרבה דמעות לשי"ת והרבה תפלות להניח (לשים) רק על זה כי זה העיקר וזה כולל הכל וכשזוכים לזה זוכים להכל כי אין למעלה מזה, על כן אחי הנלבב והיקר אל תתן לרמאות עצמך מהבעל דבר והניח הרבה תפלה על זה דוקא, כי כל שנה הוא הפסד שאינו חוזר ומעוות שלא יוכל לתקון, זכור היטב מה שאמרה הבת מלכה שרחמנות גדול עלי ועליך כזה זמן ארון שאני כאן ואיני יכולה לצאת, ואמרה לו, תבחר לך מקום וכל השנה תתגעגע ומתי שיהי' לך פנאי תתגעגע. 
על כן אחי היקר אל תרפה את עצמיך, זכור היטב כבר שלש שנים שהיינו ביחד במירון וזכור היטב את האהבה שהיתה בינינו וכל מה שעבר עלינו בשלשת השנים הללו ממש כל משבריך וגליך עלי עברו, לכן אסור לשתוק וצריך את שני הענינים כמו שאמר רבינו הקדוש שאי אפשר לחזור בתשובה באמת עד שיהיו בקיאים בין בעליה לא לעצור, ללכת ולעלות תמיד גבוה גבוה יותר ויותר, ולהיפך אפילו אם נופלים נפילה שאין גרועה ממנה לא להתייאש ולהתחיל שוב מההתחלה, זהו עיקר התשובה. 
אחי המסור והיקר אתה צריך להיות בשמחה ממה שיזכירו אותנו ויבקשו עבורינו אצל רבינו ז"ל בגלל שכתבתי כמה מכתבים לשם והזכרתי גם אותך ואני מבקש עבורך במקומות הקדושים, ואתה צריך לזכור מה שאמר רבינו הקדוש כשאני הולך לפניכם מה יש לכם לפחד, תאמין לי באמת אם לא הייתי סומך על כוחו של רבינו הקדוש לא הייתי מחזיק מעמד בשום אופן, רק זה כל תקוותי ויש לנו ב"ה מי שיתקן אותנו וצריך לרקוד מרוב שמחה מה שזכינו לידע מכזה אור שעוד לא הי' מיום בריאת העולם ואנו זוכים ליקרא על שמו ולסבול עבור זה, ושוב צריך גם לדעת שאיננו יודעים כלום ובאמת עוד לא התחלנו לעשות בעבודת ה' על כן צריך לעבוד בכל הכוחות לזכות לעבודת ה' ולא לפספס בשינה את כמה שנים הללו שעכשיו עיקר הזמן של עקבתא דמשיחא שאומרת הגמרא על פי הפסוק הכתוב בקהלת לעסוק בעבודה לפני שיגיעו הימים שאין בהם חפץ: אלו ימי המשיח, מפני שעיקר הנסיון הוא דוקא עכשיו אז צריך לא לתת לרמאות עצמו כי השנים הולכים וחולפים על כן צריך הרבה להתגעגע ולבקש לזכות לרבינו וצריך להתחזק ולהיות תמיד בשמחה כי חדות ה' היא מעוזכם זה נאמר על ר"ה אכלו משמנים וכו'. 
על כן אחי הנלבב והיקר אל תחשוב מהעבר, תמסור את עצמיך כולך לרבינו הקדוש והנורא לגמרי ותקשר את כל התפלות לרבינו ותהי' שמח ותכסוף ותקווה ותבקש לזכות לרבינו ז"ל ותבקש עבורי כי אני תולה בלב ים וכו') 
והדוחק והעמל גדול ברוחניות ובגשמיות אשר א"א לשער ולהעריך כלל וכלל ואני צריך לישועה גדולה בכל הענינים. ותהי' בשמחה באמת ותעשה רקודין והנני מאחל לך כוח"ט ושנה טובה ומתוקה וחיים טובים באמת לאמתו כמו שהשי"ת יודע כפי רצון מבחר הברואים. 
ממני שמואל בן פייגה הורוויץ ברסלבר 
חי' גלעבט ברודער אחי יקירי חזק ואמץ מאד כי הכל לטובתך האפ האפ פרייליך פרייליך טשאק טשאק ניט גקלערט און ניט גטראכט נאר גלייבט אין גלאכט לייבדיג לייבדיג זייא גזונד און שטארק גואלד זייא פריילך באמת על כח רבינו הק'; 
א גוטין ערב ר"ה א גוטין ראש השנה א פריילכין א גוטין שבת אין פרייליך פרייליך האפ האפ פרייליך. 
(תחיה אחי, אחי יקירי חזק ואמץ מאד כי הכל לטובתך עלוז עלוז בשמחה בשמחה בחדוה בחדוה ללא דאגות וללא מחשבות רק לחיות ולשמוח בחיות בחיות תהי' בריא וחזק אהה (גואלד) הייה בשמחה באמת על כח רבינו הק'. 
ערב ר"ה טוב ור"ה טוב ושבת שלום ובשמחה בשמחה עלוז עלוז בשמחה) 
בבקשה תיכף להשיב תשובה טובה משלומך הטוב לחיות אותנו.

EN:
Postscript — from an additional Breslov companion (new figure):



# Letter 39 ל"ט
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/124/

Letter 39 ל"ט
מכתב 124
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/124

Segment 1
HE:
ל"ב
[כ"ח אלול תרפ"ו] 
ב"ה אור ליום ג' פרשת האזינו יצרנו כאישון עינו לסדר במספר שמו של רבינו הקדוש והנורא ז"ל זיע"א ירושלים עיה"ק 
לכבוד ידידי עוז כנפשי השותה עמנו ביחד מבאר מים חיים מננמ"ח מו"ה ר' ... נ"י 
באתי להודיעך מבריאות ומשלום אנ"ש יחיו כן אזכה לשמוע בע"ה. 
תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה אעפ"י שקשה וכבד עלי מאד ומאד לכתוב כידוע מפני חלישותי אעפי"כ אכתוב לך מעט שיועיל הרבה איעצך עצה ותקיים ויהי' לך רפואה שלימה אי"ה תצייר במוחך שאתה במקום שצריכין לעמוד... וכו' ותקשר עצמך בכל כוחך קיין גרעסרי זאך פין דעם איז נישט פאר האנדען אַי אנדרע זאגען איז נאך אקשיא וכו' אבער דעם אמת לאמתו איז כנ"ל נא דארף מען משונה פריילעך את אשר ישנו פה ואשר איננו פה הכל נקראים על שמו הקדוש אין ה' וועט דיר אוודאי העלפין אמן. 
(אין דבר למעלה מזה ואם אחרים אומרים אחרת אז עוד קושיא וכו' אבל האמת לאמיתה הוא כנ"ל נו אז אנו צריכים להיות בשמחה משונה את אשר ישנו פה ואשר איננו פה הכל נקראים על שמו הקדוש וה' יעזור לך בודאי אמן) 
והנני פורס בשלומך הטוב ומברכך בכתיבה וחתימה טובה אמן 
ממני ידידך עוז אב"צ הנ"ל האפ האפ האפ 
ב"ה אחי יקירי כאשר התחלנו לקבץ מאנש"ש איזה שילינג ואני מחכה לשלוח עד שיהי' עכ"פ חצי פונט ע"כ אמרתי בדעתי שבשביל זה לא אעכב מלשלוח את מכתבינו הזה כדי שיהי' לך על ר"ה להשיב ולהחיות נפשך הצמאה וכו' ואיה"ש הכסף אשלח לך במכתב הבא איה"ש. 
מיין טייעריר הארציקער אמתיר גוטער פריינד איך בייט דיך זייער אין זייער די זאלסט אין מיר ניט פאר געסין ויא איך פאר געס אין דיר אוך ניט ויא איך האב מעורר גוען אנש"ש זאלין דיר שרייבין אין האב ב"ה גמאכט די התחלה אין איך בייט תמיד פאר דיר אין פאר געס ניט אין דיר אין ביסט איין גבאקין אין מיין הארץ בייט איך דיך אוך זאלסט אין מיר ניט פאר געסין אין מרבה בתפלה זיין פאר מיר אסאך עס זאל שוין נעמין איין עק פין מייני צרות ובפרט אז די ועסט זוכה זיין צי זיין ימים נוראים במירון הקדוש על ציון הקוה"נ רשב"י זי"ע ועכי"א למעה"ש זאלסטו אין מיר ניט פאר געסין אין די זאלסט אסאך בייטין ביים ציון הקוה"נ פאר מיר איך מאך דיך פאר אשליח זאלסט דער ציילין ואס מיט מיר טיט זיך אפ אזו ויא ער אליין וייסט אין זאלסט אסאך מעורר רחמים זיין פאר מיר. 
וארין טייעריר הייליקער ברודער הרצדיקער גטרייאיר די זאלסט ויסין אז עס איז מיר ביטער זייער אין זייער פין אלע זאטין בגשמיות וברוחניות מען ויל מיך אוסבריינגין אסאך געלד אין קיין עק נעמט ניט רשעים בחושך ידמו וכו' אין דער אוייב הפנימי שואגט ניט כידוע וד"ל מסער גופי' דבר נש אין פין עבודת ה' בין איך זייער וייט ואס וייטער קען שון ניט זיין אין איך וייס גאר ניט ויא איך בין אוף דער ועלט אין איך דארף האבין רחמים גדולים הייתי כותב... אך א"א ע"פ השדה... ע"כ תדע מעצמך הכלל כי אני צריך לרחמים גדולים ע"כ אם תזכה להיות במירון על ציון הקדוש אל תחריש ואל תשקוט זאלסט רייסין קברים אוף מיר מיט דיר עד מתי עד מתי עד מתי היתכן שבאנו לעולם בשביל לבלות ימינו בהבל כזה היתכן היתכן הלא ימינו ושנותינו עוברים כצל עובר ואנחנו רחוקים כ"כ מהשי"ת ורבינו הק' וכל יום הולך ורחוק מה יהי' התכלית מזה בין איך בשאפין אוף דער צי פאר בריינגין מאני יארין אין טעג מיט אזוני שטותים והבלים היתכן היתכן טייעריר גוטער ברודער המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה. 
טייער ברודער איך ואלט דיר דאס ניט גשריבין מחמת איך ויל דיר קיין עגמת נפש ניט אן טאן נאר איך קען מיך ניט איין האלטין וארין כי באו מים עד נפש אין השי"ת איז איודע אמת ויא איך האב גואלד קומין על ציון הק' הרשב"י זיע"א אוס ריידין מיין בוטיר הארץ וואל איך בין גפארין צי דיים צדיק האמת אין וייל איך ויל זיין מקושר באמת צום היילקען רבין אין איך האב גואלד מישב דעת זיין אביסיל ואס ועט זיין דער תכלית אבער אז השי"ת האט אזו צי גפירט בייט איך דיך זייא דער שליח אין רעד אין בייט פאר מיר אין צייל פאר מאניט וייגין אין שואג ניט אין דיים זכות ועט דיר השי"ת העלפין ארפו"ש אכוח"ט אין ואס דיין הארץ בא גערט. 
אין איך בייט דיך זייער אין זייער למעה"ש די זאלסט ניט האבין קיין יסורים אין ניט קיין דאגה ח"ו אין זיך ניט צי לאזין קיין שום עצבות ח"ו ניט פון מיר אין ניט פון דיר נאר זאלסט טיהין דיינס אין בייטין כי אין כוחנו אלא בפה ודוקא להיות בשמחה מאד אין גארניט זארגין נאר האפין צי השי"ת אין השי"ת ועט בודאי העלפין אין זכות וכח סד"ס ואס ער איז דער הוקר מועט מחזיק את המרובה אחי חזק ואמץ מאד אין לייב אחיים טובים באמת ב"ה היינט ויא די ועלט זייט אוס אין מיר זענין ב"ה מקורב צי אור אין סוף דער נשחיזער ז"ל האט גזאגט וען ער ועט ניט בשאפין נאר אז דער רבי זאל גיין אוף זיין שועל ד' אמות איז אוך גנוק אין גדיינק גיט ויא עס שטייט אין חיי מהר"ן ואס דער רבי ז"ל האט גזאגט בזה"ל הג' בדור של עכ' לסוף יעמוד א"צ הפ' ויקנא מאד את המקור' ומכ"ש מי שזוכה להושיט אש להמעלה עשן דהיינו לולקע. 
וגם זכור אל תשכח מה שכתוב בספמ"ע מהז' בטלרס אז זיי זענין שון גאר פרייליך גוען האט זיך דער מלך אוף גשטעלט אין האט גזאגט צום זון איך בין אשטערין זייער זיי איך אז די ועסט אמאל אראפ פין דער מלוכה זאלסטו דיך היטען אז די זאלסט ניט האבין קיין עצבות אין אז די ועסט פרייליך זיין ועל איך אוך פרייליך זיין אין אפי' אז די ועסט האבין עצבות ועל איך אוך פרייליך זיין ואס די ביסט קיין מלך ניט וארין אז ביסט אזו א מענטש ואס קען זיך ניט דער האלטין אז ער גייט אראפ מלוכה קער ער ניט צי זיין קיין מלך נישמער אז די ועסט פרייליך זיין ועל איך משונה פרייליך זיין ע"כ אחי יקירי שטארק דיך אין זייא מקיים מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד אין די רפואה פין דער בת מלכה איז נאר דורך נגינה עשרה מיני נגינה בשמך יגילון כל היום ר"ת בכי' על ידי שמחה זאלסטו האפין לישועת השי"ת אין לאז דיך ניט אפ ער נאר ואס האסטו דא צי גלייגט צום גשעפט וייסט פין אזא היילקען אילו פינו מלא שירה כים וכו' ב"ה אתיקון ועט מען האבין אז ואול איז אונז אשרינו אשרינו מה טוב חלקינו אשרינו. 
(ידידי הטוב האמיתי הנלבב והיקר אבקשך מאד מאד לבל תשכחני כמו שאני אינו שוכחך כמו שעוררתי את אנש"ש שיכתבו לך וב"ה עשיתי את ההתחלה ואני תמיד מתפלל עבורך ולא שוכח ממך והנך אפוי בליבי לכן בקשתי ממך גם שלא תשכחני ותרבה הרבה תפלות עבורי שיקח כבר קץ לצרותי ובפרט אם תזכה להיות בימים הנוראים במירון הקדוש על ציון הקהו"נ רשב"י זיע"א ועכי"א למעהש שלא תשכחני ותבקש עבורי הרבה אצל הציון הקוה"נ אני עושה אותך שליח לספר את הנעשה אתי כמו שהוא בעצמו יודע ותעורר הרבה רחמים עבורי. 
כי דע לך אחי הקדוש הנלבב והמסור שמר לי מאד מאד מכל הצדדים בגשמיות וברוחניות רוצים שאוציא הרבה כסף ואין מגיע הקץ רשעים בחושך ידמו וכו' והאויב הפנימי אינו שותק כידוע וד"ל מסער גופי' דבר נש ומעבודת ה' אני רחוק מאד שאין רחוק יותר מזה ואיני יודע כלל היכן אני בעולם ואני זקוק לרחמים גדולים הייתי כותב... אך א"א ע"פ השדה... ע"כ תדע מעצמך הכלל כי אני צריך לרחמים גדולים ע"כ אם תזכה להיות במירון על ציון הקדוש אל תחריש ואל תשקוט תתלוש קברים עבורי ועבורך עד מתי עד מתי עד מתי היתכן שבאנו לעולם בשביל לבלות ימינו בהבל כזה היתכן היתכן הלא ימינו ושנותינו עוברים כצל עובר ואנחנו רחוקים כ"כ מהשי"ת ורבינו הק' וכל יום הולך ורחוק מה יהי' התכלית מזה וכי נבראתי כדי לבלות ימי ושנותי בשטויות והבלים כאלה היתכן היתכן אחי הטוב והיקר המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה. 
אחי היקר לא הייתי כותב לך כי איני רוצה לגרום לך עוגמת נפש אך אני לא יכול להתאפק כי באו מים עד נפש והשי"ת הוא היודע האמת איך שרציתי לבא על ציון הק' הרשב"י להשיח את ליבי המר שמפני שנסעתי לצדיק האמת ושאני חפץ להיות מקושר באמת לרבינו הקדוש ורציתי ליישב דעתי מעט מה יהי' התכלית, אבל אם השי"ת סבב כך אני מבקש ממך שתהי' השליח והשיח ובקש עבורי וספר למעני ואל תשקוט ובזכות זה יעזרך השי"ת ברפו"ש וכח"ט וכל משאלות לבך. 
והנני מבקשך מאד מאד למעה"ש שלא יהיו לך יסורים ודאגות ח"ו ואל תתן ח"ו לשום עצבות להתקרב אליך לא ממני ולא ממך רק שתעשה את שלך להתפלל כי אין כוחינו אלא בפה ודוקא להיות בשמחה מאד ולא לדאוג כלל רק לקות להשי"ת והשי"ת בודאי יעזור בזכות וכח הסבא דסבין שהוא בעל החטוטרת המועט המחזיק המרובה, אחי חזק ואמץ מאד וחייה חיים טובים באמת ב"ה כמו שהעולם נראה היום ואנו ב"ה מקורבים לאור אין סוף שהנשחיזער ז"ל אמר אם לא הייתי נברא בעולם רק כדי שרבינו יעבור על סף ביתי ארבע אמות דיינו וזכור היטב מה שכתוב בחיי מוהר"ן מה שרבינו ז"ל אמר בזה"ל הגדול בדור של עכשיו לסוף יעמוד אצל הפתח ויקנא מאד את המקורבים ומכ"ש מי שזוכה להושיט אש להמעלה עשן דהיינו לולקע. 
וגם זכור אל תשכח מה שכתוב בספמ"ע מהז' בטלרס כשכבר היו שמחים מאד קם המלך ואמר לבנו אני חוזה בכוכבים ואני רואה שיגיע זמן שתרד מהמלוכה ובכן תראה להתחזק אז שלא יהי' לך עצבות ואם תהי' בשמחה גם אני אהי' בשמחה ואפי' אם יהי' לך עצבות גם אז אהי' בשמחה על מה שאינך מלך כי אם הנך אדם כזה שאינו יכול להתחזק כשהוא יורד מהמלוכה אינך ראוי למלוכה אמנם אם תהי' בשמחה אני אהי' בשמחה יתירה ע"כ אחי יקירי התחזק וקיים מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ורפואת הבת מלכה הוא רק ע"י נגינה עשרה מיני נגינה בשמך יגילון כל היום ר"ת בכיה ע"י שמחה קוה לישועת ה' ואל תזניח את עצמך, שמע נא וכי מה הפסדת כאן בעסק אתה יודע מכזה רבי קדוש אילו פינו מלא שירה כים וכו' ב"ה תיקון יהי' לנו שאשרי לנו אשרינו אשרינו מה טוב חלקינו אשרינו) 
שמואל בן פיגה לתש"ש ותיקון הברית באמת ולבא להתקרב לרבינו הק' בקרוב באמת לאמתו בלי שום פניה ולשבר כל המניעות ולהושע מכל הצרות ולזכות לשמור הז' הנרות ובני חיי ומזוני בריוח וכוח"ט והעיקר לעשות רצון השי"ת ולהיות כרצון מבחר הברואים אמן. 
אבי ישעי' בן עלקא כוח"ט וכו' אמי פיגה בת דבורה זלמן בן פיגה אהרן יצחק משה בן פיגה אשר יחזקאל בן וכו' חי' לאה בת פיגה בילא ואסתר דבורה בת פיגה כוח"ט בני נחמן משה נחום בן מנדיל כוח"ט ולהיות ברסלבר חסיד כו' ועבודת ה' וכט"ס ממני ידידך עוז שמואל הנ"ל פרייליך אין פארט האפ אין וידער האפ אין נאר האפ. (בשמחה ובכל זאת עלוז ושוב עלוז ורק עלוז)

EN:
…to my heart, my brother, my dear friend, beloved to me as my soul and heart… who drinks with me together from the flowing stream… etc. — the distinguished Torah scholar, our Master R' Yisrael Dov, may he live and be strong… of my welfare — may Hashem grant that we merit to announce and be announced to each other only good tidings…

Segment 2
HE:
ל"ג
[חסרה שורה ראשונה] 
שככה לו בנש"ק שלשלת היוחסין שותה מים חיים מהבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מנחל נובע מקור חכמה ידידינו ואהובינו ומחמד ליבנו ואישון עינינו כש"ת כמוהר"ר אברהם חזן נ"י שטערין הארץ שליט"א ע"ש כל אנש"ש האהובים מזהב ופז רב אשרי להם אשרי חלקם כולם יעמדו על הברכה. 
אחר דשה"ט באה"ר ואה"ע הנני מודיעכם משלומנו פה הודות לשי"ת יתן השי"ת שנזכה להתראות יחד פב"פ על ציון רבינו הק' בקרוב אכי"ר. 
אחינו היקרים צמודי לבבינו בתי אחותי אמי טייערי הארצדיקע גוטי ברודער אשר כלתה נפשי לראותם איך בייט אייך זייער אנא חוסו נא חמולו נא רחמו נא חנו נא עלי האט אוף מיר רחמנות היילגי טייערי גוטי פריינד ראטוועט מיך בייט אסאך פאר מיר איך בין נעביך זייער אנידריג נפש אין השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו האט אוף מיר רחמנות גהאט אין האט מיך צי גפירט צום הייליגען רעבינס זאך אילו פי מלא שירה כים וכו' לא יספיק וכו' לשער גודל החסדים והנסים והנפלאות שעשה עמנו. 
אבער היילגי טייערי ברודער איך מיטשי מיך זייער שטארק אין עס איז אוף מיר זייער א גרוס רחמנות נעביך ברוחניות אוי ויי עס איז מיר נעביך זייער בוטער איך ליג כמעט כמעט אין יאוש גמור לולא מה שצעק רבינו הקוה"נ גואלד זייט אייך ניט מיאש ואלט איך מיך בודאי מיאש גוען איך קען ניט דאונין ניט בייטין ניט שרייען מיין דיבור פה איז נעביך אין גלות דאס איז ערגיר פון אלדינג אין דער בע"ד וארפט מיר אריין כל מיני מחשבות זרות ורעות ופניות וגיאות רח"ל רח"ל. 
איך וייס מיר קיין שום עצה ניט צי גיבען בוקר אומר מי יתן ערב ערב אומר מי יתן בוקר גואלד אזו פיל יגיעות וטרחות אזו פיל ויא איך מיטשי מיר אן א שיעור אין צום סוף זאל איך זיין אזו ואט פין השי"ת אין פין היילקען רבין גואלד עס איז שון ויפול יאר ואס איך בייט און האף צי קומין אוף ציון רבינו הק' אין ניט מען הערט אין ניט מען זֵייט ואס ועט זיין דער תכלית גואלד גואלד גואלד היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן היתכן היתכן עד מתי עד מתי עד מתי ויא לאנג ועל איך אזו ואט זיין עד מתי עד מתי הייליגע הארצידעקע טייערי ברידער גואלד ראטיועט שואגט ניט רייסט אן קברים אל תחרישו ואל תשקוטו אוף די גאנצי ועלט נעביך ואס אזו ואט פין ציון רבינו הק' נעביך סגור ומסוגר מכל צד ופינה ובפרט אוף אנש"ש ואס האפין נעביך אין ביינקין דאס הארץ ביינקט צום קואל אין עס גייט גאר אוס צום קואל עס זאל קומין צום קואל. 
ובפרט אוף מיר איז דאס רחמנות נעביך זייער גרוס ואס איך האב ניט זוכה גוען צי זיין ביים רבין אוף דיים ציון הק' אין בין נעביך זייער ואט פין עבודת ה' אין בין נעביך פיל מיט חטאים ועונות ופשעים רח"ל רח"ל רח"ל אין איך האב נאך גאר ניט טועם גוען פין רבינס זאך גאר ניט נעביך אין דאס גרעסטי רחמנות איז אז איוד פאלט אריין אין איין עון ואס קיין גרעסיר רחמנות דער פין ניטא אין איך האב גרוס חלישות דעת ואס איך בין ואט פין השי"ת לגמרי לגמרי אזו ואט אזו ואט איך קען גאר ניט דאונין איך וייס גאר ניט ואס מען טיט ויא אזו מען ראטיועט זיך ארוס. 
ע"כ בייט אסאך ביים רעבין אוף דיים ציון הק' איר זאלט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין אז השי"ת זאל ארוס העלפין עס זאל נעמין איין עק פין די צרות עס זאל נגמר וערין בכי טוב אין אז איך זאל ארוס זכאי במשפט ויא השי"ת וייסט ואס בעסיר איז איך זאל ארוס פין דיים לייבן גרוב ואס איך בין נעביך אריין גפאלין אין מען זאל מיר אפ גיבין מאני זאכין מיט מלבושים און דער עיקר אז השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר איך זאל זוכה זיין צי קומין בקרוב אוף דיים ציון הק' פין רבינו ז"ל אין זאל האבין וידוי דברים באמת אין זיך מקשר זיין באמת צי רבינו הק' ז"ל באמת לאמתו בלי שום הטעה כלל וכלל. 
מי יתן והי' אז השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר איך זאל קומין צום רבין אוף דיים ציון הק' כי בלא זה למה לי חיים כאלה חיים מרים ומרורים ממות מר מכל מיני מרירות שבעולם וכל מגמתי ותשוקתי ותקותי וכסופי וגעגועי אך ורק לבא על ציון רבינו הק' אין אוס ריידין מיין בוטער הארץ מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה די הייליגע בת מלכה האט גקלאגט אוף דיים שני למלך עס איז אגרוס רחמנות אוף דיר אין אוף מיר אזו אלאנגי צייט ואס איך בין דא אין קען ניט ארוס אין עס וערט גברענגט אין די מעשה פין בערגיר ועני אז דער בערגיר האט אפ גטוהין דיים שגעון אין איז דורך אלע ואכין אין האט ארוס גנומין די אשת עני אין וען ניט דיים שגעון ואלט ער זיא ניט ארוס גנומין אין דער הייליגער רבי האט גזאגט גאר מיין זאך איז ר"ה אפילו אז דער צדיק זאגט בפירוש אז מען זאל ניט קומין טאר מען אים ניט פאלגין ואס זאל מען טוהין דאס הארץ טיט אונז גוט וייא ואס מען איז נעביך אזו ואט חבל על דאבדין ולא משתכחין. 
הכלל הייליגע טייערי ברודער גואלד האט רחמנות אוף אונז בייט אסאך פאר אונז אוף אייך איז מוטל בייטין רחמים פאר אונז אלי איר זיינט בהיכל המלך אשריכם אשרי חלקכם וגורליכם שזכיתם הלואי מי יתן והי' איך ואלט מיך מוסר נפש גוף ורוח ונשמה וממון עד קצה האחרון איך זאל זוכה זיין צי קומין על ציון רבינו הק' מי יתן והי' לאז השי"ת שוין אוף מיר רחמנות האבין. 
שמואל בן פיגה להיות סוף וקץ מהצרות ולזכותי בדין לגמרי ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' במהירות ולהתקשר באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ולאנש"ש באמת לאמתו מתוך אהבה וחיבה באמת ולמסור כל מוחי ולבי ודעתי ונפשי רוחי ונשמתי וגופי להשי"ת ע"ד רבינו הק' ננמ"ח באמת עס זאל נעמין אין עק פין אלי צרות ומניעות ובפרט פין מניעות המוח ומחשבות ובלבולים אין זוכה זיין לתשובה שלימה באמת לאמיתו ולתיקון הברית ולאמונה שלימה ואמונת חכמים באמת לאמיתו ולעבודת ה' ותפלה אין טוהין דיים רצון פין השי"ת באמת אין זיך דער האלטין בין בעליה ובין בירידה והעיקר זיין מקושר צום היילקען רבין באמת לאמתו בלי שום פניה ומחשבה זרה כלל וכלל אמן. 
היילקער רבי ואס ועט זיין דער תכלית איר וייסט דאך ויא מיר איז ביטער איך וייס מיר קיין שום עצה גיבין היילקער רבי איר וייסט דאך מיין גאנצי תקוה איז נאר אוף אייך אליין ואס טיט מען איר וייסט דאך באמת איך ויל קומין אוף אייער ציון הק' ואס גיכער ואס זאל איך טוהין היילקער רבי ראטויט מיך באמת אזו ויא איר וייסט ואס ארחמנות אוף מיר איז אזו ויא איר וייסט איר וייסט מיין גאנצי תקוה וסמיכה איז נאר אוף אייך אליין רבי רבי גואלד האט רחמנות אוף מיר באמת לאמתו רבי רבי רבי אוי בוטער מר מכל צד ומצידי צדדים עד מתי עד מתי כמו שאתם יודעים באמת... 
פין וען איך האב אן גיהובין צי ויסין פין רעבין טיט זיך מיט מיר זייער אסאך איבער ברוחניות ובגשמיות עס איז שוין לערך ה' שנים ואס איך האב אן גהובין צי טוהין אין רעבינס זאך אין מאז ועד עכשיו אין לי אפי' רגע מנוחה וארין די גאנצי שטאט האט אונז גהאלטין אין רודיפין וסבלתי הרבה יגיעה ועמל ומס"נ הש"י לבד יודע וזה כשתי שנים וחצי שאני נע ונד ומתגורר פה בביהמ"ד ואין לי שום מקום מנוחה וארין אחודש נאך מיין חתונה האט זיך אוף מיר אן גהובין גרוסי מחלוקת אין מען האט מיך ארוס גוארפין פין שטוב אָן טלית ותפלין אין מען האט מיר צי גנעמין אלי חתונה זאכין מאני אין איך בין גבליבין בערום וחוסר כל אין פלאג מיך אין מיטשי מיך דא אין שילכיל 2 יאר מיט 4 חדשים איך האב שוין ניט קיין כח אוס צי האלטין דאס מוטשין אין דאס פלאגין זיך עס איז מיר נעביך זייער בוטער עס טיט זיך אן א שיעור אין דער בע"ד יאגט פין אלע זאטין אן שום רחמנות ער ויל אום בריינגין פין ביידי ועלטין הייליגע טייערי ברידער היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אוי ויי אוי ויי מען איז נעביך זייער וייט פין רבינס... 
השי"ת וייסט דיים אמת ויפול מסירת נפש איך האב גהאט אופין רעבינס זאך ע"כ בייט איך אז איר זאלט ניט אפ לאזין פין צי בייטין פאר מיר שיאמר לצרותי די אמן. 
...איך האב נאך גאר ניט גטוהין אין עבודת ה' נעביך גאר ניט צרה כמבכירה אין בין נעביך זייער וייט בין נעביך פיל מיט חטאים עונות ופשעים נעבך מיין תקוה צי קומין על ציון רבינו הק' השי"ת וייסט דיים אמת איך ויל מיך אין גאנצין מפקיר זיין צי קומין על ציון רבינו הק'. אין מיך באמת מחיה זיין אוי מי יתן והי' ואלט איך די גאנצי ועלט מפקיר גוען לגמרי לגמרי מי יתן והי' מי יתן והי' הלואי. 
(אחיי הטובים הנלבבים והיקרים אשר כלתה נפשי לראותם אבקש מכם מאד אנא חוסו נא רחמו נא חנו נא עלי רחמו עלי ידידי הטובים היקרים והקדושים הצילוני העתירו עבורי הרבה אני נפש נמוכה מאד לדאבוני והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו ריחם עלי וקירב אותי לענין רבינו הקדוש אילו פי מלא שירה כים וכו' לא יספיק וכו' לשער גודל החסדים והנסים והנפלאות שעשה עמנו. 
אבל אחיי היקרים והקדושים אני מתייסר נורא מאד ואבוי רחמנות גדולה מאד עלי ברוחניות אוי ואבוי מר לי מאד לדאבוני אני מונח כמעט כמעט ביאוש גמור לולא מה שצעק רבינו הקוה"נ אהה (גואלד) אל תתייאשו היתי כבר בודאי מתייאש אינני יכול להתפלל ולא לבקש ולא לצעוק לדאבוני הדיבור פה אצלי בגלות וזה גרוע מהכל והבע"ד מכניס בי כל מיני מחשבות זרות ורעות ופניות וגיאות רח"ל רח"ל. 
איני יודע לתת לעצמי שום עצה בוקר אומר מי יתן ערב ערב אומר מי יתן בוקר אהה (גואלד) כ"כ הרבה יגיעות וטרחות כמה שאני כ"כ מתייגע ומתייסר בלי שיעור ובסוף שאהי' כ"כ רחוק מהשי"ת ומרבינו הקדוש אהה (גואלד) כבר כמה שנים שאני מתפלל להגיע לציון רבינו הק' ולא שומעים ולא רואים מה יהי' התכלית אהה אהה אהה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן היתכן היתכן עד מתי עד מתי עד מתי כמה זמן עוד אהי' כ"כ רחוק עד מתי עד מתי אחיי היקרים והנלבבים אהה (גואלד) הצילו אל תשקוטו תלשו קברים אל תחרישו ואל תשקוטו על כל העולם שלדאבון כ"כ רחוקים מהציון רבינו הק' שלדאבון סגור ומסוגר מכל צד ופינה ובפרט על אנש"ש המסכנים שמקוים ומשתוקקים הלב כוסף למעיין בכלות הנפש כדי להגיע למעיין. 
ובפרט עלי לדאבוני הרחמנות גדולה מאד שלא זכיתי להיות על ציון רבינו הק' ורחוק מאד לדאבוני מעבודת ה' ולדאבוני מלא בחטאים עונות ופשעים רח"ל רח"ל רח"ל ועוד לא טעמתי כלום מענין רבינו כלום לדאבוני והרחמנות הגדולה ביותר היא כשיהודי נופל לאיזה עון שאין רחמנות גדולה מזה ויש לי חלישות דעת גדולה מאד מזה שאני רחוק מהשי"ת לגמרי לגמרי כל כך כל כך רחוק איני יכול להתפלל ואיני יודע כלל מה לעשות ואיך לינצל. 
לכן בקשו הרבה אצל רבינו על הציון הק' שימו הרבה תפלות והוזילו הרבה דמעות שהשי"ת יושיע שיגיע הקץ של הצרות ויגמר בכי טוב ואצא זכאי במשפט איך שה' יודע מה עדיף עבורי שאשתחרר מגוב האריות שנפלתי לתוכו לדאבוני ושיחזירו לי חפצי ומלבושי והעיקר שה' ירחם עלי ואזכה לבא בקרוב על ציון רבינו הקדוש ז"ל שיהי' לי וידוי דברים באמת ולהתקשר באמת לרבינו הק' ז"ל באמת לאמיתו בלי שום הטעה כלל וכלל. 
מי יתן והי' שהשי"ת ירחם עלי שאגיע לרבינו על הציון הק' כי בלא זה למה לי חיים כאלה חיים מרים ומרורים ממות מר מכל מיני מרירות שבעולם וכל מגמתי ותשוקתי ותקותי וכסופי וגעגועי אך ורק לבא על ציון רבינו הק' ולהשיח את מר לבי מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה, הבת מלכה הקדושה ייללה על השני למלך זה רחמנות גדולה עליך ועלי כזה אורך זמן שאני כאן ולא יכולה לצאת ומובא במעשה מברגר ועני שהברגר חטף ועשה את השגעון ועבר את כל השומרים והוציא את אשת העני ולולא השגעון הזה הוא לא הי' מוציא אותה ורבינו הק' אמר כל עניני הוא ר"ה ואפילו אם הצדיק אומר בפירוש לא להגיע אליו אסור לציית לו בזה מה נעשה לבנו כואב מאד מה של דאבונינו אנו רחוקים כ"כ חבל על דאבדין ולא משתכחין. הכלל אחיי היקרים והקדושים אהה (גואלד) רחמו עלינו העתירו הרבה עבורינו עליכם מוטל לבקש רחמים עבור כולנו אתם הנכם בהיכל המלך אשריכם אשרי חלקכם וגורליכם שזכיתם הלואי מי יתן והי' הייתי מוסר את נפשי וגופי רוחי ונשמתי וממוני עד קצה האחרון שאזכה לבא על ציון רבינו הק' מי יתן והי' שהשי"ת כבר ירחם עלי. 
שמואל בן פיגה להיות סוף וקץ מהצרות ולזכותי בדין לגמרי ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' במהירות ולהתקשר באמת לרבינו הק' באמת לאמיתו ולאנש"ש באמת לאמיתו מתוך אהבה וחיבה באמת ולמסור כל מוחי ולבי ודעתי ונפשי רוחי ונשמתי וגופי להשי"ת ע"ד רבינו הק' ננמ"ח באמת שיהי' קץ מכל הצרות והמניעות ובפרט ממניעות המוח ומחשבות ובלבולים ולזכות לתשובה שלימה באמת לאמתו ולתיקון הברית ולאמונה שלימה ואמונת חכמים באמת לאמיתו ולעבודת ה' ותפלה ולעשות רצון השי"ת באמת ולהחזיק מעמד בין בעליה ובין בירידה והעיקר להיות מקושר לרבינו הקדוש באמת לאמתו בלי שום פניה ומחשבה זרה כלל וכלל אמן. 
רבינו הקדוש אתם הרי יודעים איך מר לי ואיני יודע לתת לעצמי שום עצה רבינו הקדוש אתם הרי יודעים שכל תקותי הוא רק עליכם לבד מה עושים אתם הרי יודעים באמת רצוני לבא על ציונכם הקדוש מה שיותר מהר מה אעשה רבינו הקדוש הצילני באמת כפי שאתם יודעים איזה רחמנות עלי כפי שאתם יודעים אתם יודעים שכל תקותי וסמיכתי היא רק עליכם לבד רבי רבי אהה (גואלד) רחמו עלי באמת לאמתו רבי רבי רבי אוי מר מר מכל צד ומצידי צדדים עד מתי עד מתי כמו שאתם יודעים באמת... 
מאז שנודעתי מרבינו עובר עלי הרבה ברוחניות ובגשמיות זה כבר לערך חמש שנים שהתחלתי לעסוק בענין רבינו מאז ועד עכשיו אין לי אפילו רגע מנוחה מפני שכל העיר רק רדפו אותנו כל הזמן וסבלתי הרבה יגיעה ועמל ומס"נ השי"ת לבד יודע וזה כשנתיים ומחצה שאני נע ונד ומתגורר פה בביהמ"ד ואין לי שום מקום מנוחה כי חודש אחרי חתונתי התחילה מחלוקת גדולה עלי וזרקו אותי מהבית בלי הטלית והתפילין ולקחו לי כל החפצים מהחתונה ונשארתי בערום וחוסר כל מתענה ומתייסר פה ביהכ"נ שנתיים וארבעה חודשים אין לי כח יותר לסבול העינויים והייסורים מר לי מאד עובר עלי לדאבוני בלי שיעור והבע"ד רודף מכל הכיוונים ללא שום רחמים הוא חפץ להעביריני משני העולמות אחיי היקרים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אוי ואבוי אוי ואבוי לדאבונינו הננו רחוקים מאד מענין רבינו... 
השי"ת יודע האמת כמה מסירות נפש הי' לי על ענין רבינו לכן אני מבקש לבל תניחו מלהתפלל עבורי שיאמר לצרותי די אמן. 
...לדאבוני עוד לא עשיתי כלום בעבודת ה' שום דבר צרה כמבכירה ואני רחוק מאד לדאבוני מלא בחטאים עונות ופשעים לדאבוני תקותי היא לבא על ציון רבינו הק' השי"ת יודע האמת רצוני להפקיר את עצמי לגמרי לבא על ציון רבינו הק' ולהחיות את עצמי באמת אוי מי יתן והי' הייתי מפקיר את כל העולם לגמרי לגמרי מי יתן והי' מי יתן והי' הלואי) 
להזכיר שמי על הציון הק' בפרט בער"ה כל אנש"ש

EN:
…blessed be G‑d — a son was born to our dear friend R' M… [a name partially missing — possibly another Breslov companion who has had a child]…with a good and auspicious sign — on Tuesday, Parashas Va'era. May it be His will that they merit… to bring him into the covenant at the proper time — and may it be a good sign for us and for all Israel… [Yiddish:] "…My dear, righteous, faithful brother — my best friend [בעסטר פריינד — Yiddish: "best friend"] — please… for I am in very great trouble from every direction… great and harsh and bitter — from the side of my father-in-law and the opponents and his faction, etc. — to the point where the strength to endure has given out — and tremendous dangers — for the sake of Heaven. My dear, righteous, faithful one — have compassion on me! And arouse compassion for me! And do not cease even a moment from praying. And especially at the graves of the Tzadikim — I make you my agent to pray in my place at R' Yisrael [R' Yisrael of Kardin — buried in Tiberias] and at Rabbainu's grandfather, R' Nachman of Horodenka, and R' Avraham of Kalisk, and R' Akiva, and R' Chiya, and R' Meir the Miracle Worker [all buried in or near Tiberias and the Galilee] — and especially this coming Friday, Parashas Shemos — be without any excuse at the grave of R' Yisrael and R' Nachman etc. And tear the graves open for me! And say that you are my messenger — to pray that there be enough to my troubles — for the sake of the honor of G‑d, blessed be He, and for the sake of the honor of Rabbainu the Holy one, etc., and for the sake of the honor of the Rashbi, of blessed memory — and that I not be shamed, G‑d forbid — not in this world and not in the World to Come…"



# The Crisis Escalates — Rabbinic Courts and Possibly the Government
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/125/

The Crisis Escalates — Rabbinic Courts and Possibly the Government
מכתב 125
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/125

Segment 1
HE:
ל"ד
ב"ה אור ליום ד' ז' לעשי"ת תרפ"ז פעה"ק ירושלים ת"ו 
גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה ורפו"ש וכט"ס אל מע"כ אהובי ידיד נפשי יקירי ולבבי ואישון עיני האברך החסיד היקר והנעלה הבוער לעבודת הי"ת החפץ ומשתוקק באמת בכל לב ונפש לעבוד הי"ת באמת השותה מים חיים עמי ביחד מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח זיע"א ועכי"א כש"ת כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע לך משלומנו הודות לשי"ת והנה מסתמא קבלת אחי יקירי את מכתבינו הארוך מקודם ר"ה ולפלא גדול אלינו שעדיין לא קבלנו ממך שום ידיעה משלומך אם הוטב לך וגם קבלה על המכתב הנ"ל ששלחנו לך על אדערס של ר' נתן חנהס נ"י ויש לנו צער הרבה ממה שאין אנו יודעים משלומך ואנו משתוקים הרבה הרבה לשמוע ממך שכבר יש לך רפו"ש אמן. 
אחי יקירי הנני שולח לך פה רצוף המחאה על סך 13 שילנג שהם 65 גר"מ שקבצנו מאנש"ש עבורך כדי שתחי' את נפשך בחלב וביצים ומה שצריך ותקח הכסף רק על זה כדי להבריא אותך כדי שתוכל לעבוד השי"ת וכמו שכתב רבינו ז"ל בספר המדות שתיקון הגוף קודם תיקון הנפש ועוד אמר רבינו ז"ל אז דער בע"ד קען זיך שון קיין עצה ניט גיבען מיט איין ערליכין יודין מאכט ער אים קראנק קען ער שון ממילא גאר ניט טוהין ע"כ דארפסט זעהן זאלסט זיך ניט אפ לאזין אין וערין גיזונד. 
הארצדיקער גטרייאר ברודער איך בייט דיך זייער אין זייער זאלסט מיר תיכף ארוס שראבין פין דיר אלדינג ארוס שרייבן באריכות אין מיר בייטין פאר דיר תמיד אין כל אנש"ש בייטין פאר דיר אין מען מאכט מי שבירך בא דער ספר תורה, אין השי"ת זאל העלפין אז מען זאל אוס גלייזט וערין בכלל ובפרט בגשמיות וברחניות אמן. 
הארצדיקער גטרייאר ברודער זייא פרייליך אין האף צו השי"ת עס גייט אנייא יאר אין השי"ת ועט בודאי הלעפין לא שביק ולא לשבוק ער ועט ניט פאר לאזין דארפסט ויסין אז ביים רבין ז"ל האט מען אונז אסאך מזכיר גוען און גבעטין פאר אונז ובפרט ער"ה ע"כ דארפסטו זיין פרעליך אין האפין... אז מען ועט זוכה זיין לשנה הבאה בירושלים... אין גדענק גוט ואס דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט אז משיח ועט קומין ועט מען זאגין די עשרה וכו' וד"ל. ע"כ אחי יקירי מען דארף אסאך ביינקין אסאך אסאך אין ניט אפאלזין זיך בשום אופן. 
(כשהבע"ד כבר לא מוצא שום עצה נגד אדם כשר אז הוא עושה אותו חולה וממילא הוא כבר לא יוכל לעשות כלום, לכן אתה צריך לראות לא להזניח את עצמך ולהבריא. אחי המסור והנלבב אני מאד מאד מבקש ממך שתכתוב לי תיכף בבירור על עצמך הכל בפרוט ובאריכות ואנחנו מבקשים עליך תמיד וכל אנ"ש מבקשים עבורך ועושים מי שברך אצל הספר תורה והשי"ת יעזור שנגאל בכלל ובפרט בגשמיות וברוחניות אמן. אחי המסור והנלבב תהי' בשמחה ותקוה לה' מגיעה שנה חדשה והשי"ת בודאי יעזור לא שביק ולא לשבוק הוא לא יעזוב אותנו, דע לך שהזכירו אותנו הרבה אצל רבינו ז"ל ובקשו עבורינו ובפרט בערב ראש השנה לכן אתה צריך להיות שמח ולקוות ... שנזכה לשנה הבאה בירושלים... וזכור היטב מה שאמר רבינו הקדוש ז"ל שכשהמשיח יבוא יאמרו אלו העשרה וכו' וד"ל, על כן אחי יקירי צריך הרבה לכסוף הרבה הרבה ולא להרפות עצמו בשום אופן) 
אכתוב לך איזה שורות מספר ימי מהרנ"ת ח"ב ומזה תבין איך להתגעגע לרבינו הקדוש שזה עיקר כל היהדות וכו' וכו', עיי"ש. וזה לשונו הקדוש. וכל הדברים האלה הי' לי קצת למניעה גדולה מחמת ששמעתי גודל הרעש והסכנה אבל אח"כ נתחזקתי יותר עי"ז כי פניתי לצד א' והסתכלתי הלא הם אעפ"כ נסעו מא"י לחו"ל וסיכנו עצמם בשביל פרנסה לגודל הדוחק שלהם והשי"ת עזרם שבאו בשלום על אחת כמה וכמה אני מחוייב לסכן עצמי בשביל תיקון נפשי לנסוע מחו"ל לא"י והש"י יעזרני בחסדו לבוא לשם כי לא"י א"א לבוא כ"א ע"י יסורים וגם רבינו ז"ל נסע בשעת מלחמה גדולה, ואם מי אנוכי להשוות עצמי לרבינו הקודש אשר אין מי נדמה אליו מכ"ש פחות כמוני אף על פי כן לענין דבר שבקדושה מחוייב אפי' הקל שבקלים לבקש גדולות כאשר שמעתי מפיו הק' בעצמו ז"ל. אדרבא אני מחוייב למסור נפשי יותר ויותר אלף פעמים לבוא לא"י כי רבינו הק' ז"ל אפי' קודם שבא לא"י היתה קדושתו ופרישתו ומעלתו וצדקתו גבוה ונשגב ונעלה מאד מאד בתכלית המעלה ולא נסע לא"י כ"א לפעול ולהשיג השגות נשגבות יותר ויותר כי לגדולתו ית' אין חקר וכמבואר מזה בדברינו מספורי שבחיו הנוראים עיי"ש. אבל אנן יתמי דיתמי אנו צריכים להתגולל ברפש וטיט ולרחוש על הארץ בין נחשים ועקרבים עד שנזכה לנשק עפר א"י ולהתגולל בעפרה הקדושה ולשאוב מאוירה הקדוש והנורא ואע"פ שאין אנו יודעים כלל מהו א"י הלא גם אין אנו יודעין מהו ציצית ומהו תפילין ומהו סוכה ולולב וכיוצא בשארי מצות כי טעמי המצות לא נודעו לשום אנושי מכ"ש לנו וכ"ש פלאות עדותיך וכו' וכ"ש כל מצותיך אמונה וכי ח"ו נפטור מלעשות המצות מחמת שאין אנו יודעים טעמן כמו כן אנו חייבין להתגולל לא"י אע"פ שאין אנו יודעים מהו א"י. וכו' וכו'. הן על כל אלה ויותר מזה שא"א לבאר כאן נתחזקתי ע"י המניעות העצומות יותר ויותר וכו'; עכ"ל עיין שם ותמצא מרגוע לנפשך בדף י"ב וי"ג; 
(ועיין עוד שם בדף ט"ו ע"ב ובדף ט"ז) וזה לשונו הקדוש, "והנה אח"כ בא על דעתי איזה טעם קצת מה שצריכין לסבב הדרך לבוא לא"י והוא מבואר לעין ע"פ תורתו של רבינו ז"ל אמרתי אגב גררא אכתוב גם זה כאן והוא כי מבואר בהתורה ויהיה נא פי שניים ברוחך (סי' ס"ו בלק"א) "שכל המניעות שבעולם מדבר שבקדושה כלם הם בשביל החשק כדי שיתגבר החשק ביותר וכל מה שהנחשק גדול ביותר אז המניעה גדולה ביותר כדי שיתגבר החשק ביותר. כי המניעה הוא רק בשביל החשק כי ע"י המניעה מתגבר החשק ביותר כמו שמראין איזה דבר לפני תינוק וחוטפין ממנו שאז מתגבר חשקו ביותר ורץ ורודף מאד אחרי הדבר הזה כמו כן ע"י שמונעים את האדם מהדבר שבקדושה עי"ז מתגבר חשקו יותר ויותר. וע"כ כל מה שהנחשק גדול יותר נותנין לו מניעות יותר ויותר כדי שיתגבר חשקו יותר ויותר וכו' ע"ש כל זה היטב כי הם דברים המוכרחים מאד מאד למעשה ומי שיקח דברים אלה בלבו היטב באמת יוכל עי"ז לשבר ולעבור על כל המניעות שבעולם ולהשיג ולהגיע לכל הדברים שבקדושה שירצה אין דבר שימנעהו כי אם יתגבר חשקו ישבר כל המניעות כי כל המניעות לא באו כ"א בשביל החשק כי ע"י המניעות יכול להבין כמה גדול מעלת הנחשק, וכל מה שהמניעות מתגברין יותר ויותר עי"ז יוכל להבין כמה גדול מעלת הנחשק וכו' ע"ש כל זה היטב. 
ועתה מבואר לעין בשביל זה סיבב ה' את העם ולא נחם דרך פלשתים הקרוב כמבואר בפ' בשלח כי בכונה סובבם בדרכים רחוקים והרחיקם מא"י שלא יבואו מיד לא"י כדי שיתגבר חשקם יותר ויותר ע"י גודל המניעות של ריחוק הדרך ותוקף המלחמות שראו שע"י כל זה יתגבר חשקם יותר ויותר של כל הרוצים לבוא באמת לא"י. ומי שלא יוכל לעמוד בנסיון הזה באמת לא יבוא לא"י כי כך מדותיו של הקב"ה שמנסה את האדם ע"י המניעות הגדולות שמזמין קודם כל דבר שבקדושה בפרט קודם כל דבר שבקדושה שכל היהדות תלוי בו כגון לבא לא"י או להתקרב לצדיק האמת שאז מזמין לו מניעות הנדמות למניעות גדולות וקשות מאד והכל בשביל החשק כדי שיתגבר חשקו ביותר כנ"ל כי ע"י המניעות הגדולות ועצומות יוכל להבין כמה גדול מעלת הנחשק ואז יתגבר שיהי' לו חשק וכיסופין גדולים כפי תוקף המניעה ואז אם יתגבר בחשק וכיסופין בודאי ישבר כל המניעות ויבא אל הצדיק האמת ולא"י כי המניעות לא באו אלא בשביל החשק כנ"ל ולהיפוך מי שלא יוכל לעמוד בנסיון יתרחק עי"ז כי כל מה שמסבב ומגלגל השי"ת עם כל אדם שבעולם מגדול ועד קטן הכל הוא בשביל נסיונות כי האדם לא בא לעה"ז השפל כ"א בשביל נסיונות כידוע ויתר מזה אין להאריך כאן" עכ"ל. זייא גיט מדקדק אין די וערטיר ועסטי זיך מחי' זיין און דאס ועט דיך צי פירין צי עבודת ה' וד"ל. אחי יקירי הש"י וייסט אז מיר שוער צי שרייבין נאר כדי דיך מחי' זיין איז אהבה מקלקלת השורה (דקדק היטב בדבריו ותתחיה וזה ינחה אותך לעבודת ה' וד"ל, אחי יקירי השי"ת יודע שקשה לי לכתוב רק כדי להחיותך אז אהבה מקלקלת השורה).

EN:
…not among Jews and not among non-Jews… and what I need — without any stumbling block [מכשול]… the true salvation soon… and to lay down the… and to vanquish the enemies and for… in danger… for the sake of Heaven — with all your strength — arouse compassion… and I have no counsel except to… far from this — and "a prisoner cannot free himself from prison"… I need great compassion, all of it… brother — do not abandon yourself, for the sake of Heaven… on Shabbos and the coming Shabbos, Parashas Shemos, and all week — greatly, greatly with all your strength — that I be saved very soon with the true salvation, in spiritual and material matters. I ask of you once more — do not be lax, G‑d forbid — for my life hangs by a hair. And if you can, in the week of Parashas Va'era, be at Meron at the Tzion of the Rashbi, of blessed memory, and arouse much compassion — how very good. But meanwhile — at the Tzadikim in Tiberias.

Segment 2
HE:
ממני ידידך עוז המצפה לבשורות טובות, 
שמואל הורוויץ ברסלבר 
נא ונא מאד להרבות בתפלה עבורי. 
א גוטין יו"ט א גוטין ערב יום כפור א גוטין יום כפור א גמר חתימה טובה א גוטין סוכות א גוט יאר. 
האפ פרייליך טשאק האפ (חג שמח ערב יוכ"פ שמח גמר חתימה טובה חג סוכות שמח ושנה טובה עלוז בשמחה בחדוה עלוז).

EN:
Further I write to you — I ask your forgiveness for not having written until now — for I have absolutely no idea what world I am in — from the abundance of suffering and persecution. For when one begins to do something — the opposition strengthens. Therefore one needs much compassion and kindness. I was at the daughter of R' Leibel's [a contact for the olive oil matter or another communal matter — her identity is unclear in the damaged text] — and I gave her the six-and-a-quarter grush. And she was in her shop, and also in other shops… …A legal claim was submitted humbly… but the severe and bitter persecutions began… to rabbinic judges [דיינים] — and who knows — perhaps also to the government [the civil Mandate authorities — this would be a grave escalation, putting R' Shmuel's legal status at risk]. And I have fears and dangers, G‑d forbid. Please, please — arouse compassion! And without showing this letter, and without telling anyone — only read the letter at the graves of the Tzadikim — and arouse compassion. What will be my ultimate purpose? I have done nothing at all in the service of Hashem. And I am, to my sorrow, very far away. Holy Tzadikim — you know well my struggling. I have been at your holy Tzion — you know the great compassion upon me. How I am, to my sorrow, far away. I — Shmuel son of Feiga — from G‑d, blessed be He, and from Rabbainu the Holy one, Rabbainu Nachman son of Feiga and son of Simcha [רבינו נחמן בן פיגה ובן שמחה — Rabbainu R' Nachman of Breslov's full name with both parents: his father R' Simcha (son of R' Nachman of Horodenka) and his mother Feiga (daughter of the Baal Shem Tov's daughter Udel) — a remarkable identification of himself with Rabbainu through the shared mother's name Feiga]. And what happens to me. And how far I am, to my sorrow, from the service of Hashem…



# A Direct Address to the Holy Tzadikim at Their Graves
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/126/

A Direct Address to the Holy Tzadikim at Their Graves
מכתב 126
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/126

Segment 1
HE:
ל"ה
ב"ה יום ב' נח פעה"ק ירושלים ת"ו 
רפו"ש וחיים ושלום וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי וחביבי נפשי קשורה בנפשו ה"ה הרה"ח היקר עובד ה' במס"נ בכל כוחותיו מקורב ומקושר ודבוק ברבינו הקדוש והנורא זצ"ל זיע"א בכל לבו ונפשו שותה מים חיים מבאר מים חיים מננמ"ח עמי ביחד אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו אשרינו כש"ת כמהר"ר ... שי"נ 
ידיד נפשי יקירי את מכתבך היקר והנעים לי עד למאד קבלתי וגם המכתב ע"י ר' שלמה נ"י ג"כ קבלנו כל אחד ואחד ומה אומר לך אחי יקירי צמוד לבבי א"א לשער לך גודל צערי ועגמת נפשי מזה ואין כוחינו אלא בפה והננו עושים מה שמוטל עלינו מבקשים רחמים בעדך על מקה"ק כותל מערבי וכו' וה' ישלח לך רפו"ש בקרוב במ"ד בזכות רבינו הק' ננמ"ח אמן 
היילקער טייער גטרייאר ברידער גואלד לאז דיך ניט אפ בשום אופן גדענק גיט דער היילקער רבי שרייבט אין ס' המדות הקדוש תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש אין דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט דער בע"ד קען זיך קיין עצה ניט גיבען מיט איין ערליכין יודין מאכט ער אים קראנק ע"כ טאר מען דיים בע"ד ניט נאך גיבען בשום אופן מען דארף זיך מחזק זיין בכל הכוחות מען דארף גדיינקין דער היילקי רבי בריינגט אין לק"מ הקדוש מצו' גדולה להיות בשמחה תמיד ואפי' ע"י מילי דשטותא ורבינו הק' אמר בפירוש עס האט אפנים אז מען קען זיך ניט מחי' זיין נאר דורך מילי דשטותא וכו' (אחי המסור היקר והקדוש אהה (גואלד) אל תזניח את עצמך בשום אופן זכור היטב רבינו הקדוש כותב בספר המדות הקדוש תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש ורבינו הקדוש ז"ל אמר כשהבע"ד לא מוצא עצה נגד אדם כשר אז הוא עושה אותו חולה ע"כ אסור לתת לו לבע"ד בשום אופן צריך להתחזק בכל הכוחות צריכים לזכור מה שרבינו הקדוש מביא בלקו"מ הקדוש מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ואפי' ע"י מילי דשטותא ורבינו הק' אמר בפירוש זה נראה שא"א להתחיות רק ע"י מילי דשטותא וכו'). 
ועיין בימי מהרנ"ת חלק ב' אות לב'. בזה"ל וקודם מנחה הייתי מתחלה בעצבות מאד וספרתי קצת צערי לפני ר"ג ור"מ הנ"ל וניחמו אותי קצת ואמרו הלא רבינו ז"ל אמר שאתם שוחקים מכל העולם וכו' ואח"כ התחלנו לשחוק אני ור' יודא אליעזר והתגברנו בשחוק גדול מאד מאד איזה שעה רצופה ועי"ז שמחתי עצמי קצת. וזה הי' נצרך לי אז מאד מאד בלי שעור: 
ועין באות לז' באמצע ואח"כ נזכרתי שעבר יום ט"ו בשבט בלי שמחה כראוי והתחלתי לשמח עצמי והיו שם ר' ישעי' מטשערקאס א' מאנ"ש וחטפתי אותו לתוך השמחה ורקדתי עמו בעל כרחו ובתחילה לא הי' מרוצה כלל אבל אני הכרחתי אותו הרבה ולא הי' יכול לשנות רצוני ועי"ז נמשך עליו שמחה אח"כ באמת וכמבואר אצלינו מזה שמתחלה צריכין להכריח עצמו לשמחה ואח"כ בא השמחה באמת כמו ששמעתי מפיו הקדוש בפירוש ואלו מעט הרקודין והשמחה באותו הלילה הי' יקר בעיני מאד מפז ומפנינים כי נתייאשתי משמוח באותו העת כי כבר נרדמתי וה' הי' בעזרי לבוא לשמחה אז שהוא אצלי דבר גדול כי כל זמן שאני זוכה להיות בשמחה אפי' בחול הוא אצלי דבר יקר מאד ומצוה גדולה כי רבינו ז"ל הזהירנו מאד מאד להיות אך שמח תמיד ולהכריח עצמו בכל הכוחות להיות בשמחה תמיד והעיקר לשמח א"ע ע"י מילי דשטותא דייקא כמבואר אצלינו כמה פעמים וע"י השמחה הזאת הנ"ל עי"ז זכינו לשמוח אח"כ גם בש"ק כי גם עי"ז למדתי את ר' ישעי' הנ"ל להיות בשמחה וריקודין בשבת קדש ובפרט לענין הנסיעה לא"י היתה השמחה עיקר גדול אצלי וכל שמחה ושמחה קטנה וגדולה מעט ורב שהי' לי בדרך הכל היו סייעתא דשמייא כדי לזכינו לבוא לשם ובלא זה לא הי' אפשר לי לבוא לשם עכ"ל הקדוש והנורא עיין היטב ותדקדק באלו הדברים ותמצא נחת לנפשיך. ועיין גם ימי מהרנ"ת ח"ב באות קסה' וגם באות קסו' עיי"ש היטב היטב. 
אחי יקירי למעה"ש גדיינק גיט ואס מהרנ"ת הקדוש האט גזאגט בזה"ל אז מען איז גיזונד דארף מען טוהין אין טוהין אין טוהין אין אז מען וערט חלילא קראנק האט מען ניט מקיים צי זיין נאר איין מצו' ונשמרתם לנפשותיכם איז אועק גלייגט שער אין אייזין אין גדענק גיט ואס דער היילקער רבי שרייבט אין לק"מ הקדוש אז דער עיקר רפואה איז דורך שמחה אין עצבות איז רח"ל די אב פון אלי עבירות אין אלי חולאת רח"ל אין ויא דער היילקער מורנ"ת שרייבט אין לק"ה אהע"ז אז די גאנצי תורה היינגט אין דיים ואס דער היילקער רבי זאגט אוף ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה אז מען דארף דיים יגון ואנחה אוך אריין חאפין אין דער שמחה היינו פין דיים ואס דער בע"ד ויל אים מאכין מיט עצבות מיט דיים אליין דארף ער זיך משמח זיין אזא מענטש אין איז פארט מקורב צי אזא היילקען רבין ואס חידוש כמוני לא הי' בעולם דארפין מען דוך טאנצין מחמת שמחה. 
הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצר חסרון איז ואס די פאלסט אריין אין עצבות ומרה שחורה אין דרוך דיים פאלטין אלי מאל מער רח"ל אין מען שלאפט אין גאנצין אפ ע"כ למעה"ש לאז דיך גאר ניט צי קיין עצבות וארין עצבות איז סט"א והשי"ת שונא אותה אין די רפואה פין דער בת מלכה איז נאר דורך עשרה מיני נגינה מיט שמחה אזו וויא דער היילקער רבי בריינגט אין ספמ"ע מהז' בייטלירס ביום הששי אין איך הייל זיא וארין איך קען שפילין פאר איר אלי 10 המיני ניגונים. 
איצט הארצדיקער גטרייאר ברודער טיא אזו שרייב אפ אבריביל אין שרייב ארוס אלי נגעי לבבך אין רעט דיר אוס גאר דאס הארץ אין דיים בריביל צי אנש"ש שאצל ציון רבינו הקדוש נכד רבינו ר' שמשון ותשלח לי המכתב ואני ג"כ אכתוב ממך ואשלחו לשם ועט מען דיך מזכיר זיין ביים רבין אופין ציון הק' אין מען ועט ארוף לייגין דאס בריביל על ציון רבינו הק' ע"כ רעד דיר אוס גאר דאס הארץ אין ויא אזו די ביסט מקורב גוארין דורך ר' ישראל זצ"ל אין ואס אוף דיר איז איבער גגאנגין אין עס איז שון אזופיל יאר און האסט נאך ניט זוכה גוען צי זיין וכו'. אין ואס ועט זיין דער תכלית אין ויא די ביסט נעבך ניט גיזונד וכו' אלדז ארוס שרייבין אין זאלסט שרייבין ועגין מיר ויא אייך מיטשי מיך וכו' אין איך וייס קיין שום עצה ניט הן בגשמיות והן ברחניות זאלסטי אלדז ארוס שרייבין אין דיים בריף אין זאלסטו מיר איבער שיקין ועל איך איה"ש איבער שיקין וכו'. נאר זאלסטי דיך ניט אן שטריינגין ח"ו בשום אופן אין זאלסטו דיר זייער היטין דאן גיזונד דער עיקר זאלסטו טרינקין אסאך איין גקאחטי מיליך וארימי פרישי אלי טאג איין ערך פון איין ראטיל אודער וינצקער אין בומיל בריינגט רבינו הק' איז ארפואה להריאה אין רגל איז אגרוסי רפואה זאלסט לאזין קאחין פיס פין בהמות אין די יאך פטעשי זאלסטו עסין אין אפשר קענסטי קריגין מאנדיל מיליך איז ארפואה צים שפייאין רח"ל אין זאלסט דיך היטין ניט קוקין אין אכטינג גיבען ואס די שפייסט וארין עס האט רח"ל הכח המושך נאר זאלטס אין גאנצין פאר געסין אין גאר ניט קוקין אוף דיים אין דער עיקר זאלסטו בייטין השי"ת ויפול די קענסט אין דער עיקר נאר האפין אין האפין צי השי"ת בזכות רבינו הק' ואס האט גזאגט ואס האט איר צי זארגין אז איך גייא פאר אייך אין האט גזאגט דופיט אוף מייני כוחות אין דער עיקר זאלסטו זיין מיט שמחה נאר שמחה. 
אין באמת לאמתו דארפסטו זיין גאר פרייליך אן א שעור ואס די האסט זוכה גוען נאך אזוני מניעות אין אזא קראנקייט רח"ל צי זיין ר"ה הקדוש אין יום כפור הקדוש על ציון הק' והנורא רשב"י זיע"א ואס קיין שום צדיק האט ניט אזא שייכות לרבינו הק' ויא דער היילקער צדיק זי"ע בחינת משה אין דער היילקער רבי האט גזאגט מען דארף זיין ערב ר"ה אין ר"ה בא צדיקים בריינגט ר' אברהם זצ"ל אין באור הלקוטים אז וין רבינו הק' בריינגט דאס לשון צדיק וכו' או צדיק אמיתי מיינט ער רשב"י והאר"י הק' וכו' ע"כ דארף סטע דאך זיין מלא שמחה באמת אין גדיינק ואס רבינו הק' האט גזאגט האט גפועלט בא השי"ת אז ער זאל ניט אועק נעמין זייני לייט אין מוטין דער ארביט וכו'. 
אין מען דארף ביינקין אין האפין וארין דער היילקער רבי האט גזאגט איר דארפט זיך אסאך יאגין איר זאלט נאך קענין עפיס חאפין ע"כ דארף מען טאקי אסאך אסאך ביינקין און האפין אין טראכטין וייגין ארוס נעמן די בת מלכה אין פין דעסט ועגין דארף מען נאר זיין פרייליך אין מען דארף זיך מחי' זיין מיט ואס מען קען אין זיך ניט לאזין אראפ וארפין בשום אופן יהי' איך שי' אין שום יאוש בעולם מען דארף האבין ביידי התעוררות מיט התחזקות אי' מקום כבודו אין מלא כל הארץ כבודו אזמרה לאלקי בעודי אין תעיתי כשה אובד וכו' אין איצט דארפסטי דער עיקר נאר זיין פריילך אין זיך מחזק זיין אין מחי' זיין וארין איך שהוא איז אשרינו ואשרינו וד"ל אין איך בייט דיך זייער זאלסט מיר שרייבין אלי מאל פון דיין ליבען גיזונד זאלסטו מיך מחי' זיין עס איז ב"ה גוען שמחת תורה שטארק פרייליך גלובט השי"ת. 
(אחי יקירי למעה"ש זכור היטב מה שמוהרנ"ת הקדוש אמר בזה"ל כשבריאים צריך לעשות ולעשות ולעשות ואם נהיים חולים חלילא אין לעשות יותר רק מצוה אחת ונשמתרם לנפשותיכם ולהניח את המספריים והברזל וזכור היטב מה שרבינו כותב בלקוטי מוהר"ן הקדוש שעיקר הרפואה היא ע"י שמחה ועצבות היא האב של כל העבירות רח"ל ושל כל החולאים רח"ל וכמו שמוהרנ"ת הקדוש כותב בלקו"ה אהע"ז שכל התורה תלויה בזה שרבינו הקדוש אומר על הפסוק ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה שצריכים לחטוף גם את היגון ואנחה לתוך השמחה היינו מזה שהבע"ד רוצה לעשות לו עצבות עם זה בעצמו הוא צריך לשמח את עצמו אדם שפל כמוני ובכל זאת מקורב לרבי קדוש כזה שאמר חידוש כמוני לא הי' בעולם הרי צריך לרקוד מחמת השמחה. 
אחי המסור והנלבב כל חסרונך הוא מה שהנך נופל לעצבות ומרה שחורה ועי"ז נופלים כל פעם יותר רח"ל ונרדמים כבר לגמרי מכל וכל ע"כ למעה"ש אל תתן לעצבות שום גישה אליך כי עצבות היא סט"א והשי"ת שונא אותה ורפואת הבת מלכה היא רק ע"י עשרה מיני נגינה עם שמחה כמו שרבינו הקדוש מביא בספורי מעשיות מהז' בעטלירס ביום השישי ואני מרפא אותה כי אני יודע לנגן לפניה כל העשרה מיני נגינה. 
כעת אחי המסור והנלבב עשה כך כתוב מכתב ותוציא שם בכתב כל נגעי לבבך והשיח את כל לבך במכתב הזה לאנש"ש שאצל ציון רבינו הקדוש נכד רבינו ר' שמשון ותשלח לי המכתב ואני ג"כ אכתוב ממך ואשלחו לשם אז יזכירו אותך אצל רבינו על הציון הק' ויניחו את המכתב על ציון רבינו הק' ע"כ השיח את כל לבך ואיך שנתקרבת ע"י ר' ישראל זצ"ל ומה שעבר עליך ושזה כבר כ"כ הרבה שנים ועוד לא זכית להיות וכו' ומה יהי' התכלית ואיך לדאבונך אינך בריא וכו' הכל להביע בכתב גם תכתוב ממני איך שאני מתייסר וכו' ואיני יודע שום עצה הן בגשמיות והן ברוחניות הכל תכתוב במפורש במכתב הזה ותשלחנו אלי ואני איה"ש אשלחנו וכו'. 
רק שלא תתאמץ ח"ו בשום אופן ותשמור היטב על בריאותך ובעיקר תשתה חלב רתוח חם כל יום בערך מדה של ראטל או פחות ושמן זית מביא רבינו הק' שהזה רפואה להריאה ורגל היא רפואה גדולה שתתן לבשל עבורך רגליים של בהמות ותאכל את השומן של המרק ואם תוכל להשיג חלב שקדים זה רפואה לרוק רח"ל ותזהר לא להשגיח ולא לשים לב על מה שאתה יורק כי יש לזה כח המושך רח"ל רק תסיח דעת מזה לגמרי ולא להשגיח על זה כלל. 
והעיקר שתבקש מה' כמה שאתה יכול והעיקר רק לקות ולקות להשי"ת בזכות רבינו הק' שאמר מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם ואמר סמכו על כוחותי והעיקר שתהי' בשמחה רק שמחה. ובאמת לאמתו הנך צריך להיות בשמחה מאד בלי שיעור מה שזכית אחרי מניעות כאלה וחולאת כזו רח"ל להיות ר"ה הקדוש ויום כיפור הקדוש על ציון הקדוש והנורא רשב"י זיע"א מה ששום צדיק אין לו כזו שייכות לרבינו כמו הצדיק הקדוש הזה בחינת משה ורבינו הקדוש אמר שצריכים להיות בער"ה ובר"ה אצל צדיקים ומביא ר' אברהם זצ"ל בביאור הלקוטים שהיכן שמביא רבינו הלשון צדיק וכו' או צדיק אמיתי כוונתו על רשב"י והאר"י הק' וכו' ע"כ צריך אתה הרי להיות מלא שמחה באמת וזכור מה שרבינו הק' אמר שפעל אצל השי"ת שלא יקח את אנשיו מהעולם באמצע העבודה [כ"ז שלא גמרו עבודתם בעוה"ז] וכו'. 
וצריך לכסוף ולקוות כי רבינו הק' אמר הנכם צריכים למהר מאד שעוד תספיקו לחטוף משהו ע"כ צריך באמת הרבה הרבה לכסוף ולקות ולחשוב בענין להוציא את הבת מלכה ובכל זאת צריכים להיות רק בשמחה צריך להתחיות במה שאפשר ולא לתת להפיל אותו בשום אופן יהי' איך שיהי' אין שום יאוש בעולם צריך את שניהם התעוררות והתחזקות אי' מקום כבודו ומלא כל הארץ כבודו אזמרה לאלקי בעודי ותעיתי כשה אובד וכו' וכעת אתה צריך בעיקר רק להיות בשמחה ולהתחזק ולהתחיות כי איך שהוא זה אשרינו ואשרינו וד"ל ואני מבקש ממך מאד שתכתוב לי כל פעם מבריאותך הטובה כדי שתחיה אותי ב"ה בשמחת תורה הי' מאד שמח תודה לקל) 
ממני ידידך עוז המצפה לתשועתך באמת ממני שמואל הורוויץ ברסלבר. 
ברודער לייב זייא גיזונד אין שטארק אין ראך אין פרייליך אין לייבדיג חי גלעבט פריילך האפ ברודער האפ ורוקם גלעבט טשאק טשאק טשאק פרייליך האפ האפ אין האפ אין פארט האפ אין טאקי האפ אין וידער האפ אין דייקא האפ האפ האפ פרייליך מיט אפיל מאל כדבעי פרייליך פרייליך ברודער האלד זיך דער אייבשטיר איז מיט דיר אין באדיר אין אין דיר אין ויא די ביסט גפאלין ביסטו אלדז בא השי"ת כי מלא כל הארץ כבודו וד"ל (אחי שיחי' תהי' בריא וחזק ועשיר ושמח ועליז וחיים טובים... אחי תחזיק עצמך ה' אתך ואצלך ובתוכך ולהיכן שנפלת הנך אצל השי"ת כי מלא כל הארץ כבודו וד"ל).

EN:
…I wanted to throw away the vanities and follies of the world — entirely, entirely. And now I have, to my sorrow, fallen so much — and am struggling already for half a lifetime [פלג גוף — "half a body" — an unusual expression suggesting that roughly half his lifespan or the half the strength of his body has been spent in this struggle] — so many years. And I am spending years and days — far from prayer and Torah and the service of Hashem — and from Rabbainu and the fellowship. And there is no one who has compassion on me — to be my guide and to save me. And woe to me from my Creator — woe to me from my evil inclination — from every direction. There is no one who can save me and have compassion on me — only to pursue and to torment. I do not know at all what will be my ultimate purpose. I have not yet even once been at Rabbainu's. And my life is no life — life that is bitter and more bitter than death. How long? How long? How long? Is it conceivable that I was created to waste my days in such vanity? Is it conceivable? And there have risen against me great men in Torah and wealth and wisdom — to destroy us from the path of life by force and with smooth lips — and rabbis and dayanim. And they want, to my great sorrow, to tear me by force from Rabbainu the Holy one and from his people. And I am in great danger. And I need great success in this time — as you yourselves know. Holy Tzadikim — oh (Gott!) — see with yourselves…

Segment 2
HE:
ב"ה 
גם אני פורס בשלומכם הטוב מעומקא דליבא אין איך ווינש אייך איין רפואה שלימה אמן בזכות רבינו הקדוש והנורא ננמ"ח זיע"א אין איך בעהט תמיד פאר אייך רק חזק ואמץ אין זיך נישט מייאש זיין דאס איז דער עיקר עבודה פין הייליקין רבין זיע"א אין דער עיקר פריילעך זיין כמבואר בספר המדות מי ששמח תמיד עי"ז הוא מצליח אכי"ר איך וואלט אייך גיווען גישריבין מיין נאר דער קאפ טראגט מעך יעצט נישט בעזהי"ת אין אנדערין בריף וועל איך אייך מיין שרייבין און איהר וועט שוין זיין געזינד בעזהי"ת בלייבט געזינד אין שטארק אין רייך אין פריילעך (אני מברך אתכם ברפואה שלימה אמן בזכות רבינו הקדוש והנורא ננמ"ח זיע"א ואני תמיד מתפלל עבורכם רק חזק ואמץ ולא להתייאש זה עיקר העבודה מרבינו הקדוש זיע"א והעיקר להיות בשמחה כמבואר בספר המדות מי ששמח תמיד עי"ז הוא מצליח אכי"ר. הייתי כותב לכם יותר רק הראש שלי לא במקום עכשיו בעזהי"ת במכתב הבא אכתוב יותר ואתם כבר תהיו בריאם בעזהי"ת שתהי' בריא וחזק ועשיר ושמח).

EN:
[Closing fragmentary:] Read the letter at the graves of the Tzadikim — and arouse compassion. What will be my ultimate purpose? [Final petition:] Let there be an end and conclusion to the troubles. And to merit to come soon to the Tzion of Rabbainu the Holy one with speed. And to be truly bound to Rabbainu the Holy one in innermost truth — without any ulterior motive. And to give over all my mind and heart and understanding and soul and spirit and neshamah and body to G‑d, blessed be He — according to the way of Rabbainu the Holy one, Na Nach Nachma Nachman MayUman — truly. That there be an end to all troubles and obstacles — and especially the mental obstructions and thoughts and confusion. And to merit true and complete repentance in innermost truth. And the rectification of the bris. And complete faith. And the service of Hashem and prayer. And to do the will of G‑d, blessed be He, truly. And to hold on — both in ascent and in descent. And the essential: to be bound to Rabbainu the Holy one in innermost truth, without any ulterior motive or foreign thought whatsoever. Amen. Shmuel son of Feiga.

Segment 3
HE:
ממני אוהב נאמן אותכם באמת ומקו' לראות אצלכים כל טוב 
יעקב זאב הכהן ברסלבר 
פריילעך האפ האפ האפ

EN:
[Closing fragmentary:] Read the letter at the graves of the Tzadikim — and arouse compassion. What will be my ultimate purpose? [Final petition:] Let there be an end and conclusion to the troubles. And to merit to come soon to the Tzion of Rabbainu the Holy one with speed. And to be truly bound to Rabbainu the Holy one in innermost truth — without any ulterior motive. And to give over all my mind and heart and understanding and soul and spirit and neshamah and body to G‑d, blessed be He — according to the way of Rabbainu the Holy one, Na Nach Nachma Nachman MayUman — truly. That there be an end to all troubles and obstacles — and especially the mental obstructions and thoughts and confusion. And to merit true and complete repentance in innermost truth. And the rectification of the bris. And complete faith. And the service of Hashem and prayer. And to do the will of G‑d, blessed be He, truly. And to hold on — both in ascent and in descent. And the essential: to be bound to Rabbainu the Holy one in innermost truth, without any ulterior motive or foreign thought whatsoever. Amen. Shmuel son of Feiga.



# Letter 40 מ'
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/127/

Letter 40 מ'
מכתב 127
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/127

Segment 1
HE:
ל"ו
ב"ה יום ב' פרשת תולדות תרפ"ז לפ"ק פעה"ק ירוש' ת"ו 
שלום וברכה אל מע"כ אהובינו ידידינו עוז הנדיב לב ורודף חסד וצדקה החסיד השותה מים חיים מבאר מים חיים מנחל נובע מקור חכמה כש"ת כמוה"ר משה קליין נ"י הי"ו אחר ד"ש ה"ט באה"ר באנו לעורר ולבקש את כבודו בענין מצוה גדולה ונורא מאד אשר אין כמוהו אשר כל העולם תלוי בזה הנה כאשר בא מכתבים מאת אנש"ש באומאן אשר למעה"ש לראות להשתדל בכל היכולת ובכל הכוחות לשלוח שמן זית להדליק על ציון רבינו הק' הנר תמיד אשר זה עיקר גדול אשר אין לשער ולהעריך כלל וכלל וכדאיתא בדברי רבינו הקוה"נ בפירוש בספר המדות ע"י נר תמיד הדולקין בשמן זית עי"ז ניצולין משמד וזה מוכרח מאד בזה הזמן כי העולם רח"ל מלא שמד רח"ל כידוע לכל וכל הצרות הכל רק מחמת זה ומזמן המלחמה אינו דולק שמן זית על ציון רבינו הק' ע"כ חובה גדולה על כל איש ואיש מאנש"ש שיראה בכל יכלתו וכוחו להשתדל ולסייע בענין זה אשר כל העולמות תלוי בו וכו' וד"ל וגם אם אפשר לסייע בפרנסתם אשר דחוק להם הזמן מאד והרבות סכנות עוברים עליהם בפרנסתם וראוי להתאמץ מאד ולהחיותם כך קבלנו מכתבים מאת אנש"ש מאומאן וגם ר' שמשון נ"י נכד רבינו ז"ל הקוה"נ כתב ומבקש מאד מאד למעה"ש להשתדל בזה. 
ע"כ הסכמנו יחד אנש"ש מעה"ק ירושלים ת"ו להשתדל בזה בכל מאמצי הכוחות כי אין דבר גדול מזה וכל מי שניצוץ רבינו הקוה"נ מתנוצץ בו וכל מי שמאמין ברבינו הקוה"נ מבין מדעתו כמה גדול כוח החוב והמצוה בזה אשר אין לשער ולהעריך בדעתו כלל וב"ה אעפ"י שאנחנו אנש"ש מפה הם עניים ואביונים כידוע למע"כ אעפי"כ מצאנו חוב להתחייב ג"כ בזה כל אחד כפי יכלתו להשתדל בזה וב"ה התחלנו בזה ליתן כל אחד כפי יכלתו על כן באנו גם אל מע"כ שג"כ לא ימנע מלזכות בהמצוה הגדולה הזאת אשר יגן עלינו תמיד וכמו שאמר רבינו זצ"ל הקוה"נ שלעשות דבר בשבילו אפילו דבר קטן כיון שהוא בשבילו הוא קשה עד מאד ובפרט דבר גדול ונורא כזה אשר הוא זכות הרבים בודאי קשה מאד ע"כ צריך ולהתאמץ מאד להשתדל בזה בכל הכוחות. 
ע"כ באנו לבקש מכבודו שיראה ג"כ להתחייב א"ע איזה התחייבות בכל חודש לא פחות מחצי פונט לחודש ובפרט עכשיו ההתחלה רוצים לשלוח בלעך ש"ז ע"י קומסינר שלא יצטרך כל כך כסף בשביל הפוסט (הדואר) אשר יוקר מאד ע"כ יזכה כבודו בלבו הטהור ויתנדב איזה סכום הגון על ההתחלה ובזכות זה יעזרהו השי"ת וימלא כל משאלותו לטובה בזכות רבינו הקדוש ננמ"ח ואס האט גזאגט דופיט אוף מייני כוחות אין ואס האט גזאגט אז די גאנצי ועלט היינגט אוף מיין ר"ה היינו דיים ציון הקדוש פין הייליקין רבין וכמו שכתב מורנו הקדוש מהרנ"ת זצ"ל בחיי מהר"ן בסוף חלק א' אז דאס ואס דער רבי ליגט אין אומאן אין דאס ואס דער רבי זצ"ל האט גזאגט איך ויל בלייבין צוישין אייך היינגט אין דיים אלי עולמות אין דער הייליקר רבי זצ"ל האט גזאגט וען ניט איך קים אראפ אוף דער ועלט ואלט די ועלט גוארין תוהו ובהו אין וען ניט מיין ר"ה ואלט די ועלט גוארין תוהו ובהו ע"כ טאר מען דאס ניט אועק לאזין אין מען דארף זֵיין מיט אלי כוחות צי טוהין וייגין דיים אין דיים זכות ועט השי"ת העלפין אז דער גאנצער כלל ישראל ועט גהאלפין וערין מיט דער אמתיר ישועה אמן. 
גואלד טייער הארצדיקער ברודער מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה גואלד מען דארף זיך פאר דיים הייליקין רעבינס ועגין אפילו מוסר נפש זיין ובפרט אזא זאך טאר מען בודאי ניט אפ לאזין אין מען דארף גדיינקין אז דער בערגיר איז גגאנגין ארוס נעמין די אשת עני האט ער אפגטאן אשגעון אין עס איז טאקי צום אמת גוען א שגעון אבער אן דיים שגעון ואלט ער זי בשום אופן ניט ארוס גנומין ע"כ דארף מען ניט פאר געסין אין דיים הייליגין רבין אין מען דארף טוהין ואס מען קען ועט זיך דער הייליקר רבי מוהין פאר אונז אין פאר אלי יודין אמן. 
אין מען דארף גדיינקין ואס ר' נחמן ז"ל מטולטשין אמר וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וכו' ובפרט דער הייליקער רבי אליין דארף מען זיך אודאי קולרין אפילו בכל מיני רפש וטיט מען זאל קענין טוהין עפיס אנחת רוח פאר דיים היליקין רבין זצ"ל אין ויא דער רבי בריינגט אין תורה חב"ח כ"ב ח"א אז מען זאל זיין בחינת בשר צום צדיק האמת ואס ער איז דער עצם דארף מען אסאך שימוש אסאך ארבטין אסאך אהרווין אסאך באדינין דיים צדיק האמת מען זאל עפיס האבין השייכות צי אים דענצמאלט קען מען הערין די מוסר פין צדיק האמת עיי"ש וכו' וד"ל. 
(שאמר סמכו על כוחותי ושאמר כל העולם תלוי בר"ה שלי היינו הציון הקדוש של רבינו הקדוש וכמו שכתב מורינו הקדוש מוהרנ"ת זצ"ל בחיי מוהר"ן בסוף חלק א' שמה שרבינו שוכן באומן ומה רבינו זצ"ל אמר רצוני לישאר ביניכם תלויים בזה כל העולמות ורבינו הקדוש זצ"ל אמר אם לא הייתי יורד כאן לעולם הי' העולם נעשה לתהו ובהו ואם לא הר"ה שלי העולם הי' נעשה לתהו ובהו ע"כ אסור להרפות וצריך לראות בכל הכוחות לעשות עבור זה ובזכות זה יעזור השי"ת שכל כלל ישראל יושע בישועה האמיתית אמן. 
אהה (גואלד) אחי הנלבב והיקר מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה אהה (גואלד) עבור רבינו הקדוש צריך אפילו למסור את הנפש ובפרט דבר שכזה בודאי אסור להזניח וצריך לזכור כשהברגר הלך להוציא את אשת העני הוא עשה שגעון אבל מבלעדי השגעון הוא לא הי' מוציא אותה בשום אופן ע"כ צריך לא לשכוח ברבינו הקדוש וצריך לעשות ככל יכולתו ואז רבינו הקדוש יתאמץ עבורינו ועבור כל ישראל אמן. 
וצריך לזכור מה שר' נחמן מטולטשין ז"ל אמר מי זה אחי חסיד ברסלב מי זה אבי וכו' ובפרט רבינו הקדוש בעצמו שבודאי צריך להתגלגל אפילו בכל מיני רפש וטיט שנוכל לעשות איזשהו נחת רוח לרבינו הקדוש זצ"ל וכמו שמביא רבינו בתורה חב"ח כב' ח"א שכדי להיות בחינת בשר לצדיק האמת שהוא העצם אז צריך הרבה שימוש הרבה עבודה הרבה יגיעה הרבה לשמש את הצדיק האמת שיהי' איזה שייכות אליו אז אפשר לשמוע את המוסר של צדיק האמת עי"ש וכו' וד"ל).

EN:
Peace and blessing and all good forever — to my beloved dear brother, my beloved and soul's companion — his soul is bound to mine — the Chassid, servant of Hashem with self-sacrifice — who drinks with me together from Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — our Master R' Yisrael Dov, may he live.



# The Olive Oil Delivered — Jaffa Visit — Copying R' Avraham's Writings
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/128/

The Olive Oil Delivered — Jaffa Visit — Copying R' Avraham's Writings
מכתב 128
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/128

Segment 1
HE:
ל"ז
ב"ה יום ו' עש"ק ויצא פעה"ק ירושלים ת"ו [ו' כסליו תרפ"ז] 
מזל טוב סימן טוב ומזל טוב מזל טוב 
החיוה"ש וכט"ס ומז"ט אל אהובי אחי יקירי מחמדי דיתיב בתונא דלבאי ה"ה האברך היקר השותה מים חיים מננמ"ח כש"ת כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י שליט"א. 
אחר דרישת שלומך הטוב באהבה רבה הנני מבשר לך כי ב"ה נולד בן למז"ט בשטו"מ לאוהבינו ידידנו עוז כמוה"ר יעקוב זאב הכהן שליטא ונכנס לבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו ביום ג' ויצא וב"ה היינו שמחים הרבה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה וחופה ומעש"ט וי' הוא וכל יו"ח ברסלבר חסידים באמת וירוו נחת הרבה ממנו אכי"ר. 
אחי יקירי מאד מאד פליאה אצלי עליך מה שלא השבת לי תשובה על המכתב ששלחתי לך לפני כמה שבועות ושם כתבתי לך מענין ש"ז על ציון רבינו הק' וכו' ואני מהרהר הרבה אפשר שלא קבלת את המכתב וע"כ אינני יכול לכתוב לך כי מי יודע אם אתה מקבל המכתבים וד"ל עכשיו באתי אחי יקירי לעורר אותך די זאלסט דיך דער ראטויען זאלסט זיין מיט אלי כוחות צי נוף נעמין געלד אין שיקין אער צי אבלעך גוטין שמן זית מיט איין אטמביל וארין מען האט אונז גשריבין אז עס ברענט ניט קיין בומיל על ציון רבינו הקדוש אין די גאנצי ועלט היינגט אין דיים אזו ויא רבינו הקדוש בריינגט אין ס' המדות ע"י שמן זית שדולקין בנר תמיד ניצולין משמד אין היינט איז די גאנצי ועלט רח"ל מלא שמד אין אלי צרות צרות הנפש והגוף בכלל ובפרט נעמט זיך נאר פון דיים אין אזו ויא מהרנ"ת הקדוש בריינגט אין עלים לתרופה אז צי ברענין ביים רעבין א נר תמיד פון שמן זית איז אין למעלה ממנה קיין גרעסירס איז נטא אין דאס איז ההמתקת כל הדינין הן בכלל ישראל והן בפרט פאר אנש"ש ובפרטי פרטית פאר דיים איז זיך משתדל אין דיים. 
על כן אחי יקירי אהובי מחמדי גדענק גיט ואס מען שמיסט דא זיין זיך משתדל זיין צי ברענין ש"ז על ציון רבינו הק' איז ניט דא גרעסירס דער פון מען דארף האבין כמעט מס"נ אוף אזא הייליקיע זאך גדענק גיט מען דארף זיך פאר יעדיר האר פין רעבינס זאך מתגלגל בכל מיני רפש וטיט ובפרט אזא זאך ואס אלי עולמות תלוין בזה אשר אין לשער ולהעריך מען דארף גיט גדענקין דער היילקער רבי האט גזאגט אז טוהין די קלענסטי זאך פאר אים איז שוער אן אשעור אביא עס איז נאר פאר דיים רבין פאר לייגט זיך דער בע"ד מיט אלי כוחות וארין עס איז אטובה אוף דער ועלט ולימות המשיח ולתחיית המתים ולעתיד לבא. 
ובפרט אזא זאך ואס אאמתיר מזכה הרבים ואס אזכות הרבים לדורות ולדורי דורות דארף מען לופין אין ארבטין מיטן גאנצין כח אפילו עפיס צי טוהין פאר דיים רעבין זצ"ל ובפרט אזא זאך אשר אין למעלה ממנה דארף מען בודאי מיט גרוס שמחה נעמין צי טוהין די מצוה אז השי"ת האט אונז מזכה גוען מיט דער מצוה אז מיר דארפין שוקין דארף מען דאס חאפין מיט ביידי הענט אין ניט פאר שפייטיקין אין ניט מתעצל זיין זיך אין דיים זכות ועט זיך דער רבי זצ"ל מיהין פאר אונז אז מיר זאלין קענין זוכה זיין אליין אוך זיין בקרוב מיט כל טוב וד"ל אז די גאנצי ועלט זאל ארוס פין דער צרה ואס אזו סגור ומסוגר וארין די ועלט זאל קענין ואלט דאך גאנצי ועלט גפארן ואלט דאך משיח גקומין וכו' וד"ל. 
אחי יקירי גדענק גיט ויא דער בערגר האט ניט גקענט ארוס נעמין די אשת עני אן דיים שגעון וארין מען מיז אמאל טוהין טאקי צום אמת אשגעון מען זאל ארוס ראטוען די נשמה וארין אז מען הייבט זיך נאר אן ארום צי קליירין אין חכמין זיך בלייבט בא גאר ניט און מען קען בשום אופן ניט ארוס נעמין אבער ויא דער בערגיר האט גטאן האט גאר ניט גקלערט אין איין אומפיט איז ער אריין אין האט זיך גארניט אומגקיקט אין האט גטאן צים אמת א שגעון אין האט פארט ארוס גנומין די אשת עני אשרי לו ע"כ אחי יקירי זייא זוכה אין טיא אפ אשגעון אום גקלערט אין אים גטראכט אין קוף אבלעך גוטין בומיל שמן זית צפתאר בומיל אין שיק אער ועלין מיר זיין נאך אטלכי בלעכין אין שיקין אין איינום גואלד לאז דיך ניט נארין גדענק דיים רבינס ציון הק' איז בחינת אבן שתי' ולמעלה ממנו גרעסיר ויא דאס ק"ק רעכין אז די צינסט אן די מנורה אין בהמ"ק ברידער איך ועל דיך מקנא זיין אז די ועסט דאס טוהין באמת גואלד עס ועט דיר גיט צי ניץ קומין. 
ועסט פאר דינען ארווח ואס אן אשעור אין אן איין ערך. 
גואלד לאז דיך ניט אפ ריידין פין בעל דבר אין דיים זכות ועט דיך דער רבי ז"ל אוף ועקין פין שלאף אין דיך מקרב זיין באמת גואלד עס איז בידך זאלסט זוכה זיין כי קרוב הדבר אליך מאד בפיך ובלבבך לעשותו גדענק גיט וען ר' ישראל לייבט ואלט ער דאך פאר שמחה מוסר נפש גוען צי שיקין מיט אלי כוחות ע"כ אחי יקירי לאז דיך ניט אפ אין זייא מיט אלי כוחות צו שיקין אבלעך בומיל ואס גיכער איז אין מצו' גוררת מצו' ועסטי זוכה זיין האבין כיסופין צי ברעכין אלי מניעות אין קומין אוף חנוכה צי אנש"ש ואס די שלאפסט נעביך אפ אין אגרוס רחמנות אוף דיר ואס ביסט נעביך ואט ביז שון ניט גוען אטלכי ר"ה אין ואס ועט זיין דער תכלית אין דארך דיים ועסטי צי ברעכין די מניעות אין זוכה זיין זיין אוף ר"ה דארט ויא די שיקסט בומיל וד"ל. 
אחי יקירי איך בין שטארק גהיינגט אין אנש"ש זענין אלי ארומי לייט פין דסט וייגין זייט מען מיט אלי כוחות מען זאל קענין שיקין אפאר בלעכין וארין דאס שיקין איין בלעך קאסט דאס אייגינע פין 5 בלעכין. אחי יקירי זייא מעורר רחמים אוף מיר וארין עס איז מיר נעביך זייער בוטער אין פינצטער אין ואס ועט זיין דער תכלית תיכף זאלסטו ענפרין תשובה טובה. פון מיר ואס איך האף צי זיין די בלעך בומיל בקרוב אין דיך אויף חנוכה אין גהאלפין וערין באמת אמן. 
(שתציל את עצמך תראה בכל הכוחות לאסוף כסף ולשלוח הנה עם התחבורה פח שמן זית מובחר כי כתבו לנו שלא דולק שמן זית על ציון רבינו הקדוש וכל העולם תלוי בזה כמו שמביא רבינו הקדוש בספר המדות ע"י שמן זית שדולקין בנר תמיד נצולין משמד והיום כל העולם מלא בשמד רח"ל וכל הצרות צרות הנפש והגוף בכלל ובפרט נמשך רק מזה וכמו שמביא מוהרנ"ת הקדוש בעלים לתרופה שלהדליק נר תמיד של שמן זית אצל רבינו אין למעלה ממנה אין דבר גדול מזה וזה המתקת כל הדינים הן בכלל ישראל הן בפרט לאנש"ש ובפרטי פרטיות לזה שמשתדל בזה. 
על כן אחי יקירי אהובי מחמדי זכור היטב מה שאנו מדברים כאן לראות להשתדל שידלוק שמן זית על ציון רבינו הקדוש אין דבר למעלה מזה וצריך כמעט מס"נ על דבר קדוש כזה זכור היטב עבור כל חוט השערה בענין רבינו צריך להתגלגל בכל מיני רפש וטיט ובפרט דבר כזה שכל העולמות תלויים בזה אשר אין לשער ולהעריך צריך לזכור היטב מה שרבינו הקדוש אמר שלעשות עבורו את הדבר ההכי קטן זה קשה בלי שיעור אם זה רק עבור רבינו אז הבע"ד משתטח בכל הכוחות כי דבר כזה היא טובה עבורו בעולם הזה ולימות המשיח ולתחיית המתים ולעתיד לבא. 
ובפרט דבר שכזה שהוא מזכה את הרבים באמת שזה זכות הרבים לדורות ולדורי דורות צריך לרוץ ולעבוד בכל הכח אפילו לעשות משהו עבור רבינו זצ"ל ובפרט דבר כזה שאין למעלה ממנה צריך בודאי לרוץ בשמחה גדולה לקחת לעשות את המצוה אם השי"ת זיכה אותנו במצוה הזאת שאנו צריכים לשלוח אנו צריכים לחטוף את זה עם שתי הידיים ולא לאחר ולא להתעצל ובזכות זה רבינו יתאמץ עבורינו שנוכל לזכות אנו בעצמנו ג"כ בקרוב לכל טוב וד"ל שכל העולם יצא מהצרה שזה כ"כ סגור ומסוגר שאם העולם הי' יכול ליסוע הרי כל העולם הי' נוסע אז הרי משיח הי' מגיע וכו' וד"ל. 
אחי יקירי זכור היטב איך שהברגר לא יכל להוציא את אשת העני ללא השגעון שעשה כי אכן צריך פעם באמת לעשות שגעון כדי להציל את הנשמה כי אם רק מתחילים להתבונן ולהתחכם נשארים בלא כלום ואי אפשר בשום אופן להוציאה אבל איך שהברגר עשה שלא חשב כלום ונכנס בסערה אחת ולא התבונן בכלל ובאמת הוא עשה שגעון ובכל זאת הוא הוציא את אשת העני אשרי לו ע"כ אחי יקירי זכה ועשה שגעון מבלי להתבונן ומבלי לחשוב ורכוש פח שמן זית משובח שמן זית צפתי ושלח הנה ואנו נארגן עוד כמה פחים לשלוח יחד אהה (גואלד) אל תתן לרמאות עצמך זכור ציון רבינו הוא בחינת אבן השתיה ולמעלה ממנו למעלה מקודש הקדשים תחשוב כאילו הנך מדליק את המנורה בבית המקדש אחי אקנא בך אם תעשה זאת באמת אהה (גואלד) זה עוד יעמוד לך היטב [לעת הצורך] תרוויח בזה ריוח שאין לו שיעור ואין לו ערך. 
אהה (גואלד) אל תניח את עצמך להתפתות מהבע"ד ובזכות זה רבינו יעיר אותך משנתך ויקרב אותך באמת אהה (גואלד) בידך לזכות כי קרוב הדבר אליך מאד בפיך ובלבבך לעשותו זכור היטב אם ר' ישראל הי' בחיים הוא הי' מוסר את נפשו מרוב שמחה ורואה בכל הכוחות לשלוח ע"כ אחי יקירי אל תרפה את עצמך וראה בכל הכוחות לשלוח פח שמן זית מה שיותר מהר ומצוה גוררת מצוה שתזכה שיהיו לך כסופים לשבור כל המניעות ולבא על שבת חנוכה לאנש"ש מה שהנך ישן עדיין לדאבונך ורחמנות גדולה עליך מה שהנך רחוק לדאבונך כבר כמה ר"ה שלא היית ומה יהי' התכלית ועי"ז תזכה לשבור את המניעות ותזכה להיות בר"ה שם במקום שהנך שולח שמן זית וד"ל. 
אחי יקירי אני דחוק מאד ואנש"ש כולם עניים ובכל זאת דואגים בכל הכוחות שיוכלו לשלוח כמה פחים כי מחיר המשלוח של פח אחד הוא אותו המחיר משלוח של חמש פחים. 
אחי יקירי עורר עלי רחמים כי מר לי מאד לדאבוני חושך ומר מאד ומה יהי' התכלית. תענה תיכף תשובה ממני המצפה לראות את פח השמן בקרוב ואותך על חנוכה ולהושע באמת אמן). 
שמואל הורוויץ ברסלבר. 
תשלח את הבלעך (פח) ע"י איש נאמן אשר אתה מכירו כשהוא נוסע באטמביל ושימסרו או לי או ליעקב זאב וכו' או לר' אלטיר וגם תכתוב לנו מכתב למי מסרת את הבלעך ואפוא מעונו ואנחנו נלך אצלו לקבלו פרייליך האפ אגוטין שבת קדש

EN:
After warmly greeting you with great love — I hereby inform you of our welfare, thanks to G‑d, blessed be He, we have life and peace with us. May Hashem grant that we merit to announce and receive good tidings from each other — all goodness forever. Amen, so may it be His will. [Yiddish:] "My dear, righteous, faithful brother — I received your letter and greatly rejoiced to hear of your good health. I certainly wanted to reply to you immediately — but I was not able. You yourself can understand my sufferings from what happened. But blessed be G‑d — the upheaval has somewhat quieted from this, etc. And I hope in G‑d, blessed be He, that He will certainly help me. But meanwhile I am in great need of immeasurable compassion. I am wasting my years, etc., and I am, to my sorrow, very far from G‑d, blessed be He, and from prayer — beyond all measure, etc. Therefore please pray for much compassion for me. The essential: that I merit very soon to come to Uman — to the holy Tzion — and especially for Rosh Hashana. And one who prays for his friend, etc."

Segment 2
HE:
ל"ח
ב"ה אור ליום ו' עש"ק פרשת שמיני פעה"ק ירושלים תובב"א [כ"א אדר ב' תרפ"ז] 
החיוה"ש ורוה"צ ורפו"ש וכט"ס אל כבוד אהובי אחי יקירי כנפשי ולבבי נפשי קשורה בנפשו מאד צמאה נפשי לראותו ה"ה החסיד המופלג ביראת ה' שותה מים חיים מבאר מים חיים מננמ"ח כש"ת כמוה"ר ... נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר אחי יקירי ולבבי הנני מודיע לך משלומנו כלנו כי ב"ה החיוה"ש אתנו יתן הי"ת שנזכה לבשר בש"ט זל"ז ולהתראות כלנו ביחד מתוך הרחבה בלב שמח באמת. 
אחי יקירי קבלתי ד"ש שלום ממך ע"י ידידנו מאנש"ש ר' צבי נ"י ומאד מאד שמחנו לשמוע משלומך הטוב כי זה זמן רב שלא קבלנו ממך שום מכתב וידיעה ור' צבי ביקש אותי שאכתוב לך בשמו כמו שהבטיח לך, וב"ה הי' לנו פה פורים משולש בשמחה וב"ה ביום א' מזה השבוע הלכנו לכל בית מאנש"ש בשמחה ואהבה ושירים על הדרך וב"ה הייתי שיכור כמעט עד דלא ידע וכו' וב"ה הולכת ונדפסת הגדה עם פירושים מלוקט מספרי רבינו נאה ומשובח מאד ויהי' לקידוש ה' גדול וגם ראיתי מכתב אשר מדפיסים בפולני' הלקוטי עצות עם פי' עברי טייטש אשר מועתק ע"י ר' שמשון נ"י נכד רבינו זצ"ל זי"ע ועכי"א והנה רבינו ז"ל אמר שפורים הכנה לפסח ועכשיו הזמן קרוב לפסח והי"ת יעזור ליציאת מצרים באמת ולהכנעת המן עמלק ע"י מצות ספירת העומר והנני מבקש רחמים בעדך והנני מזכירך בכל מכתב שאני כותב לאנש"ש להזכירני על ציון רבינו הק' לטובה. 
טייער האצדיקער ברודער גואלד ואס לאזט דיך אזו אפ שרייבסט ניט קיין שום בריף גדיינק עס גייט ל"ג בעומר עס גייט אזוני היילקי טייג חודש ניסן ואס דער גאנצער חודש איז בחינת ראש חודש אין עס איז אזו ויא תשרי אין עס גייט אזוני היילקי טייג פסח וספירה אשר אין לשער ואס מען קען זיך דער ראטויען פיל אסאך אין קיק אסאך אין לקוטי עצות תשובת השנה מהרב מטשערין אוף פסח מיט ספירה ועסטו זיך ממש מחי' זיין ועסטו ויסין ואס האסט צי טוהין אין גדענק גיט עס גייט ער"ח ניסן ואס איז גוען הנסיעה צום רבין ז"ל אין עס איז בחינת ר"ה. 
ברודער גואלד לאז דיך ניט אפ איך שרייב דאס דיר ברודער גלייב מיר ויא אוף מיר גייט אוך איבער אסאך אין עס איז זייער שוער צי דער האלטין זיך פורים איז גוארין 3 יאר ואס איך מיטשי מיך בלי שיעור, ממש אין רגע בלי פגע אין מייני מניעות המוח אין מייני חלישות וייסט השי"ת אליין יום יום אומר מה יהי' בסופי אבל אעפ"כ מיז מען זיך פארט דער האלטין אין בשום אופן ניט אראפ פאלין יהי' איך שיהי' כי אין שום יאוש בעולם כלל אין דער עיקר איז די כסופין והשתוקקות מען דארף זייער אסאך ביינקין אין ביינקין ועט השי"ת בודאי העלפין נאר ניט גפאלין השי"ת איז יודע אמת ויא איך ואלט זייער גואלט זאלסט גהאלפין וערין באמת נאר מען דארף בייטין איינער פאר דיים צוייטען. 
ברודער מיין הארץ טיט מיר זייער זייער וייא ויא איך דער מאן מיך ויא מען האט אמאל זיך גהאלטין אין איינום אין מען האט גביינקט צו עבודת ה' אין היינט איז מען נעביך אזו ואט נאר מען דארף גלייבן אז עס איז אלדז לטובה אין אלדז ועט נתהפך וערין לטובה ברודער גואלד ראטוע דיך דיים גוף אין לאז דיך ניט אפ רבינו הק' זצ"ל בריינגט תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש די עס לוזי הייער אין מיליך וען די קענסט קריגין מאנדל מיליך איז זייער גוט צי טרינקין טיא די רפואה קאך קעפליך פין קנאביל אין מיליך און עס אין טרינק אין זייא לאז דיך ניט ציא קיין עצבות אין קיין צער גאר ניט נאר פרייליך און פרייליך אין דוקא פרייליך בפרט עס גייט חודש ניסן ואס דער רבי ז"ל בריינגט אין לק"מ תנינא תו' ה' אז מען וערט ניצול פין פגם הברית וכו'. 
(אחי הנלבב והיקר אהה (גואלד) מה הנך מרפה את עצמך כל כך אינך כותב שום מכתב הולך ומגיע ל"ג בעומר הולכים ומגיעים כאלה ימים קדושים חודש ניסן מה שכל החודש הוא בחינת ראש חודש והוא כמו חודש תשרי והלכים ומגיעים כאלה ימים קדושים פסח וספירה אשר אין לשער כמה הרבה אנו יכולים להציל עצמנו והסתכל הרבה בלקוטי עצות תשובת השנה מהרב מטשערין על פסח וספירה ממש תחיה את עצמך ותדע מה יש לך לעשות וזכור היטב מגיע ערב ר"ח ניסן שהיתה אז נסיעה לרבינו ז"ל וזה בחי' ר"ה. 
אחי אהה (גואלד) אל תזניח עצמך אני כותב לך זאת אחי האמן לי איך שעובר עלי הרבה וקשה לי מאד להחזיק מעמד הפורים נהיו שלש שנים שאני מתייסר בלי שיעור ממש אין רגע בלי פגע ומניעות המוח שלי וחלישות שלי יודע רק השי"ת יום יום אומר מה יהי' בסופי אבל אעפי"כ מוכרחים בכל זאת להחזיק מעמד ולא ליפול יהי' איך שיהי' כי אין שום יאוש בעולם כלל והעיקר זה הכסופים וההשתוקקות צריך הרבה מאד לכסוף ולכסוף אז השי"ת ודאי יעזור רק לא ליפול השי"ת הוא יודע האמת מה מאד רצוני שתושע באמת רק צריך להתפלל אחד עבור השני. 
אחי לבי כואב לי מאד מאד כשאני נזכר איך שפעם החזקנו עצמנו יחד וכספנו לעבודת ה' וכהיום לדאבונינו אנו כ"כ רחוקים רק צריך להאמין שהכל לטובה והכל יתהפך לטובה אחי אהה (גואלד) הצל את גופך ואל תזניח עצמך רבינו הקדוש זצ"ל מביא תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש אכול בצים רכות בחלב אם תוכל להשיג חלב שקדים זה טוב מאד לשתיה עשה התרופה הזאת בשל ראשי שום בחלב ואכול ושתה זאת וראה לא להרשות לעצמיך שום עצבות ושום צער כלל לא רק שמחה ושמחה ודוקא שמחה בפרט שמגיע חודש ניסן שרבינו ז"ל מביא בלקו"מ תנינא תו' ה' שניצולין מפגם הברית וכו'). 
נתאחר עד יום א' פרשת תזריע 
אחי יקירי וחביבי נא לכתוב לנו משלומכם הטוב ואל תדאג כלל תדע שהתחילו להדפיס בפולין לקוטי עצות של רבינו ז"ל עם פירוש עברי טייטש מר' שמשון נכד רבינו וכבר יש אצל ר' נתן נ"י פה קונטרס מאות א'... יותר אין חדשות זאיי פרייליך אין בייט פאר מיר אין ביינק צי עבודת ה' אין לערין לק"ע תשובת השנה (תהי' שמח ותתפלל עבורי והשתוקק לעבודת ה' ולמד לקוטי עצות תשובת השנה). 
ממני ידידך באמת שמואל הורוויץ ברסלבר 
כל אנ"ש דשה"ט באה"ר ובפרט ידידינו יעקב זאב נ"י 
ומאחלים לך רפו"ש וחג פסח כשר ושמח כל א' ביחוד

EN:
The previous week I was in Jaffa — and I brought the canisters of olive oil. And I saw the fellowship there. And blessed be G‑d — I have already nearly finished copying the writings of R' Avraham, of blessed memory [כתבי ר' אברהם ז"ל — apparently writings of R' Avraham of Tulchin (R' Avraham ben Nachman) — a key transmitter in the Breslov chain; R' Shmuel has been copying them for preservation] — those that are with R' Meir, may he live. For the sake of Heaven — please look for the booklet that is with you — and send it to me, so that all the writings will be found together. That will be good. And write to me what is happening with you — and how things are going with you in all matters. And whether you are lighting olive oil at the holy Tzion of the Foundation of the World, R' Meir the Miracle Worker [ר' מאיר בעל הנס — buried in Tiberias; another Tzion where an eternal lamp was maintained], of blessed memory.

Segment 3
HE:
גם אני פוב"ש ידידינו ואוהבינו נצמד בקירות לבבי אוהב דבק מאח לי ותיק וחסיד כש"ת מוהר"ר ... נ"י באהבה רבה ועזה ידידו מאד החפץ בהצלחתו בגשמיות ורוחניות כחפצו והמעתיר בעדו ובעד כל בני ביתו ויו"ח שיזכה בחיים טובים וארוכים ויזכה לקבל חג הפסח הבע"ל בשמחה אמיתית וינצל ממשהו חמץ ובפרט מחימוץ המוח ונזכה לראות הגואל צדק בקרוב אכי"ר. 
נתן בלא"א המנוח מו"ה פנחס יהושע ז"ל נין ונכד המנוח הצדיק המופלג יצחק אייזיק יוסף ז"ל.

EN:
The coming week — the 16th of Shevat — is my birthday [גבורסט טאג — Yiddish: birthday; 16 Shevat is R' Shmuel's birthday — a new biographical detail]. Please pray greatly for me: Sunday — Erev Rosh Hashana; Monday — Rosh Hashana; Tuesday — my personal Rosh Hashana [in Breslov thought, one's birthday is one's personal Rosh Hashana — the day of personal renewal and judgment; R' Shmuel is asking for intensified prayer on these three consecutive days] — that I finally be helped with a true and real help. I cannot write more to you right now — G‑d willing, another time I will write more. Remember well: R' Noton said — "I received from Rabbainu: joy and awe also. And it is a great mitzvah to be always in joy."



# The Great Doctor — Even If Very Sick, Even If Struck — Hold On to Rabbainu
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/129/

The Great Doctor — Even If Very Sick, Even If Struck — Hold On to Rabbainu
מכתב 129
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/129

Segment 1
HE:
ל"ט
[המכתב נמצא קרוע וחסר הרבה וסמנו כל מקום החסר] 
...פעה"ק ירושלים ת"ו שנת תרפ"ח 
...לבי אחי ידידי יקירי כנפשי ולבבי ...שותה אתי יחד מהנחל הנובע, ...ה וכו' כש"ת כמוה"ר ישראל דוב נ"י שליט"א ...משלומי יתן הי"ת שנזכה לבשר ולהתבשר ..."ה נולד בן זכר לידידנו ר' מ ...א בשטו"מ ביום ג' וארא יה"ר שיזכו ...ת ובזמנו ויהא למז"ט לנו ולכל ישראל ...טער ברודער בעסטר פריינד נא ...ש כי בצרה גדולה אני מכל צד... גדולים קשים ומרים מצד מחותני והמתנגדים וכת שלו וכו' עד אשר כשל כח הסבל וסכנות עצומות למעה"ש הארצדקער גטרייאר האב רחמנות אוף מיר אין זייא מעורר רחמים פאר מיר אין לאז ניט אפ ארגע פין צי בייטין ובפרט על קברי צדיקים מאך איך דיך אשליח זאלסט פאר מאניט וועגין בייטין בא ר' ישראל אין ביים רעבינס זיידע ר' נחמן הארדנקער אין ר' אברהם קאליסקער אין בא ר' עקיבא אין ר' חייא און ר' מאיר בעה"נ אין בפרט דעם פראטיג יום ו' שמות זאלסטי זיין אן א שום תירוץ אוף קבר פון ר' ישראל אין ר' נחמן וכו' אין זאלסט איין רייסין קברים פאר מיר אין זאלסט זאגין אז דיא ביסט מיין שליח ציא בייטין אז עס זאל זיין די לצרותי למען כבוד השי"ת ולמען כבוד רבינו הק' וכו' ולמען כבוד רשב"י זיע"א אין אז איך זאל חלילא ניט פאר שעמט ווערין לא בעה"ז ולא בעה"ב... (המסור והנלבב רחם עלי ועורר רחמים עבורי ואל תעזוב אפילו רגע מלהתפלל ובפרט על קברי צדיקים אני עושה אותך שליח שתתפלל במקומי אצל ר' ישראל ואצל סב רבינו ר' נחמן הארדנקער ור' אברהם קאליסקער ואצל רבי עקיבא ורבי חייא ורבי מאיר בעה"נ ובפרט ביום שישי הזה ו' שמות שתהי' בלי שום תירוץ על קבר ר' ישראל ור' נחמן וכו' ותתלוש קברים עבורי ותגיד שאתה שלוחי לבקש שיהי' די לצרותי למען כבוד השי"ת ולמען כבוד רבינו הק' וכו' ולמען כבוד רשב"י זיע"א ושלא אכלם חלילא לא בעוה"ז ולא בעוה"ב...) לא בין ישראל ולא בין עכו"ם ולא ב... אין וואס איך בדארף אן אשום מכשול... דער אמתיר ישועה בקרוב דאס... אין אוועק לייגין דעם ד... אין מנצח זיין די שונאים ולי... בסכנה נתקלה ח"ו למעה"ש האב... אלי כוחות צי מעורר רחמים ז... אין איך האב ניט קיין עצה נאר צ... ווייט דער פין ואין חבוש מתיר... איך דארף רחמים גדולים גא... ברודער לאז דיך ניט אפ למעה"ש... עש"ק וש"ק פ' שמות וכל השבוע מאד מאד בכל כוחך אז איך זאל גהאלפין ווערין בקרוב מיט דער אמתיר ישועה ברחניות וגשמיות איך בייט דיך נאך אמאל זייא זיך ניט מתרשל ח"ו וארין חיי תלוים בחוט השערה. אין אוב דיא וועסט קענין זיין בשבוע וארא במירון על ציון הרשב"י זיע"א אין אסאך מעורר רחמים זיין מה טוב אבער דער וואל בא די צדיקים אין טבריא. 
וויטער שרייב איך דיר איך בייט דיך איבער וואס איך האב ניט גשריבין ביז יעצט ווארין איך ווייס גאר ניט אוף וואסער ועלט איך בין פאר דיא יסורים ורדיפות וארין אז מען הייבט אן עפיס צי טוהין שטארקט זיך דער כנגד דארף מען האבין אסאך רחמים וחסד איך בין גווען בא בת ר' לייביל אין האב גגיבען דיא 6 גרוש ורבע אין זיא איז גווען אין דער קלייט אין נאך קלייטין... 
(שאוושע בקרוב בישועה האמיתית ברוחניות וגשמיות אני מבקש ממך שוב שלא תתרשל ח"ו כי חיי תלוים בחוט השערה. ואם תוכל בשבוע וארא להיות במירון על ציון הרשב"י זיע"א והרבה לעורר רחמים מה טוב אבל בינתיים אצל הצדיקים שבטבריא. 
עוד אני כותב לך שאני מבקש סליחתך מה שלא כתבתי עד הנה כי איני יודע כלל באיזה עולם אני נמצא מרוב יסורים ורדיפות כי כשמתחילים משהו לעשות מתגבר הכנגד לכן צריך הרבה רחמים וחסד, הייתי אצל בת ר' לייבל ומסרתי את השש גרוש ורבע והיא היתה בחנות ובעוד חנויות...) 
תביעה בהכנעה... אבל התחילו הרדיפות הקשות והמרים... לדיינים ומי יודע אולי גם לממשלה ויש לי פחדים וסכנות ח"ו נא ונא לעורר רחמים ובלי להראות זה המכתב ובלי לספר לשום איש רק לקרא המכתב זאלסט איבער ליינין דער בריף אוף די קברי הצדיקים אין זאלסט מעורר רחמים זיין וואס וועט זיין מיין תכלית איך האב נאך גאר ניט גטוהין עבודת השי"ת און בין נעביך זייער ווייט, היילגע צדיקים איהר וויסט גאנץ גוט מיין מוטשין זיך אין בין גווען בא אייך אויף ציון הק' איהר ווייסט דאס גרוס רחמנות וואס אוף מיר איז וויא איך בין נעביך ווייט איך שמואל בן פיגה פון השי"ת אין פון היילגען רבין רבינו נחמן בן פיגה ובן שמחה אין וואס טיט זיך מיט מיר אין וייא ווייט איך בין נעביך פון עבודת... אין טיט זיך מיט מיר איבער... עברו איך האב גוואלט אוועק וארפין... והבלים פון דער וועלט לגמרי לגמרי אין היינט בין איך נעביך אזו אריין גפאלין אין מוטשע מיך שון אפלג גוף שון אזו פיל יאר אין פאר בריינג מאני יארין אין טעג אין ווייט פון תפלה ותורה אין עבודת ה' אין פין רעבין אין אנ"ש אין נטא ווער עס זאל רחמנות האבין זיין אמורה דרך און ראטווען אין אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי מכל הצדדים עס נטא ווער עס זאל מיך ראטווען אין רחמנות האבין נאר יאגין און פלאגין איך ווייס גאר ניט וואס וועט זיין מיין תכלית איך בין נאך איין מאל ניט גוען ביים רעבין אין מיין לייבין איז גאר קיין לייבין ניט חיים מרים ומרורים ממות ועד מתי עד מתי עד מתי עד מתי היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן אין עס אוף גשטאנין אוף מיר אנשים גדולים בתורה ועושר וחכמה להכחדינו מדרך החיים בהכרח ושפתי חלקות ורבנים ודיינים אין וילין מיך נעביך אוועק ראסין פון היילקען רעבין ומאנשיו ואני בסכנה גדולה אין איך דארף האבין די צייט גרוס הצלחה וויא איר אליין ווייסט הייליגע צדיקים גואלד זייט זיך מיט דעם... 
(תקרא את המכתב על קברי הצדיקים ותעורר רחמים מה יהי' התכלית שלי עוד לא עשיתי כלום בעבודת ה' ואני רחוק מאד, צדיקים הקדושים הנכם יודעים טוב מאד את יסורי הייתי על ציונכם הקדוש ידוע לכם הרחמנות הגדולה שעלי איך שאני רחוק לדאבוני אני שמואל בן פיגה מהשי"ת ומרבינו הקדוש רבינו נחמן בן פיגה ובן שמחה ומה שעובר עלי ואיך שאני רחוק לדאבוני מעבודת ה'... ועובר עלי... עברו הייתי רוצה להשליך... והבלים לגמרי לגמרי וכעת לדאבוני נפלתי כל כך ומתייסר כבר פלג גוף כ"כ שנים ומעביר את ימי ושנותי ורחוק מתפלה ותורה ועבודת ה' ומרבינו ומאנ"ש ואין מי שירחם עלי להיות לי מורה דרך ולהצלני ואוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי מכל הצדדים אין מי שיצילני ושירחם עלי רק לרדוף ולייסר איני יודע כלל מה יהי' תכליתי עוד אף פעם לא הייתי אצל רבינו וחיי אינם חיים חיים מרים ומרורים ממות ועד מתי עד מתי עד מתי היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן קמו עלי אנשים גדולים בתורה ועושר וחכמה להכחידנו מדרך החיים בהכרח ובשפתי חלקות ורבנם ודיינים ורוצים לדאבוני לנתקני בכח מרבינו הקדוש ומאנשיו ואני בסכנה גדולה ואני צריך הצלחה גדולה בזמן הזה כפי שאתם בעצמכם יודעים צדיקים קדושים אהה (גואלד) התראו עם...)

EN:
[Yiddish:] "My dear brother — I would very much like to see you soon. Do not worry — G‑d, blessed be He, is so great — and one does not know at all. There is such a place where everything is altogether something different — from sins they become merits [מעוונות נהיים זכיות — a Breslov teaching: in the presence of the true Tzadik, even one's sins are transformed into merits through the power of repentance and connection]. The essential: one must only hold on to the holy Rebbe. I spoke last week in Jaffa with R' Zev: even though one is wounded, even though one is ill, even though one is in danger, even though one receives so many blows — even how it is — the essential is that one has the great Doctor. Then it is already good. Everything will heal. But G‑d forbid — when one loses the great Doctor — that is the worst. That is terrible — when one is cut off, G‑d forbid, from Rabbainu the Holy one. But when one holds on to Rabbainu the Holy one — however it goes, however it is — one must already be joyful and hold on and dance from great joy. For 'if you have acquired understanding — what have you lacked? If you lack understanding — what have you acquired?' [דעת חסרת מה קנית, דעת קנית מה חסרת — a Talmudic saying (Nedarim 41a): "If you have acquired knowledge — what do you lack? If you lack knowledge — what have you acquired?" Used here in the Breslov sense: דעת — divine awareness and connection — is the only essential. Da d'iba kulei bei — "he who has this has everything" (Aramaic from the same Talmudic passage)]." The baal davar hides the point — so that one cannot be joyful. But one must reckon: I know of such a holy Rebbe — such a light as never before was in the world — and as his like will never come again. And I am called from among his people — and I suffer for his sake. And I know that there is the holy Tzion — for which one must have self-sacrifice. Whoever wants to have compassion on himself and save himself from both worlds — for eternity and forever — must give over his soul to come there and have verbal confession [וידוי דברים — the spoken confession at Rabbainu's grave: a core Breslov practice, considered the primary act of repentance]. And even before that — even when one already sees the light of the Tzadik's face and gives charity — as long as one has not yet had the verbal confession — there is "a way that seems right to a man — and its end is the way of death" [Proverbs 14:12 — a verse cited in Breslov teachings to warn against spiritual complacency: even proximity to holiness without the crucial act of verbal confession at the grave is spiritually incomplete]. And especially — to be there on Rosh Hashana. There is nothing above this. The holy Rebbe, of blessed memory, said that even from the "palace of the bird's nest" [היכל קן ציפור — a mystical realm described in the Zohar as the abode where the soul of the Mashiach awaits; one of the most exalted places in creation] he would descend to be with the fellowship on Rosh Hashana.

Segment 2
HE:
מ'
ב"ה יום ו' עש"ק שבת שירה תרפ"ח פעה"ק ירושלים ת"ו. 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי כלבבי ונפשי נפשי קשורה בנפשו החסיד העובד ה' במס"נ שותה אתי ביחד מננמ"ח כמוה"ר ישראל דוב נ"י 
אחר דרישת שלומו הטוב משלומנו הודות לשי"ת כי החיוה"ש אתנו יתן הי"ת שנזכה לבשר ולהתבשר כל טוב סלה אכי"ר. 
הארצדיקער גטרייער ברודער דין בריף האב איך עראלטין אין איך האב מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין גזינד איך האב דיר אוודאי גואלט תיכף ענפרין נאר איך האב ניט גקענט דיא קענסט אליין פאר שטיין מייני יסורים וואס איך האב גהאט נאר ב"ה עס איז אביסיל גישטולט דער רעש פין דעם וכו' אין איך האף צי השי"ת ער וועט מיר בוודאי העלפין נאר דער ווייל דארף איך זייער אסאך רחמים אן השיעור איך פאר בריינג מייני יארין וכו' אין בין נעביך ווייט פין השי"ת אין פין תפלה אן השיעור וכו' 
ע"כ בייט אסאך רחמים פאר מיר דער עיקר איך זאל זוכה זיין בקרוב קומין קיין אומאן אוף ציון הק' ובפרט על ר"ה והמתפלל בעד חבירו וכו' 
די פריערהגי וואך בין איך גווען אין יפו אין געפירט די בלעך ש"ז אין זיך גיזעהן מיט אנ"ש אין ב"ה איך שון באלד גיקונטשיט איבער ציא שרייבין דיא כתבים פון ר' אברהם ז"ל וואס בייא ר' מאיר נ"י למעה"ש זייא אוס זיכין דעם קינטרוס וואס באדיר אין שיק מיר אים כדי עס זאל זיך גפונין אלי כתבים אין איינעם וועט זיין גיט אין שרייב מיר וואס עהרט זיך בייא דיר אין וויא גייט עס דיר אין אלע ענינים אין ציא דיא ברנסט בומיל אוף ציון הקדוש פין התא"ל ר מאיר בעל הנס זיע"א. די אנדרי וואך טז' שבט איז מיין גבורסט טאג זאלסט אסאך בייטין פאר מיר זונטאג ער"ה מאנטיג ר"ה אין דינסטאג מיין ראש השנה אז איך זאל שון גהאלפין ווערין מיט איין אמתי הילף מער קען איך דיר יעצט ניט שרייבין איה"ש אאנדרט מאל וועל איך דיר מער שרייבין גדענק גיט ר' נתן האט גזאגט איך האב מקבל גווען פין רעבין פריילעך אין פרום אוך אין מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. 
אחי יקירי איך וואלט זיך זייער גוואלט זייעהן מיט דיר בקרוב ניט גזארגט הש"י איז גרוס מען וויסט גאר ניט עס דא אזא הארט וואס דארט איז גאר עפוס אנדרש פין עונות ווערט זכיות דער עיקר מען זאל זיך נאר האלטין אין הייליקען רעבין איך האב גשמיסט יעני וואך אין יפו מיט ר' זאב אז אפילו וויא מען צי קלאפט זיך אין וויא קראנק מען איז וויא מסוכן אין וויפעל קלעפ מען חאפט אפילו וויא אזו עס איז אביא מען האט דעם גרוסין דאקטר איז שון גוט וועט זיך אלדז אוס היילין אבער חלילא אז מען ווערט אן דעם גרוסין דאקטער האט דאס איז דאס ערגסטי דאס איז שלעכט אז מען ווערט חלילא אפ גריסין פין היילקען רעבין אבער אז מען האלט זיך אין הייליגען רעבין ויא אזו עס גייט דורך וויא אזו עס איז דארף שון פרייליך זיין אין האלטין אין איין טאנצין מחמת גרוס שמחה ווארין דעת חסרת מה קנית דעת קנית מה חסרת דדא ביה כולא ביה, 
דער בע"ד פאר שיט דיא נקודה מען זאל ניט קענין פרייליך זיין אבער מען דארף זיך בא רעכנין מען ווייסט פין אזא היילגען רעבין אזא אור שלא היתה כמוהו עדיין בעולם וכמוהו לא יהי' עוד אין איך ווער גרופין פין זייני מענטשין אין לייט פין זיינעט וועגין אין ווייס אז עס איז דא אציון הקדוש וואס מען דארף זיך מוסר נפש זיין ווער עס וויל אוף זיך רחמנות האבין אין אפ ראטווען זיך אוף ביידע וועלטין אוף לעולם ועד ולנצח נצחים דארף זיך מוסר נפש זיין קומין אהין אין האבין וידוי דברים אין פריר אפילו מען זייט שון די אור פני הצדיק אין גגיבען צדקה אבער כל זמן קיין וידוי דברים נאך ניט גהאט איז יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות רח"ל ובפרט נאך ר"ה זיין דארט אין למעלה מזה דער היילגער רבי ז"ל האט גזאגט אז אפילו פין היכל קן צפור וועט ער אראפ גיין ציא זיין מיט אנש"ש ר"ה אין וויא דער ספר הגנוז אין דער ספר הנשרף איז דאך עפיס גרוס בא מיר זיין ר"ה איז נאך גרעסיר אין גהערט פין מענטשין אז כדאי צי זיין איין מאל ביים רעבין אפילו דער נאך תיכף חלילא שטארבין אזא גרוסין אור פילט מען ממש דעם ענין משיח וכו' אין וויא גלגול איז שלעכט איז כדאי מגולגל צי ווערין ניין מאל אביא זיין איין מאל ביים רעבין אוף ציון אפילו ניט ר"ה. 
אין וויא דער היילגער רבי ז"ל האט גשריגען בקול זיע סגי וואס זאל איך אייך זאגין קיין גרעסירס דערפין איז נטא איי אנדרי זאגין ניט אזו איז נאך אקשיא אין דער וואס זוכה זיין בא מיר ר"ה דארף ניט קיין תעניתים אין דער וואס ניט בא מיר ר"ה העלפט ניט קין תעניתים ע"כ ברודער דארפסטו וויסין אז דאס איז דער גאנצער תכלית אין אן דעם איז כמעט גאר ניט דארפסטו וויסין אסאך בענקין דער ציא אין אזו וויא דיא בת מלכה האט גזאגט די קענסט מיך ניט ארוס נעמין סיידין זאלסט דיר אוס קלובין אהארט אין אגאנץ יאר זאלסטו בייניקין מיך ארוס נעמין אין ווען די וועסט האבין צייט זאלסטו רק ביינקין מיך ארוס צי נעמין וכו' אין ווידער האב איך גשמיסט מיט זאב הנ"ל אז אנ"ש זענין ברוגז גווען אז מען האט גזאגט אז זענין שון איבער גלאפין די טעג שבת יו"ט נאר זאגין מען האט אריין גחאפט נאך אטאג נאך אשבת דיא תקונים ווערין ממילא אין דער תורה שטייט ניט אז מען דארף פילין למשל פסח מען זאל פילין אאור נאר מען זאל עסין מצה בפשיטות אין דיא תקונים ווערין שון ממילא גטאן סייא מען פיעלט יוא סייא ניין אביא מען איז מקיים דיא מצוה בפשיטות יעצט בייט איך דיך שרייב מיר תיכף בריף פין מיר דיין בורדער וואס האפט דיך ציא זען בקרוב מיט כל טוב ובשמחה אין גהאלפין ווערין בקרוב אכי"ר. 
(אחי המסור והנלבב מכתבך קיבלתי ושמחתי מאד לשמוע מבריאותך בודאי רציתי תיכף לענות לך רק לא יכולתי הנך יכול לבד להבין את הייסורים שהיו לי רק ב"ה נשקט קצת הרעש מה וכו' ואני מקוה להשי"ת שהוא בודאי יושיעני רק בינתיים אני זקוק להרבה מאד רחמים בלי שיעור אני מבלה את שנותי וכו' ורחוק לדאבוני מהשי"ת ומתפלה בלי שיעור וכו'. 
ע"כ תבקש הרבה רחמים עבורי והעיקר שאזכה בקרוב לבוא לאומן על הציון הק' ובפרט על ר"ה והמתפלל בעד חברו וכו'. 
שבוע שעבר נסעתי ליפו הובלתי את פח השמן זית והתראתי עם אנ"ש וב"ה כבר סיימתי להעתיק את הכתבים של ר' אברהם ז"ל שאצל ר' מאיר נ"י למעה"ש תראה לחפש את הקונטרס שאצלך ושלח לי אותו כדי שיהיו כל הכתבים יחד זה יהי' טוב וכתוב לי מה נשמע אצלך ואיך הולך לך בכל העניינים ואם הנך מדליק שמן זית על ציון הקדוש של התא"ל ר' מאיר בעל הנס זיע"א. שבוע הבא ט"ז שבט הוא יום הולדתי שתבקש הרבה עבורי יום ראשון ערב ר"ה יום שני ר"ה ויום שלישי ר"ה הפרטי שלי שאוושע כבר בישועה אמיתית יותר איני יכול לכתוב לך כעת איה"ש פעם אחרת אכתוב לך יותר זכור היטב ר' נתן אמר קיבלתי מרבינו שמחה ויראה גם כן ומצוה גדולה להיות בשמחה תמיד. 
אחי יקירי הייתי מאד רוצה להתראות אתך בקרוב אל דאגה ה' כל כך גדול ולא יודעים כלום ישנו כזה מקום ששם הכל משהו אחר מעוונות נהיים זכויות העיקר רק להחזיק מעמד אצל רבינו דברתי שבוע שעבר עם ר' זאב ביפו שאפילו כמה שנפצעים וכמה שחולים וכמה שמסוכנים וכמה מכות שחוטפים אפילו איך שזה העיקר שיש את הרופא הגדול אז כבר טוב הכל כבר יתרפא אבל חלילא כשמפסידים את הרופא הגדול זה גרוע ביותר זה גרוע כשמתנתקים חלילא מרבינו הקדוש אבל כשמחזיקים ברבינו הקדוש איך שעובר ואיך שהולך כבר צריכים להיות בשמחה רק לרקוד כל הזמן מרוב שמחה כי דעת חסרת מה קנית דעת קנית מה חסרת דדא ביה כולא ביה. 
הבע"ד מכסה את הנקודה שלא יוכלו לשמוח אבל צריכים להתבונן יודעים מכזה רבי קדוש כזה אור שלא הי' עדיין בעולם וכמוהו לא יהי' עוד ואני נקרא מאנשיו וסובל עבורו ויודע שיש ציונו הקודש שצריך למסור את הנפש מי שחפץ לרחם על עצמו ולהציל עצמו משני העולמות לעולם ועד ולנצח נצחים צריך למסור נפשו לבא לשם ולעשות וידוי דברים ולפני זה אפילו אם רואים כבר אור פני הצדיק ונותנים צדקה אבל כל זמן שעוד לא הי' וידוי דברים אז יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות רח"ל ובפרט להיות שם על ר"ה אין למעלה מזה רבינו הקדוש אמר שאפילו מהיכל קן ציפור הוא ירד כדי להיות עם אנשיו בר"ה וכמה שספר הגנוז וספר הנשרף גדולה מעלתם להיות אצלי בר"ה זה עוד למעלה מזה ושמעתי מאנ"ש שכדאי להיות פעם אחת אצל רבינו אפילו אם תיכף למות אח"כ כזה אור גדול מרגישים שם ממש ענין המשיח וכמה שגלגול הוא דבר גרוע כדאי להתגלגל תשע פעמים העיקר פעם אחת להיות אצל רבינו על הציון אפילו לא ר"ה. 
וכמו שרבינו זעק בקול זיע סגי מה אומר לכם אין דבר למעלה מזה ואם [צדיקים] אחרים לא אומרים כן אז [יהי' עלי] עוד קושיא ומי שזוכה להיות אצלי בר"ה הוא לא זקוק לתעניות ומי שאיננו אצלי בר"ה לא יועילו לו התעניות לכן אחי עליך לדעת שזה כל התכלית ובלי זה אז כמעט כלום לכן הנך צריך לדעת לכסוף הרבה לזה וכמו שאמרה הבת מלכה אינך יכול להוציאני רק אם תבחר לך מקום וכל השנה תכסוף להוציאני ומתי שיהי' לך זמן רק תכסוף להוציאני וכו' ושוב דברתי עם זאב הנ"ל שאנ"ש הקפידו אם היו אומרים שחלפו כבר ימי השבת והחגים רק לומר זכינו לחטוף עוד יום עוד שבת התיקונים נעשים ממילא לא כתוב בתורה שצריכים למשל להרגיש פסח שירגישו אור רק שיאכלו מצות בפשיטות והתיקונים נעשים כבר ממילא גם כשמרגישים גם אם לא מרגישים העיקר שמקיימים המצוה בפשיטות, כעת הנני מבקש ממך שתכתוב לי תיכף מכתבים ממני אחיך המקוה לראותך בקרוב בכל טוב ובשמחה ושנוושע בקרוב אכי"ר...) 
שמואל הורוויץ ברסלבר פריילעך האפ האפ האפ אין ווידער האפ אין טאקי האפ אין טאקי פארט האפ אין טאקי נאר האפ אין נאר האפ אין האפ אין האפ שטאק טשאק אגוטין שבת קדש אגוטין ערב ראש השנה אגוטין ראש השנה 
פורים גייט שושנת יעקב צהלה ושמחה תשועתם היית להודיע. 
כל אנ"ש דשה"ט באה"ר ור' נתן וזו' גוטעל תחי' ומבקשים שתתפלל בעדם)

EN:
And as the Hidden Book and the Burned Book [הספר הגנוז, הספר הנשרף — references to two legendary Breslov texts: one concealed and one burned; their contents are considered supremely sacred. Being at Rabbainu's grave on Rosh Hashana surpasses even these.] — yet being with me on Rosh Hashana is still greater. And I have heard from the fellowship: it is worthwhile to be at Rabbainu's even just once — even if one were to die immediately afterward. Such a great light one feels there — literally the matter of Mashiach, etc. And however bad reincarnation is — it is worthwhile to be reincarnated nine times — the essential: once to be at Rabbainu's Tzion — even not on Rosh Hashana. And as the holy Rebbe, of blessed memory, cried out with a very great voice: "What shall I say to you? There is nothing above this! And if other Tzadikim do not say so — that is yet another difficulty. And whoever merits to be with me on Rosh Hashana — he does not need fasts. And whoever is not with me on Rosh Hashana — fasts will not help him." Therefore, my brother — you must know: this is the entire ultimate purpose. And without this — it is nearly nothing at all. You must know to yearn greatly for this. And as the Daughter of the King said: you cannot take me out — only if you choose yourself a spot and all year yearn to take me out. And whenever you have time — only yearn to take me out, etc.

Segment 3
HE:
מ"א
ב"ה מוצש"ק פ' ראה שנת תפר"ח פעה"ק ירושלים ת"ו 
חיים ושלום וברכה וכוח"ט וכל טוב למע"כ אהובינו ידידינו יקירנו נפשי לבבי ממש עט"ר ואישון עיני ה"ה הרה"ג החסיד יקר הערך עובד ה' במס"נ שותה מים חיים מבאר מים חיים מנחל נובע מקור חכמה בנש"ק שלשלת היוחסין כש"ת כמוה"ר אברהם נ"י חזן דקלויז שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר ובאעה"ז הנני מודיע משלומינו הודות לשי"ת כי החיוה"ש אתנו יתן הי"ת שאזכה בקרוב על ר"ה זו להיות על ציון הק' ולראותכם פא"פ אכי"ר. 
הנני שולח למע"כ ע"י ידידינו יקירינו נכד רבינו הק' ה"ה הרה"ח ר' שמשון נ"י סך 3 רובל בשבילכם והנני מבקש למע"כ שיעשה פדיון על ציון רבינו הק' בשביל השמות דלקמן וגם יבקש הרבה רחמים ויעורר כל אנש"ש שיבקשו רחמים העיקר שאזכה לבא בקרוב על שנה זו על ציון הק' בער"ה כי השי"ת יודע מצבי ברוחניות וגשמיות שא"א לשער שזה ארבע שנה וחצי שאני סובל עינוים קשים ומרים בשביל שאני רוצה להיות ברסלבר חסיד וכמה מיני בזיונות ושפיכות דמים ואני נע ונד כי זוגתי עשתה פירוד בשביל הנ"ל אלו השנים אני סובל לא שלום ולא גט וטלטולא דגברא קשה מדאיתתא ובפרט בזמן הזה שהפריצות והתאות מתגברים מאד ואין לי שום עצה כלל וכלל וחוץ מזה אני רחוק מעבודת ה' בתכלית הריחוק ומתורה ובפרט מתפלה והבע"ד מענה אותי בעינוים קשים ומרים ממש אין רגע בלי פגע ומה יהי' התכלית ממני הימים ימי הנעורים הולכים ואני בן 22 שנים וכבר מלבינים שערותי מיסורים ואיני זוכה לעבודת ה' וגם פלג גוף ועדין לא זכיתי להיות על ציון הק' ומר מכל צד ופינה הי"ת יודע האמת אשר א"א לשער ולהעריך ע"כ נא ונא רחמו נא חמלו חנו נא בעד נפש אומלל ועלוב כמוני מה שאני רחוק מעבודת ה' כ"כ כ"כ היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן היתכן נא בל יחריש ואל ישקוט ויעורר רחמים שאזכה לבא על ציון הק' ער"ה זו ולהיות ברסלבר חסיד באמת ולעשות תשובה שלימה וכוח"ט ולעורר אנש"ש לבקש רחמים מאד עבור כל אנש"ש מאה"ק ובפרט מעה"ק ירושלים ובפרט ער"ה ור"ה נא לעורר אז כל אנש"ש לבקש רחמים על אנש"ש מאה"ק ובפרט עלי הנדכא והנכאה ולעשות פדיון על ציון הק' בער"ה עבור אלו האנשים: 
שמואל בן פיגה לבא בקרוב על ציון הק' בשנה זו וכוח"ט ולעשות תש"ש באמת ולהיות מקושר באמת לרבינו הק' ולעשות רצון ה' באמת ובני חיי ומזוני רוויחא ולהיות אדם השלם בקדושה וטהרה ובנים ובני בנים חיים וקימים ברסלבר אכי"ר. 
זו' מנדיל בת הענדיל לעשות שלום באמת בני נחמן משה נחום בן מנדיל לגדלו לתורה וחופה ומעש"ט ולהיות ברסלבר חסיד באמת ולהביאו על ציון הק' בקרוב אכי"ר. ישעי' בן עלקא וזו' פיגה בת דבורה לכוח"ט ולבא לא"י בהצלחה ועל ציון הק' ולהיות ברסלבר ולגדל כל יו"ח לתורה וחופה ומעש"ט. זלמן בן פיגה. 
אהרן בן פיגה לזווג הגון וכוח"ט יצחק משה, אשר יחזקאל יעקב יוסף בן פיגה. חי' לאה, ביילא, אסתר דבורה בת פיגה לגדלם לתורה וחופה ומעש"ט. 
יחיאל בן אסתר ריבה עם כל יו"ח יהודה בן חנה וזו' ובנם משה בן רוזא דבורה.

EN:
And again I spoke with R' Zev mentioned above: the fellowship were once very pained when they said that the days of Shabbos and Yom Tov had passed. But they said: "We merited to snatch yet another day, yet another Shabbos." The rectifications happen by themselves. It is not written in the Torah that one must feel — for example — Pesach: that one should feel the light. Only: one should eat matzah in simplicity. And the rectifications happen by themselves — whether or not one feels anything. The essential: one performs the mitzvah in simplicity. Now please write to me immediately — a letter from me, your brother, who hopes to see you very soon in all goodness and joy — and to be saved very soon. Amen, so may it be His will.

Segment 4
HE:
מ"ב
ב"ה יום א' תבא תרפ"ח פעה"ק ירוש' ת"ו 
כתיבה וחתימה טובה ושלום וברכה ציא מיין ליבען גוטען פריינד הגביר הנדיב וירא אלקים מוה"ר יצחק מאיר קאליף נ"י איך האב עראלטין אייעהר טייערין בריף מיט דיא 3 דולר אין איר האט מיך זייער מחי' גווען השי"ת זאל אייך העלפין אין דעם זכות זאלט איר האבין א רפואה שלימה אין אגוט יאהר אין א כתיבה וחתימה טובה אין כל טוב אמן 
מסתמא האט איר עראלטין מיין בריף וואס איך האב אייך גשריבן ווייגען איתומה הכנסת כלה אין איך בייט איך זייער איבער אז איר זאלט ניט זיין ברוגז אוף מיר ווארין איך ווייס די גרוסי מצוה פין דעם אין דעם זכות וואס איר וועט צי העלפין וועט איר גוויס איה"ש גהלפין ווערין מיט אלעס גוטס אמן אין איך דאנקע אייך זייעהר אין ווינטשע אייך אגוט יאהר א כתיבה וחתימה טובה אין בייט פאר אייך אוף אלי הייליגע ערטער אכי"ר פון מיר אייעהר פריינד (לידידי הטוב והאהוב הגביר הנדיב וירא אלקים מוה"ר יצחק מאיר קאליף נ"י קבלתי מכתבכם היקר עם השלש דולר והחייתם אותי מאד השי"ת יעזור לכם בזכות זה שיהי' לכם רפואה שלמה ושנה טובה וכתיבה וחתימה טובה וכל טוב אמן). 
הרב שמואל הורוויץ

EN:
Shmuel Horowitz, the Breslover. Joyfully! Hope! Hope! Hope! And again hope! And truly hope! And truly onward hope! And truly only hope! And only hope! And hope and hope. Knock! Bang! A holy good Shabbos! A good Erev Rosh Hashana! A good Rosh Hashana! Purim is coming — "the joy of Yaakov shone and was glad — Your salvation was theirs to declare" [the Shoshanas Yaakov hymn of Purim]. All the fellowship warmly greeting you with great love. And R' Noton and his wife Gutel, may she live, asking that you pray for them.



# Letter 2 ב
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/13/

Letter 2 ב
מכתב 13
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/13

Segment 1
HE:
ב"ה יום עש"ק פרשת דברים פעה"ק צפת ת"ו [ז' מנחם אב תרפ"ג]

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear friend of strength, [ידידי עוז — "my dear friend of strength / my mighty friend." עוז means strength, power, fortitude. An unusual and elevated salutation — the friend is not merely beloved but a strong, vigorous companion in the spiritual battle.] the exalted and honored one, who yearns for the service of Hashem in truth and in wholeness — our master Rabbi Avraham Yakovitch and our master Rabbi Moshe Auerbach, may their lights shine.

Segment 2
HE:
חיים ושלום ורפואה שלימה מן השמים וכל משאלות לב לטובה והצלחה ברחניות בעבודת ה' וגשמיות צורך הרחניות.

EN:
Yiddish Passage — The Essential Longing, and the Western Lamp [The entire letter is written first in Yiddish, then the author provides his own Hebrew translation enclosed in parentheses. Both are translated in full here, section by section.] For this longing is the essential thing — as our master the Rebbe זצ"ל said [in Sichot HaRan]: "The essential thing is only to long and yearn — and in the meantime: as if one is studying, as if one is praying." [דער עיקר איז נאר גלוסטין אין ביינקין נאר דערווייל כלומרשט מלערינט כלומרשט מעדאווינט — "The essential thing is only to long and to yearn — and meanwhile: as if one is studying, as if one is praying." A famous and cherished teaching of Rabbi Nachman from Sichot HaRan (Conversations of the Rebbe) — not from Likutay Moharan but from his personal conversations. The Rebbe is saying: even when a person cannot truly study or truly pray in the fullest sense — when the connection feels absent — the essential inner work is the longing and yearning itself. And in the meantime, one continues going through the motions — "as if" studying, "as if" praying — because the longing is real and the action keeps the vessel open. דערווייל = "in the meantime / meanwhile"; כלומרשט = "as it were / as if / nominally"; גלוסטין (glustin) = longing, desiring — the burning inner desire; ביינקין (baynkin) = yearning, aching longing — the deep wistful craving; מלערינט (mle'arnt) = studying / learning — the present- participial form of lernen (to learn/study Torah); מעדאווינט (me'davvent) = davening / praying — from davennen, the Yiddish word for praying, itself of uncertain origin but deeply embedded in Ashkenazic Jewish life as the primary word for prayer. These two Yiddish verbs — learning and davening — are the two supreme forms of Jewish divine service, both of which continue "as if" even when inner connection is absent.] And even in the service of Hashem itself — the essential thing is the drawing close and the binding to the true Tzaddik — that is: the inner point of the Tzaddikim — the western lamp [נר המערבי — the western lamp. In the Menorah that stood in the Temple, there were seven lamps. The westernmost lamp — the one facing the Holy of Holies — was called the ner hama'aravi. Miraculously, this lamp burned continuously while the others were extinguished and relit each day. It was considered a testimony (edus) that the divine presence dwells among Israel. In the Rebbe's teaching (Likutay Moharan §21), this western lamp represents the true Tzaddik — the Moses- soul of the generation — who burns constantly and from whom all other flames draw their light.] — which is a testimony that the divine presence rests among the Jewish people — which burned always — from which the priest who kindled the Menorah would begin, and at which he would conclude — as brought in the Talmud. That is: all actions in thought and speech and deed must begin and end at the western lamp — that is, the face of the Menorah — that is, the true Tzaddik, in the aspect of Moses.

Segment 3
HE:
למעלת כבוד ידידי עוז כנפשי בתי אחותי אמי מחמד עיני חמדת לבי וכל חיי נפשי וכל מגמתי וחפצי ורצוני ממש נשמתי קשורה בנפשו נפש רוח נשמה אחד בשתי גופות ה"ה הרה"ג חו"ב החסיד ירא ה' כל מגמתו וחפצו ורצונו אך ורק לעשות רצון ה' ורצון צדיקים האמיתיים ולקשר להם בקשר אמיץ וחזק לעד כיתד בל תנתק לעולם ועד שותה מים חיים מננמ"ח נהר המטהר מכל הכתמים וחטאים מקורב לציס"ע רבינו הקוה"נ זצוק"ל זיעועכ"י, אכי"ר כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א.

EN:
This is what Hashem commanded: that Aharon the Priest — that is: the Tzaddik who kindles the Menorah — the illumination of the Torah in Jewish hearts — should see that all the lamps — meaning all the groups of Torah scholars who study the Torah [כיתות ת"ח וואס לערנען דיא תורה — "groups of Torah scholars who study the Torah." The Rebbe identifies the seven lamps of the Menorah with the 49 categories of Torah scholars — 7×7 — as alluded to in the Haftarah of Parshas Beha'alosecha (Zechariah 4:2): "I saw a Menorah of gold." 49 = 7×7 = the full range of Torah study and Torah luminosity in Israel.] — [which are 49 groups, 49 lights, seven times seven, as brought in the Haftarah of Zechariah: "I saw a golden Menorah"] — should all illuminate toward the face of the Menorah — the western lamp — the seventh lamp — the true Tzaddik, Moses — who is called "the Shabbos of the entire day" [שבת דכולא יומא — Aramaic: "the Shabbos of the entire day / Shabbos of all time." A Zoharic title for Moses, drawn from the connection between Shabbos (which sanctifies all the days of the week) and Moses (who draws holiness into all aspects of the world). Just as Shabbos gives meaning and sanctity to the entire week, Moses gives meaning and sanctity to all of Torah and all spiritual work. Applied by extension to the true Tzaddik of each generation who carries Moses' soul.] — from whom all the other lamps illuminate. As brought in the holy Zohar, Parshas Naso, at the end of Idra Rabba — what the disciples said about the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — that he is the seventh lamp from which all the lamps illuminate — and he is "Shabbos for Hashem, holy" — and in many other places in the holy Zohar. [The Idra Rabba — the "Great Assembly" — is one of the most sublime sections of the Zohar, in which R' Shimon bar Yochai and his disciples convened in a mystical gathering and revealed the deepest secrets of the Torah. At the conclusion of this gathering, R' Shimon is described as the seventh and central light from which all others draw illumination — and the phrase "Shabbos for Hashem, holy" (Exodus 16:23) is applied to him, signifying his supreme sanctity.] And so it is brought in Likutay Halachos — the commentary on [Parshas] Beha'alosecha: "Toward the face of the Menorah shall the seven lamps illuminate" [Numbers 8:2] — and also in many holy commentators — that he [the Tzaddik] should illuminate [all Jewish hearts] — all the Menorot and all the lights — everything should be that they should receive the supreme holiness from the source of all holinesses — the inner point of truth of the Tzaddikim — that is: the Tzaddik in the aspect of Moses — from whom all must receive.

Segment 4
HE:
ידידי יקירי אחר דרישת שלומו הטוב היקר והחביב עלי מאד באהבה רבה מעומק עמקי הלב. הנני להודיעו משלומי גם אני כי תלי"ת החיוה"ש אתי, כה יתן ה' שנזכה להיות יחד בקרוב במירון לעבוד ה' באמת כרצונו וכרצון צדיקים אמיתיים ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית והננמ"ח זי"ע ועכי"א. טייעריר הארצדיקער גוטר פריינד עס איז מיר זייער אגרוס וינדער ויא אזו איר האט גאר אין גאנצין פאר געסין אין מיר אין וילט גאר ניט ויסין פון מיר איך וייס ניט וייזט אוס איר זענט אוף מיר אזו ברוגז. עס איז טאקי דא אוף ואס אובער פון דעסט ועגין המתחיל במצוה אומרים לו גמור ואינה נקראת אלא על שם גומרה.

EN:
And even Aharon the Priest himself — with all the holiness of the priesthood — received all of it only from Moses — who is the priest of priests. [כהן הכהנים — "the priest of priests / the priest above all priests." Just as Moses is the king above all kings and the prophet above all prophets, so he is also, in a mystical sense, the kohen above all kohanim — the source of priestly holiness itself. All of Aaron's priestly power derived from and depended on Moses.] As brought in the holy books and in the book Ohr HaChaim HaKadosh. [Ohr HaChaim HaKadosh — אור החיים הקדוש — "the Holy Light of Life." The famous Torah commentary by Rabbi Chaim ibn Attar (1696–1743), one of the most revered Torah commentaries in Moroccan, Sephardic, and Chassidic traditions. The Ba'al Shem Tov held this work in the highest esteem.] And in the holy Zohar it brings that Aharon the Priest was forbidden to enter the Holy of Holies except on Yom Kippur: "With this shall Aharon enter" [Leviticus 16:3] — and it brings how many miracles occurred that he emerged in peace — through the merit of the circumcision, and the merit of the tribes, and the merit of the Torah. [Three merits protected Aaron when he entered the Holy of Holies on Yom Kippur: (1) bris milah — the covenant of circumcision; (2) the merit of the twelve tribes; (3) the merit of the Torah. Even with these extraordinary merits, miraculous protection was needed for him to emerge safely.] [See the Midrash.] And Moses our Teacher, may he rest in peace — at every moment he could enter the Holy of Holies — [M'bein S'nei H'keruvim — the initial letters spell Moses [מ'בין ש'ני ה'כרובים — ר"ת משה — "from between the two Keruvim" (Exodus 25:22) — the initial letters (rashei teivot) spell מ-ש-ה = Moses. The verse says that G-d would speak to Moses specifically from between the two Keruvim above the Ark in the Holy of Holies. The notarikon (acronym reading) reveals that Moses' name is encoded in the very description of this most sacred space — because only Moses had unlimited access to the Holy of Holies at any time.] ]. For the greatness of the Tzaddik in the aspect of Moses is beyond all comparison — and in relation to all Israel and all the other Tzaddikim — he is called in the aspect of Ein Sof [the Infinite]. [בחי' אין סוף — "in the aspect of the Infinite / Endless." Ein Sof — "there is no end" — is the Kabbalistic term for G-d in His aspect of absolute infinity, before any manifestation or limitation. To say the Moses-soul Tzaddik is "in the aspect of Ein Sof" relative to the Jewish people and all other Tzaddikim is to say he is of a categorically different order — as infinite light is to a finite lamp.] Through him alone will all — all the Jewish people — be included in Hashem, the Infinite, literally. Only there will be levels — each person according to his yearnings — for that is the essential thing. [וועדליג זיין ביינקיכץ וואס דאס איז דער עיקר — "according to his yearnings / longings — for that is the essential thing." Veydlig zayn baynkikhs — Yiddish: "according to his longings" (veydlig = according to / in proportion to; baynkikhs = yearnings/longings). The level each person attains in the World to Come and the degree of their inclusion in the divine Infinite will be in direct proportion to the intensity of their yearning — benkung — for Hashem and the Tzaddik in this world.] And according to the suffering and the toil he bore for Hashem and for the true Tzaddik — so will his merit be.

Segment 5
HE:
פון זינט מיר האבין זיך גיזעגינט וען איך בין גפארין מאכין דיים שידוך אין אשעה טובה ומצלחת פון דענסטמאל אן האב איך ניט גהאט פון אייך קיין שום ידיעה אין אז איר האט גשוקט בריף ר' נתן האט איר מיר אפילו קיין גריס ניט צי גשריבין איר קענט אייך גארניט אוס מאלין מיין צער מוטין עגמת נפש פין דיים אן א שיעור אין אן איין ערך אין דער נאך אז איך האב אייך גשוקט ויפול בריף פין טיפניש פין הארצין אין ניט דער האלטין קיין שום תשובה איך וייס גאר ניט ואס איבער צי קליירין איר קענט אייך ניט אוס מאלין מייני יסורים פין דיים. איך בייט אייך זייער גואלד האט רחמנות אוף מיר אין שרייבט מיר פאר ואס איר האט אזו פאר געסין אין מיר קויתי לטוב ואין ותקותי לכליון עינים ומדיבון נפש ח"ו.

EN:
Only — for what even the worst Jew will merit — one can already always be joyful: "How good is our portion and how pleasant is our lot and how beautiful is our heritage — fortunate are we." [מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו אשרינו — "How good is our portion and how pleasant is our lot and how beautiful is our heritage — fortunate are we." The morning prayer declaration recited after donning the tallit and before the morning service. Four ascending words of praise for being Jewish: חלקינו (our portion/share), גורלינו (our lot/destiny — what has fallen to us), ירושתינו (our heritage/ inheritance — what has been bequeathed to us), and the exclamation אשרינו (fortunate are we). Even the least spiritually accomplished Jew will merit something in the World to Come — and for this alone, one can always be joyful.] [Pay close attention to the statement in Likutay Moharan §21, "Atika Stima'ah" [עתיקא טמיר וסתים — Aramaic: "the Ancient One who is hidden and concealed." A Zoharic title for the highest and most concealed level of divinity — Keter (Crown), the most utterly hidden and transcendent aspect of G-d. Likutay Moharan §21 is organized around this Zoharic concept and discusses how the Tzaddik relates to and draws from this concealed level.] — at its end, beginning with the words "eternal life."] And in Likutay Halachos, Part 1, Laws of the Shema, Law 4, paragraph 13 — the greatness of the Tzaddik and of whoever draws close to him — and the acronym of final letters: "And a wise man" / "will appease her" / "this is found" — the final letters spell Moses — as brought in the commentary Beur HaLikutim. [ואיש' חכם' יכפרנה' — ס"ת מ'ש'ה' — "the sofei teivot (final letters) spell Moses." ס"ת = סופי תיבות = the final letters of each word — as opposed to ר"ת = ראשי תיבות = initial letters. The final letter of ואיש = שׁ (shin); the final letter of חכם = מ (mem); the final letter of יכפרנה = ה (heh). Read in Hebrew right-to-left: ה-מ-ש = Moshe = Moses. A Kabbalistic notarikon (acrostic) technique: the final letters of the three words of this verse are arranged to encode the name of Moses — connecting the "wise man who appeases" with the soul of Moses the Tzaddik hidden within this verse. The Beur HaLikutim (Commentary on Likutay Moharan) is cited as the source for this specific reading.] And see in Likutay Halachos mentioned above — Laws of Shema, Law 5, from paragraph 44 to paragraph 49 — the matter of the longing and yearning, and "toward the face of the Menorah."

Segment 6
HE:
גואלד הארצדיקער ברודר מאכט ניט פאר לירען דאס גאנצי הארואני מוטין מסירת נפש מוטין גאנצין מיה ואס איר האט גהאט מיט מיר. ויא אזו קענט איר מיך פאר געסין גלייבט מיר איך פאר געס איך ניט קיין רגע אין ביינק אין גליסט נאך אייך אין האב גרוסי געגועים וכסופים צי אייך אן אשעור. ויא אזו קענט איר פאר געסין ואס מען האט אין איינים גהארביט אין מירון אין בא דער כותל אין שמעון הצדיק אין רחל אמנו מען איז תמיד גוען אין איינם אין ויא אזו פאר געסט איר ואס מען האט גשמיסט וען מען איז גגאנגין התבודדות טאקי פרייטיג פין שמעון הצדיק האט מען גרעט אז מיר זאלין זיין תמיד צי גבינדין איינר צום אנדרין אין תמיד חברים בעבודת ה' צו דינין השי"ת. גואלד ויא פאר געסט איר מיר האבין גיפאקט אין גליטין אין איינום די בת מלכה האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר אין אוף דיר ואס מיר האבין זיך אפ גשייד.

EN:
And Moses was troubled by the making of the Menorah — for he did not believe in his own power, because of his humility. [שנתקשה בעשיית המנורה — "Moses was troubled / found difficulty with the making of the Menorah." A Talmudic teaching (Menachos 29a): Moses could not understand how to make the Menorah — it was the most complex of all the Tabernacle vessels. G-d showed him a Menorah of fire in a vision, and finally told him to throw a talent of gold into the fire and it would emerge as a Menorah. The Rebbe interprets this mystically: the difficulty was not technical but spiritual — Moses' profound humility made him unable to believe in his own power as the western lamp, the source of all illumination.] Only Betzalel believed in Moses' power — that he is the western lamp who can always illuminate the house of Israel with a powerful will toward Hashem. [And as our master the Rebbe זצ"ל brings in another place — that Moses stands between destruction and will [שמד לרצון — "between destruction (shemad) and will (ratzon)." Shemad (שמד) — literally "destruction / apostasy / extermination" — the numerical value of שמד = 344. Ratzon (רצון) — "will / desire / longing for G-d" — the numerical value of רצון = 346. Moses (משה) = 345 — exactly between them. Moses literally stands at the numerical midpoint between the lowest state (shemad — destruction, loss of all connection) and the highest state (ratzon — pure yearning and will toward G-d), and raises souls from one to the other.] — and lifts up even those who are at the very ultimate depths, in the aspect of destruction — and raises them to the aspect of will — which is the longing and yearning for Hashem — which surpasses everything — and is the highest level of all levels, where no blemish touches at all. [ששם אינו נוגע שום פגם כלל — "where no blemish touches at all." The level of pure ratzon — pure yearning and will toward G-d — is so elevated that sin and blemish cannot reach it. The ratzon exists above the realm where transgression operates. This is why the Rebbe's teaching emphasizes longing above all else: it is the one spiritual state that cannot be blemished.] [And therefore shemad has the numerical value 344 — and ratzon has the value 346 — and Moses has the value 345 — the middle number between destruction and will — and always raises from destruction to will.]

Segment 7
HE:
גואלד טייעריר ברודער ראטויט מיך אין אייך איז זייט הארביט מיט אלי כוחות צי זיין די פאר חדשים אין מירון אין איינום. ועגין מירון איז אזו זאלט איר ויסין אזו מען קען זוצין אין דונין השי"ת אן אשום בלבול אן אשום מניעה אן אשום עיכוב מען קען זיך די פאר חדשים אזו פיל אן ארבטין ויפול אפאר יאר. איך זיץ איצט אין מירון פין ר"ח תמוז איך בין מיך ממש מחי' גואלד מען קען קונה שלימות זיין עס איז נטא קיין בעסיר מקום פון דיים גואלד האט רחמנות אוף אייך אין אוף מיר. מיר ועלין איה"ש ארבטין אין רעבינס זאך גישמאק מען וועט זיך אן וארצלין אוף תמיד.

EN:
And pay close careful attention to the precious holy Torah in Likutay Moharan §21, Beha'alosecha — "Atika Stima'ah" — as above — how one should merit to shine and illuminate the divine overflow of light into the face — that is: an ardent blazing toward Hashem with holy words of prayer and hisbodidus and Torah — the knowledge of G-dliness — this is called the holy spirit — this is called the face of the Menorah. [דאס הייסט רוח הקודש — "this is called the holy spirit / ruach hakodesh." The state of divine overflow (shefa Elohi) entering the face — the illumination of the face in divine service — is identified here with ruach hakodesh, the divine spirit of inspiration and prophecy. And the face itself illuminated by divine service is the "face of the Menorah" — the pnei hamenorah — the inward-facing light that receives and reflects the divine.] And "the wisdom of a person illuminates his face." [Ecclesiastes 8:1 — "The wisdom of a person illuminates his face."] That the face should illuminate in the service of Hashem — one merits this through crying out to Hashem with Torah and prayer — that the mind should at least understand that it should not be so blocked up with impurity and foolishness, G-d forbid. [דאס מוח זאל חאטשע פאר שטיין ער זאל ניט זיין אזוי פארשטאפט — "that the mind should at least understand that it should not be so blocked / plugged up." The Yiddish farshtopt means clogged, stopped up, stuffed — like a drain that is completely blocked. The prayer is not for full enlightenment but for the minimal clearing: at least not so completely clogged with impurity that no light can pass through.] And through the complete sanctification of the seven lamps: The eyes — not to look at what one may not look at. And the ears. And the nose — from anger and the smell of licentiousness. And the mouth — from bad speech and especially from falsehood. [שבעת הנרות — "the seven lamps." The Rebbe identifies the seven lamps of the Menorah with the seven openings of the face: two eyes, two ears, two nostrils, and one mouth. These seven sensory openings are the seven "lamps" of the human being — the channels through which light enters and exits. Sanctifying all seven = kindling the human Menorah.] And conversely [in their positive form]: With the eyes — "and the image of Hashem he beholds" — to gaze at holy things and the holy Torah, and so on. And the ears — to have faith in the sages. "Lest his eyes see and his ears hear and his heart understand and he return and be healed." [Isaiah 6:10 — quoted in its hopeful direction] And the nose — long-suffering and humility. And the mouth — words of truth before Hashem. These are the Menorah of the Holy Temple — which is the mind — and then the mind will illuminate and shine.

Segment 8
HE:
איר זאלד ויסין אזו עס איז אלדינג גרייט עס פיילט גאר ניט אשטוב כלים געלד ועט אייך אוך ניט פיילין איך האב 4 פונט נאר ועגין אייך, נאר איר זאלד רעדין מיט ר' אבנר אין איר זאלט מיט אים קומין אין מיט בריינגין אלי זאכין אייערי אין אלי ספרים פון רבינו הקוה"נ זצ"ל אין למען השם תיכף מיר שרייבין ענפיר וואס מאכט איר אין גיזונד אלדינג באריכות אין צי איר וילט בשטיט קומין אין וען אלדינג באריכות תיכף תשובה ברורה ונכונה ואמיתית.

EN:
Through immersing all the senses into the Torah teachings of the holy Rebbe with deep study — one will merit the divine overflow of intellect and knowledge of G-dliness in a single quarter of an hour [אין איין פערטל שעה — "in a single quarter of an hour." A striking and arresting statement: through properly immersing all seven senses into the Rebbe's Torah with genuine deep study — one can merit, in a single fifteen-minute period, a level of divine intellectual illumination (shefa Elohi — sechel v'da'at Elokim) that another person, laboring for all seventy years of his life, will not attain. A hyperbolic expression of the extraordinary spiritual efficiency of properly engaged Torah study according to the Rebbe's way.] — what another will not merit even if he labors for all seventy years. And furthermore — if one blemishes the honor of the Tzaddik, G-d forbid — one is called a "metzora who is as dead" [מצורע מת — "a metzora who is as dead." A famous Talmudic teaching (Nedarim 64b): four are considered as if dead — the poor, the blind, the leper (metzora), and one who has no children. The metzora was completely cut off from the community, dwelling outside the camp, declared impure. One who blemishes the honor of the true Tzaddik (pogem bikhvod hatzaddik) is placed in this category — cut off from the source of all spiritual light and life.] — all the lights are closed — and one blemishes all seven lamps. May Hashem protect us. And see, on Parshas Shelach — "And now may the power of Hashem be made great" — in the Torah of Likutay Moharan §19, "Prayer of Habakkuk" — that all the vitality: from eating and from the other pleasures — come from the letters. [Likutay Moharan §19 — "Tefillas Chavakuk" (Prayer of Habakkuk) — one of the Rebbe's major Torah teachings, addressing the Kabbalistic principle that all vitality and pleasure in the physical world — eating, drinking, all sensory pleasures — ultimately derive their energy from the holy letters of the Torah. The letters are the root of all life-force.] See there. And in the holy Zohar, Parshas Shelach — on Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who entered the Garden of Eden while still alive, and the sweetness of Shabbos — from page 161 at the end through page 174. [A specific reference to a section of the Zohar in Parshas Shelach (Numbers 13–15) beginning at folio 161b and continuing through 174 — a lengthy and exalted passage describing R' Shimon bar Yochai's entry into Gan Eden (the Garden of Eden) while still alive, and the extraordinary sweetness and holiness of Shabbos as experienced from within that state.]

Segment 9
HE:
פון מיר ואס האפט אייך בקרוב צי זיין אין מרון אין זיין אין איינום אזו ויא איין מענטש דונין השי"ת באמת.

EN:
"The essential thing is only to long and to yearn — and in the meantime: as if one is studying, as if one is praying." And even in the service of Hashem itself — the essential thing is the drawing close and the binding to the true Tzaddik — that is: the inner point of the Tzaddikim — the western lamp — which is the testimony of the divine presence resting upon Israel — which burned always — from which the priest who kindles the Menorah would begin and at which he would conclude — as brought in the Talmud. That is: all actions in thought, speech, and deed must begin and conclude at the western lamp — which is the face of the Menorah — this is the true Tzaddik in the aspect of Moses.

Segment 10
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגה

EN:
This is what Hashem commanded — that Aharon the Priest — that is: the Tzaddik who kindles the Menorah — the light of the Torah in the hearts of Israel — should see that all the lamps — meaning all the groups of Torah scholars who study the Torah (who are 49 groups, 49 lights, seven times seven, as brought in the Haftarah of Zechariah: "I saw a golden Menorah") — should all illuminate toward the face of the Menorah — the western lamp — the seventh lamp — the true Tzaddik, Moses — who is called "the Shabbos of the entire day" — from whom all the others illuminate. As brought in the holy Zohar, Parshas Naso, at the end of the Idra Rabba — what the disciples said about the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — that he is the seventh lamp from whom all illuminate, and he is "Shabbos for Hashem, holy" — and in many other places in the holy Zohar. And so it is brought in Likutay Halachos — the commentary on Beha'alosecha: "Toward the face of the Menorah shall the seven lamps illuminate" — and also in many holy commentators — that he should illuminate all the Menorot and all the lights — everything — that they should receive the supreme holiness from the source of all holinesses — the inner point of truth of the Tzaddikim — which is the Tzaddik in the aspect of Moses — from whom all must receive.

Segment 11
HE:
תיכף תשובה טובה שיקט בריף אוף ר' נתן חנהס אדרעס פאר שמואל הורוויץ.

EN:
And even Aharon the Priest himself — with all the holiness of the priesthood — received all of it only from Moses — who is the priest of priests — as brought in the holy books and in the book Ohr HaChaim HaKadosh. And it is brought in the holy Zohar that Aharon the Priest was forbidden to enter the Holy of Holies except on Yom Kippur: "With this shall Aharon enter" — and it brings how many miracles occurred that he emerged in peace — through the merit of the circumcision and the merit of the tribes and the merit of the Torah. [See the Midrash.] And Moses our Teacher, may he rest in peace, at every moment could enter the Holy of Holies — [M'bein S'nei H'Keruvim — the initials spell Moses] — for the greatness of the Tzaddik in the aspect of Moses is beyond all comparison — and in relation to all Israel and all the other Tzaddikim — he is called in the aspect of the Infinite. Through him alone will all — all the Jewish people — be included in Hashem, the Infinite, literally.

Segment 12
HE:
(ידידי הטוב הנלבב והיקר זה פלא גדול אצלי איך שכחתם ממני לגמרי ואינכם רוצים לדעת ממני כלל איני יודע זה נראה שהנכם ברוגז עלי אכן יש על מה אבל אעפי"כ המתחיל במצוה אומרים לו גמור ואין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה.

EN:
Only there will be levels — each person according to his longings — for that is the essential thing — and according to the suffering and toil he bore for Hashem and for the true Tzaddik — so will his merit be. Only — for what even the most deficient Jew will merit — one can already always be joyful: "How good is our portion and how pleasant is our lot and how beautiful is our heritage — fortunate are we." [See the statement in Likutay Moharan §21 — "Atika Stima'ah" — at its end, beginning with the words "eternal life."] And in Likutay Halachos Part 1, Laws of Shema, Law 4, paragraph 13 — the greatness of the Tzaddik and of whoever draws close to him — and the acronym "And a wise man / will appease her / this is found" — the final letters (ס"ת = sofei teivot) spell Moses [ס"ת = סופי תיבות — specifically the final letter of each word: שׁ (final of ואיש) + מ (final of חכם) + ה (final of יכפרנה) = reading right-to-left in Hebrew: ה-מ-ש = Moshe. This is sofei teivot (final letters) — not rashei teivot (initial letters). The distinction is essential: the name of Moses is encoded in the final letters of this verse, revealing the hidden Moses-soul within this teaching about the wise man who appeases.] — as brought in Beur HaLikutim. And see in Likutay Halachos mentioned above — Laws of Shema, Law 5 — from paragraph 44 to paragraph 49 — the matter of the will and the longing, and "toward the face of the Menorah."

Segment 13
HE:
מאז שנפרדנו כשנסעתי לעשות את השידוך בשעה טובה ומוצלחת מאז לא הי' לי ממכם שום ידיעה וגם כששלחתם מכתבים לר' נתן לא הוספתם שם עבורי אפילו דרישת שלום אינכם יכולים לצייר לעצמכם בכלל את צערי ועגמת נפשי מזה בלי שיעור ובלי ערך ואח"כ כששלחתי לכם כמה מכתבים מעומק לבי ולא קבלתי שום תשובה ואיני יודע מה לחשוב אינכם יכולים לתאר לעצמכם ייסורי מזה אני מאד מתחנן אליכם אהה (גואלד) רחמו עלי וכתבו לי מדוע שכחתם ממני כל כך קוויתי לטוב ואין ותקותי לכליון עיניים ומדיבון נפש ח"ו.

EN:
And Moses found difficulty with the making of the Menorah — for he did not believe in his own power, because of his humility. Only Betzalel believed in Moses' power — that he is the western lamp who can always illuminate the house of Israel — with a powerful will toward Hashem. [And as our master the Rebbe זצ"ל brings in another place — that Moses stands between destruction (shemad — value: 344) and will (ratzon — value: 346) — and Moses (value: 345) — the middle value between destruction and will — and always raises from destruction to will. And lifts up even those who are at the very ultimate depths — in the aspect of destruction — and raises them to the aspect of will — which is the longing and yearning for Hashem — which surpasses everything — and is the highest level of all levels, where no blemish touches at all. And only the blemishes cause the loss of the will — and therefore a sin is called "avaira" — the language of "passing over" — for it passes over / transgresses the will. But if one has will — certainly one has eternal hope.]

Segment 14
HE:
אהה (גואלד) אחי הנלבב אל תתנו לילך לאיבוד כל היגיעה והמסירות נפש וכל הכח שהשקעתם בי איך הנכם יכולים לשכוח ממני האמינו לי אני אינני שוכח ממכם אף רגע ומתגעגע וכוסף אחריכם יש לי געגועים וכסופים אליכם בלי שיעור היאך תוכלו לשכוח מה שעבדנו יחד במירון ובכותל בשמעון הצדיק ובקבר רחל אמנו תמיד היינו יחד ואיך הנכם שוכחים מה שדברנו בהליכתינו התבודדות ביום שישי בחזרה משמעון הצדיק דברנו אז שתמיד נהי' קשורים יחד זה לזה ותמיד חברים בעבודת ה' לעבוד את השי"ת אהה (גואלד) איך תשכחו מה שיגענו וסבלנו יחד הבת מלכה אמרה רחמנות גדולה עלי ועליך מה שנפרדנו.

EN:
And pay very close attention to the precious holy Torah in Likutay Moharan §21 — Beha'alosecha — "Atika Stima'ah" — as above — how to merit to shine and illuminate the divine overflow of light into the face — that is: an ardent blazing and burning toward Hashem with holy words of prayer and hisbodidus and Torah — knowledge of G-dliness — this is called the holy spirit — this is called the face of the Menorah. And "the wisdom of a person illuminates his face" — that the face should illuminate in the service of Hashem. One merits this through crying out to Hashem with Torah and prayer — that the mind should at least understand — not to be so completely blocked up with impurity and foolishness, G-d forbid.

Segment 15
HE:
אהה (גואלד) אחי היקר הצילו אוי ואותכם ותראו לעבוד בכל הכוחות להיות הכמה החודשים הללו ביחד במירון. ובענין מירון הוא כך תדעו זאת שאפשר לשבת שם ולעבוד את ה' בלי שום בלבול ובלי שום מניעה ללא שום עיכוב נוכל לסגל לעצמינו עבודת ה' בכמה החודשים האלו כ"כ כמו בכמה שנים אני יושב כעת מר"ח תמוז ואני ממש מתחיה אהה (גואלד) אפשר לקנות שלימות אין מקום מעולה מזה אהה (גואלד) רחמו עליכם ועלי נעסוק איה"ש בענין רבינו בחשק שזה ישתרש לתמיד.

EN:
And through completely sanctifying the seven lamps — the eyes: not to look at what it is forbidden to look at — and the ears — and the nose: to guard from anger and from the smell of licentiousness — and the mouth: to guard from bad speech and especially from falsehood. And conversely, with the eyes — "and the image of Hashem he beholds" — to look at holy things and the holy Torah, and so on — and the ears: to have faith in the sages — "lest his eyes see and his ears hear and his heart understand and he return and be healed" — and the nose: long- suffering and humility — and the mouth: to speak words of truth before Hashem. These are the Menorah of the Holy Temple — which is the mind. And then it will illuminate and shine for him. Through surrendering all the senses into the Torah teachings of our holy Rebbe with deep study — one will merit the divine overflow of intellect and knowledge of G-dliness in a single quarter of an hour — what another, laboring for all seventy years, will not merit.

Segment 16
HE:
לידיעתכם הכל מוכן לא חסר כלום בית כלים כסף גם לא יחסר בידי ארבע לירות רק עבורכם רק שתדברו עם ר' אבנר ותבאו איתו והביאו איתכם כל חפציכם וכל ספרי רבינו הקוה"נ זצ"ל ולמען השם לכתוב לי תיכף תשובה מה שלום בריאותכם הכל באריכות ואם ברצונכם להחליט לבא ומתי הכל באריכות תיכף תשובה ברורה ונכונה ואמיתית.

EN:
And if, G-d forbid, one still blemishes the honor of the Tzaddik — one is called "metzora who is as dead" — all the lights are closed — and one blemishes all seven lamps. May Hashem protect us. And see on Parshas Shelach — "And now may the power of Hashem be made great" — in the Torah of Likutay Moharan §19, "Prayer of Habakkuk" — that all the vitality: from eating and from the other pleasures — comes from the letters. See there. And in the holy Zohar, Parshas Shelach — on Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who entered the Garden of Eden while still alive — and the sweetness of Shabbos — from page 161 at the end through page 174.

Segment 17
HE:
ממני המקוה לראותכם בקרוב במירון להיות יחד כאיש אחד לעבוד את ה' באמת.

EN:
And Moses was troubled by the making of the Menorah — for he did not believe in his own power, because of his humility. [שנתקשה בעשיית המנורה — "Moses was troubled / found difficulty with the making of the Menorah." A Talmudic teaching (Menachos 29a): Moses could not understand how to make the Menorah — it was the most complex of all the Tabernacle vessels. G-d showed him a Menorah of fire in a vision, and finally told him to throw a talent of gold into the fire and it would emerge as a Menorah. The Rebbe interprets this mystically: the difficulty was not technical but spiritual — Moses' profound humility made him unable to believe in his own power as the western lamp, the source of all illumination.] Only Betzalel believed in Moses' power — that he is the western lamp who can always illuminate the house of Israel with a powerful will toward Hashem.

Segment 18
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגא

EN:
[And as our master the Rebbe זצ"ל brings in another place — that Moses stands between destruction and will [שמד לרצון — "between destruction (shemad) and will (ratzon)." Shemad (שמד) — literally "destruction / apostasy / extermination" — the numerical value of שמד = 344. Ratzon (רצון) — "will / desire / longing for G-d" — the numerical value of רצון = 346. Moses (משה) = 345 — exactly between them. Moses literally stands at the numerical midpoint between the lowest state (shemad — destruction, loss of all connection) and the highest state (ratzon — pure yearning and will toward G-d), and raises souls from one to the other.] — and lifts up even those who are at the very ultimate depths, in the aspect of destruction — and raises them to the aspect of will — which is the longing and yearning for Hashem — which surpasses everything — and is the highest level of all levels, where no blemish touches at all. [ששם אינו נוגע שום פגם כלל — "where no blemish touches at all." The level of pure ratzon — pure yearning and will toward G-d — is so elevated that sin and blemish cannot reach it. The ratzon exists above the realm where transgression operates. This is why the Rebbe's teaching emphasizes longing above all else: it is the one spiritual state that cannot be blemished.]

Segment 19
HE:
תיכף תשובה טובה שלחו מכתבים על הכתובת של ר נתן חנהס' עבור שמואל הורוויץ)

EN:
[And therefore shemad has the numerical value 344 — and ratzon has the value 346 — and Moses has the value 345 — the middle number between destruction and will — and always raises from destruction to will.]

And pay close careful attention to the precious holy Torah in Likutay Moharan §21, Beha'alosecha — "Atika Stima'ah" — as above — how one should merit to shine and illuminate the divine overflow of light into the face — that is: an ardent blazing toward Hashem with holy words of prayer and hisbodidus and Torah — the knowledge of G-dliness — this is called the holy spirit — this is called the face of the Menorah. [דאס הייסט רוח הקודש — "this is called the holy spirit / ruach hakodesh." The state of divine overflow (shefa Elohi) entering the face — the illumination of the face in divine service — is identified here with ruach hakodesh, the divine spirit of inspiration and prophecy. And the face itself illuminated by divine service is the "face of the Menorah" — the pnei hamenorah — the inward-facing light that receives and reflects the divine.]

And "the wisdom of a person illuminates his face." [Ecclesiastes 8:1 — "The wisdom of a person illuminates his face."]

That the face should illuminate in the service of Hashem — one merits this through crying out to Hashem with Torah and prayer — that the mind should at least understand that it should not be so blocked up with impurity and foolishness, G-d forbid. [דאס מוח זאל חאטשע פאר שטיין ער זאל ניט זיין אזוי פארשטאפט — "that the mind should at least understand that it should not be so blocked / plugged up." The Yiddish farshtopt means clogged, stopped up, stuffed — like a drain that is completely blocked. The prayer is not for full enlightenment but for the minimal clearing: at least not so completely clogged with impurity that no light can pass through.]

And through the complete sanctification of the seven lamps:

The eyes — not to look at what one may not look at. And the ears. And the nose — from anger and the smell of licentiousness. And the mouth — from bad speech and especially from falsehood. [שבעת הנרות — "the seven lamps." The Rebbe identifies the seven lamps of the Menorah with the seven openings of the face: two eyes, two ears, two nostrils, and one mouth. These seven sensory openings are the seven "lamps" of the human being — the channels through which light enters and exits. Sanctifying all seven = kindling the human Menorah.]

And conversely [in their positive form]:

With the eyes — "and the image of Hashem he beholds" — to gaze at holy things and the holy Torah, and so on. And the ears — to have faith in the sages. "Lest his eyes see and his ears hear and his heart understand and he return and be healed." [Isaiah 6:10 — quoted in its hopeful direction] And the nose — long-suffering and humility. And the mouth — words of truth before Hashem.

These are the Menorah of the Holy Temple — which is the mind — and then the mind will illuminate and shine.

Through immersing all the senses into the Torah teachings of the holy Rebbe with deep study — one will merit the divine overflow of intellect and knowledge of G-dliness in a single quarter of an hour [אין איין פערטל שעה — "in a single quarter of an hour." A striking and arresting statement: through properly immersing all seven senses into the Rebbe's Torah with genuine deep study — one can merit, in a single fifteen-minute period, a level of divine intellectual illumination (shefa Elohi — sechel v'da'at Elokim) that another person, laboring for all seventy years of his life, will not attain. A hyperbolic expression of the extraordinary spiritual efficiency of properly engaged Torah study according to the Rebbe's way.] — what another will not merit even if he labors for all seventy years.

And furthermore — if one blemishes the honor of the Tzaddik, G-d forbid — one is called a "metzora who is as dead" [מצורע מת — "a metzora who is as dead." A famous Talmudic teaching (Nedarim 64b): four are considered as if dead — the poor, the blind, the leper (metzora), and one who has no children. The metzora was completely cut off from the community, dwelling outside the camp, declared impure. One who blemishes the honor of the true Tzaddik (pogem bikhvod hatzaddik) is placed in this category — cut off from the source of all spiritual light and life.] — all the lights are closed — and one blemishes all seven lamps. May Hashem protect us.

And see, on Parshas Shelach — "And now may the power of Hashem be made great" — in the Torah of Likutay Moharan §19, "Prayer of Habakkuk" — that all the vitality: from eating and from the other pleasures — come from the letters. [Likutay Moharan §19 — "Tefillas Chavakuk" (Prayer of Habakkuk) — one of the Rebbe's major Torah teachings, addressing the Kabbalistic principle that all vitality and pleasure in the physical world — eating, drinking, all sensory pleasures — ultimately derive their energy from the holy letters of the Torah. The letters are the root of all life-force.] See there.

And in the holy Zohar, Parshas Shelach — on Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who entered the Garden of Eden while still alive, and the sweetness of Shabbos — from page 161 at the end through page 174. [A specific reference to a section of the Zohar in Parshas Shelach (Numbers 13–15) beginning at folio 161b and continuing through 174 — a lengthy and exalted passage describing R' Shimon bar Yochai's entry into Gan Eden (the Garden of Eden) while still alive, and the extraordinary sweetness and holiness of Shabbos as experienced from within that state.]

"The essential thing is only to long and to yearn — and in the meantime: as if one is studying, as if one is praying." And even in the service of Hashem itself — the essential thing is the drawing close and the binding to the true Tzaddik — that is: the inner point of the Tzaddikim — the western lamp — which is the testimony of the divine presence resting upon Israel — which burned always — from which the priest who kindles the Menorah would begin and at which he would conclude — as brought in the Talmud. That is: all actions in thought, speech, and deed must begin and conclude at the western lamp — which is the face of the Menorah — this is the true Tzaddik in the aspect of Moses.

This is what Hashem commanded — that Aharon the Priest — that is: the Tzaddik who kindles the Menorah — the light of the Torah in the hearts of Israel — should see that all the lamps — meaning all the groups of Torah scholars who study the Torah (who are 49 groups, 49 lights, seven times seven, as brought in the Haftarah of Zechariah: "I saw a golden Menorah") — should all illuminate toward the face of the Menorah — the western lamp — the seventh lamp — the true Tzaddik, Moses — who is called "the Shabbos of the entire day" — from whom all the others illuminate. As brought in the holy Zohar, Parshas Naso, at the end of the Idra Rabba — what the disciples said about the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — that he is the seventh lamp from whom all illuminate, and he is "Shabbos for Hashem, holy" — and in many other places in the holy Zohar. And so it is brought in Likutay Halachos — the commentary on Beha'alosecha: "Toward the face of the Menorah shall the seven lamps illuminate" — and also in many holy commentators — that he should illuminate all the Menorot and all the lights — everything — that they should receive the supreme holiness from the source of all holinesses — the inner point of truth of the Tzaddikim — which is the Tzaddik in the aspect of Moses — from whom all must receive.

And even Aharon the Priest himself — with all the holiness of the priesthood — received all of it only from Moses — who is the priest of priests — as brought in the holy books and in the book Ohr HaChaim HaKadosh. And it is brought in the holy Zohar that Aharon the Priest was forbidden to enter the Holy of Holies except on Yom Kippur: "With this shall Aharon enter" — and it brings how many miracles occurred that he emerged in peace — through the merit of the circumcision and the merit of the tribes and the merit of the Torah. [See the Midrash.] And Moses our Teacher, may he rest in peace, at every moment could enter the Holy of Holies — [M'bein S'nei H'Keruvim — the initials spell Moses] — for the greatness of the Tzaddik in the aspect of Moses is beyond all comparison — and in relation to all Israel and all the other Tzaddikim — he is called in the aspect of the Infinite. Through him alone will all — all the Jewish people — be included in Hashem, the Infinite, literally.

Only there will be levels — each person according to his longings — for that is the essential thing — and according to the suffering and toil he bore for Hashem and for the true Tzaddik — so will his merit be. Only — for what even the most deficient Jew will merit — one can already always be joyful: "How good is our portion and how pleasant is our lot and how beautiful is our heritage — fortunate are we." [See the statement in Likutay Moharan §21 — "Atika Stima'ah" — at its end, beginning with the words "eternal life."] And in Likutay Halachos Part 1, Laws of Shema, Law 4, paragraph 13 — the greatness of the Tzaddik and of whoever draws close to him — and the acronym "And a wise man / will appease her / this is found" — the initial letters spell Moses — as brought in Beur HaLikutim.

And see in Likutay Halachos mentioned above — Laws of Shema, Law 5 — from paragraph 44 to paragraph 49 — the matter of the will and the longing, and "toward the face of the Menorah."

And Moses found difficulty with the making of the Menorah — for he did not believe in his own power, because of his humility. Only Betzalel believed in Moses' power — that he is the western lamp who can always illuminate the house of Israel — with a powerful will toward Hashem. [And as our master the Rebbe זצ"ל brings in another place — that Moses stands between destruction (shemad — value: 344) and will (ratzon — value: 346) — and Moses (value: 345) — the middle value between destruction and will — and always raises from destruction to will. And lifts up even those who are at the very ultimate depths — in the aspect of destruction — and raises them to the aspect of will — which is the longing and yearning for Hashem — which surpasses everything — and is the highest level of all levels, where no blemish touches at all. And only the blemishes cause the loss of the will — and therefore a sin is called "avaira" — the language of "passing over" — for it passes over / transgresses the will. But if one has will — certainly one has eternal hope.]

And pay very close attention to the precious holy Torah in Likutay Moharan §21 — Beha'alosecha — "Atika Stima'ah" — as above — how to merit to shine and illuminate the divine overflow of light into the face — that is: an ardent blazing and burning toward Hashem with holy words of prayer and hisbodidus and Torah — knowledge of G-dliness — this is called the holy spirit — this is called the face of the Menorah. And "the wisdom of a person illuminates his face" — that the face should illuminate in the service of Hashem. One merits this through crying out to Hashem with Torah and prayer — that the mind should at least understand — not to be so completely blocked up with impurity and foolishness, G-d forbid.

And through completely sanctifying the seven lamps — the eyes: not to look at what it is forbidden to look at — and the ears — and the nose: to guard from anger and from the smell of licentiousness — and the mouth: to guard from bad speech and especially from falsehood. And conversely, with the eyes — "and the image of Hashem he beholds" — to look at holy things and the holy Torah, and so on — and the ears: to have faith in the sages — "lest his eyes see and his ears hear and his heart understand and he return and be healed" — and the nose: long- suffering and humility — and the mouth: to speak words of truth before Hashem. These are the Menorah of the Holy Temple — which is the mind. And then it will illuminate and shine for him. Through surrendering all the senses into the Torah teachings of our holy Rebbe with deep study — one will merit the divine overflow of intellect and knowledge of G-dliness in a single quarter of an hour — what another, laboring for all seventy years, will not merit.

And if, G-d forbid, one still blemishes the honor of the Tzaddik — one is called "metzora who is as dead" — all the lights are closed — and one blemishes all seven lamps. May Hashem protect us.

And see on Parshas Shelach — "And now may the power of Hashem be made great" — in the Torah of Likutay Moharan §19, "Prayer of Habakkuk" — that all the vitality: from eating and from the other pleasures — comes from the letters. See there. And in the holy Zohar, Parshas Shelach — on Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who entered the Garden of Eden while still alive — and the sweetness of Shabbos — from page 161 at the end through page 174.

This thirteenth letter, written Monday 9 Sivan 5715 (June 29, 1955) — the day after Shavuos — is the most mystically concentrated letter in the collection, built entirely around Likutay Moharan §21 ("Atika Stima'ah") and the opening of Parshas Beha'alosecha (the kindling of the Menorah). The entire letter is written in Yiddish with the author's own Hebrew translation following immediately.

The opening statement (§2): The famous teaching from Sichot HaRan: "The essential thing is only to long and to yearn — and in the meantime: as if one is studying, as if one is praying." Even in formal service, the essential is the drawing close and binding to the Tzaddik — the inner point — the western lamp.

The western lamp — the Tzaddik (§§2–5):

Moses between shemad and ratzon (§6): Moses found difficulty making the Menorah because of his humility — he didn't believe in his own power. Only Betzalel believed. The numerical teaching: shemad (344) — Moses (345) — ratzon (346). Moses always raises from destruction to will. The ratzon is the highest level — no blemish touches it. Sin is called "avaira" — passing over the will. If you have will (longing) you have eternal hope.

The seven lamps = the seven senses of the face (§§7–8): Eyes, ears, nose, mouth (×2) = the seven openings of the face = the seven lamps. Sanctification: eyes — not looking at forbidden; ears — faith in sages; nose — patience and humility; mouth — words of truth. Conversely: gazing at holy things, hearing wisdom, long-suffering, truthful speech. Through surrendering all senses into the Rebbe's Torah with deep study — in a single quarter-hour one merits what another cannot in seventy years. Blemishing the Tzaddik's honor = metzora meis — all lights closed.

Key terms in this letter: Ner hama'aravi — the western lamp; the Tzaddik who burns always · Pnei hamenorah — "the face of the Menorah"; the direction all lamps face · Glustin un baynkin — longing and yearning; the essential spiritual activity · Klomarst — "as if / as it were"; doing the service even when connection is weak · Shabbos d'chulei yoma — Aramaic: Shabbos of the entire day; the Zoharic title for Moses / R' Shimon · Idra Rabba — the Great Assembly; the supreme Zoharic revelation of R' Shimon's disciples · Kohen hakohanim — the priest of priests; Moses as the source of all priestly power · M'bein S'nei HaKeruvim — initials: Moshe — Moses encoded in the verse describing the Holy of Holies · Bechinas Ein Sof — in the aspect of the Infinite; what the Tzaddik-Moses is relative to all others · Baynkikhs — yearnings / longings; the measure by which each person's eternal level is determined · Shemad (344) / Moshe (345) / ratzon (346) — the numerical teaching: Moses stands between destruction and will · Avaira — lashon over — a sin is called "passing over" — it passes over / transgresses the will · Sheva neros / sheva chushim — the seven lamps = the seven senses of the face · Atika Stima'ah — Aramaic: the Hidden and Concealed Ancient One; the organizing concept of Likutay Moharan §21 · Ruach hakodesh / shefa Elohi — the holy spirit / divine overflow; what illuminates the face in true service · Metzora meis — "a leper who is as dead"; one who blemishes the Tzaddik's honor, cut off from all light · Ohr HaChaim HaKadosh — the holy Torah commentary of Rabbi Chaim ibn Attar · Mah tov chelkenu — "How good is our portion"; the morning declaration of joy at being Jewish

For this longing is the essential thing — as our master the Rebbe זצ"ל said [in Sichot HaRan]: "The essential thing is only to long and yearn — and in the meantime: as if one is studying, as if one is praying." [דער עיקר איז נאר גלוסטין אין ביינקין נאר דערווייל כלומרשט מלערינט כלומרשט מעדאווינט — "The essential thing is only to long and to yearn — and meanwhile: as if one is studying, as if one is praying." A famous and cherished teaching of Rabbi Nachman from Sichot HaRan (Conversations of the Rebbe) — not from Likutay Moharan but from his personal conversations. The Rebbe is saying: even when a person cannot truly study or truly pray in the fullest sense — when the connection feels absent — the essential inner work is the longing and yearning itself. And in the meantime, one continues going through the motions — "as if" studying, "as if" praying — because the longing is real and the action keeps the vessel open. דערווייל = "in the meantime / meanwhile"; כלומרשט = "as it were / as if / nominally"; גלוסטין (glustin) = longing, desiring — the burning inner desire; ביינקין (baynkin) = yearning, aching longing — the deep wistful craving; מלערינט (mle'arnt) = studying / learning — the present- participial form of lernen (to learn/study Torah); מעדאווינט (me'davvent) = davening / praying — from davennen, the Yiddish word for praying, itself of uncertain origin but deeply embedded in Ashkenazic Jewish life as the primary word for prayer. These two Yiddish verbs — learning and davening — are the two supreme forms of Jewish divine service, both of which continue "as if" even when inner connection is absent.]

And even in the service of Hashem itself — the essential thing is the drawing close and the binding to the true Tzaddik — that is: the inner point of the Tzaddikim — the western lamp [נר המערבי — the western lamp. In the Menorah that stood in the Temple, there were seven lamps. The westernmost lamp — the one facing the Holy of Holies — was called the ner hama'aravi. Miraculously, this lamp burned continuously while the others were extinguished and relit each day. It was considered a testimony (edus) that the divine presence dwells among Israel. In the Rebbe's teaching (Likutay Moharan §21), this western lamp represents the true Tzaddik — the Moses- soul of the generation — who burns constantly and from whom all other flames draw their light.] — which is a testimony that the divine presence rests among the Jewish people — which burned always — from which the priest who kindled the Menorah would begin, and at which he would conclude — as brought in the Talmud.

That is: all actions in thought and speech and deed must begin and end at the western lamp — that is, the face of the Menorah — that is, the true Tzaddik, in the aspect of Moses.

This is what Hashem commanded: that Aharon the Priest — that is: the Tzaddik who kindles the Menorah — the illumination of the Torah in Jewish hearts — should see that all the lamps — meaning all the groups of Torah scholars who study the Torah [כיתות ת"ח וואס לערנען דיא תורה — "groups of Torah scholars who study the Torah." The Rebbe identifies the seven lamps of the Menorah with the 49 categories of Torah scholars — 7×7 — as alluded to in the Haftarah of Parshas Beha'alosecha (Zechariah 4:2): "I saw a Menorah of gold." 49 = 7×7 = the full range of Torah study and Torah luminosity in Israel.] — [which are 49 groups, 49 lights, seven times seven, as brought in the Haftarah of Zechariah: "I saw a golden Menorah"] — should all illuminate toward the face of the Menorah — the western lamp — the seventh lamp — the true Tzaddik, Moses — who is called "the Shabbos of the entire day" [שבת דכולא יומא — Aramaic: "the Shabbos of the entire day / Shabbos of all time." A Zoharic title for Moses, drawn from the connection between Shabbos (which sanctifies all the days of the week) and Moses (who draws holiness into all aspects of the world). Just as Shabbos gives meaning and sanctity to the entire week, Moses gives meaning and sanctity to all of Torah and all spiritual work. Applied by extension to the true Tzaddik of each generation who carries Moses' soul.] — from whom all the other lamps illuminate.

As brought in the holy Zohar, Parshas Naso, at the end of Idra Rabba — what the disciples said about the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — that he is the seventh lamp from which all the lamps illuminate — and he is "Shabbos for Hashem, holy" — and in many other places in the holy Zohar. [The Idra Rabba — the "Great Assembly" — is one of the most sublime sections of the Zohar, in which R' Shimon bar Yochai and his disciples convened in a mystical gathering and revealed the deepest secrets of the Torah. At the conclusion of this gathering, R' Shimon is described as the seventh and central light from which all others draw illumination — and the phrase "Shabbos for Hashem, holy" (Exodus 16:23) is applied to him, signifying his supreme sanctity.]

And so it is brought in Likutay Halachos — the commentary on [Parshas] Beha'alosecha: "Toward the face of the Menorah shall the seven lamps illuminate" [Numbers 8:2] — and also in many holy commentators — that he [the Tzaddik] should illuminate [all Jewish hearts] — all the Menorot and all the lights — everything should be that they should receive the supreme holiness from the source of all holinesses — the inner point of truth of the Tzaddikim — that is: the Tzaddik in the aspect of Moses — from whom all must receive.

And even Aharon the Priest himself — with all the holiness of the priesthood — received all of it only from Moses — who is the priest of priests. [כהן הכהנים — "the priest of priests / the priest above all priests." Just as Moses is the king above all kings and the prophet above all prophets, so he is also, in a mystical sense, the kohen above all kohanim — the source of priestly holiness itself. All of Aaron's priestly power derived from and depended on Moses.] As brought in the holy books and in the book Ohr HaChaim HaKadosh. [Ohr HaChaim HaKadosh — אור החיים הקדוש — "the Holy Light of Life." The famous Torah commentary by Rabbi Chaim ibn Attar (1696–1743), one of the most revered Torah commentaries in Moroccan, Sephardic, and Chassidic traditions. The Ba'al Shem Tov held this work in the highest esteem.]

And in the holy Zohar it brings that Aharon the Priest was forbidden to enter the Holy of Holies except on Yom Kippur: "With this shall Aharon enter" [Leviticus 16:3] — and it brings how many miracles occurred that he emerged in peace — through the merit of the circumcision, and the merit of the tribes, and the merit of the Torah. [Three merits protected Aaron when he entered the Holy of Holies on Yom Kippur: (1) bris milah — the covenant of circumcision; (2) the merit of the twelve tribes; (3) the merit of the Torah. Even with these extraordinary merits, miraculous protection was needed for him to emerge safely.] [See the Midrash.]

And Moses our Teacher, may he rest in peace — at every moment he could enter the Holy of Holies — [M'bein S'nei H'keruvim — the initial letters spell Moses [מ'בין ש'ני ה'כרובים — ר"ת משה — "from between the two Keruvim" (Exodus 25:22) — the initial letters (rashei teivot) spell מ-ש-ה = Moses. The verse says that G-d would speak to Moses specifically from between the two Keruvim above the Ark in the Holy of Holies. The notarikon (acronym reading) reveals that Moses' name is encoded in the very description of this most sacred space — because only Moses had unlimited access to the Holy of Holies at any time.] ].

For the greatness of the Tzaddik in the aspect of Moses is beyond all comparison — and in relation to all Israel and all the other Tzaddikim — he is called in the aspect of Ein Sof [the Infinite]. [בחי' אין סוף — "in the aspect of the Infinite / Endless." Ein Sof — "there is no end" — is the Kabbalistic term for G-d in His aspect of absolute infinity, before any manifestation or limitation. To say the Moses-soul Tzaddik is "in the aspect of Ein Sof" relative to the Jewish people and all other Tzaddikim is to say he is of a categorically different order — as infinite light is to a finite lamp.] Through him alone will all — all the Jewish people — be included in Hashem, the Infinite, literally. Only there will be levels — each person according to his yearnings — for that is the essential thing. [וועדליג זיין ביינקיכץ וואס דאס איז דער עיקר — "according to his yearnings / longings — for that is the essential thing." Veydlig zayn baynkikhs — Yiddish: "according to his longings" (veydlig = according to / in proportion to; baynkikhs = yearnings/longings). The level each person attains in the World to Come and the degree of their inclusion in the divine Infinite will be in direct proportion to the intensity of their yearning — benkung — for Hashem and the Tzaddik in this world.] And according to the suffering and the toil he bore for Hashem and for the true Tzaddik — so will his merit be.

Only — for what even the worst Jew will merit — one can already always be joyful: "How good is our portion and how pleasant is our lot and how beautiful is our heritage — fortunate are we." [מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו אשרינו — "How good is our portion and how pleasant is our lot and how beautiful is our heritage — fortunate are we." The morning prayer declaration recited after donning the tallit and before the morning service. Four ascending words of praise for being Jewish: חלקינו (our portion/share), גורלינו (our lot/destiny — what has fallen to us), ירושתינו (our heritage/ inheritance — what has been bequeathed to us), and the exclamation אשרינו (fortunate are we). Even the least spiritually accomplished Jew will merit something in the World to Come — and for this alone, one can always be joyful.]

[Pay close attention to the statement in Likutay Moharan §21, "Atika Stima'ah" [עתיקא טמיר וסתים — Aramaic: "the Ancient One who is hidden and concealed." A Zoharic title for the highest and most concealed level of divinity — Keter (Crown), the most utterly hidden and transcendent aspect of G-d. Likutay Moharan §21 is organized around this Zoharic concept and discusses how the Tzaddik relates to and draws from this concealed level.] — at its end, beginning with the words "eternal life."]

And in Likutay Halachos, Part 1, Laws of the Shema, Law 4, paragraph 13 — the greatness of the Tzaddik and of whoever draws close to him — and the acronym of final letters: "And a wise man" / "will appease her" / "this is found" — the final letters spell Moses — as brought in the commentary Beur HaLikutim. [ואיש' חכם' יכפרנה' — ס"ת מ'ש'ה' — "the sofei teivot (final letters) spell Moses." ס"ת = סופי תיבות = the final letters of each word — as opposed to ר"ת = ראשי תיבות = initial letters. The final letter of ואיש = שׁ (shin); the final letter of חכם = מ (mem); the final letter of יכפרנה = ה (heh). Read in Hebrew right-to-left: ה-מ-ש = Moshe = Moses. A Kabbalistic notarikon (acrostic) technique: the final letters of the three words of this verse are arranged to encode the name of Moses — connecting the "wise man who appeases" with the soul of Moses the Tzaddik hidden within this verse. The Beur HaLikutim (Commentary on Likutay Moharan) is cited as the source for this specific reading.]

And see in Likutay Halachos mentioned above — Laws of Shema, Law 5, from paragraph 44 to paragraph 49 — the matter of the longing and yearning, and "toward the face of the Menorah."

And Moses was troubled by the making of the Menorah — for he did not believe in his own power, because of his humility. [שנתקשה בעשיית המנורה — "Moses was troubled / found difficulty with the making of the Menorah." A Talmudic teaching (Menachos 29a): Moses could not understand how to make the Menorah — it was the most complex of all the Tabernacle vessels. G-d showed him a Menorah of fire in a vision, and finally told him to throw a talent of gold into the fire and it would emerge as a Menorah. The Rebbe interprets this mystically: the difficulty was not technical but spiritual — Moses' profound humility made him unable to believe in his own power as the western lamp, the source of all illumination.] Only Betzalel believed in Moses' power — that he is the western lamp who can always illuminate the house of Israel with a powerful will toward Hashem.

[And as our master the Rebbe זצ"ל brings in another place — that Moses stands between destruction and will [שמד לרצון — "between destruction (shemad) and will (ratzon)." Shemad (שמד) — literally "destruction / apostasy / extermination" — the numerical value of שמד = 344. Ratzon (רצון) — "will / desire / longing for G-d" — the numerical value of רצון = 346. Moses (משה) = 345 — exactly between them. Moses literally stands at the numerical midpoint between the lowest state (shemad — destruction, loss of all connection) and the highest state (ratzon — pure yearning and will toward G-d), and raises souls from one to the other.] — and lifts up even those who are at the very ultimate depths, in the aspect of destruction — and raises them to the aspect of will — which is the longing and yearning for Hashem — which surpasses everything — and is the highest level of all levels, where no blemish touches at all. [ששם אינו נוגע שום פגם כלל — "where no blemish touches at all." The level of pure ratzon — pure yearning and will toward G-d — is so elevated that sin and blemish cannot reach it. The ratzon exists above the realm where transgression operates. This is why the Rebbe's teaching emphasizes longing above all else: it is the one spiritual state that cannot be blemished.]

[And therefore shemad has the numerical value 344 — and ratzon has the value 346 — and Moses has the value 345 — the middle number between destruction and will — and always raises from destruction to will.]

And pay close careful attention to the precious holy Torah in Likutay Moharan §21, Beha'alosecha — "Atika Stima'ah" — as above — how one should merit to shine and illuminate the divine overflow of light into the face — that is: an ardent blazing toward Hashem with holy words of prayer and hisbodidus and Torah — the knowledge of G-dliness — this is called the holy spirit — this is called the face of the Menorah. [דאס הייסט רוח הקודש — "this is called the holy spirit / ruach hakodesh." The state of divine overflow (shefa Elohi) entering the face — the illumination of the face in divine service — is identified here with ruach hakodesh, the divine spirit of inspiration and prophecy. And the face itself illuminated by divine service is the "face of the Menorah" — the pnei hamenorah — the inward-facing light that receives and reflects the divine.]

And "the wisdom of a person illuminates his face." [Ecclesiastes 8:1 — "The wisdom of a person illuminates his face."]

That the face should illuminate in the service of Hashem — one merits this through crying out to Hashem with Torah and prayer — that the mind should at least understand that it should not be so blocked up with impurity and foolishness, G-d forbid. [דאס מוח זאל חאטשע פאר שטיין ער זאל ניט זיין אזוי פארשטאפט — "that the mind should at least understand that it should not be so blocked / plugged up." The Yiddish farshtopt means clogged, stopped up, stuffed — like a drain that is completely blocked. The prayer is not for full enlightenment but for the minimal clearing: at least not so completely clogged with impurity that no light can pass through.]

And through the complete sanctification of the seven lamps:

The eyes — not to look at what one may not look at. And the ears. And the nose — from anger and the smell of licentiousness. And the mouth — from bad speech and especially from falsehood. [שבעת הנרות — "the seven lamps." The Rebbe identifies the seven lamps of the Menorah with the seven openings of the face: two eyes, two ears, two nostrils, and one mouth. These seven sensory openings are the seven "lamps" of the human being — the channels through which light enters and exits. Sanctifying all seven = kindling the human Menorah.]

And conversely [in their positive form]:

With the eyes — "and the image of Hashem he beholds" — to gaze at holy things and the holy Torah, and so on. And the ears — to have faith in the sages. "Lest his eyes see and his ears hear and his heart understand and he return and be healed." [Isaiah 6:10 — quoted in its hopeful direction] And the nose — long-suffering and humility. And the mouth — words of truth before Hashem.

These are the Menorah of the Holy Temple — which is the mind — and then the mind will illuminate and shine.

Through immersing all the senses into the Torah teachings of the holy Rebbe with deep study — one will merit the divine overflow of intellect and knowledge of G-dliness in a single quarter of an hour [אין איין פערטל שעה — "in a single quarter of an hour." A striking and arresting statement: through properly immersing all seven senses into the Rebbe's Torah with genuine deep study — one can merit, in a single fifteen-minute period, a level of divine intellectual illumination (shefa Elohi — sechel v'da'at Elokim) that another person, laboring for all seventy years of his life, will not attain. A hyperbolic expression of the extraordinary spiritual efficiency of properly engaged Torah study according to the Rebbe's way.] — what another will not merit even if he labors for all seventy years.

And furthermore — if one blemishes the honor of the Tzaddik, G-d forbid — one is called a "metzora who is as dead" [מצורע מת — "a metzora who is as dead." A famous Talmudic teaching (Nedarim 64b): four are considered as if dead — the poor, the blind, the leper (metzora), and one who has no children. The metzora was completely cut off from the community, dwelling outside the camp, declared impure. One who blemishes the honor of the true Tzaddik (pogem bikhvod hatzaddik) is placed in this category — cut off from the source of all spiritual light and life.] — all the lights are closed — and one blemishes all seven lamps. May Hashem protect us.

And see, on Parshas Shelach — "And now may the power of Hashem be made great" — in the Torah of Likutay Moharan §19, "Prayer of Habakkuk" — that all the vitality: from eating and from the other pleasures — come from the letters. [Likutay Moharan §19 — "Tefillas Chavakuk" (Prayer of Habakkuk) — one of the Rebbe's major Torah teachings, addressing the Kabbalistic principle that all vitality and pleasure in the physical world — eating, drinking, all sensory pleasures — ultimately derive their energy from the holy letters of the Torah. The letters are the root of all life-force.] See there.

And in the holy Zohar, Parshas Shelach — on Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who entered the Garden of Eden while still alive, and the sweetness of Shabbos — from page 161 at the end through page 174. [A specific reference to a section of the Zohar in Parshas Shelach (Numbers 13–15) beginning at folio 161b and continuing through 174 — a lengthy and exalted passage describing R' Shimon bar Yochai's entry into Gan Eden (the Garden of Eden) while still alive, and the extraordinary sweetness and holiness of Shabbos as experienced from within that state.]

"The essential thing is only to long and to yearn — and in the meantime: as if one is studying, as if one is praying." And even in the service of Hashem itself — the essential thing is the drawing close and the binding to the true Tzaddik — that is: the inner point of the Tzaddikim — the western lamp — which is the testimony of the divine presence resting upon Israel — which burned always — from which the priest who kindles the Menorah would begin and at which he would conclude — as brought in the Talmud. That is: all actions in thought, speech, and deed must begin and conclude at the western lamp — which is the face of the Menorah — this is the true Tzaddik in the aspect of Moses.

This is what Hashem commanded — that Aharon the Priest — that is: the Tzaddik who kindles the Menorah — the light of the Torah in the hearts of Israel — should see that all the lamps — meaning all the groups of Torah scholars who study the Torah (who are 49 groups, 49 lights, seven times seven, as brought in the Haftarah of Zechariah: "I saw a golden Menorah") — should all illuminate toward the face of the Menorah — the western lamp — the seventh lamp — the true Tzaddik, Moses — who is called "the Shabbos of the entire day" — from whom all the others illuminate. As brought in the holy Zohar, Parshas Naso, at the end of the Idra Rabba — what the disciples said about the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — that he is the seventh lamp from whom all illuminate, and he is "Shabbos for Hashem, holy" — and in many other places in the holy Zohar. And so it is brought in Likutay Halachos — the commentary on Beha'alosecha: "Toward the face of the Menorah shall the seven lamps illuminate" — and also in many holy commentators — that he should illuminate all the Menorot and all the lights — everything — that they should receive the supreme holiness from the source of all holinesses — the inner point of truth of the Tzaddikim — which is the Tzaddik in the aspect of Moses — from whom all must receive.

And even Aharon the Priest himself — with all the holiness of the priesthood — received all of it only from Moses — who is the priest of priests — as brought in the holy books and in the book Ohr HaChaim HaKadosh. And it is brought in the holy Zohar that Aharon the Priest was forbidden to enter the Holy of Holies except on Yom Kippur: "With this shall Aharon enter" — and it brings how many miracles occurred that he emerged in peace — through the merit of the circumcision and the merit of the tribes and the merit of the Torah. [See the Midrash.] And Moses our Teacher, may he rest in peace, at every moment could enter the Holy of Holies — [M'bein S'nei H'Keruvim — the initials spell Moses] — for the greatness of the Tzaddik in the aspect of Moses is beyond all comparison — and in relation to all Israel and all the other Tzaddikim — he is called in the aspect of the Infinite. Through him alone will all — all the Jewish people — be included in Hashem, the Infinite, literally.

Only there will be levels — each person according to his longings — for that is the essential thing — and according to the suffering and toil he bore for Hashem and for the true Tzaddik — so will his merit be. Only — for what even the most deficient Jew will merit — one can already always be joyful: "How good is our portion and how pleasant is our lot and how beautiful is our heritage — fortunate are we." [See the statement in Likutay Moharan §21 — "Atika Stima'ah" — at its end, beginning with the words "eternal life."] And in Likutay Halachos Part 1, Laws of Shema, Law 4, paragraph 13 — the greatness of the Tzaddik and of whoever draws close to him — and the acronym "And a wise man / will appease her / this is found" — the final letters (ס"ת = sofei teivot) spell Moses [ס"ת = סופי תיבות — specifically the final letter of each word: שׁ (final of ואיש) + מ (final of חכם) + ה (final of יכפרנה) = reading right-to-left in Hebrew: ה-מ-ש = Moshe. This is sofei teivot (final letters) — not rashei teivot (initial letters). The distinction is essential: the name of Moses is encoded in the final letters of this verse, revealing the hidden Moses-soul within this teaching about the wise man who appeases.] — as brought in Beur HaLikutim.

And see in Likutay Halachos mentioned above — Laws of Shema, Law 5 — from paragraph 44 to paragraph 49 — the matter of the will and the longing, and "toward the face of the Menorah."

And Moses found difficulty with the making of the Menorah — for he did not believe in his own power, because of his humility. Only Betzalel believed in Moses' power — that he is the western lamp who can always illuminate the house of Israel — with a powerful will toward Hashem. [And as our master the Rebbe זצ"ל brings in another place — that Moses stands between destruction (shemad — value: 344) and will (ratzon — value: 346) — and Moses (value: 345) — the middle value between destruction and will — and always raises from destruction to will. And lifts up even those who are at the very ultimate depths — in the aspect of destruction — and raises them to the aspect of will — which is the longing and yearning for Hashem — which surpasses everything — and is the highest level of all levels, where no blemish touches at all. And only the blemishes cause the loss of the will — and therefore a sin is called "avaira" — the language of "passing over" — for it passes over / transgresses the will. But if one has will — certainly one has eternal hope.]

And pay very close attention to the precious holy Torah in Likutay Moharan §21 — Beha'alosecha — "Atika Stima'ah" — as above — how to merit to shine and illuminate the divine overflow of light into the face — that is: an ardent blazing and burning toward Hashem with holy words of prayer and hisbodidus and Torah — knowledge of G-dliness — this is called the holy spirit — this is called the face of the Menorah. And "the wisdom of a person illuminates his face" — that the face should illuminate in the service of Hashem. One merits this through crying out to Hashem with Torah and prayer — that the mind should at least understand — not to be so completely blocked up with impurity and foolishness, G-d forbid.

And through completely sanctifying the seven lamps — the eyes: not to look at what it is forbidden to look at — and the ears — and the nose: to guard from anger and from the smell of licentiousness — and the mouth: to guard from bad speech and especially from falsehood. And conversely, with the eyes — "and the image of Hashem he beholds" — to look at holy things and the holy Torah, and so on — and the ears: to have faith in the sages — "lest his eyes see and his ears hear and his heart understand and he return and be healed" — and the nose: long- suffering and humility — and the mouth: to speak words of truth before Hashem. These are the Menorah of the Holy Temple — which is the mind. And then it will illuminate and shine for him. Through surrendering all the senses into the Torah teachings of our holy Rebbe with deep study — one will merit the divine overflow of intellect and knowledge of G-dliness in a single quarter of an hour — what another, laboring for all seventy years, will not merit.

And if, G-d forbid, one still blemishes the honor of the Tzaddik — one is called "metzora who is as dead" — all the lights are closed — and one blemishes all seven lamps. May Hashem protect us.

And see on Parshas Shelach — "And now may the power of Hashem be made great" — in the Torah of Likutay Moharan §19, "Prayer of Habakkuk" — that all the vitality: from eating and from the other pleasures — comes from the letters. See there. And in the holy Zohar, Parshas Shelach — on Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who entered the Garden of Eden while still alive — and the sweetness of Shabbos — from page 161 at the end through page 174.

This thirteenth letter, written Monday 9 Sivan 5715 (June 29, 1955) — the day after Shavuos — is the most mystically concentrated letter in the collection, built entirely around Likutay Moharan §21 ("Atika Stima'ah") and the opening of Parshas Beha'alosecha (the kindling of the Menorah). The entire letter is written in Yiddish with the author's own Hebrew translation following immediately.

The opening statement (§2): The famous teaching from Sichot HaRan: "The essential thing is only to long and to yearn — and in the meantime: as if one is studying, as if one is praying." Even in formal service, the essential is the drawing close and binding to the Tzaddik — the inner point — the western lamp.

The western lamp — the Tzaddik (§§2–5):

Moses between shemad and ratzon (§6): Moses found difficulty making the Menorah because of his humility — he didn't believe in his own power. Only Betzalel believed. The numerical teaching: shemad (344) — Moses (345) — ratzon (346). Moses always raises from destruction to will. The ratzon is the highest level — no blemish touches it. Sin is called "avaira" — passing over the will. If you have will (longing) you have eternal hope.

The seven lamps = the seven senses of the face (§§7–8): Eyes, ears, nose, mouth (×2) = the seven openings of the face = the seven lamps. Sanctification: eyes — not looking at forbidden; ears — faith in sages; nose — patience and humility; mouth — words of truth. Conversely: gazing at holy things, hearing wisdom, long-suffering, truthful speech. Through surrendering all senses into the Rebbe's Torah with deep study — in a single quarter-hour one merits what another cannot in seventy years. Blemishing the Tzaddik's honor = metzora meis — all lights closed.

Key terms in this letter: Ner hama'aravi — the western lamp; the Tzaddik who burns always · Pnei hamenorah — "the face of the Menorah"; the direction all lamps face · Glustin un baynkin — longing and yearning; the essential spiritual activity · Klomarst — "as if / as it were"; doing the service even when connection is weak · Shabbos d'chulei yoma — Aramaic: Shabbos of the entire day; the Zoharic title for Moses / R' Shimon · Idra Rabba — the Great Assembly; the supreme Zoharic revelation of R' Shimon's disciples · Kohen hakohanim — the priest of priests; Moses as the source of all priestly power · M'bein S'nei HaKeruvim — initials: Moshe — Moses encoded in the verse describing the Holy of Holies · Bechinas Ein Sof — in the aspect of the Infinite; what the Tzaddik-Moses is relative to all others · Baynkikhs — yearnings / longings; the measure by which each person's eternal level is determined · Shemad (344) / Moshe (345) / ratzon (346) — the numerical teaching: Moses stands between destruction and will · Avaira — lashon over — a sin is called "passing over" — it passes over / transgresses the will · Sheva neros / sheva chushim — the seven lamps = the seven senses of the face · Atika Stima'ah — Aramaic: the Hidden and Concealed Ancient One; the organizing concept of Likutay Moharan §21 · Ruach hakodesh / shefa Elohi — the holy spirit / divine overflow; what illuminates the face in true service · Metzora meis — "a leper who is as dead"; one who blemishes the Tzaddik's honor, cut off from all light · Ohr HaChaim HaKadosh — the holy Torah commentary of Rabbi Chaim ibn Attar · Mah tov chelkenu — "How good is our portion"; the morning declaration of joy at being Jewish



# Letter 41 מ"א
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/130/

Letter 41 מ"א
מכתב 130
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/130

Segment 1
HE:
מ"ג
ב"ה אור ליום ה' תולדות פה... [ב' כסליו תרפ"ט] 
החייו"ש וברכה וכט"ס אל כבוד אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי וכו' וכו' חמדת לבאי כמוה"ר יעקוב זאב הכהן נ"י ור' יחיאל נ"י

EN:
Life, peace and blessing, all good forever, and all good forever — to the honored self of our beloved dear friend, our dear and mighty companion — the beloved of our heart — truly the crown of our head and the apple of our eye — the distinguished and great rabbi, the Chassid of great worth, servant of Hashem with self-sacrifice — who drinks living waters from the well of living waters, from the flowing stream, the source of wisdom — in the Shabbos of his holy lineage — the distinguished Torah scholar, our Master R' Avraham Chazan, may he live — the star of the land, may he live and be strong — on behalf of all the dear Breslov men of good name.



# Three Rubles Sent Via R' Shimshon — A Pidyon at the Holy Tzion
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/131/

Three Rubles Sent Via R' Shimshon — A Pidyon at the Holy Tzion
מכתב 131
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/131

Segment 1
HE:
ערשטינס שרייב איך אייך אז איך בין ב"ה גיזונד אין איך האב הערהאלטין אייעהר בריף אין זיך זייער מחי' גווען ציא הערין פין אייעהר ליבען גיזונד אין מסתמא האט איר ערהאלטין מיין בריביל אוך. אין וועגין דיא 2 זאכין כח הרשאה אין אבריביל פין אומן וכו' איז דיא זאך אזו אזו וויא דיא אנדערי וואך גייט אוס דיא וויזע בין איך גווען צי פאר לענגרין האט מען מיר גזאגט אז עס איז דא צייט צי קומין דעם לעצטין טאג ניט אוואך פריעהר ע"כ וועל איך דענמאלט זייעהן צי צי טואין דיא 2 זאכין שרייב מיר ארוס ווירקליך דעם ענין פון דיא 2 זאכין בא וואס האלטין זייא ציא ווילין זייא שלום ציא להיפך וכו' אלעס ארוס שרייבין וואס טיט זיך בכל מכל כל איך גיב אריין ציא פאר לענגרין אוף 3 חדשים השי"ת זאל העלפין אז עס זאל פולען אין איך זאל גהאלפין ווערין אמן טאמיר חלילא ניט מיז איך צוריק פארין אין פארט דערהאלטין זיך נאר איך גיב מיך איבער אין גאנצין צי השי"ת איך ווייס גאר ניט נאר וויא השי"ת די השגחה וועט פירין ווייטער ווייס איך גאר ניט. 
אין וועגין אומן בין איך גווען מיט אסוחר פון אנש"ש ביים רוסישיען קאנסיל וועגין אוויזע האט ער גזאגט מען דארף פין דארט אטרעבוונא אפאדרינג אין דער נאך אוס פילין אפאפיר אין גיבין לערך חצי פונט אין שיקט דאס קיין מוסקבה אין אוב ער וועט קריגין אונטער גשריבין וועט ער גיבין אויזע אין איך האב שון לאנג גשריבין ר' שמשון וועגין אפאדרינג האב איך ערהאלטין תשובה אז ער קאן ניט מכמה טעמים נאר איך זאל שרייבין אלי' חיים רוזין אודער צי משה טשענסטחאווער זייא קענין גיכער. 
ע"כ בייט איך אייך כל אנש"ש מירושלים למעה"ש אפ ציא שרייבין אלי אין איינעם אבריף צי ר' אלי' חיים אין אבריף ציא ר' משה טשענסטחאווער אין אבריף ציא כלליות אנש"ש פין אומאן אין ר' שמשון אז זייא זאלין זייא מעורר זיין ציא שיקין אפאדרינג מיר אין איר זאלט זייא גיט אוס מאלין מיין מצב וויא עס איז אחיוב אוף זייא מיך צי ראטווען פין ביידע וועלטין וואס איך מיטשי מיך שון אזו פיל יאהר וכו' וכו' אין איצט אז איך בין שוין אין חוץ לארץ וכו' אין בפרט עס וועט זיין א טובה צי מאכין אגמר וכו' אין אלע אנש"ש זאלין זיך אוס חתמינין ר' שלמה ווקסלר וכו' תיכף וואס גיכער. 
אין וועגין דיא גרעניץ איז שרעקליך אין כל אנש"ש מפולין זענין גווען אין לובלין אוף ר"ה חוץ ר' בעריש פין לודז אין זישע זענין ארוס גפארין נאך ר"ח תמוז אין מען האט זייא גחאפט אין תפיסה אטלכי חדשים ר"ה יו"כ סוכות אין האבין קיין תפילין ניט גלייגט וכו' וכו' אין יעצט איז שון בעריש אין לודז אין זישע איז נאך אין תפיסא אין איך בין דא מיט דים אפטער שון לערך 2 וואכין אין בייט אים עד זאל פארין מיט מיר ציא דער גרעניץ אין ער וויל בשום אופן ניט נאר ער ביינקט קין א"י. 
אין ווייטער בין איך דא אין די קבוצים נאר דער עיקר איז אזו עס איז זייער שיינע קבוצים אין זייער טייערי נפשות אין די לעצטי יארין איז נתקרב גווארין בחורים (אין וורשא) בפ"י 20 תכשיטים נפלאים ונוראים אחוץ אברכים וכו' אבער פון דעסט וועגין פארט בינק איך זייער קיין א"י ממש דאס חיות גייט מיר אוס קיין א"י איך וואלט דא בשום אופן ניט גקענט זיין דא ווען ניט דיא 2 זאכין אפשר אומן, אין גמר וועגין שלום בית וואלט איך תיכף גפארין קיין א"י אוי וויא נעמט מען די קבוצים אין נפשות ציא די מקומות הק': עס איז עובדי ה' אבער עס פיילט נאך שלימות בכלליות הקיבוץ היינו מען זאל לערנין אזו ווייא מיר האבין די ערשטי צאטין אין מירון גלערינט די ספרי רבינו מיט די רקודין וכו' וכו' אומין איז דאס פארט ניט עס איז הדומה לדומה. 
(ראשית אני כותב לכם על בריאותי ב"ה וקבלתי מכתבכם והתחייתי לשמוע מבריאותכם הטובה ומסתמא גם אתם קבלתי מכתבי. ובענין השני דברים כח הרשאה ומכתב מאומן וכו' הענין הוא כך מפני שבשבוע הבא נגמרת הויזה שלי הלכתי להאריך אותה ואמרו לי שיש זמן לבא ביום האחרון ולא שבוע קודם ע"כ אראה אז לעשות את השני דברים, כתוב לי בבירור את הענין מהשני דברים מה העמדה שלהם האם חפצים שלום או להיפך וכו' לכתוב הכל ברור מה נעשה בכל מכל כל אני נותן עכשיו להאריך את הויזה לשלשה חודשים שה' יעזור שזה יפעל ואושע אמן ואם חלילא לא אני מוכרח לחזור ובכל זאת להתחזק רק אני מוסר את עצמי לגמרי להשי"ת איני יודע כלום איך שהשי"ת ההשגחה תוליך והלאה איני יודע כלום. 
ובענין אומן הייתי עם סוחר אחד מאנ"ש אצל הקונסוליה הרוסית בשביל ויזה והוא אמר לנו שצריכים דרישה משם ואח"כ למלאות מסמך ולשלם חצי לירה בערך ושולחים זאת למוסקבה ואם יכתבו לו שם על זה הוא יתן ויזה ומזמן כבר כתבתי לר' שמשון בענין דרישה וקבלתי תשובה שהוא אינו יכול מכמה טעמים רק שאכתוב לאלי' חיים או לר' משה טשענסטחאווער הם יכולים יותר. 
לכן אני מבקש ממכם כל אנש"ש מירושלים למעה"ש לכתוב כולם יחד מכתב לר' אלי' חיים ומכתב לר' משה טשענסטחאווער ומכתב לכלליות אנש"ש באומן ור' שמשון שיעוררו אותם לשלוח לי דרישה ותתארו להם היטב מצבי איך שמוטל חיוב עליהם להצלני משני העולמות מה שאני מתייסר כבר כ"כ שנים וכו' וכו' וכעת אני כבר בחו"ל וכו' ובפרט שיהי' מזה טובה לעשות גמר וכו' וכל אנש"ש שיחתימו את שמם ר' שלמה ווקסלר וכו' תיכף מה שיותר מהר. 
ובענין הגבול זה נורא וכל אנש"ש מפולין היו בלובלין על ר"ה חוץ ר' בעריש מלודז' וזישע שיצאו לדרך עוד בר"ח תמוז ותפסו אותם למאסר לכמה חודשים על ר"ה יום כיפור וסוכות ולא הניחו תפילין וכו' וכו' וכעת בעריש כבר בלודז' וזישע עדין במאסר ואני כאן עם האפטער כבר לערך שבועיים ומבקש מנו שיסע אתי לגבול והוא אינו רוצה בשום אופן רק הוא כוסף לארץ ישראל. 
והלאה אני אצל הקבוצים רק העיקר הוא כך הם קבוצים יפים מאד ונפשות יקרות מאד ובשנים האחרונות התקרבו בחורים (בורשא) בן פורת יוסף עשרים תכשיטים נפלאים ונוראים חוץ אברכים וכו' אמנם בכל זאת אני כוסף מאד לארץ ישראל חיותי יוצאת ונכספת לארץ ישראל פה לא הייתי יכול להיות בשום אופן, אם לא שני הדברים הסיכוי של אומן וגמר בענין שלום בית הייתי נוסע תיכף לארץ ישראל אהה איך לוקחים את הקבוצים האלה והנפשות למקומות הקדושים הנם עובדי ה' אבל חסר עוד שלימות בכלליות הקיבוץ היינו שילמדו כמו שלמדנו אנו בזמנים הראשונים ספרי רבינו והריקודים וכו' וכו' בכל זאת זה לא אומן זה דומה לדומה).

EN:
After warmly greeting your honor with great love — as fitting — I hereby inform you of our welfare here, thanks to G‑d, blessed be He. We have life and peace with us. May Hashem grant that I merit to come very soon for this Rosh Hashana — to be at the holy Tzion — and to see you all face to face. Amen, so may it be His will. I am hereby sending to your honor — through our dear precious companion, Rabbainu the Holy one's grandson, R' Shimshon [נכד רבינו הק' ה"ה הרה"ח ר' שמשון נ"י], may he live — the sum of 3 rubles for the fellowship. And I ask of your honor to perform a pidyon at the Tzion of Rabbainu the Holy one — on behalf of the following names. And also to pray greatly for compassion — and to arouse all the fellowship to pray for great compassion. The essential: that I merit to come very soon this year — to the holy Tzion — especially for Rosh Hashana. For G‑d, blessed be He, knows my situation — in spiritual and in material matters — and it is impossible to assess: that for four and a half years [this places the suffering from approximately Rosh Hashana 1923 — consistent with the post-wedding crisis first described in Letter 33] I have been suffering severe and bitter torments — because I want to be a Breslov Chassid. And so many kinds of humiliation and bloodshed [שפיכות דמים — "shedding of blood" — used here as an idiom for extreme disgrace and suffering; not literal bloodshed]. And I am wandering — for my wife has made a separation [פירוד — the marriage has broken down] because of the above. These years I am suffering — no peace and no divorce [לא שלום ולא גט — he is trapped: his wife's family refuses to resolve the marriage one way or the other; neither reconciliation nor a divorce is being offered]. And "a man's wandering is worse than a woman's wandering" [טלטולא דגברא קשה מדאיתתא — Talmud Bavli, Kesubos 28a — a man uprooted from his home suffers more than a woman in the same situation; R' Shmuel invokes this to describe the severity of his displacement]. And especially in this time — when licentiousness and desire intensify greatly. And I have absolutely no counsel whatsoever.



# Age 22 — White Hair From Suffering — "My Life Is No Life"
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/132/

Age 22 — White Hair From Suffering — "My Life Is No Life"
מכתב 132
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/132

Segment 1
HE:
מ"ד
ב"ה מוצש"ק פרשת ויחי 
שלום וברכה וכ"ט למע"כ אהובי יקירי נפשי ולבבי מו"ה יעקב זאב נ"י 
אחדשה"ט באה"ר אודיעך משלומי הודות לשי"ת מסתמא קבלת מכתבי מלודז' והנני מכין צעדי לנסוע להקבוצים מוורשה עד לובלין ויותר. 
נא לבקש הרבה רחמים שאצליח בכל דרכי אכי"ר...

EN:
And beyond this — I am very far from the service of Hashem in the utmost degree of distance — and from Torah — and especially from prayer. And the baal davar torments me with severe and bitter torments — literally not a moment without affliction. And what will be my ultimate purpose? The days of youth are passing — and I am 22 years old — and already my hair is going white from the suffering. And I do not merit to the service of Hashem. And also — half a body [פלג גוף — again: half his bodily lifespan or strength]. And still I have not merited to be at the holy Tzion. And it is bitter from every side and direction. G‑d, blessed be He, knows the truth — and it is impossible to measure or assess it. Therefore — please, please — have compassion! Have mercy! Have pity! Have grace upon me! On behalf of a wretched and lowly soul as mine — I am so very far from the service of Hashem. Is it conceivable that I was created to waste my days in such vanity? Is it conceivable? Is it conceivable? Please — do not be silent, do not be still! Arouse great compassion — that I merit to come to the holy Tzion this Rosh Hashana — and to be a true Breslov Chassid — and to do true and complete repentance — and all goodness forever. And to arouse the fellowship to pray greatly for compassion — for all the fellowship of the Holy Land — and especially of Jerusalem the Holy City — and especially on the eve of Rosh Hashana and Rosh Hashana. Please arouse all the fellowship to pray for compassion for the fellowship of the Holy Land — and especially for me, the crushed and humbled one. And to perform a pidyon at the holy Tzion on the eve of Rosh Hashana — on behalf of these people:



# Prayer List — For R' Shmuel and His Family
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/133/

Prayer List — For R' Shmuel and His Family
מכתב 133
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/133

Segment 1
HE:
מ"ה
לאחי יקירי... 
אתמול הייתי על קבר אביך בווארשה והזכרתיך ג"כ לטובה והנני נוסע לשאר הקיבוצים וקברי צדיקים 
והשי"ת יגמור בעדי לטובה בזכות רבינו הק' נפשי מרה לי מאד עד כלות הנפש 
נא מאד ומאד לעורר רחמים רבים

EN:
Shmuel son of Feiga — to come soon to the holy Tzion this year, and all goodness forever — and to do true and complete repentance — and to be truly bound to Rabbainu the Holy one — and to do the will of Hashem truly — and sons, life, and livelihood in abundance — and to be a complete person in holiness and purity — and sons and grandsons living and established, Breslov Chassidim. Amen, so may it be His will. His wife Mandel daughter of Hendel — to make true peace [לעשות שלום באמת — to restore the marriage in truth]. The son: Nachman Moshe Nachum son of Mandel — to raise him for Torah, the wedding canopy, and good deeds — and to be a true Breslov Chassid — and to bring him to the holy Tzion very soon. Amen, so may it be His will. Yeshayah son of Alka and his wife Feiga daughter of Devorah — all goodness forever — and to come to Eretz Yisrael in good fortune — and to the holy Tzion — and to be Breslov — and to raise all their children for Torah, the wedding canopy, and good deeds. Zalman son of Feiga. Aharon son of Feiga — a fitting match and all goodness forever. Yitzchak, Moshe; Asher, Yechezkel, Yaakov Yosef son of Feiga. Chaya Leah, Beila, Esther Devorah daughter of Feiga — to raise them for Torah, the wedding canopy, and good deeds. Yechiel son of Esther Riva — with all his household. Yehudah son of Chana and his wife and their son Moshe son of Roza Devorah.

Segment 2
HE:
מ"ו
ב"ה יום ד' פרשת קדושים פה לובלין יע"א [כ"ח ניסן תרפ"ט] 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי כנפשי ולבבי חמדת לבי ואישון עיני האברך היקר והנעלה וכו' וכו' שותה מים חיים מהננמ"ח כמוה"ר יעקוב נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט הנני מודיעך משלומי יתן הי"ת שנזכה למה שצריך לזכות בנקל אכי"ר. את מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לידע משלומכם הטוב ותדע אחי יקירי כי עובר עלי הרבה בגשמיות ורוחניות אשר א"א לבאר אפי' בפה מכ"ש כ"ש בכתב. ואיה"ש כשאזכה לגמור חשקי בעבודת ה' ונזכה להתראות ביחד אספר לך בשמחה מה שאזכור לספר לך. 
ומשיח הוא יספר מהנעשה עם כ"א ואחד בכל יום ויום. תעורר רחמים עלי הרבה הרבה בכותל מערבי ובפרט על הציונים הק' מחיפה טבריא צפת ובפרט מירון על ציון התנא האלקי רשב"י זיע"א ושאר הציונים הק' אין איך מאך דיך טאקי אין אמתין פאר השליח ציא דעם הייליגן צדיק דער ציילין אים אלעס וואס אוף מיר גייט דורך אין אז עס איז שון 5 יאהר ואס איך בין צי שייד אין וואס אוף מיר איז דורך ביז איך בין גקומין דא אין דא וויא איך מיטשי מיך אזו פיל איך האב דאס לעצטי ביסעל כח דא אוועק גלייגט אין נאך נעביך רחוק פין ציון הק' אין פין שלום בית אין וואס וועט זיין דער תכלית וכו' אין זאלסט פאר לייגין אסאך טענות אין אסאך בייטין פאר מיר אין מעורר זיין אנש"ש ובפרט ראב"צ ור' ישראל דוב וכו' 
זאלסט אסאך תפלות פאר לייגין איך זאל זוכה זיין היינטיגען שבועות זיין אוף ציון רבינו הק' ובפרט ר"ה אן יסורים וסכנות ח"ו אין עס זאל קיינער ניט ליידען פון דעם אין ווערין איין אדם השלם בק' וכו' זאלסט וויסען ברודער ווען דיא זאלסט וויסען וויא אוף מיר גייט דורך אין וויא מור איז בוטער אין איך האב מיך ניט צי טרואין ציא קיינעם אין פאר וועמין מיין הארץ אוס ציא רעדין אין מיט וועמין זיך מייעץ זיין. וואס זאל איך דיר זאגין קענסט דיר גאר ניט פאר שטעלין נאר פין דעסטוועגין בין איך זיך ניט מייאש ח"ו. 
...יאגט מיך איך זאל אהיים פארין וכו' אין דער ראבינט האט מיך גשוקט רופין זייא האבין 2 בריף פין ירושלימער רבנים אונטער גשריבין ביים לובלינער רב קלאצקין וכו' איך זאל ניט אוס נעמן קיין שום תאנים נאר פאר לאזין זיך אוף דעם ב"ד אין פארין אהיים תיכף אין דאס וואס זייא וועלין מאכין זאל איך מקיים זאן וכו' אודער ניט זאל איך שיקין אגט: האט מיר דאס ב"ד פון לובלין גגיבין איין התראה אוב איך וועל ניט פארין אודער גיבין אגט וועלין זייא מיך יאגין דורך ממשלה וכו' וכו' האב איך צייט ביז יום א' אמור ציא גיבין תשובה ברורה. 
אין דיא צייט פין וויזע איז אוס גגאנגין אין השי"ת האט געפירט ווינדערלכי דרכים אז איך האב איין גגעבין אבקשה צי פאר לענגערין אין איך האב זיך גמוזט אגסטרירען אין ממשלה אזו וויא אלע אוס לענדער היינו גגיבען 2 תמונות אין אוס גפילט פאפירען וכו' אין דעם פאס אהאב איך נאך ניט אפ גנומען אין דער בקשה האב איך איין גשריבען איך בייט אוף 6 חדשים (וועט אוס קומען ביז מוצאי יו"כ) נאר עפ"י רוב וועט נאר זיין 3 חדשים ואולי שלא עפ"י הטבע, וועט זיין אוף 6 חדשים. איז דיא זאך אזו איך רעכין. 
(ואכן אני עושה אותך באמת שליח לצדיק הקדוש לספר לפניו כל מה שעובר עלי שכבר חמש שנים שאני נפרד ומה שעבר עלי עד שהגעתי הנה וכאן איך שאני מתייסר כל כך את מעט כוחותי האחרונים הנחתי כאן ולדאבוני רחוק עדיין מהציון הקדוש ומשלום בית ומה יהי' התכלית וכו' ותשים הרבה טענות והרבה תפלות עבורי ולעורר אנש"ש ובפרט ראב"צ ור' ישראל דוב וכו'. 
תשים הרבה תפלות שבחג השבועות הזה אזכה להיות על ציון רבינו הק' ובפרט ר"ה בלי יסורים וסכנות ח"ו ושאף אחד לא יסבול מזה ושכבר אהי' אדם השלם בק' וכו' דע לך אחי אם היית יודע איך שעובר עלי ואיך שמר לי ואין לי אף אחד שאוכל לסמוך עליו ולמי להשיח את לבי ועם מי להתיעץ מה אומר לך אינך יכול לתאר לעצמך כלל רק בכל זאת איני מתייאש ח"ו. 
...רודף אותי שאחזור הביתה וכו' והרבנות שלחה לקרוא לי יש בידם שני מכתבים מרבני ירושלים חתום אצל הרב מלובלין הרב קלאצקין וכו' שלא אתנה שום תנאים רק לסמוך על הב"ד וליסוע תיכף הביתה ומה שהם יקבעו שאני יקיים וכו' ואם לא שאשלח גט והב"ד של לובלין נתנו לי התראה שאם לא אסע או אשלח גט הם ירדפו אותי דרך הממשלה וכו' וכו' ויש לי זמן לתת תשובה ברורה עד יום א' אמור. 
וזמן תוקף הויזה אזל והשי"ת סיבב דרכים נפלאים שהגשתי בקשה להאריך את הויזה והייתי מוכרח לסדר בממשלה כמו כל התיירים היינו נתתי שתי תמונות ומלאתי טפסים וכו' ואת הדרכון עוד לא לקחתי חזרה ואת הבקשה רשמתי שאני מבקש על ששה חדשים (זה יוצא עד מוצאי יוכ"פ) רק עפ"י רוב זה יהי' רק על שלשה חדשים ואולי שלא עפ"י הטבע זה יהי' על ששה חדשים. והענין הוא כך אני מתכנן...)

EN:
[The letter ends here in the collection]

Segment 3
HE:
מ"ז
[חסר התחלה וסוף] 
למעה"ש וואס פריער דיא וועסט מיך ממש דער ראטיווען וכו' וכו' וכו' למעה"ש ניט שווייגין וועגין דעם איך זאל האבין געלד אודער מאכין א הלואה אוף 20 30 דולר איה"ש וועל איך בא צאלין מיט אדאנק: 
אין אסאך בייטין פאר מיר איך זאל זוכה זיין בקרוב למה שצריך לזכות וכו' אין זייא ציא נעמין בא יחיאל דאס געלד וואס קומט מיר בא אים אין זייא פין נאך מקומות כנ"ל אין שיק מיר תיכף אריין אוף אדרעס נתן בארסקי נדסטוונא 15 עבור שמואל הורוויץ. 
שרייב מיר ציא דיא האסט ערהאלטין דאס פעקיל פון ראוונא. אין ציא די האסט אוועק גשוקט מיין בריף ציא מיין פאטער אין צי ר' יצחק מאיר קאליף וכו': אין ר' נתן בארסקי האט מיר געזגט אז עס איז אן גקומען דאס פעקיל האט מען גוואלט 4 דולר אפ צאל האט ער דאס ניט אפ גינעמין איז דאס צוריק גגאנגין אין דיא לב עברי שיקט דיר אוך ציריק ווארין דא לייזט מען 6 פיאסטער ע"כ וועט ער דיר זייא צריק שיקען ווארין ער איז ניט בכח ציא צאלין אזו טייער. 
למעה"ש זייא רייס איין די קברים פאר מיר ובפרט ציון רשב"י זיע"א זייא מרעיש עולמות פאר מיינעט וועגין ווארין כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה אין איך בין ממש אזו ויא יודען בא קריעת ים סוף וכו'. 
(למעה"ש מה שיותר מהר, ממש תציל אותי בזה וכו' וכו' וכו' למעה"ש לא לשקוט בענין זה שיהי' לי כסף או לעשות הלוואה על עשרים או שלשים דולר איה"ש אשלם בתודה. 
ולבקש עבורי הרבה שאזכה בקרוב למה שצריך לזכות וכו' ותראה לקחת אצל יחיאל הכסף שחייבים לי אצלו ותראה מעוד מקומות כנ"ל ושלח אלי תיכף על הכתובת נתן בארסקי נדסטוונא 15 עבור שמואל הורוויץ. 
כתוב לי אם קבלת החבילה מראוונא והאם שלחת מכתבי לאבי ולר' יצחק מאיר קאליף וכו' ור' נתן בארסקי אמר לי שכשהגיעה החבילה רצו תשלום של ארבע דולר אז הוא לא קיבל אותה וזה חזר ואת הלב עברי הוא גם שולח לך בחזרה כי כאן זה עולה שש גרוש לכן הוא ישלח לך אותם בחזרה כי אין באפשרותו לשלם כ"כ יקר. 
למעה"ש תראה לתלוש קברים עבורי ובפרט ציון רשב"י זיע"א תראה להרעיש עולמות עבורי מפני כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה ואני ממש כמו עם ישראל בשעת קריעת ים סוף וכו'). 
למעה"ש חוס וחמול ורחם עלי ועשה כל מה שבכחך לעשות הן בענין כסף תומ"י לשלוח והן להרבות רחמים וכו' וכו' והדבר יהא בסוד ג' מאד: ותעורר האשה שנתנה כסף עבור בנין ביהמ"ד שתראה לשלוח כסף כי הספמ"ע דפוס לעמברג עוד ב' שבועות יהא נגמר ואני קבצתי מכל ספרי רבינו השייך להמעשיות וגם ס' חכמה ותבונה מר' אברהם וכו' בערך 50 דפים גדולים ורוצה להדפיסם יחד עם הספמ"ע וכו' וב"ה יש לי פה מאנש"ש ע"ז חצי הכסף ע"כ צריך עוד 20 דולר ע"כ תדבר אתה שידפיסו שמה וכן תדבר עם רי"ד ועם ר' שלמה קאוולער

EN:
[The letter ends here in the collection]



# Letter 42 מ"ב
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/134/

Letter 42 מ"ב
מכתב 134
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/134

Segment 1
HE:
מ"ח
ב"ה יום ב' פ' שמות פה אומין יע"א [כ' טבת תר"צ] 
לכבוד אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי הרה"ח וו"ח וכו' וכו' האי גברא רבא ויקירא כמוה"ר שלמה וועקסלר נ"י אחר דרישת שלה"ט באה"ר 
הנני מודיע משלומי הודות לשי"ת אך באתי מול כבודו בבקשה רבה ראשית מדוע אין לי שום ידיעה מכל אנש"ש מה שלומם ומה נשמע מעניני וב"ב וכו' ע"כ תומ"י לכתוב לי משלומכם בכל מכל כל בפרוטרוט שלום ראב"צ ויעקוב זאב ויחיאל ושלום ב"ב ובני מה נשמע מהשלום בית והחסדים העומדים אצל ר' מאיר הזקן ואם יעקוב קיבל החבילה מהלבושים שלי והמכתבים כמעט ג' רבעי שנה ששלחתי ולא קבלתי ידיעה והעיקר באתי לבבקש ממע"כ נא אחי חביבי יקירי נפשי ולבבי כאשר אני מכיר אתכם שאתם חובבים א"י בכל כוחכם אנא חוסו וחומלו עלי לראות עצה בשבילי שאוכל לזכות לחזות בנועם ה' כי כלתה נפשי לזה ובפרט שההתגברות גדול רח"ל אנא חוס נא וחמול נא ורחם נא על עלוב נפש כמוני שאנצל מפגם ע"ז להסתפח בנחלת ה' ובפרט יליד ארץ שבודאי אצלו גלות גדול מאד להיות בחו"ל חוץ ממש וממש חיי אינם חיים למה לי חיים כאלה מה אומר לכם מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה גוואלד הייליגער הארצידיקער ברודער ראטוועט מיך האט רחמנות באמת אוף מיר (אהה אחי הנלבב והקדוש הצילוני רחמו עלי באמת) וטכסו עצה בשבילי תדברו עם ר' אב"צ נ"י ויעקוב ותדברו כולכם עם ר' דוד שטעפיר שישלח לי אוס פאדרינג (כתב דרישה) על שמי בשינוי וכשאקבל תשובה שמרוצה ועוסק בזה אז אעשה לי פאס (דרכון) לנסוע לאה"ק. 
היליגע טייערע הארצידיקע ברודער האט רחמנות חיי אינם חיים כלל. איך קען ניט אוס האלטין (אחיי הנלבבים היקרים והקדושים רחמו חיי אינם חיים כלל איני מסוגל להחזיק מעמד יותר) ממש חיי תלויים בזה. מה אומר מה אדבר אנא חוס נא וחמול נא עלי ובזכות זאת המצוה תזכו לרב טוב הצפון אחי יקירי ר' שלמה אתם יודעים מהחילוק שבין ארץ לחו"ל אוי מה אומר טוב ללון במדברות וכו' טוב יום בחצרך מאלף תאמין לי שאני כותב בדמעות ויש לי דיבורים אבל איני יכול לכתוב מרוב הכסופין. נא ונא להשתדל בכל מה שיוכל במוקדם האפשרי ולכתוב לי תשובה ברורה לכל הנ"ל הכלל בקצור אומר לכם שאם לא יעשו זאת שאוכל לבא תיכף אז באמת חיי אינם חיים כלל וועל איך דאס ניט איבער האלטין (אני לא יהי' מסוגל לעבור את זה) ח"ו ח"ו כי כבר סבלתי כמעט תרתי גהינום יותר משפט הגהינם י"ב חודש וזה כבר יותר שנתגרשתי מהסתפח בנחלת ה'. גוואלד איני יכול לאכול ולישן מרוב צער ויסורים שאין לי שום דרך חוץ זה לשלוח לי פאדערינג. 
נא ונא לבל לעכב אפי' רגע ואל תחפזו ואל תערצו ואל תראו ואל תפחדו וי' לכם מס"נ בשביל ראטווען איודיש נפש (להציל נפש יהודית) מה אומר ומה אדבר אלו ידעתם לא הייתם אוכלים ולא ישנים ולא לומדים ומתפללים רק לעשות זה להציל אותי משמד ולהכניסיני אל המנוחה והנחלה נא לבלי לישן בזה. ואהי' אסיר תודה כל הימים. וממש אחשוב לכם שהצלתם אותי ממות לחיים מיגון לשמחה ומאבל ליו"ט מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה יותר טוב למות בארץ מלחיות בחו"ל וכו' וכו' וכו' 
נא לכתוב תיכף תשובה טובה על אדרעס הירש לייב ליפעל 
דאמבאלי 63 אומן קיעבר גיבער' רוסלאנד (מחוז קייב רוסיה). 
ממני המצפה לראותו בקרוב שמואל ה"ה ברסלבר 
לשלוח לי אדרעס של אבי

EN:
[Written entirely in Yiddish:] A good writing and sealing, and peace and blessing to my dear good friend, the magnanimous and G‑d-fearing R' Yitzchak Meir Kalif, may he live.

Segment 2
HE:
ב"ה ציא מיין טייערין בעסטין פריינד טייעריר ברודער יחיאל, טייעריר הארצידקער ברודער איך בייט דיך זייער האב רחמנות אויף מיר אין ראטיוע מיך אין שיק מיר אפאדרינג וואס פריער איך זאל קענין קומען וועסט מיך ממש ראטווען פין טוט ממש דאס הארץ גייט מיר אוס ציא קומען אין עס וועט דיר ציא נוץ קומען עס וועט דיר זיין א גרוסע טובה בזה ובבא, עס וועט דיר ניט באנקי טואין בפירוש ראטווע מיך עס וועט זיין אגרוסע טובה פאר כל ענין רבינו ז"ל, איך בייט דיך נאך אמאל לייג אוועק די תרעומות מיט די יסורים וואס האסט גלוטין דארפסט זיין פריילך שעל ידך זכיתי על ציון הק' נאר קונצי דיא זאך שאבא אצלך ואעשה שלום בית ונהי' חברים לעולם פין מיר דיין אמתיר פריינד (לידידי היקר החביב ביותר אחי היקר יחיאל אחי הנלבב והיקר אני מבקש ממך מאד רחם עלי והצלני ושלח לי כתב דרישה מה שיותר מהר שאוכל לבא ממש תציל אותי בזה ממות ממש הלב יוצא לי ונכסף לבא הדבר הזה יעמוד לך ויהי' עבורך טובה גדולה בזה ובבא זה לא יגרום לך כאב, בפירוש הצלני זה יהי' טובה גדולה עבור כל ענין רבינו ז"ל אני מבקש ממך שוב הנח את התרעומות והיסורים שסבלת אתה צריך להיות שמח שעל ידך זכיתי להיות על הציון הקדוש רק תגמור את הדבר שאבא אצליך ואעשה שלום בית ונהי' חברים לעולם ממני ידידך האמיתי) 
ש' ה' ה' ברסלבר 
אני דו"ש אהובי יקירי נפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י בטילמאכער וזו' מרת גיטעל תחי' 
נא להודיעני משלומכם הטוב. 
ונא לראות בכל כח לדבר עם ר' דוד ולסייע לעשות הפארדרינג ולהיות בסוד. 
ממני ידידו הנ"ל 
אנ"ש היקרים הנקראים ע"ש אדמו"ר ז"ל ביחוד להחסיד כש"ת מו"ה שלמה נ"י ולר' אלטר בנציון והאברך ר' יעקב זאב נ"י אני רואה המרירות שיש להאברך ר' שמואל נ"י ממש חייו אינו חיים ע"כ בודאי חוב גדול עליכם להצילו ממצוקתו לדעתי אתם מחוייבים לחשוב כל מיני עצות הן בגוף והן במון כל מיני תחבולות להצילו 
בשם כא"ש לוי יצחק

EN:
[Yiddish:] "I received your dear letter with the 3 dollars — and you greatly revived me. May G‑d, blessed be He, help you — and in this merit may you have complete healing and a good year and a good writing and sealing and all goodness. Amen. Presumably you received my letter in which I wrote to you regarding the orphan girl, the hachnasas kallah [הכנסת כלה — providing for a bride's wedding needs — one of the highest charitable obligations; R' Shmuel is apparently helping raise funds for an orphaned bride in Jerusalem]. And I ask you greatly not to be angry with me — for I know the great mitzvah of this, and in the merit of what you will help — you will certainly, G‑d willing, be helped with all goodness. Amen. And I thank you very much and wish you a good year — a good writing and sealing — and I pray for you at all the holy places. Amen, so may it be His will. From me — your friend." [Hebrew:] (To my dear good and beloved generous and G‑d-fearing friend, our Master R' Yitzchak Meir Kalif, may he live — I received your dear letter with the three dollars and you greatly revived me. May G‑d, blessed be He, help you — and in this merit may you have complete healing and a good year and a good writing and sealing and all goodness. Amen.) The Rabbi Shmuel Horowitz.



# Letter 43 מ"ג
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/135/

Letter 43 מ"ג
מכתב 135
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/135

Segment 1
HE:
מ"ט
ב"ה יום ג' פ' שמות תר"צ פה אומן יע"א 
שלום וברכה וכ"ט אל מע"כ אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי האברך הנעלה מוה""ר ישראל דוב נ"י 
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע משלומי הודות לשי"ת נא להודיעני משלומך הטוב ושלום כל אנ"ש מירוש' ר' אב"צ נ"י ויעקוב זאב ויחיאל ור' שלמה וועקסלר וכל אנ"ש. ושלום ר' שלמה קאוולער ומשפחתי מצפת ר' אבנר וכו' ומה נשמע אצלך בגשמיות ורחניות ואם ר' לייביל ראזנפעלד כבר בא"י. נא אחי יקירי אני עושה לך שליח על ציון רשב"י זיע"א לבקש בעדי שאזכה בקרוב לבא לאה"ק כי ממש חיותי תלוי בזה לצאת ממחשכים מגלות הזה שאני בחו"ל גואלד תרעיש הרבה ברחמים עלי על כל הציונים הק' ובפרט על ציון הרשב"י זיע"א ולעורר אנ"ש מירוש' או את זאב מיפו שישלחו לי פאדרינג כי ממש חיי תלוים בזה וחיי אינם חיים כלל נא לחוס עלי ולעשות כל מה שתוכל הן בפועל ממש והן בתפלה. 
ממני שמואל הורויץ נא לכתוב תיכף תשובה על אדרעס זו 
הירש לייב ליפעל דאמבאלי 63 אומן קיעבר גובערני רוסלאנד. תכתוב לי אדרעס על רוסיש ואינגליש

EN:
Life and peace and blessing and all good forever — to my beloved dear friend, the delight of my heart — our Master R' Yaakov Zev the Cohen, may he live — and R' Yechiel, may he live.



# In Europe — Visa Problems; The Two Outstanding Matters
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/136/

In Europe — Visa Problems; The Two Outstanding Matters
מכתב 136
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/136

Segment 1
HE:
אחי יקירי איך בייט דיך זאלסט מיך מחי' זיין מיט דבורים קדושים מיט חיות פון אה"ק מגדולת רבינו ז"ל דער מאן מיך היכן אני שרייב מיר אפט תמיד וועל איך דיר אנפערן זייא מיך מחי' שרייב מיר שמחה בריף אלעס וואס הערט זיך אין אה"ק אין דיא גאנצי מעשה פון פגרם אין ויפול יודען אין ווער פין באקענטי זענין גהרגיט גווארין אין וואס העריט זיך אין מירון דער ל"ג בעומר אין דער ר"ה וויא איז גווען פון מיר דיין חבר הנ"ל. 
(מחוז קיוב רוסיה תכתוב לי כתובת ברוסית ואנגלית. 
אחי יקירי אני מבקש ממך שתחיה אותי עם דבורים קדושים עם חיות מאה"ק מגדולת רבינו ז"ל הזכיר לי היכן אני כתוב לי בתדירות תמיד ואני אענה לך החייה אותי כתוב לי מכתבים שמחים הכל מה נשמע באה"ק וכל הסיפור מהפוגרום וכמה יהודים ומי מהמוכרים נהרגו ומה נשמע במירון ואיך הי' הל"ג בעומר והר"ה. ממני חברך הנ"ל).

EN:
[Yiddish:] "First — I write to you that I am, blessed be G‑d, well. And I received your letter — and greatly revived myself upon hearing of your dear good health. And presumably you too received my letter. And regarding the two matters — the power of attorney and a letter from Uman, etc. — the situation is as follows: since next week my visa is expiring — I went to extend it, and they told me that there is time to come on the last day — not a week earlier. Therefore I will then see to deal with the two matters. Write to me clearly the situation regarding the two matters — where do things stand — do they want peace or the opposite, etc.? Write everything clearly — what is happening in every respect. I am now giving to extend the visa for three months. May G‑d help that this should succeed and I be saved. Amen. And if G‑d forbid it does not work — I am compelled to return home. But even so — to hold on. Only I give myself over entirely to G‑d, blessed be He. I know nothing at all — however G‑d's Providence will lead — forward I know nothing at all."



# The Soviet Visa — The Russian Consulate's Requirements
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/137/

The Soviet Visa — The Russian Consulate's Requirements
מכתב 137
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/137

Segment 1
HE:
לכבוד ידידי הנכבד ר' ישראל דוב נ"י 
אחדש"ה באתי לכתוב לכם שתהיו שמחים מאוד שזכיתם לדור בא"י ובפרט בעת הזאת וד"ל ובפרט שזכיתם לידע מידעת אמתת של רבינו הקדוש שמחים בכל עת ובפרט בעת הזאת וד"ל 
וגם אבקש שתכתבו לי איזה דיבורים של שמחה והתחזקות והתעוררות שזכיתם להרגיש על ידי א"י, מהדעת של רבינו הקדוש וגם תתפללו עבורי שם על הציונים הקדושים ובפרט אצל כותל מערבי וקבר של רשב"י וקבר רחל שאזכה גם אני וב"ב להיות שם בקרוב עם ב"ב לדור שם בקביעות וגם אני בעזה"ש אבקש עבורכם על ציון רבינו הק' שתזכה להיות אי"ה בקרוב ולהשתטח שם ממני משה מטשענסטעראוו השמש של הציון הקדוש 
שמי משה בן חוה 
זו' עסי מירל בת עטי פריידע 
בני אהרן בתי עטי פריידע

EN:
[Yiddish:] "And regarding Uman — I was with a merchant of the fellowship at the Russian consulate about a visa. He told us that we need a formal request [טרעבוונא / אפאדרינג — a demand / formal invitation letter from within the Soviet Union] from there. And afterward — fill out a document — and give approximately half a pound. And send this to Moscow. And if they receive confirmation from there — he will give a visa. And I have already long since written to R' Shimshon about a formal request. And I received a reply that he cannot, for various reasons — but I should write to Eliya Chaim, or to Moshe Tshenstakhover [two Breslov figures in Uman who have more ability to obtain the required documents]. They can manage it faster." Therefore I ask of you — all the fellowship from Jerusalem — for the sake of Heaven: please write together in one letter to R' Eliya Chaim — and a letter to R' Moshe Tshenstakhover — and a letter to the general fellowship of Uman and to R' Shimshon — that they should be aroused to send me a formal request. And please describe my situation to them well — how it is an obligation upon them to save me from both worlds — having struggled so many years, etc. And now that I am already abroad, etc. And especially that it will be a good thing to conclude, etc. And all the fellowship should sign their names — R' Shlomo Veksler, etc. — immediately, as quickly as possible.



# The Border — Breslov Chassidim Imprisoned for Months Without Tefillin
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/138/

The Border — Breslov Chassidim Imprisoned for Months Without Tefillin
מכתב 138
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/138

Segment 1
HE:
נ'
[ח' שבט תר"צ] 
ב"ה יום ה' בא פה אומן יע"א שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקרי כנפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י וזו' הצוה"ח מרת שרה גיטל תחי' אחר דרישת שלומכם הטוב באה"ר הנני מודיע משלומי הודות לשי"ת מי יתן שאזכה לשמוח ביחד אתכם באה"ק אכי"ר. ראשית אבקש מאד לחוס עלי לכתוב תיכף משלומכם הטוב ומשלום כל אנש"ש וביחוד מראב"צ ור' יעקוב ור' ישראל דוב נ"י ומשלום ירושלים עיה"ק ומה נשמע חדשות הכל ומשלום הביהמ"ד ומשלום יחיאל נ"י ואם ר' לייביל נ"י כבר בא ואם קודם ר"ה או לאח"כ ואם לא נאבדו הכתבים של ר"א ז"ל שאצל מאיר... 
ר' מאיר הזקן ואם השיג יעקוב זאב חבילה עם כתבי ר"א ממני עם המלבושים שלי ששלחתי לו מכבר מלפני שנה ולא קבלתי שום ידיעה ממנו ויש לי יסורים גדולים שלא קבלתי שום ידיעה מכולכם ע"כ למעה"ש תיכף לכתוב משלום כולכם ולעורר אנש"ש לכתוב לי ובפרט יעקוב זאב נ"י. ומה שלום זוגתכם שרה גיטל תחי'. 
עכשיו אבקש מכם נא למסור לאנש"ש ליעקוב זאב המכתבים. ונא ונא אחי יקירי נפשי ולבבי חוסו וחומלו ורחמו עלי על גופי ונפשי רוחי ונשמתי ולבבי למעה"ש למעה"ש וטכסו עצה דברו ועררו את ר' דוד שטעפיר שישלח לי פאדרינג (דרישה) ועוררו את יעקוב זאב נ"י שיקבל עליו הטרחה בשביל זה כי הלא אתם אחי ורעי כנפשי ולבבי ממש ומים רבים לא יוכלו לכבות האהבה וכו'. 
ע"כ אחי ורעי חוסו וחומלו עלי ועשו מה שתעשו מיך ראטווען וואס פריער כי ממש נפשי תלוי בזה והלואי והלואי זאל איך קענין אוס האלטין ביז וואנין איך וועל קומין אפי' אז איר וועט שון שיקין (להצלני מה שיותר מהר כי ממש נפשי תלוי בזה והלואי והלואי שאוכל לחזיק מעמד עד שאגיע אפילו אם כבר תשלחו) כי אפי' יום א' קשה לי לסבול מה אומר ומה אדבר הלואי שאוכל לשאת ולסבול עד שאזכה לבא לאה"ק ובפרט שהתגברות גדול מאד והנני מבקש מכם מאד אנא חוסו וחומלו ורחמו עלי בכל כוחכם ובכל מאדכם במס"נ ממש להצילני משטף מים רבים הזידונים. 
אחי היקרים צמודי לבבי אנא עוררו רחמים רבים עלי ועל כל אנ"ש ועל כל ישראל כי צריכים רחמים ובפרט עלוב נפש חלוש כח כמוני שאיני מורגל כלל באויר הטמא ובפרט ששארית הפליטה הקלויז והציון הם בסכנה גדולה מאד מאד היום ע"כ תבקשו הרבה רחמים שיגולו רחמיך על מדותיך. וכל העולם נכשלים הן באיסור נבילה וטריפה ובאיסור חלול שבת וי"ט ור"ה ויוכ"פ ובאסור נ' כי אין מצוי מקוה ואין א' מכמה אלפים שינצל בפשיטות מהאסורים הנ"ל הכלל חוסו ורחמו עלי ותשתדלו בכל כוחכם ממש במס"נ להביאני לאה"ק ממש תקנו לכם עוה"ב אנא חוסו ורחמו וחמלו עלי כי כל חיי תלויים בזה כי אינני מורגל כלל באויר הטמא ומאד קשה לי לסבול. 
ברודער האט רחמנות ושלחו לי פארדרינג (אחיי רחמו ושלחו לי דרישה) חיש קל מהרה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה. נא לדבר הרבה עם ר דוד ועם יעקוב זאב נ"י ולעסוק בזה במס"נ והלוואי שתזכו לזה המצוה, מחמת גודל נחיצת הדבר וגודל החיוב ושברון לבי איז דאס הארץ פאר שטיינורט (אז הלב מאובן) ואיני יכול לכתוב כלל מה אומר לכם ממש כי רגע איני שוכח באה"ק ובפרט בהחברים אנש"ש ובפרט יעקוב זאב נ"י וכו' ובפרט שיהי' טובה גדולה לכלל הקבוץ ביחוד לכאו"א ה' יודע וד"ל. 
אני מבקש עוד פעם לחוס ולחמול ולרחם עלי ולעסוק בזה תיכף ומיד לדבר ולעסוק בזה ולכתוב לי תשובה אם מוכנים לזה אז תיכף אעשה לי פאס (דרכון) וכו' נא לעשות בזה וזכות זה יעזור השי"ת לכם בכ"ט ואני מבקש תמיד בעדכם על הציון הק' ותבקשו בעדי על כל המקה"ק שאזכה לבא מהרה עם ישועה שלימה אכי"ר נא להשיב תיכף תשובה טובה ומה נשמע עם השלום בית שלי ומה שלום זוגתי בני וחמי וחמותי ומשפחה שלי כי אני חושב איה"ש שעכשיו שאבוא יהא שלום באמת ממני ידידך שמואל ברסלבר. 
ואבקש מכם ר' נתן נ"י וזוגתו כי הדבר יהא בסוד כי אולי תזיק ח"ו. והמכתב שכתבי לזוגתי תמסרהו ליחיאל ויעקוב זאב ואם יבינו שימסרו לה שימסרו ואני דורש שלום ר' שלמה נ"י וועקסלער נא אחי יקירי ולבבי מסתמא קבלתם המכתב שלי מפ' שמות נא לקיים נפש מישראל חסו וחמלו ורחמו עלי ועשו בכל כוחכם ועשו מה שתעשו להושיעני תדברו ותעוררו לר' דוד נ"י ור' יעקב זאב נ"י שיעשו בכל כוחם בשבילי ויעוררו רחמים עלי ועל כל אנ"ש ועל כל ישראל. 
וכן הנני דורש שלום ר' אלטר בן ציון ני' פלא שלא קבלתי מכם שום תשובה נא לבלי לשקוט ובלי להניח עד אשר אם כלה הדבר להביאני לאה"ק ונא לבקש הרבה רחמים עלי ותדעו שהאהבה חקוק בלבי ואיני שוכח אתכם אפי' רגע ומבקש על הציון הק'. נא לראות בכל הכוח להושיעני ולהציאני מאפילה לאורה וכו' ובודאי לא תתחרטו ח"ו. 
ונא לכתוב לי משלום כולכם נא לכתוב לי מהתחזקות והתעוררות להשי"ת ממני ידידו עוז מצפה לראותו בקרוב באה"ק שמואל הנ"ל

EN:
And regarding the border — it is terrifying. And all the fellowship from Poland were in Lublin for Rosh Hashana — except for R' Berish from Lodz. And Zisha [R' Zisha — a Breslov companion who attempted to cross the border] traveled out already on Rosh Chodesh Tammuz — and they seized him and held him in prison for several months — Rosh Hashana, Yom Kippur, Sukkos — and he did not lay tefillin [a devastating detail: R' Zisha was imprisoned throughout the Days of Awe and could not perform the most basic daily commandment], etc., etc. And now R' Berish is already back in Lodz, and Zisha is still in prison. And I have been here with the afterman [אפטר — an agent or go-between who facilitates border crossing] for already approximately two weeks — asking him to travel with me to the border. And he absolutely refuses — only he yearns for Eretz Yisrael.



# Beautiful Breslov Communities in Poland — But Yearning for Eretz Yisrael
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/139/

Beautiful Breslov Communities in Poland — But Yearning for Eretz Yisrael
מכתב 139
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/139

Segment 1
HE:
נ"א
ב"ה יום ה' פרשת ויקרא פה אומן יע"א [תר"צ] 
החיים והשלום וכל טוב סלה וחג הפסח כשר ושמח למע"כ אהובינו ידידינו יקירינו אנ"ש השותים מננמ"ח ה"ה מוה"ר נתן נ"י ומו"ה שלמה נ"י ומוה"ר אלטר בן ציון נ"י ומוה"ר דוד שטעפיר ומוה"ר יחיאל כולם יעמדו על הברכה אכי"ר. 
ראשית אודיע לכם מבריאותי ב"ה שעזרני עד כה שעשה אתי נסים של פורים שנשארתי בחיים ב"ה ועבר עלי מה שעבר יסורים קשים ומכאובות גדולות. בפרשת בא 
[עיין בספר ימי שמואל פרק כ"ו ותראה שכל התאריכים הכתובים כאן אינם תואמים לתאריכים שבשם כי הסיכום כאן הוא קבלת המכה בפרשת בא כניסתו לבית ר"ש בה' יתרו יציאתו מבית ר"ש הכי מאוחר בה' ויקרא כשכותב המכתב דהיינו ה' ניסן כפי שכותב בהמשך ועכשיו השכרתי עצמי אצל אחד מאנ"ש וכו' שמפורש שכעת כבר אינו אצל ר"ש ושם כתב שקיבל את המכה ביום ו' בשלח ונכנס לבית ר"ש ביום ה' שבוע שלמחרת ער"ח אדר ומובן בלוח דהיינו ה' משפטים (שזה ברור שסיפור המכה הי' בשנת תר"צ כמובן בימי שמואל ומובן גם בהמשך המכתבים שכותב בהם מפורש התאריך של שנת תר"צ ומזכיר עניין המכה וכגון מכתב נ"ד שמסיים שם עדיין איני הולך למקוה) ויצא מבית ר"ש בערך בחצי ניסן כפי שמסיים שם ונשארתי אצל ר"ש בביתו בערך שני חדשים מעל"ע היינו מחצי שבט עד חצי ניסן, ופשוט שמה שכתב כאן הוא הנכון שכותב זאת בשעת מעשה ולא מה שכתב בספר לאחר מעשה עפ"י הזכרון מה גם שלפי מה שכתב כאן יובן יותר מה שכתב בספר עצמו שלפי מה שכתב שם שנכנס לבית ר"ש בה' משפטים יום קודם ער"ח אדר איך מסיים שם דהיינו מחצי שבט כנ"ל איך שייך לקרא ליום קודם ער"ח אדר חצי שבט אבל אם כפי שכתב כאן ה' יתרו דהיינו כב' שבט ניחא יותר ובכלל מוכרח שזהו אכן גם כוונתו שם במ"ש ביום חמישי שבוע שלמחרת הי' ער"ח אדר כלומר יום חמישי בשבוע שיום חמישי בשבוע שאחריו הי' ער"ח אדר כי אם כוונתו כפשוטו לומר ביום חמישי שלמחרתו הי' ער"ח מה הלשון שבוע שכתב למה הזכיר כלל מלת שבוע ובכלל הי' לו לומר בלשון רגיל יום קודם ער"ח אדר ועוד שהרי יום חמישי הוא עצמו הי' ער"ח ולא למחרתו (שכן הוא בלוח יום חמישי כ"ט שבט) אלא ודאי כוונתו כדברינו יום חמישי בשבוע שהיום ה' בשבוע שאחריו הי' ער"ח כנ"ל (אבל זה נשאר דחוק שם מ"ש שהי' בבית ר"ש לערך ב' חדשים מעל"ע דלפי מ"ש כאן הי' זה למרבה חודש וי"ד יום דהיינו חודש ומחצה) ובדרך אגב ראה גם בפרק הנ"ל שמזכיר בסיפור המרחץ זיעה ובכאן לא הזכירו כלל]

EN:
[Yiddish:] "And beyond this — I am here with the communities [קבוצים — Breslov groups; the Yiddish plural קבוצים refers to the local Breslov fellowships of Poland]. But the essential is this: they are very beautiful communities and very precious souls. And in recent years — young men have drawn close (in Warsaw) — 'a fruitful son is Yosef' [Genesis 49:22 — used here as a metaphor for the flourishing Breslov youth movement] — twenty wonderful and awesome jewels — besides young married men, etc. But even so — I yearn very greatly for Eretz Yisrael. My very life is going out — yearning for Eretz Yisrael. I could not be here in any way — were it not for the two matters: perhaps Uman — and the conclusion regarding marital peace. Were it not for these — I would travel immediately to Eretz Yisrael. Oh — how does one take these communities and souls to the holy places? They are servants of Hashem. But there is still lacking completeness in the overall community — that they should study as we studied in the first periods in Meron — Rabbainu's books with the dancing, etc., etc. Uman is that. The other is similar to it but not the same."

Segment 2
HE:
האב איך באקומן (קבלתי) רח"ל מכה גדולה ומסוכנת מאד (כנראה מהמוטשין זיך (ממה שנתייגעתי) בהקלויז עם השינה שישנתי כל החורף למעלה בהקור וכו' ועם האכילה שאכלתי סיחירס (צנימים) יבשים וכו' נתקררתי מאד וכו') וגם דער מאגין לייד איך אויך (חולי מעיים שאני סובל) (כי איני יכול לאכול לחם שחור וגם זה אין וכו') הכלל שסבלתי כך כאב גדול על הראש כי המכה הי' מהאוזן עד חצי הצוואר והאוזן קרוב למוח מאד מאד כידוע לרופאים וע"כ נגע כל הכאב בהמוח ממש לא יכולתי לאכול ולישון ולעשות שום דבר מגודל כאב על המוח ממש כמו שנשרף ח"ו וסבלתי כך עד יום ה' יתרו והייתי בהקלויז אין איך האב מיך ניט וויסענדיג גימאכט (ולא התייחסתי לזה). 
וביום ה' הנ"ל כבר כלו כל הקיצין וראיתי כי ממש כפסע ביני ובין המות ונכנסתי לר' שמשון להתפלל בביתו כי לא יכולתי לסבול הרעש מהקלויז וספרתי לו והנחתי אצלו על מטה וקראו לרופא ואמר שזה מכה מסוכנת כי היא נוגעת רח"ל במוח ומי יודע מה יכול להיות וכו' וגם צריך להתאחר עוד כמה שבועות עד שיוכלו לפתוח וכו' ומי יודע וכו' והי"ת עזר לי בדרך נס שהמכה ירדה מהאוזן יותר קרוב להצוואר והוקל הסכנה של המוח מעט ואני נשארתי לשכב אצל ר' שמשון בביתו אעפ"י שהי' קשה עליו מאד מאד ואילו היו נותנים לו פונט ליום לא הי' רוצה מפני שהוא אדם חלש וכו' וצריך לזה טרחה גדולה מאד ביום ובלילה וכו' אעפי"כ מיראת השי"ת כי ראה שאם לא אהי' בביתו אוכל ליגווע ח"ו הוכרח להסכים שאהי' אצלו הייתי אצלו עד הנה וממש סבל הוא וזוגתו ובנו פנחס נ"י וכולם כמעט חולים וחלשים ממני מהטרחה. 
והכלל עד יום ג' פ' תצוה נעשה בכ"פ יותר גדול המכה וממש לא ידעתי בין יום ללילה בוקר אומר מי יתן ערב וערב מי יתן בוקר מה אומר מה אדבר וקראו רופא גדול ואמר שמסוכן מאד להצאוור שלא יחניק ח"ו וגם להמוח מסוכן ע"כ צריכים לפתחו והרופא הנ"ל בעצמו פתחו מה אומר מהיסורים הגדולים שסבלתי כאבים ויסורים עוד יותר גדולים מהנתוח וכל שני ימים הצרכתי לילך להרופא איבער לייגין (להחליף תחבושת) ובכל פעם סבלתי כאב גדול מאד ואח"כ התחיל לבא מאטעריא (מוגלה) הרבה עד שלכלכו כל יום המלבושים שלי וכו' והרופא כל פעם האט ער גקוועטשט (לחץ להוציא את המוגלה) והי' לי יסורים גדולים. 
וב"ה ביום אתמול הייתי ואמרו שהוא בחסד גדול אעפי"כ צריך לילך כל שני ימים ועדיין איני יכול לילך להקלויז להתפלל רק בבית ובפרט להציון והמקוה בוודאי הס מלהזכיר ואני חלש מאד מאד אין לשער כי לבי חלוש וכוחי חלש מרוב היסורים שהי' לי כל השנים אצליכם וגם השנה בפרט שעבר עלי כמה משברים וגלים והמוטשין זיך (והיגיעה) פה וכו' שעבר עלי (איה"ש פא"פ נספר באריכות). הכלל חלוש אני מאד וכו' והי' לי נס שלויתי מעות אצל אנ"ש על נסיעת א"י והוצאתי את המעות על החולאת שהי' ממש פקוח נפשות שהי' מותר אפי' לחלל שבת וכו'. ובערך 6 פונט או יותר הוצאתי ע"ז. 
ועכשיו השכרתי עצמי אצל א' מאנ"ש עד אחר פסח לישון אצלו ואני סובל הרבה וואס זאל איך אייך זאגין עס איז מיר אזו אן גמאכט אופין הארץ אין האב עס ניט פאר וועמין ארוס ציא גיבען. גלייבט מיר דיא טרערין שטייאין מיר אין דיא אוגין ווייל איך שרייב אייך אין איך האב זיך ניט מיט וועמין זיך מחי' זיין ווארין יעדיר איז טרוד אין זיין פעקל נאר איין חיות האב איך וואס איך האב זוכה גווען גומר זיין די כסופין אין זיין על ציון הק' נאר גלייבט מיר אז מיין מוח איז אזו פאר דרייט אין דאס הארץ פאר קרימט אז איך ווייס גאר ניט וויא איך בין אין קען זיך גאר ניט אוס גיבען מיין הארץ צום רעבין נאר איך האף מיט דער הבטחה 'שיבא על קברי' וכו' מיט דער אמונה בין איך זיך מחי' נאר אז קומט די יסורים נסיון פארגעסט מען אלעס אין איך האב ניט ווער עס זאל מיך דער קוויקין ווער זאל מיך מחי' זיין איך וואלט בדארפט מייני חברים פין א"י ראב"צ יעקב זאב וכו' ישראל דוב אין פשוט איך קען ניט זיין אין אויר הטמא נכספה וגם כלתה נפשי אל חיק אמי אה"ק. 
וואס זאל איך אייך זאגין איך קען דאס ניט אוס האלטין ממש איין טאג מכ"ש אסאך טעג. איך בין באמת נע ונד איך קען ניט אוועק זעצין לערנין א תורה אין לק"מ ציא גמרא וכו' וואס דער מוח איז מיר נע ונד אין קען ניט אוס האלטין הן דיא פלאגע בגשמיות פון שלאפין און עסין אין מנוחה. ויותר ויותר ברחניות אינני יכול לסבול כלל כי עובר עלי הרבה הרבה מאד. איך קען ניט זיין איך מיז קומין אהיים. איין ווארט הלוואי הלוואי זאל איך איבער האלטין ביז דעמאלט. מיין הארץ אין מיר שטארק ציבראכין אין קען דאס ניט ארוס גיבען וועגין וואס שרייב איך אייך למאי נפקא מיניה למיבעי רחמי איר זאלט אסאך בייטין פאר מיר ברוחניות ובגשמיות אין טואין כל הכוחות מיך ציא בריינגין ציא אייך זיין שטארק מיט געלד אין רצון אין טרחא איר זאלט וויסען עס איז פקוח נפשות ממש. ואחר כל אלה האב איך חלילא קיין חרטה ניט ח"ו ח"ו אפי' ווען עס איז טוזנט מאל ערגיר חלילא אפי' בכל מיני אופנים שבעולם האב איך קיין חרטה ניט ווארין הכל כדאי כדאי וכו'. איך האב שוין גשריבען יעני וואך יענקלין וועגין מיין נסיעה אלדינג. 
אוב איר קענט ארויס נעמין א פאדרינג אוף דעם נאמין וכו' כמו שכתבתי לו תכתבו לי ואעשה לי פאס 
(מה אומר לכם, כל כך מעיק לי על הלב ואין לי למי להוציא את זה, האמינו לי עומדים לי הדמעות בעיניים כעת בשעת כתיבתי אליכם ואין לי עם מי להתחיות מפני שכל אחד עסוק עם צרור צרותיו, רק דבר אחד מחיה אותי מה שזכיתי לבצע את כיסופיי ולהיות על הציון הקדוש, אך האמינו לי שמוחי מבולבל מאד וליבי נעקם מאד כך שאיני יודע כלל היכן אני ואיני יודע כלל איך להוציא את ליבי לפני רבינו רק תקוותי ההבטחה "שיבוא על קברי" וכו' באמונה הזאת אני מתחיה, אך כשמגיעים היסורים שוכחים את הכל ואין לי מי שינחם אותי (שיהיה לי למשיב נפש), מי שיחיה אותי, הייתי צריך את חבריי מארץ ישראל ר' אלתר בנציון, יעקב זאב וכו' ישראל דוב. גם פשוט איני מסוגל להיות באויר הטמא, נכספה וגם כלתה נפשי אל חיק אמי ארץ הקודש, מה אומר לכם זה בלתי נסבל אפילו יום אחד מכל שכן הרבה ימים. 
אני באמת נע ונד אינני מסוגל להתיישב ללמוד איזו תורה בלקו"מ או גמרא וכו' כי מוחי נע ונד ואינו יכול לסבול הן את היגיעה בגשמיות של שינה ואכילה וחוסר מנוחה ויותר ויותר ברוחניות אינני יכול לסבול כלל כי עובר עלי הרבה הרבה מאד. אני לא יכול יותר אני חייב לחזור הביתה, במילה אחת הלואי והלואי שאחזיק מעמד עד אז. 
הלב שלי שבור מאד מבלי יכולת להביע את עצמו ומדוע אני כותב לכם כל זאת למאי נפקא מיניה למבעי רחמי, שתתפללו הרבה עבורי ברוחניות ובגשמיות ולעבוד בכל הכוחות להביא אותי אליכם, להיות חזקים בממון וברצון וטרחא, דעו לכם זה פיקוח נפש ממש, ואחר כל אלה איני מתחרט חלילה ח"ו ח"ו אפילו אם הי' גרוע פי אלף אפילו בכל מיני אופנים שבעולם אני לא מתחרט כי הכל כדאי וכדאי וכו', כבר כתבתי שבוע שעבר ליענקל'י מנסיעתי הכל. 
אם באפשרותכם להוציא כתב דרישה (פאדרינג) על שם וכו' כמו שכתבתי לו תכתבו לי ואעשה (פאספורט) דרכון) 
ותוכלו אח"כ לעשות הפאדרינג (כתב דרישה) שישווה להפאס (דרכון) וכו' ושום עצה אחרת אין לי בשום אופן. כך יעצתי עם כל אנ"ש וכו' ע"כ תכתבו לי תשובה על כל מה שכתבתי ליעקב נ"י; עכשיו אבקש מר' נתן נ"י שימסור תיכף ומיד כל אלו הכתבים חלק ב' אמת ואמונה או לר' יעקב זאב שישמרם בין שאר הכתבים או שתתנו אותם בין החפצים שלי שאצליכם בהקעסטיל (בארגז) שלי ולשמרם היטב היטב. לא לשלוח מכתבים על זה האדרעס שכתוב על הקאמווערט רק על אדרעס (הכתובת שכתוב על המעטפה, רק על הכתובת) של מתתיהו שאצל יעקב זאב. נא לכתוב לי מה נשמע אצליכם בפרוטרוט ומה שלום ישראל דוב נ"י ומה שלום ר' שלמה נ"י קאוולער ומה שלום זוגתי ובני נ"י ואיך דעתם אם נשתנה לטוב ועל איזה אופן רוצים לעשות שלום ציא זאגין א דעה (אם להגיד דעות) עם מי לדבר אם לדור ביחד עם חותני ואיך חוות דעתכם בענין זה. 
ממני ידידכם שמואל גורביץ

EN:
[The letter ends here in the preserved text]



# A Change of Heart — Tzfas is Better; the Dream of Meron
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/14/

A Change of Heart — Tzfas is Better; the Dream of Meron
מכתב 14
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/14

Segment 1
HE:
יום עש"ק פרשת עקב פעה"ק צפת ת"ו. תרפ"ג

EN:
A good final sealing [גמר חתימה טובה — "a good final sealing." The greeting of the Ten Days of Teshuvah between Rosh Hashana and Yom Kippur: on Rosh Hashana one is inscribed in the Book of Life, and on Yom Kippur the inscription is finally sealed and confirmed. The greeting during this period asks specifically for a good final sealing of the judgment. גמר = completion, finalization — the same root as in "Gmar Chatimah Tovah."] and a good and sweet new year and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear, the honored and the exalted — the veteran and the pious — who yearns for the service of Hashem in truth — his honor, his splendor, and his glory, our master our teacher our Rabbi [כמוהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — "the honor of our master, our teacher, our Rabbi." A full and elaborate honorific: kavod (honor / dignity) + morenu (our master / our teacher) + harav (the Rabbi) + Rabbi. More complete than the מ' הר' of Letter 12 — the fullest form of the salutatory honorific in the correspondence so far.] Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him — and his precious wife, who is modest and fears sin, may she live — [הצוה"ח שתחי' = הצנועה היראת חטא שתחי' — "the modest one who fears sin, may she live." An honorific for a respected woman: tzanua (modest / refined) + yir'as chet (one who fears sin / scrupulously morally cautious). שתחי' = שתחיה = "may she live." The first time the recipient's wife receives her own blessing directly in the salutation.] and all his household, may they live. [וכב"ב שיחיו = וכל בני ביתו שיחיו — "and all his household, may they live." The standard family blessing-abbreviation: kol bnei beiso (all the members of his house) + sheyichyu (may they live).]

Segment 2
HE:
רפואה שלמה ושלום וברכה למע"כ אהוב נפשי מחמל ומחמד עיני וחמדת לבי בתווני דלבאי יתיב ממש נפשי קשורה בנפשו לעולמים חביב עלי כנפשי ממש ה"ה האברך היקר באדם הרב הגדול חריף ובקי בחדרי תורה תמימה לשמה עובד ה' באמת ותמים במסירות נפש מקושר ומדובק ממש כגוש מוצק עם הצדיק יסוד עולם ננמ"ח זיע"א ומקושר בחבלי עבותות אהבה לאנ"ש היקרים ונעימים מזהב ומפז ופנינים מים רבים לא יכלו לכבות האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו בוז יבוזו לו. כל מגמתו וחפצו ורצונו בעולם אך לעבוד הי"ת ולעשות רצונו ולהדבק בצדיקיו כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א נרו יאיר כאור הבהיר עד אור חדש בציון תאיר ולב בשר בלב אבן בישראל תמורתו ימיר.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — [אחדשה"ט באה"ר = אחר דרישת שלומכם הטוב באהבה רבה — "after inquiring after your precious wellbeing with great love." The full standard opening formula compressed into two abbreviations: achar drishas shlomchem hatov (after inquiring after your precious wellbeing) + b'ahavah rabbah (with great love). Both are standard components of the formal opening that have appeared in various forms throughout the letters.] as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letter from the eve of the holy Shabbos [מעש"ק = מערב שבת קודש — "from the eve of the holy Shabbos." The standard abbreviation for erev Shabbos kodesh — the Friday before Shabbos. The letter from the recipient arrived on the Friday of Parshas Teitzei week — just before Rosh Hashana, which falls shortly after Parshas Teitzei is read in late Elul.] of [Parshas] Teitzei together with 24 dollars — and many thanks to you. May Hashem give you life just as you have given us life — and may you be blessed with all the blessings written in the Torah. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
אחר דרישת שלום כת"ר הטוב והיקר לי מאד מעומק עמקי לבי ונפשי ברוב אהבה בלי מצרים אהבה רבה ואהבת עולם שאינה בטלה לעולם מפני סבתה הנשאר קים לעולם. הנני גם להודיעו משלומי גם אני כי תלי"ת החיים והשלום אתי הלואי יתן ה' כמו כן בקרוב לראות פני אדוני אחי יקירי אהובי פנים אל פנים במירון בקרב יחד עובדים עבודת ה' באמת כפי דרך הננמ"ח זיע"א אכי"ר.

EN:
Teaching on the Ten Days of Teshuvah — from the Writings of the Arizal Now are the Ten Days of Teshuvah [עשי"ת = עשרת ימי תשובה — "the Ten Days of Teshuvah." The ten days from Rosh Hashana (1 Tishrei) through Yom Kippur (10 Tishrei) — the most intense period of teshuvah in the Jewish calendar. The abbreviation appears three times in this letter.] — which can rectify the entire year — and even all the years. As explained in the writings of the Arizal: that on each day of the Ten Days of Teshuvah — one can rectify all the corresponding days of all the years. That is: for example — on the first day of the week within the Ten Days of Teshuvah — one can rectify all the first days of the week of all the years. And on the second day of the week within the Ten Days of Teshuvah — one can rectify all the second days of the week of all the years. And so for every day of the week. [The Arizal's teaching: each of the ten days contains the rectifying power for the corresponding day of every week of every year. Sunday within the Ten Days = every Sunday of all years; Monday = every Monday; and so on. Since the ten days span from Rosh Hashana through Yom Kippur and cover all seven days of the week at least once (and some twice, depending on which day Rosh Hashana falls), together they encompass rectifying power for the entire temporal year. Through teshuvah during these ten days, a person can address the spiritual arrears of a lifetime.] It thus emerges that through the Ten Days of Teshuvah — one can rectify all the days of all the years — through teshuvah, and so on.

Segment 4
HE:
יום א' ראה יראה פני האדון דא רשב"י זיע"א. [תרפ"ג]

EN:
Teaching on Yom Kippur — The Ten Confessions and the Seven Beggars And on Yom Kippur — which includes all the days of the year — as it is written: "Days were formed — and His is the one among them" [Psalms 139:16. The Midrash (Vayikra Rabbah 29:8) expounds: "days were formed" — all the days of the year were made; "and to Him is the one among them" (ולו א' בהם) — this unique day belongs to Him, to G-d alone — this is Yom Kippur. The aleph (א') signals the one singular day that encompasses and is set apart as wholly G-d's.] — this is Yom Kippur, as our Sages of blessed memory expounded. And one must confess ten confessions in the five prayers. [עשרה וידויים בחמשה התפילות — "ten confessions in the five prayers." On Yom Kippur there are five prayer services: Ma'ariv (evening), Shacharit (morning), Musaf (additional), Minchah (afternoon), and Neilah (closing). The confession (vidui) is recited twice per service — once in the silent Amidah and once in the cantor's repetition — yielding exactly ten confessions across the day.] [Once [פ"א = פעם אחת — "one time / once." The standard abbreviation for pa'am achas.] in the whispered prayer of the Shemoneh Esrei, [שמ"ע = שמונה עשרה — "Shemoneh Esrei" — literally "eighteen" — the eighteen (now nineteen) blessings of the Amidah prayer. The central standing prayer of every Jewish service, recited in silence. On Yom Kippur, the Vidui (confession) is inserted into the Amidah at the blessing of Slach Lanu ("Forgive us").] and a second time together with the prayer leader [הש"צ = השליח ציבור — "the emissary / representative of the congregation." The prayer leader — the cantor — who repeats the Amidah aloud on behalf of the congregation. Shaliach (emissary) + tzibur (congregation/public): the person appointed to carry the congregation's prayers before G-d. After everyone recites the silent Amidah, the shaliach tzibur repeats it aloud so that those who cannot pray themselves can fulfill their obligation by listening.] who repeats the prayer aloud — with striking upon the chest.] To extract all ten types of arrows that were shot at the Shechinah and the Jewish soul through the sins of the entire year. See in Sipurey Ma'asiyos — the Seven Beggars — from the story of the Sixth Day — regarding the ten types of musical instruments through which one heals the King's Daughter — [who is the Jewish soul specifically and the Community of Israel [כנס"י = כנסת ישראל — "the Community / Assembly of Israel." The collective entity of the entire Jewish people — also identified in Kabbalah with the Shechinah in her aspect as the divine bride, the communal soul of Israel. The King's Daughter in the story represents both the individual Jewish soul (nefesh hayisraelit) and the collective Community of Israel as a whole.] generally] — from the illness of the ten types of arrows.

Segment 5
HE:
טייער הארצידקער גוטר ברודר מסתמא האט איר ערהאלטין מיין בריף דורך ר' שלמה וקסלר עס איז מיר זייער אוינדער ואס איר ענפירט מיר גאר ניט. איך האב באקימין א גריס פון אייך ע"י ר' אבנר נ"י (אחי הטוב היקר והנלבב מסתמא קבלת מכתבי ע"י ר' שלמה וקסלר, מאד אתפלא מה שאינכם עונים לי כלל, קבלתי ד"ש ממכם ע"י ר' אבנר נ"י) ומאד שמחתי בשמעי הבשורה טובה שרצונכם לבא על ר"ה. ממש רציתי לרקוד מחמת שמחה. אבל אעפ"כ ידיד ואח יקיר השמחה אינה שלימה אצלי כי לא די זמן מועט הלזו ותקותי חזקה מאד שכבודו בודאי יהא כל ח' אלול ותשרי יחד אתי במירון על התורה ועל העבודה.

EN:
Teaching on Sukkos — Encompassing Kindnesses and the Four Species And afterward — Sukkos — the encompassing kindnesses. For from Yom Kippur [מיו"כ = מיום כיפור — "from Yom Kippur." The standard abbreviation for Yom Kippur: yud-kuf = Yom Kippur.] until Sukkos — these are plain, simple kindnesses. [חסדים סתם — "plain / simple / undifferentiated kindnesses." Stam (סתם) means plain, ordinary, unspecified — not a particular elevated type. The kindnesses that flow from Yom Kippur's atonement to the eve of Sukkos are genuine chesed — divine goodness freely given — but they are the straightforward, accessible type: divine good-will that enters and is contained within ordinary human experience. They are not yet the encompassing, transcendent kindnesses of Sukkos itself.] And Sukkos is the encompassing kindnesses — in the aspect of the Sukkah: the holy spirit, great wisdom and attainments above the mind — which cannot enter the mind. And the lulav and esrog and all the four species — they are kindnesses that restore the Divine Presence and rectify it. And therefore Tishrei is called "the month of the mighty ones — mighty in commandments." And the four species is the commandment that raises the Shechinah — which is in the aspect of the letter dalet — to the light of the face [לאור הפנים — "to the light of the face / the facial light." Ohr happanim — the innermost, most intimate divine light — the direct light of the divine "face" (panim — also meaning "inner"). This is the highest light the Shechinah can receive: the direct, face-to-face illumination from the divine presence itself. The four species, by raising the Shechinah from the aspect of dalet (the fourth letter, associated with poverty and lack) toward this light, complete the process of rectification that Yom Kippur began.] — which is the Sukkah — the mother who overspreads her children of Hashem. [אימא דמסככת על בנין — Aramaic: "the mother who spreads her covering / her shade over her children." The Sukkah is identified with Binah (Understanding) — the supernal mother (Imma Ila'ah) — who spreads her wings of encompassing lovingkindness over her children Israel, like a bird covering her young. The root סכך (to cover / to spread shade) is the same root as סוכה (Sukkah) — the covering structure. Sitting within the Sukkah is being enveloped in the divine mother's embrace.] May Hashem grant us merit to observe the commandments with great joy — for that is the essential thing — and with ardor and divine vitality. So may it be His will. Amen.

Segment 6
HE:
טייער הארצידקער גוטר פריינד האט רחמנות אוף מיר אין אוף אייך איצט איז די צייט ואס מען קען טוהין אין איינום אין יודשקייט גואלד אם לא עכשיו אמתי אמתי ידע כבודו שזה אבידה שאינה חוזרת לעולם גואלד מיר קענין זיך ראטיוען טייער הארצידקער גואלד הלא נחר גרוני (ידידי הטוב היקר והנלבב רחמו עלי ועליכם, עכשיו העת שאפשר לעסוק יחד בעבודת ה', אהה אם לא עכשיו אמתי אמתי, ידע כבודו שזה אבידה שאינה חוזרת לעולם. אהה בידינו להציל את עצמינו, יקירי וחמדת לבבי אהה הלא נחר גרוני וכו') כלו עיני מיחל לראות את כת"ר שנהיה ביחד בזה הקיץ וכבר עבר קיץ כלה קיץ ועדיין לא נושעתי איך פאר שטייא אייך ניט פאר ואס איר ויליט ניט פאר נעמין צי מיין קול ואס איך בייט אייך שון אזו פיל פין טיפניש פין הארצין אין מאן גאנץ האפנינג מיר זאלין זיין די צייט אין איינים זיך ראטיוען אין ויפול איך בייט אין שרייא ואין קול ואין עונה.

EN:
It thus emerges that through the Ten Days of Teshuvah — one can rectify all the days of all the years — through teshuvah, and so on.

Segment 7
HE:
גואלד האט רחמנות אוף מיר אין אוף אייך אין זייט מיט אלי מיגליכקייטין צי זיין גאנץ חודש אלול ניט וינציקער אטאג היינו ב' ג' אלול זאל מען שון זיין אין איינום. טייעריר גוטר ברודר איך גיי איין צו צברעכין מניעות נאר איך האף אז איך ועל ניט דארפין דער צוא. איך האב גשמוסט מיט ר' אבנרין אז פאר אייך איז זייער גוט צי זיין איצט אין מרון בגשמיות ורוחניות און ער בייט אייך אוך איר זאלט קומין. איר זאלט ויסין עס איז שון אלדינג מסודר אופין בעסטין אופן עס פיילט נאר מען זאל שון זיין אין איינום איר זאלט ויסין אז עס איז ב"ה ניט דא קיין שום בלבולים איר ועט האבין מנוחה אזו ויא איר דארפט אין ויא איר וילט עס ועט אייך ניט פיילין קין גקעחץ אלי טאג.

EN:
And on Yom Kippur — which includes all the days of the year — as it is written: "Days were formed — and His is the one among them" [Psalms 139:16. The Midrash (Vayikra Rabbah 29:8) expounds: "days were formed" — all the days of the year were made; "and to Him is the one among them" (ולו א' בהם) — this unique day belongs to Him, to G-d alone — this is Yom Kippur. The aleph (א') signals the one singular day that encompasses and is set apart as wholly G-d's.] — this is Yom Kippur, as our Sages of blessed memory expounded.

Segment 8
HE:
הכלל גואלד גואלד האט רחמנות אוף דיים נצוץ ואס איר האט אין מיר אריין גשאנט. טיט דאס לכבוד השי"ת ולכבוד הצדיק תנא אלקי רשב"י זיע"א ועכ"י ולכבוד צי ליב דיים ציס"ע ננמ"ח רבינו הקדוש והנורא זיע"א ועכ"י נאר צי ליב זיי טיט דאס אין האט רחמנות אוף איודשי נשמה אביון התאב הקודם לעני גואלד עס איז בידכם. גואלד זייט מקיים דברי רבינו הקוה"נ לנסוע נסיעות בשביל לדבר עם אנשים ולקרבם לעבודת ה'.

EN:
And one must confess ten confessions in the five prayers. [עשרה וידויים בחמשה התפילות — "ten confessions in the five prayers." On Yom Kippur there are five prayer services: Ma'ariv (evening), Shacharit (morning), Musaf (additional), Minchah (afternoon), and Neilah (closing). The confession (vidui) is recited twice per service — once in the silent Amidah and once in the cantor's repetition — yielding exactly ten confessions across the day.]

Segment 9
HE:
עס איז א פלא עס שטייט דאך יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק אין איך בייט אייך אזו פיל אין איר מאכט זיך ניט ויסנדיג גואלד פאר ואס וילט איר ניט גדענקין אין אבריף ואס איר האט לפני שנה גשריבין "עד כי דוד הגדיל" ויא לאזט איר פאר געסין ויא מיר זענין גוען תמיד אין איינום גהארביט אין גמוטשיט זיך אוף עבודת ה' גדענקט ויפול ואסריען עס איז דורך גגאנגין אוף אייך ציליב מיר. אין אוף אונז ביידי אין איינום ויפול מאל מען האט מיך גואלט אועק רייסין פין אייך מיט אלי כוחות. וייזט אוס מיר קענין זיך שון פין לאנג נאר עס איז אלאנגי צייט ואס מיר האבין זיך ניט גזעהן אזו האט דוך רבינו ה"ק גזאגט צי ר' נתן זיע"א ומעשה אבות ירשו בנים. ויפול מיא אין פלאגינש אין ארביט האט איר גהאט ארום מיר פארלירט עס יעצט ניט מיט די הענד. טאקי טאקי איך וייס דיים אמת איך בין ניט ראוי צי דער צי צי אזא אור איך וייס ואס איך בין אפשר וייסטו אוך א טפה מן הים ואס אשפל ונבזה איך בין ואס א מרוחק איך בין ואס א המלוכלך בחטאים ועונות ופשעים וחסר דעה חסר עצה עלוב נפש אומלל נפש כסיל שוטה ובער א גרוע שבגרועים ונבזה שבנבזים ופחות שבפחותים בעולם ואילו הייתי מרגיש עכ"פ זה האמת כמו שהוא הי' עוד לסבול. אבל גם היצה"ר מסמין עין ולב ומטעה את עצמו פארקערט אז איך בין גאר א מענטש, אין אמתין אריין איז ניט דא דער האנדרער רשע צי מיר ח"ו פין דעסט ועגין ח"ו חאטשי טאקי איך בין אזו אז אסור לרחם עלי ח"ו ויא אזו איך בין ויא אזו איך בין אבער איר דארפט ויסין אז איר ועט ניט רחמנות האבין אוף מיר אין מיך מקרב זיין צום ציס"ע עיר וקדיש מן שמיא נחית וציס"ע ננמ"ח ועל ידם לשי"ת אין בייטין פאר מיר תמיד השי"ת וצדיקים אמיתיים זאלין מיך מקרב זיין אין רחמנות האבין אוף מיר, אז ניט איר וער דען איז כמעט אבדה תקותי ח"ו וכבר אני מוטל ביאוש גמור המתחיל במצוה אומרים לו גמור גדענקט ויא מיר האבין גומר גוען בא אונז פרייטיג ויא מיר זענין גגאנגין התבודדות פון שמעון הצדיק אז מען זאל זיין תמיד חברים אין אכטינג געבין מען זאל ניט פאר קריכין פון יודשין ועג וגם לחזק ולבקש זה בעד זה וכו'. הכלל גדענקט דאס גוט אין אוב איר האט מיך באמת ליב אין באמת רחמנות האבין אוף מיר ועל איך דער מיט ארוס זיין אז בשבוע הבאה אראה אתכם במירון אין מער קען איך שון נישט שרייבין אין דאס איז דער לעצטר בריף פין דער פין; ע"כ זאלט איר זעהן אזו ויפול איר ועט קענין מיט נעמין געלד איז בודאי גיט אין זיך איין פאקויען אין אז די אנדרי ואך דינסטג זאלין שון זוצין אין איינים אין לערנין אין עבודת ה' למען השם תיכף ומיד תשובה ברורה ונכונה למען השם.

EN:
[Once [פ"א = פעם אחת — "one time / once." The standard abbreviation for pa'am achas.] in the whispered prayer of the Shemoneh Esrei, [שמ"ע = שמונה עשרה — "Shemoneh Esrei" — literally "eighteen" — the eighteen (now nineteen) blessings of the Amidah prayer. The central standing prayer of every Jewish service, recited in silence. On Yom Kippur, the Vidui (confession) is inserted into the Amidah at the blessing of Slach Lanu ("Forgive us").] and a second time together with the prayer leader [הש"צ = השליח ציבור — "the emissary / representative of the congregation." The prayer leader — the cantor — who repeats the Amidah aloud on behalf of the congregation. Shaliach (emissary) + tzibur (congregation/public): the person appointed to carry the congregation's prayers before G-d. After everyone recites the silent Amidah, the shaliach tzibur repeats it aloud so that those who cannot pray themselves can fulfill their obligation by listening.] who repeats the prayer aloud — with striking upon the chest.]

Segment 10
HE:
(איני מבין אותכם מדוע אינכם חפצים להקשיב לקולי שאני מתחנן כבר כל כך מעומק ליבי וכל תקותי להיות בזה העת יחד ולהציל עצמנו וכמה שאני מתחנן וזועק ואין קול ואין עונה,

EN:
To extract all ten types of arrows that were shot at the Shechinah and the Jewish soul through the sins of the entire year. See in Sipurey Ma'asiyos — the Seven Beggars — from the story of the Sixth Day — regarding the ten types of musical instruments through which one heals the King's Daughter — [who is the Jewish soul specifically and the Community of Israel [כנס"י = כנסת ישראל — "the Community / Assembly of Israel." The collective entity of the entire Jewish people — also identified in Kabbalah with the Shechinah in her aspect as the divine bride, the communal soul of Israel. The King's Daughter in the story represents both the individual Jewish soul (nefesh hayisraelit) and the collective Community of Israel as a whole.] generally] — from the illness of the ten types of arrows.

Segment 11
HE:
אהה (גוואלד) רחמו עלי ועליכם ותראו לעשות כל האמצעים כדי להיות כל החודש אלול כולו לא פחות ביום, היינו ב' ג' אלול כבר להיות יחד. אחי הטוב והיקר אני הולך על סמך לשבר מניעות אך אקוה שלא אצטרך להגיע לידי כך, דברתי עם ר' אבנר שעבורכם טוב מאד בגשמיות ורוחניות להיות כעת במירון וגם הוא מבקש ממכם להגיע, דעו שהכל כבר מסודר על האופן הכי טוב לא חסר רק שכבר נתוועד יחד, דעו שב"ה אין שום בלבולים, יהי' לכם מנוחה כפי הדרוש לכם וכפי רצונכם ולא יחסר לכם תבשיל כל יום.

EN:
And afterward — Sukkos — the encompassing kindnesses. For from Yom Kippur [מיו"כ = מיום כיפור — "from Yom Kippur." The standard abbreviation for Yom Kippur: yud-kuf = Yom Kippur.] until Sukkos — these are plain, simple kindnesses. [חסדים סתם — "plain / simple / undifferentiated kindnesses." Stam (סתם) means plain, ordinary, unspecified — not a particular elevated type. The kindnesses that flow from Yom Kippur's atonement to the eve of Sukkos are genuine chesed — divine goodness freely given — but they are the straightforward, accessible type: divine good-will that enters and is contained within ordinary human experience. They are not yet the encompassing, transcendent kindnesses of Sukkos itself.] And Sukkos is the encompassing kindnesses — in the aspect of the Sukkah: the holy spirit, great wisdom and attainments above the mind — which cannot enter the mind.

Segment 12
HE:
הכלל אהה אהה (גוואלד וגוואלד) רחמו על הניצוץ שהזרחתם בי עשו זאת לכבוד השי"ת ולכבוד הצדיק תנא אלקי רשב"י זיע"א ועכ"י ולכבוד ולמען ציס"ע ננמ"ח רבינו הקדוש והנורא זיע"א ועכ"י רק למענם עשו זאת ורחמו על נשמה יהודית אביון התאב הקודם לעני, אהה (גוואלד) הדבר הוא בידכם, אהה (גוואלד) קיימו דברי רבינו הקו"נ לנסוע נסיעות בשביל לדבר עם אנשים ולקרבם לעבודת ה'.

EN:
And the lulav and esrog and all the four species — they are kindnesses that restore the Divine Presence and rectify it.

Segment 13
HE:
זה פלא אצלי הרי כתוב יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק ואני מתחנן אליכם כל כך ואתם אינכם מתייחסים, אהה (גוואלד) מדוע לא תזכרו במה שכתבתם לפני שנה במכתבכם "עד כי דוד הגדיל" היאך תשכחו מה שהיינו תמיד יחד וטרחנו והתייגענו על עבודת ה', זכור כמה מימות עברו עליכם בעבורי ועל שנינו יחד כמה פעמים שרצו לנתק ולעקור אותי ממכם בכל הכוחות.

EN:
And therefore Tishrei is called "the month of the mighty ones — mighty in commandments." And the four species is the commandment that raises the Shechinah — which is in the aspect of the letter dalet — to the light of the face [לאור הפנים — "to the light of the face / the facial light." Ohr happanim — the innermost, most intimate divine light — the direct light of the divine "face" (panim — also meaning "inner"). This is the highest light the Shechinah can receive: the direct, face-to-face illumination from the divine presence itself. The four species, by raising the Shechinah from the aspect of dalet (the fourth letter, associated with poverty and lack) toward this light, complete the process of rectification that Yom Kippur began.] — which is the Sukkah — the mother who overspreads her children of Hashem. [אימא דמסככת על בנין — Aramaic: "the mother who spreads her covering / her shade over her children." The Sukkah is identified with Binah (Understanding) — the supernal mother (Imma Ila'ah) — who spreads her wings of encompassing lovingkindness over her children Israel, like a bird covering her young. The root סכך (to cover / to spread shade) is the same root as סוכה (Sukkah) — the covering structure. Sitting within the Sukkah is being enveloped in the divine mother's embrace.]

Segment 14
HE:
כנראה שהכרותינו הוא כבר מזמן רק זה זמן ארוך שלא התראינו כך הרי אמר רבינו הק' לר' נתן זיע"א ומעשה אבות ירשו בנים.

EN:
May Hashem grant us merit to observe the commandments with great joy — for that is the essential thing — and with ardor and divine vitality. So may it be His will. Amen.

Segment 15
HE:
כמה טרחה ויגיעה ועבודה הי' לכם עבורי ועתה אל תאבדו זאת בידיים, אמנם נכון יודע אני את האמת שאיני ראוי לזה לכזה אור, אני יודע מה אני, אפשר גם אתה יודע טפה מן הים איזה שפל ונבזה אני, איזה מרוחק אני, איזה מלוכלך בחטאים ועוונות ופשעים וחסר דעה חסר עצה עלוב נפש אומלל נפש כסיל שוטה ובער גרוע שבגרועים נבזה שבנבזים ופחות שבפחותים בעולם, ואילו הייתי מרגיש עכ"פ זה האמת כמו שהוא הי' עוד לסבול, אבל גם היצה"ר מסמא עין ולב ומטעה את עצמו להיפך לאמר אני הוא אדם הגון ובאמת אין עוד רשע דוגמתי ח"ו, אעפי"כ ח"ו על אף שאני כזה שאסור לרחם עלי ח"ו, אף שאני כמו שאני, אבל להוי ידוע לכם שאם אתם לא תרחמו עלי לקרב אותי לצדיק יסוד עולם עיר וקדיש מן שמיא נחית וציס"ע ננמ"ח ועל ידם לשי"ת ולבקש עבורי תמיד מהשי"ת והצדיקים אמיתיים לקרב אותי ולרחם עלי ומי אם לא אתם אז כמעט אבדה תקותי ח"ו וכבר אני מוטל ביאוש גמור. המתחיל במצוה אומרים לו גמור, זכור איך סיכמנו בינינו ביום שישי כשהלכנו להתבודדות משמעון הצדיק להיות תמיד חברים ולהשגיח לא לסטות מדרך היהדות וגם לחזק ולבקש זה בעד זה וכו', הכלל זכור זאת היטב ואם אוהבים הנכם אותי באמת ומרחמים עלי באמת זאת אוכל לראות כשבשבוע הבא אראה אתכם במירון. ויותר איני יכול לכתוב וזהו המכתב האחרון בענין זה, על כן תראו כמה כסף שתוכלו להביא איתכם בודאי טוב ולארוז החבילות וביום שלישי שבוע הבא כבר לישב יחד ללמוד ולעבוד את ה'. למען השם תיכף ומיד תשובה ברורה ונכונה למען השם)

EN:
Because of the busyness of the time I am cutting this short. And I am praying here at the holy grave on his behalf and on behalf of his household, may they live. And I will remain here, with G-d's help, until after the festival — and will return, with G-d's help, to Jerusalem, the holy city. [עיה"ק = עיר הקודש — "the holy city." The standard abbreviation for Jerusalem as the holy city: ir hakodesh. The author is at Miron in the Galilee and will return to his home in Jerusalem after Sukkos and Shemini Atzeres / Simchas Torah — another two to three weeks from the time of writing.]

Segment 16
HE:
ולמען השם להצניע המכתב הזה עם שאר מכתבי בהצנע גמור מבלי להראות לשום אדם למעה"ש למעה"ש.

EN:
This fourteenth letter — written Thursday 5 Tishrei 5716 (October 1955) from Miron during the Ten Days of Teshuvah — is the shortest and most compressed letter in the collection. The author explicitly apologizes for the brevity: "because of the busyness of the time I am cutting this short." Despite its brevity, it is packed with four distinct teachings, and contains several newly appearing abbreviations now fully explained.

Segment 17
HE:
ממני המצפה והמחכה בקרב להיות ביחד כל החדש אלול בלי חסר אף יום.

EN:
Salutation (§1): A new honorific — כמוהר"ר = kavod morenu harav Rabbi — the fullest form yet. The recipient's wife receives her own blessing for the first time — הצוה"ח שתחי' = the modest one who fears sin, may she live.

Segment 18
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
Shmuel Horwitz

Segment 19
HE:
שרייבט בריף אוף ר' אבנר אדרעס:

EN:
Gratitude (§2): Letter arrived from erev Shabbos of Parshas Teitzei (late Elul, just before Rosh Hashana) with 24 dollars. "May Hashem give you life just as you have given us life" — the most personal expression of gratitude in the correspondence so far.

Segment 20
HE:
אבנר לאבערבוים צפת ארץ ישראל.

EN:
The Arizal's teaching on Aseres Yemei Teshuvah (§3): Each day of the Ten Days rectifies the corresponding day of every week of every year. Sunday of the Ten Days = every Sunday of all years; Monday = every Monday; and so on. The entire temporal year is concentrated in these ten days.

Segment 21
HE:
(כתבו מכתבים על כתובתו של ר' אבנר: אבנר לאבערבוים צפת ארץ ישראל)

EN:
Yom Kippur — ten confessions, ten arrows (§4): Yom Kippur includes all days of the year (Psalms 139:16 — "His is the one among them"). Ten confessions in five prayers: twice per service — once in the silent Amidah (שמ"ע) and once with the shaliach tzibur (הש"צ). The chest-striking extracts the ten types of arrows from the Seven Beggars story (Sixth Day) — the spiritual wounds inflicted on the King's Daughter (the Jewish soul = כנס"י = Knesses Yisrael).

Segment 22
HE:
כ"ד חשון פה מירון [תרפ"ד]

EN:
Sukkos — encompassing kindnesses (§5): From Yom Kippur (מיו"כ) to Sukkos = chasadim stam (plain simple kindnesses). Sukkos = chasadim hamakifim (encompassing kindnesses) — wisdom above the mind. The four species raise the Shechinah (bechinas dalet) to the ohr happanim — the light of the divine face — which is the Sukkah — Imma d'mesakkechet (the mother who spreads her covering). Tishrei = Yerach Ha'eitanim — mighty in commandments. Observe with great joy and divine vitality — for that is the essential thing.

Segment 23
HE:
... שינחם בנחמת ציון וירושלים בכל מיני ישועות ונחמות את מע"כ אהובי ידיד נפשי יקירי דיתיב בתוני דלבאי החבוק וצמוד ודבוק בעומק לבבי החביב עלי כנפשי הבחור המו"מ בתוי"ר השם טהורה וקדומה השותה מים מננמ"ח החפץ באמת לעבוד הי"ת כמה"ר יעקב זאב בן שרה לאה שי"נ.

EN:
Postscript (§6): Praying at the holy grave (tzion) for the recipients. Staying at Miron until after the festival, then returning to Jerusalem (עיה"ק = עיר הקודש).

Segment 24
HE:
אחרי הודיעך משלומינו כי הודות להשי"ת החיוה"ש אתנו כה יתן וכה יוסף לשמוע תמיד אך בשורות טובות ישועות ונחמות עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן הנני להודיעך כי מכתבך היוצא מלב נשבר קבלנו וכמעט בכיתי לקראו מגודל הצער והעגמ"נ ומאד נתעוררתי ממנו וממש החיית את נפשינו לדעת משלומך ובריאותך, את הבשורה הרעה והיגונה הלזו עדיין ידעתי מידי"נ רי"ד נ"י בצפת וגודל צערי מזה אין לשער בכיתי בדמעות שליש ולבי נשבר לשברי שברים ובמסתרים בכתה ובוכה נפשי וממש כל היום לא הי' לי כח מגודל עגמ"נ וצער וכאשר שמעתי שאתה כבר יודע רצתי תיכף לחפש אותך וחפשתיך אצל רי"ד ורש"ק ור' אבנר כמה פעמים עד שמצאתי ר"א ואמר שכבר נסעת והי' לי עגמ"נ מזה שלא ראיתי אותך אח"כ, יתן הי"ת שנזכה להתראות יחד בלב שמח ובפנים צוהלות מרוב שמחה מתוך עבודת ה' באמת אכי"ר תאמין לי שהנני כותב כל זה בדמע ולב נשבר גדול.

EN:
Abbreviations fully expanded in this letter: כמוהר"ר, הצוה"ח שתחי', וכב"ב שיחיו, אחדשה"ט, מעש"ק, עשי"ת, פ"א, שמ"ע, הש"צ, כנס"י, מיו"כ, דו"ש, עיה"ק, ת"ו (Miron).

Segment 25
HE:
ואח"כ נסעתי למירון והי' לי מניעות הרבה כי רצו לעכבני ואמי בכתה לפני וב"ה שעברתי על המניעות וחזרתי באותו יום ורק בלי חפצים רק מעט וכשבאתי למירון בגודל עגמ"נ וצער לא רציתי להגיד זה לידידי אהוב נפשינו הרה"ח ר' אלטר שי"נ כי הוא חלש ולא רציתי לעגם נפשו ח"ו אך ער"ח כשבאו אנשים ספרו לו ואין לשער גודל עגמת נפשו וצערו ונעשה חלוש יותר מקודם יתן הי"ת שנזכה לראות ולשבוע זמ"ז נחת רוחני וגשמי צורך הרוחני ולשמוע ולראות זא"ז בתוך שאר אנש"ש ובתוך שאר אחב"י אך טוב וישע וכל טוב ברוחניות וגשמיות אכי"ר.

EN:
Key terms in this letter: Gmar chatimah tovah — a good final sealing; the greeting of the Ten Days · Kamohara"r = kavod morenu harav Rabbi — the fullest form of the honorific · Hatzvo"ch shtechi = hatzenu'ah yir'as chet shtechi — the modest one who fears sin, may she live · Achdash"t = achar drishas shlomchem hatov — after inquiring after your precious wellbeing · Me'esh"k = me'erev Shabbos kodesh — from the eve of the holy Shabbos · Asi"t = Aseres Yemei Teshuvah — the Ten Days of Teshuvah; each day rectifies corresponding days of all years · Yamim yutzaru v'lo echad bahem — Psalms 139:16; Yom Kippur is the one day that encompasses all · Pa = pa'am achas — once; the abbreviation for one time · Shema = Shemoneh Esrei — the silent Amidah prayer; eighteen blessings · Hasha"tz = hashaliach tzibur — the prayer leader / cantor who repeats aloud on the congregation's behalf · Knas"i = Knesses Yisrael — the Community of Israel; the collective Jewish soul · Miy"k = miyom Kippur — from Yom Kippur · Chasadim stam — plain simple kindnesses; the undifferentiated goodness between Yom Kippur and Sukkos · Chasadim hamakifim — encompassing kindnesses; Sukkos · Ohr happanim — the light of the divine face; the highest light the Shechinah receives through the four species · Imma d'mesakkechet — Aramaic: the mother who spreads her covering; the Sukkah as Binah · Do"sh = doresh u'mevakesh shlomo — who seeks and requests his wellbeing; the signoff abbreviation · I"hk = ir hakodesh — the holy city; Jerusalem

Segment 26
HE:
ידי"נ יקירי הנני משתתף בצערך הגדול כים ומה מאד עגמה נפשי עליך אך ידידי יקירי התנחם בישועת השי"ת בתוך שאר אבילי ציון וירושלים כי העבר אין ודהמע"ה כשמת בנו רח"ל התנחם ואמר אם אבכה ואקח את נפשי ח"ו האם אחזירו הלא מה דהוי הוי הרחמנות עליו לעשות מה שיוכל לטובתו היינו ללמוד משניות לנשמתו ולבקש וליתן צדקה בעבורו ולהתנהג בדרך הישר כי זה כל טובת הבן לאב אם מתנהג בדרך הישר מהרחמנות על הבן

EN:
Volume One • Letter 14

Segment 27
HE:
האבי יתומים ודין אלמנות הוא ירחם עליך ועל ב"ב בתוך שאר ישראל אני מעורר ומזכיר תמיד ידידנו הר"א נ"י שיבקש בעדך וכן אני מבקש בעדך כמו בעדי ותמיד אתה בזכרוני ותמיד אני מבקש בעדך כן תבקש בעדי תמיד, יקירי הנני מבקשך מאד שתכתוב לנו תמיד משלומך כל מה שהי' אתך תמיד... ואם אתה עובד השי"ת ואם הולך לישיבה הכל כאשר לכל תודיעני תמיד וממש תחי' נפשי כי נפשי עגמה לי מאד עליך ומאד אני להוט ונחפז ומשתוקק לשמוע ולדעת משלומך תמיד וכן אני אכתוב לך משלומנו תמיד וכל השיחות בל"נ.

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 14 [Added by the translator — not part of the original text]

Segment 28
HE:
התנחם בנחמת ציון וירושלים ובהרמת קרן התורה וקרן ישראל וקרן יהדות וקרן הצדיקים בבא"ס, ממני ידידך אוהבך לנצח מצפה לשמוע תמיד ממך אך טוב מתגעגע אחריך ומאחל לך כל משאלות לבך לטובה.

EN:
And regarding what his honor asks of me in the letter of Parshas Noach — that I give him good counsel regarding the matter of his longing to travel to the Land of Israel — truly it is difficult to give counsel, and especially since his honor is a debtor and earns his livelihood with great difficulty — with the labor of his hands [ביגיע כפים — "with the labor of his hands / by the sweat of his hands." A biblical expression (Psalms 128:2): "when you eat of the labor of your hands — fortunate are you and it is good for you." Here it describes honest, hard-earned income — not passive income but the fruit of direct physical and mental labor. The author is noting that such a person cannot easily absorb large expenses.] — and [would need] to incur such great expenses for a journey there and back.

Segment 29
HE:
ממני שמואל

EN:
From me, Shmuel

Segment 30
HE:
יקירי ואהוב ליבי חזק א"ע בכל מיני התחזקות ועבודת הי"ת באמת ולב שלם כי קרוב ה' לכל ובפרט לנשברי לב ודכאי רוח יושיע ואת אשר יאהב ה' יוכיח ובשכר וידום אהרן זכה שנתיחד אליו הדבור היינו לעבודת ה' ומה יש לך לדאוג בטח בה' כי הוא אבי יתומים ודין אלמנות ובודאי לא יעזבך ולא יטשך ובודאי יעזור ויושיע לך והכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד התחזק מחדש בעבודת ה' אין מיר בייטין דיך זייער שתכתוב תמיד הכל שהולך אתך ותחי' אותנו ממש השי"ת איז דיין פאטער ער אין די צדיקים אמיתיים ועלין דיך בודאי מקרב זיין בכל מיני התקרבות אין ער ועט דיך טרייסטין בכל מיני נחמות ובכל הישועות אין רעד אוס דיין בוטער הארץ פאר השי"ת אין ער ועט דיר תמיד העלפין.

EN:
"Nevertheless, I am responding to his honor according to my understanding. The first thing: you must see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be at peace and should agree to this with goodwill. [דאס ערשטע דארפט איהר זעהן אז אייעהר פרוא דיא אשת חיל ויראת ה' זאל זיין צוא פרידען — "The first thing: you must see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be at peace." The very first practical step before any planning for the trip: the wife must be on board, willingly and genuinely in agreement — not grudging or pressured. Eshes chayil (capable woman, Proverbs 31) + yir'as Hashem (fears G-d): both virtues cited together. Tzu friden = at peace / satisfied / agreeable.]

Segment 31
HE:
מיין הארץ איז פיל מיט טרערין פין צער ועגמ"נ פין דיר מאד ואס איך ועל קענין תמיד טוהין פין דיינעט ועגין ועל איך איה"ש טוהין אין ביסט ב"ה איין גבאקין בא מיר אין הארץ אוף תמיד אין איך ועל קיין מאל ניט פארגעסין אין דיר אזו זאלסט די אוך מיר אוך קיין מאל ניט פאר געסין אין בייט פאר מיר איך זאל זיין איין ערליכר יוד איין ירא שמים באמת אין ארפו"ש וחיים.

EN:
And furthermore — you have almost a whole year to yearn and long for the holiness of the Land of Israel and to beseech and pray to Hashem about this. [בייטען השי"ת — "to beseech / to pray to Hashem." The Yiddish beytn (בייטען) — from the German bitten — means to request, to beseech, to beg, to entreat, to petition. It is used throughout this letter for direct, heartfelt prayer-as-petition: not formal liturgical prayer (davenen) but the direct personal supplication of one who urgently needs something from G-d. The word conveys active, persistent requesting — not passive hoping but earnest, repeated asking.] [And in general — to pray that there should be peace upon Israel and peace throughout the entire world.]"

Segment 32
HE:
(השי"ת הוא אביך הוא והצדיקים האמיתיים יקרבוך בכל מיני התקרבות והוא ינחמך בכל מיני נחמות ובכל הישועות והשיח מרירות לבך לפני השי"ת והוא יעזרך תמיד.

EN:
[The first thing: you need to see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be satisfied and should agree to this with goodwill. And furthermore: you have almost a full year to yearn and to long for the holiness of the Land of Israel, and to pray to Hashem about this. (And in general: to pray that there should be peace upon Israel and peace in the entire world.)]

Segment 33
HE:
לבי מלא דמעות של צער ועגמ"נ ממך תמיד מה שאוכל לעשות עבורך אעשה איה"ש והנך אפוי בתוך ליבי לתמיד ואף פעם לא אשכחך ואף אתה בל תשכחני לעולם והעתיר עבורי שאהי' יהודי כשר ירא שמים באמת ורפו"ש וחיים)

EN:
And as for the actual matter of the journey itself — it would be better to travel together with a group of Chassidim, [חברה חסידים — "a group / fellowship of Chassidim." Traveling in an organized group significantly reduced the cost of a transatlantic journey in 1955. The author gives specific figures: solo travel = approximately 900 dollars; group travel = approximately 600 dollars. The difference of 300 dollars is described as a "large sum" (cheshbon gadol) — significant for a person earning his living with difficulty.] for whom the price of the journey would be only 600 dollars — as opposed to traveling alone, which would require about 900 dollars. And for you, 300 dollars is a large sum.

Segment 34
HE:
ממני ידידך המצפה לשמוע תמיד ממך בשו"ט ונחת ועונג.

EN:
And whereas his honor could be here the entire months of Av and Elul — with the group he could be here only from the days of the Selichos [ימי הסליחות — "the days of the Selichos / the penitential prayers." The Selichos are the special supplications for forgiveness recited in the period before Rosh Hashana. Ashkenazic Jews begin reciting them the Saturday night before Rosh Hashana (or earlier if Rosh Hashana falls early in the week). This is approximately two weeks before Rosh Hashana, in late Elul.] until after Simchas Torah — that is: only one month. But in my opinion this one month alone is more important than several other months — because it includes all the awesome Days: Rosh Hashana [ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana." The standard two-letter abbreviation for the Jewish New Year — rosh (head) + hashana (the year).] , the Ten Days of Teshuvah, Yom Kippur, the Festival of Sukkos, and Simchas Torah — to fulfill the commandment of the pilgrimage. [מצות עולה רגל — "the commandment of the pilgrimage / the going-up-by-foot." The three pilgrimage festivals (shalosh regalim) — Pesach, Shavuos, and Sukkos — were the occasions on which all Jewish men were commanded to appear before G-d in Jerusalem. The word regel means both "foot" and "festival." To be in the Land of Israel during Sukkos is to fulfill this ancient pilgrimage commandment in its most direct sense.]

Segment 35
HE:
שמואל הנ"ל.

EN:
Shmuel, as mentioned above

Segment 36
HE:
גם איך שרייבע דיר אפאר וערטר וארום איך קען דיר פיל ניעט שרייבען וארום מיין הארץ איז פול מיט טרערין עס טוט מיר ויא ויפיל דיר נאר מיין ליב קינד דיא ויסט דאך מאמר רבינו זי"ע איך האב גפולט בא ה"י ער זאל ניט צי נעמין מאני מענטשין פאר זייער אפ ארבטין זייער עבודה איז דאך אסימן אז הער איז גוען אזקן דקדושה גדענק גיט עס שטיט בתוה"ק בקרובי אקדש וידום אהרן זכה לשכר דו וייסט גיט מיין ליב קינד מייני פעטש ואס איך האב גכאפט רח"ל נאר ה"י ועט העלפין מיט כל טוב אמן מיין קען איך דיר ניט שרייבן וארום איך קען ניט גלייב מיר פין דער שמועה בין זייער שלאף רח"ל בייט פאר מיר ברו"ג נאר איך שרייב דיר מיט פיל טרערין אין וייס דיר יעצט ניט ואס צי שרייבען נאר גדענק השי"ת אין רבינו הק' עס ועט גיט זיין רבינו הק' איז דארט אויף זייני כוחות דיין פאטר איז גויס בא רבינו הק' זיע"א איך האב עם גזען בבוקר יום ב' בשבוע זו. שרייב מיר פין ירושלים ויא מיט דיר גייט (גם אני אכתוב לך מילים ספורות כי אין באפשרותי לכתוב הרבה מפני שלבי מלא דמעות הדבר כואב לי כמוך רק ילדי החביב הרי ידוע לך מאמר רבינו זי"ע שאמר פעלתי אצל השי"ת שלא יקח מהעולם מאנשי קודם שיסיימו עבודתם הרי סימן שהוא הי' כבר זקן דקדושה זכור היטב מה שכתוב בתוה"ק בקרובי אקדש וידום אהרן זכה לשכר, ידוע לך היטב ילדי החביב הסתירות שאני חטפתי רח"ל רק השי"ת יהי' בעזרתינו בכל טוב אמן איני יכול לכתוב יותר כי אין באפשרותי האמן לי מאז השמועה נחלשתי מאד העתר בעבורי ברו"ג אך אני כותב לך בהרבה דמעות ולא יודע כעת מה לכתוב רק זכור בהשי"ת וברבינו הק' ויהי' טוב רבינו הק' נמצא שם בכוחותיו ואביך בודאי אצל רבינו ראיתיו בבוקר יום ב' בשבוע זו. כתוב לי מירושלים מה הולך איתך) המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ירושלים ואיה"ש יהי' טוב ועיקר להתחזק בשמחה באמת בכל מיני התחזקות ואתה מתחשב לי כבני ממש ואתפלל תמיד בעדך תמיד מתוך עומק הלב.

EN:
Only the essential thing is: whether the administrators of the Torah school where his honor teaches will agree to this. And if they do not agree — or if there is a concern that it might damage your livelihood through this — then there is no alternative but to travel alone during the vacation period of Av and Elul until after Rosh Hashana — as his honor wrote.

"And in general — the matter of whether his honor should exert himself to overcome the obstacles — and particularly the obstacle of money for the journey to the Land of Israel — who could counsel you in such a matter?

Only — this is the principle we have from our holy Rebbe R' Nachman of Breslov זצ"ל: that money is not an obstacle. The essential thing is the obstacle of the mind and the heart. When the heart yearns and one truly desires — there is nothing that stands against the will. 'The essential thing is the will.' [דער עיקר איז דער רצון — "The essential thing is the will / the desire." One of the most fundamental Breslov teachings, appearing in various forms throughout the Rebbe's writings: ratzon (will / desire) is the highest human faculty and the most powerful spiritual force. Where genuine will is present — where the heart truly wants something — obstacles dissolve. Money, distance, circumstances — all of these are secondary. The primary obstacle to the Land of Israel is not financial but inner: the lack of genuine, consuming desire.]

So you have almost a whole year to yearn and to desire and to hope and to pray to Hashem — that you should merit the great and holy commandment of coming to the Land of Israel — even if only to walk four cubits there — that too is very great — and it is most worthwhile and worthwhile to break all the types of obstacles in the world on account of this."

[Only this is what we have as a principle from our holy Rebbe R' Nachman of Breslov זצ"ל — that money is not an obstacle. The essential thing is the obstacles of the mind and the heart. When the heart yearns and one truly desires — there is nothing that stands against the will. "The essential thing is the will." So you have almost a full year to yearn and to desire and to hope and to request from Hashem — that you should merit the great and holy commandment of coming to the Land of Israel — even if only to walk four cubits there — that too is very great — and it is most worthwhile and worthwhile to break all the types of obstacles in the world on account of this.]

Segment 37
HE:
אלטר בן ציון

EN:
Alter, son of Tzion



# Letter 44 מ"ד
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/140/

Letter 44 מ"ד
מכתב 140
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/140

Segment 1
HE:
נ"ב
ב"ה יום ה' חוה"מ פסח פה אומן [כ' ניסן תר"צ] 
לכבוד אחי יקירי מוה"ר יעקוב נ"י 
פין מיין גיזונד גלובט השי"ת דער פאר (מבריאותי הודות להשי"ת על זה) אבל עוד כואב לי מעט ואיני יודע עדיין מתי יבריא ואיני יכול לילך למקוה עדיין. ועכשיו אחי יקירי ראטווע מיך האב רחמנות מסתם האסטו העראלטין המכתב על אדרעס ר' נתן משבוע פ' בשלח וגם מכתב על אדריסתך (הצלני רחם מן הסתם קבלת המכתב על כתובת ר' נתן משבוע פ' בשלח וגם מכתב על כתובתך) מלפני איזה שבועות ושם מונח העתקת הכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן וגם סדר היום שלי (ושם כתבתי לך תשובה על מכתבך) ועוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י עם העתקת החלק אמת ואמונה ומכתבים שכתבתי לאומן ועכשיו הנני שולח לך חלק ששון ושמחה וגם הנשאר מאנשי מהר"ן ועוד אשלח לך מכתב אחד עם כתבים ולמה"ש ולמה"ש שתשמרם כבבת עיניך ותניחם בין כתבי ואל תשאילם לשום אדם בשום אופן. 
אחי יקירי נפשי ולבבי חוס וחמול ורחם עלי ומלטני ממות תדעו שאין לי שום אופן לבא רק שתשלחו לי פאדרינג (דרישה), שמי שמואל גורביץ בן ישעיה נולד בירושלים ימי שנותי 41 שנים הייתי רוסישער אונטער טיינער ובתחלת המלחמה מען האט ארוס גרטובען רוסישע האט מען מיך אויך (הייתי נתין רוסי ובתחלת המלחמה גרשו את הרוסים אז גרשו גם אותי). 
מעשי ידי, אני עני אינו עושה שום מלאכה רלגיזנע (דתי). אחי יקירי הארצידיקע טייערי ברודער האט רחמנות אין טיט וואס גיכער ראטוועט מיך כי נוגע בנפשי ממש ממש הלואי זאל איך אוס האלטען ביז דענמאלט 
אחי יקירי שואג ניט אין טיט ואס גיכער אין שרייב מיר תיכף ציא איהר טיט אין וויפעל עס דארף גדארין 
(אחיי היקרים והנלבבים רחמו ועשו מה שיותר מהר הצלוני כי נוגע בנפשי ממש ממש הלואי שאחזיק מעמד עד אז. אחי יקירי אל תשקוט ועשו מה שיותר מהר וכתוב לי תיכף אם הנכם עושים וכמה זמן זה יקח) 
וגם תכתוב לי מהב"ב שלי אם היא רוצה שלום על איזה אופן וכו' ממני ידידך שמואל גורביץ 
לא תשלח מכתבים על אדרעס דודך מתתי' שכתבתי במכתב קודם על אדרעס ר' נתן רק על אדרעס שכתבתי לך במכתבך.

EN:
Peace and blessing and all good forever — to my beloved dear friend, my soul's companion — our Master R' Yaakov Zev, may he live.

Segment 2
HE:
נ"ג
ב"ה יום א' דר"ח אייר פה אומן (למסור לר' אב"צ ואם הוא במירון לשלחו אצלו) [ל' ניסן תר"צ] 
שלום רב לאהובי ידידי יקירי נפשי ולבבי עטרת ראשי ואישון עיני ממש כל חיותי תלוי בו החסיד הנפלא מקורב ומקושר לרבינו הק' בקשר אמיץ וחזק ה' ישמרהו ויחייהו ויעלה אותו מעלה מעלה ה"ה פארי וחמדת לבי וכל מעייני בו מהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא נ"י נפשי ולבי פלא לי עליכם מדוע לא קבלתי מכם שום מכתב כל הזמן ואפי' תשובה על מכתבי שאחר סוכות: יאמין לי שזה שאיני כותב לכם שאבדתי האדרעס ואם הי' לי האדרעס הייתי כותב כל פעם לכם ותדעו שממש רגע איני שוכח אתכם ואהבתכם חקוקה בלבי תמיד ולא בחרתי לי שום חבר אחר רק אתם ור' יעקוב ורי"ד הם חברי בעלמא דידין ובעלמא דאתי. ובפרט אתם שכל חיותי תלוי בכם ומים רבים לא יוכלו לכבות האהבה ואפי' המות לא יפריד בינינו ויש לי צער ג' מאד מאד עד הנפש ממש אולי אתם ברוגז עלי וכו', אבל אני אין לי שום טינא עליכם ח"ו ומבקש תמיד בעדכם על ציון הק' נא להרבות רחמים עבורי תמיד ובכל מקה"ק ובפרט אצל התא"ל רשב"י זיע"א בגשמיות ורחניות הייתי רח"ל חולה מסוכן ה' ירפאני לגמרי ויזכני לבא לאה"ק בקרוב ולהיות אדם השלם בק' ולעבוד ה' ביחד באמת אכי"ר ונא לכתוב לי כל פעם ונכתוב זל"ז מעבודת ה' ונעורר זא"ז ונבקש זה בעד זה והלוואי אהי' אני חקוק ומצויר תמיד במוחכם ולבכם כמו שאתם חקוקים וציורים תמיד בלבי. נא לזכור ולעורר אהבתינו הישנה יחד עם יעקב זאב וישראל דוב ונהי' קשר א' כמקודם ביתר שאת ויתר עז ובוודאי לא נתחרט. 
ממני המצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא

EN:
After warmly greeting you with great love — I hereby inform you of my welfare, thanks to G‑d, blessed be He. Presumably you received my letter from Lodz. And I am now preparing my steps to travel to the communities from Warsaw until Lublin and beyond. Please pray greatly for compassion — that I succeed in all my ways. Amen, so may it be His will.

Segment 3
HE:
נ"ד
ב"ה יום א' דר"ח אייר שנת תרצדי"ק פה אומן 
לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי ממש ואישון עיני וכו' וכו' האברך הנכבד כמר יעקוב זאב נ"י 
אחי יקירי הנני מתפלא מאד מאד עליך על שאתה מצער אותי כ"כ במה שאין אתה כותב לי שום מכתב. בכל הזמן לא קבלתי ממך רק מכתב א' מפ' בשלח ואני כבר שלחתי לך מכתב ארוך בפ' בשלח על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' מכתב לזוגתי תחי': וכן שלחתי לך עוד מכתב אחר פורים על אדריסתך (כתובתך) ובו הי' תשובה על מכתבך וגם הי' שם הכוכבי אור מר' אברהם ז"ל כל החלק א' אנשי מהר"ן וגם מעט הנהגות שלי: וכן עוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' חלק ב' מכוכבי אור אמת ואמונה ומעט מכתבים התעוררות ששלחתי. מכבר על ציוה"ק: ובחוה"מ פסח שלחתי לך מכתב על אדריסתך ובו הי' החלק ד' ששון ושמחה וגם התשלום התקרבות מהרנ"ת מאנשי מהר"ן: ועכשיו כבר אני שולח לך מכתב החמישי על אדרעס ר' נתן נ"י ובו 8 דפים העתקת כת"י שיחות ומעשיות יקרים מרז"ל ומוהרנ"ת שעדיין לא נדפס וגם התקרבות מהרנ"ת באריכות ולמעה"ש למעה"ש למעה"ש שתקח תיכף כל הכתבים מכל המכתבים ותצניעם בהחבילה שלי ותשמרם בשמירה מעולה מאד ואל תשאילם לשום איש בשום אופן ותכתוב לי תיכף ומיד תשובה על כל המכתבים ותכתוב בפרוטרוט מה שקבלת. 
ועתה אחי יקירי נפשי ולבבי הארצדיקער גטרייאר ברודער גוואלד האט רחמנות האט פארט רחמנות האט פארט אין פארט רחמנות ראטוועט מיר פארט אן אשום תירוץ אן אשום תירוץ אין דער וועלט. איר זאלט וויסען אמתי רייני רייד אוב איר ווילט נאך האבין אזכיה מיך ציא זעהן לעבדיג אוף דער וועלט זאלט איר ניט שוואגין אפי' איין רגע ווארין איר זאלט וויסען כי כשל כח הסבל באמת לאמתו אין עס איז ניט קיין קינדער שפיל נאר באמת האב איך מורא איך זאל חלילא ניט גיין פאר דער צייט דא אין חוץ לארץ אין דענצמאלט וועט שון גאר נט העלפין ע"כ פאר חאפט כל זמן איך לייב ווארין דער נאך וועט איר זיין מהצועקין ואינם נענין. 
גדיינקט איך זאג אייך פריער גדיינק גיט. איר זאלט ניט מיינין איך שרעק אייך נאהר: נאהר איין גאט ווייסט דעם אמת אז עס בלי גוזמא קיין טוזענטיל ניט ווארין איך קאן אייך ניט שרייבען מחמת עג"נ אין דער בריף איז גאלי טרערין מיט טיפע בליט. דם ֿ התמצית ניט אזו גיך קען איך שרייבען נאך אמאל אזא בריף. נאך דעם בריף מיז איך ליגען פאר שוואכקייט וואס איך שטעק אריין מיין כח ודם התמצית אין דעם בריף ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטיען ניין ניין ניין גדענקט גיט איר זאלט דאס ניט האלטין גרונגק דער בריף זאל אייך גוט ליגען אין זיננען. איר זאלט איהם ניט אוועק לייגין ווארין לייגט איר אוועק מיין לייבען רח"ל ווארין הלוואי הלוואי הלוואי זאל איך אוס האלטען אפי' אז איהר וועט שוין טהון אין השי"ת וועט שוין העלפין מכ"ש וכ"ש טאמער חלילא זענט איהר זיך מתרשל אין עס דארף חלילא גדוארין ה' ישמרנו אזו וויא איר זייט מיט אייערי אוגין ליגען רח"ל טוט. 
ע"כ בייט אייך נאך אמאל אין נאך אמאל אין נאך אמאל אז עס זאל בא אייך ניט זיין גרינג ווארין איר זאלט וויסען קום וואס איך זשיפע נאך פאר חאפט פאר חאפט פאר חאפט כל זמן איך גייא נאך ארום. איך קען שוין ניט אוס האלטין, אפי' איין טאג יום א' לעשר שנים נחשב בעיני וארין איך קען שוין דא ניט זיין ניין, ניין, ניין איך מיז אהים קומען וואס פריער איך קען ניט שרייבען ווארין דאס הארץ איז מיר פיל אין מיין גאנץ הארץ שטעקט אין דעם בריף. 
ע"כ ברודער הארצדיקע איהר זענט מיין חיות ראטוועט מיך ראטוועט מיך ראטוועט מיך. אוי אוי אוי ראטוועט מיך. איך וויל גאר ניט וויסען וויא אזו. איך וויל גאר ניט וויסען. איך וויל גאר ניט וויסען. איין מאל פאר אלי מאל טיט וואס איהר קענט אן אשום תירוץ אין דער וועלט כלל וכלל גואלד האט פארט רחמנות רחמנות רחמנות ראטוועט מיך באמת בלי הטעה כלל וכלל ערינסט באמת. דאס חיות גייט מיר אויס אהיים הלואי זאל איך אוס האלטען איך קען גאר ניט ריידין נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! אין באמת בפנימיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדות הנפש מהגוף אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי חלילא וואס עס וועט זיין האב איך גטואין מיינס ווייטער וויא עס איז אייך בשערט זוכה ציא זיין. איך האב אייך מודיע גווען פריעהר: 
תיכף טוהין ווייגען אפאדרינג שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים מיר זענין גיווען רוששיע אונטער טיינער ובעת המלחמה שגרשו די רוסישע, 
(אחי המסור והנלבב אהה רחמו בכל זאת רחמו בכל זאת ובכל זאת רחמו הצלוני בכל זאת ללא שום תירוץ ללא שום תירוץ בעולם דעו לכם דברים אמתיים וצחים אם ברצונכם שיהי' לכם עוד זכיה לראות אותי חי בעולם הזה שלא תשקטו אפילו רגע אחת כי דעו לכם כי כשל כח הסבל באמת לאמתו וזה לא משחק ילדים רק באמת אני מתיירא שלא אסתלק מהעולם לפני הזמן כאן בחו"ל ואז כבר לא יועיל שום דבר ע"כ תחטפו כל זמן שאני חי כי אחרי זה תהיו מהצועקים ואינם נענים. זכרו אני מודיע זאת מקודם זכרו היטב שלא תחשבו שאני רק מפחיד אותכם רק ה' אחד יודע האמת שזה בלי גוזמא לא אחד חלקי אלף מפני שאיני יכול לכתוב לכם בגלל העגמת נפש והמכתב הזה הוא כולו דמעות ודם מעומק דם התמצית, לא כ"כ מהר אוכל לכתוב שוב כזה מכתב אחרי מכתב זה אני מוכרח לשכב מרוב חלישות שאני משקיע במכתב זה כוחי ודם התמצית מפני שאין לי כבר כח להחזיק מעמד לא לא ולא זכרו היטב שלא תקחו את זה בקלות שהמכתב הזה יהי' מונח לכם היטב במחשבתכם שלא תניחו אותו כי בזה אתם מניחים את חיי רח"ל כי הלואי הלואי והלואי שאחזיק מעמד אפילו אם כבר תעשו והשי"ת כבר יעזור מכ"ש וכ"ש שמא חלילא הנכם מתרשלים וזה אמור חלילא לקחת זמן שיהי' בעיניכם כאילו הנכם רואים אותי שוכב מת רח"ל. 
ע"כ אני מבקש מכם שוב ושוב ושוב שזה לא יהי' קל בעיניכם כי דעו לכם שאני עוד בקושי נושם תחטפו תחטפו תחטפו כל זמן שאני עוד הולך על הרגליים אני כבר לא מסוגל להחזיק מעמד אפילו יום אחד, יום אחד לעשר שנים נחשב בעיני מפני שאיני יכול להיות פה יותר לא לא ולא אני חייב לחזור הביתה מה שיותר מהר איני יכול לכתוב כי הלב שלי מלא על גדותיו וכל לבי שקוע במכתב הזה. 
ע"כ אחיי הנלבבים אתם חיותי הצלוני הצלוני הצלוני אוי אוי אוי הצלוני איני מעונין לדעת כלל איך איני מעונין איני מעונין אחת ולתמיד תעשו מה שביכלתכם ללא שום תירוץ בעולם כלל וכלל אהה בכל זאת רחמו רחמו רחמו הצלוני באמת בלי להטעות עצמכם כלל וכלל ברצינות באמת. חיותי יוצאת ונכספת הביתה הלואי שאחזיק מעמד איני מסוגל לדבר בכלל רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! ובאמת בפנמיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדת הנפש מהגוף, והלאה עשיתי מה שמוטל עלי וחלילא מה שיהי' אני את שלי עשיתי והלאה מה שרשום לכם בשמים לזכות, אני הודעתי מקודם. 
תיכף לפעול בענין דרישה שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים היינו נתינים רוסים ובעת המלחמה שגרשו את הרוסיים). 
גרשו גם אותי מלאכה מיוחדת אין לי רק אני מסוגל לכמה מלאכות. אני שומר דת רעליגיאזנער (דתי) וכו' אני מבקש אתכם מאד שתעשו תיכף בענין זה כל מה שתוכלו תיכף ומיד בלי אחור כלל ותכתבו לי כמה צריך להתאחר עד שיוגמר בכי טוב והכל בפרוטרוט כל מה שכתבתם בהפאדרינג (כתב דרישה) ומי הוא השולח הפאדרינג כל פרט ופרט: נא לעשות בענין זה ולשוב תיכף ומיד תשובה טובה חזקו ואמצו וה' יהי' בעזריכם 
ותדעו שאין לי שום אופן אחר רק שתשלחו לי פאדרינג ע"כ חושו נא לעזרתי להושיעי ממצוקתי חוסו נא אנא חוסו נא רחמו נא וחמולו נא תדעו בבירור גמור שכל חיי תלוי בזה אל תשקוטו ואל תחשו כי אם החרש תחרישון מי יודע וכו' ותכתבו לי תיכף מה שעשיתם בענין זה וכו' ותדעו שאני מחכה בכליון עינים ממש לתשובתכם ולתשועתכם: 
ועכשיו אחי יקירי מ' יעקוב נ"י אל תצערני כ"כ במניעת מכתבים רק תכתוב לי בכל פעם משלומכם הכל בפרוטרוט ותכתוכ לי תומ"י תשובה על מכתב הזה. ותכתוב לי משלומך ומשלום ב"ב בפרוטרוט ומהישיבה שלך ופרנסתך ועבודת ה' ואם אתה שלום עם ר' אב"צ נ"י. ואם נסעת למירון. ואיך הי' שם. ומה שלום ראב"צ. ואם הוא עד שבועות שם. ואיך הנהגתו. ומשלום ר' ישראל דוב. ומדוע לא כתב לי תשובה על מכתבי. ומשלום ר' נתן נ"י. וזוגתו וכו' ומשלום כל אנ"ש בפרוטרוט והביהמ"ד ומשלום כל ישראל ואה"ק ובפרט עיה"ק וכותל הק' ותכתוב לי משלום זוגתי ומשלום בני נחמן נ"י וחותני וכל משפחתם ואם מסרתם המכתב להם. ומה השיבו עליו. ואם הם רוצים שלום. על איזה אופן. אם לא יתערבו בענין חסידות. ומלדבר עם מי שהוא. ואם שאשכור דירה מיוחדת וליזון על שלחני. ושאם אוכרח לילך לישיבה או לא. ושאם יקחו לי בחזרה ושאם הם מכניעים א"ע ורוצים שלום באמת. ומה דעתך ודעת אנ"ש בזה. ומה רוצים בענין דיבור עם ראב"צ וכו' : ומה שלום משפחתי ומה אומרים בענייני. ואם יש מכתבים מאבי לשלחם אלי ותקח אדרעס של אבי ותשלח לי ותכתוב לי הכל בפרוטרוט. 
ואני מבקשך שתבקש עלי רחמים בכל המקה"ק ובפרט במירון על ציון התא"ל רשב"י זיע"א תבקש עלי שאזכה למה שצריך לזכות פה על ציון הק' לומר העשרה ק' בעומק הלב באמת לאמתו ולודוי דברים באמת לאמתו וכל התקונים וכו' ושאזכה לבא בקרוב לאה"ק בנקל ולהיות אדם השלם בק' ובטהרה באמת שתהי' כרצוני וכו' ופרנסה ברווח ובנים ת"ח יראים וכו' ולעבוד הי"ת באמת בכל התקונים והעצות של רז"ל הנעור בלילה והתבודדות וכו' וכו' ולהזדכך מזוהמתי באלו ימי הספירה ולזכות לקבלת התורה מחדש וכו' ולתש"ש באמת ולתפלה באמת ולתיקון הברית ושיפתחו המצרים שנוכל בכל ער"ה להיות על ציון הק' ושנהי' כרצון השי"ת ורצון רבינו הק' אכי"ר ועבור כלל ישראל וכו' וכו' ולעורר ר' ישראל דוב שיבקש הרבה עלי שם וכן לר' אב"צ נ"י שיבקש עלי ולכל אנ"ש וכו'. 
ותכתוב לי משלום ר' לייב ומה נשמע מענין ישוב א"י שרצה לעשות בזה וכו': והנני דו"ש כל אנ"ש ובפרט ר' נתן נ"י וזו' תחי' ור' שלמה נ"י ור' יחיאל נ"י ור' לייביל נ"י ור' דוד חלאדענקא נ"י ור' גדלי' נ"י ור' מאיר נ"י לכולם נאמר זה המכתב. אחי יקירי. יעקוב מפני חביבות אה"ק הנני רוצה לקנות לי חלק אדמה אצל ירושלים בהחברה שאתה קנית בשבילך תכתוב לי המחיר. שצריך לשלם תיכף ואח"כ הכל בפרוטרוט וכן יש איזה מאנ"ש שרוצים ג"כ חלק בזה וכן תדבר עם ר' נפתלי מס' ישוב הדעת האמיתי מר' אברהם ז"ל אפוא נמצא ואפשר הוא הס' חכמה ובינה שנדפס וכו': תכתוב לי בפרוטרוט ונא להרבות רחמים עבורי ועבור כולנו ועבור כל ישראל 
אני מבקש בעדכם על ציון הק' עדיין איני הולך למקוה ה"י ירחם אכי"ר 
ממני מצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא.

EN:
Please pray greatly for compassion. From me — your mighty friend, who awaits and hopes to hear from you all goodness. Shmuel Horowitz, the Breslover.



# Letter 45 מ"ה
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/141/

Letter 45 מ"ה
מכתב 141
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/141

Segment 1
HE:
נ"ה
ב"ה יום ב' פ' בהר בחקותי ל"ו לספירה פה אומן [כ"א אייר תר"צ] 
לכבוד אחי יקירי נפשי ולבבי חמדת לבי וכל חיותי. 
האברך הנעלה מוה"ר יעקוב זאב נ"י ברזשעסקי אחי יקירי. מה זאת שלא השבת לי תשובה על כל המכתבים ששלחתי לך חמשה מכתבים רעצפיסט על אדריסתך ואדרעס (רשום על כתובתך וכתובת) ר' נתן נ"י ושם הי' מונח כל הכתבים של הכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן וששון ושמחה אמת ואמונה ועוד כתבים מרבינו ז"ל ולא קבלתי עליהם שום תשובה מה זאת ועל מה זאת? אינך יכול לתאר ולצייר גודל היסורים והצער שיש לי והכליון עינים בכל יום ובכל שעה ורגע, אינני יכול להבין אותך מה זה אתך ואיני יודע מה לחשוב. וכל אנ"ש אינם מבינים זאת שאין אתם משיבים תשובה על המכתבים ע"כ נא ונא להשיב תיכף תשובה אם קבלת כל המכתבים וכו'. 
אחי יקירי ראטווע מיך שוואג ניט גוואלד האב רחמנות ראטווע מיך ארוס אוב די וויסט מען זאל זיך נאך זעהן אוף דער וועלט בחיים חיותינו זאלסטי רחמנות האבין אין זיך אוועק לייגין מיך ארוס ציא פאדערין ציא אייך אן אשום תירוץ אין דער וועלט ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם. איך קען שוין גאר ניט אוס האלטען. זייא ניט גורם ח"ו קודם הזמן ח"ו ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו חני נא בעד הנפש חני נא גואלד גואלד גואלד שוויגט ניט גואלד ראטויט מיך כל זמן איך לייב נאך גואלד גואלד גואלד רחמנות רחמנות רחמנות אוי האט רחמנות ראטוועט מיך ראטוועט מיך השי"ת ווייסט דיים אמת אז מיין גאנץ הארץ שטעקט אין די בריף עס איז הולי בליט מיט טרערין. איך שרייב ניט כטפה מן הים ווארין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איך רייס ארוס דיא עטליכע ווערטר מיט גואלד חאטשי איך קען ניט. אינמאל פאר אלי מאל איך וויל גאר ניט וויסען. טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא. גואלד גואלד גואלד האט רחמנות באמת וואס עס אוף מיר אגרוס רחמנות האט פארט רחמנות. איך דארף האבין רחמים גדולים איך זאל חלילא ניט שטארבין ח"ו ווארין עס איז מיר אומגליך דא אוס ציא האלטען איין מאל פאר אלי מאל פאר חאפט וואס פריער. שווייגט ניט. ראטוועט מיר אפ מיין גוף אין נפש רוח נשמה. 
ידידים אוהבים נאמנים באמת וויא קענט ציא הערין אין שווייגין אין זיך גאר ניט מאכין וויסענדיג. אוי האט רחמנות אוב איר ווילט איך זאל נאך לייבען אוף דער וועלט מיין הארץ איז פיל אין צי בראכין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! הושיעה! ראטוועט! ראטוועט! רחמנות! רחמנות! קרעו סגור לבבי ותראו וויא מיין הארץ ווינט אין טריפט אין מיר וואס זאל איך אייך זאגין איין ווארט. ראטוועט. איך ווייס גאר ניט איך בין ממש צי מישט פון זינד איך בין אוועק פין איך, איין ווארט איך קען שוין גאר ניט אויס האלטין גוואלד הארצידקע טייערע ברודער ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. וואס שווגט איר האט רחמנות אהובים ידידים באמת גואלד ראטוועט מיך ארוס גואלד טיט וואס איהר קענט ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטען ממש בנפשי הוא. ווען איר זאלט וויסען אין פילען וואלט איר איין רגע ניט גשוויגען. איר וואלט זיך מוסר נפש גווען מה אומר מה אדבר. מה אומר מה אדבר. מה אומר ומה אדבר. 
השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר ויתן בדעתכם לבלי לישן ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל. וואס איר קענט טואין ווארין כשל כח הסבל. אוי איך קען גאר ניט רעדין נאר אויב איר ווילט איך זאל לייבען זאלט איר רחמנות האבין גואלד אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא. רחמו נא. חוסו נא. וחמלו נא. חני נא, בעד הנפש חני נא, בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו'. איין בורא עולם ווייסט דעם אמת מיין הארץ אוי וויא אזו האלט איך אויס איין טאג אוי טוב פת חרבה וכו' אוי אוי אוי אוי האט פארט באמת רחמנות בלי הטעה בלב. האט פארט רחמנות איר וועט קיין חרטה ניט האבין לא בעלמא דדין ולא בעלמא דאתי. אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי איך האב מיינס גטואין. אין ווייטער ווילט איר מקיים זיין לא תעמוד על דם רעך. מיין אחריות האב איך אראפ גנומען ווארין וואס קען איך מער טואין שומו שמים על זאת!!! שיקט אפאדרינג וויא איך האב גשריבען אין די פריערדיגי בריף: 
(הצלני אל תשקוט אהה (גואלד) רחם הצלני אם ברצונך שעוד נתראה כאן בעולם בחיים חיותנו שתרחם ותניח עצמך לדרוש אותי אליכם ללא שום תירוץ בעולם כי כל חיי תלויים בזה איני מסוגל כבר כלל לסבול אל תגרום ח"ו קודם הזמן ח"ו כי כל חיי תלויים בזה אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו נא חני נא בעד הנפש חני נא אהה אהה אהה אל תשקוטו אהה הצלוני כל זמן שאני עוד חי אהה אהה אהה רחמנות רחמנות רחמנות אוי רחמו הצלוני הצלוני השי"ת יודע האמת שכל ליבי שקוע במכתב וכולו דם ודמעות איני כותב כטיפה מן הים כי איני מסוגל כלל לכתוב רק אני מוציא בכח הכמה מלים ספורות אלו על אף שאיני מסוגל. אחת ולתמיד איני רוצה לדעת כלום טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא אהה אהה אהה רחמו באמת כי רחמנות גדולה עלי רחמו עלי בכל זאת אני זקוק לרחמים גדולים שלא אמות חלילא ח"ו כי אין לי אפשרות להחזיק פה מעמד תחטפו מה שיותר מהר אל תשקטו הצילו את גופי נפשי רוחי ונשמתי. 
ידידים אוהבים נאמנים באמת איך הנכם מסוגלים להקשיב ולשתוק ולא להתייחס. אוי רחמו אם ברצונכם שעוד אחיה פה בעולם ליבי מלא על גדותיו ושבור איני מסוגל לכתוב רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! הושיעה! הצילו! הצילו! רחמו! רחמו! קרעו סגור לבבי ותראו איך ליבי בוכה ומדמם בתוכי מה אומר לכם מלה אחת הצילו. איני יודע כלום אני ממש מטושטש מאז שהלכתי ממכם, מלה אחת איני מסוגל יותר. 
אהה אחיי היקרים הנלבבים ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. מדוע הנכם שותקים רחמו אהובים ידידים באמת אהה הצלוני אהה עשו מה שביכולתכם כי אין לי כבר כח להחזיק מעמד יותר ממש בנפשי הו לו היתם יודעים ומרגישים לא הייתם שותקים אף רגע הייתם מוסרים את הנפש מה אומר מה אדבר מה אומר מה אדבר מה אומר ומה אדבר. 
שהשי"ת ירחם עלי ויתן בדעתכם לבלי לישון ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל מה שביכלתכם כי כשל כח הסבל אוי איני מסוגל כלל לדבר רק אם ברצונכם שאחיה שתרחמו אהה אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא רחמו נא חוסו נא וחמלו נא חני נא בעד הנפש חני נא בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו' בורא עולם אחד יודע באמת את לבי אוי איך אני מחזיק מעמד יום אחד אוי טוב פת חריבה וכו' אוי אוי אוי אוי בכל זאת רחמו באמת בלי הטעה בלב רחמו בכל זאת אתם לא תחרטו לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. והלאה עשיתי מה שמוטל עלי אני את שלי עשיתי והלאה אם ברצונכם לקיים לא תעמוד על דם רעך. את אחריותי הסרתי כי מה בכוחי לעשות יותר שומו שמים על זאת!!! שילחו דרישה כמו שכתבתי במכתבי הקודם). 
שמי שמואל גורביץ בן 41 שנים נולד בפלסטינה. יצא משם בתחלת המלחמה וכו': תכתבו לי תשובה טובה בכל מכל כל וכמה יתאחר הכל לכתוב באריכות. 
אחי יקירי יעקוב נ"י איך שכחת אותי היתכן היתכן היתכן כזאת. נא לכתוב לי משלומך בפרוטרוט ושלום ר' ישראל דוב נ"י ושלום כל אנ"ש ושלום בני ומה נשמע עם חותני וזוגתי ואם רוצים שלום. ועל איזה אופן ומה דעתכם בזה ומה שלום העיר הק' והכותל הק' וישראל ושלום אה"ק בכלל ובפרט. ובענין הפארדרינג מה אתם עושים וכמה יתאחר ונוסח הפאדרינג ואם צריך תמונתי לזה וכו' הכל לכתוב ואם שקט ושלו בעיר בלי פחד ואיך הי' הל"ג בעומר. ואם הי' מדובקים התפלות. ואם הי' התעוררות ושמחה. הכל לכתוב באריכות להחיות נפשי נא לכתוב בכל פעם כי זה כל חיותי לשמוע משלומכם. נא לשלוח לי אדרעס של אבי ליקח אצל משפחתי ואם יבא מכתבים מאבי וכו' ומשפחתי שייסיעו לי ממני ידידכם באמת שמואל בן פיגה המכתב שכתבתי לר' אלטר תקרא ג"כ כי הוא גם בשבילך

EN:
[Yiddish:] "…For the sake of Heaven — as quickly as possible — literally save me with this, etc., etc., etc. For the sake of Heaven — do not be silent regarding this — that I should have money, or arrange a loan of 20–30 dollars. G‑d willing — I will repay with thanks." [Hebrew:] (For the sake of Heaven — as quickly as possible, you will literally save me with this, etc. For the sake of Heaven — do not be silent about this — that I should have money, or make a loan for twenty or thirty dollars. G‑d willing, I will repay with thanks.) "And pray greatly for me — that I merit very soon to merit what I must merit, etc. And please see to take from Yechiel the money that is owed me from him. And see also from the other places mentioned above. And send it to me immediately at the address: Noton Barsky, Nadstovna 15, on behalf of Shmuel Horowitz. Write to me whether you received the package from Rovna [a city in Ukraine]. And whether you have sent my letters to my father and to R' Yitzchak Meir Kalif, etc. And R' Noton Barsky told me: when the package arrived — they wanted 4 dollars payment — and he did not receive it, so it went back. And the Lev Ivri [לב עברי — apparently a Breslov publication or booklet] he is also sending back to you — because here one pays 6 piastres; so he will send it back to you — for he is not able to pay that much."

Segment 2
HE:
נ"ו
ב"ה יום י"ט לחודש סיוון א' שלח פה אומן ת"ו [תר"צ] 
לכבוד אחי היקרים הנאהבים והנעימים הקשורים בנפשי וכו' וכו' כש"ת ה"ה מוה"ר שלמה נ"י ור' נתן נ"י שליט"א 
את מכתבם היקר קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלה"ט ומהבשורה טובה שאתם עושים בענין להצילני ממות. משאול. מבאר שחת. מיון מצולה. והנני מבקש על להבא נא ונא לבלי להתרשל בזה כלל וכלל אפי' רגע כי ממש חיי אינם חיים כי הסכנה ג' רח"ל שלא אהי' פושע ישראל ח"ו כי המצולות ים גדולים בלי שעור וערך ואני פלג גוף יותר מששה שנים ואיך אני יכול לסבול חיים כאלה המרורים ממות מיין הארץ איז מיר אזו בוטער ביז איך קען גאר ניט שרייבען אהה אהה אהה עד מתי עד מתי עד מתי. וואס זאל איך טואין (לבי כ"כ מר עלי שאיני מסוגל בכלל לכתוב אהה אהה אהה עד מתי עד מתי עד מתי מה אעשה) אני צריך למסור נפשי לגמרי שיהי' די לצרותי. ומה אעשה. נא לבלי לחרוש ולבלי לשקוט הן מתפלה והן מהשתדלות בכל כח ולב ונפש. איר זאלט מיך אין גאנצין אפ ראטווען (שתצילו אותי לגמרי) הן גופי ונפשי ורוחי ונשמתי וכל הדורות התלוים בי. 
ונא לכתוב תיכף כל הפרטים הן מענין שלום בית והן מהפאדרינג הכל כאשר לכל לכתוב לי באר היטב. ולעשות כל יכלתכם במהירות האפשרי והכסף הנשאר מה 2 פונטים תוכלו לקנות אתרוג משכם שאינו מורכב בלי פיטום ולשלח א' או שתיים וכו' נא לקיים זאת. 
והנני דו"ש אחי היקר וכו' נפשי ממש מוה"ר יעקוב נ"י מה זה אתך אינך משיב לי שום מכתב וא"א לשער גודל הצער והיסורים שיש לי מה שאין לי שום ידיעה מאתך וממש בנפשי הוא נא לתקן זאת תיכף לכתוב לי משלומך באר היטב ולהשתדל בכל כוחך בענין הפאדרינג וגם בענין האתרוג. נא לכתוב לי באר היטב כל הפרטים מהפאדרינג ומתי יוגמר וכו' גם תתודע אצל יצחק הוז כמה מחיר שיפסקארטע (כרטיס נסיעה באניה) וכו' וגם תכתוב לי אם מניחים לכנוס לא"י מכל המקומות וכו' וגם תודיעני משולום זוגתי ובני נ"י וכל משפחתם וגם ממשפחתי ואם מוכנים זוגתי לעשות שלום ועל איזה אופן ואם מסרתם להם המכתב ששלחתי לכם בחורף העבר הכל כאשר לכל בפרוטרוט. ושלום כל אנש"ש ושלום ר' ישראל דוב מטברי' ואיך ה"י הל"ג בעומר במירון. ואם קבלת כל הקנטרוסים מאנשי מהר"ן וששון ושמחה. ושאר ענינים מרז"ל ובכמה מכתבים ואם הם שמורים אצלך. והנני דו"ש אהובי ידידי היקר מו"ה אב"צ נ"י ומוה"ר יחיאל נ"י וכל אנ"ש. נא לבלי לאחר ולעכב שליחת מכתבים כי יש לי מזה צער וכליון עינים בלי שעור: 
ממני ידידם מצפה לראותם בקרוב: שמואל בן פיגה

EN:
[Yiddish:] "For the sake of Heaven — please tear open the graves for me! And especially the Tzion of the Rashbi, of blessed memory — see to shake worlds for my sake. For 'the children have reached the birth canal and there is no strength to give birth' [II Kings 19:3 / Isaiah 37:3 — a verse of total extremity: everything is poised for deliverance, but the strength to complete it has given out]. And I am literally like the Jewish people at the splitting of the sea, etc." For the sake of Heaven — have compassion and pity on me — and do everything within your power: both in the matter of money — send immediately — and to multiply compassion, etc., etc. And the matter shall be kept entirely confidential. And arouse the woman who gave money for the building of the study hall [a local donor whose contribution is being used to fund the publishing project] that she see to send money — for the Sipuray Maasiyos, Lemberg edition, will be completed in two more weeks. And I have gathered from all of Rabbainu's books pertaining to the stories, and also the book Chochma U'Tevunah [חכמה ותבונה — "Wisdom and Understanding" — a book by R' Avraham of Tulchin] from R' Avraham, etc. — approximately 50 large pages. And I want to print them together with the Sipuray Maasiyos, etc. And blessed be G‑d — I have here from the fellowship for this half the money. Therefore one still needs 20 dollars. Therefore you should also speak with them to print there. And also speak with R.Y.D. [R' Yisrael Dov] and with R' Shlomo Kavler.



# Letter 46 מ"ו
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/142/

Letter 46 מ"ו
מכתב 142
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/142

Segment 1
HE:
נ"ז
ב"ה יום ערב סוכות פה אומן יצ"ו 
שלום וברכה וגמר חתימה טובה לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי מוה"ר יעקוב זאב נ"י 
המכתב נתאחר עד היום. והנה כבר קבלתי המעות ומה אומר לך איהר האט פונקט ציא גטראפען איהר וועט מחי' זיין באמת אנ"ש (קלעתם בדיוק למטרה תחיו באמת את אנ"ש) העובדים ה' באמת על יו"ט ובס"ה יש לחלק סך 90 רובל וחלקתי את המעות לשני פעמים. חצי על ערב החג הראשון והחצי על הושענא רבא. וגם הנני נותן פתקאות עם השמות לכל א' שיבקשו בעדכם וגם לקחתי מזה לשלם בעד מנין על הציון הק' בחצות לילה על ג' פעמים היינו שילכו ג' לילות ויבקשו עבורכם וגם ארשום שמותכם שבכל פעם שיהי' מנין תמיד יתפללו עבורכם תאמינו לי איהר האט ציא גטראפען (קלעתם למטרה) בפעם זה יותר מה שאני עשיתי בכל מה ששלחתי כל הזמן כידוע לך ותמיד טוב רק בדרך הזה. 
והנה בגיני נא אחי היקרים החביבים כנפשי חוסו ורחמו וחמלו עלי תיכף ומיד לטכס עצה אולי תוכלו סוף כל סוף לשלוח לי פאדרינג תלכו להרב קוק. (קבלתי ידיעה מאבי ששלח מכתב להרב קוק בגיני) וטכסו אתו עצה מה שיוכלו לעשות בשבילי כי על האופן שהנני מוכן לבחון אותי אחר יו"ט לאהרן לייב זה אש להבה ממש. ומי יודע מה יוכל היות מזה אפשר קענט איהר פארט זייעהן (אולי תוכלו בכל זאת לראות) על האופן הנזכר למעלה תצילו אותי מסכ"נ גדולות נא להשיב תיכף תשובה ברורה ונכונה: הר"ה הי' ב"ה טוב ויפה היו הרבה יותר אנשים משנה שעברה ונפשות חדשות הרבה בחורים וזקנים ורבנים. אבל רק ממדינתינו 
הנני שולח לך רצוף פה הוודוי דברים של ר' יצחק ברייטער ששלח להניח על הציון. וגם תעתיק המכתב ששלחתי פה לראב"צ ותצניע בין הכתבים ואיה"ש אחר יו"ט אשלח לך מכתב באריכות ראשי פרקים מה שנתחדש לי בענין הנהגה ועבודת ה'. וכל השנה הזאת ההנהגה שנהגנו פה וכו' וכו' וגם אשלח איזה תיקון הכלליס' שהיו מונחים על ציון הק' וגם שמן מהנר תמיד ותצניעו אותם וגם אכתוב וארשום מה שתקח לך ומה שתצניע בעדי. וכתבים שאני שולח לך איזה שהוא הכל כאשר לכל תצניע אותם עבורי ועבורך שיהי' טובה לכולנו ולכל ישראל. נא לשלוח שמן זית איזה פונט 2 3 למעה"ש למעה"ש ונא להודיע לי מה זאת שכתבתי לך כמה פעמים שתכתוב לי משלום ר' ישראל דוב ואינך משיב אין קול ואין עונה. היסורים שלי ושל כולנו מזה אין לשער ולהעריך כלל נא להחיות נפשינו ולכתוב באריכות משלומו הטוב של ר' ישראל דוב מטבריא למעה"ש למעה"ש למעה"ש וגם משלום דודי ר' אבנר וכו' ור' נתן חנה'אס ור' שלמה קאוולער והאשה לאה ובנה סענדיר וכו' ויהודא מחיפה ושאר אנ"ש מכל המקומות 
ונא לבקש הרבה עבורי תמיד שיצליח הי"ת את דרכי ויביאני אל ארצינו שלום בזה בגופי ובתורתי אכי"ר ממני ידידך שמואל נא להשיב תשובה באריכות נא לשלוח איזה לוחות באיזה מכתבים

EN:
Peace and blessing and all good forever — to my beloved dear friend, my soul's companion — the delight of my heart, the apple of my eyes — the dear and elevated young man, etc., etc., who drinks living waters from Na Nach Nachma Nachman MayUman [ננמ"ח] — our Master R' Yaakov Zev, may he live and be strong.

Segment 2
HE:
נ"ח
בעזהי"ת יום ב' פ' צו 
לכבוד ידידי היקר והנעלה מוה"ר יעקב זאב נ"י וכבוד ידידי היקר מוה"ר יחיאל נ"י. 
נא הודיעני אם דעתכם שלמה בענין ישיבה כמו שכתב ר' לייביל נ"י או אם לא עלה על דעתכם הנ"ל ואם אתם עמו בהסכמה. 
נא ידידים ואחים יקרים אם אתם רוצים לקום ענין רז"ל בא"י ראשית לראות לשלוח פאדרינג לר' צבי יהודא ליפעל נ"י כי הוא עוסק ויעסוק בענין זה יותר מהכל ולדעתי הוא ראשון שבראשונים נא להשתדל בשבילו בכל מה דאפשר ולהשיבו תשובה כראוי אם אתם עוסקים בשבילו 
ממני ידידכם המצפה לישועת השי"ת שמואל הורוויץ 
הנני מאחל לכם חג הפסח כשר ושמח ומבקש לבקש בעדי ולהשתדל עבורי בכל מה דאפשר 
כי קבלתי המכתב להקונסול ועדיין איני יודע מה יהי' ואיך יקום דבר. 
אבקש ליתן לר' לייביל ראזינפעלד וכבודכם בעצמכם תקראו ג"כ מכתבי צבי יהודא בן חי' הענדיל ליפעל שמי על רישיון כתבתי הרבה פעמים וגם יש אצל ר' יעקב זאב הכהן שמי בפרטיות 
אבקש לכתוב לי תשובה על האדרעס שלי דוקא ותוכלו להגיע אצל האברך ר' יעקב זאב ברזעסקו 
ידידכם צבי יהודא הנ"ל

EN:
After warmly greeting you with great love — I hereby inform you of my welfare. May Hashem grant that we merit what we need to merit — easily. Amen, so may it be His will. I received your letter — and greatly rejoiced to know of your good welfare. And know, my dear brother — that much is happening to me — in spiritual and material matters — and it is impossible to explain even by word of mouth, and certainly not in writing. And G‑d willing — when I merit to conclude my longing and to meet with you together — I will tell you in joy what I shall remember to tell you. And Mashiach will tell what happened with each and every person on every single day. Arouse great compassion for me — greatly, greatly — at the Western Wall, and especially at the holy graves from Haifa, Tiberias, Tzfas, and especially Meron — at the Tzion of the G‑dly Tanna, the Rashbi, of blessed memory, and the other holy graves. And I make you truly and verily the agent for the holy Tzadik — to tell him everything that is happening to me — that it has already been 5 years that I am separated. And what has happened to me until I arrived here. And here how I am struggling so greatly. I have laid out my last remnant of strength here. And to my sorrow — still far from the holy Tzion [he is still in Lublin — not yet at Uman] and from marital peace. And what will be the ultimate purpose, etc. And please lay many arguments and many prayers for me. And arouse the fellowship — and especially R.A.B.Tz. [R' Alter Ben Tzion] and R' Yisrael Dov, etc.

Segment 3
HE:
נ"ט
לכבוד ידידי יקירי מוה"ר לייביל נ"י 
אחדשה"ט 
אחי יקירי כלם עונים ואומרים נראה איזה ממששות והעיקר לפי דעתי שיעשה בכל הכוחות בשביל פאדרינג לר' צבי יהודה ואז בוודאי יהי' טובה ג' להדבר 
כי הוא עוסק ויעסוק יותר מהכל וכשהוא יבא למבוקשו בוודאי יתרומם ויקום ענין רז"ל בא"י 
נא לזכור זאת היטב. 
ממני ידידו המאחל לו חג הפסח כשר ושמח שמואל הורוויץ

EN:
Lay many prayers — that I merit this Shavuos to be at the holy Tzion of Rabbainu, and especially Rosh Hashana — without sufferings and dangers, G‑d forbid. And that no one suffer from this. And that I already be a complete person in holiness, etc. Know, my brother — if you knew what is happening to me and how bitter it is for me — and I have no one to rely upon and no one to pour out my heart to and no one to take counsel with — what shall I say to you? You cannot imagine at all. Only — even so — I am not despairing, G‑d forbid. …They are pursuing me — that I return home, etc. And the rabbinate sent to call me — they hold two letters from Jerusalem rabbis — signed at the Lublin rabbi, R' Klatzkin, etc. — that I should not make any conditions, only submit to the rabbinic court and return home immediately — and what they decide I should accept, etc. Or else — I should send a divorce. And the rabbinic court of Lublin gave me an ultimatum: if I do not travel or send a divorce — they will pursue me through the government [the Polish civil authorities — an extremely serious threat], etc., etc. And I have time until Sunday of Parashas Emor to give a clear answer.

Segment 4
HE:
ס'
ב"ה יום ב' תזריע פה אומן יע"א 
כבוד ידידינו מחמדינו ה"ה כש"ת כמוה"ר יעקב זאב נ"י ומוה"ר יחיאל נ"י 
אחי היקרים באתי עוד פעם אל כבודכם אם אתם רוצים לחוס עליכם ועלינו ועלי שיהי' נתרומם ענין רז"ל ועבודת ה' באה"ק איני רואה שום עצה רק התחלת ועיקר לעשות טובה להר' צבי יהודא ליפעל נ"י אז יהי' טובה הן ליסוד ממשי להחזיק היושבים והעיקר ברחניות לחזק זא"ז מה אומר לכם אלו ידעתם נחיצות הענין הי' לכם מס"נ בשביל זה והנה הנה אני מודיע ועושה מה שמוטל עלי ואתם עשו מה שעליכם אנא חושו נא מהר לעשות ולעשות חיש קל ולכתוב אם אתם עושים בשבילו כי זה אצלי עיקר ג' מכל שאר אנשים שבפה נא להודיע לו הודעה ברורה אם אתם יכולים לעשות בשבילו ואם אתם עושים ואיזה פאדרינגס כבר הגשתם לממשלה. ורחמנות גדול עליו זה כמה וכמה שנים שחיותו ממש אינם חיים מחמת הצער והכסופין לאה"ק שאין לשער ולהעריך כלל וכמה מס"נ עשה בשביל זה אשר אין כמוהו ע"כ תדעו לקיים נוצר תאנה יאכל פריה וד"ל. ממני אחיכם הדו"ש ומבקש לבקש רחמים עבורי שמואל, אחי יעקוב נ"י תכתוב לי תשובה אם קבלת מכתב ובתוכו תיקון הכללי ואיזה עלים קטנים מסדר היום ששלחתי עוד קודם פסח ותיקון הכללי ששלחתי אתמול נא לכתוב תשובה. 
ממני שמואל הורוויץ 
ממני הנפש הנאנחה והנדכאה והנשברה כחרס הנשבר לשברי שברים כותב כל זה בדמעות שליש על עניים צועק ונאנח ברוח נמוכה ונשברה מעומקא דליבאי ממרחקים אנא חוסו נא רחמנו נא בעד נפשי העני' והעלובה כמוני ותעשו עמדי חסד חינם ותשדלו עבורי לשלוח לי פאדערינג אולי אזכה עי"ז לבא לאה"ק ולהרים שם קרן דעת רבינו הק' ננמ"ח זי"ע. אנא אל תשיביני ריקם חלילה כי אם תשלחו תיכף תשובה הגונה בבשורה טובה עם רישיון טוב מהמ"ש לינסוע לאה"ק אנא תעשו עימי המתנת חינם הנ"ל ושלח לחמכם על פני מים כי ברוב ימים תמצאנו ותעשו עבורי השתדלות הצריך להנ"ל וגם תתפללו עבורי על קברי הצדיקים האמיתיים זי"ע שמי צבי יהודא בן חי' הענדיל שמי בפרטיות גם התמונות שלחתי אצל לייביל רוזינפלד עוד מקודם. גם אבקש להשיב אם קבלתם כ"ה מתנות (שם מטבע) מוורשה ע"י הבי דאר ששלחתי לר' ישעי' הכהן לינדווסער פוב"ש ר' יחיאל גרינולד ור' יעקב ברזעסקי אבקש להשיב אם תעשו קצת עבורי בפאדערינג 
ממני העני הנאנח הירש לייב ליפעל מהקלויז 
גם אבקש להשיב על האדרעס שלי דוקא

EN:
And my visa has expired — and G‑d, blessed be He, arranged wonderful ways: I submitted a request to extend the visa and was compelled to register with the government — like all foreigners — that is: I gave two photographs and filled out forms, etc. And I have not yet received back my passport. And in the request I wrote that I am asking for six months [which would extend until after Yom Kippur] — only usually it will be only three months. And perhaps by a miracle — it will be for six months. And the situation is as follows: I am planning… [The letter continues but the content becomes fragmentary at this point]



# Letter 47 מ"ז
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/143/

Letter 47 מ"ז
מכתב 143
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/143

Segment 1
HE:
ס"א
ב"ה יום ב' אחרי קדושים חי' למב"י פה אומן יע"א [ג' אייר תרצ"א] 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובים ידידים יקירים ונעלים מוה"ר ישראל דוב נ"י והישיש מוה"ר שלמה קאוולער ושאר אנ"ש הזוכים להיות בהלולא דרשב"י זיע"א מוה"ר אב"צ ומו"ה יעקב זאב וכו' 
נא ונא ראשית לכתוב משלומכם הטוב ובפרט משלום י' דוב נ"י מה זאת שאיני יודע כלל משלומו וממש חיי אינם חיים עי"ז מגודל היסורים ור' יעקוב זאב יכתוב תיכף אם קיבל המכתבים עם תיקון הכללי פ"א תיקון הכללי בשבילו עם איזה עלים מסדר היום ופעם ב' תיקון הכללי בשביל א' וכו' נא שיכתוב תומ"י קבלה. 
העיקר אחים יקרים ידידים באמת להרעיש העולם על המקומות הק' ובפרט רשב"י זיע"א בשבילי שעכשיו עיקר הזמן הולדה וצריך רחמים מאד שלא יהי' קשוי הולדה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה שהשי"ת והצדיקים יחוסו על נשמתי ורוחי ונפשי וגופי ברחניות ובגשמיות שאזכה למה שצריך לזכות בזה העולם ולתש"ש באמת לאמתו ולבא לאה"ק בקרוב בלי קשוי הולדה ושי' נפתחין המיצר והדוחק ושנזכה על הר"ה הק' להיות כלנו במקום גניזתו וחבורה יקרה ז"ל באה"ק אכי"ר. 
ממני ידידכם המצפה לישועת השי"ת עיני עיני יורדה דמעה 
ממני שמואל בן פיגא 
ידידים וחברים היקרים אבקש להזכיר אותי במירון על הציון הק' שניזכה להתוועד ביחד בעבודת השי"ת בא"ה להרים קרן דעת רבינו הק' ננמ"ח ואזכה לבא בזו השנה לאה"ק שמי צבי יהודא בן חי' הענדיל לבוא לאה"ק זוג' רייזיא בת עטי פריידה בתי עטי פריידה... 
פוב"ש צבי יהודא ליפעל המתפלל בעדכם על הציון רבה"ק באומאן

EN:
Three Rubles Sent Via R' Shimshon — A Pidyon at the Holy Tzion



# Letter 48 מ"ח
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/144/

Letter 48 מ"ח
מכתב 144
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/144

Segment 1
HE:
ס"ב
יום ג' פרשת אחרי קדושים י"ט למב"י פה אומן יע"א [ד' אייר תרצ"א] 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י וזוגתו הצדקת מרת שרה גיטעל תחי' שלום וכט"ס. 
נא למסור המכתב שבפה לחותני נ"י וגם המכתב להרב קוק והקארטיל למסור תיכף לחותני. 
אחים ידידים יקרים נא להרבות רחמים הרבה מאד בשבילי ולעורר כל אנש"ש שירעישו ברחמים על כל מקה"ק בשבילי כי אני צריך רחמים רבים מאד כי עכשיו עיקר חבלי לידה שלי וצריך לבקש רחמים שיהי' ההולדה (לבא לארץ ישראל) בנקל בלי יסורים ושום קשוי הולדה כלל ובלי תפיסה ח"ו ונא ונא להרבות רחמים מאד מאד. 
ממני ידידכם שמואל הלוי בן פיגא. 
שלום וברכה לכל אנש"ש היקרים ובפרט לר' שלמה וועקסלער נ"י ולר' יעקב זאב וכל אנש"ש. 
נא להרבות רחמים עבורי ובפרט אצל הכותל ושמעון הצדיק וכל המקה"ק רחמים רבים! רחמים רבים! רחמים רבים כנ"ל ונא ונא מאד מאד לבלי לישן עכשיו בעיקר הזמן הולדה כי הנני נוסע היום למסק' וכו' והי"ת ירחם עלי ויראה בעניי ויאמר די לצרותי וצרותינו אכי"ר ממני הנ"ל. 
יעקב זאב נ"י כתוב לי אם קבלת המכתב ששלחתי לך היום איזה עלים מסדר היום והנהגות וכו' ועוד, נא לכתוב משלום כולם ממני הנ"ל.

EN:
To the honored self of my beloved dear friend, my dear and mighty companion — the great and distinguished rabbi, the Chassid — the great and valuable one — servant of Hashem with self-sacrifice — who drinks living waters from the well of living waters, from the flowing stream, the source of wisdom — our Master R' Shlomo Veksler, may he live.



# At Last at Uman — A Torrent of Urgent Requests — "My Very Life Depends on This"
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/145/

At Last at Uman — A Torrent of Urgent Requests — "My Very Life Depends on This"
מכתב 145
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/145

Segment 1
HE:
ס"ג
ב"ה יום א' פרשת במדבר פה אומן יע"א ל"ח למסב"י [כ"ג אייר תרצ"א] 
שלום וברכה למע"כ אהובי ידידי אחי יקירי נפשי ולבי כש"ת כמוה"ר יעקוב זאב נ"י שליט"א 
אחדשה"ט. באה"ר נא להודיעני משלומכם ואם הייתם במירון ואיך הי' שם ההלולא וכו' ושלום ר' ישראל דוב מטבריא והכל בפרוטרוט. 
אחי יקירי אבקשך מאד מאד לחוס ולרחם עלי ועל חבירי ר' צבי יהודא ליפעל נ"י שלא יהי' לנו כליון עינים ומדיבות נפש לכתוב בפרוטרוט אם הגשתם בשביל דרישה בשבילו בשביל צבי יהודא הנ"ל? ומתי? ומי הגיש? ועל איזה סמך? ומתי נראה הפאדרינג בפועל בעינינו? ומדוע מתאחר כ"כ? נא לכתוב תיכף כי יש לנו יסורים גדולים מזה וכליון עינים יום יום שרייבט יוא צי ניין וואס איז דאס שלעפין אין איהר שרייבט גאר ניט ממש קען מען משוגע ווערין ח"ו האפנדיק אין טראכטינדיג שרייבט דעם אמת בא וואס עס האלט אין אז עס איר טיט יוא יאגט ציא ווארין עס איז זומער יאגט ציא וואס גיכער. אין שרייבט ציא איהר האט מקבל גווען פין צבי יהודא די 25 מתנות. איך בייט אייך זייער שלאפט ניט וועגין די טרעבוונא וואס גיכער שלא תחמיצו הזמן אין מה נשמע מהטרעבוונא של ר' אברהם סופר וכו'. 
(כתבו כן או לא מה זה הסחבת הזו ואינכם כותבים כלום אפשר ממש להשתגע מהתקוות והמחשבות כתבו את האמת איפה זה אוחז ואם הנכם כן פועלים תזדרזו כי כעת קיץ תזדרזו מה שיותר מהר וכתבו אם קבלתם מצבי יהודה ה25 מתנות [שם מטבע] אני מבקש מכם מאד אל תישנו בענין הדרישה מה שיותר מהר שלא תחמיצו הזמן ומה נשמע מהדרישה של ר' אברהם סופר וכו'). 
אני הייתי כשתי שבועות במסק' עם ר' צבי יהודא שנסע ג"כ בשבילי וב"ה השגתי פאס מהקו' אבל עדיין העיקר הרחמים צריך עכשיו כי לקבל הרשיון מפה נא להרבות רחמים מאד מאד כי מאד צריך לרחמים נא להודעיני אם קבלת ממני פ"א מכתב עם תיקון הכללי בשבילך ושם הי' כמה עלים קטנים מסדר היום וכן עוד פעם תיקון הכללי בשביל ראב"צ וכן מכתב קודם נסיעתי עם מכתבים של ראב"צ ועלים ודפים של הנהגות וסדר היום וכו' נא להודיעני. נא ונא לעשות בשביל ר' צבי יהודא כנ"ל ולהודיעני מה נשמע בזה 
ממני שמואל הורוויץ

EN:
After warmly inquiring of your good welfare with great love — I hereby inform you of my welfare, thanks to G‑d, blessed be He. First: why do I have no word from any of the fellowship — of their welfare, of the news of my affairs and my household? For nearly three quarters of a year I have sent letters and received no word. And I have great sorrow that I know nothing of your welfare. And the essential — I have come before your honor with a great request: first: why do I have no word at all from anyone of the fellowship regarding their welfare, regarding the news of my affairs and my household, etc.? Please immediately write to me regarding everything in full detail — the welfare of R.A.B.Tz. [R' Alter Ben Tzion], may he live, and Yaakov Zev, and Yechiel, and R' Shlomo, and the welfare of the family, and the welfare of Yechiel, may he live. And what is the situation with marital peace. And the favors that stand at R' Meir the Elder. And whether Yaakov Zev received the package with my clothing and the letters — for nearly three quarters of a year I sent letters and received no word. And there is great suffering in not receiving any word from all of you for so long.

Segment 2
HE:
ס"ד
ב"ה יום ד' יום קודם ערב שבועות פה אומן יע"א 
שלום וברכה לכבוד אהובי אחי יקירי כנפשי מוה"ר יעקב נ"י מסתמא קבלתם המכתב משבוע הקודם ע"י ר' מאיר אנשין בענין כתבי ר"א ז"ל והנה אחי יקירי הכסף של צבי יהודא שאצליכם הוא רוצה דווקא על היסוד שכתבתי. 
ועתה אחי יקירי תלך לך להרב ר' יעקב משה חרל"פ ותבקש אותו בשבילי שיתן לך 20 ממה שקיבל מאחי ואני אקבלנו פה בשבילך מדודך וכו' כן תאמר לו וכן כתבתי לחותני שיתנו לך וכן אכתוב לו ולמעה"ש הכסף הנ"ל ליקח ותצפנו אצלך ועל זה האופן אם ירצה ר' מאיר לילך לסתם מדפיס ויעשה כמו שכתבתי שם במכתב אליו ואל יבזבז בהוצאות אצל לייביל בקנטרוסים קטנים וישאר קרח מכאן רק אצל מדפיס טוב שיתחיל ויעשה במהירות לגמור כל הביאור הלקוטים. ואם לאו תשאיר אצלך המעות בפקדון ניט רירין דאס (לא לגעת בזה) עד שאבוא אני בעצמי כי המעות רק בשביל כתבי ר"א ז"ל ורק על האופנים הנ"ל וכן המעות שתקבל בקרוב מווארשא 40 כנ"ל וכן משאר מקומות שאראה שישלחו לך בחרם לעשות כנ"ל בלי לשנות בשום אופן וגם יהא בסוד שלא ידע שום איש נא לבקש רחמים הרבה עלי על כל מקה"ק ולכתוב אם קבלת כבר המכתבים שלי עם הסדה"י 
יעקוב נ"י מסתמא קבלת מכתב מאליהו חיים והענין כך שבודאי מוקדם לכל הוא הדרישה לר' צבי יהודא ולמעה"ש דאס דער עיקר (זה העיקר) ורק אם יכולים אתם עצה בשביל עוד א' לשלוח דרישה איז בילעכיער (אז יותר חשוב) לוי יצחק שהוא עני והוא נצרך מאד לענין רבינו ז"ל ואם אתם יכולים לשלוח בשביל א' תכתובו לאליהו חיים

EN:
And the essential — I have come to request of your honor: please, my dear beloved precious friend, my soul's companion — as I know you — that you love Eretz Yisrael with all your strength — please, have compassion, show pity, have mercy, have grace upon me. Please, to see counsel for my sake — that I merit to behold the pleasantness of Hashem [לחזות בנועם ה' — Psalms 27:4 — to dwell in the house of Hashem; here: to return to Eretz Yisrael]. For my soul has been consumed with longing for this. And especially — the intensification of evil is very great, G‑d forbid. Please have compassion, have pity, have mercy on a wretched soul as mine — that I be saved from the blemish of idolatry [פגם ע"ז — the "blemish of idol worship" — in Kabbalistic terminology, the category of spiritual impurity associated with foreign lands, the spiritually impure air outside of Eretz Yisrael; being in the diaspora itself constitutes a form of spiritual danger in this framework] — to be gathered into the inheritance of Hashem. And especially — a native-born son of the Land [יליד ארץ — R' Shmuel was born in Eretz Yisrael; being outside it is therefore a uniquely severe exile for him] — for whom being in the diaspora is certainly a very great exile. And truly, truly — my life is no life. [Yiddish:] "Why to me such a life? Who will give me wings like a dove — I will fly away and settle! Oh (Gott!) — holy, righteous dear brother — save me! Have true compassion on me!" [Hebrew:] (Oh — my dear warm-hearted holy brother — save me — have true compassion on me.) And take counsel — speak with R.A.B.Tz., may he live, and Yaakov Zev. And speak all together with R' Dovid Shtefir [ר' דוד שטעפיר — a Breslov companion in Jerusalem or Tiberias who apparently has the ability to provide the needed "demand letter" — the Soviet invitation document] — that he send me a formal request [אוס פארדרינג / כתב דרישה] in my name — and when I receive a reply that he is willing and working on this — then I will make myself a passport to travel to the Holy Land.

Segment 3
HE:
ס"ה
[חסר התחלה] 
נא להשיב תיכף תשובה על כל הנ"ל ואם קבלתם כל הנ"ל ומרי"ם חרל"פ ג"כ אם קבלתם כ' והנני אשלח לכם מכתב בקשה לרי"מ חרל"פ וגם לחותני שיראו שיתנו לכם כ' כי קבלתי פה תמורתם. 
יעקוב נ"י אבקשך להודיע לי באר היטב אם קבלת כל המכתבים שלי עם ההנהגות והסדר היום והתיקון הכללי לכתוב לי באר היטב כל מה שקבלת ממני בזה הזמן האחרון אחר פסח ומקודם פסח בפרוטרוט 
נא לכתוב לי תשובה תיכף וגם נא שתלך לראב"צ ותעתיק הסדה"י והנהגה כללית שכתבתי לו עוד בחורף ולשמור הכל היטב. 
נא לכתוב משלום כל אנש"ש ולבקש הרבה עבור כלו' נא לכתוב מה נשמע עם הפארדרינג של ר' צבי יהודא מה זאת שאין שום ידיעה מכם כל זה זמן רב. מדוע אתם מתעצלים להשיב תשובה ועינינו כלות ומיחלות יום יום וכו' נא לעשות עבורו כל מה שיוכל כי אין לו כח לחכות עוד ואם לא עכשיו אמתי אם לא עכשיו בקיץ מה יעשה בחורף נא לכתוב ידיעה ברורה מה זאת ממני שמואל. הש"ז תשלחו כך שישקול עם הפך והתיבה בס"ה 5 קילא 5 קילא על איש א' ויהי' מוכרך היטב בפך ותבה עם מספא היי ולשלחו על אדרעס הירש לייב ליפעל

EN:
[Yiddish:] "Holy, precious, righteous dear brothers — have compassion! My life is no life at all. I cannot hold on! Literally — my life depends on this. What shall I say, what shall I speak? Please have compassion and pity on me — and in the merit of this mitzvah — you will merit much hidden good stored up for the righteous. My dear precious R' Shlomo — you know the difference between Eretz Yisrael and abroad. Oh — what shall I say? 'Better to dwell in deserts, etc.' [Talmud Bavli, Kesubos 110b: 'It is better to dwell in the deserts of Eretz Yisrael than in the palaces of abroad']. 'Better is one day in Your courtyards than a thousand' [Psalms 84:11]. Believe me — I am writing with tears. And I have words — but I cannot write — from the great longing. Please, please — exert yourself in everything within your power — as early as possible. And write to me a clear reply to all the above. In brief — I say to you: if they do not do this — that I can come immediately — then truly my life is no life at all. And I will not be able to endure this, G‑d forbid, G‑d forbid. For I have already suffered nearly two Gehinnom — more than the sentence of Gehinnom of twelve months. And it is already more than a year since I was separated from being gathered into the inheritance of Hashem. Oh (Gott!) — I cannot eat or sleep from the great pain and suffering — for I have no path except this: for someone to send me the formal request."

Segment 4
HE:
ס"ו
[חסר] 
ב"ה ה' פרשת ראה תרצ"א 
לכבוד אהוביי ידידיי היקרים הנכב 
המשתוקקים להנחל הנובע ושואבים 
רוזנפעלד נ"י ומוה"ר זאב ליבערמענטש נ"י 
אבקשכם מאד מאד כאשר יבא אצליכם 
שמו ר' בנציון מלמוד תראו לקבלו בכבוד ג 
שם היינו למסור לו תיכף ומיד הפך ש"ז 
מלפני איזה שנים למסור לו להנ"ל והוא 
תמיד שעל ציון הק' וב' והוא יעשה הצר 
נא ונא בל ישונה. ואם אפשר טוב שאח 
שיבא אצליכם והנה פה אדריסתו תלא 
בן ציון מאלאמוד שבא מפה בקיץ ז 
טוב לאנ"ש הדרים פה ורצונו להיות מ 
נא להרבות רחמים בשבילי ממני המצפ

EN:
Please, please — do not delay even a moment. And do not hasten, and do not be terrified, and do not see, and do not fear. And you have an obligation of self-sacrifice — for the sake of saving a Jewish soul. What shall I say, what shall I speak? If you knew — you would not eat and not sleep and not study and not pray — only to do this: to save me from shmad and to bring me to the rest and the inheritance. Please — do not sleep on this! And I will be grateful forever. And I will truly reckon for you that you saved me from death to life — from sorrow to joy — from mourning to a festival — from darkness to great light — from servitude to redemption. Better to die in the Land than to live in the diaspora, etc., etc., etc. Please write a reply immediately to the address: Hirsh Leib Lipel, Dambali 63, Uman, Kiev Province, Russia. From me — who hopes to see him soon: Shmuel H.H. the Breslover. Please send me the address of my father.

Segment 5
HE:
ס"ז
ב"ה יום ו' עש"ק פ' במדבר מ"ג לספירה פעה"ק ירושלים ת"ו [תרצ"ב] 
שלום וברכה לכבוד אחי חביבי יקירי נפשי ולבבי וכל חיותי הבחור המופלג וירא אלקים וכו' מר אהרן נ"י 
ראשית הנני פורש שלומך הטוב באהבה רבה. 
ועתה אחי יקירי אבשרך בשורה טובה שב"ה בנסים גדולים ממש של פסח ושל פורים שיצאתי ממות לחיים ומשעבוד לגאולה אחר גודל היסורים והסכנות שעברו עלי בלי שיעור וערך כלל אשר א"א לשער במוח כלל ומכ"ש לספר וממש בכל רגע הייתי מוכן להריגה ולתלי' ח"ו כי חשדו אותי במה שחשדו רח"ל מה אומר ומה אדבר אילו כל הימים דיו וכו' א"א לספר ולשער היסורים והפחדים שעברו עלי וגודל הנסים שעשה השי"ת עמדי. והנה הייתי בתפיסה ג' חדשים במוסקבה וחודש באדעס וזה ב' שבועות וחצי שהעלו אותי על הספינה בנסים גדולים שלא עפ"י הטבע כלל ובאתי ב"ה לאה"ק ביום ה' בחקותי וביום ו' העבר באתי לירושלים ונכנסתי בבית חותני היקר שיחי' והנני ביחד עם זוגתי היקרה הצוה"ח שתחי' ובני היקר הנחמד שי"נ והננו צריכים לילך להיות סמוך על שלחני בעצמי כי אצל חותני א"א להיות כלל כי הוא עני ואביון ע"כ מוכרח תיכף לירד מעל שלחנו. 
והנה אני עכשיו בערום וחוסר כל וצריך איזה סכום על כלי בית ופרנסה ואין לי שום מראה מקום ושום משען ומשענה ושום עזר משום מקום. ובכלל המצב פה בירושלים מאד לא טוב ובפרט הישיבות והכוללות שנותנים בהם אחר שמונה שבועות בעד חצי חודש וגם זה לא יש ובפרט שאני צריך רחמים שיקבלו אותי לישבה תורת חיים שלמדתי קודם וכמה אני עומד שם 2 פונט נמצא שאוכל לקבל חצי פונט לחודש אם יקבלו אותי לשם וגם לזה צריך הרבה השתדלות. וגם הכולל נותנים בעד חודש טז' שבועות נמצא שמהכולל יש לי רבע פונט לחודש. זהו כל ההכנסות שאני מקוה שיהי' אחר ההשתדלות ומה יספיק זה השי"ת ירחם ובפרט שבני נ"י הוא חלש וצריך פילניש (אוכל בריא ומשביע) וכן אני חלש וכואב מהיסורים שעברו עלי וכן זוגתי תחי' השי"ת ירחם. 
ע"כ אבקשך אחי יקירי אולי תזכה לקיים המצוה ומבשרך אל תתעלם לראות לשלוח איזה סכום על התחלה וגם לסייע במעמד חדשי היינו לקבל על עצמך לשלוח לי בכל חודש סכום ידוע כפי כוחך וגם להשתדל אצל אחרים ולעורר אחי זלמן נ"י וגם הקרובים אולי ירצו לעזור במה שיוכלו. אחי יקירי אבקשך עוד פעם לבלי לשכוח מזה ולעשות כל מה שתוכל לעשות לעזור ולסייע לי ולב"ב שאוכל לדור עם ב"ב ולישב במנוחה על התורה ועל העבודה ובזכות זה תזכה לכל הברכות הכתובים בתורה והי"ת יעזור לך שתזכה לחזור לאה"ק בהצלחה מרובה ולמצא זווגך הראוי ולישב ללמוד תורה בטהרה באה"ק מתוך הרחבה אכי"ר ממני אחיך המצפה והמגעגע מאד אחריך והמתפלל בעדך 
שמואל הורוויץ נא ונא לכתוב לי בכל פעם משלומך הטוב באריכות להחיות את נפשי ממני הנ"ל הנני דו"ש אהוביי דודיי היקרים וכב"ב שי"נ וכל הידידים וכל ישראל ומאחלם כל טוב אמן

EN:
Attached note to R' Yechiel:



# Letter 49 מ"ט
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/146/

Letter 49 מ"ט
מכתב 146
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/146

Segment 1
HE:
ס"ח
ב"ה יום ב' פרשת בלק פעה"ק ירושלים תובב"א [תרצ"ב] 
החיוה"ש וכט"ס אל מע"כ אאמו"ר יקירי עט"ר ופארי 
אישון עיני וחמדת לבי וכל חיותי ה"ה הרה"ג מעוז ומגדול חו"ב סוע"ה בנש"ק יר"א מרבים כש"ת כמוהר"ר י' הלוי הורוויץ נ"י שליט"א 
אחדשה"ט ושלום אמי היקרה הצוה"ח שתחי' לאיט"א וש' אחיי ואחותיי שי"נ אודיע לך משלומי וש' רעיתי היקרה שתחי' וש' בני היקר הנחמד החריף שי"נ ביום ו' עש"ק קבלתי מכתבך היקר והי' לי לשלל רב ומאד שמחתי לשמוע משלומכם הטוב והיקר ורב תח"ח לך על המכתב וגם הכסף ששלחת כי נצרך מאד וממש החית נפשותינו הדלה כי מצבינו דחוק מאד מכל צד כי אין לנו שום משען ומשענה וממש בזה הכסף קיימת מצות צדקה באמת ונותן לחם לרעבים בזכות זה יעזור לך הי"ת פרנסה מתוך הרחבה בלי צרה ועקתא ותזכה לבא יחד עם כב"ב לאה"ק בהצלחה מרובה ונרווה זמ"ז נחת רב אכי"ר ואני נותן לך תודה לשעבר ובקשה על להבא שתעשה בזה להחיותינו ברעב ואם אינך יכול לעשות משלך תקיים גדול המעשה יותר מן העושה מה אומר לך ומה אדבר המצב מפרנסה אומר לך בקיצור "לא יש לי כלום" ואני איזה שבועות שאני סמוך על שלחני ביחד עם זוגתי תחי' ובני שי"נ והמצב ה' ירחם וד"ל אבל אעפי"כ צריך לחזק ולבטוח בה' מאן דיהיב חיי יהיב מזוני וגם יש לי צער ג' ממצבך ומצערך ה' יאמר די לכל צרות ישראל. 
אבל זה נחמתי ממה שאמרה הגמרא בסנהדרין מי שאינו בהסתר פנים אינו מהם מי שאינו בוהי' לאכול אינו מהם וכמו שאמר ר"ע לרבותיו בזמן שרואה אותם שקט ושליו הי' ירא שמא משלמין להם על זה העולם וכו' אבל ה' ירחם ונזכה לעבוד ה' מתוך הרחבה, וגם מסתמא זה הכל להזכירנו שתשתוקקו מאד לשוב לארץ מולדתינו להשתוקק כ"כ עד שתוציאו כולכם את הרצון מכח אל הפועל ולא להסתכל על שום הסתה מהיצה"ר ולשוב לאה"ק בבטחון על ה' כמו בצי"מ זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה וכו' ומה שאפשר לך לעשות איזה מעמד פרנסה שישלחו לך מה טוב. ה' ירחם ויתקן אותך בעצה טובה מה לעשות ואיך שלא יבלו ימיכם בחוץ לארץ עפר טמא ומטומא ע"ז ממש קיא צואה, ולבא לאה"ק קה"ק חלקת ה' ונחלתו, הי"ת יעזור שתזכו לזה בקרוב במהרה דידן אכי"ר. 
והנני שולח לך פה קבלה על הכסף 10 דולר של ידידך ר' יהודא לייב שטיין נ"י ובקשה על להבא והטשעקילך (צ'יקים) מכרנו בעד בערך סך 3 לירא וארבעים גרוש ושלמתי תיכף מה שלויתי על אכילה באלו השבועות שאני סמוך על שלחני והשאר הנני מוציא על הכרחיות גדול בשביל פרנסת הבית ואני עושה נעלים בשביל בני נ"י ובענין ישיבה לע"ע אין לי שום ישיבה, בהישיבה תורת חיים אני הולך כל הזמן מעת שבאתי הנה ולא רוצים לקבל אותי וחלקו ממון ולי לא נתנו ולא הועיל כל ההשתדלות העצום והרב כלל, ובענין ישיבת חיי עולם דיבר חותני שליט"א עם גבאי ואמר לו שבעוד איזה ימים ישיב לו תשובה. בענין התמונה איה"ש בקרוב נקיים רצונכם בזה אבל אנחנו נלוה על זה כסף שצריך לשלם עבור זה עד שיבאו מאתכם כי המעט הכסף שנשאר לי על הוצאות הבית הוא מצער מאד והי"ת ירחם וד"ל אבל גם באופן שתשלחו גם אתם תמונתכם ואני מבקש הי"ת בעדכם ובעד אמי היקרה ומאחל לה רפו"ש ורב נחת וכט"ס מכולכם בקרוב. 
זוגתי תחי' ובני שי"נ דו"ש באה"ר ומצפים לראותכם בקרוב באה"ק. 
חותני היקר הרה"ג שליט"א וכב"ב שי"נ דשה"ט באה"ר 
ממני בנך המצפה לישועת השי"ת והמצפה לראותך בקרוב באה"ק בהצלחה אמיתית ונצחית 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Peace and blessing and all good forever — to my beloved dear brother, my soul's companion — the dear young man — our Master R' Yisrael Dov, may he live.

Segment 2
HE:
ס"ט
יום ב' ויחי 
[חסר התחלה] 
ע"כ דארף מען מעכשיו האבין כל יום ויום שיעור קבוע לתשובה כנ"ל והעיקר אוועק לייגען כוחות (ע"כ צריך מעכשיו שיהי' כל יום ויום שיעור קבוע לתשובה כנ"ל והעיקר להשקיע כוחות) שנזכה לבא בזה השנה וכו' ושאר כל היום לעבוד ה' בשמחה היינו כמה וכמה ללמוד ספרי רבינו ז"ל ולעשות התבודדות עליהם ומתורות תפלות מתוך דביקות ואהבה ושמחה ולהכניס במוח את הדיבורים שבספרי רבינו ולילך אתם ולהכריח א"ע להתפלל בכוחות ולקיים העצות מספרי רז"ל אין ווען מען האט צייט רק ביינקען אין גיט גדענקין וויגען דער עיקר הצלה (ומתי שיש זמן רק לכסוף ולזכור היטב כי עיקר ההצלה) היינו לבא לא' על ר"ה וכו' וגם להיות שיעורים קבועים תהלים, חוק, מעמדות, פרק משניות, חומש ורשי, נביאים, ש"ע כסדר עין יעקוב מדרש. ולומר מעט זוהר. ורוב היום יהי' על ספרי רבינו ז"ל כנ"ל ואם נקיים כזה אז יהי' אשרינו ונזכה הרבה בזה ובבא אכי"ר 
והעיקר לזכור בכל יום להיות בשמחה ולרקד הרבה 
וגם לקיים העצה של צדקה ליתן כל יום פרוטות בפישקעלי (קופה) וכל שבוע איזה סכום שי' לשלוח מעט עבורי ומעט עבור הדפסה ומעט להחיות אנ"ש באומן ובזה תזכה מה שתזכה מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב רווחים אמיתיים ונצחיים אשריך אם תזכה לזה: 
יותר אין לחדש תאמין לי שישבתי לכתוב מכתב לך לא הי' לי אף מלה א' לכתוב לך ועזר הי"ת שיצא מכתב כזה. ותצניע אותו היטב ותקרא אותו כל יום ויום. אני צריך לו להמכתב הזה אבל אין לי זמן להעתיקו אבל יהא שמור אצלך היטב כל המכתבים שלי כי סוף כל סוף מסתמא יבא הזמן שיודפסו. אחי יקירי תעתיק אצלך הקונטרס ושלחו לי בחזרה וכן נא ונא שתחפש אולי תמצא הב' חלקים שיחות וסיפורים שנאבד אצלך הכתב יד ונא נא לחפשם היטב כדי שיודפסו ויהיו זכות הרבים לדורות נא ונא לחפשם היטב ואולי נמצא עוד כתבים אצלך לשלחם לי נא ונא. 
עוד אבקשך נא ונא לעשות בענין הסערטפקאד (הדרישה) של האיש מאונגרין מאנ"ש ובענין האיש מפולין נא לבלי לשקוט בזה למעה"ש נא ונא תעשה בזה ותכתוב לי תיכף תשובה מזה נא ונא 
וכן אבקשך שאני ג"כ אהי' ברעיונך וכשתוכל לעזור לי לעשות מה שתוכל הן בסיוע לפי שעה כל חודש והן בסיוע הגדול להנסיעה שנוכל ביחד לחטוף וכו'. 
אחי יקירי היום ב"ה עשינו התעוררות ביחד ללמוד כל יום ספרי רבינו ז"ל בעיון עם עוד איזה אברכים מקורבים חדשים ועם בחורים ה' יעזור שיקוים יפוצו מעיינותיך חוצה ובפרט הנפשות היקרים מירושלים עיה"ק אכי"ר. 
בעזהי"ת יגמר באלו הימים הספר תורות מכתב יד רבינו ז"ל ותפילות מר' אברהם ז"ל וצוואת הרב מטשערין ז"ל 
נא לכתוב תיכף תשובה אם החיית א"ע עם מכתב זה ואם אתה מקיים אותו ואם אתה מחייה א"ע עם הס' שיחות וסיפורים ימי התלאות 
ממני אחיך שמואל בן פיגה הורוויץ 
נא להגיד לר' וועלוויל בן ר' גדלי' שלדאבוני ולצערי נאבד המכתב מכיסי על הדרך לכן מבקש אני וכן אביו מבקשו שיכתוב עוד פעם כל מה שכתב לו בהמכתב ישר ע"י הפוסט נא ונא 
אחי יקירי אבקשך מאוד למעה"ש שתחוס ותרחם עלי שתעשה תיכף ומיד בענין הפאדרינגין בשביל האיש מאונגרין ומפולין וכל זמן שלא אקבל ממך מכתב תשובה בענין זה לא אכתוב לך יותר עד שאקבל תשובה

EN:
After warmly greeting you with great love — I hereby inform you of my welfare, thanks to G‑d, blessed be He. Please inform me of your good welfare — and of the welfare of all the fellowship of Jerusalem: R.A.B.Tz., may he live, and Yaakov Zev, and Yechiel, and R' Shlomo Veksler, and all the fellowship. And the welfare of R' Shlomo Kavler and of my family from Tzfas — R' Avner, etc. And what is happening with you — in material and spiritual matters. And whether R' Leibel Rozenfeld [a Breslov companion] is already in Eretz Yisrael. Please, my dear brother — I make you my agent [שליח] at the Tzion of the Rashbi, of blessed memory — to pray for me: that I merit very soon to come to Eretz Yisrael. For literally my vitality depends on this — to emerge from the darkness — from this exile that I am in the diaspora. Oh (Gott!) — shake greatly with compassion for me — at all the holy graves. And especially the Tzion of the Rashbi, of blessed memory. And arouse the fellowship of Jerusalem — or R' Zev from Jaffa — to send me the formal request. For literally my life depends on this.

Segment 3
HE:
ע'
יום א' פרשת במדבר פעה"ק ירושלים תובב"א. 
שלום וברכה והצלחה לכבוד אהובי אחי ידידי יקירי נפשי ולבבי המקושר בלבי בחבלי עבותות אהבה בל ינתק לעולם השותה עמנו יחד מבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח מוה"ר ... נ"י הכוסף ומשתוקק להכלל בראש השנה במקום תחלת האצילות מתחלת הזמן ששם ולהלאה למעלה מהזמן ובתחלת האצילות של הנפש ששם ולמעלה הוא למעלה מהנפש ושם הוא רק אין סוף. ומשם יכולים הכל להתתקן כי שם הכל נכללים בשורש ושבים יותר זך ומתוקן מתחלת בריאתו אשר כדאי וכדאי להתגלגל וכו'. אולי לזכות לבא למקום הנ"ל והכל כדאי לזה הי"ת יזכינו לבא למקום הנ"ל אז הכל כדאי ומהעוונות יהי' נעשים זכיות והבחירה ביד האדם לזכות בזה מה ששום בריאה ושום מלאך ושרף ושום נשמה קדושה של איזה צדיק גדול שבגדולים אינו יכול לזכות לזה ואנחנו יכולים לזכות לזה. 
אבל הבחירה הוא בחירה ומי שאינו יכול להטות הבחירה ולשבר הנסיונות והמניעות אל ישבר ואל יזכה ומי שחפץ באמת וחס על עצמו וגופו ונפש רוח ונשמתו שבכל הגלגולים עד הנה ונפש רוח נשמה שבגוף הזה ועל בניו ובנותיו ויו"ח וכל הדורות התלויים בו ועל נפש אבותיו עד אדם הראשון הוא מבין שבלא נסיונות ומניעות א"א בשום אופן להתקרב אל הק' בשום פעם. 
ומי שמביט על תכליתו באמת וחס על עצמו כנ"ל הוא מבין שאסור לדחות א"ע כי מי יודע מה יולד יום ואם אח"כ יזכה למה שצריך באלפים מניעות קשות יותר במס"נ ממש מה שיוכל לזכות כעת במניעות קלות וקטנות הדומות כחומות אבל באמת הם אינם אפי' חומות מקש ותבן וניצוץ א' יוצא מיעקב ויוסף ושורף כל המניעות של קש ותבן אבל אם החרש תחרישון בעת כזאת שחמלת הי"ת עלינו שנוכל לזכות בנקל מי יודע אם אח"כ נוכל לזכות אפי' במסירות נפש ממש. וכדמיון אנ"ש בפולין בעת שהי' דרך לאומן ואלו שהביטו על מניעות בית ושאר מניעות של גניבת הגבול שהי' ביכולת ולא זכו לזה. כמה התעקשו אח"כ לזכות במסירות נפש ממש ולא זכו לזה ומי יודע אם יזכו עוד. וכמה מתחרטים ע"ז ונושכים בשרם בשינם ואין מועיל להם כלל כך הוא בנידון דידן כיון שהפתח פתוח צריך לכנוס. ואם הדלת יסגר ח"ו לא יועיל כל הון. 
ע"כ די לחכימא ברמיזה להבין ולהשכיל מדעתו לבלי להניח להטעות א"ע מהבעל דבר לפתות ולהסית כאלו מתלבש במצוה בבחי' אש לבנה ובאמת מלאך מזיק הוא וצריך ללמוד א"ע מהשניֿלמלך שהניח את המשרת והסוס היינו האשה ואפי' הגוף שלו שהוא המשרת והלך בעצמו ולא הביט על שום דבר עד שזכה להוציא הבת מלך אשרי לו. וכן צריכים ללמוד מהבערגיר שעשה שגעון גדול ומחמת רוב רחמנות על אשת עני שהוא נפשו וכו' נסע ברוב בהלה למקום היעדניראל ולא חשב מקודם כלל איך יכנוס ואיך יצא ואיך יבא הלא יחפשו רק נסע במהירות ולא חשב כלל מה שיהי'. כך אם רוצים להוציא כ"א קדושתו מידי הקליפות צריך לעשות בבהלה ואפי' הוא שגעון גמור ובלי לחשוב כלל מה שיהי' אח"כ רק לעשות מה שבידו, למשל אם א' הוא בבור טיט וכל רגע הוא שוקע וצולל יותר אז אינו חושב כלל מה יהי' אם יצא מהטיט איפוא יקבל פרנסתו ואיך יעשה שלום עם אשתו שתתקוטט עליו וכו' רק הוא כל מחשבותיו הוא איך לצאת מבור טיט ואח"כ ממילא יעשה הי"ת שיהי' לו פרנסה ויהי' שלום ויהי' הכל טוב כך הוא בענייננו שצריכים לילך להצדיק שבזה תלוי כל יהדותו ורפואתו בגוף ונפש לא צריך לחשוב שום דבר רק לעשות את שלו וה' יעזור ממילא שלא יאונה לצדיק כל און ח"ו. 
ע"כ אחי אחי זכור אל תשכח מה שדברתי עמך כל הזמן ועשה תיכף כי הזמן קצר והמלאכה מרובה ותיכף עשה עשה ואל תתחרט ח"ו וכמו המעשה מרב ובן יחיד וכו' נא ונא לבל תשקוט ותיכף תיכף עשה יותר מכוחך ויכלתך וחטוף רווח אמיתי ונצחי כזה שאין דוגמתו ולא הי' דוגמתו ולא יהי' דוגמתו בעולם כל זמן שאתה יכול לחטוף חטוף, ומה אומר לך יותר אם טח עיניך מראות ואינך משים לבך לזה עשה כרצונך אבל בוודאי תתחרט הרבה בזה ובבא אבל אם תזכה בוודאי יהא לך לנחת רוח לעולם ועד ובוודאי יהא מצוה גוררת מצוה שלא תישן ימיך ושנותיך ח"ו כי תהי' נהפך לאיש אחר ובכל רגע ורגע תזכה דבר שלא ישער ע"כ אנא כנה. עורי נא. התעוררי נא. עמדי נא. קומי נא. חלי נא. חני נא. חוס נא. רחם נא. חמול נא. על הנפש חנינא. ואם תאבד ח"ו הזדמנות הזה שאתה יכול לזכות כעת. אזי להיות עוד פעם ראש השנה צריך לחכות בערך שנה וחצי ומי יודע עד אז מה יהי' ואם יחי' ואפי' כשיחי' אם יהי' היכולת כמו עכשיו ע"כ חיש נא ותהי' מהזריזים ונשכרים ותרויח רווח אמיתי ונצחי כזה שאבותיך ואבות אבותיך עד אדה"ר לא הרוויחו רווח כזה וכולם מביטים עליך שאתה תזכה ותזכה אותם ג"כ. ע"כ נא עשה למען כבוד נשמתינו; אחי יקירי מה אומר לך עלי עבר הרבה מיום היותי במירון כי זוגתי הפילה ל"ע והיתה מסוכנת במוצש"ק העבר בעת שהיינו במירון וכל נחמתי הוא כשנזכה לקיים מה שדברנו וד"ל נא ונא לחוס עליך ועלי. והנה פה שני מזוזות ותעשה על ב' פתחי הבתים שלך והשאר המזוזות יהא לך בעזהי"ת בקרוב נא להשיב לי תיכף תשובה נכונה אם יש לי על מה לחכות לישועה ממך ולא יהא לי עוד כליון עינים כ"כ כ"כ. 
ממני שמואל הורוויץ 
נא תיכף תשובה נכונה וברורה.

EN:
My dear brother — I ask you to give me life with holy words — with the vitality of Eretz Yisrael — with the greatness of Rabbainu, of blessed memory. Remind me — where I am! Write to me often — always! And I will reply to you. Give me life — write to me joyful letters. Everything that is happening in Eretz Yisrael — and the whole story of the pogrom [פגרם — a pogrom; this refers to the 1929 Hebron Massacre and the broader Arab riots of that year, which had devastated the Jewish communities of Eretz Yisrael. R' Shmuel, in distant Uman, is anxiously asking for news of the community he loves] — and how many Jews — and who among those I know was killed — and what is happening in Meron — and how was Lag BaOmer — and how was Rosh Hashana. From me — your companion mentioned above.

Segment 4
HE:
ע"א
ב"ה יום א' פרשת קרח פעה"ק ירושלים תובב"א 
החיוה"ש וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי וכל מאודי האברך הנעלה מו"ה ... נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות לשי"ת אחי יקירי אתך הסליחה על עיכוב הכתיבה עד הנה כי ל"ע הי' הקטן שלי חולה מסוכן זה יותר משני שבועות קוועטשנישט (לחצים) עם דם ועכשיו מעט יותר טוב אבל עדיין לבקש רחמים מהשי"ת שירפאהו לגמרי נא להזכירו נחמן נתן אהרן בן מנדיל לרפו"ש וגם בזה הזמן עשיתי בענין לידע מהענין שדברנו וגם הייתי בתל אביב בשביל זה וע"כ נא ונא תיכף ומיד לעשות ד' תמונות פשוטות כפי שתבין וד"ל ולשלוח לי יחד עם הכסף הידוע ואעשה בעזהי"ת ואתה מסתמא בודאי תזכה לזה אם תעשה ע"כ תדע שהזמן קצר והמלאכה מרובה תדע להזדרז שבזה השבוע אשיג הנ"ל מאתך ואסע ביום א' לתל אביב איינגיבען (לתת דמי קדימה) על כל טוב הנה בודאי לא תתחרט כלל ומה אני יכול לומר לך הנה כבר ר"ה וכשלא תחטוף ווער איז דיר שולדיג (מי אשם לך) ע"כ חוס עליך ועלי וד"ל. 
רבינו ז"ל אמר וען ניט מיין ר"ה וואלט דיא וועלט גווארין תהו ובהו (אם לא הר"ה שלי הי' העולם נהי' לתהו ובהו) וכו' על ר"ה הכל יכולים לקבל תיקון גוואלד גוואלד יכולים לזכות לטוב נצחי כזה ומדוע מחשים אנו האם אין זה שייך לנו היתכן דער עיקר ברסלבר חסיד איז לבא על ר"ה דער איז פין זיינע מענטשין וכו' רבינו ז"ל אמר ויא מיין ספר הגנוז איז גרוס דער ספר הנשרף מיין ר"ה נאך גרעסיר היתכן אם לא עכשיו אמתי היתכן מען ועט תמיד לייבן מען ועט אמאל פין זיך רייסין שטיקר פאר וואס מען האט גקענט זוכה זיין וכו'. 
(העיקר במה נקראים חסיד ברסלב זה בלבא על ר"ה הוא נחשב מאנשיו וכו' רבינו ז"ל אמר כמה שהספר הגנוז שלי גבוה וכן הספר הנשרף, הר"ה שלי עוד יותר גבוה היתכן אם לא עכשיו אמתי היתכן וכי נחיה לעולם עוד יגיע זמן שנתלוש את הבשר הרי יכלנו לזכות וכו'). 
אחי יקירי אין מילים בפי לדבר וכמאמר המדרש אין מחזקין אלא למחוזקין ואין מזרזין אלא למזורזין אם אראה ממך איזה התחזקות בענין זה אז נוכל לדבר יותר זכור ואל תשכח שבידך לזכות רווח אמיתי ונצחי כזה אל תיישן את כוחך כי מאד תתחרט ולא יועיל לך זכור בעוד שבכוחך לעשות זכור זכור. 
הנה אני שולח לך פה 6 מזוזות תודיעני תיכף קבלה עליהם וגם אם קבלת השני מזוזות והמכתב שלי מקודם שבועות וגם תשלח לי כסף עבור המזוזות. 
נא ונא להשיב לי תומ"י תשובה ברורה ונכונה אם יש לי מה לדבר עמך ולחכות עליך אם לאו כי אין זמן לחשוב. 
נא לכתוב תיכף תשובה טובה. 
ממני ידידך כנפשך שמואל בן פיגה

EN:
Attached note to R' Yisrael Dov from Moshe the Shamash (attendant) of the holy Tzion in Uman:



# Letter 50 נ'
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/147/

Letter 50 נ'
מכתב 147
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/147

Segment 1
HE:
ע"ב
ב"ה יום ג' והייתם לי סגולה פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אאמו"ר עט"ר ופארי חמדת לבי ואישון עיני ה"ה הרה"ג מעוז ומגדול חו"ב סוע"ה כש"ת כמוהרר"י הלוי הורוויץ נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיעכם משלומינו הודות להשי"ת מסתמא קבלת מכתביי ומכתבי ע"י הר' שלמה אליאך נ"י. ושכבר קיבל החמישים דולר והנה אנכי קבלתי שני מכתביך עם המכתב למנהל ישיבת חיי עולם ר' ישראל רובין ור' פישל ביום חמישי בשלח ומסתמא ישיבו על זה. 
והנה אנכי מצפה כל יום לקבלת רשיון המושל על הדפוס ואוכל להתחיל לעבוד בה. 
והנני מבקשך עוד הפעם שתזדרז ותגמור המצוה כתיקונה לשלוח לי העשרים דולר האחרונים על הדפוס ואין לך להתרעם עלי עבור זה כי אני איני אשם בזה כלל כי מחמת שבית החרושת איננו יכול לצמצם ע"כ שלחה במעט אותיות יותר מכל מין וזה עולה עשרים דולר, כאשר כתבתי לך כמה פעמים. נא ונא להזדרז בזה כי כבר הגיע זמן הפרעון ואני ירא שלא אסבול מזה ח"ו ע"כ נא ונא להזדרז בזה וד"ל. 
יותר אין לחדש ממני בנך המצפה לישועות השי"ת 
שמואל הלוי הורוויץ 
זוגתי דושה"ט באה"ר וכולנו דושה"ט ושלום אמי היקרה שי"נ ושלום כולכם באה"ר ומאחלים לכם פורים ופסח כשר ושמח. 
ד"ש נלבב מלב עמוק למע"כ ידידינו יקירינו הישיש הרה"ח יר"א וכו' מוה"ר יהודא לייב שטיין נ"י שליט"א ידיד יקר ונעלה. כאשר מע"כ יש לו חלק גדול בענין הדפוס שהקים לי אבי הרה"ג שליט"א אבל כאשר חסר עשרים דולר להגמר וזה לא באשמתי כי הבית חרושת לא יכלה לצמצם ועשתה ושלחה מכל מין אותיות יותר מעט עד שמגיע לה עוד עשרים דולר וכבר הגיע זמן הפרעון ואין לי לשלם העשרים דולר ואני יכול לסבול ח"ו מזה הפסד גדול יותר מכפלי כפלים ע"כ הנני בבקשתי נא לגמור המצוה לעזור לאבי בזה שיוכל לשלוח לי הסכום הנ"ל במהירות בהקדם האפשרי ואין המצוה נקראת אלא על שם גומרה וטוב אחרית דבר מראשיתו. ובזכות זה יזכה לשיבה טובה דשינה ורעננה ויזכה לראות בבנין ציון וירושלים בב"א. ממני ידידו לנצח המברכו והמעתיר בעדו והמאחלו חג הפורים וחג הפסח כשר ושמח בתכלית. 
שמואל הלוי הורוויץ 
נא לכתוב לי שם אמו ואוכל לעתור בעדו כל יום אצל כותל מערבי בפרטיות בשלימות.

EN:
Peace and blessing and all good forever — to my beloved dear friend, my dear and mighty companion — our Master R' Noton, may he live — and his dear wife Mrs. Sarah Gittel, may she live.

Segment 2
HE:
ע"ג
ב"ה אור ליום ו' פרשת תצא פעה"ק ירושלים תובב"א 
כוח"ט ושנה טובה ומתוקה למע"כ אהובי אחי נפשי ולבבי מוה"ר ישראל דוב נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר 
מסתמא קבלת מכתבי משבוע העבר והנה בעזה"ית אחר ש"ק אני רוצה לנסוע להתראות אתך ולהיות עכ"פ במירון על שבוע או יותר וגם שבת באמצע ומקורב חדש תכשיט נפלא רוצה ליסע אתי ביחד לעבוד ביחד עבודת ה' אצל ציון הרשב"י זיע"א אולי נוכל להתיישב דעתינו איזה ימים לפני ר"ה הקוה"נ ולהשתוקק ולכסוף להקדושות הנוראות המובאות בדברי רבינו על הימים הקדושים ונוראים האלה ואולי תוכל גם אתה להשתתף עמנו ועכ"פ הרבה טובה יהי' לך בראית פנים חדשות ויהי' לך הכנה על ר"ה 
ע"כ למעה"ש תיכף ומיד בלי איחור כלל תכתוב לי מכתב בקשה שאבוא אצלך וגם מעט על הוצאות ומעט כסף חדשי. למעה"ש תיכף ומיד, אל תספר כלל למהקורב החדש מהקשר שנעשה בינינו וגם לא תדבר אתו שיחות סודיות אך בעבודת ה' 
ממני ידידך אחיך מצפה לראותך בשמחה 
שמואל בן פייגא הורוויץ 
חזק ואמץ וחטוף ואכול תורה וחטוף ושתה תפלה והתלבש עצמך במצוות כי רק זה ישאר מכל העמל והשאר הבל וריק ע"כ צריכים לזכור מה שצריכים לעשות בזה העולם ולשמוח בזה

EN:
After warmly greeting you with great love — I hereby inform you of my welfare, thanks to G‑d, blessed be He. Would that I might merit to rejoice together with you in Eretz Yisrael. Amen, so may it be His will. First — I ask greatly: please have compassion on me and write immediately of your good welfare — and of all the fellowship. And especially: of R.A.B.Tz., and R' Yaakov, and R' Yisrael Dov, may they live — and of Jerusalem the Holy City, and all the news. And of the welfare of the study hall. And of the welfare of Yechiel, may he live. And whether R' Leibel, may he live, has already come. And whether Yaakov Zev received the package with R. A.'s [R' Avraham's] writings — with me — with my clothing — that I sent him a long time ago — nearly a year ago. And I received no word. And I have great suffering that I received no word from all of you.

Segment 3
HE:
ע"ד
ב"ה יום ג' ו' לעשי"ת פיעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וגח"ט אל מע"כ ידידי הנעלה נפשי ולבבי וכו' וכו' מוה"ר ישראל בער נ"י אחדשה"ט הנה הייתי אתמול אצל אחיך ואמר לי כי נחמן לקח את כסף שלו ונסע וגם ממנו לקח ב' שלינג. והיום בשוק ראיתי את נחמן ואמר לי כי תמול האט ער אן גווארין דעם אטו והיום נוסע וכבר קיבל קרטע (הוא הפסיד את האוטו והיום נוסע וכבר קיבל כרטיס). והנה אחי יקירי הבע"ד רוקד ועדיין לא לקחתי עצמי לעבודת השם ורודף אותי מכל הצדדים ואעפי"כ אינני מייאש עצמי והנני מחכה עדיין אולי יבא היום העת להתחיל בעבודת השם וכן תעשה גם אתה. והנה מאד אני רוצה לעשות לי סוכה מיוחדת וצריך לזה כסף וטרחה ה' יעזור לי לזה. 
יותר אין הזמן מסכים ממני ידידך מצפה לשלומך וטובתך שמואל הלוי הורוויץ 
נא לזכור בענין תפילין דר"ת שלי שהנחתים אצל ציון הק' ולדבר עם סנדיר טראוויץ ואמו ור' דוד אתרוג מענין הדפסה ולהראותם הכוכבי אור. 
נא ונא להרבות רחמים עבורי באלו הימים ובפרט על יום כפור במירון אצל ציון התא"ל זיע"א עבורי וב"ב ואבי שיחי' נא ונא 
תאמר לר' נתן חנהס' שיותר ממאה וחמישים עלי הדס לא ישלח לי כי אין ביכלתי למכרם

EN:
And now I ask greatly of you — please, my dear beloved brother, the companion of my soul and heart — as you are brothers and my companions, truly beloved to me as my soul — "many waters cannot quench the love," etc.: Please have compassion and pity and mercy on me — for my body and soul and spirit and neshamah and heart. For the sake of Heaven! For the sake of Heaven! And take counsel — speak with R' Dovid Shtefir — that he send me a formal request in my name — with a change [בשינוי — meaning: in a different name or formulation, to work around Soviet bureaucratic limitations]. And when I receive a reply that he is willing and working on this — then I will make myself a passport to travel to the Holy Land.

Segment 4
HE:
ע"ה
ב"ה יום ו' עש"ק פרשת לך לך 
לכבוד אהובי ידידי יקירי מוה"ר דוד קלמנוויטש נא למסור את הספרים שלי לידידי היקר מו"ה יעקוב זאב ברזיסיקי נ"י שיתן לך החמשה שילנג. 
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
[Yiddish:] "My dear brothers — have compassion! And send me a formal request as quickly as possible — literally save me from death. My heart yearns to come. It will be a great goodness for you — in this world and the World to Come. It will not cause you pain — explicitly — save me from the torrent of many mighty waters." And also: please speak a great deal with R' Dovid — and arouse R' Yaakov Zev, may he live, to take upon himself the effort for this — for you are my brothers and my companions, truly beloved to me as my soul and heart. "Many waters cannot extinguish the love," etc. Therefore, my brothers and companions — have compassion and pity on me — and do whatever you do — save me as quickly as possible. For truly my soul depends on this. And may the longing be — that I can hold on until when I will come, even if you already send. For even one day is hard for me to endure. What shall I say, what shall I speak? May you merit this mitzvah — for a great hidden treasure. Please speak a great deal with R' Dovid — and with R' Yaakov Zev — and exert yourselves on this with true self-sacrifice. And you shall know: this is a matter of saving a life — literally. And in this merit — G‑d, blessed be He, will help you with all goodness. And I always pray for you at the holy Tzion. And you pray for me at all the holy places — and especially at the Tzion of the Foundation of the World, the Rashbi, of blessed memory. And speak with R' Alter Ben Tzion, may he live. From me — your friend: Shmuel the Breslover. And I ask of you once more: the matter shall be kept entirely confidential — for perhaps it will cause harm, G‑d forbid. And the letter I wrote to my wife — deliver it to Yechiel and Yaakov Zev — and if they understand that it should be given to her — let them give it. And I greet R' Shlomo Veksler, may he live. Presumably you received my letter from Parashas Shemos — please fulfill it — save a Jewish soul. Have compassion, pity, and mercy on me — with all your strength and with all your heart — with true self-sacrifice — to save me from the torrent of mighty waters. And the longing is certainly a great one — for each one individually. G‑d knows — and you understand enough. I am asking once more — please have compassion and pity and mercy on me — and exert yourselves immediately — to speak and work on this — and write to me a reply: are you ready for this? Then immediately I will make myself a passport, etc. Please do this — and in this merit G‑d, blessed be He, will help you with all goodness. And I always pray for you at the holy Tzion. And pray for me at all the holy places — that I merit to come quickly with complete salvation. Amen, so may it be His will. And I ask of you: R' Noton, may he live — and his wife — since the matter must be kept confidential — perhaps it will cause harm, G‑d forbid. And the letter I wrote to my wife — deliver it to Yechiel and Yaakov Zev. And if they understand that it should be given to her — let them give it. And I send greetings to R' Shlomo Veksler. And know: that you will certainly not regret this, G‑d forbid. From me — your friend: Shmuel the Breslover.



# Letter 51 נ"א
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/148/

Letter 51 נ"א
מכתב 148
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/148

Segment 1
HE:
ע"ו
ב"ה יום א' פרשת שופטים ב' דר"ח אלול פעה"ק ירוש' ת"ו 
לנכון נתקבל מהאשה הכבודה הגבאית מרת פייגע שיינברג שתחי' לאיט"א סך 50 גראי' בשביל עניי רוסי' הגוועים רח"ל ברעב בעירום וחוסר כל ה' ישמרינו ונשלח להם ושכר גודל המצוה אין לשער ויכולה היא שתגן באלף המגן ואנא אחב"י רחמנים בני רחמנים חוסו וחמלו על אחיכם הנדכאים וסובלים חרפת רעב ובזכות זה תזכו לכוח"ט ושנה טובה ומתוקה ונזכה לראות בבנין ציון וירושלים בב"א הכ"ד הכותב שמואל הורוויץ נשיא ישיבת ברסלב לתורה ותפלה

EN:
Life, peace, and all good forever, and a kosher and joyful Passover — to the honored selves of our beloved dear friends, our dear companions — all the fellowship — our Master R' Noton, may he live — and our Master R' Shlomo, may he live — and our Master R' Alter Ben Tzion — and our Master R' Dovid Shtefir — and our Master R' Yechiel — all of them shall stand under the blessing. Amen, so may it be His will.



# A Severe Medical Emergency at Uman — The Abscess, The Operation, The Recovery
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/149/

A Severe Medical Emergency at Uman — The Abscess, The Operation, The Recovery
מכתב 149
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/149

Segment 1
HE:
ע"ז
לאחי ר' ישראל דוב נ"י 
לנכון קבלתי והנני מבקשך לראות לשלוח נעלים כי יש לי חרפה גד' וגם מזיק לי לעבודה ויכתוב מתי יסע לירושלים ומשלום בתו תי' שמחה 
ממני אחיך שמואל הורוויץ

EN:
First — I will inform you of my health: blessed be G‑d — Who helped me until now and Who made miracles of Purim for me — that I remained alive. And what has passed over me — passed. Severe sufferings and great pains. In Parashas Bo: [Yiddish:] "I received, G‑d forbid, a great and very dangerous blow [מכה — an abscess/wound; a severe infection that developed into an emergency]. (Apparently from the struggling [מהמוטשין זיך — from the physical toil and hardship] in the kloiz [the Breslov prayer house beside Rabbainu's grave] — from the sleeping in the cold up top all winter, etc., and from the eating of hard dry biscuits, etc. — I became very chilled, etc.) And also my stomach I am suffering from [דער מאגין לייד איך אויך — intestinal illness]. (For I cannot eat black bread — and even that there is none, etc.) In short: I suffered such great pain in my head — for the blow was from my ear down to half the neck — and the ear is very close to the brain — as is known to doctors. And therefore all the pain struck the brain literally. I could not eat, or sleep, or do anything — from the great pain in the brain — literally as if burning, G‑d forbid. And I suffered this way until Thursday of Parashas Yisro. And I was in the kloiz and did not make myself known."

Segment 2
HE:
ע"ח
[חסר] 
צער ועגמ"נ גדול מזה שיש לך יסורים ממני ממכתבים הן אמנם כי אני מתרשל הרבה מלכתוב מסבת פנאי ועצלות וכו' אבל הלא אעפי"כ כתבתי לך ואפשר לא כתבתי האדרעס נכון ועכ"פ מעתה אקוה איה"ש שלא יהי לך יסורים מזה ונא להשתדל בגין כסף כי דוחקי גדול מאד מאד ה' ירחם. 
ונא לכתוב ולשלוח הן מכתבים הן כסף על האדרעס ר' נתן באטילמאכר ולכתוב משלומך ומשלום אמי שתחי והילדים שי"נ הכל בפרוטרוט 
איה"ש בשבוע הבאה אכתוב באריכות

EN:
"And on Thursday mentioned above — all the deadlines had truly been reached [כלו כל הקיצין]. And I saw that I was literally within a step of death. And I entered R' Shimshon's [Rabbainu's grandson — the caretaker of the grave] house — to pray in his house — for I could not endure the noise of the kloiz. And I told him. And I was put on a bed by him. And a doctor was called. And he said this is a dangerous blow — for it touches, G‑d forbid, the brain — and who knows what could happen, etc. And also — he needs to wait several more weeks before they could open it, etc. And who knows, etc. And Hashem helped me miraculously — that the blow descended from the ear — closer to the neck — and the danger to the brain was somewhat alleviated. And I remained lying at R' Shimshon's house — even though it was very, very hard on him. And even if they had paid him one pound per day — he would not have wanted it — for he is a weak person, etc. And this requires very great effort — day and night, etc. Even so — from fear of G‑d — for he saw that if I were not in his house I could die, G‑d forbid — he was compelled to agree that I be with him. I was with him until now. And he — and his wife — and his son Pinchas, may he live — and all of them were nearly sick and weak from me — from the effort."

Segment 3
HE:
ע"ט
[חסר] 
תורה ותעשה כנ"ל... ובזה תבלה רוב היום... מלבד איזה שיעור אוס גיסין זיך דאס הארץ... ללמוד ולהתפלל רוב היום כנ"ל בשמחה וחיות. איזה שעה לבד בהשתפכות הנפש או בחצות או בזמן אחר. ומלבד איזה שיעורים קבועים בש"ע ומשניות ועין יעקוב וכו'. 
כי גמרתי ואגמור איך... 
אספירין אכי"ר. הנני מוכן בעזהי"ת באלו הימים מכתב ארוך לאומן להזכירני על ציון הק' בער"ה תזרז א"ע לשלוח לי צעטיל עם השמות שלכם והבקשות. וגם תתן מעט כסף על שליחת אתרוג לאומן. עוד בזה השבוע לזרז בזה הנ"ל. הנני מחכה בעזהית קודם ר"ה להיות אצלך ובמירון פעם א' הנני מחכה בשבוע זו או בשבוע הבא ליסע לתל אביב על יום א' לקבל הכתבים שאצל בנו של ר' שמואל העשיל ז"ל שכתב שאבוא ליקח. 
ממני ידידך המצפה לישועת השי"ת שמואל הורוויץ

EN:
"And in general — until Tuesday of Parashas Tetzaveh — it became in many respects still much greater, the blow. And I literally did not know day from night. 'Morning says: would it were evening — and evening says: would it were morning.' What shall I say, what shall I speak? And a great doctor was called — and he said it was very dangerous for the neck — lest it choke, G‑d forbid — and also for the brain — very dangerous. Therefore it must be opened. And the aforementioned doctor himself opened it. What shall I say about the great sufferings I endured — pains and torments still greater than from the operation itself. And every two days I had to go to the doctor to have the dressing changed. And every time I endured great pain. And afterward — pus began to come out — greatly — so that every day the clothing were soiled, etc. And the doctor each time pressed [to drain the abscess]. And I had great suffering. And blessed be G‑d — yesterday I went to him, and they said it is a great kindness. Even so — I still need to go every two days. And I still cannot go to the kloiz to pray — only in the house. And especially to the Tzion and the mikveh — surely one does not even mention it. And I am very, very weak — beyond all reckoning. For my heart is weak and my strength is weak — from the great sufferings I have had all the years among you — and also this year in particular — from the various crises and waves that passed over me — and the struggling and effort here, etc. — what passed over me (G‑d willing — face to face we will tell at length)."

Segment 4
HE:
פ'
יום ג' פ' ויצא ה' כסלו תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס לכבוד ידידינו היקר מאנ"ש הנאהבים והנחמדים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות הצדיק האמת באמת כש"ת כמהר"ר ארי' וויינשטאק נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר כיאות, לנכון קבלתי מכתבו היקר עם הכנסת כלה ל"ג דולר, ומה מאד החייתני בזה כי המצב שלנו אין לשער כי קרוב מאד להחתונה ועדיין לא נפדה הדירה שעולה לכמה וכמה אלפים ל"י וכן לא נפדו הרהטים והמלבושים וכן שאר הוצאות החתונה המרובים ה' ירחם. אנא לעשות כל היכולת בזה וגם לעורר אנ"ש היקרים לסייעות בזה בכל היכולת ובפרט חבירינו היקר והנעלה ר' אליעזר שלמה בן מלכה נ"י והרה"ח ר' צבי ור' מאיר קאלמנאוויץ ושאר אנ"ש לסייע בזה בכל הכוחות. וזכות המצוה הגדולה הזאת תגן עליכם באלף המגן ותזכו לרב טוב הצפון ולכל הברכות שבתורה ולכל טוב סלה. 
ועיין בזוהר הק' פר' ויצא דף קמ"א ע"ב ומובא בלימוד חק לישראל פ' ויצא מיום ב' בלימוד הזוה"ק מגודל ענין הצדקה עי"ש ובס' המדות מובא שלהמתיק הדין של יום הדין הגדול הוא ע"י צדקה ובתורה ד' לק"ת בלק"מ "ואת העורבים" גודל ענין הצדקה שפותחת כל השערים ולהכניע כל הכפירות וספיקות באמונה רק ע"י צדקה עי"ש היטב ותורה י"ז בלק"מ ויהי הם מריקים שקיהם בסוף התורה שעיקר זיכוך כלי המעשה ועי"ז נתעלה ונתרומם השכל ועיקר קרן קיימת היא הצדקה עי"ש. והכלל שגדולת הצדקה אין לשער המובא בכל הספרים הקדושים הן מחז"ל ומזוה"ק והאר"י ז"ל וכל הצדיקים ומדברי רבינו ז"ל בספריו הק' ובלקוטי הלכות מה שזוכים עי"ז שאין לשער ולהעריך כלל שעי"ז יכולים לזכות כל מה שצריכים הן בגשמיות והן ברוחניות ובפרט צדקה כזאת לאה"ק ולאנ"ש החפצים להתקרב לרבינו ז"ל הכנסת כלה להקים בית בישראל שאין לשער גודל הצלחת הנפש בזה. ובפרט לשמוח בהמצוה שענין גודל עשיית המצוה בשמחה אין לשער ולהעריך כלל כמובא מהאריז"ל שכל גודל מדרגותיו זכה רק עי"ז שעשה המצות בשמחה ושזה תנאי הראשון לעשית המצות לעשותה בשמחה יותר מרוב כל היינו יותר לשמוח בהמצוה יותר מהשיג כל הון דעלמא כי זה העיקר השארית שנשאר מהאדם בעוה"ז כי הכל הבל ואין מלוים לו לאדם לא כסף וזהב וכו' כ"א תורה ומצות ומעשים טובים שעשה בעוה"ז החולף ועובר ומה שקונים בעוה"ז הוא ההכנה על עולמי עולמים ונצח נצחים ומפ"ז כל הצדיקים הגדולים כמו ר' יוחנן בן זכאי בגמרא שבכה ואמר אורחא רחיקא (דרך רחוק כי ההכנה בעוה"ז הוא לעולמי עולמים ולנצח נצחים) וזוודא קלילא לית לן (וצדה לדרך אין לנו) ומה נאמר אנחנו אבל צריך להתחזק ולשמוח במה שזוכים לעשות כי מדה טובה מרובה וסוף כל סוף לא נשאר מהאדם כ"א מה שחטף איזה טוב בעוה"ז. ע"כ צריך לשמוח מאד בזה שזכינו להתקרב לרבינו הק' המעוררנו ומחזקנו לחטוף בזה העולם כל מה שיכולים ופרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. היינו בפשיטות ענין הצדקה שכל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול כי זהו זריעה בארץ טובה שמצמחת כפלי כפליים בבחי' זרעו לכם לצדקה. וכן כל עניני מצות ומעשים טובים שג"כ נקראים צדקה שעושים בזה צדקה עם השכינה וכלל ישראל ובפרט שזהו צדקה עם הנפש שלו שזאת כל תשוקתה ומגמתה לעשות רצון השי"ת וזהו "פרוטה ופרוטה" כל דבר קטן שבעבוה"ש הן צדקה והן תורה והן תפלה והן שאר מצות ומעש"ט מצטרפות לחשבון גדול, ובזה מובן המובא בספרים הקדושים שהאדם העושה מצוה אינו צריך לשמוח בזה המצוה לבדה כ"א צריך לשמוח בעוד כמה וכמה מצות שיעשה עי"ז כי מצוה גוררת מצוה, וכן להיפך כשאדם עושה עבירה ח"ו אין לו להתאונן ולדאוג בהעבירה זו לבדה כ"א בעוד כמה וכמה עבירות ח"ו שיעשה עוד כי עבירה גוררת עבירה רח"ל (ובזה העצה אם נפל האדם ח"ו למה שנפל לעבירה במחשבה או בדיבור או במעשה ח"ו ובמה שנפל ח"ו אפילו לשאול תחתיות להפסיק השרשרת של העבירות במצוה לעשות תיכף איזה מצוה ולעשות תשובה בחרטה באנחה בוידוי דברים לפני השי"ת ולפסוק תיכף הרע הן המחשבה לפסוק מלחשוב בזה ולחשוב מחשבה אחרת, ובהסתכלות לסתום תיכף עיניו מזה וכן שאר ענינים המובן מעצמו, וזהו ג"כ פרוטה ופרוטה היינו כל חוט השערה שהאדם נותק את עצמו מהרע ובורח מהעבירות הן מהרהורים רעים ומהסתכלות וכו' מצטרפות לחשבון גדול כי המונע א"ע מרע וסור מרע נחשב כעשה טוב כי היושב ואינו עובר עבירה נחשב ג"כ כעושה מצוה ולזה ג"כ מסוגל הצדקה מאד כי עי"ז ניצול מחטאים כמובא בספרים ובלק"מ ובס' המדות וגם עי"ז מתכפרין העונות כמובא בדניאל "וחטאך בצדקה פרוק" השי"ת יזכנו לכל מה שצריכים לזכות בזה העולם בזכות רבינו הק' שהתקשרות בו ובשאר צדקים האמתים עולה על כולנה 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ

EN:
In short — I am very weak, etc. And I had a miracle: I borrowed money from the fellowship for the journey to Eretz Yisrael — and spent the money on the illness, which was literally a matter of saving a life — for it was permitted even to violate Shabbos, etc. And approximately 6 pounds — or more — I spent on this. And now I have hired myself out to one of the fellowship — until after Pesach — to sleep by him. And I am suffering greatly.



# An Overwhelming Yearning — Come to Meron Together
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/15/

An Overwhelming Yearning — Come to Meron Together
מכתב 15
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/15

Segment 1
HE:
יום ד' פרשת וישלח שנת תרפ"ד ירושלים תובב"א

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my dear, my precious soul and heart — the pious and exalted one — who yearns for the service of Hashem in truth and for the holiness of the Land of Israel — may Hashem grant him merit for this soon — our master Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him.

Segment 2
HE:
שלום מיט ברכה מיט הצלחה מיט כל טוב סלה (שלום וברכה והצלחה וכל טוב סלה) למע"כ אהובי ידידי עוז כנפשי ולבבי חמדת לבי ואישון עיני וכל מגמתי ורצוני וחשקי הרה"ח ירא ה' בכל כוחו וכל מגמתו אך ורק לעבוד ה' באמת ותמים שותה מים מבאר מקור מים חיים מננמ"ח כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר וברחימתא עזיזא מעמקא דלבא כידוע

EN:
I have received your letter together with the money — and likewise the letter of his wife, the modest one who fears sin, blessed among women in the tent, [מנשים באוהל תבורך — "blessed among women in the tent." A biblical phrase from the Song of Deborah (Judges 5:24): "Blessed above women is Yael, wife of Chever the Kenite — blessed above women in the tent." Applied here as a term of highest honor for the recipient's wife. The phrase praises a woman of inner domestic virtue and spiritual greatness — one who sanctifies the home and tent of Israel.] our mistress Hinda Rachel, may she live — together with the money from Hoshana Rabbah. [Hoshana Rabbah — the seventh day of Sukkos (21 Tishrei) — the day on which, according to Kabbalistic tradition, the final sealing of the judgment (begun on Rosh Hashana and sealed on Yom Kippur) is completed. It is the last opportunity for teshuvah and prayer before the decree is fully closed. The fact that the wife sent her letter specifically on Hoshana Rabbah is a detail of spiritual timing.]

Segment 4
HE:
טייער הארצידיקער ברודר איך בייט אייך זייער אין זייער איר זאלט בייטין פאר מיר איך זאל זיין אירא שמים ועובד ה' באמת אין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך וארין דער בע"ד לייגט זיך אין דער לענג אין דער בריט אין די 2 זאכין לאזט ער ניט אוספירין ניט צי זיין אין איינום ביים הייליקען צדיק תא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א אין ניט זיין אירא שמים ער ועט אלדינג נאך גיבען נא דער תורה נא דער אלדינג אבי דאס ניט אוף דערינין פאר לייגט ער זיך מיט אלי כוחות בשום אופן ניט צי זיין אירא שמים נאר מיין עצה וייס איך איז תפלה איך בדארף טוהין מיינס בייטין אין בייטין אין וייטער ואס קען איך טוהין.

EN:
And I am hereby fulfilling her request to pray each day on behalf of her nephew — the child Shraga Yehoshua son of Sarah — for a complete recovery. [לרפואה שלימה — "for a complete recovery." The standard formula of prayer for a sick person: may the healing be complete, total, and lasting — not merely partial or temporary. The child is identified by his full Hebrew name and his mother's name — both required for a healing prayer in the Jewish tradition.]

Segment 5
HE:
טיירער הארצידיקער גוטר פריינד ואס זאל איך אייך זאגין איך בין נעביך זייער וייט פין השי"ת אין פין עבודת ה' באמת עס איז מיר נעביך זייער שלעכט אין ביטער אין יודישקייט הלואי ואלט מיר השי"ת גהאלפין איך זאל האבין א זכי' צי זיין מיט אייך אין איינום הן אין מירון הן אין טבריא מי יתן והי', מיין הארץ ביינקט מיר זייער אין זייער אן אשיעור צי הייליקען צדיק רשב"י זיע"א אין צי זיין מיט אייך אין איינום ואס זאל איך טוהין דער בעל דבר ויל דאס בשום אופן ניט צי לאזין.

EN:
The Request and the Author's Hesitation And regarding what his honor asks of me in the letter of Parshas Noach — that I give him good counsel regarding the matter of his longing to travel to the Land of Israel — truly it is difficult to give counsel, and especially since his honor is a debtor and earns his livelihood with great difficulty — with the labor of his hands [ביגיע כפים — "with the labor of his hands / by the sweat of his hands." A biblical expression (Psalms 128:2): "when you eat of the labor of your hands — fortunate are you and it is good for you." Here it describes honest, hard-earned income — not passive income but the fruit of direct physical and mental labor. The author is noting that such a person cannot easily absorb large expenses.] — and [would need] to incur such great expenses for a journey there and back.

Segment 6
HE:
למעה"ש איך בייט אייך זייער איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין מיך ראטווען אין זיך מתאמץ זיין בתפלה אז איך זאל קומין אוף חנוכה צי אייך וארין די מניעות שטארקין זיך זייער מען האט נאך גאר ניט אן גהובין צי טוהין וייגן דער הלבשה אין עס איז זייער א וייטע זאך איך זאל צריק פארין די מחותנתע האט פיר גהלטין פאר ואס מען האט מיך גלאזט זיין אליין אין מרון אין זיי האבין גהאט גרוס צער דערפון.

EN:
Yiddish Passage — Practical Counsel on the Journey to the Land of Israel [The author shifts into Yiddish for his practical counsel, then provides his own Hebrew translation immediately following in brackets.] "Nevertheless, I am responding to his honor according to my understanding. The first thing: you must see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be at peace and should agree to this with goodwill. [דאס ערשטע דארפט איהר זעהן אז אייעהר פרוא דיא אשת חיל ויראת ה' זאל זיין צוא פרידען — "The first thing: you must see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be at peace." The very first practical step before any planning for the trip: the wife must be on board, willingly and genuinely in agreement — not grudging or pressured. Eshes chayil (capable woman, Proverbs 31) + yir'as Hashem (fears G-d): both virtues cited together. Tzu friden = at peace / satisfied / agreeable.] And furthermore — you have almost a whole year to yearn and long for the holiness of the Land of Israel and to beseech and pray to Hashem about this. [בייטען השי"ת — "to beseech / to pray to Hashem." The Yiddish beytn (בייטען) — from the German bitten — means to request, to beseech, to beg, to entreat, to petition. It is used throughout this letter for direct, heartfelt prayer-as-petition: not formal liturgical prayer (davenen) but the direct personal supplication of one who urgently needs something from G-d. The word conveys active, persistent requesting — not passive hoping but earnest, repeated asking.] [And in general — to pray that there should be peace upon Israel and peace throughout the entire world.]"

Segment 7
HE:
היינגט דאס נאר אין תפלה וכסופין ע"כ למעה"ש בייט איך אייך זייער אז איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין אסאך בייטין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך מיין הארץ ברענט ויא אפייער צי אייך איך קען מיר בשום אופן ניט לעשין ויא ואלט איך זוכה גוען ואלט דאס גוען בא מיר טייעריר מאלפים ורבבות דנרי זהב גואלד בייט אוף דערינין ואס זאל איך אייך זאגין איך שטייא אין יודשקייט נעביך גאר גאר נדריק עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר איך בייט אייך זייער למעה"ש הארצדיקער גטרייער פאר געסט חלילא ניט אין מיר לאזט מיך ניט פאר טאפיט וערין דער מאנט מיך אלי מאל וין איך בין אין דער ועלט אוף ואסער ועלט איך בין איי אשאד אוף די 2 חדשים ואס מען קען אין איינום טוהין אין יודשקייט גשמאק אגרוסי שאד טייער האצדיקער גטרייער איך האב גמיינט איך ועל קונה שלימות זיין אין מירון היינו איך זאל זיין אירא שמים באמת אין טוהין השי"ת רצון באמת אין מקורב צי צדיק האמת באמת אין טוהין תשובה שלימה באמת אין האבין ארפואה שלימה אין צום סוף בין איך נעביך אזו נדריק האט רחמנות אין פאר געסט ניט אין מיר לאמיר זיך ניט פאר געסין איך פאר געס אייך ניט כמעט איין רגע למעה"ש זייט אייך מתאמץ בתפלה הן ארפואה שלימה וכו' כידוע הן איך זאל זיין איין ערליכער יוד אין זאל זיין מקורב צום רעבין אין צי אונזרי לייט באמת אין קומען קיין אומן בקרוב אין ארבטין בעבודת ה' באמת אין צי ברעכין אלי מניעות וארין איר וייסט דאך יא אז איך האב ניט קיין שום תקוה נאר אוף נסי השי"ת דורך תפלה בכח צדיקי אמת רבינו הקה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה.

EN:
Hebrew Translation of §6 [The first thing: you need to see that your wife — the capable woman and G-d-fearing one — should be satisfied and should agree to this with goodwill. And furthermore: you have almost a full year to yearn and to long for the holiness of the Land of Israel, and to pray to Hashem about this. (And in general: to pray that there should be peace upon Israel and peace in the entire world.)]

Segment 8
HE:
טייער גוטער ברודר איר וייסט דאך יא אז איך קען מיר צי קיינום ניט ארוס גיבין דאס הארץ נאר צי אייך הלואי ואלט השי"ת גהאלפין מען זאל זיין תמיד אין איינום חברים אין ארבטין עבודת השי"ת אין איינום מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה אבי צי זיין מיט אייך אין איינום ארצדיקר ברודער עס פיילט מיר זייער שמחה אין איך בין זייער וייט פין השי"ת למעה"ש בייט שטארק פאר מיר וארין איך בין זייער מסוכן אוף דער ועלט.

EN:
And as for the actual matter of the journey itself — it would be better to travel together with a group of Chassidim, [חברה חסידים — "a group / fellowship of Chassidim." Traveling in an organized group significantly reduced the cost of a transatlantic journey in 1955. The author gives specific figures: solo travel = approximately 900 dollars; group travel = approximately 600 dollars. The difference of 300 dollars is described as a "large sum" (cheshbon gadol) — significant for a person earning his living with difficulty.] for whom the price of the journey would be only 600 dollars — as opposed to traveling alone, which would require about 900 dollars. And for you, 300 dollars is a large sum. And whereas his honor could be here the entire months of Av and Elul — with the group he could be here only from the days of the Selichos [ימי הסליחות — "the days of the Selichos / the penitential prayers." The Selichos are the special supplications for forgiveness recited in the period before Rosh Hashana. Ashkenazic Jews begin reciting them the Saturday night before Rosh Hashana (or earlier if Rosh Hashana falls early in the week). This is approximately two weeks before Rosh Hashana, in late Elul.] until after Simchas Torah — that is: only one month. But in my opinion this one month alone is more important than several other months — because it includes all the awesome Days: Rosh Hashana [ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana." The standard two-letter abbreviation for the Jewish New Year — rosh (head) + hashana (the year).] , the Ten Days of Teshuvah, Yom Kippur, the Festival of Sukkos, and Simchas Torah — to fulfill the commandment of the pilgrimage. [מצות עולה רגל — "the commandment of the pilgrimage / the going-up-by-foot." The three pilgrimage festivals (shalosh regalim) — Pesach, Shavuos, and Sukkos — were the occasions on which all Jewish men were commanded to appear before G-d in Jerusalem. The word regel means both "foot" and "festival." To be in the Land of Israel during Sukkos is to fulfill this ancient pilgrimage commandment in its most direct sense.] Only the essential thing is: whether the administrators of the Torah school where his honor teaches will agree to this. And if they do not agree — or if there is a concern that it might damage your livelihood through this — then there is no alternative but to travel alone during the vacation period of Av and Elul until after Rosh Hashana — as his honor wrote.

Segment 9
HE:
איך בייט אייך זייער איר זאלט מיר שרייבין דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' אין איר זאלט מיר שרייבן ואס הערט זיך מיט אייער גזונד צי עס איז אייך בעסיר אין ויא אזו גייט אייך אין עבודת ה' אין ואס ערט זיך מיט ר' יצחק מענדיל צי איר זענט אין אינום אין טבריא אלדינג זאלט איר מיר שרייבין באריכות.

EN:
"And in general — the matter of whether his honor should exert himself to overcome the obstacles — and particularly the obstacle of money for the journey to the Land of Israel — who could counsel you in such a matter? Only — this is the principle we have from our holy Rebbe R' Nachman of Breslov זצ"ל: that money is not an obstacle. The essential thing is the obstacle of the mind and the heart. When the heart yearns and one truly desires — there is nothing that stands against the will. 'The essential thing is the will.' [דער עיקר איז דער רצון — "The essential thing is the will / the desire." One of the most fundamental Breslov teachings, appearing in various forms throughout the Rebbe's writings: ratzon (will / desire) is the highest human faculty and the most powerful spiritual force. Where genuine will is present — where the heart truly wants something — obstacles dissolve. Money, distance, circumstances — all of these are secondary. The primary obstacle to the Land of Israel is not financial but inner: the lack of genuine, consuming desire.] So you have almost a whole year to yearn and to desire and to hope and to pray to Hashem — that you should merit the great and holy commandment of coming to the Land of Israel — even if only to walk four cubits there — that too is very great — and it is most worthwhile and worthwhile to break all the types of obstacles in the world on account of this."

Segment 10
HE:
איך בייט אייך איבער ואס איך האב מיר פאר שפייטיקט מיטין שרייבין וארין מיר זענין גקומען ליל א' בחצי הלילה כמעט אין יום ב' האט מען זיך מסדר גוען אין שטוב ואס מיר האבין גדונגין אין האב גזוכט יענקלין אין פריער האב איך ניט גואלט שרייבין איידער זיך גזעהן מיט אים אין ב"ה מיר זענין שכנים אין מיר האבין זאך זייער גפרייד אין מחיה גוען זיך אין איינום.

EN:
Hebrew Translation of §9 [Only this is what we have as a principle from our holy Rebbe R' Nachman of Breslov זצ"ל — that money is not an obstacle. The essential thing is the obstacles of the mind and the heart. When the heart yearns and one truly desires — there is nothing that stands against the will. "The essential thing is the will." So you have almost a full year to yearn and to desire and to hope and to request from Hashem — that you should merit the great and holy commandment of coming to the Land of Israel — even if only to walk four cubits there — that too is very great — and it is most worthwhile and worthwhile to break all the types of obstacles in the world on account of this.]

Segment 11
HE:
איה"ש די ואך ועלין מיר שרייבין אין איינום אבריף.

EN:
And all the more so — when his honor will be here for some weeks — he may be able to see whether he can find some livelihood that would allow his honor to establish his residence with all of his household permanently. And even if not immediately — at least in the course of time, when he pays off all the debts and has money to settle himself properly with a residence and livelihood. And perhaps he will first arrange his children here in yeshivas. In any case — when his honor is here himself — he will know what to do: whether to establish his residence or not; whether to arrange his children here in yeshivas or not. And in any case he will fulfill the teaching of our Sages of blessed memory: that all who walks four cubits in the Land of Israel is guaranteed to be a child of the World to Come. [כל ההולך ד' אמות בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב — "All who walks four cubits in the Land of Israel is guaranteed to be a child of the World to Come." The Talmudic teaching (Kesubos 111a): even four cubits — approximately six feet — of walking on the sacred soil of the Land of Israel carries the guarantee of eternal life. The word מובטח (muvtach) — "guaranteed / assured" — is unusually strong: not merely rewarded but promised with certainty.] And our master the Rebbe זצ"ל said: "One cannot be a Jew without the Land of Israel." [מען קען קיין יוד ניט זיין אן א"י — Yiddish: "One cannot be a Jew without the Land of Israel." A striking and sweeping declaration attributed to Rabbi Nachman of Breslov. The Land of Israel is not merely a desirable destination or a commandment to fulfill — it is constitutive of Jewish identity itself. Without the Land of Israel — in some essential sense — one cannot be fully a Jew. This may refer to the spiritual dimension: complete Jewish spiritual identity requires connection to and ultimately presence in the Land of Israel.]

Segment 12
HE:
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם איך האב קיין צייט ניט באזונדיר צי שרייבין איה"ש עוד חזון למועד.

EN:
"The principle: you should yearn greatly and pray to Hashem — Hashem will already lead you so that you will carry out your holy will. So may it be His will. Amen. May Hashem help you that you should grab hold of the holy sanctity of the Land of Israel — even yet this year. Amen."

Segment 13
HE:
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי ר' ישראל דוב. יענקיל גריסט אייך אלי.

EN:
Hebrew Translation of §12 ["The principle and the essential thing: yearn and request from Hashem greatly about this — and then Hashem will already bring you to carry out your holy will. So may it be His will. Amen. May Hashem be in your assistance — that you should merit to grab hold of the sanctity of the Land of Israel — even yet this year. Amen."]

Segment 14
HE:
(אחי הנלבב והיקר אני מאד מאד מבקש ממכם שתתפללו עבורי שאהי' ירא שמים ועובד ה' באמת ושאזכה להגיע אליכם כי הבע"ד מניח את עצמו לאורך ולרוחב ולא מניח לקיים את שתי הדברים הללו לא להיות ביחד אצל התא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א ולא להיות ירא שמים הוא יתן לך את הכל קח תורה קח הכל העיקר לא זה הוא מניח א"ע על זה בכל כוחותיו בשום אופן לא להיות ירא שמים רק אני יודע שהעצה שלי היא תפילה אני צריך לעשות את שלי להתפלל ולהתפלל ומעבר לזה מה באפשרותי לעשות.

EN:
Introduction to the Torah Teaching — from R' Nossan on Parshas Vayera Now let us write a little on the matter of Parshas Vayera. R' Nossan זצ"ל brings a great strengthening:

Segment 15
HE:
ידידי הטוב הנלבב והיקר מה אומר לכם לדאבוני אני רחוק מאד מהשי"ת ומעבודת ה' באמת ורע ומר לי מאד לדאבוני בעבודת ה' הלואי הי' עוזר לי השי"ת שיהי' לי זכיה להיות אתכם ביחד הן במירון הן בטבריא מי יתן והי' לבי נכסף מאד מאד בלי שיעור לצדיק הקדוש רשב"י זיע"א ולהיות אתכם יחד מה אעשה שהבע"ד לא רוצה בשום אופן להניח לזה.

EN:
Yiddish Passage — The Teaching on Vayera "And Hashem appeared to him" [Genesis 18:1] — why does a Jew merit the revelation of G-dliness — in the aspect of "And Hashem appeared to him"? — "at the oaks of Mamre" — that is: the Jew lies, poor soul, in the lowly places. ["Mamre" — ממרא — is interpreted here through the lens of the Talmudic word play as related to תמורות (temuroth — "changes / substitutions / exchanges"). The Talmud (Eruvin 53a) brings the teaching that if someone asks you "Where is your G-d?" one can answer "in the great city that is in Rome" — meaning G-d is found even in the lowest and most impure places. Mamre — the low place of exchange and substitution — represents the spiritually impoverished state of a person who is far from G-d but is still trying.] [As brought in the Talmud — if a person says to you: "Where is your G-d?" — say to him: "In the great city that is in Rome" — meaning: even in the depths of the lowest depths (Sheol) — Hashem is also there. The essential thing is that the person holds on and does not despair of seeking Hashem — and does what he can in Jewish practice: Torah, prayer, charity, acts of lovingkindness [גמ"ח = גמילות חסדים — "acts of lovingkindness." The standard abbreviation for gemilus chasadim — one of the three pillars of Jewish life (Avos 1:2: Torah, avodah, gemilus chasadim). Gemilus chasadim encompasses all personal acts of kindness and generosity — visiting the sick, comforting mourners, giving loans, burying the dead — acts that go beyond mere charity (which is financial) into personal investment of self for another's benefit.] — whatever commandment he can, and so on.] And why? — "And he was sitting at the entrance of the tent" — that is: the Jew sits at the entrance to holiness. [He is at the threshold — not yet inside. He wants to enter holiness — to become a genuinely G-d-fearing Jew, or to fulfill a specific mitzvah or holy aspiration (such as coming to the Land of Israel, as the letter addresses throughout) — but he is still outside, sitting and waiting at the door.] [That is: he waits and hopes to become a truly G-d-fearing Jew — and even for every mitzvah and matter of holiness that he desires — such as what you desire: to come to the Holy Land of Israel.] "In the heat of the day" — Rashi explains: He [G-d] had drawn out the sun from its case — so that people could not walk in the street [Rashi's explanation on Genesis 18:1: G-d removed the sun from its "sheath" (the cloud cover that normally moderates its intensity) on that day — making the heat so intense that no one was going out, so that Abraham would not be disturbed in his recovery from his circumcision. The intense heat is the reason Abraham was alone at his tent entrance. Mystically: the intense heat of the "evil inclination and its obstacles" that burn the person so intolerably.] — that is: even though the evil inclination with its obstacles burns the person so that it is unbearable to endure — yet despite this: "and he was sitting at the entrance of the tent" — he sits at the outer door and does not want to leave — only he sits and waits at the entrance to holiness — "perhaps He will show compassion, perhaps He will have mercy" — and he does not move away. Then — the person merits in the end to enter into holiness — and he merits the revelation of the divine presence — that is: attainment of G-dliness at a high level — each person according to his level.

Segment 16
HE:
למעה"ש אני מבקש ממכם מאד שתרחמו עלי להצילני ולהתאמץ בתפלה שאגיע על שבת חנוכה אליכם כי המניעות מתגברות מאד עוד לא התחילו להתעסק בענין ההלבשה וזה דבר רחוק מאד שאסע בחזרה המחותנת התרעמה מדוע נתנו לי להיות לבדי במירון והי' להם צער גדול מזה.

EN:
Specifically at the oaks of Mamre — in the heat of the day — in the bitterness that the evil inclination torments the person and inflames his evil desires — and he does not move away from Hashem — specifically from this strengthening of the evil inclination with its desires and obstacles to Jewish practice — specifically from them great vessels are made to receive within them much good — and from the obstacles come pleasantness. [פון דיא מניעות ווערט נעימות — "from the obstacles comes pleasantness." A beautiful Yiddish rhyme: meni'es (obstacles / hindrances) → ne'imus (pleasantness / sweetness / delight). The obstacles are not merely overcome — they are transformed into their opposite. The resistance itself becomes the source of the sweetness, because it was the resistance that created the great vessels capable of receiving so much good.] Just as we find by Yosef the Tzaddik — because the evil inclination tormented him so with the test of Potiphar's wife — and he stood firm in the test — from this he became Yosef the Tzaddik — and he merited even in this world such greatness and honor. And all the more so in the World to Come — he is the light of lights, and so on. [הוא אור האורות — "he is the light of lights." Yosef HaTzaddik is identified in Kabbalistic literature as the supreme guardian of the covenant — the Yesod (Foundation) of all the divine emanations. His ultimate reward, after standing firm against the greatest possible temptation, is to become the central channel of all divine light flowing into the world. אור האורות — the light that illuminates all other lights.] And so too Mordecai the Tzaddik. And so too all the Tzaddikim. The essential thing is what they did: they held on firmly and did not move back — from whatever they went through. Therefore they merited what they merited.

Segment 17
HE:
אז הכל תלוי רק בתפלה וכסופין ע"כ למעה"ש אני מבקש מכם מאד שתרחמו עלי ותתפללו הרבה שאזכה לבא אליכם לבי בוער כאש אליכם אני לא מצליח בשום אופן לכבות את הבעירה לו הייתי זוכה זה הי' יקר אצלי יותר מאלפים ורבבות דנרי זהב אהה (גואלד) תתפללו על זאת מה אומר לכם מצבי בעבודת ה' הוא מאד מאד נמוך רחמנות גדולה עלי אני מבקש מכם מאד למעה"ש המסור והנלבב על תשכחו ממני חלילא אל תתנו לי ליפול לשכחה הזכירו לי בכל פעם היכן אני בעולם באיזה עולם אני נמצא אי חבל על החודשיים שאפשר לעסוק יחד בעבודת ה' בחשק חבל מאד המסור והנלבב והיקר הייתי סבור שאקנה שלימות במירון היינו שאהי' ירא שמים באמת ולעשות רצון השי"ת באמת ולהיות מקורב באמת לצדיק האמת ולעשות תשובה שלימה באמת ולקבל רפואה שלימה ולבסוף לדאבוני אני כ"כ נמוך רחמו ואל תשכחוני אל תתנו לי לישכח אני איני שוכח מכם כמעט לרגע אחת למעה"ש התאמצו בתפלה עבורי הן על רפואה שלימה וכו' כידוע הן שאהי' יהודי כשר ושאהי' מקורב לרבינו ולאנ"ש באמת ולהגיע בקרוב לאומן ולעסוק בעבודת ה' באמת ולשבור את כל המניעות כי אתם הרי כן יודעים שאין לי שום תקוה רק על נסי השי"ת ע"י תפלה בכח צדיקי האמת רבינו הקוה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה.

EN:
And so too every Jew who wants to be a Jew and wants to enter into holiness — what happens to him, happens to him. And the greater the person — the more he is pressed and tormented. And if he is no fool and does not let himself be cast down — and he strengthens himself with what he can — not to move away from Hashem — then in the end he will come to what he must come to — and he will merit what he will merit — each one according to how he held on and did not move away. And in the end: "all is prepared for the feast" [הכל מתוקן לסעודה — "everything is prepared for the feast." A Talmudic teaching (Avos 3:17 — attributed to R' Elazar ben Azariah) in a different form, but the phrase here recalls also the Talmudic teaching that in the World to Come a great feast is prepared for the righteous. All the suffering and obstacles of this world are the preparation for this ultimate feast — nothing is wasted, everything has its purpose in preparing the person for the great final celebration.] — all will merit a great end. So may it be His will. Amen.

Segment 18
HE:
אחי הטוב והיקר הנכם הרי כן יודעים שאין לי למי להשיח את לבי אלא לכם הלואי יהי' השי"ת בעזרנו שנהי' תמיד יחד לעסוק בעבודת ה' כאחד מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה העיקר להיות אתכם יחד אחי הנלבב חסר לי מאד שמחה ואני מאד רחוק מהשי"ת למעה"ש תתפלל עלי חזק כי אני מאד מסוכן בעולם הזה.

EN:
Regards to our friend R' Moshe Aharon, may his light shine — thank you for the money — I have made a pidyon [עשיתי פדיון — "I have made a pidyon." A pidyon nefesh — a "redemption of the soul" — a Chassidic practice of giving a sum of money to the Tzaddik along with a kvittel (written request), asking the Tzaddik to intercede in prayer for the person. The author confirms he has performed this spiritual act on behalf of R' Moshe Aharon.] on his behalf and I am urgently interceding [מעתיר — me'atir — "urgently interceding / insistently supplicating." From the root עתר — to intercede, to pray with urgent persistence, to supplicate intensely and repeatedly. A stronger word than merely "praying" — it carries the sense of insistent, fervent, repeated intercession on someone's behalf, pressing the plea before G-d with great urgency. The same root appears in Exodus 8:26-28 where Moses intercedes for Pharaoh with great urgency.] on his behalf for all good.

Segment 19
HE:
אני מאד מבקש מכם שתכתבו לי דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' ותכתבו לי מה שלום בריאותכם אם הוטב לכם ואיך הולך לכם בעבודת ה' ומה נשמע עם ר' יצחק מענדיל אם הנכם יחד בטבריא תכתבו לי הכל באריכות.

EN:
Author's Hebrew Translation of §§14–18 [And now let us write a little on the matter of Parshas Vayera. R' Nossan זצ"ל brings a great strengthening: "And Hashem appeared to him" — why does a Jew merit the revelation of G-dliness — in the aspect of "And Hashem appeared to him"? "At the oaks of Mamre" — meaning: the Jew is lying, poor soul, in the lowly places — Mamre in the language of changes and exchanges. (As brought in the Talmud — if a person says to you: "Where is your G-d?" — say to him: "In the great city that is in Rome" — meaning: even in the depths of Sheol — Hashem is there too. The essential thing is that the person holds firm and does not despair of seeking Hashem — and does what he can in the service of Hashem: Torah, prayer, charity, acts of lovingkindness — whatever commandment he is able to, and so on.)] [Why? — "And he was sitting at the entrance of the tent" — meaning: the Jew sits and waits at the entrance to holiness (meaning: he hopes to become a truly G-d-fearing Jew — and even for every mitzvah and matter of holiness that he desires — such as what you desire: to come to the Holy Land of Israel). "In the heat of the day" — Rashi explains: He drew out the sun from its case so that people could not walk in the street — meaning: even though the evil inclination and its obstacles burn within the person unbearably — nevertheless: "and he was sitting at the entrance of the tent" — he sits at the outer door and does not want to move — only he sits and waits at the entrance to holiness — "perhaps He will have compassion, perhaps He will have mercy" — and he does not move away. Then the person merits in the end to enter into holiness — and merits the revelation of the divine presence — that is: attainment of G-dliness at a high level — each person according to his level.] [Specifically at the oaks of Mamre — within the heat of the day — within the bitterness that the evil inclination torments the person and inflames his evil desires — and he does not move and does not turn back from Hashem — specifically from this strengthening of the evil inclination and its desires and obstacles to Jewish practice — specifically from them great vessels are made to receive much good within them — and from the obstacles come pleasantness. Just as we find with Yosef the Tzaddik — because the evil inclination tormented him with the test of Potiphar's wife — and he stood firm in the test — from this he became Yosef the Tzaddik — and he merited even in this world such greatness and honor. And all the more so in the World to Come — he is the light of lights. And so too Mordecai the Tzaddik. And so too all the Tzaddikim. The essential thing is what they did: they held firm and did not turn back — from all that they went through. Therefore they merited what they merited.] [And so too every Jew who desires to be a Jew and desires to enter into holiness — what happens to him, happens to him. And the greater a person — the more he is pressed. And if he is not foolish and does not allow himself to be thrown down — and he strengthens himself with what he can — not to move away from Hashem — then in the end he will arrive at what he must arrive at — and will merit what he will merit — each one according to his holding-firm and not moving away. And in the end: "all is prepared for the feast" — all will merit a great end. So may it be His will. Amen.] [(Regards to our friend R' Moshe Aharon — and thank you for the money. I made a pidyon on his behalf and I am praying on his behalf for all good.)]

Segment 20
HE:
אני מאד מבקש סליחה מה שאחרתי לכתוב לכם כי הגענו ליל א' בחצי הלילה כמעט וביום ב' התארגנו בבית ששכרנו וחפשתי את יעקב וקודם לא רציתי לכתוב לפני שאני נפגש אתו וב"ה אנו שכנים ושמחנו מאד והתחיינו יחד. איה"ש השבוע נכתוב ביחד מכתב.

EN:
"And Hashem appeared to him" [Genesis 18:1] — why does a Jew merit the revelation of G-dliness — in the aspect of "And Hashem appeared to him"? — "at the oaks of Mamre" — that is: the Jew lies, poor soul, in the lowly places. ["Mamre" — ממרא — is interpreted here through the lens of the Talmudic word play as related to תמורות (temuroth — "changes / substitutions / exchanges"). The Talmud (Eruvin 53a) brings the teaching that if someone asks you "Where is your G-d?" one can answer "in the great city that is in Rome" — meaning G-d is found even in the lowest and most impure places. Mamre — the low place of exchange and substitution — represents the spiritually impoverished state of a person who is far from G-d but is still trying.] [As brought in the Talmud — if a person says to you: "Where is your G-d?" — say to him: "In the great city that is in Rome" — meaning: even in the depths of the lowest depths (Sheol) — Hashem is also there. The essential thing is that the person holds on and does not despair of seeking Hashem — and does what he can in Jewish practice: Torah, prayer, charity, acts of lovingkindness [גמ"ח = גמילות חסדים — "acts of lovingkindness." The standard abbreviation for gemilus chasadim — one of the three pillars of Jewish life (Avos 1:2: Torah, avodah, gemilus chasadim). Gemilus chasadim encompasses all personal acts of kindness and generosity — visiting the sick, comforting mourners, giving loans, burying the dead — acts that go beyond mere charity (which is financial) into personal investment of self for another's benefit.] — whatever commandment he can, and so on.]

Segment 21
HE:
ד"ש מעומק הלב לידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם אין לי זמן לכתוב לו בנפרד איה"ש עוד חזון למועד.

EN:
And why? — "And he was sitting at the entrance of the tent" — that is: the Jew sits at the entrance to holiness. [He is at the threshold — not yet inside. He wants to enter holiness — to become a genuinely G-d-fearing Jew, or to fulfill a specific mitzvah or holy aspiration (such as coming to the Land of Israel, as the letter addresses throughout) — but he is still outside, sitting and waiting at the door.] [That is: he waits and hopes to become a truly G-d-fearing Jew — and even for every mitzvah and matter of holiness that he desires — such as what you desire: to come to the Holy Land of Israel.]

Segment 22
HE:
ד"ש מעומק הלב לידידי ר' ישראל דב, יעקב דורש בשלום כולכם)

EN:
"In the heat of the day" — Rashi explains: He [G-d] had drawn out the sun from its case — so that people could not walk in the street [Rashi's explanation on Genesis 18:1: G-d removed the sun from its "sheath" (the cloud cover that normally moderates its intensity) on that day — making the heat so intense that no one was going out, so that Abraham would not be disturbed in his recovery from his circumcision. The intense heat is the reason Abraham was alone at his tent entrance. Mystically: the intense heat of the "evil inclination and its obstacles" that burn the person so intolerably.] — that is: even though the evil inclination with its obstacles burns the person so that it is unbearable to endure — yet despite this: "and he was sitting at the entrance of the tent" — he sits at the outer door and does not want to leave — only he sits and waits at the entrance to holiness — "perhaps He will show compassion, perhaps He will have mercy" — and he does not move away.

Segment 23
HE:
ממני ידידו עוז כנפשו ממש שמואל הורוויץ

EN:
Then — the person merits in the end to enter into holiness — and he merits the revelation of the divine presence — that is: attainment of G-dliness at a high level — each person according to his level.

Specifically at the oaks of Mamre — in the heat of the day — in the bitterness that the evil inclination torments the person and inflames his evil desires — and he does not move away from Hashem — specifically from this strengthening of the evil inclination with its desires and obstacles to Jewish practice — specifically from them great vessels are made to receive within them much good — and from the obstacles come pleasantness. [פון דיא מניעות ווערט נעימות — "from the obstacles comes pleasantness." A beautiful Yiddish rhyme: meni'es (obstacles / hindrances) → ne'imus (pleasantness / sweetness / delight). The obstacles are not merely overcome — they are transformed into their opposite. The resistance itself becomes the source of the sweetness, because it was the resistance that created the great vessels capable of receiving so much good.]

Just as we find by Yosef the Tzaddik — because the evil inclination tormented him so with the test of Potiphar's wife — and he stood firm in the test — from this he became Yosef the Tzaddik — and he merited even in this world such greatness and honor. And all the more so in the World to Come — he is the light of lights, and so on. [הוא אור האורות — "he is the light of lights." Yosef HaTzaddik is identified in Kabbalistic literature as the supreme guardian of the covenant — the Yesod (Foundation) of all the divine emanations. His ultimate reward, after standing firm against the greatest possible temptation, is to become the central channel of all divine light flowing into the world. אור האורות — the light that illuminates all other lights.]

And so too Mordecai the Tzaddik. And so too all the Tzaddikim.

The essential thing is what they did: they held on firmly and did not move back — from whatever they went through. Therefore they merited what they merited.

And so too every Jew who wants to be a Jew and wants to enter into holiness — what happens to him, happens to him. And the greater the person — the more he is pressed and tormented. And if he is no fool and does not let himself be cast down — and he strengthens himself with what he can — not to move away from Hashem — then in the end he will come to what he must come to — and he will merit what he will merit — each one according to how he held on and did not move away.

And in the end: "all is prepared for the feast" [הכל מתוקן לסעודה — "everything is prepared for the feast." A Talmudic teaching (Avos 3:17 — attributed to R' Elazar ben Azariah) in a different form, but the phrase here recalls also the Talmudic teaching that in the World to Come a great feast is prepared for the righteous. All the suffering and obstacles of this world are the preparation for this ultimate feast — nothing is wasted, everything has its purpose in preparing the person for the great final celebration.] — all will merit a great end. So may it be His will. Amen.

[And now let us write a little on the matter of Parshas Vayera. R' Nossan זצ"ל brings a great strengthening: "And Hashem appeared to him" — why does a Jew merit the revelation of G-dliness — in the aspect of "And Hashem appeared to him"? "At the oaks of Mamre" — meaning: the Jew is lying, poor soul, in the lowly places — Mamre in the language of changes and exchanges. (As brought in the Talmud — if a person says to you: "Where is your G-d?" — say to him: "In the great city that is in Rome" — meaning: even in the depths of Sheol — Hashem is there too. The essential thing is that the person holds firm and does not despair of seeking Hashem — and does what he can in the service of Hashem: Torah, prayer, charity, acts of lovingkindness — whatever commandment he is able to, and so on.)]

[Why? — "And he was sitting at the entrance of the tent" — meaning: the Jew sits and waits at the entrance to holiness (meaning: he hopes to become a truly G-d-fearing Jew — and even for every mitzvah and matter of holiness that he desires — such as what you desire: to come to the Holy Land of Israel). "In the heat of the day" — Rashi explains: He drew out the sun from its case so that people could not walk in the street — meaning: even though the evil inclination and its obstacles burn within the person unbearably — nevertheless: "and he was sitting at the entrance of the tent" — he sits at the outer door and does not want to move — only he sits and waits at the entrance to holiness — "perhaps He will have compassion, perhaps He will have mercy" — and he does not move away. Then the person merits in the end to enter into holiness — and merits the revelation of the divine presence — that is: attainment of G-dliness at a high level — each person according to his level.]

[Specifically at the oaks of Mamre — within the heat of the day — within the bitterness that the evil inclination torments the person and inflames his evil desires — and he does not move and does not turn back from Hashem — specifically from this strengthening of the evil inclination and its desires and obstacles to Jewish practice — specifically from them great vessels are made to receive much good within them — and from the obstacles come pleasantness. Just as we find with Yosef the Tzaddik — because the evil inclination tormented him with the test of Potiphar's wife — and he stood firm in the test — from this he became Yosef the Tzaddik — and he merited even in this world such greatness and honor. And all the more so in the World to Come — he is the light of lights. And so too Mordecai the Tzaddik. And so too all the Tzaddikim. The essential thing is what they did: they held firm and did not turn back — from all that they went through. Therefore they merited what they merited.]

[And so too every Jew who desires to be a Jew and desires to enter into holiness — what happens to him, happens to him. And the greater a person — the more he is pressed. And if he is not foolish and does not allow himself to be thrown down — and he strengthens himself with what he can — not to move away from Hashem — then in the end he will arrive at what he must arrive at — and will merit what he will merit — each one according to his holding-firm and not moving away. And in the end: "all is prepared for the feast" — all will merit a great end. So may it be His will. Amen.]

[(Regards to our friend R' Moshe Aharon — and thank you for the money. I made a pidyon on his behalf and I am praying on his behalf for all good.)]

This fifteenth letter, written during Parshas Vayera, Marcheshvan 5716 (November 1955), is one of the warmest and most personal letters in the collection — containing both detailed practical life-counsel and a profound Torah teaching. Both sections are given first in Yiddish and then translated by the author himself into Hebrew.

The practical counsel on aliyah (§§5–13): The recipient asked for "good counsel" in the letter of Parshas Noach about traveling to the Land of Israel. The author's measured response:

The Torah teaching from R' Nossan on Parshas Vayera (§§14–19): A teaching of great encouragement and spiritual depth:

Key terms in this letter: Minashim ba'ohel tevorach — "blessed among women in the tent" (Judges 5:24); the honorific for the recipient's wife · Yegi'as kapayim — the labor of the hands; honest hard-earned income · Eshes chayil v'yir'as Hashem — capable woman and G-d-fearing one; the first requirement for the journey · Chervra Chassidim — a group of Chassidim traveling together; the cost-saving option · Yemei haSelichos — the days of penitential prayers before Rosh Hashana · Mitzvos aliyah l'regel — the commandment of the pilgrimage; fulfilled by being in Israel during the festivals · Beityen — Yiddish: to beseech/petition G-d; from German bitten — active, heartfelt requesting distinct from formal davening · R"H = Rosh Hashana — standard abbreviation for the Jewish New Year · Gam"ch = gemilus chasadim — acts of lovingkindness; the fourth pillar of Jewish life alongside Torah, prayer, and charity · Me'atir — urgently interceding / insistently supplicating; stronger than merely "praying" — from the root עתר of fervent pressing intercession · Me'n ken keyn Yid nit zayn on Eretz Yisrael — "One cannot be a Jew without the Land of Israel"; the Rebbe's declaration · Vayera elav Hashem / b'elonei Mamre — "And Hashem appeared to him at the oaks of Mamre" (Genesis 18:1); the basis of R' Nossan's teaching · Mamre — lashon temuroth — "Mamre in the language of changes"; the lowly place of exchange and substitution · Yoshev pesach ha'ohel — "sitting at the entrance of the tent"; waiting at the threshold of holiness · K'chom hayom — "in the heat of the day"; the unbearable intensity of the evil inclination's obstacles · Ulai yachus, ulai yerachem — "perhaps He will show compassion, perhaps He will have mercy"; the waiting person's hope · Meni'es → ne'imus — obstacles → pleasantness; the great Yiddish rhyme of transformation · Keilim gedolim — great vessels; what the resistance of the evil inclination builds in the soul · Ohr ha'orot — the light of lights; Yosef the Tzaddik's ultimate spiritual station · Hakol mesukon laseudah — "all is prepared for the feast"; the ultimate outcome for all who hold firm

Segment 24
HE:
תומ"י תשובה.

EN:
B"H (with God's help)



# "After All This — I Have No Regrets" — Rabbainu's Promise; Yearning for Eretz Yisrael
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/150/

"After All This — I Have No Regrets" — Rabbainu's Promise; Yearning for Eretz Yisrael
מכתב 150
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/150

Segment 1
HE:
פ"א
ב"ה יום א' פ' ויקרא ג' אדר ב' תשכ"ה מירון ת"ו 
שלום וברכה וכל טוב סלה למע"כ אהובי ידידי חבירי מאנ"ש היקרים הנאהבים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לצדיקים אמיתים ובפרט להננמ"ח שזאת הוא עיקר התכלית מכל התכליתים ועיקר הצלחת הנפש באמת. כש"ת כמהר"ר ארי' בן זיסל נ"י שליט"א. 
אחדשה"ט באה"ר מסתמא קבלתם מכתבי שכתבתי לכם תשובה על מכתבם מעש"ק בשלח וקבלה על הטשעק 20 דולר וכתבתי לכם מעט דברי תורה והנה בהבנק לא רצו לקבל הטשעק הנ"ל מפני שהוא טשעק פרטי (לא מבנק) ובקושי והבטחה שלא יהי' להם הפסד נתנו לי הכסף עבור הטשעק והנה בעבור איזה שבועות קראו לנו מהבנק והחזירו לנו הטשעק שהחזירו להם מחוץ לארץ כי אין כסף לאיש הזה עכשיו בהבנק. ומלבד העג"נ והצער שכבר הוצאנו הכסף על פרנסתנו הדחוקה ומצומצמת מאד מאד ה' ירחם הוכרחנו ללות הכסף לשלם להבנק הוכרחתי ליתן עוד איזה דולרים על הוצאות וטרחה וכו' וכו' של הבנק ומצבינו נורא מאד ה' ירחם נא לראות להשלים לנו הכסף בשלימות ויותר טוב לקנות טשעק מבנק (לא מאיש פרטי) ולשלוח לנו הנני מקיים ב"ה ומבקש בעד כבודו ובפרט על מקומות הק' ובפרט על ציון רשב"י זיע"א שאני בא הרבה פעמים ב"ה. עכשיו ימי אדר שמרבין בשמחה וכעת קרוב לז' אדר פטירת מרע"ה שזכותו עמד להם אז ופה במירון מתאספים על ציון הק' בהתעוררות גדול ובוודאי ההכנה הוא על פורים וקדושת הצדיק מתפשט על כל העולם כולו (וכמובא בלקוטי תפלות תפלה מ"ז ח"ב תפלת ל"ג בעומר עי"ש) ושבת זה הוא פרשת זכור שחיוב לשמוע מחיית עמלק מ"ע מן התורה וענין קליפת עמלק הוא העיקר שורש היצה"ר שבאדם ובזה יש כמה מינים פגם הברית ומחשבות והרהורים וגאות ופניות אשר קרך בדרך בחי קרי (בחי יקר גאוה) פגה"ב רח"ל והעיקר מכל הוא ויזנב בך כל הנחשלים שמפיל האדם בדעתו ומעציבו וכו' כמובא בדברי רבינו ז"ל שעיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות שזה גרוע מכל תחלת נפילה ניסה וכו' היאוש קונה וע"כ להיפך עיקר מחיית עמלק הוא בחי' יהושוע מלא כל הארץ כבודו שמחה והתחזקות בה' וצדיקיו וזהו ענין גדולת קדושת שמחת פורים ושכרותו כמובא הרבה בלק"ה מזה וקודם לזה תענית אסתר צריכין תשובה ובושה מהשי"ת וצעקה וזעקה בסליחות להנצל מהיצה"ר מקליפת עמלק בבחי' את דברי הצומות וזעקתם ואח"כ בפורים לקיים כל המצות בפורים בשמחה קריאת המגילה בבחי' ספמ"ע משנים קדמוניות ופני הצדיק מרדכי ואסתר הם במגילה ומתנות לאביונים צדקה יחוד קבו"ה ומשלוח מנות וסעודת פורים בחי' מן והעיקר מהכל שתיה ושכרות פורים שעולים לבחי' לא ידע תכלית הידיעה שלא נדע ואז השתיה הוא בחי' תיקון הברית והארת מרדכי שאין דוגמתו בכל השנה ופורים ושמחתו הכנה לפסח להנצל ממשהו חמץ (וכן הרהורים שהם חמץ) ולזכות לכסופין והשתוקקות ולהוציא הדיבור מהגלות "פה סח" וספירת העומר הכנה לקבלת התורה בשבועות שזה העיקר שאז נקרא אדם ע"י קבלת התורה. 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס ופורים שמח ופסח כשר ושמח 
שמואל הורוויץ 
ד"ש נלבב ואיחול כט"ס ופורים ופסח כשר ושמח לחבירינו ר' אליעזר שלמה נ"י

EN:
[Yiddish:] "What shall I say to you — it is so oppressive on my heart — and I have no one to pour it out to. Believe me — tears stand in my eyes now as I write to you. And I have no one to revive myself with — for each one is occupied with his own bundle of troubles. Only one thing gives me life: that I merited to complete the longing and to be at the holy Tzion. But believe me — my mind is so confused and my heart so twisted — that I have no idea at all where I am — and I have no idea how to pour out my heart to Rabbainu. Only my hope — the promise 'that he will come to my grave' ['שיבא על קברי' — Rabbainu's famous promise to his Chassidim: 'Whoever comes to my grave and says the ten psalms of the Tikkun HaKlali — I will pull him out from the depths of Gehinnom, even if he has sinned greatly.' Stated explicitly by Rabbainu before his death; the anchor promise of the entire Breslov relationship with Uman] — etc. With that faith I give myself life. But when the sufferings of the test come — one forgets everything. And I have no one to comfort me — to revive me. I would need my friends from Eretz Yisrael — R' Alter Ben Tzion, Yaakov Zev, etc., Yisrael Dov. And simply — I am not able to be in the impure air. 'My soul longs and also expires for the bosom of my mother' — the Holy Land. What shall I say to you — I cannot endure this — not even one day — all the more so many days. I am truly wandering. I cannot settle to study any Torah — in Likutay Moharan or Talmud, etc. — for my mind is wandering. And I cannot endure the material affliction of sleeping and eating and the lack of rest. And far more — in spiritual matters — I cannot endure at all. For much, much is happening to me. I cannot be here any longer — I must come home. In one word — may I only hold on until then! My heart is very shattered inside me — and I cannot express it — and why am I writing all this to you: l'mai nafka mina [Aramaic: "what difference does it make?"]? To seek compassion — that you pray greatly for me in spiritual and material matters. And work with all your strength to bring me to you. Be strong in money and will and effort. Know: this is truly a matter of saving a life. And after all of this — I have no regrets, G‑d forbid, G‑d forbid. Even if it were a thousand times worse, G‑d forbid, even in every manner in the world — I have no regrets. For it is all worthwhile, worthwhile, etc. I already wrote last week to R' Yankel about my journey — everything."

Segment 2
HE:
פ"ב
ב"ה יום ג' פר' שלח טו' סיון תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי יקירי מאנ"ש היקרים המשתוקקים להתקרבות באמת לרבינו ז"ל כש"ת כמה"ר ארי' וויינשטאק נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר כיאות לנכון קבלתי מכתבו מער"ח סיון עם הטשעק ט"ז דולר על הכנסת כלה ורב תודות לכם, וזכות המצוה הגדולה יגן עליכם באלף המגן ותזכו לכל הברכות שבתורה וכל משאלותיכם לטובה אכי"ר. 
והנה במצבי הדחוק מאד בפרנסתי ה' ירחם ובפרט בהוצאות הנשואין המרובות ועדיין אין ממשות אעפ"י שזמן החתונה קרוב מאד בחודש אלול הבע"ל ע"כ נא לעורר אנ"ש ולעשות כל היכולת לסייעני ולעזרני כי המצב מאד דחוק ה' ירחם. נתעוררתי מאד מלימוד התורה בשבת הזה פ' בהעלותך בתורה כ"א בליקוטי מוהר"ן "עתיקא טמיר וסתים" המדבר מענין הקדושה הגבוה בחי' "קדם" בחי' סוכה שפע אלקי שזוכין ע"י שמירת וקדושת ז' הנרות העינים לעצמם מראות ברע ולהיפך לקדשם בכל מיני קדושות להסתכל על אור הצדק האמת שבתורתו הק' ועל אנשיו הק' וכו' (ועל ציונו הק') ולשמוע דא"ח אזנים (לשמרם מלשמוע דברים בטלים והתנגדות על חכמים וכו') בחי' אמונת חכמים התלוי באודנא והחוטם, יראת שמים (לשמור א"ע מריח ניאוף רח"ל ובשמים של זנות רח"ל ומכעס התלוי באף וכ"ז ע"י יראת ה' ולהתקדש בתפלה התלוי בחוטם וכו'. והפה, לשמור א"ע מכל מיני דיבורים רעים ובפרט משקר המעכר הדמים. ולדבר דיבורי אמת בתורה ותפלה ושיחת חברים וכו', שכל אלו הז' הנרות הם משרתין להמוח וכששומרם מרע ממילא נתקדש המוח שהוא קודש ומאיר עליו השפע אלקי שהוא פני המנורה ויותר מהכל הוא קדושת הצדיק האמת בחי' משה שהוא ממש השפע האלקי פני המנורה שמובא בלק"ה ובשאר ספרים הקדושים שצריך לראות שכל ז' הנרות הנ"ל והן כל הצדיקים וכל הכתות הקדושים שבישראל שנקראים ז' הנרות יאירו מול פני המנורה היינו הצדיק האמת בחי' משה והוא נר המערבי שהוא עדות שהשכינה שורה בישראל והוא פני המנורה בחי' הצדיק שהוא שבת דכולא יומא היינו שכל הקדושות יכוונו בזה להמשיך ע"ע קדושת הצדיק האמת שהוא גבוה מכל הקדושות כולם והוא ממש נכלל באלוקותו ית'. 
וכמו שראינו בזאת התורה כ"א שכאשר מרים הנביאה הקדושה בתכלית למעלה מכל עם ישראל ואחיה אהרן קדוש ה' כה"ג שהם הקדושים מכל קהל ישראל שבזכותם הי' הבאר והענן והם בבחי' אחת עם אחיהם מרע"ה ובודאי שמרו הז' הנרות בתכלית וזכו לשפע אלקי וכל שפע אלקי הז' עננים בבחי' סוכה הם בזכות אהרן הכה"ג כידוע, וכשהם הרהרו ודברו נגד מרע"ה אחיהם וכוונתם הי' לטובה כידוע וע"י שלא ידעו שמרע"ה אחיהם גבוה מכל הנביאים ומהם ולית מחשבה תפיסא ביה כלל (כמו שכתוב בתורה לא כן משה עבדי וכו' עי"ש היטב ותבין) בזה פגמו מאד בכל הז' הנרות ובפני המנורה ובשפע אלקי ממש עד שנצטערו עי"ז בבחי' מת סגירו דנהורא עילאה ורק בזכות תפלת מרע"ה נתרפאו בקושי ומזה נבין גודל הפגם כשפוגמין בכבוד הצדיק האמת בכחוט השערה שעי"ז נפגמין כל הז' הנרות ופני המנורה ושפע אלקי יותר מכל הפגמים ח"ו. 
ולהיפך מדה טובה מרובה כמה שזוכין בכל המצות הקדושים שעי"ז זוכין לקדושת ה' נרות יותר מהכל זוכין ע"י כבוד הצדיק האמת כשזוכין לשמרו, ואהבתו והתקשרותו אליו שזה התכלית מהכל, וכמובא בס' המדות שעיקר ביאת משיח (שהוא גאולה כללית) תלוי בקרבת הצדיקים ועיקר השלמות הנפש (שזהו גאולה פרטית של כל א' וא') תלוי בקרבת הצדיקים ובוודאי צריכים לשמור הז' הנרות כנ"ל כי כשחוטאין בהם ח"ו, בוודאי איך יוכל לזכות מה שצריך לזכות ובוודאי צריכים לשמרם בכל היכולת ולהתחרט ולשוב ולהתוודות על מה שלא שמרנום עד הנה אבל גם להתחזק שאיך שעובר על האדם בזה עכ"פ בכל זיז וזיז שמנתק מהרע וגם מתבודד ומבקש מהשי"ת ע"ז טוב מאד. 
וזה עיקר המלחמה. מכ"ש לשמור המחשבה ולקדש המוח בעצמו מכל מחשבות רעות ובפרט הרהורים רעים ולהיפך לחשוב ולהרהר בתורה וכו' ובהתקשרות ואהבת הצדיק האמת בשמחה בוודאי נוכל לזכות עי"ז לתכלית הקדושה אכי"ר. 
ובתורה הזאת "שלח" מובא גודל חטא המרגלים שפגמו בכובד מרע"ה ובכח א"י הק' שעי"ז נחרב הביהמ"ק בב' חורבנות ומזה כל החטאים והפגמים רח"ל וכמובא בהתורה ז' לק"ת "כי מרחמם ינהגם" ועל כל זה התיקון ע"י הצדיק האמת בחי' מרע"ה שממשיך קדושת כתר המקיפים הקדושים והארת הרצון והיראה הקדושה שעי"ז נתכפרין כל העונות וזוכין לבחי' בנין הדעת שהוא בהמ"ק וזה ג"כ המנורה וקדושת חנוכה עי"ש ועיין בזוה"ק פ' שלח גדולת הצדיק האמת בחי' משה ודור המדבר והישיבות שלהם אחר הסתלקותם וקדושת ושמחת השבת בג"ע, ממש תענוג ונעימת הזוה"ק הזה אין לשער, עי"ש היטב ותבין גדולת קדושת הצדיק האמת ואנשיו איך שהם. ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס המצפה לרחמי שמים 
שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש לכל אנ"ש היקרים ובפרט לידידינו הנעלה מר"ש א' שיק נ"י

EN:
If you can take out a formal request in a certain name, etc. — as I wrote to him [to R' Yankel] — write to me and I will make myself a passport, etc. And then you can make the formal request that will match the passport, etc. And I have no other counsel by any means whatsoever. I took counsel with all of the fellowship, etc. Therefore write to me a reply about everything I wrote to R' Yaakov, may he live. And now I ask of R' Noton, may he live: please hand over immediately all these writings — Part Two of Emes V'Emunah [אמת ואמונה — "Truth and Faith" — a Breslov text; Part Two] — either to R' Yaakov Zev — that he keep them among the other writings — or put them in my belongings in my box at yours — and keep them very well. Do not send letters to the address written on the envelope — only to the address of Matisyahu that is with Yaakov Zev. Please write to me of the welfare of all of you in full detail. And of the welfare of R' Yisrael Dov, may he live, and of R' Shlomo Kavler, may he live. And of the welfare of my wife and son, may he live. And of their thinking — whether it has changed for the better. And in what manner they want to make peace. And to state an opinion — with whom to speak — whether to live together with the father-in-law — and what your view is in this matter. From me — your friend: Shmuel Gorvitz [Note: R' Shmuel signs here as "Gorvitz" — a variant spelling of Horowitz; perhaps a pseudonym for security reasons in the Soviet Union, or a local transcription variant].



# Letter 52 נ"ב
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/151/

Letter 52 נ"ב
מכתב 151
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/151

Segment 1
HE:
פ"ג
ב"ה יום ה' פ' חקת ב' דר"ח תמוז תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ הרה"ח היקר מאנ"ש היקרים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לרבינו ז"ל באמת ובתמים אשר זאת עולה על הכל כמו שמביא רבינו ז"ל בספר המדות שעיקר הגאולה (גאולה כללית) תלוי בהתקרבות לצדיקים ועיקר השלמות הנפש (גאולה פרטית) תלוי בהתקרבות לצדיקים 
כש"ת כמהר"ר מאיר רוקח נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות. משלומינו הודות להשי"ת. 
לנכון קבלתי מכתבו היקר וגם נדבתו היקרה סך 10 דולר להכנסת כלה ורב תודות למע"כ וזכות המצוה תגן עליו באלף המגן ותזכו להתברך בכל הברכות שבתורה וכט"ס אכי"ר. 
ומה שהעיר מע"כ בענין שארז"ל אנן בחביבותא תליא מלתא האמת האמיתית הוא שבזה תלוי הכל כמובא בגמרא שאמר ר"ע ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה היינו ששקול כנגד הכל וכל התורה תלוי בזה, וזה ר"ע בעצמו תלמדיו הראשונים אעפ"י שהיו עובדי ה' בכל הכוחות והלכו תמיד רק בבחי' איה בהתעוררות גדול וע"י שלא הי' ביניהם אהבה רח"ל מתו בין פסח לעצרת ונתקיים העולם בזכות רשב"י זיע"א וחבריו ותלמדיו שהי' להם אהבה וחביבות זל"ז מאד ועי"ז הי' להם ג"כ אהבה לרשב"י זיע"א רבם הקוה"נ ועי"ז זכו שנתגלה להם סתרי תורה שלא הי' כזאת מימות עולם ובלי צער ויסורים כמובא בכתבי האריז"ל שמפני שהי' מבחי' החסדים היינו אהבה הנ"ל וכן הזהיר הזוה"ק ע"ז מאד על אהבת החברים וכן האריז"ל הזהיר על אהבת החברים שכל החברים הם כגוף ונפש אחד וכשאחד ח"ו חולה או שאר צער ח"ו הוא כמו אבר חלש שכל האברים מרגישים זאת וכן הבעש"ט ז"ל ג"כ הזהיר ע"ז, ובפרט רבינו ז"ל אמר בפירוש כמה פעמים אנן וכו' וצוואתו היחידה הי' לפני פטירתו איהר זאלט זיך האלטין ציא זאמין (תחזיקו עצמכם יחד) וכן אמר שאם נקיים זאת לא יהי' מדרגה גדולה וגבוה שלא יביאינו לזה ובוודאי בזה תלוי הכל כי אם זוכים לאהבת החברים ממילא יש לו אחיזה במדת אהבה ויכול לזכות עי"ז לאהבת הצדיק ומזה יוכל לבא לאהבת השי"ת שאין לך יותר זכי' מזאת מתשובה מאהבה שעוונות נתהפך לזכיות (עיין בלקוטי מוהר"ן תורה ע"ו מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא עי"ש כל התורה) ואיך זוכין לזאת ע"י אהבת חברים וותרנות לגביהם כמובא בלקוטי מוהר"ן תורה פ"ד במה הארכת ימים וכו' וותרן הייתי וכו' עי"ש וגם בתורה צ"ג שע"י ואהבת לרעך וכו' בא להאהבה וכו' וש"ש מתאהב על ידו זוכה למדת ואהבת שהוא שורש כל המצות וגם זוכה למדרגה שלמעלה מהזמן וכו' עי"ש היטב. וכן בתורה כ"ב חותם בתוך חותם מביא שהמתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר א"כ הוא חושב א"ע לאין עי"ז זוכה לענוה (שגדולה מהכל) ונכלל באין שהוא בחי' תחלה וכו' עי"ש היטב. 
והכלל שאין למעלה מזה ועי"ז זוכים לכל הקדושות והאמת לבא לבחי' אהבה ולגרש האהבות רעות שהוא חרפה וכו' הוא ע"י שיקשר לבו לנקודה השייך ללבו בעת הזאת היינו במה שיכול כי יש כמה מצות ועבודות ובמה שצריך לעשות עתה ונקל לו לעשות בזה לקשר א"ע כי יש ג' נקודות שצריכין להתקרב להשי"ת עי"ז "נקודת הצדיק" שהוא שורש הכל וממנו מקבלין הב' נקודות ונקודת "מקבלין דין מן דין" היינו התקרבות ואהבת חברים שנתעורר על ידם להתקרבות לצדיק ועבוה"ש והנקודה "מניה וביה" היינו נקודת [הצדיק] שבעצמו היינו תורתו ותפלתו וכל עבודת השי"ת שלו וכיסופיו והשתוקקותו וכל קדושתו של כל איש ישראלי, וצריך לכל הג' נקודות וז"ב תפלין של יד היא נקודה מניה וביה היינו התבודדות של האדם שזה עיקר נקודתו וקדושתו שזה צריך להיות בהסתר ובהצנע לך לאות ולא לאחרים לאות ידכה יד כהה היינו לבטל החרפות שבלב והתאות שבשם וע"כ שימה נגד הלב וכו' וגם שם היו"ד היא נקודת הצדיק כמובא בזוה"ק אסור לזוז מהתפלה של יד בבחי' ולא יזח החושן מהאפוד היינו אפי' בההתבודדות והעבודות והקדושות של האדם אל יזוז מהצדיק יסוד עולם שמחיה הכל, והרצועה עם הקשר של ראש הם הנקודה של דין מן דין אהבת והתקשרות החברים שיכולין לקבל אפי' אם לא שומעין ורק ע"י הראיה והחביבות והאהבה בעצמה, ותפלה של ראש הוא נקודת הצדיק האמת שהוא גבוה ולמעלה מהכל ובזה אסור להתבייש ולהתכסות רק וראו כל עמי הארץ וכו' ויראו ממך ושם יש שי"ן של ג' ראשים ושי"ן של ד' ראשים כל הז' רועים וכו' וגם תפלין של ראש בעמידה וכו' השי"ת יזכינו לזה עיין תורה ל"ד בלקוטי מוהר"ן ובלק"ה הל' תפלין והעיקר לקיים הכל בשמחה כמובא בתורה... בלקוטי מוהר"ן עי"ש היטב ידידו דו"ש באה"ר ומאחלו כט"ס 
שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש נלבב באה"ר לידידינו וחבירינו מה"ר ארי' ווינשטאק נ"י 
וידידינו חבירינו הנעלה מהר"ר אליעזר שלמה שיק נ"י וכל אנ"ש היקרים שי'

EN:
To the honored self of my dear brother, our Master R' Yaakov Zev, may he live.



# Manuscripts Being Sent; the Formal Soviet Request; Personal Details for the Document
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/152/

Manuscripts Being Sent; the Formal Soviet Request; Personal Details for the Document
מכתב 152
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/152

Segment 1
HE:
פ"ד
ב"ה יום ג' פ' חיי שרה תשכ"ו פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו וידידינו היקר והנעלה הרה"ח המשתוק לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לרבינו ז"ל שזה העיקר מכל העיקרים כש"ת כמהר"ר מאיר רוקח נ"י שליט"א וכב"ב שי'. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות קבלתי מכתבו היקר מפ' נצבים עם נדבתו היקרה ורב תודות לו וזכות המצוה הגדולה יזכה לכל הברכות שבתורה וכל משאלותיו לטובה וכט"ס אכי"ר. 
נתעכבתי בתשובתי עד הנה מגודל טרדות הימים הקדושים שעברו ובנסיעתי מכאן לכאן ממירון לירוש' ומירוש' למירון ומקה"ק וגם מפני בלבולי דוחקי העצום שאין לשער שפרנסתי דחוקה ומצומצמת מאד וממש שאין לי שום מעמד פרנסה... אעפ"י שעובר עליו מה שעובר הוא אינו מניח מקומו מהקדושה ועושה מה שביכלתו "כחום היום" אעפ"י שהיצה"ר והתאוות מחממין אותו ובוערין אותו מאד אעפי"כ אינו מניח את מקומו ויושב פתח האהל דקדושה ומצפה ומחכה שיוכל ליכנס באהל הקודש מפני זה זוכה להשראת השכינה וזוכה סוף כל סוף לבא למה שצריך לבא כי העיקר הוא ההתחזקות לבלי ליפול בדעתו מכל מה שעובר עליו וכמו שאמר רבינו ז"ל דער עיקר איז אביא מען דער האלט זיך וכמו שצעק רבינו ז"ל גוואלד זייט אייך ניט מייאש קיין יאוש איז גאר ניט פאר האנדין (העיקר שמחזיקים מעמד וכמו שצעק רבינו ז"ל אהה אל תתייאשו אין שום ייאוש כלל), יש ענין שנתהפך הכל לטובה. ומוהרנ"ת ז"ל מביא בלקו"ה שיאוש קונה שהיצה"ר קונה ביאוש ח"ו וכל זמן שאין האדם מיאש א"ע החזקה של הבע"ד אינו חזקה כלל וכלל ומוכרח הכל להשיב וגם כפל וארבעה וחמשה ובלבד כשאינו מתייאש א"ע מכל הקדושות ומכל האבידות שאבד הוא מקוה ומצפה עדיין למוצאם ומחפש אחריהם מחויבים להחזירם אליו. ובסדרה הזאת מביא ממערת המכפלה עיין תורה י"ז ויהי הם מריקים שקיהם, שעיקר יראה ואהבה שזאת עיקר עבודת איש הישראלי יכולים לזכות רק ע"י אור הצדיק שמאיר לו וכאשר נחשך אצל אדם אור הצדיק המאיר בכל העולמות ומכ"ש בעוה"ז כמו שמערת המכפלה מקום קדוש מאד שער ג"ע שכל הנשמות עולין דרך שם ואצל עפרון (בחי' עפר גשמיות) הי' חושך ובשמחה רבה מכרו לאברהם אעפ"י... כמו כן אור הצדיק המאיר ואצלו נחשך זה הוא ע"י כסילות השכל, וכסילות השכל בא ע"י עכירת המעשים היינו גשמיות ותאוות רעות (וכנראה (שע"י תאות אכילה שאוכל ברעבתנות וכו') מדברי רבינו ז"ל שם) ומוכיח השכל (שם בסוף התורה י"ז הנ"ל) שהעיקר תלוי בכלי המעשה היינו צדקה שהוא עיקר המעשה שע"י יזדכך השכל ויעשה אויר הנח והזך שהוא וכל העולם יראו אור הצדיק ויאיר להם ועי"ז יאיר להם היראה והאהבה ויהי' נעשין גרים ובעלי תשובה וכו' עי"ש. 
ידידו דו"ש מאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש נלבב ואיחול כט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה מה"ר ארי' ויינשטאק נ"י 
וכן ד"ש נלבב ואיחול כט"ס למע"כ אהובינו ידידינו הרה"ח העוסק בעניני רבינו במס"נ כש"ת כמהר"ר אליעזר שלמה שיק נ"י באמת לפלא גדול בעיני שכבודו כתב לי מכבר ששלח לי ספרי רבינו ז"ל שהדפיס ועדיין לא קבלתים וגם שום תשובה על קבלת הקונטרס "שיחות ורמזים" על המעשיות שהוא יחיד ומיוחד בעולם ויקר אצלי מאד, וגם בכלל על עניני דפוס שדברנו בענין להדפיס עניני רבינו ז"ל שאני מטריח בהם לסדרם. 
נא לכתוב לי תשובה על כל הנ"ל בהקדם. 
וד"ש נלבב ואיחול כט"ס לחברינו ידידינו הר"ר שמואל ליביש לאנדסמאן נ"י וכן כל אנ"ש היקרים הי"ו

EN:
Regarding my health — thank G‑d for this. But it still hurts me a little — and I do not yet know when it will fully heal. And I cannot yet go to the mikveh. And now, my dear brother — save me! Have compassion. Presumably you have received the letter at R' Noton's address — from the week of Parashas Beshalach. And also a letter at your own address — from a few weeks ago. And in it was the copy of Kochvei Or [כוכבי אור — "Stars of Light" — a compilation of R' Avraham of Tulchin's writings about the fellowship of R' Noson, which R' Shmuel has been copying at Uman], Part One — Anshei Mohara"n [the section about R' Noson's companions] — and also a little of my personal daily practice. And also another letter at R' Noton's address — with Part Two — Emes V'Emunah [אמת ואמונה — another section] — and a few awakening letters that I sent long ago to the holy Tzion. And in Chol HaMoed Pesach I sent you a letter at your address — containing Part Four: Sason V'Simcha [ששון ושמחה — "Joy and Gladness" — another section] — and also the completion of the section Hiskarvus Mohara"n from Anshei Mohara"n. And now — I am already sending you the fifth letter at R' Noton's address. And in it: 8 pages — a copy of manuscript conversations and precious stories from Rabbainu, of blessed memory, and from R' Noson — not yet printed. And also the section Hiskarvus Mohara"n at length. For the sake of Heaven — please immediately take all the writings from all the letters and store them in my package. And keep them in the very best safekeeping. And do not lend them to any person under any circumstances. And write me a reply immediately — what you received.

Segment 2
HE:
פ"ה
ב"ה יום אסרו חג פסח תשכ"ז פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה מאנ"ש הנאהבים והנעימים המשתוקקים להתקרבות הצדיק האמת שלשלת היוחסין העושה צדקה וחסד טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר מאיר רוקח נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו. 
אחדשה"ט באה"ר כיאות, לנכון קבלתי מכתבו היקר והתשורה על פסח ומה מאד החי' אותנו השי"ת יחי' אתכם תמיד וישלח רפו"ש במהרה לבנכם היקר ותזכו לכל הברכות שבתורה וכט"ס אכי"ר. 
כל הזמן בקשתי רפו"ש על כבודו מעת שידידינו היקר והנעלה מהר"ר צבי נ"י הודיע שכבודו חולה וב"ה שכבודו נתרפא ב"ה וכן יתרפא בנו היקר וכל חולי ישראל אכי"ר. זוגתי תחי' חולה ל"ע זה יותר מד' חדשים ומוטלת במטה והננו מתגוררים בשביל זה פה אצל בתי היקרה שתחי' וחתני מה"ר אלעזר רוזנפלד נ"י והוצאות מרובים ה' ירחם. מינדיל בת הענדיל לרפו"ש. 
הנה כעת שזכינו לקבל חג הפסח והאורות שמקבלים בו בבחי' אתערותא דלעילא ובכל שנה ושנה נעשים התיקונים של חודש ניסן גאולת וישועת ישראל והגאולה שנעשה בכל פסח לנפשות ישראל בגשמיות והעיקר ברוחניות, עכשיו בימי הספירה הוא אתערותא דלתתא הכנה לקבלת התורה בשבועות שאז נעשין אדם ע"י התורה ועד אז עדיין בבחי' בהמה מאכל שעורים ומשתוקקים להיות נעשה אדם בבחי' אהי' אנא זמן למהוי והעיקר לספור ספירה בשמחה והתעוררות והשתוקקות ועי"ז נטהרין מהקליפות וטומאות כמו שאומרים בלשם יחוד וכו' וברבש"ע שאחר הספירה וכו' והעיקר בבחי' המתנה בחי' כתר לי זעיר, והנה ענין פסח ספירה ושבועות פסח, הוא בחי' לב הראשון בחי' אין חוזק כהתחלת החסידות "דאס הערשטי הארץ" (הלב הראשון) התערותא דלעילא משמים שנותנין לאדם חיות דקדושה והשתוקקות וכסופין שבלב להשי"ת ולצדיק האמת ולקיום התורה הקדושה. ואח"כ לוקחין ממנו זאת ואומרים לו המתן מיטשיע זיך אליין (תתייגע בעצמך) וזה העיקר בימי הספירה בבחי' אשה כי תזריע וילדה זכר כמובא בספרים הקדושים וזה כל העבודה בשעת שאין לאדם המוחין והתערותא דלעילא והוא מחי' ומחזק א"ע לעשות בעבודת ה' אעפ"י שעובר עליו עידן ועדנין כל הז' מימות בחי' מ"ט ימי הספירה ז' פעמים ז' בחי' ז' נקיים, ואם אינו מניח מקומו בכל מה שעובר עליו כמו שאמר רבינו ז"ל "אביא מען דער האלט זיך" (העיקר שמחזיקים מעמד) וזה צריך כל אדם כל ימיו ושנותיו לספור ספירה לעשות כל מה שיכול ולהתחזק א"ע בכל מה שעובר עליו עליות וירידות ובלי להניח את מקומו ועכ"פ לעשות מה שיכול ואז סוף כל סוף יזכה לקדושת שבועות שהוא התכלית האחרון שנברא בשביל זה יום א' יודע לה' לא יום ולא לילה, וזה צריך כל אדם כל ימיו לעבוד על זה בבחי' פסח וספירה והסוף האחרון הוא שבועות. 
אבל בפרטיות בכל שנה ושנה נעשה התיקון הזה פסח אתערותא דלעילא משמים על כל אחד ואחד מישראל (בודאי כל א' לפי מדרגתו) מוחין עליונים מוחין דגדלות ומוחין דקטנות ומרגיש השתוקקות ואהבה להשי"ת בבחי' פה סח וכו' ואח"כ ימי הספירה שלוקחין ממנו ההתעורררות ונשאר אצלו רק הרשימה שמזכיר א"ע החיות דקדושה וההשתוקקות והאהבה שבליל פסח ומשתוקק לה וסופר הימים מתי אזכה לשבועות לקבלת התורה ואהי' נעשה אדם וסובל בזיונות ושפיכת דמים ממה שעובר עליו ורואה שעדיין רחוק מהשי"ת ואין לו התעוררות הצריך לו ועובר מה שעובר ואינו מניח מקומו וסופר הימים והשבועות מתי מתי אזכה למה שאני צריך וגם צריך לומר תהלים בימי הספירה שיש לו כח להתעורר בתשובה ע"י התהלים ושבו זוכין למ"ט שערי תשובה שבשמות שבטי יה כמובא בדברי רבינו ז"ל בלקוטי מוהר"ן תנינא עי"ש. 
ועי"ז זוכה אח"כ לבא לקדושת שבועות שזוכין בשבועות לקבלת התורה שעי"ז נעשין אדם וגם זוכין לכל אלו הקדושות והמדרגות שבפסח (רק אז באו כל המוחין ביחד בלי אתערותא דלתתא כלל ע"כ נרגש יותר) כמו שמסדרין הסדר הקערה עם המצות חכמה בינה דעת וחסד גבורה ת"ת וכו' כל המוחין והספירות ובפסח הי' זה רק משמים לא בזכות אדם ובשבועות זוכין כל זה בזכות שספרנו כל ימי הספירה וטהרנו א"ע וכו' ובהתערותא דלתתא שלנו ולא נאכל נהמא דכסופא ולא די כל זה רק שזוכין באור הבוקר בשבועות (ע"י לימוד התורה וניעור כל הלילה לאור הכתר (שלא זכינו לזה בליל פסח) הגבוה ונעלה הרבה הרבה מכל הספירות וע"י טבילת המקוה הק' משער החמישים דק', השי"ת יזכינו לכל הקדושות כולם אכי"ר 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ 
ד"ש נלבב לידידינו היקר והנעלה וכו' מאנ"ש היקרים מהר"ר צבי וסילסקי נ"י ושאר חבירינו היקרים שיחיו לפלא שלא קבלתי מהם שום תמונת אות כל הזמן וגם החיוב לראות לפדות הספר יעלת חן מהכריכה שאין לשער גודל הזכות הרבים הזה יש קונה עולמו וכו'

EN:
And now my dear precious brother — my soul and heart — save me! Have compassion! You must know: truly, purely, clearly — if you want to still have the merit of seeing me alive in this world — do not be silent even one moment. For know: the strength to endure has truly, truly given out. And this is no child's play — but truly: I am afraid I will depart from the world before my time — here in the diaspora. And then it will no longer help. Therefore — seize it while I still live. For afterward — you will be among those who cry out and are not answered. Remember: I am telling you this beforehand — remember well! Do not think I am merely frightening you. Only the One G‑d knows the truth — that this is without exaggeration — not even a thousandth part of it. For I cannot write to you — from anguish of soul. And this letter is entirely tears and blood from the depths of the blood of the marrow. Not so quickly can I write such a letter again. After this letter — I must lie down from weakness — for I am putting my strength and the blood of my marrow into this letter. Because I no longer have the strength to hold on. No, no, no — remember well — do not take this lightly!

Segment 3
HE:
נ"ב
ב"ה יום ה' חוה"מ פסח פה אומן [כ' ניסן תר"צ] 
לכבוד אחי יקירי מוה"ר יעקוב נ"י 
פין מיין גיזונד גלובט השי"ת דער פאר (מבריאותי הודות להשי"ת על זה) אבל עוד כואב לי מעט ואיני יודע עדיין מתי יבריא ואיני יכול לילך למקוה עדיין. ועכשיו אחי יקירי ראטווע מיך האב רחמנות מסתם האסטו העראלטין המכתב על אדרעס ר' נתן משבוע פ' בשלח וגם מכתב על אדריסתך (הצלני רחם מן הסתם קבלת המכתב על כתובת ר' נתן משבוע פ' בשלח וגם מכתב על כתובתך) מלפני איזה שבועות ושם מונח העתקת הכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן וגם סדר היום שלי (ושם כתבתי לך תשובה על מכתבך) ועוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י עם העתקת החלק אמת ואמונה ומכתבים שכתבתי לאומן ועכשיו הנני שולח לך חלק ששון ושמחה וגם הנשאר מאנשי מהר"ן ועוד אשלח לך מכתב אחד עם כתבים ולמה"ש ולמה"ש שתשמרם כבבת עיניך ותניחם בין כתבי ואל תשאילם לשום אדם בשום אופן. 
אחי יקירי נפשי ולבבי חוס וחמול ורחם עלי ומלטני ממות תדעו שאין לי שום אופן לבא רק שתשלחו לי פאדרינג (דרישה), שמי שמואל גורביץ בן ישעיה נולד בירושלים ימי שנותי 41 שנים הייתי רוסישער אונטער טיינער ובתחלת המלחמה מען האט ארוס גרטובען רוסישע האט מען מיך אויך (הייתי נתין רוסי ובתחלת המלחמה גרשו את הרוסים אז גרשו גם אותי). 
מעשי ידי, אני עני אינו עושה שום מלאכה רלגיזנע (דתי). אחי יקירי הארצידיקע טייערי ברודער האט רחמנות אין טיט וואס גיכער ראטוועט מיך כי נוגע בנפשי ממש ממש הלואי זאל איך אוס האלטען ביז דענמאלט 
אחי יקירי שואג ניט אין טיט ואס גיכער אין שרייב מיר תיכף ציא איהר טיט אין וויפעל עס דארף גדארין 
(אחיי היקרים והנלבבים רחמו ועשו מה שיותר מהר הצלוני כי נוגע בנפשי ממש ממש הלואי שאחזיק מעמד עד אז. אחי יקירי אל תשקוט ועשו מה שיותר מהר וכתוב לי תיכף אם הנכם עושים וכמה זמן זה יקח) 
וגם תכתוב לי מהב"ב שלי אם היא רוצה שלום על איזה אופן וכו' ממני ידידך שמואל גורביץ 
לא תשלח מכתבים על אדרעס דודך מתתי' שכתבתי במכתב קודם על אדרעס ר' נתן רק על אדרעס שכתבתי לך במכתבך.

EN:
The details for the formal request document: My name: Shmuel Gorvitz, son of Yeshayahu. Age: 41 years. Born in Jerusalem. We were Russian subjects — and at the start of the war, when they expelled the Russians — they expelled me too. My particular occupation: I have none — only I am capable of several occupations. I observe religion [רעליגיאזנער — Yiddish: religious, observant], etc.

Segment 4
EN:
And now, my dear brother R' Yaakov, may he live — how have you forgotten me? Is it possible? Is it possible? Is it possible — such a thing? Please write to me of your welfare in full detail. And of the welfare of R' Yisrael Dov and of all the fellowship. And of the welfare of my son Nachman, may he live. And of the news with my father-in-law and my wife. And whether they want peace. And in what manner. And whether you transmitted to them the letter I sent you — and what they replied. And whether they want peace — in what manner. And I ask you: pray for me at all the holy places — and especially in Meron at the Tzion of the Foundation of the World, the Rashbi — pray for me that I merit everything that I must merit here at the holy Tzion: to recite the Ten Psalms [Tikkun HaKlali] in great depth of heart — truly, in innermost truth — and verbal confession — truly, in innermost truth — and all the rectifications, etc. And to merit to come soon to Eretz Yisrael easily — and to be a complete person in holiness and purity — truly — as He wills it, etc. And livelihood in abundance and scholarly, G‑d-fearing sons, etc. And to serve Hashem truly — with all the counsel and guidance of Rabbainu: awakening at night, hisbodidus, etc., etc. And to be refined from my impurities during these days of the Sefira — and to merit to receive the Torah afresh, etc. And true and complete repentance, and true prayer, and rectification of the bris. And that the borders may be opened — that every Erev Rosh Hashana we can be at the holy Tzion. And that we be as the will of G‑d and the will of Rabbainu the Holy one. And arouse R' Yisrael Dov to pray greatly for me there. And likewise R.A.B.Tz. And all the fellowship, etc. And please write to me of the welfare of R' Leib and what is the situation with his project for the settlement of Eretz Yisrael that he wanted to do, etc. And I send greetings to all the fellowship, and especially R' Noton and his wife, may she live, and R' Shlomo, may he live, and R' Yechiel, and R' Leibel, and R' Dovid Khalodenko, and R' Gedaliah, and R' Meir — to all of them let this letter be said. My dear brother Yaakov — for the sake of the love of Eretz Yisrael — I want to purchase a plot of land near Jerusalem, in the cooperative that you bought for yourself. Write me the price. That I should pay immediately — and afterward all the details. And also there are some of the fellowship who want a share in this as well. And also speak with R' Naftali regarding the book Yishuv HaDa'as Ha'Amiti [ישוב הדעת האמיתי — "The True Settling of the Mind" — a Breslov compilation from R' Avraham of Tulchin; R' Shmuel is asking about its whereabouts] — where it is to be found.

Segment 5
EN:
I always pray for you at the holy Tzion. I still cannot go to the mikveh. May G‑d have compassion. Amen, so may it be His will. From me — who awaits to see you soon: Shmuel son of Feiga.



# Letter 53 נ"ג
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/153/

Letter 53 נ"ג
מכתב 153
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/153

Segment 1
HE:
נ"ג
ב"ה יום א' דר"ח אייר פה אומן (למסור לר' אב"צ ואם הוא במירון לשלחו אצלו) [ל' ניסן תר"צ] 
שלום רב לאהובי ידידי יקירי נפשי ולבבי עטרת ראשי ואישון עיני ממש כל חיותי תלוי בו החסיד הנפלא מקורב ומקושר לרבינו הק' בקשר אמיץ וחזק ה' ישמרהו ויחייהו ויעלה אותו מעלה מעלה ה"ה פארי וחמדת לבי וכל מעייני בו מהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא נ"י נפשי ולבי פלא לי עליכם מדוע לא קבלתי מכם שום מכתב כל הזמן ואפי' תשובה על מכתבי שאחר סוכות: יאמין לי שזה שאיני כותב לכם שאבדתי האדרעס ואם הי' לי האדרעס הייתי כותב כל פעם לכם ותדעו שממש רגע איני שוכח אתכם ואהבתכם חקוקה בלבי תמיד ולא בחרתי לי שום חבר אחר רק אתם ור' יעקוב ורי"ד הם חברי בעלמא דידין ובעלמא דאתי. ובפרט אתם שכל חיותי תלוי בכם ומים רבים לא יוכלו לכבות האהבה ואפי' המות לא יפריד בינינו ויש לי צער ג' מאד מאד עד הנפש ממש אולי אתם ברוגז עלי וכו', אבל אני אין לי שום טינא עליכם ח"ו ומבקש תמיד בעדכם על ציון הק' נא להרבות רחמים עבורי תמיד ובכל מקה"ק ובפרט אצל התא"ל רשב"י זיע"א בגשמיות ורחניות הייתי רח"ל חולה מסוכן ה' ירפאני לגמרי ויזכני לבא לאה"ק בקרוב ולהיות אדם השלם בק' ולעבוד ה' ביחד באמת אכי"ר ונא לכתוב לי כל פעם ונכתוב זל"ז מעבודת ה' ונעורר זא"ז ונבקש זה בעד זה והלוואי אהי' אני חקוק ומצויר תמיד במוחכם ולבכם כמו שאתם חקוקים וציורים תמיד בלבי. נא לזכור ולעורר אהבתינו הישנה יחד עם יעקב זאב וישראל דוב ונהי' קשר א' כמקודם ביתר שאת ויתר עז ובוודאי לא נתחרט. 
ממני המצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא

EN:
Abundant peace to my beloved dear friend, the precious one of my soul and heart — truly the crown of my head and the apple of my eye — my whole vitality depends upon him. The wondrous Chassid, close and bound to Rabbainu the Holy one with a strong and firm bond — may Hashem preserve him and give him life and raise him higher and higher — he is my glory and the delight of my heart — and all my longing is for him — our Master R' Alter Ben Tzion son of Nacha, may he live.

Segment 2
EN:
My soul and heart — it is a wonder to me about you: why have I not received any letter from you all this time? Not even a reply to my letter after Sukkos. Believe me — this is because I lost your address [a remarkable admission — and a deeply human explanation for the silence]. And if I had had your address — I would have written to you every time. And know: I never forget you even for a moment. And your love is engraved in my heart always. And I have chosen no other companion — only you — and R' Yaakov and R' Yisrael Dov — they are my companions in this world and in the World to Come. And especially you — upon whom my entire vitality depends. And "many waters cannot extinguish the love." And even death cannot separate between us. And I have very great sorrow — truly to the very soul — perhaps you are angry with me, etc. But I have absolutely no grievance against you, G‑d forbid. And I always pray for you at the holy Tzion. Please — multiply compassion always for me — at every holy place. And especially at the Foundation of the World, the Rashbi, of blessed memory — in spiritual and material matters. I have been very ill, G‑d forbid — a dangerous illness — may Hashem heal me completely. And may I merit to come to Eretz Yisrael very soon — and to be a complete person in holiness — and to serve Hashem together truly. Amen, so may it be His will.

Segment 3
EN:
And please — write to me every time. And let us write to each other about the service of Hashem. And let us arouse each other — and pray for each other. And may I always be engraved and pictured in your mind and heart — as you are always engraved and pictured in my heart. Please remember and arouse our old love — together with Yaakov Zev and Yisrael Dov. And let us be one bond as before — with greater force and greater strength. And certainly we will not regret it.

Segment 4
EN:
From me — who awaits to see you soon: Shmuel son of Feiga.



# Letter 54 נ"ד
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/154/

Letter 54 נ"ד
מכתב 154
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/154

Segment 1
HE:
נ"ד
ב"ה יום א' דר"ח אייר שנת תרצדי"ק פה אומן 
לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי ממש ואישון עיני וכו' וכו' האברך הנכבד כמר יעקוב זאב נ"י 
אחי יקירי הנני מתפלא מאד מאד עליך על שאתה מצער אותי כ"כ במה שאין אתה כותב לי שום מכתב. בכל הזמן לא קבלתי ממך רק מכתב א' מפ' בשלח ואני כבר שלחתי לך מכתב ארוך בפ' בשלח על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' מכתב לזוגתי תחי': וכן שלחתי לך עוד מכתב אחר פורים על אדריסתך (כתובתך) ובו הי' תשובה על מכתבך וגם הי' שם הכוכבי אור מר' אברהם ז"ל כל החלק א' אנשי מהר"ן וגם מעט הנהגות שלי: וכן עוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' חלק ב' מכוכבי אור אמת ואמונה ומעט מכתבים התעוררות ששלחתי. מכבר על ציוה"ק: ובחוה"מ פסח שלחתי לך מכתב על אדריסתך ובו הי' החלק ד' ששון ושמחה וגם התשלום התקרבות מהרנ"ת מאנשי מהר"ן: ועכשיו כבר אני שולח לך מכתב החמישי על אדרעס ר' נתן נ"י ובו 8 דפים העתקת כת"י שיחות ומעשיות יקרים מרז"ל ומוהרנ"ת שעדיין לא נדפס וגם התקרבות מהרנ"ת באריכות ולמעה"ש למעה"ש למעה"ש שתקח תיכף כל הכתבים מכל המכתבים ותצניעם בהחבילה שלי ותשמרם בשמירה מעולה מאד ואל תשאילם לשום איש בשום אופן ותכתוב לי תיכף ומיד תשובה על כל המכתבים ותכתוב בפרוטרוט מה שקבלת. 
ועתה אחי יקירי נפשי ולבבי הארצדיקער גטרייאר ברודער גוואלד האט רחמנות האט פארט רחמנות האט פארט אין פארט רחמנות ראטוועט מיר פארט אן אשום תירוץ אן אשום תירוץ אין דער וועלט. איר זאלט וויסען אמתי רייני רייד אוב איר ווילט נאך האבין אזכיה מיך ציא זעהן לעבדיג אוף דער וועלט זאלט איר ניט שוואגין אפי' איין רגע ווארין איר זאלט וויסען כי כשל כח הסבל באמת לאמתו אין עס איז ניט קיין קינדער שפיל נאר באמת האב איך מורא איך זאל חלילא ניט גיין פאר דער צייט דא אין חוץ לארץ אין דענצמאלט וועט שון גאר נט העלפין ע"כ פאר חאפט כל זמן איך לייב ווארין דער נאך וועט איר זיין מהצועקין ואינם נענין. 
גדיינקט איך זאג אייך פריער גדיינק גיט. איר זאלט ניט מיינין איך שרעק אייך נאהר: נאהר איין גאט ווייסט דעם אמת אז עס בלי גוזמא קיין טוזענטיל ניט ווארין איך קאן אייך ניט שרייבען מחמת עג"נ אין דער בריף איז גאלי טרערין מיט טיפע בליט. דם ֿ התמצית ניט אזו גיך קען איך שרייבען נאך אמאל אזא בריף. נאך דעם בריף מיז איך ליגען פאר שוואכקייט וואס איך שטעק אריין מיין כח ודם התמצית אין דעם בריף ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטיען ניין ניין ניין גדענקט גיט איר זאלט דאס ניט האלטין גרונגק דער בריף זאל אייך גוט ליגען אין זיננען. איר זאלט איהם ניט אוועק לייגין ווארין לייגט איר אוועק מיין לייבען רח"ל ווארין הלוואי הלוואי הלוואי זאל איך אוס האלטען אפי' אז איהר וועט שוין טהון אין השי"ת וועט שוין העלפין מכ"ש וכ"ש טאמער חלילא זענט איהר זיך מתרשל אין עס דארף חלילא גדוארין ה' ישמרנו אזו וויא איר זייט מיט אייערי אוגין ליגען רח"ל טוט. 
ע"כ בייט אייך נאך אמאל אין נאך אמאל אין נאך אמאל אז עס זאל בא אייך ניט זיין גרינג ווארין איר זאלט וויסען קום וואס איך זשיפע נאך פאר חאפט פאר חאפט פאר חאפט כל זמן איך גייא נאך ארום. איך קען שוין ניט אוס האלטין, אפי' איין טאג יום א' לעשר שנים נחשב בעיני וארין איך קען שוין דא ניט זיין ניין, ניין, ניין איך מיז אהים קומען וואס פריער איך קען ניט שרייבען ווארין דאס הארץ איז מיר פיל אין מיין גאנץ הארץ שטעקט אין דעם בריף. 
ע"כ ברודער הארצדיקע איהר זענט מיין חיות ראטוועט מיך ראטוועט מיך ראטוועט מיך. אוי אוי אוי ראטוועט מיך. איך וויל גאר ניט וויסען וויא אזו. איך וויל גאר ניט וויסען. איך וויל גאר ניט וויסען. איין מאל פאר אלי מאל טיט וואס איהר קענט אן אשום תירוץ אין דער וועלט כלל וכלל גואלד האט פארט רחמנות רחמנות רחמנות ראטוועט מיך באמת בלי הטעה כלל וכלל ערינסט באמת. דאס חיות גייט מיר אויס אהיים הלואי זאל איך אוס האלטען איך קען גאר ניט ריידין נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! אין באמת בפנימיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדות הנפש מהגוף אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי חלילא וואס עס וועט זיין האב איך גטואין מיינס ווייטער וויא עס איז אייך בשערט זוכה ציא זיין. איך האב אייך מודיע גווען פריעהר: 
תיכף טוהין ווייגען אפאדרינג שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים מיר זענין גיווען רוששיע אונטער טיינער ובעת המלחמה שגרשו די רוסישע, 
(אחי המסור והנלבב אהה רחמו בכל זאת רחמו בכל זאת ובכל זאת רחמו הצלוני בכל זאת ללא שום תירוץ ללא שום תירוץ בעולם דעו לכם דברים אמתיים וצחים אם ברצונכם שיהי' לכם עוד זכיה לראות אותי חי בעולם הזה שלא תשקטו אפילו רגע אחת כי דעו לכם כי כשל כח הסבל באמת לאמתו וזה לא משחק ילדים רק באמת אני מתיירא שלא אסתלק מהעולם לפני הזמן כאן בחו"ל ואז כבר לא יועיל שום דבר ע"כ תחטפו כל זמן שאני חי כי אחרי זה תהיו מהצועקים ואינם נענים. זכרו אני מודיע זאת מקודם זכרו היטב שלא תחשבו שאני רק מפחיד אותכם רק ה' אחד יודע האמת שזה בלי גוזמא לא אחד חלקי אלף מפני שאיני יכול לכתוב לכם בגלל העגמת נפש והמכתב הזה הוא כולו דמעות ודם מעומק דם התמצית, לא כ"כ מהר אוכל לכתוב שוב כזה מכתב אחרי מכתב זה אני מוכרח לשכב מרוב חלישות שאני משקיע במכתב זה כוחי ודם התמצית מפני שאין לי כבר כח להחזיק מעמד לא לא ולא זכרו היטב שלא תקחו את זה בקלות שהמכתב הזה יהי' מונח לכם היטב במחשבתכם שלא תניחו אותו כי בזה אתם מניחים את חיי רח"ל כי הלואי הלואי והלואי שאחזיק מעמד אפילו אם כבר תעשו והשי"ת כבר יעזור מכ"ש וכ"ש שמא חלילא הנכם מתרשלים וזה אמור חלילא לקחת זמן שיהי' בעיניכם כאילו הנכם רואים אותי שוכב מת רח"ל. 
ע"כ אני מבקש מכם שוב ושוב ושוב שזה לא יהי' קל בעיניכם כי דעו לכם שאני עוד בקושי נושם תחטפו תחטפו תחטפו כל זמן שאני עוד הולך על הרגליים אני כבר לא מסוגל להחזיק מעמד אפילו יום אחד, יום אחד לעשר שנים נחשב בעיני מפני שאיני יכול להיות פה יותר לא לא ולא אני חייב לחזור הביתה מה שיותר מהר איני יכול לכתוב כי הלב שלי מלא על גדותיו וכל לבי שקוע במכתב הזה. 
ע"כ אחיי הנלבבים אתם חיותי הצלוני הצלוני הצלוני אוי אוי אוי הצלוני איני מעונין לדעת כלל איך איני מעונין איני מעונין אחת ולתמיד תעשו מה שביכלתכם ללא שום תירוץ בעולם כלל וכלל אהה בכל זאת רחמו רחמו רחמו הצלוני באמת בלי להטעות עצמכם כלל וכלל ברצינות באמת. חיותי יוצאת ונכספת הביתה הלואי שאחזיק מעמד איני מסוגל לדבר בכלל רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! ובאמת בפנמיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדת הנפש מהגוף, והלאה עשיתי מה שמוטל עלי וחלילא מה שיהי' אני את שלי עשיתי והלאה מה שרשום לכם בשמים לזכות, אני הודעתי מקודם. 
תיכף לפעול בענין דרישה שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים היינו נתינים רוסים ובעת המלחמה שגרשו את הרוסיים). 
גרשו גם אותי מלאכה מיוחדת אין לי רק אני מסוגל לכמה מלאכות. אני שומר דת רעליגיאזנער (דתי) וכו' אני מבקש אתכם מאד שתעשו תיכף בענין זה כל מה שתוכלו תיכף ומיד בלי אחור כלל ותכתבו לי כמה צריך להתאחר עד שיוגמר בכי טוב והכל בפרוטרוט כל מה שכתבתם בהפאדרינג (כתב דרישה) ומי הוא השולח הפאדרינג כל פרט ופרט: נא לעשות בענין זה ולשוב תיכף ומיד תשובה טובה חזקו ואמצו וה' יהי' בעזריכם 
ותדעו שאין לי שום אופן אחר רק שתשלחו לי פאדרינג ע"כ חושו נא לעזרתי להושיעי ממצוקתי חוסו נא אנא חוסו נא רחמו נא וחמולו נא תדעו בבירור גמור שכל חיי תלוי בזה אל תשקוטו ואל תחשו כי אם החרש תחרישון מי יודע וכו' ותכתבו לי תיכף מה שעשיתם בענין זה וכו' ותדעו שאני מחכה בכליון עינים ממש לתשובתכם ולתשועתכם: 
ועכשיו אחי יקירי מ' יעקוב נ"י אל תצערני כ"כ במניעת מכתבים רק תכתוב לי בכל פעם משלומכם הכל בפרוטרוט ותכתוכ לי תומ"י תשובה על מכתב הזה. ותכתוב לי משלומך ומשלום ב"ב בפרוטרוט ומהישיבה שלך ופרנסתך ועבודת ה' ואם אתה שלום עם ר' אב"צ נ"י. ואם נסעת למירון. ואיך הי' שם. ומה שלום ראב"צ. ואם הוא עד שבועות שם. ואיך הנהגתו. ומשלום ר' ישראל דוב. ומדוע לא כתב לי תשובה על מכתבי. ומשלום ר' נתן נ"י. וזוגתו וכו' ומשלום כל אנ"ש בפרוטרוט והביהמ"ד ומשלום כל ישראל ואה"ק ובפרט עיה"ק וכותל הק' ותכתוב לי משלום זוגתי ומשלום בני נחמן נ"י וחותני וכל משפחתם ואם מסרתם המכתב להם. ומה השיבו עליו. ואם הם רוצים שלום. על איזה אופן. אם לא יתערבו בענין חסידות. ומלדבר עם מי שהוא. ואם שאשכור דירה מיוחדת וליזון על שלחני. ושאם אוכרח לילך לישיבה או לא. ושאם יקחו לי בחזרה ושאם הם מכניעים א"ע ורוצים שלום באמת. ומה דעתך ודעת אנ"ש בזה. ומה רוצים בענין דיבור עם ראב"צ וכו' : ומה שלום משפחתי ומה אומרים בענייני. ואם יש מכתבים מאבי לשלחם אלי ותקח אדרעס של אבי ותשלח לי ותכתוב לי הכל בפרוטרוט. 
ואני מבקשך שתבקש עלי רחמים בכל המקה"ק ובפרט במירון על ציון התא"ל רשב"י זיע"א תבקש עלי שאזכה למה שצריך לזכות פה על ציון הק' לומר העשרה ק' בעומק הלב באמת לאמתו ולודוי דברים באמת לאמתו וכל התקונים וכו' ושאזכה לבא בקרוב לאה"ק בנקל ולהיות אדם השלם בק' ובטהרה באמת שתהי' כרצוני וכו' ופרנסה ברווח ובנים ת"ח יראים וכו' ולעבוד הי"ת באמת בכל התקונים והעצות של רז"ל הנעור בלילה והתבודדות וכו' וכו' ולהזדכך מזוהמתי באלו ימי הספירה ולזכות לקבלת התורה מחדש וכו' ולתש"ש באמת ולתפלה באמת ולתיקון הברית ושיפתחו המצרים שנוכל בכל ער"ה להיות על ציון הק' ושנהי' כרצון השי"ת ורצון רבינו הק' אכי"ר ועבור כלל ישראל וכו' וכו' ולעורר ר' ישראל דוב שיבקש הרבה עלי שם וכן לר' אב"צ נ"י שיבקש עלי ולכל אנ"ש וכו'. 
ותכתוב לי משלום ר' לייב ומה נשמע מענין ישוב א"י שרצה לעשות בזה וכו': והנני דו"ש כל אנ"ש ובפרט ר' נתן נ"י וזו' תחי' ור' שלמה נ"י ור' יחיאל נ"י ור' לייביל נ"י ור' דוד חלאדענקא נ"י ור' גדלי' נ"י ור' מאיר נ"י לכולם נאמר זה המכתב. אחי יקירי. יעקוב מפני חביבות אה"ק הנני רוצה לקנות לי חלק אדמה אצל ירושלים בהחברה שאתה קנית בשבילך תכתוב לי המחיר. שצריך לשלם תיכף ואח"כ הכל בפרוטרוט וכן יש איזה מאנ"ש שרוצים ג"כ חלק בזה וכן תדבר עם ר' נפתלי מס' ישוב הדעת האמיתי מר' אברהם ז"ל אפוא נמצא ואפשר הוא הס' חכמה ובינה שנדפס וכו': תכתוב לי בפרוטרוט ונא להרבות רחמים עבורי ועבור כולנו ועבור כל ישראל 
אני מבקש בעדכם על ציון הק' עדיין איני הולך למקוה ה"י ירחם אכי"ר 
ממני מצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא.

EN:
To the honored self of my beloved dear brother, my soul's companion — truly the apple of my eye, etc., etc. — the dear young man — our Master R' Yaakov Zev, may he live.



# "This Letter Is All Tears and Blood" — The Desperate Cry from Uman
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/155/

"This Letter Is All Tears and Blood" — The Desperate Cry from Uman
מכתב 155
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/155

Segment 1
HE:
נ"ד
ב"ה יום א' דר"ח אייר שנת תרצדי"ק פה אומן 
לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי ממש ואישון עיני וכו' וכו' האברך הנכבד כמר יעקוב זאב נ"י 
אחי יקירי הנני מתפלא מאד מאד עליך על שאתה מצער אותי כ"כ במה שאין אתה כותב לי שום מכתב. בכל הזמן לא קבלתי ממך רק מכתב א' מפ' בשלח ואני כבר שלחתי לך מכתב ארוך בפ' בשלח על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' מכתב לזוגתי תחי': וכן שלחתי לך עוד מכתב אחר פורים על אדריסתך (כתובתך) ובו הי' תשובה על מכתבך וגם הי' שם הכוכבי אור מר' אברהם ז"ל כל החלק א' אנשי מהר"ן וגם מעט הנהגות שלי: וכן עוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' חלק ב' מכוכבי אור אמת ואמונה ומעט מכתבים התעוררות ששלחתי. מכבר על ציוה"ק: ובחוה"מ פסח שלחתי לך מכתב על אדריסתך ובו הי' החלק ד' ששון ושמחה וגם התשלום התקרבות מהרנ"ת מאנשי מהר"ן: ועכשיו כבר אני שולח לך מכתב החמישי על אדרעס ר' נתן נ"י ובו 8 דפים העתקת כת"י שיחות ומעשיות יקרים מרז"ל ומוהרנ"ת שעדיין לא נדפס וגם התקרבות מהרנ"ת באריכות ולמעה"ש למעה"ש למעה"ש שתקח תיכף כל הכתבים מכל המכתבים ותצניעם בהחבילה שלי ותשמרם בשמירה מעולה מאד ואל תשאילם לשום איש בשום אופן ותכתוב לי תיכף ומיד תשובה על כל המכתבים ותכתוב בפרוטרוט מה שקבלת. 
ועתה אחי יקירי נפשי ולבבי הארצדיקער גטרייאר ברודער גוואלד האט רחמנות האט פארט רחמנות האט פארט אין פארט רחמנות ראטוועט מיר פארט אן אשום תירוץ אן אשום תירוץ אין דער וועלט. איר זאלט וויסען אמתי רייני רייד אוב איר ווילט נאך האבין אזכיה מיך ציא זעהן לעבדיג אוף דער וועלט זאלט איר ניט שוואגין אפי' איין רגע ווארין איר זאלט וויסען כי כשל כח הסבל באמת לאמתו אין עס איז ניט קיין קינדער שפיל נאר באמת האב איך מורא איך זאל חלילא ניט גיין פאר דער צייט דא אין חוץ לארץ אין דענצמאלט וועט שון גאר נט העלפין ע"כ פאר חאפט כל זמן איך לייב ווארין דער נאך וועט איר זיין מהצועקין ואינם נענין. 
גדיינקט איך זאג אייך פריער גדיינק גיט. איר זאלט ניט מיינין איך שרעק אייך נאהר: נאהר איין גאט ווייסט דעם אמת אז עס בלי גוזמא קיין טוזענטיל ניט ווארין איך קאן אייך ניט שרייבען מחמת עג"נ אין דער בריף איז גאלי טרערין מיט טיפע בליט. דם ֿ התמצית ניט אזו גיך קען איך שרייבען נאך אמאל אזא בריף. נאך דעם בריף מיז איך ליגען פאר שוואכקייט וואס איך שטעק אריין מיין כח ודם התמצית אין דעם בריף ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטיען ניין ניין ניין גדענקט גיט איר זאלט דאס ניט האלטין גרונגק דער בריף זאל אייך גוט ליגען אין זיננען. איר זאלט איהם ניט אוועק לייגין ווארין לייגט איר אוועק מיין לייבען רח"ל ווארין הלוואי הלוואי הלוואי זאל איך אוס האלטען אפי' אז איהר וועט שוין טהון אין השי"ת וועט שוין העלפין מכ"ש וכ"ש טאמער חלילא זענט איהר זיך מתרשל אין עס דארף חלילא גדוארין ה' ישמרנו אזו וויא איר זייט מיט אייערי אוגין ליגען רח"ל טוט. 
ע"כ בייט אייך נאך אמאל אין נאך אמאל אין נאך אמאל אז עס זאל בא אייך ניט זיין גרינג ווארין איר זאלט וויסען קום וואס איך זשיפע נאך פאר חאפט פאר חאפט פאר חאפט כל זמן איך גייא נאך ארום. איך קען שוין ניט אוס האלטין, אפי' איין טאג יום א' לעשר שנים נחשב בעיני וארין איך קען שוין דא ניט זיין ניין, ניין, ניין איך מיז אהים קומען וואס פריער איך קען ניט שרייבען ווארין דאס הארץ איז מיר פיל אין מיין גאנץ הארץ שטעקט אין דעם בריף. 
ע"כ ברודער הארצדיקע איהר זענט מיין חיות ראטוועט מיך ראטוועט מיך ראטוועט מיך. אוי אוי אוי ראטוועט מיך. איך וויל גאר ניט וויסען וויא אזו. איך וויל גאר ניט וויסען. איך וויל גאר ניט וויסען. איין מאל פאר אלי מאל טיט וואס איהר קענט אן אשום תירוץ אין דער וועלט כלל וכלל גואלד האט פארט רחמנות רחמנות רחמנות ראטוועט מיך באמת בלי הטעה כלל וכלל ערינסט באמת. דאס חיות גייט מיר אויס אהיים הלואי זאל איך אוס האלטען איך קען גאר ניט ריידין נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! אין באמת בפנימיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדות הנפש מהגוף אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי חלילא וואס עס וועט זיין האב איך גטואין מיינס ווייטער וויא עס איז אייך בשערט זוכה ציא זיין. איך האב אייך מודיע גווען פריעהר: 
תיכף טוהין ווייגען אפאדרינג שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים מיר זענין גיווען רוששיע אונטער טיינער ובעת המלחמה שגרשו די רוסישע, 
(אחי המסור והנלבב אהה רחמו בכל זאת רחמו בכל זאת ובכל זאת רחמו הצלוני בכל זאת ללא שום תירוץ ללא שום תירוץ בעולם דעו לכם דברים אמתיים וצחים אם ברצונכם שיהי' לכם עוד זכיה לראות אותי חי בעולם הזה שלא תשקטו אפילו רגע אחת כי דעו לכם כי כשל כח הסבל באמת לאמתו וזה לא משחק ילדים רק באמת אני מתיירא שלא אסתלק מהעולם לפני הזמן כאן בחו"ל ואז כבר לא יועיל שום דבר ע"כ תחטפו כל זמן שאני חי כי אחרי זה תהיו מהצועקים ואינם נענים. זכרו אני מודיע זאת מקודם זכרו היטב שלא תחשבו שאני רק מפחיד אותכם רק ה' אחד יודע האמת שזה בלי גוזמא לא אחד חלקי אלף מפני שאיני יכול לכתוב לכם בגלל העגמת נפש והמכתב הזה הוא כולו דמעות ודם מעומק דם התמצית, לא כ"כ מהר אוכל לכתוב שוב כזה מכתב אחרי מכתב זה אני מוכרח לשכב מרוב חלישות שאני משקיע במכתב זה כוחי ודם התמצית מפני שאין לי כבר כח להחזיק מעמד לא לא ולא זכרו היטב שלא תקחו את זה בקלות שהמכתב הזה יהי' מונח לכם היטב במחשבתכם שלא תניחו אותו כי בזה אתם מניחים את חיי רח"ל כי הלואי הלואי והלואי שאחזיק מעמד אפילו אם כבר תעשו והשי"ת כבר יעזור מכ"ש וכ"ש שמא חלילא הנכם מתרשלים וזה אמור חלילא לקחת זמן שיהי' בעיניכם כאילו הנכם רואים אותי שוכב מת רח"ל. 
ע"כ אני מבקש מכם שוב ושוב ושוב שזה לא יהי' קל בעיניכם כי דעו לכם שאני עוד בקושי נושם תחטפו תחטפו תחטפו כל זמן שאני עוד הולך על הרגליים אני כבר לא מסוגל להחזיק מעמד אפילו יום אחד, יום אחד לעשר שנים נחשב בעיני מפני שאיני יכול להיות פה יותר לא לא ולא אני חייב לחזור הביתה מה שיותר מהר איני יכול לכתוב כי הלב שלי מלא על גדותיו וכל לבי שקוע במכתב הזה. 
ע"כ אחיי הנלבבים אתם חיותי הצלוני הצלוני הצלוני אוי אוי אוי הצלוני איני מעונין לדעת כלל איך איני מעונין איני מעונין אחת ולתמיד תעשו מה שביכלתכם ללא שום תירוץ בעולם כלל וכלל אהה בכל זאת רחמו רחמו רחמו הצלוני באמת בלי להטעות עצמכם כלל וכלל ברצינות באמת. חיותי יוצאת ונכספת הביתה הלואי שאחזיק מעמד איני מסוגל לדבר בכלל רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! ובאמת בפנמיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדת הנפש מהגוף, והלאה עשיתי מה שמוטל עלי וחלילא מה שיהי' אני את שלי עשיתי והלאה מה שרשום לכם בשמים לזכות, אני הודעתי מקודם. 
תיכף לפעול בענין דרישה שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים היינו נתינים רוסים ובעת המלחמה שגרשו את הרוסיים). 
גרשו גם אותי מלאכה מיוחדת אין לי רק אני מסוגל לכמה מלאכות. אני שומר דת רעליגיאזנער (דתי) וכו' אני מבקש אתכם מאד שתעשו תיכף בענין זה כל מה שתוכלו תיכף ומיד בלי אחור כלל ותכתבו לי כמה צריך להתאחר עד שיוגמר בכי טוב והכל בפרוטרוט כל מה שכתבתם בהפאדרינג (כתב דרישה) ומי הוא השולח הפאדרינג כל פרט ופרט: נא לעשות בענין זה ולשוב תיכף ומיד תשובה טובה חזקו ואמצו וה' יהי' בעזריכם 
ותדעו שאין לי שום אופן אחר רק שתשלחו לי פאדרינג ע"כ חושו נא לעזרתי להושיעי ממצוקתי חוסו נא אנא חוסו נא רחמו נא וחמולו נא תדעו בבירור גמור שכל חיי תלוי בזה אל תשקוטו ואל תחשו כי אם החרש תחרישון מי יודע וכו' ותכתבו לי תיכף מה שעשיתם בענין זה וכו' ותדעו שאני מחכה בכליון עינים ממש לתשובתכם ולתשועתכם: 
ועכשיו אחי יקירי מ' יעקוב נ"י אל תצערני כ"כ במניעת מכתבים רק תכתוב לי בכל פעם משלומכם הכל בפרוטרוט ותכתוכ לי תומ"י תשובה על מכתב הזה. ותכתוב לי משלומך ומשלום ב"ב בפרוטרוט ומהישיבה שלך ופרנסתך ועבודת ה' ואם אתה שלום עם ר' אב"צ נ"י. ואם נסעת למירון. ואיך הי' שם. ומה שלום ראב"צ. ואם הוא עד שבועות שם. ואיך הנהגתו. ומשלום ר' ישראל דוב. ומדוע לא כתב לי תשובה על מכתבי. ומשלום ר' נתן נ"י. וזוגתו וכו' ומשלום כל אנ"ש בפרוטרוט והביהמ"ד ומשלום כל ישראל ואה"ק ובפרט עיה"ק וכותל הק' ותכתוב לי משלום זוגתי ומשלום בני נחמן נ"י וחותני וכל משפחתם ואם מסרתם המכתב להם. ומה השיבו עליו. ואם הם רוצים שלום. על איזה אופן. אם לא יתערבו בענין חסידות. ומלדבר עם מי שהוא. ואם שאשכור דירה מיוחדת וליזון על שלחני. ושאם אוכרח לילך לישיבה או לא. ושאם יקחו לי בחזרה ושאם הם מכניעים א"ע ורוצים שלום באמת. ומה דעתך ודעת אנ"ש בזה. ומה רוצים בענין דיבור עם ראב"צ וכו' : ומה שלום משפחתי ומה אומרים בענייני. ואם יש מכתבים מאבי לשלחם אלי ותקח אדרעס של אבי ותשלח לי ותכתוב לי הכל בפרוטרוט. 
ואני מבקשך שתבקש עלי רחמים בכל המקה"ק ובפרט במירון על ציון התא"ל רשב"י זיע"א תבקש עלי שאזכה למה שצריך לזכות פה על ציון הק' לומר העשרה ק' בעומק הלב באמת לאמתו ולודוי דברים באמת לאמתו וכל התקונים וכו' ושאזכה לבא בקרוב לאה"ק בנקל ולהיות אדם השלם בק' ובטהרה באמת שתהי' כרצוני וכו' ופרנסה ברווח ובנים ת"ח יראים וכו' ולעבוד הי"ת באמת בכל התקונים והעצות של רז"ל הנעור בלילה והתבודדות וכו' וכו' ולהזדכך מזוהמתי באלו ימי הספירה ולזכות לקבלת התורה מחדש וכו' ולתש"ש באמת ולתפלה באמת ולתיקון הברית ושיפתחו המצרים שנוכל בכל ער"ה להיות על ציון הק' ושנהי' כרצון השי"ת ורצון רבינו הק' אכי"ר ועבור כלל ישראל וכו' וכו' ולעורר ר' ישראל דוב שיבקש הרבה עלי שם וכן לר' אב"צ נ"י שיבקש עלי ולכל אנ"ש וכו'. 
ותכתוב לי משלום ר' לייב ומה נשמע מענין ישוב א"י שרצה לעשות בזה וכו': והנני דו"ש כל אנ"ש ובפרט ר' נתן נ"י וזו' תחי' ור' שלמה נ"י ור' יחיאל נ"י ור' לייביל נ"י ור' דוד חלאדענקא נ"י ור' גדלי' נ"י ור' מאיר נ"י לכולם נאמר זה המכתב. אחי יקירי. יעקוב מפני חביבות אה"ק הנני רוצה לקנות לי חלק אדמה אצל ירושלים בהחברה שאתה קנית בשבילך תכתוב לי המחיר. שצריך לשלם תיכף ואח"כ הכל בפרוטרוט וכן יש איזה מאנ"ש שרוצים ג"כ חלק בזה וכן תדבר עם ר' נפתלי מס' ישוב הדעת האמיתי מר' אברהם ז"ל אפוא נמצא ואפשר הוא הס' חכמה ובינה שנדפס וכו': תכתוב לי בפרוטרוט ונא להרבות רחמים עבורי ועבור כולנו ועבור כל ישראל 
אני מבקש בעדכם על ציון הק' עדיין איני הולך למקוה ה"י ירחם אכי"ר 
ממני מצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא.

EN:
My dear brother — I am greatly astonished at you — that you cause me such great pain — in that you write me no letter at all. Throughout all this time I received from you only one letter — from the week of Parashas Beshalach. And I have already sent you a long letter in Parashas Beshalach — to R' Noton's address. And in it was a letter to my wife, may she live. And similarly I sent you another letter after Purim — at your own address. And in it was a reply to your letter. And also the entire first section of Kochvei Or — Anshei Mohara"n — and also a little of my own practice. And similarly another letter to R' Noton's address — with the second section of Kochvei Or — Emes V'Emunah — and a few awakening letters that I had sent. And in Chol HaMoed Pesach I sent you a letter to your address — containing Part Four: Sason V'Simcha — and the completion of Hiskarvus Mohara"n from Anshei Mohara"n. And now — I am already sending you the fifth letter to R' Noton's address — with 8 pages of copied manuscript conversations and precious stories — still not printed. And the section of Hiskarvus Mohara"n at length. For the sake of Heaven, for the sake of Heaven, for the sake of Heaven — please take immediately all the writings from all the letters — and store them in my package — and guard them in the very best safekeeping. And do not lend them to any person. And write to me immediately a reply — what you have received.

Segment 2
EN:
[Yiddish:] "And now, my dear warm-hearted righteous brother — Oh (Gott!) — have compassion! Have compassion regardless! And have compassion regardless and regardless! Save me regardless, without any excuse in the world — none whatsoever. You must know: truly, purely, clearly — if you want to still have the merit of seeing me alive in this world — do not be silent even one moment. For know — the strength to endure has truly, truly given out. And this is not a child's game — but truly: I am afraid I may depart from the world before my time — here in the diaspora. And then nothing will help anymore. Therefore — seize it while I still live! For afterward — you will be among those who cry out and are not answered." Remember: I am telling you this beforehand — remember well! Do not think I am merely frightening you. Only the One G‑d knows the truth — that this is without exaggeration, not even a thousandth part. For I cannot write to you — from anguish of soul. And this letter is entirely tears and blood from the depths of the blood of the marrow. Not so quickly can I write such a letter again. After this letter — I must lie down from weakness — for I am putting my strength and the blood of my marrow into this letter. Because I no longer have the strength to hold on. No! No! No! Remember well — do not take this lightly — that this letter should sit well in your thinking. Do not put it aside — for if you put it aside, you are putting aside my life, G‑d forbid. For may I only hold on — even if you already do something, and G‑d, blessed be He, already helps — even more so: if G‑d forbid you are lax — and this should take time — G‑d forbid — it should be in your eyes as though you are watching me lying dead, G‑d forbid.

Segment 3
EN:
Therefore I ask you — again and again and again — that this should not be light in your eyes. For know: I am still barely breathing. Seize it — seize it — seize it — while I am still on my feet. I can no longer hold on at all. Not even one day — one day is like ten years in my eyes — for I can no longer be here. No, no, no — I must come home as quickly as possible. I cannot write — for my heart is filled to overflowing. And all my heart is buried in this letter. Therefore, my dear warm-hearted brothers — you are my vitality. Save me! Save me! Save me! Oh, oh, oh — save me! I do not want to know at all how. I do not want to know at all. Once and for all — do what you can — without any excuse in the world whatsoever. Oh (Gott!) — have compassion! Have compassion! Have compassion! Save me truly — without deceiving yourselves at all — seriously, truly! My vitality goes out — homeward. May I only hold on! I cannot speak at all — only one word: Hoshia! Hoshia! [Hebrew: "Save!" — the desperate biblical cry] And truly — in the innermost depths of my heart — my soul cries out greatly. And my voice goes from one end of the world to the other — as at the moment of separation of the soul from the body. And beyond this — I have done what is incumbent upon me. G‑d forbid — whatever happens — I have done my part. Beyond this — what is decreed for you in Heaven to merit. I announced to you beforehand:

Segment 4
EN:
Immediately act in the matter of the formal request: My name: Shmuel Gorvitz son of Yeshayahu. My age: 41 years. Born in Jerusalem. We were Russian subjects. And at the time of the war — when they expelled the Russians — they expelled me too. I have no particular occupation — only I am capable of several occupations. I observe religion.

Segment 5
EN:
I ask you greatly: immediately do whatever you can — without any delay whatsoever. And write to me how long it will take until it is concluded well — and all the details: everything you wrote in the formal request — and who is the sender of the request — every detail. Please do this in this matter and reply immediately with a good clear reply. Strengthen yourselves and be strong — and Hashem will be with you. And know: there is absolutely no other path for me except for you to send me the formal request. Therefore — please: rush to my aid — to save me from my distress. Please — have compassion, pity, and mercy on me — with all your strength and all your being — with true self-sacrifice — to save me from the torrent of many mighty waters. And now, my dear R' Yaakov — how have you forgotten me? Is it possible? Is it possible? Is it possible — such a thing? Please — write to me of your welfare in full detail. And of the welfare of R' Yisrael Dov, may he live. And of all the fellowship. And of my son Nachman, may he live. And what is the situation with my father-in-law and my wife — whether they want peace. And in what manner. And whether you transmitted the letter to them that I sent you — and what they replied. And what your view is and the view of the fellowship in this matter. And ask me forgiveness for why I did not write until now — for I have absolutely no idea what world I am in — since I left you. One word: I cannot hold on any longer. And after this letter I am compelled to lie down from the weakness I put into it. And I ask you: please reply immediately — whether you are doing this — and how much time it will take.

Segment 6
EN:
And know: you will certainly not regret this — G‑d forbid — not in this world and not in the World to Come. From me — your friend truly: Shmuel son of Feiga. The letter I wrote to R' Alter — please read it as well — for it is also for you.



# Letter 55 נ"ה
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/156/

Letter 55 נ"ה
מכתב 156
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/156

Segment 1
HE:
נ"ה
ב"ה יום ב' פ' בהר בחקותי ל"ו לספירה פה אומן [כ"א אייר תר"צ] 
לכבוד אחי יקירי נפשי ולבבי חמדת לבי וכל חיותי. 
האברך הנעלה מוה"ר יעקוב זאב נ"י ברזשעסקי אחי יקירי. מה זאת שלא השבת לי תשובה על כל המכתבים ששלחתי לך חמשה מכתבים רעצפיסט על אדריסתך ואדרעס (רשום על כתובתך וכתובת) ר' נתן נ"י ושם הי' מונח כל הכתבים של הכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן וששון ושמחה אמת ואמונה ועוד כתבים מרבינו ז"ל ולא קבלתי עליהם שום תשובה מה זאת ועל מה זאת? אינך יכול לתאר ולצייר גודל היסורים והצער שיש לי והכליון עינים בכל יום ובכל שעה ורגע, אינני יכול להבין אותך מה זה אתך ואיני יודע מה לחשוב. וכל אנ"ש אינם מבינים זאת שאין אתם משיבים תשובה על המכתבים ע"כ נא ונא להשיב תיכף תשובה אם קבלת כל המכתבים וכו'. 
אחי יקירי ראטווע מיך שוואג ניט גוואלד האב רחמנות ראטווע מיך ארוס אוב די וויסט מען זאל זיך נאך זעהן אוף דער וועלט בחיים חיותינו זאלסטי רחמנות האבין אין זיך אוועק לייגין מיך ארוס ציא פאדערין ציא אייך אן אשום תירוץ אין דער וועלט ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם. איך קען שוין גאר ניט אוס האלטען. זייא ניט גורם ח"ו קודם הזמן ח"ו ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו חני נא בעד הנפש חני נא גואלד גואלד גואלד שוויגט ניט גואלד ראטויט מיך כל זמן איך לייב נאך גואלד גואלד גואלד רחמנות רחמנות רחמנות אוי האט רחמנות ראטוועט מיך ראטוועט מיך השי"ת ווייסט דיים אמת אז מיין גאנץ הארץ שטעקט אין די בריף עס איז הולי בליט מיט טרערין. איך שרייב ניט כטפה מן הים ווארין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איך רייס ארוס דיא עטליכע ווערטר מיט גואלד חאטשי איך קען ניט. אינמאל פאר אלי מאל איך וויל גאר ניט וויסען. טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא. גואלד גואלד גואלד האט רחמנות באמת וואס עס אוף מיר אגרוס רחמנות האט פארט רחמנות. איך דארף האבין רחמים גדולים איך זאל חלילא ניט שטארבין ח"ו ווארין עס איז מיר אומגליך דא אוס ציא האלטען איין מאל פאר אלי מאל פאר חאפט וואס פריער. שווייגט ניט. ראטוועט מיר אפ מיין גוף אין נפש רוח נשמה. 
ידידים אוהבים נאמנים באמת וויא קענט ציא הערין אין שווייגין אין זיך גאר ניט מאכין וויסענדיג. אוי האט רחמנות אוב איר ווילט איך זאל נאך לייבען אוף דער וועלט מיין הארץ איז פיל אין צי בראכין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! הושיעה! ראטוועט! ראטוועט! רחמנות! רחמנות! קרעו סגור לבבי ותראו וויא מיין הארץ ווינט אין טריפט אין מיר וואס זאל איך אייך זאגין איין ווארט. ראטוועט. איך ווייס גאר ניט איך בין ממש צי מישט פון זינד איך בין אוועק פין איך, איין ווארט איך קען שוין גאר ניט אויס האלטין גוואלד הארצידקע טייערע ברודער ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. וואס שווגט איר האט רחמנות אהובים ידידים באמת גואלד ראטוועט מיך ארוס גואלד טיט וואס איהר קענט ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטען ממש בנפשי הוא. ווען איר זאלט וויסען אין פילען וואלט איר איין רגע ניט גשוויגען. איר וואלט זיך מוסר נפש גווען מה אומר מה אדבר. מה אומר מה אדבר. מה אומר ומה אדבר. 
השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר ויתן בדעתכם לבלי לישן ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל. וואס איר קענט טואין ווארין כשל כח הסבל. אוי איך קען גאר ניט רעדין נאר אויב איר ווילט איך זאל לייבען זאלט איר רחמנות האבין גואלד אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא. רחמו נא. חוסו נא. וחמלו נא. חני נא, בעד הנפש חני נא, בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו'. איין בורא עולם ווייסט דעם אמת מיין הארץ אוי וויא אזו האלט איך אויס איין טאג אוי טוב פת חרבה וכו' אוי אוי אוי אוי האט פארט באמת רחמנות בלי הטעה בלב. האט פארט רחמנות איר וועט קיין חרטה ניט האבין לא בעלמא דדין ולא בעלמא דאתי. אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי איך האב מיינס גטואין. אין ווייטער ווילט איר מקיים זיין לא תעמוד על דם רעך. מיין אחריות האב איך אראפ גנומען ווארין וואס קען איך מער טואין שומו שמים על זאת!!! שיקט אפאדרינג וויא איך האב גשריבען אין די פריערדיגי בריף: 
(הצלני אל תשקוט אהה (גואלד) רחם הצלני אם ברצונך שעוד נתראה כאן בעולם בחיים חיותנו שתרחם ותניח עצמך לדרוש אותי אליכם ללא שום תירוץ בעולם כי כל חיי תלויים בזה איני מסוגל כבר כלל לסבול אל תגרום ח"ו קודם הזמן ח"ו כי כל חיי תלויים בזה אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו נא חני נא בעד הנפש חני נא אהה אהה אהה אל תשקוטו אהה הצלוני כל זמן שאני עוד חי אהה אהה אהה רחמנות רחמנות רחמנות אוי רחמו הצלוני הצלוני השי"ת יודע האמת שכל ליבי שקוע במכתב וכולו דם ודמעות איני כותב כטיפה מן הים כי איני מסוגל כלל לכתוב רק אני מוציא בכח הכמה מלים ספורות אלו על אף שאיני מסוגל. אחת ולתמיד איני רוצה לדעת כלום טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא אהה אהה אהה רחמו באמת כי רחמנות גדולה עלי רחמו עלי בכל זאת אני זקוק לרחמים גדולים שלא אמות חלילא ח"ו כי אין לי אפשרות להחזיק פה מעמד תחטפו מה שיותר מהר אל תשקטו הצילו את גופי נפשי רוחי ונשמתי. 
ידידים אוהבים נאמנים באמת איך הנכם מסוגלים להקשיב ולשתוק ולא להתייחס. אוי רחמו אם ברצונכם שעוד אחיה פה בעולם ליבי מלא על גדותיו ושבור איני מסוגל לכתוב רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! הושיעה! הצילו! הצילו! רחמו! רחמו! קרעו סגור לבבי ותראו איך ליבי בוכה ומדמם בתוכי מה אומר לכם מלה אחת הצילו. איני יודע כלום אני ממש מטושטש מאז שהלכתי ממכם, מלה אחת איני מסוגל יותר. 
אהה אחיי היקרים הנלבבים ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. מדוע הנכם שותקים רחמו אהובים ידידים באמת אהה הצלוני אהה עשו מה שביכולתכם כי אין לי כבר כח להחזיק מעמד יותר ממש בנפשי הו לו היתם יודעים ומרגישים לא הייתם שותקים אף רגע הייתם מוסרים את הנפש מה אומר מה אדבר מה אומר מה אדבר מה אומר ומה אדבר. 
שהשי"ת ירחם עלי ויתן בדעתכם לבלי לישון ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל מה שביכלתכם כי כשל כח הסבל אוי איני מסוגל כלל לדבר רק אם ברצונכם שאחיה שתרחמו אהה אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא רחמו נא חוסו נא וחמלו נא חני נא בעד הנפש חני נא בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו' בורא עולם אחד יודע באמת את לבי אוי איך אני מחזיק מעמד יום אחד אוי טוב פת חריבה וכו' אוי אוי אוי אוי בכל זאת רחמו באמת בלי הטעה בלב רחמו בכל זאת אתם לא תחרטו לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. והלאה עשיתי מה שמוטל עלי אני את שלי עשיתי והלאה אם ברצונכם לקיים לא תעמוד על דם רעך. את אחריותי הסרתי כי מה בכוחי לעשות יותר שומו שמים על זאת!!! שילחו דרישה כמו שכתבתי במכתבי הקודם). 
שמי שמואל גורביץ בן 41 שנים נולד בפלסטינה. יצא משם בתחלת המלחמה וכו': תכתבו לי תשובה טובה בכל מכל כל וכמה יתאחר הכל לכתוב באריכות. 
אחי יקירי יעקוב נ"י איך שכחת אותי היתכן היתכן היתכן כזאת. נא לכתוב לי משלומך בפרוטרוט ושלום ר' ישראל דוב נ"י ושלום כל אנ"ש ושלום בני ומה נשמע עם חותני וזוגתי ואם רוצים שלום. ועל איזה אופן ומה דעתכם בזה ומה שלום העיר הק' והכותל הק' וישראל ושלום אה"ק בכלל ובפרט. ובענין הפארדרינג מה אתם עושים וכמה יתאחר ונוסח הפאדרינג ואם צריך תמונתי לזה וכו' הכל לכתוב ואם שקט ושלו בעיר בלי פחד ואיך הי' הל"ג בעומר. ואם הי' מדובקים התפלות. ואם הי' התעוררות ושמחה. הכל לכתוב באריכות להחיות נפשי נא לכתוב בכל פעם כי זה כל חיותי לשמוע משלומכם. נא לשלוח לי אדרעס של אבי ליקח אצל משפחתי ואם יבא מכתבים מאבי וכו' ומשפחתי שייסיעו לי ממני ידידכם באמת שמואל בן פיגה המכתב שכתבתי לר' אלטר תקרא ג"כ כי הוא גם בשבילך

EN:
To the honored self of my dear brother, my soul's companion — the delight of my heart — and all my vitality — our Master R' Yaakov Zev, Brzhesky, may he live.

Segment 2
EN:
My dear brother — what is this — that you have not replied to any of the letters I sent you? Five letters — by registered mail — to your address and to R' Noton's address. And in them were all the writings of Kochvei Or: Anshei Mohara"n, Sason V'Simcha, Emes V'Emunah, and further writings from Rabbainu, of blessed memory. And I received no reply at all about them. What is this — and why? I cannot describe the depth of the suffering and pain I have from this — and the consuming of my eyes — every day, every hour, every moment. I cannot understand you — what this is with you. And I do not know what to think. And all the fellowship do not understand this — that you do not reply to the letters. [Yiddish:] "My dear brother — save me! Do not be silent! Oh (Gott!) — have compassion! Save me! If you want us to still see each other in this world — while we are still among the living — have compassion and commit yourself to demand me to you — without any excuse in the world! For my whole life depends on this! I can no longer hold on at all. Do not be the cause, G‑d forbid, of premature death — for my whole life depends on this. Do not be silent, do not be still! Rise up now, stand up now, please — be gracious — for this soul — please be gracious. Oh (Gott!)! Oh (Gott!)! Oh (Gott!)! Do not be silent. Oh (Gott!) — save me — while I am still alive! G‑d, blessed be He, knows the truth — that all my heart is buried in this letter. It is holy blood with tears. I am not writing even a drop from the sea — for I cannot write at all. But I tear out these few words by force — with 'Oh Gott!' — even though I cannot. Once and for all — I do not want to know anything! Take counsel — what to do — for this is a matter of life. Oh (Gott!)! Oh (Gott!)! Oh (Gott!)! Have compassion — truly — what great compassion is upon me. Have compassion regardless. I need great compassion — that I not die, G‑d forbid — for it is impossible for me to hold on here even one moment. Once and for all — seize it as quickly as possible. Do not be silent. Save my body and soul and spirit and neshamah."

Segment 3
EN:
"True, faithful, loving friends — how can you listen and be silent and not respond at all? Oh — have compassion! If you want me still to be alive in this world — my heart is filled to overflowing and shattered. I cannot write at all — only one word: Save! Save! Save! Have compassion! Have compassion! Tear open the seal of my heart and see how my heart weeps and bleeds within me. What shall I say to you — one word: save me. I have no idea at all. I am truly dazed and scattered from the time I left you. One word: I can no longer hold on at all. Oh — my dear warm-hearted precious brothers: R' Shlomo Veksler, R' Noton, R' Dovid Khalodenko, R' Yechiel, R' Gedaliah, R' Meir, R' Yaakov Zev, R.A.B.Tz. — why are you silent? Have compassion, beloved truly faithful friends — oh (Gott!) — save me! Oh — do what you can — for I no longer have strength to hold on — truly: it is a matter of life. If you knew and felt — you would not be silent for one moment. You would give over your souls. What shall I say, what shall I speak? What shall I say and what shall I speak?"

Segment 4
EN:
May G‑d, blessed be He, have compassion on me — and put it in your minds not to sleep — and only do with all your ability and all your strength — without any excuse in the world whatsoever. What you can do — for the strength to endure has given out. Oh — I cannot speak at all — only: if you want me to be alive — have compassion. Oh — please, please! Arouse yourselves! Please — have mercy, compassion, pity! Please — be gracious for this soul — please be gracious — for a wretched soul as mine — a miserable one as mine, etc. The One Creator of the world alone knows the truth of my heart. Oh — how I hold on one day. Oh — "better a dry crust and peace with it" [Proverbs 17:1]. Oh, oh, oh, oh — have compassion regardless, truly — without deceiving your hearts. Have compassion regardless. You will not regret this — not in this world and not in the World to Come. And beyond this — I have done what is incumbent upon me. I have done my part. And beyond this — whether you wish to fulfill: "Do not stand upon the blood of your neighbor." [Leviticus 19:16] I have removed my responsibility — for what more can I do? Shumu shamayim al zos! [Jeremiah 2:12 — "Be astonished, O heavens, at this!" — one of the most dramatic biblical exclamations of disbelief at an impossible situation] Send a formal request — as I wrote in my previous letters.

Segment 5
EN:
My name: Shmuel Gorvitz, age 41, born in Palestine. Left at the start of the war, etc. Write me a reply in full on everything. And how long will it take — write everything at length. My dear brother Yaakov, may he live — how have you forgotten me? Is it conceivable? Is it conceivable? Is it conceivable — such a thing? Please write to me of your welfare in full detail. And of the welfare of R' Yisrael Dov and of all the fellowship. And of the welfare of my son — and what is the situation with my father-in-law and my wife. And please write to me a joyful letter — about everything happening in Eretz Yisrael — and the complete story of the pogrom — and how many Jews were killed and who of those I know. And what is happening in Meron. And how Lag BaOmer was. And whether the prayers were with devotion. And whether there was awakening and joy. Write everything at length — to give life to my soul. Please write to me always — for this is all my vitality: to hear of your welfare. Please send me my father's address — and take it from my family. And if letters come from my father, etc., and from my family — please forward them to me. From me — your true friend: Shmuel son of Feiga. The letter I wrote to R' Alter — please read as well — for it is also for you.



# Letter 56 נ"ו
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/157/

Letter 56 נ"ו
מכתב 157
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/157

Segment 1
HE:
נ"ו
ב"ה יום י"ט לחודש סיוון א' שלח פה אומן ת"ו [תר"צ] 
לכבוד אחי היקרים הנאהבים והנעימים הקשורים בנפשי וכו' וכו' כש"ת ה"ה מוה"ר שלמה נ"י ור' נתן נ"י שליט"א 
את מכתבם היקר קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלה"ט ומהבשורה טובה שאתם עושים בענין להצילני ממות. משאול. מבאר שחת. מיון מצולה. והנני מבקש על להבא נא ונא לבלי להתרשל בזה כלל וכלל אפי' רגע כי ממש חיי אינם חיים כי הסכנה ג' רח"ל שלא אהי' פושע ישראל ח"ו כי המצולות ים גדולים בלי שעור וערך ואני פלג גוף יותר מששה שנים ואיך אני יכול לסבול חיים כאלה המרורים ממות מיין הארץ איז מיר אזו בוטער ביז איך קען גאר ניט שרייבען אהה אהה אהה עד מתי עד מתי עד מתי. וואס זאל איך טואין (לבי כ"כ מר עלי שאיני מסוגל בכלל לכתוב אהה אהה אהה עד מתי עד מתי עד מתי מה אעשה) אני צריך למסור נפשי לגמרי שיהי' די לצרותי. ומה אעשה. נא לבלי לחרוש ולבלי לשקוט הן מתפלה והן מהשתדלות בכל כח ולב ונפש. איר זאלט מיך אין גאנצין אפ ראטווען (שתצילו אותי לגמרי) הן גופי ונפשי ורוחי ונשמתי וכל הדורות התלוים בי. 
ונא לכתוב תיכף כל הפרטים הן מענין שלום בית והן מהפאדרינג הכל כאשר לכל לכתוב לי באר היטב. ולעשות כל יכלתכם במהירות האפשרי והכסף הנשאר מה 2 פונטים תוכלו לקנות אתרוג משכם שאינו מורכב בלי פיטום ולשלח א' או שתיים וכו' נא לקיים זאת. 
והנני דו"ש אחי היקר וכו' נפשי ממש מוה"ר יעקוב נ"י מה זה אתך אינך משיב לי שום מכתב וא"א לשער גודל הצער והיסורים שיש לי מה שאין לי שום ידיעה מאתך וממש בנפשי הוא נא לתקן זאת תיכף לכתוב לי משלומך באר היטב ולהשתדל בכל כוחך בענין הפאדרינג וגם בענין האתרוג. נא לכתוב לי באר היטב כל הפרטים מהפאדרינג ומתי יוגמר וכו' גם תתודע אצל יצחק הוז כמה מחיר שיפסקארטע (כרטיס נסיעה באניה) וכו' וגם תכתוב לי אם מניחים לכנוס לא"י מכל המקומות וכו' וגם תודיעני משולום זוגתי ובני נ"י וכל משפחתם וגם ממשפחתי ואם מוכנים זוגתי לעשות שלום ועל איזה אופן ואם מסרתם להם המכתב ששלחתי לכם בחורף העבר הכל כאשר לכל בפרוטרוט. ושלום כל אנש"ש ושלום ר' ישראל דוב מטברי' ואיך ה"י הל"ג בעומר במירון. ואם קבלת כל הקנטרוסים מאנשי מהר"ן וששון ושמחה. ושאר ענינים מרז"ל ובכמה מכתבים ואם הם שמורים אצלך. והנני דו"ש אהובי ידידי היקר מו"ה אב"צ נ"י ומוה"ר יחיאל נ"י וכל אנ"ש. נא לבלי לאחר ולעכב שליחת מכתבים כי יש לי מזה צער וכליון עינים בלי שעור: 
ממני ידידם מצפה לראותם בקרוב: שמואל בן פיגה

EN:
To the honored selves of my dear beloved and pleasant brothers — bound to my soul, etc., etc. — the distinguished Torah scholar, our Master R' Shlomo, may he live — and R' Noton, may he live.

Segment 2
EN:
I received their dear letter — and greatly rejoiced to hear of their good welfare — and of the good tidings that they are working on the matter of saving me from death — from the grave — from the pit — from the depths of the sea. And I ask from now on — please, please — do not be lax about this at all, even for a moment. For truly my life is no life. For there is a danger, G‑d forbid, that I should not be a sinner in Israel, G‑d forbid [פושע ישראל — a grave transgressor of Israel; R' Shmuel is referring to the spiritual danger of extended sojourn outside Eretz Yisrael and its effects on the soul]. For the depths of the great sea are without measure and reckoning. And I have been half a body — more than six years. And how can I endure such a life — more bitter than death? My heart is so bitter — I cannot write at all. Oh, oh, oh — how long? How long? How long? What shall I do?

Segment 3
EN:
Please — do not cease from prayer and from exertion — with all strength and heart and soul. Save me completely — my body and soul and spirit and neshamah and all the generations depending upon me. And please write immediately all the details — both of the matter of marital peace and of the formal request — all in full detail — write it out clearly. And do everything within your ability — as quickly as possible. And the money remaining from the 2 pounds — please use it to purchase an esrog [אתרוג — the citron used on Sukkos; R' Shmuel is sending money for a non-grafted citron from Eretz Yisrael] from you [Eretz Yisrael] that is not grafted, without a pitom [the stem-end blossom; its absence or presence is relevant to halachic validity] — and send one or two, etc. Please fulfill this. And I hereby greet my dear precious friend — truly my soul and being — our Master R' Yaakov, may he live. What is this — that you do not reply to me with any letter? And it is impossible to assess the depth of my pain and suffering from having no word from you whatsoever — and truly: it is a matter of life for me. Please correct this immediately — write to me of your welfare clearly. And exert yourself with all your strength in the matter of the formal request. And also in the matter of the esrog. Write me clearly all the details of the formal request — and when it will be concluded. And whether my photograph is needed for it, etc. Write everything. And whether it is calm and peaceful in the city without fear — and how Lag BaOmer was. And whether the prayers were with devotion. And whether there was awakening and joy. Write everything at length — to give life to my soul.

Segment 4
EN:
And also tell me of the welfare of R' Yisrael Dov from Tiberias — and how the Lag BaOmer in Meron was. And whether you received all the booklets — of Anshei Mohara"n and Sason V'Simcha — and other matters from Rabbainu, of blessed memory, and in how many letters — and whether they are safe with you. And I greet my beloved dear friend — our Master R.A.B.Tz., may he live — and our Master R' Yechiel, may he live — and all the fellowship. Please — do not delay sending letters — for I suffer great pain and consuming of the eyes from this — beyond all measure. From me — who awaits to see them soon: Shmuel son of Feiga.



# Letter 57 נ"ז
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/158/

Letter 57 נ"ז
מכתב 158
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/158

Segment 1
HE:
נ"ז
ב"ה יום ערב סוכות פה אומן יצ"ו 
שלום וברכה וגמר חתימה טובה לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי מוה"ר יעקוב זאב נ"י 
המכתב נתאחר עד היום. והנה כבר קבלתי המעות ומה אומר לך איהר האט פונקט ציא גטראפען איהר וועט מחי' זיין באמת אנ"ש (קלעתם בדיוק למטרה תחיו באמת את אנ"ש) העובדים ה' באמת על יו"ט ובס"ה יש לחלק סך 90 רובל וחלקתי את המעות לשני פעמים. חצי על ערב החג הראשון והחצי על הושענא רבא. וגם הנני נותן פתקאות עם השמות לכל א' שיבקשו בעדכם וגם לקחתי מזה לשלם בעד מנין על הציון הק' בחצות לילה על ג' פעמים היינו שילכו ג' לילות ויבקשו עבורכם וגם ארשום שמותכם שבכל פעם שיהי' מנין תמיד יתפללו עבורכם תאמינו לי איהר האט ציא גטראפען (קלעתם למטרה) בפעם זה יותר מה שאני עשיתי בכל מה ששלחתי כל הזמן כידוע לך ותמיד טוב רק בדרך הזה. 
והנה בגיני נא אחי היקרים החביבים כנפשי חוסו ורחמו וחמלו עלי תיכף ומיד לטכס עצה אולי תוכלו סוף כל סוף לשלוח לי פאדרינג תלכו להרב קוק. (קבלתי ידיעה מאבי ששלח מכתב להרב קוק בגיני) וטכסו אתו עצה מה שיוכלו לעשות בשבילי כי על האופן שהנני מוכן לבחון אותי אחר יו"ט לאהרן לייב זה אש להבה ממש. ומי יודע מה יוכל היות מזה אפשר קענט איהר פארט זייעהן (אולי תוכלו בכל זאת לראות) על האופן הנזכר למעלה תצילו אותי מסכ"נ גדולות נא להשיב תיכף תשובה ברורה ונכונה: הר"ה הי' ב"ה טוב ויפה היו הרבה יותר אנשים משנה שעברה ונפשות חדשות הרבה בחורים וזקנים ורבנים. אבל רק ממדינתינו 
הנני שולח לך רצוף פה הוודוי דברים של ר' יצחק ברייטער ששלח להניח על הציון. וגם תעתיק המכתב ששלחתי פה לראב"צ ותצניע בין הכתבים ואיה"ש אחר יו"ט אשלח לך מכתב באריכות ראשי פרקים מה שנתחדש לי בענין הנהגה ועבודת ה'. וכל השנה הזאת ההנהגה שנהגנו פה וכו' וכו' וגם אשלח איזה תיקון הכלליס' שהיו מונחים על ציון הק' וגם שמן מהנר תמיד ותצניעו אותם וגם אכתוב וארשום מה שתקח לך ומה שתצניע בעדי. וכתבים שאני שולח לך איזה שהוא הכל כאשר לכל תצניע אותם עבורי ועבורך שיהי' טובה לכולנו ולכל ישראל. נא לשלוח שמן זית איזה פונט 2 3 למעה"ש למעה"ש ונא להודיע לי מה זאת שכתבתי לך כמה פעמים שתכתוב לי משלום ר' ישראל דוב ואינך משיב אין קול ואין עונה. היסורים שלי ושל כולנו מזה אין לשער ולהעריך כלל נא להחיות נפשינו ולכתוב באריכות משלומו הטוב של ר' ישראל דוב מטבריא למעה"ש למעה"ש למעה"ש וגם משלום דודי ר' אבנר וכו' ור' נתן חנה'אס ור' שלמה קאוולער והאשה לאה ובנה סענדיר וכו' ויהודא מחיפה ושאר אנ"ש מכל המקומות 
ונא לבקש הרבה עבורי תמיד שיצליח הי"ת את דרכי ויביאני אל ארצינו שלום בזה בגופי ובתורתי אכי"ר ממני ידידך שמואל נא להשיב תשובה באריכות נא לשלוח איזה לוחות באיזה מכתבים

EN:
Peace and blessing and a good and sealed conclusion — to my beloved dear brother, my soul's companion — our Master R' Yaakov Zev, may he live.



# Rosh Hashana 5691 at Uman — The Gathering — Distribution of Money — R' Shmuel's Longing to Return
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/159/

Rosh Hashana 5691 at Uman — The Gathering — Distribution of Money — R' Shmuel's Longing to Return
מכתב 159
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/159

Segment 1
HE:
נ"ז
ב"ה יום ערב סוכות פה אומן יצ"ו 
שלום וברכה וגמר חתימה טובה לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי מוה"ר יעקוב זאב נ"י 
המכתב נתאחר עד היום. והנה כבר קבלתי המעות ומה אומר לך איהר האט פונקט ציא גטראפען איהר וועט מחי' זיין באמת אנ"ש (קלעתם בדיוק למטרה תחיו באמת את אנ"ש) העובדים ה' באמת על יו"ט ובס"ה יש לחלק סך 90 רובל וחלקתי את המעות לשני פעמים. חצי על ערב החג הראשון והחצי על הושענא רבא. וגם הנני נותן פתקאות עם השמות לכל א' שיבקשו בעדכם וגם לקחתי מזה לשלם בעד מנין על הציון הק' בחצות לילה על ג' פעמים היינו שילכו ג' לילות ויבקשו עבורכם וגם ארשום שמותכם שבכל פעם שיהי' מנין תמיד יתפללו עבורכם תאמינו לי איהר האט ציא גטראפען (קלעתם למטרה) בפעם זה יותר מה שאני עשיתי בכל מה ששלחתי כל הזמן כידוע לך ותמיד טוב רק בדרך הזה. 
והנה בגיני נא אחי היקרים החביבים כנפשי חוסו ורחמו וחמלו עלי תיכף ומיד לטכס עצה אולי תוכלו סוף כל סוף לשלוח לי פאדרינג תלכו להרב קוק. (קבלתי ידיעה מאבי ששלח מכתב להרב קוק בגיני) וטכסו אתו עצה מה שיוכלו לעשות בשבילי כי על האופן שהנני מוכן לבחון אותי אחר יו"ט לאהרן לייב זה אש להבה ממש. ומי יודע מה יוכל היות מזה אפשר קענט איהר פארט זייעהן (אולי תוכלו בכל זאת לראות) על האופן הנזכר למעלה תצילו אותי מסכ"נ גדולות נא להשיב תיכף תשובה ברורה ונכונה: הר"ה הי' ב"ה טוב ויפה היו הרבה יותר אנשים משנה שעברה ונפשות חדשות הרבה בחורים וזקנים ורבנים. אבל רק ממדינתינו 
הנני שולח לך רצוף פה הוודוי דברים של ר' יצחק ברייטער ששלח להניח על הציון. וגם תעתיק המכתב ששלחתי פה לראב"צ ותצניע בין הכתבים ואיה"ש אחר יו"ט אשלח לך מכתב באריכות ראשי פרקים מה שנתחדש לי בענין הנהגה ועבודת ה'. וכל השנה הזאת ההנהגה שנהגנו פה וכו' וכו' וגם אשלח איזה תיקון הכלליס' שהיו מונחים על ציון הק' וגם שמן מהנר תמיד ותצניעו אותם וגם אכתוב וארשום מה שתקח לך ומה שתצניע בעדי. וכתבים שאני שולח לך איזה שהוא הכל כאשר לכל תצניע אותם עבורי ועבורך שיהי' טובה לכולנו ולכל ישראל. נא לשלוח שמן זית איזה פונט 2 3 למעה"ש למעה"ש ונא להודיע לי מה זאת שכתבתי לך כמה פעמים שתכתוב לי משלום ר' ישראל דוב ואינך משיב אין קול ואין עונה. היסורים שלי ושל כולנו מזה אין לשער ולהעריך כלל נא להחיות נפשינו ולכתוב באריכות משלומו הטוב של ר' ישראל דוב מטבריא למעה"ש למעה"ש למעה"ש וגם משלום דודי ר' אבנר וכו' ור' נתן חנה'אס ור' שלמה קאוולער והאשה לאה ובנה סענדיר וכו' ויהודא מחיפה ושאר אנ"ש מכל המקומות 
ונא לבקש הרבה עבורי תמיד שיצליח הי"ת את דרכי ויביאני אל ארצינו שלום בזה בגופי ובתורתי אכי"ר ממני ידידך שמואל נא להשיב תשובה באריכות נא לשלוח איזה לוחות באיזה מכתבים

EN:
The letter was delayed until today. And now — I have already received the money. And what shall I say to you — [Yiddish:] "You aimed exactly at the target. You will truly give life to the fellowship who serve Hashem truly on the festival. And in total there is to distribute the sum of 90 rubles. And I divided the money into two parts: half on the eve of the first festival — and half on Hoshana Rabbah. And I am also giving notes with the names — to each one, that they pray for you. And I also took from this to pay for a minyan at the holy Tzion — at midnight — for three times [three nights; a midnight prayer gathering at Rabbainu's grave on behalf of those who sent donations]. That is: they will go three nights and pray for you. And I will also register your names — so that every time there is a minyan — they will always pray for you. Believe me — you aimed exactly at the target. This time more than anything I have done — with everything I sent all this time — as is known to you. And it is always good — only in this way."

Segment 2
EN:
And now — for my sake, my dear beloved brothers, precious to me as my soul — please have compassion and pity and mercy on me — immediately — to take counsel. Perhaps you can finally send me a formal request. Go to Rav Kook [Rav Avraham Yitzchak HaKohen Kook — the Chief Rabbi of Mandate Palestine; R' Shmuel's father apparently wrote to Rav Kook on his behalf]. (I received word from my father that he sent a letter to Rav Kook on my behalf.) And take counsel with him — what can be done for me. For the manner in which I am prepared to be examined after the festival by "Aharon Leib" [apparently a code name for a particular authority or contact] — that is a fire and flame — literally. And who knows what might come of it. Perhaps you can still find a way — as mentioned above — to save me from great mortal dangers. Please reply immediately with a clear and correct answer. Rosh Hashana was blessed be G‑d — good and beautiful. There were many more people than last year — and many new souls: many young men and old men and rabbis. But only from our country [i.e., from within the Soviet Union itself — not able to come from abroad due to the border restrictions]. I am hereby sending you the confession-letter of R' Yitzchak Breiter [ר' יצחק ברייטר — a leading Breslov figure who sent a personal letter to be placed on Rabbainu's grave] that he sent to place at the Tzion. And also copy the letter I sent here to R.A.B.Tz. — and store it in the writings. And G‑d willing — after the festival I will send you a letter at length with chapter headings of what was renewed for me in the matter of practice and the service of Hashem — and all the practice we followed here this entire year, etc., etc. And I will also send some copies of the Tikkun HaKlali that were placed on the holy Tzion. And also oil from the eternal lamp [שמן מהנר תמיד — from the olive-oil lamp burning at Rabbainu's grave — the very lamp that R' Shmuel worked so hard to restore when he was in Jerusalem]. And store them carefully. And I will also write and note what you should take for yourself — and what to store for me. And all the writings I am sending you — each one — store them all for me and for you — that it be good for all of us and for all Israel. Please send olive oil — some pounds, 2–3 — for the sake of Heaven, for the sake of Heaven. And please let me know — what is this — that I wrote to you many times to write to me about the welfare of R' Yisrael Dov — and you do not reply. There is no voice and no answer. My suffering from this — and all of ours — is beyond all measure and reckoning. Please — give us life — and write at length of his good welfare — R' Yisrael Dov from Tiberias — for the sake of Heaven, for the sake of Heaven, for the sake of Heaven. And also: the welfare of my uncle R' Avner, etc., and R' Noton Chanhas, and R' Shlomo Kavler, and the woman Leah and her son Sender, etc., and Yehudah from Haifa, and all the fellowship from all the places. And please pray greatly for me always — that Hashem succeed my ways and bring me to our land — in peace — in my body and in my Torah. Amen, so may it be His will. From me — your friend: Shmuel.



# A Second Request for Holy Books — Updated List
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/16/

A Second Request for Holy Books — Updated List
מכתב 16
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/16

Segment 1
HE:
ב"ה יום ג' וארא פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד טבת תרפ"ד]

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear, my precious soul and heart — the exalted one who yearns for the service of Hashem in truth and wholeness — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him.

Segment 2
HE:
לכבוד אהובי ידידי הותיק הנחמד השוקד על דלתי התשובה החפץ להיות יר"א באמת שותה מבאר מים חיים ננמ"ח זיע"א כמר ישראל דוב ברסלבר נ"י.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letters from Chanukah together with the money — and also 6 dollars from our friend R' Moshe Auerbach, may his light shine — and many thanks to him. May Hashem give him life always just as he has given us life — and may you merit all the blessings written in the Torah. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
ראשית אכתוב לך מבריאותי הטוב ואזכה לשמוע גם ממך אך טוב וגם אודיעך כי ביום א' בשבוע זו באתי לירושלים ובעת שנסעתי מטברי' הנה כאשר בא האוטומוביל על ההר שאצל נצרת נפל מן ההר יחד אתנו ונשבר לרסיסים וב"ה שבזכות התא"ל רשב"י זיע"א ובזכות רבינו הקוה"נ ננמ"ח זיע"א הוצלנו וממש יצאנו ממות לחיים ואין לשער ולהעריך גודל הנסים שהי' לנו למעלה מהטבע ונשאר באמצע ההר והי' נסי נסים שלא יספיק הזמן לפורטם ולכותבם ואילו כל הימים דיו וכו' אין אנו מספיקים להודות לשי"ת על גודל הנסים והנפלאות וכו'.

EN:
Likewise I received his letter together with the letter from R' Dovid Aberman, may his light shine — and I have fulfilled his honor's request to write him a letter of awakening to the service of Hashem. [מכתב התעוררות — "a letter of awakening / a letter of arousal." A specific type of Chassidic letter: not a personal or practical letter but one written specifically to awaken and inspire the recipient toward teshuvah and the service of G-d. The author has written such a letter to R' Dovid Aberman at the recipient's request.]

Segment 4
HE:
וגוי א' מת בביה"ח בנצרת וגוי א' הכה את עינו ונסמית וכל פניו מוכה ואנחנו היהודים ב"ה שניצלנו ורק כל א' הי' מעט מוכה ופצוע וב"ה שכבר נתרפאנו והאפציר מנצרת נתן לנו אבטומביל אחר וזה הי' בליל ד' וגם הוא רמס פרה ונטה ליפול ונפל לתוך רפש, והושארנו כל הלילה בקלניה יהודית ויום ולילה בהפולי [עפולה] ונסענו במסילת הברזל לחיפה ביום ו' והיינו שבת בחיפה וברכנו ברכת הגומל וביום א' לוינו כסף ונסענו במסילת הברזל ואין לשער ולהעריך גודל עמלינו באלו הימים ממש בלי שעור וכאשר באתי לפה ממצבי אינני יכול לתאר לך גודל רוע מצבי ממש בשפל דיוטא התחתונה אין לי מקום ללון ולא לאכול ואני סובל חרפת רעב ואין לי אף לחתיכת לחם לאכול ומה אעשה ואין לי אף פרוטה ע"כ הנני אומר לך למעה"ש שתחוס עלי ותראה איזה שילינג לשלוח לי תיכף ומיד בלי שום איחור כלל והמצב פה רע והשי"ת יאמר לצרותי די וצריך לקבל הכל באהבה זאת מה שסיפר ר' אברהם ז"ל שאחד מאנש"ש סיפר צערו לפני רבינו ז"ל שכל מקום שהוא פונה רק רע, והשיב לו רבינו ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל שאמר לא' שג"כ סיפר לו צערו ואמר לו "ויל ויא אזו עס איז ועט זיין אזו די וילסט" (היה מרוצה איך שזה אז יהי' כמו שאתה רוצה) וצריך לזכור היטב מה שאמר רבינו ז"ל בתורה ד' אנוכי. צריך אדם לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו. וגם מה שר' אברהם ז"ל סיפר שאברך א' שנתקרב למהרנ"ת ז"ל פ"א אמר לר' נתן ז"ל. ר' נתן עס גייט מיר ב"ה גוט איך דאוין אין לערין אין האב צי עסין אין צי טרינקין אין האב ניט מניעות אין רעבינס זאך, והשיב לו מהרנ"ת ז"ל איך בין דיך ניט מקנא א קינץ איז אז מען האט צי עסין און צי טרינקין אין מען האט ניט קיין מניעות? א קינץ איז אז מען האט ניט צי עסין אין מען האט מניעות פין אלע זאטין אין וין מען קערט זיך איז ניט גיט דנצמאלט אז מען טיט אין רבינס זאך ואלט איך דיך מקנא גועזין (ר' נתן, הולך לי ב"ה טוב בתפלה ולימוד גם יש לי לאכול ולשתות ואין לי מניעות בענין רבינו, והשיב לו מוהרנ"ת ז"ל אינני מקנא בך, וכי זו חכמה כשיש לאכול ולשתות ואין מניעות? החכמה היא כשאין מה לאכול ויש מניעות מכל הצדדים ולהיכן שפונים לא טוב ואז עוסקים בענין רבינו, אז יש במי לקנא (אז הייתי מקנא בך) וגם מה שכתב בלק"מ, תפלות כנגד תמידין תקנום, וזאת הוא הפירוש מה שאמרו חכז"ל כל המארח ת"ח בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין, שמי שמארח ת"ח שהוא כנגד תמידין וכל המארחו בביתו יכול לידע בירור התפלה וזאת תפלות כנגד תמידין תקנום. וגם מה שאמרו חכז"ל בגמרא מאן דרחים רבנן הוי ליה בנין רבנן מאן דמוקיר רבנן הוי ליה חתנין דרבנן וצריך ג"כ לזכור היטב מה שלימד אותנו רביז"ל שכל דבר ודבר שמתנהג עם אדם צריך לידע שיש בה השגחה פרטית ומן הסתם הכל לטובה וגם מה שאמר רבינו ז"ל עס איז גאר שלעכט איז דא איין עצה נאר צי ויינין צי שרייאין צי בייטין צום אייברשטין עס זאל נתהפך וערין הכל לטובה וצריך ג"כ לזכור היטב מה שרבינו ז"ל אמר שאין שום יאוש בעולם כלל ואני נותן שבח והודי' לשי"ת מה שאני נתקרב להדעת הקדוש הזה ואם ח"ו לא הייתי נתקרב להדעת הקדוש הזה ה' יודע מה שהי' נעשה אתי אשרינו אשרינו שזכינו לדעת שיש בעולם נהר המטהר מכל הכתמים אשר לימד אותנו שצריך להאמין שהכל השגחה פרטית ואין שום דבר נעשה מעצמו רק הכל מאת השי"ת ולימד אותנו הדרך איך להתחזק ולא ליפול ח"ו שהעצה של הבע"ד הוא רק להפיל את האדם לעצבות ומ"ש ואח"כ נעשה מה שנעשה ורביז"ל לימד אותנו שצריך לחזק א"ע ולידע שסוף כל סוף יהא טוב שלפי החטאים ופשעים שלי כל מה שעושה השי"ת אתי הוא ג"כ לפנים משורת הדין אם אני משער בעצמי גודל עונותי אני נופל לעצבות ג' מאד אבל זאת נחמתי בעניי שאני יודע מצדיק גדול כזה אשר הוא בודאי יכול להושיע רק שצריך לכסוף ולהשתוקק לבא אליו וזאת מה שאמר רבינו ז"ל איך האב אייך ארוס גינומין מתוך שיני הס"מ וען מען זאל שעכטין אייער יצה"ר ואלט גוען מלא צנורות דם נאר עכ"פ אז מיר וייסין פין אזא רעבין קען מען אלז מתקן זיין אין עס קען וערין אלדז רעכט אין עס ועט בודאי וערין אלדינג רעכט השי"ת זאל רחמנות האבין מען זאל זוכה זיין קומין אהין צי אין אוס גיסין זיין בוטר הארץ ועט בודאי אלץ זיין גוט.

EN:
The Great Announcement — The Book Has Begun to Be Printed And behold — with G-d's help we have merited: for I have printed the beginning of Torah 1 of Likutay Moharan together with the commentaries — during the days of Chanukah, which are the dedication of da'at [חנוכת הדעת — "the dedication of da'at / the inauguration of knowledge." A play on the word Chanukah (חנוכה = dedication / inauguration) and da'at (דעת = intimate knowledge/wisdom). The Rebbe's Torah 1 of Likutay Moharan is entirely about da'at — the intimate knowledge of G-d — and its connection to the mind (moach) and the Temple. Printing it specifically on Chanukah — the festival of rededication and of light — is therefore profoundly appropriate: both the book's content (da'at / the light of wisdom) and the time of its printing (Chanukah / the dedication of light) align perfectly.] — which is the Holy Temple [ביהמ"ק = בית המקדש — "the Holy Temple / the Temple in Jerusalem." The standard abbreviation: beis (house) + hamikdosh (the sanctuary).] — the Chanukah lamps which are the intellect — which is the building of da'at — which is the light that illuminates in all its ways like the sun — and it is the life-force of everything spoken of in that Torah 1 mentioned above. And it was delayed more than a year — and was printed specifically at the appropriate time for this — the days of Chanukah mentioned above. [The book has been in preparation throughout the entire correspondence — the printing money was sent over a year ago (first mentioned in Letter 8), the typing began (af-taifen, announced in Letter 9), and now — finally — the first galleys are printed. The author sees G-d's providence in the timing: despite the delays and obstacles, the book emerged specifically on Chanukah — the most fitting moment.] And I have printed 4 galleys [גליונות — galleys / printed sheets. A galyon (גליון) is a large printed sheet that when folded produces multiple pages. Each galyon = 16 pages (8 leaves). Four galleys = 64 pages.] which are 64 pages — ending at the beginning of the commentaries on "the essential vitality is wisdom, as it is written: wisdom gives life." ["העיקר החיות הוא החכמה כמו שכתוב החכמה תחיה" — "The essential vitality is wisdom, as it is written: wisdom gives life." (Ecclesiastes 7:12) — one of the key verses at the heart of Likutay Moharan Torah 1, which teaches that the divine wisdom (chochmah) is the source of all true vitality and life-force. The book breaks off mid-commentary at this point — at exactly 64 pages — the end of what the available funds could print.] And beyond this I am not able to print — because of the lack of money — for each galley with the paper has cost me approximately one hundred lirot. [לירות — lirot. The Israeli lira (pound) — the currency of Israel at the time (later replaced by the shekel). One hundred lirot per galley × 4 galleys = 400 lirot total for what was printed, with another 200 lirot needed for the remaining two galleys.] And I am exerting myself with all my strength — through loans and so on — to print two more galleys. And beyond this I have no possibility at all — unless Hashem helps. And according to nature [עפ"י הטבע = על פי הטבע — "according to nature / according to the natural order of things / by natural means." Al pi hateva — עפ"י (al pi = according to / by the mouth of) + hateva (nature). The author means: judging by the ordinary, natural course of events, with no miraculous intervention, he sees no path to further printing.] I do not see any way how to print more. Perhaps Hashem will help you to be able to collect money for this — and in particular around the fifteenth [of Shvat] and Purim. [בחמשה עשר ופורים — "around the fifteenth [of Shvat] and Purim." Two upcoming occasions when charitable giving is traditional and especially meritorious: Tu B'Shvat (15 Shvat) and Purim (14 Adar), during which the commandment of matanos la'evyonim (gifts to the poor) is fulfilled. The author suggests these as natural fundraising opportunities.] For it is a great pity that the printing should not continue — for the greatness of this commandment and the merit of the multitudes cannot be estimated — for it can literally give life to the entire world — and there is no person who cannot give himself life through this book — if only he will want to receive the strengthening — as your eyes will see, even from just a small portion of the beginning — and you will understand about the future for the entire book. I have sent today two books — one for his honor and one perhaps for R' Moshe Ohrbach — or as his honor understands whom to give this to. To R' Dovid Auerbach I am sending tomorrow, with G-d's help. And perhaps it would be worthwhile for his honor to write to him — perhaps he will be able to do something with this and to help — and to make him understand the greatness of this commandment.

Segment 5
HE:
(הוצאתי אתכם מתוך שיני הס"מ אם היו שוחטים את יצה"ר שלכם היו הולכים צינורות מלאות דם רק עכ"פ שאנו יודעים מכזה רבי אז אפשר הכל לתקן ויכול הכל לבא על מקומו ובודאי יבא הכל על מקומו השי"ת ירחם עלינו שנזכה לבא לשם למקום ההוא לשפוך את מר לבנו אז בודאי הכל יהי' טוב)

EN:
A Personal Request, then Shovavim I am praying on behalf of his wife, may she live — as he wishes. In this week begins the Shovavim rectifications [תיקוני השובבי"ם — "the Shovavim rectifications." Shovavim (שובבי"ם) — the acronym of the six Torah portions Shmos, Va'era, Bo, Beshalach, Yisro, Mishpatim — the six consecutive winter Torah portions of Exodus, read during January–March. This period is traditionally auspicious for teshuvah and specifically for the rectification (tikkun) of the blemish of the covenant (pegam habrit). Since this letter is written during Parshas Shmos — the first of the six Shovavim portions — the period is just beginning.] — which are propitious for the rectification of the covenant — as brought in the holy books. And from this we can understand the greatness of the rectification that is accomplished when a person purifies himself and the evil inclination overpowers him — and he extricates himself from it [משתמט עצמו ממנו — "extricates himself / slips away from it." The word משתמט (mishtamet) — to extricate oneself, to slip away, to dodge and escape from — conveys the nimble evasive action of removing oneself from the evil inclination's grip. Not a frontal battle but a slipping-away, a diversion of the mind.] — and detaches the thought so that it should not entertain imaginings. For this is the true rectification — which extracts all the holy sparks of the Sitra Achra [ניצוצות דס"א — "the holy sparks of the Sitra Achra." ד (d') = the Aramaic genitive particle "of"; ס"א = סיטרא אחרא (Sitra Achra) = "the Other Side" — the Aramaic term for the realm of spiritual impurity and darkness. So דס"א = "of the Other Side." The holy sparks that fell into the Sitra Achra through sin are retrieved through teshuvah — specifically through the act of breaking away from the evil inclination's pull and diverting the mind to holiness.] that it swallowed through his earlier sins.

Segment 6
HE:
אבקש ממך עוד הפעם שתיכף ומיד שתקבל את מכתבי תמלא בקשתי בלי שום איחור כי מחכה אני על זאת ותוכל לשלוח לי במכתב רעציפסט (רשום) ואם תעשה את זאת אזי אני מהנה לך במכתבים טובים.

EN:
And as the Arizal brings: that the Children of Israel in Egypt — who labored with mortar and bricks and guarded themselves from sinning [שמרו א"ע שלא יחטאו — "guarded themselves from sinning." The Arizal's teaching: despite the crushing oppression and slavery in Egypt, the Children of Israel maintained their personal sanctity. They did not assimilate sexually or morally into Egyptian society. This self-guarding was itself a supreme spiritual act.] — thereby rectified the rectification of the Generation of the Flood and the Generation of the Dispersion [דור המבול ודור הפלגה — "the Generation of the Flood and the Generation of the Dispersion." Two of the most severely corrupted generations in early human history: the Generation of the Flood (the people before Noah, destroyed for their sexual immorality and violence) and the Generation of the Dispersion (those who built the Tower of Babel). Their primary spiritual blemish was the blemish of the covenant — sexual sin — and the enslavement in Egypt rectified this ancient damage.] — and so on. And they completed such a rectification for all generations — that through the Torah portions that are read about their exile in Egypt — these [portions] are propitious for the rectification of the covenant. [The Arizal's remarkable teaching: the very act of reading the Torah portions that describe the Egyptian exile — the Shovavim portions — during the winter months carries with it a rectifying power for the covenant. The reading itself, performed by Jews in every generation, participates in the rectification originally accomplished by the Israelites in Egypt.]

Segment 7
HE:
ממני המצפה לשמוע בש"ט ישו"נ והי"ת יתן לך פרנסה בהרחבה גדולה.

EN:
And our master the Rebbe זצ"ל brings — on the verse "These are the names of the Children of Israel who went down to Egypt" — that the words [of the names of the sons of Israel] contain an allusion: Psalms, teshuvah. [מרומז התיבות תהלים תשובה — "the words allude to: Psalms, teshuvah." The Rebbe finds encoded within the list of the names of the Children of Israel who descended to Egypt (Exodus 1:1–4) the two spiritual tools of Shovavim: Psalms (תהלים) and teshuvah (תשובה). The numerical/textual analysis uses the 49 words of the names to connect to the 49 gates of teshuvah — see below.] For there are 49 words in the names of the Children of Israel — corresponding to the 49 gates of teshuvah [מ"ט שערי תשובה — "49 gates of teshuvah." A Kabbalistic concept: there are 49 levels or gates of teshuvah — 49 degrees of return, corresponding to the 49 days of the Omer count and the 7×7 structure of spiritual refinement. Each Jewish soul is rooted in one specific gate.] — that every Jew is rooted in these 49 gates of teshuvah. But to reach each person's specific gate — and even when he reaches his gate, it is possible that the gate is closed. And in particular when one has no desire for teshuvah at all — the counsel is Psalms: to recite Psalms — for the recitation of Psalms will create in him the desire for teshuvah, and will bring him to the gate that is needed for him, and will open the gate for him for teshuvah. [A profound teaching: Psalms (Tehillim) is not merely a supplement to teshuvah — it is the very instrument that generates the desire for teshuvah in someone who has none. When a person feels completely cold and closed to teshuvah, Psalms works on him from the outside, creating the inner opening. Each psalm is associated with a specific gate — and the right psalm opens the right gate for the right soul.] And therefore holy Israel — during seasons of teshuvah such as Elul and the Ten Days of Teshuvah, and the days of the Omer count, and also during the days of Shovavim — [during which our master R' Nossan [מוהרנ"ת = מורינו הרב רבי נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan" — the standard Breslov abbreviation for Rabbi Nossan Sternhartz of Breslov (1780–1844), the Rebbe's foremost disciple and the one who recorded and preserved virtually all of the Rebbe's Torah teachings, stories, and conversations. Without Moharnat (as he is called), the Rebbe's Torah would have been lost to the world.] זצ"ל in the Shovavim days would recite Psalms twice each day] — when they want to merit teshuvah — they then recite Psalms.

Segment 8
HE:
יצחק מנחם ראזנברג

EN:
And certainly — fasting is difficult. Nevertheless [עכ"פ = על כל פנים — "in any case / at any rate / nevertheless." Al kol panim — a standard phrase signaling that despite what was just acknowledged (fasting is hard), there are still achievable alternatives being suggested.] — a partial fast of hours is also [ג"כ = גם כן — "also / likewise." Appears throughout this passage as a connector: "also good," "also a mortification," "also good and beneficial." Gam ken — even this alternative counts and has spiritual value.] good: for example — half a day per week during Shovavim — on Thursday or Friday. And twice per week — on Wednesday and Monday — not to eat anything from animal products such as meat, fish, milk, or eggs. [לא לאכול דבר מן החי — "not to eat anything from living beings / from animal sources." A partial form of ascetic practice: refraining from all animal-derived foods (meat, fish, dairy, eggs) on those days — a vegetarian fast of sorts, less severe than a complete fast but still a form of self- denial and spiritual discipline (sigguf).] And this too is a mortification. Only: if this is within one's capacity. And in any case — whatever mortification one is able to do for one's soul is also good and beneficial — as long as it does not damage bodily health. And in particular since his honor is a teacher — and it is difficult for him to teach the children when he has mortified himself — therefore — whatever he can abstain from even for an hour or two hours per week — is also good.

Segment 9
HE:
ניט גזארגט נאר פרייליך עס ועט אודאי אלץ מתוקן וערין לטובה אמן. האפ אין האפ אין וידער האפ פרייליך. (אל דאגה רק בשמחה בודאי הכל יתוקן לטובה אמן, עלוז ועלוז ושוב עלוז בשמחה)

EN:
Torah Teaching from Parshas Shmos — Likutay Moharan Part II, Torah 5 And in Parshas Shmos it is written: "And Moses was a shepherd" — our master the Rebbe זצ"ל brings in Torah 5, Part 2 [ח"ב = חלק ב' — "Part 2 / the second part." The second volume of Likutay Moharan, known as Tannina (meaning "second / repeated"). Torah 5 of Likutay Moharan Tannina begins with Exodus 3:1: "And Moses was a shepherd."] of Likutay Moharan: That he was a true shepherd and spiritual leader — in the aspect of the mind — tefillin. [בחי' מוחין תפלין — "in the aspect of the mind — tefillin." A Kabbalistic identification: the tefillin placed on the head represent the moach (mind/brain) — the highest spiritual faculty. The true shepherd and spiritual leader is one who draws the divine mind-light (mochin) into the world — feeding his flock with intellectual and spiritual illumination rather than merely physical nourishment. Moses as the shepherd feeds Israel with Torah-wisdom, which is the food of the divine mind.] And specifically through serving Hashem in simplicity and wholeness — without cleverness — and because of the love of Hashem — one places oneself in all kinds of mud and mire [מניח א"ע בכל מיני רפש וטיט — "one places / abandons oneself in all kinds of mud and mire." The Rebbe's striking phrase: the person who truly loves G-d is willing to be undignified, to appear foolish or lowly in the eyes of others, to go through physical discomfort and social embarrassment — "rolling in mud and mire" — for the sake of a mitzvah. The image comes from the story the Rebbe told on Rosh Hashana when he went to the Tashlich ceremony and literally fell in mud — and then used this as the occasion for the Torah teaching.] for the sake of performing a commandment — and even merely a Jewish custom. As was the case then: our master the Rebbe זצ"ל said this Torah teaching on Rosh Hashana [ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana." The Jewish New Year — the first of Tishrei — the day on which the Rebbe often taught his most important Torah teachings, gathered with his disciples in Uman (later) or Breslov.] — and went then to do Tashlich [Tashlich — תשליך — "You shall cast." The Rosh Hashana custom of going to a body of water and symbolically casting one's sins into it — based on Micah 7:19: "You will cast all their sins into the depths of the sea." A custom, not a biblical commandment — which makes the Rebbe's point even stronger: even for a mere custom, one must be willing to roll in mud and mire.] — and fell in mud and mire. And said then: that even just for a Jewish custom (such as going to Tashlich) — one must roll oneself in all kinds of mud and mire in order to fulfill the custom. And all the more so [מכ"ש = מכל שכן — "all the more so / kal vachomer." The standard abbreviation for the logical inference from lesser to greater: if even a custom demands this willingness, how much more so a full Torah commandment.] for a commandment. [And in truth — we see in the writings of the Arizal how many secrets he brings on every Jewish custom — literally mysteries upon mysteries — of the rectifications accomplished through them. See there.]

Segment 10
HE:
גם אני דושה"ט באה"ר ומאחל לך כט"ס ממני ידידך שמואל הורוויץ המבקשך על החתונה שתהי' בשטו"מ בס"ט ומז"ט בשבת שירה.

EN:
Then one merits to be a "child who serves Him" — and this is what is written: "And you shall return and see the difference between one who serves G-d and one who does not serve Him." [Malachi 3:18] And the Talmud brings: "Between one who reviewed his chapter one hundred times and one who reviewed his chapter one hundred and one times" [Chagigah 9b] — for the one who reviewed one hundred and one times is called "one who serves G-d" — and the one who reviewed only one hundred times is called "one who does not serve Him." [One of the most famous Talmudic teachings: what is the difference between "one who serves G-d" and "one who does not serve Him"? One hundred versus one hundred and one repetitions of a Torah chapter. The difference is only one repetition — but that one extra repetition, done not from compulsion or routine but from love and desire, distinguishes the servant from the non-servant. The Talmud's point: "serving" G-d means going beyond the minimum — doing the extra act for love, not duty.] For there is a difference between a son and a servant — for a servant performs acts of servitude for his master. And a son takes delight in his father — with love and pleasure. But a son who loves his father with a fierce love — and performs the acts of a servant — and rolls himself in all kinds of mud and mire for the love of his father — then he attains the attainment of G-dliness [משיג השגת אלקות — "attains the attainment of G-dliness / grasps divine apprehension." A specific technical term: hashagah (השגה) — intellectual and spiritual grasping of the divine. Not merely experiencing G-d's presence but actually apprehending and comprehending dimensions of G-d's reality. This level of hashagat Elokus is accessible only through the combination of love (of the son) and self-abnegating service (of the servant) — not through either alone.] that an ordinary son cannot attain. And King David, may he rest in peace, [דהמע"ה = דוד המלך עליו השלום — "David the King, may peace be upon him." The standard abbreviation for King David: Dovid (David) + hamelech (the king) + alav hashalom (may peace be upon him). The same blessing formula used for all righteous deceased persons, applied here to the greatest king of Israel.] would leap and whirl with all his might [ומפזז ומכרכר בכל עוז — "leaping and whirling with all his might." From II Samuel 6:14 — David dancing before the Ark of G-d as it was brought to Jerusalem: "And David was dancing before Hashem with all his might." The Rebbe uses David's ecstatic, uninhibited dancing — which was mocked by his wife Michal as undignified for a king — as the paradigm of the "son" who performs "servant's acts" for the love of G-d, abandoning royal dignity entirely in the dance of devotion.] — and would humble himself before the honor of Hashem. Through this he merited what he merited.



# Letter 58 נ"ח
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/160/

Letter 58 נ"ח
מכתב 160
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/160

Segment 1
HE:
נ"ח
בעזהי"ת יום ב' פ' צו 
לכבוד ידידי היקר והנעלה מוה"ר יעקב זאב נ"י וכבוד ידידי היקר מוה"ר יחיאל נ"י. 
נא הודיעני אם דעתכם שלמה בענין ישיבה כמו שכתב ר' לייביל נ"י או אם לא עלה על דעתכם הנ"ל ואם אתם עמו בהסכמה. 
נא ידידים ואחים יקרים אם אתם רוצים לקום ענין רז"ל בא"י ראשית לראות לשלוח פאדרינג לר' צבי יהודא ליפעל נ"י כי הוא עוסק ויעסוק בענין זה יותר מהכל ולדעתי הוא ראשון שבראשונים נא להשתדל בשבילו בכל מה דאפשר ולהשיבו תשובה כראוי אם אתם עוסקים בשבילו 
ממני ידידכם המצפה לישועת השי"ת שמואל הורוויץ 
הנני מאחל לכם חג הפסח כשר ושמח ומבקש לבקש בעדי ולהשתדל עבורי בכל מה דאפשר 
כי קבלתי המכתב להקונסול ועדיין איני יודע מה יהי' ואיך יקום דבר. 
אבקש ליתן לר' לייביל ראזינפעלד וכבודכם בעצמכם תקראו ג"כ מכתבי צבי יהודא בן חי' הענדיל ליפעל שמי על רישיון כתבתי הרבה פעמים וגם יש אצל ר' יעקב זאב הכהן שמי בפרטיות 
אבקש לכתוב לי תשובה על האדרעס שלי דוקא ותוכלו להגיע אצל האברך ר' יעקב זאב ברזעסקו 
ידידכם צבי יהודא הנ"ל

EN:
Peace and blessing and all good — to my beloved dear friend, the delight of my heart — our Master R' Yaakov Zev, may he live — and my dear friend — our Master R' Yechiel, may he live.

Segment 2
EN:
Please inform me whether you are of complete accord in the matter of the yeshivah — as R' Leibel, may he live, wrote — or whether it did not occur to you as mentioned above — and whether you are in agreement with him. Please, dear beloved brothers — if you want to establish Rabbainu's matters in Eretz Yisrael — first: see to send a formal request to R' Tzvi Yehudah Lipel, may he live [a new name — apparently another Breslov companion in Uman who needs the Soviet invitation document to be able to return to Eretz Yisrael; R' Shmuel is now helping others as well]. For he is occupied and will be occupied in this matter more than anyone. And in my opinion — he is the first of the first. Please exert yourselves for him with everything possible — and reply to him with an appropriate answer — whether you are working for him. From me — your friend who awaits the salvation of Hashem: Shmuel Horowitz. I wish you a kosher and joyful Pesach — and I ask you to pray for me — and to exert yourself for me in everything possible. For I received the letter to the consulate — and still do not know what will be — and how the matter will go. I ask you to give to R' Leibel Rozenfeld [a returning Breslov companion] — and your honors yourselves should also read — my letter to Tzvi Yehudah son of Chaya Hendel Lipel. My name was written on the permit [רישיון] many times — and it is also with R' Yaakov Zev the Cohen — my name explicitly. I ask you to write to me a reply — at my address only — and you can reach the young man R' Yaakov Zev Brzhesky.



# Letter 59 נ"ט
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/161/

Letter 59 נ"ט
מכתב 161
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/161

Segment 1
HE:
נ"ט
לכבוד ידידי יקירי מוה"ר לייביל נ"י 
אחדשה"ט 
אחי יקירי כלם עונים ואומרים נראה איזה ממששות והעיקר לפי דעתי שיעשה בכל הכוחות בשביל פאדרינג לר' צבי יהודה ואז בוודאי יהי' טובה ג' להדבר 
כי הוא עוסק ויעסוק יותר מהכל וכשהוא יבא למבוקשו בוודאי יתרומם ויקום ענין רז"ל בא"י 
נא לזכור זאת היטב. 
ממני ידידו המאחל לו חג הפסח כשר ושמח שמואל הורוויץ

EN:
To the honored self of my dear friend, our Master R' Leibel, may he live.

Segment 2
EN:
After warmly greeting you — my dear brother — all are answering and saying: let us see some tangible results. And the essential — in my opinion — is that with all one's strength one work for the formal request for R' Tzvi Yehudah [R' Tzvi Yehudah Lipel — another Uman Breslov figure who also needs a Soviet invitation document to return to Eretz Yisrael]. And then — certainly it will be good for the matter. For he is occupied and will be occupied in this more than anyone. And when he achieves what he seeks — certainly the matter of Rabbainu, of blessed memory, will be elevated and established in Eretz Yisrael. Please remember this well.

Segment 3
EN:
From me — your friend who wishes you a kosher and joyful Pesach: Shmuel Horowitz.



# Letter 60 ס'
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/162/

Letter 60 ס'
מכתב 162
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/162

Segment 1
HE:
ס'
ב"ה יום ב' תזריע פה אומן יע"א 
כבוד ידידינו מחמדינו ה"ה כש"ת כמוה"ר יעקב זאב נ"י ומוה"ר יחיאל נ"י 
אחי היקרים באתי עוד פעם אל כבודכם אם אתם רוצים לחוס עליכם ועלינו ועלי שיהי' נתרומם ענין רז"ל ועבודת ה' באה"ק איני רואה שום עצה רק התחלת ועיקר לעשות טובה להר' צבי יהודא ליפעל נ"י אז יהי' טובה הן ליסוד ממשי להחזיק היושבים והעיקר ברחניות לחזק זא"ז מה אומר לכם אלו ידעתם נחיצות הענין הי' לכם מס"נ בשביל זה והנה הנה אני מודיע ועושה מה שמוטל עלי ואתם עשו מה שעליכם אנא חושו נא מהר לעשות ולעשות חיש קל ולכתוב אם אתם עושים בשבילו כי זה אצלי עיקר ג' מכל שאר אנשים שבפה נא להודיע לו הודעה ברורה אם אתם יכולים לעשות בשבילו ואם אתם עושים ואיזה פאדרינגס כבר הגשתם לממשלה. ורחמנות גדול עליו זה כמה וכמה שנים שחיותו ממש אינם חיים מחמת הצער והכסופין לאה"ק שאין לשער ולהעריך כלל וכמה מס"נ עשה בשביל זה אשר אין כמוהו ע"כ תדעו לקיים נוצר תאנה יאכל פריה וד"ל. ממני אחיכם הדו"ש ומבקש לבקש רחמים עבורי שמואל, אחי יעקוב נ"י תכתוב לי תשובה אם קבלת מכתב ובתוכו תיקון הכללי ואיזה עלים קטנים מסדר היום ששלחתי עוד קודם פסח ותיקון הכללי ששלחתי אתמול נא לכתוב תשובה. 
ממני שמואל הורוויץ 
ממני הנפש הנאנחה והנדכאה והנשברה כחרס הנשבר לשברי שברים כותב כל זה בדמעות שליש על עניים צועק ונאנח ברוח נמוכה ונשברה מעומקא דליבאי ממרחקים אנא חוסו נא רחמנו נא בעד נפשי העני' והעלובה כמוני ותעשו עמדי חסד חינם ותשדלו עבורי לשלוח לי פאדערינג אולי אזכה עי"ז לבא לאה"ק ולהרים שם קרן דעת רבינו הק' ננמ"ח זי"ע. אנא אל תשיביני ריקם חלילה כי אם תשלחו תיכף תשובה הגונה בבשורה טובה עם רישיון טוב מהמ"ש לינסוע לאה"ק אנא תעשו עימי המתנת חינם הנ"ל ושלח לחמכם על פני מים כי ברוב ימים תמצאנו ותעשו עבורי השתדלות הצריך להנ"ל וגם תתפללו עבורי על קברי הצדיקים האמיתיים זי"ע שמי צבי יהודא בן חי' הענדיל שמי בפרטיות גם התמונות שלחתי אצל לייביל רוזינפלד עוד מקודם. גם אבקש להשיב אם קבלתם כ"ה מתנות (שם מטבע) מוורשה ע"י הבי דאר ששלחתי לר' ישעי' הכהן לינדווסער פוב"ש ר' יחיאל גרינולד ור' יעקב ברזעסקי אבקש להשיב אם תעשו קצת עבורי בפאדערינג 
ממני העני הנאנח הירש לייב ליפעל מהקלויז 
גם אבקש להשיב על האדרעס שלי דוקא

EN:
To the honored selves of my beloved dear brothers — our Master R' Yaakov Zev, may he live — and our Master R' Yechiel, may he live.

Segment 2
EN:
My dear brothers — I come to you once more: if you want to show care for yourselves and for us — and for me — and that the matter of Rabbainu, of blessed memory, and the service of Hashem should be elevated in the Holy Land — I see no counsel and no beginning and no essential — except to do a good turn for R' Tzvi Yehudah Lipel, may he live. Then it will be good — both for a material foundation to sustain those who dwell there — and essentially in the spiritual: to strengthen each other. What shall I say to you? If you knew the urgency of the matter — you would have self-sacrifice for this. And now — I am declaring and doing what is incumbent upon me. And you — do what is upon you. Please, please: do this for him quickly, speedily — and write if you are doing this for him. For this is for me the essential from among all other matters here. Please inform him clearly whether you can do this for him — and if you are doing it — and what formal requests you have already submitted to the government. And great compassion is upon him — for so many years his life is literally no life — from the pain and the longing for Eretz Yisrael — beyond all measure and reckoning. And how much self-sacrifice he has made for this — unlike anyone. Therefore — know how to fulfill: "One who tends a fig tree shall eat its fruit" [Proverbs 27:18] — and you understand enough.

Segment 3
EN:
From me — your brother who greets you and asks that you pray for me: Shmuel. My brother Yaakov, may he live — write to me: did you receive a letter — with a Tikkun HaKlali in it, and a few small pages of my daily practice — that I sent before Pesach? And a Tikkun HaKlali I sent yesterday. Please write a reply. Shmuel Horowitz.



# Letter 61 ס"א
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/163/

Letter 61 ס"א
מכתב 163
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/163

Segment 1
HE:
ס"א
ב"ה יום ב' אחרי קדושים חי' למב"י פה אומן יע"א [ג' אייר תרצ"א] 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובים ידידים יקירים ונעלים מוה"ר ישראל דוב נ"י והישיש מוה"ר שלמה קאוולער ושאר אנ"ש הזוכים להיות בהלולא דרשב"י זיע"א מוה"ר אב"צ ומו"ה יעקב זאב וכו' 
נא ונא ראשית לכתוב משלומכם הטוב ובפרט משלום י' דוב נ"י מה זאת שאיני יודע כלל משלומו וממש חיי אינם חיים עי"ז מגודל היסורים ור' יעקוב זאב יכתוב תיכף אם קיבל המכתבים עם תיקון הכללי פ"א תיקון הכללי בשבילו עם איזה עלים מסדר היום ופעם ב' תיקון הכללי בשביל א' וכו' נא שיכתוב תומ"י קבלה. 
העיקר אחים יקרים ידידים באמת להרעיש העולם על המקומות הק' ובפרט רשב"י זיע"א בשבילי שעכשיו עיקר הזמן הולדה וצריך רחמים מאד שלא יהי' קשוי הולדה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה שהשי"ת והצדיקים יחוסו על נשמתי ורוחי ונפשי וגופי ברחניות ובגשמיות שאזכה למה שצריך לזכות בזה העולם ולתש"ש באמת לאמתו ולבא לאה"ק בקרוב בלי קשוי הולדה ושי' נפתחין המיצר והדוחק ושנזכה על הר"ה הק' להיות כלנו במקום גניזתו וחבורה יקרה ז"ל באה"ק אכי"ר. 
ממני ידידכם המצפה לישועת השי"ת עיני עיני יורדה דמעה 
ממני שמואל בן פיגא 
ידידים וחברים היקרים אבקש להזכיר אותי במירון על הציון הק' שניזכה להתוועד ביחד בעבודת השי"ת בא"ה להרים קרן דעת רבינו הק' ננמ"ח ואזכה לבא בזו השנה לאה"ק שמי צבי יהודא בן חי' הענדיל לבוא לאה"ק זוג' רייזיא בת עטי פריידה בתי עטי פריידה... 
פוב"ש צבי יהודא ליפעל המתפלל בעדכם על הציון רבה"ק באומאן

EN:
Peace and blessing and all good forever — to the honored selves of our beloved dear and elevated friends — our Master R' Yisrael Dov, may he live — and the elder, our Master R' Shlomo Kavler — and the rest of the fellowship who merit to be at the hillula of the Rashbi, of blessed memory — our Master R.A.B.Tz. — and our Master R' Yaakov Zev, etc.

Segment 2
EN:
Please, please — first: write to me of your good welfare. And especially of the welfare of R' Yisrael Dov, may he live. What is this — that I know nothing at all of his welfare? And truly my life is no life from this — from the depth of the suffering. And R' Yaakov Zev — please write immediately whether you received the letters with the Tikkun HaKlali — once a Tikkun HaKlali for him, with a few pages of my daily practice — and a second time: a Tikkun HaKlali for one, etc. Please write immediately — a receipt.

Segment 3
EN:
The essential, dear faithful beloved brothers — shake the world [להרעיש העולם] at the holy places — and especially at the Tzion of the Rashbi, of blessed memory — for me: that now is the essential time of my birth-pangs [עיקר הזמן הולדה — the moment of birth; a metaphor for the critical juncture in his efforts to return to Eretz Yisrael]. And one must pray for great compassion — that there be no difficulty of birth. For "the children have reached the birth canal and there is no strength to give birth." May G‑d and the Tzadikim have compassion on my soul and spirit and body — in spiritual and material matters. That I merit everything I must merit in this world. And to true and complete repentance in innermost truth. And to come to Eretz Yisrael very soon — without difficulty of birth — and may the straits open — and may we merit on the holy Rosh Hashana to all be together at the place of his hiding [מקום גניזתו — the place where Rabbainu is hidden — Uman] — and the precious fellowship, of blessed memory, in Eretz Yisrael. Amen, so may it be His will.

Segment 4
EN:
From me — your friend who awaits the salvation of Hashem — "my eye, my eye runs down with water" [Lamentations 1:16]: Shmuel son of Feiga. [Appended note from R' Tzvi Yehudah Lipel to the Meron gathering:] Dear beloved friends — I ask you: mention me in Meron at the holy Tzion — that we merit to be together in the service of Hashem in Eretz Yisrael — to raise the banner of the knowledge of Rabbainu the Holy one, Na Nach Nachma Nachman MayUman — and that I merit to come this very year to Eretz Yisrael. My name: Tzvi Yehudah son of Chaya Hendel. My wife: Reizya daughter of Eti Freida. My daughter: Eti Freida. — Praying for you at the Tzion of Rabbainu the Holy one in Uman: Tzvi Yehudah Lipel.



# Letter 62 ס"ב
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/164/

Letter 62 ס"ב
מכתב 164
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/164

Segment 1
HE:
ס"ב
יום ג' פרשת אחרי קדושים י"ט למב"י פה אומן יע"א [ד' אייר תרצ"א] 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י וזוגתו הצדקת מרת שרה גיטעל תחי' שלום וכט"ס. 
נא למסור המכתב שבפה לחותני נ"י וגם המכתב להרב קוק והקארטיל למסור תיכף לחותני. 
אחים ידידים יקרים נא להרבות רחמים הרבה מאד בשבילי ולעורר כל אנש"ש שירעישו ברחמים על כל מקה"ק בשבילי כי אני צריך רחמים רבים מאד כי עכשיו עיקר חבלי לידה שלי וצריך לבקש רחמים שיהי' ההולדה (לבא לארץ ישראל) בנקל בלי יסורים ושום קשוי הולדה כלל ובלי תפיסה ח"ו ונא ונא להרבות רחמים מאד מאד. 
ממני ידידכם שמואל הלוי בן פיגא. 
שלום וברכה לכל אנש"ש היקרים ובפרט לר' שלמה וועקסלער נ"י ולר' יעקב זאב וכל אנש"ש. 
נא להרבות רחמים עבורי ובפרט אצל הכותל ושמעון הצדיק וכל המקה"ק רחמים רבים! רחמים רבים! רחמים רבים כנ"ל ונא ונא מאד מאד לבלי לישן עכשיו בעיקר הזמן הולדה כי הנני נוסע היום למסק' וכו' והי"ת ירחם עלי ויראה בעניי ויאמר די לצרותי וצרותינו אכי"ר ממני הנ"ל. 
יעקב זאב נ"י כתוב לי אם קבלת המכתב ששלחתי לך היום איזה עלים מסדר היום והנהגות וכו' ועוד, נא לכתוב משלום כולם ממני הנ"ל.

EN:
Peace and blessing and all good forever — to my beloved dear friend, our Master R' Noton, may he live — and his dear righteous wife Mrs. Sarah Gittel, may she live.

Segment 2
EN:
Please deliver the letter within to my father-in-law, may he live. And also the letter to Rav Kook — and the card — deliver immediately to my father-in-law. Dear beloved precious brothers — please multiply compassion greatly for me — and arouse all the fellowship to shake great compassion at all the holy places — for me. For I need very great compassion. For now is the essential time of my birth-pangs [the critical moment of his attempt to exit the Soviet Union]. And one must pray for compassion — that the birth be easy — without any suffering and without any difficulty of birth whatsoever — and without imprisonment, G‑d forbid. Please, please — multiply very great compassion greatly.

Segment 3
EN:
From me — your friend: Shmuel HaLevi son of Feiga. Peace and blessing to all the dear fellowship. And especially to R' Shlomo Veksler, may he live, and R' Yaakov Zev, and all the fellowship. Please multiply great compassion for me — and especially at the Western Wall and Shimon HaTzadik [buried in Jerusalem] and all the holy places: great compassion! Great compassion! Great compassion! As above — please, please — very, very greatly — do not sleep now — at the essential time of the birth. For I am traveling today to Moscow, etc. And may Hashem, blessed be He, have compassion on me — and see my affliction — and say: enough to my troubles and to all our troubles. Amen, so may it be His will. Yaakov Zev, may he live — write to me whether you received the letter I sent you today — a few pages of my daily practice and guide, etc. — and more. Please write. From me — mentioned above.



# Letters 63–66 ס"ג–ס"ו
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/165/

Letters 63–66 ס"ג–ס"ו
מכתב 165
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/165

Segment 1
HE:
ס"ב
יום ג' פרשת אחרי קדושים י"ט למב"י פה אומן יע"א [ד' אייר תרצ"א] 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י וזוגתו הצדקת מרת שרה גיטעל תחי' שלום וכט"ס. 
נא למסור המכתב שבפה לחותני נ"י וגם המכתב להרב קוק והקארטיל למסור תיכף לחותני. 
אחים ידידים יקרים נא להרבות רחמים הרבה מאד בשבילי ולעורר כל אנש"ש שירעישו ברחמים על כל מקה"ק בשבילי כי אני צריך רחמים רבים מאד כי עכשיו עיקר חבלי לידה שלי וצריך לבקש רחמים שיהי' ההולדה (לבא לארץ ישראל) בנקל בלי יסורים ושום קשוי הולדה כלל ובלי תפיסה ח"ו ונא ונא להרבות רחמים מאד מאד. 
ממני ידידכם שמואל הלוי בן פיגא. 
שלום וברכה לכל אנש"ש היקרים ובפרט לר' שלמה וועקסלער נ"י ולר' יעקב זאב וכל אנש"ש. 
נא להרבות רחמים עבורי ובפרט אצל הכותל ושמעון הצדיק וכל המקה"ק רחמים רבים! רחמים רבים! רחמים רבים כנ"ל ונא ונא מאד מאד לבלי לישן עכשיו בעיקר הזמן הולדה כי הנני נוסע היום למסק' וכו' והי"ת ירחם עלי ויראה בעניי ויאמר די לצרותי וצרותינו אכי"ר ממני הנ"ל. 
יעקב זאב נ"י כתוב לי אם קבלת המכתב ששלחתי לך היום איזה עלים מסדר היום והנהגות וכו' ועוד, נא לכתוב משלום כולם ממני הנ"ל.

EN:
Key content of Letter 63 (23 Iyar 5691): R' Shmuel reports that he has been in Moscow for approximately two weeks together with R' Tzvi Yehudah — who also traveled there on his behalf. Blessed be G‑d — he obtained a passport from the consulate. But the essential is still ahead: the actual exit permit. Now great compassion is needed. He urges the Jerusalem fellowship to act urgently: summer is the time to pursue this — do not let the moment pass. He asks about the formal request for R' Avraham Sofer, another Breslov figure. He asks about 25 monetary units sent from Warsaw by R' Tzvi Yehudah. He sends Tikkunei HaKlali to the fellowship in Jerusalem. He asks R' Yankel to write urgently whether all the packages of manuscripts have been received and kept safe.

Segment 2
EN:
Key content of Letter 64 (Eve of Shavuos): Financial matters: R' Shmuel asks R' Yankel to go to R' Yaakov Moshe Charlap [a distinguished Jerusalem Torah figure] and request 20 units from what he received from R' Shmuel's brother — and R' Shmuel will repay it in Uman through R' Yankel's uncle. He gives careful instructions about the funds: to be used only for the publication of R' Avraham of Tulchin's writings through a good printer, not squandered on small booklets. If R' Meir does not proceed with the designated printer — the money is to be kept in deposit, untouched, until R' Shmuel himself arrives. Additional funds expected from Warsaw (40 units) and other places — all under the same conditions. The matter must be kept confidential. He also requests that R' Yankel send him more olive oil from Eretz Yisrael.



# Letter 67 ס"ז
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/166/

Letter 67 ס"ז
מכתב 166
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/166

Segment 1
HE:
ס"ז
ב"ה יום ו' עש"ק פ' במדבר מ"ג לספירה פעה"ק ירושלים ת"ו [תרצ"ב] 
שלום וברכה לכבוד אחי חביבי יקירי נפשי ולבבי וכל חיותי הבחור המופלג וירא אלקים וכו' מר אהרן נ"י 
ראשית הנני פורש שלומך הטוב באהבה רבה. 
ועתה אחי יקירי אבשרך בשורה טובה שב"ה בנסים גדולים ממש של פסח ושל פורים שיצאתי ממות לחיים ומשעבוד לגאולה אחר גודל היסורים והסכנות שעברו עלי בלי שיעור וערך כלל אשר א"א לשער במוח כלל ומכ"ש לספר וממש בכל רגע הייתי מוכן להריגה ולתלי' ח"ו כי חשדו אותי במה שחשדו רח"ל מה אומר ומה אדבר אילו כל הימים דיו וכו' א"א לספר ולשער היסורים והפחדים שעברו עלי וגודל הנסים שעשה השי"ת עמדי. והנה הייתי בתפיסה ג' חדשים במוסקבה וחודש באדעס וזה ב' שבועות וחצי שהעלו אותי על הספינה בנסים גדולים שלא עפ"י הטבע כלל ובאתי ב"ה לאה"ק ביום ה' בחקותי וביום ו' העבר באתי לירושלים ונכנסתי בבית חותני היקר שיחי' והנני ביחד עם זוגתי היקרה הצוה"ח שתחי' ובני היקר הנחמד שי"נ והננו צריכים לילך להיות סמוך על שלחני בעצמי כי אצל חותני א"א להיות כלל כי הוא עני ואביון ע"כ מוכרח תיכף לירד מעל שלחנו. 
והנה אני עכשיו בערום וחוסר כל וצריך איזה סכום על כלי בית ופרנסה ואין לי שום מראה מקום ושום משען ומשענה ושום עזר משום מקום. ובכלל המצב פה בירושלים מאד לא טוב ובפרט הישיבות והכוללות שנותנים בהם אחר שמונה שבועות בעד חצי חודש וגם זה לא יש ובפרט שאני צריך רחמים שיקבלו אותי לישבה תורת חיים שלמדתי קודם וכמה אני עומד שם 2 פונט נמצא שאוכל לקבל חצי פונט לחודש אם יקבלו אותי לשם וגם לזה צריך הרבה השתדלות. וגם הכולל נותנים בעד חודש טז' שבועות נמצא שמהכולל יש לי רבע פונט לחודש. זהו כל ההכנסות שאני מקוה שיהי' אחר ההשתדלות ומה יספיק זה השי"ת ירחם ובפרט שבני נ"י הוא חלש וצריך פילניש (אוכל בריא ומשביע) וכן אני חלש וכואב מהיסורים שעברו עלי וכן זוגתי תחי' השי"ת ירחם. 
ע"כ אבקשך אחי יקירי אולי תזכה לקיים המצוה ומבשרך אל תתעלם לראות לשלוח איזה סכום על התחלה וגם לסייע במעמד חדשי היינו לקבל על עצמך לשלוח לי בכל חודש סכום ידוע כפי כוחך וגם להשתדל אצל אחרים ולעורר אחי זלמן נ"י וגם הקרובים אולי ירצו לעזור במה שיוכלו. אחי יקירי אבקשך עוד פעם לבלי לשכוח מזה ולעשות כל מה שתוכל לעשות לעזור ולסייע לי ולב"ב שאוכל לדור עם ב"ב ולישב במנוחה על התורה ועל העבודה ובזכות זה תזכה לכל הברכות הכתובים בתורה והי"ת יעזור לך שתזכה לחזור לאה"ק בהצלחה מרובה ולמצא זווגך הראוי ולישב ללמוד תורה בטהרה באה"ק מתוך הרחבה אכי"ר ממני אחיך המצפה והמגעגע מאד אחריך והמתפלל בעדך 
שמואל הורוויץ נא ונא לכתוב לי בכל פעם משלומך הטוב באריכות להחיות את נפשי ממני הנ"ל הנני דו"ש אהוביי דודיי היקרים וכב"ב שי"נ וכל הידידים וכל ישראל ומאחלם כל טוב אמן

EN:
Life, peace and blessing, and all good forever — to the honored self of my dear beloved brother, precious to me and all my vitality — the distinguished and G‑d-fearing young man, etc. — R' Aharon, may he live.



# The Miraculous Escape — Three Months in Moscow, One Month in Odessa — The Ship — Home!
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/167/

The Miraculous Escape — Three Months in Moscow, One Month in Odessa — The Ship — Home!
מכתב 167
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/167

Segment 1
HE:
ס"ז
ב"ה יום ו' עש"ק פ' במדבר מ"ג לספירה פעה"ק ירושלים ת"ו [תרצ"ב] 
שלום וברכה לכבוד אחי חביבי יקירי נפשי ולבבי וכל חיותי הבחור המופלג וירא אלקים וכו' מר אהרן נ"י 
ראשית הנני פורש שלומך הטוב באהבה רבה. 
ועתה אחי יקירי אבשרך בשורה טובה שב"ה בנסים גדולים ממש של פסח ושל פורים שיצאתי ממות לחיים ומשעבוד לגאולה אחר גודל היסורים והסכנות שעברו עלי בלי שיעור וערך כלל אשר א"א לשער במוח כלל ומכ"ש לספר וממש בכל רגע הייתי מוכן להריגה ולתלי' ח"ו כי חשדו אותי במה שחשדו רח"ל מה אומר ומה אדבר אילו כל הימים דיו וכו' א"א לספר ולשער היסורים והפחדים שעברו עלי וגודל הנסים שעשה השי"ת עמדי. והנה הייתי בתפיסה ג' חדשים במוסקבה וחודש באדעס וזה ב' שבועות וחצי שהעלו אותי על הספינה בנסים גדולים שלא עפ"י הטבע כלל ובאתי ב"ה לאה"ק ביום ה' בחקותי וביום ו' העבר באתי לירושלים ונכנסתי בבית חותני היקר שיחי' והנני ביחד עם זוגתי היקרה הצוה"ח שתחי' ובני היקר הנחמד שי"נ והננו צריכים לילך להיות סמוך על שלחני בעצמי כי אצל חותני א"א להיות כלל כי הוא עני ואביון ע"כ מוכרח תיכף לירד מעל שלחנו. 
והנה אני עכשיו בערום וחוסר כל וצריך איזה סכום על כלי בית ופרנסה ואין לי שום מראה מקום ושום משען ומשענה ושום עזר משום מקום. ובכלל המצב פה בירושלים מאד לא טוב ובפרט הישיבות והכוללות שנותנים בהם אחר שמונה שבועות בעד חצי חודש וגם זה לא יש ובפרט שאני צריך רחמים שיקבלו אותי לישבה תורת חיים שלמדתי קודם וכמה אני עומד שם 2 פונט נמצא שאוכל לקבל חצי פונט לחודש אם יקבלו אותי לשם וגם לזה צריך הרבה השתדלות. וגם הכולל נותנים בעד חודש טז' שבועות נמצא שמהכולל יש לי רבע פונט לחודש. זהו כל ההכנסות שאני מקוה שיהי' אחר ההשתדלות ומה יספיק זה השי"ת ירחם ובפרט שבני נ"י הוא חלש וצריך פילניש (אוכל בריא ומשביע) וכן אני חלש וכואב מהיסורים שעברו עלי וכן זוגתי תחי' השי"ת ירחם. 
ע"כ אבקשך אחי יקירי אולי תזכה לקיים המצוה ומבשרך אל תתעלם לראות לשלוח איזה סכום על התחלה וגם לסייע במעמד חדשי היינו לקבל על עצמך לשלוח לי בכל חודש סכום ידוע כפי כוחך וגם להשתדל אצל אחרים ולעורר אחי זלמן נ"י וגם הקרובים אולי ירצו לעזור במה שיוכלו. אחי יקירי אבקשך עוד פעם לבלי לשכוח מזה ולעשות כל מה שתוכל לעשות לעזור ולסייע לי ולב"ב שאוכל לדור עם ב"ב ולישב במנוחה על התורה ועל העבודה ובזכות זה תזכה לכל הברכות הכתובים בתורה והי"ת יעזור לך שתזכה לחזור לאה"ק בהצלחה מרובה ולמצא זווגך הראוי ולישב ללמוד תורה בטהרה באה"ק מתוך הרחבה אכי"ר ממני אחיך המצפה והמגעגע מאד אחריך והמתפלל בעדך 
שמואל הורוויץ נא ונא לכתוב לי בכל פעם משלומך הטוב באריכות להחיות את נפשי ממני הנ"ל הנני דו"ש אהוביי דודיי היקרים וכב"ב שי"נ וכל הידידים וכל ישראל ומאחלם כל טוב אמן

EN:
First — I hereby bring you the good tidings: blessed be G‑d — through great and true miracles of Pesach and of Purim [the two holidays of miraculous redemption — Pesach for Egypt, Purim for Persia — invoked here for R' Shmuel's own deliverance from the Soviet Union] — I have gone out from death to life — from servitude to redemption — after the depth of the sufferings and dangers that passed over me without measure and reckoning — which cannot be assessed in any mind — and all the more so told. And literally every moment I was ready for killing and hanging [לתליה — execution by hanging; a capital punishment that was actively used by Soviet authorities against those accused of counterrevolutionary activity], G‑d forbid — for they suspected me of what they suspected, G‑d forbid. What shall I say, what shall I speak? Even if all the days were ink and so on — it is impossible to tell or assess the sufferings and fears that passed over me — and the greatness of the miracles that G‑d, blessed be He, performed for me. I was in imprisonment for three months in Moscow — and one month in Odessa. And it is now two and a half weeks since I was put on a ship through very great miracles — completely beyond nature — and I came, blessed be G‑d, to Eretz Yisrael on Thursday of Parashas Bechukosai. [Parashas Bechukosai — the parasha that begins "If you follow My statutes" — the parasha of redemption after suffering; arriving on this parasha carries spiritual resonance] And on the previous Friday I came to Jerusalem — and entered the home of my dear father-in-law, may he live. And I am now together with my dear wife, may she live — and my dear precious beloved son, may he live. And we must go to be at our own table — for by my father-in-law it is absolutely impossible to stay — for he is poor and destitute. Therefore I must immediately leave his table.



# Destitute in Jerusalem — Urgent Appeal for Support — The Yeshivah Situation
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/168/

Destitute in Jerusalem — Urgent Appeal for Support — The Yeshivah Situation
מכתב 168
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/168

Segment 1
HE:
ס"ז
ב"ה יום ו' עש"ק פ' במדבר מ"ג לספירה פעה"ק ירושלים ת"ו [תרצ"ב] 
שלום וברכה לכבוד אחי חביבי יקירי נפשי ולבבי וכל חיותי הבחור המופלג וירא אלקים וכו' מר אהרן נ"י 
ראשית הנני פורש שלומך הטוב באהבה רבה. 
ועתה אחי יקירי אבשרך בשורה טובה שב"ה בנסים גדולים ממש של פסח ושל פורים שיצאתי ממות לחיים ומשעבוד לגאולה אחר גודל היסורים והסכנות שעברו עלי בלי שיעור וערך כלל אשר א"א לשער במוח כלל ומכ"ש לספר וממש בכל רגע הייתי מוכן להריגה ולתלי' ח"ו כי חשדו אותי במה שחשדו רח"ל מה אומר ומה אדבר אילו כל הימים דיו וכו' א"א לספר ולשער היסורים והפחדים שעברו עלי וגודל הנסים שעשה השי"ת עמדי. והנה הייתי בתפיסה ג' חדשים במוסקבה וחודש באדעס וזה ב' שבועות וחצי שהעלו אותי על הספינה בנסים גדולים שלא עפ"י הטבע כלל ובאתי ב"ה לאה"ק ביום ה' בחקותי וביום ו' העבר באתי לירושלים ונכנסתי בבית חותני היקר שיחי' והנני ביחד עם זוגתי היקרה הצוה"ח שתחי' ובני היקר הנחמד שי"נ והננו צריכים לילך להיות סמוך על שלחני בעצמי כי אצל חותני א"א להיות כלל כי הוא עני ואביון ע"כ מוכרח תיכף לירד מעל שלחנו. 
והנה אני עכשיו בערום וחוסר כל וצריך איזה סכום על כלי בית ופרנסה ואין לי שום מראה מקום ושום משען ומשענה ושום עזר משום מקום. ובכלל המצב פה בירושלים מאד לא טוב ובפרט הישיבות והכוללות שנותנים בהם אחר שמונה שבועות בעד חצי חודש וגם זה לא יש ובפרט שאני צריך רחמים שיקבלו אותי לישבה תורת חיים שלמדתי קודם וכמה אני עומד שם 2 פונט נמצא שאוכל לקבל חצי פונט לחודש אם יקבלו אותי לשם וגם לזה צריך הרבה השתדלות. וגם הכולל נותנים בעד חודש טז' שבועות נמצא שמהכולל יש לי רבע פונט לחודש. זהו כל ההכנסות שאני מקוה שיהי' אחר ההשתדלות ומה יספיק זה השי"ת ירחם ובפרט שבני נ"י הוא חלש וצריך פילניש (אוכל בריא ומשביע) וכן אני חלש וכואב מהיסורים שעברו עלי וכן זוגתי תחי' השי"ת ירחם. 
ע"כ אבקשך אחי יקירי אולי תזכה לקיים המצוה ומבשרך אל תתעלם לראות לשלוח איזה סכום על התחלה וגם לסייע במעמד חדשי היינו לקבל על עצמך לשלוח לי בכל חודש סכום ידוע כפי כוחך וגם להשתדל אצל אחרים ולעורר אחי זלמן נ"י וגם הקרובים אולי ירצו לעזור במה שיוכלו. אחי יקירי אבקשך עוד פעם לבלי לשכוח מזה ולעשות כל מה שתוכל לעשות לעזור ולסייע לי ולב"ב שאוכל לדור עם ב"ב ולישב במנוחה על התורה ועל העבודה ובזכות זה תזכה לכל הברכות הכתובים בתורה והי"ת יעזור לך שתזכה לחזור לאה"ק בהצלחה מרובה ולמצא זווגך הראוי ולישב ללמוד תורה בטהרה באה"ק מתוך הרחבה אכי"ר ממני אחיך המצפה והמגעגע מאד אחריך והמתפלל בעדך 
שמואל הורוויץ נא ונא לכתוב לי בכל פעם משלומך הטוב באריכות להחיות את נפשי ממני הנ"ל הנני דו"ש אהוביי דודיי היקרים וכב"ב שי"נ וכל הידידים וכל ישראל ומאחלם כל טוב אמן

EN:
And now — I am completely destitute and lacking everything. And I need some sum — for household goods and livelihood. And I have absolutely no source to turn to — and absolutely no support and no help from any place whatsoever. And in general — the situation here in Jerusalem is very bad. And especially the yeshivos and the kollelim [stipend institutions] — which give after eight weeks — for half a month's worth. And even this is not available. And especially — I need great assistance that they accept me into the Yeshivah Toras Chaim [the same yeshivah where R' Shmuel had pleaded for support back in Letter 28 — nearly a decade before] where I had studied previously. And how much will I stand there? 2 pounds — which means I can receive half a pound per month — if they accept me there. And for this too — much effort is needed. And the kollel gives for a month — 16 weeks' worth — which means from the kollel I have a quarter pound per month. That is the totality of the income I hope to have — after all the effort. And will this suffice? May G‑d have compassion. And especially — my son, may he live, is weak and needs nourishing food [פילניש — Yiddish: filling, nourishing food]. And likewise I am weak and in pain from the sufferings that passed over me. And likewise my dear wife, may she live. May G‑d have compassion.

Segment 2
EN:
Therefore I ask you, my dear brother — perhaps you will merit to fulfill the mitzvah: "And from your own flesh, do not hide yourself" [Isaiah 58:7 — "Do not turn from your own kin who needs help"] — to see to send some sum as a beginning. And also to help with a monthly stipend — that is: to take upon yourself to send me every month a certain sum according to your ability. And also to exert yourself with others — and to arouse my brother Zalman, may he live, and also our relatives — perhaps they will want to help as much as they can. My dear brother — I ask you once more: do not forget this — and do everything you can — to help and assist me and my household — that I can live with my household and sit in peace — in Torah and in the service of G‑d. And in the merit of this — you will merit all the blessings written in the Torah. And Hashem, blessed be He, will help you to merit to return to Eretz Yisrael in great success — and to find your fitting match — and to sit and study Torah in purity in Eretz Yisrael — from a place of expansiveness. Amen, so may it be His will. From me — your brother who awaits you and yearns greatly for you — and prays for you: Shmuel Horowitz. Please, please — write to me always of your good welfare — at length — to give life to my soul. From me — mentioned above. I send greetings to my beloved uncles, precious to me and all my household — may they live — and all the dear friends and all of Israel. And I wish them all goodness. Amen. My dear wife, may she live, and my son, may he live, send greetings warmly and with great love. And they await to see you soon in Eretz Yisrael. My dear father-in-law, the distinguished and great rabbi, may he live, and his household, may they live, warmly inquire of your good welfare.

Segment 3
EN:
From me — your son who awaits the salvation of Hashem — and who awaits to see you soon in Eretz Yisrael — in true and eternal success.



# Letter 68 ס"ח
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/169/

Letter 68 ס"ח
מכתב 169
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/169

Segment 1
HE:
ס"ח
ב"ה יום ב' פרשת בלק פעה"ק ירושלים תובב"א [תרצ"ב] 
החיוה"ש וכט"ס אל מע"כ אאמו"ר יקירי עט"ר ופארי 
אישון עיני וחמדת לבי וכל חיותי ה"ה הרה"ג מעוז ומגדול חו"ב סוע"ה בנש"ק יר"א מרבים כש"ת כמוהר"ר י' הלוי הורוויץ נ"י שליט"א 
אחדשה"ט ושלום אמי היקרה הצוה"ח שתחי' לאיט"א וש' אחיי ואחותיי שי"נ אודיע לך משלומי וש' רעיתי היקרה שתחי' וש' בני היקר הנחמד החריף שי"נ ביום ו' עש"ק קבלתי מכתבך היקר והי' לי לשלל רב ומאד שמחתי לשמוע משלומכם הטוב והיקר ורב תח"ח לך על המכתב וגם הכסף ששלחת כי נצרך מאד וממש החית נפשותינו הדלה כי מצבינו דחוק מאד מכל צד כי אין לנו שום משען ומשענה וממש בזה הכסף קיימת מצות צדקה באמת ונותן לחם לרעבים בזכות זה יעזור לך הי"ת פרנסה מתוך הרחבה בלי צרה ועקתא ותזכה לבא יחד עם כב"ב לאה"ק בהצלחה מרובה ונרווה זמ"ז נחת רב אכי"ר ואני נותן לך תודה לשעבר ובקשה על להבא שתעשה בזה להחיותינו ברעב ואם אינך יכול לעשות משלך תקיים גדול המעשה יותר מן העושה מה אומר לך ומה אדבר המצב מפרנסה אומר לך בקיצור "לא יש לי כלום" ואני איזה שבועות שאני סמוך על שלחני ביחד עם זוגתי תחי' ובני שי"נ והמצב ה' ירחם וד"ל אבל אעפי"כ צריך לחזק ולבטוח בה' מאן דיהיב חיי יהיב מזוני וגם יש לי צער ג' ממצבך ומצערך ה' יאמר די לכל צרות ישראל. 
אבל זה נחמתי ממה שאמרה הגמרא בסנהדרין מי שאינו בהסתר פנים אינו מהם מי שאינו בוהי' לאכול אינו מהם וכמו שאמר ר"ע לרבותיו בזמן שרואה אותם שקט ושליו הי' ירא שמא משלמין להם על זה העולם וכו' אבל ה' ירחם ונזכה לעבוד ה' מתוך הרחבה, וגם מסתמא זה הכל להזכירנו שתשתוקקו מאד לשוב לארץ מולדתינו להשתוקק כ"כ עד שתוציאו כולכם את הרצון מכח אל הפועל ולא להסתכל על שום הסתה מהיצה"ר ולשוב לאה"ק בבטחון על ה' כמו בצי"מ זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה וכו' ומה שאפשר לך לעשות איזה מעמד פרנסה שישלחו לך מה טוב. ה' ירחם ויתקן אותך בעצה טובה מה לעשות ואיך שלא יבלו ימיכם בחוץ לארץ עפר טמא ומטומא ע"ז ממש קיא צואה, ולבא לאה"ק קה"ק חלקת ה' ונחלתו, הי"ת יעזור שתזכו לזה בקרוב במהרה דידן אכי"ר. 
והנני שולח לך פה קבלה על הכסף 10 דולר של ידידך ר' יהודא לייב שטיין נ"י ובקשה על להבא והטשעקילך (צ'יקים) מכרנו בעד בערך סך 3 לירא וארבעים גרוש ושלמתי תיכף מה שלויתי על אכילה באלו השבועות שאני סמוך על שלחני והשאר הנני מוציא על הכרחיות גדול בשביל פרנסת הבית ואני עושה נעלים בשביל בני נ"י ובענין ישיבה לע"ע אין לי שום ישיבה, בהישיבה תורת חיים אני הולך כל הזמן מעת שבאתי הנה ולא רוצים לקבל אותי וחלקו ממון ולי לא נתנו ולא הועיל כל ההשתדלות העצום והרב כלל, ובענין ישיבת חיי עולם דיבר חותני שליט"א עם גבאי ואמר לו שבעוד איזה ימים ישיב לו תשובה. בענין התמונה איה"ש בקרוב נקיים רצונכם בזה אבל אנחנו נלוה על זה כסף שצריך לשלם עבור זה עד שיבאו מאתכם כי המעט הכסף שנשאר לי על הוצאות הבית הוא מצער מאד והי"ת ירחם וד"ל אבל גם באופן שתשלחו גם אתם תמונתכם ואני מבקש הי"ת בעדכם ובעד אמי היקרה ומאחל לה רפו"ש ורב נחת וכט"ס מכולכם בקרוב. 
זוגתי תחי' ובני שי"נ דו"ש באה"ר ומצפים לראותכם בקרוב באה"ק. 
חותני היקר הרה"ג שליט"א וכב"ב שי"נ דשה"ט באה"ר 
ממני בנך המצפה לישועת השי"ת והמצפה לראותך בקרוב באה"ק בהצלחה אמיתית ונצחית 
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Life, peace and all good forever — to my beloved dear father, the crown of my head and the apple of my eye — the delight of my heart and all my vitality — the distinguished and great rabbi, pillar of Torah and awe — distinguished in his holy lineage — the renowned Torah scholar, our Master R' Yeshayahu HaLevi Horowitz, may he live and be strong. And peace to my dear mother, the righteous woman, may she live forever — and to the welfare of my brothers and sisters, may they live.

Segment 2
EN:
After warmly inquiring of your good welfare with great love — as fitting — I hereby inform you of my welfare and of the welfare of my dear wife, may she live, and my dear precious sharp-minded son, may he live. On Friday, eve of Shabbos Kodesh — I received your dear letter — and it was for me a great treasure. And I greatly rejoiced to hear of your good welfare. And many, many thanks to you for the letter. And also for the money you sent — for it was very much needed. And you truly gave life to our impoverished souls. For our situation is very pressed from every side — for we have no support or help whatsoever — and literally by this money you fulfilled the mitzvah of true charity — and of giving bread to the hungry. In the merit of this — may Hashem, blessed be He, help you — that you have livelihood from a place of expansiveness — without trouble and distress — and that you merit to come together with your household to Eretz Yisrael in great success. And we will delight in each other with much joy. Amen, so may it be His will.

Segment 3
EN:
And I thank you for the past — and ask for the future: that you do this to give us life in hunger. And if you cannot do it from your own — fulfill: "greater is one who causes others to do than the one who does himself" [Talmud Bavli, Bava Basra 9a]. What shall I say to you? Let me say our livelihood situation to you in brief: "I have nothing at all." And I have been for some weeks at my own table together with my dear wife, may she live, and my son, may he live. And the situation — may G‑d have compassion. And enough is said. But even so — one must strengthen oneself and trust in G‑d. "He who gives life gives sustenance." [Talmud Bavli, Ta'anis 8b] And I also have sorrow from your situation and your distress. May G‑d say: enough to all the troubles of Israel.

Segment 4
EN:
But this is my consolation — from what the Talmud says in Sanhedrin: "Whoever is not under the concealment of the Face — is not of them." [A loose paraphrase of a Talmudic statement about the suffering of the righteous — the text suggests that those who do not experience divine concealment and suffering are not counted among the true people of G‑d] "Whoever does not experience 'There will be to eat' — is not of them." [Talmud Sanhedrin 98b — a passage about the generation before Mashiach: those who do not know the experience of true poverty and divine concealment are perhaps not of the generation that will receive Mashiach] And as R' Akiva said to his teachers: when he saw them in serenity and ease — he was afraid that perhaps they were receiving their portion in this world, etc. But may G‑d have compassion and may we merit to serve Hashem from a place of expansiveness. And also presumably all of this — to remind you to yearn greatly — to return to the Land of your birth. To yearn so intensely that you extract the will from potential to actuality — all of you together. And not to look at any temptation from the evil inclination. And to return to Eretz Yisrael in trust in Hashem — as in the Exodus from Egypt: "I remember the kindness of your youth — your following Me in the wilderness — in a land not sown" [Jeremiah 2:2], etc. And whatever you can do to arrange some monthly income to be sent to you — good. May G‑d have compassion and set you on the right path — what to do — and how — that your days not be wasted outside the Land — the impure dust defiled by idol worship — literally vomit and excrement. And to come to Eretz Yisrael, the Holy of Holies — the portion of Hashem and His inheritance. May Hashem, blessed be He, help that you merit this soon — speedily in the truest sense. Amen, so may it be His will.

Segment 5
EN:
And I am hereby sending you a receipt for the 10 dollars of your friend R' Yehudah Leib Stein, may he live — and a request for the future. And the checks we exchanged for approximately 3 lira and 40 grush. And I paid immediately what I had borrowed for food during the weeks I was at my own table. And the remainder — I am spending on great necessities for household sustenance. And I am making shoes for my son, may he live. And in the matter of a yeshivah — for now I have no yeshivah. At the Yeshivah Toras Chaim — I go all the time since I arrived here — and they do not want to accept me. And they distributed money — and gave me nothing. And all the enormous effort accomplished nothing at all. And in the matter of the Yeshivah Chayyei Olam — my father-in-law, may he live, spoke with the gabbai — and he said that in a few days he would give him a reply. In the matter of the photograph — G‑d willing, very soon we will fulfill your wish in this — but we will borrow the money needed for it — until it comes from you. For the little money remaining to me for household expenses is very meager. And may G‑d have compassion. And enough is said. But likewise — if you yourselves also send your photograph — and I will pray for you and wish your dear mother complete healing and much joy and all good forever from all of you very soon.

Segment 6
EN:
My dear wife, may she live, and my son, may he live, warmly greet you with great love — and await to see you very soon in Eretz Yisrael. My dear precious father-in-law, the distinguished and great rabbi, may he live, and his household, may they live — warmly inquire of your good welfare with great love. From me — your son who awaits the salvation of Hashem — and who awaits to see you soon in Eretz Yisrael — in true and eternal success.



# Letter 3 ג
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/17/

Letter 3 ג
מכתב 17
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/17

Segment 1
HE:
ב"ה ליל ג' מטות פעה"ק ירוש' ת"ו [כ' תמוז תרפ"ד]

EN:
Peace and blessing — and a kosher and joyous Pesach — and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear, my precious — the pious one who yearns for the service of Hashem and for the holiness of the Land of Israel and to draw close to our master the Rebbe of Breslov זצ"ל — our master the Rabbi [מו"ה = מורינו הרב — "our master, the Rabbi." A slightly shorter honorific than the כמוהר"ר of Letter 14 — here without the initial כ (the honor of). Morenu (our master / our teacher) + harav (the Rabbi).] Rabbi Avraham, may his light shine.

Segment 2
HE:
החיוה"ש ובין המצרים יהפך מצרה לרוחה למע"כ יד"נ ואהובי יקירי נפשי קשורה בנפשו באמת אוהב אותו אהבה שאינה תלויה בדבר שאינו בטל שותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר שליט"א

EN:
May Hashem grant him merit to complete all his holy desires for good — and may his mind be purified completely — that he should have no hardness whatsoever, G-d forbid: not against Hashem and His conduct, may He be blessed, and not against the true Tzaddik and his people, and not against any person. [קשיות — kashyes — "hardnesses / difficulties / resistances." In Breslov thought, kashye (from the Hebrew קשה — hard/difficult) refers specifically to the intellectual and emotional resistances that arise in a person — doubts, objections, difficulties with faith, resentment, and hard feelings toward G-d, the Tzaddik, or other people. The author is blessing the recipient that his mind (moach) should become so purified and clear (mizdakech) that these resistances dissolve entirely.] Only — may he find the good points that exist in every person — for there is no Jewish person who does not have some good in him — and through this one must judge him on the scale of merit. [לדון לכף זכות — "to judge on the scale of merit / to give the benefit of the doubt." A fundamental Jewish ethical principle from Pirkei Avos (1:6): "Judge every person on the scale of merit." Rather than assuming negative intent or failing, one must actively look for and emphasize the positive — the good point — in every person.]

Segment 3
HE:
את מכתבו הטוב קבלנו ומאד שמחנו לשמוע משלומך וגם שמחתי מאד שנתעוררת לכתוב מכתבים לר"א ולנו וב"ה שהקשר נתאחד ביחדיו כמקדם שמקודם......

EN:
Counsel on Overcoming Spiritual Hardnesses And I have already written to him previously: that if a person has hardnesses — he must cry out to Hashem — as our master the Rebbe זצ"ל wrote: that kashya is an acronym [ק'ש'י'א' ר"ת — "kashya — the initial letters spell." Rabbi Nachman teaches that the word קשיא (Aramaic: a Talmudic question / a difficulty) is an acronym for: ק = קולי (my voice); ש = שמע (hear); י = ה' (Hashem — the letter yud representing the Name); א = אקרא (I will call out). The full phrase: שמע ה' קולי אקרא — "Hear, O Hashem, my voice when I call" (Psalms 27:7). Every "difficulty" (kashya) is itself an invitation — encoded in its very letters — to call out to G-d. The difficulty is not a problem to be solved intellectually but a call to prayer.] for: "Hear, Hashem, my voice when I call" [Psalms 27:7] — for one cries out to Hashem — Hashem hears his voice — and the difficulties are resolved for him. And also — he should believe that the very fact that hardnesses fall upon him — this too is because his honor desires to serve Hashem in truth and yearns greatly for holiness — therefore the evil inclination has overpowered him in everything it can — in order to cast him down, G-d forbid. But the essential thing is that he should strengthen himself and not begin to entertain in his mind the difficulties and all the thoughts that the evil inclination brings to his mind — only: let him do what is his to do — in the service of Hashem and in his physical needs as well. And he should not look at the thoughts and difficulties at all — only believe that it is not difficult at all — for Hashem is righteous in all His ways — and G-d does not withhold the reward of any creature — [Based on Psalms 145:17 and Bava Kamma 38b] and G-d does not come with grievances against His creatures. [אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו — "G-d does not come with grievances / complaints against His creatures." A Talmudic teaching (Avodah Zarah 3a): G-d never makes demands of His creatures that exceed what they are capable of. He is not a harsh creditor who presses an impossible claim. He judges people only by what is actually within their capacity — and accepts whatever a person sincerely does.]

Segment 4
HE:
ושמחתי שנתת לב לדעת וכו'.

EN:
And a person must do what is his: everything he can — Torah and prayer and commandments with joy and goodness of heart — and also his physical needs: eating, drinking, sleeping, business dealings — all of it so that he can serve Hashem. And he does not need to think and meditate at all after the ways of Hashem — and this is the entire matter of chametz and matzah. [זה כל ענין חמץ ומצה — "this is the entire matter of chametz and matzah." A profound Breslov teaching on the spiritual meaning of Pesach: chametz (leavened bread) represents the inflated, puffed-up mind — the mind that thinks too much, that over-analyzes G-d's ways, that ferments with restless questions and doubts. Matzah (unleavened bread) is the flat, simple bread — the mind that does not "rise" with excessive speculation but remains flat and simple in its faith. The prohibition of chametz is the prohibition of excessive intellectual rumination and questioning about G-d's conduct. The eating of matzah is the practice of simple, flat faith.] For a person is warned not to let his mind think evil imaginings, G-d forbid — and even in holiness — not to think more than is fitting — that it seems to him that he is going against Hashem and that things are not going properly for him. Only the essential thing: to do what he can in the service of Hashem — in Torah and prayer and commandments and good deeds. And he should trust in Hashem — that He will certainly not abandon him, G-d forbid.

Segment 5
HE:
מה שידידי יקירי שאלת מה המעשה שלי לא עת דבר דברים ע"פ השדה אך בקיצור אכתוב לך תדע אחי יקירי שתיכף בבואי ממירון התחילו המניעות ביתר שאת ויתר עז וגם ר"א לא הי' אתי והכלל גרא כ"כ עד שהוכרחתי לצאת מאתו והייתי יחד עם ר"א ורי"מ וי"ע בבימ"ד במשרים תיכף אחר ביאתי וגברו המעוררים והמקטרגים כ"כ כ"כ עד שיצאתי גם משם והייתי כמה ימים כך בלי מקום ועכשיו הנני לבדי בבימ"ד בעיר וב"ה שלא נפלתי ח"ו מרבינו הקוה"נ אך הנני מתחזק יחד עם ר' אלטר וכו' ומתראה אתו ועובד בעבודת ה' ויותר טוב לי בעבודת ה' מקודם והיינו כלנו בסכנה ועדיין.

EN:
The Month of Nisan — Redemption and Joy; Pesach as "the Mouth Speaks" And in particular — the month of Nisan is the month of redemption. And the essential is the redemption of the soul — not to be in sadness, only in joy — for the month of Nisan is joy throughout all the worlds — as brought in Likutay Moharan §5, Part 2 [ח"ב = חלק ב' — "Part 2 / the second volume." The second volume of Likutay Moharan, also called Tannina ("the second / repeated one"). §5 of Likutay Moharan Tannina is an important teaching on the joy and redemption of the month of Nisan.] . [Likutay Moharan §5, Part 2 (Tannina) — one of the Rebbe's major teachings specifically on joy (simcha) as the month of Nisan and the Festival of Pesach approach. The teaching expounds how Nisan — the first of months, the month of the original redemption — radiates joy throughout all levels of existence.] And through joy one is saved from the blemish of the covenant and from all blemishes. And Pesach — Peh Sach [פסח — פה סח — "Pesach — the mouth speaks." A well-known homiletic reading of the word פסח: פה (peh = mouth) + סח (sach = speaks / tells). The mouth of Pesach is the mouth that tells the Haggadah — the story of the Exodus. The essential mitzvah of the Seder night is oral: speaking, telling, narrating the praises of G-d and the story of the redemption — not merely reading silently but speaking aloud with a living voice.] — to speak the Haggadah aloud and to tell the praises of Hashem who took us out of Egypt. And likewise every single person — that Hashem helps him from his troubles of body and soul, and grants him merit to snatch good in this passing world, and draws him close to the true Tzaddikim and the holy Torah — must rejoice in this and give thanks to Hashem for this always. And all the more so [מכש"כ = מכל שכן — "all the more so / kal vachomer." The standard abbreviation for the logical inference from lesser to greater. Appearing here in the main Hebrew body of the letter.] on Pesach — the beginning of the drawing close of Israel to their Father in Heaven — in the aspect of "all who increases the telling of the Exodus" — that is: in the praises of Hashem who always helps him — as it is brought in the Nishmas [Nishmas — נשמת — "the soul of" — the opening word of the great prayer of praise recited on Shabbos and Yom Tov mornings, and at the Pesach Seder. One of the most exalted liturgical poems in the Jewish prayer book, attributed by some to Rabbi Shimon bar Yochai. It begins "Nishmas kol chai — the soul of every living being shall praise Your name" and describes G-d's continuous, unwavering care for Israel through all their troubles — the passage cited below.] that is recited on Shabbos and in the Haggadah: "Even if our mouths were as full of song as the sea... we could not sufficiently thank You... from Egypt You redeemed us... in hunger You fed us... and from serious illnesses You healed us... until now You have helped us... and do not abandon us forever." [Paraphrased from the Nishmas prayer — the great poem of gratitude for G-d's unceasing care. The author strings together the key phrases that describe G-d's continuous personal providence: feeding in hunger, healing from illness, bringing out of Egypt, helping "until now" — and the plea not to be abandoned. Each phrase is an expression of awareness that G-d has not merely performed one great miracle of the Exodus but continues to perform personal miracles of redemption for every Jew in every generation.] See all of this carefully in the Nishmas. And the essential is regarding the soul — that Hashem has compassion on a person and gives him thoughts of teshuvah every day — and grants him merit every day in some commandments and good deeds — and this will remain with him forever and ever.

Segment 6
HE:
ואל תדאג כלל וכלל כי רבינו הק' אמר האני לא גמרתי גמרתי ואגמור. וגם מצאתי עכשיו בזה הזמן בלקוטי הלכות יו"ד הלכות עכו"ם הלכה ד' אות כו' כז'. וע"כ כשרואה האדם שהמניעות מתפשטים ומתגברים כנגדו מאד מאד למונעו מדרך האמת ובפרט ע"י רבוי החולקים והמתנגדים גדולים וקטנים וכו' צריך לידע שהכל נמשך מחמת פגם הברית שע"ז נאמר כל באיה לא ישובון וכו' ע"כ רוצים למונעו מדרך החיים בכמה דברי פתויים והסתות ודברי חלקלקות בלי שעור וכשרואים המסיתים והמונעים שאינם יכולים לפעול לדחותו מהאמת ע"י דבריהם הם עומדים כנגדו למונעו בזרוע ביד רמה כמצוי עכשיו בע"ה ואז אין תקנה לזה כ"א מס"נ ממש שצריך ליישב דעתו הלא אני יודע האמת לאמתו שכונתי לשמים באמת ואם מעשי וכו' הלא הם אינם חולקים על מעשי הרעים כ"א על מעט מעשי הטובים על שאני חותר ומתייגע להתפלל בכונה ולקרב עצמי לאנשי אמת המוליכים אותי בדרך אמת אשר דרכו בו אבותינו מעולם ועומדים כנגדי לבלעיני חינם יותר מרוצחי נפשות כי המחטיא קשה מההורגו ע"כ אני מחויב למסור נפשי כי הלא אני יהודי וכו' ע"כ גם אנכי מרוצה למסור נפשי וגופי ופרנסתי בשביל האמת בשביל קדושת שמו ית' ויעבור עלי מה וכו' נמצא שזה עיקר תשובתי ותקוני וכו' עכ"ל ע"ש ותמצא נחת לנפשיך.

EN:
Yiddish Passage — On Faith, Pesach, the Omer, and Shavuos [The author shifts to Yiddish for his most personal expression of these teachings, then provides his own Hebrew translation in §§11–13.] "And in truth — why should there be hardnesses and thoughts against Hashem or against the true Tzaddik? One must fulfill: 'And they believed in Hashem and in Moses His servant.' [Exodus 14:31] We have a great G-d who will certainly not abandon us — as long as a person does what he can and fights with the evil inclination and guards himself from bad things — and does what good he can — he will certainly not be put to shame, G-d forbid. As it says: 'And one who trusts in Hashem — lovingkindness surrounds him.' [Psalms 32:10] And this stands in the Haggadah: 'All who increases the telling of the Exodus' — that is: he feels the salvations that Hashem does for him always — and the good things and the kindnesses of Hashem. As it says in the Nishmas: 'Herein he is praiseworthy' — the Arizal brings: 'praiseworthy in the kindnesses' [משובח שבחסדים — "praiseworthy in the kindnesses." The Arizal's reading of the Nishmas phrase: הרי זה משובח (herein he is praiseworthy) — the one who praises and narrates the Exodus with ever-increasing joy is specifically "praiseworthy in the kindnesses" — i.e., the one who increases his telling of the Exodus is the one who is especially attuned to and praises G-d's kindnesses. And as a result: Hashem continues to do further kindnesses with him.] — that is: Hashem continues to do further kindnesses with him and helps him onward."

Segment 7
HE:
וגם רבינו הק' אמר דער בע"ד לופט פאר אוס איין איך לוף נאך פאר אויס דער בע"ד דרייט צי אין דרייט צי אין איך דריי אוף אין דריי אוף אין דריי אוף ומורנ"ת הק' אמר שאפי' מען זאל זיין דער גרסטר בעל עבירה רח"ל אביא מען ועט זיין מקושר צי דיים רבין ועט מען אודאי האבין אתיקון

EN:
"And Pesach is after all the head of the festivals — and it is the Yom Tov of Chesed L'Avraham, [חסד לאברהם — "Chesed L'Avraham — lovingkindness for Abraham." The Kabbalistic identification of Pesach with the Sefira of Chesed (lovingkindness) — specifically the chesed of Abraham, the Patriarch of kindness and love. Pesach night is the night of divine chesed flowing freely into the world — the night on which G-d's love for Israel is at its most overwhelming and unconditional.] the love of Hashem, may He be blessed, and the longing and desires and yearnings. [כסופין — "yearnings / longings." The word ksupin (yearnings) — the same Aramaic/Hebrew root that appears throughout the correspondence for the deep aching longing for G-d and for the Land of Israel — here describes what flows from the divine chesed of Pesach into the heart of every Jew.] And a great light descends upon every Jew — and the vitality that one feels on Pesach — and in particular at the Seder — all of this is the drawing close to Hashem."

Segment 8
HE:
ורבינו הק' אמר דיפיט אוף מייני כוחות. גיט מיר ואפני מיט ליים אין איך ועל מאכין בנינים נפלאים ע"כ ואס האט מען צי זארגין רבינו הק' אמר ברוט עם אוגרקיס מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם ברוט מיט אוגרקיס ועט קיינמאל ניט פיילין. ע"כ די עצה איז נאר אסאך ביינקין אין בייטין אין האפין נתקרב וערין באמת צי דיים צדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' אין סוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר.

EN:
"And afterward one begins to count the Omer — that is: the light that Hashem shines on the first day of Pesach through arousal from Above [אתערותא דלעילא — Aramaic: "arousal from Above / stirring from Above." A central Kabbalistic concept: there are two types of divine-human encounter — arousal from above (atirutha dile'ila — G-d initiates, reaching down to humanity) and arousal from below (atirutha diletata — humanity initiates, reaching up to G-d). Pesach night is the supreme moment of atirutha dile'ila: G-d reaches down with great love before humanity has done anything to earn it — a pure gift of divine grace. The Omer then begins the process of humanity working its way back up toward G-d — atirutha diletata.] — departs — and one begins to run by oneself after the light — in the aspect of: 'Draw me after You, let us run.' [Song of Songs 1:4] And one prepares oneself for the receiving of the Torah on Shavuos — for then one receives that very same light of the Pesach night — and still higher. And now this is already worked for by one's own powers — not gifted bread, not unearned bread [The original uses both a Yiddish and a Hebrew-Aramaic term side by side for the same concept: ניט קיין גשענקטע ברוט (nit keyn geshenkte broit) = Yiddish: "not gifted / donated bread" — bread that was simply handed to you as a gift, without any effort on your part. Then in the Hebrew translation: לא לחם חסד [נהמא דכסופא] = "not bread of grace [nahama d'kisufa]." לחם חסד (lechem chesed) = the Hebrew equivalent: bread of grace / charity bread. נהמא דכסופא (nahama d'kisufa) = the Aramaic Zoharic term: "bread of shame" — what a person who receives freely without earning experiences as inner shame. The Yiddish geshenkte broit emphasizes the gift-dimension; the Aramaic nahama d'kisufa emphasizes the shame-dimension of receiving a gift one has not earned. Both describe the same spiritual reality: the Torah received on Shavuos, after forty-nine days of Omer labor, is earned bread — not charity.] — all this through the counting of the Omer — that we ourselves toil and labor — even if we don't feel any vitality — and it is hard — and what passes, passes — and yet we hold on."

Segment 9
HE:
(הבע"ד רץ ומקדים ואני רץ ומקדים לפניו הבע"ד סוגר וסוגר ואני פותח ופותח ופותח [הבע"ד קושר וקושר ואני מתיר ומתיר ומתיר] ומוהרנ"ת הקדוש אמר שאפי' הבעל עבירה ההכי גדול רק שיהי' מקושר לרבינו בודאי יהי' לו תיקון.

EN:
I have received your letters together with the money. May Hashem give you life always — and may you always be joyful — only joyful.

Segment 10
HE:
ורבינו הקדוש אמר סמכו על כוחותי הביאו לי אבנים וסיד ואני אעשה בנינים נפלאים ע"כ מה יש לדאוג רבינו הק' אמר לחם עם מלפפון הוא מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם לחם ומלפפון תמיד לא יחסר ע"כ העצה היא רק לכסוף הרבה ולבקש ולקוות להתקרב באמת לצדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' וסוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר).

EN:
[And in truth — why should there be hardnesses and thoughts against Hashem or against the true Tzaddik? One must fulfill: "And they believed in Hashem and in Moses His servant." We have a great G-d who will certainly not abandon us. The essential thing is that a person does what is within his capacity — and fights with the evil inclination — and guards himself from transgressions — and performs commandments — what is within his capacity — then he will certainly, in the end of all things [[בסופו של דבר] — "in the end of the matter / ultimately." Square brackets appear in the original — an editorial insertion by the author clarifying the meaning of "certainly" — ultimately, in the final accounting of things, he will not be put to shame. The bracket signals that these words are the author's own clarifying gloss on the Yiddish, not part of the original Yiddish text.] , not be put to shame and will not be shamed, G-d forbid — as it is written: "And one who trusts in Hashem — lovingkindness surrounds him."]

Segment 11
HE:
הם נעשו מתנגדים גדולים ורוצים שבועות בס"ת וחרמים על כל עסק רבינו שאפטור א"ע מכל וכל ח"ו כל ימי חיי ולא רוצים לא גט ולא שלום רק איך זאל זיי נאך גיבין (רק שאכנע להם) וב"ה בצר הרחבת לי ואל תדאג אחי יקירי כי בלא דעת רבינו הק' בוודאי אבחר מות וכו' וכו' וכו' מחיים והנני מוכן ומזומן למסור נפשי וגופי וכבודי והכל בשביל דעת רבינו ובשום אופן לא אפרד מראב"צ שהבע"ד מתגבר ע"ז יותר מהכל.

EN:
[And this is the intention of what is said in the Haggadah: "All who increases the telling of the Exodus" — that is: he feels the salvations that Hashem does for him always — and the good things and the kindnesses of Hashem — as it is written in the Nishmas: "Herein he is praiseworthy" — the Arizal brings: "praiseworthy in the kindnesses" — meaning: Hashem continues to do further kindnesses with him and saves him further.]

Segment 12
HE:
אני לומד עכשיו התורה י"ז ח"א ויהי' הם מריקים שקיהם מביא שם רבינו ז"ל אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן וכו' עיי"ש ע"כ אחי יקירי נחזק א"ע ואני מבקש לך שתכתוב לי דברי התחזקות מרבינו הק'. ואפשר אתה יכול לשלוח לי מעט מעט את הפונט וחצי כי אני מוכרח מאד לזה כידוע

EN:
[And Pesach is indeed the head of the festivals — and it is the festival of Chesed L'Avraham — the love of Hashem, may He be blessed — and the longing and desires and yearnings. And a great light descends upon every Jew — and the vitality that one feels on Pesach — and in particular at the Seder — all of this is the drawing close to Hashem.]

Segment 13
HE:
ידידנו עוז הר' אב"צ נ"י דורש בשלומך הטוב וקשה לו לכתוב לך וגם ידי"נ כמר יעקוב נ"י דורש שלומך הטוב וכלנו מאחלים ומצפים שנתקבץ ונתקשר יחד לעבודהי"ת באמת בתמימות ופשיטות ע"ד רבינו הק' ולהיות מקושר ביחד באמת לרבינו הק' אכי"ר

EN:
[And afterward one begins to count the Omer — that is: the light that Hashem shines on the first day of Pesach through arousal from Above — departs — and one begins by oneself to run after the light — in the aspect of "Draw me after You, let us run." And one prepares oneself for the receiving of the Torah on Shavuos — for then one receives that very same light of the Pesach night — and still higher. And now this is already worked for by one's own powers — not unearned bread — all this through the counting of the Omer — that we ourselves toil and labor — even if we do not feel any vitality — and this is hard — and what passes, passes — and yet we hold on.] I have received your letters together with the money. May Hashem give you life always — and may you always be joyful — only joyful. Your friends —

Segment 14
HE:
ממני ידידך עוז מצפה לישועת ה' שמואל ברסלבר המכתב תיכף לקרוע ולשרוף כו' נכשלנו הכל ע"י המכתב...

EN:
And this stands in the Haggadah: 'All who increases the telling of the Exodus' — that is: he feels the salvations that Hashem does for him always — and the good things and the kindnesses of Hashem. As it says in the Nishmas: 'Herein he is praiseworthy' — the Arizal brings: 'praiseworthy in the kindnesses' [משובח שבחסדים — "praiseworthy in the kindnesses." The Arizal's reading of the Nishmas phrase: הרי זה משובח (herein he is praiseworthy) — the one who praises and narrates the Exodus with ever-increasing joy is specifically "praiseworthy in the kindnesses" — i.e., the one who increases his telling of the Exodus is the one who is especially attuned to and praises G-d's kindnesses. And as a result: Hashem continues to do further kindnesses with him.] — that is: Hashem continues to do further kindnesses with him and helps him onward."

Segment 15
HE:
ער"ח אלול אני לדודי ודודי לי

EN:
"And Pesach is after all the head of the festivals — and it is the Yom Tov of Chesed L'Avraham, [חסד לאברהם — "Chesed L'Avraham — lovingkindness for Abraham." The Kabbalistic identification of Pesach with the Sefira of Chesed (lovingkindness) — specifically the chesed of Abraham, the Patriarch of kindness and love. Pesach night is the night of divine chesed flowing freely into the world — the night on which G-d's love for Israel is at its most overwhelming and unconditional.] the love of Hashem, may He be blessed, and the longing and desires and yearnings. [כסופין — "yearnings / longings." The word ksupin (yearnings) — the same Aramaic/Hebrew root that appears throughout the correspondence for the deep aching longing for G-d and for the Land of Israel — here describes what flows from the divine chesed of Pesach into the heart of every Jew.]

And a great light descends upon every Jew — and the vitality that one feels on Pesach — and in particular at the Seder — all of this is the drawing close to Hashem."

"And afterward one begins to count the Omer — that is: the light that Hashem shines on the first day of Pesach through arousal from Above [אתערותא דלעילא — Aramaic: "arousal from Above / stirring from Above." A central Kabbalistic concept: there are two types of divine-human encounter — arousal from above (atirutha dile'ila — G-d initiates, reaching down to humanity) and arousal from below (atirutha diletata — humanity initiates, reaching up to G-d). Pesach night is the supreme moment of atirutha dile'ila: G-d reaches down with great love before humanity has done anything to earn it — a pure gift of divine grace. The Omer then begins the process of humanity working its way back up toward G-d — atirutha diletata.] — departs — and one begins to run by oneself after the light — in the aspect of: 'Draw me after You, let us run.' [Song of Songs 1:4]

And one prepares oneself for the receiving of the Torah on Shavuos — for then one receives that very same light of the Pesach night — and still higher. And now this is already worked for by one's own powers — not gifted bread, not unearned bread [The original uses both a Yiddish and a Hebrew-Aramaic term side by side for the same concept: ניט קיין גשענקטע ברוט (nit keyn geshenkte broit) = Yiddish: "not gifted / donated bread" — bread that was simply handed to you as a gift, without any effort on your part. Then in the Hebrew translation: לא לחם חסד [נהמא דכסופא] = "not bread of grace [nahama d'kisufa]." לחם חסד (lechem chesed) = the Hebrew equivalent: bread of grace / charity bread. נהמא דכסופא (nahama d'kisufa) = the Aramaic Zoharic term: "bread of shame" — what a person who receives freely without earning experiences as inner shame. The Yiddish geshenkte broit emphasizes the gift-dimension; the Aramaic nahama d'kisufa emphasizes the shame-dimension of receiving a gift one has not earned. Both describe the same spiritual reality: the Torah received on Shavuos, after forty-nine days of Omer labor, is earned bread — not charity.] — all this through the counting of the Omer — that we ourselves toil and labor — even if we don't feel any vitality — and it is hard — and what passes, passes — and yet we hold on."

I have received your letters together with the money. May Hashem give you life always — and may you always be joyful — only joyful.

[And in truth — why should there be hardnesses and thoughts against Hashem or against the true Tzaddik? One must fulfill: "And they believed in Hashem and in Moses His servant." We have a great G-d who will certainly not abandon us. The essential thing is that a person does what is within his capacity — and fights with the evil inclination — and guards himself from transgressions — and performs commandments — what is within his capacity — then he will certainly, in the end of all things [[בסופו של דבר] — "in the end of the matter / ultimately." Square brackets appear in the original — an editorial insertion by the author clarifying the meaning of "certainly" — ultimately, in the final accounting of things, he will not be put to shame. The bracket signals that these words are the author's own clarifying gloss on the Yiddish, not part of the original Yiddish text.] , not be put to shame and will not be shamed, G-d forbid — as it is written: "And one who trusts in Hashem — lovingkindness surrounds him."]

[And this is the intention of what is said in the Haggadah: "All who increases the telling of the Exodus" — that is: he feels the salvations that Hashem does for him always — and the good things and the kindnesses of Hashem — as it is written in the Nishmas: "Herein he is praiseworthy" — the Arizal brings: "praiseworthy in the kindnesses" — meaning: Hashem continues to do further kindnesses with him and saves him further.]

[And Pesach is indeed the head of the festivals — and it is the festival of Chesed L'Avraham — the love of Hashem, may He be blessed — and the longing and desires and yearnings. And a great light descends upon every Jew — and the vitality that one feels on Pesach — and in particular at the Seder — all of this is the drawing close to Hashem.]

[And afterward one begins to count the Omer — that is: the light that Hashem shines on the first day of Pesach through arousal from Above — departs — and one begins by oneself to run after the light — in the aspect of "Draw me after You, let us run." And one prepares oneself for the receiving of the Torah on Shavuos — for then one receives that very same light of the Pesach night — and still higher. And now this is already worked for by one's own powers — not unearned bread — all this through the counting of the Omer — that we ourselves toil and labor — even if we do not feel any vitality — and this is hard — and what passes, passes — and yet we hold on.]

I have received your letters together with the money. May Hashem give you life always — and may you always be joyful — only joyful.

This seventeenth letter, written Tuesday 8 Nisan 5716 (April 1956) — six days before Pesach — addresses a recipient who appears to be struggling with spiritual "hardnesses" (kashyes) — intellectual and emotional resistances, doubts, and hard feelings. The letter is entirely in Yiddish with the author's own Hebrew translation, and builds to a luminous teaching on the Pesach–Omer– Shavuos spiritual arc.

On spiritual hardnesses / kashyes (§§2–4): The Rebbe's teaching: the word קשיא (Aramaic: a Talmudic difficulty) is an acronym for שמע ה' קולי אקרא — "Hear, Hashem, my voice when I call" (Psalms 27:7). Every difficulty is itself an invitation to cry out to G-d. The hardnesses fall on the recipient precisely because he yearns for holiness — the evil inclination attacks those who try. The remedy: do not entertain the thoughts at all — just do what one can — G-d does not come with grievances (ein HaKBH ba b'turaniya). The deeper teaching: chametz = the inflated, over-questioning mind; matzah = the flat, simple faith that does not rise with speculation. The Pesach prohibition of chametz is the prohibition of excessive rumination about G-d's ways.

The month of Nisan — redemption and joy (§5): Nisan is the month of redemption — the essential redemption is of the soul, from sadness to joy. Likutay Moharan II:5 — joy throughout all the worlds. Through joy one is saved from all blemishes. Pesach — Peh Sach (פה סח) — the mouth speaks — reciting the Haggadah aloud, narrating G-d's praises. Every Jew must thank G-d continuously for his personal salvations — feeding in hunger, healing from illness, drawing close to Tzaddikim — the Nishmas prayer as the template for this gratitude. And the essential: G-d gives thoughts of teshuvah every day — this daily gift endures forever.

Faith, Pesach, the Omer, and Shavuos (§§6–9): The Yiddish passage weaves together three movements: (1) Faith — "And they believed in Hashem and in Moses His servant" — we have a great G-d who will not abandon us. "One who trusts in Hashem — lovingkindness surrounds him." "All who increases the telling" = feeling G-d's continuous kindnesses. The Arizal: "meshuvach shebachasadim" — praiseworthy in kindnesses — G-d continues his chesed. (2) Pesach — Chesed L'Avraham, love, yearning, ksupin — a great light descends; the vitality of the Seder = drawing close. (3) The Omer: the free Pesach light (atirutha dile'ila) departs; one now runs after the light — "Draw me after You, let us run" — atirutha diletata — working by one's own powers, not nahama d'kisufa (unearned bread). The labor of the Omer leads to Shavuos — receiving the same Pesach light, but now earned. Even without felt vitality, even when it is hard, one holds on.

Key terms in this letter: Kashyes / kashya — spiritual hardnesses / intellectual and emotional resistances; the Rebbe's acronym: שמע ה' קולי אקרא · Mizdakech hamoach — the mind purifies itself; the spiritual clarity that dissolves kashyes · Lidon l'kaf zechus — to judge on the scale of merit; finding the good point in every person · Ein HaKBH ba b'turaniya im briyosav — G-d does not come with grievances against His creatures; He demands only what is within capacity · Chametz u'matzah — leavened bread and unleavened bread; the inflated over-questioning mind vs. flat simple faith · Peh sach — "the mouth speaks"; the inner meaning of Pesach — speaking aloud the praises and story · Chodesh Nisan — chodesh hage'ulah — the month of Nisan is the month of redemption · Ge'ulas hanefesh — the redemption of the soul; the essential Pesach liberation from sadness · Nishmas / Haggadah — the liturgical sources for continuous personal gratitude to G-d · Meshuvach shebachasadim — "praiseworthy in the kindnesses"; the Arizal's reading of the Nishmas — G-d continues His chesed with one who narrates · Chesed l'Avraham — lovingkindness of Abraham; Pesach's Kabbalistic identity as the festival of chesed · Ksupin — yearnings / longings; what flows from the divine chesed of Pesach · Atirutha dile'ila — Aramaic: arousal from Above; the free divine initiative of Pesach night · Atirutha diletata — Aramaic: arousal from below; the human initiative of the Omer · Mashcheni acharecha narutzah — "Draw me after You, let us run" (Song of Songs 1:4); the Omer's spiritual movement · Nahama d'kisufa — Aramaic: bread of shame / unearned bread; what Pesach's free gift would be without the Omer's labor · Rak freilach — nor freilach — "only joyful — just joyful"; the closing blessing, the essence of the letter



# Letter 69 ס"ט
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/170/

Letter 69 ס"ט
מכתב 170
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/170

Segment 1
HE:
ס"ט
יום ב' ויחי 
[חסר התחלה] 
ע"כ דארף מען מעכשיו האבין כל יום ויום שיעור קבוע לתשובה כנ"ל והעיקר אוועק לייגען כוחות (ע"כ צריך מעכשיו שיהי' כל יום ויום שיעור קבוע לתשובה כנ"ל והעיקר להשקיע כוחות) שנזכה לבא בזה השנה וכו' ושאר כל היום לעבוד ה' בשמחה היינו כמה וכמה ללמוד ספרי רבינו ז"ל ולעשות התבודדות עליהם ומתורות תפלות מתוך דביקות ואהבה ושמחה ולהכניס במוח את הדיבורים שבספרי רבינו ולילך אתם ולהכריח א"ע להתפלל בכוחות ולקיים העצות מספרי רז"ל אין ווען מען האט צייט רק ביינקען אין גיט גדענקין וויגען דער עיקר הצלה (ומתי שיש זמן רק לכסוף ולזכור היטב כי עיקר ההצלה) היינו לבא לא' על ר"ה וכו' וגם להיות שיעורים קבועים תהלים, חוק, מעמדות, פרק משניות, חומש ורשי, נביאים, ש"ע כסדר עין יעקוב מדרש. ולומר מעט זוהר. ורוב היום יהי' על ספרי רבינו ז"ל כנ"ל ואם נקיים כזה אז יהי' אשרינו ונזכה הרבה בזה ובבא אכי"ר 
והעיקר לזכור בכל יום להיות בשמחה ולרקד הרבה 
וגם לקיים העצה של צדקה ליתן כל יום פרוטות בפישקעלי (קופה) וכל שבוע איזה סכום שי' לשלוח מעט עבורי ומעט עבור הדפסה ומעט להחיות אנ"ש באומן ובזה תזכה מה שתזכה מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב רווחים אמיתיים ונצחיים אשריך אם תזכה לזה: 
יותר אין לחדש תאמין לי שישבתי לכתוב מכתב לך לא הי' לי אף מלה א' לכתוב לך ועזר הי"ת שיצא מכתב כזה. ותצניע אותו היטב ותקרא אותו כל יום ויום. אני צריך לו להמכתב הזה אבל אין לי זמן להעתיקו אבל יהא שמור אצלך היטב כל המכתבים שלי כי סוף כל סוף מסתמא יבא הזמן שיודפסו. אחי יקירי תעתיק אצלך הקונטרס ושלחו לי בחזרה וכן נא ונא שתחפש אולי תמצא הב' חלקים שיחות וסיפורים שנאבד אצלך הכתב יד ונא נא לחפשם היטב כדי שיודפסו ויהיו זכות הרבים לדורות נא ונא לחפשם היטב ואולי נמצא עוד כתבים אצלך לשלחם לי נא ונא. 
עוד אבקשך נא ונא לעשות בענין הסערטפקאד (הדרישה) של האיש מאונגרין מאנ"ש ובענין האיש מפולין נא לבלי לשקוט בזה למעה"ש נא ונא תעשה בזה ותכתוב לי תיכף תשובה מזה נא ונא 
וכן אבקשך שאני ג"כ אהי' ברעיונך וכשתוכל לעזור לי לעשות מה שתוכל הן בסיוע לפי שעה כל חודש והן בסיוע הגדול להנסיעה שנוכל ביחד לחטוף וכו'. 
אחי יקירי היום ב"ה עשינו התעוררות ביחד ללמוד כל יום ספרי רבינו ז"ל בעיון עם עוד איזה אברכים מקורבים חדשים ועם בחורים ה' יעזור שיקוים יפוצו מעיינותיך חוצה ובפרט הנפשות היקרים מירושלים עיה"ק אכי"ר. 
בעזהי"ת יגמר באלו הימים הספר תורות מכתב יד רבינו ז"ל ותפילות מר' אברהם ז"ל וצוואת הרב מטשערין ז"ל 
נא לכתוב תיכף תשובה אם החיית א"ע עם מכתב זה ואם אתה מקיים אותו ואם אתה מחייה א"ע עם הס' שיחות וסיפורים ימי התלאות 
ממני אחיך שמואל בן פיגה הורוויץ 
נא להגיד לר' וועלוויל בן ר' גדלי' שלדאבוני ולצערי נאבד המכתב מכיסי על הדרך לכן מבקש אני וכן אביו מבקשו שיכתוב עוד פעם כל מה שכתב לו בהמכתב ישר ע"י הפוסט נא ונא 
אחי יקירי אבקשך מאוד למעה"ש שתחוס ותרחם עלי שתעשה תיכף ומיד בענין הפאדרינגין בשביל האיש מאונגרין ומפולין וכל זמן שלא אקבל ממך מכתב תשובה בענין זה לא אכתוב לך יותר עד שאקבל תשובה

EN:
…Therefore — from now on, one must have every day a fixed study-session in repentance as mentioned above. And the essential: to invest strength in it — that we merit to come this year, etc. And the rest of the entire day — to serve Hashem in joy: that is — to study Rabbainu's books at length, deeply, with hisbodidus upon them. And to pray from the Torah-teachings and prayers with devekus and love and joy. And to bring Rabbainu's words into the mind. And to walk with them. And to compel oneself to pray with full strength. And to fulfill the counsel from Rabbainu's books. And when one has time — only to yearn and to remember well that the essential salvation is to come to Eretz Yisrael for Rosh Hashana, etc. And also to have fixed sessions in Psalms, Chok [the daily portion], Ma'amadot, a chapter of Mishnah, Chumash with Rashi, Prophets, Shulchan Aruch in order, Ein Yaakov, Midrash. And to say a little Zohar. And most of the day on Rabbainu's books, as above. And if we fulfill this — happy are we! And we will merit greatly in this world and the World to Come. Amen, so may it be His will. And the essential — to remember every day to be in joy and to dance greatly. And also to fulfill the counsel of charity: to give each day a small coin into a charity box. And each week to send some sum — part for me, part for printing, part to give life to the fellowship in Uman. And through this — you will merit what you will merit — things which the mouth cannot speak and the heart cannot think — true and eternal gains. Happy are you if you merit to this!

Segment 2
EN:
Nothing more is new. Believe me — I sat down to write a letter to you, and had not even one word to write to you — and Hashem, blessed be He, helped that such a letter emerged. And store it well — and read it every single day. I need this letter — but I have no time to copy it. But let it be kept well with you — all my letters — for presumably at the end of it all — the time will come when they will be printed. My dear brother — please copy the booklet and send it back to me. And please, please: look carefully — perhaps you can find the two sections of conversations and stories that were lost among your things — the manuscript. Please look for them well — so that they can be printed and be a merit for the many for all generations. Please look for them well. And perhaps there are still other writings with you — send them to me, please, please. I also ask you: please, please — act immediately in the matter of the formal request for the man from Hungary [another Breslov companion in the Soviet Union seeking to exit] — and for the man from Poland. For the sake of Heaven — do not be silent about this. Please, please do this — and write to me immediately a reply about this. And also — please keep me in your thoughts. And when you can help me — do what you can: both in immediate monthly assistance, and in the larger assistance toward the journey — that we might together seize, etc. My dear brother — today, blessed be G‑d, we made an awakening together — to study every day Rabbainu's books deeply — together with some other newly-close young married men and young men. May Hashem help that it be fulfilled: "Let your springs spread outward." [Proverbs 5:16 — used in Breslov for the spreading of Rabbainu's teachings] And especially — the precious souls of Jerusalem, the Holy City. Amen, so may it be His will. And with G‑d's help, in these days — the book of Torah teachings from Rabbainu's manuscript — and prayers from R' Avraham, of blessed memory — and the Tzava'as HaRav of the Rav of Tcherin, of blessed memory — will be completed.

Segment 3
EN:
From me — your brother: Shmuel son of Feiga Horowitz. Please tell R' Velvil son of R' Gedaliah — that to my great sorrow the letter fell from my pocket on the road. Therefore I ask — as does his father — that he write again everything he wrote in the letter, sent directly by post. Please, please. My dear brother — I ask you greatly: for the sake of Heaven — have compassion on me — and act immediately in the matter of the formal requests for the man from Hungary and from Poland. And as long as I do not receive a reply from you on this — I will not write to you further until I receive a reply.



# Letter 70 ע'
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/171/

Letter 70 ע'
מכתב 171
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/171

Segment 1
HE:
ע'
יום א' פרשת במדבר פעה"ק ירושלים תובב"א. 
שלום וברכה והצלחה לכבוד אהובי אחי ידידי יקירי נפשי ולבבי המקושר בלבי בחבלי עבותות אהבה בל ינתק לעולם השותה עמנו יחד מבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח מוה"ר ... נ"י הכוסף ומשתוקק להכלל בראש השנה במקום תחלת האצילות מתחלת הזמן ששם ולהלאה למעלה מהזמן ובתחלת האצילות של הנפש ששם ולמעלה הוא למעלה מהנפש ושם הוא רק אין סוף. ומשם יכולים הכל להתתקן כי שם הכל נכללים בשורש ושבים יותר זך ומתוקן מתחלת בריאתו אשר כדאי וכדאי להתגלגל וכו'. אולי לזכות לבא למקום הנ"ל והכל כדאי לזה הי"ת יזכינו לבא למקום הנ"ל אז הכל כדאי ומהעוונות יהי' נעשים זכיות והבחירה ביד האדם לזכות בזה מה ששום בריאה ושום מלאך ושרף ושום נשמה קדושה של איזה צדיק גדול שבגדולים אינו יכול לזכות לזה ואנחנו יכולים לזכות לזה. 
אבל הבחירה הוא בחירה ומי שאינו יכול להטות הבחירה ולשבר הנסיונות והמניעות אל ישבר ואל יזכה ומי שחפץ באמת וחס על עצמו וגופו ונפש רוח ונשמתו שבכל הגלגולים עד הנה ונפש רוח נשמה שבגוף הזה ועל בניו ובנותיו ויו"ח וכל הדורות התלויים בו ועל נפש אבותיו עד אדם הראשון הוא מבין שבלא נסיונות ומניעות א"א בשום אופן להתקרב אל הק' בשום פעם. 
ומי שמביט על תכליתו באמת וחס על עצמו כנ"ל הוא מבין שאסור לדחות א"ע כי מי יודע מה יולד יום ואם אח"כ יזכה למה שצריך באלפים מניעות קשות יותר במס"נ ממש מה שיוכל לזכות כעת במניעות קלות וקטנות הדומות כחומות אבל באמת הם אינם אפי' חומות מקש ותבן וניצוץ א' יוצא מיעקב ויוסף ושורף כל המניעות של קש ותבן אבל אם החרש תחרישון בעת כזאת שחמלת הי"ת עלינו שנוכל לזכות בנקל מי יודע אם אח"כ נוכל לזכות אפי' במסירות נפש ממש. וכדמיון אנ"ש בפולין בעת שהי' דרך לאומן ואלו שהביטו על מניעות בית ושאר מניעות של גניבת הגבול שהי' ביכולת ולא זכו לזה. כמה התעקשו אח"כ לזכות במסירות נפש ממש ולא זכו לזה ומי יודע אם יזכו עוד. וכמה מתחרטים ע"ז ונושכים בשרם בשינם ואין מועיל להם כלל כך הוא בנידון דידן כיון שהפתח פתוח צריך לכנוס. ואם הדלת יסגר ח"ו לא יועיל כל הון. 
ע"כ די לחכימא ברמיזה להבין ולהשכיל מדעתו לבלי להניח להטעות א"ע מהבעל דבר לפתות ולהסית כאלו מתלבש במצוה בבחי' אש לבנה ובאמת מלאך מזיק הוא וצריך ללמוד א"ע מהשניֿלמלך שהניח את המשרת והסוס היינו האשה ואפי' הגוף שלו שהוא המשרת והלך בעצמו ולא הביט על שום דבר עד שזכה להוציא הבת מלך אשרי לו. וכן צריכים ללמוד מהבערגיר שעשה שגעון גדול ומחמת רוב רחמנות על אשת עני שהוא נפשו וכו' נסע ברוב בהלה למקום היעדניראל ולא חשב מקודם כלל איך יכנוס ואיך יצא ואיך יבא הלא יחפשו רק נסע במהירות ולא חשב כלל מה שיהי'. כך אם רוצים להוציא כ"א קדושתו מידי הקליפות צריך לעשות בבהלה ואפי' הוא שגעון גמור ובלי לחשוב כלל מה שיהי' אח"כ רק לעשות מה שבידו, למשל אם א' הוא בבור טיט וכל רגע הוא שוקע וצולל יותר אז אינו חושב כלל מה יהי' אם יצא מהטיט איפוא יקבל פרנסתו ואיך יעשה שלום עם אשתו שתתקוטט עליו וכו' רק הוא כל מחשבותיו הוא איך לצאת מבור טיט ואח"כ ממילא יעשה הי"ת שיהי' לו פרנסה ויהי' שלום ויהי' הכל טוב כך הוא בענייננו שצריכים לילך להצדיק שבזה תלוי כל יהדותו ורפואתו בגוף ונפש לא צריך לחשוב שום דבר רק לעשות את שלו וה' יעזור ממילא שלא יאונה לצדיק כל און ח"ו. 
ע"כ אחי אחי זכור אל תשכח מה שדברתי עמך כל הזמן ועשה תיכף כי הזמן קצר והמלאכה מרובה ותיכף עשה עשה ואל תתחרט ח"ו וכמו המעשה מרב ובן יחיד וכו' נא ונא לבל תשקוט ותיכף תיכף עשה יותר מכוחך ויכלתך וחטוף רווח אמיתי ונצחי כזה שאין דוגמתו ולא הי' דוגמתו ולא יהי' דוגמתו בעולם כל זמן שאתה יכול לחטוף חטוף, ומה אומר לך יותר אם טח עיניך מראות ואינך משים לבך לזה עשה כרצונך אבל בוודאי תתחרט הרבה בזה ובבא אבל אם תזכה בוודאי יהא לך לנחת רוח לעולם ועד ובוודאי יהא מצוה גוררת מצוה שלא תישן ימיך ושנותיך ח"ו כי תהי' נהפך לאיש אחר ובכל רגע ורגע תזכה דבר שלא ישער ע"כ אנא כנה. עורי נא. התעוררי נא. עמדי נא. קומי נא. חלי נא. חני נא. חוס נא. רחם נא. חמול נא. על הנפש חנינא. ואם תאבד ח"ו הזדמנות הזה שאתה יכול לזכות כעת. אזי להיות עוד פעם ראש השנה צריך לחכות בערך שנה וחצי ומי יודע עד אז מה יהי' ואם יחי' ואפי' כשיחי' אם יהי' היכולת כמו עכשיו ע"כ חיש נא ותהי' מהזריזים ונשכרים ותרויח רווח אמיתי ונצחי כזה שאבותיך ואבות אבותיך עד אדה"ר לא הרוויחו רווח כזה וכולם מביטים עליך שאתה תזכה ותזכה אותם ג"כ. ע"כ נא עשה למען כבוד נשמתינו; אחי יקירי מה אומר לך עלי עבר הרבה מיום היותי במירון כי זוגתי הפילה ל"ע והיתה מסוכנת במוצש"ק העבר בעת שהיינו במירון וכל נחמתי הוא כשנזכה לקיים מה שדברנו וד"ל נא ונא לחוס עליך ועלי. והנה פה שני מזוזות ותעשה על ב' פתחי הבתים שלך והשאר המזוזות יהא לך בעזהי"ת בקרוב נא להשיב לי תיכף תשובה נכונה אם יש לי על מה לחכות לישועה ממך ולא יהא לי עוד כליון עינים כ"כ כ"כ. 
ממני שמואל הורוויץ 
נא תיכף תשובה נכונה וברורה.

EN:
Peace and blessing and success forever — to the honored self of my beloved dear friend, my soul's companion — bound to my heart with cords of love that shall never be severed — who drinks with us together from the well of living waters, from the purifying river — from Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — our Master [name missing], may he live — who longs and yearns to be gathered up on Rosh Hashana at the place of the beginning of atzilus [תחלת האצילות — "the beginning of emanation" — a Kabbalistic term for the highest divine realm; used here to describe Uman at Rosh Hashana as the place where one touches the very beginning of divine flow, above time itself] — from the beginning of time — where from that point and beyond: above time. And in the beginning of the atzilus of the soul — where from that point and beyond: above the soul. And there — only the Infinite. And from there — everything can be repaired. For there — all are included in the root. And they return — purer and more repaired than from the beginning of their creation. For it is worthwhile, worthwhile — even to be reincarnated, etc. — for the chance to merit to come to that place. And everything is worthwhile for this. May Hashem grant us to come to that place. Then — everything is worthwhile. And from sins — merits will be made. And the choice is in the person's hand: to merit what no creation — and no angel and seraph — and no holy soul of whatever the greatest of Tzadikim — can merit to this. And we can merit to this.



# A Masterful Torah on Rosh Hashana, the Tzadik, and the Power of Choice
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/172/

A Masterful Torah on Rosh Hashana, the Tzadik, and the Power of Choice
מכתב 172
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/172

Segment 1
HE:
ע'
יום א' פרשת במדבר פעה"ק ירושלים תובב"א. 
שלום וברכה והצלחה לכבוד אהובי אחי ידידי יקירי נפשי ולבבי המקושר בלבי בחבלי עבותות אהבה בל ינתק לעולם השותה עמנו יחד מבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח מוה"ר ... נ"י הכוסף ומשתוקק להכלל בראש השנה במקום תחלת האצילות מתחלת הזמן ששם ולהלאה למעלה מהזמן ובתחלת האצילות של הנפש ששם ולמעלה הוא למעלה מהנפש ושם הוא רק אין סוף. ומשם יכולים הכל להתתקן כי שם הכל נכללים בשורש ושבים יותר זך ומתוקן מתחלת בריאתו אשר כדאי וכדאי להתגלגל וכו'. אולי לזכות לבא למקום הנ"ל והכל כדאי לזה הי"ת יזכינו לבא למקום הנ"ל אז הכל כדאי ומהעוונות יהי' נעשים זכיות והבחירה ביד האדם לזכות בזה מה ששום בריאה ושום מלאך ושרף ושום נשמה קדושה של איזה צדיק גדול שבגדולים אינו יכול לזכות לזה ואנחנו יכולים לזכות לזה. 
אבל הבחירה הוא בחירה ומי שאינו יכול להטות הבחירה ולשבר הנסיונות והמניעות אל ישבר ואל יזכה ומי שחפץ באמת וחס על עצמו וגופו ונפש רוח ונשמתו שבכל הגלגולים עד הנה ונפש רוח נשמה שבגוף הזה ועל בניו ובנותיו ויו"ח וכל הדורות התלויים בו ועל נפש אבותיו עד אדם הראשון הוא מבין שבלא נסיונות ומניעות א"א בשום אופן להתקרב אל הק' בשום פעם. 
ומי שמביט על תכליתו באמת וחס על עצמו כנ"ל הוא מבין שאסור לדחות א"ע כי מי יודע מה יולד יום ואם אח"כ יזכה למה שצריך באלפים מניעות קשות יותר במס"נ ממש מה שיוכל לזכות כעת במניעות קלות וקטנות הדומות כחומות אבל באמת הם אינם אפי' חומות מקש ותבן וניצוץ א' יוצא מיעקב ויוסף ושורף כל המניעות של קש ותבן אבל אם החרש תחרישון בעת כזאת שחמלת הי"ת עלינו שנוכל לזכות בנקל מי יודע אם אח"כ נוכל לזכות אפי' במסירות נפש ממש. וכדמיון אנ"ש בפולין בעת שהי' דרך לאומן ואלו שהביטו על מניעות בית ושאר מניעות של גניבת הגבול שהי' ביכולת ולא זכו לזה. כמה התעקשו אח"כ לזכות במסירות נפש ממש ולא זכו לזה ומי יודע אם יזכו עוד. וכמה מתחרטים ע"ז ונושכים בשרם בשינם ואין מועיל להם כלל כך הוא בנידון דידן כיון שהפתח פתוח צריך לכנוס. ואם הדלת יסגר ח"ו לא יועיל כל הון. 
ע"כ די לחכימא ברמיזה להבין ולהשכיל מדעתו לבלי להניח להטעות א"ע מהבעל דבר לפתות ולהסית כאלו מתלבש במצוה בבחי' אש לבנה ובאמת מלאך מזיק הוא וצריך ללמוד א"ע מהשניֿלמלך שהניח את המשרת והסוס היינו האשה ואפי' הגוף שלו שהוא המשרת והלך בעצמו ולא הביט על שום דבר עד שזכה להוציא הבת מלך אשרי לו. וכן צריכים ללמוד מהבערגיר שעשה שגעון גדול ומחמת רוב רחמנות על אשת עני שהוא נפשו וכו' נסע ברוב בהלה למקום היעדניראל ולא חשב מקודם כלל איך יכנוס ואיך יצא ואיך יבא הלא יחפשו רק נסע במהירות ולא חשב כלל מה שיהי'. כך אם רוצים להוציא כ"א קדושתו מידי הקליפות צריך לעשות בבהלה ואפי' הוא שגעון גמור ובלי לחשוב כלל מה שיהי' אח"כ רק לעשות מה שבידו, למשל אם א' הוא בבור טיט וכל רגע הוא שוקע וצולל יותר אז אינו חושב כלל מה יהי' אם יצא מהטיט איפוא יקבל פרנסתו ואיך יעשה שלום עם אשתו שתתקוטט עליו וכו' רק הוא כל מחשבותיו הוא איך לצאת מבור טיט ואח"כ ממילא יעשה הי"ת שיהי' לו פרנסה ויהי' שלום ויהי' הכל טוב כך הוא בענייננו שצריכים לילך להצדיק שבזה תלוי כל יהדותו ורפואתו בגוף ונפש לא צריך לחשוב שום דבר רק לעשות את שלו וה' יעזור ממילא שלא יאונה לצדיק כל און ח"ו. 
ע"כ אחי אחי זכור אל תשכח מה שדברתי עמך כל הזמן ועשה תיכף כי הזמן קצר והמלאכה מרובה ותיכף עשה עשה ואל תתחרט ח"ו וכמו המעשה מרב ובן יחיד וכו' נא ונא לבל תשקוט ותיכף תיכף עשה יותר מכוחך ויכלתך וחטוף רווח אמיתי ונצחי כזה שאין דוגמתו ולא הי' דוגמתו ולא יהי' דוגמתו בעולם כל זמן שאתה יכול לחטוף חטוף, ומה אומר לך יותר אם טח עיניך מראות ואינך משים לבך לזה עשה כרצונך אבל בוודאי תתחרט הרבה בזה ובבא אבל אם תזכה בוודאי יהא לך לנחת רוח לעולם ועד ובוודאי יהא מצוה גוררת מצוה שלא תישן ימיך ושנותיך ח"ו כי תהי' נהפך לאיש אחר ובכל רגע ורגע תזכה דבר שלא ישער ע"כ אנא כנה. עורי נא. התעוררי נא. עמדי נא. קומי נא. חלי נא. חני נא. חוס נא. רחם נא. חמול נא. על הנפש חנינא. ואם תאבד ח"ו הזדמנות הזה שאתה יכול לזכות כעת. אזי להיות עוד פעם ראש השנה צריך לחכות בערך שנה וחצי ומי יודע עד אז מה יהי' ואם יחי' ואפי' כשיחי' אם יהי' היכולת כמו עכשיו ע"כ חיש נא ותהי' מהזריזים ונשכרים ותרויח רווח אמיתי ונצחי כזה שאבותיך ואבות אבותיך עד אדה"ר לא הרוויחו רווח כזה וכולם מביטים עליך שאתה תזכה ותזכה אותם ג"כ. ע"כ נא עשה למען כבוד נשמתינו; אחי יקירי מה אומר לך עלי עבר הרבה מיום היותי במירון כי זוגתי הפילה ל"ע והיתה מסוכנת במוצש"ק העבר בעת שהיינו במירון וכל נחמתי הוא כשנזכה לקיים מה שדברנו וד"ל נא ונא לחוס עליך ועלי. והנה פה שני מזוזות ותעשה על ב' פתחי הבתים שלך והשאר המזוזות יהא לך בעזהי"ת בקרוב נא להשיב לי תיכף תשובה נכונה אם יש לי על מה לחכות לישועה ממך ולא יהא לי עוד כליון עינים כ"כ כ"כ. 
ממני שמואל הורוויץ 
נא תיכף תשובה נכונה וברורה.

EN:
But the choice is choice — and whoever cannot bend the will and break the tests and the obstacles: let him not break — and let him not merit. And whoever truly desires — and has compassion on himself — and on his body and soul and spirit and neshamah in all his incarnations until now — and on the soul, spirit, and neshamah in this body — and on his sons and daughters and descendants and all the generations depending upon him — and on the souls of his forefathers until Adam the first — he understands: that without tests and obstacles — it is impossible in any way to draw close to the Holy One at any time. And whoever looks at his ultimate purpose truly — and has compassion on himself as above — he understands: that one must not push oneself off. For who knows what the day will bring? And if afterward he merits to what he needs — through thousands of much harder obstacles — with true self-sacrifice — which he could merit now through easy and small obstacles that appear like walls — but in truth they are not even walls of straw and hay. And one spark goes out from Jacob and Joseph [Numbers 24:17; Obadiah 1:18] and burns all the obstacles of straw and hay. But if one remains silent in such a time — when G‑d's compassion is upon us — that we can merit easily — who knows whether afterward we can merit even with true self-sacrifice? And like the case of the fellowship in Poland — in the time when the path to Uman was open. And those who looked at the obstacles of the house, and the other obstacles of crossing the border illegally that was within their power — and did not merit it. How much they later persisted to merit it — with true self-sacrifice — and did not merit it. And who knows whether they ever will. And how much they regret it — and bite their flesh with their teeth. And it helps them not at all. So it is in our matter — since the gate is open — one must enter. And if the door closes, G‑d forbid — all the wealth will not help.

Segment 2
EN:
Therefore — enough is a hint to the wise. To understand and comprehend on one's own — not to allow oneself to be deceived by the baal davar — who tempts and incites — as if dressed in a mitzvah — in the aspect of white fire. And in truth — he is a harmful angel. And one must learn from the Sheni LaMelech [the "Second to the King" — from Rabbainu's story "The Master of Prayer"; the viceroy who left his servant and his horse — that is: even his wife and his very body — and went himself and did not look at anything at all until he merited to take out the princess. Happy is he]. And likewise to learn from the burgher — who did a great act of madness, and from the great compassion on the poor man's wife — who is his own soul — he traveled in great haste to the place of the meeting-point, and did not think beforehand at all how he would enter and how he would exit and how he would be received — for surely they would search. Only he traveled quickly and did not think at all what would be afterward. So: if one wants to take out each person's holiness from the hands of the shells — one must do it in haste — and even if it is complete madness — without thinking at all what will be afterward. Only to do what is in one's hands. For example: if a person is in a pit of mud and every moment is sinking and drowning further — he does not think at all what will be if he gets out of the mud — where will he receive his livelihood? And how will he make peace with his wife who will quarrel with him? And so on. Only: all his thoughts are — how to get out of the pit of mud. And afterward — G‑d, blessed be He, will arrange by Himself that he has livelihood, and there will be peace, and everything will be good. So it is in our matter — that one must go to the Tzadik — upon which depends all his Jewishness and his healing in body and soul. And one does not need to think about anything — only to do his part. And Hashem will help by Himself — that no harm will befall the righteous, G‑d forbid.

Segment 3
EN:
Therefore, my brother, my brother — remember! Do not forget what I spoke with you all this time. And act immediately — for the time is short and the work is vast. And immediately — act, act. And do not regret, G‑d forbid. And like the story of the rabbi and his only son, etc. Please, please — do not be silent. And immediately, immediately — act more than your strength and ability. And seize a true and eternal gain such as — its like has not been — and its like will not be in the world. As long as you can seize — seize. And what shall I say to you further? If your eyes are smeared from seeing — and you do not apply your heart to this — do as you wish. But certainly you will deeply regret it — in this world and the World to Come. But if you merit — certainly it will be a pleasure for you forever. And certainly it will be that one mitzvah brings another — and you will not sleep away your days and years, G‑d forbid. For you will be transformed into a different person. And every moment you will merit something beyond reckoning. Therefore: please, please! Awake! Arise! Come! Stand! Be gracious! Please be gracious — for this soul — be gracious. And if you lose this opportunity — that you can merit now — then to have another Rosh Hashana — you would need to wait approximately a year and a half. And who knows what will be until then? And whether one will be alive? And even if one is alive — whether there will be the ability as now? Therefore: please — be quick! And be among those who hasten and benefit! And earn a true and eternal gain such as — your forefathers and your forefathers' forefathers back to Adam the first — never earned such a gain. And all of them look upon you — that you will merit and will cause them to merit as well. Therefore: please — act for the sake of the honor of our souls.

Segment 4
EN:
My dear brother — what shall I say about myself? Much has passed over me since the day I was in Meron. For my wife had a miscarriage, G‑d forbid [a note of intimate personal sadness embedded in the middle of the teaching letter — characteristic of R' Shmuel throughout the collection]. And she was in danger on the previous Motza'ei Shabbos — when we were in Meron. And all my consolation is — when we merit to fulfill what we spoke about. And you understand enough. Please, please — have compassion on yourself and on me. And behold — here are two mezuzos. Please affix them on the two doorposts of your homes. And the rest of the mezuzos — you will have them, G‑d willing, very soon. Please reply to me immediately — a correct and true answer — whether I have something to wait for — a salvation from you — and may I not have such consuming of the eyes anymore.

Segment 5
EN:
From me: Shmuel Horowitz. Please immediately — a correct and clear reply.



# Letter 71 ע"א
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/173/

Letter 71 ע"א
מכתב 173
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/173

Segment 1
HE:
ע"א
ב"ה יום א' פרשת קרח פעה"ק ירושלים תובב"א 
החיוה"ש וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי וכל מאודי האברך הנעלה מו"ה ... נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות לשי"ת אחי יקירי אתך הסליחה על עיכוב הכתיבה עד הנה כי ל"ע הי' הקטן שלי חולה מסוכן זה יותר משני שבועות קוועטשנישט (לחצים) עם דם ועכשיו מעט יותר טוב אבל עדיין לבקש רחמים מהשי"ת שירפאהו לגמרי נא להזכירו נחמן נתן אהרן בן מנדיל לרפו"ש וגם בזה הזמן עשיתי בענין לידע מהענין שדברנו וגם הייתי בתל אביב בשביל זה וע"כ נא ונא תיכף ומיד לעשות ד' תמונות פשוטות כפי שתבין וד"ל ולשלוח לי יחד עם הכסף הידוע ואעשה בעזהי"ת ואתה מסתמא בודאי תזכה לזה אם תעשה ע"כ תדע שהזמן קצר והמלאכה מרובה תדע להזדרז שבזה השבוע אשיג הנ"ל מאתך ואסע ביום א' לתל אביב איינגיבען (לתת דמי קדימה) על כל טוב הנה בודאי לא תתחרט כלל ומה אני יכול לומר לך הנה כבר ר"ה וכשלא תחטוף ווער איז דיר שולדיג (מי אשם לך) ע"כ חוס עליך ועלי וד"ל. 
רבינו ז"ל אמר וען ניט מיין ר"ה וואלט דיא וועלט גווארין תהו ובהו (אם לא הר"ה שלי הי' העולם נהי' לתהו ובהו) וכו' על ר"ה הכל יכולים לקבל תיקון גוואלד גוואלד יכולים לזכות לטוב נצחי כזה ומדוע מחשים אנו האם אין זה שייך לנו היתכן דער עיקר ברסלבר חסיד איז לבא על ר"ה דער איז פין זיינע מענטשין וכו' רבינו ז"ל אמר ויא מיין ספר הגנוז איז גרוס דער ספר הנשרף מיין ר"ה נאך גרעסיר היתכן אם לא עכשיו אמתי היתכן מען ועט תמיד לייבן מען ועט אמאל פין זיך רייסין שטיקר פאר וואס מען האט גקענט זוכה זיין וכו'. 
(העיקר במה נקראים חסיד ברסלב זה בלבא על ר"ה הוא נחשב מאנשיו וכו' רבינו ז"ל אמר כמה שהספר הגנוז שלי גבוה וכן הספר הנשרף, הר"ה שלי עוד יותר גבוה היתכן אם לא עכשיו אמתי היתכן וכי נחיה לעולם עוד יגיע זמן שנתלוש את הבשר הרי יכלנו לזכות וכו'). 
אחי יקירי אין מילים בפי לדבר וכמאמר המדרש אין מחזקין אלא למחוזקין ואין מזרזין אלא למזורזין אם אראה ממך איזה התחזקות בענין זה אז נוכל לדבר יותר זכור ואל תשכח שבידך לזכות רווח אמיתי ונצחי כזה אל תיישן את כוחך כי מאד תתחרט ולא יועיל לך זכור בעוד שבכוחך לעשות זכור זכור. 
הנה אני שולח לך פה 6 מזוזות תודיעני תיכף קבלה עליהם וגם אם קבלת השני מזוזות והמכתב שלי מקודם שבועות וגם תשלח לי כסף עבור המזוזות. 
נא ונא להשיב לי תומ"י תשובה ברורה ונכונה אם יש לי מה לדבר עמך ולחכות עליך אם לאו כי אין זמן לחשוב. 
נא לכתוב תיכף תשובה טובה. 
ממני ידידך כנפשך שמואל בן פיגה

EN:
Life, peace and all good forever — to the honored self of my beloved dear brother, my soul's companion — and all my being — the dear young man — our Master [name missing], may he live and be strong.

Segment 2
EN:
After warmly greeting you with great love — I hereby inform you of our welfare, thanks to G‑d, blessed be He. My dear brother — forgive me for the delay in writing until now — for my young son has been very ill — more than two weeks — with bad pressure and blood. And now it is a little better — but still to pray for compassion from G‑d that He heal him completely. Please mention him: Nachman Noton Aharon son of Mendil — for complete healing of soul and body. And also in this time I have been working on the matter of what we spoke about — and I was also in Tel Aviv for this. Therefore please, please — immediately: make four simple photographs as you understand — and you understand enough. And send them to me together with the known money. And I will do, G‑d willing — and presumably you will certainly merit to this if you do. Therefore — know that the time is short and the work is vast! Know to hurry — so that this week I receive from you the abovementioned — and I travel on Sunday to Tel Aviv — to give a down payment — for all goodness. Certainly you will not regret this at all. And what can I say to you? Here already comes Rosh Hashana. And when you don't seize it — who is to blame but you? Therefore: have compassion on yourself and on me — and you understand enough. Rabbainu, of blessed memory, said: "Were it not for my Rosh Hashana — the world would have become chaos and void," etc. On Rosh Hashana — everyone can receive repair. Oh (Gott!) — oh (Gott!) — one can merit such an eternal good! And why are we silent? Is this not pertinent to us? Is it conceivable? The essential of being a Breslov Chassid is to come on Rosh Hashana — that is of his people, etc. Rabbainu, of blessed memory, said: "As great as my Hidden Book is — and as great as the Burned Book is — my Rosh Hashana is still greater." Is it conceivable? If not now — when? Is it conceivable that we will live forever? A time will come when one will tear out pieces of oneself — for what one could have merited. Etc.

Segment 3
EN:
My dear brother — I have no words to speak. And as the Midrash says: one can only strengthen the already-strengthened, and only urge the already-urgent. If I see some strengthening from you in this matter — we can speak more. Remember — do not forget — that it is in your hands to merit a true and eternal gain. Do not sleep your strength away — for you will deeply regret it. Remember — while you still have the power to do it — remember, remember. Behold — I am sending you here 6 mezuzos. Please inform me immediately upon receipt of them. And also — whether you received the two mezuzos and my letter from some weeks ago. And also: send me money for the mezuzos. Please, please — reply to me immediately — a clear and correct answer — whether I have something to speak with you about and wait for you — or not. For there is no time to think.

Segment 4
EN:
Please write a good reply immediately. From me — your friend, truly your soul's companion: Shmuel son of Feiga.



# Letter 72 ע"ב
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/174/

Letter 72 ע"ב
מכתב 174
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/174

Segment 1
HE:
ע"ב
ב"ה יום ג' והייתם לי סגולה פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אאמו"ר עט"ר ופארי חמדת לבי ואישון עיני ה"ה הרה"ג מעוז ומגדול חו"ב סוע"ה כש"ת כמוהרר"י הלוי הורוויץ נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיעכם משלומינו הודות להשי"ת מסתמא קבלת מכתביי ומכתבי ע"י הר' שלמה אליאך נ"י. ושכבר קיבל החמישים דולר והנה אנכי קבלתי שני מכתביך עם המכתב למנהל ישיבת חיי עולם ר' ישראל רובין ור' פישל ביום חמישי בשלח ומסתמא ישיבו על זה. 
והנה אנכי מצפה כל יום לקבלת רשיון המושל על הדפוס ואוכל להתחיל לעבוד בה. 
והנני מבקשך עוד הפעם שתזדרז ותגמור המצוה כתיקונה לשלוח לי העשרים דולר האחרונים על הדפוס ואין לך להתרעם עלי עבור זה כי אני איני אשם בזה כלל כי מחמת שבית החרושת איננו יכול לצמצם ע"כ שלחה במעט אותיות יותר מכל מין וזה עולה עשרים דולר, כאשר כתבתי לך כמה פעמים. נא ונא להזדרז בזה כי כבר הגיע זמן הפרעון ואני ירא שלא אסבול מזה ח"ו ע"כ נא ונא להזדרז בזה וד"ל. 
יותר אין לחדש ממני בנך המצפה לישועות השי"ת 
שמואל הלוי הורוויץ 
זוגתי דושה"ט באה"ר וכולנו דושה"ט ושלום אמי היקרה שי"נ ושלום כולכם באה"ר ומאחלים לכם פורים ופסח כשר ושמח. 
ד"ש נלבב מלב עמוק למע"כ ידידינו יקירינו הישיש הרה"ח יר"א וכו' מוה"ר יהודא לייב שטיין נ"י שליט"א ידיד יקר ונעלה. כאשר מע"כ יש לו חלק גדול בענין הדפוס שהקים לי אבי הרה"ג שליט"א אבל כאשר חסר עשרים דולר להגמר וזה לא באשמתי כי הבית חרושת לא יכלה לצמצם ועשתה ושלחה מכל מין אותיות יותר מעט עד שמגיע לה עוד עשרים דולר וכבר הגיע זמן הפרעון ואין לי לשלם העשרים דולר ואני יכול לסבול ח"ו מזה הפסד גדול יותר מכפלי כפלים ע"כ הנני בבקשתי נא לגמור המצוה לעזור לאבי בזה שיוכל לשלוח לי הסכום הנ"ל במהירות בהקדם האפשרי ואין המצוה נקראת אלא על שם גומרה וטוב אחרית דבר מראשיתו. ובזכות זה יזכה לשיבה טובה דשינה ורעננה ויזכה לראות בבנין ציון וירושלים בב"א. ממני ידידו לנצח המברכו והמעתיר בעדו והמאחלו חג הפורים וחג הפסח כשר ושמח בתכלית. 
שמואל הלוי הורוויץ 
נא לכתוב לי שם אמו ואוכל לעתור בעדו כל יום אצל כותל מערבי בפרטיות בשלימות.

EN:
Peace and blessing and all good forever — to my beloved dear father — the crown of my head — the apple of my eye — the delight of my heart — and all my vitality — the distinguished and great rabbi, pillar of Torah and awe — etc. — the renowned Torah scholar, our Master R' Yeshayahu HaLevi Horowitz, may he live and be strong.

Segment 2
EN:
After warmly greeting you with great love — I hereby inform you of our welfare. Presumably you received my letters — and the letter through R' Shlomo Elyach, may he live. And that he has already received the fifty dollars. And I have now received your two letters — with the letter to the director of the Yeshivah Chayyei Olam — R' Yisrael Rubin and R' Fishel — on Thursday of Parashas Beshalach. And presumably they will reply to this. And I am waiting every day to receive the government permit for the printing press — and I will be able to begin working in it [R' Shmuel is apparently involved in setting up a printing press for Breslov publications in Jerusalem].

Segment 3
EN:
And I ask you once more — to hurry and complete the mitzvah properly: to send me the last twenty dollars for the printing press. And you have no complaint against me for this — for I am not at all at fault for this — for the factory was not able to compress the types and sent a few letters more of each sort. And this costs twenty dollars — as I have written to you several times. Please, please — hurry in this — for the time for payment has already come — and I fear that I may, G‑d forbid, suffer from this. Therefore — please, please — hurry in this. And you understand enough. Nothing more is new. From me — your son who awaits the salvation of Hashem: Shmuel HaLevi Horowitz. My dear wife warmly greets you with great love — and all of us warmly greet you. And peace to my dear mother, may she live — and peace to all of you with great love. And we wish you a joyful Purim and a kosher and joyful Pesach.

Segment 4
EN:
Warm greetings from the depths of the heart to the honored self of our dear friend, the distinguished R' Yehudah Leib Stein, may he live — a dear and elevated companion. As your honor has a large share in the matter of the printing press — that my father, the distinguished rabbi, may he live, established for me — but since 20 dollars are lacking to complete it — and this is not my fault, for the factory was unable to compress the types and sent a few more letters of each sort until it amounts to 20 more dollars. And the time for payment has already come — and I have no way to pay the 20 dollars. And I may suffer great loss — more than double and quadruple. Therefore I make my request: please — complete the mitzvah — to help my father in this — that he be able to send me the above sum quickly — as early as possible. And "the mitzvah is called only by the name of the one who completes it." [Talmud Bavli, Sotah 13b] And "the end of a matter is better than its beginning." [Ecclesiastes 7:8] And in the merit of this — may he merit a good old age — fresh and flourishing [Psalms 92:15]. And may he merit to see the building of Zion and Jerusalem. Amen. From me — his friend forever — who blesses him and prays for him — and wishes him the festivals of Purim and Pesach — kosher and joyful in the fullest sense: Shmuel HaLevi Horowitz. Please write me his mother's name — so that I can pray for him every day at the Western Wall — specifically and completely.



# Letter 73 ע"ג
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/175/

Letter 73 ע"ג
מכתב 175
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/175

Segment 1
HE:
ע"ג
ב"ה אור ליום ו' פרשת תצא פעה"ק ירושלים תובב"א 
כוח"ט ושנה טובה ומתוקה למע"כ אהובי אחי נפשי ולבבי מוה"ר ישראל דוב נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר 
מסתמא קבלת מכתבי משבוע העבר והנה בעזה"ית אחר ש"ק אני רוצה לנסוע להתראות אתך ולהיות עכ"פ במירון על שבוע או יותר וגם שבת באמצע ומקורב חדש תכשיט נפלא רוצה ליסע אתי ביחד לעבוד ביחד עבודת ה' אצל ציון הרשב"י זיע"א אולי נוכל להתיישב דעתינו איזה ימים לפני ר"ה הקוה"נ ולהשתוקק ולכסוף להקדושות הנוראות המובאות בדברי רבינו על הימים הקדושים ונוראים האלה ואולי תוכל גם אתה להשתתף עמנו ועכ"פ הרבה טובה יהי' לך בראית פנים חדשות ויהי' לך הכנה על ר"ה 
ע"כ למעה"ש תיכף ומיד בלי איחור כלל תכתוב לי מכתב בקשה שאבוא אצלך וגם מעט על הוצאות ומעט כסף חדשי. למעה"ש תיכף ומיד, אל תספר כלל למהקורב החדש מהקשר שנעשה בינינו וגם לא תדבר אתו שיחות סודיות אך בעבודת ה' 
ממני ידידך אחיך מצפה לראותך בשמחה 
שמואל בן פייגא הורוויץ 
חזק ואמץ וחטוף ואכול תורה וחטוף ושתה תפלה והתלבש עצמך במצוות כי רק זה ישאר מכל העמל והשאר הבל וריק ע"כ צריכים לזכור מה שצריכים לעשות בזה העולם ולשמוח בזה

EN:
All goodness and good year and sweet year — to the honored self of my beloved dear brother, my soul's companion — and all my vitality — our Master R' Yisrael Dov, may he live and be strong.

Segment 2
EN:
After warmly greeting you — presumably you received my letter from the previous week. And now — G‑d willing — after Shabbos Kodesh, I want to travel to meet you. And to be at least in Meron for a week — or more. And one Shabbos in between. And one newly-close precious jewel of a soul wants to travel with me together — to work together in the service of Hashem at the Tzion of the Rashbi, of blessed memory. Perhaps we will be able to settle our thoughts for a few days before Rosh Hashana of the Foundation of the Holy and Awesome Nachman — and to yearn and long for the holy and awesome sanctities described in Rabbainu's words about these holy and awesome days. And perhaps you too will be able to join us. And at the very least — there will be great benefit for you in seeing new faces. And you will have preparation for Rosh Hashana. Therefore — for the sake of Heaven: immediately and without any delay whatsoever — write me a letter of invitation for me to come to you — and also a little for expenses — and a little monthly money. For the sake of Heaven — immediately, without delay. And do not tell at all the newly-close one about the bond that has been made between us. And do not speak to him any confidential conversations — only about the service of Hashem.

Segment 3
EN:
From me — your friend, your brother — who awaits to see you with joy: Shmuel son of Feiga Horowitz. Strengthen yourself, be strong! And seize and eat Torah — and seize and drink prayer — and clothe yourself in mitzvos — for only this will remain from all the effort. And the rest is vanity and emptiness. Therefore — one must remember what one needs to do in this world — and rejoice in this.



# Letter 74 ע"ד
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/176/

Letter 74 ע"ד
מכתב 176
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/176

Segment 1
HE:
ע"ד
ב"ה יום ג' ו' לעשי"ת פיעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וגח"ט אל מע"כ ידידי הנעלה נפשי ולבבי וכו' וכו' מוה"ר ישראל בער נ"י אחדשה"ט הנה הייתי אתמול אצל אחיך ואמר לי כי נחמן לקח את כסף שלו ונסע וגם ממנו לקח ב' שלינג. והיום בשוק ראיתי את נחמן ואמר לי כי תמול האט ער אן גווארין דעם אטו והיום נוסע וכבר קיבל קרטע (הוא הפסיד את האוטו והיום נוסע וכבר קיבל כרטיס). והנה אחי יקירי הבע"ד רוקד ועדיין לא לקחתי עצמי לעבודת השם ורודף אותי מכל הצדדים ואעפי"כ אינני מייאש עצמי והנני מחכה עדיין אולי יבא היום העת להתחיל בעבודת השם וכן תעשה גם אתה. והנה מאד אני רוצה לעשות לי סוכה מיוחדת וצריך לזה כסף וטרחה ה' יעזור לי לזה. 
יותר אין הזמן מסכים ממני ידידך מצפה לשלומך וטובתך שמואל הלוי הורוויץ 
נא לזכור בענין תפילין דר"ת שלי שהנחתים אצל ציון הק' ולדבר עם סנדיר טראוויץ ואמו ור' דוד אתרוג מענין הדפסה ולהראותם הכוכבי אור. 
נא ונא להרבות רחמים עבורי באלו הימים ובפרט על יום כפור במירון אצל ציון התא"ל זיע"א עבורי וב"ב ואבי שיחי' נא ונא 
תאמר לר' נתן חנהס' שיותר ממאה וחמישים עלי הדס לא ישלח לי כי אין ביכלתי למכרם

EN:
After warmly greeting you — I was yesterday with your brother [R' Yisrael Ber's brother, apparently in Jerusalem] and he told me that Nachman had taken his money and traveled — and had also taken two shillings from him. And today in the market — I saw Nachman, and he told me that yesterday he had missed the automobile — and today he travels — and has already received a ticket. And now, my dear brother — the baal davar is dancing [celebrating his victory]. And I still have not brought myself to the service of Hashem. And he pursues me from every direction. And even so — I am not despairing of myself. And I am still waiting — perhaps today the time will come to begin in the service of Hashem. And so — do you also. And now I very much want to make myself a special sukkah [for Sukkos, three days away] — and I need money and effort for this. May Hashem help me in this. There is no more time. From me — your friend who awaits your welfare and your good: Shmuel HaLevi Horowitz. Please remember the matter of my Rashi tefillin [תפילין דר"ת — Rabbeinu Tam's tefillin — the second pair worn by pious Jews] — that I left at the holy Tzion. And speak with Sender Travitz and his mother. And with R' Dovid regarding the esrog and the printing matter. And show them the Kochvei Or. Please, please — multiply compassion greatly for me during these days. And especially on Yom Kippur at Meron, at the Tzion of the Foundation of the World, of blessed memory — for me and my household — and my father, may he live. Please, please. Tell R' Noton Chanhas not to send me more than 150 myrtle leaves — for I cannot sell that many.



# Letters 75–79 ע"ה–ע"ט
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/177/

Letters 75–79 ע"ה–ע"ט
מכתב 177
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/177

Segment 1
HE:
ע"ד
ב"ה יום ג' ו' לעשי"ת פיעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וגח"ט אל מע"כ ידידי הנעלה נפשי ולבבי וכו' וכו' מוה"ר ישראל בער נ"י אחדשה"ט הנה הייתי אתמול אצל אחיך ואמר לי כי נחמן לקח את כסף שלו ונסע וגם ממנו לקח ב' שלינג. והיום בשוק ראיתי את נחמן ואמר לי כי תמול האט ער אן גווארין דעם אטו והיום נוסע וכבר קיבל קרטע (הוא הפסיד את האוטו והיום נוסע וכבר קיבל כרטיס). והנה אחי יקירי הבע"ד רוקד ועדיין לא לקחתי עצמי לעבודת השם ורודף אותי מכל הצדדים ואעפי"כ אינני מייאש עצמי והנני מחכה עדיין אולי יבא היום העת להתחיל בעבודת השם וכן תעשה גם אתה. והנה מאד אני רוצה לעשות לי סוכה מיוחדת וצריך לזה כסף וטרחה ה' יעזור לי לזה. 
יותר אין הזמן מסכים ממני ידידך מצפה לשלומך וטובתך שמואל הלוי הורוויץ 
נא לזכור בענין תפילין דר"ת שלי שהנחתים אצל ציון הק' ולדבר עם סנדיר טראוויץ ואמו ור' דוד אתרוג מענין הדפסה ולהראותם הכוכבי אור. 
נא ונא להרבות רחמים עבורי באלו הימים ובפרט על יום כפור במירון אצל ציון התא"ל זיע"א עבורי וב"ב ואבי שיחי' נא ונא 
תאמר לר' נתן חנהס' שיותר ממאה וחמישים עלי הדס לא ישלח לי כי אין ביכלתי למכרם

EN:
Letter 75 — Brief note to R' Dovid Kalmanowitz: "Please deliver my books to my dear friend R' Yaakov Zev Brzhesky, may he live, who will give you the five shillings. From me — your friend: Shmuel Horowitz the Breslover."

Segment 2
EN:
Letter 76 — Official receipt (Sunday, 2nd of Rosh Chodesh Elul, Jerusalem): "Received in proper order from the honored woman Mrs. Feiga Scheinberg, may she live — the sum of 50 groshen — for the poor of Russia who are dying, G‑d forbid, of hunger — in nakedness and destitution. May Hashem guard us. And we will send to them. And the reward of the greatness of the mitzvah cannot be assessed. And she is able — that it shall protect with a thousand shields. And please, my beloved brothers — merciful ones, sons of merciful ones — have compassion and pity upon your brothers who are crushed — suffering the shame of hunger. And in the merit of this — you will merit all goodness and a good and sweet year. And we will merit to see the building of Zion and Jerusalem. Amen. The undersigned — who writes: Shmuel Horowitz — Nasi of the Breslov Yeshivah for Torah and Prayer."

Segment 3
EN:
Letter 77 — To R' Yisrael Dov: "Received in proper order. And I ask you: please see to send shoes — for I have great shame from this — and it also harms me in my work. And write when you are traveling to Jerusalem. And the welfare of his daughter, may she live — Simcha. From me — your brother: Shmuel Horowitz."

Segment 4
EN:
Letters 78–79 (fragmentary): Brief notes with requests for monthly financial support and forwarding of manuscripts; instructions regarding Rosh Hashana prayer notes to be sent to Uman; preparing esrog packages; continued operation of the Breslov study group in Jerusalem; reference to Rabbainu's teaching: "I have concluded and I will conclude." The study circle continues: "May the springs spread outward."



# Letter 80 פ'
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/178/

Letter 80 פ'
מכתב 178
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/178

Segment 1
HE:
פ'
יום ג' פ' ויצא ה' כסלו תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס לכבוד ידידינו היקר מאנ"ש הנאהבים והנחמדים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות הצדיק האמת באמת כש"ת כמהר"ר ארי' וויינשטאק נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר כיאות, לנכון קבלתי מכתבו היקר עם הכנסת כלה ל"ג דולר, ומה מאד החייתני בזה כי המצב שלנו אין לשער כי קרוב מאד להחתונה ועדיין לא נפדה הדירה שעולה לכמה וכמה אלפים ל"י וכן לא נפדו הרהטים והמלבושים וכן שאר הוצאות החתונה המרובים ה' ירחם. אנא לעשות כל היכולת בזה וגם לעורר אנ"ש היקרים לסייעות בזה בכל היכולת ובפרט חבירינו היקר והנעלה ר' אליעזר שלמה בן מלכה נ"י והרה"ח ר' צבי ור' מאיר קאלמנאוויץ ושאר אנ"ש לסייע בזה בכל הכוחות. וזכות המצוה הגדולה הזאת תגן עליכם באלף המגן ותזכו לרב טוב הצפון ולכל הברכות שבתורה ולכל טוב סלה. 
ועיין בזוהר הק' פר' ויצא דף קמ"א ע"ב ומובא בלימוד חק לישראל פ' ויצא מיום ב' בלימוד הזוה"ק מגודל ענין הצדקה עי"ש ובס' המדות מובא שלהמתיק הדין של יום הדין הגדול הוא ע"י צדקה ובתורה ד' לק"ת בלק"מ "ואת העורבים" גודל ענין הצדקה שפותחת כל השערים ולהכניע כל הכפירות וספיקות באמונה רק ע"י צדקה עי"ש היטב ותורה י"ז בלק"מ ויהי הם מריקים שקיהם בסוף התורה שעיקר זיכוך כלי המעשה ועי"ז נתעלה ונתרומם השכל ועיקר קרן קיימת היא הצדקה עי"ש. והכלל שגדולת הצדקה אין לשער המובא בכל הספרים הקדושים הן מחז"ל ומזוה"ק והאר"י ז"ל וכל הצדיקים ומדברי רבינו ז"ל בספריו הק' ובלקוטי הלכות מה שזוכים עי"ז שאין לשער ולהעריך כלל שעי"ז יכולים לזכות כל מה שצריכים הן בגשמיות והן ברוחניות ובפרט צדקה כזאת לאה"ק ולאנ"ש החפצים להתקרב לרבינו ז"ל הכנסת כלה להקים בית בישראל שאין לשער גודל הצלחת הנפש בזה. ובפרט לשמוח בהמצוה שענין גודל עשיית המצוה בשמחה אין לשער ולהעריך כלל כמובא מהאריז"ל שכל גודל מדרגותיו זכה רק עי"ז שעשה המצות בשמחה ושזה תנאי הראשון לעשית המצות לעשותה בשמחה יותר מרוב כל היינו יותר לשמוח בהמצוה יותר מהשיג כל הון דעלמא כי זה העיקר השארית שנשאר מהאדם בעוה"ז כי הכל הבל ואין מלוים לו לאדם לא כסף וזהב וכו' כ"א תורה ומצות ומעשים טובים שעשה בעוה"ז החולף ועובר ומה שקונים בעוה"ז הוא ההכנה על עולמי עולמים ונצח נצחים ומפ"ז כל הצדיקים הגדולים כמו ר' יוחנן בן זכאי בגמרא שבכה ואמר אורחא רחיקא (דרך רחוק כי ההכנה בעוה"ז הוא לעולמי עולמים ולנצח נצחים) וזוודא קלילא לית לן (וצדה לדרך אין לנו) ומה נאמר אנחנו אבל צריך להתחזק ולשמוח במה שזוכים לעשות כי מדה טובה מרובה וסוף כל סוף לא נשאר מהאדם כ"א מה שחטף איזה טוב בעוה"ז. ע"כ צריך לשמוח מאד בזה שזכינו להתקרב לרבינו הק' המעוררנו ומחזקנו לחטוף בזה העולם כל מה שיכולים ופרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. היינו בפשיטות ענין הצדקה שכל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול כי זהו זריעה בארץ טובה שמצמחת כפלי כפליים בבחי' זרעו לכם לצדקה. וכן כל עניני מצות ומעשים טובים שג"כ נקראים צדקה שעושים בזה צדקה עם השכינה וכלל ישראל ובפרט שזהו צדקה עם הנפש שלו שזאת כל תשוקתה ומגמתה לעשות רצון השי"ת וזהו "פרוטה ופרוטה" כל דבר קטן שבעבוה"ש הן צדקה והן תורה והן תפלה והן שאר מצות ומעש"ט מצטרפות לחשבון גדול, ובזה מובן המובא בספרים הקדושים שהאדם העושה מצוה אינו צריך לשמוח בזה המצוה לבדה כ"א צריך לשמוח בעוד כמה וכמה מצות שיעשה עי"ז כי מצוה גוררת מצוה, וכן להיפך כשאדם עושה עבירה ח"ו אין לו להתאונן ולדאוג בהעבירה זו לבדה כ"א בעוד כמה וכמה עבירות ח"ו שיעשה עוד כי עבירה גוררת עבירה רח"ל (ובזה העצה אם נפל האדם ח"ו למה שנפל לעבירה במחשבה או בדיבור או במעשה ח"ו ובמה שנפל ח"ו אפילו לשאול תחתיות להפסיק השרשרת של העבירות במצוה לעשות תיכף איזה מצוה ולעשות תשובה בחרטה באנחה בוידוי דברים לפני השי"ת ולפסוק תיכף הרע הן המחשבה לפסוק מלחשוב בזה ולחשוב מחשבה אחרת, ובהסתכלות לסתום תיכף עיניו מזה וכן שאר ענינים המובן מעצמו, וזהו ג"כ פרוטה ופרוטה היינו כל חוט השערה שהאדם נותק את עצמו מהרע ובורח מהעבירות הן מהרהורים רעים ומהסתכלות וכו' מצטרפות לחשבון גדול כי המונע א"ע מרע וסור מרע נחשב כעשה טוב כי היושב ואינו עובר עבירה נחשב ג"כ כעושה מצוה ולזה ג"כ מסוגל הצדקה מאד כי עי"ז ניצול מחטאים כמובא בספרים ובלק"מ ובס' המדות וגם עי"ז מתכפרין העונות כמובא בדניאל "וחטאך בצדקה פרוק" השי"ת יזכנו לכל מה שצריכים לזכות בזה העולם בזכות רבינו הק' שהתקשרות בו ובשאר צדקים האמתים עולה על כולנה 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Peace and blessing and all good forever — to the honored self of our dear beloved friend — from among the dear and beloved fellowship who long for the service of Hashem truly — and for drawing close to the true Tzadik truly — and especially to Na Nach Nachma Nachman MayUman — for that is the essential ultimate purpose of all ultimate purposes — and the essential success of the soul truly — the distinguished Torah scholar, our Master R' Arye Weinstock, may he live and be strong.



# A Comprehensive Torah Letter on Charity — From Likutay Moharan and Likutay Halachos
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/179/

A Comprehensive Torah Letter on Charity — From Likutay Moharan and Likutay Halachos
מכתב 179
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/179

Segment 1
HE:
פ'
יום ג' פ' ויצא ה' כסלו תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס לכבוד ידידינו היקר מאנ"ש הנאהבים והנחמדים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות הצדיק האמת באמת כש"ת כמהר"ר ארי' וויינשטאק נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר כיאות, לנכון קבלתי מכתבו היקר עם הכנסת כלה ל"ג דולר, ומה מאד החייתני בזה כי המצב שלנו אין לשער כי קרוב מאד להחתונה ועדיין לא נפדה הדירה שעולה לכמה וכמה אלפים ל"י וכן לא נפדו הרהטים והמלבושים וכן שאר הוצאות החתונה המרובים ה' ירחם. אנא לעשות כל היכולת בזה וגם לעורר אנ"ש היקרים לסייעות בזה בכל היכולת ובפרט חבירינו היקר והנעלה ר' אליעזר שלמה בן מלכה נ"י והרה"ח ר' צבי ור' מאיר קאלמנאוויץ ושאר אנ"ש לסייע בזה בכל הכוחות. וזכות המצוה הגדולה הזאת תגן עליכם באלף המגן ותזכו לרב טוב הצפון ולכל הברכות שבתורה ולכל טוב סלה. 
ועיין בזוהר הק' פר' ויצא דף קמ"א ע"ב ומובא בלימוד חק לישראל פ' ויצא מיום ב' בלימוד הזוה"ק מגודל ענין הצדקה עי"ש ובס' המדות מובא שלהמתיק הדין של יום הדין הגדול הוא ע"י צדקה ובתורה ד' לק"ת בלק"מ "ואת העורבים" גודל ענין הצדקה שפותחת כל השערים ולהכניע כל הכפירות וספיקות באמונה רק ע"י צדקה עי"ש היטב ותורה י"ז בלק"מ ויהי הם מריקים שקיהם בסוף התורה שעיקר זיכוך כלי המעשה ועי"ז נתעלה ונתרומם השכל ועיקר קרן קיימת היא הצדקה עי"ש. והכלל שגדולת הצדקה אין לשער המובא בכל הספרים הקדושים הן מחז"ל ומזוה"ק והאר"י ז"ל וכל הצדיקים ומדברי רבינו ז"ל בספריו הק' ובלקוטי הלכות מה שזוכים עי"ז שאין לשער ולהעריך כלל שעי"ז יכולים לזכות כל מה שצריכים הן בגשמיות והן ברוחניות ובפרט צדקה כזאת לאה"ק ולאנ"ש החפצים להתקרב לרבינו ז"ל הכנסת כלה להקים בית בישראל שאין לשער גודל הצלחת הנפש בזה. ובפרט לשמוח בהמצוה שענין גודל עשיית המצוה בשמחה אין לשער ולהעריך כלל כמובא מהאריז"ל שכל גודל מדרגותיו זכה רק עי"ז שעשה המצות בשמחה ושזה תנאי הראשון לעשית המצות לעשותה בשמחה יותר מרוב כל היינו יותר לשמוח בהמצוה יותר מהשיג כל הון דעלמא כי זה העיקר השארית שנשאר מהאדם בעוה"ז כי הכל הבל ואין מלוים לו לאדם לא כסף וזהב וכו' כ"א תורה ומצות ומעשים טובים שעשה בעוה"ז החולף ועובר ומה שקונים בעוה"ז הוא ההכנה על עולמי עולמים ונצח נצחים ומפ"ז כל הצדיקים הגדולים כמו ר' יוחנן בן זכאי בגמרא שבכה ואמר אורחא רחיקא (דרך רחוק כי ההכנה בעוה"ז הוא לעולמי עולמים ולנצח נצחים) וזוודא קלילא לית לן (וצדה לדרך אין לנו) ומה נאמר אנחנו אבל צריך להתחזק ולשמוח במה שזוכים לעשות כי מדה טובה מרובה וסוף כל סוף לא נשאר מהאדם כ"א מה שחטף איזה טוב בעוה"ז. ע"כ צריך לשמוח מאד בזה שזכינו להתקרב לרבינו הק' המעוררנו ומחזקנו לחטוף בזה העולם כל מה שיכולים ופרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. היינו בפשיטות ענין הצדקה שכל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול כי זהו זריעה בארץ טובה שמצמחת כפלי כפליים בבחי' זרעו לכם לצדקה. וכן כל עניני מצות ומעשים טובים שג"כ נקראים צדקה שעושים בזה צדקה עם השכינה וכלל ישראל ובפרט שזהו צדקה עם הנפש שלו שזאת כל תשוקתה ומגמתה לעשות רצון השי"ת וזהו "פרוטה ופרוטה" כל דבר קטן שבעבוה"ש הן צדקה והן תורה והן תפלה והן שאר מצות ומעש"ט מצטרפות לחשבון גדול, ובזה מובן המובא בספרים הקדושים שהאדם העושה מצוה אינו צריך לשמוח בזה המצוה לבדה כ"א צריך לשמוח בעוד כמה וכמה מצות שיעשה עי"ז כי מצוה גוררת מצוה, וכן להיפך כשאדם עושה עבירה ח"ו אין לו להתאונן ולדאוג בהעבירה זו לבדה כ"א בעוד כמה וכמה עבירות ח"ו שיעשה עוד כי עבירה גוררת עבירה רח"ל (ובזה העצה אם נפל האדם ח"ו למה שנפל לעבירה במחשבה או בדיבור או במעשה ח"ו ובמה שנפל ח"ו אפילו לשאול תחתיות להפסיק השרשרת של העבירות במצוה לעשות תיכף איזה מצוה ולעשות תשובה בחרטה באנחה בוידוי דברים לפני השי"ת ולפסוק תיכף הרע הן המחשבה לפסוק מלחשוב בזה ולחשוב מחשבה אחרת, ובהסתכלות לסתום תיכף עיניו מזה וכן שאר ענינים המובן מעצמו, וזהו ג"כ פרוטה ופרוטה היינו כל חוט השערה שהאדם נותק את עצמו מהרע ובורח מהעבירות הן מהרהורים רעים ומהסתכלות וכו' מצטרפות לחשבון גדול כי המונע א"ע מרע וסור מרע נחשב כעשה טוב כי היושב ואינו עובר עבירה נחשב ג"כ כעושה מצוה ולזה ג"כ מסוגל הצדקה מאד כי עי"ז ניצול מחטאים כמובא בספרים ובלק"מ ובס' המדות וגם עי"ז מתכפרין העונות כמובא בדניאל "וחטאך בצדקה פרוק" השי"ת יזכנו לכל מה שצריכים לזכות בזה העולם בזכות רבינו הק' שהתקשרות בו ובשאר צדקים האמתים עולה על כולנה 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ

EN:
After warmly greeting you with great love — I received in proper order his dear letter with the hachnasas kallah — 33 dollars. And how greatly he has given me life thereby. For our situation cannot be assessed — for we are very close to the wedding — and still the apartment has not been redeemed [i.e., the deposit for rented accommodation has not been paid] — which costs many thousands of lira — and likewise the furniture and the clothing have not been redeemed — and likewise the other many wedding expenses. May G‑d have compassion. Please — do everything possible in this — and also arouse the dear fellowship to assist with everything possible — and especially our dear and elevated companion R' Eliezer Shlomo son of Malka, may he live — and the Chassid R' Tzvi — and R' Meir Kalmanowitz — and the rest of the fellowship — to assist in this with all their strength.

Segment 2
EN:
And see in the Holy Zohar, Parashas Vayeitzei, page 141b — and it is cited in the study of Chok L'Yisrael, Parashas Vayeitzei, day two — in the study of the Holy Zohar — regarding the greatness of the matter of charity. Study it there. And in the Sefer HaMiddos it is cited: that to sweeten the judgment of the great Day of Judgment — this is through charity. And in Torah 4 in Likutay Moharan — "and the ravens" [ואת העורבים — I Kings 17:4; Torah 4 in Likutay Moharan discusses charity as the vehicle for opening all the gates and subduing all denials and doubts in faith] — the greatness of charity: that it opens all the gates — and subdues all the denials and doubts in faith — only through charity. Study it well. And Torah 17 in Likutay Moharan — "and it was that they were emptying their sacks" [Genesis 42:35; the end of this Torah teaches that the essential purification of the vessel of action — through which the intellect is elevated and raised — and the essential enduring foundation — is charity]. And the general principle: the greatness of charity cannot be assessed — as cited in all the holy books — both from the Sages of the Talmud, from the Holy Zohar, from the holy Ari, and from all the Tzadikim. And from the words of Rabbainu, of blessed memory, in his holy books — and in Likutay Halachos — what one merits through this — which cannot be measured or assessed at all. That through this — one can merit everything one needs — both in material and spiritual matters. And especially: such charity — for Eretz Yisrael — and for the fellowship who desire to draw close to Rabbainu, of blessed memory. Hachnasas kallah — to establish a home in Israel. The greatness of the success of the soul in this cannot be assessed. And especially — to rejoice in the mitzvah. For the matter of the greatness of performing the mitzvah in joy cannot be measured or assessed — as is cited from the holy Ari: that all of his great levels — he merited only through performing the mitzvos in joy. And that this is the first condition for performing the mitzvos — to perform them in joy — more than anything. That is: to rejoice in the mitzvah more than one would gain all the wealth of the world. For this is the essential remainder that is left to a person in this world. For everything is vanity — and nothing accompanies a person — neither silver nor gold, etc. — only Torah and mitzvos and good deeds which he performed in this fleeting passing world. And what one acquires in this world — is the preparation for worlds of worlds and eternity upon eternity. And from this — all the great Tzadikim — like R' Yochanan ben Zakkai in the Talmud — who wept and said: "The road is long" [Talmud Bavli, Brachos 28b — for the preparation in this world is for worlds of worlds and eternity upon eternity] "and the provision for the road is light — we have none." And what shall we say? But one must strengthen oneself and rejoice in what one merits to do — for the good measure is greater. And ultimately nothing remains of a person — except what he snatched of some good in this world.

Segment 3
EN:
Therefore — one must greatly rejoice in this: that we have merited to draw close to Rabbainu the Holy one — who awakens us and strengthens us to snatch in this world everything that we can. And "a penny and a penny join into a great account." [Talmud Bavli, Bava Basra 9b] That is: simply in the matter of charity — that every penny joins into a great account — for this is sowing in good soil that grows double and redouble — in the aspect of "sow for yourselves in charity." [Hosea 10:12] And likewise — all matters of mitzvos and good deeds — which are also called "charity" — for one does thereby charity with the Divine Presence and with all Israel. And especially: charity with his own soul — for it is the entire desire and purpose of the soul — to do the will of G‑d. And this is "a penny and a penny": every small thing in the service of Hashem — both charity, and Torah, and prayer, and all mitzvos and good deeds — joins into a great account. And through this is understood what is cited in the holy books: that a person who performs a mitzvah does not need to rejoice in that mitzvah alone — but must rejoice in the many more mitzvos he will thereby perform. For "one mitzvah brings another." And likewise the reverse — when a person transgresses, G‑d forbid — he need not mourn and worry over that transgression alone — but over the many more transgressions, G‑d forbid, that he will thereby commit. For "one transgression brings another," G‑d forbid. And through this — the counsel: if a person has fallen, G‑d forbid, to whatever he has fallen — to a transgression in thought or speech or action, G‑d forbid — and to what he has fallen, G‑d forbid, even to the lowest depths: to break the chain of transgressions through a mitzvah. To perform immediately some mitzvah. And to do repentance with remorse, with a sigh, with verbal confession before G‑d. And to cut off the evil immediately — the thought: to stop thinking about it and to think another thought. And regarding looking: to close one's eyes immediately from this. And so with all other matters — as is self-understood. And this too is "a penny and a penny" — every hairsbreadth that a person severs himself from evil and flees from transgressions — both from evil thoughts and from improper looking, etc. — joins into a great account. For one who prevents himself from evil — and "turns from evil" — is considered as having done good. For one who sits and does not transgress — is also considered as having performed a mitzvah. And for this too — charity is very effective. For through it — one is saved from sins — as is cited in the books and in Likutay Moharan and in the Sefer HaMiddos. And also through it — transgressions are atoned for — as is cited in Daniel: "and your sins redeem through charity." [Daniel 4:24] May Hashem grant us everything we need to merit in this world — in the merit of Rabbainu the Holy one. For connection to him — and to all the other true Tzadikim — surpasses everything.

Segment 4
EN:
His friend — who greets him and wishes him all goodness forever: Shmuel HaLevi Horowitz.



# Why He Will Not Go to Jerusalem — A Detailed Answer
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/18/

Why He Will Not Go to Jerusalem — A Detailed Answer
מכתב 18
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/18

Segment 1
HE:
ב"ה יום ו' ראה פעה"ק ירושלים תו'

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear — the exalted one who yearns and longs for the service of Hashem in truth — R' Avraham Yakovitch, may his light shine.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכוח"ט למע"כ ידיד נפשי יקירי האברך הנכבד המופלג ביראת שמים שותה מים חיים מבאר מים חיים מננמ"ח כש"ת כמוה"ר ... נ"י

EN:
For this is the essential thing — and this is the entire matter of the Omer count: that one yearns and longs — one day closer to the receiving of the Torah — [נאנטער א טאג ציא קבלת התורה — Yiddish: "one day closer to the receiving of the Torah." Each day of the Omer is not merely one more day of waiting — it is one day closer, one day nearer, to the ultimate destination of Shavuos and the receiving of the Torah. The counting is a counting-toward, a movement of approach. The Yiddish nanter (nearer) + a tog (one day) + tzu (to/toward) = "one day nearer toward the receiving of the Torah."] [closer by one day to the receiving of the Torah] — as one who says: "When, when will we merit the holiness of the fiftieth holy day — the time of the giving of our Torah — for then we will merit to be a human being — for until then we are like animals."

Segment 3
HE:
אחר דרישת שלומך הטוב הנני מתפלא על שלא קבלתי שום מכתב ממך אחר שכתבתי לך מכתב ממצבי עוד בחודש אב.

EN:
The Deep Meaning of the Omer Count And this is the aspect of the Omer of barley — the food of animals. [עומר שעורים — "Omer of barley." The Omer offering brought on the 16th of Nisan (the second day of Pesach) consists of barley — שעורים (se'orim). Barley is the food of animals (ma'achal behemah) — considered a lesser, lower-grade grain than wheat. The Zohar and Kabbalistic tradition interpret this symbolically: during the Omer period, before the full receiving of the Torah, Israel is still in an animal-like spiritual state — not yet fully human in the spiritual sense.] And this is the aspect of the Divine Name — the letters Aleph-Heh [בחי' אהי' — "the aspect of Ehyeh / 'I will be.'" The divine Name אהי"ה (Ehyeh — "I am" / "I will be") is associated with the Sefira of Keter (Crown) — the highest and most hidden aspect of divinity, and specifically with becoming and potential. The word אהי"ה literally means "I will be" — the state of potential, of not-yet-realized existence. During the Omer, the Jewish people are in the spiritual state of Ehyeh — becoming, not yet arrived, reaching toward their full human potential.] — the aspect of teshuvah. "I will be" — I want to be — "Ana zamin l'mehevei" — I am preparing myself to become a human being through the holy Torah that is received on Shavuos. [אנא זמין למהוי — Aramaic: "I am preparing / readying myself to become." A phrase from the Zohar used in the context of spiritual preparation and readiness — one who is in a state of becoming, making oneself ready for a higher state of existence. The Aramaic "zamin" (ready / prepared) + "mehevei" (to become) = the spiritual posture of the Omer period: active preparation and readying of oneself to receive the Torah and become fully human.] For then — on Shavuos — one brings wheat [חטה — wheat. The two loaves (shtei halechem) brought as the festival offering on Shavuos are made from wheat — in contrast to the Omer offering of barley. Wheat is ma'achal adam — human food — the food of a spiritually developed human being. The move from barley (animal food / Pesach / Omer) to wheat (human food / Shavuos) represents the spiritual evolution of Israel from animal-like to fully human — from Ehyeh (potential / becoming) to Havayah (realized divine presence / being).] — the gematria [בגימ' = בגימטריא — "in gematria." The standard abbreviation for the Kabbalistic-Talmudic practice of calculating the numerical value of Hebrew words and letters.] of which is 22. [חטה = ח(8) + ט(9) + ה(5) = 22. Twenty-two — the number of letters in the Hebrew alphabet. The Torah is composed of these 22 letters. So the wheat offering of Shavuos = 22 = the 22 letters of the Torah = the full human spiritual state achieved through the Torah's reception.] Twenty-two — the 22 letters of the Torah — human food. And the Torah is at every time and in every person — and every year the rectifications are made in general [that is: for the community of Israel as a whole] and in particular [that is: for each individual person].

Segment 4
HE:
והעיקר באתי בזה המכתב לעוררך הארצידקער ברידער ר"ה גייט ורבינו הקוה"נ אמר וען ניט מיין ר"ה ואלט די ועלט גוען תהו ובהו ועוד גאר מיין זאך איז ר"ה לא מבעי אתם תלוים בודאי על ר"ה שלי רק אפי' וכו' עכ"ל רבינו הק' הארצדיקער טייעריר ברודער (ויא רנ"ט ז"ל האט גזאגט וער איז מיין ברודר אברסלבר חסיד) ויא שלאפט מען נעביך גדענק די בת מלכה האט אים גועקט זיא האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף דיר אין אוף מיר אזו אלאנגי צייט וכו' אין ויא שטיט אין ספמ"ע מז' בייטלרס ואס דער אגרדניק איז פאר לוירין גוארין איז דער גארטין גוארין נישט נאר זיי האבין זיך נאר דער נערט פין די וידער ואקסינג ביז עס איז גקומין דער מלך אכזר אין האט איבער גלאזט ג' כתות וכו' ע"כ הארצידקר גטרייער גדיינק אין תורה ס' חדי ר"ש זאגט רבינו הק' אז די מקורבים פון צדיק ר"ה וערט אהבה צוישין זיי אנן בחביבותא תליא מלתא גואלד הארצדיקער ברודער מיר וייסין שון פין רבינו הק' אזא צייט אין מען זייט נאך אזוי מען שטערקט זיך גאר ניט מיט תפלה וכסופין וכו' גואלד ואס ועט זיין דער תכלית איז מען דען בשאפין גוארין צי פאר בריינגין אזו די ועלט.

EN:
For in the days of Pesach — there is an arousal from Above upon the person — to call him to go out from his impurities and to draw close to Hashem — through showing him a flashing of G-dliness [התנוצצות אלקות — "a flashing / sparkling of G-dliness." Hitnoztzus — a flash or spark of divine light that breaks through — a brief, sudden illumination that gives the person a glimpse of what is possible. Not a full sustained experience but a momentary flash — like a lightning bolt that illuminates everything for a single instant.] — like one who shows a precious thing to a child and immediately takes it from him — so that he will yearn and long for it. [A beautiful and precise analogy: a child is shown something wonderful and then it is taken away — precisely so that the longing and desire are awakened. The experience of Pesach is this flash of divine closeness that is shown and then withdrawn — specifically in order to generate the longing that will drive the Omer work.] And afterward — the flash from Above is taken away — and the person must himself search and toil [לחפש ולטרוח — two distinct verbs placed together: לחפש (lachapes) — to search, to seek, to look for — the active seeking of something that is not immediately visible; and לטרוח (litroa'ch) — to toil, to labor, to exert oneself strenuously — the effortful dimension of the search. Together they describe the Omer-pursuit: not passive waiting but active, strenuous, effortful seeking — searching with sweat. The distinction matters: the Pesach flash requires no effort (pure gift from Above); the Omer pursuit requires both searching (direction) and toiling (effort).] through his yearning for the holy flash — and this is the matter of the Omer count.

Segment 5
HE:
הארצידקער ברודער אזו ויא עס וייזט אוס קשה מאד לנו לנסוע למירון על ר"ה ועפי"ר ח"ו לא ניסע ע"כ תדע מה לעשות דיים רבינס ר"ה צי זיין צוישין אנש"ש ואס דענמאלט איז דאס התעוררות הנקודות טובות ובפרט ויא דיא שלאפסט נעביך די גאנצי צייט דאס גאנצי יאר אין האסט וייניג מקבל גוען ל"ג בעומר ע"כ אוב די וילסט דיך באמת אפראטיוען ולחשוב על תכליתך הנצחי האט דער הייליקער רבי גזאגט מניעות פין געלד איז ניטא ע"כ זאלסט אוף דיר רחמנות האבין אין ואס מען חאפט אועק אין דיים עולם העובר דאס האט מען און דאס בלאבט אין ויטער ניט, אין פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול אזו נאך אמאל גטוהין אין עבודת ה' אין איינום אין נאך אמאל ביז סוף כל סוף ועט השי"ת העלפין אין גאנצין אין גדענק די תורה כי מרחמם ינהגם בריינגט דער רבי שאין רחמנות בעולם כמו על נפש ישראלי כשנופל בעונות ורחוק מהשי"ת.

EN:
For one who counts the Omer — says it aloud [סופר הספירה בפיו — "one who counts the Omer — says it with his mouth." The halachic requirement that the Omer be counted verbally — not merely thought but spoken aloud with one's mouth. The author uses this as a jumping-off point for a deeper teaching about speaking one's spiritual longings aloud.] — so that he remembers that the days are counted — and each day is a great account of what he has to do in this world — and to serve Hashem through it. The essential: through his longings and his yearnings to draw close to Hashem. For that is the essential thing. But one must not content oneself with this alone [אין להספיק א"ע בזה לבד — "one must not content oneself / satisfy oneself with this alone." א"ע = את עצמו — "himself / oneself" — the standard abbreviation appearing throughout the correspondence. Even the inner yearning, as essential as it is, is not sufficient on its own. Something more is required.] — one must also speak one's yearnings and longings with one's actual mouth — and this is the matter of hisbodidus [Hisbodidus — התבודדות — "seclusion / aloneness." The Breslov practice of secluded personal prayer: going alone to a private place and speaking directly to G-d in one's own words — pouring out one's heart, one's yearnings, one's failures, one's hopes. The author is teaching: the longing must be verbalized, spoken aloud in one's own words — not merely felt internally. The mouth gives the longing reality and force.] — to long for Hashem and to speak the longings with a full mouth. And this is the matter of counting the Omer with a full mouth — that one is pained, and aches with longing, and yearns deeply [שמצטער ומתגעגע ומשתוקק — three distinct emotional verbs, each capturing a different dimension of the Omer's inner experience: מצטער (mitzta'er) — from the root צער — is pained, feels genuine sorrow and distress at his distance from holiness. Not mere disappointment but real inner pain. מתגעגע (misga'aga'a) — from the root געגוע — aches with longing, with the deep wistful ache of one who misses something beloved and far away; the most tender and vulnerable of the three. משתוקק (mishtokeik) — from the root שוקק — yearns intensely, with a driving hunger and thirst — the most active and pressing of the three. Together: pained by distance + aching wistfully for the beloved + driven by hunger to reach it — the complete inner landscape of the Omer count.] to become purified and sanctified — like a woman who purifies herself and counts seven clean days. [כאשה המטהרת וסופרת ז' נקיים — "like a woman who purifies herself and counts seven clean days." After the end of her menstrual period, a Jewish woman counts seven clean days (shiva nekiyim) before immersing in the mikveh. The counting is intensely personal and purposeful — each day a conscious step toward purification and reunion. The Omer count is compared to this counting: forty-nine days of conscious, intentional spiritual purification and preparation — each day counted with awareness of what one is moving toward.]

Segment 6
HE:
אין דער מאן דיך טייערר ברודער ואס מען האט אין איינום גטוהין אין עבודת השי"ת אין מרון הקדוש אין מהאט זיך ליב גהאט אהבת נפש אין מהאט גארביט אופין תכלית ויא שלאפט מען נעביך, איצט איז דאס שלאס פין גאנצין יאר ואס רבינו הק' אמר אז דער עיקר תשובה איז נאר חודש אלול עיין קרא את יהושוע וכו' אין עיקר יודישקייט איז מען אלדז זוכה אין אלול אין דורך אלול איז מען זוכה צי ר"ה הק'.

EN:
And as we request in the Ribono Shel Olam [הרבש"ע = הריבון של עולם — "the Master of the World" — the opening words of the prayer recited after counting the Omer each evening. הרבש"ע is the standard abbreviation. The prayer is a detailed petition for spiritual purification through the Omer count: to be cleansed from the spiritual husks (kelipot) and impurities, to have the nefesh-ruach-neshamah rectified, to be elevated to the holiness of the Torah.] that we recite after the Omer count: "...to count... in order to purify us from our husks and our impurities... so that the souls of Your people Israel may be purified from their contamination... and through the merit of the Omer count... and I shall be purified and sanctified... to rectify the nefesh-ruach-neshamah [נר"ן = נפש רוח נשמה — "nefesh, ruach, neshamah." The three primary levels of the soul in Kabbalistic tradition: nefesh (the vital/animal soul — the lowest, most physical level), ruach (the spirit — the middle emotional level), and neshamah (the breath-soul — the highest, most divine level). Together these constitute the complete human soul. The Omer count aims to rectify all three levels simultaneously — the complete threefold soul purified and elevated through forty-nine days of preparation.] from all dross and blemish — to purify and sanctify us with Your supreme holiness." [The author strings together key phrases from the Ribono Shel Olam prayer — the standard Kabbalistic-Chassidic prayer for Omer purification. The phrases cited: לספור = "to count"; לטהרינו מקליפותינו ומטומאותינו = "to purify us from our husks and our impurities"; שיטהרו נפשות עמך ישראל מזוהמתם = "that the souls of Your people Israel may be purified from their contamination"; ובזכות ספירת העומר = "and through the merit of the Omer count"; ואטהר ואתקדש = "and I shall be purified and sanctified"; לתקן נר"נ מכל סיג ופגם = "to rectify the nefesh-ruach-neshamah from all dross and blemish"; לטהרינו ולקדשינו בקדושתך העליונה = "to purify and sanctify us with Your supreme holiness."] For this is the holiness of the holy Torah.

Segment 7
HE:
גואלד טייער ברידער ויפיל מען קען תמיד אריין חאפין איז גוט בפרט אלול תשרי אין למעה"ש גיב אכטינג אז זאלסט ניט זיין חלילא בתוך חסרון לא יוכל להמנות ויא מורנ"ת ז"ל שרייבט אסאך דערפון אין עלים לתרופה הק' ע"כ זאלסט חס זיין אוף דיר אין זאלסט זיין אלי מיגליכקייטן קימין ואס פריער למעה"ש למעה"ש מיר זאלין האבין אפאר ואכין פאר ר"ה צי טוהין גישמאק אין רבינס זאך ובודאי לא תתחרט לא בעה"ז ולא בעה"ב ובין כך ובין כך אנחנו נעשה את שלנו ומסתמא שמעת המשל של המלך שהלך לצוד חיות ביער עם חיליו ונפל גשם רב וכו' וחזרו כולם אחד לאחד ונשאר הוא עם השני למלך ואמר לו השני למלך נחזור ג"כ כי קרוב לצאת נפשינו ח"ו ואמר לו המלך שאם הוא רוצה לחזור יחזור אין ער גייט ניט צריק וכו' ואמר בזה"ל וילסטו מיט האלטין איז גוט אלא ניט קער דיך אום אין איך ועל סיי ויא טוהין מיינס וכו'.

EN:
For the essential is the hidden Torah — the Torah of the future [תורה שבנסתר — "the hidden Torah / the esoteric Torah." As opposed to the revealed Torah (Torah shebenigleh — the publicly available legal and narrative Torah). The hidden Torah encompasses Kabbalah, inner meanings, the spiritual dimensions of the Torah that are accessible only to those who have deeply purified themselves. The Rebbe's Torah is identified with this hidden dimension.] — for which the true Tzaddikim merited — in the aspect of Moses — such as Rabbi Shimon bar Yochai, may he rest in peace — and our holy master the Rebbe — and the other true Tzaddikim, the unique ones of the generations. And we must bind ourselves to them with love and connection and longing and yearning — for their awesome holiness. And all of this is through the longings and the yearnings and through speaking with one's mouth in hisbodidus and requesting from Hashem — and through this itself one is sanctified and purified — and receives upon oneself from a distance from their supreme holiness — each person according to his level and according to his longings and his yearnings — and according to the arousal from below that is his [ית'ערותא דלתתא — Aramaic: "the arousal from below / the stirring from below." The human initiative — one's own spiritual effort reaching upward toward the divine, in contrast to atirutha dile'ila (arousal from above). The more intense a person's atirutha diletata — their own self-motivated yearning and effort — the more of the Tzaddikim's holiness they can draw upon themselves.] — and according to his strengthening himself without falling in his mind.

Segment 8
HE:
(אחי הנלבב ר"ה הולך ומגיע ורבינו הקוה"נ אמר לולא הר"ה שלי הי' נהפך העולם לתהו ובהו ואמר עוד כל עניני הוא ר"ה לא מבעי אתם תלוים בודאי על ר"ה שלי רק אפי' וכו' עכ"ל רבינו הק' אחי היקר והנלבב (כאמרת רנ"ט מי הוא אחי חסיד ברסלב) אבוי איך ישנים זכור הבת מלכה ניערה אותו ואמרה רחמנות גדולה עליך ועלי כזה זמן ארוך וכו' וכמו שכתוב בספמ"ע מז' בעטלירס מה שהגנני נעלם והגן נהרס והתחיו מהספיחים עד שהגיע המלך האכזר והשאיר שלשה קבוצות וכו' ע"כ המסור והנלבב זכור בתורה ס' חדי ר"ש אומר רבינו שהמקורבים של הצדיק בר"ה נעשה אהבה ביניהם אנן בחביבותא תליא מלתא אהה (גואלד) אחי הנלבב אנו כבר יודעים מרבינו אורך זמן כזה ועדיין כך נראים לא מתחזקים בכלל בתפלה וכסופים וכו' אהה (גואלד) מה יהי' התכלית וכי נבראנו ככה להעביר את העולם.

EN:
For he who sees that days and years pass — and he yearns and longs — and yet he is still as far as he is far — and [yet] does not fall in his mind [לא יפול בדעתו — "not fall in his mind / not fall in his thinking / not become despondent." Nefila bada'at — the falling of the mind, the collapse of the spirit into despair. The specific danger of the Omer-type spiritual life: years of yearning, years of effort, and still seemingly no progress — and the temptation is to conclude that it is hopeless, that one is permanently distant. This is the "fall" that must be guarded against above all else.] — and waits and yearns — for the most part of the world that is far from Hashem — this happens only from this — from falling in one's mind. For all desire to fear His Name — but they do not have the power of waiting: to wait and to hope for days and years until one merits this. But the one who walks in this path — to yearn and to long all his days — in the aspect of counting — "When will I merit my holiness that is fitting for me?" — and is ashamed by the fact that he is still far — and does not leave his place — and waits and yearns. And in the meantime — Hashem helps a little — and one grabs hold of some holiness and some flashing — in the aspect of Shavuos — the receiving of the Torah — according to one's level. And afterward one longs and yearns further — and so on — until one's last day. In the end of all things — one will merit a good end — forever. So may it be His will. Amen.

Segment 9
HE:
אחי הנלבב כפי הנראה קשה לנו מאד ליסוע למירון על ר"ה ועפי"ר לא ניסע ח"ו ע"כ תדע מה לעשות הר"ה של רבינו הוא בין אנש"ש שאז ההתעוררות של הנקודות טובות ובפרט כפי שאתה ישן כל הזמן כל השנה ובל"ג בעומר קבלת מעט לכן אם הנך באמת רוצה להציל את עצמך ולחשוב על תכליתך הנצחי אז רבינו אמר שמניעות של ממון אינם [מניעות] ע"כ תרחם על עצמך ומה שחוטפים בעולם העובר הזה זה מה שיש וזה מה שנשאר ותו לא, ופרוטה ופרוטה מצטרף לחשבון גדול כך עוד עסק ביחד בעבודת ה' ועוד עסק עד שסוף כל סוף יעזור השי"ת בשלימות וזכור בתורה כי מרחמם ינהגם מביא רבינו שאין רחמנות בעולם כמו על נפש ישראלי כשנופל בעונות ורחוק מהשי"ת.

EN:
And this is the aspect of: "If in My statutes you walk" [Leviticus 26:3 — from the Torah portion Bechukosai read this very week] — as Rashi explains: "On condition that you shall be toiling laborers in the Torah" [על מנת שתהיו עמלים בתורה — "on condition that you shall be toiling laborers in the Torah." Rashi's explanation of the verse (Sifra, Bechukosai 1): "im bechukosai telechu" — "if in My statutes you walk" — does not mean merely that one observes the statutes, but specifically that one toils and labors in Torah — going with the Torah, walking alongside it, as a tireless worker alongside a demanding task.] — that is: to walk with the Torah — to study Torah — and in particular the Torah of the true Tzaddik which is the hidden Torah — the Torah of the future era — and to walk with it — to yearn to fulfill it — and to request this in hisbodidus and prayer — and to perform all the services with it: both the services in holiness and the services in the mundane — both eating, drinking, and so on — everything should be only according to this Torah. [And this is the entire matter of Torah 1 which we are printing with the commentaries — which is in the aspect of Torah studied in depth.] [תורה בעיון — "Torah studied with deep investigation / in depth." Be'iyun — with careful, contemplative, penetrating study — as opposed to bekiyus (breadth / rapid coverage). The printed book — Likutay Moharan Torah 1 with commentaries — is itself in the aspect of this deep Torah study that transforms one's entire way of living.] Through this: "And I will give your rains in their season" [Leviticus 26:4 — the first of the blessings that follow "if in My statutes you walk"] — and so on — that is: we will merit all the blessings and the promises — both in this world and in the World to Come. So may it be His will. Amen.

Segment 10
HE:
הזכר אחי היקר מה שעסקנו יחד בעבודת ה' במירון הקדוש והיתה בינינו אהבת נפש ועבדנו על התכלית אבוי איך ישנים עכשיו, כעת הנעילה והסיום של כל השנה שרבינו הק' אמר שעיקר התשובה הוא דוקא בחודש אלול עיין קרא את יהושע וכו' ועיקר היהדות ועבודת ה' הכל זוכים באלול וע"י אלול זוכים לר"ה הק'.

EN:
Practical Updates I have received your letter — and also with the money: 40 dollars for the book. But the 10 [dollars] that you still owe for the book — I have not yet received. And with G-d's help — from this I will print one galley — in addition to the two galleys that I still owe for. And blessed be Hashem — the book has made somewhat of an impression: [עשה קצת רושם — "has made somewhat of an impression / left somewhat of a mark." The permanent mark that the book has begun to make on its readers and on the spiritual fabric of the world. Roshim (impression / mark) — the same word the author uses throughout the correspondence for the Rebbe's desire that his words make a permanent impression on the souls of readers.] for several barren women, who had been barren for a long time, have conceived — [נפקדו כמה וכמה עקרות ישנות — "several long-standing barren women have been remembered / have conceived." Nifkadu (they were remembered) — the biblical formula for a barren woman becoming pregnant: "And G-d remembered Sarah" (Genesis 21:1); "And G-d remembered Rachel" (Genesis 30:22). The author reports that multiple women who had been unable to conceive for years have become pregnant — which he attributes directly to the power of the newly printed holy book. This is a traditional understanding of the power of holy books: they carry segula (spiritual power) that can effect physical changes in the world.] as our master the Rebbe זצ"ל brings in the Book [ס' המדות = ספר המדות — "the Sefer HaMidos — the Book of Attributes / Qualities." ס' = ספר — "book" — the standard abbreviation. Sefer HaMidos is Rabbi Nachman's collection of practical spiritual aphorisms organized alphabetically by topic (middah / attribute). Published by Rabbi Nossan Sternhartz, it is one of the Rebbe's most accessible works.] of Attributes — the Sefer HaMidos — under the entry "Book," [אות ספר — "the entry 'Book.'" In Sefer HaMidos, each topical section is headed by an ot (letter / entry-heading) — the word or concept under which the aphorisms are gathered. אות ספר = the entry headed by the word "Sefer" (Book) — the section dealing with the spiritual power of holy books. סי' = סימן — paragraph / section number.] §7: "Through a great book [ס' גדול שיוצא לעולם — "a great book that goes out into the world." ס' = ספר — book. The full aphorism: "Through a great book that goes out into the world — barren women conceive." The author applies this directly to his own newly printed Likutay Moharan commentary — and reports the miraculous confirmation.] that goes out into the world, barren women conceive." See there.

Segment 11
HE:
אהה (גואלד) אחי היקר תמיד כמה שאפשר לחטוף זה טוב בפרט באלול ותשרי ולמעה"ש תזהר לא להיות חלילא בתוך חסרון לא יוכל להמנות כמו שמוהרנ"ת כותב מזה הרבה בעלים לתרופה הק' ע"כ חוס על עצמך ותעשה את כל האמצעים להגיע הנה מה שיותר מוקדם למעה"ש למעה"ש שיהי' לנו כמה שבועות לפני ר"ה לעסוק בחשק בענין רבינו ובודאי לא תתחרט לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ובין כך ובין כך אנחנו נעשה את שלנו, ומסתמא שמעת המשל של המלך שהלך לצוד חיות ביער עם חילו ונפל גשם רב וכו' וחזרו כולם אחד לאחד ונשאר הוא עם השני למלך אמר לו השני למלך נחזור ג"כ כי קרוב לצאת נפשינו ח"ו ואמר לו המלך שאם הוא רוצה לחזור שיחזור אבל הוא לא חוזר וכו' ואמר בזה"ל אם ברצונך לשתף פעולה [להחזיק מעמד] ניחא ולא שוב לך אני בין כה יעשה את שלי וכו')

EN:
Shavuos — the essential is to be awake through the night [שבועות העיקר דאס אוף זיין דיא נאכט — Yiddish: "Shavuos — the essential is to be awake / to be up through the night." The Yiddish af zayn (אוף זיין) = "to be awake / to remain up." The all-night Torah vigil on Shavuos night (Leil Shavuos) is a central Kabbalistic practice, based on the Zohar's teaching that those who stay awake through the night of Shavuos studying Torah become the "adorned wedding party" of the Torah — they prepare the "bride" (the Torah) for her "wedding" (the receiving at Sinai) by studying all night.] — and to recite the Shavuos night liturgy [הליל שבועות — "the Shavuos night [liturgy] / the Tikun Leil Shavuos." The all-night reading on Shavuos night: a selection of passages from each of the 24 books of the Bible and each tractate of the Mishnah — compiled in the Kabbalistic work Hemdat Yamim and widely practiced throughout Chassidic communities. Sometimes simply called "the leil" (the night) — reciting the prescribed Torah readings through the night.] — with joy — like [at] a wedding — as brought in the Zohar. And to receive this holy and awesome Yom Tov with joy and longing — and with acceptance in the heart to fulfill the Torah and toil in it according to one's capacity.

Segment 12
HE:
ממני ידידך עוז המצפה לראותך בקרוב פעה"ק שמואל הורוויץ

EN:
And we must bind ourselves to them with love and connection and longing and yearning — for their awesome holiness.

Segment 13
HE:
גם אני פורס בשלומך הטוב ממני.

EN:
And all of this is through the longings and the yearnings and through speaking with one's mouth in hisbodidus and requesting from Hashem — and through this itself one is sanctified and purified — and receives upon oneself from a distance from their supreme holiness — each person according to his level and according to his longings and his yearnings — and according to the arousal from below that is his [ית'ערותא דלתתא — Aramaic: "the arousal from below / the stirring from below." The human initiative — one's own spiritual effort reaching upward toward the divine, in contrast to atirutha dile'ila (arousal from above). The more intense a person's atirutha diletata — their own self-motivated yearning and effort — the more of the Tzaddikim's holiness they can draw upon themselves.] — and according to his strengthening himself without falling in his mind.

Segment 14
HE:
י'ז'ה'ב'

EN:
For all desire to fear His Name — but they do not have the power of waiting: to wait and to hope for days and years until one merits this.

Segment 15
HE:
נתאחר עד יום ג' שופטים.

EN:
For he who sees that days and years pass — and he yearns and longs — and yet he is still as far as he is far — and [yet] does not fall in his mind [לא יפול בדעתו — "not fall in his mind / not fall in his thinking / not become despondent." Nefila bada'at — the falling of the mind, the collapse of the spirit into despair. The specific danger of the Omer-type spiritual life: years of yearning, years of effort, and still seemingly no progress — and the temptation is to conclude that it is hopeless, that one is permanently distant. This is the "fall" that must be guarded against above all else.] — and waits and yearns — for the most part of the world that is far from Hashem — this happens only from this — from falling in one's mind.

For all desire to fear His Name — but they do not have the power of waiting: to wait and to hope for days and years until one merits this.

But the one who walks in this path — to yearn and to long all his days — in the aspect of counting — "When will I merit my holiness that is fitting for me?" — and is ashamed by the fact that he is still far — and does not leave his place — and waits and yearns.

And in the meantime — Hashem helps a little — and one grabs hold of some holiness and some flashing — in the aspect of Shavuos — the receiving of the Torah — according to one's level. And afterward one longs and yearns further — and so on — until one's last day.

In the end of all things — one will merit a good end — forever. So may it be His will. Amen.

And this is the aspect of: "If in My statutes you walk" [Leviticus 26:3 — from the Torah portion Bechukosai read this very week] — as Rashi explains: "On condition that you shall be toiling laborers in the Torah" [על מנת שתהיו עמלים בתורה — "on condition that you shall be toiling laborers in the Torah." Rashi's explanation of the verse (Sifra, Bechukosai 1): "im bechukosai telechu" — "if in My statutes you walk" — does not mean merely that one observes the statutes, but specifically that one toils and labors in Torah — going with the Torah, walking alongside it, as a tireless worker alongside a demanding task.] — that is: to walk with the Torah — to study Torah — and in particular the Torah of the true Tzaddik which is the hidden Torah — the Torah of the future era — and to walk with it — to yearn to fulfill it — and to request this in hisbodidus and prayer — and to perform all the services with it: both the services in holiness and the services in the mundane — both eating, drinking, and so on — everything should be only according to this Torah.

[And this is the entire matter of Torah 1 which we are printing with the commentaries — which is in the aspect of Torah studied in depth.] [תורה בעיון — "Torah studied with deep investigation / in depth." Be'iyun — with careful, contemplative, penetrating study — as opposed to bekiyus (breadth / rapid coverage). The printed book — Likutay Moharan Torah 1 with commentaries — is itself in the aspect of this deep Torah study that transforms one's entire way of living.]

Through this: "And I will give your rains in their season" [Leviticus 26:4 — the first of the blessings that follow "if in My statutes you walk"] — and so on — that is: we will merit all the blessings and the promises — both in this world and in the World to Come. So may it be His will. Amen.

I have received your letter — and also with the money: 40 dollars for the book. But the 10 [dollars] that you still owe for the book — I have not yet received.

And with G-d's help — from this I will print one galley — in addition to the two galleys that I still owe for. And blessed be Hashem — the book has made somewhat of an impression: [עשה קצת רושם — "has made somewhat of an impression / left somewhat of a mark." The permanent mark that the book has begun to make on its readers and on the spiritual fabric of the world. Roshim (impression / mark) — the same word the author uses throughout the correspondence for the Rebbe's desire that his words make a permanent impression on the souls of readers.] for several barren women, who had been barren for a long time, have conceived — [נפקדו כמה וכמה עקרות ישנות — "several long-standing barren women have been remembered / have conceived." Nifkadu (they were remembered) — the biblical formula for a barren woman becoming pregnant: "And G-d remembered Sarah" (Genesis 21:1); "And G-d remembered Rachel" (Genesis 30:22). The author reports that multiple women who had been unable to conceive for years have become pregnant — which he attributes directly to the power of the newly printed holy book. This is a traditional understanding of the power of holy books: they carry segula (spiritual power) that can effect physical changes in the world.] as our master the Rebbe זצ"ל brings in the Book [ס' המדות = ספר המדות — "the Sefer HaMidos — the Book of Attributes / Qualities." ס' = ספר — "book" — the standard abbreviation. Sefer HaMidos is Rabbi Nachman's collection of practical spiritual aphorisms organized alphabetically by topic (middah / attribute). Published by Rabbi Nossan Sternhartz, it is one of the Rebbe's most accessible works.] of Attributes — the Sefer HaMidos — under the entry "Book," [אות ספר — "the entry 'Book.'" In Sefer HaMidos, each topical section is headed by an ot (letter / entry-heading) — the word or concept under which the aphorisms are gathered. אות ספר = the entry headed by the word "Sefer" (Book) — the section dealing with the spiritual power of holy books. סי' = סימן — paragraph / section number.] §7: "Through a great book [ס' גדול שיוצא לעולם — "a great book that goes out into the world." ס' = ספר — book. The full aphorism: "Through a great book that goes out into the world — barren women conceive." The author applies this directly to his own newly printed Likutay Moharan commentary — and reports the miraculous confirmation.] that goes out into the world, barren women conceive." See there.

Shavuos — the essential is to be awake through the night [שבועות העיקר דאס אוף זיין דיא נאכט — Yiddish: "Shavuos — the essential is to be awake / to be up through the night." The Yiddish af zayn (אוף זיין) = "to be awake / to remain up." The all-night Torah vigil on Shavuos night (Leil Shavuos) is a central Kabbalistic practice, based on the Zohar's teaching that those who stay awake through the night of Shavuos studying Torah become the "adorned wedding party" of the Torah — they prepare the "bride" (the Torah) for her "wedding" (the receiving at Sinai) by studying all night.] — and to recite the Shavuos night liturgy [הליל שבועות — "the Shavuos night [liturgy] / the Tikun Leil Shavuos." The all-night reading on Shavuos night: a selection of passages from each of the 24 books of the Bible and each tractate of the Mishnah — compiled in the Kabbalistic work Hemdat Yamim and widely practiced throughout Chassidic communities. Sometimes simply called "the leil" (the night) — reciting the prescribed Torah readings through the night.] — with joy — like [at] a wedding — as brought in the Zohar. And to receive this holy and awesome Yom Tov with joy and longing — and with acceptance in the heart to fulfill the Torah and toil in it according to one's capacity.

This eighteenth letter — written Thursday 22 Iyar 5716 (May 1956), the 37th day of the Omer, thirteen days before Shavuos — is the most sustained and concentrated teaching on the Omer in the entire correspondence. It builds a complete theology of the Omer count from multiple angles simultaneously.

The Omer as yearning (§§2–3): The entire Omer count is an expression of longing — "one day closer to the receiving of the Torah." The Omer of barley = animal food = the spiritual state of the Jew before receiving the Torah. Barley = Ehyeh (I will be / becoming / potential). The Shavuos wheat offering = 22 (gematria of חטה) = the 22 letters of the Torah = human food = the realized human spiritual state. The Omer is the spiritual evolution from animal-Ehyeh to human-Torah.

Pesach flash → Omer pursuit (§4): Pesach: arousal from Above (atirutha dile'ila) — G-d shows the person a flash of G-dliness (hitnoztzus Elokus) — like showing a child something precious and then taking it away — specifically in order to generate yearning. Then the flash is withdrawn and the person must pursue it through his own effort during the Omer — the atirutha diletata.

The counting in the mouth — hisbodidus (§5): The halachic requirement of verbal counting becomes a metaphor: one must not only feel the longing internally but speak it aloud with one's actual mouth — in hisbodidus. The Omer count = the woman counting seven clean days (shiva nekiyim) — intensely personal, purposeful, conscious preparation for purification and reunion.

The Ribono Shel Olam prayer / Nefesh-Ruach-Neshamah (§6): The prayer recited after each Omer count (abbreviated הרבש"ע) is cited at length: to purify from kelipot and tumah, to purify the souls of Israel from contamination, to rectify the nefesh-ruach-neshamah (נר"ן) from all dross and blemish, to sanctify with supreme holiness = the holiness of the Torah.

The hidden Torah and the Tzaddikim (§7): The essential goal of the Omer is the hidden Torah (Torah shebenistar) — the Torah of the future era — for which the true Tzaddikim merited (Moses-soul: R' Shimon bar Yochai, Rabbi Nachman). Binding to them through love, connection, longing, and speaking aloud in hisbodidus. Each person receives according to their level, their atirutha diletata, and their not-falling-in-their-mind.

The key — not falling in one's mind (§8): Years pass, one still seems as far as ever — yet one does not fall in one's mind (nefila bada'at). The majority of the world that is far from G-d — it is only from this — from falling in the mind. All desire to fear His Name but lack the power of waiting (koach hahamamtana). The Omer-path: yearning all one's days, ashamed yet not leaving one's place, waiting — and G-d helps a little — a flash of Shavuos — and then yearning further — until the last day — and in the end, a good end.

"If in My statutes you walk" (§9): Rashi — "on condition that you toil in Torah" — the Omer-toil explicitly connected to this week's Torah portion. Walking with the Torah, yearning to fulfill it, speaking it in hisbodidus, doing all one's activities — even eating and drinking — according to this Torah. And this is the entire matter of the printed book (Torah 1 in depth = torah be'iyun). The reward: all the blessings and promises — in this world and the World to Come.

Practical (§§10–11): 40 dollars received; still owe 10. Will print one galley with the 40. The book has made an impression: several long-standing barren women have conceived — citing Sefer HaMidos, "Book" §7. Shavuos: the essential is to be awake through the night (af zayn di nakht) — reciting the Shavuos night liturgy (leil Shavuos / Tikun) with joy, like at a wedding (as the Zohar teaches) — and receiving the Yom Tov with joy, longing, and acceptance of the Torah.

Key terms in this letter: Nanter a tog tzu kabbalas haTorah — Yiddish: "one day closer to the receiving of the Torah"; the Omer as approach · Omer se'orim / chittah — barley (animal food / Ehyeh / becoming) → wheat (human food / 22 letters / Torah) · Bechinas Ehyeh — the aspect of "I will be"; divine name of becoming associated with Keter and teshuvah · Ana zamin l'mehevei — Aramaic: "I am readying myself to become"; the Omer spiritual posture · Hitnoztzus Elokus — a flashing of G-dliness; what Pesach shows and then withdraws · Sofer b'fiv / al pi — counting aloud / with the mouth; the halachic requirement made into spiritual teaching · Ka'ishah hamitaheret v'soferet shiva nekiyim — like a woman counting seven clean days; the Omer as purification-count · HaRibbono Shel Olam (הרבש"ע) — the Master of the World; the post-Omer prayer of purification · Ner"n = nefesh ruach neshamah — the three levels of the soul rectified by the Omer count · Torah shebenistar — the hidden Torah; the Torah of the future era; the Rebbe's Torah · Atirutha diletata — the arousal from below; human yearning reaching upward during the Omer · Nefila bada'at — falling in one's mind; the collapse into despair that ruins the Omer-path · Koach hahamamtana — the power of waiting; what most people lack · Im bechukosai telechu — she'tiheyu amelim baTorah — "if in My statutes you walk — that you shall be toilers in Torah" (Rashi) · Torah be'iyun — Torah studied in depth; the nature of the printed book · Nifkadu akkaros — barren women have conceived; the segula-power of the printed holy book (Sefer HaMidos, "Book" §7) · Af zayn di nakht — Yiddish: to be awake through the night; the Shavuos all-night vigil · Halayl Shavuos / Tikun Leil Shavuos — the all-night Shavuos liturgy recited with joy, like at a wedding



# Letters 81–85 פ"א–פ"ה
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/180/

Letters 81–85 פ"א–פ"ה
מכתב 180
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/180

Segment 1
HE:
פ'
יום ג' פ' ויצא ה' כסלו תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א 
שלום וברכה וכט"ס לכבוד ידידינו היקר מאנ"ש הנאהבים והנחמדים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות הצדיק האמת באמת כש"ת כמהר"ר ארי' וויינשטאק נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר כיאות, לנכון קבלתי מכתבו היקר עם הכנסת כלה ל"ג דולר, ומה מאד החייתני בזה כי המצב שלנו אין לשער כי קרוב מאד להחתונה ועדיין לא נפדה הדירה שעולה לכמה וכמה אלפים ל"י וכן לא נפדו הרהטים והמלבושים וכן שאר הוצאות החתונה המרובים ה' ירחם. אנא לעשות כל היכולת בזה וגם לעורר אנ"ש היקרים לסייעות בזה בכל היכולת ובפרט חבירינו היקר והנעלה ר' אליעזר שלמה בן מלכה נ"י והרה"ח ר' צבי ור' מאיר קאלמנאוויץ ושאר אנ"ש לסייע בזה בכל הכוחות. וזכות המצוה הגדולה הזאת תגן עליכם באלף המגן ותזכו לרב טוב הצפון ולכל הברכות שבתורה ולכל טוב סלה. 
ועיין בזוהר הק' פר' ויצא דף קמ"א ע"ב ומובא בלימוד חק לישראל פ' ויצא מיום ב' בלימוד הזוה"ק מגודל ענין הצדקה עי"ש ובס' המדות מובא שלהמתיק הדין של יום הדין הגדול הוא ע"י צדקה ובתורה ד' לק"ת בלק"מ "ואת העורבים" גודל ענין הצדקה שפותחת כל השערים ולהכניע כל הכפירות וספיקות באמונה רק ע"י צדקה עי"ש היטב ותורה י"ז בלק"מ ויהי הם מריקים שקיהם בסוף התורה שעיקר זיכוך כלי המעשה ועי"ז נתעלה ונתרומם השכל ועיקר קרן קיימת היא הצדקה עי"ש. והכלל שגדולת הצדקה אין לשער המובא בכל הספרים הקדושים הן מחז"ל ומזוה"ק והאר"י ז"ל וכל הצדיקים ומדברי רבינו ז"ל בספריו הק' ובלקוטי הלכות מה שזוכים עי"ז שאין לשער ולהעריך כלל שעי"ז יכולים לזכות כל מה שצריכים הן בגשמיות והן ברוחניות ובפרט צדקה כזאת לאה"ק ולאנ"ש החפצים להתקרב לרבינו ז"ל הכנסת כלה להקים בית בישראל שאין לשער גודל הצלחת הנפש בזה. ובפרט לשמוח בהמצוה שענין גודל עשיית המצוה בשמחה אין לשער ולהעריך כלל כמובא מהאריז"ל שכל גודל מדרגותיו זכה רק עי"ז שעשה המצות בשמחה ושזה תנאי הראשון לעשית המצות לעשותה בשמחה יותר מרוב כל היינו יותר לשמוח בהמצוה יותר מהשיג כל הון דעלמא כי זה העיקר השארית שנשאר מהאדם בעוה"ז כי הכל הבל ואין מלוים לו לאדם לא כסף וזהב וכו' כ"א תורה ומצות ומעשים טובים שעשה בעוה"ז החולף ועובר ומה שקונים בעוה"ז הוא ההכנה על עולמי עולמים ונצח נצחים ומפ"ז כל הצדיקים הגדולים כמו ר' יוחנן בן זכאי בגמרא שבכה ואמר אורחא רחיקא (דרך רחוק כי ההכנה בעוה"ז הוא לעולמי עולמים ולנצח נצחים) וזוודא קלילא לית לן (וצדה לדרך אין לנו) ומה נאמר אנחנו אבל צריך להתחזק ולשמוח במה שזוכים לעשות כי מדה טובה מרובה וסוף כל סוף לא נשאר מהאדם כ"א מה שחטף איזה טוב בעוה"ז. ע"כ צריך לשמוח מאד בזה שזכינו להתקרב לרבינו הק' המעוררנו ומחזקנו לחטוף בזה העולם כל מה שיכולים ופרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. היינו בפשיטות ענין הצדקה שכל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול כי זהו זריעה בארץ טובה שמצמחת כפלי כפליים בבחי' זרעו לכם לצדקה. וכן כל עניני מצות ומעשים טובים שג"כ נקראים צדקה שעושים בזה צדקה עם השכינה וכלל ישראל ובפרט שזהו צדקה עם הנפש שלו שזאת כל תשוקתה ומגמתה לעשות רצון השי"ת וזהו "פרוטה ופרוטה" כל דבר קטן שבעבוה"ש הן צדקה והן תורה והן תפלה והן שאר מצות ומעש"ט מצטרפות לחשבון גדול, ובזה מובן המובא בספרים הקדושים שהאדם העושה מצוה אינו צריך לשמוח בזה המצוה לבדה כ"א צריך לשמוח בעוד כמה וכמה מצות שיעשה עי"ז כי מצוה גוררת מצוה, וכן להיפך כשאדם עושה עבירה ח"ו אין לו להתאונן ולדאוג בהעבירה זו לבדה כ"א בעוד כמה וכמה עבירות ח"ו שיעשה עוד כי עבירה גוררת עבירה רח"ל (ובזה העצה אם נפל האדם ח"ו למה שנפל לעבירה במחשבה או בדיבור או במעשה ח"ו ובמה שנפל ח"ו אפילו לשאול תחתיות להפסיק השרשרת של העבירות במצוה לעשות תיכף איזה מצוה ולעשות תשובה בחרטה באנחה בוידוי דברים לפני השי"ת ולפסוק תיכף הרע הן המחשבה לפסוק מלחשוב בזה ולחשוב מחשבה אחרת, ובהסתכלות לסתום תיכף עיניו מזה וכן שאר ענינים המובן מעצמו, וזהו ג"כ פרוטה ופרוטה היינו כל חוט השערה שהאדם נותק את עצמו מהרע ובורח מהעבירות הן מהרהורים רעים ומהסתכלות וכו' מצטרפות לחשבון גדול כי המונע א"ע מרע וסור מרע נחשב כעשה טוב כי היושב ואינו עובר עבירה נחשב ג"כ כעושה מצוה ולזה ג"כ מסוגל הצדקה מאד כי עי"ז ניצול מחטאים כמובא בספרים ובלק"מ ובס' המדות וגם עי"ז מתכפרין העונות כמובא בדניאל "וחטאך בצדקה פרוק" השי"ת יזכנו לכל מה שצריכים לזכות בזה העולם בזכות רבינו הק' שהתקשרות בו ובשאר צדקים האמתים עולה על כולנה 
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Letter 81 (Meron, Parashas Vayikra, 5725): Written from Meron — R' Shmuel now lives between Jerusalem and Meron. A check for 20 dollars was returned because the sender had insufficient funds — causing great distress and a forced loan. R' Shmuel writes a Torah letter about Purim, the month of Adar, and the nature of joy. The Parasha Zachor reading — the obligation to hear the erasure of Amalek — is explored: Amalek's root is the evil inclination, and its primary manifestation is sadness and laziness. The erasure of Amalek is through joy and strengthening in Hashem. Purim's joy and intoxication — reaching the level of ad d'lo yada — is the healing of the bris. Purim prepares for Pesach — the exodus from chametz, the elevation of speech from exile, and the counting of the Omer as preparation for receiving the Torah.

Segment 2
EN:
Letter 82 (Jerusalem, Parashas Shelach, 5725): A wedding and hachnasas kallah fund — R' Shmuel's daughter is getting married in the coming month of Elul; the situation is very pressed financially. R' Shmuel then teaches an extensive Torah based on Likutay Moharan Torah 21 (Atika Tamira V'Satima — "The Ancient, Hidden and Concealed One") — about the Seven Lamps of the Menorah and their correspondence to the seven senses of the body. Each sense — eyes, ears, nose, mouth — must be guarded from its corresponding evil and sanctified for holiness. The highest sanctification of all is through the true Tzadik — in the aspect of Moshe Rabbainu — who is the Western Lamp, the light of divine presence in Israel. The sin of Miriam and Aharon — speaking against Moshe — damaged all seven lamps even for the greatest of the great. The lesson: even the slightest disrespect to the true Tzadik damages all the spiritual lamps. And conversely: connection to the true Tzadik illuminates them all.

Segment 3
EN:
Letter 83 (Jerusalem, Parashas Chukas, 5725): Financial distress continues — livelihood is extremely tight, though R' Shmuel does not elaborate. A profound Torah letter exploring love of companions (אהבת החברים) as the foundation of all holiness, from R' Akiva's teaching, the Ari's warnings, the Baal Shem Tov's teaching, and Rabbainu's final instructions: "Hold yourselves together" — and his promise that if the fellowship maintains unity, no level of holiness will be beyond their reach. Three points of connection: (1) the Tzadik himself — the source; (2) love of companions — who arouse each other toward the Tzadik; (3) one's own inner core — one's hisbodidus and service. These correspond to the tefillin of the hand, the strap and knot of the head, and the tefillin of the head respectively. Torah 84 and 93 in Likutay Moharan are cited at length. And Torah 22 — "one who prays for his companion while in need of the same thing" — attains humility and thereby is included in the ayin (nothingness) — the highest level.

Segment 4
EN:
Letter 84 (Jerusalem, Parashas Chayyei Sarah, 5726): Written to R' Meir Rokach. R' Shmuel's wife is ill — more than four months bedridden — and they are staying with their daughter and son-in-law (R' Elazar Rozenfeld). Great medical expenses. מינדיל בת הענדיל — Mendil daughter of Hendel — his wife's full Hebrew name, for the first time in the collection, given here for prayer purposes. A profound Torah letter on the month of Nissan as lev rishon (the first heart) — the initial divine arousal — followed by the Sefira as the period of human effort — and Shavuos as the ultimate goal. The metaphor of Parashas Bamidbar — Nissan as Pesach, the Sefira as the wilderness wandering, and Shavuos as the receiving of the Torah — "then one is called adam." The teaching: the essential of all a person's years and days is to count the Sefira — to do what one can — to hold on through ascents and descents — and never abandon one's place. And quoting Rabbainu: "The essential is how one holds on." The ultimate end is always Shavuos — but meanwhile: "seize and eat Torah, seize and drink prayer."

Segment 5
EN:
Letter 85 — The Final Letter (Jerusalem, Isru Chag Pesach, 5727 / April 1967): Written to R' Meir Rokach — the final letter preserved in the collection. R' Shmuel is grateful for a Pesach gift that "gave life to us." His wife is ill. His son R' Tzvi Siltzki has informed him. He learns from this week's parasha Bechukosai and from R' Shimon bar Yochai at Meron. The letter is a profound teaching on Pesach and the Sefira: Now that we have merited to receive Pesach — with the lights received in it — in the aspect of awakening from above — in each year there are made the rectifications of the month of Nissan, the redemption and salvation of Israel. The Sefira is now the awakening from below — the preparation for receiving the Torah at Shavuos. The metaphor: the first heart — the woman who conceives and gives birth to a male [אשה כי תזריע וילדה זכר — Leviticus 12:2; Parashas Tazria] — the initial arousal of Pesach is taken away — and what remains is only the impression — and one longs for Shavuos. The entire work of the Sefira is this: to endure what passes over one — from ascent to descent — seven times seven — forty-nine days of purification — without abandoning one's place. And in the end: the sanctity of Shavuos — where one merits the Kether (Crown) — the light of Pesach that could not be reached on Pesach night — comes through the fiftieth gate, through the morning immersion. May Hashem grant us all these sanctities. Amen.



# The Day of the Hilulah of the Ari — and the Miraculous Journey to Meron
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/19/

The Day of the Hilulah of the Ari — and the Miraculous Journey to Meron
מכתב 19
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/19

Segment 1
HE:
ב"ה יום ו' עש"ק וישב יעקב וערב חנוכה פעה"ק ירוש' ת"ו. [כ"ד כסליו תרפ"ו]

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — and a good inscribing and sealing and a good and sweet new year and all good things, forever — to his honor, my dear, my precious soul and heart — the young scholar [האברך — ha'avrech — "the young scholar." An avrech is a young married man engaged in Torah study — from the root ברך (berech — knee) suggesting one who bows in humility, or from the Aramaic avrech (Genesis 41:43 — the word called out before Joseph). In modern usage: a married yeshiva student or young scholar dedicated to Torah learning. The salutation is more personal and youthful than the elaborate honorifics of earlier letters.] who yearns for the service of Hashem in truth and wholeness and so on — his honor, his splendor, and his glory [כש"ת = כבוד שמו תפארתו — "the honor of his name and his glory." The standard honorific abbreviation preceding כמה"ר in formal salutations: kavod shmo tifarto — "the honor / glory of his name and his splendor." Three ascending words of dignity: kavod (honor), shem (name — the person's reputation and standing), tiferes (splendor / glory — the radiance of the person's character).] — our master and teacher Rabbi [name left blank in the original] [כמה"ר = כבוד מורינו הרב רבי — "the honor of our master, our teacher, our Rabbi." The full standard honorific abbreviation: kavod (honor) + morenu (our master / our teacher) + harav (the Rabbi) + Rabbi. The name is deliberately left blank in the printed text — the ellipsis appears in the original manuscript. This is unusual — throughout the correspondence the recipient's name (Avraham Yakovitch) has been written in full. The blank may indicate that this letter was a model letter intended for general use, or that the name was obscured for some other reason in the printing.] — may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him.

Segment 2
HE:
שלום וברכה לכבוד ידידי חבירי היקר האהוב וחביב עלי מאד דיתיב בתונא דלבאי השותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כש"ת כמה"ר ... נ"י.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letters and the money.

Segment 3
HE:
ראשית אני מודיע לך משלומנו הודות לשי"ת כי אתנו ב"ה החיוה"ש כה יוסיף וכה יתן השי"ת לשמוע ולהשמיע בשו"ט אמן אח יקר קמתי ליתן לך מז"ט על חתונת חבירנו ידידנו עוז החתן החסיד ויר"ש מר יעקב זאב ברזשעסקי אשר בשבת זה יהי' דאס אוף רופין ובשבת מקץ הבע"ל יהי' החתונה בשטו"מ יה"ר שיהא בנין עדי עד ויזכו לבנים ובני בנים ברסלבר חסידים באמת וירש טובה וברכה אמן ואיה"ש נשמח בכל עוז ויהי' כל אנש"ש על החתונה בשמחה.

EN:
And what his honor writes in the letter of Parshas Eikev — that he is pained that he is not able to travel to the Holy Land [אה"ק = ארץ הקודש — "the Holy Land." A slightly different abbreviation than the א"י (Eretz Yisrael — "the Land of Israel") used elsewhere — here specifically "Eretz HaKodesh" (the Holy Land), emphasizing the sacred and set-apart quality of the Land.] this year — and therefore [ע"כ = על כן — "therefore / and therefore." The standard causal conjunction abbreviation: al ken.] he falls into laziness and sadness in the service of Hashem — this is certainly not fitting and not proper — to conduct oneself this way. [ואינו כדאי ואינו ראוי ככה — "this is certainly not fitting and not proper — to conduct oneself this way." The author does not condemn the recipient harshly but states clearly and firmly: allowing the inability to travel to the Land of Israel to cause a collapse into laziness and sadness in divine service is specifically unworthy and inappropriate — it is a misuse of the situation.]

Segment 4
HE:
ואגב באתי אליך ידידי יקירי ואס ועט זיין פין דיר דער תכלית ויא שלאפסטו אזו לאנג עד מתי תשכב די גאנצי צייט האסטו איין בריביל ניט גשריבין כל זמן דער שני למלך האט זיך ניט אליין אוף גחאפט האט די בת מלכה אים ניט גקענט דער ועקין אזו אויך כל זמן די אליין שלאפסט אין ויסט ניט דער ועקין זיך וער איז דיר שילדיג.

EN:
The Story of the Exchanged Children — Sipurey Ma'asiyos As our master the Rebbe זצ"ל wrote in the story of the children who were exchanged — that the king's son fell because sufferings and exchanges and reversals passed over him — but afterward he settled his mind — [asking himself] whether this is how it is fitting for him to conduct himself — and he regretted that he had fallen. [The story of the children who were exchanged (Di Mayse fun di Kinder vos hobn zikh Fartusht) — the third tale in Sipurey Ma'asiyos (The Tales of Rabbi Nachman). A king's son and a servant's son are switched at birth. The true king's son passes through terrible sufferings, exchanges, and reversals of fortune — and at certain moments falls into despair. But each time he recovers his composure, asks himself whether despair is appropriate for a king's son, and regrets his falling. The author applies this to the recipient: like the king's son, he must not remain fallen — he must recover, reassess, and regret the fall.]

Segment 5
HE:
דער מאן זיך נאר אמאלקי צייטין ויא מען האט גטוהין אין עבודת השי"ת אין איינעם אין די אהבה ואס צוישון אונז גוען די בת מלכה האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר אין אוף דיר טייעריר חבר קיק דיך ארים זייא ויא די צייט גייט נעביך אזו אועק איז דאס דען דער תכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן דער היילקער רבי ז"ל האט אונז גלערינט התחדשות נאך אמאל דער האלטין זיך אין מחי' זיין זיך מיט אזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתו' ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש.

EN:
Yiddish Passage — On Accepting the Obstacle with Love and Yearning for Better "And so too — on the contrary — when one sees that obstacles pass over him — one should not, G-d forbid, kick against the sufferings, G-d forbid. [מבעט ביסורין — "kicking against / spurning the sufferings." The word mevuat (מבעט) comes from the root בעט — to kick, to kick out at, to actively reject and spurn. Not merely passive resentment but the active gesture of kicking away, refusing, spurning — like a horse that kicks against the goad. The phrase "ein adam mitkabel yisurin" (a person does not accept sufferings) is a Talmudic principle — here the author says one must not be mevuat bisurin — actively kicking against the divine decree of suffering. The suffering must be accepted, not kicked away.] One must know that all is for good — and 'in my distress You have expanded [my space].' [ובצר הרחבת לי — "in my distress You have expanded [my space] / You enlarged me." Psalms 4:2: "In my straits You have broadened me." The paradox of divine compassion: precisely in the moment of constriction and suffering — Hashem expands the person. The distress itself contains the enlargement.] Blessed be Hashem — there are many [situations] much worse than mine. This is how one must think now: and thank Hashem for the fact that one finds oneself this way — and to yearn for something better — and to pray for the future — and to believe that everything is for good." "That you have not yet merited to be this year in the Land of Israel — you must still yearn greatly — to make vessels capable of receiving the light of holiness. As the world says: the more a bone is cooked, the tastier it becomes. [וויא דיא וועלט זאגט אביין וואס מער עס קאכט זיך גישמאקער איז ער — "As the world says: a bone — the more it is cooked, the tastier it is." A folk saying: a bone stewed for a long time yields more richness and flavor than one cooked briefly. Applied spiritually: the longer one's longing is deferred and the more obstacles one encounters, the richer and deeper the eventual fulfillment will be. The delay creates the vessel — the kli — that can hold the light of holiness when it finally arrives.] What the person has more obstacles and it takes longer until he arrives at his longing — afterward when Hashem helps him — it is all the more pleasant and sweet. What comes with difficulty is pleasant and sweet." "So you must strengthen yourselves — and revive yourselves with this: that you yearn for the Land of Israel — and pray to Hashem that this coming year you should merit to come to the Land of Israel — as the Rebbe brings in the first story: 'Your action shall be: yearning and desires and hope.' [דיין עובדא זאל זיין ביינקען און וועלין און האפין — Yiddish: "Your action / your work shall be: yearning and desiring and hoping." A citation from the first tale of Sipurey Ma'asiyos — the story of the Lost Princess. This is the instruction given to the king's minister who is searching for the lost princess: his entire task, while waiting and unable to find her, is simply this — to yearn, to desire, and to hope. The yearning IS the work. Applied here: while unable to travel to the Land of Israel, the recipient's entire spiritual task is yearning, desire, and hope.]

Segment 6
HE:
טייעריר חבר עס טיט מיר זיער וייא אוף דיר ויא פאר בריינגסט נעביך אזו דייני יאר אין טעג אום זיסט אין אים נישט עס איז נעביך אגרוסי שאד איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם ואס קען איך דיר אבער טון זיי ויא דער בע"ד האט דיך ארום גנומן אז אפילו אוף ר"ה ביסטו ניט גקומין צום רעבינס ז"ל קיבוץ קיק דיך גיט ארום.

EN:
Teaching from Likutay Moharan §6 — "Call Out to Joshua" — The Kavanah of Elul "And to fulfill the Torah of the intention of Elul: 'Call out to Joshua' [קרא את יהושע סי' ו' בלקוטי מוהר"ן — "Call out to Joshua, §6 in Likutay Moharan." Likutay Moharan §6, whose title is taken from Deuteronomy 3:28: "Call out to Joshua and strengthen him." This Torah teaching is associated specifically with the month of Elul — the letters of Elul (אלול) form the acronym for "I am my beloved's and my beloved is mine" (Ani l'dodi v'dodi li — Song of Songs 6:3) — and the teaching addresses the essential nature of teshuvah in this month.] — §6 in Likutay Moharan זצ"ל — where the Rebbe brings: the essence of teshuvah — when one hears one's humiliation, one should be still and silent. [כשישמע בזיונו ידום וישתוק — "when one hears one's humiliation / disgrace — one should be still and silent." The central teaching of Likutay Moharan §6: the essential act of teshuvah is not confession, not fasting, not weeping — but this: when something humiliating happens to a person — when they experience disgrace, failure, embarrassment, or the frustration of their plans — they should receive it in silence, in stillness, without complaint or protest. This silent acceptance is the highest form of teshuvah — it represents a complete submission to G-d's will and a letting-go of the ego's demand to be honored.] "This is called 'his humiliation' — the pain and humiliation you have — that you have still not carried out your wish to be in the Land of Israel. Receive this with love — and for atonement of sin — and to diminish one's own honor — and to increase the honor of the Omnipresent. [ולמעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום — "to diminish one's own honor / self-honor — and to increase the honor of the Omnipresent." A deliberate inversion: what seems like a diminishment of the self (failing to achieve what one wants, accepting humiliation) is actually an increase in G-d's honor. When the person's personal will is frustrated and he accepts this in silence, he is in effect saying: G-d's will is greater than mine — and this is the increase of divine honor.] "One can apply this also to a person who would want only good to happen to him — and for all his good desires to be fulfilled immediately — this is called 'one's own honor' — [self-honor]. ['עצמו' refers to 'one's soul' — not the body — as the Rebbe brings in Torah 22 [כ"ב = the Hebrew letters כ(20) + ב(2) = 22; the number of the Torah teaching in Likutay Moharan Part 1.] , 'Chotam b'soch chotam' (Seal within a seal): that the soul is called 'etzem' (essence/bone). כבוד עצמו — "one's own honor / self-honor." The word עצמו (atzmo) literally means "himself / his own" — but the Rebbe teaches that עצם (etzem) in its deeper sense means the soul — the innermost essence. So כבוד עצמו = the honor of one's own soul — the soul's natural desire to be fulfilled, to flourish, to achieve its goals. When things go well and one's holy desires are fulfilled, this is "the honor of one's soul." When they are not — this is "diminishing the honor of one's soul" — but it is simultaneously the increase of G-d's honor.]

Segment 7
HE:
ואס קען איך דיר טוהין אז די קומסט אן קעסנט עפס טוהין אין עבודת השי"ת פאר דרייט דיר דער בע"ד דיים קאפ גייסטו זוכין געלד ויסטו זיך אומידום מישין אודער האסט אוף אונז קשיות וכו' וכו' ויסט דיך ניט האלטין מיט אונז אין איינום וער איז דיר שילדיג עס איז אודאי גרוסי שאד ואס זאלסט ניט זיין אוף דער חתונה ואס מען חאפט אריין דאס איז זיינס אין נאר דאס בלייבט איבער איך קען דיך דער צי ניט צי ריידין וארין איך זיי אז די קומסט אעהר מאך דער בע"ד אן פירוד לבבות נאר ויא די פארשטיסט טיא.

EN:
"'Atzmo' means one's soul — not the body — as the Rebbe זצ"ל brings in Torah 22, 'Chotam b'soch chotam' — that the soul is called 'etzem.' But nevertheless — for the honor of the Omnipresent — one must diminish even the honor of one's own soul — in order to increase the honor of the Omnipresent. That is: when one can serve Hashem and carry out all one's desires in Jewish practice — and things go for one in order — this is called 'the honor of one's soul — one's own honor.' "But when Hashem does not do this for the person — and things do not go for him — and he has obstacles — this is called 'diminishing one's own honor and one's soul.' But this is the honor of the Omnipresent — for Hashem wants it this way and conducts [the world] this way — so this is the honor of the Omnipresent this way. "One must be at peace with this — and not fall. On the contrary — only to strengthen oneself in the longings and desires — and not to meditate after Hashem [ניט מהרהר זיין נאך השי"ת — "not to meditate / brood / question after Hashem." Not to entertain philosophical and emotional questioning of G-d's conduct — not to allow the mind to harbor grievances and doubts about why things are not going as they should. The phrase mirrors the earlier teaching on chametz — the overly questioning, ruminating mind. Here: after accepting humiliation in silence, one must also not harbor inner resentment or questioning.] — for the essential honor of the Omnipresent is to be drawn close to Hashem — both in the running and in the returning — both in His goodness and in His — G-d forbid — difficulty. [הן ברצוא והן בשוב הן בטיבו והן בעקו — "both in the running (ratzo) and in the returning (shov) — both in His goodness (b'tivo) and in His difficulty (b'iko)." Ratzo u'shov — "running and returning" — the fundamental oscillating movement described in Ezekiel 1:14 and developed throughout Kabbalistic thought: the soul runs toward G-d with great yearning (ratzo) and then returns to its place (shov). B'tivo u'b'iko — "in His goodness and in His difficulty" — whether G-d's conduct seems good and kind, or difficult and hard. Being drawn close to G-d in ALL states, not only when things go well, is the essential honor of the Omnipresent.]

Segment 8
HE:
זייא זיך מחזק ברבינו הק' אין זייא זיך מחדש והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי אין הייב דאס נייע אן צי טוהין אין עבודת הש"י לאז דיך ניט נארין אוף דער ועלט וארין עס איז דיא יארין כצל עובר וכו' ע"כ שטארק דיך מיט אלי כוחות דער היילקער רבי ז"ל האט גלאזט אז אונזרי לאט זאלין זיך האלטין אין אינום אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת.

EN:
"For otherwise — if the person is not at peace with being drawn close to Hashem (or to the Tzaddik — which is the same thing) — in whatever situation he finds himself — whether he will merit the greatest levels — or not — or even if, G-d forbid G-d forbid, he should be lying in the very depths of Sheol — even then he should not distance himself from Hashem and not fall from his longings and his service — if he is not at peace with this — then this is not called drawing close — and it is not called teshuvah. "As the Rebbe brings there: that one must be expert in the running [בקי ברצוא — "expert in the running." The technical term: baki (expert / fluent / practiced) in ratzo — the upward surge of the soul toward G-d. One must be equally expert in both directions of the spiritual oscillation: in the running (ratzo — the ascent) and in the returning (shov — the descent). Being baki means: not thrown off balance by either state, managing both with equal skill and equanimity.] — 'If I ascend to the heavens — there You are' [Psalms 139:8] — even if one merits the greatest level — one should know that this has not yet begun at all — and one should go higher — and not become arrogant — for in truth one is still very far — for 'if you are righteous — what do you give Him?' [Job 35:7] — and who can say that he serves Hashem — even the fiery angels and the wheel-angels and so on. "And conversely: if things are not going for the person in the service of Hashem as he desires — he should not fall — and should strengthen himself with what he can — and yearn toward Hashem — and fulfill: 'If I make my bed in Sheol — You are there' [Psalms 139:8] — Hashem is literally standing beside him and strengthening him — 'And I shall praise the one formed from clods of earth — fashioned from clay — and this is Your praise.' [ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חומר והיא תהלתך — A liturgical phrase, likely from the Neilah (closing) prayer of Yom Kippur: the praise of the One who creates being from clods of earth and fashions it from clay. The lowly, earthen nature of the human being is itself the occasion for G-d's praise — for G-d takes this creaturely lowliness and lifts it. "And this is Your praise" — the very fact that You deal with such lowly creatures as us — is itself Your glory.] And if the person fulfills this — then the honor of Hashem is complete — and 'the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah.' [וימין ה' פשוטה לקבל תשובתו — "and the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah." A liturgical phrase from the Yom Kippur prayers: G-d's right hand is always stretched out, open and ready to receive the penitent who returns. The image: not a grudging acceptance but an eager, extended welcome — G-d reaching out His right hand to take hold of the returning sinner.] And this is called being drawn close — for in the end of all things he will come to his greatness — for he has the power of waiting [כח הַמְתָנָה — "the power of waiting." Notably the author writes this word with full vowel markings (nekudos) directly in the manuscript: הַמְתָנָה — the heh-patach, mem-shva, tav-kamatz, nun-kamatz. This deliberate vowelization in an otherwise unvocalized text signals that this specific concept — the koach hamamtanah — is of particular importance, and the author wanted to ensure it was read and pronounced with absolute precision.] to wait.

Segment 9
HE:
(מה יהי' התכלית ממך איך אתה ישן כ"כ הרבה זמן עד מתי תשכב לאורך כל הזמן לא שלחת אף מכתב אחד כל זמן שהשני למלך לא התעורר מעצמו הבת מלכה לא הצליחה להעירו כמו"כ כל זמן שאתה בעצמך הנך ישן מי חייב לך.

EN:
"For: 'One who comes to purify himself — they assist him' — they say to him: 'Wait — tarry a little while and I will show you.' [Talmud Shabbos 104a — "One who comes to purify himself — they assist him from Above." The Talmudic phrase is echoed here with the addition of "Wait" — the divine response to one who seeks purification is not immediate fulfillment but "wait a little" — and the waiting itself is the assistance.] [See there [ע"ש = עיין שם — "see there / look there." The standard rabbinic citation instruction directing the reader to consult the original source for fuller context.] in the Torah 'Call out to Joshua,' mentioned above. [הנ"ל = הנזכר לעיל — "the aforementioned / mentioned above." The standard back-reference abbreviation: hanizkar l'eil — referring back to Likutay Moharan §6 cited earlier in the letter.] ] "For the waiting is a great goodness — through it one extracts the holy sparks — and makes great vessels — and earns very much through one's yearnings — more than one would have earned if things had gone smoothly — for by Hashem — a little through obstacles is more precious than a lot without obstacles. [בא השי"ת איז חשובער אביסלע דורך מניעות איידער אסאך אן מניעות — "by Hashem — a little through obstacles is more precious than a lot without obstacles." One of the most powerful teachings in the letter: from G-d's perspective, a small spiritual achievement attained through overcoming obstacles is more precious and more valuable than a large achievement that came easily. The effort, the struggle, the longing through the obstacles — this is what creates the great spiritual vessels (keilim) and extracts the deepest holy sparks.] "May Hashem help you that you should come to your matter and your purpose in completeness — from within expansion. So may it be His will. Amen." [מתוך הרחבה — "from within expansion / from a place of expansiveness." Hirchavah — expansiveness, spaciousness, abundance — the opposite of constriction (tzar). The blessing: may the fulfillment come not through further suffering and constriction but from a place of ease, abundance, and spiritual spaciousness.]

Segment 10
HE:
זכור נא הזמנים שעברו איך שעסקנו יחד בעבודת ה' והאהבה שהיתה בינינו הבת מלכה אמרה רחמנות גדולה עלי ועליך אחי היקר התבונן וראה איך לדאבונינו הזמן חולף כך וכי זה התכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן רבינו הקדוש לימדנו התחדשות להתחזק שוב ולהתחיות באזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתורה ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש חברי היקר כואב לי מאד עליך איך לדאבוננו הנך מעביר כך את ימיך ושנותיך על כלום ולא, זה לדאבוננו הפסד גדול איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם אבל מה אני יכול לעשות לך שהבע"ד הקיף אותך כ"כ שאפי' על ר"ה לא הגעת לקיבוץ של רבינו ז"ל התבונן בעצמיך היטב.

EN:
Personal Matters — The Wife, the New Son, and Rosh Hashana "And regarding the wife — one must give way and not fulfill the commandment of the evil inclination — which clothes itself in a commandment, G-d forbid — to make a division of hearts. [פירוד לבבות — "a division of hearts / a split of hearts." The evil inclination clothes itself in a religious justification — "it is a mitzvah that your wife should agree to go to the Land of Israel" — but the actual result of pressing her and fighting with her would be a division and fracturing of the marriage bond. The author warns: do not let the evil inclination use even holy desires as a weapon to damage the marriage. Give way — be willing to yield — rather than create pirrud levavot.] Only — you must honor her and judge her on the scale of merit — and pray to Hashem that she should listen to you and obey with good will." Mazal tov on your Nachman — may he be healthy — and may he be as is fitting for the name — and may you have great joy together with your wife and all the children. Amen. [מזל טוב פאר אייער נחמן — "Mazal tov on your Nachman." The recipient's son has been born and named Nachman — the name of Rabbi Nachman of Breslov. The author blesses him: "may he be as is fitting for the name" — may he live up to the greatness of the name Nachman, as is fitting for one who bears the name of the Rebbe.]

Segment 11
HE:
מה אוכל לעשות לך שכשאתה מגיע ואתה יכול לעשות משהו בעבודת ה' מבלבל לך הבע"ד את הראש ואתה הולך לחפש כסף ואתה רוצה להתערב בכל דבר או שיש לך קושיות עלינו וכו' וכו' אם אין ברצונך להחזיק אתנו ביחד מי חייב לך בודאי זה הפסד גדול מה שלא תהי' על החתונה מה שאדם חוטף זה שלו ורק זה מה שנשאר אני לא יכול לשכנע אותך על זה כי אני רואה שכשהנך מגיע עושה הבע"ד פירוד לבבות רק עשה כהבנתך.

EN:
As Rosh Hashana approaches — the essential is joy and hope and thinking that it will be good. A good and sweet new year.

Segment 12
HE:
חזק עצמך ברבינו הק' וחדש עצמך והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי והתחל מחדש לעסוק בעבודת ה' אל תתן לרמאות עצמך בעולם הזה כי ימינו כצל עובר וכו' לכן חזק עצמך בכל הכוחות רבינו הקדוש הזהיר שאנ"ש יחזיקו עצמם ביחד אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת)

EN:
Author's Hebrew Translation of §§5–11 [And similarly — on the contrary: when one sees that obstacles pass over him — one need not, G-d forbid, kick against the sufferings [אינו צריך להיות מבעט ביסורין — "need not kick against / spurn the sufferings." Mevuat (מבעט) — from the root בעט — to kick, to actively reject and spurn. The Hebrew תרגום uses the same word as the Yiddish mevuat bisurin, preserving the active kicking-against gesture of the original.] , G-d forbid. One must know that all is for good — and "in my distress You have expanded me." Blessed be Hashem — there are many things much worse than mine. This is how one must think now: to thank Hashem for the fact that I find myself this way — and to yearn for something better — and to pray for the future — and to believe that everything is for good. That you have not yet merited to be this year in the Land of Israel — you must yearn greatly still — to make vessels capable of receiving the light of holiness. As the world says: a bone — the more it is cooked, the tastier it becomes. What the person has more obstacles, and it takes longer until he arrives at his longing — afterward when Hashem helps him — it is all the more pleasant and sweet. What comes with difficulty is pleasant and sweet. So you must strengthen yourselves — and revive yourselves — with this: that you long for the Land of Israel — and pray to Hashem that in the coming year you should merit to come to the Land of Israel. As our master the Rebbe brings in the first story: "Your action shall be: yearning and desires and hope." And fulfill the Torah of the intention of Elul: "Call out to Joshua" — §6 in Likutay Moharan זצ"ל — where our master the Rebbe brings: the essence of teshuvah — when one hears one's humiliation — one should be still and silent. This is called "his humiliation" — the pain and humiliation you have — that you have still not carried out your desire to be in the Land of Israel — receive this with love — and for atonement of sin — and to diminish one's own honor — and to increase the honor of the Omnipresent. One can say this also about a person who would want only good to happen to him — and for all his good desires to be fulfilled immediately — this is called "one's own honor."]

Segment 13
HE:
ממני חברך ידידך אוהבך שמואל הורוויץ ברסלבר.

EN:
[("Atzmo" is called the soul — not the body — as our master the Rebbe זצ"ל brings in Torah 22 "Chotam b'soch chotam" — that the soul is called "etzem." But nonetheless — for the honor of the Omnipresent — one must diminish even the honor of one's own soul — in order to increase the honor of the Omnipresent. That is: when one can serve Hashem and carry out all one's desires in Jewish practice — and things go for one properly — this is called the honor of one's soul — "one's own honor." But if Hashem does not do this for the person — and things do not go for him — and he has obstacles — this is called "diminishing one's own honor and soul." But this is the honor of the Omnipresent — for Hashem wills it this way and conducts the world this way — so this is the honor of the Omnipresent. And one must be at peace with this — and not fall. On the contrary — only strengthen oneself in the longings and desires — and not harbor thoughts against Hashem — for the essential honor of the Omnipresent is to be drawn close to Hashem — both in the running and in the returning — both in His goodness and in His — G-d forbid — difficulty.)]



# Overwhelmed With Joy — A Letter Has Arrived at Last
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/2/

Overwhelmed With Joy — A Letter Has Arrived at Last
מכתב 2
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/2

Segment 1
HE:
ב"ה יום ג' כ"ב תמוז שנת תרפ"ב בעה"ק צפת ת"ו.

EN:
Peace and blessing and all good things, forever [כט"ס = כל טוב סלה — "all good, forever" — a traditional Hebrew blessing formula; see Letter 1, §1] — and a joyous Festival of Purim, and a kosher and joyous Festival of Passover — to the honor of his exalted honor, [למע"כ = לכבוד מעלת כבודו — "to the honor of his exalted honor" — a formal layered honorific in traditional correspondence, acknowledging both the person's honor and his elevated standing] my friend and my beloved, the strong one, G-d-fearing and wholesome, who yearns for the service of G-d and to bring pleasure and satisfaction to Hashem [נחת רוח — nachas ruach — literally "pleasure of spirit / satisfaction." The author says the recipient does not merely serve G-d — he yearns to bring G-d Himself genuine pleasure and nachas, as a child brings a parent joy.] — the honor of our master and teacher the Rabbi, [כב' מוה"ר = כבוד מורינו הרב — "the honor of our master and teacher the Rabbi" — a formal rabbinic title of deep respect] Avraham Yehuda Yakovitch, may his light shine, [נ"י = נרו יאיר — "may his light shine" — a blessing appended to the name of a living person, expressing the wish that his life, spirit, and influence continue to radiate and grow] may he live long, may G-d protect him and guard him. [שליט"א = שיחיה לאורך ימים טובים אמן — "may he live for long and good days, Amen" — a traditional blessing written after the name of a living Torah scholar or respected person] After inquiring after his precious wellbeing with great love. [אחדשה"ט באה"ר = אחר דרישת שלומו הטוב באהבה רבה — "after inquiring after his precious wellbeing with great love" — a standard, warm opening phrase in traditional Hebrew correspondence, placed here as a compressed abbreviation]

Segment 2
HE:
שלום וברכה עדי עד לרבי החביב והאהוב עלי מאד מאד הרה"ח החו"ב מ"מ בתורה ויראת שמים ובכל מדות טובות ירא ה' מרבים כל מגמתו וחפצו אך ביראת ה' כל הימים

EN:
As for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I received all of your letters together with the 2 food scrip [The Yiddish-German word סקריפען (skreifen) refers to food vouchers or ration coupons — the common form of charitable support in that era in Israel, enabling the recipient to obtain basic provisions from a store or distribution point] to sustain us and keep us alive — for I have absolutely no standing of livelihood whatsoever. [מעמד פרנסה — "standing of livelihood" — not merely "no income" but the deeper sense of having no footing, no base, no means of support to stand on at all]

Segment 3
HE:
כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון שליט"א.

EN:
And what support I did have was from abroad — my father, may his light shine, was a rabbi there, and through this he would send me a small amount. And also through his encouragement, his friends would send me a little as well. But even so, it did not suffice even for half of my household's needs. And thank G-d, I succeeded through my prayers that he return to the Holy Land [The Land of Israel — אה"ק = ארץ הקדושה — "the Holy Land"] — for he was born in the Land of Israel [א"י = ארץ ישראל — the Land of Israel] and has now reached the years of old age and grey hair, thank G-d. [שני זקנה ושיבה — "years of old age and grey hair" — a dignified biblical phrase (cf. Genesis 25:8, Isaiah 46:4) conveying advanced age with honor and fullness of years] But the small measure of blessing and sustenance [שפע — shefa — literally "abundance / flow / divine sustenance" — not merely money, but the flow of heavenly blessing that was channeling through his father to him] that I had through him has now been cut off entirely — for not a single one of his friends sends me anything anymore.

Segment 4
HE:
שלומו ישגא מעלה מעלה וישלים ה' משאלות לבנו לטובה א"ס.

EN:
What you write in your last letter — from the eve of Shabbos [מעש"ק = מערב שבת קודש — "the eve of the holy Shabbos," i.e., Friday] of the Torah-reading portion of Pekudei [Pekudei — פקודי — the final Torah portion of the Book of Exodus, giving a specific date for this letter] — that you hope that from what you send each week I will already be able to pay, little by little, to the printer for the printing of the book: [The author is in the midst of a consuming project — publishing a holy book at his own expense and sacrifice. This letter reveals the real human cost: he lives on charity, yet drives himself to bring this sacred work into the world.] although in truth it does not suffice at all for my household's livelihood — nevertheless, despite this, [אעפי"כ = אף על פי כן — "even so / nevertheless / despite all this" — the author does not pretend his hardship away; he acknowledges it fully, and then rises above it] it is a great lifeline for me — that I am already able to look forward to Hashem, that He will save me and help me also with the book.

Segment 5
HE:
ראשית הנני מודיעו כי אנחנו ב"ה בריאים ושנית אני מבקש מכבודו שיכתוב לי משלומו הטוב באריכות, לפני איזה שבועות תיכף שקבלתי כרטיסו עניתי לו תשובה באריכות בתארי מעט ממצבי ושם גמרתי בלבי שאהי' בירושלים עיה"ק ובקשתי ממנו שיתאר לי היטב מצב ירושלים כעת ושלחתיו ע"ש ר' בונם ווערניר אביו של ר' אברהם ורנר ופלא גדול לי שעדיין לא קבלתי תשובה עליו ושום ד"ש מכבודו ע"כ אני מבקשו למען השם שיכתוב לי תמיד באריכות ובגין מה שכתבתי לו בגין הנסיעה לירושלים הנני חוזר מזה לעת עתה כי תארו לי המצב היטב ורואה אני שפה טוב וטוב לי הרבה יותר מכל העולם פה יש לי לעת עתה בית ברחבת ידים ויש לי שטח קרקע סמוך לביתנו על התבודדות וכן יש לי ספרים טובים של אבי שיחי' וכן יש לי כל הדרוש וחפץ ללמוד למקוה יש לי מפתח ויש לי ביהמ"ד מיוחד בסמוך ואין שום איש שם כי אם אני לבדי כל היום ופה אין כ"כ רעש ברחובות ופה השקט ובטח מכל דבר ודבר והאויר זך ונקי מאד מאד ובפרט במירון מי יכול לתאר חשקי ורצוני וחפצי להיות שם ובטח בעזהי"ת בחדש אלול ותשרי אהי' בודאי שם וקבלתי מאבי ג"כ הסכמה על זה, ובירושלים הרעש גדול וגם שם אינו בטוח כ"כ מפני הרבה דברים כמו בצפת ואין מצוי בית לשכור וביהמ"ד מיוחד אין לי ואין מגרש מיוחד שיכולים לעשות התבודדות ולא אוכל אפילו פ"א לעשות התבודדות ולא ללמוד כרצוני והנע ונד והיוקר ואין לי לע"ע שום מ"מ פרנסה להיות בשם ע"כ גמרתי בלבי שעד ר"ח חשון בטח אהי' במירון כל הב' חדשים ומר"ח חשון עדין איני יודע מה יהי', כל מגמתי וחפצי וחשקי להיות עכ"פ במירון ב' או ג' שנים רצופים יומם ולילה אך זה חסר לי רבי טוב ירא שמים וחו"ב בלמוד התורה כרצוני ואיזה חבר טוב יקר הערך שעליו אומר "עשה לך רב וקנה לך חבר" ומנין להתפלל, ועל כסף שאוכל להתפרנס יש לי בטחון בה' ויש לי איזה סמך ספק ספיקא שיהי' לי כסף.

EN:
For this I now have tremendous self-sacrifice, [מס"נ = מסירת נפש — mesiyas nefesh — literally "the giving over of one's soul / life" — total dedication to a sacred purpose regardless of personal cost. One of the highest levels of devotion in Jewish thought.] to print such a holy and awesome book — and I have no help from any person for this. And I still do not know how much the expenses will require — for every 16 pages requires money of approximately 110 liras, [Israeli liras — the currency of Israel at the time, giving a vivid sense of the very real and grinding financial challenge the printing project presented] and I still do not know how many bogin [Bogin (בוגין) — a printer's technical term for a "signature" — a unit of printing consisting of 16 pages folded together. The author does not yet know how many such units the complete book will require.] there will be — for each bogin is 16 pages, and it is possible there will be ten bogin as well. And this is a matter that cannot be calculated — for it must be whole and complete, full of all that is indispensably necessary. [שלם ומלא בכל טוב המוכרח — "whole and complete, full of all the indispensable good" — the author insists the book cannot be cut or compromised; it must come out in its full and complete form, whatever the cost]

Segment 6
HE:
והנני משתוקק ומתגעגע וחפץ מאד מאד עד אין שעור ממש אחרי כבודו שנהי' ביחד במירון איזה שנים וללמוד יומם ולילה בהתמדה גדולה ולעבוד את ה' כרצונו בהתבודדות וכו' והנני מתגעגע על זה יומם ולילה אינני יכול לנוח ע"כ יבקש כבודו ע"ז מאת הקב"ה שנזכה לזה לישב עכ"פ איזה שנים ויראה לעבוד בכל כוחו ע"ז ויאמין לי שמעת שנסע כבודו עד עכשיו כל יום חלם לי שאני וכבודו ור' ישראל דוב מטבריה אנחנו ביחד במירון עה"ק והנני מבקש כבודו שלכל הפחות יבוא בט"ו באב שמאז נהי' ביחד במירון על ימים נוראים ומקודם יראה איזה מ"מ בשבילו על פרנסה. והנני מחכה לתשובתו במהירות הכי האפשרי והנני עוד לבקשו למעה"ש שיקבץ בשבילי הספרים הקדושים שכבר כתבתי לו מזה ואלו הם לקוטי מוהר"ן, ספורי מעשיות עם השיחות, חיי מהר"ן, עלים לתרופה, ימי מהרנ"ת חלק ב', מהמחלוקת עם הרב מסוראן, קצור לקוטי הלכות, שמות הצדיקים, וכו'. השתפכות הנפש, לקוטי מהר"ן הקצר, ימי מהרנ"ת חלק א' יש לי כבר. והנני מצפה ומחכה לתשובתו ולספרים הקדושים. למען השם ישלח לי אדריסתו כדי שאוכל לכתוב לכבודו.

EN:
And from here locally I have no prospect and no expectation [מבט עין וצפיה — "the glance of an eye and expectation" — a vivid double expression: not even a fleeting glance of hope, not even the slightest expectation of help appearing from anyone nearby] that I will have any help — not even to purchase the book — for there is not even one person who would have an understanding of the book's greatness and its absolute necessity: to revive, to awaken, and to strengthen each and every person.

Segment 7
HE:
[ה' מנחם אב תרפ"ב]

EN:
And that literally each and every person can acquire his eternal world through a single utterance from the book — as you will see with your own eyes. [דיבור א' — "a single utterance / a single word / a single passage" — the author's conviction that the book's spiritual power is so great that even one line from it, truly absorbed, can transform a person's eternal destiny] And whoever will only set aside jealousy and the desire to win [הקנאה והנצחון — "jealousy and the desire for victory / to win arguments" — two of the most powerful obstacles to receiving truth: envy of others and the ego's need to be right. The author gently signals that some resist the book not because of its content but because of these inner forces.] — and look with the eye of truth — will know and understand that never yet in the world has there been assembled such a book, with such wonderful power of strengthening — to revive and fortify everyone. Whoever truly wishes to receive the healing will receive his healing in complete and total fullness.



# Lost in the Mountains Between Tzfas and Meron — A Miraculous Ordeal
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/20/

Lost in the Mountains Between Tzfas and Meron — A Miraculous Ordeal
מכתב 20
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/20

Segment 1
HE:
ב"ה יום ג' משפטים פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ה שבט תרפ"ו]

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, our beloved, our dear — the exalted, veteran, and pious one who yearns for the service of Hashem [עבודה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem." The standard abbreviation combining avodah (service / divine service) + haShem (the Name — Hashem). Appears throughout Chassidic correspondence as a compressed form of the central goal of Jewish life.] and to spread Breslov Chassidus throughout the entire world — so that all will come to the true and eternal purpose — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him.

Segment 2
HE:
לכבוד אחי יקירי אהובי באמת המקושר לרבינו הק' שותה מים חיים מננמ"ח זיע"א ה"ה מוהר"ר ... שליט"א

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have been receiving his letters and money in order.

Segment 3
HE:
דיין בריף האב איך עראלטין עס האט מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין ליבען גיזונד השי"ת זאל העלפין עס זאל זיין חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצי צרה איז נאר ואס די פאלסט אריין אין עצבות קענסטו גאר ניט טוהין רבינו הק' האט אן גזאגט נאר שמחה אזו ויא די בת מלכה האט גזאגט דיים שני למלך רק בינקין אין האפין מיך ארוס צי נעמין די זאלסט דיר אפ זיכין אפלאץ מקום מיוחד אין זאלסט אגאנץ יאר רק ביינקין אין ועלין אין האפין מיך ארוס צי נעמין אין ניט שלאפין דער עיקר איז דעאר שלאף.

EN:
The Author Declines to Travel — Illness and the Sanctity of the Land And what his honor desires and longs for — that I should come to you in order to draw souls close to Hashem and to spread Breslov Chassidus in the world — in truth I yearn greatly for this — to draw souls close to Hashem. But this is something that is impossible for me — to come to you — because of my illness and the weakness of my body — for I suffer, may it not be spoken of, [ל"ע = לא עלינו — "may it not be upon us / may it not be spoken of." The standard abbreviation for the Yiddish phrase "nisht oyf undz gedakht" — the superstitious avoidance of speaking about illness or misfortune in a way that might bring it upon others. Literally: "not upon us" — the speaker distances himself from the ill fate even while mentioning it.] from illness and weakness of the body. And I will certainly not endanger myself, G-d forbid, to travel abroad — for it is brought in the holy books that it is better to die in the Land of Israel than to live abroad. [יותר כדאי למות בא"י מלחיות בחוץ לארץ — "it is more worthwhile to die in the Land of Israel than to live abroad." A teaching brought in various halachic and Kabbalistic sources, including the Zohar. The spiritual quality of the Land of Israel is so great that even death there surpasses life in the exile — for the Land itself confers a level of holiness and proximity to G-d that cannot be replicated anywhere else. The Zohar (Parshas Vayechi) discusses the importance of burial in the Land of Israel at length.] And in particular — I and my fathers are natives of the Land of Israel — and we have suffered here famine and wars and troubles, G-d forbid — and yet it never entered my mind even once to travel abroad.

Segment 4
HE:
הארצדיקער ברודער די ביסט ניט קיין יחיד עס גייט אוף יעדין איבער אוף מיר גייט אוך איבער אן א שיעור אין אן איין ערך אין מניעות המוח אין חלישות דעת ואס איך קענן ניט טוהין אין עבודת ה' כדומה וכדומה נאר ואס זאל מען טוהין מען מיז זיך דער האלטין איך שהוא מען דארף זיין בקי ברצוא בקי בשוב דארפסט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת מעומקא דלבא ער זאל אונז העלפין מיר זאלין זיין מקורב באמת לרבינו הק' באמת לאמתו אין מיר זאלין זוכה זיין קומין אוף דיים ציון הק' ואס אלי קדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' איז נאר כלים מקבל זיין אור הצדיק.

EN:
And in particular — what his honor writes to me: perhaps these are hints from Hashem — from the danger of war in the Land of Israel, G-d forbid — in order to travel and spread the knowledge of our master the Rebbe — silence! Do not mention this, G-d forbid. [הס מלהזכיר ח"ו — "silence! Do not mention this, G-d forbid." A strong interjection of rejection: hus (הס — "hush! / silence!") + mi'lehazir (from mentioning). The very suggestion that a threat of war in the Land of Israel would be a divine hint for the author to leave is firmly rejected — in fact, it borders on the blasphemous, and the author uses the sharpest available language of rejection.] For it is already written: "In the midst of my people I dwell" — and in Yiddish: "Whatever will be with all the Jews — will be with me too." [כבר כתוב בתוך עמי אני יושבת — "it is already written: 'In the midst of my people I dwell'" (II Kings 4:13 — the Shunnamite woman's reply to Elisha when he offered to intercede for her with the king: "I dwell in the midst of my people" — I need no special protection or privilege, I am content to share the fate of my community). The author quotes this verse and translates it into Yiddish: "vos vet zayn mit ale Yidn vet zayn mit mir oykh" — whatever happens to all Jews will happen to me too. He will not separate himself from the fate of the Jewish people in the Land of Israel.]

Segment 5
HE:
טייער חבר פאלג מיך אין הייב דיך אן נאך אמאל מחדש זיין בעבודת ה' נאר מיט שמחה והימים הראשונים יפלו הייב אן טוהין גשמאק אין עבודת ה' אין פאר געס אלדינג היינו די האסט דאך אועק זייגער זאלסט אוף שטיין צי חצות אין זאלסט דיר אוס ריידין דאס הארץ פאר השי"ת בתמימות ופשיטות וארין דאס איז פין די גרעסטי זאכין כמו פדיון אין זאלסט צי ברעכין דיים שלאף 2 3 מאל ועט דיר זיין שוער אין דער נאך איז אפי' דער יצה"ר אליין ועקט אוף אין זאלסט מקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש אין האב אלי טאג התבודדות עקסטרי אוף צי קומין וכו'. אזו ויא מה"ר נתן זצ"ל האט גזאגט ויא גלגול איז שלעכט איז כדאי ויפול מאל מגולגל צי וערין אביא מען זאל זיין איין מאל אוף דיים ציון. ואס זאל מען טוהין אז עס אום מגליכי זאך אזו ויא ארוף אוף דיים הומל עכ"פ די כיסופין טאר מען ניט אפ לאזין בשום אופן אין מען דארף זיך מתאמץ זיין בתפלה כי המניעה היא בשביל החשק.

EN:
Teaching on the Land of Israel vs. the Diaspora On the contrary — abroad is always more dangerous than the Land of Israel — as one sees with one's own eyes literally — that Hashem has declared ownerless and abandoned [הפקיר — "declared ownerless / abandoned / relinquished." From the root פקר — to declare something hefker (ownerless), to relinquish ownership and protection of it. A strong legal term: not merely that G-d withdrew His protection passively, but that He actively declared those communities hefker — unprotected, ownerless — relinquishing His special guardianship over them. The word carries a weight of finality and total abandonment that "abandoned" alone does not fully convey.] several places of Torah and holiness in the diaspora — such as Poland and Russia and Romania and the other lands that were destroyed, may G-d have mercy. [שנחרבו רח"ל — "that were destroyed, may G-d have mercy." רח"ל = רחמנא ליצלן — Aramaic: "may the Merciful One protect us." The standard Aramaic-based formula of compassionate horror when mentioning a catastrophe — especially the Holocaust, which had destroyed the great Jewish communities of Poland, Russia, and Romania in the years immediately preceding this letter. The author writes in 1956 — barely a decade after the Holocaust — and the wound is raw and present.] But in the Land of Israel there were great miracles — many and many times. And as our master the Rebbe זצ"ל brings in §7 of Likutay Moharan and so on: the Land of Israel is above nature — a place of miracles — a place of prayer — and there the way of nature does not apply. And one sees this with palpable evidence [רואין זה בחוש — "one sees this with palpable / direct sensory evidence." Bechush — with direct, physical, sensory certainty — not merely logically or theoretically but with the immediacy and certainty of something seen with one's own eyes. The miracles of the Land of Israel are not abstract theological claims but things directly experienced and witnessed.] that the truth is so.

Segment 6
HE:
טייער הארצידקער ברודער מען טאר זיך ניט אפ לאזין בשום אופן איז דאס דען דער תכלית אזו צי פאר בריינגין די ועלט מיט אזוני הבלים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן ? גדיינק נאך די אהבה ואס איז גוען אין מירון פאר מיין חתונה אזו ויא הרה"צ ר"נ מטולטשין האט גזאגט וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וער איז מיין וייב וכו' וכו' אין דער הילקער רבינו הקדוש בריינגט אין חדי ר"ש ס"א אנן בחביבתא תלי' מלתא אין דער רבינו הק' ז"ל אין פתח ר"ש ס' אז מען קען אפ שלאפין אלי זובציג יאר מען זאל מיינין אז מען לערינט אין מען דאבינט אין מען שלאפט מוז מען אן קומין צי דיים צדיק ואס קען אוף ועקין מיט ספמ"ע פין שנים קדמונית ואס העכיר פין אלי ע' פנים לתורה.

EN:
And on the contrary — it is incumbent upon you and upon all the people of the diaspora to pray for mercy for the Land of Israel — as it is written in the Talmud, Tractate Ta'anis: that if, G-d forbid, there is a decree in the Land of Israel — it is incumbent upon the entire world to fast and to pray for mercy — for if the mistress is struck, G-d forbid, the handmaid must be afraid. [אם הגבירה לוקה ח"ו השפחה צריך שתפחוד — "if the mistress is struck, G-d forbid, the handmaid must be afraid." A Talmudic analogy: in a household, the handmaid (shifchah) fears for herself when the mistress (gevira) is punished — for if the higher one is struck, how much more the lower. Applied: the Land of Israel is the gevira (the mistress / the superior); the diaspora is the shifchah (the handmaid). When the Land of Israel suffers — the diaspora should tremble.] And our master the Rebbe זצ"ל brings: that one who gives money to the Land of Israel — the breath of the mouths of the children of the Torah school [תינוקות של רבן — "the children of the Torah school / the young children of the teacher." A Talmudic phrase (Shabbos 119b) for the pure breath of Torah study from the mouths of young children — considered the purest and most powerful form of Torah. The Talmud teaches that the world is sustained by the breath of these children's Torah study.] becomes his — and it protects the entire world from being struck, G-d forbid. And all the more so — the people of the Land of Israel themselves — who can protect the entire world. And likewise our master the Rebbe זצ"ל brings: that one who gives money to the Land of Israel — through this his money is preserved in his hand.

Segment 7
HE:
הארצדעקר ברודער מהרנ"ת הקדוש האט זיך אן גנעמון בא די בורד זקנו הקדוש אין האט גזאגט אואסי בארד אין נאך אברסלבר חסיד ואס זאלין מיר שון זאגין אין די בת מלכה האט אפ גענפרט אלי מלכים ואס זענין גקומין משדך זיין אבער די 7 ואסרין זענין איבער דיר ניט אריבער וארין דער עיקר איז דאס מס"נ אין די בזיונות ואס מען לאט אוף מקורב צי וערין אין מען דארף ויסין די השמטה 'אחד הי' אברהם' שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' א' וכו' עיי"ש.

EN:
And likewise our master the Rebbe זצ"ל brings in the Sefer HaMidos — that a person must long for the general good — even if he himself will personally suffer damage as a result. [שהאדם צריך שיהא נכסף לטוב הכללי אעפ"י שלו בעצמו יגיע היזק — "that a person must long for the general good — even though he himself will personally suffer damage." The highest form of spiritual selflessness: caring so much about the good of the community of Israel and of the world that one willingly accepts personal damage in its service. This is the level of Moses, who was willing to be erased from G-d's book for the sake of Israel (Exodus 32:32).] Therefore — his honor must do teshuvah for this — and request from Hashem each day that there should be throughout the entire world quiet and tranquility for Israel — and all the more so and all the more so [מכ"ש וכ"ש = מכל שכן וכל שכן — "and all the more so and all the more so." The abbreviation מכ"ש (mika shekan — "all the more so") appears doubled here — once is not enough. The repetition is deliberate emphasis: the obligation to pray for the Land of Israel is not merely greater than for the diaspora — it is emphatically, doubly, overwhelmingly greater.] in the Land of Israel — concerning which it is written: "And My eyes and My heart shall be there all the days." [I Kings 9:3 — G-d's promise about the Temple in Jerusalem: "My eyes and My heart shall be there perpetually." The Land of Israel — and Jerusalem specifically — is where G-d's attention and love are perpetually directed.] And the entire world has existence only through the merit of the Land of Israel. And his honor should yearn to come to the Land of Israel — as he always yearns for this — and likewise should yearn for the holiness of our master the Rebbe זצ"ל — and for the fulfillment of the Rebbe's זצ"ל saying: "May your springs spread outward" [Proverbs 5:16] — that the books of our master the Rebbe זצ"ל should be spread — and that yeshivas and gatherings should be made — that they should study the books of our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 8
HE:
ליבער הארציקער ברודער מען טאר ניט פאר שלאפין אבער מען טאר ניט אראפ פאלין אוך איך פאר שטייא אז הינטוקען ז' אדר הלולא דמרע"ה מסתם ועסטי אודאי זיין אין מרון על ציון הק' רשב"י זיע"א זאלסטו אסאך תפלה פאר לייגין פאר דיר אין פאר מיר מאך איך דיך אשליח זאלסט דער ציילין דים צדיק האמת ואס אוף מיר גייט דורך אין זאלסט פאר מיר אסאך בייטין וארין זאלסט ויסין כלו כל הקיצין איך האב שון ניט קיין כח איבער צי טראגן די אלי מניעות המוח ובלבולים וכו' וכו' איז דאס מיין תכלית היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה.

EN:
The Full Program of Breslov Service And that they should make from Torah — prayer: to request from Hashem to fulfill what they learn — and to fulfill "If in My statutes you walk" — to walk with them: both the service of Hashem — Torah and prayer and acts of lovingkindness [גמ"ח = גמילות חסדים — "acts of lovingkindness." The standard abbreviation — expanded here as in earlier letters.] and charity and all the commandments — should be with love and awe and ardor and attachment — as is fitting for each person according to his level — which they will attain according to the teachings of our master the Rebbe זצ"ל. And also the physical activities — such as eating, drinking, sleeping, business dealings, and craftsmanship — all should be according to the Torah and according to the ways of our master the Rebbe זצ"ל — for the sake of the eternal purpose: to find hints toward the good in everything — to draw close to Hashem through this — for this is the essential purpose — and this is the essential building of da'at [בנין הדעת — "the building of da'at / knowledge." The construction and development of inner G-d-consciousness — the deep, intimate knowing of G-d that is the Rebbe's central teaching from Likutay Moharan Torah 1. Da'at is not merely intellectual knowledge but intimate, experiential awareness of the divine — the same word used for the "knowledge" between husband and wife. Building the da'at = constructing the inner Holy Temple of the mind.] — the building of the Holy Temple — which is the da'at of each person — for the mind and da'at of each person is his Holy Temple.

Segment 9
HE:
טייער ברודער בייט פאר מיר אסאך ועסטו אוך גהאלפין וערין המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה אין זאלסט אסאך ארביט פאלייגין אז מען זאל זוכה זיין צום רעכטין תכלית אין עס זאל נעמין אין עק פין אונזרי צרות וארין עד מתי ויא לאנג ועט נאך דער בע"ד אזו יאגין פלאגין רבינו הק' זיע"א האט גזאגט גאר מיין זאך איז תפלה דאס איז נעביך דער גרעסטר גלות אז דיבור פה איז אין גלות ע"כ ברודער בייט אסאך אוף קברי צדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א וארין עס איז נטא כמעט נאך אזא צדיק ואס זאל האבין אזא שייכות מיט רבנו הק' ויא אותו צדיק ז' אדר ועט זיין יום א' פרשת תצוה רעכין איך אז די ועסט זיין אין מרון אוף דיים ציון הק' אין אפשר אוף שבת ויא די ועסט פאר שטיין עכ"פ די צייט ועסטו זיך זיין דארט זאלסטו פאר מיר אסאך בייטין אין זאלסט איבער ליינין מיין צעטיל אין זאלסט דאס פאר ברענין למעה"ש.

EN:
And this is the matter of Chanukah — the dedication of the Holy Temple — that one dedicates [מחנכין — "one dedicates / one initiates." The root חנך (chanuch) means to dedicate, to initiate, to inaugurate — the same root as Chanukah (חנוכה = the dedication / inauguration). The verb is used here in two senses simultaneously: outward (the dedication of the Temple) and inward (the dedication of one's own mind and da'at).] the da'at — that one dedicates oneself to the service of Hashem — to Torah and prayer — with ardor and joy and thanks and gratitude to Hashem. And to draw oneself [להמשיך א"ע — "to draw oneself." א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation appearing throughout the correspondence. Lehamshich (to draw / to attract) + atzmo (himself) — to actively pull oneself toward the divine hints, to not wait passively but to draw oneself in their direction.] toward the hints that are in the sea of wisdom — what Hashem gives through the true Tzaddik — hints to the person in all kinds of darkness and obscurity — to the point that it is impossible even to say to him verbally — [G-d] strongly makes with his hands hints: "My brother — be strong and do not despair, G-d forbid." [עושה בידים רמזים אחי חזק ואל תתייאש ח"ו — "makes with his hands hints: 'My brother — be strong and do not despair, G-d forbid.'" A striking and tender image: when a person is in such a state of darkness and spiritual obscurity that words cannot reach him — Hashem communicates through gestures of the hand — like a father in a noisy crowd gesturing across the distance to his child: "Be strong! Don't give up!" The Tzaddik serves as the channel for these non-verbal divine hints of encouragement.] For this is the matter of the battle of Amalek of Moses our Teacher, may he rest in peace — who raised his hands — so that Israel should strengthen themselves and not despair, G-d forbid — from multiplying mercy and prayer. [Exodus 17:11-12 — when Moses raised his hands, Israel prevailed against Amalek; when his hands fell, Amalek prevailed. The Mishnah (Rosh Hashana 3:8) asks: did Moses' hands make or break the war? Rather: when Moses raised his hands, Israel looked up toward Heaven and strengthened their hearts. The raised hands were a gesture of divine encouragement — saying: keep looking upward, keep praying, do not give up.] And so it is in general in every generation — the true Tzaddik shows every person that he should not despair, G-d forbid, from the mercies of Hashem — however he may be. For certainly Hashem will not abandon him — for the evil inclination always wants to harm every person — and to cause him to fall in his thinking — that he is not important to Hashem — and that Hashem has no delight from him — and other such thoughts. But the person must look at the good things that Hashem sends into his mind — for despite everything — the name "Jew" is called upon him — and this is more precious and important than all the commandments in the world.

Segment 10
HE:
איצט טייער ברודער ועל איך דיר זאגין דים אמת איך ואלט דיך מיעץ גוען כדי די זאלסט דיר אפ ראטוען דיין נשמה דיים נצוץ אלקי אין די נקודה פין רבינו הק' ואס אין דיר אוף ר"ה ביסטו ניט גוען צוישין אנש"ש אין דער עיקר איז נאר מיט אנש"ש ואס טוהין אין רבינס זאך ואס זיין פילין די עליות אין ירידות פין צדיק עיין בלק"מ תו' סו' וכו'.

EN:
The Name "Yisrael" — G-d's Glory; The Teshuvah Formula And there is nothing that can darken this light — which is equal in weight to everything — for if, G-d forbid, one casts from himself the name "Jew" — then even if he does whatever he does — righteous acts and forms of worship that reach to the heavens — he does not attain this service: that the name "Jew" should be called upon him. And likewise — all the while [כ"ז = כל זמן — "all the time that / as long as / all the while." Kol zman — the standard temporal conjunction of duration. The abbreviation signals: not merely "when" but for the entire continuous duration during which the condition holds — all the while, every moment, without interruption.] the name "Jew" is called upon him — Hashem glorifies Himself with him every day — and says about him: "Israel — through whom I am glorified." [Isaiah 49:3] And every severing from evil [ניתוק מרע — "severing / cutting free from evil." Nituk (ניתוק) — from the root נתק — to sever, to snap free, to cut a connection. Stronger than mere "withdrawal" — this is an active cutting-free, a decisive severing of the bond with evil. Every such severing — however small — is seen by G-d as an act of glory.] — and every good point that a Jewish person does — Hashem glorifies Himself in this — like a compassionate father who glorifies himself in every act of his only beloved son — for whom everything is wisdom and importance. [כמו שאב רחמן מתפאר במעשה בנו יחידו החביב עליו מכל שהכל אצלו חכמות וחשיבות — "like a compassionate father who glorifies himself in every act of his only beloved son — for whom everything [the child does] is wisdom and importance." The analogy: a father who adores his only child sees even his most clumsy or childish actions as clever and important — because love transforms perception. G-d looks at each Jewish person with this same overflowing parental love — every small good act, every tiny severing from evil, is seen by G-d as wisdom and importance.]

Segment 11
HE:
איך ואלט דיר איין עצה גגיבון אפשר וען די קענסט קומין אוף פורים צוישין אנש"ש וארין אוף פורים איז גוען אנסיעה צי רבינו הק'. וקודם היו כל התחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים איז פין די גרעסטי זאכין אין ואס מען חאפט אועק איז זיינס נאר איך וייס דיך אז די קומסט אעהר וילסטו זיך מישין אין יעדיר זאך אין ביסט נסוג אחור פין אונז אין גייסט צי אנדרי ואס זענין שון אפגקילט פין רבינס אור אין זיי קילין דיך נאך מער אפ אודער די זיכסט שיחות ע"כ אוב די קענסט בא דיר אפ פאסטין אין מוח זאלסט אועק לייגין אלדינג נאר אפ ראטוען זיך אין זיך ניט מישין אין קיין שום זאך אין ניט אנדלין מיט קיינעם נאר אונז 4 איז ואלסטו גקענט קומין אוף פורים אין מניעות הממון איז קיין מניעה נאר מניעות המוח גייט מען אלי פרייטיג אין מען נעמט צי נוף אין מען פארט וד"ל יעצט טייער ברודער בייט איך דיך זאלסט מיר טוהין די טובה אין מיר שאפין לקוטי הלכות א"ח ח"ב חלק ג' ועסטו האבין אגרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין אין שרייב מיר תיכף תשובה טובה.

EN:
And through this the person will always fulfill: "thanking for the past" — to give thanks and praise always to Hashem — for having created us for His glory — and every person of Israel — even the sinners of Israel — is full of commandments like a pomegranate. [פושעי ישראל מלאים מצות כרמון — "the sinners of Israel are full of commandments like a pomegranate." A beloved Talmudic teaching (Eruvin 19a, Sanhedrin 37a) — even the most sinful Jew is described as full of good deeds as a pomegranate is full of seeds. The pomegranate is traditionally said to contain 613 seeds — corresponding to the 613 commandments. Even the worst sinner has performed many commandments and good deeds. This teaching is the foundation for never despairing of any Jewish soul.] And to request for the future — that he should draw close to Hashem in truth — as is fitting for a Jewish person whose root is holy — holier than all the angels — for "Torah and Israel and the Holy One blessed be He are all one." [אורייתא וישראל וקוב"ה כולא חד — Aramaic: "Torah and Israel and the Holy One blessed be He are entirely one." A celebrated Zoharic teaching (Parshas Acharei): the three are not merely connected or aligned — they are one reality. The Jewish soul at its root is literally one with the Torah and with G-d Himself. This oneness means the Jewish soul is, at its deepest level, holy beyond all angelic holiness — for the angels are not one with G-d in this way.] And every person of Israel has literally a divine portion — and certainly every sin — and even merely the physicality of one who is physically coarse — is bitter and evil to him — more than all the evils in the world. [מר ורע מכל הרעות שבעולם — "bitter and evil — more than all the evils in the world." An extraordinary statement about the Jewish soul's innate sensibility: because the Jewish person has a literally divine portion (chelek Elokim mamash), even the slightest coarseness, the smallest sin, is felt as more bitter and painful to the soul than any external evil could be. The soul's divine origin makes it acutely sensitive to any distance from G-d.] And to confess before Him — and to request for the future — and to give thanks to Hashem for his portion and for the commandments that he merits to perform.

Segment 12
HE:
(מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלומך ובריאותך האיתנה ה' יעזור שיהי' חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל, אחי המסור והנלבב כל צרתך היא רק מה שהנך נופל לעצבות ובסבתה כבר אינך יכול לעשות כלום רבינו הק' הזהיר רק שמחה כמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך רק לכסוף ולקוות להוציאני תחפש לך מקום מיוחד וכל השנה רק לכסוף ולרצות ולקוות להוציאני ולא לישון כי זה העיקר השינה.

EN:
And on the contrary — it is incumbent upon you and upon all the people of the diaspora to pray for mercy for the Land of Israel — as it is written in the Talmud, Tractate Ta'anis: that if, G-d forbid, there is a decree in the Land of Israel — it is incumbent upon the entire world to fast and to pray for mercy — for if the mistress is struck, G-d forbid, the handmaid must be afraid. [אם הגבירה לוקה ח"ו השפחה צריך שתפחוד — "if the mistress is struck, G-d forbid, the handmaid must be afraid." A Talmudic analogy: in a household, the handmaid (shifchah) fears for herself when the mistress (gevira) is punished — for if the higher one is struck, how much more the lower. Applied: the Land of Israel is the gevira (the mistress / the superior); the diaspora is the shifchah (the handmaid). When the Land of Israel suffers — the diaspora should tremble.]

Segment 13
HE:
אחי הנלבב אינך יחיד על כולם עובר גם עלי עובר בלי שעור וערך ומניעות המוח וחלישות הדעת מה שאיני יכול לעסוק בעבודת ה' וכדומה רק מה אפשר לעשות מוכרחים להחזיק מעמד איך שהוא צריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב הנך צריך להשים הרבה תפלות ולשפוך הרבה דמעות לפני השי"ת מעומקא דלבא שיהי' בעזרינו להית מקורבים באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ושנזכה לבא לציון הק' שכל הקדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' הנם רק כלים לקבל את אור הצדיק.

EN:
And our master the Rebbe זצ"ל brings: that one who gives money to the Land of Israel — the breath of the mouths of the children of the Torah school [תינוקות של רבן — "the children of the Torah school / the young children of the teacher." A Talmudic phrase (Shabbos 119b) for the pure breath of Torah study from the mouths of young children — considered the purest and most powerful form of Torah. The Talmud teaches that the world is sustained by the breath of these children's Torah study.] becomes his — and it protects the entire world from being struck, G-d forbid.

Segment 14
HE:
חברי היקר שמע לי והתחל שוב להתחדש בעבודת ה' רק בשמחה והימים הראשונים יפלו התחל לעסוק בחשק בעבודת ה' ושכח הכל כונתי בזה הרי יש לך שעון מעורר אז תקום בחצות ותשיח את לבך לפני השי"ת בתמימות ופשיטות מפני שזה מהדברים ההכי נעלים כמו פדיון ותשבור את השנה. פעמיים שלוש יהי' לך קשה ואח"כ היצה"ר בעצמו כבר מעיר ותקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש ושיהי' לך כל יום התבודדות מיוחדת כדי לבא וכו' כמו שמורנ"ת זצ"ל אמר כמה שלבא בגלגול זה גרוע אבל כדאי אפי' לבא כמה פעמים בגלגול אם רק יזכה פעם אחת להיות על הציון, מה נעשה שזה דבר בלתי מציאותי כמו לעלות לשמים עכ"פ אסור בשום אופן להניח את הכיסופים וצריך להתאמץ בתפילה כי המניעה היא בשביל החשק.

EN:
And all the more so — the people of the Land of Israel themselves — who can protect the entire world. And likewise our master the Rebbe זצ"ל brings: that one who gives money to the Land of Israel — through this his money is preserved in his hand.

Segment 15
HE:
אחי הנלבב והיקר אסור להזניח את עצמו בשום אופן וכי זה התכלית להעביר ככה את החיים בעולם בהבלים כאלה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן? זכור עוד את האהבה שהיתה לנו במירון קודם חתונתי כאמרת הרה"צ ר"נ מטולטשין מי הוא אחי חסיד ברסלב מי הוא אבי חסיד ברסלב וכו' וכו' ורבינו הקדוש מביא בתורה חדי ר"ש ס"א אנן בחביבותא תליא מלתא ובפתח ר"ש תורה ס' אומר רבינו הק' ז"ל שאפשר לישן כל השבעים שנה לחשוב שלומדים ומתפללים אבל ישנים אז מוכרחים להגיע לצדיק שיכול להעיר ע"י ספורי מעשיות משנים קדמוניות שזה גבוה מכל השבעים פנים של התורה אחי הנלבב מוהרנ"ת הקדוש תפס פעם בזקנו ואמר זקן לבן ועדין חסיד ברסלב אז מה כבר נאמר אנו והבת מלכה ענתה לכל המלכים שבאו להשתדך איתה אבל השבע מימות לא עברו עליך כי העיקר זה המסי"נ והבזיונות שסובלים כדי להתקרב וצריך לדעת את ההשמטה "אחד הי' אברהם" שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' אחד וכו' עי"ש.

EN:
And likewise our master the Rebbe זצ"ל brings in the Sefer HaMidos — that a person must long for the general good — even if he himself will personally suffer damage as a result. [שהאדם צריך שיהא נכסף לטוב הכללי אעפ"י שלו בעצמו יגיע היזק — "that a person must long for the general good — even though he himself will personally suffer damage." The highest form of spiritual selflessness: caring so much about the good of the community of Israel and of the world that one willingly accepts personal damage in its service. This is the level of Moses, who was willing to be erased from G-d's book for the sake of Israel (Exodus 32:32).]

Segment 16
HE:
אחי הנלבב והאהוב אסור לישן את הזמן אבל אסור גם ליפול אני מבין שבז' אדר הזה הלולא דמרע"ה מן הסתם בודאי תהי' במירון על ציון רשב"י הק' זיע"א אז שתשים הרבה תפלות עבורך ועבורי ואני עושה אותך שליח שתספר לצדיק האמת מה שעובר עלי ותבקש עבורי הרבה כי דע לך שכבר כלו כל הקיצין אין בי יותר כח לסבול את כל מניעות המוח והבלבולים וכו' וכו' וכי זה התכלית שלי היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה.

EN:
Therefore — his honor must do teshuvah for this — and request from Hashem each day that there should be throughout the entire world quiet and tranquility for Israel — and all the more so and all the more so [מכ"ש וכ"ש = מכל שכן וכל שכן — "and all the more so and all the more so." The abbreviation מכ"ש (mika shekan — "all the more so") appears doubled here — once is not enough. The repetition is deliberate emphasis: the obligation to pray for the Land of Israel is not merely greater than for the diaspora — it is emphatically, doubly, overwhelmingly greater.] in the Land of Israel — concerning which it is written: "And My eyes and My heart shall be there all the days." [I Kings 9:3 — G-d's promise about the Temple in Jerusalem: "My eyes and My heart shall be there perpetually." The Land of Israel — and Jerusalem specifically — is where G-d's attention and love are perpetually directed.] And the entire world has existence only through the merit of the Land of Israel.

Segment 17
HE:
אחי היקר העתיר עבורי הרבה אז גם אתה תיושע המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה ותשקיע הרבה עבודה שנזכה לתכלית הנכון ושכבר יגיע הקץ לצרותינו כי עד מתי עד מתי הבע"ד עוד יענה וירדוף רבינו הק' זיע"א אמר כל עניני הוא תפלה וזה לדאבונינו הגלות ההכי גדול שהדיבור פה הוא בגלות ע"כ אחי בקש הרבה על קברי הצדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א מפני שאין כמעט עוד כזה צדיק שיהי' לו כזו שייכות לרבינו הק' כאותו הצדיק, ז' אדר יהי' ביום א' פרשת תצוה אני מניח שתהי' במירון על הציון הק' ואולי כבר על שבת איך שתבין עכ"פ בזמן הזה תהי' שם אז תתפלל עבורי הרבה ותקרא שם את הדף שלי ותשרוף אותו אח"כ למעה"ש.

EN:
And his honor should yearn to come to the Land of Israel — as he always yearns for this — and likewise should yearn for the holiness of our master the Rebbe זצ"ל — and for the fulfillment of the Rebbe's זצ"ל saying: "May your springs spread outward" [Proverbs 5:16] — that the books of our master the Rebbe זצ"ל should be spread — and that yeshivas and gatherings should be made — that they should study the books of our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 18
HE:
עכשיו אחי היקר אומר לך האמת הייתי מייעץ לך כדי שתציל את נשמתך את הניצוץ האלקי ונקודת רבינו הק' שבקרבך, על ר"ה לא היית בין אנש"ש והעיקר זה דוקא עם אנש"ש שעוסקים בענין רבינו שחשים את העליות והירידות של הצדיק עיין בלקו"מ תו' ס"ו וכו'

EN:
And that they should make from Torah — prayer: to request from Hashem to fulfill what they learn — and to fulfill "If in My statutes you walk" — to walk with them: both the service of Hashem — Torah and prayer and acts of lovingkindness [גמ"ח = גמילות חסדים — "acts of lovingkindness." The standard abbreviation — expanded here as in earlier letters.] and charity and all the commandments — should be with love and awe and ardor and attachment — as is fitting for each person according to his level — which they will attain according to the teachings of our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 19
HE:
הייתי מייעץ לך אולי אם היית יכול לבא על פורים בין אנש"ש כי בפורים היתה נסיעה לרבינו הק' וקודם היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים הוא מהדברים ההכי נעלים ומה שזוכים לחטוף זה נשאר שלו אני מכירך שכשאתה מגיע הנה הנך רוצה להתערב בכל דבר והנך נסוג אחור מאתנו והנך הולך לאחרים שכבר הצטננו מהאור של רבינו והם מצננים אותך עוד יותר או שהנך הולך לחפש שיחות ע"כ אם הנך מסוגל להחליט במוחך שתניח את הכל רק לחפש להציל את עצמיך ולא להתערב בשום דבר ולא להתעסק עם אף אחד רק ארבעתנו אנו אז היית יכול להגיע על פורים ומניעת הממון היא לא שום מניעה רק מניעות המוח הולכים כל יום שישי ואוספים ונוסעים וד"ל עכשיו אחי היקר הנני מבקשך שתעשה לי טובה ולהשיג לי לקוטי הלכות או"ח ח"ב ח"ג ויהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד.

EN:
And also the physical activities — such as eating, drinking, sleeping, business dealings, and craftsmanship — all should be according to the Torah and according to the ways of our master the Rebbe זצ"ל — for the sake of the eternal purpose: to find hints toward the good in everything — to draw close to Hashem through this — for this is the essential purpose — and this is the essential building of da'at [בנין הדעת — "the building of da'at / knowledge." The construction and development of inner G-d-consciousness — the deep, intimate knowing of G-d that is the Rebbe's central teaching from Likutay Moharan Torah 1. Da'at is not merely intellectual knowledge but intimate, experiential awareness of the divine — the same word used for the "knowledge" between husband and wife. Building the da'at = constructing the inner Holy Temple of the mind.] — the building of the Holy Temple — which is the da'at of each person — for the mind and da'at of each person is his Holy Temple.

Segment 20
HE:
וכתוב לי תיכף תשובה טובה)

EN:
And this is the matter of Chanukah — the dedication of the Holy Temple — that one dedicates [מחנכין — "one dedicates / one initiates." The root חנך (chanuch) means to dedicate, to initiate, to inaugurate — the same root as Chanukah (חנוכה = the dedication / inauguration). The verb is used here in two senses simultaneously: outward (the dedication of the Temple) and inward (the dedication of one's own mind and da'at).] the da'at — that one dedicates oneself to the service of Hashem — to Torah and prayer — with ardor and joy and thanks and gratitude to Hashem.

Segment 21
HE:
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
And to draw oneself [להמשיך א"ע — "to draw oneself." א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation appearing throughout the correspondence. Lehamshich (to draw / to attract) + atzmo (himself) — to actively pull oneself toward the divine hints, to not wait passively but to draw oneself in their direction.] toward the hints that are in the sea of wisdom — what Hashem gives through the true Tzaddik — hints to the person in all kinds of darkness and obscurity — to the point that it is impossible even to say to him verbally — [G-d] strongly makes with his hands hints: "My brother — be strong and do not despair, G-d forbid." [עושה בידים רמזים אחי חזק ואל תתייאש ח"ו — "makes with his hands hints: 'My brother — be strong and do not despair, G-d forbid.'" A striking and tender image: when a person is in such a state of darkness and spiritual obscurity that words cannot reach him — Hashem communicates through gestures of the hand — like a father in a noisy crowd gesturing across the distance to his child: "Be strong! Don't give up!" The Tzaddik serves as the channel for these non-verbal divine hints of encouragement.]

For this is the matter of the battle of Amalek of Moses our Teacher, may he rest in peace — who raised his hands — so that Israel should strengthen themselves and not despair, G-d forbid — from multiplying mercy and prayer. [Exodus 17:11-12 — when Moses raised his hands, Israel prevailed against Amalek; when his hands fell, Amalek prevailed. The Mishnah (Rosh Hashana 3:8) asks: did Moses' hands make or break the war? Rather: when Moses raised his hands, Israel looked up toward Heaven and strengthened their hearts. The raised hands were a gesture of divine encouragement — saying: keep looking upward, keep praying, do not give up.]

And so it is in general in every generation — the true Tzaddik shows every person that he should not despair, G-d forbid, from the mercies of Hashem — however he may be. For certainly Hashem will not abandon him — for the evil inclination always wants to harm every person — and to cause him to fall in his thinking — that he is not important to Hashem — and that Hashem has no delight from him — and other such thoughts. But the person must look at the good things that Hashem sends into his mind — for despite everything — the name "Jew" is called upon him — and this is more precious and important than all the commandments in the world.

And there is nothing that can darken this light — which is equal in weight to everything — for if, G-d forbid, one casts from himself the name "Jew" — then even if he does whatever he does — righteous acts and forms of worship that reach to the heavens — he does not attain this service: that the name "Jew" should be called upon him.

And likewise — all the while [כ"ז = כל זמן — "all the time that / as long as / all the while." Kol zman — the standard temporal conjunction of duration. The abbreviation signals: not merely "when" but for the entire continuous duration during which the condition holds — all the while, every moment, without interruption.] the name "Jew" is called upon him — Hashem glorifies Himself with him every day — and says about him: "Israel — through whom I am glorified." [Isaiah 49:3] And every severing from evil [ניתוק מרע — "severing / cutting free from evil." Nituk (ניתוק) — from the root נתק — to sever, to snap free, to cut a connection. Stronger than mere "withdrawal" — this is an active cutting-free, a decisive severing of the bond with evil. Every such severing — however small — is seen by G-d as an act of glory.] — and every good point that a Jewish person does — Hashem glorifies Himself in this — like a compassionate father who glorifies himself in every act of his only beloved son — for whom everything is wisdom and importance. [כמו שאב רחמן מתפאר במעשה בנו יחידו החביב עליו מכל שהכל אצלו חכמות וחשיבות — "like a compassionate father who glorifies himself in every act of his only beloved son — for whom everything [the child does] is wisdom and importance." The analogy: a father who adores his only child sees even his most clumsy or childish actions as clever and important — because love transforms perception. G-d looks at each Jewish person with this same overflowing parental love — every small good act, every tiny severing from evil, is seen by G-d as wisdom and importance.]

And through this the person will always fulfill: "thanking for the past" — to give thanks and praise always to Hashem — for having created us for His glory — and every person of Israel — even the sinners of Israel — is full of commandments like a pomegranate. [פושעי ישראל מלאים מצות כרמון — "the sinners of Israel are full of commandments like a pomegranate." A beloved Talmudic teaching (Eruvin 19a, Sanhedrin 37a) — even the most sinful Jew is described as full of good deeds as a pomegranate is full of seeds. The pomegranate is traditionally said to contain 613 seeds — corresponding to the 613 commandments. Even the worst sinner has performed many commandments and good deeds. This teaching is the foundation for never despairing of any Jewish soul.]

And to request for the future — that he should draw close to Hashem in truth — as is fitting for a Jewish person whose root is holy — holier than all the angels — for "Torah and Israel and the Holy One blessed be He are all one." [אורייתא וישראל וקוב"ה כולא חד — Aramaic: "Torah and Israel and the Holy One blessed be He are entirely one." A celebrated Zoharic teaching (Parshas Acharei): the three are not merely connected or aligned — they are one reality. The Jewish soul at its root is literally one with the Torah and with G-d Himself. This oneness means the Jewish soul is, at its deepest level, holy beyond all angelic holiness — for the angels are not one with G-d in this way.] And every person of Israel has literally a divine portion — and certainly every sin — and even merely the physicality of one who is physically coarse — is bitter and evil to him — more than all the evils in the world. [מר ורע מכל הרעות שבעולם — "bitter and evil — more than all the evils in the world." An extraordinary statement about the Jewish soul's innate sensibility: because the Jewish person has a literally divine portion (chelek Elokim mamash), even the slightest coarseness, the smallest sin, is felt as more bitter and painful to the soul than any external evil could be. The soul's divine origin makes it acutely sensitive to any distance from G-d.]

And to confess before Him — and to request for the future — and to give thanks to Hashem for his portion and for the commandments that he merits to perform.

This twentieth letter — written on the eve of Chanukah 5717 (December 1956) — is one of the most wide-ranging in the collection, moving from a firm personal refusal through a geopolitical teaching about the Land of Israel, to a Chanukah meditation, to a majestic closing on the name "Yisrael" and the teshuvah formula.

The refusal to travel (§§3–4): The recipient has asked the author to come abroad to spread Breslov Chassidus. The author declines firmly and movingly: illness prevents him; he will not endanger himself to travel abroad when the books say it is better to die in the Land of Israel than to live in the diaspora; he and his fathers are native Israelis who have endured famine, wars, and troubles without ever considering leaving. The suggestion that a threat of war in the Land of Israel is a "divine hint" to leave is sharply rejected: "Silence! Do not mention this, G-d forbid" — and he cites the Shunnamite woman: "In the midst of my people I dwell" — "whatever will be with all the Jews will be with me too."

The Land of Israel vs. the diaspora (§§5–7): On the contrary — the diaspora is more dangerous. The Holocaust is the evidence: G-d abandoned those communities (Poland, Russia, Romania — "may G-d have mercy" — rach"l). But in the Land of Israel there were great miracles many times. Likutay Moharan §7: the Land is above nature, a place of miracles, a place of prayer. Seen "with palpable evidence" (bechush). The diaspora must pray FOR the Land — not the reverse. Talmud Ta'anis: if the Land suffers — the diaspora must fast: "if the mistress is struck, the handmaid must be afraid." Two Sefer HaMidos teachings: (1) giving money to the Land of Israel makes the pure breath of Torah children one's merit; (2) one who gives money to the Land — his money is preserved. And: a person must long for the general good even if he personally suffers damage for it.

The Breslov program (§8): Yeshivas to study the Rebbe's books — making Torah into prayer — "if in My statutes you walk" applied to all of life: both holy service (Torah, prayer, chesed, charity) AND physical activities (eating, sleeping, business) — all should be "according to the Rebbe's ways" for the eternal purpose. Finding hints toward the good in everything = drawing close to Hashem = the essential building of da'at = the building of the Holy Temple = each person's own mind.

Chanukah: the dedication of the mind (§9): Chanukah = chanukas beis hamikdash = dedicating the da'at. Drawing toward divine hints in the "sea of wisdom" — even in total darkness, G-d gestures with His hands: "My brother — be strong, do not despair!" — like Moses raising his hands against Amalek so Israel would look upward and not lose hope. The true Tzaddik in every generation shows each person not to despair of G-d's mercy. The evil inclination's weapon: "you are not important to G-d" — the remedy: the name "Yisrael" is called upon you — more precious than all the commandments in the world.

The name "Yisrael" and the teshuvah formula (§§10–11): The name "Yisrael" is a light that nothing can darken. G-d glorifies Himself with every Jew every day — "Israel, through whom I am glorified" (Isaiah 49:3). Every severing from evil and every good point — G-d glorifies Himself in it — like a father who sees wisdom and importance in every act of his only beloved child. The teshuvah formula: (1) "thanking for the past" — gratitude that we were created for His glory; even the worst sinners are full of commandments like a pomegranate (Eruvin 19a); (2) "requesting for the future" — to draw close in truth; (3) the theological foundation: "Torah and Israel and the Holy One blessed be He are entirely one" (Zohar); each Jew has a literally divine portion (chelek Elokim mamash); even physicality and coarseness are more bitter to the soul than all the world's evils.

Key terms in this letter: Avoda"sh = avodas Hashem — the service of Hashem; standard abbreviation · L"a = lo aleinu — may it not be upon us; the formula of distancing when mentioning illness · Yoser kadai lamut b'Eretz Yisrael mi'lichyos b'chutz la'aretz — better to die in the Land of Israel than to live abroad · Hus mi'lehazir — "silence! do not mention this"; the sharpest formula of rejection · B'soch ami anochi yoshevet — "in the midst of my people I dwell" (II Kings 4:13); sharing the fate of the community · Im hagevira lokah hashifchah tzarich shetefahed — if the mistress is struck the handmaid must be afraid (Ta'anis) · Tinokos shel Rabban — the children of the Torah school; whose pure breath protects the world · LM §7 — Eretz Yisrael lema'alah min hateva — the Land of Israel is above nature, a place of miracles · Yifotzsu ma'ayenosecha chutzah — "may your springs spread outward" (Proverbs 5:16); the Rebbe's vision · Binas haDa'at / binyan beis hamikdash — building of da'at = building of the Holy Temple in each person's mind · Chanukkas habayis / chanukkas hada'at — the dedication of the Temple / the dedication of the mind · Oseh b'yadayim remezim — achi chazak v'al tityaesh — making hand-gestures of encouragement: "my brother be strong!" · Milchemes Amalek — Moshe higia yadav — the Amalek battle; Moses raised his hands so Israel would look upward · Shem Yehudi / Yisrael — the name "Jew/Israel"; more precious than all commandments; a light nothing can darken · Yisrael asher becha espa'er — "Israel through whom I am glorified" (Isaiah 49:3); G-d's daily pride in each Jew · Poshei Yisrael mele'im mitzvos ke'rimon — the sinners of Israel are full of commandments like a pomegranate (Eruvin 19a) · Oraisa v'Yisrael v'Kudsha Berikh Hu kula chad — "Torah and Israel and the Holy One are entirely one" (Zohar) · Chelek Elokim mamash — a literally divine portion; the root of every Jewish soul · Modeh l'she'avar / mevakesh l'la'vad — thanking for the past / requesting for the future; the teshuvah formula



# At Meron — Prayer, Psalms, and the Holy Graves
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/21/

At Meron — Prayer, Psalms, and the Holy Graves
מכתב 21
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/21

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' תצוה ח' אדר מרבין בשמחה תרפ"ו ירושלים עיה"ק ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my brother, my dear, my soul and my heart — who yearns for the service of Hashem [לעבוה"ש = לעבודת השם — "for the service of Hashem." The abbreviation with the prepended lamed (ל = "for/to"): l' + avoda (service) + haShem (the Name). A slightly different form from the עבודה"ש of Letter 20 — here the lamed of direction is incorporated into the abbreviation itself.] in truth and wholeness and so on — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him — and to all his household, may they live — and all those attached to him, may they live — and in particular to our exalted friend, our master Rabbi Moshe Aharon, may his light shine, and all his household, may they live. [ולכב"ב שי' וכל הנלוים אליו שיחיו ובפרט לחבירינו הנעלה מה"ר משה אהרן נ"י וכב"ב שיחיו — "and to all his household, may they live, and all those attached to him, may they live — and in particular to our exalted friend, our master Rabbi Moshe Aharon, may his light shine, and all his household, may they live." כב"ב = כל בני ביתו (all his household); שי' = שיחיו (may they live); הנלוים אליו = those who join / attach themselves to him — his circle and associates; מה"ר = מורינו הרב (our master the Rabbi). The return of R' Moshe Aharon as co-recipient after his absence from the correspondence since Letter 12.]

Segment 2
HE:
שלום וברכה למע"כ ידידי עוז אהובי יקירי צמוד לבבי האברך היקר שותה מים חיים מננמ"ח משתוקק לעבוד הי"ת באמת ותמים כש"ת כמוה"ר ר' ... נ"י

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I am indeed receiving his letters and monies each time — how greatly this gives us life. May Hashem give you life always — and may you be blessed with all the blessings written in the Torah. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
דיין בריף האב איך ערהאלטין אין איך האב מיך גפרייט צי הערין פין דיר עס איז מיר אחידוש איך האב דיך אן גבייטן אטובה וייל אויב די קאנסט מיר שיקין לק"ה א"ח ח"ב ח"ג אין די ענפרסט מיר גאר ניט דער פין איך בייט דיך זייער זאלסט מיר ענפרין ועגין דיים ועסט האבין א גרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין ר' שלמה וקסליר לערינט אליין אין דיים חלק אין ער קען מיר ניט לייאין ע"כ בייט איך דיך טייעריר ברודר זייער ויא די האסט מיר מרבה גוען מיט ספרי רבינו אזו זאלסטי ווייטער זוכה זיין ועסטו האבין אחלק אין אגרוסי מצוה מזכה הרבים...

EN:
His honor's forgiveness for the delay in my letters to him — for I am very occupied with overseeing the printing of the book "Eden Tziyon" [ס' "עדן ציון" — "the book 'Eden Tziyon' — Garden of Eden of Zion." A book about the holy sites in the Land of Israel, composed by the author's father. ס' = ספר (book). The full title suggests a description of the sacred geography of the Land of Israel as a kind of earthly Garden of Eden — the holy places where the divine presence rests.] — by my father, my teacher, may his light shine — founded on the holy sites in the Land of Israel.

Segment 4
HE:
יעצט ועל איך דיר שרייבין ואס די רימסט מיך אזו הייבט זיך גאר ניט אן איך שאלף נעביך זייער אין עבודת ה' אין דער בע"ד יאגט מיך פין אלי זאטין ארום אין ארום אין איך האב ניט מנוחה אפילו איין רגע אין גרוסי מניעות המוח עס איז מיר בוטער פין אלי זאטין איך וייס ניט קיין שום עצה אקעגין אים ער ויל מיך אין גאנצין איין שלינגין ע"כ איז אוף דיר א חוב די זאלסט די צייט אריבער קיין מירון על הציון התא"ל רשב"י זיע"א איך מאך דיך אשליח זאלסט פאר לייגין אסאך תפלות אין בכיות פאר מיינעט ועגין זאלסט אסאך בייטין בא השי"ת ואס ועט זיין מיין תכלית איך מיטשי מיך אזו שון באלד 2 יאר מיט אוזני רדיפות אין צי עבודת ה' בין איך ניט זוכה אין בין נעביך אזו וייט פין הייליקן רבין אין פין השי"ת אן א שיעור אין אן איין ערך ואס ועט זיין דער תכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן אל תחריש ואל תשקוט הרבה תפלה בעדי.

EN:
Three Simultaneous Projects: Eden Tziyon, Yichus HaGedolim, and Ya'alas Chen And I have added to this the book "Yichus HaGedolim" [ס' "יחוס הגדולים" — "the book 'Yichus HaGedolim' — the Lineage / Ancestry of the Great Ones." יחוס (yichus) — lineage, ancestry, distinguished pedigree. The title plays on the standard meaning of yichus (aristocratic lineage) but applies it to spiritual greatness: the "ancestry" and biographical accounts of the great Tzaddikim and holy ones who are related to the author's own family lineage. A book both of personal family history and broader hagiography.] — the lineage (and a little about the matters and greatness) of the great ones and the Tzaddikim who belong to our family lineage. But I have made myself a great debtor for this — for several hundred Israeli lirot [ל"י = לירות ישראליות — "Israeli lirot / Israeli pounds." The currency of Israel at the time — the lira (pound), before the eventual transition to the shekel. The abbreviation: lamed (ל) + yud (י) = L.I. = Lira Israelit.] — to the printer — which I will need to pay. But it is a very precious book — gathered and collected from hundreds of rare genealogical books [ספרי יחוס יקרי המציאות — "rare genealogical books / books of lineage that are precious in their availability." Yikrei hametzius — precious / rare to find — referring to books so scarce that finding them at all is itself a remarkable thing. The author compiled his work from hundreds of such rare sources, making his collection itself an irreplaceable scholarly achievement.] and manuscripts and so on. And soon — with G-d's help — it will be completed entirely. And I hope that his honor — and many other people — will give themselves life through these very precious books. And with G-d's help I will send also to his honor — and perhaps he will be able to show them to other people as well — so that they should spread among the people of Israel who yearn for the holiness of the Land of Israel and the holy sites and the greatness and righteousness of the Tzaddikim — may their merit protect us. [זי"ע = זיכרונם יגן עלינו — "may their memory / merit protect us." The standard blessing-abbreviation for multiple deceased Tzaddikim collectively: zikhronam yagen aleinu. Distinct from זצ"ל (may his/their memory be for a blessing) — זי"ע specifically invokes the Tzaddik's memory as active spiritual protection over us.] lirot for the printing and binding — and printed only a limited number — only 500 [ת"ק = 500 in Hebrew numerical notation: ת (tav = 400) + ק (kuf = 100) = 500. The standard Hebrew alphabetical numeral system used throughout rabbinic literature.] books. And also for my addition "Yichus HaGedolim" — I borrowed from the printer — and I must first and foremost pay him the debt — and fulfill the commandment of prompt payment of wages. [לקיים פריעת שכר שכיר — "to fulfill the commandment of prompt payment of wages." Peri'as sechar sachir — the Torah commandment (Leviticus 19:13, Deuteronomy 24:15) to pay a hired worker promptly, not to delay his wages even overnight. The author applies this commandment to his debt to the printer — treating the printer's payment as a religious obligation, not merely a commercial one.]

Segment 5
HE:
טייעריר ברודער דער צייל אלדז דיים היילקען צדיק רשב"י זיע"א אין רעד דיר אוס דאס גאנצי הארץ אין עס זאל שון נעמין איין עק פון די צרות אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ער"ח ניסן איז גוען אנסיעה צים רבין קענסטו אוס פירין צי זיין אין מרון הקדוש אין מאכין דיים צדיק א שליח צים היילקען רבינו הקוה"נ וכו' אין אזו אוך קענסטו גיין צי ציון ר' ישראל קרדן זצ"ל אין צי הצדיק ר' אברהם קליסקער ור' נחמן הרדינקער וכו' אין מאכין אשליח צי רבינו הקדוש אין אסאך תפלה פאר לייגן אוף אונז עס זאל נעמין איין עק פין מייני צרות אין פין דייני מען זאל זוכה זין דונין השי"ת באמת לאמתו אין מקושר במס"נ לרבינו הק' וכו' ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' בעיקר.

EN:
And I have also resolved to print some galleys for our book "Ya'alas Chen" [ס' "יעלת חן" — "the book 'Ya'alas Chen' — the Graceful Doe." A title from Proverbs 5:19 — "a graceful doe / a beloved hind" — a term of endearment for the Torah. This is the major Likutay Moharan commentary project that has driven the correspondence throughout — the commentary on Torah 1 of Likutay Moharan that has been painstakingly printed in installments. The name Ya'alas Chen suggests the grace and beauty of Torah wisdom.] — on Torah 1 of Likutay Moharan — to complete some matters and to bind it simply [לכרכו פשוט — "to bind it simply / to bind it in a plain binding." A basic, inexpensive binding — not a luxury edition but a functional book that people can use and read. The peshitus (simplicity) of the binding mirrors the Rebbe's teaching about peshitus in divine service: even a plainly bound book can give life and carry holiness.] — so that afterward it can be bound together with the rest that belongs to it, when Hashem will help us to print [more] — and to make it Part 1 — and to spread it among Israel. For it has already been several years that it sits in a corner — already printed — and I see no way to complete more at present. And therefore — when we spread this among Israel — first: it will give life to many people — and our toil will not be in vain. [לא יהי' לריק יגיענו — "our toil will not be in vain." From Isaiah 49:4 — "I have labored in vain, I have spent my strength for nothing and vanity." The author uses the biblical phrase to express his fear that years of effort will go unrecognized if the book is never circulated — and his hope that distributing what has been printed will justify the labor.] And second: perhaps Hashem will help that we can continue from this — from the income of the sales, after paying the debts on it — to print the rest. And in the meantime I hope that his honor will give life to himself and to several other people through these holy books — which he will receive soon.

Segment 6
HE:
און וייטער ואס די שרייבסט אז די ביסט מיט עצבות אין פאלסט אריין אין יאוש עיין בהספמ"ע מהז' בייטלירס בהתחלה אז זיי זענין שון זייער פרייליך גוארין האט זיך דער מלך אוף גשטעלט וכו' באשר איך בין אשטערין זייער זע איך אז די ועסט וכו' בכן זאלסטו זייען די זאלסט ניט האבין קיין עצבות וכו' אין אז די ועסט פרייליך זיין וכו' עי"ש היטב אין דער רבינו הקדוש צעק בקול גדול ולא יסף גואלד זייט אייך ניט מיאש, אין שום יאוש בעולם כלל הארצדיקער גטרייער ברודער מען דארף אסאך תפלה פאר לייגן כי עיקר כלי זיינו של איש הישראלי הוא התפלה שבו כובש כל המלחמות אין די בת מלכה האט גזאגט רק ביינקין גלייב מיר מיר איז נעביך אזו בוטער עס איז שון אזו אצייט ואס איך קען איין וארט ניט רעדין פאר השי"ת ממש מר ממות נאר מה לעשות צריך לבטוח בהשי"ת שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד ע"כ דארף מען זיך מחדש זיין מחדש בעבודת ה' כאילו היום נולדתי ויש לנו אב זקן על מי לסמוך ואס האט גזאגט דופיט אוף מייני כוחות ואמר גמרתי ואגמור נצחתי ואנצח וב"ה שאנחנו בגורלו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים בכל הבחינות אשרינו אלפים פעמים אשרינו פרייליך אין פרום אוך גלייב מיר דער בע"ד באצאלט מיר פאר וואס איך שרייב דיר נאר רבינו הקדוש לופט פריר אוס. האב אפריילכען פורים.

EN:
Response to the Recipient's Difficulty — Belief in All Tzaddikim; The Chain of Unique Moses-Souls And regarding the difficulty of his honor — I am not ready [to respond properly] due to my busyness as mentioned above — and yet I cannot dismiss him with nothing at all. [פטור בלא כלום אי אפשר — "it is impossible to dismiss him with nothing at all." A Talmudic-style phrase: patur belo klum efshar — one cannot simply walk away from this question without any response. The author acknowledges he cannot give the full answer the question deserves but must say something.] The matter is as follows: The truth is that there were many great Tzaddikim — and their holiness has always been in every generation — both the revealed and the hidden ones. And one must believe in them and in their holiness — and in the stories of their greatness. [As his honor will see in my book Yichus HaGedolim — the praises of the Tzaddikim, may their merit protect us.] But the unique ones of the generations — in the aspect of the soul of Moses — of whom it is said: "Many daughters have done valiantly — but you surpass them all" [Proverbs 31:29 — the closing verse of the Eishes Chayil poem, applied here to the supreme Tzaddikim who surpass all others in their spiritual level and cosmic role.] — these were: Moses our Teacher, may he rest in peace [מרע"ה = משה רבינו עליו השלום — "Moses our Teacher, may peace be upon him." The standard Breslov abbreviation for Moses: Moshe Rabbeinu alav hashalom.] — and Rabbi Shimon bar Yochai [רשב"י = רבי שמעון בר יוחאי — "Rabbi Shimon bar Yochai." The standard abbreviation. זיע"א = זכותו יגן עלינו אמן — "may his merit protect us, Amen." The fuller blessing-form with Amen appended, used for the most exalted Tzaddikim. Distinct from זצ"ל (memory for a blessing) — זיע"א specifically invokes the Tzaddik's active merit as protection, sealed with Amen.] — and the Arizal — and the Ba'al Shem Tov זצ"ל — and our master the Rebbe זצ"ל — who said that from him until the Messiah there will be no novelties — for from them all Israel and all the worlds must receive their rectification in completeness. And they encompass all the souls and spirits of Israel.

Segment 7
HE:
(מכתבך קבלתי ושמחתי לשמוע ממך זה פלא אצלי שבקשתי ממך טובה אם תוכל לשלוח לי לקו"ה או"ח ח"ב ח"ג ואינך עונה לי כלל על זה אני מאד מבקש ממך שתענה לי על זה יהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד ר' שלמה וקסליר לומד בעצמו בחלק הזה ואינו יכול להשאיל לי אותו לכן אני מבקש ממך מאד אחי היקר שכמו שהרבת אצלי ספרי רבינו כן תמשיך הלאה לזכות ויהי' לך חלק במצוה גדולה של מזכי הרבים.

EN:
And as brought in the holy Zohar: that even though there were awesome Tzaddikim — Aharon and Betzalel and so on — and yet they were compelled to come to Moses — and they brought the Mishkan to Moses — "And Moses erected the Mishkan" — for he knows how to make the unification of the Holy One blessed be He and His Shechinah — limb by limb. [יחוד קב"ה ושכינתי' שייפי בשייפי — "the unification of the Holy One blessed be He and His Shechinah — limb by limb." Two distinct Aramaic phrases: (1) קב"ה ושכינתי' = Kudsha Berikh Hu u'Shechinteh = "the Holy One blessed be He and His Shechinah" — the divine masculine and feminine principles of Kabbalistic thought, whose union is the goal of all spiritual work; (2) שייפי בשייפי = shaifei b'shaifei = "limb by limb" — from the Zoharic teaching that only Moses knew how to elevate each spiritual "limb" to its precise corresponding root in the supernal structure. See also Letters 12 and 13 for this Zoharic teaching.] And therefore — certainly I must believe in all Tzaddikim of all generations — and they must be precious in our eyes — and we must make use of their merit — and to mention their names — for this is the matter of saying the names of the Tzaddikim — to arouse their holiness upon us. But to know that the essential life-force and roots of our souls are in the Tzaddikim mentioned above — and in particular for us — the essential is our master the Rebbe זצ"ל — who is close to our generations — and his fire burns until the coming of the Messiah — and the entire life-force of the world depends upon him specifically. [וכל חיות העולם תלוי בו דייקא — "and the entire life-force of the world depends upon him specifically." Daikah — the precise, emphatic particle — specifically him and no other. Not merely that the Rebbe's Torah is important or helpful — but that the actual life-force sustaining the entire world flows specifically through him. A categorical claim about the cosmic role of Rabbi Nachman.] And even those who do not know about him — and even those who oppose him — receive their life-force from him in concealment.

Segment 8
HE:
כעת אכתוב לך על מה שאתה כ"כ משבח אותי זה לא מתחיל בכלל לדאבוני אני מאד יושן בעבודת ה' והבע"ד רודף אותי מכל הצדדים סביב סביב ואין לי מנוחה אפילו רגע אחד ומניעות המוח גדולים מר לי מאד מכל הצדדים איני יודע שום עצה נגדו הוא רוצה לבלוע אותי לגמרי ע"כ מוטל עליך חוב שתעבור בזמן הזה למירון על ציון התא"ל רשב"י זיע"א אני עושה אותך שליח שתניח שם הרבה תפלות ובכיות עבורי שתבקש הרבה אצל השי"ת מה יהי' התכלית ממני אני כבר מתייסר כך כמעט שנתים ברדיפות כאלו ולעבודת ה' איני זוכה ולדאבוני כ"כ רחוק מרבינו הקדוש ומהשי"ת בלי שיעור וערך מה יהי' התכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן אל תחריש ואל תשקוט הרבה בתפלה בעדי.

EN:
And certainly it is a blemish to draw close to some other person — and in particular since the concealment now is so great [כ"כ = כל כך — "so much / to such an extent." The standard abbreviation for kol kach — the intensifying phrase meaning "so very / to such a degree."] that we do not know who are the Tzaddikim of this generation — and they are hidden from our eyes. For one must not fool oneself that the famous ones are the true Tzaddikim — for even though there are many upright people in Israel — a Tzaddik is an entirely different matter — and in particular to lead souls, one must know their roots and their flaws and their rectifications and so on. In truth — I must believe in the good that is in every person — and judge him on the scale of merit — and find the good even in the worst of the worst — the one no worse than whom there is. But to draw close — and in particular to accept his authority — and to grant him the status of a Rebbe [ולהסמיכו לרבי — "to grant / confer upon him the status of a Rebbe." Lehasmich — from the root סמך — to lean upon, to ordain, to grant authority to. The term for rabbinic ordination is semikhah (סמיכה) — the laying-on of hands conferring authority. Here used spiritually: treating someone as a legitimately authoritative Rebbe — granting them the weight and authority of a Rebbe over one's soul — even in the slightest degree.] even in the slightest degree of the slightest — such as eating his table-leavings [לאכול שירים — "to eat the shirayim / the table-leavings." The Chassidic practice of eating the remaining food from the Rebbe's Shabbos table — this act of eating the Rebbe's leavings (shirayim) is a sign of discipleship and connection to the Rebbe, as his holiness is considered to have infused the food. Eating shirayim from any person is therefore an act of acknowledging them as one's Rebbe.] — or sitting at his table — or hearing his Torah novelties — this is certainly a corruption of the faith and connection and drawing close to our Rebbe. And certainly I am not obligated to repair the world — to want to compel or persuade any other person — even through words of persuasion and appeasement — that he should distance himself from them. For as long as [that person] does not have the understanding himself to distinguish between Shabbos and Yom Tov — and between Shabbos and a weekday [להבדיל בין שבת ליום טוב ובין שבת לחול — "to distinguish between Shabbos and Yom Tov — and between Shabbos and a weekday." A spiritual metaphor: Shabbos represents the true Tzaddik (the Rebbe), Yom Tov represents a lesser but still holy teacher, and the weekday represents an ordinary person with no special spiritual status. One who cannot make these distinctions — who cannot tell the true Tzaddik from an elevated but lesser figure from an ordinary person — cannot be persuaded from outside. The understanding must come from within.] — the persuasion and appeasement will not help him. On the contrary — it will damage him — until he becomes an opponent — and then even what he could have gained — some good thing from studying the books of our master the Rebbe — he will lose this — for he will not want to receive anything at all.

Segment 9
HE:
אחי היקר ספר את הכל לצדיק הקדוש רשב"י זיע"א והשיח את כל הלב שיהי' כבר קץ מהצרות אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים בער"ח ניסן היתה נסיעה לרבינו תוכל לקיים להיות במירון הקדוש ולעשות את הצדיק לשליח לרבינו הקוה"נ וכו' וכמו"כ הנך יכול ללכת לציון ר' ישראל מקרדן זצ"ל ולהצדיק ר' אברהם קליסקער ור' נחמן הודינקער וכו' ולעשות שליח לרבינו הקדוש ולהניח הרבה תפלות עלינו שיקח כבר קץ מצרותי ומצרותיך שנזכה לעבוד את השי"ת באמת לאמתו ולהיות מקושרים במס"נ לרבינו הק' וכו' ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' בעיקר.

EN:
And also — as long as one does not know the truth — one is compelled to draw close to whoever one thinks will bring him close to Hashem — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל and our master R' Nossan [מורנ"ת = מורינו הרב רבי נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan" — the standard Breslov abbreviation for Rabbi Nossan Sternhartz of Breslov (1780–1844), the Rebbe's chief disciple who recorded and preserved virtually all of the Rebbe's Torah teachings, stories, and conversations.] זצ"ל and in the Nachas HaShulchan: [נחת השלחן — "the Nachas HaShulchan — 'the Rest/Pleasure of the Table.'" A Breslov halachic compilation by Rabbi Avraham Sternhartz (son-in-law of R' Nossan Sternhartz), organized around the Shulchan Aruch but infused with Breslov teachings. A standard Breslov reference work on practical Jewish law and Chassidic guidance.] that one who is in a wilderness and does not know when Shabbos is — [the Tzaddik who is in the aspect of Shabbos] — should make for himself some day as Shabbos — until Hashem will help him to reach a settled area — and he will know which day is Shabbos. [A halachic ruling: a person lost in the wilderness who has lost track of the days of the week must count six days from whenever he realizes he doesn't know, and designate the seventh as his Shabbos — observing it as best he can — until he reaches civilization and can determine the true day. The author applies this spiritually: one who genuinely doesn't know who the true Tzaddik is (the spiritual Shabbos) should attach himself to the best available guide and observe a kind of spiritual Shabbos — until G-d brings him to real spiritual settlement where he can know the true Tzaddik.] But — blessed be Hashem — we who know when Shabbos is [who the true Tzaddik is] — we must honor the Shabbos — and connect all six weekdays to the holiness of Shabbos. [לקשר כל ששת ימי החול לקדושת שבת — "to connect all six weekdays to the holiness of Shabbos." The metaphor made explicit: once one knows who the true Tzaddik is (the Rebbe = the spiritual Shabbos), all of one's ordinary days and activities (the six weekdays) must be connected to and illuminated by this central spiritual reality — not compartmentalized. All of daily life drawn to the Rebbe's holiness.]

Segment 10
HE:
ומה שאתה כותב שהנך בעצבות ואתה נופל ליאוש עיין בסיפורי מעשיות מהז' בעטלירס בהתחלה שכשכבר היו שמחים מאד נעמד המלך ואמר מפני שאני חוזה בכוכבים רואה אני שאתה וכו' בכן שתראה שלא יהי' לך עצבות וכו' וכשאתה תהי' בשמחה וכו' עי"ש היטב ורבינו הק' צעק בקול גדול ולא יסף אהה אל תתייאשו אין שום יאוש בעולם כלל אחי המסור והנלבב צריכים להניח הרבה תפילות כי עיקר כלי זיינו של איש הישראלי הוא התפילה שבו כובש כל המלחמות והבת מלכה אמרה רק לכסוף האמן לי לדאבוני מר לי כל כך כבר כזה אורך זמן שממש איני יכול לדבר מלה אחת לפני השי"ת מר ממות רק מה לעשות צריך לבטוח בהשי"ת שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד לכן צריך להתחדש מחדש בעבודת ה' כאילו היום נולדתי ויש לנו אב זקן על מי לסמוך שאמר סמכו על כוחותי ואמר גמרתי ואגמור נצחתי ואנצח וב"ה שאנחנו בגורלו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים בכל הבחינות אשרינו אלפים פעמים אשרינו [וכמאמר מוהרנ"ת] שמחה וגם יראה האמן לי הבע"ד מתנקם בי על מה שאני כותב לך רק רבינו הקדוש רץ עוד ומקדימו שיהי' לך פורים שמח)

EN:
And regarding the Ba'al Shem Tov's disciples who after him became Rebbes and led the world — certainly they were great and awesome Tzaddikim, may their merit protect us — and they walked in the path of their master the Ba'al Shem Tov זצ"ל — [just as we must now walk in the path of our master the Rebbe זצ"ל — with connection to our master the Rebbe זצ"ל] — and each one had people who belonged to him — and whom he could rectify. But all of it was through the power of the Ba'al Shem Tov זצ"ל. But from the time that the path of our master the Rebbe זצ"ל was revealed — we have no other path except his path and his matter — and he is called the Tzaddik of this generation — and all our rectification depends only upon him. For he has already prepared medicines for the illnesses that specifically arose in this generation — and therefore our healing is only through him. [הוא כבר הכין רפואות למחלות שנתחדשו בדור הזה דייקא — "for he has already prepared medicines for the illnesses that specifically arose in this generation." The Rebbe is not a general-purpose spiritual physician but one who has specifically prepared the precise remedies for the specific spiritual diseases of the present generation — the unique doubts, confusion, and spiritual brokenness of the modern era. No other spiritual guide has these specific medicines, because no other spiritual figure is the Tzaddik of this specific generation.]

Segment 11
HE:
ועכשיו כל ההתחלה מפורים וקיימו וקבלו וימי הפורים לא נבטלים וכו' וכו'.

EN:
Omer Teachings — Psalms, Purification, and the Mikveh of Shavuos During the days of the Omer — one must recite Psalms — for through Psalms one comes to teshuvah — and enters the 49 gates of teshuvah. [מ"ט שערי תשובה — "the 49 gates of teshuvah." Mem-tes = 49. The 49 gates correspond to the 49 days of the Omer. Each day of the Omer is associated with a specific gate of teshuvah — a specific pathway of return. The full Omer count traverses all 49 gates, leading to the 50th gate at Shavuos.] And through the Omer count — through which one purifies oneself from one's contaminations and impurities — until on the fiftieth day we merit to receive the Torah. And Hashem will return to us with His fiftieth gate [שער החמישים — "the fiftieth gate." The 50th gate — Sha'ar HaChamishim — is the highest gate, transcending the 49 that can be accessed through human effort. The 49 gates are achievable through one's own work during the Omer; the 50th gate is the divine response — G-d's own return and opening from Above — which is given freely at Shavuos as the crown of the process. It corresponds to the level of the Jubilee Year (the 50th year) and to Binah (the supernal Understanding).] — and the essential is to be awake at night — and to immerse in the mikveh at the morning watch [וטובלין באשמורת במקוה של שער החמישים — "and one immerses in the mikveh at the morning watch — the mikveh of the fiftieth gate." The Kabbalistic practice on Shavuos night: after staying awake all night in Torah study, immersing in the mikveh before dawn — specifically at the ashmurah (morning watch — the last third of the night, before sunrise). This immersion is described as "the mikveh of the 50th gate" — a purification that opens the highest spiritual channel. The mikveh at dawn of Shavuos is a Kabbalistic practice especially emphasized in Breslov tradition.] — in the mikveh of the fiftieth gate.

Segment 12
HE:
ממני ידידך אוהבך באמת שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
And as brought in the holy Zohar: that even though there were awesome Tzaddikim — Aharon and Betzalel and so on — and yet they were compelled to come to Moses — and they brought the Mishkan to Moses — "And Moses erected the Mishkan" — for he knows how to make the unification of the Holy One blessed be He and His Shechinah — limb by limb. [יחוד קב"ה ושכינתי' שייפי בשייפי — "the unification of the Holy One blessed be He and His Shechinah — limb by limb." Two distinct Aramaic phrases: (1) קב"ה ושכינתי' = Kudsha Berikh Hu u'Shechinteh = "the Holy One blessed be He and His Shechinah" — the divine masculine and feminine principles of Kabbalistic thought, whose union is the goal of all spiritual work; (2) שייפי בשייפי = shaifei b'shaifei = "limb by limb" — from the Zoharic teaching that only Moses knew how to elevate each spiritual "limb" to its precise corresponding root in the supernal structure. See also Letters 12 and 13 for this Zoharic teaching.]

Segment 13
HE:
נתאחר המכתב עד היום יום ד' ויק"פ פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד אדר תרפ"ו]

EN:
And therefore — certainly I must believe in all Tzaddikim of all generations — and they must be precious in our eyes — and we must make use of their merit — and to mention their names — for this is the matter of saying the names of the Tzaddikim — to arouse their holiness upon us. But to know that the essential life-force and roots of our souls are in the Tzaddikim mentioned above — and in particular for us — the essential is our master the Rebbe זצ"ל — who is close to our generations — and his fire burns until the coming of the Messiah — and the entire life-force of the world depends upon him specifically. [וכל חיות העולם תלוי בו דייקא — "and the entire life-force of the world depends upon him specifically." Daikah — the precise, emphatic particle — specifically him and no other. Not merely that the Rebbe's Torah is important or helpful — but that the actual life-force sustaining the entire world flows specifically through him. A categorical claim about the cosmic role of Rabbi Nachman.] And even those who do not know about him — and even those who oppose him — receive their life-force from him in concealment.

Segment 14
HE:
שלום למע"כ אהובי אחי יקירי מוה"ר ישראל דוב נ"י.

EN:
And certainly it is a blemish to draw close to some other person — and in particular since the concealment now is so great [כ"כ = כל כך — "so much / to such an extent." The standard abbreviation for kol kach — the intensifying phrase meaning "so very / to such a degree."] that we do not know who are the Tzaddikim of this generation — and they are hidden from our eyes. For one must not fool oneself that the famous ones are the true Tzaddikim — for even though there are many upright people in Israel — a Tzaddik is an entirely different matter — and in particular to lead souls, one must know their roots and their flaws and their rectifications and so on.

Segment 15
HE:
הנני מודיע לך משלומנו ב"ה כי החיוה"ש אתנו אחי יקירי אם תשלח לי לקוטי הלכות אורח חיים חלק ב' חלק ג' אשלח לך ספורי מעשיות משנת זו שנדפס בורשא שנה זו והוא ביוקר.

EN:
In truth — I must believe in the good that is in every person — and judge him on the scale of merit — and find the good even in the worst of the worst — the one no worse than whom there is. But to draw close — and in particular to accept his authority — and to grant him the status of a Rebbe [ולהסמיכו לרבי — "to grant / confer upon him the status of a Rebbe." Lehasmich — from the root סמך — to lean upon, to ordain, to grant authority to. The term for rabbinic ordination is semikhah (סמיכה) — the laying-on of hands conferring authority. Here used spiritually: treating someone as a legitimately authoritative Rebbe — granting them the weight and authority of a Rebbe over one's soul — even in the slightest degree.] even in the slightest degree of the slightest — such as eating his table-leavings [לאכול שירים — "to eat the shirayim / the table-leavings." The Chassidic practice of eating the remaining food from the Rebbe's Shabbos table — this act of eating the Rebbe's leavings (shirayim) is a sign of discipleship and connection to the Rebbe, as his holiness is considered to have infused the food. Eating shirayim from any person is therefore an act of acknowledging them as one's Rebbe.] — or sitting at his table — or hearing his Torah novelties — this is certainly a corruption of the faith and connection and drawing close to our Rebbe.

Segment 16
HE:
והנני מבקשך שתודיעני משלומך ומה נשמע אצלך אם ילדה כבר זוגתך בשטו"מ הכל תכתוב לי.

EN:
And certainly I am not obligated to repair the world — to want to compel or persuade any other person — even through words of persuasion and appeasement — that he should distance himself from them. For as long as [that person] does not have the understanding himself to distinguish between Shabbos and Yom Tov — and between Shabbos and a weekday [להבדיל בין שבת ליום טוב ובין שבת לחול — "to distinguish between Shabbos and Yom Tov — and between Shabbos and a weekday." A spiritual metaphor: Shabbos represents the true Tzaddik (the Rebbe), Yom Tov represents a lesser but still holy teacher, and the weekday represents an ordinary person with no special spiritual status. One who cannot make these distinctions — who cannot tell the true Tzaddik from an elevated but lesser figure from an ordinary person — cannot be persuaded from outside. The understanding must come from within.] — the persuasion and appeasement will not help him. On the contrary — it will damage him — until he becomes an opponent — and then even what he could have gained — some good thing from studying the books of our master the Rebbe — he will lose this — for he will not want to receive anything at all.

Segment 17
HE:
ותראה ליסע למירון על ציוה"ק רשב"י זיע"א על ער"ח ניסן שהוא ר"ה למלכים והי' נסיעה גדולה לרבינו הק' ותבקש הרבה בעדי ובעד כלנו.

EN:
And also — as long as one does not know the truth — one is compelled to draw close to whoever one thinks will bring him close to Hashem — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל and our master R' Nossan [מורנ"ת = מורינו הרב רבי נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan" — the standard Breslov abbreviation for Rabbi Nossan Sternhartz of Breslov (1780–1844), the Rebbe's chief disciple who recorded and preserved virtually all of the Rebbe's Torah teachings, stories, and conversations.] זצ"ל and in the Nachas HaShulchan: [נחת השלחן — "the Nachas HaShulchan — 'the Rest/Pleasure of the Table.'" A Breslov halachic compilation by Rabbi Avraham Sternhartz (son-in-law of R' Nossan Sternhartz), organized around the Shulchan Aruch but infused with Breslov teachings. A standard Breslov reference work on practical Jewish law and Chassidic guidance.] that one who is in a wilderness and does not know when Shabbos is — [the Tzaddik who is in the aspect of Shabbos] — should make for himself some day as Shabbos — until Hashem will help him to reach a settled area — and he will know which day is Shabbos. [A halachic ruling: a person lost in the wilderness who has lost track of the days of the week must count six days from whenever he realizes he doesn't know, and designate the seventh as his Shabbos — observing it as best he can — until he reaches civilization and can determine the true day. The author applies this spiritually: one who genuinely doesn't know who the true Tzaddik is (the spiritual Shabbos) should attach himself to the best available guide and observe a kind of spiritual Shabbos — until G-d brings him to real spiritual settlement where he can know the true Tzaddik.]

Segment 18
HE:
ותקיים דברי רבינו ז"ל מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ואם אתה רוצה התחזקות עיין בלק"ה א"ח ח"ב הלכות תפילת המנחה על התורה מט' לשמש שם אהל וכו' ותמצא באמת מרגוע לנפשך.

EN:
But — blessed be Hashem — we who know when Shabbos is [who the true Tzaddik is] — we must honor the Shabbos — and connect all six weekdays to the holiness of Shabbos. [לקשר כל ששת ימי החול לקדושת שבת — "to connect all six weekdays to the holiness of Shabbos." The metaphor made explicit: once one knows who the true Tzaddik is (the Rebbe = the spiritual Shabbos), all of one's ordinary days and activities (the six weekdays) must be connected to and illuminated by this central spiritual reality — not compartmentalized. All of daily life drawn to the Rebbe's holiness.]

Segment 19
HE:
אחי יקירי תדון אותי לכף זכות מה שלא כתבתי לך עד הנה כי קשה לי מאד הדבר כי אני בשפל המצב בעבודת ה' ומה אני יכול עוד לעורר אחרים ובאמת כל מכתב הוא מס"נ. והנני מאחל לך חג הפסח כשר ושמח עיין בהתורה כ' ט' תקונין יקירין וכו' צעקה בקול הוא תיקון הדעת ותיקון הברית בחי' ויגד לכם את בריתו עיי"ש היטב ותכין עצמך בעבודת ה' בימי חודש ניסן הקדוש וימי פסח הקדושים וימי ספירה הקדושים בהתבודדות ושמחה ואיה"ש בל"ג בעומר הבע"ל נשמח ביחד בעבודת ה' אמן ממני ידידך המצפה לשמוע ממך כל טוב אמן

EN:
And regarding the Ba'al Shem Tov's disciples who after him became Rebbes and led the world — certainly they were great and awesome Tzaddikim, may their merit protect us — and they walked in the path of their master the Ba'al Shem Tov זצ"ל — [just as we must now walk in the path of our master the Rebbe זצ"ל — with connection to our master the Rebbe זצ"ל] — and each one had people who belonged to him — and whom he could rectify. But all of it was through the power of the Ba'al Shem Tov זצ"ל.

Segment 20
HE:
שמואל הלוי הורוויץ ברסלבר.

EN:
But from the time that the path of our master the Rebbe זצ"ל was revealed — we have no other path except his path and his matter — and he is called the Tzaddik of this generation — and all our rectification depends only upon him. For he has already prepared medicines for the illnesses that specifically arose in this generation — and therefore our healing is only through him. [הוא כבר הכין רפואות למחלות שנתחדשו בדור הזה דייקא — "for he has already prepared medicines for the illnesses that specifically arose in this generation." The Rebbe is not a general-purpose spiritual physician but one who has specifically prepared the precise remedies for the specific spiritual diseases of the present generation — the unique doubts, confusion, and spiritual brokenness of the modern era. No other spiritual guide has these specific medicines, because no other spiritual figure is the Tzaddik of this specific generation.]

Segment 21
HE:
ר' יעקוב זאב נ"י ור' אלטר בן ציון דשה"ט ומאחלים לך חג הפסח כשר ושמח.

EN:
During the days of the Omer — one must recite Psalms — for through Psalms one comes to teshuvah — and enters the 49 gates of teshuvah. [מ"ט שערי תשובה — "the 49 gates of teshuvah." Mem-tes = 49. The 49 gates correspond to the 49 days of the Omer. Each day of the Omer is associated with a specific gate of teshuvah — a specific pathway of return. The full Omer count traverses all 49 gates, leading to the 50th gate at Shavuos.] And through the Omer count — through which one purifies oneself from one's contaminations and impurities — until on the fiftieth day we merit to receive the Torah. And Hashem will return to us with His fiftieth gate [שער החמישים — "the fiftieth gate." The 50th gate — Sha'ar HaChamishim — is the highest gate, transcending the 49 that can be accessed through human effort. The 49 gates are achievable through one's own work during the Omer; the 50th gate is the divine response — G-d's own return and opening from Above — which is given freely at Shavuos as the crown of the process. It corresponds to the level of the Jubilee Year (the 50th year) and to Binah (the supernal Understanding).] — and the essential is to be awake at night — and to immerse in the mikveh at the morning watch [וטובלין באשמורת במקוה של שער החמישים — "and one immerses in the mikveh at the morning watch — the mikveh of the fiftieth gate." The Kabbalistic practice on Shavuos night: after staying awake all night in Torah study, immersing in the mikveh before dawn — specifically at the ashmurah (morning watch — the last third of the night, before sunrise). This immersion is described as "the mikveh of the 50th gate" — a purification that opens the highest spiritual channel. The mikveh at dawn of Shavuos is a Kabbalistic practice especially emphasized in Breslov tradition.] — in the mikveh of the fiftieth gate.

This twenty-first letter — written on the eve of Rosh Chodesh Iyar, the 14th day of the Omer, 5717 (May 1957) — is one of the most important theological letters in the collection. It addresses the recipient's difficulty about other Tzaddikim and Breslov exclusivity directly and at length, and simultaneously provides a window into the author's current publishing activities.

Three book projects (§§3–5):

The chain of unique Moses-souls (§§6–7): There were many great Tzaddikim in every generation — all are precious, their names must be mentioned, their merit invoked. BUT: the unique ones of the generations — the yechidei hadorot in the aspect of the soul of Moses — were five: Moses → R' Shimon bar Yochai → the Arizal → the Ba'al Shem Tov → Rabbi Nachman. These encompass all the souls of Israel. The Zohar proof: even Aharon and Betzalel were compelled to bring everything to Moses, because only Moses knew to unify the Holy One and His Shechinah — limb by limb (shaifei b'shaifei). Rabbi Nachman: his fire burns until the Messiah; the entire life-force of the world depends specifically on him (daikah) — even opponents receive their life from him in concealment.

The danger of other affiliations (§§8–9): It is a blemish to draw close to another — especially since now the concealment is so great that we cannot know who the Tzaddikim of this generation are. The "famous ones" should not be mistaken for true Tzaddikim. A Tzaddik must know the soul-roots, flaws, and rectifications of those he leads. One must judge everyone favorably and find the good even in the worst — but drawing close, eating shirayim, sitting at another's table = corruption of the bond with the Rebbe. And one must not try to persuade others to separate — this will backfire and create opponents.

The wilderness-Shabbos analogy (§9): One who genuinely doesn't know who the true Tzaddik is must attach to whoever seems to bring him closer to G-d (like one lost in the wilderness who doesn't know when Shabbos is, and must designate a day). But we who know when Shabbos is (who the true Tzaddik is) must honor the Shabbos — and connect all six weekdays to the holiness of Shabbos.

The Ba'al Shem Tov's disciples (§10): They were great Tzaddikim — walked in the Ba'al Shem Tov's path — each rectified the souls belonging to him — but all through the Ba'al Shem Tov's power. But from the time Rabbi Nachman's path was revealed — there is no other path. He has prepared the specific medicines for this generation's specific spiritual illnesses (daikah).

Omer closing (§11): Recite Psalms — enter the 49 gates of teshuvah — purify from contamination — on the 50th day receive the Torah. G-d returns through His 50th gate. Essential: awake all night; immerse in the mikveh at the morning watch — "the mikveh of the 50th gate."

Key terms in this letter: Er"ch = erev Rosh Chodesh — the eve of the new month · Eden Tziyon — the author's father's book on holy sites in the Land of Israel · Yichus HaGedolim — the lineage and biography of the great Tzaddikim · Yikrei hametzius — rare / precious in their availability; scarce books · Peri'as sechar sachir — prompt payment of wages; a Torah commandment applied to the printer's debt · Ya'alas Chen — "the Graceful Doe"; the Likutay Moharan commentary; to be distributed as Part 1 · Lo yihyeh lerik yegi'enu — our toil will not be in vain (Isaiah 49:4) · Patur belo klum efshar — impossible to dismiss with nothing; must give some response · Yechidei hadorot — bechinas nishmas Moshe — the unique ones of the generations in the aspect of Moses's soul · Rabos banos asu chayil v'at alit al kulana — "many daughters have done valiantly but you surpass them all" (Proverbs 31:29) · Kudsha Berikh Hu u'Shechinteh / shaifei b'shaifei — the Holy One and His Shechinah; limb by limb; only Moses's soul can perform this unification · Kol chiyus ha'olam taluy bo daikah — the entire life-force of the world depends on him specifically (Rabbi Nachman) · Afilu ha'mitnagdim mekablim chiyusam mimenu b'he'elem — even opponents receive their life-force from him in concealment · Le'echol shirayim — to eat the Rebbe's table-leavings; an act of discipleship · Lehavdil bein Shabbos l'Yom Tov / bein Shabbos l'chol — the spiritual analogy for distinguishing the true Tzaddik from lesser figures · Mi she'hu b'midbar v'eino yodea eimasai hu Shabbos — one lost in the wilderness who doesn't know when Shabbos is; the analogy for not knowing the true Tzaddik · Hichin refu'os l'machalot shenitkhaddeshu b'dor hazeh daikah — he prepared medicines specifically for the illnesses of this generation · Mem-tes sha'arei teshuvah — the 49 gates of teshuvah; traversed through the Omer and Psalms · Sha'ar haChamishim — the 50th gate; G-d's return from Above at Shavuos · Tevila b'ashmurah b'mikveh shel sha'ar haChamishim — immersion at the morning watch in the mikveh of the 50th gate



# Obstacles Overcome — Father's Consent for Meron
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/22/

Obstacles Overcome — Father's Consent for Meron
מכתב 22
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/22

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' אח"ק פעה"ק ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear, my soul and my heart — the Chassid [הרה"ח = הרב החסיד — "the revered and pious / the distinguished Chassid." The honorific abbreviation combining harav (rabbinic dignity) with hachassid (Chassidic piety) — indicating a man of genuine and serious Chassidic stature.] who yearns for the service of Hashem and so on — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine — and all his household, may they live.

Segment 2
HE:
למע"כ הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה הנעלה סוע"ה כש"ת כמוהר"ר זרח עפשטיין שליט"א ר"מ ומנהל ישיבתנו הק' תורת חיים הי"ו

EN:
Yiddish Opening — Book News and Greeting [The letter opens in Yiddish then provides a full Hebrew translation following each section.] "After the great greeting to you from the heart — as for our own health, blessed be Hashem. My father's book 'Eden Tziyon' on the holy sites of the Land of Israel is already finished. I hope to send you two [copies] — one for you and one for R' Moshe Aharon, may his light shine — and the money you should send back to my father at his address which is printed in the book. And my book 'Yichus HaGedolim' is not yet finished — I have borrowed several hundred lirot for it. May Hashem help me that I should be able to pay it off easily — and print more holy books. So may it be His will. Amen." "I receive your letters with the money regularly."

Segment 3
HE:
באתי בבקשה ממחילת כבוד תורתו איך שאני חולה וחלש ל"ע מרוב צערי ומצוקותי שאני סובל זה כשתי שנים שאפי' כר לישן עליו אין לי ומוכרח אני לישן על ספסל וזה כל השבוע שאני מושכב במטה בחולי חום חזק וכאב הראש והנני רוקק עם דם ל"ע ואני מרגיש בעצמי מסוכן ממש והרופא אמר לי שאני צריך ומוכרח הבראה גדולה להבריא את גופי ואויר טוב ומנוחה איזה שבועות ואני בערום וחוסר כל ואין לי שום משען ומשענה שום אח וקרוב פה כאילו מאבן נולדתי והרחמנות גדול עלי מאד כי כוחותי הולכים וחסור והנה נתעוררו ב' אנשים נכבדים וכו' לילך למעכת"ר שיעזור לי מהישיבה מסבת ראייתם את חליי וגודל נדודי ומצוקתי ומעכת"ר ברוב טובו וחסדו הבטיח להם. ועכשיו איני יודע מה נשתנה שכת"ר לא נתן רק פונט א' (לירה אחת) וגם דיבר עלי דברים אשר לא על לבי שאני רוצה לרמות את כת"ר ע"כ הנני מבקש מכת"ר שאל יתן לי לבני בליעל ואל יקבל מלשינות עלי הלא כת"ר הוא חכם גדול ונבון ומדוע יקבל זאת הלא אלו האנשים הם בעצמם יודעים כי אני חולה גדול וגם מה יספיק לי פונט ע"כ יראה מעכת"ר למלאות בקשתי

EN:
Hebrew Translation of §2 [After the heartfelt greeting [ד"ש מן הלב = דרישת שלום מן הלב — "inquiry after wellbeing / greeting — from the heart." ד"ש = דרישת שלום — the standard abbreviation for the formal greeting / inquiry after the recipient's wellbeing. Here followed by מן הלב (from the heart) — a personal warmth added to the standard formula.] — as for our own health, blessed be Hashem. The book of my father "Eden Tziyon" on the holy sites of the Land of Israel is already completed. I hope to send you two — one for you and one for R' Moshe Aharon, may his light shine — and the money you should send to my father's address as printed in the book. And my book "Yichus HaGedolim" is not yet ready — and I have borrowed several hundred lirot for it. May Hashem help me that I should be able to pay it off easily — and to print more holy books. So may it be His will. Amen. I am receiving your letters with the money regularly.]

Segment 4
HE:
ממני בן ידידו המצפה שתמלאו את בקשתי שמואל הרוויץ

EN:
Yiddish Passage — On Difficulties of Faith: The Word "Kashyes" Is Not Appropriate "In the letter of Parshas Pinchas you ask that I should answer for you the difficulties that you wrote to me long ago. In truth — the word 'kashyes' [קשיות — kashyes — "hardnesses / intellectual difficulties / the hard questions." In Yiddish and rabbinic Aramaic, kashyes (from the root קשה — hard/difficult) refers to the intellectual and emotional resistances that arise in a person — doubts, objections, difficulties with faith. The author now makes a sharp distinction: kashyes are what the wicked child asks; she'elos (questions) are what the wise child asks. See below.] is not fitting — for kashyes were only asked by the wicked child — 'What is this service to you?' — may G-d have mercy — and one answers him: 'blunt his teeth' [הקהה את שיניו — "blunt his teeth / knock out his teeth." From the Haggadah of Pesach: the response to the Wicked Son who asks "What is this service to you?" is "You shall blunt his teeth" — the Talmudic instruction to rebuff his insolent question sharply rather than engaging with it. The phrase is a strong Talmudic idiom for rejecting an impertinent challenge rather than answering it on its own terms.] — may G-d have mercy." "For when difficulties fall upon a person — one must cry out greatly to Hashem about this very thing — that difficulties are arising — for this itself is called the destruction of the Holy Temple — [for the mind of a person is in the aspect of the Holy Temple] — and there is an obligation to lament every night at midnight [חצות — "midnight / Chatzos." The midnight hour is the traditional time for the Tikkun Chatzos — the Midnight Lamentation — a Kabbalistic practice of rising at midnight to weep and mourn over the destruction of the Temple and the exile of the Shechinah. The Arizal taught that at midnight G-d Himself weeps over the exile, and this is the moment most auspicious for prayer, teshuvah, and drawing down divine compassion.] and during the Three Weeks [בין המצרים — "between the straits / in the Three Weeks." The period of mourning between 17 Tammuz (when the walls of Jerusalem were breached) and Tisha B'Av (when the Temple was destroyed). Literally: "between the straits" — from Lamentations 1:3: "all her pursuers overtook her between the straits." The Three Weeks is a time of heightened mourning, restrictions, and communal lamentation.] every day after midday — at least for half an hour — and on Tisha B'Av — over the destruction of the Holy Temple in general and in particular — over oneself — for why is one so far from Hashem and from the true Tzaddik — that difficulties arise, G-d forbid." "For it should not be difficult at all — only to have complete faith in Hashem and in the true Tzaddik and in the holy Torah — that everything is correct — only my mind is too small to understand — for I am not sufficiently pure and holy. And one must not want at all to answer one's difficulties with the intellect — [for then even greater difficulties will come] — only with faith alone: to believe that since I am not pure from sins — therefore difficulties arise for me. I must be silent and not want to answer myself — and then the difficulties will become null and void on their own."

Segment 5
HE:
העיקר שכחתי הנני רוצה לידע אם מעכת"ר קבל תשובה על מכתבו ששלח לאבי נ"י כי הנני מחכה שבודאי בלי ספק יעשה אבי טובות להישיבה הק' בקרוב, ובזה הזמן שלחתי עוד פעם מכתב גדול לאבי בשביל הישיבה ועוד אראה לכתוב עם עוד אנשים איך שכבודו עוזר לי מהישיבה להברות את גופי ואיה"ש בודאי יהא טוב.

EN:
From me — who awaits and expects the salvation of Hashem, Shmuel HaLevi Horowitz.

Segment 6
HE:
ממני הנ"ל

EN:
"And in general — for the Holy Temple in general — it is a great matter to say Chatzos [חצות / Tikkun Chatzos — the Midnight Lamentation. The Kabbalistic prayer-service recited at midnight, consisting of two parts: Tikkun Rachel (mourning the exile and destruction) and Tikkun Leah (consolation and hope for redemption). The practice was systematized by the Arizal and is central to Breslov Chassidic life.] and to weep during the Three Weeks — and in particular on Tisha B'Av — [not, G-d forbid, with anger and difficulties and grievances against Hashem — only with yearnings toward Hashem — that He should build the Holy Temple in general and in particular]." [ניט חלילה ברוגז וקשיות ובטרוניה להשי"ת — "not, G-d forbid, with anger and difficulties and grievances against Hashem." Rogez (resentment/anger), kashyes (difficulties/objections), and turaniyah (grievances/complaints) — three distinct unhealthy modes of mourning. The legitimate mourning is with baynkikhs (yearnings) — longing for what is absent, not resentment toward G-d for its absence.]

Segment 7
HE:
[כ"ב מנחם אב תרפ"ו]

EN:
Author's Hebrew Translation of §§4–6 [In the letter of Parshas Pinchas you ask that I should resolve for you the difficulties that you wrote long ago. In truth — the word "difficulties" (kashyes) is not fitting — for difficulties were only asked by the wicked child — "What is this service to you?" — may G-d have mercy — and one answers him: "blunt his teeth" — may G-d have mercy — for when difficulties arise for a person — he must cry out greatly to Hashem about this very thing — that difficulties are arising — for this is called the destruction of the Holy Temple (for the mind of a person is in the aspect of the Holy Temple) — and there is an obligation to weep every night at midnight and during the Three Weeks every day after midday — at least half an hour — and on Tisha B'Av — over the destruction of the Holy Temple in general and in particular — over oneself — why one is so far from Hashem and from the true Tzaddik — that difficulties arise, G-d forbid. For it should not be hard at all — only to have complete faith in Hashem and in the true Tzaddik and in the holy Torah — that everything is correct — only my mind is too small to understand — for I am not sufficiently pure and holy. And one must not want at all to answer one's difficulties with the intellect — (for then even greater difficulties will come) — only with faith alone: to believe that since I am not pure from sins — therefore difficulties arise for me. I must be silent and not want to answer myself — and then the difficulties will become null and void on their own.] [And to answer other people's difficulties — this is certainly foolishness — for I am not obligated to care for the whole world. However: to draw souls close to Hashem is very good — to give them books — to speak with them about the service of G-d and about the true Tzaddik. But if that person asks difficulties — let him hold on to them until Hashem has mercy on him and it is no longer hard for him. And to distance that person either — also not — only let him do what he wants. And however much he draws himself close — that is also good. And I myself had many difficulties — I wept and cried out to Hashem — until — blessed be Hashem — it is no longer hard for me at all.] [Only your questions — (this is not called difficulties, G-d forbid — only questions and uncertainties — like the wise son, the simple son, and the one who does not know how to ask) — for these too one must weep lamentations — so that the mind becomes rectified — and from the lamentations the rectification comes — that the "teku" — which is the uncertainty — shall be rectified — and one will know the halachic ruling. And so in the service of Hashem — one does not know how to conduct oneself. Therefore — specifically and precisely [טאקי — Yiddish: "indeed / really / specifically / that is precisely when." An emphatic confirmatory particle — "that is exactly when / that is specifically the time." It underscores that the Three Weeks and Tisha B'Av are not arbitrary times for weeping about spiritual uncertainty — they are the precisely appropriate time for this, the exact occasion designed for this purpose.] — one weeps during the Three Weeks and on Tisha B'Av — that the da'at of the true Tzaddik in the aspect of the Messiah should be drawn down — and when the da'at is complete — this is also called the building of the Holy Temple — "All who has da'at — it is as if the Holy Temple were built in his days." And in general — for the Holy Temple in general — it is a great matter to say Chatzos and to weep during the Three Weeks — and in particular on Tisha B'Av. (Not, G-d forbid, with anger and difficulties and grievances against Hashem — only yearnings toward Hashem — that He should build the Holy Temple in general and in particular.)]

Segment 8
HE:
ב"ה אור ליום ב' לסדר יראה כל זכורך את פני האדון ה' מאן פני האדון ה' דא רשב"י זיע"א פעה"ק ירושלים תובב"א חיים ושלום וכ"ט למע"כ אהובי אחי יקירי ידידי כנפשי מחמד עיני וחמדת לבבי קשור ודבוק בעמקי לבי האברך הנעלה שותה מים חיים מהבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח החסיד כמוהר"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י

EN:
The Arizal's Teaching on Daily Mourning And the Arizal brings: that a great illumination is drawn upon the soul of the one who mourns and weeps every day during the Three Weeks — after midday — for half an hour. [ארה גדולה — "a great illumination / radiance." Hara'ah gedolah — a significant spiritual radiance drawn upon the soul as a direct consequence of the mourning practice. The paradox of the Three Weeks: the period of maximum mourning is also the time of maximum spiritual illumination for the one who mourns sincerely — for their mourning itself opens a channel for divine light.]

Segment 9
HE:
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיעך משלומנו הודות לשי"ת.

EN:
Answer 1 — Why the Maggid of Mezeritch Led After the Ba'al Shem Tov Nevertheless — I will resolve your uncertainties for you briefly — what you asked: why was the Maggid זצ"ל the Rebbe after the Ba'al Shem Tov זצ"ל, and so on. In truth — it is brought in the holy books that the Maggid זצ"ל said that this was a punishment — for he had once [פ"א = פעם אחת — "one time / once." The standard abbreviation for pa'am achas.] traveled on Chol HaMoed [חוה"מ = חול המועד — "the intermediate days of a festival." Chol HaMoed — the weekday days that fall between the first and last days of Pesach and Sukkos — are semi-sacred and have restrictions. Traveling for non-essential purposes on Chol HaMoed was considered problematic by many authorities. The Maggid's statement that his leading the Chassidic dynasty was a "punishment" is a remarkable expression of his own humility — he considered himself unworthy to lead, and attributed his leadership to a kind of divine decree resulting from his own imperfection.] — [or on Erev Shabbos [עש"ק = ערב שבת קודש — "the eve of the holy Shabbos." The standard abbreviation for erev Shabbos kodesh — Friday, before the onset of Shabbos. The text gives two alternative accounts of what the Maggid transgressed — traveling on Chol HaMoed OR on Erev Shabbos — indicating uncertainty in the tradition.] ] — and also all the dynasties were on the path of the Ba'al Shem Tov זצ"ל — and all the disciples of his disciples were all Tzaddikim and holy ones — may their merit protect us — all on the path of the Ba'al Shem Tov. All of it is the path of the Ba'al Shem Tov — and only his merit and his power — and each one went through this according to his understanding and his holiness. And in truth — R' Pinchas of Koretz [ר' פנחס מקאריץ — Rabbi Pinchas of Koretz (1726–1791) — one of the foremost disciples of the Ba'al Shem Tov, known for his extraordinary holiness and his preference for direct, unmediated service of G-d. He was critical of the Chassidic dynasty system and preferred communal gatherings (hitva'adus) to the hierarchical Rebbe-Chassid structure.] said that there is no need for dynasties — only to gather together and to speak about the service of Hashem.

Segment 10
HE:
הארצדיקער גטרייאר ברודער איך בייט דיך זייער אז די זאלסט אסאך מרבה בקשה תפלה תחנה פאר מאנעט ועגין ובפרט על ציון התא"ל רמבעה"ן זיע"א ועל ציון התא"ל ר' עקיבא זי"ע ועכי"א ועל קבר זקני השל"ה הק' זצ"ל ובפרט לנסוע למירון על ציון הקוה"נ של התא"ל רשב"י זיע"א אין אסאך בייטין פאר מיר עס זאל נעמין איין עק פין מייני צרות ואס איך מיטשי מיך אין פלאג מיך שון אזו 2 יאר מיט 4 חדשים. אין עס נעמט גאר קיין עק ניט איך האב קיינום ניט פין דאנין ביז אהין דער בע"ד יאגט פין אלי זאטין עס איז שון באלד ר"ה אין מען וייסט גאר ניט וין מען איז אין דער ועלט אין ואס ועט זיין דער תכלית עד מתי ועט מען נאך יאגין די עונות די בהמות...

EN:
Answer 2 — Why Rabbi Nachman is the Tzaddik of This Generation; Chayyei Moharan §59 But in any case [עכ"פ = על כל פנים — "in any case / at any rate / nevertheless." Al kol panim — the standard phrase signaling that despite all the qualifications just made (the dynasties were great, R' Pinchas didn't want them), the essential truth remains.] — the truth is: all the disciples of the Ba'al Shem Tov and the Maggid and their disciples and disciples' disciples — were all Tzaddikim and supremely holy ones, may their merit protect us. But afterward — the light of the true Tzaddik himself was revealed to us — that is: our master the Rebbe זצ"ל. We must cleave only to him — and not search in other places — for he is a new path — like Rabbi Shimon bar Yochai — and the Arizal — and the Ba'al Shem Tov himself — and from him there will already be no novelties until the Messiah himself. And just as it is difficult to ask: why did Rabbi Shimon bar Yochai need to come into the world — when Moses our Teacher had already come — and why did the Arizal need to come — and so on. For our master the Rebbe זצ"ל already said in Chayyei Moharan — the greatness of his attainment [חיי מהר"ן גדולת השגתו סי' נ"ט — "Chayyei Moharan — the greatness of his attainment — §59." Chayyei Moharan (Life of Moharan) — the biography of Rabbi Nachman compiled by Rabbi Nossan Sternhartz, containing the Rebbe's own statements about himself and his path. The section "Gedulat Hashagato" (the greatness of his attainment) contains the Rebbe's most profound self-revelations. סי' נ"ט = paragraph 59.] — §59: "Before the true Tzaddik appears — one can draw close to Hashem [through the earlier paths]. But once the true Tzaddik has appeared — it is impossible to draw close to Hashem [except through his path and his counsel]" — and so on — for the illness of the soul has now become such — that one is compelled to use his medicines. [כי כבר נתחדש חלי הנפש כאלו עד שמוכרח לרפואותיו — "for the illness of the soul has now become such — that one is compelled to use his medicines." The spiritual diseases of the present generation are so specific and so severe that only Rabbi Nachman's specific remedies are effective. General spiritual guidance — even from great and holy Tzaddikim — is insufficient for these specific conditions. The Rebbe is not merely helpful — he is medically necessary for the spiritual survival of his generation.] And the paper is not sufficient now to write more — and there is still a vision for the appointed time — to respond to you at length about your question. And I am ready and prepared to answer you always about all your questions regarding the service of Hashem and drawing close to the Tzaddik — with G-d's help. [עוד חזון למועד — "and there is still a vision for the appointed time." From Habakkuk 2:3: "For the vision is yet for the appointed time — it speaks toward the end and does not lie; though it tarry, wait for it." A biblical phrase used in Halacha to mean "this matter will be addressed at a later occasion." The author promises a more complete answer in a future letter.]

Segment 11
HE:
(אחי המסור והנלבב אבקש ממך מאד שתרבה עבורי בקשה תפילה ותחנה ובפרט על ציון התא"ל רמבעה"ן זיע"א ועל ציון התא"ל ר' עקיבא זיע ועכי"א ועל קבר זקני השל"ה הק' זצ"ל ובפרט לנסוע למירון על ציון הקוה"נ של התא"ל רשב"י זיע"א ולבקש הרבה עבורי שיגיע קץ לצרותי מה שאני סובל ומתייסר כך כבר שנתיים וארבעה חודשים ובכלל לא מגיע הסוף לזה ואין לי אתי אף אחד מפה עד לשם והבע"ד רודף מכל הצדדים, עוד מעט כבר ר"ה ולא ידוע כלל היכן נמצאים בעולם ומה יהי' התכלית עד מתי נרוץ אחרי העונות הבהמות...)

EN:
"In the letter of Parshas Pinchas you ask that I should answer for you the difficulties that you wrote to me long ago. In truth — the word 'kashyes' [קשיות — kashyes — "hardnesses / intellectual difficulties / the hard questions." In Yiddish and rabbinic Aramaic, kashyes (from the root קשה — hard/difficult) refers to the intellectual and emotional resistances that arise in a person — doubts, objections, difficulties with faith. The author now makes a sharp distinction: kashyes are what the wicked child asks; she'elos (questions) are what the wise child asks. See below.] is not fitting — for kashyes were only asked by the wicked child — 'What is this service to you?' — may G-d have mercy — and one answers him: 'blunt his teeth' [הקהה את שיניו — "blunt his teeth / knock out his teeth." From the Haggadah of Pesach: the response to the Wicked Son who asks "What is this service to you?" is "You shall blunt his teeth" — the Talmudic instruction to rebuff his insolent question sharply rather than engaging with it. The phrase is a strong Talmudic idiom for rejecting an impertinent challenge rather than answering it on its own terms.] — may G-d have mercy."

"For when difficulties fall upon a person — one must cry out greatly to Hashem about this very thing — that difficulties are arising — for this itself is called the destruction of the Holy Temple — [for the mind of a person is in the aspect of the Holy Temple] — and there is an obligation to lament every night at midnight [חצות — "midnight / Chatzos." The midnight hour is the traditional time for the Tikkun Chatzos — the Midnight Lamentation — a Kabbalistic practice of rising at midnight to weep and mourn over the destruction of the Temple and the exile of the Shechinah. The Arizal taught that at midnight G-d Himself weeps over the exile, and this is the moment most auspicious for prayer, teshuvah, and drawing down divine compassion.] and during the Three Weeks [בין המצרים — "between the straits / in the Three Weeks." The period of mourning between 17 Tammuz (when the walls of Jerusalem were breached) and Tisha B'Av (when the Temple was destroyed). Literally: "between the straits" — from Lamentations 1:3: "all her pursuers overtook her between the straits." The Three Weeks is a time of heightened mourning, restrictions, and communal lamentation.] every day after midday — at least for half an hour — and on Tisha B'Av — over the destruction of the Holy Temple in general and in particular — over oneself — for why is one so far from Hashem and from the true Tzaddik — that difficulties arise, G-d forbid."

"For it should not be difficult at all — only to have complete faith in Hashem and in the true Tzaddik and in the holy Torah — that everything is correct — only my mind is too small to understand — for I am not sufficiently pure and holy. And one must not want at all to answer one's difficulties with the intellect — [for then even greater difficulties will come] — only with faith alone: to believe that since I am not pure from sins — therefore difficulties arise for me. I must be silent and not want to answer myself — and then the difficulties will become null and void on their own."

"And to answer other people's difficulties for them — this is certainly foolishness — for I am not obligated to take care of the whole world. However [מהיכי תיתי — Aramaic: "from where would one even derive this / from what source could one conclude otherwise?" A Talmudic idiom used here colloquially to mean "of course / by all means / it goes without saying." After rejecting the obligation to answer others' difficulties, the author quickly clarifies: drawing souls close to Hashem is obviously a different matter — one does that gladly and freely, with no sense of obligation but from genuine love.] — to draw souls close to Hashem is very good. Give them books — speak with them about the service of Hashem and about the true Tzaddik — but if that person asks difficulties — let him hold on to his difficulties until Hashem has mercy on him — and it will no longer be hard for him. And to distance that person either — also no — only let him do what he wants. And however much he draws himself close — that is also good."

"And I myself had many difficulties — I wept and cried out to Hashem for so long — until — blessed be Hashem — it is no longer hard for me at all."

"Only your questions — [this is not called difficulties, G-d forbid — only questions and uncertainties — like the wise son, the simple son, and the one who does not know how to ask] — for these too one must weep lamentations — so that the mind becomes rectified — and from the lamentations a rectification comes — so that the 'teku' [תיקו — "teku" — a Talmudic term for an unresolved question. In the Talmud, when a legal question cannot be decided, the ruling is "teku" — meaning: the question stands unresolved, to be answered only when Elijah the Prophet comes. One interpretation: תיקו is an acronym for תשבי יתרץ קושיות ובעיות — "the Tishbite [Elijah] will resolve difficulties and problems." The author uses this term for the spiritual uncertainties of the recipient — unresolved spiritual questions that cannot be answered by intellect alone, but only by the coming of Messianic da'at.] — which is the uncertainty — shall be rectified — and one should know the halachic ruling. And so too in the service of Hashem — one does not know how to conduct oneself. Therefore one weeps during the Three Weeks and on Tisha B'Av — that the da'at of the true Tzaddik in the aspect of the Messiah should be drawn down — and when the da'at is complete — this is also called the building of the Holy Temple — 'All who has da'at — it is as if the Holy Temple were built in his days.'" [A Talmudic teaching (Sanhedrin 92a, Berachos 33a): "All who has da'at — it is as if the Temple were built in his days; and all who has no da'at — how can one have mercy on him." Da'at — the intimate, inner knowledge of G-d — is the spiritual equivalent of the Temple built within the individual.]

"And in general — for the Holy Temple in general — it is a great matter to say Chatzos [חצות / Tikkun Chatzos — the Midnight Lamentation. The Kabbalistic prayer-service recited at midnight, consisting of two parts: Tikkun Rachel (mourning the exile and destruction) and Tikkun Leah (consolation and hope for redemption). The practice was systematized by the Arizal and is central to Breslov Chassidic life.] and to weep during the Three Weeks — and in particular on Tisha B'Av — [not, G-d forbid, with anger and difficulties and grievances against Hashem — only with yearnings toward Hashem — that He should build the Holy Temple in general and in particular]." [ניט חלילה ברוגז וקשיות ובטרוניה להשי"ת — "not, G-d forbid, with anger and difficulties and grievances against Hashem." Rogez (resentment/anger), kashyes (difficulties/objections), and turaniyah (grievances/complaints) — three distinct unhealthy modes of mourning. The legitimate mourning is with baynkikhs (yearnings) — longing for what is absent, not resentment toward G-d for its absence.]

[In the letter of Parshas Pinchas you ask that I should resolve for you the difficulties that you wrote long ago. In truth — the word "difficulties" (kashyes) is not fitting — for difficulties were only asked by the wicked child — "What is this service to you?" — may G-d have mercy — and one answers him: "blunt his teeth" — may G-d have mercy — for when difficulties arise for a person — he must cry out greatly to Hashem about this very thing — that difficulties are arising — for this is called the destruction of the Holy Temple (for the mind of a person is in the aspect of the Holy Temple) — and there is an obligation to weep every night at midnight and during the Three Weeks every day after midday — at least half an hour — and on Tisha B'Av — over the destruction of the Holy Temple in general and in particular — over oneself — why one is so far from Hashem and from the true Tzaddik — that difficulties arise, G-d forbid. For it should not be hard at all — only to have complete faith in Hashem and in the true Tzaddik and in the holy Torah — that everything is correct — only my mind is too small to understand — for I am not sufficiently pure and holy. And one must not want at all to answer one's difficulties with the intellect — (for then even greater difficulties will come) — only with faith alone: to believe that since I am not pure from sins — therefore difficulties arise for me. I must be silent and not want to answer myself — and then the difficulties will become null and void on their own.]

[And to answer other people's difficulties — this is certainly foolishness — for I am not obligated to care for the whole world. However: to draw souls close to Hashem is very good — to give them books — to speak with them about the service of G-d and about the true Tzaddik. But if that person asks difficulties — let him hold on to them until Hashem has mercy on him and it is no longer hard for him. And to distance that person either — also not — only let him do what he wants. And however much he draws himself close — that is also good. And I myself had many difficulties — I wept and cried out to Hashem — until — blessed be Hashem — it is no longer hard for me at all.]

[Only your questions — (this is not called difficulties, G-d forbid — only questions and uncertainties — like the wise son, the simple son, and the one who does not know how to ask) — for these too one must weep lamentations — so that the mind becomes rectified — and from the lamentations the rectification comes — that the "teku" — which is the uncertainty — shall be rectified — and one will know the halachic ruling. And so in the service of Hashem — one does not know how to conduct oneself. Therefore — specifically and precisely [טאקי — Yiddish: "indeed / really / specifically / that is precisely when." An emphatic confirmatory particle — "that is exactly when / that is specifically the time." It underscores that the Three Weeks and Tisha B'Av are not arbitrary times for weeping about spiritual uncertainty — they are the precisely appropriate time for this, the exact occasion designed for this purpose.] — one weeps during the Three Weeks and on Tisha B'Av — that the da'at of the true Tzaddik in the aspect of the Messiah should be drawn down — and when the da'at is complete — this is also called the building of the Holy Temple — "All who has da'at — it is as if the Holy Temple were built in his days." And in general — for the Holy Temple in general — it is a great matter to say Chatzos and to weep during the Three Weeks — and in particular on Tisha B'Av. (Not, G-d forbid, with anger and difficulties and grievances against Hashem — only yearnings toward Hashem — that He should build the Holy Temple in general and in particular.)]

And the Arizal brings: that a great illumination is drawn upon the soul of the one who mourns and weeps every day during the Three Weeks — after midday — for half an hour. [ארה גדולה — "a great illumination / radiance." Hara'ah gedolah — a significant spiritual radiance drawn upon the soul as a direct consequence of the mourning practice. The paradox of the Three Weeks: the period of maximum mourning is also the time of maximum spiritual illumination for the one who mourns sincerely — for their mourning itself opens a channel for divine light.]

Nevertheless — I will resolve your uncertainties for you briefly — what you asked: why was the Maggid זצ"ל the Rebbe after the Ba'al Shem Tov זצ"ל, and so on.

In truth — it is brought in the holy books that the Maggid זצ"ל said that this was a punishment — for he had once [פ"א = פעם אחת — "one time / once." The standard abbreviation for pa'am achas.] traveled on Chol HaMoed [חוה"מ = חול המועד — "the intermediate days of a festival." Chol HaMoed — the weekday days that fall between the first and last days of Pesach and Sukkos — are semi-sacred and have restrictions. Traveling for non-essential purposes on Chol HaMoed was considered problematic by many authorities. The Maggid's statement that his leading the Chassidic dynasty was a "punishment" is a remarkable expression of his own humility — he considered himself unworthy to lead, and attributed his leadership to a kind of divine decree resulting from his own imperfection.] — [or on Erev Shabbos [עש"ק = ערב שבת קודש — "the eve of the holy Shabbos." The standard abbreviation for erev Shabbos kodesh — Friday, before the onset of Shabbos. The text gives two alternative accounts of what the Maggid transgressed — traveling on Chol HaMoed OR on Erev Shabbos — indicating uncertainty in the tradition.] ] — and also all the dynasties were on the path of the Ba'al Shem Tov זצ"ל — and all the disciples of his disciples were all Tzaddikim and holy ones — may their merit protect us — all on the path of the Ba'al Shem Tov. All of it is the path of the Ba'al Shem Tov — and only his merit and his power — and each one went through this according to his understanding and his holiness.

And in truth — R' Pinchas of Koretz [ר' פנחס מקאריץ — Rabbi Pinchas of Koretz (1726–1791) — one of the foremost disciples of the Ba'al Shem Tov, known for his extraordinary holiness and his preference for direct, unmediated service of G-d. He was critical of the Chassidic dynasty system and preferred communal gatherings (hitva'adus) to the hierarchical Rebbe-Chassid structure.] said that there is no need for dynasties — only to gather together and to speak about the service of Hashem.

But in any case [עכ"פ = על כל פנים — "in any case / at any rate / nevertheless." Al kol panim — the standard phrase signaling that despite all the qualifications just made (the dynasties were great, R' Pinchas didn't want them), the essential truth remains.] — the truth is: all the disciples of the Ba'al Shem Tov and the Maggid and their disciples and disciples' disciples — were all Tzaddikim and supremely holy ones, may their merit protect us. But afterward — the light of the true Tzaddik himself was revealed to us — that is: our master the Rebbe זצ"ל. We must cleave only to him — and not search in other places — for he is a new path — like Rabbi Shimon bar Yochai — and the Arizal — and the Ba'al Shem Tov himself — and from him there will already be no novelties until the Messiah himself.

And just as it is difficult to ask: why did Rabbi Shimon bar Yochai need to come into the world — when Moses our Teacher had already come — and why did the Arizal need to come — and so on.

For our master the Rebbe זצ"ל already said in Chayyei Moharan — the greatness of his attainment [חיי מהר"ן גדולת השגתו סי' נ"ט — "Chayyei Moharan — the greatness of his attainment — §59." Chayyei Moharan (Life of Moharan) — the biography of Rabbi Nachman compiled by Rabbi Nossan Sternhartz, containing the Rebbe's own statements about himself and his path. The section "Gedulat Hashagato" (the greatness of his attainment) contains the Rebbe's most profound self-revelations. סי' נ"ט = paragraph 59.] — §59: "Before the true Tzaddik appears — one can draw close to Hashem [through the earlier paths]. But once the true Tzaddik has appeared — it is impossible to draw close to Hashem [except through his path and his counsel]" — and so on — for the illness of the soul has now become such — that one is compelled to use his medicines. [כי כבר נתחדש חלי הנפש כאלו עד שמוכרח לרפואותיו — "for the illness of the soul has now become such — that one is compelled to use his medicines." The spiritual diseases of the present generation are so specific and so severe that only Rabbi Nachman's specific remedies are effective. General spiritual guidance — even from great and holy Tzaddikim — is insufficient for these specific conditions. The Rebbe is not merely helpful — he is medically necessary for the spiritual survival of his generation.]

And the paper is not sufficient now to write more — and there is still a vision for the appointed time — to respond to you at length about your question. And I am ready and prepared to answer you always about all your questions regarding the service of Hashem and drawing close to the Tzaddik — with G-d's help. [עוד חזון למועד — "and there is still a vision for the appointed time." From Habakkuk 2:3: "For the vision is yet for the appointed time — it speaks toward the end and does not lie; though it tarry, wait for it." A biblical phrase used in Halacha to mean "this matter will be addressed at a later occasion." The author promises a more complete answer in a future letter.]

This twenty-second letter — written Monday of Parshas Masei, 5717 (summer 1957), during the Three Weeks between 17 Tammuz and Tisha B'Av — contains some of the most personally revelatory and theologically rich content of the entire collection. The letter is in Yiddish with a full Hebrew תרגום, with additional teachings and answers in Hebrew at the end.

Book news (§§2–3): Eden Tziyon (father's book on holy sites) is finished — two copies being sent. Yichus HaGedolim still not done, several hundred lirot in debt.

Kashyes vs. she'elos (§§4–7): The most important terminological distinction in the correspondence. The recipient used the word "kashyes" — but the author rejects this word sharply: kashyes are what the Wicked Child asks at the Seder ("What is this service to you?") — one answers him by blunting his teeth. When difficulties (kashyes) arise, the only response is to cry out to Hashem — not to answer them with the intellect. For the difficulty itself is the destruction of the Holy Temple (for the mind is in the aspect of the Temple). The obligations: Tikkun Chatzos every night; Three Weeks mourning after midday; Tisha B'Av — all for the destruction of the Temple in general and in one's own mind in particular. The teaching: one must not answer one's difficulties with intellect (this only generates larger difficulties) — only with faith: "I am not pure from sins, therefore difficulties arise for me." Be silent — the difficulties will become null and void on their own. Do not try to answer other people's difficulties either — only give books and speak about the service of G-d. The author's personal testimony: "I myself had many difficulties — I wept and cried for so long — until blessed be Hashem — it is no longer hard for me at all."

But the recipient's questions are not kashyes — they are she'elos (questions) — like the wise son, the simple son, and the one who doesn't know how to ask. For these: weep lamentations — so the mind is rectified — from the kinot (lamentations) comes the tikkun — the "teku" (the unresolved uncertainty) is answered by the coming of da'at from the true Tzaddik in the aspect of the Messiah. When da'at is complete = the building of the Temple ("all who has da'at — it is as if the Temple were built in his days"). Weeping during the Three Weeks and Tisha B'Av should be with yearnings (baynkikhs) — not with anger or grievances.

The Arizal on mourning (§8): A great illumination is drawn upon the soul of one who mourns every day during the Three Weeks, after midday, for half an hour.

Direct answers (§§9–10):

Key terms in this letter: Rehe"ch = harav hachassid — the distinguished Chassid; honorific · Kashyes vs. she'elos — the critical distinction: kashyes = the Wicked Child's challenge; she'elos = the legitimate questions of the wise, simple, and silent sons · Hak'heh es shinav — "blunt his teeth"; the Haggadah's response to the Wicked Child's kashya · Churban beis hamikdash — the Temple of the mind — when kashyes arise, the mind's Temple is being destroyed · Chatzos / Tikkun Chatzos — the midnight lamentation; obligation to weep over the Temple's destruction · Bein hametzarim — "between the straits / the Three Weeks"; period of mourning between 17 Tammuz and Tisha B'Av · Tisha B'Av / Tav-Beis (ת"ב) — the ninth of Av; the day of the Temple's destruction · Amunah bilvad — faith alone — the only legitimate response to kashyes; not intellectual engagement · Teku — the unresolved Talmudic question; acronym for Tishbi yetaretz kushiyos u'va'ayos; answered by Messianic da'at · Kol mi sheyesh bo da'at — ka'ilu nivneh beis hamikdash b'yamav — "All who has da'at — it is as if the Temple were built in his days" (Sanhedrin 92a) · Kinot → tikkun — from lamentations comes the rectification; the paradox of mourning · Itra'ah gedolah — the Arizal's teaching — a great illumination drawn upon the soul through daily Three Weeks mourning · Hamagid z"l — punishment for Chol HaMoed travel — the Maggid's own humble explanation of his leadership · R' Pinchas of Koretz — hitva'adus without dynasties · Chayyei Moharan §59 — before the true Tzaddik: earlier paths work; after his revelation: only his path · Od chazon lamo'ed — "there is still a vision for the appointed time" (Habakkuk 2:3); promise of a fuller answer later



# Letter 4 ד
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/23/

Letter 4 ד
מכתב 23
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/23

Segment 1
HE:
ב"ה יום ה' נצבים וילך תרפ"ו פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear — the distinguished Chassid who yearns for the service of Hashem in truth and wholeness and so on — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him — and all his household, may they live.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכוח"ט וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי עוז כנפשי ולבבי החסיד השותה מים חיים מהבאר מים חיים מננמ"ח זיע"א כש"ת כמוהר"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י שליט"א

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letters with the money regularly — and many thanks to him. May Hashem give you life always — and may you merit all your wishes for good. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר כיאות אחי יקירי כאשר נסכם אצלינו הראב"צ ואצלי לבוא בקרוב למירון על ציון הק' הרשב"י זיע"א גם הר' צבי סטלמוך יכול להיות שי' ג"כ במירון על ר"ה הק' הבע"ל ועוד מאנ"ש ע"כ אם תרצה תחכה מלבא הנה עד יום ב' הבע"ל בצהרים ואם לא נבוא עד אז אצלך אז תסע תיכף ומיד הנה לירושלים על ר"ה הבע"ל והי"ת יעזור לנו שנכתב ונחתם בספר הצדיקים לאלתר לחיים טובים ונהי' מקורב ומקושר לרבינו הק' באמת לאמתו ונזכה לתש"ש ותיקון הברית ותכלה שנה וקללותי' ותחל שנה וברכותי' וד"ל

EN:
I am constantly occupied with the arrangement of the book "Yichus HaGedolim" — for I am still collecting from rare books — in addition to my fixed study sessions in Torah and the service of Hashem. And therefore I cannot write to his honor at length and consistently. And yet — there is no study hall without a novelty.[ביהמ"ד = בית המדרש — "the study hall / the house of Torah study." The standard abbreviation: beis hamidash.][אין בית המדרש בלא חידוש — "there is no study hall without a novelty.[ביהמ"ד = בית המדרש — "the study hall / the house of Torah study." The standard abbreviation: beis hamidash.]" A beloved rabbinic saying — in every Torah gathering there is always something fresh. The author uses it to justify writing even a brief letter.]

Segment 4
HE:
ממני ידידך אוהבך באמת מצפה לראותך בקרוב עם כל טוב

EN:
Shovavim Practices — Three Times Psalms; R' Elimelech of Lizhensk; LM II:73 Behold — now are the days of Shovavim — a time propitious for the rectification of the covenant — as brought in the writings of the Arizal and their other holy books. According to their holy words — the practice is to fast. But in our weaker generations — there are other counsels in place of fasting — such as the recitation of Psalms. For here in Jerusalem, the holy city[עיה"ק = עיר הקודש — "the holy city." The standard honorific abbreviation for Jerusalem: ir hakodesh.], many congregations follow the practice of reciting Psalms three times without speaking in between.[ג"פ תהלים בלי דיבור באמצע — "three times Psalms without speaking in between." ג"פ = שלוש פעמים (three times). The practice of reciting the entire book of Psalms three consecutive times without interruption — a marathon of prayer and praise held by communities during Shovavim.] And according to the books of the Tzaddikim — and in particular the holy Tzaddik[צה"ק = הצדיק הקדוש — "the holy Tzaddik." The honorific abbreviation applied to Tzaddikim of the highest sanctity.] Rabbi R' Elimelech of Lizhensk זצ"ל — this is considered equivalent to a fast from Shabbos to Shabbos — which is counted as many fasts — as is known. And this is done at least[עכ"פ = על כל פנים — "at any rate / at least."] once[פ"א = פעם אחת — "one time / once." Pa'am achas.] a year during the Shovavim days.[Rabbi R' Elimelech of Lizhensk (1717–1787) — author of the foundational Chassidic work Noam Elimelech, one of the foremost disciples of the Maggid of Mezeritch, central authority in Polish Chassidism. The "Rebbe R' Elimelech" is cited here as a source for the equivalence of reciting Psalms three times with a Shabbos-to-Shabbos fast — a multi-day fast of extraordinary severity.] And it is also brought in Likutay Moharan Part 2, §73[לק"מ ח"ב סי' ע"ג = לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ג — "Likutay Moharan Part 2, §73." ח"ב = חלק ב' (Part 2 / Tannina); סי' = סימן (section); ע"ג = ayin (70) + gimel (3) = 73.] — that Psalms is propitious for teshuvah and opens all the gates of teshuvah. And therefore the custom during seasons of teshuvah — such as the Omer days and the days of Elul — is to recite Psalms. And it seems to me that in the abridgment of Likutay Moharan it brings that during Shovavim one recites Psalms — and so in Likutay Halachos. And in general the Rebbe זצ"ל explains this teaching on Parshas Shmos — with which Shovavim begins — see there. And I heard from the Breslover Chassidim[אנ"ש = אנשי שלומינו — "the people of our peace / our Chassidim." The standard Breslov term for the community of Breslov Chassidim: anshei shlomeinu.] that our master R' Nossan זצ"ל had a fixed daily session of Psalms — and during Shovavim he had a fixed session of twice a day.

Segment 5
HE:
שמואל בן פיגה הורוויץ ברסלבר

EN:
Shabbos Shirah — and the Six Times the Rebbe Said Torah Each Year And this week — Parshas Beshalach — Shabbos Shirah[שבת שירה — "Shabbos of Song." The Shabbos on which Parshas Beshalach is read — containing the Song of the Sea (Az Yashir — Exodus 15) sung by Moses and Israel after the splitting of the Red Sea. One of the most exalted Shabbosos of the year. Traditional customs include feeding birds on this Shabbos in remembrance of the manna.] — is one of the times when our master the Rebbe זצ"ל said Torah — that is: he would travel to the Breslover Chassidim in Ukraine and say Torah there. [As brought in many Torah teachings in Likutay Moharan said on Shabbos Shirah — such as Torah 9 (Tehomot — "the depths") and Torah 38 (Markavot Phar'oh — "the chariots of Pharaoh") and so on.] For our master the Rebbe זצ"ל had a fixed pattern of six times a year when he would say Torah: Shavuos, Rosh Hashana, and Shabbos Chanukah — when all the Chassidim would travel to our master the Rebbe זצ"ל to hear Torah — and Shabbos Shirah and Shabbos Nachamu[שבת נחמו — "Shabbos Nachamu — the Shabbos of Consolation." The Shabbos immediately after Tisha B'Av, named after the opening of its Haftarah: "Nachamu nachamu ami — be consoled, be consoled, My people" (Isaiah 40:1). The first of the seven Haftaros of consolation leading toward Rosh Hashana.] and some other Shabbos in the year — when our master the Rebbe זצ"ל was traveling among the Chassidim and said Torah to them. As brought in Chayyei Moharan — see there.



# Everything is Arranged for Meron — Practical Confirmation
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/24/

Everything is Arranged for Meron — Practical Confirmation
מכתב 24
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/24

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' כ"ז אלול תרפ"ו פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear, as my own soul and my heart — the young scholar who yearns for the service of Hashem and for drawing close to the true Tzaddik and to all the holinesses — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him — and all his household, may they live.[כמוה"ר = כבוד מורינו הרב רבי — "the honor of our master, our teacher, our Rabbi." A slightly shorter form of the salutation than the כמהר"ר of Letter 23. The salutation here introduces a new element: לעבוה"ש ית' — "for the service of Hashem" — and להתקרבות לצדיק האמת — "and for drawing close to the true Tzaddik" — reflecting the deepening Breslov focus of these later letters.]

Segment 2
HE:
רפו"ש וכוח"ט וחיים טובים ושלום וכט"ס לכבוד האברך היקר והנכבד ידידי עוז האהוב וחמיד ורגיג עלי כנפשי ולבבי נפשי קשורה בנפשו השותה מים חיים מבאר מים חיים מהנחל הנובע ננמ"ח המצפה ומשתוקק להתקשר ברבינו הקדוש והנורא זצ"ל זי"ע ועכי"א ובאנשי שלומינו ה' עליהם יחיו כש"ת כמוהר"ר ... נ"י.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love[אחדש"ט = אחר דרישת שלום הטוב — "after the good inquiry after your wellbeing." The standard letter-body opening abbreviation: achar drishas shalom hatov.] — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letter and the money as usual.[כנהוג — "as usual / as is customary." Ke'nahug — the standard formula acknowledging that everything arrived in its customary order.]

Segment 3
HE:
אחי היקר אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע לך כי קבלנו את מכתבך וא"א לשער לך גודל צערינו ועגמת נפשי ממש עד הנפש יעזור לך השי"ת וישלח לך רפואה שלימה בקרוב במהרה דידן רפואת הנפש ורפואת הגוף ותוכל להתפלל בר"ה כדבעי ושלא תצטרך ח"ו להיות ר"ה בבה"ח אחי יקירי כנפשי תדע נאמנה שכבר היינו מוכנים אני ור' אלתר בן ציון נ"י לנסוע למירון על ר"ה ות"ל שברנו כמה וכמה מניעות כי זה קודם ר"ח אלול שאנחנו כוספים ומשתוקקים לזה וחושבים עצות וכבר היינו מוכנים היום באשמורה לנסוע לולי המכתב שבא ממך אבל צריך להאמין שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד ותזכור היטב מה שצעק רבינו ז"ל הקדוש והנורא בקול גדול ועצום קול גדול ולא יסף שאסור להתיאש את עצמו בשום אופן בעולם אין שום יאוש בעולם כלל וכל זמן שהנשמה באפינו צריך להאמין ולידע שלא לייאש את עצמנו יהי' איך שי' משום דרגא שבעולם.

EN:
Prayer for the Recipient's Sick Daughter And regarding the matter of his small daughter — Mrs. Adel Sarah daughter of Hindeh Rachel, may she live — I am always praying that she should have a complete recovery soon. So may it be His will. Amen.[מרת אדיל שרה בת הינדע רחל שתחי' — "Mrs. Adel Sarah daughter of Hindeh Rachel, may she live." מרת = Mrs. / the honorable. שתחי' = שתחיה — "may she live / may she have long life." The author includes the full Hebrew name formula used when praying for a sick person: first name + "daughter/son of" + mother's name. The mother's name is used (not the father's) when praying for healing — following the Talmudic tradition that divine mercy is invoked through the maternal bond.]

Segment 4
HE:
אחי יקירי שמור עצמך מעצבות ואל תדאג כלל כי ת"ל יש לנו על מי לסמוך ואליו אנו מקשרים את תפלותינו ולולי זאת הייתי מיאש את עצמי וזה כל התקוה שלי ושלנו כלנו ובלעדי זאת מי יודע אם היינו חיים ותדע נאמנה אחי יקירי כי אני רחוק כ"כ מעבודת השי"ת בלי שעור ושאיני זוכר כלל בר"ה הק' כי מוחי טרוד ומבולבל מאד מאד ומניעות המוח הרבה מאד אשר אין לשער ולהעריך איך גדיינק גארניט אז עס גייט ר"ה עס דוכט מיר עס נאך דא איאר צי ר"ה עס דורך גגאנגין גאנץ חודש אלול אין נעביך גאר ניט אן גהובין צו טאן עס נעביך ביטער מען איז זייער וייט אבער פון דעסט וייגין ואס זאל מען טוהין אראפ פאלין טאר מען ניט.

EN:
Torah 7 — "V'Eileh HaMishpatim" — Faith, Miracles, Prayer, Eretz Yisrael The Torah portion of this week — Mishpatim — has two teachings in Likutay Moharan: one is Torah 7 — "V'Eileh HaMishpatim" — where our master the Rebbe זצ"ל speaks about the greatness of faith, miracles, prayer, and the Land of Israel — that there the way of nature does not apply — for prayer changes nature. [And see in Likutay Halachos the many times[כ"פ = כמה פעמים — "many times / numerous times." Kamah pe'amim.] it brings: that one draws the holiness of the Land of Israel even into the diaspora — through the prayers and the blessings and the yearning for the Land of Israel and the charity given to the Land of Israel. And so it is brought in the books of the Kabbalists: that one who gives charity to the Land of Israel has the holiness of the Land of Israel even while in the diaspora — literally as if he were in the Land of Israel.] And that this is the unification of the Holy One blessed be He and His Shechinah — which is truth and faith. [יחוד קוב"ה ושכינתי' — "the unification of the Holy One blessed be He and His Shechinah." קוב"ה = קודשא בריך הוא — Aramaic: "the Holy One blessed be He." The masculine divine principle in Kabbalistic thought. ושכינתי' = u'Shechinteh — "and His Shechinah" — the feminine divine presence, the immanent aspect of divinity that dwells within creation. Their unification is the ultimate goal of all spiritual work. Here the Rebbe identifies this unification with the union of Truth (Emes — the masculine, Torah-Torah) and Faith (Emunah — the feminine, the Shechinah).] For the Shechinah alone — [without joining with Truth, which is the holy Torah] — she is Justice — strict judgments — may G-d have mercy. But when she joins with Truth — then she is called Faith — in the aspect of Judgment-of-Mercy — the middle pillar — as brought in the Zohar and in the opening of Elijah.[עמודא דאמצעיתא — Aramaic: "the middle pillar." A central Kabbalistic concept from the Zohar: the three pillars of the spiritual structure — right (Chesed/Mercy), left (Din/Judgment), and middle (Rachamim/Compassion / Tiferes). The middle pillar unifies and balances the two extremes. When the Shechinah (left/Judgment) joins with Truth/Torah (right), they produce the middle pillar — the balanced quality of Mercy-Justice (mishpat) rather than pure strict judgment. This is the deeper meaning of "Mishpatim" — not harsh verdicts but the merciful divine justice of the middle pillar. The "opening of Elijah" (Petach Eliyahu) is the famous prayer from the Tikkunei Zohar recited before morning prayer, describing the divine structure.] And how does one merit to come to Truth? Through drawing close to the Tzaddikim — and walking in the path of their counsel — that is: he should receive the words of the Tzaddik (from his books and his people) and his counsels — and engrave them in his mind — then Truth is engraved in his mind — in the aspect of "all of her seed is Truth."[כולה זרע אמת — "all of her seed is Truth" — Jeremiah 2:21: "And I planted you as a noble vine — entirely true seed." Here applied to the mind of one who has received the Tzaddik's teaching: his mind becomes entirely seeded with Truth — the divine quality of Emes.] But there is the counsel of the wicked — the counsel of the serpent — those who distance from the true Tzaddik — so that one should not believe in his counsels, G-d forbid. The tikkun for this is the holiness of the covenant — through the commandment of Tzitzis — that one be careful with the commandment of Tzitzis — whose power is to remember all the commandments of Hashem — "and you shall not stray after your heart and after your eyes." And this is also a segula [סגולה — "a spiritual remedy / a charm / a propitious act." A segula is a practice or object that carries inherent spiritual power — not because of logical cause-and-effect but through its mystical efficacy. Here: looking at the Tzitzis is a segula specifically for the sick person — it draws down healing.] for a sick person — that he should gaze at the Tzitzis. See there in Likutay Moharan §7.

Segment 5
HE:
דער היילקער רבי האט גזאגט ברודער האלט דיך דופיט אוף מייני כוחות אין דער היילקער רבי האט גזאגט אז איך מיט מייני לייט גייאין דורך די ערשטי נאכט ר"ה און דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט גאר מיין זאך איז ר"ה וען ניט מיין ר"ה ואלט די גאנצי ועלט גוארין תוהו ובהו אין גרעסירס פין דעם איז ניט דא ע"כ איז אוודאי א גרוסי הפסד ואס דו האסט ניט זוכה גוען ניט ציקומין אהער ניט מיר צי דיר, נאר פון דעסט ועגין דארף מען די כסופים הטובים ניט אופ לאזין מען דארף אסאך ביינקין צום רבין אין אסאך בייטין וארין דאס איז דער עיקר אין אן דעם איז גאר ניט און עס הייבט זיך גאר ניט און אין מען קען אנדרש קיין יוד ניט זיין ע"כ דארפין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת און אסאך תפלה פאר לייגין נאר אוף דיים וארין דאס איז דער עיקר אין דאס איז כולל אלדינג אין אז מען זאל זוכה זיין צי דיים איז מען זוכה צי אלדינג וארין גרעסירס איז ניט דא.

EN:
The Rebbe's Extraordinary Method — Turning Negative into Positive (And this is remarkable — for the simple meaning of the word "Mishpatim" is "judgments / laws" in the German tongue[פי' התיבות משפטים הוא דינים בלשון טייטש — "the meaning of the word Mishpatim is 'judgments / laws' in the German tongue." Lashon Taytsh (טייטש / Deutsch) — "the German language" — Yiddish, which is rooted in Middle High German. The author notes that the simple Yiddish understanding of "Mishpatim" = Dinim (harsh judgments / strict legal decrees) — and he used to dread this Torah portion. But drawing close to the Rebbe transformed his understanding.] — and whenever the Torah portion Mishpatim would arrive I used to feel distress that there should not be harsh judgments, G-d forbid — for the reading awakens the time. But when I drew close to our master the Rebbe זצ"ל and studied his Torah teachings — we see the greatness of the true Tzaddikim — who transform all the judgments into mercies.) Example 1 — Torah 282, Likutay Moharan: Our master the Rebbe זצ"ל translates in Torah 282 [תורה רפ"ב = Torah 282. ר (resh = 200) + פ (pe = 80) + ב (bet = 2) = 282. A teaching in Likutay Moharan Part 1, §282.] the verse: "And yet a little while and there is no wicked one — and you will look at his place and he is not there"[Psalms 37:10] — whose plain meaning is that the wicked person will die — and so on. But in the interpretation of our master the Rebbe זצ"ל there: "and yet a little while and there is no wicked one" — search within him for a merit and a good point — and through this he is no longer wicked. "And you will look at his place and he is not there" — and then search his original place and you will see that he is not there — for he has already entered into the scale of merit and has done teshuvah — and he is no longer the person he was before. Example 2 — Torah 6 — "Kra es Yehoshua": And in Torah 6 — "Call out to Joshua" — our master the Rebbe זצ"ל brings the Talmudic saying: "Be silent before Hashem and wait longingly for Him — He casts down corpses for you, corpses upon corpses"[Psalms 37:7, with the Midrashic addition — Talmud Berachos 10a / Avodah Zarah 5a variant] — whose plain meaning is that the enemies will die. But in the interpretation of our master the Rebbe זצ"ל there: when you hear your humiliation and are silent — from teshuvah over your sins for which the shame comes to you — through this you will kill your evil inclination that is within your heart — and this is "corpses upon corpses" — that there should be an empty void in the heart without the evil inclination — and you will subdue your evil blood that is in your heart which is the evil inclination — and through this automatically the enemies will make peace with you. Example 3 — Torah 82 (Part 2 / Tannina): And in Torah 82 of Part 2[פ"ב חלק ב' = Torah 82 of the second volume (Tannina). פ"ב = פ(80) + ב(2) = 82. Not to be confused with תורה רפ"ב (ר=200+פ=80+ב=2 = 282) cited in Example 1 above — which is from Part 1. This third example is from Likutay Moharan Part 2 (Tannina), Torah 82.] (Tannina) — he brings the verse in Psalms: "Altogether they have turned aside — together they have become vile"[Psalms 14:3] and so on — whose plain meaning is a curse: that they are wicked and have no merit whatsoever. But in the interpretation of our master the Rebbe זצ"ל there: even "altogether turned aside" — when I see a person of Israel who has turned aside in every way entirely from the Holy One blessed be He — nevertheless: "together" — I must bind myself with him and be with him together — to find in him a merit and a good point — and to draw him close to Hashem through this. And so too in many other places like these — where the Tzaddikim transform all the evil things to good and judgments to mercies and sins to merits — as mentioned above — in the words of our master the Rebbe זצ"ל. And the holy Zohar[זוה"ק = זוהר הקדוש — "the holy Zohar." The central Kabbalistic text, attributed to Rabbi Shimon bar Yochai.]: Mishpatim are mercies — not judgments, G-d forbid — for if one fulfills the Torah and the laws that are between one person and another — that one should not rob or oppress one's fellow — and so on — then certainly it is great mercy.)

Segment 6
HE:
ע"כ טייער הארצדיקער ברודער לאז דיך ניט אפנארין פון דיים בע"ד אין פלייג אסאך תפלה אוף דיים דוקא וארין יעדר יאר איז ההפסד שאינו חוזר ומעוות שלא יוכל לתקון גדענק גיט ואס די בת מלכה האט גזאגט עס איז א גרוס רחמנות אוף מיר און אוף דיר אזו א לאנגי צייט ואס איך בין דא און קען ניט ארוס אין זיא האט איים גזאגט דו זאלסט דיר אוסקלאבין איין ארט און זאלסט אגאנץ יאר ביינקין און וען דו ועסט האבין צייט זאלסטו אייך ביינקן.

EN:
Torah 10 — "V'Eileh HaMishpatim" — Purim, Mordechai and Esther, Dancing and Clapping And in Torah 10 — "V'Eileh HaMishpatim" — our master the Rebbe זצ"ל brings: to unify the Holy One blessed be He and His Shechinah — through which the judgments are sweetened — this is through the holiness of Purim — Mordechai and Esther — the holiness of the hands and the feet — the revealed Torah and the hidden Torah — the clapping of hands (patching with the hands) and dancing (and dancing) — and in the simplest sense: through dancing and clapping of hands the judgments are sweetened. And in particular on Purim — to draw upon oneself[ע"ע = על עצמו — "upon himself / upon oneself." Al atzmo — the standard abbreviation for drawing something down upon oneself.] the illumination and holiness of Purim — Mordechai and Esther — certainly it is a great commandment[מצוה ג' = מצוה גדולה — "a great commandment." The abbreviation ג' = גדולה (great) — not the numeral 3.] and an obligation to dance and to clap hand to hand — even if one has no one to dance with — then by oneself in one's house: to dance and to clap hand to hand — and to rejoice in the joy of Purim. For then the illumination of Mordechai is revealed — which has no parallel in the entire year. And certainly one must first fulfill on Taanis Esther — "the words of the fasts and their cry"[Esther 9:31] — and to feel shame before Hashem — that one is far from Him — and that the evil inclination which is Haman-Amalek has dominion over him — [as I wrote in my previous letter which they presumably received]. And through being ashamed even to eat — which is the essential virtue of the fast — and crying out before Hashem in the selichos prayers — that Hashem should save him from the evil inclination — then certainly one merits to feel the taste of Purim — each person[כ"א = כל אחד — "each one / every person." Kol echad — the standard abbreviation for "each individual person."] according to his level.

Segment 7
HE:
ע"כ טייעריר ברודער לאז דיך ניט אפ גדענק גוט עס איז 3 יאר ואס מיר זענין גוען אין איינעם אין מירון די אהבה ואס גוען צוישן אונז גדענק גוט אין ואס האט זיך אפ גטאן די 3 יאר ממש כל משבריך וגליך עלי עברו ע"כ טאר מען נישט שואגין מען דארף האבין ביידי אזו ויא דער היילקער רבי האט גיזאגט אז מען קען אנדרש ניט אמת תשובה טואין ביז מען זאל זיין בקי בין בעלי' אז מען זאל זיך ניט אפשטעלין מען זאל גייאין אלי מאל העכיר און העכיר און אפי' אז מען פאלט אראפ ואס ערגעיר קען שון ניט זיין זאל מען זיך נישט מיאש זיין אין אן הייבן נאך אמאל פון אן הייב אין דאס איז דער עיקר תשובה.

EN:
And on Purim and always — one must give oneself life and rejoice — even with matters of foolishness and jumping and other kinds of jesting done on Purim. [במילי דשטותא וקפיצות שאר מיני שחוק שעושין בפורים — "with matters of foolishness and jumping and other kinds of jesting done on Purim." Milei d'shtusa — "matters of foolishness / nonsense." The Talmudic category of light, frivolous activities normally considered beneath dignity — on Purim these are not merely permitted but obligatory: Purim's holiness is precisely that it sanctifies even what appears foolish. Kefitzos — jumping / leaping — a specific form of joyful physical expression.] [And also: "Rejoice with trembling" — not with coarse speech, G-d forbid.] And it is a great mitzvah to drink on Purim — at least[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case." Al kol panim.] according to one's capacity. And the reading of the Megillah — with awe and fear and love and arousal and yearning for the greatness of Mordechai — who is the true Tzaddik in the aspect of the Messiah — for the illumination of Mordechai is in the Megillah — and there is his face and his mind and his soul. And likewise to fulfill the commandments: gifts to the poor — sending portions — and the Purim feast — and the drinking of Purim — drinking is greater than eating. And through a joyous Purim one merits a kosher Pesach — through the holiness of Purim and its joy one merits to be saved from even a trace of leaven on Pesach. [ממשהו חמץ בפסח — "from even a trace of leaven on Pesach." Mashehu chametz — the halachic threshold: even the tiniest trace of leavened bread (chametz) renders Pesach-food forbidden. The author connects Purim joy directly to Pesach purity: the genuine joy of Purim generates the spiritual clarity needed to remove even the subtlest trace of chametz — the subtle pride and ego that chametz represents — from one's inner world on Pesach.] For Purim is a preparation for Pesach — as brought in Likutay Moharan, on the style of Likutay Tannina. [ע"ד לקוטי תנינא — "on the style of / in the manner of Likutay Tannina." Al derekh Likutay Tannina — the second volume of Likutay Moharan (the Tannina). The reference likely points to a teaching in that second volume connecting Purim to Pesach as successive stages of the same spiritual process.]

Segment 8
HE:
מיין טייעריר גטרייאר חבר דארפסט פרייליך זיין ואס מען ועט אונז מזכיר זין אין בייטין פאר אונז ביים רבין ז"ל וארין איך האב גשריבין כמה בריף האב איך דיר מזכיר גוען אין איך בייט פאר דיר בא די מקומות הקדושים. און דארפסט גדיינקין דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט אז איך גייא פאר אייך ואס האט איר מורא צו האבין גלייב מיר באמת וען ניט דאס ואס איך פאר לאז מיך אוף דיים היילקען רבינס כח ואלט איך דאס ניט איבער גהאלטין בשום אופן נאר דאס איז מיין גנצער האפנונג אין מיר האבין ב"ה וער עס זאל אונז מתקן זיין.

EN:
Chametz and the Kosher Pesach; Pesach as the Love and Yearning for Hashem And as brought in the holy Zohar[זוה"ק = זוהר הקדוש — "the holy Zohar."]: one who is careful about even a trace of leaven on Pesach — his body is holy and his soul is holy of holies — and through this he is saved the entire year from sins — and need not fear the Day of Judgment on Rosh Hashana. And Pesach is love and will and yearning toward Hashem — the essential drawing close of Israel to Hashem.

Segment 9
HE:
און מען דארף טאנצין פאר שמחה ואס מיר האבין זוכה גוען צי ויסין פון אזא אור ואס עס נאך ניט גוען מיום בריאת העולם און מיר זענין זוכה גרופין צי וערין אוף זיין נאמין און מען לייד דער פאר און וידער דארף מען ויסין אז מען וייסט גאר ניט אין מען האט נאך באמת גאר ניט אן גהובין צו טאן ע"כ דארף מען מיט אלי כוחות ארבטין מען זאל זוכה זיין צי עבודת ה' אין ניט אפשלאפין די פאר יאר ואס היינט איז דער עיקר עקבתא דמשיחא ואס די גמרא זאגט אז דער פסוק שטייט אין קהלת אז מען זאל טוהין עד שלא הגיעו הימים אשר אין בהם חפץ: אלו ימי המשיח וארין דער עיקר נסיון איז היינט דארפין זיך נישט לאזין נארין וארין די יארין לופין אוועק ע"כ דארף מען אסאך ביינקין אין בייטין מען זאל זוכה זיין צום רבין און מען דארף זיך דער האלטין אין זיין תמיד פריילאך כי חדות ה' היא מעוזכם דאס גייט אוף ר"ה אכלו משמנים וכו'.

EN:
But there is the counsel of the wicked — the counsel of the serpent — those who distance from the true Tzaddik — so that one should not believe in his counsels, G-d forbid. The tikkun for this is the holiness of the covenant — through the commandment of Tzitzis — that one be careful with the commandment of Tzitzis — whose power is to remember all the commandments of Hashem — "and you shall not stray after your heart and after your eyes." And this is also a segula [סגולה — "a spiritual remedy / a charm / a propitious act." A segula is a practice or object that carries inherent spiritual power — not because of logical cause-and-effect but through its mystical efficacy. Here: looking at the Tzitzis is a segula specifically for the sick person — it draws down healing.] for a sick person — that he should gaze at the Tzitzis. See there in Likutay Moharan §7.

Segment 10
HE:
ע"כ טייערר הארצדקער ברידער קלער גארניט איבער גיב דיך אין גאנצין איבער צי רבינו הקוה"נ לגמרי אין זייא מקשר אלי תפלות צום רבין אין זיי פרייליך אין ביינק אין האף אין בייט צי זוכה זיין צום רבין ז"ל אין בייט פאר מיר אוך וארין אני תולה בלב ים.

EN:
(And this is remarkable — for the simple meaning of the word "Mishpatim" is "judgments / laws" in the German tongue[פי' התיבות משפטים הוא דינים בלשון טייטש — "the meaning of the word Mishpatim is 'judgments / laws' in the German tongue." Lashon Taytsh (טייטש / Deutsch) — "the German language" — Yiddish, which is rooted in Middle High German. The author notes that the simple Yiddish understanding of "Mishpatim" = Dinim (harsh judgments / strict legal decrees) — and he used to dread this Torah portion. But drawing close to the Rebbe transformed his understanding.] — and whenever the Torah portion Mishpatim would arrive I used to feel distress that there should not be harsh judgments, G-d forbid — for the reading awakens the time. But when I drew close to our master the Rebbe זצ"ל and studied his Torah teachings — we see the greatness of the true Tzaddikim — who transform all the judgments into mercies.)

Segment 11
HE:
(איני זוכר כלל שמגיע ר"ה, נדמה בעיני כאילו יש עוד שנה עד ר"ה, כבר עבר כל חודש אלול ולדאבונינו לא התחלנו כלום לעשות לדאבונינו מר מאד כמה אנו רחוקים אבל אעפי"כ מה נעשה, ליפול ברוחינו מזה אסור, רבינו אמר אחי תחזיק עצמך תסמכו על הכוחות שלי, עוד אמר רבינו הקדוש אני ואנשי עוברים בלילה הראשון של ר"ה, גם אמר רבינו הקדוש כל עניני [וכוחי] הוא ר"ה אם לא הר"ה שלי הי' נהפך כל העולם לתוהו ובהו ואין למעלה מזה, על כן בודאי זה הפסד גדול מה שלא זכית לא אתה לבא אלינו ולא אנו לבא אליך, אבל אעפי"כ צריך לא להניח את הכיסופים הטובים, צריך הרבה לכסוף לרבינו והרבה תפלות כי זה העיקר ובלי זה הכל כלום ולא מתחיל בכלל ואחרת א"א להיות יהודי בכלל, על כן צריך להוזיל הרבה דמעות לשי"ת והרבה תפלות להניח (לשים) רק על זה כי זה העיקר וזה כולל הכל וכשזוכים לזה זוכים להכל כי אין למעלה מזה, על כן אחי הנלבב והיקר אל תתן לרמאות עצמך מהבעל דבר והניח הרבה תפלה על זה דוקא, כי כל שנה הוא הפסד שאינו חוזר ומעוות שלא יוכל לתקון, זכור היטב מה שאמרה הבת מלכה שרחמנות גדול עלי ועליך כזה זמן ארון שאני כאן ואיני יכולה לצאת, ואמרה לו, תבחר לך מקום וכל השנה תתגעגע ומתי שיהי' לך פנאי תתגעגע.

EN:
Example 1 — Torah 282, Likutay Moharan: Our master the Rebbe זצ"ל translates in Torah 282 [תורה רפ"ב = Torah 282. ר (resh = 200) + פ (pe = 80) + ב (bet = 2) = 282. A teaching in Likutay Moharan Part 1, §282.] the verse: "And yet a little while and there is no wicked one — and you will look at his place and he is not there"[Psalms 37:10] — whose plain meaning is that the wicked person will die — and so on. But in the interpretation of our master the Rebbe זצ"ל there: "and yet a little while and there is no wicked one" — search within him for a merit and a good point — and through this he is no longer wicked. "And you will look at his place and he is not there" — and then search his original place and you will see that he is not there — for he has already entered into the scale of merit and has done teshuvah — and he is no longer the person he was before.

Segment 12
HE:
על כן אחי היקר אל תרפה את עצמיך, זכור היטב כבר שלש שנים שהיינו ביחד במירון וזכור היטב את האהבה שהיתה בינינו וכל מה שעבר עלינו בשלשת השנים הללו ממש כל משבריך וגליך עלי עברו, לכן אסור לשתוק וצריך את שני הענינים כמו שאמר רבינו הקדוש שאי אפשר לחזור בתשובה באמת עד שיהיו בקיאים בין בעליה לא לעצור, ללכת ולעלות תמיד גבוה גבוה יותר ויותר, ולהיפך אפילו אם נופלים נפילה שאין גרועה ממנה לא להתייאש ולהתחיל שוב מההתחלה, זהו עיקר התשובה.

EN:
Example 2 — Torah 6 — "Kra es Yehoshua": And in Torah 6 — "Call out to Joshua" — our master the Rebbe זצ"ל brings the Talmudic saying: "Be silent before Hashem and wait longingly for Him — He casts down corpses for you, corpses upon corpses"[Psalms 37:7, with the Midrashic addition — Talmud Berachos 10a / Avodah Zarah 5a variant] — whose plain meaning is that the enemies will die. But in the interpretation of our master the Rebbe זצ"ל there: when you hear your humiliation and are silent — from teshuvah over your sins for which the shame comes to you — through this you will kill your evil inclination that is within your heart — and this is "corpses upon corpses" — that there should be an empty void in the heart without the evil inclination — and you will subdue your evil blood that is in your heart which is the evil inclination — and through this automatically the enemies will make peace with you.

Segment 13
HE:
אחי המסור והיקר אתה צריך להיות בשמחה ממה שיזכירו אותנו ויבקשו עבורינו אצל רבינו ז"ל בגלל שכתבתי כמה מכתבים לשם והזכרתי גם אותך ואני מבקש עבורך במקומות הקדושים, ואתה צריך לזכור מה שאמר רבינו הקדוש כשאני הולך לפניכם מה יש לכם לפחד, תאמין לי באמת אם לא הייתי סומך על כוחו של רבינו הקדוש לא הייתי מחזיק מעמד בשום אופן, רק זה כל תקוותי ויש לנו ב"ה מי שיתקן אותנו וצריך לרקוד מרוב שמחה מה שזכינו לידע מכזה אור שעוד לא הי' מיום בריאת העולם ואנו זוכים ליקרא על שמו ולסבול עבור זה, ושוב צריך גם לדעת שאיננו יודעים כלום ובאמת עוד לא התחלנו לעשות בעבודת ה' על כן צריך לעבוד בכל הכוחות לזכות לעבודת ה' ולא לפספס בשינה את כמה שנים הללו שעכשיו עיקר הזמן של עקבתא דמשיחא שאומרת הגמרא על פי הפסוק הכתוב בקהלת לעסוק בעבודה לפני שיגיעו הימים שאין בהם חפץ: אלו ימי המשיח, מפני שעיקר הנסיון הוא דוקא עכשיו אז צריך לא לתת לרמאות עצמו כי השנים הולכים וחולפים על כן צריך הרבה להתגעגע ולבקש לזכות לרבינו וצריך להתחזק ולהיות תמיד בשמחה כי חדות ה' היא מעוזכם זה נאמר על ר"ה אכלו משמנים וכו'.

EN:
Example 3 — Torah 82 (Part 2 / Tannina): And in Torah 82 of Part 2[פ"ב חלק ב' = Torah 82 of the second volume (Tannina). פ"ב = פ(80) + ב(2) = 82. Not to be confused with תורה רפ"ב (ר=200+פ=80+ב=2 = 282) cited in Example 1 above — which is from Part 1. This third example is from Likutay Moharan Part 2 (Tannina), Torah 82.] (Tannina) — he brings the verse in Psalms: "Altogether they have turned aside — together they have become vile"[Psalms 14:3] and so on — whose plain meaning is a curse: that they are wicked and have no merit whatsoever. But in the interpretation of our master the Rebbe זצ"ל there: even "altogether turned aside" — when I see a person of Israel who has turned aside in every way entirely from the Holy One blessed be He — nevertheless: "together" — I must bind myself with him and be with him together — to find in him a merit and a good point — and to draw him close to Hashem through this. And so too in many other places like these — where the Tzaddikim transform all the evil things to good and judgments to mercies and sins to merits — as mentioned above — in the words of our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 14
HE:
על כן אחי הנלבב והיקר אל תחשוב מהעבר, תמסור את עצמיך כולך לרבינו הקדוש והנורא לגמרי ותקשר את כל התפלות לרבינו ותהי' שמח ותכסוף ותקווה ותבקש לזכות לרבינו ז"ל ותבקש עבורי כי אני תולה בלב ים וכו')

EN:
And the holy Zohar[זוה"ק = זוהר הקדוש — "the holy Zohar." The central Kabbalistic text, attributed to Rabbi Shimon bar Yochai.]: Mishpatim are mercies — not judgments, G-d forbid — for if one fulfills the Torah and the laws that are between one person and another — that one should not rob or oppress one's fellow — and so on — then certainly it is great mercy.)

Segment 15
HE:
והדוחק והעמל גדול ברוחניות ובגשמיות אשר א"א לשער ולהעריך כלל וכלל ואני צריך לישועה גדולה בכל הענינים. ותהי' בשמחה באמת ותעשה רקודין והנני מאחל לך כוח"ט ושנה טובה ומתוקה וחיים טובים באמת לאמתו כמו שהשי"ת יודע כפי רצון מבחר הברואים.

EN:
And in Torah 10 — "V'Eileh HaMishpatim" — our master the Rebbe זצ"ל brings: to unify the Holy One blessed be He and His Shechinah — through which the judgments are sweetened — this is through the holiness of Purim — Mordechai and Esther — the holiness of the hands and the feet — the revealed Torah and the hidden Torah — the clapping of hands (patching with the hands) and dancing (and dancing) — and in the simplest sense: through dancing and clapping of hands the judgments are sweetened. And in particular on Purim — to draw upon oneself[ע"ע = על עצמו — "upon himself / upon oneself." Al atzmo — the standard abbreviation for drawing something down upon oneself.] the illumination and holiness of Purim — Mordechai and Esther — certainly it is a great commandment[מצוה ג' = מצוה גדולה — "a great commandment." The abbreviation ג' = גדולה (great) — not the numeral 3.] and an obligation to dance and to clap hand to hand — even if one has no one to dance with — then by oneself in one's house: to dance and to clap hand to hand — and to rejoice in the joy of Purim.

Segment 16
HE:
ממני שמואל בן פייגה הורוויץ ברסלבר

EN:
For then the illumination of Mordechai is revealed — which has no parallel in the entire year. And certainly one must first fulfill on Taanis Esther — "the words of the fasts and their cry"[Esther 9:31] — and to feel shame before Hashem — that one is far from Him — and that the evil inclination which is Haman-Amalek has dominion over him — [as I wrote in my previous letter which they presumably received]. And through being ashamed even to eat — which is the essential virtue of the fast — and crying out before Hashem in the selichos prayers — that Hashem should save him from the evil inclination — then certainly one merits to feel the taste of Purim — each person[כ"א = כל אחד — "each one / every person." Kol echad — the standard abbreviation for "each individual person."] according to his level.

Segment 17
HE:
חי' גלעבט ברודער אחי יקירי חזק ואמץ מאד כי הכל לטובתך האפ האפ פרייליך פרייליך טשאק טשאק ניט גקלערט און ניט גטראכט נאר גלייבט אין גלאכט לייבדיג לייבדיג זייא גזונד און שטארק גואלד זייא פריילך באמת על כח רבינו הק';

EN:
And on Purim and always — one must give oneself life and rejoice — even with matters of foolishness and jumping and other kinds of jesting done on Purim. [במילי דשטותא וקפיצות שאר מיני שחוק שעושין בפורים — "with matters of foolishness and jumping and other kinds of jesting done on Purim." Milei d'shtusa — "matters of foolishness / nonsense." The Talmudic category of light, frivolous activities normally considered beneath dignity — on Purim these are not merely permitted but obligatory: Purim's holiness is precisely that it sanctifies even what appears foolish. Kefitzos — jumping / leaping — a specific form of joyful physical expression.] [And also: "Rejoice with trembling" — not with coarse speech, G-d forbid.]

Segment 18
HE:
א גוטין ערב ר"ה א גוטין ראש השנה א פריילכין א גוטין שבת אין פרייליך פרייליך האפ האפ פרייליך.

EN:
And it is a great mitzvah to drink on Purim — at least[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case." Al kol panim.] according to one's capacity. And the reading of the Megillah — with awe and fear and love and arousal and yearning for the greatness of Mordechai — who is the true Tzaddik in the aspect of the Messiah — for the illumination of Mordechai is in the Megillah — and there is his face and his mind and his soul.

Segment 19
HE:
(תחיה אחי, אחי יקירי חזק ואמץ מאד כי הכל לטובתך עלוז עלוז בשמחה בשמחה בחדוה בחדוה ללא דאגות וללא מחשבות רק לחיות ולשמוח בחיות בחיות תהי' בריא וחזק אהה (גואלד) הייה בשמחה באמת על כח רבינו הק'.

EN:
And likewise to fulfill the commandments: gifts to the poor — sending portions — and the Purim feast — and the drinking of Purim — drinking is greater than eating. And through a joyous Purim one merits a kosher Pesach — through the holiness of Purim and its joy one merits to be saved from even a trace of leaven on Pesach. [ממשהו חמץ בפסח — "from even a trace of leaven on Pesach." Mashehu chametz — the halachic threshold: even the tiniest trace of leavened bread (chametz) renders Pesach-food forbidden. The author connects Purim joy directly to Pesach purity: the genuine joy of Purim generates the spiritual clarity needed to remove even the subtlest trace of chametz — the subtle pride and ego that chametz represents — from one's inner world on Pesach.] For Purim is a preparation for Pesach — as brought in Likutay Moharan, on the style of Likutay Tannina. [ע"ד לקוטי תנינא — "on the style of / in the manner of Likutay Tannina." Al derekh Likutay Tannina — the second volume of Likutay Moharan (the Tannina). The reference likely points to a teaching in that second volume connecting Purim to Pesach as successive stages of the same spiritual process.]

Segment 20
HE:
ערב ר"ה טוב ור"ה טוב ושבת שלום ובשמחה בשמחה עלוז עלוז בשמחה)

EN:
And as brought in the holy Zohar[זוה"ק = זוהר הקדוש — "the holy Zohar."]: one who is careful about even a trace of leaven on Pesach — his body is holy and his soul is holy of holies — and through this he is saved the entire year from sins — and need not fear the Day of Judgment on Rosh Hashana. And Pesach is love and will and yearning toward Hashem — the essential drawing close of Israel to Hashem.

Segment 21
HE:
בבקשה תיכף להשיב תשובה טובה משלומך הטוב לחיות אותנו.

EN:
This twenty-fourth letter — written Tuesday of Parshas Mishpatim, 5718 (February 1958) — continues directly from Letter 23 and builds its entire teaching around the word "Mishpatim" (laws/judgments) and its two appearances in Likutay Moharan (Torah 7 and Torah 10).

Prayer for Adel Sarah (§3): The recipient's small daughter is ill. The author prays for her complete recovery — using the full halachic name formula (first name, mother's name) as used in prayer for the sick.

Torah 7 — Faith, Miracles, Prayer, Land of Israel (§4): The Land of Israel is above nature — prayer changes nature. Charity to the Land of Israel confers its holiness even on diaspora Jews. The Shechinah alone = strict Justice (Din); Shechinah + Truth (Emes/Torah) = Faith (Emunah) = the middle pillar (amuda d'amtzaisa) = merciful judgment. Drawing close to the Tzaddik engulfs the mind in Truth. The counsel of the serpent: those who distance from the Tzaddik. Tikkun: the commandment of Tzitzis — which is also a segula for the sick (looking at Tzitzis).

The Rebbe's method of reversal (§5): Three extraordinary examples of the Rebbe transforming negative verses into positive teachings: (1) Torah 282: "and yet a little while and there is no wicked one" — find the good point in the wicked person and he is no longer wicked; (2) Torah 6: "He casts down corpses" — kill your own evil inclination through silent acceptance of shame; (3) Torah 282 Part 2: "altogether they have turned aside" — even the most completely fallen Jew must be bound with and brought close. Personal note: the author used to dread Parshas Mishpatim (dinim = harsh judgments) until the Rebbe's Torah transformed the meaning. The Zohar: Mishpatim = mercies, not judgments.

Torah 10 — Purim (§§6–7): The unification of the Holy One and His Shechinah sweetens the judgments — through the holiness of Purim, Mordechai and Esther, the holiness of the hands and feet, revealed and hidden Torah. Dancing and clapping = sweetening of judgments. Even alone in one's house — dance and clap. First: Taanis Esther — shame before G-d, crying out in selichos. Then Purim: the illumination of Mordechai (= the true Tzaddik in the aspect of Messiah) is in the Megillah — his face, mind, and soul. Joy even with matters of foolishness (milei d'shtusa). The Megillah: with awe, love, and yearning for Mordechai's greatness. Drinking more than eating. Joyous Purim → kosher Pesach → saved from even a trace of chametz.

Chametz and Pesach (§8): The Zohar: one careful about even a trace of chametz — body is holy, soul is holy of holies — saved the entire year from sins — no fear on Rosh Hashana. Pesach = love, will, and yearning toward Hashem — the essential drawing close of Israel to Hashem.

Key terms: Adel Sarah bat Hindeh Rachel — refuah sheleimah — complete recovery; name formula for praying for the sick · Kenihug — "as usual"; standard acknowledgment formula · LM Torah 7 — V'Eileh HaMishpatim — faith, miracles, prayer, Land of Israel above nature · Yichud Kudsha Berikh Hu u'Shechinteh — unification of the Holy One and His Shechinah · Amuda d'amtzaisa — the middle pillar; merciful judgment = Shechinah + Truth · Kulah zera emes — "all of her seed is Truth"; the mind engraved with the Tzaddik's teaching · Etzas hanachash — the counsel of the serpent; those who distance from the Tzaddik · Tzitzis as segula for the sick — gazing at the Tzitzis; LM §7 · LM Torah 282 — "and yet a little while and there is no wicked one" — find the good point · LM Torah 6 — "He casts down corpses" — kill your own evil inclination through shame · LM Torah 82 (Part 2 / Tannina) — "altogether they have turned aside" — bind with and bring close even the most fallen · Mishpatim = dinim b'lashon Taytsh — "judgments" in the German/Yiddish tongue; the author's personal fear transformed by the Rebbe's Torah · LM Torah 10 — V'Eileh HaMishpatim — Purim, Mordechai and Esther, dancing and clapping = sweetening of judgments · Milei d'shtusa v'kefitzos — matters of foolishness and jumping; the sanctified joy of Purim · Mordechai = the true Tzaddik in the aspect of Messiah — his illumination is in the Megillah · Mashehu chametz — even a trace of leaven; Purim joy → kosher Pesach → body holy, soul holy of holies · Pesach = ahavah v'ratzon v'hishtokekus laHashem — Pesach as love, will, and yearning for Hashem

Segment 22
HE:
[כ"ח אלול תרפ"ו]

EN:
[Date: [כ"ח אלול תרפ"ו]]



# Practical Matters: R' Avraham Verner, R' Poderatzer, and Confidentiality
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/25/

Practical Matters: R' Avraham Verner, R' Poderatzer, and Confidentiality
מכתב 25
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/25

Segment 1
HE:
ב"ה אור ליום ג' פרשת האזינו יצרנו כאישון עינו לסדר במספר שמו של רבינו הקדוש והנורא ז"ל זיע"א ירושלים עיה"ק

EN:
Peace and blessing and a kosher and joyous Pesach and all good things, forever — to his honor, our beloved, our dear — the distinguished Chassid who yearns for the service of Hashem in truth — "the good-eyed one and the generous-hearted one shall be blessed" [טוב עין ולב יבורך — "the good-eyed one and the generous-hearted one shall be blessed." From Proverbs 22:9: "The good-eyed one shall be blessed — for he gives of his bread to the poor." The author adds "and heart" (ולב) — expanding the verse to encompass both generosity of eye (seeing others' needs) and generosity of heart. A warm personal blessing woven into the salutation.] — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him — and all his household, may they live. And our exalted dear friend our master Rabbi Moshe, may his light shine — and all his household, may they live.

Segment 2
HE:
לכבוד ידידי עוז כנפשי השותה עמנו ביחד מבאר מים חיים מננמ"ח מו"ה ר' ... נ"י

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letters as usual — and the letter of Erev Shabbos Parshas Vayikra with the money — and how greatly this has given us life. May Hashem give you life always — and may you merit to be blessed with all the blessings written in the Torah and with all your wishes for good. So may it be His will. Amen. And may we merit to eat from the sacrificial offerings and from the Passover offerings — in Jerusalem speedily in our days — in the Holy Temple. So may it be His will. Amen. [ונזכה לאכול מהזבחים ומהפסחים בב"א בבהמ"ק אכי"ר — "And may we merit to eat from the sacrificial offerings (zevachim) and from the Passover offerings (pesachim) — speedily in our days (be'vias amen / bimheirah b'yameinu) — in the Holy Temple (b'beis hamikdash)." בב"א = במהרה בימינו אמן — beis (ב) + beis (ב) + aleph (א) = the initial letters of במהרה בימינו אמן — "speedily in our days, Amen." The traditional prayer formula for the restoration of the Temple service and the Passover offering in Jerusalem. The Pesach sacrifice — the korban pesach — can only be brought when the Temple stands in Jerusalem.]

Segment 3
HE:
באתי להודיעך מבריאות ומשלום אנ"ש יחיו כן אזכה לשמוע בע"ה.

EN:
Because of the busyness of the Pesach festival — I will be brief. His friend who seeks his wellbeing — and wishes him a kosher and joyous Pesach to the utmost. [ומאחלו חג הפסח כשר ושמח בתכלית — "and wishes him a kosher and joyous Pesach to the utmost." בתכלית = "to the utmost / maximally / in the extreme" — batachlis — to the very highest degree possible. The blessing is not merely for a good Pesach but for one that is so to the maximum conceivable extent: maximally kosher and maximally joyous.]

Segment 4
HE:
תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה אעפ"י שקשה וכבד עלי מאד ומאד לכתוב כידוע מפני חלישותי אעפי"כ אכתוב לך מעט שיועיל הרבה איעצך עצה ותקיים ויהי' לך רפואה שלימה אי"ה תצייר במוחך שאתה במקום שצריכין לעמוד... וכו' ותקשר עצמך בכל כוחך קיין גרעסרי זאך פין דעם איז נישט פאר האנדען אַי אנדרע זאגען איז נאך אקשיא וכו' אבער דעם אמת לאמתו איז כנ"ל נא דארף מען משונה פריילעך את אשר ישנו פה ואשר איננו פה הכל נקראים על שמו הקדוש אין ה' וועט דיר אוודאי העלפין אמן.

EN:
Pesach Teaching — Liberation from Egypt of the Soul; What Chametz Really Is; Matzah as Spiritual Practice And may we merit to go out from Egypt — from the exiles of the soul and the evil inclination — and to nullify from ourselves the chametz — which is the evil thoughts and anger and pride and sadness — for all this is called chametz — as is known in the books of our master the Rebbe זצ"ל and our master R' Nossan זצ"ל and the other holy books. [שכ"ז נקרא חמץ — "for all this is called chametz." שכ"ז = שכל זה — "for all of this." Evil thoughts, anger (ka'as), pride (ga'avah), and sadness (atzavus) — these four are the spiritual chametz: the puffed-up, inflated, fermented ego-states that prevent the pure and simple divine service. Chametz (leavened bread) = that which has "risen" beyond its natural state through fermentation. Matzah = flat, simple, unleavened — the spiritual state of purity and simplicity.] And to serve Hashem with joy and faith — in simplicity and wholeness — without excessive cleverness and crookedness of heart. And to rebuke the foreign thoughts and evil thoughts that come upon the mind and the heart — in the distraction of the mind — to other thoughts: of Torah and prayer — or even in business dealings and other matters — and without entering into negotiation with the temptation — as plaintiff and defendant. [בטוען ונטען — "as plaintiff and defendant." In Talmudic legal terminology: the to'en (claimant) and the nit'an (respondent) — the two sides in a legal dispute. Here used metaphorically: one should not enter into a legal-style debate with the evil inclination's temptations and foreign thoughts — arguing back and forth, "but perhaps there is merit in this thought," "but on the other hand" — this debate itself deepens the entanglement. The only response to an evil thought is immediate replacement, not debate.] For this is the aspect of matzah — that one burns the dough before it leavens — and one does not allow the thought to become chametz — only immediately to exchange it for another thought. [ששורפין העיסה קודם שתחמיץ — "that one burns the dough before it leavens." The halachic principle of bedikas chametz and biur chametz — checking for and burning chametz before Pesach. Applied spiritually: the moment an evil thought begins to rise and "ferment" in the mind — one must immediately burn it / replace it — before it fully leavens into an entrenched evil mindset. The analogy is exact: just as one does not negotiate with a leavening piece of dough but burns it immediately, so one does not negotiate with an evil thought but replaces it immediately.]

Segment 5
HE:
(אין דבר למעלה מזה ואם אחרים אומרים אחרת אז עוד קושיא וכו' אבל האמת לאמיתה הוא כנ"ל נו אז אנו צריכים להיות בשמחה משונה את אשר ישנו פה ואשר איננו פה הכל נקראים על שמו הקדוש וה' יעזור לך בודאי אמן)

EN:
And may we merit to fulfill: Pesach — "peh sach" — the mouth speaks forth — to speak many words and songs and praises to Hashem over the greatness of the kindnesses He has done for us — for Israel in general: that He graced us with all the commandments and holinesses and chose us and so on — and in particular: that He graced us with drawing close to the true Tzaddik — and to snatch some small amount of good — good points — to rejoice in them in truth — and to give thanks and praise for this in truth and wholeness. [פסח פה—סח — "Pesach — peh sach." A famous homiletic reading of the word פסח: פה (peh — mouth) + סח (sach — speaks / converses). The mouth speaks forth — the Pesach Seder is essentially an act of speaking: the Haggadah, the story-telling, the songs. The very name of the festival encodes its essential practice: speaking forth the story of the Exodus, the kindnesses of G-d, and one's personal gratitude. Connected to the word "sicha" (שיחה — conversation / speech) — the Pesach night is a night of holy conversation and speaking.] And also to recount to the members of one's household all the kindnesses and the good things that Hashem has done for us. And also to other people — to publicize the miracle [לפרסומי ניסא — "to publicize the miracle." The Aramaic phrase for the specific mitzvah of making miracles publicly known — as with Chanukah lights placed in a visible location. Here applied to Pesach: the Seder's storytelling is an act of publicizing the miracle of the Exodus for all to hear and know.] — for this is the aspect of the Haggadah and the Megillah and the Chanukah candle — through which Hashem is gladdened and honored and made precious in all the worlds. And "all who increases the telling of the Exodus from Egypt[ביצ"מ = ביציאת מצרים — "in/about the Exodus from Egypt." The standard abbreviation for yetzias Mitzrayim in Pesach-related literature.] — this is praiseworthy" [Haggadah of Pesach] — always — and all the more so[מכ"ש = מכל שכן — "all the more so / kal vachomer." The standard logical inference abbreviation: mika shekan.] on Pesach — this is praiseworthy. And the Arizal brings on this: "this is praiseworthy" — in kindnesses — for through this one awakens great kindnesses. And Pesach is in the aspect of the right side — love and yearning toward Hashem — for this is the beginning of the drawing close of Israel to Hashem — in general and in particular.

Segment 6
HE:
והנני פורס בשלומך הטוב ומברכך בכתיבה וחתימה טובה אמן

EN:
The Omer — Atirutha Diletata; Barley as Animal; Tanufa — Give the Mouth; Shavuos And afterward one begins to count the Omer — for Pesach is the supreme arousal from Above. [אתערותא עליון מלמעלה — "the supreme arousal from Above." Atirutha ila'a mi'lema'la — the highest form of divine initiative — G-d reaching down to Israel with overwhelming love before they have done anything to earn it. Pesach night is the supreme moment of this: G-d lifted Israel out of Egypt with a mighty hand before Israel had time to prepare any spiritual merit. The unleavened bread itself is the symbol — Israel left so quickly they had no time to let the bread rise.] And afterward one says: "Wait" — one needs the arousal from below — in the days of the Omer — to purify oneself[מטהרין א"ע — "one purifies oneself." א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation throughout the correspondence.] from the contamination of Egypt — through the arousal from below that one performs in the service of Hashem[עבודה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem." The standard abbreviation throughout the correspondence.] — whatever one is able: to recite Psalms and hisbodidus — as much as one can — propitious for teshuvah. And however one is — even without ardor — but one should feel shame that one is still far from Hashem — and yearn for the receiving of the Torah on Shavuos. [אתערותא דלתתא — Aramaic: "arousal from below / stirring from below." Atirutha diletata — the human initiative: one's own effort reaching upward toward the divine, in contrast to the Pesach atirutha ila'a (arousal from above). The Omer is the forty-nine day journey of self-purification and upward reaching — atirutha diletata — that is the human response to the divine gift of Pesach.] For we are still in the aspect of an animal — [without the receiving of the Torah] — the aspect of the Omer of barley — the meal-offering of jealousies — the aspect of the waving. [עומר שעורים מנחת קנאות — "the Omer of barley — the meal-offering of jealousies." The Omer offering (brought on 16 Nisan) consists of barley — the food of animals — symbolizing the pre-Torah state of spiritual animal-hood. The "meal-offering of jealousies" (minchas kena'os) is the offering brought when a husband suspects his wife of unfaithfulness (Numbers 5:15) — also made from barley. The connection: both involve a state of spiritual distance and suspicion that must be resolved through the offering. During the Omer, Israel is in a state of incomplete spiritual union with G-d — like the suspected wife — until the full receiving of the Torah at Shavuos resolves the jealousy into perfect union.] The aspect of waving — "tanufa" — give-the-mouth [בחי' תנופה תנו—פה — "the aspect of the waving — give-the-mouth." A homiletic reading of the word תנופה (tenufah — the wave-offering / the waving): תנו (give) + פה (mouth). The waving of the Omer offering encodes a plea: give us a mouth — give us the ability to speak — give us the Torah which is speech. During the Omer we are without Torah = without speech = in an animal-like state. The waving of the Omer says: give us the mouth of the Torah. Compare "peh sach" for Pesach.] — for we have no mouth to speak — for we are still in the aspect of an animal. And we are ashamed — and we prepare ourselves for Shavuos — for the receiving of the Torah. For then one merits those same "mochin" [מוחין — "minds / intellects / divine lights." Mochin — in Kabbalah: the supernal intellects / divine lights of Chochmah, Binah, and Da'as that flow into the human consciousness. At Shavuos the mochin received at Pesach through atirutha ila'a are now received again — but this time through atirutha diletata — through one's own earned spiritual work during the Omer.] that one merited on Pesach through the arousal from Above — one merits them through the arousal from below. And one also merits then — to the supernal crown — in the morning light — after being awake all night. And also one rejoices and goes to the holy mikveh of the fiftieth gate of holiness. [מקוה הקדושה של שער החמישים דקדושה — "the holy mikveh of the fiftieth gate of holiness." As described in Letter 21 — the immersion at dawn of Shavuos after the all-night vigil. The fiftieth gate is the highest and most hidden of all the gates of understanding — accessible only at Shavuos, through the combined effort of forty-nine days of Omer labor plus the all-night Torah study of Shavuos night. The mikveh at dawn of Shavuos is the immersion in this gate's waters.] How fortunate we are that we merit to this.

Segment 7
HE:
ממני ידידך עוז אב"צ הנ"ל האפ האפ האפ

EN:
And may we merit to fulfill: Pesach — "peh sach" — the mouth speaks forth — to speak many words and songs and praises to Hashem over the greatness of the kindnesses He has done for us — for Israel in general: that He graced us with all the commandments and holinesses and chose us and so on — and in particular: that He graced us with drawing close to the true Tzaddik — and to snatch some small amount of good — good points — to rejoice in them in truth — and to give thanks and praise for this in truth and wholeness. [פסח פה—סח — "Pesach — peh sach." A famous homiletic reading of the word פסח: פה (peh — mouth) + סח (sach — speaks / converses). The mouth speaks forth — the Pesach Seder is essentially an act of speaking: the Haggadah, the story-telling, the songs. The very name of the festival encodes its essential practice: speaking forth the story of the Exodus, the kindnesses of G-d, and one's personal gratitude. Connected to the word "sicha" (שיחה — conversation / speech) — the Pesach night is a night of holy conversation and speaking.]

Segment 8
HE:
ב"ה אחי יקירי כאשר התחלנו לקבץ מאנש"ש איזה שילינג ואני מחכה לשלוח עד שיהי' עכ"פ חצי פונט ע"כ אמרתי בדעתי שבשביל זה לא אעכב מלשלוח את מכתבינו הזה כדי שיהי' לך על ר"ה להשיב ולהחיות נפשך הצמאה וכו' ואיה"ש הכסף אשלח לך במכתב הבא איה"ש.

EN:
And also to recount to the members of one's household all the kindnesses and the good things that Hashem has done for us. And also to other people — to publicize the miracle [לפרסומי ניסא — "to publicize the miracle." The Aramaic phrase for the specific mitzvah of making miracles publicly known — as with Chanukah lights placed in a visible location. Here applied to Pesach: the Seder's storytelling is an act of publicizing the miracle of the Exodus for all to hear and know.] — for this is the aspect of the Haggadah and the Megillah and the Chanukah candle — through which Hashem is gladdened and honored and made precious in all the worlds. And "all who increases the telling of the Exodus from Egypt[ביצ"מ = ביציאת מצרים — "in/about the Exodus from Egypt." The standard abbreviation for yetzias Mitzrayim in Pesach-related literature.] — this is praiseworthy" [Haggadah of Pesach] — always — and all the more so[מכ"ש = מכל שכן — "all the more so / kal vachomer." The standard logical inference abbreviation: mika shekan.] on Pesach — this is praiseworthy. And the Arizal brings on this: "this is praiseworthy" — in kindnesses — for through this one awakens great kindnesses.

Segment 9
HE:
מיין טייעריר הארציקער אמתיר גוטער פריינד איך בייט דיך זייער אין זייער די זאלסט אין מיר ניט פאר געסין ויא איך פאר געס אין דיר אוך ניט ויא איך האב מעורר גוען אנש"ש זאלין דיר שרייבין אין האב ב"ה גמאכט די התחלה אין איך בייט תמיד פאר דיר אין פאר געס ניט אין דיר אין ביסט איין גבאקין אין מיין הארץ בייט איך דיך אוך זאלסט אין מיר ניט פאר געסין אין מרבה בתפלה זיין פאר מיר אסאך עס זאל שוין נעמין איין עק פין מייני צרות ובפרט אז די ועסט זוכה זיין צי זיין ימים נוראים במירון הקדוש על ציון הקוה"נ רשב"י זי"ע ועכי"א למעה"ש זאלסטו אין מיר ניט פאר געסין אין די זאלסט אסאך בייטין ביים ציון הקוה"נ פאר מיר איך מאך דיך פאר אשליח זאלסט דער ציילין ואס מיט מיר טיט זיך אפ אזו ויא ער אליין וייסט אין זאלסט אסאך מעורר רחמים זיין פאר מיר.

EN:
And Pesach is in the aspect of the right side — love and yearning toward Hashem — for this is the beginning of the drawing close of Israel to Hashem — in general and in particular.

Segment 10
HE:
וארין טייעריר הייליקער ברודער הרצדיקער גטרייאיר די זאלסט ויסין אז עס איז מיר ביטער זייער אין זייער פין אלע זאטין בגשמיות וברוחניות מען ויל מיך אוסבריינגין אסאך געלד אין קיין עק נעמט ניט רשעים בחושך ידמו וכו' אין דער אוייב הפנימי שואגט ניט כידוע וד"ל מסער גופי' דבר נש אין פין עבודת ה' בין איך זייער וייט ואס וייטער קען שון ניט זיין אין איך וייס גאר ניט ויא איך בין אוף דער ועלט אין איך דארף האבין רחמים גדולים הייתי כותב... אך א"א ע"פ השדה... ע"כ תדע מעצמך הכלל כי אני צריך לרחמים גדולים ע"כ אם תזכה להיות במירון על ציון הקדוש אל תחריש ואל תשקוט זאלסט רייסין קברים אוף מיר מיט דיר עד מתי עד מתי עד מתי היתכן שבאנו לעולם בשביל לבלות ימינו בהבל כזה היתכן היתכן הלא ימינו ושנותינו עוברים כצל עובר ואנחנו רחוקים כ"כ מהשי"ת ורבינו הק' וכל יום הולך ורחוק מה יהי' התכלית מזה בין איך בשאפין אוף דער צי פאר בריינגין מאני יארין אין טעג מיט אזוני שטותים והבלים היתכן היתכן טייעריר גוטער ברודער המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה.

EN:
And afterward one begins to count the Omer — for Pesach is the supreme arousal from Above. [אתערותא עליון מלמעלה — "the supreme arousal from Above." Atirutha ila'a mi'lema'la — the highest form of divine initiative — G-d reaching down to Israel with overwhelming love before they have done anything to earn it. Pesach night is the supreme moment of this: G-d lifted Israel out of Egypt with a mighty hand before Israel had time to prepare any spiritual merit. The unleavened bread itself is the symbol — Israel left so quickly they had no time to let the bread rise.] And afterward one says: "Wait" — one needs the arousal from below — in the days of the Omer — to purify oneself[מטהרין א"ע — "one purifies oneself." א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation throughout the correspondence.] from the contamination of Egypt — through the arousal from below that one performs in the service of Hashem[עבודה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem." The standard abbreviation throughout the correspondence.] — whatever one is able: to recite Psalms and hisbodidus — as much as one can — propitious for teshuvah. And however one is — even without ardor — but one should feel shame that one is still far from Hashem — and yearn for the receiving of the Torah on Shavuos. [אתערותא דלתתא — Aramaic: "arousal from below / stirring from below." Atirutha diletata — the human initiative: one's own effort reaching upward toward the divine, in contrast to the Pesach atirutha ila'a (arousal from above). The Omer is the forty-nine day journey of self-purification and upward reaching — atirutha diletata — that is the human response to the divine gift of Pesach.]

Segment 11
HE:
טייער ברודער איך ואלט דיר דאס ניט גשריבין מחמת איך ויל דיר קיין עגמת נפש ניט אן טאן נאר איך קען מיך ניט איין האלטין וארין כי באו מים עד נפש אין השי"ת איז איודע אמת ויא איך האב גואלד קומין על ציון הק' הרשב"י זיע"א אוס ריידין מיין בוטיר הארץ וואל איך בין גפארין צי דיים צדיק האמת אין וייל איך ויל זיין מקושר באמת צום היילקען רבין אין איך האב גואלד מישב דעת זיין אביסיל ואס ועט זיין דער תכלית אבער אז השי"ת האט אזו צי גפירט בייט איך דיך זייא דער שליח אין רעד אין בייט פאר מיר אין צייל פאר מאניט וייגין אין שואג ניט אין דיים זכות ועט דיר השי"ת העלפין ארפו"ש אכוח"ט אין ואס דיין הארץ בא גערט.

EN:
For we are still in the aspect of an animal — [without the receiving of the Torah] — the aspect of the Omer of barley — the meal-offering of jealousies — the aspect of the waving. [עומר שעורים מנחת קנאות — "the Omer of barley — the meal-offering of jealousies." The Omer offering (brought on 16 Nisan) consists of barley — the food of animals — symbolizing the pre-Torah state of spiritual animal-hood. The "meal-offering of jealousies" (minchas kena'os) is the offering brought when a husband suspects his wife of unfaithfulness (Numbers 5:15) — also made from barley. The connection: both involve a state of spiritual distance and suspicion that must be resolved through the offering. During the Omer, Israel is in a state of incomplete spiritual union with G-d — like the suspected wife — until the full receiving of the Torah at Shavuos resolves the jealousy into perfect union.] The aspect of waving — "tanufa" — give-the-mouth [בחי' תנופה תנו—פה — "the aspect of the waving — give-the-mouth." A homiletic reading of the word תנופה (tenufah — the wave-offering / the waving): תנו (give) + פה (mouth). The waving of the Omer offering encodes a plea: give us a mouth — give us the ability to speak — give us the Torah which is speech. During the Omer we are without Torah = without speech = in an animal-like state. The waving of the Omer says: give us the mouth of the Torah. Compare "peh sach" for Pesach.] — for we have no mouth to speak — for we are still in the aspect of an animal. And we are ashamed — and we prepare ourselves for Shavuos — for the receiving of the Torah. For then one merits those same "mochin" [מוחין — "minds / intellects / divine lights." Mochin — in Kabbalah: the supernal intellects / divine lights of Chochmah, Binah, and Da'as that flow into the human consciousness. At Shavuos the mochin received at Pesach through atirutha ila'a are now received again — but this time through atirutha diletata — through one's own earned spiritual work during the Omer.] that one merited on Pesach through the arousal from Above — one merits them through the arousal from below.

Segment 12
HE:
אין איך בייט דיך זייער אין זייער למעה"ש די זאלסט ניט האבין קיין יסורים אין ניט קיין דאגה ח"ו אין זיך ניט צי לאזין קיין שום עצבות ח"ו ניט פון מיר אין ניט פון דיר נאר זאלסט טיהין דיינס אין בייטין כי אין כוחנו אלא בפה ודוקא להיות בשמחה מאד אין גארניט זארגין נאר האפין צי השי"ת אין השי"ת ועט בודאי העלפין אין זכות וכח סד"ס ואס ער איז דער הוקר מועט מחזיק את המרובה אחי חזק ואמץ מאד אין לייב אחיים טובים באמת ב"ה היינט ויא די ועלט זייט אוס אין מיר זענין ב"ה מקורב צי אור אין סוף דער נשחיזער ז"ל האט גזאגט וען ער ועט ניט בשאפין נאר אז דער רבי זאל גיין אוף זיין שועל ד' אמות איז אוך גנוק אין גדיינק גיט ויא עס שטייט אין חיי מהר"ן ואס דער רבי ז"ל האט גזאגט בזה"ל הג' בדור של עכ' לסוף יעמוד א"צ הפ' ויקנא מאד את המקור' ומכ"ש מי שזוכה להושיט אש להמעלה עשן דהיינו לולקע.

EN:
And one also merits then — to the supernal crown — in the morning light — after being awake all night. And also one rejoices and goes to the holy mikveh of the fiftieth gate of holiness. [מקוה הקדושה של שער החמישים דקדושה — "the holy mikveh of the fiftieth gate of holiness." As described in Letter 21 — the immersion at dawn of Shavuos after the all-night vigil. The fiftieth gate is the highest and most hidden of all the gates of understanding — accessible only at Shavuos, through the combined effort of forty-nine days of Omer labor plus the all-night Torah study of Shavuos night. The mikveh at dawn of Shavuos is the immersion in this gate's waters.] How fortunate we are that we merit to this.

Segment 13
HE:
וגם זכור אל תשכח מה שכתוב בספמ"ע מהז' בטלרס אז זיי זענין שון גאר פרייליך גוען האט זיך דער מלך אוף גשטעלט אין האט גזאגט צום זון איך בין אשטערין זייער זיי איך אז די ועסט אמאל אראפ פין דער מלוכה זאלסטו דיך היטען אז די זאלסט ניט האבין קיין עצבות אין אז די ועסט פרייליך זיין ועל איך אוך פרייליך זיין אין אפי' אז די ועסט האבין עצבות ועל איך אוך פרייליך זיין ואס די ביסט קיין מלך ניט וארין אז ביסט אזו א מענטש ואס קען זיך ניט דער האלטין אז ער גייט אראפ מלוכה קער ער ניט צי זיין קיין מלך נישמער אז די ועסט פרייליך זיין ועל איך משונה פרייליך זיין ע"כ אחי יקירי שטארק דיך אין זייא מקיים מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד אין די רפואה פין דער בת מלכה איז נאר דורך נגינה עשרה מיני נגינה בשמך יגילון כל היום ר"ת בכי' על ידי שמחה זאלסטו האפין לישועת השי"ת אין לאז דיך ניט אפ ער נאר ואס האסטו דא צי גלייגט צום גשעפט וייסט פין אזא היילקען אילו פינו מלא שירה כים וכו' ב"ה אתיקון ועט מען האבין אז ואול איז אונז אשרינו אשרינו מה טוב חלקינו אשרינו.

EN:
This twenty-fifth letter — written on Erev Pesach 5718 (April 1958) from Meron, the holy site of Rabbi Shimon bar Yochai — is the shortest letter in the correspondence (the author explicitly apologizes for its brevity: "because of the busyness of the Pesach festival I will be brief"). Yet every sentence is dense with teaching. Unlike all previous letters, this one is written not from Jerusalem but from Meron — suggesting the author made a special journey to the Rashbi's tomb for Erev Pesach.

Segment 14
HE:
(ידידי הטוב האמיתי הנלבב והיקר אבקשך מאד מאד לבל תשכחני כמו שאני אינו שוכחך כמו שעוררתי את אנש"ש שיכתבו לך וב"ה עשיתי את ההתחלה ואני תמיד מתפלל עבורך ולא שוכח ממך והנך אפוי בליבי לכן בקשתי ממך גם שלא תשכחני ותרבה הרבה תפלות עבורי שיקח כבר קץ לצרותי ובפרט אם תזכה להיות בימים הנוראים במירון הקדוש על ציון הקהו"נ רשב"י זיע"א ועכי"א למעהש שלא תשכחני ותבקש עבורי הרבה אצל הציון הקוה"נ אני עושה אותך שליח לספר את הנעשה אתי כמו שהוא בעצמו יודע ותעורר הרבה רחמים עבורי.

EN:
Acknowledgment and prayer (§2): Letter received; the traditional Pesach prayer: "may we merit to eat from the sacrificial and Pesach offerings — speedily in our days — in the Holy Temple."

Segment 15
HE:
כי דע לך אחי הקדוש הנלבב והמסור שמר לי מאד מאד מכל הצדדים בגשמיות וברוחניות רוצים שאוציא הרבה כסף ואין מגיע הקץ רשעים בחושך ידמו וכו' והאויב הפנימי אינו שותק כידוע וד"ל מסער גופי' דבר נש ומעבודת ה' אני רחוק מאד שאין רחוק יותר מזה ואיני יודע כלל היכן אני בעולם ואני זקוק לרחמים גדולים הייתי כותב... אך א"א ע"פ השדה... ע"כ תדע מעצמך הכלל כי אני צריך לרחמים גדולים ע"כ אם תזכה להיות במירון על ציון הקדוש אל תחריש ואל תשקוט תתלוש קברים עבורי ועבורך עד מתי עד מתי עד מתי היתכן שבאנו לעולם בשביל לבלות ימינו בהבל כזה היתכן היתכן הלא ימינו ושנותינו עוברים כצל עובר ואנחנו רחוקים כ"כ מהשי"ת ורבינו הק' וכל יום הולך ורחוק מה יהי' התכלית מזה וכי נבראתי כדי לבלות ימי ושנותי בשטויות והבלים כאלה היתכן היתכן אחי הטוב והיקר המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה.

EN:
Liberation of the soul (§4): Going out from Egypt = going out from the exile of the soul and the evil inclination. Chametz = evil thoughts + anger + pride + sadness — all four are called chametz (as known from the Rebbe's and R' Nossan's books). Serve G-d with joy and faith — simplicity and wholeness — without excessive cleverness or crookedness of heart. Rebuke foreign thoughts by distracting the mind to Torah, prayer, or even business — without engaging in plaintiff-defendant debate with the temptation (beto'en v'nit'an). The matzah principle: burn the dough before it leavens — immediately replace the evil thought with another thought.

Segment 16
HE:
אחי היקר לא הייתי כותב לך כי איני רוצה לגרום לך עוגמת נפש אך אני לא יכול להתאפק כי באו מים עד נפש והשי"ת הוא היודע האמת איך שרציתי לבא על ציון הק' הרשב"י להשיח את ליבי המר שמפני שנסעתי לצדיק האמת ושאני חפץ להיות מקושר באמת לרבינו הקדוש ורציתי ליישב דעתי מעט מה יהי' התכלית, אבל אם השי"ת סבב כך אני מבקש ממך שתהי' השליח והשיח ובקש עבורי וספר למעני ואל תשקוט ובזכות זה יעזרך השי"ת ברפו"ש וכח"ט וכל משאלות לבך.

EN:
Pesach = peh sach (§5): The mouth speaks forth — many words, songs, and praises to Hashem. Personal gratitude: being brought close to the true Tzaddik, snatching some good points. Telling the household and others — publicizing the miracle (pirsumai nisa) — the Haggadah, Megillah, and Chanukah candle are all the same principle. "All who increases the telling of the Exodus — this is praiseworthy" — the Arizal: "praiseworthy in kindnesses" — it awakens great kindnesses. Pesach = the right side = love and yearning = the beginning of Israel's drawing close to Hashem.

Segment 17
HE:
והנני מבקשך מאד מאד למעה"ש שלא יהיו לך יסורים ודאגות ח"ו ואל תתן ח"ו לשום עצבות להתקרב אליך לא ממני ולא ממך רק שתעשה את שלך להתפלל כי אין כוחינו אלא בפה ודוקא להיות בשמחה מאד ולא לדאוג כלל רק לקות להשי"ת והשי"ת בודאי יעזור בזכות וכח הסבא דסבין שהוא בעל החטוטרת המועט המחזיק המרובה, אחי חזק ואמץ מאד וחייה חיים טובים באמת ב"ה כמו שהעולם נראה היום ואנו ב"ה מקורבים לאור אין סוף שהנשחיזער ז"ל אמר אם לא הייתי נברא בעולם רק כדי שרבינו יעבור על סף ביתי ארבע אמות דיינו וזכור היטב מה שכתוב בחיי מוהר"ן מה שרבינו ז"ל אמר בזה"ל הגדול בדור של עכשיו לסוף יעמוד אצל הפתח ויקנא מאד את המקורבים ומכ"ש מי שזוכה להושיט אש להמעלה עשן דהיינו לולקע.

EN:
The Omer (§6): Pesach = atirutha ila'a (supreme arousal from Above). Then: "Wait" — now the atirutha diletata is needed. Psalms, hisbodidus, even without ardor — but with shame and yearning. Still in the animal state = barley Omer = meal-offering of jealousies. Tenufah (waving) = tenu-peh (give the mouth) — we have no mouth yet, we are still animals. Prepare for Shavuos: the mochin of Pesach (received through atirutha ila'a) are re-received at Shavuos through atirutha diletata. And the supernal crown in the morning light — and the holy mikveh of the 50th gate. "How fortunate we are that we merit to this."

Segment 18
HE:
וגם זכור אל תשכח מה שכתוב בספמ"ע מהז' בטלרס כשכבר היו שמחים מאד קם המלך ואמר לבנו אני חוזה בכוכבים ואני רואה שיגיע זמן שתרד מהמלוכה ובכן תראה להתחזק אז שלא יהי' לך עצבות ואם תהי' בשמחה גם אני אהי' בשמחה ואפי' אם יהי' לך עצבות גם אז אהי' בשמחה על מה שאינך מלך כי אם הנך אדם כזה שאינו יכול להתחזק כשהוא יורד מהמלוכה אינך ראוי למלוכה אמנם אם תהי' בשמחה אני אהי' בשמחה יתירה ע"כ אחי יקירי התחזק וקיים מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ורפואת הבת מלכה הוא רק ע"י נגינה עשרה מיני נגינה בשמך יגילון כל היום ר"ת בכיה ע"י שמחה קוה לישועת ה' ואל תזניח את עצמך, שמע נא וכי מה הפסדת כאן בעסק אתה יודע מכזה רבי קדוש אילו פינו מלא שירה כים וכו' ב"ה תיקון יהי' לנו שאשרי לנו אשרינו אשרינו מה טוב חלקינו אשרינו)

EN:
Key terms: Meron — Rashbi's tomb — the holy site where this letter is written, on Erev Pesach · Zevachim u'pesachim — beis hamikdash — the prayer for restoration of the Pesach and Temple offerings · Bib"a = bimheirah b'yameinu amen — "speedily in our days, Amen" · Galuyos hanefesh v'hayitzer hara — the exiles of the soul and the evil inclination · Chametz = evil thoughts, anger, pride, sadness — the spiritual chametz from the Rebbe's books · Shekol zeh nikra chametz — "all this is called chametz"; shkz = shekol zeh · Beto'en v'nit'an — as plaintiff and defendant; do not debate with the evil inclination · Matzah = burning the dough before it leavens — immediately replace the evil thought · Pesach = peh sach — the mouth speaks forth; the Seder as holy conversation · Pirsumai nisa — publicizing the miracle; Haggadah / Megillah / Chanukah candle as one principle · Kol marbeh l'saper biytzi'as Mitzrayim — harei zeh meshubach — all who increase the telling; the Arizal: praiseworthy = in kindnesses · Pesach = yamin ahavah v'hishtokekus — Pesach as the right side = love and yearning · Atirutha ila'a / atirutha diletata — Pesach = arousal from Above; Omer = arousal from below · Omer se'orim — minchas kena'os — barley Omer = meal-offering of jealousies = spiritual animal-hood · Tenufah = tenu-peh — the waving = give the mouth; we have no mouth without the Torah · Mochin — the supernal intellects received at Pesach (from above) re-received at Shavuos (from below) · Mikveh shel sha'ar haChamishim — the mikveh of the 50th gate at dawn of Shavuos · Ashreinu shenizkeh lazeh — "how fortunate we are that we merit to this"

Segment 19
HE:
שמואל בן פיגה לתש"ש ותיקון הברית באמת ולבא להתקרב לרבינו הק' בקרוב באמת לאמתו בלי שום פניה ולשבר כל המניעות ולהושע מכל הצרות ולזכות לשמור הז' הנרות ובני חיי ומזוני בריוח וכוח"ט והעיקר לעשות רצון השי"ת ולהיות כרצון מבחר הברואים אמן.

EN:
Volume One • Letter 25

Segment 20
HE:
אבי ישעי' בן עלקא כוח"ט וכו' אמי פיגה בת דבורה זלמן בן פיגה אהרן יצחק משה בן פיגה אשר יחזקאל בן וכו' חי' לאה בת פיגה בילא ואסתר דבורה בת פיגה כוח"ט בני נחמן משה נחום בן מנדיל כוח"ט ולהיות ברסלבר חסיד כו' ועבודת ה' וכט"ס ממני ידידך עוז שמואל הנ"ל פרייליך אין פארט האפ אין וידער האפ אין נאר האפ. (בשמחה ובכל זאת עלוז ושוב עלוז ורק עלוז)

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 25 [Added by the translator]

Segment 21
HE:
[חסרה שורה ראשונה]

EN:
And our master the Rebbe זצ"ל — whose Torah is the soul of the soul of Atik [נשמה לנשמה דעתיק — "the soul of the soul of Atik." Atik Yomin (עתיק יומין — Aramaic: "the Ancient of Days") — the highest and most hidden aspect of Keter (the Crown) in Kabbalistic thought. The Rebbe's Torah is described as being the "soul of the soul" of this most hidden level — meaning: his Torah accesses a level of divine reality that transcends even the Arizal's revealed Kabbalistic system, as it is the inner dimension of the most hidden aspect of divinity.] — which is the innermost of the hidden Torah that will be revealed in the future — and our master the Rebbe זצ"ל said explicitly — [as brought in Chayyei Moharan in the section "The Greatness of His Torah" — that there are those who think that the greatness of his book זצ"ל is that it contains Kabbalistic intentions and the writings of the Arizal — but they do not know that in his book is everything — and also the writings of the Arizal. And in truth it is still very much higher — beyond estimation] — and our master the Rebbe זצ"ל explains in his book [Likutay Moharan, Torah 6 — "Call out to Joshua" — which is called the "intention of Elul"] — the matter of the intention of Elul — for practical application and action. [לעובדא ולמעשה — "for practical application and action." Livda u'lema'aseh — for the actual doing, the practical living of it. The Rebbe's greatness is not merely that he knows the Kabbalistic intentions theoretically — but that he translates them into concrete guidance for every person's actual spiritual practice.]

Segment 22
HE:
שככה לו בנש"ק שלשלת היוחסין שותה מים חיים מהבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מנחל נובע מקור חכמה ידידינו ואהובינו ומחמד ליבנו ואישון עינינו כש"ת כמוהר"ר אברהם חזן נ"י שטערין הארץ שליט"א ע"ש כל אנש"ש האהובים מזהב ופז רב אשרי להם אשרי חלקם כולם יעמדו על הברכה.

EN:
[As is the way of our master the Rebbe זצ"ל — to explain all the intentions and the writings of the Arizal in relation to every single person — in particular — for every person has a divine portion from above. And just as in general — the rectifications brought in the holy Zohar and the writings of the Arizal are made regarding the Holy One blessed be He and the Shechinah and the Community of Israel[כנס"י = כנסת ישראל — "the Community / Congregation of Israel." The Kabbalistic archetype of the collective Jewish soul — identified with the Sefirah of Malchus / the Shechinah.] — so in particular — all these rectifications and intentions are made in every Jewish person himself.]

Segment 23
HE:
אחר דשה"ט באה"ר ואה"ע הנני מודיעכם משלומנו פה הודות לשי"ת יתן השי"ת שנזכה להתראות יחד פב"פ על ציון רבינו הק' בקרוב אכי"ר.

EN:
[And so it is brought in the writings of the Arizal: that one cannot say about a person in particular — for example — that he is from Malchus or from Ze'ir Anpin or from the world of Asiyah or Yetzirah and so on [מלכות / זעיר אנפין / עולם העשייה / יצירה — Kabbalistic terms for levels of the divine and cosmic structure: Malchus (Kingdom) = the lowest of the ten Sefirot, associated with the Shechinah / Community of Israel; Ze'ir Anpin (the Small Face) = the six middle Sefirot (Chesed through Yesod) that together form the masculine divine structure; Asiyah (the World of Making) = the lowest of the four worlds; Yetzirah (the World of Formation) = the second world from below. The point: one cannot locate a person at just one level — because the human being encompasses all levels simultaneously.] — for the human being encompasses everything — from the beginning of Atzilus [אצילות — "Atzilus / Emanation." The highest of the four worlds in Kabbalistic cosmology — Atzilus, Beriah, Yetzirah, Asiyah. Atzilus is the world of pure divine emanation — where the Sefirot exist as pure divine attributes with no separation from G-d. The human being draws from this highest world all the way down to the lowest level of Asiyah.] to the end of Asiyah — all is included within him. And so it is brought in the holy Zohar: the human being was created — and all the worlds gave their portion to him — and therefore he is encompassed from everything — and all the worlds depend upon him. And the unification of the Holy One blessed be He and His Shechinah — all depends upon the human being who has free choice — specifically.]

Segment 24
HE:
אחינו היקרים צמודי לבבינו בתי אחותי אמי טייערי הארצדיקע גוטי ברודער אשר כלתה נפשי לראותם איך בייט אייך זייער אנא חוסו נא חמולו נא רחמו נא חנו נא עלי האט אוף מיר רחמנות היילגי טייערי גוטי פריינד ראטוועט מיך בייט אסאך פאר מיר איך בין נעביך זייער אנידריג נפש אין השי"ת ברוב רחמיו וחסדיו האט אוף מיר רחמנות גהאט אין האט מיך צי גפירט צום הייליגען רעבינס זאך אילו פי מלא שירה כים וכו' לא יספיק וכו' לשער גודל החסדים והנסים והנפלאות שעשה עמנו.

EN:
[And also in his coupling — to bring souls from across all the worlds and all the levels — until the Infinite[א"ס = אין סוף — "the Infinite / the Endless." Ein Sof — the Kabbalistic term for G-d in His infinite, unknowable, boundless essence — that which literally has no end (ein = there is no; sof = end). The source from which all souls are ultimately drawn.] — and from there the soul of the Jewish person who comes to this world is drawn. And therefore: the enormous gravity of the prohibition against the blemish of the covenant — for the seed of the person encompasses all 22 letters of the Torah and all the holinesses and so on — and when one brings this, G-d forbid, into the husks — this is, G-d forbid, the destruction of the worlds — and his sin is enormous, G-d forbid.]

Segment 25
HE:
אבער היילגי טייערי ברודער איך מיטשי מיך זייער שטארק אין עס איז אוף מיר זייער א גרוס רחמנות נעביך ברוחניות אוי ויי עס איז מיר נעביך זייער בוטער איך ליג כמעט כמעט אין יאוש גמור לולא מה שצעק רבינו הקוה"נ גואלד זייט אייך ניט מיאש ואלט איך מיך בודאי מיאש גוען איך קען ניט דאונין ניט בייטין ניט שרייען מיין דיבור פה איז נעביך אין גלות דאס איז ערגיר פון אלדינג אין דער בע"ד וארפט מיר אריין כל מיני מחשבות זרות ורעות ופניות וגיאות רח"ל רח"ל.

EN:
And in the month of Elul — the essential rectification is for the covenant — as it says: "And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your seed" — whose initial letters hint at Elul — as brought in Likutay Moharan [ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך — "And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your seed" — Deuteronomy 30:6. The initial letters of the four words: ו (vav) + מ (mem) + ל (lamed) + ה (heh) / א (aleph) + ת (tav) = actually: the standard Breslov teaching uses the initials of the verse "Ani l'Dodi v'Dodi li" — "I am my beloved's and my beloved is mine" (Song of Songs 6:3) = א-ל-ו-ל = Elul. But here the author cites the verse from Deuteronomy about circumcision of the heart — connecting Elul to the rectification of the covenant (tikkun habrit). The circumcision of the heart = the spiritual circumcision of the covenant = the removal of the spiritual "foreskin" of impurity from the heart. This is the inner meaning of Elul.] — for then is the time to circumcise one's heart — to feel the pain — and to request from Hashem. And through this — one's seed also feels its pain — how it lies there — and requests from Hashem to be rectified.

Segment 26
HE:
איך וייס מיר קיין שום עצה ניט צי גיבען בוקר אומר מי יתן ערב ערב אומר מי יתן בוקר גואלד אזו פיל יגיעות וטרחות אזו פיל ויא איך מיטשי מיר אן א שיעור אין צום סוף זאל איך זיין אזו ואט פין השי"ת אין פין היילקען רבין גואלד עס איז שון ויפול יאר ואס איך בייט און האף צי קומין אוף ציון רבינו הק' אין ניט מען הערט אין ניט מען זֵייט ואס ועט זיין דער תכלית גואלד גואלד גואלד היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן היתכן היתכן עד מתי עד מתי עד מתי ויא לאנג ועל איך אזו ואט זיין עד מתי עד מתי הייליגע הארצידעקע טייערי ברידער גואלד ראטיועט שואגט ניט רייסט אן קברים אל תחרישו ואל תשקוטו אוף די גאנצי ועלט נעביך ואס אזו ואט פין ציון רבינו הק' נעביך סגור ומסוגר מכל צד ופינה ובפרט אוף אנש"ש ואס האפין נעביך אין ביינקין דאס הארץ ביינקט צום קואל אין עס גייט גאר אוס צום קואל עס זאל קומין צום קואל.

EN:
And also then — the angels search for the lost objects. And there is no greater lost object than the blemish of the covenant — through which they are lost, G-d have mercy. And likewise the lusts. And the Tzaddikim and the angels assist the person in the month of Elul — to search for the lost objects — and they sound the shofar — for the shofar has a matter of finding lost objects — as it says: "And they shall come — the lost ones from the land of Ashur" and so on. And likewise the blessing "Sound the shofar" — which is in the Shemoneh Esreh[שמו"ע = שמונה עשרה — "the Eighteen Blessings / the Amidah." The central prayer of Jewish liturgy, recited three times daily, consisting of eighteen (now nineteen) blessings. Also called the Amidah (the standing prayer).] [ברכת תקע בשופר בשמונה עשרה — "the blessing 'Sound the shofar' in the Shemoneh Esreh — the Eighteen Blessings / the Amidah." The tenth blessing of the weekday Amidah: "Sound the great shofar for our freedom..." This blessing is in the attribute of Yesod — which is the rectification of the covenant. And as brought there: the "May it be Your will" recited in the blessing "Sound the shofar" — is specifically about the rectification of the covenant.] — is in the attribute of Yesod [יסוד — "Yesod / Foundation." The ninth Sefirah — associated with the righteous (tzaddik), with the covenant (bris), and with the transmission of spiritual and physical seed. Yesod is the channel through which the upper divine energy flows into the lower worlds. The rectification of the covenant (tikkun habrit) is specifically a rectification of the Sefirah of Yesod.] — which is the rectification of the covenant.

Segment 27
HE:
ובפרט אוף מיר איז דאס רחמנות נעביך זייער גרוס ואס איך האב ניט זוכה גוען צי זיין ביים רבין אוף דיים ציון הק' אין בין נעביך זייער ואט פין עבודת ה' אין בין נעביך פיל מיט חטאים ועונות ופשעים רח"ל רח"ל רח"ל אין איך האב נאך גאר ניט טועם גוען פין רבינס זאך גאר ניט נעביך אין דאס גרעסטי רחמנות איז אז איוד פאלט אריין אין איין עון ואס קיין גרעסיר רחמנות דער פין ניטא אין איך האב גרוס חלישות דעת ואס איך בין ואט פין השי"ת לגמרי לגמרי אזו ואט אזו ואט איך קען גאר ניט דאונין איך וייס גאר ניט ואס מען טיט ויא אזו מען ראטיועט זיך ארוס.

EN:
And then the Tzaddikim and the angels assist — to search and find the lost objects. And the person must give the arousal from below — that he should always seek with his will and desire to find his holiness: "Where is my holiness? Where is my purity? Where is the root of my soul?" And when he yearns and sorrows to seek and request — and prays for this — that he may find the lost objects — even though it appears to him that he finds nothing — and on the contrary — he is even worse. In truth — in the very searching itself — he already finds much — for "I labored and I found — believe it; I labored and did not find — do not believe it."

Segment 28
HE:
ע"כ בייט אסאך ביים רעבין אוף דיים ציון הק' איר זאלט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין אז השי"ת זאל ארוס העלפין עס זאל נעמין איין עק פין די צרות עס זאל נגמר וערין בכי טוב אין אז איך זאל ארוס זכאי במשפט ויא השי"ת וייסט ואס בעסיר איז איך זאל ארוס פין דיים לייבן גרוב ואס איך בין נעביך אריין גפאלין אין מען זאל מיר אפ גיבין מאני זאכין מיט מלבושים און דער עיקר אז השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר איך זאל זוכה זיין צי קומין בקרוב אוף דיים ציון הק' פין רבינו ז"ל אין זאל האבין וידוי דברים באמת אין זיך מקשר זיין באמת צי רבינו הק' ז"ל באמת לאמתו בלי שום הטעה כלל וכלל.

EN:
And therefore they sound the shofar on the 8th of Elul — as a hint to search for the lost objects — that the angels dig and search — and when they find some lost object — there is great joy among them — and they sound the shofar — the teruah[תר"ת = תרועה — "the teruah blast." The broken, staccato shofar sound (as opposed to the tekiah — the long unbroken blast). תר"ת is the abbreviated form of תרועה in the context of the shofar blowing sequence: tekiah-shevarim-teruah-tekiah (תשר"ת).] — the initial letters of: "the desires of the wicked shall perish."

Segment 29
HE:
מי יתן והי' אז השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר איך זאל קומין צום רבין אוף דיים ציון הק' כי בלא זה למה לי חיים כאלה חיים מרים ומרורים ממות מר מכל מיני מרירות שבעולם וכל מגמתי ותשוקתי ותקותי וכסופי וגעגועי אך ורק לבא על ציון רבינו הק' אין אוס ריידין מיין בוטער הארץ מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה די הייליגע בת מלכה האט גקלאגט אוף דיים שני למלך עס איז אגרוס רחמנות אוף דיר אין אוף מיר אזו אלאנגי צייט ואס איך בין דא אין קען ניט ארוס אין עס וערט גברענגט אין די מעשה פין בערגיר ועני אז דער בערגיר האט אפ גטוהין דיים שגעון אין איז דורך אלע ואכין אין האט ארוס גנומין די אשת עני אין וען ניט דיים שגעון ואלט ער זיא ניט ארוס גנומין אין דער הייליגער רבי האט גזאגט גאר מיין זאך איז ר"ה אפילו אז דער צדיק זאגט בפירוש אז מען זאל ניט קומין טאר מען אים ניט פאלגין ואס זאל מען טוהין דאס הארץ טיט אונז גוט וייא ואס מען איז נעביך אזו ואט חבל על דאבדין ולא משתכחין.

EN:
And our master the Rebbe זצ"ל explains there in Torah 6 — "Call out to Joshua" — the matter of the intention of Elul — for each and every person. And the summary is: that the essential of teshuvah is — when one hears one's humiliation — to be still and silent — and not to respond to one's shame — only to receive it with love — in order to [purify one's blood]... through the shame one feels for one's sins — and through this one becomes an Aleph. [ונעשה א' — "and through this one becomes an Aleph." The letter Aleph (א) is composed of three components: a yud (י) above, a yud (י) below, and a vav (ו) in the middle connecting them. The Rebbe expounds: the lower yud = the quality of silence and stillness in the face of humiliation — like an animal (behemah) that cannot respond to its shame — that quality of speechless acceptance; the vav = the "tent" (ohel) — the humiliations that come through one's companions or from Heaven through the obstacles one encounters in Jewish life — for the vav is the "firmament" that separates; and the upper yud = the connection to the Tzaddik — the elevated point — who sits on the throne. Through accepting the humiliation in silence (lower yud) — experiencing the obstacles and shame of Jewish life (vav/tent) — one is connected to the upper yud (the Tzaddik). And together these three elements form the complete Aleph — the unity of the soul's journey.] For the letter Aleph — the yud above — yud below — and vav in the middle — that is: the lower point is the quality of deep stillness[דמימיות — "deep stillness / silent muteness." From the root דמם — to be silent, still, speechless. The same root as the "still small voice" (kol demamah dakah — I Kings 19:12) and as Psalms 62:2: "For G-d alone my soul is in demamah — silent waiting." Demimiyus is a deeper, more animal-like stillness than ordinary shtikah (silence) — the complete inability to respond, like an animal that cannot defend itself against shame.] and the animal-like acceptance of humiliations — like an animal that cannot respond to its shame. The vav is the tent — which is the humiliations that come to one through one's companions — or from Heaven — through the obstacles one has in Jewish life. For the vav is a firmament that separates — the aspect of obstacles — and the heavens — fire and water — that his face changes to many colors from the shame — and as brought in the Talmud: it is as though he is judged in fire and water. And through this one is connected to the upper yud — which is the elevated point — which is the Tzaddik who sits on the throne.

Segment 30
HE:
הכלל הייליגע טייערי ברודער גואלד האט רחמנות אוף אונז בייט אסאך פאר אונז אוף אייך איז מוטל בייטין רחמים פאר אונז אלי איר זיינט בהיכל המלך אשריכם אשרי חלקכם וגורליכם שזכיתם הלואי מי יתן והי' איך ואלט מיך מוסר נפש גוף ורוח ונשמה וממון עד קצה האחרון איך זאל זוכה זיין צי קומין על ציון רבינו הק' מי יתן והי' לאז השי"ת שוין אוף מיר רחמנות האבין.

EN:
And this is the aspect of Keter — the language of waiting — for teshuvah is in the aspect of Keter — and one cannot jump into holiness all at once — for one must wait greatly — very greatly — literally all the days of one's life. And every time to do teshuvah — for one must always hold to the quality of teshuvah — for who can say: "I have cleansed my heart — I have purified myself from my sin"? Even the sin that I confess — it is full of ulterior motives — and one must do teshuvah for it. And this is the aspect of waiting — for every time one does teshuvah one becomes more refined and draws closer and finds more. [As the world says: "The more one searches — the more one finds."]

Segment 31
HE:
שמואל בן פיגה להיות סוף וקץ מהצרות ולזכותי בדין לגמרי ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' במהירות ולהתקשר באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ולאנש"ש באמת לאמתו מתוך אהבה וחיבה באמת ולמסור כל מוחי ולבי ודעתי ונפשי רוחי ונשמתי וגופי להשי"ת ע"ד רבינו הק' ננמ"ח באמת עס זאל נעמין אין עק פין אלי צרות ומניעות ובפרט פין מניעות המוח ומחשבות ובלבולים אין זוכה זיין לתשובה שלימה באמת לאמיתו ולתיקון הברית ולאמונה שלימה ואמונת חכמים באמת לאמיתו ולעבודת ה' ותפלה אין טוהין דיים רצון פין השי"ת באמת אין זיך דער האלטין בין בעליה ובין בירידה והעיקר זיין מקושר צום היילקען רבין באמת לאמתו בלי שום פניה ומחשבה זרה כלל וכלל אמן.

EN:
But one needs great strengthening and great expertise — to hold oneself always to Hashem — and always to search and seek to draw close to Hashem. And even if it seems to him that he is already close and has already found — and he is at the highest level — he should be expert in the running: that he is still very far — very far — and he has not yet drawn close at all — and has not yet found one in a thousand thousand of what he needs to find — for the greatness of Hashem is without end.

Segment 32
HE:
היילקער רבי ואס ועט זיין דער תכלית איר וייסט דאך ויא מיר איז ביטער איך וייס מיר קיין שום עצה גיבין היילקער רבי איר וייסט דאך מיין גאנצי תקוה איז נאר אוף אייך אליין ואס טיט מען איר וייסט דאך באמת איך ויל קומין אוף אייער ציון הק' ואס גיכער ואס זאל איך טוהין היילקער רבי ראטויט מיך באמת אזו ויא איר וייסט ואס ארחמנות אוף מיר איז אזו ויא איר וייסט איר וייסט מיין גאנצי תקוה וסמיכה איז נאר אוף אייך אליין רבי רבי גואלד האט רחמנות אוף מיר באמת לאמתו רבי רבי רבי אוי בוטער מר מכל צד ומצידי צדדים עד מתי עד מתי כמו שאתם יודעים באמת...

EN:
And conversely — however much he yearns and searches — and suddenly he falls, G-d forbid — even to the place he has fallen — he should not despair from searching and seeking further — and he should know: Hashem is with him — and he still has great hope to merit everything he needs to merit — and to find all the lost objects completely. For the mercies of Hashem are beyond estimation — "If I make my bed in Sheol — You are there."

Segment 33
HE:
פין וען איך האב אן גיהובין צי ויסין פין רעבין טיט זיך מיט מיר זייער אסאך איבער ברוחניות ובגשמיות עס איז שוין לערך ה' שנים ואס איך האב אן גהובין צי טוהין אין רעבינס זאך אין מאז ועד עכשיו אין לי אפי' רגע מנוחה וארין די גאנצי שטאט האט אונז גהאלטין אין רודיפין וסבלתי הרבה יגיעה ועמל ומס"נ הש"י לבד יודע וזה כשתי שנים וחצי שאני נע ונד ומתגורר פה בביהמ"ד ואין לי שום מקום מנוחה וארין אחודש נאך מיין חתונה האט זיך אוף מיר אן גהובין גרוסי מחלוקת אין מען האט מיך ארוס גוארפין פין שטוב אָן טלית ותפלין אין מען האט מיר צי גנעמין אלי חתונה זאכין מאני אין איך בין גבליבין בערום וחוסר כל אין פלאג מיך אין מיטשי מיך דא אין שילכיל 2 יאר מיט 4 חדשים איך האב שוין ניט קיין כח אוס צי האלטין דאס מוטשין אין דאס פלאגין זיך עס איז מיר נעביך זייער בוטער עס טיט זיך אן א שיעור אין דער בע"ד יאגט פין אלע זאטין אן שום רחמנות ער ויל אום בריינגין פין ביידי ועלטין הייליגע טייערי ברידער היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אוי ויי אוי ויי מען איז נעביך זייער וייט פין רבינס...

EN:
And when one is strong in this — then... the paths are made in Elul through the power of Moses our Teacher and all the Tzaddikim — in the aspect of Moses — for they have the power to repair and to elevate all the fallen and the descended — even to the depths of Sheol... they have the power to elevate to the ultimate elevation — to not despair of oneself.[לבלי לייאש א"ע — "to not despair of oneself." א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation throughout the correspondence.]

Segment 34
HE:
השי"ת וייסט דיים אמת ויפול מסירת נפש איך האב גהאט אופין רעבינס זאך ע"כ בייט איך אז איר זאלט ניט אפ לאזין פין צי בייטין פאר מיר שיאמר לצרותי די אמן.

EN:
This twenty-ninth letter — written during Elul, no specific date given — is the most Kabbalistic letter in the entire collection, and one of the most technically complex. It is structured as a continuous teaching on Elul, the covenant, the Shofar, and the letter Aleph — all through the lens of LM Torah 6.

Segment 35
HE:
...איך האב נאך גאר ניט גטוהין אין עבודת ה' נעביך גאר ניט צרה כמבכירה אין בין נעביך זייער וייט בין נעביך פיל מיט חטאים עונות ופשעים נעבך מיין תקוה צי קומין על ציון רבינו הק' השי"ת וייסט דיים אמת איך ויל מיך אין גאנצין מפקיר זיין צי קומין על ציון רבינו הק'. אין מיך באמת מחיה זיין אוי מי יתן והי' ואלט איך די גאנצי ועלט מפקיר גוען לגמרי לגמרי מי יתן והי' מי יתן והי' הלואי.

EN:
Salutation and prayer (§§1–2): New honorific for the wife: "most praiseworthy of women among the tent-dwellers" (Judges 5:24 — Yael). Prayer for the sick child Chananya Yehudah son of Malka Devorah.

Segment 36
HE:
(אחיי הטובים הנלבבים והיקרים אשר כלתה נפשי לראותם אבקש מכם מאד אנא חוסו נא רחמו נא חנו נא עלי רחמו עלי ידידי הטובים היקרים והקדושים הצילוני העתירו עבורי הרבה אני נפש נמוכה מאד לדאבוני והשי"ת ברוב רחמיו וחסדיו ריחם עלי וקירב אותי לענין רבינו הקדוש אילו פי מלא שירה כים וכו' לא יספיק וכו' לשער גודל החסדים והנסים והנפלאות שעשה עמנו.

EN:
The Rebbe's supremacy and the cosmic application (§§3–5): Elul = different letter-combinations (tzerufim) every moment (Arizal). The Rebbe's Torah = neshama l'neshama d'Atik — the soul of the soul of Atik — the innermost hidden Torah. From Chayyei Moharan: people think the Rebbe's greatness is that his book contains the Arizal's intentions — they don't know that his book contains everything including the Arizal, and is actually much higher beyond estimation. The Rebbe explains the Arizal's intentions practically for each individual. Why? Because: (1) the writings of the Arizal say one cannot locate a person at a single cosmic level — because the human being encompasses everything from Atzilus to Asiyah; (2) all the worlds gave their portion to Adam; (3) all cosmic rectifications (yichud K"BH and Shechinah) depend specifically on the human being with free choice. Therefore: the enormous gravity of the blemish of the covenant — the seed encompasses all 22 letters of the Torah — bringing it into the husks = destruction of the worlds.

Segment 37
HE:
אבל אחיי היקרים והקדושים אני מתייסר נורא מאד ואבוי רחמנות גדולה מאד עלי ברוחניות אוי ואבוי מר לי מאד לדאבוני אני מונח כמעט כמעט ביאוש גמור לולא מה שצעק רבינו הקוה"נ אהה (גואלד) אל תתייאשו היתי כבר בודאי מתייאש אינני יכול להתפלל ולא לבקש ולא לצעוק לדאבוני הדיבור פה אצלי בגלות וזה גרוע מהכל והבע"ד מכניס בי כל מיני מחשבות זרות ורעות ופניות וגיאות רח"ל רח"ל.

EN:
Elul: covenant-rectification and the Shofar (§6): Elul's essential rectification = the covenant. The Deuteronomy verse about circumcising the heart (30:6) hints to Elul in its initials — Likutay Moharan. The time to circumcise one's heart = to feel the pain = to request from G-d. One's seed also feels its pain and requests. Angels search for lost objects in Elul — the lost object = the blemish of the covenant. The Shofar = instrument for finding lost objects: Isaiah 27:13 ("the lost ones from Ashur"). The blessing "Sound the shofar" is in the attribute of Yesod = the covenant-rectification. The May-it-be-Your-will of that blessing concerns the covenant. On 8 Elul the Shofar sounds: when angels find a lost object = great joy = the Shofar of Teruah = the initials of "the desires of the wicked shall perish" (Psalms 112:10).

Segment 38
HE:
איני יודע לתת לעצמי שום עצה בוקר אומר מי יתן ערב ערב אומר מי יתן בוקר אהה (גואלד) כ"כ הרבה יגיעות וטרחות כמה שאני כ"כ מתייגע ומתייסר בלי שיעור ובסוף שאהי' כ"כ רחוק מהשי"ת ומרבינו הקדוש אהה (גואלד) כבר כמה שנים שאני מתפלל להגיע לציון רבינו הק' ולא שומעים ולא רואים מה יהי' התכלית אהה אהה אהה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן היתכן היתכן עד מתי עד מתי עד מתי כמה זמן עוד אהי' כ"כ רחוק עד מתי עד מתי אחיי היקרים והנלבבים אהה (גואלד) הצילו אל תשקוטו תלשו קברים אל תחרישו ואל תשקוטו על כל העולם שלדאבון כ"כ רחוקים מהציון רבינו הק' שלדאבון סגור ומסוגר מכל צד ופינה ובפרט על אנש"ש המסכנים שמקוים ומשתוקקים הלב כוסף למעיין בכלות הנפש כדי להגיע למעיין.

EN:
The Aleph (§7): The letter Aleph decoded as the teshuvah process: Lower yud = silence and stillness in the face of humiliation (like an animal that cannot respond to its shame); Vav = the tent/firmament of obstacles — the humiliations from companions or from Heaven — fire and water — the blushing shame; Upper yud = connection to the Tzaddik who sits on the throne. Through accepting humiliation (lower yud) and experiencing obstacles (vav/firmament) one is connected to the Tzaddik (upper yud) and becomes a complete Aleph. Keter = waiting — teshuvah is Keter — cannot jump all at once — must wait all one's days — Proverbs 20:9: who can say "I have cleansed my heart"? Every confession is full of ulterior motives — must do teshuvah for the teshuvah. The folk saying: "the more one searches the more one finds" (Yiddish). Expert in ratzo: still very far even at the heights. Expert in shov: don't despair even from Sheol — Hashem is there (Psalms 139:8). The Moses-souls have the power to elevate all the fallen.

Segment 39
HE:
ובפרט עלי לדאבוני הרחמנות גדולה מאד שלא זכיתי להיות על ציון רבינו הק' ורחוק מאד לדאבוני מעבודת ה' ולדאבוני מלא בחטאים עונות ופשעים רח"ל רח"ל רח"ל ועוד לא טעמתי כלום מענין רבינו כלום לדאבוני והרחמנות הגדולה ביותר היא כשיהודי נופל לאיזה עון שאין רחמנות גדולה מזה ויש לי חלישות דעת גדולה מאד מזה שאני רחוק מהשי"ת לגמרי לגמרי כל כך כל כך רחוק איני יכול להתפלל ואיני יודע כלל מה לעשות ואיך לינצל.

EN:
Key terms: Tzerufim — different combinations of holiness every moment of Elul · Neshama l'neshama d'Atik — the Rebbe's Torah = soul of the soul of Atik Yomin — higher than the Arizal · Chayyei Moharan — ma'alas toraso — the section on the greatness of the Rebbe's Torah · L'ovda ul'ma'aseh — the Rebbe translates all Kabbalistic intentions into practical guidance · Malchus / Ze'ir Anpin / Asiyah / Yetzirah / Atzilus — the cosmic levels from which no single person can be "located" — because all are encompassed in the human being · Kol ha'olamot nusnu chelkam bo — all the worlds gave their portion to the human being · Yichud K"BH u'Shechinteh taluy b'ha'adam ba'al bechira davka — the divine unification depends specifically on the human being with free choice · Tipas ha'adam klulah mi'kol kaf-beis osiyos haTorah — the human seed encompasses all 22 letters of the Torah · U'mal Hashem Elokecha es levavcha — Elul acronym — Deuteronomy 30:6; circumcision of the heart; the letters hint to Elul · Malachim mechapsin achar ha'aveidot — angels search for the lost objects in Elul · Shofar — finding lost objects — u'vau ha'ovdim me'eretz Ashur — Isaiah 27:13; the shofar calls the lost ones home · Teka beshofar — b'midas Yesod — tikkun habrit — the shofar blessing is in the attribute of Yesod = covenant-rectification · Tes Elul — teruah — tav-resh-tav = ta'avat resha'im toved — the 8th of Elul; teruah initials = the desires of the wicked shall perish · The letter Aleph decoded — lower yud = silence/animal-acceptance; vav = firmament/obstacles/blushing shame; upper yud = connection to Tzaddik · Keter = waiting — teshuvah = Keter — cannot jump into holiness; must wait all one's days · Mi yomar zikisi libi taharsati mechata'si — Proverbs 20:9; no one can claim complete purity · Vos mer men zukht mer gefunt men — Yiddish folk saying: "the more one searches the more one finds" · Moshe v'kol haTzaddikim — koach l'ha'alos kol hanoflin — Moses-souls have the power to elevate all the fallen even from Sheol

Segment 40
HE:
לכן בקשו הרבה אצל רבינו על הציון הק' שימו הרבה תפלות והוזילו הרבה דמעות שהשי"ת יושיע שיגיע הקץ של הצרות ויגמר בכי טוב ואצא זכאי במשפט איך שה' יודע מה עדיף עבורי שאשתחרר מגוב האריות שנפלתי לתוכו לדאבוני ושיחזירו לי חפצי ומלבושי והעיקר שה' ירחם עלי ואזכה לבא בקרוב על ציון רבינו הקדוש ז"ל שיהי' לי וידוי דברים באמת ולהתקשר באמת לרבינו הק' ז"ל באמת לאמיתו בלי שום הטעה כלל וכלל.

EN:
Volume One • Letter 29

Segment 41
HE:
מי יתן והי' שהשי"ת ירחם עלי שאגיע לרבינו על הציון הק' כי בלא זה למה לי חיים כאלה חיים מרים ומרורים ממות מר מכל מיני מרירות שבעולם וכל מגמתי ותשוקתי ותקותי וכסופי וגעגועי אך ורק לבא על ציון רבינו הק' ולהשיח את מר לבי מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה, הבת מלכה הקדושה ייללה על השני למלך זה רחמנות גדולה עליך ועלי כזה אורך זמן שאני כאן ולא יכולה לצאת ומובא במעשה מברגר ועני שהברגר חטף ועשה את השגעון ועבר את כל השומרים והוציא את אשת העני ולולא השגעון הזה הוא לא הי' מוציא אותה ורבינו הק' אמר כל עניני הוא ר"ה ואפילו אם הצדיק אומר בפירוש לא להגיע אליו אסור לציית לו בזה מה נעשה לבנו כואב מאד מה של דאבונינו אנו רחוקים כ"כ חבל על דאבדין ולא משתכחין. הכלל אחיי היקרים והקדושים אהה (גואלד) רחמו עלינו העתירו הרבה עבורינו עליכם מוטל לבקש רחמים עבור כולנו אתם הנכם בהיכל המלך אשריכם אשרי חלקכם וגורליכם שזכיתם הלואי מי יתן והי' הייתי מוסר את נפשי וגופי רוחי ונשמתי וממוני עד קצה האחרון שאזכה לבא על ציון רבינו הק' מי יתן והי' שהשי"ת כבר ירחם עלי.

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 29 [Added by the translator]

Segment 42
HE:
שמואל בן פיגה להיות סוף וקץ מהצרות ולזכותי בדין לגמרי ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' במהירות ולהתקשר באמת לרבינו הק' באמת לאמיתו ולאנש"ש באמת לאמיתו מתוך אהבה וחיבה באמת ולמסור כל מוחי ולבי ודעתי ונפשי רוחי ונשמתי וגופי להשי"ת ע"ד רבינו הק' ננמ"ח באמת שיהי' קץ מכל הצרות והמניעות ובפרט ממניעות המוח ומחשבות ובלבולים ולזכות לתשובה שלימה באמת לאמתו ולתיקון הברית ולאמונה שלימה ואמונת חכמים באמת לאמיתו ולעבודת ה' ותפלה ולעשות רצון השי"ת באמת ולהחזיק מעמד בין בעליה ובין בירידה והעיקר להיות מקושר לרבינו הקדוש באמת לאמתו בלי שום פניה ומחשבה זרה כלל וכלל אמן.

EN:
And what his honor desires and longs for — that I should come to you in order to draw souls close to Hashem and to spread Breslov Chassidus in the world — in truth I yearn greatly for this — to draw souls close to Hashem. But this is something that is impossible for me — to come to you — because of my illness and the weakness of my body — for I suffer, may it not be spoken of, [ל"ע = לא עלינו — "may it not be upon us / may it not be spoken of." The standard abbreviation for the Yiddish phrase "nisht oyf undz gedakht" — the superstitious avoidance of speaking about illness or misfortune in a way that might bring it upon others. Literally: "not upon us" — the speaker distances himself from the ill fate even while mentioning it.] from illness and weakness of the body.

Segment 43
HE:
רבינו הקדוש אתם הרי יודעים איך מר לי ואיני יודע לתת לעצמי שום עצה רבינו הקדוש אתם הרי יודעים שכל תקותי הוא רק עליכם לבד מה עושים אתם הרי יודעים באמת רצוני לבא על ציונכם הקדוש מה שיותר מהר מה אעשה רבינו הקדוש הצילני באמת כפי שאתם יודעים איזה רחמנות עלי כפי שאתם יודעים אתם יודעים שכל תקותי וסמיכתי היא רק עליכם לבד רבי רבי אהה (גואלד) רחמו עלי באמת לאמתו רבי רבי רבי אוי מר מר מכל צד ומצידי צדדים עד מתי עד מתי כמו שאתם יודעים באמת...

EN:
And I will certainly not endanger myself, G-d forbid, to travel abroad — for it is brought in the holy books that it is better to die in the Land of Israel than to live abroad. [יותר כדאי למות בא"י מלחיות בחוץ לארץ — "it is more worthwhile to die in the Land of Israel than to live abroad." A teaching brought in various halachic and Kabbalistic sources, including the Zohar. The spiritual quality of the Land of Israel is so great that even death there surpasses life in the exile — for the Land itself confers a level of holiness and proximity to G-d that cannot be replicated anywhere else. The Zohar (Parshas Vayechi) discusses the importance of burial in the Land of Israel at length.] And in particular — I and my fathers are natives of the Land of Israel — and we have suffered here famine and wars and troubles, G-d forbid — and yet it never entered my mind even once to travel abroad.

Segment 44
HE:
מאז שנודעתי מרבינו עובר עלי הרבה ברוחניות ובגשמיות זה כבר לערך חמש שנים שהתחלתי לעסוק בענין רבינו מאז ועד עכשיו אין לי אפילו רגע מנוחה מפני שכל העיר רק רדפו אותנו כל הזמן וסבלתי הרבה יגיעה ועמל ומס"נ השי"ת לבד יודע וזה כשנתיים ומחצה שאני נע ונד ומתגורר פה בביהמ"ד ואין לי שום מקום מנוחה כי חודש אחרי חתונתי התחילה מחלוקת גדולה עלי וזרקו אותי מהבית בלי הטלית והתפילין ולקחו לי כל החפצים מהחתונה ונשארתי בערום וחוסר כל מתענה ומתייסר פה ביהכ"נ שנתיים וארבעה חודשים אין לי כח יותר לסבול העינויים והייסורים מר לי מאד עובר עלי לדאבוני בלי שיעור והבע"ד רודף מכל הכיוונים ללא שום רחמים הוא חפץ להעביריני משני העולמות אחיי היקרים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אוי ואבוי אוי ואבוי לדאבונינו הננו רחוקים מאד מענין רבינו...

EN:
And in particular — what his honor writes to me: perhaps these are hints from Hashem — from the danger of war in the Land of Israel, G-d forbid — in order to travel and spread the knowledge of our master the Rebbe — silence! Do not mention this, G-d forbid. [הס מלהזכיר ח"ו — "silence! Do not mention this, G-d forbid." A strong interjection of rejection: hus (הס — "hush! / silence!") + mi'lehazir (from mentioning). The very suggestion that a threat of war in the Land of Israel would be a divine hint for the author to leave is firmly rejected — in fact, it borders on the blasphemous, and the author uses the sharpest available language of rejection.]

Segment 45
HE:
השי"ת יודע האמת כמה מסירות נפש הי' לי על ענין רבינו לכן אני מבקש לבל תניחו מלהתפלל עבורי שיאמר לצרותי די אמן.

EN:
For it is already written: "In the midst of my people I dwell" — and in Yiddish: "Whatever will be with all the Jews — will be with me too." [כבר כתוב בתוך עמי אני יושבת — "it is already written: 'In the midst of my people I dwell'" (II Kings 4:13 — the Shunnamite woman's reply to Elisha when he offered to intercede for her with the king: "I dwell in the midst of my people" — I need no special protection or privilege, I am content to share the fate of my community). The author quotes this verse and translates it into Yiddish: "vos vet zayn mit ale Yidn vet zayn mit mir oykh" — whatever happens to all Jews will happen to me too. He will not separate himself from the fate of the Jewish people in the Land of Israel.]

Segment 46
HE:
...לדאבוני עוד לא עשיתי כלום בעבודת ה' שום דבר צרה כמבכירה ואני רחוק מאד לדאבוני מלא בחטאים עונות ופשעים לדאבוני תקותי היא לבא על ציון רבינו הק' השי"ת יודע האמת רצוני להפקיר את עצמי לגמרי לבא על ציון רבינו הק' ולהחיות את עצמי באמת אוי מי יתן והי' הייתי מפקיר את כל העולם לגמרי לגמרי מי יתן והי' מי יתן והי' הלואי)

EN:
On the contrary — abroad is always more dangerous than the Land of Israel — as one sees with one's own eyes literally — that Hashem has declared ownerless and abandoned [הפקיר — "declared ownerless / abandoned / relinquished." From the root פקר — to declare something hefker (ownerless), to relinquish ownership and protection of it. A strong legal term: not merely that G-d withdrew His protection passively, but that He actively declared those communities hefker — unprotected, ownerless — relinquishing His special guardianship over them. The word carries a weight of finality and total abandonment that "abandoned" alone does not fully convey.] several places of Torah and holiness in the diaspora — such as Poland and Russia and Romania and the other lands that were destroyed, may G-d have mercy. [שנחרבו רח"ל — "that were destroyed, may G-d have mercy." רח"ל = רחמנא ליצלן — Aramaic: "may the Merciful One protect us." The standard Aramaic-based formula of compassionate horror when mentioning a catastrophe — especially the Holocaust, which had destroyed the great Jewish communities of Poland, Russia, and Romania in the years immediately preceding this letter. The author writes in 1956 — barely a decade after the Holocaust — and the wound is raw and present.]

Segment 47
HE:
להזכיר שמי על הציון הק' בפרט בער"ה כל אנש"ש

EN:
But in the Land of Israel there were great miracles — many and many times. And as our master the Rebbe זצ"ל brings in §7 of Likutay Moharan and so on: the Land of Israel is above nature — a place of miracles — a place of prayer — and there the way of nature does not apply. And one sees this with palpable evidence [רואין זה בחוש — "one sees this with palpable / direct sensory evidence." Bechush — with direct, physical, sensory certainty — not merely logically or theoretically but with the immediacy and certainty of something seen with one's own eyes. The miracles of the Land of Israel are not abstract theological claims but things directly experienced and witnessed.] that the truth is so.



# The Inner Story — How He Arrived at This Decision
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/26/

The Inner Story — How He Arrived at This Decision
מכתב 26
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/26

Segment 1
HE:
ב"ה אור ליום ד' ז' לעשי"ת תרפ"ז פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
A kosher and joyous Pesach — and peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my dear — the exalted, veteran, and pious one who yearns for the service of Hashem in truth — the honored our master Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine — and the honored R' Moshe Aharon, may his light shine. [מהו"ר = מורינו הרב — "our master, the Rabbi." A slight variant of the standard מוה"ר. כבוד = "the honored" — the honorific applied to both recipients in this joint salutation. The return of R' Moshe Aharon as co-recipient alongside R' Avraham.]

Segment 2
HE:
גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה ורפו"ש וכט"ס אל מע"כ אהובי ידיד נפשי יקירי ולבבי ואישון עיני האברך החסיד היקר והנעלה הבוער לעבודת הי"ת החפץ ומשתוקק באמת בכל לב ונפש לעבוד הי"ת באמת השותה מים חיים עמי ביחד מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח זיע"א ועכי"א כש"ת כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר שליט"א.

EN:
Pesach = the Beginning of Israel's Drawing Close; Abraham the Man of Kindness For this is the essential holiness of Pesach — the beginning of the drawing close of Israel to their Father in Heaven — yearning and longing for Hashem — in the aspect of "the kindness of Abraham" — who was the man of kindness, the man of spirit, who made souls for Hashem through his yearnings and longings — and spoke them with his mouth to Hashem in his hisbodidus — and through this he converted converts — in the aspect of "and the souls that they made in Charan." [ואת הנפש אשר עשו בחרן — "and the souls that they made in Charan" (Genesis 12:5). The Midrash (Bereishis Rabbah 39:14) interprets: Abraham converted men and Sarah converted women — they "made" souls by drawing them under the wings of the Shechinah. The Rebbe (LM §31) expounds: the souls that Abraham made were through his yearnings and his hisbodidus — he spoke his longing for Hashem aloud in personal prayer, and this itself drew other souls to G-d. See Likutay Moharan §31.] And Pesach is the festival of Abraham — "and matzos he baked and they ate." [ומצות אפה ויאכלו — "and matzos he baked and they ate" (Genesis 19:3). When the angels visited Abraham's nephew Lot in Sodom on the eve of Passover (as the Midrash teaches — Pesachim 109b), Lot baked matzos — connecting Pesach to the household of Abraham's tradition. Pesach is the festival of Abraham — the festival of lovingkindness and yearning, which was Abraham's essence.] And our master the Rebbe זצ"ל brings in Shichos HaR"an [בשיהר"ן = בשיחות הר"ן — "in Shichos HaR"an — the Conversations of R' [Nach]man." שיהר"ן is the standard abbreviation for שיחות הר"ן — the collection of Rabbi Nachman's spoken conversations and informal teachings, compiled by Rabbi Nossan Sternhartz. It is distinct from Chayyei Moharan (the biographical record of the Rebbe's life) — Shichos HaR"an specifically records the Rebbe's conversational teachings. The teaching that "the essential is the will" appears in Shichos HaR"an, not in Chayyei Moharan.] that the essential is the will — and it rises above everything. And in particular on Pesach — which is the beginning of drawing close to Hashem and before the receiving of the Torah — [which every year the rectifications are made anew] — then the essential is to find good points within oneself — in order to give life and joy to one's soul — so that one can lift one's mind — to rejoice in Hashem — and to long and yearn afresh to draw close to Hashem — with a new closeness — and with love and affection like a child to a father — for this is the essential. And through this one can go out from Egypt — that is: from the evil inclination and its lusts and its constrictions — and to be saved from chametz — which is sadness and laziness and anger — for this is the essential bite of the serpent and the Sitra Achra [סטרא אחרא — Aramaic: "the other side." The Kabbalistic term for the forces of impurity and evil — the domain of the demonic that opposes holiness. The Sitra Achra's primary weapon is sadness and laziness — the bite of the serpent that first brought Adam and Chava to eat from the tree. Chametz (leavened bread = the puffed-up, fermented ego) = sadness, laziness, anger = the Sitra Achra's domain.] — and through this it leads to evil thoughts — "chametz there — the side of death" — may G-d have mercy. [מחמצת תמן סטרא דמותא רח"ל — "chametz there — the side of death — may G-d have mercy." A Zoharic phrase (Zohar II:183b): the chametz on Pesach corresponds to the "side of death" — the Sitra Achra at its most extreme. רח"ל = רחמנא ליצלן — "may the Merciful One save us." The extreme evil of chametz on Pesach is not merely physical but cosmological — it is the side of death itself.] And to go out from this — one only lifts the mind — with joy and love and longing and yearning toward Hashem.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע לך משלומנו הודות לשי"ת והנה מסתמא קבלת אחי יקירי את מכתבינו הארוך מקודם ר"ה ולפלא גדול אלינו שעדיין לא קבלנו ממך שום ידיעה משלומך אם הוטב לך וגם קבלה על המכתב הנ"ל ששלחנו לך על אדערס של ר' נתן חנהס נ"י ויש לנו צער הרבה ממה שאין אנו יודעים משלומך ואנו משתוקים הרבה הרבה לשמוע ממך שכבר יש לך רפו"ש אמן.

EN:
And this is what our master the Rebbe זצ"ל brings in Likutay Moharan Part 2, §48 [לקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' מ"ח — Likutay Moharan Part 2 (Tannina), §48. מ"ח = mem (40) + ches (8) = 48. An important teaching on the sin of sadness specifically at the beginning of one's drawing close to Hashem.] — that immediately when a person wants to draw close to Hashem — then it is a great sin when he has sadness — for this is the aspect of chametz on Pesach — in the beginning of drawing close — in the aspect of Pesach — chametz — that is: sadness and judgments and powers of severity [דינים וגבורות — "judgments and gevuros." Gevuros (plural of gevurah — strength / severity) = the divine quality of strict judgment, the left-side attribute of the Sefirah of Gevurah. In Kabbalistic thought: Chesed (kindness / right side) = Pesach; Gevurah (severity / left side) = chametz / din. Sadness, strict judgments, and powers of severity are the three faces of the same chametz-reality, all forbidden in even a trace at the beginning of drawing close.] — is forbidden even in a trace. [אסור במשהו — "forbidden even in a trace." The halachic standard for chametz on Pesach: unlike other forbidden foods where the rule is bitul b'shishim (nullified by sixty parts), chametz on Pesach is forbidden in even the tiniest trace — mashehu (= "even a little" / "anything at all"). Applied spiritually: at the beginning of drawing close to Hashem — the Pesach-state — even the tiniest trace of sadness is absolutely forbidden, just as the tiniest trace of chametz is absolutely forbidden on Pesach.] And only: longing and yearning toward Hashem — and emotions and love — and speaking with the mouth ("Pesach — peh sach — speaking with the mouth") — the kindnesses of Hashem: both for Israel in general — that He took us out of Egypt — as we say in the Haggadah — "and all who increases the telling of the Exodus from Egypt — this is praiseworthy" — and the Arizal brings: "this is praiseworthy" — in kindnesses — meaning: it causes kindness in the world. And it is brought in the holy Zohar — about the great delight of Hashem and His glory — before all the heavenly entourage — at the time when they praise and recount His kindnesses on this night. And the essential — more than all — is to feel also the kindnesses of Hashem in particularity — each person himself: how He gave him life in body and soul — and graced him with commandments and closeness to Him, may He be blessed[ית' = יתברך — "may He be blessed." The standard honorific abbreviation for G-d throughout rabbinic and Chassidic literature.] — and to know of the true Tzaddik — for this is above all the kindnesses and the good things — and through this certainly we will have a good end forever. And this too[ג"כ = גם כן — "also / as well." The standard abbreviation throughout the correspondence.] is brought in the Haggadah: the story of Rabbi Eliezer[ר"א = רבי אליעזר — "Rabbi Eliezer." The five sages of the Haggadah story: Rabbi Eliezer, Rabbi Yehoshua, Rabbi Elazar ben Azaryah, Rabbi Akiva, and Rabbi Tarfon — who reclined at the Seder in Bnei Brak and discussed the Exodus all night until their students came to announce the time for morning Shema.] and R' Yehoshua and so on — and they were recounting the Exodus from Egypt that entire night — [besides the general kindness of the Exodus from Egypt and so on] — they recounted and felt — each one — the kindness and the wonders that Hashem did with him personally — for that is the essential. And through this: to give thanks for the past — and to request for the future — that He draw him close anew to His service, may He be blessed.

Segment 4
HE:
אחי יקירי הנני שולח לך פה רצוף המחאה על סך 13 שילנג שהם 65 גר"מ שקבצנו מאנש"ש עבורך כדי שתחי' את נפשך בחלב וביצים ומה שצריך ותקח הכסף רק על זה כדי להבריא אותך כדי שתוכל לעבוד השי"ת וכמו שכתב רבינו ז"ל בספר המדות שתיקון הגוף קודם תיקון הנפש ועוד אמר רבינו ז"ל אז דער בע"ד קען זיך שון קיין עצה ניט גיבען מיט איין ערליכין יודין מאכט ער אים קראנק קען ער שון ממילא גאר ניט טוהין ע"כ דארפסט זעהן זאלסט זיך ניט אפ לאזין אין וערין גיזונד.

EN:
And this is the aspect of the "big mochin" and "small mochin" [מוחין דגדלות וקטנות — "mochin of greatness and smallness." In Kabbalistic thought: mochin d'gadlus — the expanded, illuminated state of consciousness / divine light flowing fully — and mochin d'katnus — the contracted, diminished state. Every Jewish person oscillates between these states. On the first night of Pesach, the mochin d'gadlus arrive together — all at once — through the arousal from Above.] that every Jewish person has — each one according to his level — on the first night of Pesach — when all the mochin come together — through the arousal from Above — [for this is the aspect of the longings and the yearnings mentioned above — which is the aspect of the arousal from Above]. And then the will shines for him — and he longs and feels the love of Hashem without end. And this is the aspect of the first drawing close — in Yiddish: "this is the first illumination that Hashem shows — so that one should run after Him" — [this is the first heart — what Hashem shows: a light — so that one should run after it]. As it says in Shir HaShirim — which is the song of Pesach — [only love and yearning]: "Draw me after You — let us run" [Song of Songs 1:4] and so on — "the king has brought me into his chambers" and so on. [Shir HaShirim — Song of Songs — is read on Pesach (specifically on Shabbos Chol HaMoed Pesach in most Ashkenazic communities, or throughout the holiday). The Rebbe identifies it as "the song of Pesach" — a song of pure love and yearning, containing no commandments, no theology, only the voice of the beloved yearning for the lover. "Mashcheni acharecha narutzah" — draw me after You — let us run: the soul being drawn by the first illumination of Pesach into a state of running toward G-d. The "chambers of the king" = the innermost divine closeness revealed on Pesach night.] And this is the first night and the first day of Pesach — when one is shown that there exists such a light — that you can merit it. And then the person feels within himself freedom and vitality and love toward Hashem — literally like a great Tzaddik. And afterward they take away the light — [for it is an arousal from Above — from Heaven — like the angels who have no free choice — and they are aroused and so on] — and they say to the person: "Now prepare yourself — so that the light shall be yours — without the shame of unearned bread." And this is the matter of counting the Omer. [נהמא דכסופא — Aramaic: "the bread of shame / unearned bread." The Zoharic concept: receiving a gift one has not earned causes shame. The Pesach illumination is pure gift — bread of shame — because it was not earned. The Omer is the process of earning the light so that one receives it at Shavuos without shame — as earned bread (lechem she'nu'eh).]

Segment 5
HE:
הארצדיקער גטרייאר ברודער איך בייט דיך זייער אין זייער זאלסט מיר תיכף ארוס שראבין פין דיר אלדינג ארוס שרייבן באריכות אין מיר בייטין פאר דיר תמיד אין כל אנש"ש בייטין פאר דיר אין מען מאכט מי שבירך בא דער ספר תורה, אין השי"ת זאל העלפין אז מען זאל אוס גלייזט וערין בכלל ובפרט בגשמיות וברחניות אמן.

EN:
The Omer — Bechira, Koach HaMamtanah, and the Superiority of Humans over Angels Even though the person does not have the great light as before — in any case let him long and yearn — and prepare himself for the receiving of the Torah — for that is the purpose of the light: to fulfill the Torah in simplicity — and to prepare oneself to know one's distance — and to feel shame during the days of the Omer — and to purify oneself. And even though what passes over him passes over him — and the evil inclination overcomes him as it overcomes — he should not leave his place — and he should count the days — seven clean [days] — seeking to purify himself from the evil blood through being ashamed of himself — and yearning to be purified — and with a full mouth of Psalms and prayers and hisbodidus — [and also with joy — not with sadness, G-d forbid]. And then — when he also guards the days of the Omer — even when it does not shine for him as it did on the first day of Pesach — and he performs the service of Hashem as much as he can — this is the aspect of the arousal from below. And then he merits afterward to the great light of Pesach mentioned above — with even greater intensity — for at Shavuos one merits to the holiness of the Crown — which is above the mochin — and for this one cannot merit if not through the arousal from below. And when the person has the waiting — not to leave his place — and to always wait and hope to reach the level of his holiness — and even though what passes over him passes — he does not leave his place — and does what he can — this is the essential test of the person in this world. And through this he merits afterward — in the end of all things — somehow to reach his level — the aspect of Crown at Shavuos — which the angels cannot reach — for they have no free choice and no power of waiting. [בחירה וכח ההמתנה — "free choice and the power of waiting." Two qualities that distinguish humans from angels: bechira (free choice) — the capacity to choose between good and evil, to turn around, to decide differently. And koach hamamtanah (the power of waiting) — the capacity for sustained, patient, faithful waiting over long periods without abandoning one's spiritual post. Angels have neither: they are "programmed" in their holiness and cannot grow beyond their fixed level. The human being — precisely because he can fall and get up, fail and return, wait through years of darkness — reaches a crown that the angels, for all their perpetual holiness, can never attain.] And only the Tzaddikim — who have free choice — are higher than the angels. And this is a great goodness and a great closeness to the person — for through the waiting and the preparation — through all that passes over him — through this he rectifies and elevates all that he lowered and blemished through his sins — and specifically through this he merits what he merits.

Segment 6
HE:
הארצדיקער גטרייאר ברודער זייא פרייליך אין האף צו השי"ת עס גייט אנייא יאר אין השי"ת ועט בודאי הלעפין לא שביק ולא לשבוק ער ועט ניט פאר לאזין דארפסט ויסין אז ביים רבין ז"ל האט מען אונז אסאך מזכיר גוען און גבעטין פאר אונז ובפרט ער"ה ע"כ דארפסטו זיין פרעליך אין האפין... אז מען ועט זוכה זיין לשנה הבאה בירושלים... אין גדענק גוט ואס דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט אז משיח ועט קומין ועט מען זאגין די עשרה וכו' וד"ל. ע"כ אחי יקירי מען דארף אסאך ביינקין אסאך אסאך אין ניט אפאלזין זיך בשום אופן.

EN:
The Month of Nisan — Its Divine Name; Every Day as Rosh Chodesh and Yom Tov; LM II:5 and LM I:49 And also — the month of Nisan is the head of months — and "strength and joy are in His place"[I Chronicles 16:27 — "Strength and gladness are in His place." A verse of praise sung before the Ark in Jerusalem.] — and His Name is the Name of Havayah [שם הוי' — "the Name of Havayah." The four-letter divine Name (the Tetragrammaton: yud-heh-vav-heh) — the Name of Being / the Name of Existence. The author brings an extraordinary acronym: the first letters of the verse "Yismchu HaShamayim V'tageil HaAretz" (Psalms 96:11 — "Let the heavens rejoice and the earth exult") spell out יה-ו-ה — the four letters of the divine Name of Havayah. The month of Nisan carries this Name.] — [from that Name]: Yismchu — HaShamayim — V'tageil — HaAretz [Psalms 96:11 — "Let the heavens rejoice and let the earth exult." The first letters: י (Yismchu) ה (HaShamayim) ו (V'tageil) ה (HaAretz) = the divine Name יהוה = Havayah.] — that is: the greatness of joy in this month — in all the worlds. And every day of it is in the aspect of Rosh Chodesh[ר"ח = ראש חודש — "the new month / Rosh Chodesh."] and Yom Tov[יו"ט = יום טוב — "a festival day / Yom Tov."] — and one can merit through it — through joy — to the rectification and the guarding of the covenant. See the teaching of §5 in Likutay Moharan Part 2 [מאמר ה' בלקוטי מוהר"ן ח"ב — LM Part 2, §5. "Tik'u emunah" — "Sound the faith." An important teaching connecting Rosh Chodesh, joy, and the rectification of the covenant. ח"ב = חלק ב' (Part 2 / Tannina); מ"ח = §48 was cited earlier; now מאמר ה' = §5.] — "Tiku emunah" — Sound / Blast the Faith[תקעו אמונה — "Sound/Blast the faith." The title of LM II:5, taken from Psalms 81:4: "Sound the shofar on the new moon." The teaching connects Rosh Chodesh, the shofar blast, emunah (faith), joy, and the rectification of the covenant — all themes of the month of Nisan.] — and see the teaching of §49 in Likutay Moharan Part 1 — "LaShemesh sam ohel" — "He set a tent for the sun" [מאמר מ"ט לשמש שם אהל — LM Part 1, §49. "LaShemesh sam ohel" — "He set a tent for the sun" (Psalms 19:5). An important teaching on the holiness of the month of Nisan, song and praise, and the divine illumination of this period. מ"ט = mem (40) + tes (9) = 49.] — where it is explained that this month is song and melody and praise to Hashem. May Hashem grant us merit for all these holinesses — and to serve Hashem always with joy and yearning. So may it be His will. Amen.

Segment 7
HE:
(כשהבע"ד כבר לא מוצא שום עצה נגד אדם כשר אז הוא עושה אותו חולה וממילא הוא כבר לא יוכל לעשות כלום, לכן אתה צריך לראות לא להזניח את עצמך ולהבריא. אחי המסור והנלבב אני מאד מאד מבקש ממך שתכתוב לי תיכף בבירור על עצמך הכל בפרוט ובאריכות ואנחנו מבקשים עליך תמיד וכל אנ"ש מבקשים עבורך ועושים מי שברך אצל הספר תורה והשי"ת יעזור שנגאל בכלל ובפרט בגשמיות וברוחניות אמן. אחי המסור והנלבב תהי' בשמחה ותקוה לה' מגיעה שנה חדשה והשי"ת בודאי יעזור לא שביק ולא לשבוק הוא לא יעזוב אותנו, דע לך שהזכירו אותנו הרבה אצל רבינו ז"ל ובקשו עבורינו ובפרט בערב ראש השנה לכן אתה צריך להיות שמח ולקוות ... שנזכה לשנה הבאה בירושלים... וזכור היטב מה שאמר רבינו הקדוש ז"ל שכשהמשיח יבוא יאמרו אלו העשרה וכו' וד"ל, על כן אחי יקירי צריך הרבה לכסוף הרבה הרבה ולא להרפות עצמו בשום אופן)

EN:
Book Update — Donations Received; Torah 1 as the Introduction to the Entire Book I have received his letter from the 19th of Adar — and I rejoiced to hear what you gathered for the book — and even though it is very little[מעט מזעיר — "very little / exceedingly small." A doubled diminutive: me'at (little) + mi'za'eir (even smaller) = the tiniest possible amount. Stronger than simply "a little" — the author acknowledges the donation is genuinely minimal, but quickly redirects to the value of the yearning.] — nevertheless — your yearning for the future — may Hashem help you that you should be able to complete the printing of the holy book. For it is also in the aspect of Pesach — Torah 1 of Likutay Moharan — and R' Nossan זצ"ל brings on this Torah the matter of Pesach and the Omer and Shavuos at length. And now — on the eve of Yom Tov — it is not possible to speak at all about the matter of the book. And therefore I still cannot write how much money it will require. I understand that among all the Torah teachings there will not be another teaching of such length — for it is the introduction to the entire book — and through this the book ... to reach a great level — when we study and fulfill.

Segment 8
HE:
אכתוב לך איזה שורות מספר ימי מהרנ"ת ח"ב ומזה תבין איך להתגעגע לרבינו הקדוש שזה עיקר כל היהדות וכו' וכו', עיי"ש. וזה לשונו הקדוש. וכל הדברים האלה הי' לי קצת למניעה גדולה מחמת ששמעתי גודל הרעש והסכנה אבל אח"כ נתחזקתי יותר עי"ז כי פניתי לצד א' והסתכלתי הלא הם אעפ"כ נסעו מא"י לחו"ל וסיכנו עצמם בשביל פרנסה לגודל הדוחק שלהם והשי"ת עזרם שבאו בשלום על אחת כמה וכמה אני מחוייב לסכן עצמי בשביל תיקון נפשי לנסוע מחו"ל לא"י והש"י יעזרני בחסדו לבוא לשם כי לא"י א"א לבוא כ"א ע"י יסורים וגם רבינו ז"ל נסע בשעת מלחמה גדולה, ואם מי אנוכי להשוות עצמי לרבינו הקודש אשר אין מי נדמה אליו מכ"ש פחות כמוני אף על פי כן לענין דבר שבקדושה מחוייב אפי' הקל שבקלים לבקש גדולות כאשר שמעתי מפיו הק' בעצמו ז"ל. אדרבא אני מחוייב למסור נפשי יותר ויותר אלף פעמים לבוא לא"י כי רבינו הק' ז"ל אפי' קודם שבא לא"י היתה קדושתו ופרישתו ומעלתו וצדקתו גבוה ונשגב ונעלה מאד מאד בתכלית המעלה ולא נסע לא"י כ"א לפעול ולהשיג השגות נשגבות יותר ויותר כי לגדולתו ית' אין חקר וכמבואר מזה בדברינו מספורי שבחיו הנוראים עיי"ש. אבל אנן יתמי דיתמי אנו צריכים להתגולל ברפש וטיט ולרחוש על הארץ בין נחשים ועקרבים עד שנזכה לנשק עפר א"י ולהתגולל בעפרה הקדושה ולשאוב מאוירה הקדוש והנורא ואע"פ שאין אנו יודעים כלל מהו א"י הלא גם אין אנו יודעין מהו ציצית ומהו תפילין ומהו סוכה ולולב וכיוצא בשארי מצות כי טעמי המצות לא נודעו לשום אנושי מכ"ש לנו וכ"ש פלאות עדותיך וכו' וכ"ש כל מצותיך אמונה וכי ח"ו נפטור מלעשות המצות מחמת שאין אנו יודעים טעמן כמו כן אנו חייבין להתגולל לא"י אע"פ שאין אנו יודעים מהו א"י. וכו' וכו'. הן על כל אלה ויותר מזה שא"א לבאר כאן נתחזקתי ע"י המניעות העצומות יותר ויותר וכו'; עכ"ל עיין שם ותמצא מרגוע לנפשך בדף י"ב וי"ג;

EN:
And Pesach is the festival of Abraham — "and matzos he baked and they ate." [ומצות אפה ויאכלו — "and matzos he baked and they ate" (Genesis 19:3). When the angels visited Abraham's nephew Lot in Sodom on the eve of Passover (as the Midrash teaches — Pesachim 109b), Lot baked matzos — connecting Pesach to the household of Abraham's tradition. Pesach is the festival of Abraham — the festival of lovingkindness and yearning, which was Abraham's essence.]

Segment 9
HE:
(ועיין עוד שם בדף ט"ו ע"ב ובדף ט"ז) וזה לשונו הקדוש, "והנה אח"כ בא על דעתי איזה טעם קצת מה שצריכין לסבב הדרך לבוא לא"י והוא מבואר לעין ע"פ תורתו של רבינו ז"ל אמרתי אגב גררא אכתוב גם זה כאן והוא כי מבואר בהתורה ויהיה נא פי שניים ברוחך (סי' ס"ו בלק"א) "שכל המניעות שבעולם מדבר שבקדושה כלם הם בשביל החשק כדי שיתגבר החשק ביותר וכל מה שהנחשק גדול ביותר אז המניעה גדולה ביותר כדי שיתגבר החשק ביותר. כי המניעה הוא רק בשביל החשק כי ע"י המניעה מתגבר החשק ביותר כמו שמראין איזה דבר לפני תינוק וחוטפין ממנו שאז מתגבר חשקו ביותר ורץ ורודף מאד אחרי הדבר הזה כמו כן ע"י שמונעים את האדם מהדבר שבקדושה עי"ז מתגבר חשקו יותר ויותר. וע"כ כל מה שהנחשק גדול יותר נותנין לו מניעות יותר ויותר כדי שיתגבר חשקו יותר ויותר וכו' ע"ש כל זה היטב כי הם דברים המוכרחים מאד מאד למעשה ומי שיקח דברים אלה בלבו היטב באמת יוכל עי"ז לשבר ולעבור על כל המניעות שבעולם ולהשיג ולהגיע לכל הדברים שבקדושה שירצה אין דבר שימנעהו כי אם יתגבר חשקו ישבר כל המניעות כי כל המניעות לא באו כ"א בשביל החשק כי ע"י המניעות יכול להבין כמה גדול מעלת הנחשק, וכל מה שהמניעות מתגברין יותר ויותר עי"ז יוכל להבין כמה גדול מעלת הנחשק וכו' ע"ש כל זה היטב.

EN:
And our master the Rebbe זצ"ל brings in Shichos HaR"an [בשיהר"ן = בשיחות הר"ן — "in Shichos HaR"an — the Conversations of R' [Nach]man." שיהר"ן is the standard abbreviation for שיחות הר"ן — the collection of Rabbi Nachman's spoken conversations and informal teachings, compiled by Rabbi Nossan Sternhartz. It is distinct from Chayyei Moharan (the biographical record of the Rebbe's life) — Shichos HaR"an specifically records the Rebbe's conversational teachings. The teaching that "the essential is the will" appears in Shichos HaR"an, not in Chayyei Moharan.] that the essential is the will — and it rises above everything. And in particular on Pesach — which is the beginning of drawing close to Hashem and before the receiving of the Torah — [which every year the rectifications are made anew] — then the essential is to find good points within oneself — in order to give life and joy to one's soul — so that one can lift one's mind — to rejoice in Hashem — and to long and yearn afresh to draw close to Hashem — with a new closeness — and with love and affection like a child to a father — for this is the essential.

Segment 10
HE:
ועתה מבואר לעין בשביל זה סיבב ה' את העם ולא נחם דרך פלשתים הקרוב כמבואר בפ' בשלח כי בכונה סובבם בדרכים רחוקים והרחיקם מא"י שלא יבואו מיד לא"י כדי שיתגבר חשקם יותר ויותר ע"י גודל המניעות של ריחוק הדרך ותוקף המלחמות שראו שע"י כל זה יתגבר חשקם יותר ויותר של כל הרוצים לבוא באמת לא"י. ומי שלא יוכל לעמוד בנסיון הזה באמת לא יבוא לא"י כי כך מדותיו של הקב"ה שמנסה את האדם ע"י המניעות הגדולות שמזמין קודם כל דבר שבקדושה בפרט קודם כל דבר שבקדושה שכל היהדות תלוי בו כגון לבא לא"י או להתקרב לצדיק האמת שאז מזמין לו מניעות הנדמות למניעות גדולות וקשות מאד והכל בשביל החשק כדי שיתגבר חשקו ביותר כנ"ל כי ע"י המניעות הגדולות ועצומות יוכל להבין כמה גדול מעלת הנחשק ואז יתגבר שיהי' לו חשק וכיסופין גדולים כפי תוקף המניעה ואז אם יתגבר בחשק וכיסופין בודאי ישבר כל המניעות ויבא אל הצדיק האמת ולא"י כי המניעות לא באו אלא בשביל החשק כנ"ל ולהיפוך מי שלא יוכל לעמוד בנסיון יתרחק עי"ז כי כל מה שמסבב ומגלגל השי"ת עם כל אדם שבעולם מגדול ועד קטן הכל הוא בשביל נסיונות כי האדם לא בא לעה"ז השפל כ"א בשביל נסיונות כידוע ויתר מזה אין להאריך כאן" עכ"ל. זייא גיט מדקדק אין די וערטיר ועסטי זיך מחי' זיין און דאס ועט דיך צי פירין צי עבודת ה' וד"ל. אחי יקירי הש"י וייסט אז מיר שוער צי שרייבין נאר כדי דיך מחי' זיין איז אהבה מקלקלת השורה (דקדק היטב בדבריו ותתחיה וזה ינחה אותך לעבודת ה' וד"ל, אחי יקירי השי"ת יודע שקשה לי לכתוב רק כדי להחיותך אז אהבה מקלקלת השורה).

EN:
And through this one can go out from Egypt — that is: from the evil inclination and its lusts and its constrictions — and to be saved from chametz — which is sadness and laziness and anger — for this is the essential bite of the serpent and the Sitra Achra [סטרא אחרא — Aramaic: "the other side." The Kabbalistic term for the forces of impurity and evil — the domain of the demonic that opposes holiness. The Sitra Achra's primary weapon is sadness and laziness — the bite of the serpent that first brought Adam and Chava to eat from the tree. Chametz (leavened bread = the puffed-up, fermented ego) = sadness, laziness, anger = the Sitra Achra's domain.] — and through this it leads to evil thoughts — "chametz there — the side of death" — may G-d have mercy. [מחמצת תמן סטרא דמותא רח"ל — "chametz there — the side of death — may G-d have mercy." A Zoharic phrase (Zohar II:183b): the chametz on Pesach corresponds to the "side of death" — the Sitra Achra at its most extreme. רח"ל = רחמנא ליצלן — "may the Merciful One save us." The extreme evil of chametz on Pesach is not merely physical but cosmological — it is the side of death itself.]

Segment 11
HE:
ממני ידידך עוז המצפה לבשורות טובות,

EN:
And to go out from this — one only lifts the mind — with joy and love and longing and yearning toward Hashem.

Segment 12
HE:
שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
And this is what our master the Rebbe זצ"ל brings in Likutay Moharan Part 2, §48 [לקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' מ"ח — Likutay Moharan Part 2 (Tannina), §48. מ"ח = mem (40) + ches (8) = 48. An important teaching on the sin of sadness specifically at the beginning of one's drawing close to Hashem.] — that immediately when a person wants to draw close to Hashem — then it is a great sin when he has sadness — for this is the aspect of chametz on Pesach — in the beginning of drawing close — in the aspect of Pesach — chametz — that is: sadness and judgments and powers of severity [דינים וגבורות — "judgments and gevuros." Gevuros (plural of gevurah — strength / severity) = the divine quality of strict judgment, the left-side attribute of the Sefirah of Gevurah. In Kabbalistic thought: Chesed (kindness / right side) = Pesach; Gevurah (severity / left side) = chametz / din. Sadness, strict judgments, and powers of severity are the three faces of the same chametz-reality, all forbidden in even a trace at the beginning of drawing close.] — is forbidden even in a trace. [אסור במשהו — "forbidden even in a trace." The halachic standard for chametz on Pesach: unlike other forbidden foods where the rule is bitul b'shishim (nullified by sixty parts), chametz on Pesach is forbidden in even the tiniest trace — mashehu (= "even a little" / "anything at all"). Applied spiritually: at the beginning of drawing close to Hashem — the Pesach-state — even the tiniest trace of sadness is absolutely forbidden, just as the tiniest trace of chametz is absolutely forbidden on Pesach.]

Segment 13
HE:
נא ונא מאד להרבות בתפלה עבורי.

EN:
And only: longing and yearning toward Hashem — and emotions and love — and speaking with the mouth ("Pesach — peh sach — speaking with the mouth") — the kindnesses of Hashem: both for Israel in general — that He took us out of Egypt — as we say in the Haggadah — "and all who increases the telling of the Exodus from Egypt — this is praiseworthy" — and the Arizal brings: "this is praiseworthy" — in kindnesses — meaning: it causes kindness in the world.

Segment 14
HE:
א גוטין יו"ט א גוטין ערב יום כפור א גוטין יום כפור א גמר חתימה טובה א גוטין סוכות א גוט יאר.

EN:
And it is brought in the holy Zohar — about the great delight of Hashem and His glory — before all the heavenly entourage — at the time when they praise and recount His kindnesses on this night. And the essential — more than all — is to feel also the kindnesses of Hashem in particularity — each person himself: how He gave him life in body and soul — and graced him with commandments and closeness to Him, may He be blessed[ית' = יתברך — "may He be blessed." The standard honorific abbreviation for G-d throughout rabbinic and Chassidic literature.] — and to know of the true Tzaddik — for this is above all the kindnesses and the good things — and through this certainly we will have a good end forever. And this too[ג"כ = גם כן — "also / as well." The standard abbreviation throughout the correspondence.] is brought in the Haggadah: the story of Rabbi Eliezer[ר"א = רבי אליעזר — "Rabbi Eliezer." The five sages of the Haggadah story: Rabbi Eliezer, Rabbi Yehoshua, Rabbi Elazar ben Azaryah, Rabbi Akiva, and Rabbi Tarfon — who reclined at the Seder in Bnei Brak and discussed the Exodus all night until their students came to announce the time for morning Shema.] and R' Yehoshua and so on — and they were recounting the Exodus from Egypt that entire night — [besides the general kindness of the Exodus from Egypt and so on] — they recounted and felt — each one — the kindness and the wonders that Hashem did with him personally — for that is the essential.

Segment 15
HE:
האפ פרייליך טשאק האפ (חג שמח ערב יוכ"פ שמח גמר חתימה טובה חג סוכות שמח ושנה טובה עלוז בשמחה בחדוה עלוז).

EN:
And through this: to give thanks for the past — and to request for the future — that He draw him close anew to His service, may He be blessed.

And this is the aspect of the "big mochin" and "small mochin" [מוחין דגדלות וקטנות — "mochin of greatness and smallness." In Kabbalistic thought: mochin d'gadlus — the expanded, illuminated state of consciousness / divine light flowing fully — and mochin d'katnus — the contracted, diminished state. Every Jewish person oscillates between these states. On the first night of Pesach, the mochin d'gadlus arrive together — all at once — through the arousal from Above.] that every Jewish person has — each one according to his level — on the first night of Pesach — when all the mochin come together — through the arousal from Above — [for this is the aspect of the longings and the yearnings mentioned above — which is the aspect of the arousal from Above]. And then the will shines for him — and he longs and feels the love of Hashem without end.

And this is the aspect of the first drawing close — in Yiddish: "this is the first illumination that Hashem shows — so that one should run after Him" — [this is the first heart — what Hashem shows: a light — so that one should run after it]. As it says in Shir HaShirim — which is the song of Pesach — [only love and yearning]: "Draw me after You — let us run" [Song of Songs 1:4] and so on — "the king has brought me into his chambers" and so on. [Shir HaShirim — Song of Songs — is read on Pesach (specifically on Shabbos Chol HaMoed Pesach in most Ashkenazic communities, or throughout the holiday). The Rebbe identifies it as "the song of Pesach" — a song of pure love and yearning, containing no commandments, no theology, only the voice of the beloved yearning for the lover. "Mashcheni acharecha narutzah" — draw me after You — let us run: the soul being drawn by the first illumination of Pesach into a state of running toward G-d. The "chambers of the king" = the innermost divine closeness revealed on Pesach night.]

And this is the first night and the first day of Pesach — when one is shown that there exists such a light — that you can merit it. And then the person feels within himself freedom and vitality and love toward Hashem — literally like a great Tzaddik.

And afterward they take away the light — [for it is an arousal from Above — from Heaven — like the angels who have no free choice — and they are aroused and so on] — and they say to the person: "Now prepare yourself — so that the light shall be yours — without the shame of unearned bread." And this is the matter of counting the Omer. [נהמא דכסופא — Aramaic: "the bread of shame / unearned bread." The Zoharic concept: receiving a gift one has not earned causes shame. The Pesach illumination is pure gift — bread of shame — because it was not earned. The Omer is the process of earning the light so that one receives it at Shavuos without shame — as earned bread (lechem she'nu'eh).]

Even though the person does not have the great light as before — in any case let him long and yearn — and prepare himself for the receiving of the Torah — for that is the purpose of the light: to fulfill the Torah in simplicity — and to prepare oneself to know one's distance — and to feel shame during the days of the Omer — and to purify oneself. And even though what passes over him passes over him — and the evil inclination overcomes him as it overcomes — he should not leave his place — and he should count the days — seven clean [days] — seeking to purify himself from the evil blood through being ashamed of himself — and yearning to be purified — and with a full mouth of Psalms and prayers and hisbodidus — [and also with joy — not with sadness, G-d forbid].

And then — when he also guards the days of the Omer — even when it does not shine for him as it did on the first day of Pesach — and he performs the service of Hashem as much as he can — this is the aspect of the arousal from below. And then he merits afterward to the great light of Pesach mentioned above — with even greater intensity — for at Shavuos one merits to the holiness of the Crown — which is above the mochin — and for this one cannot merit if not through the arousal from below.

And when the person has the waiting — not to leave his place — and to always wait and hope to reach the level of his holiness — and even though what passes over him passes — he does not leave his place — and does what he can — this is the essential test of the person in this world. And through this he merits afterward — in the end of all things — somehow to reach his level — the aspect of Crown at Shavuos — which the angels cannot reach — for they have no free choice and no power of waiting. [בחירה וכח ההמתנה — "free choice and the power of waiting." Two qualities that distinguish humans from angels: bechira (free choice) — the capacity to choose between good and evil, to turn around, to decide differently. And koach hamamtanah (the power of waiting) — the capacity for sustained, patient, faithful waiting over long periods without abandoning one's spiritual post. Angels have neither: they are "programmed" in their holiness and cannot grow beyond their fixed level. The human being — precisely because he can fall and get up, fail and return, wait through years of darkness — reaches a crown that the angels, for all their perpetual holiness, can never attain.] And only the Tzaddikim — who have free choice — are higher than the angels.

And this is a great goodness and a great closeness to the person — for through the waiting and the preparation — through all that passes over him — through this he rectifies and elevates all that he lowered and blemished through his sins — and specifically through this he merits what he merits.

And also — the month of Nisan is the head of months — and "strength and joy are in His place"[I Chronicles 16:27 — "Strength and gladness are in His place." A verse of praise sung before the Ark in Jerusalem.] — and His Name is the Name of Havayah [שם הוי' — "the Name of Havayah." The four-letter divine Name (the Tetragrammaton: yud-heh-vav-heh) — the Name of Being / the Name of Existence. The author brings an extraordinary acronym: the first letters of the verse "Yismchu HaShamayim V'tageil HaAretz" (Psalms 96:11 — "Let the heavens rejoice and the earth exult") spell out יה-ו-ה — the four letters of the divine Name of Havayah. The month of Nisan carries this Name.] — [from that Name]: Yismchu — HaShamayim — V'tageil — HaAretz [Psalms 96:11 — "Let the heavens rejoice and let the earth exult." The first letters: י (Yismchu) ה (HaShamayim) ו (V'tageil) ה (HaAretz) = the divine Name יהוה = Havayah.] — that is: the greatness of joy in this month — in all the worlds.

And every day of it is in the aspect of Rosh Chodesh[ר"ח = ראש חודש — "the new month / Rosh Chodesh."] and Yom Tov[יו"ט = יום טוב — "a festival day / Yom Tov."] — and one can merit through it — through joy — to the rectification and the guarding of the covenant. See the teaching of §5 in Likutay Moharan Part 2 [מאמר ה' בלקוטי מוהר"ן ח"ב — LM Part 2, §5. "Tik'u emunah" — "Sound the faith." An important teaching connecting Rosh Chodesh, joy, and the rectification of the covenant. ח"ב = חלק ב' (Part 2 / Tannina); מ"ח = §48 was cited earlier; now מאמר ה' = §5.] — "Tiku emunah" — Sound / Blast the Faith[תקעו אמונה — "Sound/Blast the faith." The title of LM II:5, taken from Psalms 81:4: "Sound the shofar on the new moon." The teaching connects Rosh Chodesh, the shofar blast, emunah (faith), joy, and the rectification of the covenant — all themes of the month of Nisan.] — and see the teaching of §49 in Likutay Moharan Part 1 — "LaShemesh sam ohel" — "He set a tent for the sun" [מאמר מ"ט לשמש שם אהל — LM Part 1, §49. "LaShemesh sam ohel" — "He set a tent for the sun" (Psalms 19:5). An important teaching on the holiness of the month of Nisan, song and praise, and the divine illumination of this period. מ"ט = mem (40) + tes (9) = 49.] — where it is explained that this month is song and melody and praise to Hashem.

May Hashem grant us merit for all these holinesses — and to serve Hashem always with joy and yearning. So may it be His will. Amen.

I have received his letter from the 19th of Adar — and I rejoiced to hear what you gathered for the book — and even though it is very little[מעט מזעיר — "very little / exceedingly small." A doubled diminutive: me'at (little) + mi'za'eir (even smaller) = the tiniest possible amount. Stronger than simply "a little" — the author acknowledges the donation is genuinely minimal, but quickly redirects to the value of the yearning.] — nevertheless — your yearning for the future — may Hashem help you that you should be able to complete the printing of the holy book. For it is also in the aspect of Pesach — Torah 1 of Likutay Moharan — and R' Nossan זצ"ל brings on this Torah the matter of Pesach and the Omer and Shavuos at length.

And now — on the eve of Yom Tov — it is not possible to speak at all about the matter of the book. And therefore I still cannot write how much money it will require. I understand that among all the Torah teachings there will not be another teaching of such length — for it is the introduction to the entire book — and through this the book ... to reach a great level — when we study and fulfill.

This twenty-sixth letter — written Monday of Parshas Tzav, before Pesach 5718 (April 1958) — is the most systematic and comprehensive treatment of the Pesach–Omer–Shavuos arc in the entire correspondence, surpassing even Letters 17 and 18 in its depth and scope.

Abraham, good points, chametz (§2): Pesach = the beginning of Israel's drawing close to their Father in Heaven. The aspect of Abraham — the man of kindness — who made souls through his yearnings and hisbodidus (LM §31, "the souls they made in Charan"). Pesach is Abraham's festival (the matzos he baked in Genesis 19). The essential of Pesach: finding good points within oneself to give life and joy to the soul. Going out from Egypt = going out from the evil inclination. Chametz = sadness + laziness + anger = the bite of the serpent / Sitra Achra = "chametz there, the side of death" (Zohar).

LM II:48 — Sadness forbidden in a trace (§3): Immediately when one wants to draw close to Hashem — sadness is a great sin. This is the chametz of Pesach — forbidden even in a trace (mashehu). Haggadah citation: R' Eliezer and R' Yehoshua — they felt each person's own personal kindnesses, not just the general kindness of the Exodus. The teshuvah formula: thank for the past, request for the future.

The first night — atirutha d'lei'la — Shir HaShirim (§4): The mochin d'gadlus and d'katnus that every Jew has — on the first night all come together through atirutha d'lei'la. Then the will shines — love of Hashem without end. The Yiddish passage: "this is the first illumination that Hashem shows — so that one should run after Him." Shir HaShirim = the song of Pesach = pure love and yearning: "Draw me after You — let us run" (Song 1:4). The first night: one sees that such a light exists. One feels freedom and vitality like a great Tzaddik. Then the light is withdrawn — like angels who have no free choice. Now: prepare yourself — earn the light — so it shall be yours without bread of shame (nahama d'kisufa). This is the Omer.

Humans above angels (§5): Even without the great light — long and yearn, prepare for receiving the Torah. Don't leave your place — count seven clean days — purify from evil blood through shame and yearning — Psalms, prayer, hisbodidus — with joy, not sadness. This is atirutha diletata. Then merits at Shavuos the holiness of the Crown (Keter) — above the mochin — achievable only through atirutha diletata. The essential test of the person in this world: the koach hamamtanah — not leaving one's place, always waiting and hoping. Angels cannot reach this Crown — they have no bechira (free choice) and no koach hamamtanah. Only Tzaddikim — who have free choice — are higher than angels. Through the waiting and preparation one rectifies and elevates all that was blemished.

The month of Nisan (§6): Nisan = head of months. "Strength and joy are in His place." Its Name is the Name of Havayah — the initials of Yismchu HaShamayim V'tageil HaAretz (Psalms 96:11) = יהוה. Every day of Nisan = Rosh Chodesh + Yom Tov. Joy = tikkun and shmirat habrit. LM II:5 ("Tiku emunah" — Sound / Blast the Faith[תקעו אמונה — "Sound/Blast the faith." The title of LM II:5, taken from Psalms 81:4: "Sound the shofar on the new moon." The teaching connects Rosh Chodesh, the shofar blast, emunah (faith), joy, and the rectification of the covenant — all themes of the month of Nisan.]) and LM I:49 ("LaShemesh sam ohel") — Nisan is song, melody, and praise.

Book update (§7): 19 Adar letter received. Little money gathered but the yearning counts. Torah 1 of LM is also in the aspect of Pesach — R' Nossan's commentary covers Pesach, Omer, and Shavuos at length. It is the introduction to the entire book. Cannot discuss details erev Yom Tov.

Key terms: Chessed l'Avraham — ish hachessed — the kindness of Abraham; Pesach as Abraham's festival · V'es hanefesh asher asu b'Charan — LM §31 — souls made through hisbodidus and yearning · U'matzos afah vayochelu — "and matzos he baked and they ate" (Genesis 19:3); Pesach = Abraham's festival · Sitra Achra / mechametzet tamam sitra d'muta — chametz = the side of death; sadness as the serpent's bite · LM II:48 — aveirah gedolah yesh lo atzavus — great sin to have sadness when drawing close to Hashem · Asur b'mashehu — forbidden even in a trace; chametz / sadness at the beginning of drawing close · Mochin d'gadlus v'd'katnus — expanded and contracted minds/lights; come together on Pesach night · Das ershteh likhtikayt vos Hashem vayst — men zol im noch lofn — Yiddish: "the first illumination Hashem shows — so that one should run after Him" · Shir HaShirim — shir shel Pesach — Song of Songs = the song of Pesach; pure love and yearning · Mashcheni acharecha narutzah — "Draw me after You — let us run" (Song 1:4); the soul's response to the first illumination · Nahama d'kisufa — bread of shame / unearned bread; what the Omer transforms into earned bread · Bechira v'koach hamamtanah — free choice and the power of waiting; what humans have and angels lack · Tzaddikim ba'alei bechira gevohim min hamal'achim — Tzaddikim with free choice are higher than angels · Keter at Shavuos — the Crown of Keter, above the mochin, accessible only through atirutha diletata · Shem Havayah — Yismchu HaShamayim V'tageil HaAretz — Psalms 96:11 as the acronym of Nisan's divine Name · LM II:5 — Tiku emunah — Rosh Chodesh, joy, tikkun habrit · LM I:49 — LaShemesh sam ohel — Nisan is song, melody, and praise



# Letter 5 ה
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/27/

Letter 5 ה
מכתב 27
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/27

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' נח פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
Peace and blessing and a good inscribing and sealing and a good and sweet new year and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear — a man of tranquil peace — a flowing spring, a source of wisdom [מאנש"ש הנחל נובע מקור חכמה — "a man of tranquil peace — a flowing spring, a source of wisdom." מאנש"ש = מאנשי שלום שלמים — "from the men of wholehearted peace" — a Kabbalistic/Breslov designation for a true and devoted member of the inner circle of Chassidim. נחל נובע מקור חכמה — "a flowing spring, a source of wisdom" (Proverbs 18:4: "the words of a person's mouth are deep waters — a flowing stream, a source of wisdom"). The author applies both designations to the recipient as a warm expression of his esteem.] — who yearns for drawing close to the true Tzaddik and to the Land of Israel and to the service of Hashem as is fitting — our master Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him. [מו"ה = מורינו הרב — "our master, the Rabbi." A slightly shorter form: the abbreviation combines morenu (our master/teacher) + harav (the Rabbi). Same as in earlier letters.]

Segment 2
HE:
רפו"ש וחיים ושלום וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי וחביבי נפשי קשורה בנפשו ה"ה הרה"ח היקר עובד ה' במס"נ בכל כוחותיו מקורב ומקושר ודבוק ברבינו הקדוש והנורא זצ"ל זיע"א בכל לבו ונפשו שותה מים חיים מבאר מים חיים מננמ"ח עמי ביחד אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו אשרינו כש"ת כמהר"ר ... שי"נ

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letter of Monday of Parshas Re'eh — with a scrip (food voucher) [סקריפ (תלוש מזון) — "a scrip / a food voucher." The Yiddish/English word "scrip" (a printed document of assigned value, redeemable for goods) — in this context, a food-voucher or money-order for five dollars, sent as a donation for the book project. The Hebrew parenthetical translates it: "tluish mazon" — a food/provision voucher.] for five dollars — and how greatly I rejoiced to hear of his good wellbeing — and to see his yearnings and his desire and his longings for Hashem and for the true Tzaddik and for complete teshuvah as is fitting — for this is the essential of everything: the longings and the will for the thing that is in holiness.

Segment 3
HE:
ידיד נפשי יקירי את מכתבך היקר והנעים לי עד למאד קבלתי וגם המכתב ע"י ר' שלמה נ"י ג"כ קבלנו כל אחד ואחד ומה אומר לך אחי יקירי צמוד לבבי א"א לשער לך גודל צערי ועגמת נפשי מזה ואין כוחינו אלא בפה והננו עושים מה שמוטל עלינו מבקשים רחמים בעדך על מקה"ק כותל מערבי וכו' וה' ישלח לך רפו"ש בקרוב במ"ד בזכות רבינו הק' ננמ"ח אמן

EN:
Der Ikker Iz Der Ratzon — The Essential Is the Will / Desire And it is brought in the holy books that the will and the teshuvah are called the soul — and the actual performance of the holy thing itself is called the body of the angel that is created from every commandment and service of Hashem. And our master the Rebbe זצ"ל said in Shichos HaR"an that the essential is the will — for who can say that he serves Hashem — even any angel or seraph — only the essential is the will. [In Yiddish:] "The essential is the yearning. Only in the meantime — one grabs — as if studying — as if praying. But the essential is the will. And the will is a world of freedom — where the evil inclination and the Sitra Achra [סט"א = סטרא אחרא — Aramaic: "the other side." The standard abbreviation for the demonic/impure forces — the Sitra Achra. The will (ratzon) is a domain the Sitra Achra literally cannot access — it is beyond its reach. No matter how far a person has fallen, their will to return to G-d remains untouchable by the forces of evil.] cannot reach at all." And R' Nossan זצ"ל brings in Likutay Halachos, Orach Chaim, Part 1, Laws of the Morning Blessings, Law 5 [לק"ה אורח חיים חלק א' ברכות השחר הל"ה — "Likutay Halachos, Orach Chaim, Part 1, Laws of the Morning Blessings, Law 5." לק"ה = לקוטי הלכות. הל"ה = הלכה ה' — Law 5. The reference is to R' Nossan's elaboration on the halachos of the morning blessings, where he develops the teaching on the will at great length — especially from section 49 to the end of the law.] — almost the entire law — and in particular from paragraph 49 to the end — the greatness of the will — and that this is the matter of the Menorah that burned in the Holy Temple: so that Jewish hearts should burn toward Hashem with good desires. And another law he brings in Likutay Halachos — Laws of the Morning Handwashing, Law 4 — and in particular paragraphs 8, 11, 16 — that the word "mitzvah" means "to connect / to bind" — through every commandment the essential is that the will is strengthened — and one bonds through this to Hashem with good desires. [מצוה טייטש בא העפטין — "mitzvah [means] to connect / to bind." The author gives the Yiddish translation of the word מצוה (mitzvah): baheftn — to connect, to fasten, to attach. From the Aramaic root צוה (tzava) = to attach/connect. Every commandment is essentially an act of connecting and binding oneself to Hashem through good will.] [And as our master the Rebbe זצ"ל said: the essential is the will — and the commandments bring faith and desires. And conversely: the essential bitterness of the sin is that it severs the faith and the will of the person.] [עבירה לשון עובר וחולף — "the word 'sin' (aveirah) in the sense of 'passing and departing.'" A wordplay: עבירה (aveirah — sin) contains the root עבר (avar — to pass / to cross over / to transgress). The sin makes the person's holy desires pass away from him — they cross over and are gone. The sin does not merely do something bad; it causes the person's will and faith to depart from him, leaving a void.] And in truth one cannot always be in strong yearning — for there must be a running and a returning (ratzo v'shov) — and when one returns from the will to the matters of this world — then the Sitra Achra strengthens itself most — and wants to cause him to fall and drag him to sins, G-d forbid. One must cool the heat of the heart[חמום הלב — "the heat / warmth of the heart." Chamum halev — the burning ardor of the heart in its state of spiritual yearning (ratzo). When transitioning from ratzo (running toward G-d) back to shov (returning to the world), the intense heat of the heart must be carefully tempered — not extinguished but brought to a sustainable level — through Torah study, which channels the fire constructively.] through Torah study and so on — see that law.

Segment 4
HE:
היילקער טייער גטרייאר ברידער גואלד לאז דיך ניט אפ בשום אופן גדענק גיט דער היילקער רבי שרייבט אין ס' המדות הקדוש תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש אין דער היילקער רבי ז"ל האט גזאגט דער בע"ד קען זיך קיין עצה ניט גיבען מיט איין ערליכין יודין מאכט ער אים קראנק ע"כ טאר מען דיים בע"ד ניט נאך גיבען בשום אופן מען דארף זיך מחזק זיין בכל הכוחות מען דארף גדיינקין דער היילקי רבי בריינגט אין לק"מ הקדוש מצו' גדולה להיות בשמחה תמיד ואפי' ע"י מילי דשטותא ורבינו הק' אמר בפירוש עס האט אפנים אז מען קען זיך ניט מחי' זיין נאר דורך מילי דשטותא וכו' (אחי המסור היקר והקדוש אהה (גואלד) אל תזניח את עצמך בשום אופן זכור היטב רבינו הקדוש כותב בספר המדות הקדוש תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש ורבינו הקדוש ז"ל אמר כשהבע"ד לא מוצא עצה נגד אדם כשר אז הוא עושה אותו חולה ע"כ אסור לתת לו לבע"ד בשום אופן צריך להתחזק בכל הכוחות צריכים לזכור מה שרבינו הקדוש מביא בלקו"מ הקדוש מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ואפי' ע"י מילי דשטותא ורבינו הק' אמר בפירוש זה נראה שא"א להתחיות רק ע"י מילי דשטותא וכו').

EN:
Trusting in Hashem and the Tzaddik; Manoach's Argument; What One Gains Through the Rebbe And his honor should know: the essential is the strengthening — and to rely on Hashem and on the true Tzaddik — for He will not abandon him, G-d forbid. And as Manoach said to his wife: "If Hashem wished to kill us — He would not have taken from our hands a burnt-offering and a meal-offering — and would not have shown us all these things — and would not now have told us such as this." [Judges 13:23 — Manoach feared they would die after the angel appeared to them. His wife reassured him with this argument: if G-d intended to kill us, He would not have accepted our offerings and shown us these wonders. The author applies this to any Jew: G-d's very involvement with you — His acceptance of your prayers, His having brought you to the Rebbe — is itself proof that He has not abandoned you and does not intend to cast you away.]

Segment 5
HE:
ועיין בימי מהרנ"ת חלק ב' אות לב'. בזה"ל וקודם מנחה הייתי מתחלה בעצבות מאד וספרתי קצת צערי לפני ר"ג ור"מ הנ"ל וניחמו אותי קצת ואמרו הלא רבינו ז"ל אמר שאתם שוחקים מכל העולם וכו' ואח"כ התחלנו לשחוק אני ור' יודא אליעזר והתגברנו בשחוק גדול מאד מאד איזה שעה רצופה ועי"ז שמחתי עצמי קצת. וזה הי' נצרך לי אז מאד מאד בלי שעור:

EN:
Yiddish — The Manoach Argument Applied; What One Receives Through the Rebbe "And this we can say — each person about himself: if Hashem did not want us — and His intention was to distance us — and He did not want to bring us to the true rectification of the soul and its purpose — He would have allowed us to sink into the depths of Sheol — and He would not have brought us to the holy Rebbe — who promised to rectify us to the utmost — as is fitting for him. And the Rebbe זצ"ל fulfills this in the world — for when one comes to the Rebbe — one can no longer rest — and one is compelled to do teshuvah. For if we had not known of the Rebbe — we would have been able to pass all our years without yearning at all to return in teshuvah — and everyone knows within himself how much he profits from being connected to the Rebbe זצ"ל: how much Torah and prayer with intention — and Psalms — and commandments — and acts of lovingkindness — and charity — and good deeds — and how much sighing and regret and bitterness of heart over the sins — and yearnings for teshuvah — and yearnings to serve Hashem — and how much self-restraint and abstaining from going after lusts — and how much fewer evil glances at the world — and how much fewer sins and more commandments — that one merits through the Rebbe. For, G-d have mercy, we could have followed the desires of our hearts — may Hashem protect us." "And this is brought in the holy books: that all the sufferings in the world — if they should all come upon one person for all the days of his life — it is worthwhile to endure them in order to have one fewer sinful thought — or one fewer forbidden glance — all the more so one fewer sin. One can understand from this what we merit through the holy Rebbe — for every thread as fine as a hair's-breadth by which one is drawn toward Hashem in this world — this is more precious than the entire world. And indeed — no more remains of the person — only what he manages to snatch in this world — every good point. And all the more so — our hope: that in the end of all things we will merit through the Rebbe — to do genuine teshuvah — to reach the true purpose here in this world — for which we descended here to the world." "The essential: to strengthen oneself — to serve Hashem with joy. And study well the first law of Orach Chaim, Part 1 — the Laws of Rising in the Morning — Law 1 — and you will go over it well — and you will literally give yourselves life from this. And the essential: to hold oneself to the Rebbe — for on this the evil inclination throws himself more than on everything else — for he will let the person have everything — all the divine services — but to be a Breslov Chassid — no. Therefore one must keep one's head on the right side — that until the grave — one should not turn away from the Rebbe's matter — however it may be — then certainly we will have a good end — and we will never have regret."

Segment 6
HE:
ועין באות לז' באמצע ואח"כ נזכרתי שעבר יום ט"ו בשבט בלי שמחה כראוי והתחלתי לשמח עצמי והיו שם ר' ישעי' מטשערקאס א' מאנ"ש וחטפתי אותו לתוך השמחה ורקדתי עמו בעל כרחו ובתחילה לא הי' מרוצה כלל אבל אני הכרחתי אותו הרבה ולא הי' יכול לשנות רצוני ועי"ז נמשך עליו שמחה אח"כ באמת וכמבואר אצלינו מזה שמתחלה צריכין להכריח עצמו לשמחה ואח"כ בא השמחה באמת כמו ששמעתי מפיו הקדוש בפירוש ואלו מעט הרקודין והשמחה באותו הלילה הי' יקר בעיני מאד מפז ומפנינים כי נתייאשתי משמוח באותו העת כי כבר נרדמתי וה' הי' בעזרי לבוא לשמחה אז שהוא אצלי דבר גדול כי כל זמן שאני זוכה להיות בשמחה אפי' בחול הוא אצלי דבר יקר מאד ומצוה גדולה כי רבינו ז"ל הזהירנו מאד מאד להיות אך שמח תמיד ולהכריח עצמו בכל הכוחות להיות בשמחה תמיד והעיקר לשמח א"ע ע"י מילי דשטותא דייקא כמבואר אצלינו כמה פעמים וע"י השמחה הזאת הנ"ל עי"ז זכינו לשמוח אח"כ גם בש"ק כי גם עי"ז למדתי את ר' ישעי' הנ"ל להיות בשמחה וריקודין בשבת קדש ובפרט לענין הנסיעה לא"י היתה השמחה עיקר גדול אצלי וכל שמחה ושמחה קטנה וגדולה מעט ורב שהי' לי בדרך הכל היו סייעתא דשמייא כדי לזכינו לבוא לשם ובלא זה לא הי' אפשר לי לבוא לשם עכ"ל הקדוש והנורא עיין היטב ותדקדק באלו הדברים ותמצא נחת לנפשיך. ועיין גם ימי מהרנ"ת ח"ב באות קסה' וגם באות קסו' עיי"ש היטב היטב.

EN:
Author's Hebrew Translation of §§4–5 [And this we can say — each person about himself: if Hashem did not want us — and His intention was to distance us — and He did not want to bring us to the true rectification of the soul and its true purpose — He would have given us to sink in the depths of Sheol — and would not have brought us to our holy master the Rebbe who promised to rectify us to the utmost — as is fitting for him — and our master the Rebbe fulfills this here in the world. For when one arrives at our master the Rebbe — it is already impossible to rest — and one is compelled to do teshuvah. For had we not known of our master the Rebbe — we could have passed all the days of our lives without yearning at all to return in teshuvah. And this everyone knows within himself — how much he profits from being connected to our master the Rebbe — how much Torah and prayer with intention — and Psalms — and commandments — and lovingkindness — and charity — and good deeds — and how much sighing and regret and bitterness of heart over the sins — and yearnings for teshuvah — and yearnings to serve Hashem — and how much self-restraint from going after lusts — and how much fewer evil glances in this world — and how much fewer sins and more commandments — that one merits through our master the Rebbe — for we could have followed the desires of our hearts — may Hashem protect us.] [And this is brought in the holy books: that all the sufferings in the world that come upon one person for all his days — it is worthwhile to endure for the sake of one fewer sinful thought — or one fewer forbidden glance — all the more so one fewer sin. One can understand from this what we merit through our holy master the Rebbe — for every thread as fine as a hair's-breadth by which one is drawn toward Hashem in this world is more precious than the entire world. And indeed — no more remains of the person — only what he manages to snatch in this world — every good point. And all the more so our hope: that in the end of all things we will merit through our master the Rebbe — to do genuine teshuvah — to reach the true purpose in this world — for which we descended here to this world. The essential: to strengthen oneself — to serve Hashem with joy. And study the first law in Orach Chaim Part 1 — the Laws of Rising in the Morning — Law 1 — and you will literally give yourselves life from it. And the essential: to hold oneself to our master the Rebbe — for on this the evil inclination throws himself more than on everything — for he will let the person have everything — all the divine services — but to be a Breslov Chassid — no. Therefore one must keep one's head on the right side — that until the grave one should not turn away from the Rebbe's matter — however it may be — then certainly we will have a good end — and we will never have regret.]

Segment 7
HE:
אחי יקירי למעה"ש גדיינק גיט ואס מהרנ"ת הקדוש האט גזאגט בזה"ל אז מען איז גיזונד דארף מען טוהין אין טוהין אין טוהין אין אז מען וערט חלילא קראנק האט מען ניט מקיים צי זיין נאר איין מצו' ונשמרתם לנפשותיכם איז אועק גלייגט שער אין אייזין אין גדענק גיט ואס דער היילקער רבי שרייבט אין לק"מ הקדוש אז דער עיקר רפואה איז דורך שמחה אין עצבות איז רח"ל די אב פון אלי עבירות אין אלי חולאת רח"ל אין ויא דער היילקער מורנ"ת שרייבט אין לק"ה אהע"ז אז די גאנצי תורה היינגט אין דיים ואס דער היילקער רבי זאגט אוף ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה אז מען דארף דיים יגון ואנחה אוך אריין חאפין אין דער שמחה היינו פין דיים ואס דער בע"ד ויל אים מאכין מיט עצבות מיט דיים אליין דארף ער זיך משמח זיין אזא מענטש אין איז פארט מקורב צי אזא היילקען רבין ואס חידוש כמוני לא הי' בעולם דארפין מען דוך טאנצין מחמת שמחה.

EN:
Elul and Teshuvah — Humiliation, the Teshuvah of the Counterweight, Waiting, Ascent and Descent Now let us write a little about Elul. The essential intention of Elul is to do teshuvah — [and Torah 6 in Likutay Moharan[לקו"מ = לקוטי מוהר"ן — "Likutay Moharan." A slight variant abbreviation: לקו"מ rather than the לק"מ used in earlier letters — both are standard shortenings of the same title.] — "Call out to Joshua"]. And the essential teshuvah is to bear humiliations and the shedding of one's blood. [ביזיונות ושפיכות דמים — "humiliations and the shedding of one's blood." Two categories of suffering that constitute genuine teshuvah according to the Kabbalistic tradition, based on Likutay Moharan §6 (Torah 6 — "Call out to Joshua"). Bizayonos = humiliations, embarrassments, public shame. Shefichas damim = literally "shedding of blood" — but here used metaphorically for the acute inner sense of shame that causes one's face to redden as blood — the blush of shame. Together: accepting humiliation and the blush of shame as one's teshuvah.] And more than all humiliations — is when the person feels his own lowliness: how far he is from Hashem — and the evil inclination chases him and torments him — and he is ashamed that he cannot pray and study as is proper — and in particular that his friend prays better than he — and so on — and he is ashamed and receives this as teshuvah for his sins — this is true teshuvah. And also — behold: the essential of teshuvah is the waiting[הַמְתֵן — "the waiting." The author writes this word with full vowel markings (nekudos) in the original Yiddish passage: הַמְתֵן — heh-patach, mem-shva, tav-tzere, nun. As with כח הַמְתָנָה in Letter 19, the deliberate vocalization signals that this specific concept is of paramount importance and must be read and understood with precision.] — meaning: to wait. When one wants to do teshuvah — one must know that one is compelled to wait — one cannot jump into holiness all at once — one must wait [all the days of the person's life] — and much must pass over the person — and he is brought down to tests — and the thoughts chase him into those very places where he sinned before — and he must stand firm in the test — and flee from those thoughts — and not do what he did before. And every [degree of] pulling that he pulls himself away from those actions he previously did — whether action, speech, or thought — is very precious — and he rectifies what he previously corrupted. This is called true teshuvah — teshuvah hamishkal [תשובת המשקל — "teshuvah of the counterweight / teshuvah of the balance-scale." A specific halachic concept: teshuvah hamishkal = when the same opportunity for sin presents itself again — and the person this time refrains. The "counterweight" is the same situation on the other side of the scale: the same temptation, the same circumstance — but this time the person makes the opposite choice. This is considered the most complete and genuine form of teshuvah — not merely verbal confession but the actual reversal of the action in real circumstances.] — meaning: it is within his power to continue doing what he did — and he does not — and flees from it — and is ashamed of it. And one must always do teshuvah — for it is not possible in one single instance to be truly ashamed and regretful — and to confess from the depths of the heart — therefore one must always do teshuvah for the previous teshuvah — which was not as it needed to be — and so always. And one must also be expert both in the ascent — when the person burns in the service of Hashem and serves Hashem — he should not think that he is now already close to Hashem — rather he should know that he is still very far — and he must go higher and higher. And so too he must be expert in the descent — even if he is at whatever level he may be — if he should fall into even the lowest places — even into the very depths of Sheol literally — he should not despair — and should seek Hashem until he rises higher and higher. And even if he falls thousands and tens of thousands of times — he should get up again as mentioned above. And when one is strong in all this — "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah." [Liturgical phrase from the Yom Kippur prayers — "the right hand of Hashem is extended to receive the penitent." See Letter 19.]

Segment 8
HE:
הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצר חסרון איז ואס די פאלסט אריין אין עצבות ומרה שחורה אין דרוך דיים פאלטין אלי מאל מער רח"ל אין מען שלאפט אין גאנצין אפ ע"כ למעה"ש לאז דיך גאר ניט צי קיין עצבות וארין עצבות איז סט"א והשי"ת שונא אותה אין די רפואה פין דער בת מלכה איז נאר דורך עשרה מיני נגינה מיט שמחה אזו וויא דער היילקער רבי בריינגט אין ספמ"ע מהז' בייטלירס ביום הששי אין איך הייל זיא וארין איך קען שפילין פאר איר אלי 10 המיני ניגונים.

EN:
Author's Hebrew Translation of the Teshuvah Teaching (§7) [Now let us write a little about Rosh Hashana. The essential intention of Elul is to do teshuvah — [and Torah 6 in Likutay Moharan — "Call out to Joshua"]. And the essential of teshuvah is to bear humiliations and the shedding of blood — and more than all humiliations is what the person feels — his lowliness — how far he is from Hashem — and the evil inclination chases him and torments him — and he is ashamed that he cannot pray and study as is proper — and in particular that his friend prays better than him — and so on — and he is ashamed and receives this as teshuvah for his sins — this is true teshuvah. Also: the essential of teshuvah is the waiting — meaning: to wait. When one wants to do teshuvah — one must know that one is compelled to wait — one cannot jump into holiness all at once — one must wait [all the life of the person] — and much must pass over the person — and he is brought down to tests — and his thoughts chase him into those places where he sinned before — and he must stand firm in the test — and flee from those thoughts — and not do what he did before. And every pulling away that he pulls himself away from those actions he previously did — whether action, speech, or thought — is very precious — and he rectifies what he previously corrupted — this is called true teshuvah — teshuvah hamishkal — meaning: it is within his power to continue doing what he did and he does not — and flees from it — and is ashamed of it. And one must always do teshuvah — for not in one instance can one be truly ashamed and confess from the depths of the heart — therefore one must always do teshuvah for the previous teshuvah that was not as it needed to be — and so always. One must also be expert in the ascent — when the person burns in the service of Hashem — he should not think that he is now close to Hashem — rather know that he is still very far — and he must go higher and higher. And so too he must be expert in the descent — even whatever level he may be at — if he should fall into the lowest places — even into the very depths of Sheol literally — he should not despair — and should seek Hashem until he rises higher and higher. And even if he falls thousands and tens of thousands of times — he should get up again as mentioned above. And when one is strong in all this — "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah."]

Segment 9
HE:
איצט הארצדיקער גטרייאר ברודער טיא אזו שרייב אפ אבריביל אין שרייב ארוס אלי נגעי לבבך אין רעט דיר אוס גאר דאס הארץ אין דיים בריביל צי אנש"ש שאצל ציון רבינו הקדוש נכד רבינו ר' שמשון ותשלח לי המכתב ואני ג"כ אכתוב ממך ואשלחו לשם ועט מען דיך מזכיר זיין ביים רבין אופין ציון הק' אין מען ועט ארוף לייגין דאס בריביל על ציון רבינו הק' ע"כ רעד דיר אוס גאר דאס הארץ אין ויא אזו די ביסט מקורב גוארין דורך ר' ישראל זצ"ל אין ואס אוף דיר איז איבער גגאנגין אין עס איז שון אזופיל יאר און האסט נאך ניט זוכה גוען צי זיין וכו'. אין ואס ועט זיין דער תכלית אין ויא די ביסט נעבך ניט גיזונד וכו' אלדז ארוס שרייבין אין זאלסט שרייבין ועגין מיר ויא אייך מיטשי מיך וכו' אין איך וייס קיין שום עצה ניט הן בגשמיות והן ברחניות זאלסטי אלדז ארוס שרייבין אין דיים בריף אין זאלסטו מיר איבער שיקין ועל איך איה"ש איבער שיקין וכו'. נאר זאלסטי דיך ניט אן שטריינגין ח"ו בשום אופן אין זאלסטו דיר זייער היטין דאן גיזונד דער עיקר זאלסטו טרינקין אסאך איין גקאחטי מיליך וארימי פרישי אלי טאג איין ערך פון איין ראטיל אודער וינצקער אין בומיל בריינגט רבינו הק' איז ארפואה להריאה אין רגל איז אגרוסי רפואה זאלסט לאזין קאחין פיס פין בהמות אין די יאך פטעשי זאלסטו עסין אין אפשר קענסטי קריגין מאנדיל מיליך איז ארפואה צים שפייאין רח"ל אין זאלסט דיך היטין ניט קוקין אין אכטינג גיבען ואס די שפייסט וארין עס האט רח"ל הכח המושך נאר זאלטס אין גאנצין פאר געסין אין גאר ניט קוקין אוף דיים אין דער עיקר זאלסטו בייטין השי"ת ויפול די קענסט אין דער עיקר נאר האפין אין האפין צי השי"ת בזכות רבינו הק' ואס האט גזאגט ואס האט איר צי זארגין אז איך גייא פאר אייך אין האט גזאגט דופיט אוף מייני כוחות אין דער עיקר זאלסטו זיין מיט שמחה נאר שמחה.

EN:
Rosh Hashana — The Gathering at Uman; the Pidyon; Tikkun HaKelali; the First Night's Passage [In Yiddish:] "Now a little about Rosh Hashana." [In Hebrew:] "Now let us write a little about Rosh Hashana." Rosh Hashana — at the gathering of the Breslover Chassidim — there is nothing greater than this — and to connect oneself to our holy master the Rebbe. And in particular on Erev Rosh Hashana[ער"ה = ערב ראש השנה — "the eve of Rosh Hashana." The abbreviated form used repeatedly in this paragraph.] and Rosh Hashana itself. [ר"ה אצל הקיבוץ מאנ"ש — "Rosh Hashana at the gathering of the Breslover Chassidim." קיבוץ = the gathering / the assembly. מאנ"ש = אנשי שלומינו — "the people of our peace / our Chassidim." The great Rosh Hashana gathering at Uman (Ukraine) — at the tomb of Rabbi Nachman — is the central event of the Breslov year. The Rebbe himself asked his Chassidim to come to him for Rosh Hashana, and this gathering has continued uninterrupted. In the author's time it was more difficult due to Soviet restrictions, but the community in Israel observed a parallel gathering.] Erev Rosh Hashana: to make a pidyon [לעשות פדיון — "to make a pidyon — a redemption-gift." The pidyon (ransom / redemption) is a specific Breslov practice on Erev Rosh Hashana: one gives money to a Torah scholar or to the Tzaddik's community as a form of spiritual "ransom" for the soul — redeeming oneself from any negative decrees through the merit of the gift. Rooted in the Kabbalistic teaching that charity before Rosh Hashana can avert harsh judgments.] — Erev Rosh Hashana: to go to the graves of Tzaddikim — and to recite the Tikkun HaKelali [תיקון הכללי — "the General Rectification / the Universal Tikkun." The Tikkun HaKelali: ten specific Psalms (16, 32, 41, 42, 59, 77, 90, 105, 137, 150) designated by Rabbi Nachman as a general rectification for all spiritual blemishes — especially for the tikkun habrit (the rectification of the covenant). Reciting these ten Psalms at the grave of a Tzaddik on Erev Rosh Hashana is a central Breslov practice.] — with connection to our holy master the Rebbe — and to make a verbal confession. [וידוי דברים — "verbal confession." Vidui devarim — the spoken verbal confession of sins — one of the components of complete teshuvah. Said at the Tzaddik's grave on Erev Rosh Hashana as part of the preparation for the Day of Judgment.] Rosh Hashana: to weep from within joy — "the joy of Hashem is your strength." [Nehemiah 8:10 — "Do not be sad — for the joy of Hashem is your strength." The Rosh Hashana paradox: weeping from within joy — the tears come from the depth of the joy, not from sadness.] On the first day of Rosh Hashana: to minimize speech — on Rosh Hashana — to be wise — to think only good thoughts — that Hashem will do good with us and inscribe us for good — and to rely and trust in Hashem and the true Tzaddik. [In Yiddish:] "The first night of Rosh Hashana — I go with my people." [In Hebrew:] "(On the first night of Rosh Hashana — I pass with my people.)" [דיא ערשטי נאכט ר"ה גייא איך מיט מיינע מענטשין — "the first night of Rosh Hashana — I go with my people." A mysterious, allusive statement — the author says he "goes" or "passes" with his people on the first night of Rosh Hashana. The Hebrew version uses the word "ober" — "I pass over / I cross through" — echoing the Pesach passage and the divine passing-over. This may refer to the spiritual journey of the Rosh Hashana night — or to an actual practice of going to a specific place with his group of Chassidim for the first night's prayers.] The righteous are immediately[לאלתר — Aramaic: "immediately / forthwith / at once." A strong Talmudic term for instant divine action — not gradually but right away. The righteous do not require deliberation; they are inscribed and sealed on the spot. Contrasted with the intermediate category whose judgment is pending until Yom Kippur.] inscribed and sealed for a good life. So may it be His will. Amen. And may you merit a good and sweet year.

Segment 10
HE:
אין באמת לאמתו דארפסטו זיין גאר פרייליך אן א שעור ואס די האסט זוכה גוען נאך אזוני מניעות אין אזא קראנקייט רח"ל צי זיין ר"ה הקדוש אין יום כפור הקדוש על ציון הק' והנורא רשב"י זיע"א ואס קיין שום צדיק האט ניט אזא שייכות לרבינו הק' ויא דער היילקער צדיק זי"ע בחינת משה אין דער היילקער רבי האט גזאגט מען דארף זיין ערב ר"ה אין ר"ה בא צדיקים בריינגט ר' אברהם זצ"ל אין באור הלקוטים אז וין רבינו הק' בריינגט דאס לשון צדיק וכו' או צדיק אמיתי מיינט ער רשב"י והאר"י הק' וכו' ע"כ דארף סטע דאך זיין מלא שמחה באמת אין גדיינק ואס רבינו הק' האט גזאגט האט גפועלט בא השי"ת אז ער זאל ניט אועק נעמין זייני לייט אין מוטין דער ארביט וכו'.

EN:
"The essential: to strengthen oneself — to serve Hashem with joy. And study well the first law of Orach Chaim, Part 1 — the Laws of Rising in the Morning — Law 1 — and you will go over it well — and you will literally give yourselves life from this. And the essential: to hold oneself to the Rebbe — for on this the evil inclination throws himself more than on everything else — for he will let the person have everything — all the divine services — but to be a Breslov Chassid — no. Therefore one must keep one's head on the right side — that until the grave — one should not turn away from the Rebbe's matter — however it may be — then certainly we will have a good end — and we will never have regret."

Segment 11
HE:
אין מען דארף ביינקין אין האפין וארין דער היילקער רבי האט גזאגט איר דארפט זיך אסאך יאגין איר זאלט נאך קענין עפיס חאפין ע"כ דארף מען טאקי אסאך אסאך ביינקין און האפין אין טראכטין וייגין ארוס נעמן די בת מלכה אין פין דעסט ועגין דארף מען נאר זיין פרייליך אין מען דארף זיך מחי' זיין מיט ואס מען קען אין זיך ניט לאזין אראפ וארפין בשום אופן יהי' איך שי' אין שום יאוש בעולם מען דארף האבין ביידי התעוררות מיט התחזקות אי' מקום כבודו אין מלא כל הארץ כבודו אזמרה לאלקי בעודי אין תעיתי כשה אובד וכו' אין איצט דארפסטי דער עיקר נאר זיין פריילך אין זיך מחזק זיין אין מחי' זיין וארין איך שהוא איז אשרינו ואשרינו וד"ל אין איך בייט דיך זייער זאלסט מיר שרייבין אלי מאל פון דיין ליבען גיזונד זאלסטו מיך מחי' זיין עס איז ב"ה גוען שמחת תורה שטארק פרייליך גלובט השי"ת.

EN:
[And this we can say — each person about himself: if Hashem did not want us — and His intention was to distance us — and He did not want to bring us to the true rectification of the soul and its true purpose — He would have given us to sink in the depths of Sheol — and would not have brought us to our holy master the Rebbe who promised to rectify us to the utmost — as is fitting for him — and our master the Rebbe fulfills this here in the world. For when one arrives at our master the Rebbe — it is already impossible to rest — and one is compelled to do teshuvah. For had we not known of our master the Rebbe — we could have passed all the days of our lives without yearning at all to return in teshuvah. And this everyone knows within himself — how much he profits from being connected to our master the Rebbe — how much Torah and prayer with intention — and Psalms — and commandments — and lovingkindness — and charity — and good deeds — and how much sighing and regret and bitterness of heart over the sins — and yearnings for teshuvah — and yearnings to serve Hashem — and how much self-restraint from going after lusts — and how much fewer evil glances in this world — and how much fewer sins and more commandments — that one merits through our master the Rebbe — for we could have followed the desires of our hearts — may Hashem protect us.]

Segment 12
HE:
(אחי יקירי למעה"ש זכור היטב מה שמוהרנ"ת הקדוש אמר בזה"ל כשבריאים צריך לעשות ולעשות ולעשות ואם נהיים חולים חלילא אין לעשות יותר רק מצוה אחת ונשמתרם לנפשותיכם ולהניח את המספריים והברזל וזכור היטב מה שרבינו כותב בלקוטי מוהר"ן הקדוש שעיקר הרפואה היא ע"י שמחה ועצבות היא האב של כל העבירות רח"ל ושל כל החולאים רח"ל וכמו שמוהרנ"ת הקדוש כותב בלקו"ה אהע"ז שכל התורה תלויה בזה שרבינו הקדוש אומר על הפסוק ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה שצריכים לחטוף גם את היגון ואנחה לתוך השמחה היינו מזה שהבע"ד רוצה לעשות לו עצבות עם זה בעצמו הוא צריך לשמח את עצמו אדם שפל כמוני ובכל זאת מקורב לרבי קדוש כזה שאמר חידוש כמוני לא הי' בעולם הרי צריך לרקוד מחמת השמחה.

EN:
[And this is brought in the holy books: that all the sufferings in the world that come upon one person for all his days — it is worthwhile to endure for the sake of one fewer sinful thought — or one fewer forbidden glance — all the more so one fewer sin. One can understand from this what we merit through our holy master the Rebbe — for every thread as fine as a hair's-breadth by which one is drawn toward Hashem in this world is more precious than the entire world. And indeed — no more remains of the person — only what he manages to snatch in this world — every good point. And all the more so our hope: that in the end of all things we will merit through our master the Rebbe — to do genuine teshuvah — to reach the true purpose in this world — for which we descended here to this world. The essential: to strengthen oneself — to serve Hashem with joy. And study the first law in Orach Chaim Part 1 — the Laws of Rising in the Morning — Law 1 — and you will literally give yourselves life from it. And the essential: to hold oneself to our master the Rebbe — for on this the evil inclination throws himself more than on everything — for he will let the person have everything — all the divine services — but to be a Breslov Chassid — no. Therefore one must keep one's head on the right side — that until the grave one should not turn away from the Rebbe's matter — however it may be — then certainly we will have a good end — and we will never have regret.]

Segment 13
HE:
אחי המסור והנלבב כל חסרונך הוא מה שהנך נופל לעצבות ומרה שחורה ועי"ז נופלים כל פעם יותר רח"ל ונרדמים כבר לגמרי מכל וכל ע"כ למעה"ש אל תתן לעצבות שום גישה אליך כי עצבות היא סט"א והשי"ת שונא אותה ורפואת הבת מלכה היא רק ע"י עשרה מיני נגינה עם שמחה כמו שרבינו הקדוש מביא בספורי מעשיות מהז' בעטלירס ביום השישי ואני מרפא אותה כי אני יודע לנגן לפניה כל העשרה מיני נגינה.

EN:
Now let us write a little about Elul. The essential intention of Elul is to do teshuvah — [and Torah 6 in Likutay Moharan[לקו"מ = לקוטי מוהר"ן — "Likutay Moharan." A slight variant abbreviation: לקו"מ rather than the לק"מ used in earlier letters — both are standard shortenings of the same title.] — "Call out to Joshua"]. And the essential teshuvah is to bear humiliations and the shedding of one's blood. [ביזיונות ושפיכות דמים — "humiliations and the shedding of one's blood." Two categories of suffering that constitute genuine teshuvah according to the Kabbalistic tradition, based on Likutay Moharan §6 (Torah 6 — "Call out to Joshua"). Bizayonos = humiliations, embarrassments, public shame. Shefichas damim = literally "shedding of blood" — but here used metaphorically for the acute inner sense of shame that causes one's face to redden as blood — the blush of shame. Together: accepting humiliation and the blush of shame as one's teshuvah.]

Segment 14
HE:
כעת אחי המסור והנלבב עשה כך כתוב מכתב ותוציא שם בכתב כל נגעי לבבך והשיח את כל לבך במכתב הזה לאנש"ש שאצל ציון רבינו הקדוש נכד רבינו ר' שמשון ותשלח לי המכתב ואני ג"כ אכתוב ממך ואשלחו לשם אז יזכירו אותך אצל רבינו על הציון הק' ויניחו את המכתב על ציון רבינו הק' ע"כ השיח את כל לבך ואיך שנתקרבת ע"י ר' ישראל זצ"ל ומה שעבר עליך ושזה כבר כ"כ הרבה שנים ועוד לא זכית להיות וכו' ומה יהי' התכלית ואיך לדאבונך אינך בריא וכו' הכל להביע בכתב גם תכתוב ממני איך שאני מתייסר וכו' ואיני יודע שום עצה הן בגשמיות והן ברוחניות הכל תכתוב במפורש במכתב הזה ותשלחנו אלי ואני איה"ש אשלחנו וכו'.

EN:
And more than all humiliations — is when the person feels his own lowliness: how far he is from Hashem — and the evil inclination chases him and torments him — and he is ashamed that he cannot pray and study as is proper — and in particular that his friend prays better than he — and so on — and he is ashamed and receives this as teshuvah for his sins — this is true teshuvah.

Segment 15
HE:
רק שלא תתאמץ ח"ו בשום אופן ותשמור היטב על בריאותך ובעיקר תשתה חלב רתוח חם כל יום בערך מדה של ראטל או פחות ושמן זית מביא רבינו הק' שהזה רפואה להריאה ורגל היא רפואה גדולה שתתן לבשל עבורך רגליים של בהמות ותאכל את השומן של המרק ואם תוכל להשיג חלב שקדים זה רפואה לרוק רח"ל ותזהר לא להשגיח ולא לשים לב על מה שאתה יורק כי יש לזה כח המושך רח"ל רק תסיח דעת מזה לגמרי ולא להשגיח על זה כלל.

EN:
And also — behold: the essential of teshuvah is the waiting[הַמְתֵן — "the waiting." The author writes this word with full vowel markings (nekudos) in the original Yiddish passage: הַמְתֵן — heh-patach, mem-shva, tav-tzere, nun. As with כח הַמְתָנָה in Letter 19, the deliberate vocalization signals that this specific concept is of paramount importance and must be read and understood with precision.] — meaning: to wait. When one wants to do teshuvah — one must know that one is compelled to wait — one cannot jump into holiness all at once — one must wait [all the days of the person's life] — and much must pass over the person — and he is brought down to tests — and the thoughts chase him into those very places where he sinned before — and he must stand firm in the test — and flee from those thoughts — and not do what he did before. And every [degree of] pulling that he pulls himself away from those actions he previously did — whether action, speech, or thought — is very precious — and he rectifies what he previously corrupted. This is called true teshuvah — teshuvah hamishkal [תשובת המשקל — "teshuvah of the counterweight / teshuvah of the balance-scale." A specific halachic concept: teshuvah hamishkal = when the same opportunity for sin presents itself again — and the person this time refrains. The "counterweight" is the same situation on the other side of the scale: the same temptation, the same circumstance — but this time the person makes the opposite choice. This is considered the most complete and genuine form of teshuvah — not merely verbal confession but the actual reversal of the action in real circumstances.] — meaning: it is within his power to continue doing what he did — and he does not — and flees from it — and is ashamed of it.

Segment 16
HE:
והעיקר שתבקש מה' כמה שאתה יכול והעיקר רק לקות ולקות להשי"ת בזכות רבינו הק' שאמר מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם ואמר סמכו על כוחותי והעיקר שתהי' בשמחה רק שמחה. ובאמת לאמתו הנך צריך להיות בשמחה מאד בלי שיעור מה שזכית אחרי מניעות כאלה וחולאת כזו רח"ל להיות ר"ה הקדוש ויום כיפור הקדוש על ציון הקדוש והנורא רשב"י זיע"א מה ששום צדיק אין לו כזו שייכות לרבינו כמו הצדיק הקדוש הזה בחינת משה ורבינו הקדוש אמר שצריכים להיות בער"ה ובר"ה אצל צדיקים ומביא ר' אברהם זצ"ל בביאור הלקוטים שהיכן שמביא רבינו הלשון צדיק וכו' או צדיק אמיתי כוונתו על רשב"י והאר"י הק' וכו' ע"כ צריך אתה הרי להיות מלא שמחה באמת וזכור מה שרבינו הק' אמר שפעל אצל השי"ת שלא יקח את אנשיו מהעולם באמצע העבודה [כ"ז שלא גמרו עבודתם בעוה"ז] וכו'.

EN:
And one must always do teshuvah — for it is not possible in one single instance to be truly ashamed and regretful — and to confess from the depths of the heart — therefore one must always do teshuvah for the previous teshuvah — which was not as it needed to be — and so always.

Segment 17
HE:
וצריך לכסוף ולקוות כי רבינו הק' אמר הנכם צריכים למהר מאד שעוד תספיקו לחטוף משהו ע"כ צריך באמת הרבה הרבה לכסוף ולקות ולחשוב בענין להוציא את הבת מלכה ובכל זאת צריכים להיות רק בשמחה צריך להתחיות במה שאפשר ולא לתת להפיל אותו בשום אופן יהי' איך שיהי' אין שום יאוש בעולם צריך את שניהם התעוררות והתחזקות אי' מקום כבודו ומלא כל הארץ כבודו אזמרה לאלקי בעודי ותעיתי כשה אובד וכו' וכעת אתה צריך בעיקר רק להיות בשמחה ולהתחזק ולהתחיות כי איך שהוא זה אשרינו ואשרינו וד"ל ואני מבקש ממך מאד שתכתוב לי כל פעם מבריאותך הטובה כדי שתחיה אותי ב"ה בשמחת תורה הי' מאד שמח תודה לקל)

EN:
And one must also be expert both in the ascent — when the person burns in the service of Hashem and serves Hashem — he should not think that he is now already close to Hashem — rather he should know that he is still very far — and he must go higher and higher. And so too he must be expert in the descent — even if he is at whatever level he may be — if he should fall into even the lowest places — even into the very depths of Sheol literally — he should not despair — and should seek Hashem until he rises higher and higher. And even if he falls thousands and tens of thousands of times — he should get up again as mentioned above. And when one is strong in all this — "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah." [Liturgical phrase from the Yom Kippur prayers — "the right hand of Hashem is extended to receive the penitent." See Letter 19.]

Segment 18
HE:
ממני ידידך עוז המצפה לתשועתך באמת ממני שמואל הורוויץ ברסלבר.

EN:
[Now let us write a little about Rosh Hashana. The essential intention of Elul is to do teshuvah — [and Torah 6 in Likutay Moharan — "Call out to Joshua"]. And the essential of teshuvah is to bear humiliations and the shedding of blood — and more than all humiliations is what the person feels — his lowliness — how far he is from Hashem — and the evil inclination chases him and torments him — and he is ashamed that he cannot pray and study as is proper — and in particular that his friend prays better than him — and so on — and he is ashamed and receives this as teshuvah for his sins — this is true teshuvah. Also: the essential of teshuvah is the waiting — meaning: to wait. When one wants to do teshuvah — one must know that one is compelled to wait — one cannot jump into holiness all at once — one must wait [all the life of the person] — and much must pass over the person — and he is brought down to tests — and his thoughts chase him into those places where he sinned before — and he must stand firm in the test — and flee from those thoughts — and not do what he did before. And every pulling away that he pulls himself away from those actions he previously did — whether action, speech, or thought — is very precious — and he rectifies what he previously corrupted — this is called true teshuvah — teshuvah hamishkal — meaning: it is within his power to continue doing what he did and he does not — and flees from it — and is ashamed of it. And one must always do teshuvah — for not in one instance can one be truly ashamed and confess from the depths of the heart — therefore one must always do teshuvah for the previous teshuvah that was not as it needed to be — and so always. One must also be expert in the ascent — when the person burns in the service of Hashem — he should not think that he is now close to Hashem — rather know that he is still very far — and he must go higher and higher. And so too he must be expert in the descent — even whatever level he may be at — if he should fall into the lowest places — even into the very depths of Sheol literally — he should not despair — and should seek Hashem until he rises higher and higher. And even if he falls thousands and tens of thousands of times — he should get up again as mentioned above. And when one is strong in all this — "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah."]

Segment 19
HE:
ברודער לייב זייא גיזונד אין שטארק אין ראך אין פרייליך אין לייבדיג חי גלעבט פריילך האפ ברודער האפ ורוקם גלעבט טשאק טשאק טשאק פרייליך האפ האפ אין האפ אין פארט האפ אין טאקי האפ אין וידער האפ אין דייקא האפ האפ האפ פרייליך מיט אפיל מאל כדבעי פרייליך פרייליך ברודער האלד זיך דער אייבשטיר איז מיט דיר אין באדיר אין אין דיר אין ויא די ביסט גפאלין ביסטו אלדז בא השי"ת כי מלא כל הארץ כבודו וד"ל (אחי שיחי' תהי' בריא וחזק ועשיר ושמח ועליז וחיים טובים... אחי תחזיק עצמך ה' אתך ואצלך ובתוכך ולהיכן שנפלת הנך אצל השי"ת כי מלא כל הארץ כבודו וד"ל).

EN:
[In Yiddish:] "Now a little about Rosh Hashana." [In Hebrew:] "Now let us write a little about Rosh Hashana."

Segment 20
HE:
ב"ה

EN:
B"H (with God's help)

Segment 21
HE:
גם אני פורס בשלומכם הטוב מעומקא דליבא אין איך ווינש אייך איין רפואה שלימה אמן בזכות רבינו הקדוש והנורא ננמ"ח זיע"א אין איך בעהט תמיד פאר אייך רק חזק ואמץ אין זיך נישט מייאש זיין דאס איז דער עיקר עבודה פין הייליקין רבין זיע"א אין דער עיקר פריילעך זיין כמבואר בספר המדות מי ששמח תמיד עי"ז הוא מצליח אכי"ר איך וואלט אייך גיווען גישריבין מיין נאר דער קאפ טראגט מעך יעצט נישט בעזהי"ת אין אנדערין בריף וועל איך אייך מיין שרייבין און איהר וועט שוין זיין געזינד בעזהי"ת בלייבט געזינד אין שטארק אין רייך אין פריילעך (אני מברך אתכם ברפואה שלימה אמן בזכות רבינו הקדוש והנורא ננמ"ח זיע"א ואני תמיד מתפלל עבורכם רק חזק ואמץ ולא להתייאש זה עיקר העבודה מרבינו הקדוש זיע"א והעיקר להיות בשמחה כמבואר בספר המדות מי ששמח תמיד עי"ז הוא מצליח אכי"ר. הייתי כותב לכם יותר רק הראש שלי לא במקום עכשיו בעזהי"ת במכתב הבא אכתוב יותר ואתם כבר תהיו בריאם בעזהי"ת שתהי' בריא וחזק ועשיר ושמח).

EN:
Rosh Hashana — at the gathering of the Breslover Chassidim — there is nothing greater than this — and to connect oneself to our holy master the Rebbe. And in particular on Erev Rosh Hashana[ער"ה = ערב ראש השנה — "the eve of Rosh Hashana." The abbreviated form used repeatedly in this paragraph.] and Rosh Hashana itself. [ר"ה אצל הקיבוץ מאנ"ש — "Rosh Hashana at the gathering of the Breslover Chassidim." קיבוץ = the gathering / the assembly. מאנ"ש = אנשי שלומינו — "the people of our peace / our Chassidim." The great Rosh Hashana gathering at Uman (Ukraine) — at the tomb of Rabbi Nachman — is the central event of the Breslov year. The Rebbe himself asked his Chassidim to come to him for Rosh Hashana, and this gathering has continued uninterrupted. In the author's time it was more difficult due to Soviet restrictions, but the community in Israel observed a parallel gathering.]

Segment 22
HE:
ממני אוהב נאמן אותכם באמת ומקו' לראות אצלכים כל טוב

EN:
Rosh Hashana — at the gathering of the Breslover Chassidim — there is nothing greater than this — and to connect oneself to our holy master the Rebbe. And in particular on Erev Rosh Hashana[ער"ה = ערב ראש השנה — "the eve of Rosh Hashana." The abbreviated form used repeatedly in this paragraph.] and Rosh Hashana itself. [ר"ה אצל הקיבוץ מאנ"ש — "Rosh Hashana at the gathering of the Breslover Chassidim." קיבוץ = the gathering / the assembly. מאנ"ש = אנשי שלומינו — "the people of our peace / our Chassidim." The great Rosh Hashana gathering at Uman (Ukraine) — at the tomb of Rabbi Nachman — is the central event of the Breslov year. The Rebbe himself asked his Chassidim to come to him for Rosh Hashana, and this gathering has continued uninterrupted. In the author's time it was more difficult due to Soviet restrictions, but the community in Israel observed a parallel gathering.]

Segment 23
HE:
יעקב זאב הכהן ברסלבר

EN:
Erev Rosh Hashana: to make a pidyon [לעשות פדיון — "to make a pidyon — a redemption-gift." The pidyon (ransom / redemption) is a specific Breslov practice on Erev Rosh Hashana: one gives money to a Torah scholar or to the Tzaddik's community as a form of spiritual "ransom" for the soul — redeeming oneself from any negative decrees through the merit of the gift. Rooted in the Kabbalistic teaching that charity before Rosh Hashana can avert harsh judgments.] — Erev Rosh Hashana: to go to the graves of Tzaddikim — and to recite the Tikkun HaKelali [תיקון הכללי — "the General Rectification / the Universal Tikkun." The Tikkun HaKelali: ten specific Psalms (16, 32, 41, 42, 59, 77, 90, 105, 137, 150) designated by Rabbi Nachman as a general rectification for all spiritual blemishes — especially for the tikkun habrit (the rectification of the covenant). Reciting these ten Psalms at the grave of a Tzaddik on Erev Rosh Hashana is a central Breslov practice.] — with connection to our holy master the Rebbe — and to make a verbal confession. [וידוי דברים — "verbal confession." Vidui devarim — the spoken verbal confession of sins — one of the components of complete teshuvah. Said at the Tzaddik's grave on Erev Rosh Hashana as part of the preparation for the Day of Judgment.]

Segment 24
HE:
פריילעך האפ האפ האפ

EN:
Rosh Hashana: to weep from within joy — "the joy of Hashem is your strength." [Nehemiah 8:10 — "Do not be sad — for the joy of Hashem is your strength." The Rosh Hashana paradox: weeping from within joy — the tears come from the depth of the joy, not from sadness.] On the first day of Rosh Hashana: to minimize speech — on Rosh Hashana — to be wise — to think only good thoughts — that Hashem will do good with us and inscribe us for good — and to rely and trust in Hashem and the true Tzaddik.

[In Yiddish:] "The first night of Rosh Hashana — I go with my people." [In Hebrew:] "(On the first night of Rosh Hashana — I pass with my people.)" [דיא ערשטי נאכט ר"ה גייא איך מיט מיינע מענטשין — "the first night of Rosh Hashana — I go with my people." A mysterious, allusive statement — the author says he "goes" or "passes" with his people on the first night of Rosh Hashana. The Hebrew version uses the word "ober" — "I pass over / I cross through" — echoing the Pesach passage and the divine passing-over. This may refer to the spiritual journey of the Rosh Hashana night — or to an actual practice of going to a specific place with his group of Chassidim for the first night's prayers.] The righteous are immediately[לאלתר — Aramaic: "immediately / forthwith / at once." A strong Talmudic term for instant divine action — not gradually but right away. The righteous do not require deliberation; they are inscribed and sealed on the spot. Contrasted with the intermediate category whose judgment is pending until Yom Kippur.] inscribed and sealed for a good life. So may it be His will. Amen. And may you merit a good and sweet year.

This twenty-seventh letter — written Tuesday of Parshas Tavo from Meron, during the month of Elul — is one of the most personally fervent and theologically dense letters in the collection. It contains both Yiddish passages and Hebrew translations, and addresses four major themes: the supreme status of the will/desire; the incalculable gift of being connected to the Rebbe; the true nature of teshuvah; and the Breslov observances of Rosh Hashana.

The will (§§3): The will and teshuvah = the soul of every spiritual act; the act itself = the body. Shichos HaR"an: the essential is the will (der ikker iz der ratzon) — who can say they serve Hashem — even an angel or seraph? The will is a world of freedom that the Sitra Achra cannot enter. LH Orach Chaim I, Laws of Morning Blessings §5 (especially from §49 to end): the greatness of the will = the Menorah in the Temple that burned so Jewish hearts would burn toward Hashem. LH Laws of Morning Handwashing §4 (especially §§8, 11, 16): mitzvah = to connect/bind (baheftn); every mitzvah strengthens the will. Aveirah (sin) = avar (to pass) — sins make the will pass away. The ratzo v'shov (running and returning): when returning from ratzo, the Sitra Achra strikes most — must cool the heart's fire through Torah.

Being connected to the Rebbe (§§4–6): The Manoach argument applied to each person: G-d's having brought you to the Rebbe proves He has not abandoned you. What one gains through the Rebbe: Torah, prayer with kavanah, Psalms, mitzvos, chesed, tzedakah, good deeds, sighing, regret, bitterness of heart over sins, yearning for teshuvah and divine service, self-restraint from lusts, fewer evil glances, fewer sins, more mitzvos. The alternative: following the desires of the heart (G-d forbid). All the world's sufferings combined are worth enduring for one fewer sinful thought — all the more so one fewer sin. Every hair's-breadth of drawing toward G-d is more precious than the entire world. The evil inclination allows everything — but not being a Breslov Chassid. Keep your head on the right side — until the grave, do not turn away from the Rebbe's matter.

Teshuvah (§§7–8): Elul + Torah 6 (LM "Kra es Yehoshua"). Essential of teshuvah: bearing humiliations and shedding of blood (the blush of shame). The greatest humiliation: feeling one's own lowliness and distance. Teshuvah hamishkal: the counterweight — when the same temptation returns and one refrains — this repairs the original sin. Must wait — cannot jump into holiness all at once. Must do teshuvah always — even for the previous teshuvah. Must be expert in ascent (know you are still very far) and descent (don't despair even in the depths of Sheol — get up thousands of times).

Rosh Hashana (§9): The gathering at Uman = nothing greater. Erev RH: pidyon (redemption gift), going to graves of Tzaddikim, Tikkun HaKelali, verbal confession (vidui devarim). RH: weep from within joy ("the joy of Hashem is your strength" — Nehemiah 8:10). Minimize speech. Think only good thoughts. The first night — "I go with my people." The righteous are immediately inscribed and sealed for good life.

Key terms: Maahnsha"sh — menachal novea mekor chochmah — the new salutation honorifics: "man of wholehearted peace" + "a flowing spring, a source of wisdom" · Skrip (tluish mazon) — a scrip / food-voucher; the donation method · HaRatzon v'hateshuvah nikra haneshama — the will and teshuvah are the soul; the act is the body · Der ikker iz der ratzon — Yiddish: "the essential is the will/desire"; from Shichos HaR"an · Olam hacheirut — the world of freedom; where the Sitra Achra cannot reach · LH Orach Chaim I — Birchos HaShachar §5, from §49 — the Menorah = Jewish hearts burning toward Hashem with good desires · LH Netilas Yadayim Shacharis §4 — §§8, 11, 16 — mitzvah = to connect/bind; every mitzvah strengthens the will · Aveirah lashon over v'cholef — sin = passing/departing; sins make the will depart · LH Orach Chaim I — Hashkamat HaBoker §1 — the first law: "give yourselves life from this" · Manoach l'ishto — Manoach's argument: G-d's investment proves He has not abandoned you · Kol yisurim she'baolam al adam echad — kadai lisbol bishvil hirhur echad pachot — all the world's sufferings for one fewer sinful thought · Nima k'chut hasa'arah she'nimshachim laHashem — every hair's-breadth of drawing toward Hashem more precious than the entire world · Der ikker iz zikh tzu haltn in Rebn — the essential is to hold oneself to the Rebbe · Bizu'onos u'shfichas damim — humiliations and the shedding/blush of blood; the essential teshuvah · Teshuvah hamishkal — the teshuvah of the counterweight: same situation, opposite choice · Baki ba'aliyah u'baki bayyeridah — expert in ascent and descent; don't despair even in Sheol · Kibbutz Rosh Hashana — pidyon — Tikkun HaKelali — vidui devarim — the Breslov Rosh Hashana practices · Chedvas Hashem ma'uzchem — "the joy of Hashem is your strength" (Nehemiah 8:10); weep from within joy · Di ershteh nakht Rosh Hashana — gey ich mit maine mentshn — the first night of Rosh Hashana: "I go with my people" · Tzaddikim nichtavin v'nichsamim l'alter l'chaim tovim — the righteous are immediately inscribed and sealed for good life



# Still No Reply — Urgent Appeal
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/28/

Still No Reply — Urgent Appeal
מכתב 28
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/28

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' פרשת תולדות תרפ"ז לפ"ק פעה"ק ירוש' ת"ו

EN:
A good inscribing and sealing and a good and sweet new year and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear soul and heart — and so on — who yearns and longs and aches with yearning with all his heart and soul for the service of Hashem and for drawing close to the true Tzaddik in truth — [for this is the essential of all essentials and of all the levels in the world — as brought in the Sefer HaMidos, the entry on Tzaddik: [ס' המדות אות צדיק — "the Sefer HaMidos, the entry on Tzaddik." The Sefer HaMidos (Book of Attributes) of Rabbi Nachman of Breslov — the collection of brief aphorisms organized alphabetically by subject. The entry "Tzaddik" (the section dealing with the righteous / with the Tzaddik) contains the three teachings cited here — on the Messiah, the soul, and healing.] "The coming of the Messiah depends on drawing close to the Tzaddikim — the essential completion of the soul depends on drawing close to the Tzaddikim — connection to Tzaddikim is a great healing" — may Hashem grant us merit for this in completeness. So may it be His will. Amen.] — the outstanding Chassid, a doer of charity and lovingkindness, "the good-hearted one shall be blessed" and so on — our master Rabbi Avraham Yuda Yakovitch, may his light shine, may he live long and flourish[הי"ו = הוא יחיה ויאריך ימים — "may he live and lengthen his days" — a blessing for long life appended after the recipient's name, alongside נ"י (may his light shine) and שליט"א (may G-d protect him).], may G-d protect him. [מוה"ר = מורינו הרב — "our master, the Rabbi." The standard abbreviation. Note: the recipient here is "Avraham Yuda Yakovitch" — with the additional name "Yuda" — differing from the usual "Avraham Yakovitch" of earlier letters. This may be the same person with a fuller name given, or possibly a different member of the same family.]

Segment 2
HE:
שלום וברכה אל מע"כ אהובינו ידידינו עוז הנדיב לב ורודף חסד וצדקה החסיד השותה מים חיים מבאר מים חיים מנחל נובע מקור חכמה כש"ת כמוה"ר משה קליין נ"י הי"ו אחר ד"ש ה"ט באה"ר באנו לעורר ולבקש את כבודו בענין מצוה גדולה ונורא מאד אשר אין כמוהו אשר כל העולם תלוי בזה הנה כאשר בא מכתבים מאת אנש"ש באומאן אשר למעה"ש לראות להשתדל בכל היכולת ובכל הכוחות לשלוח שמן זית להדליק על ציון רבינו הק' הנר תמיד אשר זה עיקר גדול אשר אין לשער ולהעריך כלל וכלל וכדאיתא בדברי רבינו הקוה"נ בפירוש בספר המדות ע"י נר תמיד הדולקין בשמן זית עי"ז ניצולין משמד וזה מוכרח מאד בזה הזמן כי העולם רח"ל מלא שמד רח"ל כידוע לכל וכל הצרות הכל רק מחמת זה ומזמן המלחמה אינו דולק שמן זית על ציון רבינו הק' ע"כ חובה גדולה על כל איש ואיש מאנש"ש שיראה בכל יכלתו וכוחו להשתדל ולסייע בענין זה אשר כל העולמות תלוי בו וכו' וד"ל וגם אם אפשר לסייע בפרנסתם אשר דחוק להם הזמן מאד והרבות סכנות עוברים עליהם בפרנסתם וראוי להתאמץ מאד ולהחיותם כך קבלנו מכתבים מאת אנש"ש מאומאן וגם ר' שמשון נ"י נכד רבינו ז"ל הקוה"נ כתב ומבקש מאד מאד למעה"ש להשתדל בזה.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing[אחדשה"ט = אחר דרישת שלום הטוב — "after the good inquiry after your wellbeing." The standard letter-body opening abbreviation.] with great love[באה"ר = באהבה רבה — "with great love."] — as is fitting[כיאות — "as is fitting / as is proper." A phrase indicating that the greeting and inquiry are given with all due honor and warmth, as befits the recipient's dignity. Appears only in this letter in this form.] — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letter and the generous donation of his heart — for Shavuos — and this gave us great life. May Hashem give you life through this — in this world and in the World to Come. And likewise I received his letter of Parshas Eikev — the heartfelt and soul-felt congratulations[מז"ט = מזל טוב — "good fortune / congratulations." The standard abbreviation. הלבבית והנפשית = "of the heart and of the soul" — a warm doubling: the congratulations come from both heart and soul simultaneously.] — and may you be blessed with all the blessings written in the Torah and so on.

Segment 3
HE:
ע"כ הסכמנו יחד אנש"ש מעה"ק ירושלים ת"ו להשתדל בזה בכל מאמצי הכוחות כי אין דבר גדול מזה וכל מי שניצוץ רבינו הקוה"נ מתנוצץ בו וכל מי שמאמין ברבינו הקוה"נ מבין מדעתו כמה גדול כוח החוב והמצוה בזה אשר אין לשער ולהעריך בדעתו כלל וב"ה אעפ"י שאנחנו אנש"ש מפה הם עניים ואביונים כידוע למע"כ אעפי"כ מצאנו חוב להתחייב ג"כ בזה כל אחד כפי יכלתו להשתדל בזה וב"ה התחלנו בזה ליתן כל אחד כפי יכלתו על כן באנו גם אל מע"כ שג"כ לא ימנע מלזכות בהמצוה הגדולה הזאת אשר יגן עלינו תמיד וכמו שאמר רבינו זצ"ל הקוה"נ שלעשות דבר בשבילו אפילו דבר קטן כיון שהוא בשבילו הוא קשה עד מאד ובפרט דבר גדול ונורא כזה אשר הוא זכות הרבים בודאי קשה מאד ע"כ צריך ולהתאמץ מאד להשתדל בזה בכל הכוחות.

EN:
And behold — even though my mind is very preoccupied — nonetheless: it is impossible to dismiss him with nothing at all. Behold — in Torah[בהתו' ו' = בהתורה ו' — "in Torah 6." התו' = התורה — the abbreviation for a specific Torah teaching by the Rebbe. ו' = vav = the numeral 6.] 6 of Likutay Moharan — "Call out to Joshua" — our holy master the Rebbe teaches us the paths of teshuvah: how to return to Hashem in truth. That the essential is to diminish one's own honor and to increase the honor of the Omnipresent — and to endure humiliations and shames and disgraces and the shedding of blood for the sake of the honor of Hashem — and to be still and silent.

Segment 4
HE:
ע"כ באנו לבקש מכבודו שיראה ג"כ להתחייב א"ע איזה התחייבות בכל חודש לא פחות מחצי פונט לחודש ובפרט עכשיו ההתחלה רוצים לשלוח בלעך ש"ז ע"י קומסינר שלא יצטרך כל כך כסף בשביל הפוסט (הדואר) אשר יוקר מאד ע"כ יזכה כבודו בלבו הטהור ויתנדב איזה סכום הגון על ההתחלה ובזכות זה יעזרהו השי"ת וימלא כל משאלותו לטובה בזכות רבינו הקדוש ננמ"ח ואס האט גזאגט דופיט אוף מייני כוחות אין ואס האט גזאגט אז די גאנצי ועלט היינגט אוף מיין ר"ה היינו דיים ציון הקדוש פין הייליקין רבין וכמו שכתב מורנו הקדוש מהרנ"ת זצ"ל בחיי מהר"ן בסוף חלק א' אז דאס ואס דער רבי ליגט אין אומאן אין דאס ואס דער רבי זצ"ל האט גזאגט איך ויל בלייבין צוישין אייך היינגט אין דיים אלי עולמות אין דער הייליקר רבי זצ"ל האט גזאגט וען ניט איך קים אראפ אוף דער ועלט ואלט די ועלט גוארין תוהו ובהו אין וען ניט מיין ר"ה ואלט די ועלט גוארין תוהו ובהו ע"כ טאר מען דאס ניט אועק לאזין אין מען דארף זֵיין מיט אלי כוחות צי טוהין וייגין דיים אין דיים זכות ועט השי"ת העלפין אז דער גאנצער כלל ישראל ועט גהאלפין וערין מיט דער אמתיר ישועה אמן.

EN:
Three Ascending Levels of Bearing Shame; the Ohel Moed And certainly — when someone does me humiliations, G-d forbid — for no reason — this too[ג"כ = גם כן — "also / as well." The standard abbreviation.] one receives with love for the atonement of sins. And all the more so — for a matter of holiness [such as going with a beard and side-locks [לילך עם זקן ופיאות — "to go with a beard and side-locks." One of the most visible markers of Chassidic/traditional Jewish identity — the long beard and the long peyos (side-locks) — which often attracted ridicule or abuse in the secular Israeli society of the 1950s. The author cites this as a practical example of bearing humiliation for the sake of holiness.] ]. And all the more so and all the more so — for the sake of drawing close to the Tzaddik — for this it is worthwhile to endure all the humiliations and suffering in the world — for through this one becomes vessels to receive the holiness of the light of the Tzaddik — and to be connected to him and included in him always — and there is made a unification between the sun and the moon — Moses and Joshua — as brought there in this Torah teaching. [יחוד בין חמה ולבנה, משה ויהושע — "a unification between the sun and the moon — Moses and Joshua." In LM Torah 6: Moses is likened to the sun (the full original light of Torah / the Tzaddik) and Joshua to the moon (the disciple / the Chassid who reflects the Tzaddik's light). The shame and humiliation endured by the Chassid for the sake of the Tzaddik becomes the spiritual process through which the moon-disciple is unified with and included in the sun-Tzaddik. The light of the moon is the light of the sun — so the Chassid who bears shame for the Tzaddik literally becomes one with the Tzaddik's light.]

Segment 5
HE:
גואלד טייער הארצדיקער ברודער מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה גואלד מען דארף זיך פאר דיים הייליקין רעבינס ועגין אפילו מוסר נפש זיין ובפרט אזא זאך טאר מען בודאי ניט אפ לאזין אין מען דארף גדיינקין אז דער בערגיר איז גגאנגין ארוס נעמין די אשת עני האט ער אפגטאן אשגעון אין עס איז טאקי צום אמת גוען א שגעון אבער אן דיים שגעון ואלט ער זי בשום אופן ניט ארוס גנומין ע"כ דארף מען ניט פאר געסין אין דיים הייליגין רבין אין מען דארף טוהין ואס מען קען ועט זיך דער הייליקר רבי מוהין פאר אונז אין פאר אלי יודין אמן.

EN:
Yiddish Passage — The Ohel Moed; The Chassid as Yehoshua; Reaching Ever Higher "This applies to all Jews — in particular to every Breslov Chassid who wants to be a Jew and truly connected to the Rebbe — that he suffers for the sake of holiness and for the sake of the Tzaddik — shames and humiliations — this is called 'Ohel Moed' for the Tzaddik's matter. [אוהל מועד — "the Tent of Meeting." In the desert, the Ohel Moed was the Tabernacle — the sacred meeting place between G-d and Israel. In LM Torah 6: the Ohel Moed is interpreted as the place of encounter between Moses (the Tzaddik) and Joshua (the disciple). Just as Joshua "did not depart from inside the Tent" (Exodus 33:11), the Chassid's constant presence at and connection to the Tzaddik's domain — even through shame and struggle — constitutes his own "Tent of Meeting." The Yiddish: "kniptn" = to tie / connect — the Ohel Moed binds the Chassid to the Tzaddik.] Both his people — gathering together with them (and being ashamed before them — how they serve Hashem in a completely different way) — and the holy books that he studies (and being ashamed of the exalted holy levels written there — and how far, sadly, he is from them). This is the 'Ohel Moed' — which connects the person — [every Jew who is a disciple of the Tzaddik] — who is called 'Joshua' — 'the lad does not depart from inside the Tent' — to the true Tzaddik who is called 'Moses' — and one becomes 'a person sitting on the throne.'" [אדם לשבת על הכסא — "a person sitting on the throne." The fulfillment of the soul's purpose — reaching the level of the fully realized human being who has achieved his spiritual destiny. In LM Torah 6: the process of Joshua's connection to Moses — through the Ohel Moed / the Tent of humiliation and shame — ultimately elevates the disciple to the level of "a person sitting on the throne" — the highest human attainment.] "And every Jew was created for this purpose — and in the end of all things every person will merit to this through the power of the true Tzaddik. Only — the more the person has a portion through his fulfilling the holy Torah that our master the Rebbe brings — and the more he suffers and struggles in Jewish practice — and what passes over him passes — and he fulfills 'wait' — and counts the Omer — and strengthens himself with all his powers not to fall — and is expert in the descent, the ascent, the running and the returning — and always holds himself in the paths of teshuvah — he goes higher and higher. He knows that he is still very far — and he must now begin to yearn to become a Jew — and now begin to do genuine teshuvah." "And if he is, sadly, very far — he should not allow himself to be deceived into thinking that he can no longer merit what a Jew must merit in this world — rather he should know that he must always pull himself with force to the service of Hashem — even from the very depths of Sheol literally — and do what he can in the service of Hashem: study and pray and [perform] commandments." "And if the prayer is not as it ought to be — let him receive the shame of the descents — for he must be very ashamed because of them — for why indeed does he look this way — let him receive this as an atonement of sins — let him fulfill 'be still and silent' — and not harbor thoughts against Hashem." "And so all his days — one must fight with the evil inclination — and never allow oneself to be torn away from Hashem and from the Tzaddik — whether in a great ascent or in an enormous descent, G-d forbid — let him do his part — and he will certainly merit what he merits. And there will be 'the right hand of Hashem extended to receive his teshuvah' — for this is the entire intention of Elul from the writings of the Arizal. So may it be His will. Amen."

Segment 6
HE:
אין מען דארף גדיינקין ואס ר' נחמן ז"ל מטולטשין אמר וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וכו' ובפרט דער הייליקער רבי אליין דארף מען זיך אודאי קולרין אפילו בכל מיני רפש וטיט מען זאל קענין טוהין עפיס אנחת רוח פאר דיים היליקין רבין זצ"ל אין ויא דער רבי בריינגט אין תורה חב"ח כ"ב ח"א אז מען זאל זיין בחינת בשר צום צדיק האמת ואס ער איז דער עצם דארף מען אסאך שימוש אסאך ארבטין אסאך אהרווין אסאך באדינין דיים צדיק האמת מען זאל עפיס האבין השייכות צי אים דענצמאלט קען מען הערין די מוסר פין צדיק האמת עיי"ש וכו' וד"ל.

EN:
Author's Hebrew Translation of §§4–5 [This applies to all Israel — and in particular to every Breslov Chassid who wants to be a Jew as is fitting and truly connected to our master the Rebbe — that he suffers shames and humiliations for the sake of holiness and for the sake of the Tzaddik — this is called "Ohel Moed" for the matter of the Tzaddik — both his people — gathering together with them (and being ashamed of how they serve Hashem in an entirely different and more elevated way) — and his holy books that he studies (and being ashamed of the elevated and holy levels written there — and how far, sadly, he is from them). And this "Ohel Moed" binds the person — [every Jew who is a disciple of the Tzaddik] — called "Joshua" — "the lad does not depart from inside the Tent" — to the true Tzaddik called "Moses" — and one becomes "a person sitting on the throne." And every Jew was created for this purpose — and in the end of all things every person will merit this through the power of the true Tzaddik — only the more the person has a portion through fulfilling this holy Torah that our master the Rebbe brings — and the more he suffers and struggles in Jewish practice — and what passes over him passes — and he fulfills "wait" — and counts the Omer — and strengthens himself with all his powers not to fall — and is expert in the descent and the ascent — in the running and the returning — and always holds himself in the paths of teshuvah — as he goes and rises he knows that he is still very far — and he must now begin to be a Jew — and now begin to do genuine teshuvah. And when he is, sadly, very far — he should not allow himself to be deceived into thinking that he can no longer merit what a Jew must merit in this world — rather he should know that he must always pull himself with force to the service of Hashem — even from the very depths of Sheol literally — to do what he can in the service of Hashem: study and prayer and commandments. And when the prayer is not as it ought to be — he should receive the shame of the descents — for indeed he must be very ashamed because of them — for why does he indeed look this way — let him receive this as an atonement for sins — and fulfill "be still and silent" — and not harbor thoughts against Hashem. And so all his days — one must fight with the evil inclination — and never allow oneself to be torn away from Hashem and from the Tzaddik — whether in a great ascent or in an enormous descent, G-d forbid — let him do his part — and he will certainly merit what he merits — and there will be "the right hand of Hashem extended to receive his teshuvah" — for this is the entire intention of Elul from the writings of the Arizal. So may it be His will. Amen.]

Segment 7
HE:
(שאמר סמכו על כוחותי ושאמר כל העולם תלוי בר"ה שלי היינו הציון הקדוש של רבינו הקדוש וכמו שכתב מורינו הקדוש מוהרנ"ת זצ"ל בחיי מוהר"ן בסוף חלק א' שמה שרבינו שוכן באומן ומה רבינו זצ"ל אמר רצוני לישאר ביניכם תלויים בזה כל העולמות ורבינו הקדוש זצ"ל אמר אם לא הייתי יורד כאן לעולם הי' העולם נעשה לתהו ובהו ואם לא הר"ה שלי העולם הי' נעשה לתהו ובהו ע"כ אסור להרפות וצריך לראות בכל הכוחות לעשות עבור זה ובזכות זה יעזור השי"ת שכל כלל ישראל יושע בישועה האמיתית אמן.

EN:
What to Study and Do in Elul; Rosh Hashana Practices; the Acronym of Bachayah It is good to recite during the days of Elul — all of Tanach [תנ"ך — "Tanach." The complete Hebrew Bible: Torah (Five Books of Moses), Nevi'im (Prophets), and Kesuvim (Writings). תנ"ך = ת (Torah) + נ (Nevi'im) + כ (Kesuvim). Reciting the entire Tanach during Elul as a devotional practice.] — Tikkunim — Shichos HaR"an — Sefer HaMidos — Sipurey Ma'asiyos — Chayyei Moharan — the Abridgment of Likutay Moharan — Likutay Tefillot. [A remarkable list of Breslov texts for Elul study: (1) Tikkunim — the Tikkunei Zohar (the Kabbalistic work of R' Shimon bar Yochai on the first word of the Torah); (2) Shichos HaR"an — conversations of the Rebbe; (3) Sefer HaMidos — the Book of Attributes; (4) Sipurey Ma'asiyos — the Tales of Rabbi Nachman (the thirteen stories); (5) Chayyei Moharan — the biographical record of the Rebbe's life; (6) Kitzur Likutay Moharan — the abridgment; (7) Likutay Tefillot — R' Nossan's collection of prayers based on the Rebbe's teachings.] Erev Rosh Hashana: one must give a pidyon. One must recite the Tikkun HaKelali with connection to our holy master the Rebbe in Uman — and to confess greatly — the verbal confession — and in Yiddish: "giving oneself properly to meditation — doing teshuvah on the last day with weeping and supplications and connection to the tomb of our master the Rebbe זצ"ל." The first day of Rosh Hashana: do not speak — be wise — and think good thoughts — in trust in Hashem that He will do good with us in all the good things — and be joyous: "the joy of Hashem is your strength" [Nehemiah 8:10] — "In Your Name they rejoice all the day" [Psalms 89:17] — the initial letters[ר"ת = ראשי תיבות — "the initial letters / the acronym." Rashei teivos — the first letters of each word, read together to form a new word.] spell "bachayyah" [ר"ת בכיה — "the initial letters spell 'bachayyah' / weeping." ר"ת = ראשי תיבות — the initial letters. The verse בשמך יגילון כל היום (Psalms 89:17) — its initial letters are: ב (beis) + י (yud) + כ (kaf) + ה (heh) = בכיה — "weeping." The verse about rejoicing contains within its initials the word for weeping — a sublime paradox: true weeping and true joy are not opposites on Rosh Hashana but are the same inner reality expressed differently. This is the "weeping from within joy" of the Breslov Rosh Hashana.] — and with connection to the gathering. Write me your mother's name — so that I may pray for you always. [שרייבט מיר אייער מוטערס נאמען ציא בייטען פאר אייך תמיד — "Write me your mother's name so that I may pray for you always." As noted in Letter 28 to the sick daughter: when praying for a person, one uses the person's name + their mother's name (not father's). The author asks for the mother's name to be able to pray for the recipient properly and regularly.]

Segment 8
HE:
אהה (גואלד) אחי הנלבב והיקר מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה אהה (גואלד) עבור רבינו הקדוש צריך אפילו למסור את הנפש ובפרט דבר שכזה בודאי אסור להזניח וצריך לזכור כשהברגר הלך להוציא את אשת העני הוא עשה שגעון אבל מבלעדי השגעון הוא לא הי' מוציא אותה בשום אופן ע"כ צריך לא לשכוח ברבינו הקדוש וצריך לעשות ככל יכולתו ואז רבינו הקדוש יתאמץ עבורינו ועבור כל ישראל אמן.

EN:
[This applies to all Israel — and in particular to every Breslov Chassid who wants to be a Jew as is fitting and truly connected to our master the Rebbe — that he suffers shames and humiliations for the sake of holiness and for the sake of the Tzaddik — this is called "Ohel Moed" for the matter of the Tzaddik — both his people — gathering together with them (and being ashamed of how they serve Hashem in an entirely different and more elevated way) — and his holy books that he studies (and being ashamed of the elevated and holy levels written there — and how far, sadly, he is from them). And this "Ohel Moed" binds the person — [every Jew who is a disciple of the Tzaddik] — called "Joshua" — "the lad does not depart from inside the Tent" — to the true Tzaddik called "Moses" — and one becomes "a person sitting on the throne." And every Jew was created for this purpose — and in the end of all things every person will merit this through the power of the true Tzaddik — only the more the person has a portion through fulfilling this holy Torah that our master the Rebbe brings — and the more he suffers and struggles in Jewish practice — and what passes over him passes — and he fulfills "wait" — and counts the Omer — and strengthens himself with all his powers not to fall — and is expert in the descent and the ascent — in the running and the returning — and always holds himself in the paths of teshuvah — as he goes and rises he knows that he is still very far — and he must now begin to be a Jew — and now begin to do genuine teshuvah. And when he is, sadly, very far — he should not allow himself to be deceived into thinking that he can no longer merit what a Jew must merit in this world — rather he should know that he must always pull himself with force to the service of Hashem — even from the very depths of Sheol literally — to do what he can in the service of Hashem: study and prayer and commandments. And when the prayer is not as it ought to be — he should receive the shame of the descents — for indeed he must be very ashamed because of them — for why does he indeed look this way — let him receive this as an atonement for sins — and fulfill "be still and silent" — and not harbor thoughts against Hashem. And so all his days — one must fight with the evil inclination — and never allow oneself to be torn away from Hashem and from the Tzaddik — whether in a great ascent or in an enormous descent, G-d forbid — let him do his part — and he will certainly merit what he merits — and there will be "the right hand of Hashem extended to receive his teshuvah" — for this is the entire intention of Elul from the writings of the Arizal. So may it be His will. Amen.]

Segment 9
HE:
וצריך לזכור מה שר' נחמן מטולטשין ז"ל אמר מי זה אחי חסיד ברסלב מי זה אבי וכו' ובפרט רבינו הקדוש בעצמו שבודאי צריך להתגלגל אפילו בכל מיני רפש וטיט שנוכל לעשות איזשהו נחת רוח לרבינו הקדוש זצ"ל וכמו שמביא רבינו בתורה חב"ח כב' ח"א שכדי להיות בחינת בשר לצדיק האמת שהוא העצם אז צריך הרבה שימוש הרבה עבודה הרבה יגיעה הרבה לשמש את הצדיק האמת שיהי' איזה שייכות אליו אז אפשר לשמוע את המוסר של צדיק האמת עי"ש וכו' וד"ל).

EN:
It is good to recite during the days of Elul — all of Tanach [תנ"ך — "Tanach." The complete Hebrew Bible: Torah (Five Books of Moses), Nevi'im (Prophets), and Kesuvim (Writings). תנ"ך = ת (Torah) + נ (Nevi'im) + כ (Kesuvim). Reciting the entire Tanach during Elul as a devotional practice.] — Tikkunim — Shichos HaR"an — Sefer HaMidos — Sipurey Ma'asiyos — Chayyei Moharan — the Abridgment of Likutay Moharan — Likutay Tefillot. [A remarkable list of Breslov texts for Elul study: (1) Tikkunim — the Tikkunei Zohar (the Kabbalistic work of R' Shimon bar Yochai on the first word of the Torah); (2) Shichos HaR"an — conversations of the Rebbe; (3) Sefer HaMidos — the Book of Attributes; (4) Sipurey Ma'asiyos — the Tales of Rabbi Nachman (the thirteen stories); (5) Chayyei Moharan — the biographical record of the Rebbe's life; (6) Kitzur Likutay Moharan — the abridgment; (7) Likutay Tefillot — R' Nossan's collection of prayers based on the Rebbe's teachings.]

Erev Rosh Hashana: one must give a pidyon. One must recite the Tikkun HaKelali with connection to our holy master the Rebbe in Uman — and to confess greatly — the verbal confession — and in Yiddish: "giving oneself properly to meditation — doing teshuvah on the last day with weeping and supplications and connection to the tomb of our master the Rebbe זצ"ל."

The first day of Rosh Hashana: do not speak — be wise — and think good thoughts — in trust in Hashem that He will do good with us in all the good things — and be joyous: "the joy of Hashem is your strength" [Nehemiah 8:10] — "In Your Name they rejoice all the day" [Psalms 89:17] — the initial letters[ר"ת = ראשי תיבות — "the initial letters / the acronym." Rashei teivos — the first letters of each word, read together to form a new word.] spell "bachayyah" [ר"ת בכיה — "the initial letters spell 'bachayyah' / weeping." ר"ת = ראשי תיבות — the initial letters. The verse בשמך יגילון כל היום (Psalms 89:17) — its initial letters are: ב (beis) + י (yud) + כ (kaf) + ה (heh) = בכיה — "weeping." The verse about rejoicing contains within its initials the word for weeping — a sublime paradox: true weeping and true joy are not opposites on Rosh Hashana but are the same inner reality expressed differently. This is the "weeping from within joy" of the Breslov Rosh Hashana.] — and with connection to the gathering.

Write me your mother's name — so that I may pray for you always. [שרייבט מיר אייער מוטערס נאמען ציא בייטען פאר אייך תמיד — "Write me your mother's name so that I may pray for you always." As noted in Letter 28 to the sick daughter: when praying for a person, one uses the person's name + their mother's name (not father's). The author asks for the mother's name to be able to pray for the recipient properly and regularly.]

This twenty-eighth letter — written Tuesday, 7 Elul, from the day of the author's first ever visit to Rabbi Nachman's tomb in Uman with tremendous self-sacrifice — is one of the most historically significant and spiritually powerful letters in the collection. It opens with an astonishing personal disclosure: this letter is written on the very day the author first came to Uman — an act requiring extraordinary courage and self-sacrifice (*mesiras nefesh*) given Soviet-era restrictions.

New recipient (§1): The salutation is addressed to "Avraham Yuda Yakovitch" — with the additional name Yuda — possibly the same person as the usual recipient with a fuller name. Three teachings from Sefer HaMidos on the Tzaddik are embedded in the salutation: the Messiah's coming depends on drawing close to Tzaddikim; the soul's completion depends on this; and connection to Tzaddikim is a great healing.

LM Torah 6 — Three ascending levels of shame (§§3–4): The essential: diminish one's own honor / increase G-d's honor / endure humiliation in silence (LM §6). Three ascending degrees: (1) receiving ordinary humiliation with love for atonement; (2) all the more so — humiliation for something holy (wearing a beard and peyos); (3) all the more so and all the more so — humiliation for the sake of drawing close to the Tzaddik. Through this shame one becomes vessels for the Tzaddik's light, connected and included in him — unification of sun and moon (Moses and Joshua).

The Ohel Moed — Yiddish passage and Hebrew translation (§§5–6): The Ohel Moed (Tent of Meeting) applied to every Breslov Chassid: the shame felt among fellow Chassidim (who serve G-d so much more than he does) + the shame felt from the holy books (whose levels are so far above him) = the Ohel Moed that binds the disciple (Yehoshua) to the Tzaddik (Moshe) until he becomes "a person sitting on the throne." Every Jew was created for this. The more one suffers, fulfills the *wait* (המתן), counts the Omer, is expert in ascent and descent and ratzo v'shov — the higher one goes. When far: don't be deceived that you cannot reach your goal — pull yourself from Sheol if necessary. When prayer fails: receive the shame as atonement — fulfill "be still and silent" — don't harbor thoughts against G-d. Never be torn from G-d or the Tzaddik — in ascent or in descent.

Elul / Rosh Hashana practices (§7): A comprehensive list: during Elul — recite all of Tanach, Tikkunim, Shichos HaR"an, Sefer HaMidos, Sipurey Ma'asiyos, Chayyei Moharan, Kitzur Likutay Moharan, Likutay Tefillot. Erev Rosh Hashana: pidyon, Tikkun HaKelali at Uman, verbal confession, deep teshuvah meditation on the last day with weeping and connection to the Rebbe's tomb. First day of Rosh Hashana: no speech, think good thoughts, trust in Hashem, be joyous. The acronym: בשמך יגילון כל היום = ב-כ-י-ה = בכיה (weeping) — the rejoicing verse contains weeping in its initial letters. Request for the mother's name to pray for the recipient always.

Key terms: Yom shezachisi lavo b'faam harishon al tzion Rabbeinu b'Uman b'mesiras nefesh — "the day I merited to come for the first time to the tomb of our master the Rebbe in Uman with self-sacrifice" — the extraordinary date-line disclosure · Sefer HaMidos — ot Tzaddik — three teachings on Tzaddikim: Messiah, soul completion, healing · LM Torah 6 — lema'et bikhvod atzmo / leharbos bikhvod HaMakom — diminish self-honor / increase G-d's honor · Three ascending levels of shame — ordinary humiliation → for something holy (beard/peyos) → for drawing close to the Tzaddik · Yichud chama v'levana — Moshe v'Yehoshua — sun and moon / Moses and Joshua; the disciple's shame creates the unification · Ohel Moed — the Tent of Meeting; the shame among Chassidim + shame from holy books = the connection to the Tzaddik · Na'ar lo yamush mitoch ha'ohel — "the lad does not depart from inside the Tent" (Exodus 33:11); the Chassid as Joshua · Adam lasheves al hakise — "a person to sit on the throne" — the fulfillment of the soul's purpose · Elul reading list — Tanach, Tikkunim, Shichos HaR"n, Sefer HaMidos, Sipurey Ma'asiyos, Chayyei Moharan, Kitzur LM, Likutay Tefillot · Rashei teivos — bachayyah — ב-ש-מ-ך י-ג-י-ל-ו-ן כ-ל ה-י-ו-ם → ב.כ.י.ה = weeping; rejoicing and weeping are one on Rosh Hashana · Kasvos li shem imchem — l'hispalel ba'adchem tamid — write me your mother's name so I may pray for you always



# Everything Confirmed at Meron — Come This Week
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/29/

Everything Confirmed at Meron — Come This Week
מכתב 29
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/29

Segment 1
HE:
ב"ה יום ו' עש"ק ויצא פעה"ק ירושלים ת"ו [ו' כסליו תרפ"ז]

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear — the exalted one — a lover of charity and lovingkindness — who yearns for the service of Hashem in truth and to walk in the ways of the true Tzaddik and to cleave to him — and so on — his honor, his splendor, and his glory, our master Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him — and his wife — the most praiseworthy of women among the tent-dwellers shall she be blessed [הצוה"ח מנשים באהל תבורך — "the most praiseworthy of women among the tent-dwellers shall she be blessed." צוה"ח = הצנועה והחסידה — "the modest and pious one." The standard female honorific in Ashkenazic tradition, parallel to the male הרה"ח (the revered Chassid). Applied here to the recipient's wife as a title of distinction and piety. מנשים באהל תבורך = מנשים באהל תבורך = "from the women in the tent she shall be blessed" — from Judges 5:24: "Blessed above women shall Yael be — the wife of Hever the Kenite — above women in the tent she shall be blessed." Yael, who sheltered Sisera and then killed him, is praised as the most heroic woman. This verse is used as a traditional blessing for a pious Jewish woman, celebrating her as a keeper of the sanctity of the home and tent (= the household / the domestic sphere of holiness).] — may she live — and all his household, may they live. So may it be His will. Amen.

Segment 2
HE:
מזל טוב סימן טוב ומזל טוב מזל טוב

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have received his letter of Monday of Parshas Eikev with the 12 dollars. And behold: I am praying for the child Chananya Yehudah son of Malka Devorah — that he should have a complete recovery soon — as you requested.

Segment 3
HE:
החיוה"ש וכט"ס ומז"ט אל אהובי אחי יקירי מחמדי דיתיב בתונא דלבאי ה"ה האברך היקר השותה מים חיים מננמ"ח כש"ת כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י שליט"א.

EN:
Behold — already beginning are the days of will and mercy — the month of Elul — in which every single moment different combinations of holiness are made — as brought in the writings of the Arizal. [נעשים צרופים אחרים דקדושה — "different combinations / permutations of holiness are made." Tzerufim — the Kabbalistic term for the permutations of the divine letters that occur at different times of the Jewish calendar. Each moment of Elul has its own unique tzeruf (combination) of the holy letters — its own specific quality of divine light and opportunity for drawing close to G-d. The Arizal developed detailed meditations on the specific tzerufim of each day of the month.] And it is brought there that the intention of Elul is through this — "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah."

Segment 4
HE:
אחר דרישת שלומך הטוב באהבה רבה הנני מבשר לך כי ב"ה נולד בן למז"ט בשטו"מ לאוהבינו ידידנו עוז כמוה"ר יעקוב זאב הכהן שליטא ונכנס לבריתו של אאע"ה בעתו ובזמנו ביום ג' ויצא וב"ה היינו שמחים הרבה יה"ר שיזכה לגדלו לתורה וחופה ומעש"ט וי' הוא וכל יו"ח ברסלבר חסידים באמת וירוו נחת הרבה ממנו אכי"ר.

EN:
The Rebbe's Torah: the Soul of the Soul of Atik; Higher than the Arizal's Writings; Every Cosmic Rectification Applies to Each Individual And our master the Rebbe זצ"ל — whose Torah is the soul of the soul of Atik [נשמה לנשמה דעתיק — "the soul of the soul of Atik." Atik Yomin (עתיק יומין — Aramaic: "the Ancient of Days") — the highest and most hidden aspect of Keter (the Crown) in Kabbalistic thought. The Rebbe's Torah is described as being the "soul of the soul" of this most hidden level — meaning: his Torah accesses a level of divine reality that transcends even the Arizal's revealed Kabbalistic system, as it is the inner dimension of the most hidden aspect of divinity.] — which is the innermost of the hidden Torah that will be revealed in the future — and our master the Rebbe זצ"ל said explicitly — [as brought in Chayyei Moharan in the section "The Greatness of His Torah" — that there are those who think that the greatness of his book זצ"ל is that it contains Kabbalistic intentions and the writings of the Arizal — but they do not know that in his book is everything — and also the writings of the Arizal. And in truth it is still very much higher — beyond estimation] — and our master the Rebbe זצ"ל explains in his book [Likutay Moharan, Torah 6 — "Call out to Joshua" — which is called the "intention of Elul"] — the matter of the intention of Elul — for practical application and action. [לעובדא ולמעשה — "for practical application and action." Livda u'lema'aseh — for the actual doing, the practical living of it. The Rebbe's greatness is not merely that he knows the Kabbalistic intentions theoretically — but that he translates them into concrete guidance for every person's actual spiritual practice.] [As is the way of our master the Rebbe זצ"ל — to explain all the intentions and the writings of the Arizal in relation to every single person — in particular — for every person has a divine portion from above. And just as in general — the rectifications brought in the holy Zohar and the writings of the Arizal are made regarding the Holy One blessed be He and the Shechinah and the Community of Israel[כנס"י = כנסת ישראל — "the Community / Congregation of Israel." The Kabbalistic archetype of the collective Jewish soul — identified with the Sefirah of Malchus / the Shechinah.] — so in particular — all these rectifications and intentions are made in every Jewish person himself.]

Segment 5
HE:
אחי יקירי מאד מאד פליאה אצלי עליך מה שלא השבת לי תשובה על המכתב ששלחתי לך לפני כמה שבועות ושם כתבתי לך מענין ש"ז על ציון רבינו הק' וכו' ואני מהרהר הרבה אפשר שלא קבלת את המכתב וע"כ אינני יכול לכתוב לך כי מי יודע אם אתה מקבל המכתבים וד"ל עכשיו באתי אחי יקירי לעורר אותך די זאלסט דיך דער ראטויען זאלסט זיין מיט אלי כוחות צי נוף נעמין געלד אין שיקין אער צי אבלעך גוטין שמן זית מיט איין אטמביל וארין מען האט אונז גשריבין אז עס ברענט ניט קיין בומיל על ציון רבינו הקדוש אין די גאנצי ועלט היינגט אין דיים אזו ויא רבינו הקדוש בריינגט אין ס' המדות ע"י שמן זית שדולקין בנר תמיד ניצולין משמד אין היינט איז די גאנצי ועלט רח"ל מלא שמד אין אלי צרות צרות הנפש והגוף בכלל ובפרט נעמט זיך נאר פון דיים אין אזו ויא מהרנ"ת הקדוש בריינגט אין עלים לתרופה אז צי ברענין ביים רעבין א נר תמיד פון שמן זית איז אין למעלה ממנה קיין גרעסירס איז נטא אין דאס איז ההמתקת כל הדינין הן בכלל ישראל והן בפרט פאר אנש"ש ובפרטי פרטית פאר דיים איז זיך משתדל אין דיים.

EN:
[And so it is brought in the writings of the Arizal: that one cannot say about a person in particular — for example — that he is from Malchus or from Ze'ir Anpin or from the world of Asiyah or Yetzirah and so on [מלכות / זעיר אנפין / עולם העשייה / יצירה — Kabbalistic terms for levels of the divine and cosmic structure: Malchus (Kingdom) = the lowest of the ten Sefirot, associated with the Shechinah / Community of Israel; Ze'ir Anpin (the Small Face) = the six middle Sefirot (Chesed through Yesod) that together form the masculine divine structure; Asiyah (the World of Making) = the lowest of the four worlds; Yetzirah (the World of Formation) = the second world from below. The point: one cannot locate a person at just one level — because the human being encompasses all levels simultaneously.] — for the human being encompasses everything — from the beginning of Atzilus [אצילות — "Atzilus / Emanation." The highest of the four worlds in Kabbalistic cosmology — Atzilus, Beriah, Yetzirah, Asiyah. Atzilus is the world of pure divine emanation — where the Sefirot exist as pure divine attributes with no separation from G-d. The human being draws from this highest world all the way down to the lowest level of Asiyah.] to the end of Asiyah — all is included within him. And so it is brought in the holy Zohar: the human being was created — and all the worlds gave their portion to him — and therefore he is encompassed from everything — and all the worlds depend upon him. And the unification of the Holy One blessed be He and His Shechinah — all depends upon the human being who has free choice — specifically.] [And also in his coupling — to bring souls from across all the worlds and all the levels — until the Infinite[א"ס = אין סוף — "the Infinite / the Endless." Ein Sof — the Kabbalistic term for G-d in His infinite, unknowable, boundless essence — that which literally has no end (ein = there is no; sof = end). The source from which all souls are ultimately drawn.] — and from there the soul of the Jewish person who comes to this world is drawn. And therefore: the enormous gravity of the prohibition against the blemish of the covenant — for the seed of the person encompasses all 22 letters of the Torah and all the holinesses and so on — and when one brings this, G-d forbid, into the husks — this is, G-d forbid, the destruction of the worlds — and his sin is enormous, G-d forbid.]

Segment 6
HE:
על כן אחי יקירי אהובי מחמדי גדענק גיט ואס מען שמיסט דא זיין זיך משתדל זיין צי ברענין ש"ז על ציון רבינו הק' איז ניט דא גרעסירס דער פון מען דארף האבין כמעט מס"נ אוף אזא הייליקיע זאך גדענק גיט מען דארף זיך פאר יעדיר האר פין רעבינס זאך מתגלגל בכל מיני רפש וטיט ובפרט אזא זאך ואס אלי עולמות תלוין בזה אשר אין לשער ולהעריך מען דארף גיט גדענקין דער היילקער רבי האט גזאגט אז טוהין די קלענסטי זאך פאר אים איז שוער אן אשעור אביא עס איז נאר פאר דיים רבין פאר לייגט זיך דער בע"ד מיט אלי כוחות וארין עס איז אטובה אוף דער ועלט ולימות המשיח ולתחיית המתים ולעתיד לבא.

EN:
The Month of Elul — Acronym of Elul; Covenant-Rectification; the Shofar Searches for the Lost And in the month of Elul — the essential rectification is for the covenant — as it says: "And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your seed" [Deuteronomy 30:6] — whose initial letters hint at Elul — as brought in Likutay Moharan [ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך — "And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your seed" — Deuteronomy 30:6. The initial letters of the four words: ו (vav) + מ (mem) + ל (lamed) + ה (heh) / א (aleph) + ת (tav) = actually: the standard Breslov teaching uses the initials of the verse "Ani l'Dodi v'Dodi li" — "I am my beloved's and my beloved is mine" (Song of Songs 6:3) = א-ל-ו-ל = Elul. But here the author cites the verse from Deuteronomy about circumcision of the heart — connecting Elul to the rectification of the covenant (tikkun habrit). The circumcision of the heart = the spiritual circumcision of the covenant = the removal of the spiritual "foreskin" of impurity from the heart. This is the inner meaning of Elul.] — for then is the time to circumcise one's heart — to feel the pain — and to request from Hashem. And through this — one's seed also feels its pain — how it lies there — and requests from Hashem to be rectified. And also then — the angels search for the lost objects. And there is no greater lost object than the blemish of the covenant — through which they are lost, G-d have mercy. And likewise the lusts. And the Tzaddikim and the angels assist the person in the month of Elul — to search for the lost objects — and they sound the shofar — for the shofar has a matter of finding lost objects — as it says: "And they shall come — the lost ones from the land of Ashur" [Isaiah 27:13 — "And it shall come to pass on that day: a great shofar shall be blown — and the lost ones from the land of Ashur and the dispersed from the land of Egypt shall come." The verse explicitly connects the shofar blast with the restoration of the "lost ones" — the scattered and fallen souls of Israel. The shofar of Elul is a call to the lost sparks of holiness to return.] and so on. And likewise the blessing "Sound the shofar" — which is in the Shemoneh Esreh[שמו"ע = שמונה עשרה — "the Eighteen Blessings / the Amidah." The central prayer of Jewish liturgy, recited three times daily, consisting of eighteen (now nineteen) blessings. Also called the Amidah (the standing prayer).] [ברכת תקע בשופר בשמונה עשרה — "the blessing 'Sound the shofar' in the Shemoneh Esreh — the Eighteen Blessings / the Amidah." The tenth blessing of the weekday Amidah: "Sound the great shofar for our freedom..." This blessing is in the attribute of Yesod — which is the rectification of the covenant. And as brought there: the "May it be Your will" recited in the blessing "Sound the shofar" — is specifically about the rectification of the covenant.] — is in the attribute of Yesod [יסוד — "Yesod / Foundation." The ninth Sefirah — associated with the righteous (tzaddik), with the covenant (bris), and with the transmission of spiritual and physical seed. Yesod is the channel through which the upper divine energy flows into the lower worlds. The rectification of the covenant (tikkun habrit) is specifically a rectification of the Sefirah of Yesod.] — which is the rectification of the covenant. And then the Tzaddikim and the angels assist — to search and find the lost objects. And the person must give the arousal from below — that he should always seek with his will and desire to find his holiness: "Where is my holiness? Where is my purity? Where is the root of my soul?" And when he yearns and sorrows to seek and request — and prays for this — that he may find the lost objects — even though it appears to him that he finds nothing — and on the contrary — he is even worse. In truth — in the very searching itself — he already finds much — for "I labored and I found — believe it; I labored and did not find — do not believe it." [Talmud Megillah 6b — "If a person says to you: I labored and found — believe him. I labored and did not find — do not believe him. I did not labor and I found — do not believe him." The principle: sincere spiritual effort always bears fruit, even when it seems fruitless.] And therefore they sound the shofar on the 8th of Elul — as a hint to search for the lost objects — that the angels dig and search — and when they find some lost object — there is great joy among them — and they sound the shofar — the teruah[תר"ת = תרועה — "the teruah blast." The broken, staccato shofar sound (as opposed to the tekiah — the long unbroken blast). תר"ת is the abbreviated form of תרועה in the context of the shofar blowing sequence: tekiah-shevarim-teruah-tekiah (תשר"ת).] — the initial letters of: "the desires of the wicked shall perish." [Psalms 112:10 — "The wicked shall see and be angered — he shall gnash his teeth and melt — the desires of the wicked shall perish." ת-ר-ת = the abbreviation תאות רשעים תאבד — rendered by its initials. A homiletic reading: the shofar-teruah on 8 Elul announces the perishing of the wicked impulses through the search and the finding of the lost holiness.]

Segment 7
HE:
ובפרט אזא זאך ואס אאמתיר מזכה הרבים ואס אזכות הרבים לדורות ולדורי דורות דארף מען לופין אין ארבטין מיטן גאנצין כח אפילו עפיס צי טוהין פאר דיים רעבין זצ"ל ובפרט אזא זאך אשר אין למעלה ממנה דארף מען בודאי מיט גרוס שמחה נעמין צי טוהין די מצוה אז השי"ת האט אונז מזכה גוען מיט דער מצוה אז מיר דארפין שוקין דארף מען דאס חאפין מיט ביידי הענט אין ניט פאר שפייטיקין אין ניט מתעצל זיין זיך אין דיים זכות ועט זיך דער רבי זצ"ל מיהין פאר אונז אז מיר זאלין קענין זוכה זיין אליין אוך זיין בקרוב מיט כל טוב וד"ל אז די גאנצי ועלט זאל ארוס פין דער צרה ואס אזו סגור ומסוגר וארין די ועלט זאל קענין ואלט דאך גאנצי ועלט גפארן ואלט דאך משיח גקומין וכו' וד"ל.

EN:
The Aleph: Lower Yud = Silence; the Vav = the Tent of Humiliation; Upper Yud = the Tzaddik; Keter as Waiting; the Folk Saying; Moses-Souls And our master the Rebbe זצ"ל explains there in Torah 6 — "Call out to Joshua" — the matter of the intention of Elul — for each and every person. And the summary is: that the essential of teshuvah is — when one hears one's humiliation — to be still and silent — and not to respond to one's shame — only to receive it with love — in order to [purify one's blood]... through the shame one feels for one's sins — and through this one becomes an Aleph. [ונעשה א' — "and through this one becomes an Aleph." The letter Aleph (א) is composed of three components: a yud (י) above, a yud (י) below, and a vav (ו) in the middle connecting them. The Rebbe expounds: the lower yud = the quality of silence and stillness in the face of humiliation — like an animal (behemah) that cannot respond to its shame — that quality of speechless acceptance; the vav = the "tent" (ohel) — the humiliations that come through one's companions or from Heaven through the obstacles one encounters in Jewish life — for the vav is the "firmament" that separates; and the upper yud = the connection to the Tzaddik — the elevated point — who sits on the throne. Through accepting the humiliation in silence (lower yud) — experiencing the obstacles and shame of Jewish life (vav/tent) — one is connected to the upper yud (the Tzaddik). And together these three elements form the complete Aleph — the unity of the soul's journey.] For the letter Aleph — the yud above — yud below — and vav in the middle — that is: the lower point is the quality of deep stillness[דמימיות — "deep stillness / silent muteness." From the root דמם — to be silent, still, speechless. The same root as the "still small voice" (kol demamah dakah — I Kings 19:12) and as Psalms 62:2: "For G-d alone my soul is in demamah — silent waiting." Demimiyus is a deeper, more animal-like stillness than ordinary shtikah (silence) — the complete inability to respond, like an animal that cannot defend itself against shame.] and the animal-like acceptance of humiliations — like an animal that cannot respond to its shame. The vav is the tent — which is the humiliations that come to one through one's companions — or from Heaven — through the obstacles one has in Jewish life. For the vav is a firmament that separates — the aspect of obstacles — and the heavens — fire and water — that his face changes to many colors from the shame — and as brought in the Talmud: it is as though he is judged in fire and water. And through this one is connected to the upper yud — which is the elevated point — which is the Tzaddik who sits on the throne. And this is the aspect of Keter — the language of waiting — for teshuvah is in the aspect of Keter — and one cannot jump into holiness all at once — for one must wait greatly — very greatly — literally all the days of one's life. And every time to do teshuvah — for one must always hold to the quality of teshuvah — for who can say: "I have cleansed my heart — I have purified myself from my sin"? [Proverbs 20:9 — "Who can say: I have cleansed my heart — I have purified myself from my sin?" A rhetorical question: no one can make this claim. Every moment's teshuvah reveals new dimensions requiring further teshuvah.] Even the sin that I confess — it is full of ulterior motives — and one must do teshuvah for it. And this is the aspect of waiting — for every time one does teshuvah one becomes more refined and draws closer and finds more. [As the world says: "The more one searches — the more one finds."] But one needs great strengthening and great expertise — to hold oneself always to Hashem — and always to search and seek to draw close to Hashem. And even if it seems to him that he is already close and has already found — and he is at the highest level — he should be expert in the running: that he is still very far — very far — and he has not yet drawn close at all — and has not yet found one in a thousand thousand of what he needs to find — for the greatness of Hashem is without end. And conversely — however much he yearns and searches — and suddenly he falls, G-d forbid — even to the place he has fallen — he should not despair from searching and seeking further — and he should know: Hashem is with him — and he still has great hope to merit everything he needs to merit — and to find all the lost objects completely. For the mercies of Hashem are beyond estimation — "If I make my bed in Sheol — You are there." [Psalms 139:8] And when one is strong in this — then... the paths are made in Elul through the power of Moses our Teacher and all the Tzaddikim — in the aspect of Moses — for they have the power to repair and to elevate all the fallen and the descended — even to the depths of Sheol... they have the power to elevate to the ultimate elevation — to not despair of oneself.[לבלי לייאש א"ע — "to not despair of oneself." א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation throughout the correspondence.]

Segment 8
HE:
אחי יקירי גדענק גיט ויא דער בערגר האט ניט גקענט ארוס נעמין די אשת עני אן דיים שגעון וארין מען מיז אמאל טוהין טאקי צום אמת אשגעון מען זאל ארוס ראטוען די נשמה וארין אז מען הייבט זיך נאר אן ארום צי קליירין אין חכמין זיך בלייבט בא גאר ניט און מען קען בשום אופן ניט ארוס נעמין אבער ויא דער בערגיר האט גטאן האט גאר ניט גקלערט אין איין אומפיט איז ער אריין אין האט זיך גארניט אומגקיקט אין האט גטאן צים אמת א שגעון אין האט פארט ארוס גנומין די אשת עני אשרי לו ע"כ אחי יקירי זייא זוכה אין טיא אפ אשגעון אום גקלערט אין אים גטראכט אין קוף אבלעך גוטין בומיל שמן זית צפתאר בומיל אין שיק אער ועלין מיר זיין נאך אטלכי בלעכין אין שיקין אין איינום גואלד לאז דיך ניט נארין גדענק דיים רבינס ציון הק' איז בחינת אבן שתי' ולמעלה ממנו גרעסיר ויא דאס ק"ק רעכין אז די צינסט אן די מנורה אין בהמ"ק ברידער איך ועל דיך מקנא זיין אז די ועסט דאס טוהין באמת גואלד עס ועט דיר גיט צי ניץ קומין.

EN:
[And so it is brought in the writings of the Arizal: that one cannot say about a person in particular — for example — that he is from Malchus or from Ze'ir Anpin or from the world of Asiyah or Yetzirah and so on [מלכות / זעיר אנפין / עולם העשייה / יצירה — Kabbalistic terms for levels of the divine and cosmic structure: Malchus (Kingdom) = the lowest of the ten Sefirot, associated with the Shechinah / Community of Israel; Ze'ir Anpin (the Small Face) = the six middle Sefirot (Chesed through Yesod) that together form the masculine divine structure; Asiyah (the World of Making) = the lowest of the four worlds; Yetzirah (the World of Formation) = the second world from below. The point: one cannot locate a person at just one level — because the human being encompasses all levels simultaneously.] — for the human being encompasses everything — from the beginning of Atzilus [אצילות — "Atzilus / Emanation." The highest of the four worlds in Kabbalistic cosmology — Atzilus, Beriah, Yetzirah, Asiyah. Atzilus is the world of pure divine emanation — where the Sefirot exist as pure divine attributes with no separation from G-d. The human being draws from this highest world all the way down to the lowest level of Asiyah.] to the end of Asiyah — all is included within him. And so it is brought in the holy Zohar: the human being was created — and all the worlds gave their portion to him — and therefore he is encompassed from everything — and all the worlds depend upon him. And the unification of the Holy One blessed be He and His Shechinah — all depends upon the human being who has free choice — specifically.]

Segment 9
HE:
ועסט פאר דינען ארווח ואס אן אשעור אין אן איין ערך.

EN:
[And also in his coupling — to bring souls from across all the worlds and all the levels — until the Infinite[א"ס = אין סוף — "the Infinite / the Endless." Ein Sof — the Kabbalistic term for G-d in His infinite, unknowable, boundless essence — that which literally has no end (ein = there is no; sof = end). The source from which all souls are ultimately drawn.] — and from there the soul of the Jewish person who comes to this world is drawn. And therefore: the enormous gravity of the prohibition against the blemish of the covenant — for the seed of the person encompasses all 22 letters of the Torah and all the holinesses and so on — and when one brings this, G-d forbid, into the husks — this is, G-d forbid, the destruction of the worlds — and his sin is enormous, G-d forbid.]

Segment 10
HE:
גואלד לאז דיך ניט אפ ריידין פין בעל דבר אין דיים זכות ועט דיך דער רבי ז"ל אוף ועקין פין שלאף אין דיך מקרב זיין באמת גואלד עס איז בידך זאלסט זוכה זיין כי קרוב הדבר אליך מאד בפיך ובלבבך לעשותו גדענק גיט וען ר' ישראל לייבט ואלט ער דאך פאר שמחה מוסר נפש גוען צי שיקין מיט אלי כוחות ע"כ אחי יקירי לאז דיך ניט אפ אין זייא מיט אלי כוחות צו שיקין אבלעך בומיל ואס גיכער איז אין מצו' גוררת מצו' ועסטי זוכה זיין האבין כיסופין צי ברעכין אלי מניעות אין קומין אוף חנוכה צי אנש"ש ואס די שלאפסט נעביך אפ אין אגרוס רחמנות אוף דיר ואס ביסט נעביך ואט ביז שון ניט גוען אטלכי ר"ה אין ואס ועט זיין דער תכלית אין דארך דיים ועסטי צי ברעכין די מניעות אין זוכה זיין זיין אוף ר"ה דארט ויא די שיקסט בומיל וד"ל.

EN:
And in the month of Elul — the essential rectification is for the covenant — as it says: "And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your seed" [Deuteronomy 30:6] — whose initial letters hint at Elul — as brought in Likutay Moharan [ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך — "And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your seed" — Deuteronomy 30:6. The initial letters of the four words: ו (vav) + מ (mem) + ל (lamed) + ה (heh) / א (aleph) + ת (tav) = actually: the standard Breslov teaching uses the initials of the verse "Ani l'Dodi v'Dodi li" — "I am my beloved's and my beloved is mine" (Song of Songs 6:3) = א-ל-ו-ל = Elul. But here the author cites the verse from Deuteronomy about circumcision of the heart — connecting Elul to the rectification of the covenant (tikkun habrit). The circumcision of the heart = the spiritual circumcision of the covenant = the removal of the spiritual "foreskin" of impurity from the heart. This is the inner meaning of Elul.] — for then is the time to circumcise one's heart — to feel the pain — and to request from Hashem. And through this — one's seed also feels its pain — how it lies there — and requests from Hashem to be rectified.

Segment 11
HE:
אחי יקירי איך בין שטארק גהיינגט אין אנש"ש זענין אלי ארומי לייט פין דסט וייגין זייט מען מיט אלי כוחות מען זאל קענין שיקין אפאר בלעכין וארין דאס שיקין איין בלעך קאסט דאס אייגינע פין 5 בלעכין. אחי יקירי זייא מעורר רחמים אוף מיר וארין עס איז מיר נעביך זייער בוטער אין פינצטער אין ואס ועט זיין דער תכלית תיכף זאלסטו ענפרין תשובה טובה. פון מיר ואס איך האף צי זיין די בלעך בומיל בקרוב אין דיך אויף חנוכה אין גהאלפין וערין באמת אמן.

EN:
And also then — the angels search for the lost objects. And there is no greater lost object than the blemish of the covenant — through which they are lost, G-d have mercy. And likewise the lusts. And the Tzaddikim and the angels assist the person in the month of Elul — to search for the lost objects — and they sound the shofar — for the shofar has a matter of finding lost objects — as it says: "And they shall come — the lost ones from the land of Ashur" [Isaiah 27:13 — "And it shall come to pass on that day: a great shofar shall be blown — and the lost ones from the land of Ashur and the dispersed from the land of Egypt shall come." The verse explicitly connects the shofar blast with the restoration of the "lost ones" — the scattered and fallen souls of Israel. The shofar of Elul is a call to the lost sparks of holiness to return.] and so on. And likewise the blessing "Sound the shofar" — which is in the Shemoneh Esreh[שמו"ע = שמונה עשרה — "the Eighteen Blessings / the Amidah." The central prayer of Jewish liturgy, recited three times daily, consisting of eighteen (now nineteen) blessings. Also called the Amidah (the standing prayer).] [ברכת תקע בשופר בשמונה עשרה — "the blessing 'Sound the shofar' in the Shemoneh Esreh — the Eighteen Blessings / the Amidah." The tenth blessing of the weekday Amidah: "Sound the great shofar for our freedom..." This blessing is in the attribute of Yesod — which is the rectification of the covenant. And as brought there: the "May it be Your will" recited in the blessing "Sound the shofar" — is specifically about the rectification of the covenant.] — is in the attribute of Yesod [יסוד — "Yesod / Foundation." The ninth Sefirah — associated with the righteous (tzaddik), with the covenant (bris), and with the transmission of spiritual and physical seed. Yesod is the channel through which the upper divine energy flows into the lower worlds. The rectification of the covenant (tikkun habrit) is specifically a rectification of the Sefirah of Yesod.] — which is the rectification of the covenant.

Segment 12
HE:
(שתציל את עצמך תראה בכל הכוחות לאסוף כסף ולשלוח הנה עם התחבורה פח שמן זית מובחר כי כתבו לנו שלא דולק שמן זית על ציון רבינו הקדוש וכל העולם תלוי בזה כמו שמביא רבינו הקדוש בספר המדות ע"י שמן זית שדולקין בנר תמיד נצולין משמד והיום כל העולם מלא בשמד רח"ל וכל הצרות צרות הנפש והגוף בכלל ובפרט נמשך רק מזה וכמו שמביא מוהרנ"ת הקדוש בעלים לתרופה שלהדליק נר תמיד של שמן זית אצל רבינו אין למעלה ממנה אין דבר גדול מזה וזה המתקת כל הדינים הן בכלל ישראל הן בפרט לאנש"ש ובפרטי פרטיות לזה שמשתדל בזה.

EN:
And then the Tzaddikim and the angels assist — to search and find the lost objects. And the person must give the arousal from below — that he should always seek with his will and desire to find his holiness: "Where is my holiness? Where is my purity? Where is the root of my soul?" And when he yearns and sorrows to seek and request — and prays for this — that he may find the lost objects — even though it appears to him that he finds nothing — and on the contrary — he is even worse. In truth — in the very searching itself — he already finds much — for "I labored and I found — believe it; I labored and did not find — do not believe it." [Talmud Megillah 6b — "If a person says to you: I labored and found — believe him. I labored and did not find — do not believe him. I did not labor and I found — do not believe him." The principle: sincere spiritual effort always bears fruit, even when it seems fruitless.]

Segment 13
HE:
על כן אחי יקירי אהובי מחמדי זכור היטב מה שאנו מדברים כאן לראות להשתדל שידלוק שמן זית על ציון רבינו הקדוש אין דבר למעלה מזה וצריך כמעט מס"נ על דבר קדוש כזה זכור היטב עבור כל חוט השערה בענין רבינו צריך להתגלגל בכל מיני רפש וטיט ובפרט דבר כזה שכל העולמות תלויים בזה אשר אין לשער ולהעריך צריך לזכור היטב מה שרבינו הקדוש אמר שלעשות עבורו את הדבר ההכי קטן זה קשה בלי שיעור אם זה רק עבור רבינו אז הבע"ד משתטח בכל הכוחות כי דבר כזה היא טובה עבורו בעולם הזה ולימות המשיח ולתחיית המתים ולעתיד לבא.

EN:
And therefore they sound the shofar on the 8th of Elul — as a hint to search for the lost objects — that the angels dig and search — and when they find some lost object — there is great joy among them — and they sound the shofar — the teruah[תר"ת = תרועה — "the teruah blast." The broken, staccato shofar sound (as opposed to the tekiah — the long unbroken blast). תר"ת is the abbreviated form of תרועה in the context of the shofar blowing sequence: tekiah-shevarim-teruah-tekiah (תשר"ת).] — the initial letters of: "the desires of the wicked shall perish." [Psalms 112:10 — "The wicked shall see and be angered — he shall gnash his teeth and melt — the desires of the wicked shall perish." ת-ר-ת = the abbreviation תאות רשעים תאבד — rendered by its initials. A homiletic reading: the shofar-teruah on 8 Elul announces the perishing of the wicked impulses through the search and the finding of the lost holiness.]

Segment 14
HE:
ובפרט דבר שכזה שהוא מזכה את הרבים באמת שזה זכות הרבים לדורות ולדורי דורות צריך לרוץ ולעבוד בכל הכח אפילו לעשות משהו עבור רבינו זצ"ל ובפרט דבר כזה שאין למעלה ממנה צריך בודאי לרוץ בשמחה גדולה לקחת לעשות את המצוה אם השי"ת זיכה אותנו במצוה הזאת שאנו צריכים לשלוח אנו צריכים לחטוף את זה עם שתי הידיים ולא לאחר ולא להתעצל ובזכות זה רבינו יתאמץ עבורינו שנוכל לזכות אנו בעצמנו ג"כ בקרוב לכל טוב וד"ל שכל העולם יצא מהצרה שזה כ"כ סגור ומסוגר שאם העולם הי' יכול ליסוע הרי כל העולם הי' נוסע אז הרי משיח הי' מגיע וכו' וד"ל.

EN:
And our master the Rebbe זצ"ל explains there in Torah 6 — "Call out to Joshua" — the matter of the intention of Elul — for each and every person. And the summary is: that the essential of teshuvah is — when one hears one's humiliation — to be still and silent — and not to respond to one's shame — only to receive it with love — in order to [purify one's blood]... through the shame one feels for one's sins — and through this one becomes an Aleph. [ונעשה א' — "and through this one becomes an Aleph." The letter Aleph (א) is composed of three components: a yud (י) above, a yud (י) below, and a vav (ו) in the middle connecting them. The Rebbe expounds: the lower yud = the quality of silence and stillness in the face of humiliation — like an animal (behemah) that cannot respond to its shame — that quality of speechless acceptance; the vav = the "tent" (ohel) — the humiliations that come through one's companions or from Heaven through the obstacles one encounters in Jewish life — for the vav is the "firmament" that separates; and the upper yud = the connection to the Tzaddik — the elevated point — who sits on the throne. Through accepting the humiliation in silence (lower yud) — experiencing the obstacles and shame of Jewish life (vav/tent) — one is connected to the upper yud (the Tzaddik). And together these three elements form the complete Aleph — the unity of the soul's journey.] For the letter Aleph — the yud above — yud below — and vav in the middle — that is: the lower point is the quality of deep stillness[דמימיות — "deep stillness / silent muteness." From the root דמם — to be silent, still, speechless. The same root as the "still small voice" (kol demamah dakah — I Kings 19:12) and as Psalms 62:2: "For G-d alone my soul is in demamah — silent waiting." Demimiyus is a deeper, more animal-like stillness than ordinary shtikah (silence) — the complete inability to respond, like an animal that cannot defend itself against shame.] and the animal-like acceptance of humiliations — like an animal that cannot respond to its shame. The vav is the tent — which is the humiliations that come to one through one's companions — or from Heaven — through the obstacles one has in Jewish life. For the vav is a firmament that separates — the aspect of obstacles — and the heavens — fire and water — that his face changes to many colors from the shame — and as brought in the Talmud: it is as though he is judged in fire and water. And through this one is connected to the upper yud — which is the elevated point — which is the Tzaddik who sits on the throne.

Segment 15
HE:
אחי יקירי זכור היטב איך שהברגר לא יכל להוציא את אשת העני ללא השגעון שעשה כי אכן צריך פעם באמת לעשות שגעון כדי להציל את הנשמה כי אם רק מתחילים להתבונן ולהתחכם נשארים בלא כלום ואי אפשר בשום אופן להוציאה אבל איך שהברגר עשה שלא חשב כלום ונכנס בסערה אחת ולא התבונן בכלל ובאמת הוא עשה שגעון ובכל זאת הוא הוציא את אשת העני אשרי לו ע"כ אחי יקירי זכה ועשה שגעון מבלי להתבונן ומבלי לחשוב ורכוש פח שמן זית משובח שמן זית צפתי ושלח הנה ואנו נארגן עוד כמה פחים לשלוח יחד אהה (גואלד) אל תתן לרמאות עצמך זכור ציון רבינו הוא בחינת אבן השתיה ולמעלה ממנו למעלה מקודש הקדשים תחשוב כאילו הנך מדליק את המנורה בבית המקדש אחי אקנא בך אם תעשה זאת באמת אהה (גואלד) זה עוד יעמוד לך היטב [לעת הצורך] תרוויח בזה ריוח שאין לו שיעור ואין לו ערך.

EN:
And this is the aspect of Keter — the language of waiting — for teshuvah is in the aspect of Keter — and one cannot jump into holiness all at once — for one must wait greatly — very greatly — literally all the days of one's life. And every time to do teshuvah — for one must always hold to the quality of teshuvah — for who can say: "I have cleansed my heart — I have purified myself from my sin"? [Proverbs 20:9 — "Who can say: I have cleansed my heart — I have purified myself from my sin?" A rhetorical question: no one can make this claim. Every moment's teshuvah reveals new dimensions requiring further teshuvah.] Even the sin that I confess — it is full of ulterior motives — and one must do teshuvah for it. And this is the aspect of waiting — for every time one does teshuvah one becomes more refined and draws closer and finds more. [As the world says: "The more one searches — the more one finds."]

Segment 16
HE:
אהה (גואלד) אל תניח את עצמך להתפתות מהבע"ד ובזכות זה רבינו יעיר אותך משנתך ויקרב אותך באמת אהה (גואלד) בידך לזכות כי קרוב הדבר אליך מאד בפיך ובלבבך לעשותו זכור היטב אם ר' ישראל הי' בחיים הוא הי' מוסר את נפשו מרוב שמחה ורואה בכל הכוחות לשלוח ע"כ אחי יקירי אל תרפה את עצמך וראה בכל הכוחות לשלוח פח שמן זית מה שיותר מהר ומצוה גוררת מצוה שתזכה שיהיו לך כסופים לשבור כל המניעות ולבא על שבת חנוכה לאנש"ש מה שהנך ישן עדיין לדאבונך ורחמנות גדולה עליך מה שהנך רחוק לדאבונך כבר כמה ר"ה שלא היית ומה יהי' התכלית ועי"ז תזכה לשבור את המניעות ותזכה להיות בר"ה שם במקום שהנך שולח שמן זית וד"ל.

EN:
But one needs great strengthening and great expertise — to hold oneself always to Hashem — and always to search and seek to draw close to Hashem. And even if it seems to him that he is already close and has already found — and he is at the highest level — he should be expert in the running: that he is still very far — very far — and he has not yet drawn close at all — and has not yet found one in a thousand thousand of what he needs to find — for the greatness of Hashem is without end.

Segment 17
HE:
אחי יקירי אני דחוק מאד ואנש"ש כולם עניים ובכל זאת דואגים בכל הכוחות שיוכלו לשלוח כמה פחים כי מחיר המשלוח של פח אחד הוא אותו המחיר משלוח של חמש פחים.

EN:
And conversely — however much he yearns and searches — and suddenly he falls, G-d forbid — even to the place he has fallen — he should not despair from searching and seeking further — and he should know: Hashem is with him — and he still has great hope to merit everything he needs to merit — and to find all the lost objects completely. For the mercies of Hashem are beyond estimation — "If I make my bed in Sheol — You are there." [Psalms 139:8]

Segment 18
HE:
אחי יקירי עורר עלי רחמים כי מר לי מאד לדאבוני חושך ומר מאד ומה יהי' התכלית. תענה תיכף תשובה ממני המצפה לראות את פח השמן בקרוב ואותך על חנוכה ולהושע באמת אמן).

EN:
And when one is strong in this — then... the paths are made in Elul through the power of Moses our Teacher and all the Tzaddikim — in the aspect of Moses — for they have the power to repair and to elevate all the fallen and the descended — even to the depths of Sheol... they have the power to elevate to the ultimate elevation — to not despair of oneself.[לבלי לייאש א"ע — "to not despair of oneself." א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation throughout the correspondence.]

Segment 19
HE:
שמואל הורוויץ ברסלבר.

EN:
This twenty-ninth letter — written during Elul, no specific date given — is the most Kabbalistic letter in the entire collection, and one of the most technically complex. It is structured as a continuous teaching on Elul, the covenant, the Shofar, and the letter Aleph — all through the lens of LM Torah 6.

Segment 20
HE:
תשלח את הבלעך (פח) ע"י איש נאמן אשר אתה מכירו כשהוא נוסע באטמביל ושימסרו או לי או ליעקב זאב וכו' או לר' אלטיר וגם תכתוב לנו מכתב למי מסרת את הבלעך ואפוא מעונו ואנחנו נלך אצלו לקבלו פרייליך האפ אגוטין שבת קדש

EN:
Salutation and prayer (§§1–2): New honorific for the wife: "most praiseworthy of women among the tent-dwellers" (Judges 5:24 — Yael). Prayer for the sick child Chananya Yehudah son of Malka Devorah.

The Rebbe's supremacy and the cosmic application (§§3–5): Elul = different letter-combinations (tzerufim) every moment (Arizal). The Rebbe's Torah = neshama l'neshama d'Atik — the soul of the soul of Atik — the innermost hidden Torah. From Chayyei Moharan: people think the Rebbe's greatness is that his book contains the Arizal's intentions — they don't know that his book contains everything including the Arizal, and is actually much higher beyond estimation. The Rebbe explains the Arizal's intentions practically for each individual. Why? Because: (1) the writings of the Arizal say one cannot locate a person at a single cosmic level — because the human being encompasses everything from Atzilus to Asiyah; (2) all the worlds gave their portion to Adam; (3) all cosmic rectifications (yichud K"BH and Shechinah) depend specifically on the human being with free choice. Therefore: the enormous gravity of the blemish of the covenant — the seed encompasses all 22 letters of the Torah — bringing it into the husks = destruction of the worlds.

Elul: covenant-rectification and the Shofar (§6): Elul's essential rectification = the covenant. The Deuteronomy verse about circumcising the heart (30:6) hints to Elul in its initials — Likutay Moharan. The time to circumcise one's heart = to feel the pain = to request from G-d. One's seed also feels its pain and requests. Angels search for lost objects in Elul — the lost object = the blemish of the covenant. The Shofar = instrument for finding lost objects: Isaiah 27:13 ("the lost ones from Ashur"). The blessing "Sound the shofar" is in the attribute of Yesod = the covenant-rectification. The May-it-be-Your-will of that blessing concerns the covenant. On 8 Elul the Shofar sounds: when angels find a lost object = great joy = the Shofar of Teruah = the initials of "the desires of the wicked shall perish" (Psalms 112:10).

The Aleph (§7): The letter Aleph decoded as the teshuvah process: Lower yud = silence and stillness in the face of humiliation (like an animal that cannot respond to its shame); Vav = the tent/firmament of obstacles — the humiliations from companions or from Heaven — fire and water — the blushing shame; Upper yud = connection to the Tzaddik who sits on the throne. Through accepting humiliation (lower yud) and experiencing obstacles (vav/firmament) one is connected to the Tzaddik (upper yud) and becomes a complete Aleph. Keter = waiting — teshuvah is Keter — cannot jump all at once — must wait all one's days — Proverbs 20:9: who can say "I have cleansed my heart"? Every confession is full of ulterior motives — must do teshuvah for the teshuvah. The folk saying: "the more one searches the more one finds" (Yiddish). Expert in ratzo: still very far even at the heights. Expert in shov: don't despair even from Sheol — Hashem is there (Psalms 139:8). The Moses-souls have the power to elevate all the fallen.

Key terms: Tzerufim — different combinations of holiness every moment of Elul · Neshama l'neshama d'Atik — the Rebbe's Torah = soul of the soul of Atik Yomin — higher than the Arizal · Chayyei Moharan — ma'alas toraso — the section on the greatness of the Rebbe's Torah · L'ovda ul'ma'aseh — the Rebbe translates all Kabbalistic intentions into practical guidance · Malchus / Ze'ir Anpin / Asiyah / Yetzirah / Atzilus — the cosmic levels from which no single person can be "located" — because all are encompassed in the human being · Kol ha'olamot nusnu chelkam bo — all the worlds gave their portion to the human being · Yichud K"BH u'Shechinteh taluy b'ha'adam ba'al bechira davka — the divine unification depends specifically on the human being with free choice · Tipas ha'adam klulah mi'kol kaf-beis osiyos haTorah — the human seed encompasses all 22 letters of the Torah · U'mal Hashem Elokecha es levavcha — Elul acronym — Deuteronomy 30:6; circumcision of the heart; the letters hint to Elul · Malachim mechapsin achar ha'aveidot — angels search for the lost objects in Elul · Shofar — finding lost objects — u'vau ha'ovdim me'eretz Ashur — Isaiah 27:13; the shofar calls the lost ones home · Teka beshofar — b'midas Yesod — tikkun habrit — the shofar blessing is in the attribute of Yesod = covenant-rectification · Tes Elul — teruah — tav-resh-tav = ta'avat resha'im toved — the 8th of Elul; teruah initials = the desires of the wicked shall perish · The letter Aleph decoded — lower yud = silence/animal-acceptance; vav = firmament/obstacles/blushing shame; upper yud = connection to Tzaddik · Keter = waiting — teshuvah = Keter — cannot jump into holiness; must wait all one's days · Mi yomar zikisi libi taharsati mechata'si — Proverbs 20:9; no one can claim complete purity · Vos mer men zukht mer gefunt men — Yiddish folk saying: "the more one searches the more one finds" · Moshe v'kol haTzaddikim — koach l'ha'alos kol hanoflin — Moses-souls have the power to elevate all the fallen even from Sheol



# His Spiritual Situation — Mental Obstruction, Strife in the Yeshivah, and the Longing for Jerusalem
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/3/

His Spiritual Situation — Mental Obstruction, Strife in the Yeshivah, and the Longing for Jerusalem
מכתב 3
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/3

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' יום הלולא רבא דרבינו האר"י זי"ע ועכ"י א"ס פרשת ואתחנן אל ה' שו"ב וכ"ט לידידי אהובי ומחמדי כנפשי הרה"ח הג' בתוי"ר ומ"מ טובות אשר כל מגמתו וחפצו לאור באור ה' כל הימים כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון קראסקאפ שליט"א

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear friend, the strong one, the exalted man who yearns and longs and desires [Three distinct words: mishtokayk (משתוקק) — intense inner yearning; misga'agaya (מתגעגע) — aching, nostalgic longing; v'chosef (וכוסף) — deep craving and desire. Together they convey that every level of the recipient's being — mind, heart, and gut — is oriented wholly toward G-d. This triad of longing echoes Letter 1, §5.] the service of Hashem in truth and in wholeness — may Hashem grant him merit and draw him close to His service in truth — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him.

Segment 2
HE:
ראשית הנני מודיע לכבודו כי אנחנו ב"ה בריאים. קבלתי מכבודו הקרטיל ושמחתי בו ובגין השאלה ששאל מדוע חזרתי בי מלנסוע לירוש' ת"ו התשובה הוא כך א( העיקר שמפני זה אינני נוסע כי לא אמצא שם בית מיוחד ואין לי שום מקום להתבודדות כמו שיש לי ב"ה פה וזה אצלי העיקר מכל ואין לי ספרים כמו פה יש לי כל ספרי אבא ומניעת המוח כי לא אמצא מקום מנוחה בעדי ואהי' מתנודד ולא אהי' ברשותי ללמוד ולהתבודד כרצוני ואיפה אקח לאכול אמי לא תשלח לי בשום אופן והיוקר בירושלים גדול וכל הקרובים כתבו לי שעל מפתן ביתם לא אדרוך וגם ירוצו מכתבים מכל צד וצד לאבי וכו' שאני אצל חסדי ברסלב וכו' וכו' וכו' והחום שיש בירושלים והנע ונד וההוצאה המרובה ואמי גזרה עלי שבשום אופן בעולם לא אסע ויש לי עוד טעמים וטעמים שמן הנמנע וא"א לע"ע כ"א להיות בצפת או במירון. ע"כ מן המובחר שבמובחר הוא להיות במירון. בח' אלול ותשרי בל"נ בודאי אהי' במירון בימים נוראים יושב שם ר' אבנר ואנשים חסידים ותשוקתי וחפצי ורצוני מאד מאד שתהי' אתי במירון לכהפ"ח כל חדש אלול וחצי תשרי לכהפ"ח זה יהי' בלי שום תירוץ אפשר תוכל לפעול שיתנו לכם פה בצפת תקציבכם מירושלים ועוד כסף מאיזה מקום תראו בכל כוחכם לעבוד ואני בכל חפצי ורצוני ומגמתי ותשוקתי להיות ב' שנים רצופים במירון כל ימות החול וחוץ מש"ק ללמוד ולהתבודד וכו' כידוע אצלנו. מסתמא יעבוד כבודו בכל כוחו שנוכל לישב במירון אלו הב' שנים ולכהפ"ח ח' אלול וחצי תשרי והנני מצפה ומחכה לתשובתו הברורה בענין זה במוקדם הכי אפשרי.

EN:
After inquiring after his precious wellbeing with the great love [באה"ר = באהבה הרבה — "with the great love." The definite article here is intentional and warm: not merely "with great love" in general, but with the great love — the specific, personal, overflowing love the author bears for this friend. This phrasing appears each time and deserves to be rendered fully.] — as for our own wellbeing, thanks be to Hashem. To be sure, I received his precious letters — and in particular the two letters from the Torah-reading portion of Behar, [Behar — בהר — "on the mountain" — the Torah portion (Leviticus 25–26) discussing the Sabbatical year and Jubilee year, giving a precise calendar date for these letters] together with the money. And how greatly my heart rejoiced and my soul exulted upon seeing the preciousness of his pure soul — which has the self-sacrifice [Mesiyas nefesh — מסירות נפש — total dedication to a holy purpose regardless of personal cost; see Letter 2, §5] to make a complete beginning in the printing of the book of the Torah of our master the Rebbe זצ"ל — beginning with the first Torah teaching:

Segment 3
HE:
היום יום הלולא דרבינו הארי זיע"א הייתי על ציונו איזה שעות והמנהג שביום יפ' הולכים כל העיר להתפלל בבהכ"נ שלו שעל ביה"ק ואח"כ הולכים על ציון הק' וכן עשיתי גם אני ובקשתי בעדינו, בער"ח אב הלכתי למירון בחברת ב' אנשים לשלם שם ש"ז והי' לי נסים גדולים שבגדולים המעשה הי' כך איך האב אפ גשמיסט מיט די מענשין (סכמתי עם האנשים) לילך בשעה חצי ב' למירון ואני חכתי עליהם כמו רבע שעה ואמרו לי שכבר הלכו ובאמת עדיין לא הלכו והלכתי במהירות להשיגם ומה אספר על הצרות שסיבבו אותי באמת כבר נתיאשתי מלבוא בחזרה או למירון תיכף שיצאתי מהעיר החום הי' כבר גדול מאד החמה קדרה בתוקף עוז ואני לא השגחתי ע"ז ואני שאלתי להרבה גוים על הדרך אם ראו יהודים ואמרו שראו וע"כ הלכתי להלן וכמו רבע שעה מהעיר בין איך אביסיל פאר גאנגין מהדרך כי שנו אותו מעט אין אזו ויא איך בין פאר גאנגין האב איך תיכף ניט דער קענט אז איך בין פאר גאנגין נאר אין א האלבי שעה ארום איך גיב אקיק איך גאה אוף שטיינר והרים עד לב השמים ממש ולחזור אינני יודע בשום אופן מפני איך האפ ניט חשבון גינומין דיים ועג (תעיתי קצת מהדרך כי שינו אותו מעט ומיד כשתעיתי לא הכרתי תיכף שתעיתי רק כעבור חצי שעה אני מתבונן איך שאני הולך על אבנים והרים עד לב השמים ממש ולחזור אינני יודע בשום אופן כי לא הכנסתי בראש להכיר את הדרך שאני הולך) ואני הולך על הרים וגבעי גבעות עד לב השמים והפחד ג' הי' לי עד שאין לשער ולהעריך כי יראתי מאד מאד מחיות רעות כי בין הרים ג' כאלה בודאי יש חיות ובפרט נחשים ועקרבים וכן הפחד משודדים וערבים הי' ג' ואעפ"כ זעקתי והתפללתי לה' שישלח לי עכ"פ גוי עכ"פ אשמע כלב נובח אראה צפור אראה אילן הלואי אראה קבר ר' יוסי הלואי אהי' עכ"פ במקום שאנחנו תעינו ובכיתי מאד מאד וצעקתי ונדרתי נדרים והתפללתי הרבה בזכות הצדיקים ובאמת דענסמאלט וען מיר האבין פאר בלנזיט איז גיוען השטות דשטות אקעגין דיים ועג קיין טוזנט חלקיל ניט פין היינט מיין ועג איך קען זאגין אז קיין מענטש איז ניט גיוען אויף די בערג אין וען מען דארף מיך חלילה זוכין ואלט גאר ניט אן גיפאלין אין גידאנק מיך צי זוכין דארט וכן הלכתי והלכתי והחום בוער כאש אין איך בין פאר שויציט גוארין אז כמעט דער קאפטין איז גיוען נאס וכל הבגדים היו כמו שלוקחים אותם עכשיו מהרחצה מהמים כמעט אין לשער גודל צערי ויסורי שהי' לי והלכתי הלאה ופתאום הנה אני על הר אז ויפול איך ועל לעבין ועט דאס מיר ליגין אין קופ גבהו הי' עד השמים אין גלאט ויא א ואנד ואין שום דרך חוץ מזה ולא ידעתי אפוא לילך ושלח לי השי"ת ישועה ששמעתי כלב נובח והלכתי אחרי הקול וטפסתי על הקיר הזה בידים ורגלים בפישוט כל גופי אין עס איז מיר נאך שטיינר פון דיים בארג והייתי בסכנה ג' מאד מכל הצדדים ביז דער אייברשטיר האט גהאלפין איך בין אראפ פין דער ואנט (ובאמת אז כשתעינו אנחנו זה הי' שטות דשטות לעומת הדרך הזו אפילו לא אחד חלקי אלף מהדרך שלי הפעם אני יכול לומר שאף אדם לא הי' על ההרים האלו ואם היו צריכים לחפש אותי ח"ו לא הי' עולה על הרעיון בכלל לחפש אותי שם וכן הלכתי והלכתי והחום בוער כאש והזעתי כולי שכמעט החליפה שלי נהיית סחוטה כולה וכל הבגדים היו רטובים כמעט כמו שלוקחים אותם עכשיו מהכביסה, אין לשער גודל צערי וייסורי שהי' לי והלכתי הלאה ופתאום הנה אני על הר שכל ימי חיי כמה שאחייה זה יהי' מונח לי בראש גבהו הי' עד השמים וחלק כמו קיר ואין שום דרך חוץ מזה ולא ידעתי אפוא ללכת ושלח לי השי"ת ישועה ששמעתי כלב נובח והלכתי אחרי הקול וטפסתי על הקיר הזה בידים ורגלים בפישוט כל גופי ונפלו אחרי אבנים מההר והייתי בסכנה גדולה מאד מכל הצדדים עד שה' עזר שירדתי מהקיר) ובאתי אז למקום שכבר כלה המי מגידו לאיזה כפר ערבים רחוק ומצאתי אז חוץ לכפר הזה גדיים וכבשים ואנשים לא ראיתי ואני עומד ומחכה שיבואו אנשים אני שומע שצועקים אחרי ואיני רואה שום אדם ועמדתי כמו רבע שעה עד שראיתי את הרועים ולא ידעתי ערבית לדבר עמהם ורמזתי להם בידי וגופי ובפקפוק לשון וחנפתי אותם באכילתי שנתתי להם כל אכילתי שלקחתי אתי ורמזו לי ביד לאיזה צד אלך ונתן השי"ת במוחי שאבקש לא' שילך להראני הדרך והבטחתי לו 2 גרמ' (שם מטבע) ושאלו אותי אם אני ציוני, רוסי, ועניתי לא רק באתי להתפלל על ציון רשב"י זי"ע ואז הי' זמן פחדים מפני הערבים מאד מאד אפי' בעיר ומכ"ש וק"ו בן ק"ו בכפר וק"ו בכפר ערביים וק"ו בין הרים גדולים כאלה והלכתי עם הערבי ופגענו חברת כלבים גדולים כל פעם ונבחו ורצו לנשוך אותנו ולקחנו מקלות והכינו אותם עד שנפטרנו מהם והלכנו על הרים והי' עוד ד' שעות לילך למירון וכל פעם רצה הערבי לילך מאתי ואני בקשתי אותו שילך אתי וכל פעם אמר לי תן כסף וחפש באמתחתי ותלי"ת שלא מצא כלום אעפ"י שהי' אז אצלי חצי פונט.

EN:
Extended Quotation — The Author Describes the First Torah Teaching in the Book Being Printed [The following passage — in quotation marks in the original — describes the spiritual content and power of the first Torah teaching of Rabbi Nachman that the book will contain. Every word is the author's own passionate description.] "In which there is contained the entire matter of the battle of the Jewish man with his evil inclination, and the awesome power of strengthening — the like of which there is none. How each and every person in the lowly world of the low — the most worthless of the worthless, he than whom there is none more lowly and worthless [The Rebbe's teaching is addressed specifically to the person who feels himself to be at the absolute bottom — the most degraded, most failed, most beyond-hope human being alive. This is deliberately the intended audience above all others.] — can revive and gladden his soul."

Segment 4
HE:
ובדרך מצאנו ערבים הרבה ופחדתי מאד ומצאנו על הדרך זאב ק' נהרג ותלי"ת שסבלתי הרבה עד שראיתי א"ע במירון והגוי באמצע הדרך הוכרח לנוח כמה פעמים מפני ההרים והחום אע"פ שלא הי' א' מני מאה להדרך שהלכתי אני חוץ מזה שהלכתי אתו ביחד וכשבאנו למירון הי' יהודי א' שנסע על בהמה והב' יהודים באו אחר חמשה דקים הם יצאו ג' שעות אחר הליכתי מהעיר. והנכרי כל היום הי' במירון כי לא הי' לו כח לחזור לכפרו ואני נתתי לו בעד טרחתו ג' גרמ'.

EN:
"And can know and recognize — how, after everything he has done and after everything that has been done to him — even now he is very close to Hashem. And how even he can merit, in every hour and moment, with every single inclination and movement by which he inclines himself toward Hashem [The phrase בכל נטיה ונטיה שנוטה — "with every single inclination and movement by which he inclines" — is a deliberate repetition (נטיה / נוטה from the same root) emphasizing that the tiniest inner movement of turning toward G-d — even an impulse, a flicker of desire — has immeasurable value. The repetition is preserved in the translation.] — and every single good point — how Hashem has pleasure and satisfaction even from him, and loves him greatly, and looks and waits for him to return to Him of his own free choice in this world specifically." [בבחירתו בזה העולם דייקא — "of his own free choice in this world specifically." Free will exists only in this world. Therefore G-d waits with infinite patience for a person's voluntary return here, because only here is it genuinely chosen — and thus of infinite value to Him. After death, in the World to Come, no free choice is possible and therefore no merit can be earned.]

Segment 5
HE:
ותיכף כשבאו האנשים הלכתי עמם להמגידו דרך האבנים הגדולים והלכנו לתלוש עשבי הדסים ואח"כ אמרנו כל תהלים והיינו אצל הבית הלל ור"י הסנדלר, הלכנו בזה היום חזרה לצפת, בקשתי בעד כבודו על ציון רשב"י זי"ע, העור שלי נתייבש ונקלף מהחום וג' ד' ימים אח"כ לא יכולתי כמעט לישב מחמת חלשות וב"ה וב"ש שנצלתי אילו פינו מלא כים וכו'

EN:
"For after death, in the World to Come, compassion avails absolutely nothing at all. And the only real compassion — the only true mercy — is precisely this: [ורק הרחמנות הוא. כאשר האדם שובר יצרו הרע — a sharp, paradoxical sentence: "And the [only real] compassion is precisely this — when the person breaks his evil inclination." The author is saying: do not look to G-d's compassion to save you after death. The only real divine mercy is what happens right now, in this world, when a person struggles and overcomes. That struggle itself IS G-d's compassion — expressed as the human being's own capacity to fight and win.] when a person breaks his evil inclination with whatever he can. And every single movement by which he moves himself from his physicality toward the service of Hashem — whether in Torah, what he can; and whether in prayer; and whether in commandments and good deeds; and in the subduing of his anger [ובכבישת כעסו — "in the subduing of his anger" specifically. Not merely the evil inclination in general — the text singles out anger as a distinct and particular battle. Anger is one of the most destructive of human traits in Jewish ethical thought, and subduing it is considered a feat of enormous spiritual significance.] ; and so on and so on — this is true and eternal profit." [Revach amiti v'nitzchi — רווח אמיתי וניצחי — true and eternal profit. A mercantile image: every act of self-overcoming is a permanent, indestructible spiritual earning stored up forever. See Letter 2, §7 on rayach.]

Segment 6
HE:
ובגין מצבי פה ב"ה הי' לי מניעות הרבה מאד מאד מכל צד ופנה ויש לי ב"ה עוד ועוד וב"ה שעברתי על כולם והי' לי מניעת המוח ג"כ כמה פעמים וב"ה שעברתי מהם בשלום וב"ה שקבלתי מכתב מאבי ת"ח על היותי במירון וכותב שהוא מסכים שאהי' במירון.

EN:
"For all the worlds together are not worth even one measure of satisfaction that a person gives to Hashem through any commandment or any good point that is in him — and especially in a matter of a commandment that involves the subduing of the [evil] inclination." [Kevishas hayetzer — כבישת היצר — the conquering of the evil inclination. When a person does good despite internal resistance — when they overcome the pull to give up, to sin, or to despair — this is of incomparable worth to G-d.]

Segment 7
HE:
יותר אין שום חדשות תיכף תשובה ברורה ונכונה

EN:
"The principle is: the power of strengthening that will be in this Torah when it is printed — there is absolutely no parallel to it. And it can revive and fortify the entire world from end to end — to the point that there is no illness in the world, and no disease, for which there will not be a true, wholesome, and complete healing — for whoever only wishes to receive the healing in wholeness and simplicity, and to carry it out as the true, merciful, truthful Healer of souls [הרופא נפשות האמיתי הרחמן האמת — "the true, merciful, truthful Healer of souls." Three distinct qualities: true (האמיתי — genuinely what he claims to be), merciful (הרחמן — driven by compassion, not judgment), and of-truth (האמת — his prescriptions are grounded in absolute truth). The Rebbe is described through all three.] commands him."

Segment 8
HE:
ממני המחכה ומצפה לתשועת ה' שמואל הלוי הורוויץ

EN:
"And therefore it is surely a merit for the multitudes [Zechus harabbim — זכות הרבים — an act that benefits the many. In Jewish thought this carries immeasurably greater spiritual weight than an act benefiting only an individual. Printing this book is understood as such an act — potentially healing countless souls across all generations.] the like of which there is none. For this is the very essence of the matter — to revive broken, afflicted, sick, despairing souls, and those who are ill in soul — upon whom the evil inclination has shot all his bitter and most bitter arrows, anointed with all kinds of deadly poison: which are his evil thoughts and wicked imaginings, and transgressions and sins, and deliberate rebellions and acts of defiance, G-d forbid." [A progression is described: evil thoughts → wicked imaginings → transgressions → sins → deliberate rebellions → outright defiance. This is the trajectory of the yetzer hora's poisoned arrows going deeper and deeper into the soul. The book's healing is addressed to people at every stage of this list — including the last.]

Segment 9
HE:
הנני מבקשו מאד שאל ישכח לחפש בעדי סה"ק ולשלחם לי

EN:
"To revive them with all kinds of soul-restoring delicacies [Mataamin hameshivim es hanefesh — מטעמים המשיבים את הנפש — "delicacies / exquisite dishes that restore the soul." A beautiful image: the book's teachings are like specially prepared spiritual food — nourishing, satisfying, reviving — for the soul that has grown sick and weak from despair.] — so that they should not despair, G-d forbid — and that they should know that there is absolutely no despair in the world at all. [אין שום יאוש בעולם כלל — "there is absolutely no despair in the world at all." One of the most famous and central teachings of Rabbi Nachman of Breslov — possibly his single most important declaration. No matter how far a person has fallen, no matter what they have done, there is always a way back. Despair itself is the one thing that is truly forbidden.] And as long as the breath of life is in their nostrils — they still have very great hope to strengthen themselves and draw close — and to be beloved and cherished to Hashem — with every single movement and movement by which they move themselves toward Hashem."

Segment 10
HE:
לדרוש בשלום חברי היקר כש"ת כמ"ר שלמה עתיק נ"י בבקשה לצייר לי בפרוטרוט כל מצבו וכן לדרוש בשלום חברי כמר יצחק קעניג בישיבת ת"ח.

EN:
Author's Note [The following — enclosed in parentheses in the original — is the author's own Hebrew translation of all the Yiddish sections above (§§13–27). It is an integral part of the letter and is translated here in full, section by section.]



# Letter 6 ו
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/30/

Letter 6 ו
מכתב 30
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/30

Segment 1
HE:
ב"ה אור ליום ו' עש"ק פרשת שמיני פעה"ק ירושלים תובב"א [כ"א אדר ב' תרפ"ז]

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, our beloved, our dear — the exalted and honored one — the distinguished Chassid — a doer of charity and lovingkindness — his honor, his splendor, his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may G-d protect him — and all his household, may they live. And the honored one — our dear friend — the exalted one — the distinguished Chassid and so on — his honor, his splendor, his glory, our master and teacher Rabbi Moshe Aharon, may his light shine — and all his household, may they live — and all those attached to them, may they live. [כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — "the honor of our master, our teacher, our Rabbi." The standard full salutation honorific. וכל הנלוים עליהם שיחיו — "and all those attached to them / all who are joined to them, may they live" — extending the blessing to the wider community surrounding the two recipients.]

Segment 2
HE:
החיוה"ש ורוה"צ ורפו"ש וכט"ס אל כבוד אהובי אחי יקירי כנפשי ולבבי נפשי קשורה בנפשו מאד צמאה נפשי לראותו ה"ה החסיד המופלג ביראת ה' שותה מים חיים מבאר מים חיים מננמ"ח כש"ת כמוה"ר ... נ"י שליט"א.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received the congratulations of mazal tov — and also the money — 11 dollars — recently — and many thanks to you.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר אחי יקירי ולבבי הנני מודיע לך משלומנו כלנו כי ב"ה החיוה"ש אתנו יתן הי"ת שנזכה לבשר בש"ט זל"ז ולהתראות כלנו ביחד מתוך הרחבה בלב שמח באמת.

EN:
The Second Adar; Joseph the Tzaddik; the Acronym of Adar; Speaking True Words in Hisbodidus Behold — thank G-d — the second Adar has already entered. And "when Adar enters — one increases in joy" — even in the first Adar — and all the more so in the second Adar. And the months of Adar hint at Joseph the Tzaddik — whose sons divided into two tribes — and so the months divide into two Adars — as brought in the books. [חדשים אדר מרמזין ליוסף הצדיק שבניו נחלקין לשני שבטים — "the months of Adar hint at Joseph the Tzaddik whose sons divided into two tribes." Joseph's two sons — Menashe and Ephraim — each became a separate tribe, making Joseph's portion into a double portion. So too the month of Adar divides into two in a leap year — the first Adar and the second Adar — doubling the month of joy. Kabbalistic tradition connects Joseph the Tzaddik — the master of the covenant (Yesod) — with the month of Adar and its double holiness.] And our master the Rebbe זצ"ל brings: Adar — the initial letters of "Rosh devarcha emes" [אדר ר"ת ראש דברך אמת — "Adar — the initial letters of: 'Rosh devarcha emes' — the beginning of Your word is truth.'" א (Aleph) = ראש (Rosh — beginning); ד (Dalet) = דברך (devarcha — Your word); ר (Resh) = אמת (emes — truth). The verse: Psalms 119:160 — "The beginning of Your word is truth — and every one of Your righteous judgments endures forever." The Rebbe teaches: in the month of Adar one can merit to speak words of truth before Hashem in hisbodidus and prayer.] — "the beginning of Your word is truth" — that one can merit to speak true words before Hashem in hisbodidus and prayer. And in truth — one must cry out greatly before Hashem — that He should save us from the husk of Haman-Amalek — which is the evil inclination in the person's heart. And in particular on Taanis Esther — it is good to recite Psalm 22 — "To the conductor — on the Ayeles HaShachar" — which hints at Esther — who cried out: "My G-d, my G-d — why have You forsaken me?" [Psalm 22:1 — "To the conductor — on the Ayeles HaShachar (the morning star / the deer of the dawn)." The Talmud (Yoma 29a) identifies the "Ayeles HaShachar" with Esther. The dawn of Purim rescue came after the long night of Haman's decree — as the morning star appears after the darkest hour.] And the selichos of Taanis Esther — to fulfill "the words of the fasts and their cry." [Esther 9:31]

Segment 4
HE:
אחי יקירי קבלתי ד"ש שלום ממך ע"י ידידנו מאנש"ש ר' צבי נ"י ומאד מאד שמחנו לשמוע משלומך הטוב כי זה זמן רב שלא קבלנו ממך שום מכתב וידיעה ור' צבי ביקש אותי שאכתוב לך בשמו כמו שהבטיח לך, וב"ה הי' לנו פה פורים משולש בשמחה וב"ה ביום א' מזה השבוע הלכנו לכל בית מאנש"ש בשמחה ואהבה ושירים על הדרך וב"ה הייתי שיכור כמעט עד דלא ידע וכו' וב"ה הולכת ונדפסת הגדה עם פירושים מלוקט מספרי רבינו נאה ומשובח מאד ויהי' לקידוש ה' גדול וגם ראיתי מכתב אשר מדפיסים בפולני' הלקוטי עצות עם פי' עברי טייטש אשר מועתק ע"י ר' שמשון נ"י נכד רבינו זצ"ל זי"ע ועכי"א והנה רבינו ז"ל אמר שפורים הכנה לפסח ועכשיו הזמן קרוב לפסח והי"ת יעזור ליציאת מצרים באמת ולהכנעת המן עמלק ע"י מצות ספירת העומר והנני מבקש רחמים בעדך והנני מזכירך בכל מכתב שאני כותב לאנש"ש להזכירני על ציון רבינו הק' לטובה.

EN:
Mordechai: Mar Deror; Gematria of Rav Chesed; Purim Holier than Yom Kippur; All Beginnings from Purim For every year and every year the times are awakened to receive the holiness of Mordechai and Esther — and one needs the preparation of crying out and screaming to Hashem — to purify oneself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself."] from the husk and impurity of Haman-Amalek — and to receive the holiness of Mordechai and Esther — the most holy of all holinesses — "Mar Deror" — the anointing oil with which all the holy vessels of the Holy Temple[בהמ"ק = בית המקדש — "the Holy Temple." The standard abbreviation throughout the correspondence.] were anointed. [מר דרור שמן המשחה — "Mar Deror — the anointing oil." The words מרדכי (Mordechai) and מר דרור (mar deror — pure myrrh / free-flowing myrrh) are connected. Mar deror is the first spice listed in the formula for the sacred anointing oil (Exodus 30:23) with which all the Tabernacle vessels and the High Priest were anointed. The Talmud (Keritot 5a) identifies Mordechai with mar deror — Mordechai's name itself contains the essence of the most precious anointing substance. As the anointing oil sanctified every holy vessel, Mordechai's illumination — revealed on Purim — sanctifies every Jewish soul.] And Mordechai in gematria[בגימ' = בגימטריה — "in gematria." The standard abbreviation for the system of assigning numerical values to Hebrew letters.] equals "Rav Chesed" — which is above all 70 faces of the Torah [ומרדכי בגימ' רב חסד — "and Mordechai in gematria equals Rav Chesed." Gematria (the numerical value of Hebrew letters): מרדכי = 40+200+4+20+10 = 274. רב חסד = 200+2+8+60+4 = 274. "Rav Chesed" = "abundant kindness / the great kindness" — from Exodus 34:6, the Thirteen Attributes of Mercy. The teaching: Mordechai's illumination is the quality of overflowing divine kindness — which stands above all 70 facets of the Torah and is the ultimate level of divine goodness.] — and he is in the aspect of "the deed of ancient times." [מעשה של שנים קדמוניות — "the deed of ancient times." From Ecclesiastes 1:10 / LM Torah 60. The Rebbe's teaching: Mordechai represents a level of holiness that precedes creation — the primordial divine goodness from before the world was made. The Megillah is called "Maaseh Kedushah" — a deed of holiness — because Mordechai's illumination touches this primordial level.] And this is the aspect of Megillas Esther — a deed of holiness. [See Torah 60 — the opening of Rabbi Shimon[פתח ר"ש = פתח רבי שמעון — "Rabbi Shimon opened." ר"ש = רבי שמעון — Rabbi Shimon bar Yochai. The teaching opens with the words "Patach Rabbi Shimon" — Rabbi Shimon bar Yochai opened with a verse from Psalms, as is the Zoharic style.].] [תורה ס' פתח ר"ש — "Torah 60 — the opening of Rabbi Shimon." LM Torah 60 — whose opening words are "Patach Rabbi Shimon" (Rabbi Shimon opened [with the verse...]). A major teaching on the holiness of Purim, the Megillah, and the illumination of Mordechai.] And Purim is holy with the holiness of the High Priest[כה"ג = כהן גדול — "the High Priest."] who performed the service in the Holy of Holies[קה"ק = קודש הקדשים — "the Holy of Holies." The innermost chamber of the Temple, entered only by the High Priest on Yom Kippur.] on Yom Kippur[יו"כ = יום כיפור — "Yom Kippur / the Day of Atonement."] — and on Purim this is accomplished through feasting and joy. And all beginnings come from Purim — for even Pesach — which is the beginning of all beginnings and the beginning of Israel's holiness — in longings and yearning for Hashem — also[ג"כ = גם כן — "also / as well."] begins from Purim. For according to how much one merits the holiness and joy of Purim — so one merits the holiness of Pesach and to be saved from even a trace of chametz on Pesach — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל. And therefore — certainly the great obligation to rejoice in Adar — as the Tzaddikim wrote: "When Adar enters — one increases (the holiness) in joy (through joy)." And "the month that was transformed for them from sorrow to joy." And all the more so on Purim itself — and beforehand: to draw upon oneself[ע"ע = על עצמו — "upon himself / oneself."] the holiness of Moses our Teacher — the true Tzaddik — on the 7th of Adar — the day of his passing [ז' אדר יום פטירתו — "the 7th of Adar — the day of his passing." Moses our Teacher was born on the 7th of Adar and died on the 7th of Adar (Talmud Kiddushin 38a). The 7th of Adar is a day of special observance — the Chevra Kadisha (the burial society) fasts on this day. The Rebbe draws from the sanctity of Moses to empower the rectification at Purim — for Mordechai is from the tribe of Benjamin and is deeply connected to the soul-root of Moses.] — [for Mordechai the Tzaddik also made use of his holy merit] — and to study in Sha'arei Tzion or in Lekutay Tzvi — the teachings that speak of Moses our Teacher — and to recite a little of Prayer 7 of Likutay Tefillot Part 2 — which speaks of the holiness of Moses our Teacher. [תפלה ז' ח"ב — "Prayer 7 of Part 2." ח"ב = חלק ב' — Part 2. Likutay Tefillot by R' Nossan Sternhartz — the collection of 210 prayers (Part 1: 150 prayers; Part 2: 60 prayers) based on the Rebbe's Torah teachings. Prayer 7 of Part 2 develops the holiness of Moses our Teacher.]

Segment 5
HE:
טייער האצדיקער ברודער גואלד ואס לאזט דיך אזו אפ שרייבסט ניט קיין שום בריף גדיינק עס גייט ל"ג בעומר עס גייט אזוני היילקי טייג חודש ניסן ואס דער גאנצער חודש איז בחינת ראש חודש אין עס איז אזו ויא תשרי אין עס גייט אזוני היילקי טייג פסח וספירה אשר אין לשער ואס מען קען זיך דער ראטויען פיל אסאך אין קיק אסאך אין לקוטי עצות תשובת השנה מהרב מטשערין אוף פסח מיט ספירה ועסטו זיך ממש מחי' זיין ועסטו ויסין ואס האסט צי טוהין אין גדענק גיט עס גייט ער"ח ניסן ואס איז גוען הנסיעה צום רבין ז"ל אין עס איז בחינת ר"ה.

EN:
The Holiness of Purim = the Future World; Rosh Hashana and Purim as Mirror; Nisan = Rosh Chodesh Every Day; LM II:5; Pesach Through Shavuos May Hashem grant us merit for the holiness of Purim — which is in the aspect of the holiness of the World to Come — a supreme, ultimate, supernal awe — which is entirely joy and will and yearning and cleaving to Hashem without end. And all our hope throughout the year is from the holiness of Purim — that it can rectify everything. And this is analogous to the holiness of Rosh Hashana of our master the Rebbe זצ"ל — which is also with joy and the delight of Hashem — "the joy of Hashem is your strength" — and then one feels the awe more. And on Purim also: the supreme ultimate awe of Rosh Hashana and Yom Kippur — but then one feels the joy and delight more. Happy are we that we merited to such holinesses. And afterward — the holiness of the month of Nisan — the head of months — for the entire month is holy with the holiness of Rosh Chodesh — and it is the head of the year in songs and praises and joy and delight in all the worlds — as brought in Torah 5 of Likutay Tannina[לק"ת = לקוטי תנינא — "Likutay Tannina" — the second volume of Likutay Moharan. תנינא = Aramaic for "second." Also abbreviated ח"ב (Part 2).]. [תורה ה' לק"ת — "Torah 5 of Likutay Tannina." לק"ת = לקוטי תנינא — the abbreviated form of Likutay Moharan Part 2 (Tannina). Torah 5 of LM Part 2 — "Tiku Emunah" — the teaching on Rosh Chodesh, Nisan, the shofar of faith, and joy.] And to be careful about even a trace of chametz on Pesach — for whoever is careful about even a trace of chametz on Pesach — his body is holy and his soul is holy of holies — as brought in Tikkuney Zohar. And in the writings of the Arizal it is brought: that whoever is careful about even a trace of chametz on Pesach — will be saved all year from sins. And in the Zohar: that whoever is careful from chametz on Pesach — need not fear the Day of Judgment on Rosh Hashana. And the Seder — said aloud — is the rectification of the covenant — as brought in Torah 20 of Likutay Moharan. [הסדר בקול רם תיקון הברית כמובא בתורה כ' לק"מ — "the Seder said aloud is the rectification of the covenant — as brought in Torah 20 of Likutay Moharan." כ' = kaf = 20. LM Torah 20 — the Rebbe teaches that speaking the Haggadah aloud with full voice is a rectification of the covenant — connecting the holy speech of the Seder night directly to the Sefirah of Yesod (the covenant).] And then all the expanded and contracted minds are awakened — and many longings and yearnings — and one merits to speak words of love and yearning to Hashem. And "all who increases the telling of the Exodus from Egypt — this is praiseworthy" — in kindnesses — for it awakens kindnesses. And the Omer count — to purify oneself from the impurity of Egypt — and to recite Psalms during the Omer days — for it awakens teshuvah — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל. And all to prepare oneself for the receiving of the Torah at Shavuos — for before receiving the Torah one is in the aspect of an animal — barley is animal food — and at Shavuos one brings the Two Loaves — wheat — human food — for one becomes a true human being only through the Torah. And this is awakened every year — for the Torah has 70 faces — and every year one must merit a new illumination.

Segment 6
HE:
ברודער גואלד לאז דיך ניט אפ איך שרייב דאס דיר ברודער גלייב מיר ויא אוף מיר גייט אוך איבער אסאך אין עס איז זייער שוער צי דער האלטין זיך פורים איז גוארין 3 יאר ואס איך מיטשי מיך בלי שיעור, ממש אין רגע בלי פגע אין מייני מניעות המוח אין מייני חלישות וייסט השי"ת אליין יום יום אומר מה יהי' בסופי אבל אעפ"כ מיז מען זיך פארט דער האלטין אין בשום אופן ניט אראפ פאלין יהי' איך שיהי' כי אין שום יאוש בעולם כלל אין דער עיקר איז די כסופין והשתוקקות מען דארף זייער אסאך ביינקין אין ביינקין ועט השי"ת בודאי העלפין נאר ניט גפאלין השי"ת איז יודע אמת ויא איך ואלט זייער גואלט זאלסט גהאלפין וערין באמת נאר מען דארף בייטין איינער פאר דיים צוייטען.

EN:
For every year and every year the times are awakened to receive the holiness of Mordechai and Esther — and one needs the preparation of crying out and screaming to Hashem — to purify oneself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself."] from the husk and impurity of Haman-Amalek — and to receive the holiness of Mordechai and Esther — the most holy of all holinesses — "Mar Deror" — the anointing oil with which all the holy vessels of the Holy Temple[בהמ"ק = בית המקדש — "the Holy Temple." The standard abbreviation throughout the correspondence.] were anointed. [מר דרור שמן המשחה — "Mar Deror — the anointing oil." The words מרדכי (Mordechai) and מר דרור (mar deror — pure myrrh / free-flowing myrrh) are connected. Mar deror is the first spice listed in the formula for the sacred anointing oil (Exodus 30:23) with which all the Tabernacle vessels and the High Priest were anointed. The Talmud (Keritot 5a) identifies Mordechai with mar deror — Mordechai's name itself contains the essence of the most precious anointing substance. As the anointing oil sanctified every holy vessel, Mordechai's illumination — revealed on Purim — sanctifies every Jewish soul.] And Mordechai in gematria[בגימ' = בגימטריה — "in gematria." The standard abbreviation for the system of assigning numerical values to Hebrew letters.] equals "Rav Chesed" — which is above all 70 faces of the Torah [ומרדכי בגימ' רב חסד — "and Mordechai in gematria equals Rav Chesed." Gematria (the numerical value of Hebrew letters): מרדכי = 40+200+4+20+10 = 274. רב חסד = 200+2+8+60+4 = 274. "Rav Chesed" = "abundant kindness / the great kindness" — from Exodus 34:6, the Thirteen Attributes of Mercy. The teaching: Mordechai's illumination is the quality of overflowing divine kindness — which stands above all 70 facets of the Torah and is the ultimate level of divine goodness.] — and he is in the aspect of "the deed of ancient times." [מעשה של שנים קדמוניות — "the deed of ancient times." From Ecclesiastes 1:10 / LM Torah 60. The Rebbe's teaching: Mordechai represents a level of holiness that precedes creation — the primordial divine goodness from before the world was made. The Megillah is called "Maaseh Kedushah" — a deed of holiness — because Mordechai's illumination touches this primordial level.] And this is the aspect of Megillas Esther — a deed of holiness. [See Torah 60 — the opening of Rabbi Shimon[פתח ר"ש = פתח רבי שמעון — "Rabbi Shimon opened." ר"ש = רבי שמעון — Rabbi Shimon bar Yochai. The teaching opens with the words "Patach Rabbi Shimon" — Rabbi Shimon bar Yochai opened with a verse from Psalms, as is the Zoharic style.].] [תורה ס' פתח ר"ש — "Torah 60 — the opening of Rabbi Shimon." LM Torah 60 — whose opening words are "Patach Rabbi Shimon" (Rabbi Shimon opened [with the verse...]). A major teaching on the holiness of Purim, the Megillah, and the illumination of Mordechai.]

Segment 7
HE:
ברודער מיין הארץ טיט מיר זייער זייער וייא ויא איך דער מאן מיך ויא מען האט אמאל זיך גהאלטין אין איינום אין מען האט גביינקט צו עבודת ה' אין היינט איז מען נעביך אזו ואט נאר מען דארף גלייבן אז עס איז אלדז לטובה אין אלדז ועט נתהפך וערין לטובה ברודער גואלד ראטוע דיך דיים גוף אין לאז דיך ניט אפ רבינו הק' זצ"ל בריינגט תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש די עס לוזי הייער אין מיליך וען די קענסט קריגין מאנדל מיליך איז זייער גוט צי טרינקין טיא די רפואה קאך קעפליך פין קנאביל אין מיליך און עס אין טרינק אין זייא לאז דיך ניט ציא קיין עצבות אין קיין צער גאר ניט נאר פרייליך און פרייליך אין דוקא פרייליך בפרט עס גייט חודש ניסן ואס דער רבי ז"ל בריינגט אין לק"מ תנינא תו' ה' אז מען וערט ניצול פין פגם הברית וכו'.

EN:
And Purim is holy with the holiness of the High Priest[כה"ג = כהן גדול — "the High Priest."] who performed the service in the Holy of Holies[קה"ק = קודש הקדשים — "the Holy of Holies." The innermost chamber of the Temple, entered only by the High Priest on Yom Kippur.] on Yom Kippur[יו"כ = יום כיפור — "Yom Kippur / the Day of Atonement."] — and on Purim this is accomplished through feasting and joy. And all beginnings come from Purim — for even Pesach — which is the beginning of all beginnings and the beginning of Israel's holiness — in longings and yearning for Hashem — also[ג"כ = גם כן — "also / as well."] begins from Purim. For according to how much one merits the holiness and joy of Purim — so one merits the holiness of Pesach and to be saved from even a trace of chametz on Pesach — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 8
HE:
(אחי הנלבב והיקר אהה (גואלד) מה הנך מרפה את עצמך כל כך אינך כותב שום מכתב הולך ומגיע ל"ג בעומר הולכים ומגיעים כאלה ימים קדושים חודש ניסן מה שכל החודש הוא בחינת ראש חודש והוא כמו חודש תשרי והלכים ומגיעים כאלה ימים קדושים פסח וספירה אשר אין לשער כמה הרבה אנו יכולים להציל עצמנו והסתכל הרבה בלקוטי עצות תשובת השנה מהרב מטשערין על פסח וספירה ממש תחיה את עצמך ותדע מה יש לך לעשות וזכור היטב מגיע ערב ר"ח ניסן שהיתה אז נסיעה לרבינו ז"ל וזה בחי' ר"ה.

EN:
And therefore — certainly the great obligation to rejoice in Adar — as the Tzaddikim wrote: "When Adar enters — one increases (the holiness) in joy (through joy)." And "the month that was transformed for them from sorrow to joy." And all the more so on Purim itself — and beforehand: to draw upon oneself[ע"ע = על עצמו — "upon himself / oneself."] the holiness of Moses our Teacher — the true Tzaddik — on the 7th of Adar — the day of his passing [ז' אדר יום פטירתו — "the 7th of Adar — the day of his passing." Moses our Teacher was born on the 7th of Adar and died on the 7th of Adar (Talmud Kiddushin 38a). The 7th of Adar is a day of special observance — the Chevra Kadisha (the burial society) fasts on this day. The Rebbe draws from the sanctity of Moses to empower the rectification at Purim — for Mordechai is from the tribe of Benjamin and is deeply connected to the soul-root of Moses.] — [for Mordechai the Tzaddik also made use of his holy merit] — and to study in Sha'arei Tzion or in Lekutay Tzvi — the teachings that speak of Moses our Teacher — and to recite a little of Prayer 7 of Likutay Tefillot Part 2 — which speaks of the holiness of Moses our Teacher. [תפלה ז' ח"ב — "Prayer 7 of Part 2." ח"ב = חלק ב' — Part 2. Likutay Tefillot by R' Nossan Sternhartz — the collection of 210 prayers (Part 1: 150 prayers; Part 2: 60 prayers) based on the Rebbe's Torah teachings. Prayer 7 of Part 2 develops the holiness of Moses our Teacher.]

Segment 9
HE:
אחי אהה (גואלד) אל תזניח עצמך אני כותב לך זאת אחי האמן לי איך שעובר עלי הרבה וקשה לי מאד להחזיק מעמד הפורים נהיו שלש שנים שאני מתייסר בלי שיעור ממש אין רגע בלי פגע ומניעות המוח שלי וחלישות שלי יודע רק השי"ת יום יום אומר מה יהי' בסופי אבל אעפי"כ מוכרחים בכל זאת להחזיק מעמד ולא ליפול יהי' איך שיהי' כי אין שום יאוש בעולם כלל והעיקר זה הכסופים וההשתוקקות צריך הרבה מאד לכסוף ולכסוף אז השי"ת ודאי יעזור רק לא ליפול השי"ת הוא יודע האמת מה מאד רצוני שתושע באמת רק צריך להתפלל אחד עבור השני.

EN:
May Hashem grant us merit for the holiness of Purim — which is in the aspect of the holiness of the World to Come — a supreme, ultimate, supernal awe — which is entirely joy and will and yearning and cleaving to Hashem without end. And all our hope throughout the year is from the holiness of Purim — that it can rectify everything.

Segment 10
HE:
אחי לבי כואב לי מאד מאד כשאני נזכר איך שפעם החזקנו עצמנו יחד וכספנו לעבודת ה' וכהיום לדאבונינו אנו כ"כ רחוקים רק צריך להאמין שהכל לטובה והכל יתהפך לטובה אחי אהה (גואלד) הצל את גופך ואל תזניח עצמך רבינו הקדוש זצ"ל מביא תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש אכול בצים רכות בחלב אם תוכל להשיג חלב שקדים זה טוב מאד לשתיה עשה התרופה הזאת בשל ראשי שום בחלב ואכול ושתה זאת וראה לא להרשות לעצמיך שום עצבות ושום צער כלל לא רק שמחה ושמחה ודוקא שמחה בפרט שמגיע חודש ניסן שרבינו ז"ל מביא בלקו"מ תנינא תו' ה' שניצולין מפגם הברית וכו').

EN:
And this is analogous to the holiness of Rosh Hashana of our master the Rebbe זצ"ל — which is also with joy and the delight of Hashem — "the joy of Hashem is your strength" — and then one feels the awe more. And on Purim also: the supreme ultimate awe of Rosh Hashana and Yom Kippur — but then one feels the joy and delight more. Happy are we that we merited to such holinesses.

Segment 11
HE:
נתאחר עד יום א' פרשת תזריע

EN:
And afterward — the holiness of the month of Nisan — the head of months — for the entire month is holy with the holiness of Rosh Chodesh — and it is the head of the year in songs and praises and joy and delight in all the worlds — as brought in Torah 5 of Likutay Tannina[לק"ת = לקוטי תנינא — "Likutay Tannina" — the second volume of Likutay Moharan. תנינא = Aramaic for "second." Also abbreviated ח"ב (Part 2).]. [תורה ה' לק"ת — "Torah 5 of Likutay Tannina." לק"ת = לקוטי תנינא — the abbreviated form of Likutay Moharan Part 2 (Tannina). Torah 5 of LM Part 2 — "Tiku Emunah" — the teaching on Rosh Chodesh, Nisan, the shofar of faith, and joy.]

Segment 12
HE:
אחי יקירי וחביבי נא לכתוב לנו משלומכם הטוב ואל תדאג כלל תדע שהתחילו להדפיס בפולין לקוטי עצות של רבינו ז"ל עם פירוש עברי טייטש מר' שמשון נכד רבינו וכבר יש אצל ר' נתן נ"י פה קונטרס מאות א'... יותר אין חדשות זאיי פרייליך אין בייט פאר מיר אין ביינק צי עבודת ה' אין לערין לק"ע תשובת השנה (תהי' שמח ותתפלל עבורי והשתוקק לעבודת ה' ולמד לקוטי עצות תשובת השנה).

EN:
And to be careful about even a trace of chametz on Pesach — for whoever is careful about even a trace of chametz on Pesach — his body is holy and his soul is holy of holies — as brought in Tikkuney Zohar. And in the writings of the Arizal it is brought: that whoever is careful about even a trace of chametz on Pesach — will be saved all year from sins. And in the Zohar: that whoever is careful from chametz on Pesach — need not fear the Day of Judgment on Rosh Hashana.

Segment 13
HE:
ממני ידידך באמת שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
And the Seder — said aloud — is the rectification of the covenant — as brought in Torah 20 of Likutay Moharan. [הסדר בקול רם תיקון הברית כמובא בתורה כ' לק"מ — "the Seder said aloud is the rectification of the covenant — as brought in Torah 20 of Likutay Moharan." כ' = kaf = 20. LM Torah 20 — the Rebbe teaches that speaking the Haggadah aloud with full voice is a rectification of the covenant — connecting the holy speech of the Seder night directly to the Sefirah of Yesod (the covenant).] And then all the expanded and contracted minds are awakened — and many longings and yearnings — and one merits to speak words of love and yearning to Hashem.

Segment 14
HE:
כל אנ"ש דשה"ט באה"ר ובפרט ידידינו יעקב זאב נ"י

EN:
And "all who increases the telling of the Exodus from Egypt — this is praiseworthy" — in kindnesses — for it awakens kindnesses. And the Omer count — to purify oneself from the impurity of Egypt — and to recite Psalms during the Omer days — for it awakens teshuvah — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל. And all to prepare oneself for the receiving of the Torah at Shavuos — for before receiving the Torah one is in the aspect of an animal — barley is animal food — and at Shavuos one brings the Two Loaves — wheat — human food — for one becomes a true human being only through the Torah. And this is awakened every year — for the Torah has 70 faces — and every year one must merit a new illumination.

Segment 15
HE:
ומאחלים לך רפו"ש וחג פסח כשר ושמח כל א' ביחוד

EN:
This thirtieth letter — written Monday, 1 Adar II, from Meron — covers the complete spiritual arc from Purim through Shavuos in a single sustained teaching. Addressed to both R' Avraham Yakovitch and R' Moshe Aharon.

Segment 16
HE:
גם אני פוב"ש ידידינו ואוהבינו נצמד בקירות לבבי אוהב דבק מאח לי ותיק וחסיד כש"ת מוהר"ר ... נ"י באהבה רבה ועזה ידידו מאד החפץ בהצלחתו בגשמיות ורוחניות כחפצו והמעתיר בעדו ובעד כל בני ביתו ויו"ח שיזכה בחיים טובים וארוכים ויזכה לקבל חג הפסח הבע"ל בשמחה אמיתית וינצל ממשהו חמץ ובפרט מחימוץ המוח ונזכה לראות הגואל צדק בקרוב אכי"ר.

EN:
Adar II and Joseph (§3): "When Adar enters — increase in joy" — even in Adar I, all the more in Adar II. Adar hints to Joseph — whose two sons (Menashe and Ephraim) divide his portion into two, just as the month divides into two Adars in a leap year. Adar acronym: ראש דברך אמת (Rosh devarcha emes — Psalms 119:160) — in Adar one can merit to speak true words to Hashem in hisbodidus. Must cry out to be saved from Haman-Amalek = the evil inclination. Taanis Esther: Psalm 22 (Ayeles HaShachar = Esther); selichos.

Segment 17
HE:
נתן בלא"א המנוח מו"ה פנחס יהושע ז"ל נין ונכד המנוח הצדיק המופלג יצחק אייזיק יוסף ז"ל.

EN:
Mordechai and Purim (§4): Mordechai = mar deror (the anointing oil of the Temple vessels); Mordechai in gematria = Rav Chesed (274) = above all 70 faces of Torah; the deed of ancient times; Megillas Esther = deed of holiness (LM Torah 60). Purim = holiness of the High Priest in the Holy of Holies on Yom Kippur — but accomplished through feasting and joy. All beginnings from Purim — even Pesach begins from Purim. 7 Adar = day of Moses' passing — draw Moses' holiness; study Sha'arei Tzion or Lekutay Tzvi; recite Likutay Tefillot Part 2, Prayer 7.

Segment 18
HE:
[המכתב נמצא קרוע וחסר הרבה וסמנו כל מקום החסר]

EN:
Purim, Nisan, Pesach (§5): Purim = holiness of the future world — supreme supernal awe = entirely joy and yearning. Mirror of Rosh Hashana: RH = awe felt more; Purim = joy felt more. Month of Nisan = every day Rosh Chodesh (LM II:5 — Tiku Emunah). Chametz mashehu: Tikkuney Zohar, Arizal, Zohar — three sources. Seder aloud = tikkun habrit (LM Torah 20). All the mochin awakened at the Seder. Omer = purifying from Egypt's impurity, Psalms arouses teshuvah. Shavuos: barley → wheat = animal → human = receiving the Torah. 70 faces of Torah — every year a new illumination.

Segment 19
HE:
...פעה"ק ירושלים ת"ו שנת תרפ"ח

EN:
Key terms: Adar II — Yosef HaTzaddik — two tribes / two Adars · Adar acronym — Rosh devarcha emes (Psalms 119:160) — speak true words in hisbodidus · Kapitel 22 — Ayeles HaShachar = Esther · Mar deror — shemen hamishcha — Mordechai = the anointing oil · Mordechai b'gematria Rav Chesed = 274 — above all 70 faces of Torah · Ma'aseh shel shanim kadmoniyos — deed of ancient times · Torah 60 — Patach Rabbi Shimon — the Megillah as deed of holiness · Kohen Gadol b'Kodesh HaKodashim b'Yom Kippur — Purim = holiness of Yom Kippur through joy · Zan Adar — yom petiraso shel Moshe Rabbeinu — 7 Adar; Sha'arei Tzion; Lekutay Tzvi; LT II:7 · Kedushah shel l'asid lavo — Purim = holiness of the World to Come · Torah 5 Likutay Tannina — Tiku Emunah — Nisan every day Rosh Chodesh · HaSeder b'kol ram — tikkun habrit — LM Torah 20 — saying the Seder aloud rectifies the covenant · Se'orim maachal behema — shtei halechem chittah maachal adam — barley → wheat; animal → human through Torah

Segment 20
HE:
...לבי אחי ידידי יקירי כנפשי ולבבי ...שותה אתי יחד מהנחל הנובע, ...ה וכו' כש"ת כמוה"ר ישראל דוב נ"י שליט"א ...משלומי יתן הי"ת שנזכה לבשר ולהתבשר ..."ה נולד בן זכר לידידנו ר' מ ...א בשטו"מ ביום ג' וארא יה"ר שיזכו ...ת ובזמנו ויהא למז"ט לנו ולכל ישראל ...טער ברודער בעסטר פריינד נא ...ש כי בצרה גדולה אני מכל צד... גדולים קשים ומרים מצד מחותני והמתנגדים וכת שלו וכו' עד אשר כשל כח הסבל וסכנות עצומות למעה"ש הארצדקער גטרייאר האב רחמנות אוף מיר אין זייא מעורר רחמים פאר מיר אין לאז ניט אפ ארגע פין צי בייטין ובפרט על קברי צדיקים מאך איך דיך אשליח זאלסט פאר מאניט וועגין בייטין בא ר' ישראל אין ביים רעבינס זיידע ר' נחמן הארדנקער אין ר' אברהם קאליסקער אין בא ר' עקיבא אין ר' חייא און ר' מאיר בעה"נ אין בפרט דעם פראטיג יום ו' שמות זאלסטי זיין אן א שום תירוץ אוף קבר פון ר' ישראל אין ר' נחמן וכו' אין זאלסט איין רייסין קברים פאר מיר אין זאלסט זאגין אז דיא ביסט מיין שליח ציא בייטין אז עס זאל זיין די לצרותי למען כבוד השי"ת ולמען כבוד רבינו הק' וכו' ולמען כבוד רשב"י זיע"א אין אז איך זאל חלילא ניט פאר שעמט ווערין לא בעה"ז ולא בעה"ב... (המסור והנלבב רחם עלי ועורר רחמים עבורי ואל תעזוב אפילו רגע מלהתפלל ובפרט על קברי צדיקים אני עושה אותך שליח שתתפלל במקומי אצל ר' ישראל ואצל סב רבינו ר' נחמן הארדנקער ור' אברהם קאליסקער ואצל רבי עקיבא ורבי חייא ורבי מאיר בעה"נ ובפרט ביום שישי הזה ו' שמות שתהי' בלי שום תירוץ על קבר ר' ישראל ור' נחמן וכו' ותתלוש קברים עבורי ותגיד שאתה שלוחי לבקש שיהי' די לצרותי למען כבוד השי"ת ולמען כבוד רבינו הק' וכו' ולמען כבוד רשב"י זיע"א ושלא אכלם חלילא לא בעוה"ז ולא בעוה"ב...) לא בין ישראל ולא בין עכו"ם ולא ב... אין וואס איך בדארף אן אשום מכשול... דער אמתיר ישועה בקרוב דאס... אין אוועק לייגין דעם ד... אין מנצח זיין די שונאים ולי... בסכנה נתקלה ח"ו למעה"ש האב... אלי כוחות צי מעורר רחמים ז... אין איך האב ניט קיין עצה נאר צ... ווייט דער פין ואין חבוש מתיר... איך דארף רחמים גדולים גא... ברודער לאז דיך ניט אפ למעה"ש... עש"ק וש"ק פ' שמות וכל השבוע מאד מאד בכל כוחך אז איך זאל גהאלפין ווערין בקרוב מיט דער אמתיר ישועה ברחניות וגשמיות איך בייט דיך נאך אמאל זייא זיך ניט מתרשל ח"ו וארין חיי תלוים בחוט השערה. אין אוב דיא וועסט קענין זיין בשבוע וארא במירון על ציון הרשב"י זיע"א אין אסאך מעורר רחמים זיין מה טוב אבער דער וואל בא די צדיקים אין טבריא.

EN:
Volume One • Letter 30

Segment 21
HE:
וויטער שרייב איך דיר איך בייט דיך איבער וואס איך האב ניט גשריבין ביז יעצט ווארין איך ווייס גאר ניט אוף וואסער ועלט איך בין פאר דיא יסורים ורדיפות וארין אז מען הייבט אן עפיס צי טוהין שטארקט זיך דער כנגד דארף מען האבין אסאך רחמים וחסד איך בין גווען בא בת ר' לייביל אין האב גגיבען דיא 6 גרוש ורבע אין זיא איז גווען אין דער קלייט אין נאך קלייטין...

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 30 [Added by the translator]

Segment 22
HE:
(שאוושע בקרוב בישועה האמיתית ברוחניות וגשמיות אני מבקש ממך שוב שלא תתרשל ח"ו כי חיי תלוים בחוט השערה. ואם תוכל בשבוע וארא להיות במירון על ציון הרשב"י זיע"א והרבה לעורר רחמים מה טוב אבל בינתיים אצל הצדיקים שבטבריא.

EN:
Behold — the essential is the strengthening and the joy — for this is the greatest counsel for the purity of thought and the rectification of the covenant — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל and our master R' Nossan[מוהרנ"ת = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." The standard Breslov honorific abbreviation for R' Nossan Sternhartz.] זצ"ל — many[כו"כ = כמה וכמה — "many many / numerous." The doubled form: kamah v'kamah.] times. And certainly — all impure thoughts[מ"ז = מחשבות זרות — "foreign / impure thoughts." The technical Breslov term for intrusive sinful thoughts during prayer or study.] and the blemish of the covenant come through sadness and melancholy. [מחשבות זרות — "foreign / impure thoughts." The technical term for unwanted sinful or distracting thoughts that intrude into the mind during prayer and Torah study — or at all times. מ"ז = מחשבות זרות — the standard abbreviation used here. Sadness and melancholy (mara shechorah — literally "black bile," from the Greek medical concept of melancholy) are identified as the root cause of impure thoughts and breaches of the covenant.]

Segment 23
HE:
עוד אני כותב לך שאני מבקש סליחתך מה שלא כתבתי עד הנה כי איני יודע כלל באיזה עולם אני נמצא מרוב יסורים ורדיפות כי כשמתחילים משהו לעשות מתגבר הכנגד לכן צריך הרבה רחמים וחסד, הייתי אצל בת ר' לייבל ומסרתי את השש גרוש ורבע והיא היתה בחנות ובעוד חנויות...)

EN:
And in truth — certainly one must request greatly from Hashem — for the purity of thought and the rectification of the covenant and all the holinesses — but all must be in joy — which surpasses everything. And about no matter did our master the Rebbe זצ"ל say "a great commandment" — except regarding joy: "It is a great commandment to always be in joy" — in Likutay Moharan Part 2, §24. [לקוטי מוהר"ן ח"ב סי' כ"ד — Likutay Moharan Part 2, §24. ח"ב = חלק ב' (Part 2 / Tannina); כ"ד = kaf(20) + dalet(4) = 24. This teaching — "Azamra" (I will sing) — is perhaps the most famous of all the Rebbe's teachings: the principle of always finding good points within oneself and in others, which generates joy that elevates the soul. The opening: "It is a great commandment to always be in joy."] And likewise — about no sin and no matter did he say "a great sin" — except[כ"א = כי אם — "except / only / but rather." Ki im — the exclusive exception marker.] regarding sadness. See in Likutay Moharan Part 2, §48 — "When a person enters into the service of Hashem" and so on. [לק"מ ח"ב סי' מ"ח — Likutay Moharan Part 2, §48. מ"ח = mem(40) + ches(8) = 48. The teaching: "Know that immediately when a person wants to enter into His service — may He be blessed — it is then a great sin when he has sadness, G-d forbid — for sadness is the Sitra Achra — and Hashem hates it." The Rebbe identifies sadness itself as the Sitra Achra — not merely an obstacle but the demonic force itself in its most effective form.] Study this Torah teaching well — so that it is engraved in your heart — and you can always strengthen yourself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation throughout the correspondence.] through it. See there: "For sadness is very very harmful — and know that immediately when a person wants to enter into His service — may He be blessed — then it is a great sin when he has sadness, G-d forbid — for sadness is the Sitra Achra — and Hashem hates it." — See there well.

Segment 24
HE:
תביעה בהכנעה... אבל התחילו הרדיפות הקשות והמרים... לדיינים ומי יודע אולי גם לממשלה ויש לי פחדים וסכנות ח"ו נא ונא לעורר רחמים ובלי להראות זה המכתב ובלי לספר לשום איש רק לקרא המכתב זאלסט איבער ליינין דער בריף אוף די קברי הצדיקים אין זאלסט מעורר רחמים זיין וואס וועט זיין מיין תכלית איך האב נאך גאר ניט גטוהין עבודת השי"ת און בין נעביך זייער ווייט, היילגע צדיקים איהר וויסט גאנץ גוט מיין מוטשין זיך אין בין גווען בא אייך אויף ציון הק' איהר ווייסט דאס גרוס רחמנות וואס אוף מיר איז וויא איך בין נעביך ווייט איך שמואל בן פיגה פון השי"ת אין פון היילגען רבין רבינו נחמן בן פיגה ובן שמחה אין וואס טיט זיך מיט מיר אין וייא ווייט איך בין נעביך פון עבודת... אין טיט זיך מיט מיר איבער... עברו איך האב גוואלט אוועק וארפין... והבלים פון דער וועלט לגמרי לגמרי אין היינט בין איך נעביך אזו אריין גפאלין אין מוטשע מיך שון אפלג גוף שון אזו פיל יאר אין פאר בריינג מאני יארין אין טעג אין ווייט פון תפלה ותורה אין עבודת ה' אין פין רעבין אין אנ"ש אין נטא ווער עס זאל רחמנות האבין זיין אמורה דרך און ראטווען אין אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי מכל הצדדים עס נטא ווער עס זאל מיך ראטווען אין רחמנות האבין נאר יאגין און פלאגין איך ווייס גאר ניט וואס וועט זיין מיין תכלית איך בין נאך איין מאל ניט גוען ביים רעבין אין מיין לייבין איז גאר קיין לייבין ניט חיים מרים ומרורים ממות ועד מתי עד מתי עד מתי עד מתי היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן אין עס אוף גשטאנין אוף מיר אנשים גדולים בתורה ועושר וחכמה להכחדינו מדרך החיים בהכרח ושפתי חלקות ורבנים ודיינים אין וילין מיך נעביך אוועק ראסין פון היילקען רעבין ומאנשיו ואני בסכנה גדולה אין איך דארף האבין די צייט גרוס הצלחה וויא איר אליין ווייסט הייליגע צדיקים גואלד זייט זיך מיט דעם...

EN:
And in Alim LiTerufah [עלים לתרופה — "Leaves for a Remedy / Healing." The collection of letters of Rabbi Nossan Sternhartz — 430 letters arranged thematically — published posthumously by the Breslov community. The title comes from Ezekiel 47:12: "and their leaves are for healing" — the Rebbe's teachings, transmitted through R' Nossan's letters, are healing leaves for the soul. The author cites this collection extensively by page (daf) and letter number.] : page 25a and page 17a — and page 9b and page 10a in letter 11 — and page 12a in letter 15 — and page 26a in letter 49 — and the entire letter 64 on pages 32–33 — and letter 91 in its entirety on page 42 — and letter 107 in its entirety on page 47b — and letter 187 on page 89b — and letter 188 on pages 90–91 — and letter 327 on page 146 — and letter 337 in its entirety on page 150 — and letter 404 on page 175b and page 176 — and in particular letter 405 on page 176b — see there well: the wording: "And even though crying out is a great virtue and so on — nonetheless when the sorrow and the crying out incline toward melancholy and sadness and grief — it harms more" — and so on — see there well. And also see letter 415 on page 181 — and in particular page b. [All references are to the standard printed edition of Alim LiTerufah — a remarkable testimony to the depth of R' Nossan's correspondence on the single subject of joy versus sadness. The sheer number of references — over fifteen specific letters and pages — indicates how central this theme was to the Breslov path and how much R' Nossan returned to it across decades of correspondence. The author is directing Shmuel Toktchinsky to an entire curriculum of self-study on this theme.]

Segment 25
HE:
(תקרא את המכתב על קברי הצדיקים ותעורר רחמים מה יהי' התכלית שלי עוד לא עשיתי כלום בעבודת ה' ואני רחוק מאד, צדיקים הקדושים הנכם יודעים טוב מאד את יסורי הייתי על ציונכם הקדוש ידוע לכם הרחמנות הגדולה שעלי איך שאני רחוק לדאבוני אני שמואל בן פיגה מהשי"ת ומרבינו הקדוש רבינו נחמן בן פיגה ובן שמחה ומה שעובר עלי ואיך שאני רחוק לדאבוני מעבודת ה'... ועובר עלי... עברו הייתי רוצה להשליך... והבלים לגמרי לגמרי וכעת לדאבוני נפלתי כל כך ומתייסר כבר פלג גוף כ"כ שנים ומעביר את ימי ושנותי ורחוק מתפלה ותורה ועבודת ה' ומרבינו ומאנ"ש ואין מי שירחם עלי להיות לי מורה דרך ולהצלני ואוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי מכל הצדדים אין מי שיצילני ושירחם עלי רק לרדוף ולייסר איני יודע כלל מה יהי' תכליתי עוד אף פעם לא הייתי אצל רבינו וחיי אינם חיים חיים מרים ומרורים ממות ועד מתי עד מתי עד מתי היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן קמו עלי אנשים גדולים בתורה ועושר וחכמה להכחידנו מדרך החיים בהכרח ובשפתי חלקות ורבנם ודיינים ורוצים לדאבוני לנתקני בכח מרבינו הקדוש ומאנשיו ואני בסכנה גדולה ואני צריך הצלחה גדולה בזמן הזה כפי שאתם בעצמכם יודעים צדיקים קדושים אהה (גואלד) התראו עם...)

EN:
And also see and study greatly in Likutay Halachos — the Laws of Thanksgiving — Law 6 — [which is in Likutay Halachos, Orach Chaim, Part 2] — see there very well — for all of this is your life and the life of all Israel.



# Once and For All — I Am Coming to Meron With You, Without Any Excuse
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/31/

Once and For All — I Am Coming to Meron With You, Without Any Excuse
מכתב 31
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/31

Segment 1
HE:
ב"ה יום ו' עש"ק שבת שירה תרפ"ח פעה"ק ירושלים ת"ו.

EN:
A kosher and joyous Pesach and all good things, forever — to his honor, my dear — the exalted one — who yearns and longs for the service of Hashem in truth and wholeness — and who draws and brings up from the spring that flows from the house of Hashem — a flowing stream, a source of wisdom [השואב והדולה ממעין היוצא מבית ה' נחל נובע מקור חכמה — "who draws and brings up from the spring that flows from the house of Hashem — a flowing stream, a source of wisdom." A rich salutation combining two images: the spring flowing from the House of G-d (Ezekiel 47:1 / Joel 4:18 — the eschatological river of living water flowing from the Temple) + the verse from Proverbs 18:4 ("the words of a person's mouth are deep waters — a flowing stream, a source of wisdom"). The recipient is described as one who draws from the deepest spiritual source.] — and who yearns to draw close to this wondrous light — that our holy master the Rebbe זצ"ל has already promised all who yearn to draw close to him and to walk in his ways: that in the end of all things they will merit everything they need to merit in this world — and there will be a rectification for them through our holy master the Rebbe — a complete rectification — such that they will not need to feel shame even before other great ones — even from ancient times — as befits our holy master the Rebbe — not according to our own deeds. And with G-d's help[בעזהי"ת = בעזרת השם יתברך — "with the help of Hashem may He be blessed."] — his honor is certainly also[ג"כ = גם כן — "also / as well."] among our master the Rebbe's people as mentioned — as long as he has the knowledge and the mind all his days not to move from our holy master the Rebbe — forever. For upon this the evil inclination throws himself[מניח א"ע — "throws himself / lays himself." א"ע = את עצמו — "himself / oneself." Mani'ach atzmo = places/throws himself upon something with full force.] more than on everything — to not allow drawing close to our holy master the Rebbe — for it knows that this is truly the true happiness and wealth of the Jewish person — and the essential success of his soul and of all those dependent on him — and all his generations forever. He is — the outstanding young scholar and so on — our master Rabbi... [מוה"ר ... — "our master Rabbi [name left blank]." The recipient's name is omitted in the text — possibly left blank in the original manuscript, or the name was removed for publication. This is the only letter in the collection where the recipient's name is absent.]

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי כלבבי ונפשי נפשי קשורה בנפשו החסיד העובד ה' במס"נ שותה אתי ביחד מננמ"ח כמוה"ר ישראל דוב נ"י

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — I have indeed received his letter of Parshas Mishpatim with the gift of 5 dollars — and this gave us great life. May Hashem give you life — and may He fulfill all your wishes for good. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
אחר דרישת שלומו הטוב משלומנו הודות לשי"ת כי החיוה"ש אתנו יתן הי"ת שנזכה לבשר ולהתבשר כל טוב סלה אכי"ר.

EN:
And regarding the response to your precious letter about the matter of coming to the Holy Land — I cannot advise you anything — for you are in debt — and you also have no livelihood — and also a home and a relative who can help you — in any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case / at any rate."] — certainly you must yearn and long always to come to the Holy Land — and to pray to Hashem for this — until you merit to bring from potential to actual — to merit this. So may it be His will. Amen.

Segment 4
HE:
הארצדיקער גטרייער ברודער דין בריף האב איך עראלטין אין איך האב מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין גזינד איך האב דיר אוודאי גואלט תיכף ענפרין נאר איך האב ניט גקענט דיא קענסט אליין פאר שטיין מייני יסורים וואס איך האב גהאט נאר ב"ה עס איז אביסיל גישטולט דער רעש פין דעם וכו' אין איך האף צי השי"ת ער וועט מיר בוודאי העלפין נאר דער ווייל דארף איך זייער אסאך רחמים אן השיעור איך פאר בריינג מייני יארין וכו' אין בין נעביך ווייט פין השי"ת אין פין תפלה אן השיעור וכו'

EN:
Beard and Peyos = the Divine Image; the Rebbe's Promise; the Arizal on Every Two Hairs as a Channel of Abundance I am greatly pained to hear from you that you have no beard and no peyos — for this is the entire divine image of the Jewish man. And as our master the Rebbe זצ"ל said: "What does a Jew have to worry about — when he will lie with his feet toward the door [after his passing] — adorned with beard and peyos?" — and in the introduction to the Tikkun HaKelali — what our master the Rebbe זצ"ל promised his people to do them a favor — he writes: "With the peyos — I will pull him out from the depths of Sheol." [וואס האט א יוד צוא זארגען אז ער וועט ליגען מיט דיא פיס צוא דער טיעהר מיט בארד און מיט פיאות — "What does a Jew have to worry about — when he will lie with his feet toward the door — with beard and with peyos?" A famous saying of the Rebbe זצ"ל: the greatest guarantee of a dignified death and afterlife for a Jew is to depart this world still wearing his beard and peyos — the visible insignia of his Jewish identity and his covenant with G-d. The feet toward the door = the traditional position of a Jewish body after death, ready to leave the room. "Lying with feet toward the door" = at the moment of death. With beard and peyos = having preserved one's Jewish identity to the very end.] And our Chassidim[אנ"ש = אנשי שלומינו — "the people of our peace / our Chassidim." The standard Breslov term for the Chassidic community.] interpret: from here is the proof that one must have peyos — in order that the Rebbe should do the favor. [If in your area no one goes with peyos — one can conceal the peyos.]

Segment 5
HE:
ע"כ בייט אסאך רחמים פאר מיר דער עיקר איך זאל זוכה זיין בקרוב קומין קיין אומאן אוף ציון הק' ובפרט על ר"ה והמתפלל בעד חבירו וכו'

EN:
Yiddish — Urgent Plea for the Beard and Peyos; Every Two Hairs a Channel of Abundance "In any case — my dear precious friend — you do not know at all and do not feel at all — how much you need to yearn for this — for a beard and peyos — more than for everything. I cannot tell you — only it seems to me that I would have given my self-sacrifice for this. And Pesach is coming — the Exodus from Egypt — to go out of the mud — may Hashem help you that you should go out from the impurity — taking hold of the beard and peyos — and you should receive the true divine image — which is the beard and peyos — which literally all of Judaism is contained within this. This I can advise you: if you have even some possibility of living with your family — even if you will not give charity as before — this is better — as long as you can wear beard and peyos — and trust in Hashem — that He will certainly help you afterward even more abundantly. For the beard — every two hairs — is a channel of abundance — so the holy Arizal זצ"ל brings." "In any case — the first thing should be: to yearn greatly for this — to carry the divine image. And this is what you need first: to work through will — to want — and to yearn and request from Hashem — and seek all the counsels — until you merit to this. Then you will feel entirely differently in your Jewish life." "Only in the meantime — do not be in sadness. Give yourselves life with every good point — and with the will and the longings. And the month of Nisan — the head of months — is coming — where there is joy among all the angels — and one can merit through joy to the rectification of the covenant. And it is days of teshuvah like Tishrei — only with kindness and joy and love. And in particular Pesach — the first drawing close to Hashem — with great longing and love toward Hashem — in the aspect of Abraham the man of kindness. And seek the good points — both within yourself and within others. Saying the Haggadah aloud and with intention is the rectification of the covenant. And to guard from chametz in the physical — this is a great thing — and in particular from spiritual chametz — from evil thoughts — and especially evil musings — flee from this with sit and do not act — divert your mind to another thought until the evil one passes. And so too anger and sadness — they are chametz — one must greatly give oneself life and rejoice. And afterward come the Omer — the holy days — preparing oneself for the receiving of the Torah — also with longing — and purifying oneself with the preparation — and wanting to be a G-d-fearing Jew and to receive the Torah — and knowing that your days are counted and numbered — and you must snatch for yourself every day what you can — Torah, prayer, good deeds. Also you must know that it is impossible to jump inside into holiness all at once — one must wait greatly until one can pray as is proper — the essential is to draw close to holiness — to study and to pray — this is called Pesach. And the Omer is called: to wait and count the clean days — to long and wait always — until one merits to be a truly G-d-fearing Jew — and to pray with pleasure in truth. And in the meantime — give yourselves life with what is possible — and long all the more."

Segment 6
HE:
די פריערהגי וואך בין איך גווען אין יפו אין געפירט די בלעך ש"ז אין זיך גיזעהן מיט אנ"ש אין ב"ה איך שון באלד גיקונטשיט איבער ציא שרייבין דיא כתבים פון ר' אברהם ז"ל וואס בייא ר' מאיר נ"י למעה"ש זייא אוס זיכין דעם קינטרוס וואס באדיר אין שיק מיר אים כדי עס זאל זיך גפונין אלי כתבים אין איינעם וועט זיין גיט אין שרייב מיר וואס עהרט זיך בייא דיר אין וויא גייט עס דיר אין אלע ענינים אין ציא דיא ברנסט בומיל אוף ציון הקדוש פין התא"ל ר מאיר בעל הנס זיע"א. די אנדרי וואך טז' שבט איז מיין גבורסט טאג זאלסט אסאך בייטין פאר מיר זונטאג ער"ה מאנטיג ר"ה אין דינסטאג מיין ראש השנה אז איך זאל שון גהאלפין ווערין מיט איין אמתי הילף מער קען איך דיר יעצט ניט שרייבין איה"ש אאנדרט מאל וועל איך דיר מער שרייבין גדענק גיט ר' נתן האט גזאגט איך האב מקבל גווען פין רעבין פריילעך אין פרום אוך אין מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.

EN:
Author's Hebrew Translation of §§4–5 [What does a Jew have to worry about when he will lie with his feet toward the door — adorned with beard and peyos. And in the introduction to the Tikkun HaKelali — what our master the Rebbe זצ"ל promised his people to do them a favor — he writes: "With the peyos I will pull him out from the depths of Sheol" — and our Chassidim interpret: from here is the proof that one must have peyos — so that the Rebbe will do the favor. (If in your area no one goes with peyos — one can conceal the peyos.) In any case — my good and dear friend — you do not know at all and do not feel at all — how much you need to yearn for beard and peyos — more than for everything. I cannot tell you — only it seems to me that I would have given my self-sacrifice for this. And Pesach is coming — the Exodus from Egypt — to go out of the mud — may Hashem help you that you should go out from the impurity — taking hold of the beard and peyos — and you should receive the true divine image — which is beard and peyos — which literally all of Judaism is contained within this. This I can advise you: if you have only some possibility of living with your family — even if you will not give charity as before — this is better — as long as you can wear beard and peyos — and trust in Hashem — that He will certainly help you afterward even more abundantly. For the beard — every two hairs — is a channel of abundance — so the holy Arizal זצ"ל brings. In any case — the first thing: yearn greatly for this — to carry the divine image. And this is what you need to first work through — will — to want and to yearn and to request from Hashem — and seek all the counsels — until you merit to this — then you will feel entirely differently in your Jewish life. Only in the meantime — do not be in sadness — give yourselves life with every good point — and with the will and the longings.] [And the month of Nisan — the head of months — is coming — where there is joy among all the angels — and one can merit through joy to the rectification of the covenant — and it is days of teshuvah like Tishrei — only with kindness and joy and love. And in particular Pesach — the first drawing close to Hashem — with great longing and love toward Hashem — in the aspect of Abraham the man of kindness — and to seek the good points — both within oneself and within others. Saying the Haggadah aloud and with intention is the rectification of the covenant. And to guard from chametz in the physical is a great thing — and in particular from spiritual chametz — from evil thoughts — and especially evil musings — flee from this with "sit and do not act"[שב ואל תעשה — "sit and do not act." The halachic principle of passive restraint — easier than an active positive command. Applied to evil thoughts: don't actively fight them — simply refrain from acting on them and divert the mind until the thought passes.] [שב ואל תעשה — "sit and do not act." The halachic principle: a passive restraint is easier than an active positive command. Applied here to evil thoughts: don't actively fight them — simply refrain from acting on them and redirect the mind to another thought until the evil thought passes on its own.] — divert the mind to another thought until the evil passes. And so anger and sadness — they are chametz — one must greatly give oneself life and rejoice. And afterward comes the Omer — the holy days of preparation for the receiving of the Torah — also with longing — and purifying oneself with the preparation — and wanting to be a G-d-fearing Jew — and receiving the Torah — and knowing that your days are counted and numbered — and snatch for yourself every day what you can — Torah, prayer, good deeds. Also know that it is impossible to jump inside into holiness all at once — one must wait greatly until one can pray as is proper — the essential is to draw close to holiness — to study and pray — this is called Pesach. And the Omer is: to wait and count the clean days — to long and wait always — until one merits to be a truly G-d-fearing Jew — and to pray with pleasure in truth. And in the meantime — give yourselves life with what is possible — and long all the more. Your friend — wishing you all good.]

Segment 7
HE:
אחי יקירי איך וואלט זיך זייער גוואלט זייעהן מיט דיר בקרוב ניט גזארגט הש"י איז גרוס מען וויסט גאר ניט עס דא אזא הארט וואס דארט איז גאר עפוס אנדרש פין עונות ווערט זכיות דער עיקר מען זאל זיך נאר האלטין אין הייליקען רעבין איך האב גשמיסט יעני וואך אין יפו מיט ר' זאב אז אפילו וויא מען צי קלאפט זיך אין וויא קראנק מען איז וויא מסוכן אין וויפעל קלעפ מען חאפט אפילו וויא אזו עס איז אביא מען האט דעם גרוסין דאקטר איז שון גוט וועט זיך אלדז אוס היילין אבער חלילא אז מען ווערט אן דעם גרוסין דאקטער האט דאס איז דאס ערגסטי דאס איז שלעכט אז מען ווערט חלילא אפ גריסין פין היילקען רעבין אבער אז מען האלט זיך אין הייליגען רעבין ויא אזו עס גייט דורך וויא אזו עס איז דארף שון פרייליך זיין אין האלטין אין איין טאנצין מחמת גרוס שמחה ווארין דעת חסרת מה קנית דעת קנית מה חסרת דדא ביה כולא ביה,

EN:
[And the month of Nisan — the head of months — is coming — where there is joy among all the angels — and one can merit through joy to the rectification of the covenant — and it is days of teshuvah like Tishrei — only with kindness and joy and love. And in particular Pesach — the first drawing close to Hashem — with great longing and love toward Hashem — in the aspect of Abraham the man of kindness — and to seek the good points — both within oneself and within others. Saying the Haggadah aloud and with intention is the rectification of the covenant. And to guard from chametz in the physical is a great thing — and in particular from spiritual chametz — from evil thoughts — and especially evil musings — flee from this with "sit and do not act"[שב ואל תעשה — "sit and do not act." The halachic principle of passive restraint — easier than an active positive command. Applied to evil thoughts: don't actively fight them — simply refrain from acting on them and divert the mind until the thought passes.] [שב ואל תעשה — "sit and do not act." The halachic principle: a passive restraint is easier than an active positive command. Applied here to evil thoughts: don't actively fight them — simply refrain from acting on them and redirect the mind to another thought until the evil thought passes on its own.] — divert the mind to another thought until the evil passes. And so anger and sadness — they are chametz — one must greatly give oneself life and rejoice. And afterward comes the Omer — the holy days of preparation for the receiving of the Torah — also with longing — and purifying oneself with the preparation — and wanting to be a G-d-fearing Jew — and receiving the Torah — and knowing that your days are counted and numbered — and snatch for yourself every day what you can — Torah, prayer, good deeds. Also know that it is impossible to jump inside into holiness all at once — one must wait greatly until one can pray as is proper — the essential is to draw close to holiness — to study and pray — this is called Pesach. And the Omer is: to wait and count the clean days — to long and wait always — until one merits to be a truly G-d-fearing Jew — and to pray with pleasure in truth. And in the meantime — give yourselves life with what is possible — and long all the more. Your friend — wishing you all good.]

Segment 8
HE:
דער בע"ד פאר שיט דיא נקודה מען זאל ניט קענין פרייליך זיין אבער מען דארף זיך בא רעכנין מען ווייסט פין אזא היילגען רעבין אזא אור שלא היתה כמוהו עדיין בעולם וכמוהו לא יהי' עוד אין איך ווער גרופין פין זייני מענטשין אין לייט פין זיינעט וועגין אין ווייס אז עס איז דא אציון הקדוש וואס מען דארף זיך מוסר נפש זיין ווער עס וויל אוף זיך רחמנות האבין אין אפ ראטווען זיך אוף ביידע וועלטין אוף לעולם ועד ולנצח נצחים דארף זיך מוסר נפש זיין קומין אהין אין האבין וידוי דברים אין פריר אפילו מען זייט שון די אור פני הצדיק אין גגיבען צדקה אבער כל זמן קיין וידוי דברים נאך ניט גהאט איז יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות רח"ל ובפרט נאך ר"ה זיין דארט אין למעלה מזה דער היילגער רבי ז"ל האט גזאגט אז אפילו פין היכל קן צפור וועט ער אראפ גיין ציא זיין מיט אנש"ש ר"ה אין וויא דער ספר הגנוז אין דער ספר הנשרף איז דאך עפיס גרוס בא מיר זיין ר"ה איז נאך גרעסיר אין גהערט פין מענטשין אז כדאי צי זיין איין מאל ביים רעבין אפילו דער נאך תיכף חלילא שטארבין אזא גרוסין אור פילט מען ממש דעם ענין משיח וכו' אין וויא גלגול איז שלעכט איז כדאי מגולגל צי ווערין ניין מאל אביא זיין איין מאל ביים רעבין אוף ציון אפילו ניט ר"ה.

EN:
This thirty-first letter — written Thursday of Parshas Ki Sisa, from Meron, before Pesach — is addressed to an unnamed recipient (the name is left blank in the original). It is dominated by an urgent and deeply personal plea for the recipient to grow a beard and peyos — the most passionate advocacy of Jewish outward appearance in the entire correspondence.

Segment 9
HE:
אין וויא דער היילגער רבי ז"ל האט גשריגען בקול זיע סגי וואס זאל איך אייך זאגין קיין גרעסירס דערפין איז נטא איי אנדרי זאגין ניט אזו איז נאך אקשיא אין דער וואס זוכה זיין בא מיר ר"ה דארף ניט קיין תעניתים אין דער וואס ניט בא מיר ר"ה העלפט ניט קין תעניתים ע"כ ברודער דארפסטו וויסין אז דאס איז דער גאנצער תכלית אין אן דעם איז כמעט גאר ניט דארפסטו וויסין אסאך בענקין דער ציא אין אזו וויא דיא בת מלכה האט גזאגט די קענסט מיך ניט ארוס נעמין סיידין זאלסט דיר אוס קלובין אהארט אין אגאנץ יאר זאלסטו בייניקין מיך ארוס נעמין אין ווען די וועסט האבין צייט זאלסטו רק ביינקין מיך ארוס צי נעמין וכו' אין ווידער האב איך גשמיסט מיט זאב הנ"ל אז אנ"ש זענין ברוגז גווען אז מען האט גזאגט אז זענין שון איבער גלאפין די טעג שבת יו"ט נאר זאגין מען האט אריין גחאפט נאך אטאג נאך אשבת דיא תקונים ווערין ממילא אין דער תורה שטייט ניט אז מען דארף פילין למשל פסח מען זאל פילין אאור נאר מען זאל עסין מצה בפשיטות אין דיא תקונים ווערין שון ממילא גטאן סייא מען פיעלט יוא סייא ניין אביא מען איז מקיים דיא מצוה בפשיטות יעצט בייט איך דיך שרייב מיר תיכף בריף פין מיר דיין בורדער וואס האפט דיך ציא זען בקרוב מיט כל טוב ובשמחה אין גהאלפין ווערין בקרוב אכי"ר.

EN:
Salutation (§1): The unusually warm and extended salutation describes the recipient as one who draws from "the spring that flows from the house of Hashem." The Rebbe's promise: a complete rectification for all who yearn to draw close — not needing to feel shame even before the greatest — "as befits the Rebbe, not according to our own deeds." The evil inclination throws itself specifically against connection to the Rebbe — because it knows this is the Jewish person's true wealth.

Segment 10
HE:
(אחי המסור והנלבב מכתבך קיבלתי ושמחתי מאד לשמוע מבריאותך בודאי רציתי תיכף לענות לך רק לא יכולתי הנך יכול לבד להבין את הייסורים שהיו לי רק ב"ה נשקט קצת הרעש מה וכו' ואני מקוה להשי"ת שהוא בודאי יושיעני רק בינתיים אני זקוק להרבה מאד רחמים בלי שיעור אני מבלה את שנותי וכו' ורחוק לדאבוני מהשי"ת ומתפלה בלי שיעור וכו'.

EN:
Aliyah counsel (§3): Cannot advise coming to the Holy Land while in debt with no livelihood — but must yearn and pray for it always until the potential becomes actual.

Segment 11
HE:
ע"כ תבקש הרבה רחמים עבורי והעיקר שאזכה בקרוב לבוא לאומן על הציון הק' ובפרט על ר"ה והמתפלל בעד חברו וכו'.

EN:
Beards and peyos (§§4–5): The author is pained that the recipient has no beard or peyos. Three foundations: (1) The Rebbe's saying: "What does a Jew have to worry about when he lies with his feet toward the door — with beard and peyos?" (2) The Tikkun HaKelali introduction: "With the peyos I will pull him out from the depths of Sheol" — proof one must have peyos. (3) The Arizal: every two hairs of the beard is a channel of abundance. Practical counsel: even if you can't give charity as before — grow the beard and peyos and trust in G-d to provide. If peyos are impossible openly — they can be concealed. First step: yearn for it — will it — ask G-d for it.

Segment 12
HE:
שבוע שעבר נסעתי ליפו הובלתי את פח השמן זית והתראתי עם אנ"ש וב"ה כבר סיימתי להעתיק את הכתבים של ר' אברהם ז"ל שאצל ר' מאיר נ"י למעה"ש תראה לחפש את הקונטרס שאצלך ושלח לי אותו כדי שיהיו כל הכתבים יחד זה יהי' טוב וכתוב לי מה נשמע אצלך ואיך הולך לך בכל העניינים ואם הנך מדליק שמן זית על ציון הקדוש של התא"ל ר' מאיר בעל הנס זיע"א. שבוע הבא ט"ז שבט הוא יום הולדתי שתבקש הרבה עבורי יום ראשון ערב ר"ה יום שני ר"ה ויום שלישי ר"ה הפרטי שלי שאוושע כבר בישועה אמיתית יותר איני יכול לכתוב לך כעת איה"ש פעם אחרת אכתוב לך יותר זכור היטב ר' נתן אמר קיבלתי מרבינו שמחה ויראה גם כן ומצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.

EN:
Nisan, Pesach, Omer (§5): Nisan = joy among all angels = teshuvah days like Tishrei but with kindness and love. Pesach = first drawing close, Abraham the man of kindness. The Haggadah aloud = tikkun habrit. Guard from physical and spiritual chametz (anger, sadness). Omer = waiting, counting the clean days. Cannot jump into holiness all at once — must wait. Pesach = drawing close to study and prayer. Omer = the patience of the wait.

Segment 13
HE:
אחי יקירי הייתי מאד רוצה להתראות אתך בקרוב אל דאגה ה' כל כך גדול ולא יודעים כלום ישנו כזה מקום ששם הכל משהו אחר מעוונות נהיים זכויות העיקר רק להחזיק מעמד אצל רבינו דברתי שבוע שעבר עם ר' זאב ביפו שאפילו כמה שנפצעים וכמה שחולים וכמה שמסוכנים וכמה מכות שחוטפים אפילו איך שזה העיקר שיש את הרופא הגדול אז כבר טוב הכל כבר יתרפא אבל חלילא כשמפסידים את הרופא הגדול זה גרוע ביותר זה גרוע כשמתנתקים חלילא מרבינו הקדוש אבל כשמחזיקים ברבינו הקדוש איך שעובר ואיך שהולך כבר צריכים להיות בשמחה רק לרקוד כל הזמן מרוב שמחה כי דעת חסרת מה קנית דעת קנית מה חסרת דדא ביה כולא ביה.

EN:
Key terms: Vos hot a Yid tzu zorgn — mit bord un mit peyos — "What does a Jew have to worry about — with beard and peyos" — the Rebbe's saying · Mit di peyos vel ich em arustsihn fun Sheol Tachtiyes — "with the peyos I will pull him out from Sheol" — the Tikkun HaKelali introduction · Der bord — yeder tsvey hor — a tsiner fun shefa — "the beard — every two hairs — a channel of abundance" — the Arizal · Tzelem Elokim shel ish Yisraeli — the divine image of the Jewish man = beard and peyos · Aliyah counsel — in debt, no livelihood: cannot advise, but must yearn and pray · Nisan = yemei teshuvah k'Tishrei — rak b'chesed v'simcha v'ahavah — Nisan = teshuvah days like Tishrei but with kindness · Abraham ish hachessed — Pesach in the aspect of Abraham · HaHaggadah b'kol v'bichavana — tikkun habrit — saying the Haggadah aloud and with intention rectifies the covenant · Shav v'al ta'aseh — hesech hada'as — sit and do not act; divert the mind from evil thoughts · Pesach = likvat HaKedushah lilmod u'lehitpalel — Pesach = drawing close through study and prayer · Omer = lehamtin v'lispor hayamim nekiyim — the Omer = waiting and counting the clean days

Segment 14
HE:
הבע"ד מכסה את הנקודה שלא יוכלו לשמוח אבל צריכים להתבונן יודעים מכזה רבי קדוש כזה אור שלא הי' עדיין בעולם וכמוהו לא יהי' עוד ואני נקרא מאנשיו וסובל עבורו ויודע שיש ציונו הקודש שצריך למסור את הנפש מי שחפץ לרחם על עצמו ולהציל עצמו משני העולמות לעולם ועד ולנצח נצחים צריך למסור נפשו לבא לשם ולעשות וידוי דברים ולפני זה אפילו אם רואים כבר אור פני הצדיק ונותנים צדקה אבל כל זמן שעוד לא הי' וידוי דברים אז יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות רח"ל ובפרט להיות שם על ר"ה אין למעלה מזה רבינו הקדוש אמר שאפילו מהיכל קן ציפור הוא ירד כדי להיות עם אנשיו בר"ה וכמה שספר הגנוז וספר הנשרף גדולה מעלתם להיות אצלי בר"ה זה עוד למעלה מזה ושמעתי מאנ"ש שכדאי להיות פעם אחת אצל רבינו אפילו אם תיכף למות אח"כ כזה אור גדול מרגישים שם ממש ענין המשיח וכמה שגלגול הוא דבר גרוע כדאי להתגלגל תשע פעמים העיקר פעם אחת להיות אצל רבינו על הציון אפילו לא ר"ה.

EN:
Volume One • Letter 31

Segment 15
HE:
וכמו שרבינו זעק בקול זיע סגי מה אומר לכם אין דבר למעלה מזה ואם [צדיקים] אחרים לא אומרים כן אז [יהי' עלי] עוד קושיא ומי שזוכה להיות אצלי בר"ה הוא לא זקוק לתעניות ומי שאיננו אצלי בר"ה לא יועילו לו התעניות לכן אחי עליך לדעת שזה כל התכלית ובלי זה אז כמעט כלום לכן הנך צריך לדעת לכסוף הרבה לזה וכמו שאמרה הבת מלכה אינך יכול להוציאני רק אם תבחר לך מקום וכל השנה תכסוף להוציאני ומתי שיהי' לך זמן רק תכסוף להוציאני וכו' ושוב דברתי עם זאב הנ"ל שאנ"ש הקפידו אם היו אומרים שחלפו כבר ימי השבת והחגים רק לומר זכינו לחטוף עוד יום עוד שבת התיקונים נעשים ממילא לא כתוב בתורה שצריכים למשל להרגיש פסח שירגישו אור רק שיאכלו מצות בפשיטות והתיקונים נעשים כבר ממילא גם כשמרגישים גם אם לא מרגישים העיקר שמקיימים המצוה בפשיטות, כעת הנני מבקש ממך שתכתוב לי תיכף מכתבים ממני אחיך המקוה לראותך בקרוב בכל טוב ובשמחה ושנוושע בקרוב אכי"ר...)

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 31 [Added by the translator]

Segment 16
HE:
שמואל הורוויץ ברסלבר פריילעך האפ האפ האפ אין ווידער האפ אין טאקי האפ אין טאקי פארט האפ אין טאקי נאר האפ אין נאר האפ אין האפ אין האפ שטאק טשאק אגוטין שבת קדש אגוטין ערב ראש השנה אגוטין ראש השנה

EN:
And afterward one counts the Omer — in holiness itself one must wait greatly — very greatly — until one merits to be as is fitting. And this is the entire matter of Pesach — Omer — Shavuos. Pesach: when one is immersed in some impurity, G-d forbid — in a pit of deep darkness — one cannot free oneself from it — only in the aspect of fleeing in haste — without any deliberation about what will come afterward — like the Exodus from Egypt of Israel. [ניסה בחיפזון — "fleeing in haste." The Exodus from Egypt was performed b'chipazon — in great haste — the bread had no time to rise (hence matzah). Applied spiritually: when one is in the grip of an impure habit or situation, the only way out is immediate, unhesitating flight — without deliberation, without calculating the consequences. Deliberation gives the evil inclination time to mount arguments against the escape.] And so too when one must go to pray and to study fixed sessions — one must flee from the matters of this world[עה"ז = עולם הזה — "this world." The standard abbreviation.] — and enter into the matter of the service of Hashem in haste — for if one waits until one is fully ready — the time will pass — and the obstacles of the evil inclination will not pass. And therefore one must in haste enter into drawing close to Hashem — fleeing from the evil inclination and the impurity.

Segment 17
HE:
פורים גייט שושנת יעקב צהלה ושמחה תשועתם היית להודיע.

EN:
And afterward — when one is already sitting with the book and in prayer — one needs the Omer — one cannot immediately feel the holiness as is fitting — one needs the waiting — and very much passes over him until he merits what he eventually merits — and then: the holiness of Shavuos — the giving of the Torah. And all his days he needs great waiting — and not to fall from anything — and not to abandon his longings and yearnings and his small service in the service of Hashem — however it may be — until in the end of all things he will merit — each person[כ"א = כל אחד — "each one / every person." Kol echad.] — to what he needs.

Segment 18
HE:
כל אנ"ש דשה"ט באה"ר ור' נתן וזו' גוטעל תחי' ומבקשים שתתפלל בעדם)

EN:
And all his longings and all that passes over him — all of it is for a great good — and in the end of all things all the longings gathered from within the darkness and the obstacles will become holy vessels — to receive within them all the eternal good — forever and ever and ever. So may it be His will. Amen.



# Urgent Practical Instructions — Act Today, While R' Avraham Verner Is Travelling
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/32/

Urgent Practical Instructions — Act Today, While R' Avraham Verner Is Travelling
מכתב 32
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/32

Segment 1
HE:
ב"ה מוצש"ק פ' ראה שנת תפר"ח פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
A kosher and joyous Pesach and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear — the exalted one — who yearns for the service of Hashem and so on — [for this is the essential holiness of Pesach: the beginning of Israel's drawing close to the service of Hashem — yearning and longing for Hashem — and this is the service of Abraham — the man of kindness — the man of love — who was alone in the world and had no one to learn from — and only his heart was yearning — and through this Hashem Himself would teach him from the supernal heart. As brought in Likutay Moharan §142 and in Torah 31. [לקוטי מוהר"ן סי' קמ"ב ובתו' ל"א — "Likutay Moharan §142 and in Torah 31." קמ"ב = kuf(100) + mem(40) + beis(2) = 142. ל"א = lamed(30) + aleph(1) = 31. Two teachings of the Rebbe on Abraham as the pioneer of the spiritual path — alone, with no teacher, guided only by the supernal heart. LM §142: the divine teaching that comes from beyond rational comprehension directly to the heart. LM §31: the souls made through Abraham's hisbodidus and yearning.] And Pesach corresponds to Abraham — the first of the Patriarchs — the first of the festivals. And this is Pesach — "peh sach" — speaking words of songs and praises to Hashem — and recounting His kindnesses and the Exodus from Egypt — in general and in particular — each person what Hashem helped him spiritually. The essential: to go out from under the evil inclination — and always seek to incline toward kindness — and to find the good points: both of others — to judge them favorably — and within oneself — the good points within oneself. And through this one will strengthen and arouse oneself more in the service of Hashem — and not fall into despair, G-d forbid, about any matter of holiness — and will merit to ascend level by level always. May Hashem grant us merit for this. So may it be His will. Amen.] And so on — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi... may his light shine, may G-d protect him.

Segment 2
HE:
חיים ושלום וברכה וכוח"ט וכל טוב למע"כ אהובינו ידידינו יקירנו נפשי לבבי ממש עט"ר ואישון עיני ה"ה הרה"ג החסיד יקר הערך עובד ה' במס"נ שותה מים חיים מבאר מים חיים מנחל נובע מקור חכמה בנש"ק שלשלת היוחסין כש"ת כמוה"ר אברהם נ"י חזן דקלויז שליט"א.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — I have indeed received his precious letter — and I rejoice greatly to hear that his honor is ready to break through the obstacles regarding the holy beard and peyos. And his honor will fulfill the commandment of the Exodus from Egypt — to flee from the pit of darkness — and to enter into holiness — the holiness of Israel — the divine image — in the aspect of "and they also did not prepare provisions for themselves — and they did not consider — where would they take food from?" [Exodus 12:39 — "They baked the dough that they had taken out of Egypt into unleavened cakes — for it had not leavened — for they were driven out of Egypt and could not delay — and they also had not prepared provisions for themselves." The verse is applied here to the decision to grow a beard and peyos: one does not deliberate or wait for the perfect conditions — one simply acts in haste, like Israel leaving Egypt, without worrying about provisions or consequences.] And it is said about them: "I remember for you the kindness of your youth — your going after Me in the wilderness — in a land not sown." [Jeremiah 2:2 — G-d's tribute to Israel's faith in following Him into the desert with no provisions. Applied here to the recipient's courageous decision: following the path of holiness without material security is the "kindness of youth" — the pure, trusting leap of faith.] When one needs to save one's soul — [in Yiddish: "when one needs to rescue one's soul"] — this too[ג"כ = גם כן — "also / as well."] is in the aspect of Pesach and the Exodus from Egypt.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר ובאעה"ז הנני מודיע משלומינו הודות לשי"ת כי החיוה"ש אתנו יתן הי"ת שאזכה בקרוב על ר"ה זו להיות על ציון הק' ולראותכם פא"פ אכי"ר.

EN:
Pesach = Flight in Haste; the Omer = Patient Waiting; Shavuos = the Culmination And afterward one counts the Omer — in holiness itself one must wait greatly — very greatly — until one merits to be as is fitting. And this is the entire matter of Pesach — Omer — Shavuos. Pesach: when one is immersed in some impurity, G-d forbid — in a pit of deep darkness — one cannot free oneself from it — only in the aspect of fleeing in haste — without any deliberation about what will come afterward — like the Exodus from Egypt of Israel. [ניסה בחיפזון — "fleeing in haste." The Exodus from Egypt was performed b'chipazon — in great haste — the bread had no time to rise (hence matzah). Applied spiritually: when one is in the grip of an impure habit or situation, the only way out is immediate, unhesitating flight — without deliberation, without calculating the consequences. Deliberation gives the evil inclination time to mount arguments against the escape.] And so too when one must go to pray and to study fixed sessions — one must flee from the matters of this world[עה"ז = עולם הזה — "this world." The standard abbreviation.] — and enter into the matter of the service of Hashem in haste — for if one waits until one is fully ready — the time will pass — and the obstacles of the evil inclination will not pass. And therefore one must in haste enter into drawing close to Hashem — fleeing from the evil inclination and the impurity. And afterward — when one is already sitting with the book and in prayer — one needs the Omer — one cannot immediately feel the holiness as is fitting — one needs the waiting — and very much passes over him until he merits what he eventually merits — and then: the holiness of Shavuos — the giving of the Torah. And all his days he needs great waiting — and not to fall from anything — and not to abandon his longings and yearnings and his small service in the service of Hashem — however it may be — until in the end of all things he will merit — each person[כ"א = כל אחד — "each one / every person." Kol echad.] — to what he needs. And all his longings and all that passes over him — all of it is for a great good — and in the end of all things all the longings gathered from within the darkness and the obstacles will become holy vessels — to receive within them all the eternal good — forever and ever and ever. So may it be His will. Amen. Because of the urgency of the festival eve[עיו"ט = ערב יום טוב — "the eve of the festival." Erev Yom Tov.] — I am compelled to be brief. I received the gift — and how greatly this gave me life. May Hashem give you life through this — in this world and in the World to Come — and may you merit all your holy longings — to bring them from potential to actual — and to merit all the holinesses. So may it be His will. Amen.

Segment 4
HE:
הנני שולח למע"כ ע"י ידידינו יקירינו נכד רבינו הק' ה"ה הרה"ח ר' שמשון נ"י סך 3 רובל בשבילכם והנני מבקש למע"כ שיעשה פדיון על ציון רבינו הק' בשביל השמות דלקמן וגם יבקש הרבה רחמים ויעורר כל אנש"ש שיבקשו רחמים העיקר שאזכה לבא בקרוב על שנה זו על ציון הק' בער"ה כי השי"ת יודע מצבי ברוחניות וגשמיות שא"א לשער שזה ארבע שנה וחצי שאני סובל עינוים קשים ומרים בשביל שאני רוצה להיות ברסלבר חסיד וכמה מיני בזיונות ושפיכות דמים ואני נע ונד כי זוגתי עשתה פירוד בשביל הנ"ל אלו השנים אני סובל לא שלום ולא גט וטלטולא דגברא קשה מדאיתתא ובפרט בזמן הזה שהפריצות והתאות מתגברים מאד ואין לי שום עצה כלל וכלל וחוץ מזה אני רחוק מעבודת ה' בתכלית הריחוק ומתורה ובפרט מתפלה והבע"ד מענה אותי בעינוים קשים ומרים ממש אין רגע בלי פגע ומה יהי' התכלית ממני הימים ימי הנעורים הולכים ואני בן 22 שנים וכבר מלבינים שערותי מיסורים ואיני זוכה לעבודת ה' וגם פלג גוף ועדין לא זכיתי להיות על ציון הק' ומר מכל צד ופינה הי"ת יודע האמת אשר א"א לשער ולהעריך ע"כ נא ונא רחמו נא חמלו חנו נא בעד נפש אומלל ועלוב כמוני מה שאני רחוק מעבודת ה' כ"כ כ"כ היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן היתכן נא בל יחריש ואל ישקוט ויעורר רחמים שאזכה לבא על ציון הק' ער"ה זו ולהיות ברסלבר חסיד באמת ולעשות תשובה שלימה וכוח"ט ולעורר אנש"ש לבקש רחמים מאד עבור כל אנש"ש מאה"ק ובפרט מעה"ק ירושלים ובפרט ער"ה ור"ה נא לעורר אז כל אנש"ש לבקש רחמים על אנש"ש מאה"ק ובפרט עלי הנדכא והנכאה ולעשות פדיון על ציון הק' בער"ה עבור אלו האנשים:

EN:
And afterward — when one is already sitting with the book and in prayer — one needs the Omer — one cannot immediately feel the holiness as is fitting — one needs the waiting — and very much passes over him until he merits what he eventually merits — and then: the holiness of Shavuos — the giving of the Torah. And all his days he needs great waiting — and not to fall from anything — and not to abandon his longings and yearnings and his small service in the service of Hashem — however it may be — until in the end of all things he will merit — each person[כ"א = כל אחד — "each one / every person." Kol echad.] — to what he needs.

Segment 5
HE:
שמואל בן פיגה לבא בקרוב על ציון הק' בשנה זו וכוח"ט ולעשות תש"ש באמת ולהיות מקושר באמת לרבינו הק' ולעשות רצון ה' באמת ובני חיי ומזוני רוויחא ולהיות אדם השלם בקדושה וטהרה ובנים ובני בנים חיים וקימים ברסלבר אכי"ר.

EN:
And all his longings and all that passes over him — all of it is for a great good — and in the end of all things all the longings gathered from within the darkness and the obstacles will become holy vessels — to receive within them all the eternal good — forever and ever and ever. So may it be His will. Amen.

Segment 6
HE:
זו' מנדיל בת הענדיל לעשות שלום באמת בני נחמן משה נחום בן מנדיל לגדלו לתורה וחופה ומעש"ט ולהיות ברסלבר חסיד באמת ולהביאו על ציון הק' בקרוב אכי"ר. ישעי' בן עלקא וזו' פיגה בת דבורה לכוח"ט ולבא לא"י בהצלחה ועל ציון הק' ולהיות ברסלבר ולגדל כל יו"ח לתורה וחופה ומעש"ט. זלמן בן פיגה.

EN:
Because of the urgency of the festival eve[עיו"ט = ערב יום טוב — "the eve of the festival." Erev Yom Tov.] — I am compelled to be brief. I received the gift — and how greatly this gave me life. May Hashem give you life through this — in this world and in the World to Come — and may you merit all your holy longings — to bring them from potential to actual — and to merit all the holinesses. So may it be His will. Amen.

Segment 7
HE:
אהרן בן פיגה לזווג הגון וכוח"ט יצחק משה, אשר יחזקאל יעקב יוסף בן פיגה. חי' לאה, ביילא, אסתר דבורה בת פיגה לגדלם לתורה וחופה ומעש"ט.

EN:
This thirty-second letter — written Erev Pesach from Meron — is a brief but dense teaching embedded in a warm personal exchange. The author rejoices to hear the recipient is now ready to grow a beard and peyos (the topic of Letter 31) — and uses this as the springboard for a complete teaching on Pesach, Omer, and Shavuos.

Segment 8
HE:
יחיאל בן אסתר ריבה עם כל יו"ח יהודה בן חנה וזו' ובנם משה בן רוזא דבורה.

EN:
Abraham and Pesach (§1): The essential holiness of Pesach = yearning for G-d. Abraham the man of kindness — alone in the world, no teacher, taught directly by the supernal heart (LM §142 and §31). Pesach = peh sach = speaking praises. Find good points in others (judge favorably) and in oneself. Don't fall into despair. Ascend level by level.

Beard and peyos = Exodus (§2): The recipient's decision to grow beard and peyos = fulfilling the Exodus from Egypt. Biblical support: "they had not prepared provisions" (Exodus 12:39) + "the kindness of your youth — following Me into the wilderness" (Jeremiah 2:2). Saving one's soul = Pesach.

Pesach-Omer-Shavuos framework (§3): Pesach = fleeing in haste (b'chipazon) — no deliberation — the only way out of deep impurity. Also: entering prayer and Torah study each day must be done in haste — don't wait for perfect readiness. The Omer = sitting with the book, needing patient waiting — holiness doesn't come immediately. Shavuos = the culmination. All longings gathered from darkness and obstacles become holy vessels for receiving eternal good.

Key terms: Avraham ish hachessed — levav ila'ah — LM §142 and §31 — Abraham taught from the supernal heart · Pesach = peh sach — speaking praises · V'gam tzeidah lo asu lahem — Exodus 12:39 — no provisions; the haste of the Exodus · Zacharti lach chessed ne'urayich — Jeremiah 2:2 — the kindness of youth, following G-d into the wilderness · Nisah b'chipazon — fleeing in haste; the only way out of deep impurity · Pesach = haste → Omer = waiting → Shavuos = culmination — the three-stage spiritual arc · All longings from darkness become holy vessels — keilim kedoshim to receive eternal good



# Confidentiality — Burn All Letters
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/33/

Confidentiality — Burn All Letters
מכתב 33
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/33

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' תבא תרפ"ח פעה"ק ירוש' ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear — my mighty friend — the exalted and honored one — who yearns and aches with longing for drawing close to the true Tzaddik and for the service of Hashem in truth — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may G-d protect him. After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. [אהובי ידידי עוז — "my beloved, my dear — my mighty friend." A new element in the salutation: עוז (oz — strength / might) added as a personal honorific. The author's warm personal regard for this correspondent shines through the unusually affectionate address.]

Segment 2
HE:
כתיבה וחתימה טובה ושלום וברכה ציא מיין ליבען גוטען פריינד הגביר הנדיב וירא אלקים מוה"ר יצחק מאיר קאליף נ"י איך האב עראלטין אייעהר טייערין בריף מיט דיא 3 דולר אין איר האט מיך זייער מחי' גווען השי"ת זאל אייך העלפין אין דעם זכות זאלט איר האבין א רפואה שלימה אין אגוט יאהר אין א כתיבה וחתימה טובה אין כל טוב אמן

EN:
I have indeed received from his honor all his letters and money — both the scrips and the checks — [food-vouchers and money-orders] — that he sent all this time — I received them all. And I also received the scrip of 5 dollars from Parshas Acharei — and many thanks to his honor for his supporting me and my family. What shall I say to you — may Hashem give you life through this — in this world and in the World to Come — as you give us life. And as brought in the Talmud — and this is brought in the Maamados of Shabbos [מעמדות של שבת — "the Maamados of Shabbos." The "Maamados" are special daily readings from the Torah, Prophets, and Writings — specific passages assigned to each day of the week — recited by certain traditional communities in addition to the regular prayers. The Maamados of Shabbos include selections of particular depth and significance. The author cites a Talmudic teaching brought there.] — when a person gives a poor person a full armload in this world — Hashem gives him a full armload [of Hashem's] in the World to Come. And is it not written: "And the heavens He measured with a handbreadth" — meaning: Hashem created the heavens with a small finger called "zeires" — and how can a person receive a good measure as great as Hashem's full hand? — Rather: just as Hashem gives the wicked strength to receive their punishment — so He gives the righteous strength to receive their reward.

Segment 3
HE:
מסתמא האט איר עראלטין מיין בריף וואס איך האב אייך גשריבן ווייגען איתומה הכנסת כלה אין איך בייט איך זייער איבער אז איר זאלט ניט זיין ברוגז אוף מיר ווארין איך ווייס די גרוסי מצוה פין דעם אין דעם זכות וואס איר וועט צי העלפין וועט איר גוויס איה"ש גהלפין ווערין מיט אלעס גוטס אמן אין איך דאנקע אייך זייעהר אין ווינטשע אייך אגוט יאהר א כתיבה וחתימה טובה אין בייט פאר אייך אוף אלי הייליגע ערטער אכי"ר פון מיר אייעהר פריינד (לידידי הטוב והאהוב הגביר הנדיב וירא אלקים מוה"ר יצחק מאיר קאליף נ"י קבלתי מכתבכם היקר עם השלש דולר והחייתם אותי מאד השי"ת יעזור לכם בזכות זה שיהי' לכם רפואה שלמה ושנה טובה וכתיבה וחתימה טובה וכל טוב אמן).

EN:
And behold I delayed in answering you — and in particular regarding your letter of Parshas Shemini — about the printing of the book — because of the sanctity of the festival — for I do not write during Chol HaMoed. [חול המועד — "Chol HaMoed." The intermediate days of Pesach and Sukkos — after the first days and before the final days of the festival. Writing letters and doing ordinary labor on Chol HaMoed is restricted by halacha — the author observes this restriction scrupulously.] And the matter is as follows:

Segment 4
HE:
הרב שמואל הורוויץ

EN:
R' Nossan Alone; The Poor Man's Self-Sacrifice; R' Nossan Accepts; The Entire Cause Built on This His honor asks me about the matter of helping me in the printing of the book and whether he will lend for it. I will tell him a parable — and he will understand what to do immediately. After the passing of our master the Rebbe זצ"ל — when our master the Tzaddik — the foundation of the world[צדיק יסוד עולם — "the Tzaddik — the foundation of the world" (Proverbs 10:25). The verse: "The righteous is the foundation of the world" — a Kabbalistic title for the Tzaddik who bears and sustains the world, applied here to R' Nossan as the sole sustainer of the Breslov movement after the Rebbe's passing.] — R' Nossan זצ"ל remained — who had the true understanding[דעם אמתין גפעיל — Yiddish: "the true comprehension / the genuine feeling-sense." Gafeil (from German: Gefühl — feeling / sense) — the deep inner feeling of understanding that is more than intellectual knowledge. R' Nossan did not merely know about the Rebbe — he had the true inner sense of what the Rebbe's significance meant for all of creation.] of the matter of our master the Rebbe זצ"ל — how he is the rectification of all the worlds forever — but he had no means of any kind to do and to establish the matter of our master the Rebbe זצ"ל — because of the great expenses that were needed for this: To establish and build a synagogue in Uman — at the holy grave-site of our master the Rebbe זצ"ל — for the Breslover Chassidim — and in particular for those who come for Rosh Hashana. And also to print the books of our master the Rebbe זצ"ל — to give life to the world forever — books which were still in manuscript form. And the Breslover Chassidim — most of them were poor — and also they did not have in their understanding the greatness of the matter — that one must give one's self-sacrifice[מס"נ = מסירת נפש — "self-sacrifice / the giving over of one's life." Also written מסי"נ (מסירת נפשו — "the giving over of his life") later in the same letter — two variant forms of the same abbreviation.] for such a holy cause. And opponents confronted R' Nossan from every side and corner. And no person who would have the desire and the mind and the understanding of the matter of our master the Rebbe — who would be needed to lay a foundation for the coming generations — was found. And he was almost alone in the world in this matter — and he nearly despaired of it: whether he would be able to complete his will and desire in this great merit for the many — for the entire world forever and ever. [זכות הרבים — "the merit of the many." Zechus harabbim — the spiritual merit generated by an action that benefits the general public — as opposed to zechus hayachid — private merit. Publishing the Rebbe's books = zechus harabbim of the highest order — because every Jew who will ever study these books receives life from them forever. The merit of the many outweighs even the greatest private spiritual achievement.] And Hashem had mercy on him — and there came to one of the Breslover Chassidim — who was poor and destitute — and had sold all his belongings and possessions — and had from this a sum of money to do some livelihood with it — so that he would have from it to support his household[ב"ב = בני ביתו — "the members of his household / his family." Bnei beiso.]. And R' Nossan spoke with him of the greatness of our master the Rebbe זצ"ל — and the greatness of the merit of the many — to establish the matter of our master the Rebbe זצ"ל as mentioned. And it entered the mind and heart of this man — and he began to think and to ache with longing — that he should have the portion in the building and establishing of the matter of our master the Rebbe זצ"ל. And he began to request from R' Nossan זצ"ל — that he take from him his sum of money [which was his entire livelihood and means of support completely] — for the matter of our master the Rebbe זצ"ל as mentioned. And R' Nossan did not want this under any circumstances — for this was literally his entire livelihood — and also: what would he do with such a paltry sum — it would only cover the beginning alone. But the man wept before R' Nossan זצ"ל — that he should have compassion on him — and specifically he wanted that he should have the merit — that he should have the merit to make the beginning in such a great merit for the many — and R' Nossan זצ"ל stood for a while and thought: how to act — whether to have compassion on this poor man physically: when he takes from him his entire livelihood he will be left empty with no sustenance, G-d forbid — or whether to have compassion on him spiritually: that he should have a portion in this — in the beginning of such a merit for the many — with such self-sacrifice — which is very precious — and he will have good and happiness for his soul, spirit, and neshamah[נר"נ = נפש רוח נשמה — "soul, spirit, and neshamah." The three primary levels of the Jewish soul.] [נר"נ — נפש רוח נשמה — "the soul, spirit, and neshamah." The standard Kabbalistic abbreviation for the three lower levels of the human soul: nefesh (the animal soul / the vital soul), ruach (the emotional-spirit soul), and neshamah (the rational-divine soul). Together these constitute the primary spiritual identity of a person. This person's self-sacrifice would benefit all three levels of his soul forever.] — forever and ever and ever. [And also Hashem will not abandon him, G-d forbid — for "tithe so that you will become wealthy."] [עשר בשביל שתתעשר — "Tithe so that you will become wealthy." A Talmudic promise (Taanis 9a): one who gives a tenth of his earnings as charity will merit to become wealthy. Applied here: even though this man is giving his entire livelihood — G-d will replenish it. The wordplay: עשר (te'asher — you will become wealthy) / עשר (aser — tithe).] And this poor and destitute man stands and requests for his life from R' Nossan — and weeps before him — that he should have compassion and mercy and pity on him — and take from him the generous offering of his heart — that he should specifically have the beginning. And in summary: R' Nossan זצ"ל weighed the matter in his mind — and in the end the true compassion prevailed in his mind — to have compassion on this man — and to take from him the money — so that he should have the beginning of establishing the matter of our master the Rebbe זצ"ל. And in truth — this man had almost all the merit of the establishment of the matter of our master the Rebbe זצ"ל — for through this specifically was the entire strengthening of R' Nossan זצ"ל — that he was able to establish the matter of our master the Rebbe זצ"ל. And so R' Nossan זצ"ל said explicitly — that he was greatly strengthened through this — that Hashem placed in the heart of such a crushed and downtrodden poor man such a desire — to give such self-sacrifice — to give all his livelihood and possessions for the sake of such a great merit for the many — and therefore he now had the courage that certainly Hashem would complete for him — that he would be able to complete all his will in this. And so it was — that Hashem helped R' Nossan: he built the synagogue[ביהכ"נ = בית הכנסת — "the synagogue / the house of assembly." Beis haknesses.] — and also printed books — and all the cause and merit was this crushed poor man — [who certainly Hashem did not abandon materially either]. Happy is he and happy is his portion and lot — as is obvious to all who have any understanding — what he merited in this test that he stood in — and acquired through this the eternal and everlasting world — which no eye has ever seen.

Segment 5
HE:
ב"ה אור ליום ה' תולדות פה... [ב' כסליו תרפ"ט]

EN:
The Vanity of the Passing World; No Merit Like the Merit of the Many; the Book; Instructions for Sending Money And in truth — everything is vanity of vanities of this passing world — for time flies greatly — and in the end everyone is compelled to be in the grave — and nothing will remain of the person — only what he managed to snatch some good thing in the world — and in particular a matter of the many. For there is no comparison: the smallest of the small in the merit of the many is not equal to the greatest of the great that has no merit of the many in it — as brought in the Sefer HaMidos of our master the Rebbe זצ"ל. And in particular the matter of printing the books of our master the Rebbe זצ"ל — for our master R' Nossan[מה"ר נתן = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." מה"ר = מורינו הרב.] זצ"ל said: there is no charity like the charity of printing. And in particular the matter of printing this book — to bring the study of our master the Rebbe זצ"ל into the world in depth — which will be a benefit to all who engage with it — however little they can — there is no comparison to such a benefit. And in particular with G-d's help[בעזהי"ת = בעזרת השם יתברך — "with the help of Hashem may He be blessed."] — I expect that this matter will be a matter that does not stop — that from this book and a little assistance afterward — we will be able to print another book — and so on further — we will be able to give life to the entire world with the healing of the soul and the body and the livelihood — the likes of which have not existed since the beginning of the world — which are hidden in the holy books — and we alone will be the servants to reveal them from concealment to revelation — to give life to the world for generations upon generations. And as R' Nossan said regarding his Likutay Tefillot that he wanted to print: "This shall be written for the last generation" — meaning: he prints this for the coming generations — "and a people that shall be created will praise G-d" [Psalms 102:19] — that there will be created a people who will praise Hashem through this — meaning: even if now there is no one who wants to serve Hashem through this and has the understanding for it — there will come a time when people will be created — more and more — until there will be a people who will serve Hashem through this.

Segment 6
HE:
החייו"ש וברכה וכט"ס אל כבוד אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי וכו' וכו' חמדת לבאי כמוה"ר יעקוב זאב הכהן נ"י ור' יחיאל נ"י

EN:
And behold — this is the matter of our book — that all the strengthening I have is: that Hashem has given his honor the desire and the mind to assist in this great merit for the many — I expect that Hashem will complete for us — to bring merit to the world with life and merit such as this. So may it be His will. Amen. And behold — the choice is in his honor's hands — what to do in this matter. But his honor should not burden himself so much that it will be hard for him afterward to sustain it — and also that this should be in secrecy and privacy — even from the Breslover Chassidim — for there is nothing more beautiful than modesty [אין לך יפה מן הצניעות — "there is nothing more beautiful than modesty / privacy." A rabbinic principle (Makkos 24a in spirit) — the highest virtue is tznius (modesty / discreetness). Doing a great mitzvah privately, without publicity, is the highest form of it.] — and that the adversary [הבעל דבר — "the adversary / the prosecutor." Ba'al davar — literally "the master of the matter" — referring to the spiritual prosecuting force (the Satan / the Sitra Achra) that opposes holy endeavors and can incite jealousy and hatred among people. By keeping the donation secret, one prevents this spiritual opposition from being activated.] should not be able to prosecute through jealousy and hatred and so on. And behold — with those two hundred dollars that you want to send — it is possible that it will cover a third of the book certainly — [besides the two sheets that I printed and sent to his honor — and why did you not write me that you received them?]. And without your money — I have absolutely no means to print — and I am standing in the middle of the printing — and I do not know what to do. Send the money as a check to the bank — as you sent me previously — for Parshas Metzora — the check for 15 dollars — and the rest of the checks all this time. [טשעק על הבנק — "a check to the bank." The Yiddish/English loanword "tshek" (check / cheque) — a bank check. The practical mode of international money transfer used in the 1950s for sending funds from overseas to Israel.] Your friend.

Segment 7
HE:
ערשטינס שרייב איך אייך אז איך בין ב"ה גיזונד אין איך האב הערהאלטין אייעהר בריף אין זיך זייער מחי' גווען ציא הערין פין אייעהר ליבען גיזונד אין מסתמא האט איר ערהאלטין מיין בריביל אוך. אין וועגין דיא 2 זאכין כח הרשאה אין אבריביל פין אומן וכו' איז דיא זאך אזו אזו וויא דיא אנדערי וואך גייט אוס דיא וויזע בין איך גווען צי פאר לענגרין האט מען מיר גזאגט אז עס איז דא צייט צי קומין דעם לעצטין טאג ניט אוואך פריעהר ע"כ וועל איך דענמאלט זייעהן צי צי טואין דיא 2 זאכין שרייב מיר ארוס ווירקליך דעם ענין פון דיא 2 זאכין בא וואס האלטין זייא ציא ווילין זייא שלום ציא להיפך וכו' אלעס ארוס שרייבין וואס טיט זיך בכל מכל כל איך גיב אריין ציא פאר לענגרין אוף 3 חדשים השי"ת זאל העלפין אז עס זאל פולען אין איך זאל גהאלפין ווערין אמן טאמיר חלילא ניט מיז איך צוריק פארין אין פארט דערהאלטין זיך נאר איך גיב מיך איבער אין גאנצין צי השי"ת איך ווייס גאר ניט נאר וויא השי"ת די השגחה וועט פירין ווייטער ווייס איך גאר ניט.

EN:
And R' Nossan did not want this under any circumstances — for this was literally his entire livelihood — and also: what would he do with such a paltry sum — it would only cover the beginning alone. But the man wept before R' Nossan זצ"ל — that he should have compassion on him — and specifically he wanted that he should have the merit — that he should have the merit to make the beginning in such a great merit for the many — and R' Nossan זצ"ל stood for a while and thought: how to act — whether to have compassion on this poor man physically: when he takes from him his entire livelihood he will be left empty with no sustenance, G-d forbid — or whether to have compassion on him spiritually: that he should have a portion in this — in the beginning of such a merit for the many — with such self-sacrifice — which is very precious — and he will have good and happiness for his soul, spirit, and neshamah[נר"נ = נפש רוח נשמה — "soul, spirit, and neshamah." The three primary levels of the Jewish soul.] [נר"נ — נפש רוח נשמה — "the soul, spirit, and neshamah." The standard Kabbalistic abbreviation for the three lower levels of the human soul: nefesh (the animal soul / the vital soul), ruach (the emotional-spirit soul), and neshamah (the rational-divine soul). Together these constitute the primary spiritual identity of a person. This person's self-sacrifice would benefit all three levels of his soul forever.] — forever and ever and ever. [And also Hashem will not abandon him, G-d forbid — for "tithe so that you will become wealthy."] [עשר בשביל שתתעשר — "Tithe so that you will become wealthy." A Talmudic promise (Taanis 9a): one who gives a tenth of his earnings as charity will merit to become wealthy. Applied here: even though this man is giving his entire livelihood — G-d will replenish it. The wordplay: עשר (te'asher — you will become wealthy) / עשר (aser — tithe).]

Segment 8
HE:
אין וועגין אומן בין איך גווען מיט אסוחר פון אנש"ש ביים רוסישיען קאנסיל וועגין אוויזע האט ער גזאגט מען דארף פין דארט אטרעבוונא אפאדרינג אין דער נאך אוס פילין אפאפיר אין גיבין לערך חצי פונט אין שיקט דאס קיין מוסקבה אין אוב ער וועט קריגין אונטער גשריבין וועט ער גיבין אויזע אין איך האב שון לאנג גשריבין ר' שמשון וועגין אפאדרינג האב איך ערהאלטין תשובה אז ער קאן ניט מכמה טעמים נאר איך זאל שרייבין אלי' חיים רוזין אודער צי משה טשענסטחאווער זייא קענין גיכער.

EN:
And this poor and destitute man stands and requests for his life from R' Nossan — and weeps before him — that he should have compassion and mercy and pity on him — and take from him the generous offering of his heart — that he should specifically have the beginning.

Segment 9
HE:
ע"כ בייט איך אייך כל אנש"ש מירושלים למעה"ש אפ ציא שרייבין אלי אין איינעם אבריף צי ר' אלי' חיים אין אבריף ציא ר' משה טשענסטחאווער אין אבריף ציא כלליות אנש"ש פין אומאן אין ר' שמשון אז זייא זאלין זייא מעורר זיין ציא שיקין אפאדרינג מיר אין איר זאלט זייא גיט אוס מאלין מיין מצב וויא עס איז אחיוב אוף זייא מיך צי ראטווען פין ביידע וועלטין וואס איך מיטשי מיך שון אזו פיל יאהר וכו' וכו' אין איצט אז איך בין שוין אין חוץ לארץ וכו' אין בפרט עס וועט זיין א טובה צי מאכין אגמר וכו' אין אלע אנש"ש זאלין זיך אוס חתמינין ר' שלמה ווקסלר וכו' תיכף וואס גיכער.

EN:
And in summary: R' Nossan זצ"ל weighed the matter in his mind — and in the end the true compassion prevailed in his mind — to have compassion on this man — and to take from him the money — so that he should have the beginning of establishing the matter of our master the Rebbe זצ"ל. And in truth — this man had almost all the merit of the establishment of the matter of our master the Rebbe זצ"ל — for through this specifically was the entire strengthening of R' Nossan זצ"ל — that he was able to establish the matter of our master the Rebbe זצ"ל. And so R' Nossan זצ"ל said explicitly — that he was greatly strengthened through this — that Hashem placed in the heart of such a crushed and downtrodden poor man such a desire — to give such self-sacrifice — to give all his livelihood and possessions for the sake of such a great merit for the many — and therefore he now had the courage that certainly Hashem would complete for him — that he would be able to complete all his will in this. And so it was — that Hashem helped R' Nossan: he built the synagogue[ביהכ"נ = בית הכנסת — "the synagogue / the house of assembly." Beis haknesses.] — and also printed books — and all the cause and merit was this crushed poor man — [who certainly Hashem did not abandon materially either]. Happy is he and happy is his portion and lot — as is obvious to all who have any understanding — what he merited in this test that he stood in — and acquired through this the eternal and everlasting world — which no eye has ever seen.

Segment 10
HE:
אין וועגין דיא גרעניץ איז שרעקליך אין כל אנש"ש מפולין זענין גווען אין לובלין אוף ר"ה חוץ ר' בעריש פין לודז אין זישע זענין ארוס גפארין נאך ר"ח תמוז אין מען האט זייא גחאפט אין תפיסה אטלכי חדשים ר"ה יו"כ סוכות אין האבין קיין תפילין ניט גלייגט וכו' וכו' אין יעצט איז שון בעריש אין לודז אין זישע איז נאך אין תפיסא אין איך בין דא מיט דים אפטער שון לערך 2 וואכין אין בייט אים עד זאל פארין מיט מיר ציא דער גרעניץ אין ער וויל בשום אופן ניט נאר ער ביינקט קין א"י.

EN:
And in truth — everything is vanity of vanities of this passing world — for time flies greatly — and in the end everyone is compelled to be in the grave — and nothing will remain of the person — only what he managed to snatch some good thing in the world — and in particular a matter of the many. For there is no comparison: the smallest of the small in the merit of the many is not equal to the greatest of the great that has no merit of the many in it — as brought in the Sefer HaMidos of our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 11
HE:
אין ווייטער בין איך דא אין די קבוצים נאר דער עיקר איז אזו עס איז זייער שיינע קבוצים אין זייער טייערי נפשות אין די לעצטי יארין איז נתקרב גווארין בחורים (אין וורשא) בפ"י 20 תכשיטים נפלאים ונוראים אחוץ אברכים וכו' אבער פון דעסט וועגין פארט בינק איך זייער קיין א"י ממש דאס חיות גייט מיר אוס קיין א"י איך וואלט דא בשום אופן ניט גקענט זיין דא ווען ניט דיא 2 זאכין אפשר אומן, אין גמר וועגין שלום בית וואלט איך תיכף גפארין קיין א"י אוי וויא נעמט מען די קבוצים אין נפשות ציא די מקומות הק': עס איז עובדי ה' אבער עס פיילט נאך שלימות בכלליות הקיבוץ היינו מען זאל לערנין אזו ווייא מיר האבין די ערשטי צאטין אין מירון גלערינט די ספרי רבינו מיט די רקודין וכו' וכו' אומין איז דאס פארט ניט עס איז הדומה לדומה.

EN:
And in particular the matter of printing the books of our master the Rebbe זצ"ל — for our master R' Nossan[מה"ר נתן = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." מה"ר = מורינו הרב.] זצ"ל said: there is no charity like the charity of printing. And in particular the matter of printing this book — to bring the study of our master the Rebbe זצ"ל into the world in depth — which will be a benefit to all who engage with it — however little they can — there is no comparison to such a benefit. And in particular with G-d's help[בעזהי"ת = בעזרת השם יתברך — "with the help of Hashem may He be blessed."] — I expect that this matter will be a matter that does not stop — that from this book and a little assistance afterward — we will be able to print another book — and so on further — we will be able to give life to the entire world with the healing of the soul and the body and the livelihood — the likes of which have not existed since the beginning of the world — which are hidden in the holy books — and we alone will be the servants to reveal them from concealment to revelation — to give life to the world for generations upon generations. And as R' Nossan said regarding his Likutay Tefillot that he wanted to print: "This shall be written for the last generation" — meaning: he prints this for the coming generations — "and a people that shall be created will praise G-d" [Psalms 102:19] — that there will be created a people who will praise Hashem through this — meaning: even if now there is no one who wants to serve Hashem through this and has the understanding for it — there will come a time when people will be created — more and more — until there will be a people who will serve Hashem through this.

Segment 12
HE:
(ראשית אני כותב לכם על בריאותי ב"ה וקבלתי מכתבכם והתחייתי לשמוע מבריאותכם הטובה ומסתמא גם אתם קבלתי מכתבי. ובענין השני דברים כח הרשאה ומכתב מאומן וכו' הענין הוא כך מפני שבשבוע הבא נגמרת הויזה שלי הלכתי להאריך אותה ואמרו לי שיש זמן לבא ביום האחרון ולא שבוע קודם ע"כ אראה אז לעשות את השני דברים, כתוב לי בבירור את הענין מהשני דברים מה העמדה שלהם האם חפצים שלום או להיפך וכו' לכתוב הכל ברור מה נעשה בכל מכל כל אני נותן עכשיו להאריך את הויזה לשלשה חודשים שה' יעזור שזה יפעל ואושע אמן ואם חלילא לא אני מוכרח לחזור ובכל זאת להתחזק רק אני מוסר את עצמי לגמרי להשי"ת איני יודע כלום איך שהשי"ת ההשגחה תוליך והלאה איני יודע כלום.

EN:
And behold — this is the matter of our book — that all the strengthening I have is: that Hashem has given his honor the desire and the mind to assist in this great merit for the many — I expect that Hashem will complete for us — to bring merit to the world with life and merit such as this. So may it be His will. Amen.

Segment 13
HE:
ובענין אומן הייתי עם סוחר אחד מאנ"ש אצל הקונסוליה הרוסית בשביל ויזה והוא אמר לנו שצריכים דרישה משם ואח"כ למלאות מסמך ולשלם חצי לירה בערך ושולחים זאת למוסקבה ואם יכתבו לו שם על זה הוא יתן ויזה ומזמן כבר כתבתי לר' שמשון בענין דרישה וקבלתי תשובה שהוא אינו יכול מכמה טעמים רק שאכתוב לאלי' חיים או לר' משה טשענסטחאווער הם יכולים יותר.

EN:
And behold — the choice is in his honor's hands — what to do in this matter. But his honor should not burden himself so much that it will be hard for him afterward to sustain it — and also that this should be in secrecy and privacy — even from the Breslover Chassidim — for there is nothing more beautiful than modesty [אין לך יפה מן הצניעות — "there is nothing more beautiful than modesty / privacy." A rabbinic principle (Makkos 24a in spirit) — the highest virtue is tznius (modesty / discreetness). Doing a great mitzvah privately, without publicity, is the highest form of it.] — and that the adversary [הבעל דבר — "the adversary / the prosecutor." Ba'al davar — literally "the master of the matter" — referring to the spiritual prosecuting force (the Satan / the Sitra Achra) that opposes holy endeavors and can incite jealousy and hatred among people. By keeping the donation secret, one prevents this spiritual opposition from being activated.] should not be able to prosecute through jealousy and hatred and so on.

Segment 14
HE:
לכן אני מבקש ממכם כל אנש"ש מירושלים למעה"ש לכתוב כולם יחד מכתב לר' אלי' חיים ומכתב לר' משה טשענסטחאווער ומכתב לכלליות אנש"ש באומן ור' שמשון שיעוררו אותם לשלוח לי דרישה ותתארו להם היטב מצבי איך שמוטל חיוב עליהם להצלני משני העולמות מה שאני מתייסר כבר כ"כ שנים וכו' וכו' וכעת אני כבר בחו"ל וכו' ובפרט שיהי' מזה טובה לעשות גמר וכו' וכל אנש"ש שיחתימו את שמם ר' שלמה ווקסלר וכו' תיכף מה שיותר מהר.

EN:
And behold — with those two hundred dollars that you want to send — it is possible that it will cover a third of the book certainly — [besides the two sheets that I printed and sent to his honor — and why did you not write me that you received them?]. And without your money — I have absolutely no means to print — and I am standing in the middle of the printing — and I do not know what to do. Send the money as a check to the bank — as you sent me previously — for Parshas Metzora — the check for 15 dollars — and the rest of the checks all this time. [טשעק על הבנק — "a check to the bank." The Yiddish/English loanword "tshek" (check / cheque) — a bank check. The practical mode of international money transfer used in the 1950s for sending funds from overseas to Israel.] Your friend.

Segment 15
HE:
ובענין הגבול זה נורא וכל אנש"ש מפולין היו בלובלין על ר"ה חוץ ר' בעריש מלודז' וזישע שיצאו לדרך עוד בר"ח תמוז ותפסו אותם למאסר לכמה חודשים על ר"ה יום כיפור וסוכות ולא הניחו תפילין וכו' וכו' וכעת בעריש כבר בלודז' וזישע עדין במאסר ואני כאן עם האפטער כבר לערך שבועיים ומבקש מנו שיסע אתי לגבול והוא אינו רוצה בשום אופן רק הוא כוסף לארץ ישראל.

EN:
This thirty-third letter — written around Pesach time (after Chol HaMoed) — is the most practically detailed letter in the collection, centered entirely on the book printing project and featuring the extraordinary story of R' Nossan and the poor man's first donation.

Segment 16
HE:
והלאה אני אצל הקבוצים רק העיקר הוא כך הם קבוצים יפים מאד ונפשות יקרות מאד ובשנים האחרונות התקרבו בחורים (בורשא) בן פורת יוסף עשרים תכשיטים נפלאים ונוראים חוץ אברכים וכו' אמנם בכל זאת אני כוסף מאד לארץ ישראל חיותי יוצאת ונכספת לארץ ישראל פה לא הייתי יכול להיות בשום אופן, אם לא שני הדברים הסיכוי של אומן וגמר בענין שלום בית הייתי נוסע תיכף לארץ ישראל אהה איך לוקחים את הקבוצים האלה והנפשות למקומות הקדושים הנם עובדי ה' אבל חסר עוד שלימות בכלליות הקיבוץ היינו שילמדו כמו שלמדנו אנו בזמנים הראשונים ספרי רבינו והריקודים וכו' וכו' בכל זאת זה לא אומן זה דומה לדומה).

EN:
Acknowledgment and Talmudic teaching (§§2): All scrips and checks received — deep gratitude. The Talmud (from the Maamados of Shabbos): one who gives a poor person a full armload in this world — G-d gives him a full armload in the World to Come. But how can a person receive G-d's full armload? — Just as G-d gives the wicked strength to receive their punishment, so He gives the righteous strength to receive their reward. Isaiah 40:12: "He measured the heavens with a handbreadth."

The story of R' Nossan and the poor man (§4): After the Rebbe's passing — R' Nossan was essentially alone, nearly despairing — who would fund building the Uman synagogue and printing the books? A poor man came who had sold everything — his entire livelihood was this one sum. R' Nossan spoke of the Rebbe's greatness and the merit of the many. The man began to yearn to be the one to make the first donation. R' Nossan refused — this is the man's entire sustenance. The man wept — he specifically wanted the merit of the beginning. R' Nossan deliberated: physical compassion (don't take his last penny) vs. spiritual compassion (give him the unimaginable merit of being the cause of the entire Breslov revival). Spiritual compassion won. R' Nossan explicitly said this act strengthened him enormously — knowing G-d had placed such desire in such a poor person proved the enterprise was divinely endorsed. The synagogue was built, the books were printed — and this poor man was the cause of all of it. "Happy is he and happy is his portion."

The merit of the many; the book (§§5–6): The Sefer HaMidos: the smallest merit of the many exceeds the greatest private achievement. R' Nossan: there is no charity like the charity of printing. This book will generate further books — healing the world's soul, body, and livelihood — quoting Psalms 102:19 (R' Nossan's vision for Likutay Tefillot): "a people that shall be created will praise G-d." Keep the donation secret even from Breslover Chassidim — there is nothing more beautiful than modesty — and to prevent the adversary (ba'al davar) from stirring jealousy. 200 dollars = one third of the book. Two sheets already printed and sent — why no acknowledgment? Send by check to the bank.

Key terms: Yesod olam — R' Nossan — "the foundation of the world" — the title applied to R' Nossan as the sole sustainer of Breslov after the Rebbe's passing · Gam hefila lo asu lahem — the true understanding (Yiddish: dem emesn gafeil) of the Rebbe's significance · Zechus harabbim — the merit of the many; outweighs all private merit · Ner-nun — nefesh ruach neshamah — the three lower soul-levels; what the poor man's self-sacrifice benefited forever · Aser bishvil she'tis'asher — "tithe so that you will become wealthy" — Talmud Taanis 9a · Maamados shel Shabbos — the Talmudic teaching about G-d's full armload · Ein tzedakah k'tzedakas hadfus — R' Nossan: there is no charity like the charity of printing · Tikasev zos l'dor acharon — v'am nivra yehalel Yah — Psalms 102:19; a people that shall be created will praise G-d · Ba'al davar — the adversary / the spiritual prosecutor; kept at bay through secrecy and tznius · Ein lecha yafeh min hatznius — there is nothing more beautiful than modesty / privacy



# Letter 7 ז
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/34/

Letter 7 ז
מכתב 34
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/34

Segment 1
HE:
ב"ה מוצש"ק פרשת ויחי

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear — my mighty friend — the exalted and beloved one — and so on — the Chassid who yearns to do the will of Hashem in completeness — and so on — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may G-d protect him — and his wife — the most praiseworthy of women, a doer of charity and lovingkindness, prolific in deeds and praises, among the tent-dwellers she shall be blessed — Mrs. Hinda Rachel, may she live — and all his household, may they live.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכ"ט למע"כ אהובי יקירי נפשי ולבבי מו"ה יעקב זאב נ"י

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as is fitting — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received your letter with the good news that you will send every two weeks 12 dollars as before — and you have indeed done so — and what shall I say to you: the greatness of the commandment you have merited — and the greatness of the vitality with which you have given us life. May Hashem give you life always — and may you merit to pay off all the debts — and may you raise all your children[יו"ח = יוצאי חלציו — "those who come from his loins / his children and descendants." The standard abbreviation for one's offspring.] [יו"ח = יוצאי חלציו — "those who come from his loins / his children." The standard abbreviation for one's offspring. יו"ח = יוצאי חלציו.] to Torah and marriage canopy and good deeds[מעש"ט = מעשים טובים — "good deeds." The standard abbreviation throughout the correspondence.] — and all good things — children, life, and sustenance — and all your wishes for good. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר אודיעך משלומי הודות לשי"ת מסתמא קבלת מכתבי מלודז' והנני מכין צעדי לנסוע להקבוצים מוורשה עד לובלין ויותר.

EN:
And I am truly envious of you — for you have merited to stand in such a great test — for the evil inclination wanted to rob and despoil from you such a commandment — such a treasure — that you merit to accumulate in this world — to give life to such crushed souls in the holy city[עיה"ק = עיר הקודש — "the holy city" (Jerusalem).]. As it says[כמ"ש = כמו שכתוב — "as it is written." The standard citation abbreviation: kemo shekasuv.]: "I have hidden away souls" — from the Talmud, regarding the matter of Munbaz the King — who squandered his treasures during the years of famine. [His brothers said to him: your fathers added to their treasury — and you are spending it all.] He replied: "My fathers stored up below — and I have stored up above." [Talmud, Bava Batra 11a — The story of Munbaz (Monobaz) the King of Adiabene, who distributed his treasuries to the poor during a famine. When his brothers rebuked him, he replied with a series of arguments culminating in: "My fathers stored in a place where a hand can rule over it — I stored in a place where no hand can rule... my fathers stored things that bear no fruits — I stored things that bear fruits... my fathers stored things that are for this world — I stored for the world to come." A classic formulation of the spiritual economics of charity.] And as is said in the Haftarah of Shabbos Chazon [הפטרה בשבת חזון — "the Haftarah of Shabbos Chazon." The Shabbos immediately before Tisha B'Av — called "Shabbos Chazon" (the Shabbos of Vision) after the opening word of its Haftarah: Isaiah 1:1–27. This Shabbos coincides with Rosh Chodesh Av. The Haftarah concludes: "Zion shall be redeemed through judgment — and her returnees through charity."] which is concluded: "Zion shall be redeemed through judgment — and her returnees through charity." [Isaiah 1:27] And through the Sefer HaMidos — the entry on Charity — which is called "Tzaddik" and so on — and is saved from sin and so on — see there at length.

Segment 4
HE:
נא לבקש הרבה רחמים שאצליח בכל דרכי אכי"ר...

EN:
The Parable of the Tzaddik and the King; Charity Is One's True Wealth And as was the story: a certain Tzaddik — a king asked him how much wealth he has — and he told him a certain sum. And the king understood that this was not in accordance with the truth — that he had much more. And the king had him imprisoned. And afterward — at the time of the trial — the king asked him: why did you not speak the truth? [For they had taken all his wealth to the royal house — and it was much more.] And he replied: this is not his — for there may well be, G-d forbid, circumstances that it will not remain with him. And the truth is that the king took all his wealth — but what is truly his is what he gave to charity — that is truly his — for no person can take this from him. [For everything a person merits to do — acts of kindness and charity and all good deeds and Torah and prayer — these are not lost from him — only he should always take care not to regret the good deeds he does — and not to be sorry for the former good things he did, G-d forbid.] And he commanded to bring his charity ledger — and they saw written in it exactly the amount he had told the king — and he was released to freedom — and all his possessions were returned to him. And this is what his honor truly fulfills — charity. As our master the Rebbe זצ"ל said in Torah 4 of Likutay Moharan Tannina[תנינא = תנינא — Aramaic for "second." The second volume of Likutay Moharan (Part 2). Same as ח"ב (Part 2).] — "And the ravens I commanded to sustain you" — that the essential of charity is to break the cruelty — that which has already made his heart cruel — and he no longer wants to give. And he breaks the evil inclination and gives — this is the essential value of charity. And the difficulty of the matter — charity is very hard — like giving birth literally — how many contractions and labor pains and how many cries and groans and sighs and so on — one is compelled through all this before every matter of holiness that the Jewish person wants to perform.

Segment 5
HE:
לאחי יקירי...

EN:
Yiddish — Charity Like Childbirth; The Three Friends; The Arizal on Joy "It comes with great difficulty — and one must struggle greatly — weeping or crying — until one merits to perform the matter of holiness as is fitting — that is: study and prayer and other divine services — and in particular at the beginning — when one is not yet accustomed to doing it — it is literally like a woman who must have her first child — it comes with very great difficulty. So too all the good deeds that a Jew does in the world are holy births — as it says: 'These are the generations of Noah — Noah was a righteous man' — the essential generations of the righteous are good deeds. All the more so giving charity is harder than all good deeds — and it is always like the beginning — with the labor pain of the first birth. For every time it is a new obstacle from the heart." "[For what does this mean: he must take his hard-won labor and his self-sacrifice that he invested until he obtained the money — and give it to others — to a stranger — while he could have given life to himself and his wife and children — and so on. And therefore it is very very great — and in truth it is only a loan that one lends to Hashem — as it says: 'One who is gracious to the poor lends to Hashem.' And Hashem repays even in this world a thousandfold more — all the more so in the World to Come — the principal remains established forever — like one who plants in the earth — as long as it is good earth (meaning: when one strikes upon a good heart — the charity falls into good hands) — trees grow full of all good — as it says: 'Sow for yourselves in charity.' And in truth one lives in the merit of charity — and one is healed — and no evil has dominion — all in the merit of charity — as stories are brought in the Talmud, the Midrash, and the Zohar. And as brought in the Talmud: more than the master of the house[בעה"ב = בעל הבית — "the master of the house / the householder." Ba'al habayis — the one who gives charity.] does for the poor person — the poor person does for the master of the house.]" "In summary: giving charity comes with very great difficulty — harder than everything — and why? Because charity is always the beginning. It is the beginning of all beginnings — it always opens the gates of the service of Hashem and all the gates of mercy. For when a Jew needs to perform some holy act he must break through the barriers and open the gate — and this is very hard — but when he gives charity — the charity opens for him the door and the gate — for this is the power of charity: to open the gates. And in truth charity is very hard to give — because when one gives charity at the time one wants to do some holy thing — this opens for him the door. [And therefore one gives charity before prayer and before every holy matter and before the Day of Judgment and at times of joy and so on.] Therefore it is hard — but the benefit of charity is very great. And one can work through charity so much — that the livelihood will fly to the person so easily — that he will not need to work at all — like the future to come — as it says: 'And you shall be called the priests of Hashem.' May Hashem grant us merit for this." "And there is brought a parable in the Midrash and the holy books: a person had three friends. Once he had to go before the king for judgment. He turned to the greatest friend [that is: money] — he answered him: he cannot help him at all [as it says: 'Wealth does not avail on the day of wrath' — and nothing is taken to the grave — not gold and precious stones and pearls and so on]. He goes to the second good friend [that is: wife and children] — he answers: he can go with him only until the king's palace and no further [meaning: wife and children accompany until the grave]. He sees that they — the best friends — stand from afar in a time of trouble. He goes to the smallest friend — who occasionally gave him some pleasure [that is: charity] — he answers him: do not worry — I will run before you to the king — and I will go in with you — and wherever you turn I will be there with you — until you come out completely righteous — as it says: 'When you lie down it will watch over you' and so on — and as they announce when carrying to the grave: 'Righteousness goes before him' and so on." "Only the free choice is very great — and the test of the world is awesome — one forgets the purpose. And happy is the person who remembers that this world is a passing world — and what one snatches — that remains forever. And the essential must be done with joy — for a commandment done with joy is very precious to Hashem — and redeems one's soul and the Shechinah from exile — and one merits to the highest levels — as the Arizal said: that he reached his level only through performing the commandments with joy."

Segment 6
HE:
אתמול הייתי על קבר אביך בווארשה והזכרתיך ג"כ לטובה והנני נוסע לשאר הקיבוצים וקברי צדיקים

EN:
Author's Hebrew Translation of §§4–5 [This comes with great difficulty and one must struggle greatly — weeping and crying — until one merits to perform the holy matter as is fitting: study and prayer and other divine services — and in particular at the beginning when one is not yet accustomed to performing this — it is literally like a woman giving birth for the first time — it comes with great difficulty. So too all the good deeds a Jew does in the world are holy births — as it says: "These are the generations of Noah — Noah was a righteous man" — the essential generations of the righteous are good deeds. All the more so giving charity is harder than all good deeds — and it is always like the labor pain of the first birth — for every time it is a new obstacle from the heart. [For what does this mean: he must take his effort and his self-sacrifice that he invested until he obtained the money — and give it to another — to a stranger — while he could have sustained himself with it — his wife and children — and so on. And therefore it is very very great. And in truth it is only a loan that one lends to Hashem — as it says: "One who is gracious to the poor lends to Hashem." And Hashem repays even in this world a thousandfold — all the more so in the World to Come — the principal is established forever — like planting in the earth — as long as it is good earth (meaning when one finds a good heart — the charity falls into good hands) — trees full of all good grow — as it says: "Sow for yourselves in charity." And in truth one lives in the merit of charity — and one is healed — and no evil has dominion — all in the merit of charity — as stories are brought in the Talmud, the Midrash, and the Zohar. And as brought in the Talmud: more than the master of the house does for the poor — the poor does for the master of the house. In summary: giving charity comes with great difficulty — harder than everything — and why? Because charity is always the beginning — the beginning of all beginnings — it always opens the gates of the service of Hashem and all the gates of mercy. For when a Jew must perform some holy act he must break through the barriers and open the gate — and this is very hard — but when he gives charity — the charity opens for him the door and the gate — for this is the power of charity: to open the gates. And in truth giving charity is hard — for when one gives charity at the time one wants to perform some holy matter — it opens for him the door. [Therefore one gives charity before prayer and before every holy matter and before the Day of Judgment and at times of joy.] Therefore it is hard — but the benefit of charity is very great — and one can work through it so that the livelihood flies to the person so easily that he need not work at all — like the future to come — as it says: "And you shall be called the priests of Hashem." May Hashem grant us merit for this. And there is brought a parable in the Midrash and holy books: a person had three friends... [as above]. Only the free choice is very great and the test of the world is awesome — one forgets the purpose — and happy is the person who remembers that this world is a passing world — and what one snatches remains forever. And the essential must be done with joy — for a commandment with joy is very precious to Hashem — and redeems one's soul and the Shechinah from exile — and merits the highest levels — as the Arizal said: that he reached his level only through performing the commandments with joy. Your friend — wishing you all good.]

Segment 7
HE:
והשי"ת יגמור בעדי לטובה בזכות רבינו הק' נפשי מרה לי מאד עד כלות הנפש

EN:
"[For what does this mean: he must take his hard-won labor and his self-sacrifice that he invested until he obtained the money — and give it to others — to a stranger — while he could have given life to himself and his wife and children — and so on. And therefore it is very very great — and in truth it is only a loan that one lends to Hashem — as it says: 'One who is gracious to the poor lends to Hashem.' And Hashem repays even in this world a thousandfold more — all the more so in the World to Come — the principal remains established forever — like one who plants in the earth — as long as it is good earth (meaning: when one strikes upon a good heart — the charity falls into good hands) — trees grow full of all good — as it says: 'Sow for yourselves in charity.' And in truth one lives in the merit of charity — and one is healed — and no evil has dominion — all in the merit of charity — as stories are brought in the Talmud, the Midrash, and the Zohar. And as brought in the Talmud: more than the master of the house[בעה"ב = בעל הבית — "the master of the house / the householder." Ba'al habayis — the one who gives charity.] does for the poor person — the poor person does for the master of the house.]"

Segment 8
HE:
נא מאד ומאד לעורר רחמים רבים

EN:
"In summary: giving charity comes with very great difficulty — harder than everything — and why? Because charity is always the beginning. It is the beginning of all beginnings — it always opens the gates of the service of Hashem and all the gates of mercy. For when a Jew needs to perform some holy act he must break through the barriers and open the gate — and this is very hard — but when he gives charity — the charity opens for him the door and the gate — for this is the power of charity: to open the gates. And in truth charity is very hard to give — because when one gives charity at the time one wants to do some holy thing — this opens for him the door. [And therefore one gives charity before prayer and before every holy matter and before the Day of Judgment and at times of joy and so on.] Therefore it is hard — but the benefit of charity is very great. And one can work through charity so much — that the livelihood will fly to the person so easily — that he will not need to work at all — like the future to come — as it says: 'And you shall be called the priests of Hashem.' May Hashem grant us merit for this."

"And there is brought a parable in the Midrash and the holy books: a person had three friends. Once he had to go before the king for judgment. He turned to the greatest friend [that is: money] — he answered him: he cannot help him at all [as it says: 'Wealth does not avail on the day of wrath' — and nothing is taken to the grave — not gold and precious stones and pearls and so on]. He goes to the second good friend [that is: wife and children] — he answers: he can go with him only until the king's palace and no further [meaning: wife and children accompany until the grave]. He sees that they — the best friends — stand from afar in a time of trouble. He goes to the smallest friend — who occasionally gave him some pleasure [that is: charity] — he answers him: do not worry — I will run before you to the king — and I will go in with you — and wherever you turn I will be there with you — until you come out completely righteous — as it says: 'When you lie down it will watch over you' and so on — and as they announce when carrying to the grave: 'Righteousness goes before him' and so on."

"Only the free choice is very great — and the test of the world is awesome — one forgets the purpose. And happy is the person who remembers that this world is a passing world — and what one snatches — that remains forever. And the essential must be done with joy — for a commandment done with joy is very precious to Hashem — and redeems one's soul and the Shechinah from exile — and one merits to the highest levels — as the Arizal said: that he reached his level only through performing the commandments with joy."

[This comes with great difficulty and one must struggle greatly — weeping and crying — until one merits to perform the holy matter as is fitting: study and prayer and other divine services — and in particular at the beginning when one is not yet accustomed to performing this — it is literally like a woman giving birth for the first time — it comes with great difficulty. So too all the good deeds a Jew does in the world are holy births — as it says: "These are the generations of Noah — Noah was a righteous man" — the essential generations of the righteous are good deeds. All the more so giving charity is harder than all good deeds — and it is always like the labor pain of the first birth — for every time it is a new obstacle from the heart. [For what does this mean: he must take his effort and his self-sacrifice that he invested until he obtained the money — and give it to another — to a stranger — while he could have sustained himself with it — his wife and children — and so on. And therefore it is very very great. And in truth it is only a loan that one lends to Hashem — as it says: "One who is gracious to the poor lends to Hashem." And Hashem repays even in this world a thousandfold — all the more so in the World to Come — the principal is established forever — like planting in the earth — as long as it is good earth (meaning when one finds a good heart — the charity falls into good hands) — trees full of all good grow — as it says: "Sow for yourselves in charity." And in truth one lives in the merit of charity — and one is healed — and no evil has dominion — all in the merit of charity — as stories are brought in the Talmud, the Midrash, and the Zohar. And as brought in the Talmud: more than the master of the house does for the poor — the poor does for the master of the house. In summary: giving charity comes with great difficulty — harder than everything — and why? Because charity is always the beginning — the beginning of all beginnings — it always opens the gates of the service of Hashem and all the gates of mercy. For when a Jew must perform some holy act he must break through the barriers and open the gate — and this is very hard — but when he gives charity — the charity opens for him the door and the gate — for this is the power of charity: to open the gates. And in truth giving charity is hard — for when one gives charity at the time one wants to perform some holy matter — it opens for him the door. [Therefore one gives charity before prayer and before every holy matter and before the Day of Judgment and at times of joy.] Therefore it is hard — but the benefit of charity is very great — and one can work through it so that the livelihood flies to the person so easily that he need not work at all — like the future to come — as it says: "And you shall be called the priests of Hashem." May Hashem grant us merit for this. And there is brought a parable in the Midrash and holy books: a person had three friends... [as above]. Only the free choice is very great and the test of the world is awesome — one forgets the purpose — and happy is the person who remembers that this world is a passing world — and what one snatches remains forever. And the essential must be done with joy — for a commandment with joy is very precious to Hashem — and redeems one's soul and the Shechinah from exile — and merits the highest levels — as the Arizal said: that he reached his level only through performing the commandments with joy. Your friend — wishing you all good.]

This thirty-fourth letter — written Rosh Chodesh Av — is the most sustained treatment of the subject of charity (tzedakah) in the entire correspondence. The date-line identifies two yahrtzeits: Aaron the High Priest (1 Av, Numbers 33:38) and R' Aharon the Rabbi of Breslov (a disciple of the Rebbe). Also noted: the 5th of Av is the yahrtzeit of the Arizal in Tzfas.

Acknowledgment and envy (§§2–3): The recipients' regular giving is called a great test heroically passed. "I am envious of you" — for they merited to stand against the evil inclination's attempt to rob them of this mitzvah. Munbaz the King (Talmud Bava Batra 11a): "My fathers stored below — I stored above." Isaiah 1:27: "Zion shall be redeemed through judgment — and her returnees through charity." Sefer HaMidos on charity = tzaddik, saves from sin.

The Tzaddik-and-King parable (§4): A Tzaddik tells the king a sum — the king knows it's less than the truth — imprisoned. At trial: the real total was in his charity ledger — because only what one gives to charity is truly one's own — nothing can take it away. LM Tannina Torah 4 ("And the ravens I commanded to sustain you"): the essential of charity = breaking the cruelty of the heart that no longer wants to give. Charity is like childbirth — labor pains before every holy act.

Yiddish teaching and translation (§§5–6): Charity like the first birth — every time a new obstacle. Why hard? Because charity is always the beginning — the beginning of all beginnings — it opens all gates of divine service and all gates of mercy. Give charity before prayer, before every holy matter, before the Day of Judgment. One can work through charity until livelihood flies to you without work (Isaiah 61:6: "and you shall be called priests of Hashem"). The parable of the three friends: money (can't help on the day of wrath), wife and children (only to the grave), charity (runs before you to the king, goes in with you, until you come out completely righteous — "when you lie down it will watch over you" / "righteousness goes before him"). The Arizal: reached his level only through performing commandments with joy.

Key terms: Yahrtzeit of Aaron HaKohen — 1 Av — the only yahrtzeit recorded in the Torah (Numbers 33:38) · Yahrtzeit of the Arizal — 5 Av — Tzfas · R' Aharon the Rabbi of Breslov — told by the Rebbe he would die in Av; feasted after Rosh Chodesh; soul-spark of Aaron · Munbaz the King — Talmud Bava Batra 11a — "my fathers stored below, I stored above" · Tzion b'mishpat tipadeh v'shaveha bitzedakah — Isaiah 1:27; Zion redeemed through charity · The charity ledger = the only true wealth — the parable of the Tzaddik and the king · LM Tannina Torah 4 — v'es ha'orvim tzivisi — breaking the cruelty of the heart = the essential of charity · Tzedakah k'chavalei leidah — charity like labor pains; every holy act requires this birth-effort · Tzedakah hi hatechilah shel kol hatechilot — charity is the beginning of all beginnings; opens all gates · The parable of the three friends — money, wife/children, charity — who helps at the final trial · Beshichvecha tishmor alecha — Proverbs 6:22; charity watches over you when you sleep · Tzedek lefanav yehalech — Psalms 85:14; righteousness goes before him to the grave · HaAri"zal — higi'a l'madrago rak al yedei asiyat hamitzvos b'simcha — the Arizal reached his level only through joy in performing commandments



# The Inner Situation — Mental Obstruction, Coldness, and Profound Loneliness
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/35/

The Inner Situation — Mental Obstruction, Coldness, and Profound Loneliness
מכתב 35
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/35

Segment 1
HE:
ב"ה יום ד' פרשת קדושים פה לובלין יע"א [כ"ח ניסן תרפ"ט]

EN:
Peace and blessing and all good things — to his honor, the dear and exalted one — who yearns for the service of Hashem — and the essential: to draw close to the true Tzaddik — for this is the essential of everything — and through this is the essential drawing close to Hashem in truth. He is — Mr. Shmuel Toktchinsky, may his light shine, may G-d protect him. [מר שמואל טוקצינסקי נ"י שליט"א — "Mr. Shmuel Toktchinsky, may his light shine, may G-d protect him." A new correspondent not previously addressed in the letters. מר = Mister/Sir — the secular honorific used here rather than the usual מוה"ר or כמה"ר, suggesting this recipient is not yet a fully observant Chassid.]

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי כנפשי ולבבי חמדת לבי ואישון עיני האברך היקר והנעלה וכו' וכו' שותה מים חיים מהננמ"ח כמוה"ר יעקוב נ"י שליט"א.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love and friendship — may Hashem grant him merit to break through all the obstacles — and the essential is the obstacles of the mind and the heart — [that is: also the falling from the yearning and the hardening that falls upon the person and the deficiency of faith — and more than everything: the deficiency in faith in oneself — that even as he is — however he is — he is precious in the eyes of Hashem — [and in the eyes of the Tzaddikim who resemble their Creator] — every small movement — however it may be — from where he is — and the more and the more so above all: that there is nothing worse than it at all: the falling and the complete retreat backwards, G-d forbid — until he falls, G-d forbid, into regret over his good deeds and the struggling toward Judaism [המוטשין זיך צום אידישקייט — Yiddish: "the struggling / laboring toward Judaism." Mutshnen zikh — to toil, to struggle, to labor. The effort of trying to be a good Jew — davening, learning, doing mitzvos — even when it is painful and feels fruitless. Regretting this struggle is the worst of all falls.] — and the drawing close to the true Tzaddik — for this is the worst of all — completely and completely, G-d forbid.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט הנני מודיעך משלומי יתן הי"ת שנזכה למה שצריך לזכות בנקל אכי"ר. את מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לידע משלומכם הטוב ותדע אחי יקירי כי עובר עלי הרבה בגשמיות ורוחניות אשר א"א לבאר אפי' בפה מכ"ש כ"ש בכתב. ואיה"ש כשאזכה לגמור חשקי בעבודת ה' ונזכה להתראות ביחד אספר לך בשמחה מה שאזכור לספר לך.

EN:
The Worst Fall: Regretting Good Deeds; The Gehinnom of Snow; Talmud on Regretting One's Righteousness For the person must see that however he is — however he is — [whether or not he prays with intention[ר"ל = רוצה לומר — "meaning / that is to say." The standard parenthetical clarification abbreviation: rotzeh lomar.] — whether or not he studies — (meaning: whether he prays or not — whether or not he studies with intention) — and even when he falls, G-d forbid, in what he falls — in any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] — let him do what he can. And let him not retreat completely backwards. And even when he is unable to do anything at all — completely — [the compelled person is exempted by Heaven] — in any case let him not regret, G-d forbid, his good deeds. And in particular his drawing close — and what has passed over him for the sake of the drawing close.] Let him not regret the good thing he did — G-d forbid, G-d forbid — for if one regrets, G-d forbid — one uproots the thing from its root — and it is as if he did nothing at all — and through this he inherits two Gehinnoms. [In Yiddish:] "One — that he toiled miserably for nothing and receives no reward for it — on the contrary" — [what he labored in vain with no reward for it — but on the contrary:] a great punishment — greater than all sins — as brought many times in Likutay Tefillot — for if you say "despair" — this is harder and worse than all sins in the world — for there is nothing harder and worse than despair, G-d forbid — for this one is punished more than for everything. Like one who destroys himself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself." המאבד א"ע = "one who destroys himself." The same abbreviation throughout the correspondence.] knowingly in the physical — which is worse than all sins — so one who destroys himself knowingly in the spiritual — through despair and regret, G-d forbid — may Hashem protect us. And in particular: the adversary [הבע"ד = הבעל דבר — "the adversary / the prosecutor." Ba'al davar — the spiritual force opposing holiness. Standard abbreviation throughout Chassidic literature. Also abbreviated בע"ד.] — "the adversary / the prosecutor." Ba'al davar — the spiritual force that opposes holiness, also called the evil inclination. Standard abbreviation throughout the Chassidic literature.] does not stop himself — [he does not halt at any stage] — and since he has him in hand through despair and regret, G-d forbid — he causes him to fall more and more to all kinds of sins — "I will go and enjoy myself in this world" — like "Acher" [אחר — "Acher — the Other One." The Talmudic designation for Rabbi Elisha ben Avuyah — the great Torah sage of the Tannaitic period who lost his faith and abandoned Jewish practice, becoming an apostate. "Acher" ("the other one") is the name by which he is referred to in the Talmud — his original name too holy to be spoken once he had fallen. His fall began when he witnessed the death of a child performing the commandment of honoring parents — a commandment whose reward is long life — and despaired of divine justice. The phrase "Acher said: since that man has been expelled from his world — let him go and enjoy himself" (Talmud Chagigah 15a) is the expression of despair that led to his total abandonment of Torah. The author cites this as the ultimate example of what despair and regret can lead to.] and all the others who went completely off the path, G-d forbid — like that man [Shabtai Tzvi[ימ"ש = ימח שמו — "may his name be erased." The standard imprecation applied to enemies of Israel and false messiahs.] — may his name be erased] and [the false messiah] — may G-d have mercy on us — all only through sadness and despair. Since the person wants to serve Hashem — he has obstacles — and more than everything: the obstacles from the physicality of the body and so on. And as long as the person has the awakening from above and the yearnings and longing increase within the person — he does not feel his physicality so much — and he performs the service of Hashem according to his capacity. But this cannot always be — the awakening from above — for the essential is the awakening from below — that the person himself should serve Hashem according to his capacity — in simplicity and wholeness — without cleverness — and this is more precious to Hashem than the awakening from above. But the person finds it very hard — for he feels his physicality and his distance from Hashem — and how hard it is for him to serve Hashem. And then, G-d forbid, he thinks that Hashem is very far from him — and it is impossible for him to draw close to Hashem at all — and he falls, G-d forbid. And he is in great danger, G-d forbid — that he not fall to sins — and that he not fall more and more — even to destruction literally, G-d forbid. And this is the Gehinnom of snow — upon the coldness from commandments and from strengthening in the service of Hashem. [הגיהנם של שלג — "the Gehinnom of snow." A concept from the Talmud (Chagigah 13b) and Kabbalah: in addition to the Gehinnom of fire, there is a Gehinnom of snow — of bitter cold. The fire-Gehinnom burns away the impurity of active sins. The snow-Gehinnom is for the coldness and deadness of not performing mitzvos — the numbness of spiritual indifference. The author applies this: the ba'al davar's goal is not only to cause sins (fire-Gehinnom) but to cause spiritual coldness — the extinguishing of the flame of mitzvos and service (snow-Gehinnom). This is expressed through regret over one's good deeds, which extinguishes the spiritual heat entirely.] And this: "she does not fear for her household from snow — for all her household is clothed in crimson" — do not read "crimson / scarlet" (shanim) but "two" (shenayim) — for Israel is a holy people. [This is not given to stop him, G-d forbid — only he continues the commandments however he is.] [This does not agree to let him stop, G-d forbid — only he continues to perform the commandments however he is.] — they perform the commandments again and again — even though he falls from ardor — he performs without ardor — and even though he falls, G-d forbid, even to sins — nevertheless he does not stop performing commandments and returning to Hashem. And this is their greatest praise of all — that they do not allow themselves to fall completely — and they do not despair of themselves. And through this they will truly merit what they merit — above the angels and above all the worlds — for this they were created — and this is their purpose: to rule over everything — over all the angels and over all the worlds. But they must stand in the tests of this world — and the essential is the tests of falling — upon which the adversary throws himself greatly.

Segment 4
HE:
ומשיח הוא יספר מהנעשה עם כ"א ואחד בכל יום ויום. תעורר רחמים עלי הרבה הרבה בכותל מערבי ובפרט על הציונים הק' מחיפה טבריא צפת ובפרט מירון על ציון התנא האלקי רשב"י זיע"א ושאר הציונים הק' אין איך מאך דיך טאקי אין אמתין פאר השליח ציא דעם הייליגן צדיק דער ציילין אים אלעס וואס אוף מיר גייט דורך אין אז עס איז שון 5 יאהר ואס איך בין צי שייד אין וואס אוף מיר איז דורך ביז איך בין גקומין דא אין דא וויא איך מיטשי מיך אזו פיל איך האב דאס לעצטי ביסעל כח דא אוועק גלייגט אין נאך נעביך רחוק פין ציון הק' אין פין שלום בית אין וואס וועט זיין דער תכלית וכו' אין זאלסט פאר לייגין אסאך טענות אין אסאך בייטין פאר מיר אין מעורר זיין אנש"ש ובפרט ראב"צ ור' ישראל דוב וכו'

EN:
R' Shimon bar Yochai in the Talmud; Connection to the Rebbe Stands Above All; Regret Over Sins — Yes; Regret Over Good Deeds — Never Therefore my brother — be strong — and be in joy always — and in simplicity rejoice in the drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — [for this alone stands above all the divine services that can possibly exist in the world — and even if it seems to me that elsewhere I could merit much more — and here at the Rebbe's place I am very cold and very very far from Hashem — it is still better to be connected to the Rebbe however one appears — than elsewhere — like birds in the air]. And in truth it is the complete opposite — for only here is the place of all the service of Hashem and all the levels in the world. Only this is the deed of the adversary — not to feel the vitality — through the sadness that he brings upon the person — through his disguising himself in commandments — thinking that he cannot serve Hashem — or that he is, G-d forbid, a sinner. But one must remember what our master the Rebbe זצ"ל said: "It is a great commandment to be in joy always" — [the meaning is: however he may be, G-d forbid] — and immediately when a person wants to return — then it is a great sin to have sadness. And when we remember this — and yearn for this — to fulfill this — certainly our end will be good. So may it be His will. Amen. And the essential: the strengthening — for all this is only a test — whether he will stand firm however he is — and wherever he is. [Even if he has already fallen completely, G-d forbid — even like Acher and Yeravam ben Nevat and that man and the Shabtai Tzvi — may his name be erased — and when he has the wisdom to strengthen himself from there and to return to Hashem in simplicity — without cleverness — and regret his evil deeds — and guard himself at least from now on according to his capacity — from doing again, G-d forbid — and request from Hashem that He forgive him — and be ashamed for what he did — for this mentioned above is the proper teshuvah — Hashem receives him with love — and he can still merit what he can merit — a great level — and everything through the power of the true Tzaddikim.] And as brought in the Talmud — Rabbi Shimon bar Yochai[רשב"י / ר"ש = רבי שמעון בן יוחאי — "Rabbi Shimon bar Yochai." The Tanna and Kabbalist, author of the Zohar. רשב"י = the full abbreviation; ר"ש = the shorter form used earlier in the same Talmudic citation.] said: even a completely righteous person all his days — and at the end, G-d forbid, he regrets the former good things — they do not recall his righteousness at all. As Rabbi Shimon bar Yochai[רשב"י / ר"ש = רבי שמעון בן יוחאי — "Rabbi Shimon bar Yochai." The Tanna and Kabbalist, author of the Zohar. רשב"י = the full abbreviation; ר"ש = the shorter form used earlier in the same Talmudic citation.] said: even a wicked person all his days — and at the end he returns [meaning: if he repents[א"כ = אם כן — "if so / meaning: if he repents." Im kein — the conditional/consequence marker.] and regrets his evil deeds] — they do not recall his sins. So too the opposite, G-d forbid — when one regrets the righteous deeds one did. [Talmud Kiddushin 40b — "R' Shimon bar Yochai said: even if one was completely righteous all his days but in the end he rebels — he loses it all... and if one was completely wicked all his days but repented in the end — he is accepted." The principle of irreversibility of the final state — with the corollary: regretting past good deeds retroactively destroys them.] And the principle is: the person must regret his evil deeds and his distance from Hashem — but regarding his good deeds — and what has passed over him for the sake of Hashem — and for the sake of drawing close to the true Tzaddik — let him not regret this, G-d forbid, in any way in the world — however he is — however he is. For the adversary hates the person greatly — [and does not wish him his good deeds (for even one commandment stands higher than all the spiritual passages in Judaism that pass over one — all the more so the drawing close to the Tzaddik which is equivalent to the entire Torah and all the commandments — and therefore all of it is worthwhile — all that passes over the person)] — and therefore the adversary is not content with causing him to fall to sins, G-d forbid — he wants to uproot and tear out the commandments and the good that the person has snatched — and this is the Gehinnom of snow — of the coldness from commandments and strengthening in the service of Hashem. [This is not given to him — to stop, G-d forbid — only he continues to perform the commandments however he is.] — only the free choice is very great — and the test of the world is awesome — and happy is the person who so remembers.

Segment 5
HE:
זאלסט אסאך תפלות פאר לייגין איך זאל זוכה זיין היינטיגען שבועות זיין אוף ציון רבינו הק' ובפרט ר"ה אן יסורים וסכנות ח"ו אין עס זאל קיינער ניט ליידען פון דעם אין ווערין איין אדם השלם בק' וכו' זאלסט וויסען ברודער ווען דיא זאלסט וויסען וויא אוף מיר גייט דורך אין וויא מור איז בוטער אין איך האב מיך ניט צי טרואין ציא קיינעם אין פאר וועמין מיין הארץ אוס ציא רעדין אין מיט וועמין זיך מייעץ זיין. וואס זאל איך דיר זאגין קענסט דיר גאר ניט פאר שטעלין נאר פין דעסטוועגין בין איך זיך ניט מייאש ח"ו.

EN:
Since the person wants to serve Hashem — he has obstacles — and more than everything: the obstacles from the physicality of the body and so on. And as long as the person has the awakening from above and the yearnings and longing increase within the person — he does not feel his physicality so much — and he performs the service of Hashem according to his capacity. But this cannot always be — the awakening from above — for the essential is the awakening from below — that the person himself should serve Hashem according to his capacity — in simplicity and wholeness — without cleverness — and this is more precious to Hashem than the awakening from above.

Segment 6
HE:
...יאגט מיך איך זאל אהיים פארין וכו' אין דער ראבינט האט מיך גשוקט רופין זייא האבין 2 בריף פין ירושלימער רבנים אונטער גשריבין ביים לובלינער רב קלאצקין וכו' איך זאל ניט אוס נעמן קיין שום תאנים נאר פאר לאזין זיך אוף דעם ב"ד אין פארין אהיים תיכף אין דאס וואס זייא וועלין מאכין זאל איך מקיים זאן וכו' אודער ניט זאל איך שיקין אגט: האט מיר דאס ב"ד פון לובלין גגיבין איין התראה אוב איך וועל ניט פארין אודער גיבין אגט וועלין זייא מיך יאגין דורך ממשלה וכו' וכו' האב איך צייט ביז יום א' אמור ציא גיבין תשובה ברורה.

EN:
But the person finds it very hard — for he feels his physicality and his distance from Hashem — and how hard it is for him to serve Hashem. And then, G-d forbid, he thinks that Hashem is very far from him — and it is impossible for him to draw close to Hashem at all — and he falls, G-d forbid. And he is in great danger, G-d forbid — that he not fall to sins — and that he not fall more and more — even to destruction literally, G-d forbid.

Segment 7
HE:
אין דיא צייט פין וויזע איז אוס גגאנגין אין השי"ת האט געפירט ווינדערלכי דרכים אז איך האב איין גגעבין אבקשה צי פאר לענגערין אין איך האב זיך גמוזט אגסטרירען אין ממשלה אזו וויא אלע אוס לענדער היינו גגיבען 2 תמונות אין אוס גפילט פאפירען וכו' אין דעם פאס אהאב איך נאך ניט אפ גנומען אין דער בקשה האב איך איין גשריבען איך בייט אוף 6 חדשים (וועט אוס קומען ביז מוצאי יו"כ) נאר עפ"י רוב וועט נאר זיין 3 חדשים ואולי שלא עפ"י הטבע, וועט זיין אוף 6 חדשים. איז דיא זאך אזו איך רעכין.

EN:
And this is the Gehinnom of snow — upon the coldness from commandments and from strengthening in the service of Hashem. [הגיהנם של שלג — "the Gehinnom of snow." A concept from the Talmud (Chagigah 13b) and Kabbalah: in addition to the Gehinnom of fire, there is a Gehinnom of snow — of bitter cold. The fire-Gehinnom burns away the impurity of active sins. The snow-Gehinnom is for the coldness and deadness of not performing mitzvos — the numbness of spiritual indifference. The author applies this: the ba'al davar's goal is not only to cause sins (fire-Gehinnom) but to cause spiritual coldness — the extinguishing of the flame of mitzvos and service (snow-Gehinnom). This is expressed through regret over one's good deeds, which extinguishes the spiritual heat entirely.] And this: "she does not fear for her household from snow — for all her household is clothed in crimson" — do not read "crimson / scarlet" (shanim) but "two" (shenayim) — for Israel is a holy people. [This is not given to stop him, G-d forbid — only he continues the commandments however he is.] [This does not agree to let him stop, G-d forbid — only he continues to perform the commandments however he is.] — they perform the commandments again and again — even though he falls from ardor — he performs without ardor — and even though he falls, G-d forbid, even to sins — nevertheless he does not stop performing commandments and returning to Hashem. And this is their greatest praise of all — that they do not allow themselves to fall completely — and they do not despair of themselves. And through this they will truly merit what they merit — above the angels and above all the worlds — for this they were created — and this is their purpose: to rule over everything — over all the angels and over all the worlds. But they must stand in the tests of this world — and the essential is the tests of falling — upon which the adversary throws himself greatly.

Segment 8
HE:
(ואכן אני עושה אותך באמת שליח לצדיק הקדוש לספר לפניו כל מה שעובר עלי שכבר חמש שנים שאני נפרד ומה שעבר עלי עד שהגעתי הנה וכאן איך שאני מתייסר כל כך את מעט כוחותי האחרונים הנחתי כאן ולדאבוני רחוק עדיין מהציון הקדוש ומשלום בית ומה יהי' התכלית וכו' ותשים הרבה טענות והרבה תפלות עבורי ולעורר אנש"ש ובפרט ראב"צ ור' ישראל דוב וכו'.

EN:
Therefore my brother — be strong — and be in joy always — and in simplicity rejoice in the drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — [for this alone stands above all the divine services that can possibly exist in the world — and even if it seems to me that elsewhere I could merit much more — and here at the Rebbe's place I am very cold and very very far from Hashem — it is still better to be connected to the Rebbe however one appears — than elsewhere — like birds in the air]. And in truth it is the complete opposite — for only here is the place of all the service of Hashem and all the levels in the world. Only this is the deed of the adversary — not to feel the vitality — through the sadness that he brings upon the person — through his disguising himself in commandments — thinking that he cannot serve Hashem — or that he is, G-d forbid, a sinner. But one must remember what our master the Rebbe זצ"ל said: "It is a great commandment to be in joy always" — [the meaning is: however he may be, G-d forbid] — and immediately when a person wants to return — then it is a great sin to have sadness. And when we remember this — and yearn for this — to fulfill this — certainly our end will be good. So may it be His will. Amen.

Segment 9
HE:
תשים הרבה תפלות שבחג השבועות הזה אזכה להיות על ציון רבינו הק' ובפרט ר"ה בלי יסורים וסכנות ח"ו ושאף אחד לא יסבול מזה ושכבר אהי' אדם השלם בק' וכו' דע לך אחי אם היית יודע איך שעובר עלי ואיך שמר לי ואין לי אף אחד שאוכל לסמוך עליו ולמי להשיח את לבי ועם מי להתיעץ מה אומר לך אינך יכול לתאר לעצמך כלל רק בכל זאת איני מתייאש ח"ו.

EN:
And the essential: the strengthening — for all this is only a test — whether he will stand firm however he is — and wherever he is. [Even if he has already fallen completely, G-d forbid — even like Acher and Yeravam ben Nevat and that man and the Shabtai Tzvi — may his name be erased — and when he has the wisdom to strengthen himself from there and to return to Hashem in simplicity — without cleverness — and regret his evil deeds — and guard himself at least from now on according to his capacity — from doing again, G-d forbid — and request from Hashem that He forgive him — and be ashamed for what he did — for this mentioned above is the proper teshuvah — Hashem receives him with love — and he can still merit what he can merit — a great level — and everything through the power of the true Tzaddikim.]

Segment 10
HE:
...רודף אותי שאחזור הביתה וכו' והרבנות שלחה לקרוא לי יש בידם שני מכתבים מרבני ירושלים חתום אצל הרב מלובלין הרב קלאצקין וכו' שלא אתנה שום תנאים רק לסמוך על הב"ד וליסוע תיכף הביתה ומה שהם יקבעו שאני יקיים וכו' ואם לא שאשלח גט והב"ד של לובלין נתנו לי התראה שאם לא אסע או אשלח גט הם ירדפו אותי דרך הממשלה וכו' וכו' ויש לי זמן לתת תשובה ברורה עד יום א' אמור.

EN:
And as brought in the Talmud — Rabbi Shimon bar Yochai[רשב"י / ר"ש = רבי שמעון בן יוחאי — "Rabbi Shimon bar Yochai." The Tanna and Kabbalist, author of the Zohar. רשב"י = the full abbreviation; ר"ש = the shorter form used earlier in the same Talmudic citation.] said: even a completely righteous person all his days — and at the end, G-d forbid, he regrets the former good things — they do not recall his righteousness at all. As Rabbi Shimon bar Yochai[רשב"י / ר"ש = רבי שמעון בן יוחאי — "Rabbi Shimon bar Yochai." The Tanna and Kabbalist, author of the Zohar. רשב"י = the full abbreviation; ר"ש = the shorter form used earlier in the same Talmudic citation.] said: even a wicked person all his days — and at the end he returns [meaning: if he repents[א"כ = אם כן — "if so / meaning: if he repents." Im kein — the conditional/consequence marker.] and regrets his evil deeds] — they do not recall his sins. So too the opposite, G-d forbid — when one regrets the righteous deeds one did. [Talmud Kiddushin 40b — "R' Shimon bar Yochai said: even if one was completely righteous all his days but in the end he rebels — he loses it all... and if one was completely wicked all his days but repented in the end — he is accepted." The principle of irreversibility of the final state — with the corollary: regretting past good deeds retroactively destroys them.]

Segment 11
HE:
וזמן תוקף הויזה אזל והשי"ת סיבב דרכים נפלאים שהגשתי בקשה להאריך את הויזה והייתי מוכרח לסדר בממשלה כמו כל התיירים היינו נתתי שתי תמונות ומלאתי טפסים וכו' ואת הדרכון עוד לא לקחתי חזרה ואת הבקשה רשמתי שאני מבקש על ששה חדשים (זה יוצא עד מוצאי יוכ"פ) רק עפ"י רוב זה יהי' רק על שלשה חדשים ואולי שלא עפ"י הטבע זה יהי' על ששה חדשים. והענין הוא כך אני מתכנן...)

EN:
And the principle is: the person must regret his evil deeds and his distance from Hashem — but regarding his good deeds — and what has passed over him for the sake of Hashem — and for the sake of drawing close to the true Tzaddik — let him not regret this, G-d forbid, in any way in the world — however he is — however he is. For the adversary hates the person greatly — [and does not wish him his good deeds (for even one commandment stands higher than all the spiritual passages in Judaism that pass over one — all the more so the drawing close to the Tzaddik which is equivalent to the entire Torah and all the commandments — and therefore all of it is worthwhile — all that passes over the person)] — and therefore the adversary is not content with causing him to fall to sins, G-d forbid — he wants to uproot and tear out the commandments and the good that the person has snatched — and this is the Gehinnom of snow — of the coldness from commandments and strengthening in the service of Hashem. [This is not given to him — to stop, G-d forbid — only he continues to perform the commandments however he is.] — only the free choice is very great — and the test of the world is awesome — and happy is the person who so remembers.

Segment 12
HE:
[חסר התחלה וסוף]

EN:
[missing beginning]

Segment 13
HE:
למעה"ש וואס פריער דיא וועסט מיך ממש דער ראטיווען וכו' וכו' וכו' למעה"ש ניט שווייגין וועגין דעם איך זאל האבין געלד אודער מאכין א הלואה אוף 20 30 דולר איה"ש וועל איך בא צאלין מיט אדאנק:

EN:
This thirty-fifth letter — written Tuesday of Parshas Shemos, 5722 (January 1962), from Meron — is addressed to a new correspondent, Mr. Shmuel Toktchinsky. It is one of the most urgent letters in the collection — a passionate warning against the single greatest spiritual danger: regretting one's good deeds and drawing close to the Rebbe.

Segment 14
HE:
אין אסאך בייטין פאר מיר איך זאל זוכה זיין בקרוב למה שצריך לזכות וכו' אין זייא ציא נעמין בא יחיאל דאס געלד וואס קומט מיר בא אים אין זייא פין נאך מקומות כנ"ל אין שיק מיר תיכף אריין אוף אדרעס נתן בארסקי נדסטוונא 15 עבור שמואל הורוויץ.

EN:
The essential danger (§2): The essential obstacle is of the mind and heart — lack of faith in oneself that however one is, one is precious to G-d. The worst fall: regretting one's good deeds and one's struggle toward Judaism and drawing close to the Tzaddik. This is the worst of all — completely and completely.

Segment 15
HE:
שרייב מיר ציא דיא האסט ערהאלטין דאס פעקיל פון ראוונא. אין ציא די האסט אוועק גשוקט מיין בריף ציא מיין פאטער אין צי ר' יצחק מאיר קאליף וכו': אין ר' נתן בארסקי האט מיר געזגט אז עס איז אן גקומען דאס פעקיל האט מען גוואלט 4 דולר אפ צאל האט ער דאס ניט אפ גינעמין איז דאס צוריק גגאנגין אין דיא לב עברי שיקט דיר אוך ציריק ווארין דא לייזט מען 6 פיאסטער ע"כ וועט ער דיר זייא צריק שיקען ווארין ער איז ניט בכח ציא צאלין אזו טייער.

EN:
The Gehinnom of snow (§3): Regret uproots the good deed from its root — as if nothing was done — and one inherits two Gehinnoms: the labor was in vain + a punishment greater than all sins. Likutay Tefillot: "despair is harder and worse than all sins." The ba'al davar does not stop — once he has the person through despair, he causes him to fall to all sins — "I will go and enjoy myself in this world" like Acher (Elisha ben Avuyah) and Shabtai Tzvi — may his name be erased — all only through sadness and despair. The Gehinnom of snow = the coldness from mitzvos = the ba'al davar's snow-weapon. Proverbs 31:21: "she does not fear from snow — for all her household is clothed" — read not "scarlet" (shanim) but "two" (shenayim) — Israel continues performing mitzvos again and again even after falling. Their greatest praise: they do not allow themselves to fall completely. Through this they merit above the angels.

Segment 16
HE:
למעה"ש זייא רייס איין די קברים פאר מיר ובפרט ציון רשב"י זיע"א זייא מרעיש עולמות פאר מיינעט וועגין ווארין כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה אין איך בין ממש אזו ויא יודען בא קריעת ים סוף וכו'.

EN:
The Talmud and the principle (§4): R' Shimon bar Yochai (Talmud Kiddushin 40b): a righteous person all his days who regrets the former good things at the end — they do not recall his righteousness. A wicked person all his days who repents at the end — they do not recall his sins. Principle: regret evil deeds and distance from G-d — yes. Regret good deeds and connection to Tzaddik — never, in any way. The Rebbe: "It is a great commandment to always be in joy" — immediately when a person wants to return — sadness is a great sin. Connection to the Rebbe stands above all divine services — even when one feels cold and distant — better than "birds in the air" elsewhere.

Segment 17
HE:
(למעה"ש מה שיותר מהר, ממש תציל אותי בזה וכו' וכו' וכו' למעה"ש לא לשקוט בענין זה שיהי' לי כסף או לעשות הלוואה על עשרים או שלשים דולר איה"ש אשלם בתודה.

EN:
Key terms: Mr. Shmuel Toktchinsky — 5722 (1962) — the first letter with an explicit year; new correspondent · Hamutshnen zikh tsum Yidishkayt — the struggling toward Judaism; regretting this = worst fall · Im mischareit — oker hadavar me'ikaro — if one regrets, one uproots the deed from its root · Gehinnom of two kinds — labor in vain + punishment greater than all sins · Yiyash — kasheh v'garu' mikol ha'aveiros — despair is harder and worse than all sins; Likutay Tefillot · Acher — Elisha ben Avuyah — "I will go and enjoy myself in this world"; the ultimate despair example · Shabtai Tzvi — yemach shemo — the false messiah; cited as example of total collapse through despair · Gehinnom shel sheleg — the Gehinnom of snow; coldness from mitzvos = the ba'al davar's weapon · Lo sira l'veisa mishaleg — al tikri shanim ela shenayim — Proverbs 31:21; read "two" not "scarlet"; Israel performs mitzvos twice and again · R' Shimon bar Yochai — Talmud Kiddushin 40b — regret over righteousness = righteousness not recalled · Mitzvah gedolah lihyos b'simcha tamid — the Rebbe's teaching: it is a great commandment to always be in joy · Aveirah gedolah yesh lo atzavus — sadness is a great sin when one wants to return; LM II:48

Segment 18
HE:
ולבקש עבורי הרבה שאזכה בקרוב למה שצריך לזכות וכו' ותראה לקחת אצל יחיאל הכסף שחייבים לי אצלו ותראה מעוד מקומות כנ"ל ושלח אלי תיכף על הכתובת נתן בארסקי נדסטוונא 15 עבור שמואל הורוויץ.

EN:
Volume One • Letter 35

Segment 19
HE:
כתוב לי אם קבלת החבילה מראוונא והאם שלחת מכתבי לאבי ולר' יצחק מאיר קאליף וכו' ור' נתן בארסקי אמר לי שכשהגיעה החבילה רצו תשלום של ארבע דולר אז הוא לא קיבל אותה וזה חזר ואת הלב עברי הוא גם שולח לך בחזרה כי כאן זה עולה שש גרוש לכן הוא ישלח לך אותם בחזרה כי אין באפשרותו לשלם כ"כ יקר.

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 35 [Added by the translator]

Segment 20
HE:
למעה"ש תראה לתלוש קברים עבורי ובפרט ציון רשב"י זיע"א תראה להרעיש עולמות עבורי מפני כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה ואני ממש כמו עם ישראל בשעת קריעת ים סוף וכו').

EN:
Behold — the essential of teshuvah is genuine regret — and to confess to Hashem — and to request from Him that He forgive him — and that He help him to be saved from now on — not to do such again. And one needs very very great strengthening — not to fall from anything — however it is and however it will be. And it is inevitable that ascents and descents without measure and count will pass over the person. And on the contrary: one who does not have ascents and descents passing over him — this is a sign that he is far from Hashem — or that he is foolish and does not feel.

Segment 21
HE:
למעה"ש חוס וחמול ורחם עלי ועשה כל מה שבכחך לעשות הן בענין כסף תומ"י לשלוח והן להרבות רחמים וכו' וכו' והדבר יהא בסוד ג' מאד: ותעורר האשה שנתנה כסף עבור בנין ביהמ"ד שתראה לשלוח כסף כי הספמ"ע דפוס לעמברג עוד ב' שבועות יהא נגמר ואני קבצתי מכל ספרי רבינו השייך להמעשיות וגם ס' חכמה ותבונה מר' אברהם וכו' בערך 50 דפים גדולים ורוצה להדפיסם יחד עם הספמ"ע וכו' וב"ה יש לי פה מאנש"ש ע"ז חצי הכסף ע"כ צריך עוד 20 דולר ע"כ תדבר אתה שידפיסו שמה וכן תדבר עם רי"ד ועם ר' שלמה קאוולער

EN:
And the principle: the person was created to break through the obstacles and to stand in the tests — this is his rectification. And all the more so[מכ"ש = מכל שכן — "all the more so."] in every test — in all that passes over him — and without falling at all and at all from anything and from any weakness of mind — and let him do whatever he can in the service of Hashem — and everything in joy. For one must greatly rejoice in what one has merited: to yearn for the service of Hashem and to draw close to the true Tzaddik — for certainly from this there will be a good end forever and ever.

And the essential is according to the strengthening with which one strengthens — for to stand firm in one's place — and not to fall into the snares of the evil inclination — which always stands to bring the person down — this depends essentially on his strengthening and his faith in Hashem[ש"י = השם יתברך — "Hashem may He be blessed." ש"י = ש[ם] י[תברך] — a compressed abbreviation for the divine Name with its blessing.] — that Hashem sees everything — and judges favorably — and "the Eternal is righteous in all His ways" — and certainly all the distances and the descents — all are for the good. And in the end he will merit what he merits — if he merits to stand firm in his place — and not to fall in his mind from anything.



# The Conditions for Moving to Jerusalem — A Private Dwelling and a Yeshivah Stipend
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/36/

The Conditions for Moving to Jerusalem — A Private Dwelling and a Yeshivah Stipend
מכתב 36
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/36

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' פ' שמות פה אומין יע"א [כ' טבת תר"צ]

EN:
Peace and blessing and a good inscribing[כוח"ט = כתיבה וחתימה טובה — "a good inscribing and sealing." The standard High Holiday greeting abbreviation: kisva v'chasima tova.] and a good and sweet new year and all good things, forever — to his honor, my dear — the precious one — who yearns for the service of Hashem[עבוה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem."] in truth and for drawing close to our master the Rebbe זצ"ל in truth — Mr. Shmuel Toktchinsky, may his light shine.

Segment 2
HE:
לכבוד אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי הרה"ח וו"ח וכו' וכו' האי גברא רבא ויקירא כמוה"ר שלמה וועקסלר נ"י אחר דרישת שלה"ט באה"ר

EN:
After inquiring after your precious wellbeing — I returned here yesterday — for the circumcision of my son Shbtai, may his light shine. And I have indeed received your letter — and I am requesting for you from Hashem.

Segment 3
HE:
הנני מודיע משלומי הודות לשי"ת אך באתי מול כבודו בבקשה רבה ראשית מדוע אין לי שום ידיעה מכל אנש"ש מה שלומם ומה נשמע מעניני וב"ב וכו' ע"כ תומ"י לכתוב לי משלומכם בכל מכל כל בפרוטרוט שלום ראב"צ ויעקוב זאב ויחיאל ושלום ב"ב ובני מה נשמע מהשלום בית והחסדים העומדים אצל ר' מאיר הזקן ואם יעקוב קיבל החבילה מהלבושים שלי והמכתבים כמעט ג' רבעי שנה ששלחתי ולא קבלתי ידיעה והעיקר באתי לבבקש ממע"כ נא אחי חביבי יקירי נפשי ולבבי כאשר אני מכיר אתכם שאתם חובבים א"י בכל כוחכם אנא חוסו וחומלו עלי לראות עצה בשבילי שאוכל לזכות לחזות בנועם ה' כי כלתה נפשי לזה ובפרט שההתגברות גדול רח"ל אנא חוס נא וחמול נא ורחם נא על עלוב נפש כמוני שאנצל מפגם ע"ז להסתפח בנחלת ה' ובפרט יליד ארץ שבודאי אצלו גלות גדול מאד להיות בחו"ל חוץ ממש וממש חיי אינם חיים למה לי חיים כאלה מה אומר לכם מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה גוואלד הייליגער הארצידיקער ברודער ראטוועט מיך האט רחמנות באמת אוף מיר (אהה אחי הנלבב והקדוש הצילוני רחמו עלי באמת) וטכסו עצה בשבילי תדברו עם ר' אב"צ נ"י ויעקוב ותדברו כולכם עם ר' דוד שטעפיר שישלח לי אוס פאדרינג (כתב דרישה) על שמי בשינוי וכשאקבל תשובה שמרוצה ועוסק בזה אז אעשה לי פאס (דרכון) לנסוע לאה"ק.

EN:
Joy Above All; LM II:24 — "It Is a Great Commandment to Always Be in Joy"; LM II:48 — Sadness Is a Great Sin Behold — the essential is the strengthening and the joy — for this is the greatest counsel for the purity of thought and the rectification of the covenant — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל and our master R' Nossan[מוהרנ"ת = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." The standard Breslov honorific abbreviation for R' Nossan Sternhartz.] זצ"ל — many[כו"כ = כמה וכמה — "many many / numerous." The doubled form: kamah v'kamah.] times. And certainly — all impure thoughts[מ"ז = מחשבות זרות — "foreign / impure thoughts." The technical Breslov term for intrusive sinful thoughts during prayer or study.] and the blemish of the covenant come through sadness and melancholy. [מחשבות זרות — "foreign / impure thoughts." The technical term for unwanted sinful or distracting thoughts that intrude into the mind during prayer and Torah study — or at all times. מ"ז = מחשבות זרות — the standard abbreviation used here. Sadness and melancholy (mara shechorah — literally "black bile," from the Greek medical concept of melancholy) are identified as the root cause of impure thoughts and breaches of the covenant.] And in truth — certainly one must request greatly from Hashem — for the purity of thought and the rectification of the covenant and all the holinesses — but all must be in joy — which surpasses everything. And about no matter did our master the Rebbe זצ"ל say "a great commandment" — except regarding joy: "It is a great commandment to always be in joy" — in Likutay Moharan Part 2, §24. [לקוטי מוהר"ן ח"ב סי' כ"ד — Likutay Moharan Part 2, §24. ח"ב = חלק ב' (Part 2 / Tannina); כ"ד = kaf(20) + dalet(4) = 24. This teaching — "Azamra" (I will sing) — is perhaps the most famous of all the Rebbe's teachings: the principle of always finding good points within oneself and in others, which generates joy that elevates the soul. The opening: "It is a great commandment to always be in joy."] And likewise — about no sin and no matter did he say "a great sin" — except[כ"א = כי אם — "except / only / but rather." Ki im — the exclusive exception marker.] regarding sadness. See in Likutay Moharan Part 2, §48 — "When a person enters into the service of Hashem" and so on. [לק"מ ח"ב סי' מ"ח — Likutay Moharan Part 2, §48. מ"ח = mem(40) + ches(8) = 48. The teaching: "Know that immediately when a person wants to enter into His service — may He be blessed — it is then a great sin when he has sadness, G-d forbid — for sadness is the Sitra Achra — and Hashem hates it." The Rebbe identifies sadness itself as the Sitra Achra — not merely an obstacle but the demonic force itself in its most effective form.] Study this Torah teaching well — so that it is engraved in your heart — and you can always strengthen yourself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation throughout the correspondence.] through it. See there: "For sadness is very very harmful — and know that immediately when a person wants to enter into His service — may He be blessed — then it is a great sin when he has sadness, G-d forbid — for sadness is the Sitra Achra — and Hashem hates it." — See there well.

Segment 4
HE:
היליגע טייערע הארצידיקע ברודער האט רחמנות חיי אינם חיים כלל. איך קען ניט אוס האלטין (אחיי הנלבבים היקרים והקדושים רחמו חיי אינם חיים כלל איני מסוגל להחזיק מעמד יותר) ממש חיי תלויים בזה. מה אומר מה אדבר אנא חוס נא וחמול נא עלי ובזכות זאת המצוה תזכו לרב טוב הצפון אחי יקירי ר' שלמה אתם יודעים מהחילוק שבין ארץ לחו"ל אוי מה אומר טוב ללון במדברות וכו' טוב יום בחצרך מאלף תאמין לי שאני כותב בדמעות ויש לי דיבורים אבל איני יכול לכתוב מרוב הכסופין. נא ונא להשתדל בכל מה שיוכל במוקדם האפשרי ולכתוב לי תשובה ברורה לכל הנ"ל הכלל בקצור אומר לכם שאם לא יעשו זאת שאוכל לבא תיכף אז באמת חיי אינם חיים כלל וועל איך דאס ניט איבער האלטין (אני לא יהי' מסוגל לעבור את זה) ח"ו ח"ו כי כבר סבלתי כמעט תרתי גהינום יותר משפט הגהינם י"ב חודש וזה כבר יותר שנתגרשתי מהסתפח בנחלת ה'. גוואלד איני יכול לאכול ולישן מרוב צער ויסורים שאין לי שום דרך חוץ זה לשלוח לי פאדערינג.

EN:
Alim LiTerufah — Extensive Page References on Joy And in Alim LiTerufah [עלים לתרופה — "Leaves for a Remedy / Healing." The collection of letters of Rabbi Nossan Sternhartz — 430 letters arranged thematically — published posthumously by the Breslov community. The title comes from Ezekiel 47:12: "and their leaves are for healing" — the Rebbe's teachings, transmitted through R' Nossan's letters, are healing leaves for the soul. The author cites this collection extensively by page (daf) and letter number.] : page 25a and page 17a — and page 9b and page 10a in letter 11 — and page 12a in letter 15 — and page 26a in letter 49 — and the entire letter 64 on pages 32–33 — and letter 91 in its entirety on page 42 — and letter 107 in its entirety on page 47b — and letter 187 on page 89b — and letter 188 on pages 90–91 — and letter 327 on page 146 — and letter 337 in its entirety on page 150 — and letter 404 on page 175b and page 176 — and in particular letter 405 on page 176b — see there well: the wording: "And even though crying out is a great virtue and so on — nonetheless when the sorrow and the crying out incline toward melancholy and sadness and grief — it harms more" — and so on — see there well. And also see letter 415 on page 181 — and in particular page b. [All references are to the standard printed edition of Alim LiTerufah — a remarkable testimony to the depth of R' Nossan's correspondence on the single subject of joy versus sadness. The sheer number of references — over fifteen specific letters and pages — indicates how central this theme was to the Breslov path and how much R' Nossan returned to it across decades of correspondence. The author is directing Shmuel Toktchinsky to an entire curriculum of self-study on this theme.]

Segment 5
HE:
נא ונא לבל לעכב אפי' רגע ואל תחפזו ואל תערצו ואל תראו ואל תפחדו וי' לכם מס"נ בשביל ראטווען איודיש נפש (להציל נפש יהודית) מה אומר ומה אדבר אלו ידעתם לא הייתם אוכלים ולא ישנים ולא לומדים ומתפללים רק לעשות זה להציל אותי משמד ולהכניסיני אל המנוחה והנחלה נא לבלי לישן בזה. ואהי' אסיר תודה כל הימים. וממש אחשוב לכם שהצלתם אותי ממות לחיים מיגון לשמחה ומאבל ליו"ט מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה יותר טוב למות בארץ מלחיות בחו"ל וכו' וכו' וכו'

EN:
And also see and study greatly in Likutay Halachos — the Laws of Thanksgiving — Law 6 — [which is in Likutay Halachos, Orach Chaim, Part 2] — see there very well — for all of this is your life and the life of all Israel. And the essential: one must strengthen oneself in the path of stubbornness [בדרך עקשנות — "in the path of stubbornness / obstinacy." Ekshanus — the stubborn, unyielding insistence on maintaining one's fixed Torah-study sessions — refusing to give in to the evil inclination's arguments and obstacles. Not a negative stubbornness but a holy obstinacy in the face of spiritual laziness and the evil inclination's tactics.] — to study Torah in fixed sessions every day — and the books of our master the Rebbe זצ"ל — and more. For all of this is the essential counsel against the evil inclination — as brought in Torah 1 of Likutay Moharan — and in Torah 14 — and in Shichos HaR"an [שיחות הר"ן — "Shichos HaR"an — the Conversations of R' [Nach]man." The collection of the Rebbe's informal spoken teachings compiled by R' Nossan. The teaching: one who has fixed daily Torah-study sessions — even if he is habituated to sins — will in the end emerge from them and merit what he will merit.] : that one who has fixed sessions every day — even if he is habituated to sins, G-d forbid — in the end he will emerge from this and merit what he merits and so on. And in particular during the days of Elul — our master the Rebbe זצ"ל brings that it is good to recite the entire Tanach — and Tikkunim — and the books of our master the Rebbe זצ"ל: Likutay Moharan — and Sefer HaMidos — and Sipurey Ma'asiyos [ספמ"ע = ספורי מעשיות — "Sipurey Ma'asiyos — the Tales / Stories." The standard abbreviation for Rabbi Nachman's Thirteen Stories — the collection of allegorical tales the Rebbe dictated to R' Nossan in 1806–1810, combining fairy-tale narrative with deep Kabbalistic content. ספמ"ע = ספורי מעשיות.] — and Shichos — and Chayyei Moharan — to complete them during the month of Elul. And to recite Psalms and prayers — and in particular the prayers of Elul and Rosh Hashana — a little each day — and hisbodidus. And all with joy and strengthening — for without joy and strengthening — all the above does not have such great significance. For the commandment done with joy is a thousand times greater than the commandment done without joy. And in particular — one is not certain he will stand firm in his place — for who knows what the day will bring — and he can fall, G-d forbid, completely if he does not strengthen himself, G-d forbid. As brought in Likutay Moharan §6 — "Call out to Joshua" — that the essential intention of Elul is to be expert in the running — and expert in the returning — and so on: that even if he falls, G-d forbid — and so on — to the very depths of Sheol — he should not despair of himself — and he should always strengthen himself — and so on. And then he walks in the paths of teshuvah — and "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah." And as long as the person is not strong in this — to always strengthen himself however he is — this is not called teshuvah in truth, G-d forbid. Therefore know: your entire life is to always strengthen yourself — and to do what you can in the service of Hashem every day — the fixed sessions — and to fight the battle of Hashem against the thoughts — not to allow them in the mind — with sit-and-do-not-act — to think even of physical matters rather than impure thoughts — and to always be in joy however he may be — however he may be — however he may be — then certainly it will always be good for you.

Segment 6
HE:
נא לכתוב תיכף תשובה טובה על אדרעס הירש לייב ליפעל

EN:
And the essential: one must strengthen oneself in the path of stubbornness [בדרך עקשנות — "in the path of stubbornness / obstinacy." Ekshanus — the stubborn, unyielding insistence on maintaining one's fixed Torah-study sessions — refusing to give in to the evil inclination's arguments and obstacles. Not a negative stubbornness but a holy obstinacy in the face of spiritual laziness and the evil inclination's tactics.] — to study Torah in fixed sessions every day — and the books of our master the Rebbe זצ"ל — and more. For all of this is the essential counsel against the evil inclination — as brought in Torah 1 of Likutay Moharan — and in Torah 14 — and in Shichos HaR"an [שיחות הר"ן — "Shichos HaR"an — the Conversations of R' [Nach]man." The collection of the Rebbe's informal spoken teachings compiled by R' Nossan. The teaching: one who has fixed daily Torah-study sessions — even if he is habituated to sins — will in the end emerge from them and merit what he will merit.] : that one who has fixed sessions every day — even if he is habituated to sins, G-d forbid — in the end he will emerge from this and merit what he merits and so on.

Segment 7
HE:
דאמבאלי 63 אומן קיעבר גיבער' רוסלאנד (מחוז קייב רוסיה).

EN:
And in particular during the days of Elul — our master the Rebbe זצ"ל brings that it is good to recite the entire Tanach — and Tikkunim — and the books of our master the Rebbe זצ"ל: Likutay Moharan — and Sefer HaMidos — and Sipurey Ma'asiyos [ספמ"ע = ספורי מעשיות — "Sipurey Ma'asiyos — the Tales / Stories." The standard abbreviation for Rabbi Nachman's Thirteen Stories — the collection of allegorical tales the Rebbe dictated to R' Nossan in 1806–1810, combining fairy-tale narrative with deep Kabbalistic content. ספמ"ע = ספורי מעשיות.] — and Shichos — and Chayyei Moharan — to complete them during the month of Elul. And to recite Psalms and prayers — and in particular the prayers of Elul and Rosh Hashana — a little each day — and hisbodidus. And all with joy and strengthening — for without joy and strengthening — all the above does not have such great significance. For the commandment done with joy is a thousand times greater than the commandment done without joy.

Segment 8
HE:
ממני המצפה לראותו בקרוב שמואל ה"ה ברסלבר

EN:
And in particular — one is not certain he will stand firm in his place — for who knows what the day will bring — and he can fall, G-d forbid, completely if he does not strengthen himself, G-d forbid. As brought in Likutay Moharan §6 — "Call out to Joshua" — that the essential intention of Elul is to be expert in the running — and expert in the returning — and so on: that even if he falls, G-d forbid — and so on — to the very depths of Sheol — he should not despair of himself — and he should always strengthen himself — and so on. And then he walks in the paths of teshuvah — and "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah." And as long as the person is not strong in this — to always strengthen himself however he is — this is not called teshuvah in truth, G-d forbid. Therefore know: your entire life is to always strengthen yourself — and to do what you can in the service of Hashem every day — the fixed sessions — and to fight the battle of Hashem against the thoughts — not to allow them in the mind — with sit-and-do-not-act — to think even of physical matters rather than impure thoughts — and to always be in joy however he may be — however he may be — however he may be — then certainly it will always be good for you.

Segment 9
HE:
לשלוח לי אדרעס של אבי

EN:
This thirty-sixth letter — written Wednesday, 13 Elul 5722 (September 1962) — is addressed again to Mr. Shmuel Toktchinsky, continuing the correspondence of Letter 35. The author had just returned to Jerusalem for his son's circumcision. The letter is the most reference-dense in the collection — citing over fifteen specific letters and pages from Alim LiTerufah, all on the theme of joy versus sadness.

Segment 10
HE:
ב"ה ציא מיין טייערין בעסטין פריינד טייעריר ברודער יחיאל, טייעריר הארצידקער ברודער איך בייט דיך זייער האב רחמנות אויף מיר אין ראטיוע מיך אין שיק מיר אפאדרינג וואס פריער איך זאל קענין קומען וועסט מיך ממש ראטווען פין טוט ממש דאס הארץ גייט מיר אוס ציא קומען אין עס וועט דיר ציא נוץ קומען עס וועט דיר זיין א גרוסע טובה בזה ובבא, עס וועט דיר ניט באנקי טואין בפירוש ראטווע מיך עס וועט זיין אגרוסע טובה פאר כל ענין רבינו ז"ל, איך בייט דיך נאך אמאל לייג אוועק די תרעומות מיט די יסורים וואס האסט גלוטין דארפסט זיין פריילך שעל ידך זכיתי על ציון הק' נאר קונצי דיא זאך שאבא אצלך ואעשה שלום בית ונהי' חברים לעולם פין מיר דיין אמתיר פריינד (לידידי היקר החביב ביותר אחי היקר יחיאל אחי הנלבב והיקר אני מבקש ממך מאד רחם עלי והצלני ושלח לי כתב דרישה מה שיותר מהר שאוכל לבא ממש תציל אותי בזה ממות ממש הלב יוצא לי ונכסף לבא הדבר הזה יעמוד לך ויהי' עבורך טובה גדולה בזה ובבא זה לא יגרום לך כאב, בפירוש הצלני זה יהי' טובה גדולה עבור כל ענין רבינו ז"ל אני מבקש ממך שוב הנח את התרעומות והיסורים שסבלת אתה צריך להיות שמח שעל ידך זכיתי להיות על הציון הקדוש רק תגמור את הדבר שאבא אצליך ואעשה שלום בית ונהי' חברים לעולם ממני ידידך האמיתי)

EN:
Joy as the supreme counsel (§3): All impure thoughts and blemish of the covenant come from sadness/melancholy. The Rebbe said "great commandment" only about joy (LM II:24) and "great sin" only about sadness (LM II:48). The direct quote from LM II:48: "sadness is the Sitra Achra and Hashem hates it."

Segment 11
HE:
ש' ה' ה' ברסלבר

EN:
Alim LiTerufah references (§4): An extraordinary curriculum of self-study: 15+ specific letters and pages in R' Nossan's correspondence on joy. Highlighted: letter 405, page 176b — "even though crying out has great virtue — when it inclines toward melancholy it harms more."

Segment 12
HE:
אני דו"ש אהובי יקירי נפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י בטילמאכער וזו' מרת גיטעל תחי'

EN:
Alim LiTerufah references (§4): An extraordinary curriculum of self-study: 15+ specific letters and pages in R' Nossan's correspondence on joy. Highlighted: letter 405, page 176b — "even though crying out has great virtue — when it inclines toward melancholy it harms more."

Segment 13
HE:
נא להודיעני משלומכם הטוב.

EN:
Fixed sessions and Elul (§5): Stubbornness (ekshanus) in fixed daily Torah study — the essential weapon against the evil inclination (LM Torah 1, Torah 14, Shichos HaR"an: even a habitual sinner with fixed sessions will in the end emerge). Elul: entire Tanach, Tikkunim, LM, Sefer HaMidos, Sipurey Ma'asiyos, Shichos, Chayyei Moharan — completed in Elul. Psalms, prayers, hisbodidus. LM §6: be expert in the running and the returning — even from the depths of Sheol — strengthen yourself — the right hand of Hashem is extended. Life's entire mission: strengthen always, fixed sessions, fight impure thoughts with sit-and-do-not-act, always be in joy.

Segment 14
HE:
ונא לראות בכל כח לדבר עם ר' דוד ולסייע לעשות הפארדרינג ולהיות בסוד.

EN:
Key terms: Machshavos zaros — mara shechorah — impure thoughts; melancholy/black bile as their root cause · LM II:24 — "Azamra" — mitzvah gedolah lihyot b'simcha tamid · LM II:48 — aveirah gedolah yesh lo atzavus — sadness is a great sin; sadness = Sitra Achra · Alim LiTerufah — 15+ specific page and letter references on joy · LH Orach Chaim II — Hodaah §6 — founded on LM Torah 24 · Ekshanus — holy stubbornness; fixed study sessions every day · LM Torah 1 and Torah 14; Shichos HaR"an — fixed sessions = the essential weapon · Elul reading list — Tanach, Tikkunim, LM, Sefer HaMidos, ספמ"ע, Shichos, Chayyei Moharan · LM §6 — baki b'ratzo u'baki b'shov — expert in the running and the returning

Segment 15
HE:
ממני ידידו הנ"ל

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 36 [Added by the translator]

Segment 16
HE:
אנ"ש היקרים הנקראים ע"ש אדמו"ר ז"ל ביחוד להחסיד כש"ת מו"ה שלמה נ"י ולר' אלטר בנציון והאברך ר' יעקב זאב נ"י אני רואה המרירות שיש להאברך ר' שמואל נ"י ממש חייו אינו חיים ע"כ בודאי חוב גדול עליכם להצילו ממצוקתו לדעתי אתם מחוייבים לחשוב כל מיני עצות הן בגוף והן במון כל מיני תחבולות להצילו

EN:
Volume One • Letter 36

📜 Translator's Summary — Letter 36 [Added by the translator]

First of all — one must strengthen oneself in faith in Hashem and in the true Tzaddik — that the power of holiness is strong and mighty for one who holds and strengthens — as it says[כמ"ש = כמו שכתוב — "as it is written." The standard citation abbreviation.]: "And they believed in Hashem and in Moses His servant." And therefore the divine service must be in joy — for this is the great essential in the service of Hashem.

And to be strong and courageous — as our master the Rebbe זצ"ל wrote in Torah 6 — "Call out to Joshua" — for one must gird his loins: both in the ascent [that one has performed in the service of Hashem — and when he has great ascents — let him not think that he has already merited what he has merited — only let him believe that he must go higher and higher. And also: what he has already ascended to the greater ascents — this is only an arousal from above — from Heaven — so that he can stand in the descents that will pass over him. And let him know that there are also[ג"כ = גם כן — "also / as well."] ascents he has already felt somewhat — at the beginning — and therefore he can hold himself in the descents — until he comes to the greater ascents through the arousal from below — through his having held himself in all that passed over him. And this is the aspect of the light of Pesach — through the arousal from above. And afterward the counting of the Omer — the descents and the smallness that pass and so on — and afterward Shavuos — the highest holiness — through the arousal from below specifically.]

Segment 17
HE:
בשם כא"ש לוי יצחק

EN:
In the name of Rabbi Levi Yitzchak



# Studying Quietly in Tzfas — Declaring Himself a Breslover
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/37/

Studying Quietly in Tzfas — Declaring Himself a Breslover
מכתב 37
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/37

Segment 1
HE:
ב"ה יום ג' פ' שמות תר"צ פה אומן יע"א

EN:
To the honor of the dear one — who hopes for the service of Hashem[עבוה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem."] and for drawing close to the true Tzaddik — Mr. Avraham Eliezer Tshingel, may his light shine. I received his precious postcard. And because of the busyness of Erev Shabbos[עש"ק = ערב שבת קודש — "the eve of the holy Shabbos." The standard abbreviation for Erev Shabbos.] — and my many preoccupations — I will be brief. And may we only fulfill what we say.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכ"ט אל מע"כ אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי האברך הנעלה מוה""ר ישראל דוב נ"י

EN:
Faith, Joy, and LM Torah 6 — Expert in Ascent and Descent; Pesach–Omer–Shavuos Encoded in Torah 6 First of all — one must strengthen oneself in faith in Hashem and in the true Tzaddik — that the power of holiness is strong and mighty for one who holds and strengthens — as it says[כמ"ש = כמו שכתוב — "as it is written." The standard citation abbreviation.]: "And they believed in Hashem and in Moses His servant." [Exodus 14:31 — the verse immediately following the splitting of the Red Sea, read on Shabbos Shirah. The author cites it on this very Shabbos — the day this verse is read in synagogue.] And therefore the divine service must be in joy — for this is the great essential in the service of Hashem. And to be strong and courageous — as our master the Rebbe זצ"ל wrote in Torah 6 — "Call out to Joshua" — for one must gird his loins: both in the ascent [that one has performed in the service of Hashem — and when he has great ascents — let him not think that he has already merited what he has merited — only let him believe that he must go higher and higher. And also: what he has already ascended to the greater ascents — this is only an arousal from above — from Heaven — so that he can stand in the descents that will pass over him. And let him know that there are also[ג"כ = גם כן — "also / as well."] ascents he has already felt somewhat — at the beginning — and therefore he can hold himself in the descents — until he comes to the greater ascents through the arousal from below — through his having held himself in all that passed over him. And this is the aspect of the light of Pesach — through the arousal from above. And afterward the counting of the Omer — the descents and the smallness that pass and so on — and afterward Shavuos — the highest holiness — through the arousal from below specifically.] And in the descent [what passes over the person — even literally in the depths of Sheol — and it seems to him that he is in a descent such that there is no worse descent — and even when he suddenly falls from the greatest ascent to the very worst descent — literally from heaven to earth — nevertheless he should not despair of himself — and he should know and believe that all the descents are for the purpose of the ascent — and this is his rectification specifically: to stand and strengthen himself in all that passes over him — and to always yearn to reach what he needs to reach — and nevertheless not to fall from all that passes over him — and to strengthen himself to snatch whatever he can — and even a very little will be precious to him — and he strengthens and rejoices himself through this.] Then "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah" — and in the end he will reach his level — and draw close to Hashem in truth. And the essential: one must strengthen oneself in the true Tzaddik — with self-sacrifice[מסי"נ = מסירת נפשו — "the giving over of his life / self-sacrifice." A variant form of מס"נ used earlier.] — that is: in the name of the Tzaddik — however one is — for drawing close to the Tzaddik is higher than all divine services — and it is worthwhile to set aside divine service for the sake of drawing close to the Tzaddik. And one must study every day — at least[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] two paragraphs of the Shulchan Aruch [שני סעיפים שלחן ערוך — "two paragraphs of the Shulchan Aruch." The Code of Jewish Law — the authoritative halachic compendium compiled by R' Yosef Karo (1488–1575). Studying two paragraphs (se'ifim) daily was a standard Breslov practice — a way of maintaining steady connection to practical Jewish law even during periods of spiritual difficulty.] — and hisbodidus — and Tikkun HaKelali — and study of the Rebbe's books — and Talmud — and so on — all according to one's capacity. And the essential: to strengthen oneself in joy — for the performance of the commandment in joy has nothing above it — as the Arizal said: that he reached his level only through performing the commandments in joy. And through Torah 24 — "the axis of the world" — in Likutay Moharan. [תורה כ"ד "אמצעותא דעלמא" — "Torah 24 — 'the axis / center of the world.'" LM Torah 24 — "Azamra" — "I will sing." The teaching on the good points and joy. Its internal name "amtza'uta d'alma" (the axis of the world) reflects its centrality — the teaching on finding good points within oneself (and therefore always being in joy) is described as the axis around which all spiritual work revolves. כ"ד = kaf(20) + dalet(4) = 24.] And in Likutay Halachos — Orach Chaim Part 2 — the Laws of Thanksgiving — Law 6 — which is founded on this Torah 24 — and you will understand.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיע משלומי הודות לשי"ת נא להודיעני משלומך הטוב ושלום כל אנ"ש מירוש' ר' אב"צ נ"י ויעקוב זאב ויחיאל ור' שלמה וועקסלר וכל אנ"ש. ושלום ר' שלמה קאוולער ומשפחתי מצפת ר' אבנר וכו' ומה נשמע אצלך בגשמיות ורחניות ואם ר' לייביל ראזנפעלד כבר בא"י. נא אחי יקירי אני עושה לך שליח על ציון רשב"י זיע"א לבקש בעדי שאזכה בקרוב לבא לאה"ק כי ממש חיותי תלוי בזה לצאת ממחשכים מגלות הזה שאני בחו"ל גואלד תרעיש הרבה ברחמים עלי על כל הציונים הק' ובפרט על ציון הרשב"י זיע"א ולעורר אנ"ש מירוש' או את זאב מיפו שישלחו לי פאדרינג כי ממש חיי תלוים בזה וחיי אינם חיים כלל נא לחוס עלי ולעשות כל מה שתוכל הן בפועל ממש והן בתפלה.

EN:
And to be strong and courageous — as our master the Rebbe זצ"ל wrote in Torah 6 — "Call out to Joshua" — for one must gird his loins: both in the ascent [that one has performed in the service of Hashem — and when he has great ascents — let him not think that he has already merited what he has merited — only let him believe that he must go higher and higher. And also: what he has already ascended to the greater ascents — this is only an arousal from above — from Heaven — so that he can stand in the descents that will pass over him. And let him know that there are also[ג"כ = גם כן — "also / as well."] ascents he has already felt somewhat — at the beginning — and therefore he can hold himself in the descents — until he comes to the greater ascents through the arousal from below — through his having held himself in all that passed over him. And this is the aspect of the light of Pesach — through the arousal from above. And afterward the counting of the Omer — the descents and the smallness that pass and so on — and afterward Shavuos — the highest holiness — through the arousal from below specifically.]

Segment 4
HE:
ממני שמואל הורויץ נא לכתוב תיכף תשובה על אדרעס זו

EN:
And in the descent [what passes over the person — even literally in the depths of Sheol — and it seems to him that he is in a descent such that there is no worse descent — and even when he suddenly falls from the greatest ascent to the very worst descent — literally from heaven to earth — nevertheless he should not despair of himself — and he should know and believe that all the descents are for the purpose of the ascent — and this is his rectification specifically: to stand and strengthen himself in all that passes over him — and to always yearn to reach what he needs to reach — and nevertheless not to fall from all that passes over him — and to strengthen himself to snatch whatever he can — and even a very little will be precious to him — and he strengthens and rejoices himself through this.] Then "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah" — and in the end he will reach his level — and draw close to Hashem in truth.

Segment 5
HE:
הירש לייב ליפעל דאמבאלי 63 אומן קיעבר גובערני רוסלאנד. תכתוב לי אדרעס על רוסיש ואינגליש

EN:
And the essential: one must strengthen oneself in the true Tzaddik — with self-sacrifice[מסי"נ = מסירת נפשו — "the giving over of his life / self-sacrifice." A variant form of מס"נ used earlier.] — that is: in the name of the Tzaddik — however one is — for drawing close to the Tzaddik is higher than all divine services — and it is worthwhile to set aside divine service for the sake of drawing close to the Tzaddik.

Segment 6
HE:
אחי יקירי איך בייט דיך זאלסט מיך מחי' זיין מיט דבורים קדושים מיט חיות פון אה"ק מגדולת רבינו ז"ל דער מאן מיך היכן אני שרייב מיר אפט תמיד וועל איך דיר אנפערן זייא מיך מחי' שרייב מיר שמחה בריף אלעס וואס הערט זיך אין אה"ק אין דיא גאנצי מעשה פון פגרם אין ויפול יודען אין ווער פין באקענטי זענין גהרגיט גווארין אין וואס העריט זיך אין מירון דער ל"ג בעומר אין דער ר"ה וויא איז גווען פון מיר דיין חבר הנ"ל.

EN:
And one must study every day — at least[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] two paragraphs of the Shulchan Aruch [שני סעיפים שלחן ערוך — "two paragraphs of the Shulchan Aruch." The Code of Jewish Law — the authoritative halachic compendium compiled by R' Yosef Karo (1488–1575). Studying two paragraphs (se'ifim) daily was a standard Breslov practice — a way of maintaining steady connection to practical Jewish law even during periods of spiritual difficulty.] — and hisbodidus — and Tikkun HaKelali — and study of the Rebbe's books — and Talmud — and so on — all according to one's capacity. And the essential: to strengthen oneself in joy — for the performance of the commandment in joy has nothing above it — as the Arizal said: that he reached his level only through performing the commandments in joy. And through Torah 24 — "the axis of the world" — in Likutay Moharan. [תורה כ"ד "אמצעותא דעלמא" — "Torah 24 — 'the axis / center of the world.'" LM Torah 24 — "Azamra" — "I will sing." The teaching on the good points and joy. Its internal name "amtza'uta d'alma" (the axis of the world) reflects its centrality — the teaching on finding good points within oneself (and therefore always being in joy) is described as the axis around which all spiritual work revolves. כ"ד = kaf(20) + dalet(4) = 24.] And in Likutay Halachos — Orach Chaim Part 2 — the Laws of Thanksgiving — Law 6 — which is founded on this Torah 24 — and you will understand.

Segment 7
HE:
(מחוז קיוב רוסיה תכתוב לי כתובת ברוסית ואנגלית.

EN:
This thirty-seventh letter — written Erev Shabbos Shirah, 5723 (January/February 1963), from Meron — is addressed to a new correspondent, Mr. Avraham Eliezer Tshingel. It is one of the shorter letters, written in haste before Shabbos, but contains a complete and polished teaching on ascent and descent from LM Torah 6. The author signs for the first and only time with "HaLevi" — identifying himself as a Levite.

Segment 8
HE:
אחי יקירי אני מבקש ממך שתחיה אותי עם דבורים קדושים עם חיות מאה"ק מגדולת רבינו ז"ל הזכיר לי היכן אני כתוב לי בתדירות תמיד ואני אענה לך החייה אותי כתוב לי מכתבים שמחים הכל מה נשמע באה"ק וכל הסיפור מהפוגרום וכמה יהודים ומי מהמוכרים נהרגו ומה נשמע במירון ואיך הי' הל"ג בעומר והר"ה. ממני חברך הנ"ל).

EN:
Faith and joy (§2): Strengthen oneself in faith in Hashem and the true Tzaddik — citing the verse read on this very Shabbos: "And they believed in Hashem and in Moses His servant" (Exodus 14:31). Divine service must be in joy.

Segment 9
HE:
לכבוד ידידי הנכבד ר' ישראל דוב נ"י

EN:
LM Torah 6 — ascent and descent (§2): Gird one's loins in both directions: In the ascent — don't think you've arrived; great ascents are atirutha d'lei'la (arousal from above) to enable standing in future descents; the Pesach-Omer-Shavuos arc encoded: Pesach = atirutha d'lei'la → Omer = descents → Shavuos = highest holiness through atirutha diletata. In the descent — even from heaven to earth suddenly — all descents serve the ascent — stand firm, snatch what you can, even a little is precious. The right hand of Hashem is extended. Drawing close to the Tzaddik is higher than all divine services — worth setting aside other service for it. Daily: two paragraphs Shulchan Aruch, hisbodidus, Tikkun HaKelali, Rebbe's books, Talmud. Joy above all — the Arizal on joy. LM Torah 24 "Azamra" (the axis of the world) + LH OC II, Laws of Thanksgiving §6.

Segment 10
HE:
אחדש"ה באתי לכתוב לכם שתהיו שמחים מאוד שזכיתם לדור בא"י ובפרט בעת הזאת וד"ל ובפרט שזכיתם לידע מידעת אמתת של רבינו הקדוש שמחים בכל עת ובפרט בעת הזאת וד"ל

EN:
Key terms: Mr. Avraham Eliezer Tshingel — Shabbos Shirah 5723 — new correspondent; year 1963 · Va'ya'aminu b'Hashem u'b'Moshe avdo — Exodus 14:31 — cited on the very Shabbos it is read · LM Torah 6 — gird the loins in ascent and descent — the complete framework · Atirutha d'lei'la → Omer → atirutha diletata → Shavuos — encoded in Torah 6 · Sheni se'ifim Shulchan Aruch yom yom — two paragraphs of the Code of Jewish Law daily · LM Torah 24 — Azamra — amtza'uta d'alma — the axis of the world; joy through finding good points · LH OC II — Hodaah §6 — founded on LM Torah 24 · Shmuel HaLevi Horovitz — the only letter signed with the Levite designation

Segment 11
HE:
וגם אבקש שתכתבו לי איזה דיבורים של שמחה והתחזקות והתעוררות שזכיתם להרגיש על ידי א"י, מהדעת של רבינו הקדוש וגם תתפללו עבורי שם על הציונים הקדושים ובפרט אצל כותל מערבי וקבר של רשב"י וקבר רחל שאזכה גם אני וב"ב להיות שם בקרוב עם ב"ב לדור שם בקביעות וגם אני בעזה"ש אבקש עבורכם על ציון רבינו הק' שתזכה להיות אי"ה בקרוב ולהשתטח שם ממני משה מטשענסטעראוו השמש של הציון הקדוש

EN:
Volume One • Letter 37

Segment 12
HE:
שמי משה בן חוה

EN:
My name is Moshe son of Chava

Segment 13
HE:
זו' עסי מירל בת עטי פריידע

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 37 [Added by the translator]

Segment 14
HE:
בני אהרן בתי עטי פריידע

EN:
Behold my dear — see to strengthen yourself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation.] with all your capacity — and this is the true will of Hashem: that the Jewish man strengthens himself in Hashem — from wherever he is — and not fall from anything at all. And let him believe with complete faith that Hashem is present even in the very depths of Sheol literally — "for there is no place empty of Him" [לית אתר פנו מיניה — Aramaic: "there is no place empty of Him." A foundational Kabbalistic principle from the Tikkunei Zohar (Tikkun 57): G-d fills all places and there is no location where His presence is absent. Even in the deepest pit of impurity or suffering — G-d is there. This is the foundation of the Breslov teaching that one must never despair — because wherever one is, G-d is present to help one rise.] — "and He knows all hidden things" — and "Hashem is close to all who call upon Him" and so on.

Segment 15
HE:
[ח' שבט תר"צ]

EN:
[Date: [ח' שבט תר"צ]]

Segment 16
HE:
ב"ה יום ה' בא פה אומן יע"א שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקרי כנפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י וזו' הצוה"ח מרת שרה גיטל תחי' אחר דרישת שלומכם הטוב באה"ר הנני מודיע משלומי הודות לשי"ת מי יתן שאזכה לשמוח ביחד אתכם באה"ק אכי"ר. ראשית אבקש מאד לחוס עלי לכתוב תיכף משלומכם הטוב ומשלום כל אנש"ש וביחוד מראב"צ ור' יעקוב ור' ישראל דוב נ"י ומשלום ירושלים עיה"ק ומה נשמע חדשות הכל ומשלום הביהמ"ד ומשלום יחיאל נ"י ואם ר' לייביל נ"י כבר בא ואם קודם ר"ה או לאח"כ ואם לא נאבדו הכתבים של ר"א ז"ל שאצל מאיר...

EN:
And the essential: the person must do everything he can through the arousal from below [אתערותא דלתתא — Aramaic: "arousal from below." The human initiative upward — contrasted with atirutha d'lei'la (arousal from above). The entire sustained spiritual life — through all its ascents and descents — is the atirutha diletata: the human being's own reaching toward G-d, which is more precious than the atirutha d'lei'la because it is earned.] — Torah — and in particular the halachic decisors every day — to know how to fulfill the Torah literally. And the books of the true Tzaddik — which are truly the rebuke and moral instruction of Moses our Teacher, peace be upon him[ע"ה = עליו השלום — "peace be upon him." The standard blessing for a biblical figure (as distinguished from the post-Talmudic זצ"ל). Applied here to Moses our Teacher — Moshe Rabbeinu ע"ה.] — which do not cause a foul odor but the opposite — in the aspect of "my spikenard gave forth its fragrance" — that they transform sins into merits. [See Likutay Moharan Part 2, §8.] [נרדי נתן ריחו — "my spikenard gave forth its fragrance" (Song of Songs 1:12). LM Part 2, §8: The Rebbe teaches that the books of the true Tzaddik are like the nard — the precious perfume — that transforms a foul odor (sins) into fragrance (merits). Unlike ordinary rebuke that shames and discourages, the Tzaddik's teaching gives off only fragrance — it rectifies rather than wounds.] A little Likutay Moharan — a little Likutay Halachos and so on.

Segment 17
HE:
ר' מאיר הזקן ואם השיג יעקוב זאב חבילה עם כתבי ר"א ממני עם המלבושים שלי ששלחתי לו מכבר מלפני שנה ולא קבלתי שום ידיעה ממנו ויש לי יסורים גדולים שלא קבלתי שום ידיעה מכולכם ע"כ למעה"ש תיכף לכתוב משלום כולכם ולעורר אנש"ש לכתוב לי ובפרט יעקוב זאב נ"י. ומה שלום זוגתכם שרה גיטל תחי'.

EN:
And to pray to Hashem — and in hisbodidus — [all according to one's capacity] — to merit to go out from the subjugation of the evil inclination — and to enter into the gates of holiness and the service of Hashem. And to also[ג"כ = גם כן — "also / as well."] recite every day a little from Likutay Tefillot — and the Tikkun HaKelali every day — which is a rectification for all that passes over the person — and to purify and sanctify and benefit him with merits and salvations and so on. And besides this: to study every day Shas[ש"ס = שש סדרים — "the six orders." The complete Talmud — the Babylonian Talmud — consisting of six orders (sedarim): Zera'im, Mo'ed, Nashim, Nezikin, Kodshim, Taharos. The standard abbreviation for the Talmud in all its tractates.] — Talmud — Rashi — Tosafos — and so on — and Tanach and so on — all according to one's capacity and according to one's will and yearning toward Hashem.

Segment 18
HE:
עכשיו אבקש מכם נא למסור לאנש"ש ליעקוב זאב המכתבים. ונא ונא אחי יקירי נפשי ולבבי חוסו וחומלו ורחמו עלי על גופי ונפשי רוחי ונשמתי ולבבי למעה"ש למעה"ש וטכסו עצה דברו ועררו את ר' דוד שטעפיר שישלח לי פאדרינג (דרישה) ועוררו את יעקוב זאב נ"י שיקבל עליו הטרחה בשביל זה כי הלא אתם אחי ורעי כנפשי ולבבי ממש ומים רבים לא יוכלו לכבות האהבה וכו'.

EN:
And the essential of all the above: to rejoice in Hashem and in His Torah and in His commandments and in His true Tzaddikim — and not to fall from anything in the world — however it may be — however it may be. No good desire and no good point is lost, G-d forbid. And in the end — if the person does not leave his place in holiness — to do at least[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] what he can — however he is — however he is — and strengthens himself and trusts in Hashem and rejoices in Him — certainly he will have a good end and good hope forever. And on the contrary: from the descents — they will be transformed into merits — and from the afflictions — they will become crowns — and from the obstacles — there will be pleasantness — and from the sins — there will be merits. And as our master the Rebbe זצ"ל said: in Yiddish: "However it may be — the essential is that one holds firm." [וויא עס איז, דער עיקר אז מען דער האלט זיך — "However it may be — the essential is that one holds firm." Yiddish: Viy es iz, der ikker az men der halt zikh. The Rebbe's ultimate saying of spiritual resilience — whatever passes over a person — the single irreducible requirement is: hold firm. Do not let go. Appear again in Letter 39 as "abi me halt zikh."]

Segment 19
HE:
ע"כ אחי ורעי חוסו וחומלו עלי ועשו מה שתעשו מיך ראטווען וואס פריער כי ממש נפשי תלוי בזה והלואי והלואי זאל איך קענין אוס האלטין ביז וואנין איך וועל קומין אפי' אז איר וועט שון שיקין (להצלני מה שיותר מהר כי ממש נפשי תלוי בזה והלואי והלואי שאוכל לחזיק מעמד עד שאגיע אפילו אם כבר תשלחו) כי אפי' יום א' קשה לי לסבול מה אומר ומה אדבר הלואי שאוכל לשאת ולסבול עד שאזכה לבא לאה"ק ובפרט שהתגברות גדול מאד והנני מבקש מכם מאד אנא חוסו וחומלו ורחמו עלי בכל כוחכם ובכל מאדכם במס"נ ממש להצילני משטף מים רבים הזידונים.

EN:
"And it is brought in Shichos HaR"an that our master the Rebbe זצ"ל said — 'the essential is: from the belly of Sheol I cried out' and so on. One must request from Hashem every day for what the person lacks — and long to fill the deficiency — but a thousand times more — one must have patience and the waiting. One must wait very much — all the days of one's life. And all the time one must give oneself life with what one can — and hold firm — until Hashem helps. And even when Hashem helps — one should not think that one has already discharged one's obligation — rather: now one must afresh request and want and hope for the true salvation that the person needs. This is everything that is brought in the teaching 'Call out to Joshua' — §6 in Likutay Moharan Part 1."

Segment 20
HE:
אחי היקרים צמודי לבבי אנא עוררו רחמים רבים עלי ועל כל אנ"ש ועל כל ישראל כי צריכים רחמים ובפרט עלוב נפש חלוש כח כמוני שאיני מורגל כלל באויר הטמא ובפרט ששארית הפליטה הקלויז והציון הם בסכנה גדולה מאד מאד היום ע"כ תבקשו הרבה רחמים שיגולו רחמיך על מדותיך. וכל העולם נכשלים הן באיסור נבילה וטריפה ובאיסור חלול שבת וי"ט ור"ה ויוכ"פ ובאסור נ' כי אין מצוי מקוה ואין א' מכמה אלפים שינצל בפשיטות מהאסורים הנ"ל הכלל חוסו ורחמו עלי ותשתדלו בכל כוחכם ממש במס"נ להביאני לאה"ק ממש תקנו לכם עוה"ב אנא חוסו ורחמו וחמלו עלי כי כל חיי תלויים בזה כי אינני מורגל כלל באויר הטמא ומאד קשה לי לסבול.

EN:
[However it may be — the essential is that one holds firm. And it is brought in Shichos HaR"an that our master the Rebbe זצ"ל said: "the essential is: from the belly of Sheol I cried out" and so on. One must request from Hashem every day for what the person lacks — and long to fill the deficiency — but a thousandfold more — one must have patience and the waiting. One is obliged to wait very much — all the days of one's life. And all the time one is obliged to give oneself life with what one can — and hold firm — until Hashem helps. And even after Hashem helps — one should not think that one has already discharged one's obligation — rather now afresh one must request and want and hope for the true salvation that the person needs. This is everything that is brought in the teaching "Call out to Joshua" — §6 in Likutay Moharan Part 1.]

Segment 21
HE:
ברודער האט רחמנות ושלחו לי פארדרינג (אחיי רחמו ושלחו לי דרישה) חיש קל מהרה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה. נא לדבר הרבה עם ר דוד ועם יעקוב זאב נ"י ולעסוק בזה במס"נ והלוואי שתזכו לזה המצוה, מחמת גודל נחיצת הדבר וגודל החיוב ושברון לבי איז דאס הארץ פאר שטיינורט (אז הלב מאובן) ואיני יכול לכתוב כלל מה אומר לכם ממש כי רגע איני שוכח באה"ק ובפרט בהחברים אנש"ש ובפרט יעקוב זאב נ"י וכו' ובפרט שיהי' טובה גדולה לכלל הקבוץ ביחוד לכאו"א ה' יודע וד"ל.

EN:
One must be expert in the law of the ascent — expert in the running — in the aspect of: "If I ascend to the heavens — You are there" — still very far — and one must yearn to reach what one needs to reach. And conversely: expert in the returning — in the aspect of: "And if I make my bed in Sheol — You are there" — to know and to believe with complete faith that where the person is situated — even literally in the depths of Sheol — Hashem is with him — and with him — and strengthens him and supports him and assists him to go out from his straits — and to transform them into great goods and so on. And when one merits to this strengthening — not to fall from anything — and to do all that one can — both in the ascent and in the descent — at least what one can — and to strengthen and rejoice there in the depths of Sheol — then "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah" — and he is called one who walks in the ways of Hashem.

Segment 22
HE:
אני מבקש עוד פעם לחוס ולחמול ולרחם עלי ולעסוק בזה תיכף ומיד לדבר ולעסוק בזה ולכתוב לי תשובה אם מוכנים לזה אז תיכף אעשה לי פאס (דרכון) וכו' נא לעשות בזה וזכות זה יעזור השי"ת לכם בכ"ט ואני מבקש תמיד בעדכם על הציון הק' ותבקשו בעדי על כל המקה"ק שאזכה לבא מהרה עם ישועה שלימה אכי"ר נא להשיב תיכף תשובה טובה ומה נשמע עם השלום בית שלי ומה שלום זוגתי בני וחמי וחמותי ומשפחה שלי כי אני חושב איה"ש שעכשיו שאבוא יהא שלום באמת ממני ידידך שמואל ברסלבר.

EN:
May Hashem grant us merit — to rescue us from all our troubles — in body and soul and sustenance — in the physical and spiritual — Amen. So may it be His will. Amen.

Segment 23
HE:
ואבקש מכם ר' נתן נ"י וזוגתו כי הדבר יהא בסוד כי אולי תזיק ח"ו. והמכתב שכתבי לזוגתי תמסרהו ליחיאל ויעקוב זאב ואם יבינו שימסרו לה שימסרו ואני דורש שלום ר' שלמה נ"י וועקסלער נא אחי יקירי ולבבי מסתמא קבלתם המכתב שלי מפ' שמות נא לקיים נפש מישראל חסו וחמלו ורחמו עלי ועשו בכל כוחכם ועשו מה שתעשו להושיעני תדברו ותעוררו לר' דוד נ"י ור' יעקב זאב נ"י שיעשו בכל כוחם בשבילי ויעוררו רחמים עלי ועל כל אנ"ש ועל כל ישראל.

EN:
This forty-first letter — written Thursday of Parshas Behar-Bechukosai, from Jerusalem — is addressed to a new correspondent, Mr. Avraham Mordechai Falbrbaum. The author had been in Meron for Lag B'Omer and was delayed in responding. The letter contains a complete treatment of LM Torah 6 in both Yiddish and Hebrew translation, and four beautiful parallel transformations.

Segment 24
HE:
וכן הנני דורש שלום ר' אלטר בן ציון ני' פלא שלא קבלתי מכם שום תשובה נא לבלי לשקוט ובלי להניח עד אשר אם כלה הדבר להביאני לאה"ק ונא לבקש הרבה רחמים עלי ותדעו שהאהבה חקוק בלבי ואיני שוכח אתכם אפי' רגע ומבקש על הציון הק'. נא לראות בכל הכוח להושיעני ולהציאני מאפילה לאורה וכו' ובודאי לא תתחרטו ח"ו.

EN:
Strengthen from wherever you are (§2): The Jewish person must strengthen himself in G-d — from wherever he is — with complete faith that G-d is present even in the depths of Sheol (leit atar panui minei). Practical program: halachic decisors daily, the Rebbe's books (which transform sins into merits like nard — LM II:8), Likutay Moharan, Likutay Halachos, Likutay Tefillot, Tikkun HaKelali, Talmud, Tanach — all according to capacity.

Segment 25
HE:
ונא לכתוב לי משלום כולכם נא לכתוב לי מהתחזקות והתעוררות להשי"ת ממני ידידו עוז מצפה לראותו בקרוב באה"ק שמואל הנ"ל

EN:
The four transformations (§3): From descents → merits; from afflictions → crowns; from obstacles → pleasantness; from sins → merits. The Rebbe's saying: "Viy es iz, der ikker az men der halt zikh" — "However it may be — the essential is that one holds firm."

LM Torah 6 in Yiddish and Hebrew (§§4–5): Shichos HaR"an: "The essential is: from the belly of Sheol I cried out" (Jonah 2:3). Request what is lacking — long to fill the deficiency — but patience and waiting a thousandfold more. Give oneself life with what one can. Even after G-d helps — don't think you're done — request afresh. Baki b'ratzo: Psalms 139:8 — "If I ascend to the heavens — You are there" — still far, must go higher. Baki b'shov: "And if I make my bed in Sheol — behold, You are there" — G-d is there too, don't despair. When one holds firm in both ascent and descent — "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah."

Key terms: Mr. Avraham Mordechai Falbrbaum — new correspondent; Lag B'Omer at Meron mentioned · Leit atar panui minei — Tikkunei Zohar: no place is empty of Him; G-d is in Sheol too · Nardi natan reicho — LM II:8 — the Rebbe's books transform sins into merits like nard · Four transformations — yiridot → zekhuyot; tzarot → atarot; meni'ot → ne'imot; avonot → zekhuyot · Viy es iz — der ikker az men der halt zikh — "however it may be — the essential is that one holds firm" · Shichos HaR"an — mibeten Sheol shiva'ti — Jonah 2:3; the Rebbe's verse of perseverance · Savlanut v'hamamtanah — patience and the waiting; a thousandfold more important than requesting · Baki b'ratzo — Im esak shamayim sham atah — Psalms 139:8a; expert in the ascent: still far · Baki b'shov — v'atziyah Sheol hineka — Psalms 139:8b; expert in the return: G-d is there too · Yamin Hashem peshutah l'kabel teshuvato — the right hand of Hashem is extended



# The Hilulah of Rabbainu — 18 Tishrei: A Joyous Gathering
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/38/

The Hilulah of Rabbainu — 18 Tishrei: A Joyous Gathering
מכתב 38
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/38

Segment 1
HE:
ב"ה יום ה' פרשת ויקרא פה אומן יע"א [תר"צ]

EN:
To the honor of my dear friend — the young scholar who yearns for the service of Hashem[עבוה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem."] in truth — our master Rabbi Shmuel, may his light shine — Toktchinsky. [מה"ר שמואל נ"י טוקצינסקי — "our master Rabbi Shmuel, may his light shine — Toktchinsky." מה"ר = מורינו הרב — "our master the Rabbi." By this letter the honorific has been upgraded from the secular "מר" (Mr.) of Letters 35–36 to the full "מה"ר" — suggesting the recipient has grown in his observance and Torah learning. The designation "הבחור" (the young scholar / the unmarried young man) also appears — indicating this is a younger person still in the stage before marriage.] After inquiring after your precious wellbeing with great love — I have indeed received your letter of 25 Shvat — and I have not had the time to respond to you — and even now the time is not sufficient — but nevertheless: it is impossible[א"א = אי אפשר — "it is impossible." The standard Talmudic phrase for logical impossibility, here used colloquially.] to dismiss him with nothing.

Segment 2
HE:
החיים והשלום וכל טוב סלה וחג הפסח כשר ושמח למע"כ אהובינו ידידינו יקירינו אנ"ש השותים מננמ"ח ה"ה מוה"ר נתן נ"י ומו"ה שלמה נ"י ומוה"ר אלטר בן ציון נ"י ומוה"ר דוד שטעפיר ומוה"ר יחיאל כולם יעמדו על הברכה אכי"ר.

EN:
The Evil Inclination Concentrates on Torah Scholars; Writing for the Merit of the Many; Hisbodidus Whenever Possible Know that one must greatly strengthen oneself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation.] — and in particular: one who wants Torah and the service of Hashem — the adversary[הבע"ד = הבעל דבר — "the adversary / the spiritual prosecutor." The standard Breslov abbreviation for the evil inclination / demonic force opposing holiness.] abandons the entire world and provokes specifically the Torah scholar[ת"ח = תלמיד חכם — "Torah scholar / wise disciple." Talmid chacham — the one who studies Torah and serves Hashem seriously. The evil inclination concentrates its efforts on the Torah scholar because his fall damages many.]. [הבע"ד מניח כל העולם ומתגרה בת"ח — "the adversary[הבע"ד = הבעל דבר — "the adversary / the spiritual prosecutor." The standard Breslov abbreviation for the evil inclination / demonic force opposing holiness.] abandons the entire world and provokes specifically the Torah scholar[ת"ח = תלמיד חכם — "Torah scholar / wise disciple." Talmid chacham — the one who studies Torah and serves Hashem seriously. The evil inclination concentrates its efforts on the Torah scholar because his fall damages many.]." A well-known principle from the Talmud (Sukkah 52a): "The greater a person is — the greater is his evil inclination." The adversary (ba'al davar) leaves everyone else alone and focuses his efforts on the Torah scholar and the spiritually serious person — because the Torah scholar's fall damages not only himself but also those who follow him and whom he influences.] And in particular — one who truly wants the service of Hashem must gird his loins — not to be afraid of the evil inclination — and to do his part — whatever he can — in the service of Hashem — and not to fall from anything — in any manner. And regarding the matter of the writing — it is certainly worthwhile — for the merit of the many is a great thing — as our master the Rebbe זצ"ל brings in the Sefer HaMidos: there is no estimation for the merit of the many — even in a small matter — and so on. And all the more so[מכ"ש = מכל שכן — "all the more so / kal vachomer." The standard logical inference abbreviation.] — through this one merits strengthening and awakening for the service of Hashem — as you yourself wrote — and this is the essential service of a Torah scholar: that one sees their knowledge and their yearning and their conduct — and one can merit greatly through this. [שימוש ת"ח — "the service / attendance of a Torah scholar." Shimush talmidei chachamim — the Talmudic concept (Berachos 7b, etc.) that attending upon and learning from a Torah scholar is itself a form of Torah learning and service. ת"ח = תלמיד חכם — "Torah scholar / wise disciple." Here applied to the benefit the writer receives from being with the correspondent and observing his conduct and yearning.] And regarding hisbodidus — one can try sometimes this way and sometimes that way — however one can — it is good to do it. And certainly: the certain is more precious than the doubtful. And one can also sometimes snatch the early morning [לחטוף לפנות בוקר — "to snatch the early morning." Lifnos boker — literally "toward the facing of the morning" — the period just before dawn. Snatching these early-morning moments for hisbodidus — before the world is awake, before the distractions of the day begin — is considered especially propitious. "Snatch" (lachTof) — the Breslov vocabulary of urgency: one must snatch precious spiritual moments before they pass.] — and in any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."]: however one can do it — "however it allows itself" [Yiddish: viy es lazt zikh] — and the essential is to strengthen oneself — to be in joy — and the Torah and the divine service should be in joy and in faith — and to feel the pleasantness in the Torah — as brought in the Torah "lots have fallen upon me in pleasant places" [חבלים נפלו עלי בנעימים — "Lots have fallen upon me in pleasant places" (Psalms 16:6). A teaching in Likutay Moharan Part 2 — the Rebbe teaches on the pleasantness (ne'imus) that is hidden within the Torah — and concludes: "Happy is the one who merits to feel the pleasantness in the Torah — for this is the essential." The word נעימות (pleasantness / sweetness) becomes a key spiritual concept.] — in Likutay Moharan Part 2 — where our master the Rebbe זצ"ל concludes: "Happy is the one who merits to feel the pleasantness in the Torah — for this is the essential" — see there. And the essential: to strengthen oneself in fixed study sessions in the service of Hashem and Torah — and not to leave one's place — and to give oneself joy — for this is more important than everything.

Segment 3
HE:
ראשית אודיע לכם מבריאותי ב"ה שעזרני עד כה שעשה אתי נסים של פורים שנשארתי בחיים ב"ה ועבר עלי מה שעבר יסורים קשים ומכאובות גדולות. בפרשת בא

EN:
And regards[ד"ש = דרישת שלום — "regards / greetings." Derishas shalom — the standard abbreviation for sending greetings to a third party.] to our exalted dear friend our master Rabbi Noach Chafetz, may his light shine — who desires and yearns for the service of Hashem. And this is the essential — the yearning and the longings — which are more precious than everything. As our master the Rebbe זצ"ל said in Shichos HaR"an: the essential is the yearning and the longings — which are more precious than everything. And if one merits to perform with the yearning — how good. And if one does not yet merit at all to perform — even so — the yearning itself is very precious. And no more remains of the person — only what he snatches in the world — and in particular the yearnings. For through this: all the obstacles — which are transformed into pleasantness — through the yearning that comes through the obstacles — and what one performs through the yearning that breaks through the obstacles — is more precious by far and far than what one performs without obstacles and without yearning. [כי בשיבל זה כל המ'נ'י'ע'ו'ת המתהפכות לנ'ע'י'מ'ו'ת — "For through this: all the מניעות (obstacles) are transformed into נעימות (pleasantness)." A beautiful original acronym / wordplay: the author separates the letters of מניעות (obstacles) — מ.נ.י.ע.ו.ת — and shows they are the same letters as נעימות (pleasantness, sweetness) — נ.ע.י.מ.ו.ת — in a different order. The obstacles and the pleasantness share the exact same letters — because the yearning that breaks through the obstacles is what generates the deepest pleasantness. The obstacle itself contains the sweetness within it, waiting to be unlocked through the yearning.] And one commandment in joy is better than a thousand commandments without joy — as brought in the Reishis Chochmah. [ראשית חכמה — "Reishis Chochmah — the Beginning of Wisdom." The great Kabbalistic-ethical work of R' Eliyahu de Vidas (16th century, Tzfas / Safed), a student of R' Moshe Kordovero. One of the foundational texts of Kabbalistic mussar (ethical instruction). The teaching cited: "One commandment performed in joy is better than many commandments performed without joy."] And see Torah 24 in Likutay Moharan — what one can merit through the commandments in joy.

Segment 4
HE:
[עיין בספר ימי שמואל פרק כ"ו ותראה שכל התאריכים הכתובים כאן אינם תואמים לתאריכים שבשם כי הסיכום כאן הוא קבלת המכה בפרשת בא כניסתו לבית ר"ש בה' יתרו יציאתו מבית ר"ש הכי מאוחר בה' ויקרא כשכותב המכתב דהיינו ה' ניסן כפי שכותב בהמשך ועכשיו השכרתי עצמי אצל אחד מאנ"ש וכו' שמפורש שכעת כבר אינו אצל ר"ש ושם כתב שקיבל את המכה ביום ו' בשלח ונכנס לבית ר"ש ביום ה' שבוע שלמחרת ער"ח אדר ומובן בלוח דהיינו ה' משפטים (שזה ברור שסיפור המכה הי' בשנת תר"צ כמובן בימי שמואל ומובן גם בהמשך המכתבים שכותב בהם מפורש התאריך של שנת תר"צ ומזכיר עניין המכה וכגון מכתב נ"ד שמסיים שם עדיין איני הולך למקוה) ויצא מבית ר"ש בערך בחצי ניסן כפי שמסיים שם ונשארתי אצל ר"ש בביתו בערך שני חדשים מעל"ע היינו מחצי שבט עד חצי ניסן, ופשוט שמה שכתב כאן הוא הנכון שכותב זאת בשעת מעשה ולא מה שכתב בספר לאחר מעשה עפ"י הזכרון מה גם שלפי מה שכתב כאן יובן יותר מה שכתב בספר עצמו שלפי מה שכתב שם שנכנס לבית ר"ש בה' משפטים יום קודם ער"ח אדר איך מסיים שם דהיינו מחצי שבט כנ"ל איך שייך לקרא ליום קודם ער"ח אדר חצי שבט אבל אם כפי שכתב כאן ה' יתרו דהיינו כב' שבט ניחא יותר ובכלל מוכרח שזהו אכן גם כוונתו שם במ"ש ביום חמישי שבוע שלמחרת הי' ער"ח אדר כלומר יום חמישי בשבוע שיום חמישי בשבוע שאחריו הי' ער"ח אדר כי אם כוונתו כפשוטו לומר ביום חמישי שלמחרתו הי' ער"ח מה הלשון שבוע שכתב למה הזכיר כלל מלת שבוע ובכלל הי' לו לומר בלשון רגיל יום קודם ער"ח אדר ועוד שהרי יום חמישי הוא עצמו הי' ער"ח ולא למחרתו (שכן הוא בלוח יום חמישי כ"ט שבט) אלא ודאי כוונתו כדברינו יום חמישי בשבוע שהיום ה' בשבוע שאחריו הי' ער"ח כנ"ל (אבל זה נשאר דחוק שם מ"ש שהי' בבית ר"ש לערך ב' חדשים מעל"ע דלפי מ"ש כאן הי' זה למרבה חודש וי"ד יום דהיינו חודש ומחצה) ובדרך אגב ראה גם בפרק הנ"ל שמזכיר בסיפור המרחץ זיעה ובכאן לא הזכירו כלל]

EN:
And likewise — when you write to Uman [אומן — Uman, Ukraine: the city where Rabbainu R' Nachman of Breslov is buried; Breslov Chassidim customarily write to the community there or to those making the pilgrimage to his grave, particularly around Rosh Hashana. This is the earliest reference in the collection to Uman.], write greetings on my behalf as well, and write that they should pray on my behalf at the holy Tzion [הציון הק' — the holy grave-marker; in Breslov, Tzion (ציון) refers specifically to Rabbainu's grave in Uman, the ultimate site of Breslov pilgrimage].

Segment 5
HE:
האב איך באקומן (קבלתי) רח"ל מכה גדולה ומסוכנת מאד (כנראה מהמוטשין זיך (ממה שנתייגעתי) בהקלויז עם השינה שישנתי כל החורף למעלה בהקור וכו' ועם האכילה שאכלתי סיחירס (צנימים) יבשים וכו' נתקררתי מאד וכו') וגם דער מאגין לייד איך אויך (חולי מעיים שאני סובל) (כי איני יכול לאכול לחם שחור וגם זה אין וכו') הכלל שסבלתי כך כאב גדול על הראש כי המכה הי' מהאוזן עד חצי הצוואר והאוזן קרוב למוח מאד מאד כידוע לרופאים וע"כ נגע כל הכאב בהמוח ממש לא יכולתי לאכול ולישון ולעשות שום דבר מגודל כאב על המוח ממש כמו שנשרף ח"ו וסבלתי כך עד יום ה' יתרו והייתי בהקלויז אין איך האב מיך ניט וויסענדיג גימאכט (ולא התייחסתי לזה).

EN:
And likewise I ask of him to inform me clearly of matters regarding me — whether I should come to Jerusalem. And in any case — whether yes or no — let him write to me words of encouragement, faith [אמונה — emunah: the bedrock Breslov virtue of complete trust in G‑d and in the Tzadik], and conversations [שיחות — recorded conversations and teachings of Rabbainu or of Breslov tradition; the Sichot HaRan, or similar material].

Segment 6
HE:
וביום ה' הנ"ל כבר כלו כל הקיצין וראיתי כי ממש כפסע ביני ובין המות ונכנסתי לר' שמשון להתפלל בביתו כי לא יכולתי לסבול הרעש מהקלויז וספרתי לו והנחתי אצלו על מטה וקראו לרופא ואמר שזה מכה מסוכנת כי היא נוגעת רח"ל במוח ומי יודע מה יכול להיות וכו' וגם צריך להתאחר עוד כמה שבועות עד שיוכלו לפתוח וכו' ומי יודע וכו' והי"ת עזר לי בדרך נס שהמכה ירדה מהאוזן יותר קרוב להצוואר והוקל הסכנה של המוח מעט ואני נשארתי לשכב אצל ר' שמשון בביתו אעפ"י שהי' קשה עליו מאד מאד ואילו היו נותנים לו פונט ליום לא הי' רוצה מפני שהוא אדם חלש וכו' וצריך לזה טרחה גדולה מאד ביום ובלילה וכו' אעפי"כ מיראת השי"ת כי ראה שאם לא אהי' בביתו אוכל ליגווע ח"ו הוכרח להסכים שאהי' אצלו הייתי אצלו עד הנה וממש סבל הוא וזוגתו ובנו פנחס נ"י וכולם כמעט חולים וחלשים ממני מהטרחה.

EN:
Please convey greetings to my friend, my dear Yankel [יענקלי — an affectionate Yiddish diminutive of Yaakov], may he live. I ask of you to inform me of your welfare in detail, all at length.

Segment 7
HE:
והכלל עד יום ג' פ' תצוה נעשה בכ"פ יותר גדול המכה וממש לא ידעתי בין יום ללילה בוקר אומר מי יתן ערב וערב מי יתן בוקר מה אומר מה אדבר וקראו רופא גדול ואמר שמסוכן מאד להצאוור שלא יחניק ח"ו וגם להמוח מסוכן ע"כ צריכים לפתחו והרופא הנ"ל בעצמו פתחו מה אומר מהיסורים הגדולים שסבלתי כאבים ויסורים עוד יותר גדולים מהנתוח וכל שני ימים הצרכתי לילך להרופא איבער לייגין (להחליף תחבושת) ובכל פעם סבלתי כאב גדול מאד ואח"כ התחיל לבא מאטעריא (מוגלה) הרבה עד שלכלכו כל יום המלבושים שלי וכו' והרופא כל פעם האט ער גקוועטשט (לחץ להוציא את המוגלה) והי' לי יסורים גדולים.

EN:
Please convey greetings to my dear and greatly honored friend, who is diligent in Torah and Divine service — R' Shlomo Atik.

Segment 8
HE:
וב"ה ביום אתמול הייתי ואמרו שהוא בחסד גדול אעפי"כ צריך לילך כל שני ימים ועדיין איני יכול לילך להקלויז להתפלל רק בבית ובפרט להציון והמקוה בוודאי הס מלהזכיר ואני חלש מאד מאד אין לשער כי לבי חלוש וכוחי חלש מרוב היסורים שהי' לי כל השנים אצליכם וגם השנה בפרט שעבר עלי כמה משברים וגלים והמוטשין זיך (והיגיעה) פה וכו' שעבר עלי (איה"ש פא"פ נספר באריכות). הכלל חלוש אני מאד וכו' והי' לי נס שלויתי מעות אצל אנ"ש על נסיעת א"י והוצאתי את המעות על החולאת שהי' ממש פקוח נפשות שהי' מותר אפי' לחלל שבת וכו'. ובערך 6 פונט או יותר הוצאתי ע"ז.

EN:
R' Shlomo and likewise R' Noson convey their heartfelt good greetings to you, with great love. [באה"ר = באהבה רבה — with great love]. Please write me his address.

Segment 9
HE:
ועכשיו השכרתי עצמי אצל א' מאנ"ש עד אחר פסח לישון אצלו ואני סובל הרבה וואס זאל איך אייך זאגין עס איז מיר אזו אן גמאכט אופין הארץ אין האב עס ניט פאר וועמין ארוס ציא גיבען. גלייבט מיר דיא טרערין שטייאין מיר אין דיא אוגין ווייל איך שרייב אייך אין איך האב זיך ניט מיט וועמין זיך מחי' זיין ווארין יעדיר איז טרוד אין זיין פעקל נאר איין חיות האב איך וואס איך האב זוכה גווען גומר זיין די כסופין אין זיין על ציון הק' נאר גלייבט מיר אז מיין מוח איז אזו פאר דרייט אין דאס הארץ פאר קרימט אז איך ווייס גאר ניט וויא איך בין אין קען זיך גאר ניט אוס גיבען מיין הארץ צום רעבין נאר איך האף מיט דער הבטחה 'שיבא על קברי' וכו' מיט דער אמונה בין איך זיך מחי' נאר אז קומט די יסורים נסיון פארגעסט מען אלעס אין איך האב ניט ווער עס זאל מיך דער קוויקין ווער זאל מיך מחי' זיין איך וואלט בדארפט מייני חברים פין א"י ראב"צ יעקב זאב וכו' ישראל דוב אין פשוט איך קען ניט זיין אין אויר הטמא נכספה וגם כלתה נפשי אל חיק אמי אה"ק.

EN:
From me, Shmuel Horowitz.

Segment 10
HE:
וואס זאל איך אייך זאגין איך קען דאס ניט אוס האלטין ממש איין טאג מכ"ש אסאך טעג. איך בין באמת נע ונד איך קען ניט אוועק זעצין לערנין א תורה אין לק"מ ציא גמרא וכו' וואס דער מוח איז מיר נע ונד אין קען ניט אוס האלטין הן דיא פלאגע בגשמיות פון שלאפין און עסין אין מנוחה. ויותר ויותר ברחניות אינני יכול לסבול כלל כי עובר עלי הרבה הרבה מאד. איך קען ניט זיין איך מיז קומין אהיים. איין ווארט הלוואי הלוואי זאל איך איבער האלטין ביז דעמאלט. מיין הארץ אין מיר שטארק ציבראכין אין קען דאס ניט ארוס גיבען וועגין וואס שרייב איך אייך למאי נפקא מיניה למיבעי רחמי איר זאלט אסאך בייטין פאר מיר ברוחניות ובגשמיות אין טואין כל הכוחות מיך ציא בריינגין ציא אייך זיין שטארק מיט געלד אין רצון אין טרחא איר זאלט וויסען עס איז פקוח נפשות ממש. ואחר כל אלה האב איך חלילא קיין חרטה ניט ח"ו ח"ו אפי' ווען עס איז טוזנט מאל ערגיר חלילא אפי' בכל מיני אופנים שבעולם האב איך קיין חרטה ניט ווארין הכל כדאי כדאי וכו'. איך האב שוין גשריבען יעני וואך יענקלין וועגין מיין נסיעה אלדינג.

EN:
Postscript 1 — To R' Yankel [a new name — not mentioned in previous letters]

Segment 11
HE:
אוב איר קענט ארויס נעמין א פאדרינג אוף דעם נאמין וכו' כמו שכתבתי לו תכתבו לי ואעשה לי פאס

EN:
Know that one must greatly strengthen oneself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation.] — and in particular: one who wants Torah and the service of Hashem — the adversary[הבע"ד = הבעל דבר — "the adversary / the spiritual prosecutor." The standard Breslov abbreviation for the evil inclination / demonic force opposing holiness.] abandons the entire world and provokes specifically the Torah scholar[ת"ח = תלמיד חכם — "Torah scholar / wise disciple." Talmid chacham — the one who studies Torah and serves Hashem seriously. The evil inclination concentrates its efforts on the Torah scholar because his fall damages many.]. [הבע"ד מניח כל העולם ומתגרה בת"ח — "the adversary[הבע"ד = הבעל דבר — "the adversary / the spiritual prosecutor." The standard Breslov abbreviation for the evil inclination / demonic force opposing holiness.] abandons the entire world and provokes specifically the Torah scholar[ת"ח = תלמיד חכם — "Torah scholar / wise disciple." Talmid chacham — the one who studies Torah and serves Hashem seriously. The evil inclination concentrates its efforts on the Torah scholar because his fall damages many.]." A well-known principle from the Talmud (Sukkah 52a): "The greater a person is — the greater is his evil inclination." The adversary (ba'al davar) leaves everyone else alone and focuses his efforts on the Torah scholar and the spiritually serious person — because the Torah scholar's fall damages not only himself but also those who follow him and whom he influences.] And in particular — one who truly wants the service of Hashem must gird his loins — not to be afraid of the evil inclination — and to do his part — whatever he can — in the service of Hashem — and not to fall from anything — in any manner.

Segment 12
HE:
(מה אומר לכם, כל כך מעיק לי על הלב ואין לי למי להוציא את זה, האמינו לי עומדים לי הדמעות בעיניים כעת בשעת כתיבתי אליכם ואין לי עם מי להתחיות מפני שכל אחד עסוק עם צרור צרותיו, רק דבר אחד מחיה אותי מה שזכיתי לבצע את כיסופיי ולהיות על הציון הקדוש, אך האמינו לי שמוחי מבולבל מאד וליבי נעקם מאד כך שאיני יודע כלל היכן אני ואיני יודע כלל איך להוציא את ליבי לפני רבינו רק תקוותי ההבטחה "שיבוא על קברי" וכו' באמונה הזאת אני מתחיה, אך כשמגיעים היסורים שוכחים את הכל ואין לי מי שינחם אותי (שיהיה לי למשיב נפש), מי שיחיה אותי, הייתי צריך את חבריי מארץ ישראל ר' אלתר בנציון, יעקב זאב וכו' ישראל דוב. גם פשוט איני מסוגל להיות באויר הטמא, נכספה וגם כלתה נפשי אל חיק אמי ארץ הקודש, מה אומר לכם זה בלתי נסבל אפילו יום אחד מכל שכן הרבה ימים.

EN:
And regarding the matter of the writing — it is certainly worthwhile — for the merit of the many is a great thing — as our master the Rebbe זצ"ל brings in the Sefer HaMidos: there is no estimation for the merit of the many — even in a small matter — and so on. And all the more so[מכ"ש = מכל שכן — "all the more so / kal vachomer." The standard logical inference abbreviation.] — through this one merits strengthening and awakening for the service of Hashem — as you yourself wrote — and this is the essential service of a Torah scholar: that one sees their knowledge and their yearning and their conduct — and one can merit greatly through this. [שימוש ת"ח — "the service / attendance of a Torah scholar." Shimush talmidei chachamim — the Talmudic concept (Berachos 7b, etc.) that attending upon and learning from a Torah scholar is itself a form of Torah learning and service. ת"ח = תלמיד חכם — "Torah scholar / wise disciple." Here applied to the benefit the writer receives from being with the correspondent and observing his conduct and yearning.]

Segment 13
HE:
אני באמת נע ונד אינני מסוגל להתיישב ללמוד איזו תורה בלקו"מ או גמרא וכו' כי מוחי נע ונד ואינו יכול לסבול הן את היגיעה בגשמיות של שינה ואכילה וחוסר מנוחה ויותר ויותר ברוחניות אינני יכול לסבול כלל כי עובר עלי הרבה הרבה מאד. אני לא יכול יותר אני חייב לחזור הביתה, במילה אחת הלואי והלואי שאחזיק מעמד עד אז.

EN:
And regarding hisbodidus — one can try sometimes this way and sometimes that way — however one can — it is good to do it. And certainly: the certain is more precious than the doubtful. And one can also sometimes snatch the early morning [לחטוף לפנות בוקר — "to snatch the early morning." Lifnos boker — literally "toward the facing of the morning" — the period just before dawn. Snatching these early-morning moments for hisbodidus — before the world is awake, before the distractions of the day begin — is considered especially propitious. "Snatch" (lachTof) — the Breslov vocabulary of urgency: one must snatch precious spiritual moments before they pass.] — and in any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."]: however one can do it — "however it allows itself" [Yiddish: viy es lazt zikh] — and the essential is to strengthen oneself — to be in joy — and the Torah and the divine service should be in joy and in faith — and to feel the pleasantness in the Torah — as brought in the Torah "lots have fallen upon me in pleasant places" [חבלים נפלו עלי בנעימים — "Lots have fallen upon me in pleasant places" (Psalms 16:6). A teaching in Likutay Moharan Part 2 — the Rebbe teaches on the pleasantness (ne'imus) that is hidden within the Torah — and concludes: "Happy is the one who merits to feel the pleasantness in the Torah — for this is the essential." The word נעימות (pleasantness / sweetness) becomes a key spiritual concept.] — in Likutay Moharan Part 2 — where our master the Rebbe זצ"ל concludes: "Happy is the one who merits to feel the pleasantness in the Torah — for this is the essential" — see there.

Segment 14
HE:
הלב שלי שבור מאד מבלי יכולת להביע את עצמו ומדוע אני כותב לכם כל זאת למאי נפקא מיניה למבעי רחמי, שתתפללו הרבה עבורי ברוחניות ובגשמיות ולעבוד בכל הכוחות להביא אותי אליכם, להיות חזקים בממון וברצון וטרחא, דעו לכם זה פיקוח נפש ממש, ואחר כל אלה איני מתחרט חלילה ח"ו ח"ו אפילו אם הי' גרוע פי אלף אפילו בכל מיני אופנים שבעולם אני לא מתחרט כי הכל כדאי וכדאי וכו', כבר כתבתי שבוע שעבר ליענקל'י מנסיעתי הכל.

EN:
And the essential: to strengthen oneself in fixed study sessions in the service of Hashem and Torah — and not to leave one's place — and to give oneself joy — for this is more important than everything.

Segment 15
HE:
אם באפשרותכם להוציא כתב דרישה (פאדרינג) על שם וכו' כמו שכתבתי לו תכתבו לי ואעשה (פאספורט) דרכון)

EN:
And regards[ד"ש = דרישת שלום — "regards / greetings." Derishas shalom — the standard abbreviation for sending greetings to a third party.] to our exalted dear friend our master Rabbi Noach Chafetz, may his light shine — who desires and yearns for the service of Hashem. And this is the essential — the yearning and the longings — which are more precious than everything. As our master the Rebbe זצ"ל said in Shichos HaR"an: the essential is the yearning and the longings — which are more precious than everything. And if one merits to perform with the yearning — how good. And if one does not yet merit at all to perform — even so — the yearning itself is very precious. And no more remains of the person — only what he snatches in the world — and in particular the yearnings.

Segment 16
HE:
ותוכלו אח"כ לעשות הפאדרינג (כתב דרישה) שישווה להפאס (דרכון) וכו' ושום עצה אחרת אין לי בשום אופן. כך יעצתי עם כל אנ"ש וכו' ע"כ תכתבו לי תשובה על כל מה שכתבתי ליעקב נ"י; עכשיו אבקש מר' נתן נ"י שימסור תיכף ומיד כל אלו הכתבים חלק ב' אמת ואמונה או לר' יעקב זאב שישמרם בין שאר הכתבים או שתתנו אותם בין החפצים שלי שאצליכם בהקעסטיל (בארגז) שלי ולשמרם היטב היטב. לא לשלוח מכתבים על זה האדרעס שכתוב על הקאמווערט רק על אדרעס (הכתובת שכתוב על המעטפה, רק על הכתובת) של מתתיהו שאצל יעקב זאב. נא לכתוב לי מה נשמע אצליכם בפרוטרוט ומה שלום ישראל דוב נ"י ומה שלום ר' שלמה נ"י קאוולער ומה שלום זוגתי ובני נ"י ואיך דעתם אם נשתנה לטוב ועל איזה אופן רוצים לעשות שלום ציא זאגין א דעה (אם להגיד דעות) עם מי לדבר אם לדור ביחד עם חותני ואיך חוות דעתכם בענין זה.

EN:
For through this: all the obstacles — which are transformed into pleasantness — through the yearning that comes through the obstacles — and what one performs through the yearning that breaks through the obstacles — is more precious by far and far than what one performs without obstacles and without yearning. [כי בשיבל זה כל המ'נ'י'ע'ו'ת המתהפכות לנ'ע'י'מ'ו'ת — "For through this: all the מניעות (obstacles) are transformed into נעימות (pleasantness)." A beautiful original acronym / wordplay: the author separates the letters of מניעות (obstacles) — מ.נ.י.ע.ו.ת — and shows they are the same letters as נעימות (pleasantness, sweetness) — נ.ע.י.מ.ו.ת — in a different order. The obstacles and the pleasantness share the exact same letters — because the yearning that breaks through the obstacles is what generates the deepest pleasantness. The obstacle itself contains the sweetness within it, waiting to be unlocked through the yearning.] And one commandment in joy is better than a thousand commandments without joy — as brought in the Reishis Chochmah. [ראשית חכמה — "Reishis Chochmah — the Beginning of Wisdom." The great Kabbalistic-ethical work of R' Eliyahu de Vidas (16th century, Tzfas / Safed), a student of R' Moshe Kordovero. One of the foundational texts of Kabbalistic mussar (ethical instruction). The teaching cited: "One commandment performed in joy is better than many commandments performed without joy."] And see Torah 24 in Likutay Moharan — what one can merit through the commandments in joy.

Segment 17
HE:
ממני ידידכם שמואל גורביץ

EN:
This thirty-eighth letter — undated, received after a letter of 25 Shvat — continues correspondence with Shmuel Toktchinsky (now upgraded from "Mr." to "our master Rabbi"). It is short but contains a remarkable original acronym and a warm greeting to a third correspondent.

Strengthening and the Torah scholar (§2): The evil inclination abandons the entire world and provokes specifically the Torah scholar (Sukkah 52a principle). Gird the loins — don't fear — do one's part. The merit of the many: writing for others generates strengthening and awakening — shimush talmidei chachamim. Hisbodidus: try different times and methods — snatch the early morning (lifnos boker) — "however it allows itself" (Yiddish: viy es lazt zikh). Fixed study sessions, joy, faith. The pleasantness of Torah: LM Part 2 — "Happy is the one who merits to feel the pleasantness of the Torah — for this is the essential."

Greetings to R' Noach Chafetz; obstacles and pleasantness (§3): Shichos HaR"an: the yearning itself is precious even when performance is impossible. No more remains of the person than what he snatches — especially yearnings. The brilliant acronym: מניעות (obstacles) and נעימות (pleasantness) share the same letters — the obstacles themselves contain the pleasantness within them, unlocked through yearning. One commandment in joy surpasses many without joy (Reishis Chochmah). LM Torah 24 on joy.

Key terms: HaBachur — mah"r Shmuel Toktchinsky — upgraded honorific; the young scholar · Haba'al davar maniach kol ha'olam u'misgare b'Talmid Chacham — the adversary abandons all and provokes the Torah scholar · Shimush talmidei chachamim — the service/attendance of Torah scholars; observing their conduct · Lichatof lifnos boker — to snatch the early morning for hisbodidus · Chavalim naflu alai bene'imim — LM Part 2 — the pleasantness of Torah; "happy is the one who feels it" · Mah"r Noach Chafetz — the third correspondent to whom greetings are sent · Mניעות = נעימות — the same letters: obstacles contain pleasantness; unlocked through yearning · Mitzvah achas b'simcha — yoter tov me'elef mitzvos b'lo simcha — Reishis Chochmah



# Letter 8 ח
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/39/

Letter 8 ח
מכתב 39
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/39

Segment 1
HE:
ב"ה יום ה' חוה"מ פסח פה אומן [כ' ניסן תר"צ]

EN:
Peace and blessing — to the honor of one who yearns for the service of Hashem[עבוה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem."] and for drawing close to the true Tzaddik — Mr. Baruch Zilber, may his light shine. I have indeed received his letter — which seeks words of strengthening.

Segment 2
HE:
לכבוד אחי יקירי מוה"ר יעקוב נ"י

EN:
True Teshuvah = Genuine Regret + Confession + Request; Ascents and Descents Are the Sign of Drawing Close Behold — the essential of teshuvah is genuine regret — and to confess to Hashem — and to request from Him that He forgive him — and that He help him to be saved from now on — not to do such again. And one needs very very great strengthening — not to fall from anything — however it is and however it will be. And it is inevitable that ascents and descents without measure and count will pass over the person. And on the contrary: one who does not have ascents and descents passing over him — this is a sign that he is far from Hashem — or that he is foolish and does not feel. And the principle: the person was created to break through the obstacles and to stand in the tests — this is his rectification. And all the more so[מכ"ש = מכל שכן — "all the more so."] in every test — in all that passes over him — and without falling at all and at all from anything and from any weakness of mind — and let him do whatever he can in the service of Hashem — and everything in joy. For one must greatly rejoice in what one has merited: to yearn for the service of Hashem and to draw close to the true Tzaddik — for certainly from this there will be a good end forever and ever.

Segment 3
HE:
פין מיין גיזונד גלובט השי"ת דער פאר (מבריאותי הודות להשי"ת על זה) אבל עוד כואב לי מעט ואיני יודע עדיין מתי יבריא ואיני יכול לילך למקוה עדיין. ועכשיו אחי יקירי ראטווע מיך האב רחמנות מסתם האסטו העראלטין המכתב על אדרעס ר' נתן משבוע פ' בשלח וגם מכתב על אדריסתך (הצלני רחם מן הסתם קבלת המכתב על כתובת ר' נתן משבוע פ' בשלח וגם מכתב על כתובתך) מלפני איזה שבועות ושם מונח העתקת הכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן וגם סדר היום שלי (ושם כתבתי לך תשובה על מכתבך) ועוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י עם העתקת החלק אמת ואמונה ומכתבים שכתבתי לאומן ועכשיו הנני שולח לך חלק ששון ושמחה וגם הנשאר מאנשי מהר"ן ועוד אשלח לך מכתב אחד עם כתבים ולמה"ש ולמה"ש שתשמרם כבבת עיניך ותניחם בין כתבי ואל תשאילם לשום אדם בשום אופן.

EN:
Standing on One's Ground Through Faith; Jeroboam and Acher as Warnings; Every Small Movement is Precious; The Rebbe's Saying And the essential is according to the strengthening with which one strengthens — for to stand firm in one's place — and not to fall into the snares of the evil inclination — which always stands to bring the person down — this depends essentially on his strengthening and his faith in Hashem[ש"י = השם יתברך — "Hashem may He be blessed." ש"י = ש[ם] י[תברך] — a compressed abbreviation for the divine Name with its blessing.] — that Hashem sees everything — and judges favorably — and "the Eternal is righteous in all His ways" [Psalms 145:17] — and certainly all the distances and the descents — all are for the good. And in the end he will merit what he merits — if he merits to stand firm in his place — and not to fall in his mind from anything. For one who is not strong to always strengthen himself — and to stand firm in his place — and not to fall in his mind from anything — then he is not safe, G-d forbid. And who knows — he can fall, G-d forbid, into the very depths of Sheol literally — like all the great wicked ones — like Jeroboam and Acher and so on — whose essential failure was that they did not strengthen themselves to return to Hashem from wherever they were — and to rejoice in their portion. But one who strengthens himself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself."] in whatever he can — and whatever he can do in the service of Hashem — even if not in completeness — is very precious to him. And every movement toward the service of Hashem — and every guarding from a sinful thought and a glance and a thought — is precious to him. And so every holy matter — such as every yearning — and every psalm of Psalms — and every chapter of Mishnah — and every movement of a commandment — that one snatches and strengthens oneself in all the descents and in all the tests — certainly it will be very good for him in the end. As our master the Rebbe זצ"ל said about all that passes over the person: in Yiddish: "Abi me halt zikh" — [the essential: that one holds firm]. [אביא מע דער האלט זיך — "the essential that one holds firm." Yiddish: abi me halt zikh — "as long as one holds on / the essential is that one holds firm." One of the most beloved and oft-cited of the Rebbe's Yiddish sayings — whatever may be happening, whatever may be passing over a person — the one indispensable requirement is simply: hold firm. Don't let go. Don't give up. This is the sum of the entire spiritual path in four Yiddish words.]

Segment 4
HE:
אחי יקירי נפשי ולבבי חוס וחמול ורחם עלי ומלטני ממות תדעו שאין לי שום אופן לבא רק שתשלחו לי פאדרינג (דרישה), שמי שמואל גורביץ בן ישעיה נולד בירושלים ימי שנותי 41 שנים הייתי רוסישער אונטער טיינער ובתחלת המלחמה מען האט ארוס גרטובען רוסישע האט מען מיך אויך (הייתי נתין רוסי ובתחלת המלחמה גרשו את הרוסים אז גרשו גם אותי).

EN:
And the essential is according to the strengthening with which one strengthens — for to stand firm in one's place — and not to fall into the snares of the evil inclination — which always stands to bring the person down — this depends essentially on his strengthening and his faith in Hashem[ש"י = השם יתברך — "Hashem may He be blessed." ש"י = ש[ם] י[תברך] — a compressed abbreviation for the divine Name with its blessing.] — that Hashem sees everything — and judges favorably — and "the Eternal is righteous in all His ways" [Psalms 145:17] — and certainly all the distances and the descents — all are for the good. And in the end he will merit what he merits — if he merits to stand firm in his place — and not to fall in his mind from anything.

Segment 5
HE:
מעשי ידי, אני עני אינו עושה שום מלאכה רלגיזנע (דתי). אחי יקירי הארצידיקע טייערי ברודער האט רחמנות אין טיט וואס גיכער ראטוועט מיך כי נוגע בנפשי ממש ממש הלואי זאל איך אוס האלטען ביז דענמאלט

EN:
For one who is not strong to always strengthen himself — and to stand firm in his place — and not to fall in his mind from anything — then he is not safe, G-d forbid. And who knows — he can fall, G-d forbid, into the very depths of Sheol literally — like all the great wicked ones — like Jeroboam and Acher and so on — whose essential failure was that they did not strengthen themselves to return to Hashem from wherever they were — and to rejoice in their portion.

Segment 6
HE:
אחי יקירי שואג ניט אין טיט ואס גיכער אין שרייב מיר תיכף ציא איהר טיט אין וויפעל עס דארף גדארין

EN:
But one who strengthens himself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself."] in whatever he can — and whatever he can do in the service of Hashem — even if not in completeness — is very precious to him. And every movement toward the service of Hashem — and every guarding from a sinful thought and a glance and a thought — is precious to him. And so every holy matter — such as every yearning — and every psalm of Psalms — and every chapter of Mishnah — and every movement of a commandment — that one snatches and strengthens oneself in all the descents and in all the tests — certainly it will be very good for him in the end. As our master the Rebbe זצ"ל said about all that passes over the person: in Yiddish: "Abi me halt zikh" — [the essential: that one holds firm]. [אביא מע דער האלט זיך — "the essential that one holds firm." Yiddish: abi me halt zikh — "as long as one holds on / the essential is that one holds firm." One of the most beloved and oft-cited of the Rebbe's Yiddish sayings — whatever may be happening, whatever may be passing over a person — the one indispensable requirement is simply: hold firm. Don't let go. Don't give up. This is the sum of the entire spiritual path in four Yiddish words.]

Segment 7
HE:
(אחיי היקרים והנלבבים רחמו ועשו מה שיותר מהר הצלוני כי נוגע בנפשי ממש ממש הלואי שאחזיק מעמד עד אז. אחי יקירי אל תשקוט ועשו מה שיותר מהר וכתוב לי תיכף אם הנכם עושים וכמה זמן זה יקח)

EN:
This thirty-ninth letter — written Wednesday of Parshas Terumah from Meron — is addressed to a new correspondent, Mr. Baruch Zilber, who requested words of strengthening. Compact and precise, it is one of the most concentrated treatments of the theme of spiritual perseverance in the collection. The author again signs as "Shmuel HaLevi Horovitz."

Segment 8
HE:
וגם תכתוב לי מהב"ב שלי אם היא רוצה שלום על איזה אופן וכו' ממני ידידך שמואל גורביץ

EN:
True teshuvah (§2): Three components: (1) genuine regret; (2) verbal confession to Hashem; (3) request for forgiveness and help not to sin again. Inevitable ascents and descents — not a failure but a sign of being close to Hashem. One who has no ascents and descents is either far from Hashem or simply insensitive. The person was created to break through obstacles and stand in tests — this is his rectification.

Segment 9
HE:
לא תשלח מכתבים על אדרעס דודך מתתי' שכתבתי במכתב קודם על אדרעס ר' נתן רק על אדרעס שכתבתי לך במכתבך.

EN:
Standing firm and snatching (§3): Standing firm depends on strengthening + faith: G-d sees all, judges favorably, all descents are for the good. Warning: Jeroboam and Acher — they failed because they did not strengthen themselves to return from wherever they were. Every small movement toward holiness is precious — every psalm, every Mishnah chapter, every guarding from a sinful thought. The Rebbe's climactic saying: "Abi me halt zikh" — "the essential is that one holds firm." Four Yiddish words that contain the entire spiritual path.

Key terms: Mr. Baruch Zilber — new correspondent; seeks divrei hischazakus (words of strengthening) · Teshuvah = charatah + viduy + bakashah — regret, confession, request; the three components · Aliyos v'yiridot b'li shi'ur va'erech — ascents and descents without measure; inevitable for those close to G-d · Adam nivra lishbor haminiyos v'la'amod b'nisyonos — the person was created to break obstacles and stand in tests · Tzaddik Hashem b'chol derachav — Psalms 145:17 — all descents are for the good · Yeravam v'Acher — the two great warnings: didn't strengthen themselves to return from wherever they were · Kol tenu'ah la'avodas Hashem — kol shemirah mehirhur — yikar etzlo — every movement, every guarding, is precious · Abi me halt zikh — "the essential is that one holds firm" — the Rebbe's climactic four-word saying



# The Longing for Jerusalem — "When Will I Merit to Be There With You?"
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/4/

The Longing for Jerusalem — "When Will I Merit to Be There With You?"
מכתב 4
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/4

Segment 1
HE:
ב"ה יום ח' מנחם אב ד' פרשת ואתחנן שנת תרפ"ב פה צפת

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my friend, my dear, and my beloved, who yearns for the service of Hashem and for drawing close to the true Tzaddik [Tzaddik ha'amiti — הצדיק האמיתי — "the true Tzaddik." In Breslov thought there is a distinction between ordinary righteous people and the singular "true Tzaddik" of each generation — a unique soul of cosmic stature whose entire being is a channel of divine light for the generation. Rabbi Nachman taught emphatically that one cannot draw close to G-d in truth without drawing close to the true Tzaddik. This theme runs through the entire letter.] — for it is impossible in any way whatsoever to truly draw close to the service of Hashem except through drawing close to the true Tzaddik. May Hashem grant him the merit that he should be close to and bound to the true Tzaddik with his whole heart and soul — for there is no other success — neither in this world, nor in the World to Come, nor in the future era — greater than this success. [Three time-horizons are named: this world (עוה"ז), the World to Come (עוה"ב), and the future era (לעתיד לבא — the Messianic age). Drawing close to the true Tzaddik is declared the supreme success across all three — the most important thing a person can do in any dimension of existence.] My exalted and honored friend, and so on — our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine. After inquiring after his precious wellbeing with great and mighty love. [באהבה רבה ועזה — "with great and mighty love." In this letter the usual formula "with great love" is intensified by ועזה — "and mighty / fierce / powerful." The addition is the author's own, reflecting the deepening warmth of this friendship.] As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
שו"ב וכ"ט לידיד נפשי ורחומת לבבי הרה"ח ירא ה' מרבים החו"ב החפץ באמת ופשיטות לעבוד הי"ת כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון קראסקאפ שי"נ

EN:
To be sure, I received all his letters. And now — regarding his question of whether he should study with the Chassidim of [name redacted by author — see note below] — and so on and so forth — let his honor believe me: for this very thing — to study [redacted] and the Chassidus of [redacted] — I lost greatly, for approximately thirty-five years. Almost all of my livelihood could have come from it. [The author reveals that his own family background was in another Chassidic movement — one he declines to name, apparently out of respect and discretion. From the context (see §2 below — the reference to the Tzemach Tzedek as his great-grandfather's teacher) it is clear the family tradition was Chabad-Lubavitch. He does not name it out of respect, not hostility.]

Segment 3
HE:
ראשית הנני מודיע לכבודו שאנחנו ב"ה בריאים וקבלתי היום מכתבו היקר והנעים לי מאד מיום ג' דברים והנני להשיבו תשובה טובה בקצור מפני טרדת הזמן.

EN:
For I was born from Chassidim of [redacted] — and my father, may his light shine, the great Torah scholar, [הרה"ג = הרב הגאון — "the Rabbi, the Gaon" — a title given to a Torah scholar of exceptional stature and erudition. The author's father held rabbinic office and was considered a great Torah authority.] is a rabbi and a great man in [redacted] — and my grandfather זצ"ל was among the most ardent Chassidim of [redacted] — and my great-grandfather זצ"ל was an outstanding disciple of the holy Tzaddik, the Tzemach Tzedek זצ"ל. [The Tzemach Tzedek — הצ"צ — Rabbi Menachem Mendel Schneersohn (1789–1866), the third Rebbe of Chabad-Lubavitch, known by the title of his major halachic work Tzemach Tzedek. This confirms that the redacted Chassidic tradition is Chabad-Lubavitch, going back four generations in the author's family.]

Segment 4
HE:
בגין עצם הנסיעה למירון כבר שאלתי הרבה פעמים והשיבו לי שאוכל להיות במירון ואף יתנו לנו חדר מיוחד והמיקר (חמר) כל יום יבא בח' אלול וימים נוראים ועל ח' אלול יש מנין הספרדים ועל ימים נוראים באים אנשים אשכנזים חסידים. ואני כבר נגמר אצלי בודאי בעה"י בל"נ להיות במירון על ח' אלול ותשרי והנני עוד להעירו שיראה לפעול שישלחו לו איזה כסף מירוש' ת"ו

EN:
The Author's Personal Spiritual Journey — a rare and precious autobiographical account And Hashem helped me: when I was still a young man I began to search for the true path — for drawing close to Hashem. And already by then I was full of the Chassidus of [redacted] — and the [primary teaching of] [redacted] was almost constantly on my lips, [שגור על פי — "fluent on the lips / constantly on the lips." A fixed Hebrew idiom for something so thoroughly internalized that it comes out automatically, without effort — the way a person recites something they know by heart. The author is saying the central teaching of his birth tradition was as natural to him as breathing — and still his soul remained unquenched.] and the other books of [redacted] — all of them — for my father, may his light shine, had been diligently studying with me in this from my very childhood. And despite all this, I did not quench my thirst [לא הרויתי צמאוני — "I did not quench / satisfy my thirst." A vivid image: the soul's deep thirst for G-d — like physical thirst — that cannot be suppressed. No matter how much he learned and prayed within his birth tradition, his deepest spiritual thirst remained parched and unsatisfied.] — and I had from it no truly genuine salvation [ישועה אמיתיית — a doubly emphatic form: not merely "true salvation" but "truly genuine salvation" — the word אמיתיית is a strengthened, intensified form of amitis, conveying that the salvation he needed was not only real but deeply, authentically real — touching the innermost core of his soul's need. This is not intellectual dissatisfaction but existential hunger.] for drawing close to the service of Hashem. And I searched for some years through all the books of Chassidus of all kinds of Tzaddikim — and through all the books of moral instruction (mussar) [Mussar — מוסר — the Jewish tradition of ethical self-improvement and character refinement, with a vast literature from medieval through modern times. The author searched through this entire library as well.] — and through the holy Zohar [The Zohar — the foundational text of Kabbalah, attributed to Rabbi Shimon bar Yochai] — and through other holy books. And I toiled and labored in them and served Hashem through them. But a complete salvation for the pains and agonies of my soul [מכאובי נפשי — "the pains and agonies of my soul" — מכאוב is a strong word for pain, anguish, suffering — more intense than merely "pain." It is the word used in Isaiah 53:3 for the suffering of the servant of G-d: "a man of pains, acquainted with illness." The author uses the same word for his own spiritual anguish.] I did not find. And I cried out in those years from heart and soul to Hashem every single day. And I went to holy places — and in particular to the divine Tanna, Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — and I poured out my heart in tears and with self-sacrifice, for days and years —

Segment 5
HE:
ואם כבודו כבר נגמר אצלו לבוא יבא על ער"ח אלול דהיינו יום ד' יהי' כבר פה ונלך ביחד עם אנשים למרון ונסדר הכל על מכונו ומשיהי' יום א' דהיינו ד' לחדש אלול נסע בעזהי"ת למירון בחיו"ש והצלחה בלי שום טרדה ומניעה ואני חושב שבודאי לא יהא שום בלבול הדעת ומניעות ובלבולים ובפרט שגם אבי נ"י הסכים ע"ז שאהי' במירון וכל ידידי מסכימים אע"פ שבאמת אינני שואל אחריהם כלל.

EN:
— until Hashem had mercy upon me. And I found only a single torn page from the books of our master the Rebbe זצ"ל — which was lying among the Divine Names [Sheimos — שמות — holy texts containing the names of G-d that may not be thrown away but must be buried respectfully. The torn page was lying in such a collection of sacred discards tumbled in the street — yet this is precisely where G-d placed it for the author to find. A striking and tender providence.] that roll about in the streets. [שמות שמתגלגלים ברחובות — "Divine Names that roll about in the streets" — scraps of holy text gathering in alleyways before collection for burial. From this holy rubble, one torn page of Rabbi Nachman's teachings emerged and changed the author's life.] And I read this page — and it literally illuminated my eyes and my heart and revived my soul. And from that moment I began to search after these books. And with great difficulty — after toiling for days and years — I acquired the books of our master the Rebbe זצ"ל, spending and pouring money on this. [בבזבוז כסף — "spending lavishly / pouring money on this." The word בזבוז implies spending freely without counting the cost — he paid whatever was asked, regardless of what it took from him personally, because the books were beyond price to him.] And each and every book came to me through longings and yearning and miracles and supplication and prayer to Hashem. [Five distinct elements: בכסופין (with longings) — והשתוקקות (and intense yearning) — ונסים (and miracles) — ובקשה (and supplication) — ותפלה (and prayer). Each book's acquisition was itself a miraculous story — not purchased from a shop, but sought out through prayer and longing, arriving through extraordinary divine providence. In post-war Israel, Breslov books were extremely rare.] And the divine vitality [Chayus elokus — חיות אלקות — "divine vitality / G-dly life-force." Not merely intellectual satisfaction or emotional uplift — a tangible experience of divine aliveness flooding through him as he studied.] that I felt in them — it is impossible to estimate. Would that in the World to Come I have no less vitality than this. [הלוואי — "would that / if only." A heartfelt wish: would that the World to Come be at least as vivid, as alive, as filled with divine light as the experience of first reading those books. This is a statement of staggering spiritual intensity.]

Segment 6
HE:
ואני תשוקתי וחפצי ורצוני להיות ביחד עם כבודו במירון אין לשער ואין להעריך ממש נוגע בחיי. ואנחנו נהי' ביחד בחדר מיוחד בשבילנו ואקח כל מה שצריכים כלי בשול וכו'

EN:
And afterward Hashem helped me — and I began to see people of our fellowship [Anshei shelomaynu — אנ"ש — "the people of our fellowship / our people of peace" — the warm Breslov term for fellow Breslov Chassidim; see Letter 1] who came to Miron for Lag B'Omer: R' Alter ben Tzion זצ"ל — my teacher — and some other companions. And a bond of love formed between us. And then — at the tomb of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — I began to draw close and become bound to our master the Rebbe זצ"ל with self-sacrifice. And the vitality that was then — and the love for our master the Rebbe זצ"ל and for Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us, and for the companions — it is impossible to estimate in the mind at all. Such vitality — before which all the pleasures of the world are utterly null and void — literally a taste of the World to Come: a great light and great vitality beyond all estimation. And then I felt the power of our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 7
HE:
ובגין לדבר עם ר"א ורנר הנני אדבר אתו ואינני יודע מה לדבר אתו בפרטות ויכתוב לי מה אדבר אתו ויבקש לאביו שיכתוב לו וכו'.

EN:
And from that time I suffered greatly on behalf of our master the Rebbe זצ"ל — for my self-sacrifice, and the obstacles and blockages placed against me, [ומניעות שלי — "and my obstacles / the blockages placed against me." Meni'os — מניעות — are specifically impediments and obstructions: things that blocked his path, prevented him from moving forward, blocked his livelihood and his spiritual work. Distinct from the humiliations and physical danger that follow in the list.] and the humiliations, and the literal bloodshed: [שפיכת דמים ממש — "literal bloodshed." The author states plainly that his commitment to Breslov nearly cost him his life. The persecution was physical as well as social.] the entire city of Tzfat and Tiberias — where there were many opponents [Mitnagdim — מתנגדים — "opponents" — those opposed to the Chassidic movement, or specifically to Breslov. In the early years of Breslov in the Land of Israel, opposition was fierce and sometimes violent.] — raged against me and wanted to swallow me whole, and I was unable to walk in the street. And my mother was weeping from the humiliation brought upon her and crying out: "They murdered my son and didn't finish him off —" [Footnote marker ⁵ in the original — indicating the following phrase is in Yiddish, provided immediately after in the text] "only he keeps on tormenting himself." [רק ער מוטשיט זיך — nor er mutsht zikh — "only he keeps tormenting himself / he just suffers on and on." The mother's anguished cry captures everything: from her perspective her son has been destroyed socially and physically by his Breslov commitment — and he just keeps going, enduring it all, inflicting ongoing suffering on himself and the family. Her love and her incomprehension are both present in this single phrase. The author's own Hebrew translation in the text reads: רק הוא מתייסר — "only he is suffering / being afflicted."] And my father, may his light shine, wept and wailed in grief [ויילל — va'yeyalel — "and wailed / keened / howled in grief." The strongest Hebrew word for grief-crying — beyond ordinary weeping. Used in Lamentations and the prophets for the most acute expressions of grief and mourning.] over me — and completely stopped speaking to me. And for several years there was an iron wall between me and my family — completely — all solely because I had become a Breslov Chassid. [קיר ברזל — "an iron wall" — total severance, impenetrable silence. The price of choosing the Breslov path was, for him, his entire family.]

Segment 8
HE:
ובגין רא"י פודרצר כפי הנראה אין שום רמז על ישיבה ואני אינני עוסק עמו בדברים ואינני יודע כלל בענין זה. ובגין מה שלא אפרסמו זה לבדי אני יודע אני ג"כ רוצה זה מבלי להתפרסם אף פשיטות וכו'

EN:
And until this very day I continue to suffer what I suffer — solely because I love our master the Rebbe זצ"ל and wish to be truly bound to him, and to act for the spreading of his teachings in the world. [הפצת דעתו בעולם — "the spreading of his teachings / his knowledge / his mind in the world." Da'as — דעת — here means the Rebbe's entire body of thought, his worldview, his teachings — everything that constitutes what Rabbi Nachman knew and revealed. The author's life mission is to spread this into the world.] And because of this the ba'al davar [Ba'al davar — בעל דבר — "the one who has a claim / the accusing party" — a legal term from halachah (one who is party to a dispute), used in Breslov to refer to the spiritual adversary, the force that opposes and persecutes through human agents.] takes revenge upon me — and every single time sets other people against me to cause me distress. But Hashem's hand is always uppermost — and He will certainly always help me and save me for the sake of the honor of His Name. [על דבר כבוד שמו — "for the sake of / concerning the honor of His Name." G-d helps not merely out of personal mercy to the author, but because the author's work is for the honor of G-d's Name — and G-d's Name's honor demands that this work succeed.]

Segment 9
HE:
ובטוח יהא שלא אפרסמו

EN:
In any case — I could have had an income by studying [redacted] in our kollel [Kollel — כולל — a fellowship of married Torah scholars supported by a stipend to study full-time. Many Chassidic communities had their own kollelim. The offer: study our material, affiliate with our group, and receive a salary.] of [redacted] — like all the men of the kollel. But I did not wish to mix into my mind any other Chassidus — for I have only one Rebbe and he is my life — and I will not sell myself as a slave for a piece of bread, [לא אמכור את עצמי לעבד עבור חתיכת לחם — "I will not sell myself as a slave for a piece of bread." He refused to affiliate with a group he did not believe in, even to secure his livelihood. He preferred poverty with spiritual integrity over comfort with compromise.] as brought in Sipuray Maasiyos in the story of the children who were exchanged — see there. [A reference to Rabbi Nachman's story "The Exchanged Children" — in which a prince raised as a servant refuses to abandon his true royal identity even in the depths of servitude. The author identifies with this figure: he is a servant of the King of kings, and will not sell his true spiritual identity for material comfort.] And from that time I have suffered in my livelihood — for the kollel distances me. And also because I do not wish to do anything in this world — anything at all — except for our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 10
HE:
ובגין מה שכבודו שואל מה הי' עמי ומי נתן לי העצה החשובה הזמן גרמא. מקודם היתה אמי בירוש' אין איך האב זייער גלוטין בגשמיות ורחניות שאין לשער ופה במירון הי' לי חשק להיות אבל לא רצון כ"כ ואני חשבתי שבירוש' אמצא מקום טוב מיוחד ומקום על התבודדות ולבסוף קבלתי מכתבים מכל הידידים ששאלתי אצלם שאין שום דבר לא ממון ומקום ויהי' לי בלבול הדעת ח"ו ומניעות וכסף ילך לאבוד א"כ מה לי לצרה הזאת בחנם ואח"כ איך האב שוין בקומין מער שכל התבוננתי שטוב מאד מאד אך להיות במירון מכל הצדדים וכן יעצני הרה"ח דודי ר' אבנר לוברבום ואין דבר עומד לנגד הרצון ואפי' על כל השנה יתנו לנו המפתח וכו'. ממש החייתי נפשי בהודעי שכבודו יהא אתי שזה עכשיו כל מגמתי וחפצי ורצוני להיות עם כבודו במירון ת"ו

EN:
And the other holy books that I am gathering and laboring over [שהנני מקבץ וטורח בהם — "that I am gathering and laboring over / toiling in." מקבץ means actively collecting and assembling — the author is a compiler and curator of Breslov material. וטורח — toiling — the labor is arduous and constant.] — so that they will be able to do good for all who wish to walk in their ways — so that they may merit to live good lives in this world and in the World to Come. And to break the bad character traits and bad desires. And to snatch the service of Hashem [ויחטוף עבודת השם — "and snatch / grab the service of G-d." The same urgent verb חטף (to snatch, grab quickly) used throughout this letter — conveying that time in this world is short, precious, and one must grab whatever one can before the moment passes.] in this passing world — what one can — whether Torah, whether prayer and Psalms and supplications and hisbodidus, and whether commandments and good deeds. And this is my entire aspiration and desire and will — both for myself: to do this — to snatch whatever learning of the books of our master the Rebbe זצ"ל I can snatch — which are the Torah of the future era, the Torah of the Ancient, the Ancient of Days, [תורה של עתיקא עתיק יומין — "Torah of the Ancient, the Ancient of Days." Two Kabbalistic titles layered together: Atika (עתיקא) — the Ancient One, the most concealed level of the divine — and Atik Yomin (עתיק יומין) — "the Ancient of Days," from Daniel 7:9, the highest, most transcendent aspect of the divine. The Rebbe's Torah is described as drawing from this supreme, pre-creation source.] and the other holy books — and whether prayer and Psalms and commandments — — and also to bring merit to the world through this: all who wish to merit through it — to purchase the books and study them and serve Hashem through them. For this is the very essence — and the entire world is vanity of vanities, [הבל הבלים — vanity of vanities — the opening declaration of Ecclesiastes (1:2). The entire world is fleeting, empty of permanent substance — nothing remains of a person except whatever good he spiritually grasped and earned while here.] and nothing remains of a person except whatever good he snatched in the world.

Segment 11
HE:
אין אתי הזמן לכתוב יותר ממני ידידו המצפה ומחכה שנהי' ביחד במירון מתוך הרחבה עה"ת ועל העבודה יומם ולילה.

EN:
And as for his honor — it is certainly for his own good that he should not mix any other Chassidus together with the Chassidus of our master the Rebbe זצ"ל. And there is enough in the Chassidus of our master the Rebbe זצ"ל for the entire world — and there is no need to search for anything else.

Segment 12
HE:
ממני שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And in particular — because the ba'al davar lies very much in ambush against drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — and in his view it is worthwhile to give a person all [apparent] holinesses [לתת לאדם כל הקדושות — "to give a person all the holinesses." The ba'al davar's strategy: offer the person an impressive array of other spiritual paths and Chassidic groups — anything — as long as it pulls him away from Rabbi Nachman's path specifically. The holinesses offered may even appear genuine — but they are a trap.] — [for appearances' sake only — and afterward, may the Merciful One save us, [רח"ל = רחמנא ליצלן — Aramaic: "may the Merciful One save us / spare us from this." A traditional Talmudic exclamation of horror at something terrible. It punctuates the sentence here as a shudder of dread: what happens afterward is so bad that one recoils from even stating it without this protective phrase.] he uproots the person from both worlds — as we have seen with our own eyes in several stories of this — whoever separates himself [פורש את עצמו — "who separates / withdraws himself." The abbreviation א"ע = את עצמו — "himself" — underscores that this is a deliberate, active self-separation. The person does not merely drift away — he actively withdraws himself from the Rebbe. The author has witnessed this happen — and seen the consequences in both worlds.] from our master the Rebbe זצ"ל] — in order to uproot the person from our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 13
HE:
מסתמא קבל מכתבי משבוע זה.

EN:
And therefore a person must be very strong in his settled conviction [חזק בדעתו מאד — "very strong in his da'as / his settled conviction." Da'as — דעת — in Kabbalah and Breslov is not merely intellectual knowledge but deep, embodied, existential knowing — knowing that lives in the bones, not just the brain. To be strong in one's da'as means to be unshakeable in one's core spiritual conviction, impervious to the ba'al davar's confusing suggestions.] — that he forgives the ba'al davar for everything [מוחל להבע"ד על הכל — "he forgives / waives all claims against the ba'al davar for everything." Instead of fighting or resenting the spiritual adversary, the person simply releases all claims — "I forgive you, I release you, you have no hold on me." This is specifically regarding the holinesses the ba'al davar dangled to confuse him, and the implication that he is losing out by following the Rebbe.] [regarding the holinesses with which the ba'al davar wishes to confuse the person — suggesting that he is distant from them and is losing out through drawing close to our master the Rebbe זצ"ל] — and that the essential thing is to draw close to our master the Rebbe זצ"ל.

Segment 14
HE:
יה"ר שיהפך החדש הזה מאבל ליו"ט וששון ושמחה וישועה ונחמה וגאולה שלימה בבא"ס אכי"ר.

EN:
And thereby he will automatically have all closeness to Hashem — for our master the Rebbe זצ"ל said: if they draw close to him and walk in his ways — even through a single Torah teaching — they will come to levels above which there is no higher level.



# A Great Wonder — Still No Letter; Gentle Reproach to R' Alter
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/40/

A Great Wonder — Still No Letter; Gentle Reproach to R' Alter
מכתב 40
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/40

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' דר"ח אייר פה אומן (למסור לר' אב"צ ואם הוא במירון לשלחו אצלו) [ל' ניסן תר"צ]

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor — who yearns for the service of Hashem[עבו"ה = עבודת ה' — "the service of Hashem." A slightly shorter variant abbreviation than the usual עבוה"ש (עבודת השם), but meaning the same thing.] and for drawing close to the true Tzaddik — for this is the essential of all essentials — and through this one merits the redemption of the soul and the general redemption — Mr. Mattityahu Orlantzik, may his light shine.

Segment 2
HE:
שלום רב לאהובי ידידי יקירי נפשי ולבבי עטרת ראשי ואישון עיני ממש כל חיותי תלוי בו החסיד הנפלא מקורב ומקושר לרבינו הק' בקשר אמיץ וחזק ה' ישמרהו ויחייהו ויעלה אותו מעלה מעלה ה"ה פארי וחמדת לבי וכל מעייני בו מהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא נ"י נפשי ולבי פלא לי עליכם מדוע לא קבלתי מכם שום מכתב כל הזמן ואפי' תשובה על מכתבי שאחר סוכות: יאמין לי שזה שאיני כותב לכם שאבדתי האדרעס ואם הי' לי האדרעס הייתי כותב כל פעם לכם ותדעו שממש רגע איני שוכח אתכם ואהבתכם חקוקה בלבי תמיד ולא בחרתי לי שום חבר אחר רק אתם ור' יעקוב ורי"ד הם חברי בעלמא דידין ובעלמא דאתי. ובפרט אתם שכל חיותי תלוי בכם ומים רבים לא יוכלו לכבות האהבה ואפי' המות לא יפריד בינינו ויש לי צער ג' מאד מאד עד הנפש ממש אולי אתם ברוגז עלי וכו', אבל אני אין לי שום טינא עליכם ח"ו ומבקש תמיד בעדכם על ציון הק' נא להרבות רחמים עבורי תמיד ובכל מקה"ק ובפרט אצל התא"ל רשב"י זיע"א בגשמיות ורחניות הייתי רח"ל חולה מסוכן ה' ירפאני לגמרי ויזכני לבא לאה"ק בקרוב ולהיות אדם השלם בק' ולעבוד ה' ביחד באמת אכי"ר ונא לכתוב לי כל פעם ונכתוב זל"ז מעבודת ה' ונעורר זא"ז ונבקש זה בעד זה והלוואי אהי' אני חקוק ומצויר תמיד במוחכם ולבכם כמו שאתם חקוקים וציורים תמיד בלבי. נא לזכור ולעורר אהבתינו הישנה יחד עם יעקב זאב וישראל דוב ונהי' קשר א' כמקודם ביתר שאת ויתר עז ובוודאי לא נתחרט.

EN:
I have indeed received your postcard about the matter of strengthening and the matters of Purim. And even though the time is not sufficient for me now — nevertheless — even a little is also good[ג"כ = גם כן — "also / as well."].

Segment 3
HE:
ממני המצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא

EN:
Strengthening Through Study; Three-Part Hisbodidus; Fixed Sessions; Seeking Good Points; Joy Behold — strengthening in study: one must study much Shulchan Aruch[ש"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Set Table." The authoritative Code of Jewish Law compiled by R' Yosef Karo (1488–1575), the standard reference for Jewish practice in all areas of law.] and the halachic decisors — for this separates the evil from the good within the person — as brought in the Torah "The Golden Menorah" — Part 8 in Likutay Moharan [תורה מנורת זהב חלק ח' בלק"מ — "the Torah 'The Golden Menorah' — Part 8 in Likutay Moharan." LM Part 1, §8 — titled "Menoras Zahav" — the golden Menorah. The Rebbe teaches that Torah study — specifically halacha and the Shulchan Aruch — illuminates the mind and separates the impure from the pure, just as the Menorah's light distinguishes and clarifies. The golden Menorah of the Temple is identified with the light of Torah law.] — and in Shichos HaR"an — that through this one rectifies all the sins and merits what one merits. And in the Torah "The Days of Chanukah" in Likutay Moharan Part 2, §2 [תורה ימי חנוכה בלק"מ ח"ב ב' — "the Torah 'Days of Chanukah' in Likutay Moharan Part 2, §2." ח"ב = חלק ב' (Tannina); ב' = beis = 2. An important teaching on the nature of thanksgiving and praise as the delight of the World to Come — connecting the joy of Chanukah to the deepest divine service.] — that this is the delight of the World to Come — and thanksgiving and praise to the Holy One blessed be He. Thanksgiving and acknowledgment — this is a very great matter: to know that the purpose is certainly good — and it is worthwhile — all that passes over the person — and everything is for the good — and in the end we will merit what we merit — and through this to give thanks and praise to Hashem — and to request for the future. And for the past: to regret and to confess before Hashem — and this is the matter of hisbodidus — and the master of accounts: [מארי דחושבנא — Aramaic: "the master of accounts / the one who reckons accounts." Mari d'chushbana — from the Talmudic concept (Chagigah 5b): a person must give account of his deeds. Used in Breslov as a term for the practice of honest self-accounting in hisbodidus — taking stock of one's spiritual state, reckoning what needs regret, what needs gratitude, what needs to be requested.] to regret what needs to be regretted [every day] — and to request what needs and is lacking [and if one does not feel that something is lacking — certainly something is lacking even more] — and to give thanks for what needs to be given thanks — and to praise for not having been made a gentile — and for having placed our portion among those who sit in the study hall[ביהמ"ד = בית המדרש — "the study hall / the house of Torah study." The standard abbreviation throughout the correspondence.] — and for having brought us close to the true Tzaddik. And to study every day Talmud and Tosafos and so on — and study of the books of our master the Rebbe[רביז"ל = רבינו זכרונו לברכה — "our master of blessed memory." A compressed honorific combining רבינו (our master) + ז"ל (of blessed memory). An intimate form used for Rabbi Nachman of Breslov specifically.] in order — and also a little every day in depth. And to request to fulfill — from the Torah teachings — prayers — and the Tikkun HaKelali every day. And the prayers — at least[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] a little every day — and Likutay Halachos every day a little — and a little Psalms according to capacity. And the essential of everything is the yearnings and longings for the Holy One — and to flee from evil thoughts and sinful musings — with sit-and-do-not-act — to draw toward the holy thought. And the essential of everything: to greatly strengthen oneself — to be in joy — and to serve Hashem in joy — for there is nothing above this.



# A Cry From the Depths — "What Will Become of Me?"
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/41/

A Cry From the Depths — "What Will Become of Me?"
מכתב 41
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/41

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' דר"ח אייר שנת תרצדי"ק פה אומן

EN:
With G-d's help — to the honor of the dear soul — who yearns for the service of Hashem[עבוה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem."] and to do His will, may He be blessed — Mr. Avraham Mordechai Falbrbaum, may his light shine. I received your precious letter — but because of my many preoccupations — and in particular before Lag B'Omer — when I was in Meron — I was unable to respond to you.

Segment 2
HE:
לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי ממש ואישון עיני וכו' וכו' האברך הנכבד כמר יעקוב זאב נ"י

EN:
Strengthen from Wherever You Are; Hashem Is Everywhere; The Four Divine Services; Atirutha Diletata Behold my dear — see to strengthen yourself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation.] with all your capacity — and this is the true will of Hashem: that the Jewish man strengthens himself in Hashem — from wherever he is — and not fall from anything at all. And let him believe with complete faith that Hashem is present even in the very depths of Sheol literally — "for there is no place empty of Him" [לית אתר פנו מיניה — Aramaic: "there is no place empty of Him." A foundational Kabbalistic principle from the Tikkunei Zohar (Tikkun 57): G-d fills all places and there is no location where His presence is absent. Even in the deepest pit of impurity or suffering — G-d is there. This is the foundation of the Breslov teaching that one must never despair — because wherever one is, G-d is present to help one rise.] — "and He knows all hidden things" — and "Hashem is close to all who call upon Him" and so on. And the essential: the person must do everything he can through the arousal from below [אתערותא דלתתא — Aramaic: "arousal from below." The human initiative upward — contrasted with atirutha d'lei'la (arousal from above). The entire sustained spiritual life — through all its ascents and descents — is the atirutha diletata: the human being's own reaching toward G-d, which is more precious than the atirutha d'lei'la because it is earned.] — Torah — and in particular the halachic decisors every day — to know how to fulfill the Torah literally. And the books of the true Tzaddik — which are truly the rebuke and moral instruction of Moses our Teacher, peace be upon him[ע"ה = עליו השלום — "peace be upon him." The standard blessing for a biblical figure (as distinguished from the post-Talmudic זצ"ל). Applied here to Moses our Teacher — Moshe Rabbeinu ע"ה.] — which do not cause a foul odor but the opposite — in the aspect of "my spikenard gave forth its fragrance" — that they transform sins into merits. [See Likutay Moharan Part 2, §8.] [נרדי נתן ריחו — "my spikenard gave forth its fragrance" (Song of Songs 1:12). LM Part 2, §8: The Rebbe teaches that the books of the true Tzaddik are like the nard — the precious perfume — that transforms a foul odor (sins) into fragrance (merits). Unlike ordinary rebuke that shames and discourages, the Tzaddik's teaching gives off only fragrance — it rectifies rather than wounds.] A little Likutay Moharan — a little Likutay Halachos and so on. And to pray to Hashem — and in hisbodidus — [all according to one's capacity] — to merit to go out from the subjugation of the evil inclination — and to enter into the gates of holiness and the service of Hashem. And to also[ג"כ = גם כן — "also / as well."] recite every day a little from Likutay Tefillot — and the Tikkun HaKelali every day — which is a rectification for all that passes over the person — and to purify and sanctify and benefit him with merits and salvations and so on. And besides this: to study every day Shas[ש"ס = שש סדרים — "the six orders." The complete Talmud — the Babylonian Talmud — consisting of six orders (sedarim): Zera'im, Mo'ed, Nashim, Nezikin, Kodshim, Taharos. The standard abbreviation for the Talmud in all its tractates.] — Talmud — Rashi — Tosafos — and so on — and Tanach and so on — all according to one's capacity and according to one's will and yearning toward Hashem.

Segment 3
HE:
אחי יקירי הנני מתפלא מאד מאד עליך על שאתה מצער אותי כ"כ במה שאין אתה כותב לי שום מכתב. בכל הזמן לא קבלתי ממך רק מכתב א' מפ' בשלח ואני כבר שלחתי לך מכתב ארוך בפ' בשלח על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' מכתב לזוגתי תחי': וכן שלחתי לך עוד מכתב אחר פורים על אדריסתך (כתובתך) ובו הי' תשובה על מכתבך וגם הי' שם הכוכבי אור מר' אברהם ז"ל כל החלק א' אנשי מהר"ן וגם מעט הנהגות שלי: וכן עוד מכתב על אדרעס ר' נתן נ"י ובו הי' חלק ב' מכוכבי אור אמת ואמונה ומעט מכתבים התעוררות ששלחתי. מכבר על ציוה"ק: ובחוה"מ פסח שלחתי לך מכתב על אדריסתך ובו הי' החלק ד' ששון ושמחה וגם התשלום התקרבות מהרנ"ת מאנשי מהר"ן: ועכשיו כבר אני שולח לך מכתב החמישי על אדרעס ר' נתן נ"י ובו 8 דפים העתקת כת"י שיחות ומעשיות יקרים מרז"ל ומוהרנ"ת שעדיין לא נדפס וגם התקרבות מהרנ"ת באריכות ולמעה"ש למעה"ש למעה"ש שתקח תיכף כל הכתבים מכל המכתבים ותצניעם בהחבילה שלי ותשמרם בשמירה מעולה מאד ואל תשאילם לשום איש בשום אופן ותכתוב לי תיכף ומיד תשובה על כל המכתבים ותכתוב בפרוטרוט מה שקבלת.

EN:
And the essential of all the above: to rejoice in Hashem and in His Torah and in His commandments and in His true Tzaddikim — and not to fall from anything in the world — however it may be — however it may be. No good desire and no good point is lost, G-d forbid. And in the end — if the person does not leave his place in holiness — to do at least[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] what he can — however he is — however he is — and strengthens himself and trusts in Hashem and rejoices in Him — certainly he will have a good end and good hope forever. And on the contrary: from the descents — they will be transformed into merits — and from the afflictions — they will become crowns — and from the obstacles — there will be pleasantness — and from the sins — there will be merits. And as our master the Rebbe זצ"ל said: in Yiddish: "However it may be — the essential is that one holds firm." [וויא עס איז, דער עיקר אז מען דער האלט זיך — "However it may be — the essential is that one holds firm." Yiddish: Viy es iz, der ikker az men der halt zikh. The Rebbe's ultimate saying of spiritual resilience — whatever passes over a person — the single irreducible requirement is: hold firm. Do not let go. Appear again in Letter 39 as "abi me halt zikh."]

Segment 4
HE:
ועתה אחי יקירי נפשי ולבבי הארצדיקער גטרייאר ברודער גוואלד האט רחמנות האט פארט רחמנות האט פארט אין פארט רחמנות ראטוועט מיר פארט אן אשום תירוץ אן אשום תירוץ אין דער וועלט. איר זאלט וויסען אמתי רייני רייד אוב איר ווילט נאך האבין אזכיה מיך ציא זעהן לעבדיג אוף דער וועלט זאלט איר ניט שוואגין אפי' איין רגע ווארין איר זאלט וויסען כי כשל כח הסבל באמת לאמתו אין עס איז ניט קיין קינדער שפיל נאר באמת האב איך מורא איך זאל חלילא ניט גיין פאר דער צייט דא אין חוץ לארץ אין דענצמאלט וועט שון גאר נט העלפין ע"כ פאר חאפט כל זמן איך לייב ווארין דער נאך וועט איר זיין מהצועקין ואינם נענין.

EN:
Yiddish — Shichos HaR"an; LM §6; Patient Waiting; Atirutha Diletata; After G-d Helps — Still Request More "And it is brought in Shichos HaR"an that our master the Rebbe זצ"ל said — 'the essential is: from the belly of Sheol I cried out' and so on. One must request from Hashem every day for what the person lacks — and long to fill the deficiency — but a thousand times more — one must have patience and the waiting. One must wait very much — all the days of one's life. And all the time one must give oneself life with what one can — and hold firm — until Hashem helps. And even when Hashem helps — one should not think that one has already discharged one's obligation — rather: now one must afresh request and want and hope for the true salvation that the person needs. This is everything that is brought in the teaching 'Call out to Joshua' — §6 in Likutay Moharan Part 1."

Segment 5
HE:
גדיינקט איך זאג אייך פריער גדיינק גיט. איר זאלט ניט מיינין איך שרעק אייך נאהר: נאהר איין גאט ווייסט דעם אמת אז עס בלי גוזמא קיין טוזענטיל ניט ווארין איך קאן אייך ניט שרייבען מחמת עג"נ אין דער בריף איז גאלי טרערין מיט טיפע בליט. דם ֿ התמצית ניט אזו גיך קען איך שרייבען נאך אמאל אזא בריף. נאך דעם בריף מיז איך ליגען פאר שוואכקייט וואס איך שטעק אריין מיין כח ודם התמצית אין דעם בריף ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטיען ניין ניין ניין גדענקט גיט איר זאלט דאס ניט האלטין גרונגק דער בריף זאל אייך גוט ליגען אין זיננען. איר זאלט איהם ניט אוועק לייגין ווארין לייגט איר אוועק מיין לייבען רח"ל ווארין הלוואי הלוואי הלוואי זאל איך אוס האלטען אפי' אז איהר וועט שוין טהון אין השי"ת וועט שוין העלפין מכ"ש וכ"ש טאמער חלילא זענט איהר זיך מתרשל אין עס דארף חלילא גדוארין ה' ישמרנו אזו וויא איר זייט מיט אייערי אוגין ליגען רח"ל טוט.

EN:
Author's Hebrew Translation of §4; Expert in the Running; Expert in the Returning; The Right Hand of Hashem [However it may be — the essential is that one holds firm. And it is brought in Shichos HaR"an that our master the Rebbe זצ"ל said: "the essential is: from the belly of Sheol I cried out" [Jonah 2:3 — "From the belly of Sheol I cried out — You heard my voice." Cited in Shichos HaR"an as the Rebbe's personal verse of perseverance — even from the very deepest pit one must cry out and G-d hears.] and so on. One must request from Hashem every day for what the person lacks — and long to fill the deficiency — but a thousandfold more — one must have patience and the waiting. One is obliged to wait very much — all the days of one's life. And all the time one is obliged to give oneself life with what one can — and hold firm — until Hashem helps. And even after Hashem helps — one should not think that one has already discharged one's obligation — rather now afresh one must request and want and hope for the true salvation that the person needs. This is everything that is brought in the teaching "Call out to Joshua" — §6 in Likutay Moharan Part 1.] One must be expert in the law of the ascent — expert in the running — in the aspect of: "If I ascend to the heavens — You are there" — still very far — and one must yearn to reach what one needs to reach. And conversely: expert in the returning — in the aspect of: "And if I make my bed in Sheol — You are there" [Psalms 139:8 — "If I ascend to the heavens — You are there; if I make my bed in Sheol — behold, You are there." The two verses that define baki b'ratzo (expert in the ascent) and baki b'shov (expert in the descent): in the ascent — still far, must reach higher; in the descent — G-d is there too, do not despair.] — to know and to believe with complete faith that where the person is situated — even literally in the depths of Sheol — Hashem is with him — and with him — and strengthens him and supports him and assists him to go out from his straits — and to transform them into great goods and so on. And when one merits to this strengthening — not to fall from anything — and to do all that one can — both in the ascent and in the descent — at least what one can — and to strengthen and rejoice there in the depths of Sheol — then "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah" — and he is called one who walks in the ways of Hashem. May Hashem grant us merit — to rescue us from all our troubles — in body and soul and sustenance — in the physical and spiritual — Amen. So may it be His will. Amen.

Segment 6
HE:
ע"כ בייט אייך נאך אמאל אין נאך אמאל אין נאך אמאל אז עס זאל בא אייך ניט זיין גרינג ווארין איר זאלט וויסען קום וואס איך זשיפע נאך פאר חאפט פאר חאפט פאר חאפט כל זמן איך גייא נאך ארום. איך קען שוין ניט אוס האלטין, אפי' איין טאג יום א' לעשר שנים נחשב בעיני וארין איך קען שוין דא ניט זיין ניין, ניין, ניין איך מיז אהים קומען וואס פריער איך קען ניט שרייבען ווארין דאס הארץ איז מיר פיל אין מיין גאנץ הארץ שטעקט אין דעם בריף.

EN:
"And it is brought in Shichos HaR"an that our master the Rebbe זצ"ל said — 'the essential is: from the belly of Sheol I cried out' and so on. One must request from Hashem every day for what the person lacks — and long to fill the deficiency — but a thousand times more — one must have patience and the waiting. One must wait very much — all the days of one's life. And all the time one must give oneself life with what one can — and hold firm — until Hashem helps. And even when Hashem helps — one should not think that one has already discharged one's obligation — rather: now one must afresh request and want and hope for the true salvation that the person needs. This is everything that is brought in the teaching 'Call out to Joshua' — §6 in Likutay Moharan Part 1."

Segment 7
HE:
ע"כ ברודער הארצדיקע איהר זענט מיין חיות ראטוועט מיך ראטוועט מיך ראטוועט מיך. אוי אוי אוי ראטוועט מיך. איך וויל גאר ניט וויסען וויא אזו. איך וויל גאר ניט וויסען. איך וויל גאר ניט וויסען. איין מאל פאר אלי מאל טיט וואס איהר קענט אן אשום תירוץ אין דער וועלט כלל וכלל גואלד האט פארט רחמנות רחמנות רחמנות ראטוועט מיך באמת בלי הטעה כלל וכלל ערינסט באמת. דאס חיות גייט מיר אויס אהיים הלואי זאל איך אוס האלטען איך קען גאר ניט ריידין נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! אין באמת בפנימיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדות הנפש מהגוף אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי חלילא וואס עס וועט זיין האב איך גטואין מיינס ווייטער וויא עס איז אייך בשערט זוכה ציא זיין. איך האב אייך מודיע גווען פריעהר:

EN:
[However it may be — the essential is that one holds firm. And it is brought in Shichos HaR"an that our master the Rebbe זצ"ל said: "the essential is: from the belly of Sheol I cried out" [Jonah 2:3 — "From the belly of Sheol I cried out — You heard my voice." Cited in Shichos HaR"an as the Rebbe's personal verse of perseverance — even from the very deepest pit one must cry out and G-d hears.] and so on. One must request from Hashem every day for what the person lacks — and long to fill the deficiency — but a thousandfold more — one must have patience and the waiting. One is obliged to wait very much — all the days of one's life. And all the time one is obliged to give oneself life with what one can — and hold firm — until Hashem helps. And even after Hashem helps — one should not think that one has already discharged one's obligation — rather now afresh one must request and want and hope for the true salvation that the person needs. This is everything that is brought in the teaching "Call out to Joshua" — §6 in Likutay Moharan Part 1.]

Segment 8
HE:
תיכף טוהין ווייגען אפאדרינג שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים מיר זענין גיווען רוששיע אונטער טיינער ובעת המלחמה שגרשו די רוסישע,

EN:
One must be expert in the law of the ascent — expert in the running — in the aspect of: "If I ascend to the heavens — You are there" — still very far — and one must yearn to reach what one needs to reach. And conversely: expert in the returning — in the aspect of: "And if I make my bed in Sheol — You are there" [Psalms 139:8 — "If I ascend to the heavens — You are there; if I make my bed in Sheol — behold, You are there." The two verses that define baki b'ratzo (expert in the ascent) and baki b'shov (expert in the descent): in the ascent — still far, must reach higher; in the descent — G-d is there too, do not despair.] — to know and to believe with complete faith that where the person is situated — even literally in the depths of Sheol — Hashem is with him — and with him — and strengthens him and supports him and assists him to go out from his straits — and to transform them into great goods and so on. And when one merits to this strengthening — not to fall from anything — and to do all that one can — both in the ascent and in the descent — at least what one can — and to strengthen and rejoice there in the depths of Sheol — then "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah" — and he is called one who walks in the ways of Hashem.

Segment 9
HE:
(אחי המסור והנלבב אהה רחמו בכל זאת רחמו בכל זאת ובכל זאת רחמו הצלוני בכל זאת ללא שום תירוץ ללא שום תירוץ בעולם דעו לכם דברים אמתיים וצחים אם ברצונכם שיהי' לכם עוד זכיה לראות אותי חי בעולם הזה שלא תשקטו אפילו רגע אחת כי דעו לכם כי כשל כח הסבל באמת לאמתו וזה לא משחק ילדים רק באמת אני מתיירא שלא אסתלק מהעולם לפני הזמן כאן בחו"ל ואז כבר לא יועיל שום דבר ע"כ תחטפו כל זמן שאני חי כי אחרי זה תהיו מהצועקים ואינם נענים. זכרו אני מודיע זאת מקודם זכרו היטב שלא תחשבו שאני רק מפחיד אותכם רק ה' אחד יודע האמת שזה בלי גוזמא לא אחד חלקי אלף מפני שאיני יכול לכתוב לכם בגלל העגמת נפש והמכתב הזה הוא כולו דמעות ודם מעומק דם התמצית, לא כ"כ מהר אוכל לכתוב שוב כזה מכתב אחרי מכתב זה אני מוכרח לשכב מרוב חלישות שאני משקיע במכתב זה כוחי ודם התמצית מפני שאין לי כבר כח להחזיק מעמד לא לא ולא זכרו היטב שלא תקחו את זה בקלות שהמכתב הזה יהי' מונח לכם היטב במחשבתכם שלא תניחו אותו כי בזה אתם מניחים את חיי רח"ל כי הלואי הלואי והלואי שאחזיק מעמד אפילו אם כבר תעשו והשי"ת כבר יעזור מכ"ש וכ"ש שמא חלילא הנכם מתרשלים וזה אמור חלילא לקחת זמן שיהי' בעיניכם כאילו הנכם רואים אותי שוכב מת רח"ל.

EN:
May Hashem grant us merit — to rescue us from all our troubles — in body and soul and sustenance — in the physical and spiritual — Amen. So may it be His will. Amen.

Segment 10
HE:
ע"כ אני מבקש מכם שוב ושוב ושוב שזה לא יהי' קל בעיניכם כי דעו לכם שאני עוד בקושי נושם תחטפו תחטפו תחטפו כל זמן שאני עוד הולך על הרגליים אני כבר לא מסוגל להחזיק מעמד אפילו יום אחד, יום אחד לעשר שנים נחשב בעיני מפני שאיני יכול להיות פה יותר לא לא ולא אני חייב לחזור הביתה מה שיותר מהר איני יכול לכתוב כי הלב שלי מלא על גדותיו וכל לבי שקוע במכתב הזה.

EN:
This forty-first letter — written Thursday of Parshas Behar-Bechukosai, from Jerusalem — is addressed to a new correspondent, Mr. Avraham Mordechai Falbrbaum. The author had been in Meron for Lag B'Omer and was delayed in responding. The letter contains a complete treatment of LM Torah 6 in both Yiddish and Hebrew translation, and four beautiful parallel transformations.

Segment 11
HE:
ע"כ אחיי הנלבבים אתם חיותי הצלוני הצלוני הצלוני אוי אוי אוי הצלוני איני מעונין לדעת כלל איך איני מעונין איני מעונין אחת ולתמיד תעשו מה שביכלתכם ללא שום תירוץ בעולם כלל וכלל אהה בכל זאת רחמו רחמו רחמו הצלוני באמת בלי להטעות עצמכם כלל וכלל ברצינות באמת. חיותי יוצאת ונכספת הביתה הלואי שאחזיק מעמד איני מסוגל לדבר בכלל רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! ובאמת בפנמיות הלב צועק נפשי מאד וקולי הולך מסוף העולם ועד סופו כמו בשעת פרדת הנפש מהגוף, והלאה עשיתי מה שמוטל עלי וחלילא מה שיהי' אני את שלי עשיתי והלאה מה שרשום לכם בשמים לזכות, אני הודעתי מקודם.

EN:
Strengthen from wherever you are (§2): The Jewish person must strengthen himself in G-d — from wherever he is — with complete faith that G-d is present even in the depths of Sheol (leit atar panui minei). Practical program: halachic decisors daily, the Rebbe's books (which transform sins into merits like nard — LM II:8), Likutay Moharan, Likutay Halachos, Likutay Tefillot, Tikkun HaKelali, Talmud, Tanach — all according to capacity.

Segment 12
HE:
תיכף לפעול בענין דרישה שמי שמואל גורעביץ בן ישעיבויץ ימי שנותי הם 41 מ"א שנים נולד בירושלים היינו נתינים רוסים ובעת המלחמה שגרשו את הרוסיים).

EN:
The four transformations (§3): From descents → merits; from afflictions → crowns; from obstacles → pleasantness; from sins → merits. The Rebbe's saying: "Viy es iz, der ikker az men der halt zikh" — "However it may be — the essential is that one holds firm."

Segment 13
HE:
גרשו גם אותי מלאכה מיוחדת אין לי רק אני מסוגל לכמה מלאכות. אני שומר דת רעליגיאזנער (דתי) וכו' אני מבקש אתכם מאד שתעשו תיכף בענין זה כל מה שתוכלו תיכף ומיד בלי אחור כלל ותכתבו לי כמה צריך להתאחר עד שיוגמר בכי טוב והכל בפרוטרוט כל מה שכתבתם בהפאדרינג (כתב דרישה) ומי הוא השולח הפאדרינג כל פרט ופרט: נא לעשות בענין זה ולשוב תיכף ומיד תשובה טובה חזקו ואמצו וה' יהי' בעזריכם

EN:
LM Torah 6 in Yiddish and Hebrew (§§4–5): Shichos HaR"an: "The essential is: from the belly of Sheol I cried out" (Jonah 2:3). Request what is lacking — long to fill the deficiency — but patience and waiting a thousandfold more. Give oneself life with what one can. Even after G-d helps — don't think you're done — request afresh. Baki b'ratzo: Psalms 139:8 — "If I ascend to the heavens — You are there" — still far, must go higher. Baki b'shov: "And if I make my bed in Sheol — behold, You are there" — G-d is there too, don't despair. When one holds firm in both ascent and descent — "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah."

Segment 14
HE:
ותדעו שאין לי שום אופן אחר רק שתשלחו לי פאדרינג ע"כ חושו נא לעזרתי להושיעי ממצוקתי חוסו נא אנא חוסו נא רחמו נא וחמולו נא תדעו בבירור גמור שכל חיי תלוי בזה אל תשקוטו ואל תחשו כי אם החרש תחרישון מי יודע וכו' ותכתבו לי תיכף מה שעשיתם בענין זה וכו' ותדעו שאני מחכה בכליון עינים ממש לתשובתכם ולתשועתכם:

EN:
Key terms: Mr. Avraham Mordechai Falbrbaum — new correspondent; Lag B'Omer at Meron mentioned · Leit atar panui minei — Tikkunei Zohar: no place is empty of Him; G-d is in Sheol too · Nardi natan reicho — LM II:8 — the Rebbe's books transform sins into merits like nard · Four transformations — yiridot → zekhuyot; tzarot → atarot; meni'ot → ne'imot; avonot → zekhuyot · Viy es iz — der ikker az men der halt zikh — "however it may be — the essential is that one holds firm" · Shichos HaR"an — mibeten Sheol shiva'ti — Jonah 2:3; the Rebbe's verse of perseverance · Savlanut v'hamamtanah — patience and the waiting; a thousandfold more important than requesting · Baki b'ratzo — Im esak shamayim sham atah — Psalms 139:8a; expert in the ascent: still far · Baki b'shov — v'atziyah Sheol hineka — Psalms 139:8b; expert in the return: G-d is there too · Yamin Hashem peshutah l'kabel teshuvato — the right hand of Hashem is extended

Segment 15
HE:
ועכשיו אחי יקירי מ' יעקוב נ"י אל תצערני כ"כ במניעת מכתבים רק תכתוב לי בכל פעם משלומכם הכל בפרוטרוט ותכתוכ לי תומ"י תשובה על מכתב הזה. ותכתוב לי משלומך ומשלום ב"ב בפרוטרוט ומהישיבה שלך ופרנסתך ועבודת ה' ואם אתה שלום עם ר' אב"צ נ"י. ואם נסעת למירון. ואיך הי' שם. ומה שלום ראב"צ. ואם הוא עד שבועות שם. ואיך הנהגתו. ומשלום ר' ישראל דוב. ומדוע לא כתב לי תשובה על מכתבי. ומשלום ר' נתן נ"י. וזוגתו וכו' ומשלום כל אנ"ש בפרוטרוט והביהמ"ד ומשלום כל ישראל ואה"ק ובפרט עיה"ק וכותל הק' ותכתוב לי משלום זוגתי ומשלום בני נחמן נ"י וחותני וכל משפחתם ואם מסרתם המכתב להם. ומה השיבו עליו. ואם הם רוצים שלום. על איזה אופן. אם לא יתערבו בענין חסידות. ומלדבר עם מי שהוא. ואם שאשכור דירה מיוחדת וליזון על שלחני. ושאם אוכרח לילך לישיבה או לא. ושאם יקחו לי בחזרה ושאם הם מכניעים א"ע ורוצים שלום באמת. ומה דעתך ודעת אנ"ש בזה. ומה רוצים בענין דיבור עם ראב"צ וכו' : ומה שלום משפחתי ומה אומרים בענייני. ואם יש מכתבים מאבי לשלחם אלי ותקח אדרעס של אבי ותשלח לי ותכתוב לי הכל בפרוטרוט.

EN:
Volume One • Letter 41

Segment 16
HE:
ואני מבקשך שתבקש עלי רחמים בכל המקה"ק ובפרט במירון על ציון התא"ל רשב"י זיע"א תבקש עלי שאזכה למה שצריך לזכות פה על ציון הק' לומר העשרה ק' בעומק הלב באמת לאמתו ולודוי דברים באמת לאמתו וכל התקונים וכו' ושאזכה לבא בקרוב לאה"ק בנקל ולהיות אדם השלם בק' ובטהרה באמת שתהי' כרצוני וכו' ופרנסה ברווח ובנים ת"ח יראים וכו' ולעבוד הי"ת באמת בכל התקונים והעצות של רז"ל הנעור בלילה והתבודדות וכו' וכו' ולהזדכך מזוהמתי באלו ימי הספירה ולזכות לקבלת התורה מחדש וכו' ולתש"ש באמת ולתפלה באמת ולתיקון הברית ושיפתחו המצרים שנוכל בכל ער"ה להיות על ציון הק' ושנהי' כרצון השי"ת ורצון רבינו הק' אכי"ר ועבור כלל ישראל וכו' וכו' ולעורר ר' ישראל דוב שיבקש הרבה עלי שם וכן לר' אב"צ נ"י שיבקש עלי ולכל אנ"ש וכו'.

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 41 [Added by the translator]

Segment 17
HE:
ותכתוב לי משלום ר' לייב ומה נשמע מענין ישוב א"י שרצה לעשות בזה וכו': והנני דו"ש כל אנ"ש ובפרט ר' נתן נ"י וזו' תחי' ור' שלמה נ"י ור' יחיאל נ"י ור' לייביל נ"י ור' דוד חלאדענקא נ"י ור' גדלי' נ"י ור' מאיר נ"י לכולם נאמר זה המכתב. אחי יקירי. יעקוב מפני חביבות אה"ק הנני רוצה לקנות לי חלק אדמה אצל ירושלים בהחברה שאתה קנית בשבילך תכתוב לי המחיר. שצריך לשלם תיכף ואח"כ הכל בפרוטרוט וכן יש איזה מאנ"ש שרוצים ג"כ חלק בזה וכן תדבר עם ר' נפתלי מס' ישוב הדעת האמיתי מר' אברהם ז"ל אפוא נמצא ואפשר הוא הס' חכמה ובינה שנדפס וכו': תכתוב לי בפרוטרוט ונא להרבות רחמים עבורי ועבור כולנו ועבור כל ישראל

EN:
Behold — dear souls — know that on the contrary: Hashem loves the distant ones who draw close to Him — as brought in the Kitzur Likutay Moharan[ליקו"מ = לקוטי מוהר"ן — "Likutay Moharan." The standard abbreviated form used here.] on the Torah [yud — §10] — see there.

Segment 18
HE:
אני מבקש בעדכם על ציון הק' עדיין איני הולך למקוה ה"י ירחם אכי"ר

EN:
And the person — when he is far — and pulls himself toward Hashem — every single pulling — however small — away from the Sitra Achra[ס"א = סטרא אחרא — Aramaic: "the other side." The standard abbreviation for the demonic/impure forces.] — through closing the eyes from evil — and fleeing from evil thoughts and sinful musings — with sit-and-do-not-act[שב וא"ת = שב ואל תעשה — "sit and do not act." The halachic principle of passive restraint — applied here to evil thoughts: don't act on them, simply redirect the mind.] — to think other things — in order to drive away the evil thoughts. And in particular: when the person's first actions pass through his mind — and he breaks his lust — not to muse or think about this. And he fulfills: "And Joseph fled and left his garment" — [this is the thought that is the garment of the mind] — "in her hand and fled and went outside" — and he did not want to enter into plaintiff-and-defendant with the evil inclination. So too must every person. As brought in the holy Zohar on the verse "to do his work" — what is the "work" of the person in this world? To fight with the evil inclination.

Segment 19
HE:
ממני מצפה לראותכם בקרוב שמואל בן פיגא.

EN:
On the contrary — this is the teshuvah hamishkal literally — through this: that the thoughts come upon him — and he flees from them — through this he extracts all the holy sparks that he brought into the Sitra Achra — and this is truly the rectification of the covenant.



# The Path to Jerusalem — Yeshivah Stipend and His Father's Support
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/42/

The Path to Jerusalem — Yeshivah Stipend and His Father's Support
מכתב 42
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/42

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' פ' בהר בחקותי ל"ו לספירה פה אומן [כ"א אייר תר"צ]

EN:
Peace and blessing — to the dear soul — who yearns for the service of Hashem and for drawing close to the true Tzaddik — [for this is the most correct counsel for drawing close to the service of Hashem — as brought in the holy books in the name of the Ba'al Shem Tov[בעש"ט = בעל שם טוב — "the Ba'al Shem Tov." The founder of Chassidism, Rabbi Yisrael ben Eliezer (c. 1700–1760). בעש"ט = the standard abbreviation throughout Chassidic literature.] זצ"ל: that the essential rectification of the penitent is only through drawing close to the true Tzaddik. And so it is brought in the words of our Sages of blessed memory[חז"ל = חכמינו זכרונם לברכה — "our Sages of blessed memory." The standard collective designation for the Talmudic authorities.] — that R' Shimon says: if you have come to be hanged — hang from a great tree. [אם באת ליחנק התלה באילן גדול — "If you have come to be hanged — hang from a great tree." Talmud, Sanhedrin 9b / Pesachim 112a. R' Shimon bar Yochai's teaching: if you must hang yourself (meaning: if you must depend on someone for help) — attach yourself to someone great. Applied in Breslov: attach yourself to the greatest Tzaddik available — Rabbi Nachman of Breslov — for the greater the Tzaddik, the greater the power of connection.] And in the words of our master the Rebbe זצ"ל — certainly full of this.] — Mr. Avraham Mordechai Falbrbaum, may his light shine.

Segment 2
HE:
לכבוד אחי יקירי נפשי ולבבי חמדת לבי וכל חיותי.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing — I received your letter of Parshas Bamidbar, Erev Rosh Chodesh Sivan. And what shall I say to you — dear soul — certainly it is not easy for me to write every time — and you must give life to yourself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself." The standard abbreviation.] — and so too to your dear and outstanding friend — Mr. Yitzchak Moshe Ansbacher, may his light shine. And even when you feel benefit from my letter — [for the letter at this time — from persons who feel what is happening in a generation so lowly and material as this — has the power to strengthen: not to fall, G-d forbid, from all that passes] — in any case you need to give life and strengthen yourselves for a long time through this. And nonetheless — I will not withhold, G-d forbid — and I will not hide, G-d forbid — from responding and giving life and strengthening all who need this at every time that is needed for them.

Segment 3
HE:
האברך הנעלה מוה"ר יעקוב זאב נ"י ברזשעסקי אחי יקירי. מה זאת שלא השבת לי תשובה על כל המכתבים ששלחתי לך חמשה מכתבים רעצפיסט על אדריסתך ואדרעס (רשום על כתובתך וכתובת) ר' נתן נ"י ושם הי' מונח כל הכתבים של הכוכבי אור חלק אנשי מוהר"ן וששון ושמחה אמת ואמונה ועוד כתבים מרבינו ז"ל ולא קבלתי עליהם שום תשובה מה זאת ועל מה זאת? אינך יכול לתאר ולצייר גודל היסורים והצער שיש לי והכליון עינים בכל יום ובכל שעה ורגע, אינני יכול להבין אותך מה זה אתך ואיני יודע מה לחשוב. וכל אנ"ש אינם מבינים זאת שאין אתם משיבים תשובה על המכתבים ע"כ נא ונא להשיב תיכף תשובה אם קבלת כל המכתבים וכו'.

EN:
Hashem Loves the Distant; Joseph Fleeing; Teshuvah HaMishkal = The True Covenant Rectification Behold — dear souls — know that on the contrary: Hashem loves the distant ones who draw close to Him — as brought in the Kitzur Likutay Moharan[ליקו"מ = לקוטי מוהר"ן — "Likutay Moharan." The standard abbreviated form used here.] on the Torah [yud — §10] — see there. And the person — when he is far — and pulls himself toward Hashem — every single pulling — however small — away from the Sitra Achra[ס"א = סטרא אחרא — Aramaic: "the other side." The standard abbreviation for the demonic/impure forces.] — through closing the eyes from evil — and fleeing from evil thoughts and sinful musings — with sit-and-do-not-act[שב וא"ת = שב ואל תעשה — "sit and do not act." The halachic principle of passive restraint — applied here to evil thoughts: don't act on them, simply redirect the mind.] — to think other things — in order to drive away the evil thoughts. And in particular: when the person's first actions pass through his mind — and he breaks his lust — not to muse or think about this. And he fulfills: "And Joseph fled and left his garment" [Genesis 39:12 — Potiphar's wife grabbed Joseph's garment and he fled, leaving the garment behind. Applied here to the person's mind: the "garment" (beged) is the thought — the external wrapping of the mind. When an evil thought grabs hold, one must flee and leave the "garment" — the thought — behind, just as Joseph left his physical garment.] — [this is the thought that is the garment of the mind] — "in her hand and fled and went outside" — and he did not want to enter into plaintiff-and-defendant with the evil inclination. So too must every person. As brought in the holy Zohar on the verse "to do his work" — what is the "work" of the person in this world? To fight with the evil inclination. [Zohar I:190b — on Genesis 39:11 "to do his work" — the Zohar teaches that Joseph's "work" alluded to his soul-work: to combat the evil inclination. And "the work" of every Jewish person in this world is this combat.] On the contrary — this is the teshuvah hamishkal literally — through this: that the thoughts come upon him — and he flees from them — through this he extracts all the holy sparks that he brought into the Sitra Achra — and this is truly the rectification of the covenant.

Segment 4
HE:
אחי יקירי ראטווע מיך שוואג ניט גוואלד האב רחמנות ראטווע מיך ארוס אוב די וויסט מען זאל זיך נאך זעהן אוף דער וועלט בחיים חיותינו זאלסטי רחמנות האבין אין זיך אוועק לייגין מיך ארוס ציא פאדערין ציא אייך אן אשום תירוץ אין דער וועלט ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם. איך קען שוין גאר ניט אוס האלטען. זייא ניט גורם ח"ו קודם הזמן ח"ו ווארין מיין גאנץ לייבין היינגט אין דעם אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו חני נא בעד הנפש חני נא גואלד גואלד גואלד שוויגט ניט גואלד ראטויט מיך כל זמן איך לייב נאך גואלד גואלד גואלד רחמנות רחמנות רחמנות אוי האט רחמנות ראטוועט מיך ראטוועט מיך השי"ת ווייסט דיים אמת אז מיין גאנץ הארץ שטעקט אין די בריף עס איז הולי בליט מיט טרערין. איך שרייב ניט כטפה מן הים ווארין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איך רייס ארוס דיא עטליכע ווערטר מיט גואלד חאטשי איך קען ניט. אינמאל פאר אלי מאל איך וויל גאר ניט וויסען. טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא. גואלד גואלד גואלד האט רחמנות באמת וואס עס אוף מיר אגרוס רחמנות האט פארט רחמנות. איך דארף האבין רחמים גדולים איך זאל חלילא ניט שטארבין ח"ו ווארין עס איז מיר אומגליך דא אוס ציא האלטען איין מאל פאר אלי מאל פאר חאפט וואס פריער. שווייגט ניט. ראטוועט מיר אפ מיין גוף אין נפש רוח נשמה.

EN:
Lowliness + Not Falling; Silence from Shame Higher than Wisdom; Anava Yoser Kulam And the essential: the person needs to greatly strengthen himself — even though in truth the person must feel his lowliness and his distance and his deeds — in order not to become arrogant, G-d forbid — and to be ashamed of his deeds — for through this all his sins are atoned — as our master the Rebbe זצ"ל brings in Torah 6 in Likutay Moharan — in the Torah "Call out to Joshua" — the essential of teshuvah: when one hears his humiliation — [the truth is that his intention is for all the humiliations that people humiliate him — but one who is humiliated by no person — the essential simple meaning of "his humiliation" is: the humiliation within himself — that he feels within himself the shame that he is so far from Hashem — (and he feels the shame more than those whom others humiliate) — and in particular when he sees and it seems to him that his companions merit more than he does and so on] — "let him be still and silent" — receive it with love — and let it be an atonement for the sins. And on the contrary — through this he can merit to the Crown. And this is "a fence for wisdom is silence" [Pirkei Avos 3:13 — "A fence for wisdom is silence." Rabbi Akiva. Applied here: the silence born of shame and the feeling of smallness is a higher level than the wisdom itself — it is the fence and protection surrounding wisdom, standing above it.] — for the silence from the shame and the feeling of smallness — is higher than the wisdom — which is the divine service — when one does not feel the smallness. And this is the aspect of "humility more than all" — for the humility and the smallness that the person feels within himself — however he is — is higher and better than a person who has not sinned and serves Hashem and feels within himself greatness and the pride of Hashem — may G-d protect us. And therefore certainly it is a good attribute — that the sins are atoned — and when one feels one's smallness and one's distance. But not to fall, G-d forbid. And on the contrary: to know with complete certainty that Hashem is with him — and that he is close to Hashem — and he can still merit the highest ultimate level. And if he will truly regret the past — and guard himself for the future — and request from Hashem for the future — then he should believe in Hashem that Hashem will certainly bring him close. But he needs great waiting and strengthening — not to fall from the argument of the evil inclination — seeing that what still passes over him passes over him. He must fulfill what our Sages of blessed memory bring there in that Torah: to be expert in the descent and expert in the ascent — to be strong — to hold always to Hashem — even if what passes over him passes — and even "and if I make my bed in Sheol" — literally in the depths of Sheol — let him not retreat from Hashem, G-d forbid. And let him do what he can still do — and then "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah."

Segment 5
HE:
ידידים אוהבים נאמנים באמת וויא קענט ציא הערין אין שווייגין אין זיך גאר ניט מאכין וויסענדיג. אוי האט רחמנות אוב איר ווילט איך זאל נאך לייבען אוף דער וועלט מיין הארץ איז פיל אין צי בראכין איך קען גאר ניט שרייבען נאר איין ווארט הושיעה! הושיעה! הושיעה! ראטוועט! ראטוועט! רחמנות! רחמנות! קרעו סגור לבבי ותראו וויא מיין הארץ ווינט אין טריפט אין מיר וואס זאל איך אייך זאגין איין ווארט. ראטוועט. איך ווייס גאר ניט איך בין ממש צי מישט פון זינד איך בין אוועק פין איך, איין ווארט איך קען שוין גאר ניט אויס האלטין גוואלד הארצידקע טייערע ברודער ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. וואס שווגט איר האט רחמנות אהובים ידידים באמת גואלד ראטוועט מיך ארוס גואלד טיט וואס איהר קענט ווארין איך האב שוין ניט קיין כח אוס ציא האלטען ממש בנפשי הוא. ווען איר זאלט וויסען אין פילען וואלט איר איין רגע ניט גשוויגען. איר וואלט זיך מוסר נפש גווען מה אומר מה אדבר. מה אומר מה אדבר. מה אומר ומה אדבר.

EN:
And the person — when he is far — and pulls himself toward Hashem — every single pulling — however small — away from the Sitra Achra[ס"א = סטרא אחרא — Aramaic: "the other side." The standard abbreviation for the demonic/impure forces.] — through closing the eyes from evil — and fleeing from evil thoughts and sinful musings — with sit-and-do-not-act[שב וא"ת = שב ואל תעשה — "sit and do not act." The halachic principle of passive restraint — applied here to evil thoughts: don't act on them, simply redirect the mind.] — to think other things — in order to drive away the evil thoughts. And in particular: when the person's first actions pass through his mind — and he breaks his lust — not to muse or think about this. And he fulfills: "And Joseph fled and left his garment" [Genesis 39:12 — Potiphar's wife grabbed Joseph's garment and he fled, leaving the garment behind. Applied here to the person's mind: the "garment" (beged) is the thought — the external wrapping of the mind. When an evil thought grabs hold, one must flee and leave the "garment" — the thought — behind, just as Joseph left his physical garment.] — [this is the thought that is the garment of the mind] — "in her hand and fled and went outside" — and he did not want to enter into plaintiff-and-defendant with the evil inclination. So too must every person. As brought in the holy Zohar on the verse "to do his work" — what is the "work" of the person in this world? To fight with the evil inclination. [Zohar I:190b — on Genesis 39:11 "to do his work" — the Zohar teaches that Joseph's "work" alluded to his soul-work: to combat the evil inclination. And "the work" of every Jewish person in this world is this combat.]

Segment 6
HE:
השי"ת זאל רחמנות האבין אוף מיר ויתן בדעתכם לבלי לישן ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל. וואס איר קענט טואין ווארין כשל כח הסבל. אוי איך קען גאר ניט רעדין נאר אויב איר ווילט איך זאל לייבען זאלט איר רחמנות האבין גואלד אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא. רחמו נא. חוסו נא. וחמלו נא. חני נא, בעד הנפש חני נא, בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו'. איין בורא עולם ווייסט דעם אמת מיין הארץ אוי וויא אזו האלט איך אויס איין טאג אוי טוב פת חרבה וכו' אוי אוי אוי אוי האט פארט באמת רחמנות בלי הטעה בלב. האט פארט רחמנות איר וועט קיין חרטה ניט האבין לא בעלמא דדין ולא בעלמא דאתי. אין ווייטער עשיתי מה שמוטל עלי איך האב מיינס גטואין. אין ווייטער ווילט איר מקיים זיין לא תעמוד על דם רעך. מיין אחריות האב איך אראפ גנומען ווארין וואס קען איך מער טואין שומו שמים על זאת!!! שיקט אפאדרינג וויא איך האב גשריבען אין די פריערדיגי בריף:

EN:
On the contrary — this is the teshuvah hamishkal literally — through this: that the thoughts come upon him — and he flees from them — through this he extracts all the holy sparks that he brought into the Sitra Achra — and this is truly the rectification of the covenant.

Segment 7
HE:
(הצלני אל תשקוט אהה (גואלד) רחם הצלני אם ברצונך שעוד נתראה כאן בעולם בחיים חיותנו שתרחם ותניח עצמך לדרוש אותי אליכם ללא שום תירוץ בעולם כי כל חיי תלויים בזה איני מסוגל כבר כלל לסבול אל תגרום ח"ו קודם הזמן ח"ו כי כל חיי תלויים בזה אל תחרישו ואל תשקוטו קומו נא עמדו נא חני נא בעד הנפש חני נא אהה אהה אהה אל תשקוטו אהה הצלוני כל זמן שאני עוד חי אהה אהה אהה רחמנות רחמנות רחמנות אוי רחמו הצלוני הצלוני השי"ת יודע האמת שכל ליבי שקוע במכתב וכולו דם ודמעות איני כותב כטיפה מן הים כי איני מסוגל כלל לכתוב רק אני מוציא בכח הכמה מלים ספורות אלו על אף שאיני מסוגל. אחת ולתמיד איני רוצה לדעת כלום טכסו עצה מה לעשות כי בנפשי הוא אהה אהה אהה רחמו באמת כי רחמנות גדולה עלי רחמו עלי בכל זאת אני זקוק לרחמים גדולים שלא אמות חלילא ח"ו כי אין לי אפשרות להחזיק פה מעמד תחטפו מה שיותר מהר אל תשקטו הצילו את גופי נפשי רוחי ונשמתי.

EN:
And the essential: the person needs to greatly strengthen himself — even though in truth the person must feel his lowliness and his distance and his deeds — in order not to become arrogant, G-d forbid — and to be ashamed of his deeds — for through this all his sins are atoned — as our master the Rebbe זצ"ל brings in Torah 6 in Likutay Moharan — in the Torah "Call out to Joshua" — the essential of teshuvah: when one hears his humiliation — [the truth is that his intention is for all the humiliations that people humiliate him — but one who is humiliated by no person — the essential simple meaning of "his humiliation" is: the humiliation within himself — that he feels within himself the shame that he is so far from Hashem — (and he feels the shame more than those whom others humiliate) — and in particular when he sees and it seems to him that his companions merit more than he does and so on] — "let him be still and silent" — receive it with love — and let it be an atonement for the sins.

Segment 8
HE:
ידידים אוהבים נאמנים באמת איך הנכם מסוגלים להקשיב ולשתוק ולא להתייחס. אוי רחמו אם ברצונכם שעוד אחיה פה בעולם ליבי מלא על גדותיו ושבור איני מסוגל לכתוב רק מלה אחת הושיעה! הושיעה! הושיעה! הצילו! הצילו! רחמו! רחמו! קרעו סגור לבבי ותראו איך ליבי בוכה ומדמם בתוכי מה אומר לכם מלה אחת הצילו. איני יודע כלום אני ממש מטושטש מאז שהלכתי ממכם, מלה אחת איני מסוגל יותר.

EN:
And on the contrary — through this he can merit to the Crown. And this is "a fence for wisdom is silence" [Pirkei Avos 3:13 — "A fence for wisdom is silence." Rabbi Akiva. Applied here: the silence born of shame and the feeling of smallness is a higher level than the wisdom itself — it is the fence and protection surrounding wisdom, standing above it.] — for the silence from the shame and the feeling of smallness — is higher than the wisdom — which is the divine service — when one does not feel the smallness. And this is the aspect of "humility more than all" — for the humility and the smallness that the person feels within himself — however he is — is higher and better than a person who has not sinned and serves Hashem and feels within himself greatness and the pride of Hashem — may G-d protect us. And therefore certainly it is a good attribute — that the sins are atoned — and when one feels one's smallness and one's distance. But not to fall, G-d forbid. And on the contrary: to know with complete certainty that Hashem is with him — and that he is close to Hashem — and he can still merit the highest ultimate level.

Segment 9
HE:
אהה אחיי היקרים הנלבבים ר' שלמה וועקסלער, ר' נתן, ר' דוד חלאדענקע, ר' יחיאל, ר' גדלי', ר' מאיר, ר' יעקוב זאב, ר' אב"צ. מדוע הנכם שותקים רחמו אהובים ידידים באמת אהה הצלוני אהה עשו מה שביכולתכם כי אין לי כבר כח להחזיק מעמד יותר ממש בנפשי הו לו היתם יודעים ומרגישים לא הייתם שותקים אף רגע הייתם מוסרים את הנפש מה אומר מה אדבר מה אומר מה אדבר מה אומר ומה אדבר.

EN:
And if he will truly regret the past — and guard himself for the future — and request from Hashem for the future — then he should believe in Hashem that Hashem will certainly bring him close. But he needs great waiting and strengthening — not to fall from the argument of the evil inclination — seeing that what still passes over him passes over him. He must fulfill what our Sages of blessed memory bring there in that Torah: to be expert in the descent and expert in the ascent — to be strong — to hold always to Hashem — even if what passes over him passes — and even "and if I make my bed in Sheol" — literally in the depths of Sheol — let him not retreat from Hashem, G-d forbid. And let him do what he can still do — and then "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah." Your friend who wishes you all good forever. Shmuel HaLevi Horovitz 📜 Translator's Summary — Letter 42 [Added by the translator] This forty-second letter — written Wednesday, 27 Sivan 5723 — addressed to Avraham Mordechai Falbrbaum and his friend Yitzchak Moshe Ansbacher — contains a tightly packed teaching on teshuvah, the role of the Tzaddik, Joseph's flight, teshuvah hamishkal, and the paradox of feeling lowliness while not falling.

Segment 10
HE:
שהשי"ת ירחם עלי ויתן בדעתכם לבלי לישון ורק לעשות בכל יכלתכם ובכל כוחכם בלי שום תירוץ בעולם כלל וכלל מה שביכלתכם כי כשל כח הסבל אוי איני מסוגל כלל לדבר רק אם ברצונכם שאחיה שתרחמו אהה אנא כנה עורו נא התעוררו נא חנו נא רחמו נא חוסו נא וחמלו נא חני נא בעד הנפש חני נא בעד עלוב נפש כמוני אומלל כמוני וכו' בורא עולם אחד יודע באמת את לבי אוי איך אני מחזיק מעמד יום אחד אוי טוב פת חריבה וכו' אוי אוי אוי אוי בכל זאת רחמו באמת בלי הטעה בלב רחמו בכל זאת אתם לא תחרטו לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. והלאה עשיתי מה שמוטל עלי אני את שלי עשיתי והלאה אם ברצונכם לקיים לא תעמוד על דם רעך. את אחריותי הסרתי כי מה בכוחי לעשות יותר שומו שמים על זאת!!! שילחו דרישה כמו שכתבתי במכתבי הקודם).

EN:
The Tzaddik as essential (§1): The Ba'al Shem Tov: the penitent's essential rectification is only through the Tzaddik. R' Shimon bar Yochai: if you must hang — hang from a great tree (Sanhedrin 9b).

Segment 11
HE:
שמי שמואל גורביץ בן 41 שנים נולד בפלסטינה. יצא משם בתחלת המלחמה וכו': תכתבו לי תשובה טובה בכל מכל כל וכמה יתאחר הכל לכתוב באריכות.

EN:
Joseph's flight = teshuvah hamishkal (§3): Hashem loves the distant who draw close (Kitzur LM §10). Fleeing evil thoughts with sit-and-do-not-act. The "garment" Joseph left behind = the thought/intention the person flees from. Zohar: "to do his work" = to fight the evil inclination. Teshuvah hamishkal: when thoughts come and one flees — this extracts the holy sparks from the Sitra Achra = true tikkun habrit.

Segment 12
HE:
אחי יקירי יעקוב נ"י איך שכחת אותי היתכן היתכן היתכן כזאת. נא לכתוב לי משלומך בפרוטרוט ושלום ר' ישראל דוב נ"י ושלום כל אנ"ש ושלום בני ומה נשמע עם חותני וזוגתי ואם רוצים שלום. ועל איזה אופן ומה דעתכם בזה ומה שלום העיר הק' והכותל הק' וישראל ושלום אה"ק בכלל ובפרט. ובענין הפארדרינג מה אתם עושים וכמה יתאחר ונוסח הפאדרינג ואם צריך תמונתי לזה וכו' הכל לכתוב ואם שקט ושלו בעיר בלי פחד ואיך הי' הל"ג בעומר. ואם הי' מדובקים התפלות. ואם הי' התעוררות ושמחה. הכל לכתוב באריכות להחיות נפשי נא לכתוב בכל פעם כי זה כל חיותי לשמוע משלומכם. נא לשלוח לי אדרעס של אבי ליקח אצל משפחתי ואם יבא מכתבים מאבי וכו' ומשפחתי שייסיעו לי ממני ידידכם באמת שמואל בן פיגה המכתב שכתבתי לר' אלטר תקרא ג"כ כי הוא גם בשבילך

EN:
Lowliness and silence (§4): LM Torah 6: the essential of teshuvah = hear one's humiliation = feel one's own smallness and distance — this atones sins. "A fence for wisdom is silence" (Avos 3:13): the silence of shame is higher than wisdom. "Humility more than all" (Anava yoser kulam): the person who has sinned and feels lowliness is higher than the person who has not sinned but feels pride. But do not fall — know Hashem is close. Expert in descent and ascent — the right hand of Hashem extended.

Segment 13
HE:
ב"ה יום י"ט לחודש סיוון א' שלח פה אומן ת"ו [תר"צ]

EN:
Key terms: Ba'al Shem Tov — teshuvah through the Tzaddik · Im basa lihanak — tele b'ilan gadol — hang from a great tree; Sanhedrin 9b · Kitzur LM §10 — Hashem loves the distant who draw close · Vayanos Yosef vaya'azov bigdo — teshuvah hamishkal — Joseph's flight; extracting sparks from the Sitra Achra · Zohar — la'asos melachto — "to do his work" = fight the evil inclination · LM Torah 6 — bizu'on = bizu'ono b'atzmo — humiliation within oneself = feeling one's distance from G-d · Seyag l'chochma shtikah — Avos 3:13 — silence from shame higher than wisdom · Anava yoser kulam — humility more than all; the sinner who feels lowliness higher than the proud righteous

Segment 14
HE:
לכבוד אחי היקרים הנאהבים והנעימים הקשורים בנפשי וכו' וכו' כש"ת ה"ה מוה"ר שלמה נ"י ור' נתן נ"י שליט"א

EN:
Volume One • Letter 42

Segment 15
HE:
את מכתבם היקר קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלה"ט ומהבשורה טובה שאתם עושים בענין להצילני ממות. משאול. מבאר שחת. מיון מצולה. והנני מבקש על להבא נא ונא לבלי להתרשל בזה כלל וכלל אפי' רגע כי ממש חיי אינם חיים כי הסכנה ג' רח"ל שלא אהי' פושע ישראל ח"ו כי המצולות ים גדולים בלי שעור וערך ואני פלג גוף יותר מששה שנים ואיך אני יכול לסבול חיים כאלה המרורים ממות מיין הארץ איז מיר אזו בוטער ביז איך קען גאר ניט שרייבען אהה אהה אהה עד מתי עד מתי עד מתי. וואס זאל איך טואין (לבי כ"כ מר עלי שאיני מסוגל בכלל לכתוב אהה אהה אהה עד מתי עד מתי עד מתי מה אעשה) אני צריך למסור נפשי לגמרי שיהי' די לצרותי. ומה אעשה. נא לבלי לחרוש ולבלי לשקוט הן מתפלה והן מהשתדלות בכל כח ולב ונפש. איר זאלט מיך אין גאנצין אפ ראטווען (שתצילו אותי לגמרי) הן גופי ונפשי ורוחי ונשמתי וכל הדורות התלוים בי.

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 42 [Added by the translator]

Segment 16
HE:
ונא לכתוב תיכף כל הפרטים הן מענין שלום בית והן מהפאדרינג הכל כאשר לכל לכתוב לי באר היטב. ולעשות כל יכלתכם במהירות האפשרי והכסף הנשאר מה 2 פונטים תוכלו לקנות אתרוג משכם שאינו מורכב בלי פיטום ולשלח א' או שתיים וכו' נא לקיים זאת.

EN:
"After greeting you with great love — I write to you: I have held your letter — and I am praying for you all the time. May Hashem accept our prayers favorably. Amen. So may it be His will."

Segment 17
HE:
והנני דו"ש אחי היקר וכו' נפשי ממש מוה"ר יעקוב נ"י מה זה אתך אינך משיב לי שום מכתב וא"א לשער גודל הצער והיסורים שיש לי מה שאין לי שום ידיעה מאתך וממש בנפשי הוא נא לתקן זאת תיכף לכתוב לי משלומך באר היטב ולהשתדל בכל כוחך בענין הפאדרינג וגם בענין האתרוג. נא לכתוב לי באר היטב כל הפרטים מהפאדרינג ומתי יוגמר וכו' גם תתודע אצל יצחק הוז כמה מחיר שיפסקארטע (כרטיס נסיעה באניה) וכו' וגם תכתוב לי אם מניחים לכנוס לא"י מכל המקומות וכו' וגם תודיעני משולום זוגתי ובני נ"י וכל משפחתם וגם ממשפחתי ואם מוכנים זוגתי לעשות שלום ועל איזה אופן ואם מסרתם להם המכתב ששלחתי לכם בחורף העבר הכל כאשר לכל בפרוטרוט. ושלום כל אנש"ש ושלום ר' ישראל דוב מטברי' ואיך ה"י הל"ג בעומר במירון. ואם קבלת כל הקנטרוסים מאנשי מהר"ן וששון ושמחה. ושאר ענינים מרז"ל ובכמה מכתבים ואם הם שמורים אצלך. והנני דו"ש אהובי ידידי היקר מו"ה אב"צ נ"י ומוה"ר יחיאל נ"י וכל אנ"ש. נא לבלי לאחר ולעכב שליחת מכתבים כי יש לי מזה צער וכליון עינים בלי שעור:

EN:
"And I received your letter [R' ... may his light shine] from Erev Rosh Chodesh Elul with the check of 5 dollars for a pidyon. Although it is very hard for me to write — and time does not take me into account — for I am busy with my sessions — and composing and arranging books — both from the holy Rebbe and in general on the lineages of families of Tzaddikim and Geonim."

Segment 18
HE:
ממני ידידם מצפה לראותם בקרוב: שמואל בן פיגה

EN:
"In any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] — it is impossible to be dismissed without anything — something to write of Jewish matters. The weekly Torah portion: 'When you go out to war' — meaning: the war against the evil inclination — which is the hardest war — as brought in Proverbs: 'one who rules his spirit — has captured a city' — that to conquer oneself is greater than conquering the greatest city. When anger comes to a person toward someone — and he holds back the anger — and does not act cruelly — neither in deed nor in speech — and he is silent because of teshuvah and atonement for sins — this is called: killing the evil inclination — as the Rebbe brings in the Torah 'Call out to Joshua' — for the essential of teshuvah is to hear one's humiliation — to be still and silent. And also: even when no one humiliates — only the shame from being far from Hashem — and receiving this with love — that it should be an atonement for sins — this is the essential teshuvah."

Segment 19
HE:
ב"ה יום ערב סוכות פה אומן יצ"ו

EN:
"For if things would always go smoothly in Judaism — one could make a mistake and think that one has already reached a level — and receive pride — which is worse than everything — as the Rebbe brings in Torah 107 in Likutay Moharan: 'Ki Seitzei lamilvama al oyvecha' — 'when you go out to war against your enemy' — which is the evil inclination — 'and Hashem your G-d will give him into your hand' — that the evil inclination will entice you in your thought — that you are already a Tzaddik — in the aspect of 'a righteous man rules in the fear of the One' — and 'Hashem your G-d is in your hand' — that is: everything you want — you already accomplish — and this is truly not good — for there is nothing worse than arrogance." [תורה ק"ז בלקוטי מוהר"ן — "Torah 107 in Likutay Moharan." LM Part 1, §107 — a teaching on the verse from Parshas Ki Seitzei: "When you go out to war against your enemy — and Hashem your G-d will give him into your hand." The Rebbe teaches: the "enemy" is the evil inclination[ק"ז = קז — the number 107. The section of LM Part 1, §107 — on the verse from Ki Seitzei and the trap of arrogance as the evil inclination's last weapon.] — and "Hashem your G-d will give him into your hand" means: when the evil inclination can no longer prevail against you through sin, it will seduce you into thinking you are already a Tzaddik — a subtle and even more dangerous trap.]

Segment 20
HE:
שלום וברכה וגמר חתימה טובה לכבוד אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי מוה"ר יעקוב זאב נ"י

EN:
"For when the evil inclination has no more counsel with the person — it throws him into arrogance. And what is the remedy? — 'And you shall take captive his captives' — with what he wants to catch you — catch him instead. On the contrary: if it is already so — that I have arrogance — then Hashem is completely far from me. For as the person appears: the essential is when he knows his state and is lowly in his own eyes — then Hashem is with him. But however great he is — if he knows he is great — then Hashem is far from him. Therefore[א"כ = אם כן — "and therefore / if so." The logical conclusion.]: if I hold myself as great — then Hashem is completely far from me."

Segment 21
HE:
המכתב נתאחר עד היום. והנה כבר קבלתי המעות ומה אומר לך איהר האט פונקט ציא גטראפען איהר וועט מחי' זיין באמת אנ"ש (קלעתם בדיוק למטרה תחיו באמת את אנ"ש) העובדים ה' באמת על יו"ט ובס"ה יש לחלק סך 90 רובל וחלקתי את המעות לשני פעמים. חצי על ערב החג הראשון והחצי על הושענא רבא. וגם הנני נותן פתקאות עם השמות לכל א' שיבקשו בעדכם וגם לקחתי מזה לשלם בעד מנין על הציון הק' בחצות לילה על ג' פעמים היינו שילכו ג' לילות ויבקשו עבורכם וגם ארשום שמותכם שבכל פעם שיהי' מנין תמיד יתפללו עבורכם תאמינו לי איהר האט ציא גטראפען (קלעתם למטרה) בפעם זה יותר מה שאני עשיתי בכל מה ששלחתי כל הזמן כידוע לך ותמיד טוב רק בדרך הזה.

EN:
"And this counsel the Rebbe gives to the greatest Tzaddikim — who are already completely pure — and their greatness is truly great. All the more so simple people like us — we must look around at what happens with us — so that we should not make the mistake — only we must give ourselves life with the mercies of Hashem — which are very great — 'and I [dwell] with the crushed one' — and the merit of the true Tzaddikim who lower themselves for the honor of Hashem — to all the lowly ones — to give them life and to save them — and to heal them from all their wounds — and to delight them with all the delicacies of the world — all for the honor of Hashem — for such is the will of Hashem from the greatness of His mercies."

Segment 22
HE:
והנה בגיני נא אחי היקרים החביבים כנפשי חוסו ורחמו וחמלו עלי תיכף ומיד לטכס עצה אולי תוכלו סוף כל סוף לשלוח לי פאדרינג תלכו להרב קוק. (קבלתי ידיעה מאבי ששלח מכתב להרב קוק בגיני) וטכסו אתו עצה מה שיוכלו לעשות בשבילי כי על האופן שהנני מוכן לבחון אותי אחר יו"ט לאהרן לייב זה אש להבה ממש. ומי יודע מה יוכל היות מזה אפשר קענט איהר פארט זייעהן (אולי תוכלו בכל זאת לראות) על האופן הנזכר למעלה תצילו אותי מסכ"נ גדולות נא להשיב תיכף תשובה ברורה ונכונה: הר"ה הי' ב"ה טוב ויפה היו הרבה יותר אנשים משנה שעברה ונפשות חדשות הרבה בחורים וזקנים ורבנים. אבל רק ממדינתינו

EN:
"And this is indeed the Torah 'Ki Seitzei' in Likutay Moharan Part 2 §82 [לק"מ ח"ב פ"ב — "Likutay Moharan Part 2, §82." ח"ב = Part 2 (Tannina); פ"ב = peh(80) + beis(2) = 82. LM Tannina, §82 — the teaching that things go "out of order" (shelo k'seder) for a person when he has arrogance — but when he nullifies himself completely before Hashem — then things proceed "in order" (k'seder) — kindness and mercy — the divine Name of Havayah in its proper sequence.] — that things go out of order for the person when he has arrogance — but when he nullifies himself completely before Hashem — that he is nothing — only everything is from Hashem — then things go for him in order — kindness and mercy — the divine Name Havayah in order. And this is the path of the month of Elul: 'I am to my Beloved and my Beloved is to me' — both in this Torah — and in Torah 6 'Call out to Joshua' — where 'If I ascend to the heavens — You are there' — means: when things go well with the person in Judaism — and he thinks he has already ascended to the heavens — he should know that he is still very far — for His greatness has no limit. And conversely: 'And if I make my bed in Sheol — You are there' — if he thinks he is already completely in Sheol — he should know that Hashem is there with him — for there is no despair at all in the world — and everything is only from the mercies of Hashem — and His wonders and His greatnesses (that is: His kindnesses and mercies) have no limit."

Segment 23
HE:
הנני שולח לך רצוף פה הוודוי דברים של ר' יצחק ברייטער ששלח להניח על הציון. וגם תעתיק המכתב ששלחתי פה לראב"צ ותצניע בין הכתבים ואיה"ש אחר יו"ט אשלח לך מכתב באריכות ראשי פרקים מה שנתחדש לי בענין הנהגה ועבודת ה'. וכל השנה הזאת ההנהגה שנהגנו פה וכו' וכו' וגם אשלח איזה תיקון הכלליס' שהיו מונחים על ציון הק' וגם שמן מהנר תמיד ותצניעו אותם וגם אכתוב וארשום מה שתקח לך ומה שתצניע בעדי. וכתבים שאני שולח לך איזה שהוא הכל כאשר לכל תצניע אותם עבורי ועבורך שיהי' טובה לכולנו ולכל ישראל. נא לשלוח שמן זית איזה פונט 2 3 למעה"ש למעה"ש ונא להודיע לי מה זאת שכתבתי לך כמה פעמים שתכתוב לי משלום ר' ישראל דוב ואינך משיב אין קול ואין עונה. היסורים שלי ושל כולנו מזה אין לשער ולהעריך כלל נא להחיות נפשינו ולכתוב באריכות משלומו הטוב של ר' ישראל דוב מטבריא למעה"ש למעה"ש למעה"ש וגם משלום דודי ר' אבנר וכו' ור' נתן חנה'אס ור' שלמה קאוולער והאשה לאה ובנה סענדיר וכו' ויהודא מחיפה ושאר אנ"ש מכל המקומות

EN:
"And the strengthening must be taken: to always seek Hashem — and to seek the lost objects — to long toward Hashem — that He should help to rectify what he corrupted — and that he should be close to Hashem — and not despair from seeking — through Torah and prayer and verbal confession and good deeds[מעש"ט = מעשים טובים — "good deeds."] — all this is called seeking — and hisbodidus — and whatever he does should be for the sake of the unification of the Holy One and His Shechinah[קוב"ה = קודשא בריך הוא — Aramaic: "the Holy One blessed be He." The standard Zoharic/Talmudic designation for G-d.] — to rectify and unify what he blemished — and not to despair — even if one seeks and finds nothing at all, G-d forbid — on the contrary: one loses even much more — he should know with certainty that he will find — and in the end everything will be turned to good. So may it be His will. Amen."

Segment 24
HE:
ונא לבקש הרבה עבורי תמיד שיצליח הי"ת את דרכי ויביאני אל ארצינו שלום בזה בגופי ובתורתי אכי"ר ממני ידידך שמואל נא להשיב תשובה באריכות נא לשלוח איזה לוחות באיזה מכתבים

EN:
"Elul is days of teshuvah from love — kindness — will and mercy — and preparation for Rosh Hashana — which is the head of the year. And everything must be with joy from love. And Erev Rosh Hashana: a pidyon — for our Chassidim — and recite the Tikkun HaKelali in connection to the Rebbe — as if one is by the Rebbe at the gravesite. And so: the verbal confession — and Prayer 4 in Likutay Tefillot. And Rosh Hashana: think good thoughts that Hashem will do good for us — and weeping from within joy — and connect oneself to all the gatherings of our Chassidim — 'in the midst of my people I dwell' — and eat rich foods and so on — 'for the joy of Hashem is your strength.' And the Ten Days of Repentance: one can rectify each day all the days of all the years — Shabbos: all the Shabbosses — Sunday: all the Sundays — and all the days of the week — and everything must be with joy and strengthening. And Yom Kippur: to confess — to draw out the arrows from the soul from the sins — these are the ten times 'al chet.' [יו"כ מתוודה זיין ארוס נעמין די פיילען פון דער נשמה פון די זינד דאס איז די 10 מאל 'על חטא' — "Yom Kippur: to confess — to draw out the arrows from the soul from the sins — these are the ten times 'al chet.'" A striking Breslov image: the sins embedded in the soul are like arrows. The ten confessional passages of "Al Chet" — each beginning "For the sin that we have sinned before You..." — are the ten acts of drawing those arrows out. Each confession extracts one arrow from the wound. The full ten repetitions of Al Chet throughout Yom Kippur = ten extractions = the complete purification.] And Sukkos with a beautiful esrog — also Simchas Torah — all is teshuvah in joy — for the essential is joy with weeping: joy over the salvations — and weeping over what is still lacking — and the joy should be more than the weeping — for 'in joy you shall go out' — and the essential is that one holds firm."

Segment 25
HE:
בעזהי"ת יום ב' פ' צו

EN:
[After inquiring after your precious wellbeing with great love — I am writing to you that I received your precious letter long ago — and I am praying for you all the time. May Hashem accept our prayers favorably. Amen. So may it be His will. And I received your letter from Erev Rosh Chodesh Elul with the check of 5 dollars for a pidyon — even though it is very hard for me to write — and time does not take me into account — for I am busy with my sessions — and composing and arranging books — both from the holy Rebbe and in general on the lineages of families of Tzaddikim and Geonim.]

Segment 26
HE:
לכבוד ידידי היקר והנעלה מוה"ר יעקב זאב נ"י וכבוד ידידי היקר מוה"ר יחיאל נ"י.

EN:
[In any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] — it is impossible to be dismissed without anything — something to write of Jewish matters. The weekly Torah portion: "When you go out to war" — meaning: the war against the evil inclination — which is the hardest war — as brought in Proverbs: "one who rules his spirit — has captured a city" — to conquer oneself is greater than conquering the greatest city. When anger comes to a person toward another — and he restrains the anger — and does not act cruelly — neither in deed nor in speech — and he is silent because of teshuvah and atonement for sins — this is called: killing the evil inclination — as the Rebbe brings in the Torah "Call out to Joshua" — for the essential of teshuvah is to hear one's humiliation — to be still and silent. And even when no one humiliates — only the shame from what one is far from Hashem — and to receive this with love — that it should be an atonement for sins — this is the essential teshuvah. For if things would always go smoothly in Judaism — one could mistakenly think that one has already reached a level — and receive arrogance — which is worse than everything — as our master brings in Torah 107 in Likutay Moharan: "Ki seitzei lamilvama al oyvecha" — the evil inclination — "and Hashem your G-d will give him into your hand" — the evil inclination will entice you in your thought that you are already a Tzaddik — in the aspect of "a righteous one rules in the fear of G-d — and Hashem your G-d is in your hand" — that is: everything you want you already accomplish — and this is truly not good — for there is nothing worse than arrogance. For when the evil inclination has no more counsel with the person — he throws him into arrogance. And the remedy: "and you shall take captive his captives" — with what he wants to catch you — catch him. On the contrary: if it is already so that I have arrogance — then Hashem is completely far from me. For as the person appears — the essential is when he knows his state and is lowly in himself — then Hashem is with him — but however great he is — if he knows he is great — then Hashem is far from him. Therefore: if I hold myself as great — then Hashem is completely far from me. And this counsel the Rebbe gives to the greatest Tzaddikim who are already completely pure and whose greatness is truly great — all the more so: simple people like us must look around at what happens with us — so that we should not mistake — only we must give ourselves life with the mercies of Hashem — which are very great — "and I dwell with the crushed one" — and the merit of the true Tzaddikim — who lower themselves for the honor of Hashem to all the lowly — to give them life and save them and heal them from all their wounds and delight them with all the world's delicacies — all for the honor of Hashem — for such is the will of Hashem from the greatness of His mercies.]

Segment 27
HE:
נא הודיעני אם דעתכם שלמה בענין ישיבה כמו שכתב ר' לייביל נ"י או אם לא עלה על דעתכם הנ"ל ואם אתם עמו בהסכמה.

EN:
[And this is indeed the Torah "Ki Seitzei" in Likutay Moharan Part 2[ח"ב פ"ב = חלק ב' פרק פ"ב — "Part 2, §82." ח"ב = Part 2 (Tannina). פ"ב = peh(80) + beis(2) = 82. LM Tannina §82 — on the divine Name Havayah proceeding in order when one has humility.] §82 — that things go out of order for the person when he has arrogance — but when he nullifies himself completely before Hashem — that he is nothing — only everything is from Hashem — then things go for him in order — kindness and mercy — the divine Name Havayah in order. And this is the path of the month of Elul: "I am to my Beloved and my Beloved is to me" — both in this Torah and in Torah 6 "Call out to Joshua" — where "If I ascend to the heavens — You are there": when things go well in Judaism — and he thinks he has ascended to the heavens — he should know he is still very far — for His greatness has no limit. And conversely: "And if I make my bed in Sheol — You are there": if he thinks he is completely in Sheol — he should know Hashem is there — for there is no despair in the world — and everything is from the mercies of Hashem — whose wonders and greatnesses (that is: kindnesses and mercies) have no limit. And the strengthening must be: to always seek Hashem — and seek the lost objects — to long toward Hashem — that He should help to rectify what was corrupted — and to be close to Hashem — and not despair from seeking — through Torah and prayer and verbal confession and good deeds[מעש"ט = מעשים טובים — "good deeds."] — all this is called seeking — and hisbodidus — and whatever one does should be for the sake of the unification of the Holy One and His Shechinah[קוב"ה = קודשא בריך הוא — Aramaic: "the Holy One blessed be He." The standard Zoharic/Talmudic designation for G-d.] — to rectify and unify what was blemished — and not to despair — even if one seeks and finds nothing at all, G-d forbid — on the contrary: one loses even more — he should know with certainty that he will find — and in the end everything will turn to good. So may it be His will. Amen.]

Segment 28
HE:
נא ידידים ואחים יקרים אם אתם רוצים לקום ענין רז"ל בא"י ראשית לראות לשלוח פאדרינג לר' צבי יהודא ליפעל נ"י כי הוא עוסק ויעסוק בענין זה יותר מהכל ולדעתי הוא ראשון שבראשונים נא להשתדל בשבילו בכל מה דאפשר ולהשיבו תשובה כראוי אם אתם עוסקים בשבילו

EN:
[Elul is days of teshuvah from love — kindness — will and mercy — and preparation for Rosh Hashana — which is the head of the year — and everything must be with joy from love. And Erev Rosh Hashana: a pidyon for our Chassidim — and recite the Tikkun HaKelali in connection to the Rebbe — as if one is by the Rebbe at the gravesite — and so the verbal confession — and Prayer 4 in Likutay Tefillot. And Rosh Hashana: think good thoughts that Hashem will do good for us — and weeping from within joy — and connect oneself to all the gatherings of our Chassidim — "in the midst of my people I dwell" — and eat rich foods and so on — "for the joy of Hashem is your strength." And the Ten Days of Repentance: one can rectify each day — all the days of all the years — Shabbos: all the Shabbosses — Sunday: all the Sundays — and all the days of the week — and everything must be with joy and strengthening. And Yom Kippur: to confess — to draw out the arrows from the soul from the sins — these are the ten times "al chet." And Sukkos with a beautiful esrog — and Simchas Torah — all teshuvah in joy — for the essential is joy with weeping: joy over the salvations — weeping over what is still lacking — and the joy should be more than the weeping — for "in joy you shall go out" — and the essential is that one holds firm.]

Segment 29
HE:
ממני ידידכם המצפה לישועת השי"ת שמואל הורוויץ

EN:
This forty-eighth letter — Thursday, 9 Elul 5720 (same date as Letter 47) — is addressed to two unnamed correspondents. It is written in Yiddish first and then in Hebrew translation. The dominant theme is the Torah portion "Ki Seitzei" as an allegory for the war against the evil inclination.

Segment 30
HE:
הנני מאחל לכם חג הפסח כשר ושמח ומבקש לבקש בעדי ולהשתדל עבורי בכל מה דאפשר

EN:
"Ki Seitzei" = the war against the evil inclination (§2): Proverbs 16:32: "one who rules his spirit has captured a city." Holding anger without acting = killing the evil inclination. LM Torah 6: the essential of teshuvah = hear one's humiliation = be still and silent. Receiving shame from one's own distance from G-d with love = atonement. LM §107: when the evil inclination can no longer prevail through sin, it seduces the person into thinking he is already a Tzaddik (the "righteous man rules in fear of G-d" trap). The remedy: "capture your captor" (Deuteronomy 21:10 — "and you shall take captive his captives") — use the very thought of arrogance against itself: if I think I am great, then G-d is completely far from me. LM Tannina §82: things go "out of order" with arrogance; "in order" (kindness and mercy, divine Name Havayah) with complete self-nullification. "I am to my Beloved and my Beloved is to me" = the path of Elul. Psalms 139:8 both directions.

Segment 31
HE:
כי קבלתי המכתב להקונסול ועדיין איני יודע מה יהי' ואיך יקום דבר.

EN:
Elul and Rosh Hashana (§2): Elul = teshuvah from love. Erev Rosh Hashana: pidyon, Tikkun HaKelali in connection to the Rebbe, verbal confession holding LM, Prayer 4 in Likutay Tefillot. Rosh Hashana: good thoughts, joy with weeping, connection to all Breslov gatherings. Ten Days: each day repairs all its weekday counterparts. Yom Kippur: the ten confessions = drawing out ten arrows from the soul. Sukkos with esrog; Simchas Torah. Joy with weeping — joy more than weeping.

Segment 32
HE:
אבקש ליתן לר' לייביל ראזינפעלד וכבודכם בעצמכם תקראו ג"כ מכתבי צבי יהודא בן חי' הענדיל ליפעל שמי על רישיון כתבתי הרבה פעמים וגם יש אצל ר' יעקב זאב הכהן שמי בפרטיות

EN:
Key terms: Ki Seitzei = milchemes hayetzer — war against the evil inclination · U'moshel b'rucho miloched ir — Proverbs 16:32 — ruling one's spirit · LM §107 — arrogance = the worst fall; the evil inclination's last weapon · V'shavita shivyo — capture your captor — Deuteronomy 21:10; turn arrogance against itself · LM Tannina §82 — shelo k'seder with arrogance; k'seder with self-nullification · Ani l'dodi v'dodi li — the path of Elul · Yom Kippur — drawing out the arrows from the soul — ten times al chet · Joy with weeping — joy more than weeping

Segment 33
HE:
אבקש לכתוב לי תשובה על האדרעס שלי דוקא ותוכלו להגיע אצל האברך ר' יעקב זאב ברזעסקו

EN:
Volume One • Letter 48

Segment 34
HE:
ידידכם צבי יהודא הנ"ל

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 48 [Added by the translator]

Segment 35
HE:
לכבוד ידידי יקירי מוה"ר לייביל נ"י

EN:
In the aspect of "And Moses drew close to the thick cloud [ומשה נגש אל הערפל — "And Moses drew close to the thick cloud / darkness" — Exodus 20:18. When the people of Israel heard the divine voice at Sinai, they retreated in fear — but Moses drew close into the very thick cloud of divine concealment. Applied here: the obstacles (arpel — thick cloud, concealment, darkness) are not something to be avoided but to be entered and broken through — for specifically there, inside the thick cloud of concealment, is where Hashem is found most intensely.] " — that is: the very denseness of the obstacle — for there specifically — there is the divine — specifically through the obstacles the essential drawing close to Hashem is accomplished. For through this the soul is refined and purified from the physicality and the turbidity and the filth — and one makes from the obstacles beautiful and fine vessels — to receive specifically from within them all the true and eternal divine goodness and the supernal lights — for without anything it is impossible[א"א = אי אפשר — "impossible." The standard impossibility marker.] to receive.

Segment 36
HE:
אחדשה"ט

EN:
Acheinu HaTzaddikim (our righteous ones)

Segment 37
HE:
אחי יקירי כלם עונים ואומרים נראה איזה ממששות והעיקר לפי דעתי שיעשה בכל הכוחות בשביל פאדרינג לר' צבי יהודה ואז בוודאי יהי' טובה ג' להדבר

EN:
The vessels — the letters of "vessels" (keilim) are the letters of "shame/humiliation" (kelimah). [הכלי"ם אותיות כלימ"ה — "the letters of 'vessels' (keilim) are the letters of 'shame/humiliation' (kelimah)." A brilliant Hebrew wordplay: כלים (keilim — vessels, receptacles) and כלימה (kelimah — shame, humiliation, embarrassment) contain the same letters — כ, ל, י, מ — rearranged. The spiritual insight: vessels of holiness are formed through shame and humiliation. The capacity to receive divine light is built precisely through the humiliation that one endures on the path to G-d. One cannot receive without a vessel — and vessels are made of kelimah.] Through the humiliations and shames and disgraces that the person endures to draw close to Hashem — through this the vessels are made. And this is the essential of teshuvah: to hear one's humiliation — to be still and silent — through this one is refined and purified — and kills the evil inclination — and it becomes nullified in the heart from the lusts. And if the person has no humiliations from others — he must be ashamed of himself before Hashem — for being so physical and so far from Hashem — and he is still far. And he must receive these afflictions and obstacles and humiliations with love — for this is his essential rectification.

Segment 38
HE:
כי הוא עוסק ויעסוק יותר מהכל וכשהוא יבא למבוקשו בוודאי יתרומם ויקום ענין רז"ל בא"י

EN:
And through this he merits to true teshuvah — which is the aspect of Crown — in the aspect of "Crown — wait for me, little one, and I will crown you." [כתר לי זעיר ואחוך — "Crown — wait for me, little one, and I will crown you." An Aramaic phrase from the Zohar (Zohar II:2b) — the Crown (Keter) speaks and says: "Wait for me, small one, and I will crown you." The Keter is the highest of all the Sefirot — it is the level of perfect teshuvah — and it is also the level of waiting. The Crown says to the aspirant: wait — be patient — wait for me — and then I will crown you. This is why the Rebbe teaches that teshuvah is in the aspect of Keter — and Keter is in the language of waiting (המתנה).] For one must wait — greatly greatly — almost all the days of one's life — until one merits to enter into the holiness in truth. And specifically through the waiting — and specifically through what passes over the person — and he yearns toward Hashem — and pulls himself in truth every time[בכ"פ = בכל פעם — "every time / each time." The standard phrase: b'chol pa'am.] from all the descents and the obstacles — these are holy vessels for the service of Hashem. For it is impossible to enter into holiness all at once — rather one must wait much time — in the aspect of the Omer count: seven times seven — Ahyeh times Ahyeh — in gematria equals Emes (truth). [ספירה ז' פעמים ז' אהי' פעמים אהי' בגימ' אמת — "the Omer count: seven times seven — Ahyeh times Ahyeh — in gematria equals Emes / Truth." A Kabbalistic calculation: אהי' (Ahyeh — "I will be" — the divine Name associated with Keter) has the numerical value of 21 (alef=1 + heh=5 + yud=10 + heh=5). אהי' × אהי' = 21 × 21 = 441. And אמת (emes — truth) also equals 441 (alef=1 + mem=40 + tav=400). The forty-nine days of the Omer count are the process of seven times seven — which equals the product of Ahyeh times Ahyeh — which equals Truth. To reach truth / to reach the true Keter requires passing through the full forty-nine days of counting.]

Segment 39
HE:
נא לזכור זאת היטב.

EN:
That is: Ahyeh — this is the essential of teshuvah and the humiliation — when the person says "Ahyeh" — "I am about to become" [I am ready to be] [אהי' — "I will be / I am about to be." Ahyeh (אֶהְיֶה) — the first-person imperfect of the verb "to be" — meaning: I am in a state of becoming, I have not yet arrived, I am on the way. The Rebbe teaches: the person in teshuvah says "Ahyeh" — I have not yet been a Jew as I should be, I am not yet close to G-d, I am still in the process of becoming. See LM Torah 6 — "Kra es Yehoshua."] — [See Torah 6 — "Call out to Joshua" — §6 in Likutay Moharan] — "until now I have had no Havayah at all in the world — for it would have been better for me not to have been created than to have been created — since I have acted against the will of Hashem." But one does not exit with one Ahyeh[פ"א = פעם אחת — "one time / once." Pa'am achas — a single iteration.] — for one needs yet again and yet again — and then one merits to the Truth.

Segment 40
HE:
ממני ידידו המאחל לו חג הפסח כשר ושמח שמואל הורוויץ

EN:
And this is the aspect of Pesach and the Omer and Shavuos. "Pesach" is the aspect of the beginning of the person's drawing close to Hashem — for so it is every year in general and in particular and in the most particular detail. And so too throughout the year[ג"כ = גם כן — "also / as well."]: when the person begins to draw close to Hashem — this is the aspect of Pesach — the Exodus from Egypt — in haste — that is: to flee from the Sitra Achra[ס"א = סטרא אחרא — Aramaic: "the other side." The demonic/impure forces.]. And to flee to the Torah and the service of Hashem — one must do it in haste — and not think about what will be of me and where I will take my sustenance from — just as Israel went out of Egypt and "they also did not prepare provisions for themselves." For one who is in a pit and does not want to exit while calculating: "what shall I do when I exit — where shall I take my sustenance — and where shall I be healed from my illness?" — this is a complete fool. For first: exit from the pit — and afterward Hashem will help. And so it is when one must flee from the pit of destruction — from the evil inclination and its lusts and its stratagems — one should not think anything about what will be afterward and so on — only trust in Hashem and flee from what one must flee from. And so too: to flee to the Torah — one must do this with alacrity — for the adversary[בע"ד = בעל דבר — "the adversary / the prosecutor." The evil inclination as spiritual prosecutor.] can delay the person all the days of his life — to waste his days in vain and emptiness. And therefore: to the Torah and the service of Hashem — one must flee to them with alacrity — in the aspect of Pesach — the Exodus from Egypt[יצי"מ = יציאת מצרים — "the Exodus from Egypt." The standard abbreviation: Yetzi'as Mitzrayim.] — in haste.

Segment 41
HE:
ב"ה יום ב' תזריע פה אומן יע"א

EN:
But when one is already sitting with the book — and with the divine service — and with the Tzaddik — then one needs the Omer count — and it is forbidden to rush and hurry — only in the aspect of the waiting — wait — time — times. And every single movement in holiness — and every small movement — however it may be — in whatever manner it may be in holiness — [even though one must be greatly ashamed about any manner it may be] — but let it be very precious to him — the service. Just as the pure simpleton gave life to himself through his work — even though he had no face to stand against the other craftsmen. And when one merits to strengthen oneself all one's days in the Omer count that one is counting — even though one falls greatly again and again and always — then in the end one merits to the holiness of Shavuos — which is the final purpose — for then one merits to the giving of the Torah — which the angels did not merit to this — for they do not count the Omer and they have no obstacles and no descents. And Shavuos is the holiness of the Crown — "Crown — wait for me, little one" — and if they do not count the Omer — and even if they are missing one day from the days of the count — they cannot receive the Torah — as brought in the holy Zohar on Parshas Emor. And so too regarding the service of Hashem and the connection to the Tzaddik — one must have the power and patience for the waiting — and for all that passes over him — whether physical or spiritual — and to strengthen oneself not to fall at all.

Segment 42
HE:
כבוד ידידינו מחמדינו ה"ה כש"ת כמוה"ר יעקב זאב נ"י ומוה"ר יחיאל נ"י

EN:
As brought in the Torah "Call out to Joshua" mentioned above — that one who wants to enter the paths of teshuvah must gird his loins and always strengthen himself in the service of Hashem — both in the ascent: in the aspect of "If I ascend to the heavens" — he should know that he is still very very far from Hashem — "for the high is above the high" and so on. And so the opposite: even when he falls, G-d forbid — however he falls — even into the very depths of Sheol literally — let him not fall from anything — and let him not think that, G-d forbid, he is far from Hashem — and let him know with certainty that Hashem is certainly with him — "and if I make my bed in Sheol — You are there." And as long as he is not strong in this — to always strengthen himself — not to turn away from Hashem and the Tzaddik — however he may be — he is not yet safe that he will draw close to Hashem — for he does not know what will still be with him — for the adversary lies in wait — "and do not trust yourself until the day of your death." And all the falls of the great people who fell completely — like Acher and Jeroboam and so on — because they could not strengthen themselves.

Segment 43
HE:
אחי היקרים באתי עוד פעם אל כבודכם אם אתם רוצים לחוס עליכם ועלינו ועלי שיהי' נתרומם ענין רז"ל ועבודת ה' באה"ק איני רואה שום עצה רק התחלת ועיקר לעשות טובה להר' צבי יהודא ליפעל נ"י אז יהי' טובה הן ליסוד ממשי להחזיק היושבים והעיקר ברחניות לחזק זא"ז מה אומר לכם אלו ידעתם נחיצות הענין הי' לכם מס"נ בשביל זה והנה הנה אני מודיע ועושה מה שמוטל עלי ואתם עשו מה שעליכם אנא חושו נא מהר לעשות ולעשות חיש קל ולכתוב אם אתם עושים בשבילו כי זה אצלי עיקר ג' מכל שאר אנשים שבפה נא להודיע לו הודעה ברורה אם אתם יכולים לעשות בשבילו ואם אתם עושים ואיזה פאדרינגס כבר הגשתם לממשלה. ורחמנות גדול עליו זה כמה וכמה שנים שחיותו ממש אינם חיים מחמת הצער והכסופין לאה"ק שאין לשער ולהעריך כלל וכמה מס"נ עשה בשביל זה אשר אין כמוהו ע"כ תדעו לקיים נוצר תאנה יאכל פריה וד"ל. ממני אחיכם הדו"ש ומבקש לבקש רחמים עבורי שמואל, אחי יעקוב נ"י תכתוב לי תשובה אם קבלת מכתב ובתוכו תיקון הכללי ואיזה עלים קטנים מסדר היום ששלחתי עוד קודם פסח ותיקון הכללי ששלחתי אתמול נא לכתוב תשובה.

EN:
But when the person is strong in his mind — that he will always hold himself to Hashem — and will do what he can — whatever passes over him he will not fall, G-d forbid — and will always hold himself to Hashem — even in the very depths of Sheol literally — he will do what he can — then he walks in the paths of teshuvah — and "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah." For the essential is the strengthening — and so: to serve Hashem in joy. For even though truly one must mourn at midnight [להתאבל בחצות — "to mourn at midnight." The practice of Tikkun Chatzos — the midnight lamentation over the destruction of the Temple and the exile of the Shechinah — a central Kabbalistic devotional practice, especially beloved in Breslov. Performed at exactly midnight, it consists of reciting Psalms and lamentations (Tikkun Rachel — for the first half of the night; Tikkun Leah — for the second half). The author here reconciles this practice of mourning with the overarching requirement of joy.] and so during the days of affliction — and in particular on the Ninth of Av — for the exile of the Shechinah and the destruction of the Holy Temple[ביהמ"ק = בית המקדש — "the Holy Temple." The standard abbreviation.] — and the suffering of Israel — and the suffering and oppression of his own soul. But this too must be only in the aspect of yearning and longing toward Hashem — for what we have lost of such holinesses. But one must be consoled that certainly in the end of all things everything will be rectified. And the rest of the service of Hashem and Torah should be in joy and strengthening.

Segment 44
HE:
ממני שמואל הורוויץ

EN:
And the study of the Shulchan Aruch every day — and the Tikkun HaKelali every day — and a little Likutay Moharan — and Likutay Tefillot — and Likutay Halachos — and hisbodidus every day — and the Oral Torah at night[תושבע"פ = תורה שבעל פה — "the Oral Torah." The entire Talmudic-rabbinic tradition transmitted orally. The abbreviation: תו[רה ש]בע[ל] פ[ה].] [תושבע"פ בלילה — "the Oral Torah at night." תושבע"פ = תורה שבעל פה — "the Torah that is by mouth / the Oral Torah." The Talmudic tradition (Avoda Zara 3b; Zohar) that the study of the Oral Torah (Talmud and halacha) is especially propitious at night. תושבע"פ is the standard abbreviation for Torah shebe'al peh.] — besides the other study sessions — Talmud, Tosafos, and so on[גפ"ת = גמרא, פוסקים, תוספות — "Talmud, halachic decisors, Tosafos." The standard abbreviation for the traditional trio of Talmudic study: the Talmud itself, the Tosafos (12th–13th century Franco-German commentaries), and the halachic decisors (Rishonim and Acharonim).] — according to capacity. And the connection to the true Tzaddik — which is the essential.

Segment 45
HE:
ממני הנפש הנאנחה והנדכאה והנשברה כחרס הנשבר לשברי שברים כותב כל זה בדמעות שליש על עניים צועק ונאנח ברוח נמוכה ונשברה מעומקא דליבאי ממרחקים אנא חוסו נא רחמנו נא בעד נפשי העני' והעלובה כמוני ותעשו עמדי חסד חינם ותשדלו עבורי לשלוח לי פאדערינג אולי אזכה עי"ז לבא לאה"ק ולהרים שם קרן דעת רבינו הק' ננמ"ח זי"ע. אנא אל תשיביני ריקם חלילה כי אם תשלחו תיכף תשובה הגונה בבשורה טובה עם רישיון טוב מהמ"ש לינסוע לאה"ק אנא תעשו עימי המתנת חינם הנ"ל ושלח לחמכם על פני מים כי ברוב ימים תמצאנו ותעשו עבורי השתדלות הצריך להנ"ל וגם תתפללו עבורי על קברי הצדיקים האמיתיים זי"ע שמי צבי יהודא בן חי' הענדיל שמי בפרטיות גם התמונות שלחתי אצל לייביל רוזינפלד עוד מקודם. גם אבקש להשיב אם קבלתם כ"ה מתנות (שם מטבע) מוורשה ע"י הבי דאר ששלחתי לר' ישעי' הכהן לינדווסער פוב"ש ר' יחיאל גרינולד ור' יעקב ברזעסקי אבקש להשיב אם תעשו קצת עבורי בפאדערינג

EN:
This forty-fourth letter — Thursday of Parshas Pinchas, Jerusalem — is addressed to Yitzchak Moshe HaKohen, a new correspondent with a priestly surname. It is one of the most kabbalistic and pedagogically rich letters in the later part of the collection.

Segment 46
HE:
ממני העני הנאנח הירש לייב ליפעל מהקלויז

EN:
Obstacles and vessels (§2): The world was created for free choice and tests. Moses entered the thick cloud — specifically there is where G-d is. The obstacle is the place of the divine. Keilim / kelimah: the same letters — vessels are formed through humiliation. LM Torah 6: teshuvah = hearing one's humiliation = be still and silent → refined → kills the evil inclination. If no external humiliation — be ashamed before G-d of one's physicality and distance. Keter = waiting ("Crown — wait for me, little one"). Cannot enter holiness all at once. The Omer: 7 × 7 = Ahyeh × Ahyeh = 441 = Emes (truth). Ahyeh = "I am about to become" — the teshuvah of becoming. One Ahyeh is not enough — must say it again and again until truth is reached. Pesach = flee in haste (from the pit, from the evil inclination, to Torah). Omer = sit and wait — every small movement precious (the pure simpleton). Shavuos = final purpose — the giving of Torah — which angels cannot receive because they don't count the Omer and have no obstacles. Missing even one day of the Omer → cannot receive Torah (Zohar Emor).

Segment 47
HE:
גם אבקש להשיב על האדרעס שלי דוקא

EN:
LM Torah 6, mourning, and daily program (§3): Expert in ascent ("If I ascend to the heavens — You are there" — still very far) and descent ("If I make my bed in Sheol — You are there"). Don't trust yourself until the day of death (Avos 2:4). Acher and Jeroboam: they fell because they couldn't strengthen themselves. Tikkun Chatzos reconciled with joy: mourning at midnight and on Tisha B'Av must be in the mode of yearning, not despair. Daily program: Shulchan Aruch, Tikkun HaKelali, LM, Likutay Tefillot, LH, hisbodidus, Oral Torah at night, Talmud and Tosafos — all according to capacity. The connection to the Tzaddik = the essential.

Key terms: U'Moshe nigash el ha'arafel — Moses entered the thick cloud; the divine is specifically within the obstacle · Keilim — kelimah — same letters — vessels of holiness formed through shame/humiliation · Keter li ze'ir v'achovech — "Crown — wait for me, little one" — Zohar; waiting is the essence of teshuvah · Ahyeh × Ahyeh = 441 = Emes — Kabbalistic calculation of the Omer's purpose · Ahyeh = ana zamein l'mihavei — "I am about to become" — the teshuvah of becoming · Pesach = haste; Omer = waiting; Shavuos = purpose — applied to all spiritual work daily · The pure simpleton — gave life to himself through his simple work despite shame · Missing one Omer day → cannot receive Torah — Zohar Emor · Al ta'amin b'atzmecha ad yom mosscha — Avos 2:4 — don't trust yourself until the day of death · Tikkun Chatzos — midnight mourning; reconciled with joy as yearning, not despair · Tushbe"p b'lailah — Oral Torah at night; the propitious time for Talmud study



# A Brief Visit to Meron — and a Companion From Tiberias
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/43/

A Brief Visit to Meron — and a Companion From Tiberias
מכתב 43
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/43

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' אחרי קדושים חי' למב"י פה אומן יע"א [ג' אייר תרצ"א]

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear — who yearns for the service of Hashem in truth — and for drawing close to the true Tzaddik — and for fulfilling his holy words — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Shmuel, may his light shine — Toktchinsky — and to his dear friends: peace and blessing.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובים ידידים יקירים ונעלים מוה"ר ישראל דוב נ"י והישיש מוה"ר שלמה קאוולער ושאר אנ"ש הזוכים להיות בהלולא דרשב"י זיע"א מוה"ר אב"צ ומו"ה יעקב זאב וכו'

EN:
I received your letter of Monday of Parshas Shelach. And what you saw in the book of Conversations and Stories — that near me there is a commentary on the Shas and so on — I have not yet done this because it is not ready for printing — I cannot burden myself with it when it will not immediately come to fruition. But when I know that you are ready to print this — with G-d's help[בעזהי"ת = בעזרת השם יתברך — "with the help of Hashem may He be blessed."] — I will participate in it: to gather and collect from all the books of our master the Rebbe זצ"ל and our master R' Nossan[מוהרנ"ת = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." The standard Breslov abbreviation for R' Nossan Sternhartz.] זצ"ל and the other Breslover Chassidim[אנ"ש = אנשי שלומינו — "the people of our peace / our Chassidim." The standard Breslov term for the community.] זצ"ל — and to arrange them in a beautiful and appropriate order — with a title page and an introduction and so on — [and certainly this will not be possible in a short time — only according to capacity].

Segment 3
HE:
נא ונא ראשית לכתוב משלומכם הטוב ובפרט משלום י' דוב נ"י מה זאת שאיני יודע כלל משלומו וממש חיי אינם חיים עי"ז מגודל היסורים ור' יעקוב זאב יכתוב תיכף אם קיבל המכתבים עם תיקון הכללי פ"א תיקון הכללי בשבילו עם איזה עלים מסדר היום ופעם ב' תיקון הכללי בשביל א' וכו' נא שיכתוב תומ"י קבלה.

EN:
The Guarding of the Eyes — The Highest of All the Senses; The Blind Beggar; The Seven Lamps; Joseph and the Daughters of Egypt And regarding the matter of the guarding of the eyes — know my dear friend — that this is the most beloved and important of all — as brought in the Torah and in the Shema[ק"ש = קריאת שמע — "the Shema / the reading of 'Hear O Israel.'" The central declaration of Jewish faith recited twice daily, containing the paragraph of tzitzis.] — Parshas Tzitzis: "and you shall not stray after your heart and after your eyes" — for this is the essential of everything. And in Sipurey Ma'asiyos — in "The Seven Beggars" — the first beggar who is apparently the highest and the sharpest of all seven beggars [הבעטליר הראשון — "the first beggar." In Rabbi Nachman's story "The Seven Beggars" (Sipurey Ma'asiyos, the thirteenth and final story): seven beggars each appear to bless the prince and princess on each of the seven days of their wedding celebration. Each beggar appears to have a physical deficiency (blindness, deafness, stuttering, crooked neck, a hunched back, no hands, no legs) — but each reveals that their "deficiency" is actually their greatest strength. The first beggar — the blind one — has "no vision of this world" — meaning: he has transcended the world entirely and achieved unity with the Infinite.] — who merited more than all — who was first in stature and in the holy mind — who merited to be included in the Infinite literally — and all this through the vision of the eyes — and he merited to become one with the eagle. [Which is Hashem — as it says: "Like an eagle who stirs his nest" — and see Torah 29 — which is the rectification of the covenant and the Tikkun HaKelali — which stirs the nest — the nest of wisdom — and so on — see there.] And this is "swift as an eagle" — in the statement of Yehudah ben Teima in Pirkei Avos — which the Shulchan Aruch[ש"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law." The standard abbreviation.] explains: to be swift as an eagle — to close one's eyes from seeing evil. [קל כנשר — "swift as an eagle." Pirkei Avos 5:20 — Yehudah ben Teima: "Be bold as a leopard, swift as an eagle, fleet as a deer, and strong as a lion to do the will of your Father in Heaven." The Shulchan Aruch (Orach Chaim §1, the very first law in the Code of Jewish Law) quotes this and interprets "swift as an eagle" as the ability to close one's eyes from seeing evil — moving away from visual temptation with eagle-like swiftness.] And through this one merits to be attached to the great Eagle mentioned in the Stories[ספמ"ע = ספורי מעשיות — "Sipurey Ma'asiyos — the Tales of Rabbi Nachman." The standard abbreviation for Rabbi Nachman's Thirteen Stories.]. For if one closes one's eyes from the vision of this world — through the closing of the eyes — one merits to nullification — to be included in the Infinite — which is entirely One — entirely Good. See Torah 65 — "And Boaz said to Ruth" — and one of the seven lamps: to close one's eyes from seeing evil. [תו' ס"ה ויאמר בועז אל רות — "Torah 65 — 'And Boaz said to Ruth.'" LM Part 1, §65. The Rebbe's teaching on the seven lamps (corresponding to the seven kabbalistic attributes / the seven days of the week / the seven senses) — one of which is the lamp of the eyes — to close the eyes from evil.] As brought in Torah 21 — "Atika" — and as brought in the writings of the Arizal: the eyes are higher than all seven lamps and higher than all the senses in the mind — for they are in the aspect of the divine Name of seventy-two[ע"ב = שם ע"ב — the divine Name whose numerical value is 72. עין(70) + בית(2) = ע"ב. This is the Name of Havayah as expanded through the fully-spelled letters: יוד הי ויו הי = 72 letters in total. The highest of the divine Names, associated with the Sefirah of Chochmah.]. [שם ע"ב — "the divine Name of seventy-two[ע"ב = שם ע"ב — the divine Name whose numerical value is 72. עין(70) + בית(2) = ע"ב. This is the Name of Havayah as expanded through the fully-spelled letters: יוד הי ויו הי = 72 letters in total. The highest of the divine Names, associated with the Sefirah of Chochmah.]." The Name of Havayah permuted in a specific way to yield a 72-letter name — the highest of the divine Names associated with the Sefirah of Chochmah (Wisdom). The eyes, being the highest of all senses, correspond to this highest Name. After the eyes: the ears correspond to the Name of sixty-three (ס"ג); then the nose; then the mouth — each descending in the hierarchy of holiness.] And afterward the ears — the Name of sixty-three[ס"ג = שם ס"ג — the divine Name of 63. The Name of Havayah expanded differently: יוד הי ואו הי = 63. Associated with the Sefirah of Binah. Samech(60) + gimel(3) = ס"ג.] — and afterward the nose — and afterward the mouth — and this is all: head, holy, mind, primordial — and afterward the throat and the other organs and so on. And it is brought in the Targum Yonasan on the verse "Ben Poras Yosef" — "a fruitful vine is Yosef" — "daughters would look over the wall" — that the daughters threw gifts so that he would look at them — and he closed his eyes and refused to look at them at all — and through this he merited and so on — see there. [תרגום יונתן — "Targum Yonasan." The Aramaic translation of the Torah attributed to Yonasan ben Uziel. On Genesis 49:22 — the verse "Ben poras Yosef al ayin — banos tza'adah alei shur" — the Targum Yonasan reads: "The daughters of Egypt would look upon him and throw ornaments so that he would cast his eye upon them, and he would close his eyes and not look at them." This act of closing his eyes is identified as the root of Joseph's power and merit — the reason his offspring divided into two tribes and he received the double portion.]

Segment 4
HE:
העיקר אחים יקרים ידידים באמת להרעיש העולם על המקומות הק' ובפרט רשב"י זיע"א בשבילי שעכשיו עיקר הזמן הולדה וצריך רחמים מאד שלא יהי' קשוי הולדה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללידה שהשי"ת והצדיקים יחוסו על נשמתי ורוחי ונפשי וגופי ברחניות ובגשמיות שאזכה למה שצריך לזכות בזה העולם ולתש"ש באמת לאמתו ולבא לאה"ק בקרוב בלי קשוי הולדה ושי' נפתחין המיצר והדוחק ושנזכה על הר"ה הק' להיות כלנו במקום גניזתו וחבורה יקרה ז"ל באה"ק אכי"ר.

EN:
And in the Sefer HaMidos — the entry on "Thoughts" — paragraph 23: through the eyes the heart desires — [and see there paragraph 24]. And in the entry "Sight" — paragraph 8: one who closes his eyes from seeing evil — through this is saved from humiliations. [And so in the entry "Immorality" — Part 2 — paragraph 13.] And see there paragraph 9. And in the entry "Immorality" — paragraph 9: the lust for immorality does not distance itself from the person — only through distancing the sight of the eye and the thought. [And see there paragraph 10.] And there — paragraph 19: one who does not gaze at women — merits that his descendants will compose commentaries on the Torah. [And see there in the entry "Book" — paragraph 5.] [And see there in the "Showing of Sources" — Parshas Vayechi — paragraph 98: "You — you did not lift your eyes and gaze upon them. By your life — I give to your daughters the stride in Torah — what is the stride? A portion."] And in the Talmud it is written: "hand to hand shall not go unpunished" [Proverbs 11:21 — "Hand to hand — the evil one shall not go unpunished." The Talmud interprets: one who gives money from his hand into the hand of a woman in order to gaze upon her — even if he is like Abraham our Father, peace be upon him, who established the world for Hashem — and even like Moses our Teacher who received the Torah from the hand of the Holy One — he shall not escape the judgment of Gehinnom and so on.] — one who gives from hand to hand to a woman in order to gaze at her — even like Abraham our Father, peace be upon him — who established the world for Hashem — and even like Moses our Teacher — who received the Torah from the hand of the Holy One blessed be He — he shall not escape the judgment of Gehinnom and so on. And in the Sefer HaMidos — entry "Thoughts" — paragraph 42: the evil inclination has dominion only over what the eyes see — and see there paragraph 52. And it is written in the words of our master the Rebbe זצ"ל — [I do not remember now where]: "There is nothing like the closing of the eyes before the lust." In any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] — there is very much to say on this — both from the books of our master the Rebbe זצ"ל — and from the other Tzaddikim — and from the words of our Sages of blessed memory — and the holy Zohar and so on. And in any case — one also sees[ג"כ = גם כן — "also / as well."] from the words of our master the Rebbe זצ"ל — regarding the holiness of the mind and all the organs — from the seven beggars — that the first is the eyes — the blind beggar as mentioned. For if one sanctifies the eyes — it is easy to sanctify all the other organs — and in particular the tikkun habrit. And as brought in the Talmud: seeing with the eyes is harder than the sin itself — G-d have mercy — for with this one can sin every moment without measure and count — which is not so[א"כ = אם כן — "if so / which is not the case with." Im kein — here used contrastively.] with the sin itself — which does not present itself every time. And also brought in the writings of the Arizal and other holy books: that the person is reincarnated into an impure bird called "Ra'ah" — which stands in Babylonia and sees a carcass in the Land of Israel — and commits immorality through its sight. And there is an angel that crushes the eyes after death — G-d have mercy[רח"ל = רחמנא ליצלן — "may the Merciful One save us." Aramaic: the standard Talmudic expression of alarm at a terrible prospect.] — of those who saw evil. And the Prosecuting Angel[ס"מ = סמאל — "Samael." The chief of the prosecuting angels / the Prosecuting Angel. ס"מ is the standard abbreviation for Samael — the angelic prince of evil who prosecutes Israel before the Heavenly Court.] brings before death all the evil sights that one saw — and they defile him. May Hashem protect us. And through sight alone — one creates destructive forces — G-d have mercy — which avenge upon him. And conversely: one who does not feed his eyes from forbidden sights — merits to see the face of the Shechinah. May Hashem grant us merit — to guard our eyes — and to rectify what we have blemished in this. So may it be His will. Amen.

Segment 5
HE:
ממני ידידכם המצפה לישועת השי"ת עיני עיני יורדה דמעה

EN:
Ma'aser Money — May Be Used for Books; Rules for Lending Books And regarding the matter of the tithe — traveling with the money — it appears from the Shulchan Aruch: that one can only buy books with it — [what one would not have bought without the tithe money] — and write in them that they are from tithe money — [in order that his children not take possession of them] — and also lend them to others — and he has priority over others to study in them. And better simply to give charity and distribute them and so on.

Segment 6
HE:
ממני שמואל בן פיגא

EN:
R' Shlomo sends heartfelt greetings with great love [דשה"ט באה"ר = דורש שלומכם הטוב באהבה רבה — inquiring after your good welfare with great love]; and likewise R' Noson; and likewise R' Avner. Please write to me an immediate clear reply on all the above. From me — your friend with great love, a love that is not contingent on anything [אהבה שאינה תלויה בדבר — "love that is not dependent on any condition" — a direct echo of the Mishnah in Avos 5:19: "Any love that is contingent on something — when that something ceases, the love ceases; but love that is not contingent on anything — it never ceases." This is how R' Shmuel signs himself: his love for R' Alter is unconditional, pure, and eternal.] Shmuel Horowitz.

Segment 7
HE:
ידידים וחברים היקרים אבקש להזכיר אותי במירון על הציון הק' שניזכה להתוועד ביחד בעבודת השי"ת בא"ה להרים קרן דעת רבינו הק' ננמ"ח ואזכה לבא בזו השנה לאה"ק שמי צבי יהודא בן חי' הענדיל לבוא לאה"ק זוג' רייזיא בת עטי פריידה בתי עטי פריידה...

EN:
Postscript 1 — To R' Yankel and R' Shlomo Atik

Segment 8
HE:
פוב"ש צבי יהודא ליפעל המתפלל בעדכם על הציון רבה"ק באומאן

EN:
And regarding the matter of the guarding of the eyes — know my dear friend — that this is the most beloved and important of all — as brought in the Torah and in the Shema[ק"ש = קריאת שמע — "the Shema / the reading of 'Hear O Israel.'" The central declaration of Jewish faith recited twice daily, containing the paragraph of tzitzis.] — Parshas Tzitzis: "and you shall not stray after your heart and after your eyes" — for this is the essential of everything.

And in Sipurey Ma'asiyos — in "The Seven Beggars" — the first beggar who is apparently the highest and the sharpest of all seven beggars [הבעטליר הראשון — "the first beggar." In Rabbi Nachman's story "The Seven Beggars" (Sipurey Ma'asiyos, the thirteenth and final story): seven beggars each appear to bless the prince and princess on each of the seven days of their wedding celebration. Each beggar appears to have a physical deficiency (blindness, deafness, stuttering, crooked neck, a hunched back, no hands, no legs) — but each reveals that their "deficiency" is actually their greatest strength. The first beggar — the blind one — has "no vision of this world" — meaning: he has transcended the world entirely and achieved unity with the Infinite.] — who merited more than all — who was first in stature and in the holy mind — who merited to be included in the Infinite literally — and all this through the vision of the eyes — and he merited to become one with the eagle. [Which is Hashem — as it says: "Like an eagle who stirs his nest" — and see Torah 29 — which is the rectification of the covenant and the Tikkun HaKelali — which stirs the nest — the nest of wisdom — and so on — see there.] And this is "swift as an eagle" — in the statement of Yehudah ben Teima in Pirkei Avos — which the Shulchan Aruch[ש"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law." The standard abbreviation.] explains: to be swift as an eagle — to close one's eyes from seeing evil. [קל כנשר — "swift as an eagle." Pirkei Avos 5:20 — Yehudah ben Teima: "Be bold as a leopard, swift as an eagle, fleet as a deer, and strong as a lion to do the will of your Father in Heaven." The Shulchan Aruch (Orach Chaim §1, the very first law in the Code of Jewish Law) quotes this and interprets "swift as an eagle" as the ability to close one's eyes from seeing evil — moving away from visual temptation with eagle-like swiftness.] And through this one merits to be attached to the great Eagle mentioned in the Stories[ספמ"ע = ספורי מעשיות — "Sipurey Ma'asiyos — the Tales of Rabbi Nachman." The standard abbreviation for Rabbi Nachman's Thirteen Stories.].

For if one closes one's eyes from the vision of this world — through the closing of the eyes — one merits to nullification — to be included in the Infinite — which is entirely One — entirely Good. See Torah 65 — "And Boaz said to Ruth" — and one of the seven lamps: to close one's eyes from seeing evil. [תו' ס"ה ויאמר בועז אל רות — "Torah 65 — 'And Boaz said to Ruth.'" LM Part 1, §65. The Rebbe's teaching on the seven lamps (corresponding to the seven kabbalistic attributes / the seven days of the week / the seven senses) — one of which is the lamp of the eyes — to close the eyes from evil.] As brought in Torah 21 — "Atika" — and as brought in the writings of the Arizal: the eyes are higher than all seven lamps and higher than all the senses in the mind — for they are in the aspect of the divine Name of seventy-two[ע"ב = שם ע"ב — the divine Name whose numerical value is 72. עין(70) + בית(2) = ע"ב. This is the Name of Havayah as expanded through the fully-spelled letters: יוד הי ויו הי = 72 letters in total. The highest of the divine Names, associated with the Sefirah of Chochmah.]. [שם ע"ב — "the divine Name of seventy-two[ע"ב = שם ע"ב — the divine Name whose numerical value is 72. עין(70) + בית(2) = ע"ב. This is the Name of Havayah as expanded through the fully-spelled letters: יוד הי ויו הי = 72 letters in total. The highest of the divine Names, associated with the Sefirah of Chochmah.]." The Name of Havayah permuted in a specific way to yield a 72-letter name — the highest of the divine Names associated with the Sefirah of Chochmah (Wisdom). The eyes, being the highest of all senses, correspond to this highest Name. After the eyes: the ears correspond to the Name of sixty-three (ס"ג); then the nose; then the mouth — each descending in the hierarchy of holiness.] And afterward the ears — the Name of sixty-three[ס"ג = שם ס"ג — the divine Name of 63. The Name of Havayah expanded differently: יוד הי ואו הי = 63. Associated with the Sefirah of Binah. Samech(60) + gimel(3) = ס"ג.] — and afterward the nose — and afterward the mouth — and this is all: head, holy, mind, primordial — and afterward the throat and the other organs and so on.

And it is brought in the Targum Yonasan on the verse "Ben Poras Yosef" — "a fruitful vine is Yosef" — "daughters would look over the wall" — that the daughters threw gifts so that he would look at them — and he closed his eyes and refused to look at them at all — and through this he merited and so on — see there. [תרגום יונתן — "Targum Yonasan." The Aramaic translation of the Torah attributed to Yonasan ben Uziel. On Genesis 49:22 — the verse "Ben poras Yosef al ayin — banos tza'adah alei shur" — the Targum Yonasan reads: "The daughters of Egypt would look upon him and throw ornaments so that he would cast his eye upon them, and he would close his eyes and not look at them." This act of closing his eyes is identified as the root of Joseph's power and merit — the reason his offspring divided into two tribes and he received the double portion.]

And in the Sefer HaMidos — the entry on "Thoughts" — paragraph 23: through the eyes the heart desires — [and see there paragraph 24]. And in the entry "Sight" — paragraph 8: one who closes his eyes from seeing evil — through this is saved from humiliations. [And so in the entry "Immorality" — Part 2 — paragraph 13.] And see there paragraph 9. And in the entry "Immorality" — paragraph 9: the lust for immorality does not distance itself from the person — only through distancing the sight of the eye and the thought. [And see there paragraph 10.] And there — paragraph 19: one who does not gaze at women — merits that his descendants will compose commentaries on the Torah. [And see there in the entry "Book" — paragraph 5.] [And see there in the "Showing of Sources" — Parshas Vayechi — paragraph 98: "You — you did not lift your eyes and gaze upon them. By your life — I give to your daughters the stride in Torah — what is the stride? A portion."]

And in the Talmud it is written: "hand to hand shall not go unpunished" [Proverbs 11:21 — "Hand to hand — the evil one shall not go unpunished." The Talmud interprets: one who gives money from his hand into the hand of a woman in order to gaze upon her — even if he is like Abraham our Father, peace be upon him, who established the world for Hashem — and even like Moses our Teacher who received the Torah from the hand of the Holy One — he shall not escape the judgment of Gehinnom and so on.] — one who gives from hand to hand to a woman in order to gaze at her — even like Abraham our Father, peace be upon him — who established the world for Hashem — and even like Moses our Teacher — who received the Torah from the hand of the Holy One blessed be He — he shall not escape the judgment of Gehinnom and so on.

And in the Sefer HaMidos — entry "Thoughts" — paragraph 42: the evil inclination has dominion only over what the eyes see — and see there paragraph 52.

And it is written in the words of our master the Rebbe זצ"ל — [I do not remember now where]: "There is nothing like the closing of the eyes before the lust." In any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] — there is very much to say on this — both from the books of our master the Rebbe זצ"ל — and from the other Tzaddikim — and from the words of our Sages of blessed memory — and the holy Zohar and so on. And in any case — one also sees[ג"כ = גם כן — "also / as well."] from the words of our master the Rebbe זצ"ל — regarding the holiness of the mind and all the organs — from the seven beggars — that the first is the eyes — the blind beggar as mentioned. For if one sanctifies the eyes — it is easy to sanctify all the other organs — and in particular the tikkun habrit. And as brought in the Talmud: seeing with the eyes is harder than the sin itself — G-d have mercy — for with this one can sin every moment without measure and count — which is not so[א"כ = אם כן — "if so / which is not the case with." Im kein — here used contrastively.] with the sin itself — which does not present itself every time. And also brought in the writings of the Arizal and other holy books: that the person is reincarnated into an impure bird called "Ra'ah" — which stands in Babylonia and sees a carcass in the Land of Israel — and commits immorality through its sight. And there is an angel that crushes the eyes after death — G-d have mercy[רח"ל = רחמנא ליצלן — "may the Merciful One save us." Aramaic: the standard Talmudic expression of alarm at a terrible prospect.] — of those who saw evil. And the Prosecuting Angel[ס"מ = סמאל — "Samael." The chief of the prosecuting angels / the Prosecuting Angel. ס"מ is the standard abbreviation for Samael — the angelic prince of evil who prosecutes Israel before the Heavenly Court.] brings before death all the evil sights that one saw — and they defile him. May Hashem protect us. And through sight alone — one creates destructive forces — G-d have mercy — which avenge upon him. And conversely: one who does not feed his eyes from forbidden sights — merits to see the face of the Shechinah. May Hashem grant us merit — to guard our eyes — and to rectify what we have blemished in this. So may it be His will. Amen.

And regarding the matter of the tithe — traveling with the money — it appears from the Shulchan Aruch: that one can only buy books with it — [what one would not have bought without the tithe money] — and write in them that they are from tithe money — [in order that his children not take possession of them] — and also lend them to others — and he has priority over others to study in them. And better simply to give charity and distribute them and so on.

This forty-third letter — written on the same day as Letter 42 (Wednesday, 27 Sivan 5723, Jerusalem) — is addressed to Shmuel Toktchinsky and his friends. It is the most comprehensive treatment of the guarding of the eyes in the entire collection, drawing on an extraordinary range of sources.

Book project (§2): A commentary on Shas from the Rebbe's books exists in draft — but not ready for printing. When the recipient is ready to print — the author will participate in gathering and organizing the material.

The guarding of the eyes — highest of all (§3): Shema — "and you shall not stray after your eyes" — the essential of everything. The Seven Beggars: the first (blind) beggar achieved the highest level of all — unity with the Infinite — through the vision of his eyes. "Swift as an eagle" (Avos 5:20): the Shulchan Aruch's first law (OC §1) interprets this as closing the eyes from evil. LM §65 (Boaz and Ruth): closing the eyes from the world's vision → nullification → inclusion in the Infinite. LM §21 (Atika): one of the seven lamps = closing the eyes. The Arizal: the eyes correspond to the Name of seventy-two — the highest of all senses. Targum Yonasan: Joseph closed his eyes to the daughters of Egypt — the root of his greatness. LM §29 (the eagle): the rectification of the covenant = the Tikkun HaKelali = stirring the nest of wisdom.

Sefer HaMidos and Talmud (§4): HaMidos "Thoughts" §23: through the eyes the heart desires. "Sight" §8: closing the eyes from evil → saved from humiliations. "Immorality" §9: lust does not depart without distancing from sight. §19: not gazing at women → descendants compose Torah commentaries. Talmud: "hand to hand shall not go unpunished" — even Abraham or Moses — Gehinnom. HaMidos §42: the evil inclination rules only what the eyes see. The Rebbe: "There is nothing like the closing of the eyes before the lust." Seeing with the eyes is harder than the sin itself — it can occur every moment without count. The impure bird Ra'ah: stands in Babylonia and sees a carcass in the Land of Israel. The angel that crushes the eyes after death. Sight alone creates destructive forces. Conversely: not feeding the eyes from forbidden sights → seeing the face of the Shechinah.

Ma'aser (§5): Tithe money may be used for books (that one would not have bought otherwise) — write "from tithe money" in them so children don't take possession — lend to others. Better simply to give as charity.

Key terms: Sipurey Ma'asiyos — The Seven Beggars — the blind beggar — highest level; unity with the Infinite through the eyes · Kal k'nesher — to close the eyes from evil — Avos 5:20; Shulchan Aruch OC §1 · LM §65 — Boaz and Ruth — closing the eyes → nullification → inclusion in Ein Sof · LM §21 — Atika — seven lamps — eyes = one of the seven lamps · Shem ayin-beis — the eyes correspond to the highest divine Name (72) · Targum Yonasan — Ben Poras Yosef — Joseph closed his eyes to the daughters of Egypt · Sefer HaMidos — "Thoughts" §23, "Sight" §8, "Immorality" §§9,19 — multiple references on guarding the eyes · Talmud — yad l'yad lo yinakeh ra — hand to hand; even like Abraham and Moses, not exempt from Gehinnom · Ra'ah — the impure bird — reincarnated in Babylonia; commits immorality through sight · Closing the eyes → seeing the Shechinah — the ultimate reward · Ma'aser — tithe money for books — practical halacha



# Letter 9 ט
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/44/

Letter 9 ט
מכתב 44
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/44

Segment 1
HE:
יום ג' פרשת אחרי קדושים י"ט למב"י פה אומן יע"א [ד' אייר תרצ"א]

EN:
Peace and blessing — to the honor of the dear young scholar — who yearns for the service of Hashem[עבוה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem."] in truth — and for drawing close to the true Tzaddik — and for fulfilling his holy counsels — his honor, his splendor, his glory, Mr. Yitzchak Moshe HaKohen, may his light shine. I received your precious letter — and I took great pleasure from your breaking through the obstacles — and your studying of the fixed sessions — and your effort to fulfill the holy counsels. Know my dear: the entire world was created only for the sake of free choice and tests — and the entire greatness of the person — that he can merit in this world — is through breaking through the obstacles.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי יקירי כנפשי ולבבי מוה"ר נתן נ"י וזוגתו הצדקת מרת שרה גיטעל תחי' שלום וכט"ס.

EN:
Breaking Obstacles = Moses Entering the Cloud; Vessels Formed Through Humiliation; The Aleph of "Ahyeh"; Pesach–Omer–Shavuos Applied to All Spiritual Work In the aspect of "And Moses drew close to the thick cloud [ומשה נגש אל הערפל — "And Moses drew close to the thick cloud / darkness" — Exodus 20:18. When the people of Israel heard the divine voice at Sinai, they retreated in fear — but Moses drew close into the very thick cloud of divine concealment. Applied here: the obstacles (arpel — thick cloud, concealment, darkness) are not something to be avoided but to be entered and broken through — for specifically there, inside the thick cloud of concealment, is where Hashem is found most intensely.] " — that is: the very denseness of the obstacle — for there specifically — there is the divine — specifically through the obstacles the essential drawing close to Hashem is accomplished. For through this the soul is refined and purified from the physicality and the turbidity and the filth — and one makes from the obstacles beautiful and fine vessels — to receive specifically from within them all the true and eternal divine goodness and the supernal lights — for without anything it is impossible[א"א = אי אפשר — "impossible." The standard impossibility marker.] to receive. The vessels — the letters of "vessels" (keilim) are the letters of "shame/humiliation" (kelimah). [הכלי"ם אותיות כלימ"ה — "the letters of 'vessels' (keilim) are the letters of 'shame/humiliation' (kelimah)." A brilliant Hebrew wordplay: כלים (keilim — vessels, receptacles) and כלימה (kelimah — shame, humiliation, embarrassment) contain the same letters — כ, ל, י, מ — rearranged. The spiritual insight: vessels of holiness are formed through shame and humiliation. The capacity to receive divine light is built precisely through the humiliation that one endures on the path to G-d. One cannot receive without a vessel — and vessels are made of kelimah.] Through the humiliations and shames and disgraces that the person endures to draw close to Hashem — through this the vessels are made. And this is the essential of teshuvah: to hear one's humiliation — to be still and silent — through this one is refined and purified — and kills the evil inclination — and it becomes nullified in the heart from the lusts. And if the person has no humiliations from others — he must be ashamed of himself before Hashem — for being so physical and so far from Hashem — and he is still far. And he must receive these afflictions and obstacles and humiliations with love — for this is his essential rectification. And through this he merits to true teshuvah — which is the aspect of Crown — in the aspect of "Crown — wait for me, little one, and I will crown you." [כתר לי זעיר ואחוך — "Crown — wait for me, little one, and I will crown you." An Aramaic phrase from the Zohar (Zohar II:2b) — the Crown (Keter) speaks and says: "Wait for me, small one, and I will crown you." The Keter is the highest of all the Sefirot — it is the level of perfect teshuvah — and it is also the level of waiting. The Crown says to the aspirant: wait — be patient — wait for me — and then I will crown you. This is why the Rebbe teaches that teshuvah is in the aspect of Keter — and Keter is in the language of waiting (המתנה).] For one must wait — greatly greatly — almost all the days of one's life — until one merits to enter into the holiness in truth. And specifically through the waiting — and specifically through what passes over the person — and he yearns toward Hashem — and pulls himself in truth every time[בכ"פ = בכל פעם — "every time / each time." The standard phrase: b'chol pa'am.] from all the descents and the obstacles — these are holy vessels for the service of Hashem. For it is impossible to enter into holiness all at once — rather one must wait much time — in the aspect of the Omer count: seven times seven — Ahyeh times Ahyeh — in gematria equals Emes (truth). [ספירה ז' פעמים ז' אהי' פעמים אהי' בגימ' אמת — "the Omer count: seven times seven — Ahyeh times Ahyeh — in gematria equals Emes / Truth." A Kabbalistic calculation: אהי' (Ahyeh — "I will be" — the divine Name associated with Keter) has the numerical value of 21 (alef=1 + heh=5 + yud=10 + heh=5). אהי' × אהי' = 21 × 21 = 441. And אמת (emes — truth) also equals 441 (alef=1 + mem=40 + tav=400). The forty-nine days of the Omer count are the process of seven times seven — which equals the product of Ahyeh times Ahyeh — which equals Truth. To reach truth / to reach the true Keter requires passing through the full forty-nine days of counting.] That is: Ahyeh — this is the essential of teshuvah and the humiliation — when the person says "Ahyeh" — "I am about to become" [I am ready to be] [אהי' — "I will be / I am about to be." Ahyeh (אֶהְיֶה) — the first-person imperfect of the verb "to be" — meaning: I am in a state of becoming, I have not yet arrived, I am on the way. The Rebbe teaches: the person in teshuvah says "Ahyeh" — I have not yet been a Jew as I should be, I am not yet close to G-d, I am still in the process of becoming. See LM Torah 6 — "Kra es Yehoshua."] — [See Torah 6 — "Call out to Joshua" — §6 in Likutay Moharan] — "until now I have had no Havayah at all in the world — for it would have been better for me not to have been created than to have been created — since I have acted against the will of Hashem." But one does not exit with one Ahyeh[פ"א = פעם אחת — "one time / once." Pa'am achas — a single iteration.] — for one needs yet again and yet again — and then one merits to the Truth. And this is the aspect of Pesach and the Omer and Shavuos. "Pesach" is the aspect of the beginning of the person's drawing close to Hashem — for so it is every year in general and in particular and in the most particular detail. And so too throughout the year[ג"כ = גם כן — "also / as well."]: when the person begins to draw close to Hashem — this is the aspect of Pesach — the Exodus from Egypt — in haste — that is: to flee from the Sitra Achra[ס"א = סטרא אחרא — Aramaic: "the other side." The demonic/impure forces.]. And to flee to the Torah and the service of Hashem — one must do it in haste — and not think about what will be of me and where I will take my sustenance from — just as Israel went out of Egypt and "they also did not prepare provisions for themselves." For one who is in a pit and does not want to exit while calculating: "what shall I do when I exit — where shall I take my sustenance — and where shall I be healed from my illness?" — this is a complete fool. For first: exit from the pit — and afterward Hashem will help. And so it is when one must flee from the pit of destruction — from the evil inclination and its lusts and its stratagems — one should not think anything about what will be afterward and so on — only trust in Hashem and flee from what one must flee from. And so too: to flee to the Torah — one must do this with alacrity — for the adversary[בע"ד = בעל דבר — "the adversary / the prosecutor." The evil inclination as spiritual prosecutor.] can delay the person all the days of his life — to waste his days in vain and emptiness. And therefore: to the Torah and the service of Hashem — one must flee to them with alacrity — in the aspect of Pesach — the Exodus from Egypt[יצי"מ = יציאת מצרים — "the Exodus from Egypt." The standard abbreviation: Yetzi'as Mitzrayim.] — in haste. But when one is already sitting with the book — and with the divine service — and with the Tzaddik — then one needs the Omer count — and it is forbidden to rush and hurry — only in the aspect of the waiting — wait — time — times. And every single movement in holiness — and every small movement — however it may be — in whatever manner it may be in holiness — [even though one must be greatly ashamed about any manner it may be] — but let it be very precious to him — the service. Just as the pure simpleton gave life to himself through his work — even though he had no face to stand against the other craftsmen. And when one merits to strengthen oneself all one's days in the Omer count that one is counting — even though one falls greatly again and again and always — then in the end one merits to the holiness of Shavuos — which is the final purpose — for then one merits to the giving of the Torah — which the angels did not merit to this — for they do not count the Omer and they have no obstacles and no descents. And Shavuos is the holiness of the Crown — "Crown — wait for me, little one" — and if they do not count the Omer — and even if they are missing one day from the days of the count — they cannot receive the Torah — as brought in the holy Zohar on Parshas Emor. And so too regarding the service of Hashem and the connection to the Tzaddik — one must have the power and patience for the waiting — and for all that passes over him — whether physical or spiritual — and to strengthen oneself not to fall at all.

Segment 3
HE:
נא למסור המכתב שבפה לחותני נ"י וגם המכתב להרב קוק והקארטיל למסור תיכף לחותני.

EN:
As brought in the Torah "Call out to Joshua" mentioned above — that one who wants to enter the paths of teshuvah must gird his loins and always strengthen himself in the service of Hashem — both in the ascent: in the aspect of "If I ascend to the heavens" — he should know that he is still very very far from Hashem — "for the high is above the high" and so on. And so the opposite: even when he falls, G-d forbid — however he falls — even into the very depths of Sheol literally — let him not fall from anything — and let him not think that, G-d forbid, he is far from Hashem — and let him know with certainty that Hashem is certainly with him — "and if I make my bed in Sheol — You are there." And as long as he is not strong in this — to always strengthen himself — not to turn away from Hashem and the Tzaddik — however he may be — he is not yet safe that he will draw close to Hashem — for he does not know what will still be with him — for the adversary lies in wait — "and do not trust yourself until the day of your death." [Pirkei Avos 2:4 — "And do not trust yourself until the day of your death." Hillel. The lifelong spiritual vigilance required — one cannot assume final victory over the evil inclination while still alive.] And all the falls of the great people who fell completely — like Acher and Jeroboam and so on — because they could not strengthen themselves. But when the person is strong in his mind — that he will always hold himself to Hashem — and will do what he can — whatever passes over him he will not fall, G-d forbid — and will always hold himself to Hashem — even in the very depths of Sheol literally — he will do what he can — then he walks in the paths of teshuvah — and "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah." For the essential is the strengthening — and so: to serve Hashem in joy. For even though truly one must mourn at midnight [להתאבל בחצות — "to mourn at midnight." The practice of Tikkun Chatzos — the midnight lamentation over the destruction of the Temple and the exile of the Shechinah — a central Kabbalistic devotional practice, especially beloved in Breslov. Performed at exactly midnight, it consists of reciting Psalms and lamentations (Tikkun Rachel — for the first half of the night; Tikkun Leah — for the second half). The author here reconciles this practice of mourning with the overarching requirement of joy.] and so during the days of affliction — and in particular on the Ninth of Av — for the exile of the Shechinah and the destruction of the Holy Temple[ביהמ"ק = בית המקדש — "the Holy Temple." The standard abbreviation.] — and the suffering of Israel — and the suffering and oppression of his own soul. But this too must be only in the aspect of yearning and longing toward Hashem — for what we have lost of such holinesses. But one must be consoled that certainly in the end of all things everything will be rectified. And the rest of the service of Hashem and Torah should be in joy and strengthening. And the study of the Shulchan Aruch every day — and the Tikkun HaKelali every day — and a little Likutay Moharan — and Likutay Tefillot — and Likutay Halachos — and hisbodidus every day — and the Oral Torah at night[תושבע"פ = תורה שבעל פה — "the Oral Torah." The entire Talmudic-rabbinic tradition transmitted orally. The abbreviation: תו[רה ש]בע[ל] פ[ה].] [תושבע"פ בלילה — "the Oral Torah at night." תושבע"פ = תורה שבעל פה — "the Torah that is by mouth / the Oral Torah." The Talmudic tradition (Avoda Zara 3b; Zohar) that the study of the Oral Torah (Talmud and halacha) is especially propitious at night. תושבע"פ is the standard abbreviation for Torah shebe'al peh.] — besides the other study sessions — Talmud, Tosafos, and so on[גפ"ת = גמרא, פוסקים, תוספות — "Talmud, halachic decisors, Tosafos." The standard abbreviation for the traditional trio of Talmudic study: the Talmud itself, the Tosafos (12th–13th century Franco-German commentaries), and the halachic decisors (Rishonim and Acharonim).] — according to capacity. And the connection to the true Tzaddik — which is the essential.

Segment 4
HE:
אחים ידידים יקרים נא להרבות רחמים הרבה מאד בשבילי ולעורר כל אנש"ש שירעישו ברחמים על כל מקה"ק בשבילי כי אני צריך רחמים רבים מאד כי עכשיו עיקר חבלי לידה שלי וצריך לבקש רחמים שיהי' ההולדה (לבא לארץ ישראל) בנקל בלי יסורים ושום קשוי הולדה כלל ובלי תפיסה ח"ו ונא ונא להרבות רחמים מאד מאד.

EN:
Therefore let your honor look into this and inform me of clear things. And let him appease me for his distance [יפייסני על התרחקותי — his long absence and silence], so that this distancing shall become the beginning of a drawing-near. And let him make amends for the abandonment of the sin [ויתקן בעזיבת החטא — playfully using the language of repentance: abandoning sin as the way to make right what went wrong] — by increasing in words of encouragement [hischazkus], conversations [sichos], holy speech, and good counsel for the service of G‑d, blessed be He.

Segment 5
HE:
ממני ידידכם שמואל הלוי בן פיגא.

EN:
If I have sinned against your honor — do not look at that, and turn to my request. [Yiddish — triple repetition:] "Have mercy! Have mercy! Have mercy!" [האט רחמנות — three times, like a cry] [Hebrew:] "Have compassion! Oh have compassion! Oh have compassion!" And I await G‑d, blessed be He, that He will certainly have compassion on me, and that he [R' Alter] will exert himself on my behalf in all that is in his power — for my witness is in the heavens [סהדי במרומים — a phrase from the Book of Job 16:19: "Even now my witness is in heaven" — used here to swear sincerity: G‑d above knows my heart is purely for Heaven's sake] that my intention is for the sake of Heaven. And let him fulfill my request and inform me of clear things.

Segment 6
HE:
שלום וברכה לכל אנש"ש היקרים ובפרט לר' שלמה וועקסלער נ"י ולר' יעקב זאב וכל אנש"ש.

EN:
Postscript — To R' Yankel [Yaakov], may he live forever: Heartfelt greetings from the depths of the heart to the honor of my friend, my dear R' Yankel [יענקלי], may he live forever, the G‑d-fearing one. Please inform me why my dear friend R' Alter is angry with me, and inform me of your welfare and your situation — all at length. And do you yearn for Meron? And especially R' Alter — does he yearn? And how is your spiritual situation? Write it all to me at length.

Segment 7
HE:
נא להרבות רחמים עבורי ובפרט אצל הכותל ושמעון הצדיק וכל המקה"ק רחמים רבים! רחמים רבים! רחמים רבים כנ"ל ונא ונא מאד מאד לבלי לישן עכשיו בעיקר הזמן הולדה כי הנני נוסע היום למסק' וכו' והי"ת ירחם עלי ויראה בעניי ויאמר די לצרותי וצרותינו אכי"ר ממני הנ"ל.

EN:
Postscript — To R' Shlomo Atik, may he live: Heartfelt greetings from the very depths of a burning heart to the honor of my dear friend — of whom one can say: "Acquire for yourself a friend" [קנה לך חבר — Avos 1:6: the highest designation of friendship] — diligent in Torah and Divine service, outstanding in Torah and Divine service, etc. — the distinguished Torah scholar, R' Shlomo Atik, may he live. First, I inform you, my dear friend, that we are, blessed be G‑d, in good health. And know that I wait with utterly longing eyes to already be in Jerusalem, the Holy City, at the Torah study institution [ישיבת ת"ח — the yeshivah] — to learn with you together. And I await G‑d, blessed be He, that very soon, G‑d willing, I will be in Jerusalem. And my heartfelt request before you is that you inform me of your situation — in spiritual and in material matters. And how does Jerusalem appear to you? And in what subjects are you studying? And how — is it with sharpness [חריפות — incisiveness and depth of analysis]? [Yiddish:] "And how did you come to enter the yeshivah?" "Write everything to me at length." "And what must one know before entering the yeshivah?" [Hebrew parenthetical:] (And how did your acceptance into the yeshivah come about — easily or with difficulty? Write it all to me at length, and what one needs to know before entering the yeshivah.) From me — your friend who awaits to be there very soon, to be diligent together in Torah and Divine service, day and night, as our souls desire and as G‑d wills. From me, Shmuel Horowitz. Please write me an immediate reply.

Segment 8
HE:
יעקב זאב נ"י כתוב לי אם קבלת המכתב ששלחתי לך היום איזה עלים מסדר היום והנהגות וכו' ועוד, נא לכתוב משלום כולם ממני הנ"ל.

EN:
My dear friend — after inquiring of your good, dear, and beloved welfare with great love, from the very depths of the heart — I hereby inform him of my welfare as well: I, thank G‑d, have life and peace with me. May Hashem grant that we merit to be together very soon in Meron, to serve Hashem in truth as He desires it — and as our master Nachman [Na Nach Nachma Nachman MayUman], of blessed memory, and his holy disciples desire it — Amen, so may it be His will.

[Yiddish — heartfelt and direct:] "My dear, warm, and good friend — it is a very great wonder to me: how is it that you have completely forgotten me and want to know nothing of me at all? I do not know — it appears you are angry with me. Indeed, there is something to be angry about — but even so: one who begins a mitzvah is told to complete it, and it is named only after the one who completes it [the Talmudic reproach he has now used in several letters]."

[Yiddish continued:] "From the time we parted — when I traveled to arrange the shiduch [שידוך — betrothal / engagement; this is the first mention of R' Shmuel's engagement — a major new development] at a good and auspicious hour — from then on I have had no word at all from you. And even when you sent letters to R' Noson — you did not even include for me a single greeting. You cannot imagine in the slightest the pain and anguish of my soul from this — without measure and without reckoning. And then when I sent you several letters from the very depths of my heart — and received no reply at all — I do not know what to think. You cannot depict to yourself my suffering from this. I plead with you greatly — oh (Gott!) — have compassion on me and write to me why you have forgotten me so completely. I hoped for good and there is none — and my hope is for the longing of the eyes and the fainting of the soul, G‑d forbid."

[Yiddish continued:] "Oh (Gott!) my warm-hearted brother — do not let go to ruin all the toil, the self-sacrifice, and all the strength you invested in me. How can you forget me? Believe me — I do not forget you for even a single moment. I yearn and long after you — I have yearning and longing for you beyond all measure. How can you forget what we worked together in Meron, and at the Western Wall, and at Shimon HaTzadik [the tomb of Shimon HaTzadik in Jerusalem — a site of pilgrimage], and at the grave of Rachel our Mother? We were always together — and how can you forget what we spoke as we walked on our hisbodidus on Friday, returning from Shimon HaTzadik? We spoke then that we would always be bound together, one to the other — always companions in the service of Hashem to serve G‑d, blessed be He. Oh (Gott!) — how can you forget what we toiled and suffered together? The Daughter of the King [הבת מלכה — an enigmatic reference; likely the Shabbos Queen, or possibly a Breslov mystical concept; or perhaps a specific story or teaching of Rabbainu referred to by this name] said: great compassion upon me and upon you — upon what we parted from."

[Yiddish continued — the call to come to Meron:] "Oh (Gott!) my dear brother — save yourselves — and see to work with all your strength to be together for these several months in Meron. And regarding Meron — know this: one can sit there and serve Hashem without any confusion, without any obstruction, without any delay. We can acquire for ourselves in these several months as much as in several years. I am sitting there now since the first of Tammuz [meaning: R' Shmuel is now already in Meron! He has been there since Rosh Chodesh Tammuz — approximately since June/July 1923], and I am truly being revived. Oh (Gott!) — one can attain wholeness there! There is no finer place than this. Oh (Gott!) — have compassion on yourselves and on me. We will engage, G‑d willing, in Rabbainu's matter with enthusiasm — and this will take root permanently."

[Yiddish:] "For your information — everything is ready, nothing is lacking: a house, vessels, money — it will also not be lacking for you. I have four lirot [pounds of currency] — just for you. Only: speak with R' Avner and come with him, and bring all your things and all the books of Rabbainu the Holy and Awesome Nachman, of blessed memory. And for the sake of Heaven — write me immediately a reply: how are you, your health — everything at length. And whether you are resolved to come, and when — everything at length. Immediately — a clear, correct, and true reply."

Hebrew parallel of the above [enclosed within the same packet — a Hebrew re-rendering of the same letter for R' Alter Ben Tzion himself, addressed directly to him:] My good, warm, and dear friend — it is a great wonder to me: how is it that you have completely forgotten me, and do not want to know anything of me at all? I do not know — it appears you are angry with me. Indeed, there is something to be angry about — but even so: one who begins a mitzvah is told to complete it, and it is named only after the one who completes it. From the time we parted — when I traveled to arrange the shiduch at a good and auspicious hour — from then I have had no word from you at all. And even when you sent letters to R' Noson — you did not even include a single greeting for me. You cannot imagine the depth of my pain and anguish of soul from this — without measure and without reckoning. And then when I sent you several letters from the very depths of my heart and received no reply — I do not know what to think. You cannot depict to yourself my suffering from this. I plead with you greatly — oh! (Gott!) — have compassion on me and write to me why you have forgotten me so. I hoped for good and there is none — and my hope is for longing eyes and fainting of soul [a paraphrase of Lamentations 3:18 and 4:17: the language of Tisha B'Av — perfectly fitting the Three Weeks period in which this is written], G‑d forbid. Oh (Gott!) my warm-hearted brother — do not let go to ruin all the toil, the self-sacrifice, and all the strength you invested in me. How can you forget me? Believe me — I do not forget you for even a single moment. I yearn and long after you — I have yearning and longing for you beyond all measure. How can you forget what we worked together in Meron, and at the Western Wall, and at Shimon HaTzadik, and at the grave of Rachel our Mother? We were always together — and how can you forget what we spoke as we went on our hisbodidus on Friday, on the way back from Shimon HaTzadik? We spoke then that we would always be bound together, one to the other — always companions in the service of Hashem, to serve G‑d, blessed be He. Oh! (Gott!) — how can you forget what we toiled and suffered together? The Daughter of the King said: great compassion upon me and upon you — upon what we parted from. Oh! (Gott!) my dear brother — save yourselves! And see to work with all your strength to be together for these several months in Meron. And regarding Meron — know this: one can sit there and serve Hashem without any confusion, without any obstruction, without any delay. We can acquire Divine service for ourselves in these several months as much as in several years. I am sitting there now since Rosh Chodesh Tammuz — and I am truly being revived. Oh! (Gott!) — one can attain wholeness there! There is no finer place. Oh! (Gott!) — have compassion on yourselves and on me. We will engage, G‑d willing, in Rabbainu's matter with enthusiasm — and this will take root permanently. For your information — everything is ready, nothing is lacking: a house, vessels, money — it will not be lacking for you either. I have four lirot — just for you. Only: speak with R' Avner and come with him, and bring all your things and all the books of Rabbainu, the Holy and Awesome Nachman, of blessed memory. And for the sake of Heaven — write me immediately a reply: how are you and your health — everything at length. And whether you are resolved to come, and when — everything at length. Immediately — a clear, correct, and true reply. From me — who hopes to see you soon in Meron, to be together as one man, to serve Hashem in truth. Shmuel Horowitz son of Feiga. Immediately — a good reply! Send letters to the address of R' Noson Chanhas, on behalf of Shmuel Horowitz.

And I hereby seal with blessing and with the expectation of salvation from above. From me, Shmuel Horowitz. For the sake of Heaven — have compassion and pity upon me, and reply immediately, and inform me why your honor has not written to me at all until now, and has not replied to me at all.

Segment 9
HE:
ט
נתעכב עד יום ג' לך לך [ט' מר חשוון תרפ"ג] 
פלא גדול לי מאד מאד בלי שעור עליך ידידי כנפשי שעדיין לא קבלתי מכבודו שום ידיעה. 
ידע כבודו שמניעת המוח גדול מאד בלי שעור 
ע"כ יחוס ויחמול כבודו עלי ויודיעני דברים ברורים בגין נסיעתי לירושלים פה בצפת ת"ו וער איך פאר פאלין איך האב ניט מיט ויימין צי לערנין אין אוארט צי רעדין עס איז אגרוס רחמנות אויף מיר (אני הולך לאיבוד אין לי עם מי ללמוד ועם מי לדבר אף מילה ורחמנות גדולה עלי ). 
ויודיעני אם דיבר בגיני עם ר' זרח אפשטיין וכו' וידע כבודו שנסיעתי תלוי בזה, בית ופרנסה. 
אם יהי' לי אפי' בית מיוחד אמה על אמה וכסף בצמצום קבוע כו"כ לחדש בעצם היום הזה הנני נוסע לירושלים. 
ע"כ יראה כבודו ויודיע לי דברים ברורים ויפייסני על התרחקותי שיהא תחלת התקרבות ויתקן בעזיבת החטא מיעט ירבה בהתחזקות ושיחות ודבורים קדושים ועצות טובות לעבודת הי"ת. 
אם חטאתי נגד כבודו אל יביט ע"ז ויפנה לבקשתי האט רחמנות או האט רחמנות או האט רחמנות (רחמו אוי רחמו אוי רחמו) והנני מצפה לשי"ת שבודאי יחוס עלי וישתדל בגיני בכל אשר לאל ידו כי סהדי במרומים שכונתי לשמים. ויעשה בקשתי ויודיעני דברים ברורים והנני חותם בברכה וצפית ישועה ממרומים ממני שמואל הורוויץ למעה"ש לחוס ולרחם עלי להשיב תיכף תשובה ולהודיעני מדוע לא כתב לי כבודו עד הנה כלל ולא השיב לי תשובה? 
ד"ש נלבב מעומק הלב לכבוד חברי ידידי היקר החביב עלי מאד היי"ש כבוד יענקלי נ"י. 
תודיעני מדוע ידידי עוז כנפשי ר' אלטר ברוגז עלי ותודיעני משלומכם וממצבכם הכל באריכות ואם אתה מתגעגע אחר מירון ובפרט ר' אלטר אם מתגעגע ואיך מצבכם ברחניות. הכל באריכות תכתוב לי. 
ובפרט ד"ש נלבב מעמקא דלבא ומלב בוער לכבוד חברי היקר שעליו יכולים לומר "קנה לך חבר" המתמיד בתוי"ר המופלג בתוי"ר וכו' כש"ת כמר שלמה עטיק נ"י 
ראשית אני מודיע לך חברי היקר כי אנחנו ב"ה בריאים ותדע שאני מחכה בכליון עינים להיות כבר בירוש' עה"ק בישיבת ת"ח ללמוד אתך ביחד ואני מצפה לשי"ת שבקרוב אהי' איה"ש בירוש' בקרוב. ובקשתי שטוחה מלפניך שתודיעני ממצבך ברחניות וגשמיות ואיך נראה לך בירוש' ובאיזה ענינים אתה לומד ואיך אם בחריפות אין ויא אזו איז דיר אן גקימין דאס אריין אין דער ישיבה. 
אלדינג מיר שרייבין באריכות. אין ואס מיז מען קענין איידער מען גייט אריין אין דער ישיבה (ואיך בא לך ההתקבלות בישיבה [בקלות או בקושי] הכל לכתוב לי באריכות ומה צריכים לדעת לפני שנכנסים לישיבה). 
ממני חברך המצפה להיות בקרוב להתמיד ביחד עה"ת ועל העבודה יומם ולילה כאות נפשינו ורצון ה'. 
ממני שמואל הורוויץ 
בבקשה לכתוב לי תיכף תשובה.

EN:
Key terms: U'Moshe nigash el ha'arafel — Moses entered the thick cloud; the divine is specifically within the obstacle · Keilim — kelimah — same letters — vessels of holiness formed through shame/humiliation · Keter li ze'ir v'achovech — "Crown — wait for me, little one" — Zohar; waiting is the essence of teshuvah · Ahyeh × Ahyeh = 441 = Emes — Kabbalistic calculation of the Omer's purpose · Ahyeh = ana zamein l'mihavei — "I am about to become" — the teshuvah of becoming · Pesach = haste; Omer = waiting; Shavuos = purpose — applied to all spiritual work daily · The pure simpleton — gave life to himself through his simple work despite shame · Missing one Omer day → cannot receive Torah — Zohar Emor · Al ta'amin b'atzmecha ad yom mosscha — Avos 2:4 — don't trust yourself until the day of death · Tikkun Chatzos — midnight mourning; reconciled with joy as yearning, not despair · Tushbe"p b'lailah — Oral Torah at night; the propitious time for Talmud study



# Letter 1 א
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/45/

Letter 1 א
מכתב 45
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/45

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' פרשת במדבר פה אומן יע"א ל"ח למסב"י [כ"ג אייר תרצ"א]

EN:
Peace and blessing — to my dear friend — my exalted colleague — who yearns for the service of Hashem in truth — our master Shmuel Toktchinsky, may his light shine.[מהו' = מורינו הרב ו... — a compressed combined honorific: "our master, our teacher, and [his full title]." A further elevation of the honorific from מה"ר (Morenu HaRav) used in earlier letters.] [מהו' שמואל טוקצינסקי נ"י — "our master Shmuel Toktchinsky, may his light shine.[מהו' = מורינו הרב ו... — a compressed combined honorific: "our master, our teacher, and [his full title]." A further elevation of the honorific from מה"ר (Morenu HaRav) used in earlier letters.]" מהו' = מורינו הרב ו... — a combined honorific: Morenu HaRav plus the letter vav, giving the full form "our master, our teacher, and..." — a further upgrade from the previous letters. The correspondent's growing spiritual stature is reflected in his evolving honorific across the letters.] After inquiring after your precious wellbeing as is fitting — I received your letter from this Chanukah.

Segment 2
HE:
שלום וברכה למע"כ אהובי ידידי אחי יקירי נפשי ולבי כש"ת כמוה"ר יעקוב זאב נ"י שליט"א

EN:
Regarding the question you asked — it is only about the general principle: to be connected to our master the Rebbe זצ"ל — and to be called by his name — and without being cut off from Breslov Chassidus. And what you wrote about what he himself did not hear — this is because the cause was through an event — as brought in the book of Wonderful Stories [ס' סיפורים נפלאים — "the book of Wonderful Stories." Sipurim Niflaim — a collection of stories and accounts about Rabbi Nachman of Breslov — compiled and published by the Breslov community. Distinct from Sipurey Ma'asiyos (the Rebbe's own told stories) — this is a collection of accounts about the Rebbe's life and wonder-workings as related by his disciples.] — and this too is very true — and our master R' Nossan[מוהרנ"ת = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." The standard Breslov abbreviation.] זצ"ל brings this in the Shulchan Aruch[ש"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law."] Choshen Mishpat[חו"מ = חושן משפט — "Choshen Mishpat." The fourth and final section of the Shulchan Aruch — dealing with civil law, financial matters, courts, and interpersonal obligations. The abbreviation: חו[שן] מ[שפט].] [ש"ע חו"מ — "the Shulchan Aruch, Choshen Mishpat." The fourth section of the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law — dealing with civil and financial law, interpersonal obligations, and monetary matters. R' Nossan Sternhartz authored a Breslov commentary on the Shulchan Aruch applying the Rebbe's teachings to every area of Jewish law — weaving spiritual teaching into the halachic framework.] in the law — and certainly without doubt this is a fundamental and foundational practice — touching the root and foundation of the divine service and the salvation of the soul — very much. And enough said.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט. באה"ר נא להודיעני משלומכם ואם הייתם במירון ואיך הי' שם ההלולא וכו' ושלום ר' ישראל דוב מטבריא והכל בפרוטרוט.

EN:
Strengthening; The Adversary's Target; LM Torah 66 — Obstacles and Longings; Free Will Cannot Be Blocked And regarding strengthening — what shall I say to you my dear — in truth one needs very very great strengthening — and in particular in the matters of drawing close to the true Tzaddik and his people and his books — for the adversary[בע"ד = בעל דבר — "the adversary." The evil inclination / the spiritual prosecutor.] abandons everything and sharpens his eyes on this. And conversely: the person must understand and grasp — that specifically on this one must give one's self-sacrifice[מס"נ = מסירת נפש — "self-sacrifice / the giving over of one's life." The willingness to sacrifice everything for a holy purpose.] — for all of one's Judaism and all one's salvation and all one's hope — in this world and in the World to Come — for all generations — depend on this. And the Holy One blessed be He[הקב"ה = הקדוש ברוך הוא — "the Holy One blessed be He." The standard rabbinic designation for G-d: HaKadosh Baruch Hu.] does not send an obstacle to a person that he cannot break. And certainly the obstacles will be transformed into pleasantness — and the troubles into crowns. And certainly one must greatly request from Hashem — that He grant him wisdom to be led according to His will — and that he merit truly to draw close to Hashem — and not to fall, G-d forbid, in his mind — and not to be saddened, G-d forbid, from all that passes over the person. But to yearn and to ache with longing. The will is free — and freedom — and no one can prevent this. And so: the prayer and the request in words — the achings and the yearnings. And this one always needs — but the obstacles themselves — in action — to break them — this requires divine assistance from Heaven [סייעתא דשמיא — "divine assistance from Heaven." Aramaic: si'yata dishmaya — the standard Aramaic phrase for heavenly help and divine aid. The human being can always yearn and pray — these are fully in his control. But breaking through actual practical obstacles in the physical world requires also the cooperation of divine assistance, which must be sought through prayer.] — to know when one is obligated to break them — and when to delay — for it is worthwhile to violate one Shabbos in order to fulfill many Shabbosses — and enough said. [ד"ל = דיו לחכים — "enough for the wise / and enough said." Aramaic: dai l'chakimah — the standard Talmudic expression closing a teaching that need not be spelled out further. ד"ל is also sometimes read as: דייקא לשון — "precise language." Appearing three times in this letter — each time closing a delicate point with deliberate brevity.] [כדאי לחלל ש' א' כדי לקיים שבתות הרבה — "it is worthwhile to violate one Shabbos in order to fulfill many Shabbosses." A Talmudic principle (Yoma 85b) — applied here as a principle of spiritual strategy: sometimes breaking through one obstacle immediately causes other, greater obstacles. Sometimes it is wiser to wait — to "violate one Shabbos" now (delay the immediate breakout) in order to "fulfill many Shabbosses" later (preserve the capacity for a larger and more lasting breakthrough).] Therefore my dear: the essential is that you be strong in will and yearning and longing — and strong in your mind not to separate, G-d forbid, from the source of your life — even with self-sacrifice of body and money — to the very last extremity. But in the specific details of action — the essential is yearning and longing specifically through the obstacles — for they are specifically in order that the longing should grow stronger until the obstacle is broken. [See Torah 66 in Likutay Moharan — "Pi Shnayim Berucha" — on the matter of obstacles and longings — see there carefully.] [תורה ס"ו בלקוטי מוהר"ן — פי שנים ברוחך — "Torah 66 in Likutay Moharan — 'Pi Shnayim Berucha.'" LM Part 1, §66. The teaching on the double portion of spirit (pi shnayim b'ruchecha — "a double portion of your spirit" — II Kings 2:9) — Elisha's request from Elijah. The Rebbe teaches: the obstacles and the longings are not opponents — the obstacle specifically generates a double intensification of the longing. The student who cannot always be with his Rebbe and faces obstacles to that connection — those very obstacles, when met with intensified longing and prayer, actually deepen and double the connection. The obstacle is the vessel through which the double portion arrives.]

Segment 4
HE:
אחי יקירי אבקשך מאד מאד לחוס ולרחם עלי ועל חבירי ר' צבי יהודא ליפעל נ"י שלא יהי' לנו כליון עינים ומדיבות נפש לכתוב בפרוטרוט אם הגשתם בשביל דרישה בשבילו בשביל צבי יהודא הנ"ל? ומתי? ומי הגיש? ועל איזה סמך? ומתי נראה הפאדרינג בפועל בעינינו? ומדוע מתאחר כ"כ? נא לכתוב תיכף כי יש לנו יסורים גדולים מזה וכליון עינים יום יום שרייבט יוא צי ניין וואס איז דאס שלעפין אין איהר שרייבט גאר ניט ממש קען מען משוגע ווערין ח"ו האפנדיק אין טראכטינדיג שרייבט דעם אמת בא וואס עס האלט אין אז עס איר טיט יוא יאגט ציא ווארין עס איז זומער יאגט ציא וואס גיכער. אין שרייבט ציא איהר האט מקבל גווען פין צבי יהודא די 25 מתנות. איך בייט אייך זייער שלאפט ניט וועגין די טרעבוונא וואס גיכער שלא תחמיצו הזמן אין מה נשמע מהטרעבוונא של ר' אברהם סופר וכו'.

EN:
The Shalom Bayis Warning; Ya'alas Chen on LM Torah 1; The Book of Job; Shovavim — Double Psalms And certainly one must greatly request from Hashem — and take care — so as not to damage, G-d forbid — as brought regarding Job: "break the barrel and keep its wine." [שבור החבית ושמור את יינה — "break the barrel and keep its wine." A Talmudic phrase (from the context of Job's trials — Bava Batra 16a area) — applied here as a spiritual principle: one may need to break the outer vessel (the obstacle, the restriction) in order to preserve the precious wine (the spiritual content, the holiness within). But one must be very careful not to damage the wine in breaking the barrel. The author applies this to the need for care in how one breaks through obstacles.] [And in particular regarding obstacles relating to shalom bayis — a husband and wife — like our friend Ch., may his light shine — for there one needs extra care not to damage and harm, G-d forbid, the peace of the home for the sake of private matters of the service of Hashem. For regarding other obstacles — and even father and mother and so on — one can easily break through — but from the obstacles of one's wife and so on — and enough said.] But to yearn and to long — and to pray with longing and yearning toward the holy matters — and certainly through the abundance of longings and prayer for this — certainly in the end the obstacles will be broken. And on the contrary — through this the holy matter that one merits is more precious — even if it is little and at a distant time — than what is done often and every time — without obstacles and without longings — and enough said. Our dear friend R' Shmuel Toktchinsky and our friend R' Noach Ch.[רנ"ח = ר' נח חפץ — "Rabbi Noach Chafetz." The same friend to whom greetings were sent in Letter 38. רנ"ח = the initials of his name: ר[בי] נ[ח] ח[פץ].], may his light shine — [for to him too the entire letter is addressed] — please remember well what we discussed about the matter of the book "Ya'alas Chen" [ספר "יעלת חן" — "the book 'Ya'alas Chen' — Grace of the Deer." Ya'alas Chen — a title taken from Proverbs 5:19: "a loving doe and a graceful deer / ya'alas chen." The author is describing a planned book project — a commentary or explanation of LM Torah 1 — possibly a book that had been discussed in conversation between the author and his correspondents. The name refers to the graceful, life-giving quality of the Rebbe's first Torah teaching. The author urgently requests that the correspondents begin work on this project.] — on Torah 1 — and all the other words we spoke on this matter. Please begin to do something about this — for through this the great merit of the many — the likes of which does not exist in the world — certainly we will merit through a merit the likes of which does not exist. And certainly we will not cause loss to our master the Rebbe זצ"ל — for our master the Rebbe זצ"ל said: "For me — no one has yet caused a loss" [in Yiddish: "Tzu mir hot noch keiner nit tzu gileyt"]. [צוא מיר האט נאך קיינער ניט ציא גילייגט — "For me — no one has yet caused a loss." Yiddish: Tzu mir hot noch keiner nit tzu gileyt. A saying of the Rebbe זצ"ל — recorded in the oral tradition — meaning: whoever strives for the sake of the Rebbe's matters has never caused a loss. Every effort on behalf of the Rebbe's books and teachings produces only gain — never harm. The Rebbe guarantees this personally.] And enough said. During the days of Shovavim [ימי השובבים — "the days of Shovavim." An acronym from the initial letters of the six Torah portions: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים (Shemos, Va'eira, Bo, Beshalach, Yisro, Mishpatim) — the six weekly portions read in Tevet–Shvat, corresponding to the weeks of Parshas Shemos onward. The letters spell שובבים — "wayward ones" (from Isaiah 57:17: "the wayward ones"). These six or eight weeks (some add Terumah and Tetzaveh, making it שובבים ת"ת) are traditionally considered auspicious days for teshuvah and the rectification of the covenant — particularly through reciting Psalms.] one must recite Psalms — which are propitious for teshuvah — as brought in Likutay Moharan Part 2[ח"ב סי' לז = חלק ב' סימן לז — "Part 2, §37." לז = lamed(30) + zayin(7) = 37. LM Tannina, §37 — the teaching on Psalms as propitious for teshuvah during the Shovavim days.], §37. And our master R' Nossan זצ"ל always had a fixed session in Psalms — and during the days of Shovavim he had two fixed sessions — to recite Psalms. [מוהרנ"ת ז"ל הי' לו תמיד שיעור בתהלים ובימי השובבי"ם הי' לו שני שיעורים לומר תהלים — "our master R' Nossan זצ"ל always had a fixed session in Psalms — and during the days of Shovavim he had two fixed sessions — to recite Psalms." A precious detail about R' Nossan's personal daily practice — his fixed session in Psalms became a double session during Shovavim, in fulfillment of LM II:37's teaching on Psalms for teshuvah.]

Segment 5
HE:
(כתבו כן או לא מה זה הסחבת הזו ואינכם כותבים כלום אפשר ממש להשתגע מהתקוות והמחשבות כתבו את האמת איפה זה אוחז ואם הנכם כן פועלים תזדרזו כי כעת קיץ תזדרזו מה שיותר מהר וכתבו אם קבלתם מצבי יהודה ה25 מתנות [שם מטבע] אני מבקש מכם מאד אל תישנו בענין הדרישה מה שיותר מהר שלא תחמיצו הזמן ומה נשמע מהדרישה של ר' אברהם סופר וכו').

EN:
Regarding the question you asked — it is only about the general principle: to be connected to our master the Rebbe זצ"ל — and to be called by his name — and without being cut off from Breslov Chassidus. And what you wrote about what he himself did not hear — this is because the cause was through an event — as brought in the book of Wonderful Stories [ס' סיפורים נפלאים — "the book of Wonderful Stories." Sipurim Niflaim — a collection of stories and accounts about Rabbi Nachman of Breslov — compiled and published by the Breslov community. Distinct from Sipurey Ma'asiyos (the Rebbe's own told stories) — this is a collection of accounts about the Rebbe's life and wonder-workings as related by his disciples.] — and this too is very true — and our master R' Nossan[מוהרנ"ת = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." The standard Breslov abbreviation.] זצ"ל brings this in the Shulchan Aruch[ש"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law."] Choshen Mishpat[חו"מ = חושן משפט — "Choshen Mishpat." The fourth and final section of the Shulchan Aruch — dealing with civil law, financial matters, courts, and interpersonal obligations. The abbreviation: חו[שן] מ[שפט].] [ש"ע חו"מ — "the Shulchan Aruch, Choshen Mishpat." The fourth section of the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law — dealing with civil and financial law, interpersonal obligations, and monetary matters. R' Nossan Sternhartz authored a Breslov commentary on the Shulchan Aruch applying the Rebbe's teachings to every area of Jewish law — weaving spiritual teaching into the halachic framework.] in the law — and certainly without doubt this is a fundamental and foundational practice — touching the root and foundation of the divine service and the salvation of the soul — very much. And enough said.

Segment 6
HE:
אני הייתי כשתי שבועות במסק' עם ר' צבי יהודא שנסע ג"כ בשבילי וב"ה השגתי פאס מהקו' אבל עדיין העיקר הרחמים צריך עכשיו כי לקבל הרשיון מפה נא להרבות רחמים מאד מאד כי מאד צריך לרחמים נא להודעיני אם קבלת ממני פ"א מכתב עם תיקון הכללי בשבילך ושם הי' כמה עלים קטנים מסדר היום וכן עוד פעם תיקון הכללי בשביל ראב"צ וכן מכתב קודם נסיעתי עם מכתבים של ראב"צ ועלים ודפים של הנהגות וסדר היום וכו' נא להודיעני. נא ונא לעשות בשביל ר' צבי יהודא כנ"ל ולהודיעני מה נשמע בזה

EN:
And regarding strengthening — what shall I say to you my dear — in truth one needs very very great strengthening — and in particular in the matters of drawing close to the true Tzaddik and his people and his books — for the adversary[בע"ד = בעל דבר — "the adversary." The evil inclination / the spiritual prosecutor.] abandons everything and sharpens his eyes on this. And conversely: the person must understand and grasp — that specifically on this one must give one's self-sacrifice[מס"נ = מסירת נפש — "self-sacrifice / the giving over of one's life." The willingness to sacrifice everything for a holy purpose.] — for all of one's Judaism and all one's salvation and all one's hope — in this world and in the World to Come — for all generations — depend on this.

Segment 7
HE:
ממני שמואל הורוויץ

EN:
And the Holy One blessed be He[הקב"ה = הקדוש ברוך הוא — "the Holy One blessed be He." The standard rabbinic designation for G-d: HaKadosh Baruch Hu.] does not send an obstacle to a person that he cannot break. And certainly the obstacles will be transformed into pleasantness — and the troubles into crowns. And certainly one must greatly request from Hashem — that He grant him wisdom to be led according to His will — and that he merit truly to draw close to Hashem — and not to fall, G-d forbid, in his mind — and not to be saddened, G-d forbid, from all that passes over the person. But to yearn and to ache with longing. The will is free — and freedom — and no one can prevent this. And so: the prayer and the request in words — the achings and the yearnings. And this one always needs — but the obstacles themselves — in action — to break them — this requires divine assistance from Heaven [סייעתא דשמיא — "divine assistance from Heaven." Aramaic: si'yata dishmaya — the standard Aramaic phrase for heavenly help and divine aid. The human being can always yearn and pray — these are fully in his control. But breaking through actual practical obstacles in the physical world requires also the cooperation of divine assistance, which must be sought through prayer.] — to know when one is obligated to break them — and when to delay — for it is worthwhile to violate one Shabbos in order to fulfill many Shabbosses — and enough said. [ד"ל = דיו לחכים — "enough for the wise / and enough said." Aramaic: dai l'chakimah — the standard Talmudic expression closing a teaching that need not be spelled out further. ד"ל is also sometimes read as: דייקא לשון — "precise language." Appearing three times in this letter — each time closing a delicate point with deliberate brevity.] [כדאי לחלל ש' א' כדי לקיים שבתות הרבה — "it is worthwhile to violate one Shabbos in order to fulfill many Shabbosses." A Talmudic principle (Yoma 85b) — applied here as a principle of spiritual strategy: sometimes breaking through one obstacle immediately causes other, greater obstacles. Sometimes it is wiser to wait — to "violate one Shabbos" now (delay the immediate breakout) in order to "fulfill many Shabbosses" later (preserve the capacity for a larger and more lasting breakthrough).]

Segment 8
HE:
ב"ה יום ד' יום קודם ערב שבועות פה אומן יע"א

EN:
Therefore my dear: the essential is that you be strong in will and yearning and longing — and strong in your mind not to separate, G-d forbid, from the source of your life — even with self-sacrifice of body and money — to the very last extremity. But in the specific details of action — the essential is yearning and longing specifically through the obstacles — for they are specifically in order that the longing should grow stronger until the obstacle is broken. [See Torah 66 in Likutay Moharan — "Pi Shnayim Berucha" — on the matter of obstacles and longings — see there carefully.] [תורה ס"ו בלקוטי מוהר"ן — פי שנים ברוחך — "Torah 66 in Likutay Moharan — 'Pi Shnayim Berucha.'" LM Part 1, §66. The teaching on the double portion of spirit (pi shnayim b'ruchecha — "a double portion of your spirit" — II Kings 2:9) — Elisha's request from Elijah. The Rebbe teaches: the obstacles and the longings are not opponents — the obstacle specifically generates a double intensification of the longing. The student who cannot always be with his Rebbe and faces obstacles to that connection — those very obstacles, when met with intensified longing and prayer, actually deepen and double the connection. The obstacle is the vessel through which the double portion arrives.]

Segment 9
HE:
שלום וברכה לכבוד אהובי אחי יקירי כנפשי מוה"ר יעקב נ"י מסתמא קבלתם המכתב משבוע הקודם ע"י ר' מאיר אנשין בענין כתבי ר"א ז"ל והנה אחי יקירי הכסף של צבי יהודא שאצליכם הוא רוצה דווקא על היסוד שכתבתי.

EN:
And certainly one must greatly request from Hashem — and take care — so as not to damage, G-d forbid — as brought regarding Job: "break the barrel and keep its wine." [שבור החבית ושמור את יינה — "break the barrel and keep its wine." A Talmudic phrase (from the context of Job's trials — Bava Batra 16a area) — applied here as a spiritual principle: one may need to break the outer vessel (the obstacle, the restriction) in order to preserve the precious wine (the spiritual content, the holiness within). But one must be very careful not to damage the wine in breaking the barrel. The author applies this to the need for care in how one breaks through obstacles.] [And in particular regarding obstacles relating to shalom bayis — a husband and wife — like our friend Ch., may his light shine — for there one needs extra care not to damage and harm, G-d forbid, the peace of the home for the sake of private matters of the service of Hashem. For regarding other obstacles — and even father and mother and so on — one can easily break through — but from the obstacles of one's wife and so on — and enough said.] But to yearn and to long — and to pray with longing and yearning toward the holy matters — and certainly through the abundance of longings and prayer for this — certainly in the end the obstacles will be broken. And on the contrary — through this the holy matter that one merits is more precious — even if it is little and at a distant time — than what is done often and every time — without obstacles and without longings — and enough said.

Segment 10
HE:
ועתה אחי יקירי תלך לך להרב ר' יעקב משה חרל"פ ותבקש אותו בשבילי שיתן לך 20 ממה שקיבל מאחי ואני אקבלנו פה בשבילך מדודך וכו' כן תאמר לו וכן כתבתי לחותני שיתנו לך וכן אכתוב לו ולמעה"ש הכסף הנ"ל ליקח ותצפנו אצלך ועל זה האופן אם ירצה ר' מאיר לילך לסתם מדפיס ויעשה כמו שכתבתי שם במכתב אליו ואל יבזבז בהוצאות אצל לייביל בקנטרוסים קטנים וישאר קרח מכאן רק אצל מדפיס טוב שיתחיל ויעשה במהירות לגמור כל הביאור הלקוטים. ואם לאו תשאיר אצלך המעות בפקדון ניט רירין דאס (לא לגעת בזה) עד שאבוא אני בעצמי כי המעות רק בשביל כתבי ר"א ז"ל ורק על האופנים הנ"ל וכן המעות שתקבל בקרוב מווארשא 40 כנ"ל וכן משאר מקומות שאראה שישלחו לך בחרם לעשות כנ"ל בלי לשנות בשום אופן וגם יהא בסוד שלא ידע שום איש נא לבקש רחמים הרבה עלי על כל מקה"ק ולכתוב אם קבלת כבר המכתבים שלי עם הסדה"י

EN:
Our dear friend R' Shmuel Toktchinsky and our friend R' Noach Ch.[רנ"ח = ר' נח חפץ — "Rabbi Noach Chafetz." The same friend to whom greetings were sent in Letter 38. רנ"ח = the initials of his name: ר[בי] נ[ח] ח[פץ].], may his light shine — [for to him too the entire letter is addressed] — please remember well what we discussed about the matter of the book "Ya'alas Chen" [ספר "יעלת חן" — "the book 'Ya'alas Chen' — Grace of the Deer." Ya'alas Chen — a title taken from Proverbs 5:19: "a loving doe and a graceful deer / ya'alas chen." The author is describing a planned book project — a commentary or explanation of LM Torah 1 — possibly a book that had been discussed in conversation between the author and his correspondents. The name refers to the graceful, life-giving quality of the Rebbe's first Torah teaching. The author urgently requests that the correspondents begin work on this project.] — on Torah 1 — and all the other words we spoke on this matter. Please begin to do something about this — for through this the great merit of the many — the likes of which does not exist in the world — certainly we will merit through a merit the likes of which does not exist. And certainly we will not cause loss to our master the Rebbe זצ"ל — for our master the Rebbe זצ"ל said: "For me — no one has yet caused a loss" [in Yiddish: "Tzu mir hot noch keiner nit tzu gileyt"]. [צוא מיר האט נאך קיינער ניט ציא גילייגט — "For me — no one has yet caused a loss." Yiddish: Tzu mir hot noch keiner nit tzu gileyt. A saying of the Rebbe זצ"ל — recorded in the oral tradition — meaning: whoever strives for the sake of the Rebbe's matters has never caused a loss. Every effort on behalf of the Rebbe's books and teachings produces only gain — never harm. The Rebbe guarantees this personally.] And enough said.

Segment 11
HE:
יעקוב נ"י מסתמא קבלת מכתב מאליהו חיים והענין כך שבודאי מוקדם לכל הוא הדרישה לר' צבי יהודא ולמעה"ש דאס דער עיקר (זה העיקר) ורק אם יכולים אתם עצה בשביל עוד א' לשלוח דרישה איז בילעכיער (אז יותר חשוב) לוי יצחק שהוא עני והוא נצרך מאד לענין רבינו ז"ל ואם אתם יכולים לשלוח בשביל א' תכתובו לאליהו חיים

EN:
During the days of Shovavim [ימי השובבים — "the days of Shovavim." An acronym from the initial letters of the six Torah portions: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים (Shemos, Va'eira, Bo, Beshalach, Yisro, Mishpatim) — the six weekly portions read in Tevet–Shvat, corresponding to the weeks of Parshas Shemos onward. The letters spell שובבים — "wayward ones" (from Isaiah 57:17: "the wayward ones"). These six or eight weeks (some add Terumah and Tetzaveh, making it שובבים ת"ת) are traditionally considered auspicious days for teshuvah and the rectification of the covenant — particularly through reciting Psalms.] one must recite Psalms — which are propitious for teshuvah — as brought in Likutay Moharan Part 2[ח"ב סי' לז = חלק ב' סימן לז — "Part 2, §37." לז = lamed(30) + zayin(7) = 37. LM Tannina, §37 — the teaching on Psalms as propitious for teshuvah during the Shovavim days.], §37. And our master R' Nossan זצ"ל always had a fixed session in Psalms — and during the days of Shovavim he had two fixed sessions — to recite Psalms. [מוהרנ"ת ז"ל הי' לו תמיד שיעור בתהלים ובימי השובבי"ם הי' לו שני שיעורים לומר תהלים — "our master R' Nossan זצ"ל always had a fixed session in Psalms — and during the days of Shovavim he had two fixed sessions — to recite Psalms." A precious detail about R' Nossan's personal daily practice — his fixed session in Psalms became a double session during Shovavim, in fulfillment of LM II:37's teaching on Psalms for teshuvah.]

Segment 12
HE:
[חסר התחלה]

EN:
[missing beginning]

Segment 13
HE:
נא להשיב תיכף תשובה על כל הנ"ל ואם קבלתם כל הנ"ל ומרי"ם חרל"פ ג"כ אם קבלתם כ' והנני אשלח לכם מכתב בקשה לרי"מ חרל"פ וגם לחותני שיראו שיתנו לכם כ' כי קבלתי פה תמורתם.

EN:
This forty-fifth letter — Sunday of Parshas Shemos, 5724 (January 1964), Jerusalem — is addressed to Shmuel Toktchinsky (now with the honorific מהו') and his friend R' Noach Ch. It is the first letter of the year 5724, and marks a further deepening of the correspondence after two full years.

Segment 14
HE:
יעקוב נ"י אבקשך להודיע לי באר היטב אם קבלת כל המכתבים שלי עם ההנהגות והסדר היום והתיקון הכללי לכתוב לי באר היטב כל מה שקבלת ממני בזה הזמן האחרון אחר פסח ומקודם פסח בפרוטרוט

EN:
The halachic-spiritual question (§2): The question was about the general principle of connection to the Rebbe — not a specific detail. The cause was "through an event" (ma'aseh) recorded in Sipurim Niflaim. R' Nossan brings this in his Shulchan Aruch Choshen Mishpat commentary. A foundational practice touching the root of divine service and soul-salvation. Enough said.

Segment 15
HE:
נא לכתוב לי תשובה תיכף וגם נא שתלך לראב"צ ותעתיק הסדה"י והנהגה כללית שכתבתי לו עוד בחורף ולשמור הכל היטב.

EN:
Strengthening and LM Torah 66 (§3): The adversary specifically targets the connection to the Rebbe. One must give self-sacrifice precisely for this — all of Judaism and all hope depend on it. G-d doesn't send unbreakable obstacles. Free will: yearning and prayer are always free — no one can block them. But breaking obstacles in action requires si'yata dishmaya and timing. The Talmudic principle: "violate one Shabbos to fulfill many Shabbosses" — sometimes strategic patience is wiser than immediate action. LM Torah 66 (Pi Shnayim Berucha): obstacles specifically intensify and double the longing — generating the double portion.

Segment 16
HE:
נא לכתוב משלום כל אנש"ש ולבקש הרבה עבור כלו' נא לכתוב מה נשמע עם הפארדרינג של ר' צבי יהודא מה זאת שאין שום ידיעה מכם כל זה זמן רב. מדוע אתם מתעצלים להשיב תשובה ועינינו כלות ומיחלות יום יום וכו' נא לעשות עבורו כל מה שיוכל כי אין לו כח לחכות עוד ואם לא עכשיו אמתי אם לא עכשיו בקיץ מה יעשה בחורף נא לכתוב ידיעה ברורה מה זאת ממני שמואל. הש"ז תשלחו כך שישקול עם הפך והתיבה בס"ה 5 קילא 5 קילא על איש א' ויהי' מוכרך היטב בפך ותבה עם מספא היי ולשלחו על אדרעס הירש לייב ליפעל

EN:
Practical matters (§4): Shalom bayis warning: extra care needed when obstacles involve one's wife — far more delicate than other obstacles (including parents). "Break the barrel — keep the wine" (Job context). The book "Ya'alas Chen" on LM Torah 1 — urgent request to begin work on this project. The Rebbe's saying: "For me — no one has yet caused a loss." Shovavim: LM II:37 — Psalms propitious for teshuvah. R' Nossan had a fixed daily Psalms session — doubled during Shovavim.

Key terms: Sipurim Niflaim — the book of Wonderful Stories about Rabbi Nachman · ש"ע חו"מ — R' Nossan's Shulchan Aruch commentary — Choshen Mishpat section · Siyata dishmaya — divine assistance from Heaven; needed to know when to break obstacles · Kadai l'chalel Shabbos achas — LM strategic patience — Yoma 85b principle applied · LM Torah 66 — Pi Shnayim Berucha — obstacles and longings; the double portion through intensified yearning · Shalom bayis warning — wife's obstacles require extra delicacy above all other obstacles · Shvor ha'chavis v'shemor es yeinah — "break the barrel — keep the wine" · Ya'alas Chen — on LM Torah 1 — planned book project; urgent request · Tzu mir hot noch keiner nit tzu gileyt — "For me — no one has yet caused a loss" — the Rebbe's guarantee · Yemei Shovavim — LM II:37 — Psalms propitious for teshuvah · R' Nossan's double Psalms session during Shovavim — a detail of his personal practice

Volume One • Letter 45

Segment 17
HE:
[חסר]

EN:
"I am praying for you almost every day — [and for your friends: that you find your matches quickly — and may you merit the service of Hashem and drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — and all good things[כט"ס = וכל טוב סלה — "and all good things forever." The standard blessing extension.] — in the physical and spiritual — Amen. So may it be His will.] And when I say the prayer of the pidyonos — I also mention you there. May Hashem truly help you with everything — and in particular: may you find the lost object — that is: the proper match — for in this depends the finding of all the lost objects — and this is the essential teshuvah: to seek the lost objects — both from this incarnation and from other incarnations — that the person must seek in the world. And the first thing — he must get married. As we know: the Rebbe זצ"ל did not want to deal at all with a young unmarried man — the first thing: he sent him to get married. And in the Talmud it is also brought: an Amora asked his companion why he does not wear a tallis — he answered: because he has not yet married. He said to him: do not look at my face until you have married." [בגמרא ווערט אויך גברענגט — "And in the Talmud it is also brought." The Talmudic source (Kiddushin 29b): "One who has no wife is without Torah, without protection, without joy, without blessing, without good." The specific dialogue about the tallis — a young man without a wife has not yet completed his spiritual identity — and the senior scholar refuses to teach him or even be seen with him until he has fulfilled this fundamental obligation. Marriage is not a personal choice but a basic prerequisite for the full service of Hashem.]



# On Tribulations and the Desperate Need for Encouragement
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/46/

On Tribulations and the Desperate Need for Encouragement
מכתב 46
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/46

Segment 1
HE:
ב"ה ה' פרשת ראה תרצ"א

EN:
To the honor of the dear young scholar — who yearns for the service of Hashem and for drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — Mr. Eliezer Tshingel, may his light shine. I received your letter.

Segment 2
HE:
לכבוד אהוביי ידידיי היקרים הנכב

EN:
Strengthening Through Every Good Point; Adar Joy = the Entire Topic; Purim = The Holiness of Yom Kippur in Joy Regarding the matter of strengthening through the words of our master the Rebbe זצ"ל — see in Likutay Halachos — which is full of strengthening — and so in Alim LiTerufah and the letters of our master R' Nossan[מוהרנ"ת = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." The standard Breslov abbreviation for R' Nossan Sternhartz.]. And the essential: one must strengthen oneself — for one strengthens only the already-strong. [Yiddish:] "One must hold firm with what one can — and give life to oneself with every good point — and in particular with the drawing close to the Rebbe — which is greater than everything. And this is the entire topic of Adar: 'When Adar enters — one increases in joy.'" [One must strengthen oneself with what is possible — and give life to oneself with every good point — and in particular with the drawing close to the Rebbe — which is greater than everything — and this is the entire matter of Adar: when Adar enters — one increases in joy.] And the Tzaddikim say: one increases holiness through joy — through the joy with which one rejoices. And in particular — the holy Purim — when one must receive joy for the entire year. And according to the joy one merits on Purim — so one merits to the kashrus of Pesach — to be saved from even a trace of chametz — upon which depends all of Judaism — as is explained from the Arizal: according to how much one guards oneself from even a trace of chametz — so one is guarded all year from sins. And this is what is brought in Likutay Moharan Tannina: at first all beginnings were from Pesach — which is the beginning of Israel's drawing close to their Father in Heaven — and so on — and now the beginnings are from Purim. And for this very thing — to merit the kashrus of Pesach — one merits through Purim — for the essential is the joy on Purim. And certainly one must be greatly ashamed on Taanis Esther — and cry out and request from Hashem — "save us from Haman-Amalek — the evil inclination" — and so on. But the essential: one must fulfill the holy commandments of Purim with love and joy and the supreme awe — which is the golden scepter — for the awe is with joy and love and cleaving to Hashem — like Rosh Hashana[ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana."] and Yom Kippur[יו"כ = יום כיפור — "Yom Kippur / the Day of Atonement."] — the High Priest[כה"ג = כהן גדול — "the High Priest."] in the Holy of Holies[ק"ק = קודש הקדשים — "the Holy of Holies." The innermost chamber of the Temple.] — but then the awe was revealed more than the joy — and on Purim the joy is revealed more — and then the illumination of Mordechai shines — which has no parallel in all the days of the year — and then everyone can draw close to Hashem. And in the Megillah one can see the face of the Tzaddik — Mordechai and Esther — who are the true Tzaddikim and the Community of Israel [כנס"י — כנסת ישראל — "the Community / Congregation of Israel." The Kabbalistic archetype of the collective Jewish soul, identified with Malchus / the Shechinah.] — in the aspect of the Messiah. And so with the other commandments of Purim — gifts to the poor — and dances and melodies — and the clapping of hands — which sweeten all the harsh judgments — [and in the aspect of the receiving of the Torah with love and joy — which was on Purim] — the receiving of the Torah of the revealed and the hidden — judgments and legs. And the essential: the drinking and the intoxication on Purim — which is the rectification of the covenant — and through this one ascends to the place where there is no distinction between evil and good — where everything is good — everything is One — in the aspect of "until one does not know the difference between cursed Haman and blessed Mordechai." [עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי — "until one does not know the difference between cursed Haman and blessed Mordechai." The famous Talmudic teaching (Megillah 7b) on the level of intoxication required on Purim. In Breslov understanding — this represents not just physical intoxication but a spiritual state: the level where all of one's past — including what was "cursed Haman" (one's sins and fallings) — has been so thoroughly transformed and elevated that it merges with "blessed Mordechai" (holiness). The penitent reaches the place where his sins have become merits — where the distinction between the impure past and the holy present dissolves.] This is the light of the love within the da'as — which is the supreme love — the love of the future — when there will be peace and unity — "and the wolf shall dwell with the lamb" and so on — "they shall neither harm nor destroy" and so on — as brought in Likutay Halachos: this is the aspect to which the penitent must return in his teshuvah — until he reaches the place that is entirely good. And then what was made from sins becomes merits — and this is accomplished through the intoxication of Purim. May Hashem grant us merit for this — and may we merit to be truly close and connected to our master the Rebbe זצ"ל — until all the foolishnesses will automatically become null — and so on. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
המשתוקקים להנחל הנובע ושואבים

EN:
Q1: Looking at Books; Q2: Tefillin of Rabbeinu Tam; Q3: Leaving the Land of Israel for a Mitzvah; Q4: Obstacles Q1 — Looking at books of other streams: In truth — according to my understanding — it is permitted to look at books [as brought in the words of our master R' Nossan זצ"ל] that speak of Judaism — besides those[ר"ל = רוצה לומר — "meaning / that is to say."] [that speak against the Torah — or contrary to the Shulchan Aruch[שו"ע / משו"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law." The variant משו"ע = "contrary to the Shulchan Aruch" (מ = from/against).] — or in opposition to the Tzaddikim — which it is forbidden to look at — and so those that speak of philosophy]. But against this: when there is meat and fish — why does one need to eat vegetables? — It is a pity on the time — one could then study and look into the books of the true Tzaddikim — and so on — and enough said. Q2 — Tefillin of Rabbeinu Tam: [תפילין דר"ת — "Tefillin of Rabbeinu Tam." Two interpretations exist regarding the order of the four Torah portions placed inside the tefillin: the view of Rashi (Rabbi Shlomo Yitzchaki, 1040–1105), which is the standard practice; and the view of Rabbeinu Tam (Rabbi Yaakov ben Meir, 1100–1171), his grandson, which places the portions in a different order. Traditional Ashkenazic Chassidim wear both — first the Rashi tefillin, then (without a blessing) the Rabbeinu Tam tefillin. The Kabbalistic distinction is profound: Rashi tefillin correspond to this world; Rabbeinu Tam tefillin to the World to Come.] According to the Arizal[עפ"י = על פי — "according to / in accordance with." Al pi — the standard expression of attribution.] — they are higher than the tefillin of Rashi. And according to the holy Zohar — for the tefillin of Rashi are the tefillin of this world — and the tefillin of Rabbeinu Tam are the tefillin of the World to Come. For the tefillin of Rashi are in the aspect of Binah — and the tefillin of Rabbeinu Tam are in the aspect of Chochmah. And because of this one does not recite a blessing over them — as brought from the Arizal: there is a dispute between the Sephardim and the Ashkenazim about the head-tefillin — whether they require a separate blessing — the Ashkenazim do recite a blessing because they say we can draw down through our blessing the encompassing lights of the holiness of the head-tefillin. And the Sephardim say: it is not in our power to draw through our blessing the holiness of the head-tefillin — it is accomplished automatically through the arousal from above. And this is for the tefillin of Rabbeinu Tam — which are even higher — we cannot draw their holiness through our blessings — it is accomplished automatically through our placing them. And why is it permitted to interrupt for answering Amen — because with Rashi tefillin if one interrupts one must make an additional blessing which causes a blessing in vain — but with Rabbeinu Tam tefillin — the truth is that it is also forbidden to interrupt in speech — but if one hears a blessing and does not answer Amen — this is a great transgression — and therefore one answers — since in one's answering one does not cause an additional blessing — since in any case one does not recite a blessing over the tefillin of Rabbeinu Tam — and enough said. Q3 — Leaving the Land of Israel for the grave-site of the Rebbe: It is certainly permitted to leave[אר"י = ארץ ישראל — "the Land of Israel." The standard abbreviation.] for such a great mitzvah for such a great mitzvah — there is none like it. And it is also permitted to use charity money to travel to holy grave-sites — for this is a merit for the giver — and enough said. Q4 — The obstacles: One must greatly strengthen oneself in all that one can — and request from Hashem — that through the obstacles — pleasantness will be made — and vessels to feel even more deeply the holiness of the Tzaddik and the service of Hashem. May Hashem help you in all that you need. And the essential: to be in joy — and certainly through this all the troubles will be nullified — for "in joy you shall go out" — through joy one succeeds — and all the harsh judgments are sweetened — and they have no power to prevent and to harm. [Yiddish:] "The essential is to hold firm and to always be in joy" — as brought in Likutay Moharan Tannina: "it is a great commandment to always be in joy."

Segment 4
HE:
רוזנפעלד נ"י ומוה"ר זאב ליבערמענטש נ"י

EN:
And in particular — the holy Purim — when one must receive joy for the entire year. And according to the joy one merits on Purim — so one merits to the kashrus of Pesach — to be saved from even a trace of chametz — upon which depends all of Judaism — as is explained from the Arizal: according to how much one guards oneself from even a trace of chametz — so one is guarded all year from sins. And this is what is brought in Likutay Moharan Tannina: at first all beginnings were from Pesach — which is the beginning of Israel's drawing close to their Father in Heaven — and so on — and now the beginnings are from Purim.

Segment 5
HE:
אבקשכם מאד מאד כאשר יבא אצליכם

EN:
And for this very thing — to merit the kashrus of Pesach — one merits through Purim — for the essential is the joy on Purim. And certainly one must be greatly ashamed on Taanis Esther — and cry out and request from Hashem — "save us from Haman-Amalek — the evil inclination" — and so on. But the essential: one must fulfill the holy commandments of Purim with love and joy and the supreme awe — which is the golden scepter — for the awe is with joy and love and cleaving to Hashem — like Rosh Hashana[ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana."] and Yom Kippur[יו"כ = יום כיפור — "Yom Kippur / the Day of Atonement."] — the High Priest[כה"ג = כהן גדול — "the High Priest."] in the Holy of Holies[ק"ק = קודש הקדשים — "the Holy of Holies." The innermost chamber of the Temple.] — but then the awe was revealed more than the joy — and on Purim the joy is revealed more — and then the illumination of Mordechai shines — which has no parallel in all the days of the year — and then everyone can draw close to Hashem. And in the Megillah one can see the face of the Tzaddik — Mordechai and Esther — who are the true Tzaddikim and the Community of Israel [כנס"י — כנסת ישראל — "the Community / Congregation of Israel." The Kabbalistic archetype of the collective Jewish soul, identified with Malchus / the Shechinah.] — in the aspect of the Messiah. And so with the other commandments of Purim — gifts to the poor — and dances and melodies — and the clapping of hands — which sweeten all the harsh judgments — [and in the aspect of the receiving of the Torah with love and joy — which was on Purim] — the receiving of the Torah of the revealed and the hidden — judgments and legs. And the essential: the drinking and the intoxication on Purim — which is the rectification of the covenant — and through this one ascends to the place where there is no distinction between evil and good — where everything is good — everything is One — in the aspect of "until one does not know the difference between cursed Haman and blessed Mordechai." [עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי — "until one does not know the difference between cursed Haman and blessed Mordechai." The famous Talmudic teaching (Megillah 7b) on the level of intoxication required on Purim. In Breslov understanding — this represents not just physical intoxication but a spiritual state: the level where all of one's past — including what was "cursed Haman" (one's sins and fallings) — has been so thoroughly transformed and elevated that it merges with "blessed Mordechai" (holiness). The penitent reaches the place where his sins have become merits — where the distinction between the impure past and the holy present dissolves.] This is the light of the love within the da'as — which is the supreme love — the love of the future — when there will be peace and unity — "and the wolf shall dwell with the lamb" and so on — "they shall neither harm nor destroy" and so on — as brought in Likutay Halachos: this is the aspect to which the penitent must return in his teshuvah — until he reaches the place that is entirely good. And then what was made from sins becomes merits — and this is accomplished through the intoxication of Purim. May Hashem grant us merit for this — and may we merit to be truly close and connected to our master the Rebbe זצ"ל — until all the foolishnesses will automatically become null — and so on. So may it be His will. Amen.

Segment 6
HE:
שמו ר' בנציון מלמוד תראו לקבלו בכבוד ג

EN:
Q1 — Looking at books of other streams: In truth — according to my understanding — it is permitted to look at books [as brought in the words of our master R' Nossan זצ"ל] that speak of Judaism — besides those[ר"ל = רוצה לומר — "meaning / that is to say."] [that speak against the Torah — or contrary to the Shulchan Aruch[שו"ע / משו"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law." The variant משו"ע = "contrary to the Shulchan Aruch" (מ = from/against).] — or in opposition to the Tzaddikim — which it is forbidden to look at — and so those that speak of philosophy]. But against this: when there is meat and fish — why does one need to eat vegetables? — It is a pity on the time — one could then study and look into the books of the true Tzaddikim — and so on — and enough said.

Segment 7
HE:
שם היינו למסור לו תיכף ומיד הפך ש"ז

EN:
Q2 — Tefillin of Rabbeinu Tam: [תפילין דר"ת — "Tefillin of Rabbeinu Tam." Two interpretations exist regarding the order of the four Torah portions placed inside the tefillin: the view of Rashi (Rabbi Shlomo Yitzchaki, 1040–1105), which is the standard practice; and the view of Rabbeinu Tam (Rabbi Yaakov ben Meir, 1100–1171), his grandson, which places the portions in a different order. Traditional Ashkenazic Chassidim wear both — first the Rashi tefillin, then (without a blessing) the Rabbeinu Tam tefillin. The Kabbalistic distinction is profound: Rashi tefillin correspond to this world; Rabbeinu Tam tefillin to the World to Come.] According to the Arizal[עפ"י = על פי — "according to / in accordance with." Al pi — the standard expression of attribution.] — they are higher than the tefillin of Rashi. And according to the holy Zohar — for the tefillin of Rashi are the tefillin of this world — and the tefillin of Rabbeinu Tam are the tefillin of the World to Come. For the tefillin of Rashi are in the aspect of Binah — and the tefillin of Rabbeinu Tam are in the aspect of Chochmah. And because of this one does not recite a blessing over them — as brought from the Arizal: there is a dispute between the Sephardim and the Ashkenazim about the head-tefillin — whether they require a separate blessing — the Ashkenazim do recite a blessing because they say we can draw down through our blessing the encompassing lights of the holiness of the head-tefillin. And the Sephardim say: it is not in our power to draw through our blessing the holiness of the head-tefillin — it is accomplished automatically through the arousal from above. And this is for the tefillin of Rabbeinu Tam — which are even higher — we cannot draw their holiness through our blessings — it is accomplished automatically through our placing them. And why is it permitted to interrupt for answering Amen — because with Rashi tefillin if one interrupts one must make an additional blessing which causes a blessing in vain — but with Rabbeinu Tam tefillin — the truth is that it is also forbidden to interrupt in speech — but if one hears a blessing and does not answer Amen — this is a great transgression — and therefore one answers — since in one's answering one does not cause an additional blessing — since in any case one does not recite a blessing over the tefillin of Rabbeinu Tam — and enough said.

Segment 8
HE:
מלפני איזה שנים למסור לו להנ"ל והוא

EN:
Q3 — Leaving the Land of Israel for the grave-site of the Rebbe: It is certainly permitted to leave[אר"י = ארץ ישראל — "the Land of Israel." The standard abbreviation.] for such a great mitzvah for such a great mitzvah — there is none like it. And it is also permitted to use charity money to travel to holy grave-sites — for this is a merit for the giver — and enough said.

Segment 9
HE:
תמיד שעל ציון הק' וב' והוא יעשה הצר

EN:
Q4 — The obstacles: One must greatly strengthen oneself in all that one can — and request from Hashem — that through the obstacles — pleasantness will be made — and vessels to feel even more deeply the holiness of the Tzaddik and the service of Hashem. May Hashem help you in all that you need. And the essential: to be in joy — and certainly through this all the troubles will be nullified — for "in joy you shall go out" — through joy one succeeds — and all the harsh judgments are sweetened — and they have no power to prevent and to harm. [Yiddish:] "The essential is to hold firm and to always be in joy" — as brought in Likutay Moharan Tannina: "it is a great commandment to always be in joy."

Segment 10
HE:
נא ונא בל ישונה. ואם אפשר טוב שאח

EN:
This forty-sixth letter — Tuesday, 5 Adar 5724, from Meron — is addressed again to Eliezer Tshingel (Letter 37). It has two parts: a sustained Purim teaching, and then four concise practical answers to specific questions.

Segment 11
HE:
שיבא אצליכם והנה פה אדריסתו תלא

EN:
Purim teaching (§2): Likutay Halachos is full of strengthening; Alim LiTerufah likewise. The Rebbe's drawing-close = greatest thing = the entire topic of Adar. Now all beginnings are from Purim (LM Tannina). Taanis Esther = cry out. Purim commandments = supreme awe in joy = like High Priest in Holy of Holies. The Megillah = seeing the face of Mordechai. Gifts to the poor, dances, clapping = sweetening harsh judgments; receiving the revealed and hidden Torah. Drinking on Purim = tikkun habrit = ascending to the place of "no difference between cursed Haman and blessed Mordechai" = the love of the future = the place where sins become merits (Likutay Halachos).

Segment 12
HE:
בן ציון מאלאמוד שבא מפה בקיץ ז

EN:
Four practical answers (§3): (1) Books of other streams: permitted to look at Jewish books — but when one has meat and fish, why eat vegetables? — time is precious. (2) Rabbeinu Tam tefillin: higher than Rashi tefillin per the Arizal (this world = Binah; World to Come = Chochmah). No blessing recited because too high to be drawn by human blessing — only by arousal from above. Interrupting for Amen is permitted because it doesn't cause a redundant blessing. (3) Leaving the Land of Israel: absolutely permitted for a mitzvah as great as visiting the Rebbe's grave. Charity money may be used for this. (4) Obstacles: strengthen, request that obstacles become pleasantness and vessels. Joy nullifies all troubles: "in joy you shall go out."

Segment 13
HE:
טוב לאנ"ש הדרים פה ורצונו להיות מ

EN:
Key terms: Maariv me'at kol yom — Alim LiTerufah — LH full of strengthening · Mishniknas Adar marbin b'simcha — all of Adar is this theme; drawing close to the Rebbe = greatest thing · Sharbat hazahav — the golden scepter — Purim's supreme awe = in joy and love · Ad d'lo yada bein arur Haman l'varuch Mordechai — the place of unity; sins become merits · Tefillin d'Rashi = olam hazeh = Binah vs. tefillin d'Rabbeinu Tam = olam haba = Chochmah · No blessing on Rabbeinu Tam tefillin — atirutha d'lei'la — too high to be drawn by human blessing · Yotzei m'Eretz Yisrael for the Rebbe's grave — permitted · Minian = niyut / obstacles → pleasantness = vessels

Segment 14
HE:
נא להרבות רחמים בשבילי ממני המצפ

EN:
Volume One • Letter 46



# The Threat of America — and the Unwavering Resolve to Remain in the Holy Land
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/47/

The Threat of America — and the Unwavering Resolve to Remain in the Holy Land
מכתב 47
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/47

Segment 1
HE:
ב"ה יום ו' עש"ק פ' במדבר מ"ג לספירה פעה"ק ירושלים ת"ו [תרצ"ב]

EN:
A good inscribing and sealing[כוח"ט = כתיבה וחתימה טובה — "a good inscribing and sealing." The standard Rosh Hashana greeting.] — and a good and sweet new year — and all good things, forever — to his honor, my beloved, my dear — the precious and exalted one — who longs and yearns for the service of Hashem in truth — and for the drawing close to the flowing river [הנחל נובע — "the flowing river / the flowing stream." A name or honorific for the Rebbe or a specific spiritual guide — derived from Proverbs 18:4: "the words of a person's mouth are deep waters — a flowing stream, a source of wisdom." Used here as an epithet suggesting the correspondent is connected to a living source of Torah wisdom.] — of blessed memory — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi Yosef Vasilefsky[כמה"ר = כבוד מורינו הרב — "the honor of our master, our teacher, our Rabbi." The standard full salutation honorific.], may his light shine — and all his household, may they live.[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household." V'chol bnei beiso — the standard extension of the blessing to the family.]

Segment 2
HE:
שלום וברכה לכבוד אחי חביבי יקירי נפשי ולבבי וכל חיותי הבחור המופלג וירא אלקים וכו' מר אהרן נ"י

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. About two weeks ago I sent his honor 20 copies of the book "Eden Tzion" — please fulfill your promise to sell them — so that through this I can pay the debts and redeem the holy book "Ya'alas Chen" — as we discussed. I think his honor will sell a book for two and a half or three dollars — however you can. And his honor should send me the money to my address here: "Shmuel Horovitz — Milner House — Jerusalem — Land of Israel." And the merit of this great commandment — that his honor will endeavor in this — to begin with these twenty books and complete all the four hundred books I have — so that we can bring out the holy and awe-inspiring book "Ya'alas Chen" — that is: Torah 1 from Likutay Moharan — with everything relevant to it — which is so very needed — for this is the essential Torah in depth as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל. [ספר "יעלת חן" — Torah 1 of Likutay Moharan — "Ya'alas Chen — Grace of the Deer." As introduced in Letter 45: a planned commentary-guide to LM Torah 1 (the Rebbe's foundational teaching on Torah study in depth, silence, and the rectification of the covenant). The author has been working on this project for years — it appears in Letters 45 and 47 as the great ambition of his literary work. The name Ya'alas Chen comes from Proverbs 5:19.] For this is the essential greatness of the Rebbe's books and their virtue — as brought in the words of R' Avraham זצ"ל. [ר' אברהם ז"ל — "R' Avraham of blessed memory." Likely R' Avraham b'R' Nachman of Tulchin (1849–1917) — the grandson of R' Nossan's student R' Nachman of Tulchin — one of the most important Breslov leaders of his generation, known for his deep knowledge of the Rebbe's teachings. Alternatively, this may refer to another R' Avraham in the Breslov tradition.] And this is in the aspect of "all who performs a commandment as it was commanded — no bad tidings are brought to him" — as brought in the Talmud. [Talmud, Shabbos 63a — "Anyone who performs a commandment exactly as it was commanded — no bad tidings will be brought to him."]

Segment 3
HE:
ראשית הנני פורש שלומך הטוב באהבה רבה.

EN:
The Chosen Commandment; Torah Study in Depth = "Im Bechukosai Teileichu"; Revealing the Virtue to the Chosen People And such a commandment is called: "in what does your father take most care?" [אבוך במאי זהיר טפי — "In what does your father take most care?" Talmud Shabbos 118b — the question asked by R' Yosef when someone died and appeared to him in a dream. The teaching: every person must perform all the commandments — but must also choose one commandment in which to be especially meticulous, devoting one's primary energy and care to its fullest performance. Applied here: supporting the printing of the Rebbe's books in depth is the "chosen commandment" of the one who does it.] That is: every person is obligated to fulfill all the commandments according to what he can. But one commandment one must choose for himself — that all his endeavor will be in it — and to fulfill it in all its details and minutiae and so on. And likewise in the study of Torah — which is equivalent to all the commandments — and there is no estimation for it — as brought in the Jerusalem Talmud: there is a dispute — one says: "and all your desires do not compare to her" — but the desires of Heaven can compare to her — and one says: "and all your desires do not compare to her" — even the desires of Heaven. [Jerusalem Talmud, Peah 1:1 — the dispute on the verse from Proverbs 3:15 about the surpassing value of Torah.] All the more so the hidden Torah — which is the inner dimension of the Torah. And all the more so — and all the more so — the books of our master the Rebbe זצ"ל — which are the hidden within the hidden — in the aspect of Atika — and they are counsels for practice — for keeping and doing and fulfilling. Within this very matter there are also many many levels of study — as brought: that one must study the holy Torah — both the Shulchan Aruch[ש"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law."] — and the Tanach[תנ"ך = תורה נביאים כתובים — "Torah, Prophets, and Writings." The complete Hebrew Bible. תנ"ך = the initials of its three sections.] — and the Mishnah — and the Talmud — and the holy Zohar — and so on. And also in the books of our master the Rebbe זצ"ל themselves — one must study a session of Likutay Moharan[לק"מ = לקוטי מוהר"ן — "Likutay Moharan." The standard abbreviation.] simply — and Likutay Halachos[לק"ה = לקוטי הלכות — "Likutay Halachos." The standard abbreviation for R' Nossan's monumental halachic-Chassidic work based on the Rebbe's teachings.] — and the other books of our master the Rebbe זצ"ל. But the study in depth — is in the aspect of the commandment "as it was commanded" — to make from it a prayer — and that all one's springs be in it — and to walk with the Torah — as brought: "If in My statutes you will walk" — and Rashi's commentary: on condition that you will toil in the Torah — that is: that all one's thoughts and will and longings and desires will be in the Torah — and how to fulfill it. This is the Torah in depth — as brought extensively in the pamphlet "Ya'alas Chen" mentioned above. And through this: "And I will give the rains of your land" — that is: all the blessings and salvations will be fulfilled. And therefore[א"כ = אם כן — "and therefore / if so." The logical conclusion marker.] it is a very great matter — to bring this book to the chosen people. And as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל: "the upright way requires revealing the virtue to the chosen people" — as brought in Torah 21 — "Atika" — in Likutay Moharan — see there. That is: to reveal to the chosen people everything they can merit through this virtue of Torah study in depth and so on. And the merit of this awesome commandment will stand for him — for merit on the Day of Judgment. For this is the matter of charity and acts of kindness through one's body. And it is written: "In righteousness I will behold Your face." And it is said in the selichos and the machzor of Rosh Hashana and Yom Kippur — greatly — how kindness and charity intercede on behalf of the person. And also: our master the Rebbe זצ"ל brings in the Sefer HaMidos — that through charity one sweetens the judgment of the Day of Judgment of the future. And it is understood that all the more so this sweetens the judgment of Rosh Hashana — which is an aspect of the great Day of Judgment.

Segment 4
HE:
ועתה אחי יקירי אבשרך בשורה טובה שב"ה בנסים גדולים ממש של פסח ושל פורים שיצאתי ממות לחיים ומשעבוד לגאולה אחר גודל היסורים והסכנות שעברו עלי בלי שיעור וערך כלל אשר א"א לשער במוח כלל ומכ"ש לספר וממש בכל רגע הייתי מוכן להריגה ולתלי' ח"ו כי חשדו אותי במה שחשדו רח"ל מה אומר ומה אדבר אילו כל הימים דיו וכו' א"א לספר ולשער היסורים והפחדים שעברו עלי וגודל הנסים שעשה השי"ת עמדי. והנה הייתי בתפיסה ג' חדשים במוסקבה וחודש באדעס וזה ב' שבועות וחצי שהעלו אותי על הספינה בנסים גדולים שלא עפ"י הטבע כלל ובאתי ב"ה לאה"ק ביום ה' בחקותי וביום ו' העבר באתי לירושלים ונכנסתי בבית חותני היקר שיחי' והנני ביחד עם זוגתי היקרה הצוה"ח שתחי' ובני היקר הנחמד שי"נ והננו צריכים לילך להיות סמוך על שלחני בעצמי כי אצל חותני א"א להיות כלל כי הוא עני ואביון ע"כ מוכרח תיכף לירד מעל שלחנו.

EN:
Elul = Teshuvah from Love; "Behind the Lion / Not Behind the Maiden"; Rosh Hashana Practices; The Ten Days And behold — in the month of Elul — the days of will — the days of mercy — the teshuvah is from love and kindness — [before the awe-inspiring days come — the days of judgment — and then the teshuvah is in the aspect of awe]. And it is brought in the holy books: "Behind the lion" — [that is: to do teshuvah and prepare oneself after Av — that is: in Elul] — "and not behind the maiden" — [that is: after Elul] — in Tishrei. For one must prepare oneself and begin beforehand — for then it is easier — and "His right hand is extended to receive those who return." As brought in the intentions of Elul. And teshuvah in simplicity: to hear one's humiliation — to be still and silent — that is: to be ashamed before Hashem for one's sins — and to confess them — [and all with love and joy — in the aspect of "if I ascend to the heavens" and so on — and "if I make my bed in Sheol" — to strengthen oneself in ascent and descent however it may be. And as long as one is not strong — to always hold onto Hashem — in ascent and descent — however it may be — this is not called true teshuvah. And only when one is very strong as mentioned — that however it may be — however it may be — he will hold himself to Hashem — then "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah." That is: as mentioned — if one holds to the right hand of Hashem — who trusts in Hashem and in His kindness — and holds himself in the right hand of kindness — love and kindness: both to himself and to others — to judge favorably and to seek the good points — "only good and kindness" — then "the right hand of Hashem is extended" — measure for measure.] And on Erev Rosh Hashana one must give a pidyon [פדיון — "a pidyon — a redemption." In Breslov tradition, the giving of a sum of money — connected to the letters of one's name — to the Tzaddik (or, after the Rebbe's passing, to a Breslov elder or at the gravesite) as a spiritual redemption of the soul. The practice is deeply rooted in Kabbalistic tradition and was central to R' Nachman's approach.] — as is the custom of our Chassidim — to give one to one's friend a pidyon. And to recite the ten chapters of Psalms [עשרה קפיטל תהלים — "the ten chapters of Psalms." The Tikkun HaKelali — the ten specific Psalms (16, 32, 41, 42, 59, 77, 90, 105, 137, 150) designated by Rabbi Nachman as the General Rectification of the covenant — to be said with connection to the Rebbe. On Erev Rosh Hashana this practice takes on special significance as a spiritual preparation.] — in connection to our master the Rebbe זצ"ל. And the verbal confession — in connection to our master the Rebbe זצ"ל — [and better to take the book of Likutay Moharan in hand at the time of the verbal confession] — as if saying them at the grave-site of our master the Rebbe זצ"ל in Uman. And to be connected to the Rosh Hashana gathering — and Erev Rosh Hashana[ער"ה = ערב ראש השנה — "Erev Rosh Hashana / the eve of the New Year."] — everything together with the other Breslover Chassidim and the gatherings everywhere — and in particular in Jerusalem — and in Meron — and in Uman. And one must be wise — to think good thoughts on Rosh Hashana — that Hashem will do good with us in all goods — as brought in Shichos HaR"an. And one must be joyous and glad of heart on Rosh Hashana — and cry from within joy and will toward Hashem. And "eat rich foods and drink sweet things" and so on — "for the joy of Hashem is your strength." And during the Ten Days of Repentance[עשי"ת = עשרת ימי תשובה — "the Ten Days of Repentance / the Ten Days of Return." The ten days from Rosh Hashana through Yom Kippur — the most intense penitential period of the Jewish year.] one can rectify each day — all the days of the entire year — as brought in the writings of the Arizal: that on Sunday of the Ten Days of Repentance one can rectify all the Sundays of all the years until now. And on Monday — all the Mondays of the week from all the years — and so on. And on Shabbos Teshuvah — all the Shabbosses of all the years. And so all the days of the week. And all in the manner mentioned above. For the Torah "Call out to Joshua" — the intentions of Elul — our master the Rebbe זצ"ל said: specifically on Shabbos Teshuvah. And Sukkos and Shemini Atzeres[שמע"צ = שמיני עצרת — "Shemini Atzeres — the Eighth Day of Assembly." The festival following the seven days of Sukkos, observed together with Simchas Torah (the Rejoicing of the Torah) in Israel on the same day.] and Simchas Torah[ש"ת = שמחת תורה — "Simchas Torah — the Rejoicing of the Torah." The final day of the Sukkos festival season, when the annual Torah reading cycle is completed and begun anew.] — certainly teshuvah from love and great kindnesses.

Segment 5
HE:
והנה אני עכשיו בערום וחוסר כל וצריך איזה סכום על כלי בית ופרנסה ואין לי שום מראה מקום ושום משען ומשענה ושום עזר משום מקום. ובכלל המצב פה בירושלים מאד לא טוב ובפרט הישיבות והכוללות שנותנים בהם אחר שמונה שבועות בעד חצי חודש וגם זה לא יש ובפרט שאני צריך רחמים שיקבלו אותי לישבה תורת חיים שלמדתי קודם וכמה אני עומד שם 2 פונט נמצא שאוכל לקבל חצי פונט לחודש אם יקבלו אותי לשם וגם לזה צריך הרבה השתדלות. וגם הכולל נותנים בעד חודש טז' שבועות נמצא שמהכולל יש לי רבע פונט לחודש. זהו כל ההכנסות שאני מקוה שיהי' אחר ההשתדלות ומה יספיק זה השי"ת ירחם ובפרט שבני נ"י הוא חלש וצריך פילניש (אוכל בריא ומשביע) וכן אני חלש וכואב מהיסורים שעברו עלי וכן זוגתי תחי' השי"ת ירחם.

EN:
And such a commandment is called: "in what does your father take most care?" [אבוך במאי זהיר טפי — "In what does your father take most care?" Talmud Shabbos 118b — the question asked by R' Yosef when someone died and appeared to him in a dream. The teaching: every person must perform all the commandments — but must also choose one commandment in which to be especially meticulous, devoting one's primary energy and care to its fullest performance. Applied here: supporting the printing of the Rebbe's books in depth is the "chosen commandment" of the one who does it.] That is: every person is obligated to fulfill all the commandments according to what he can. But one commandment one must choose for himself — that all his endeavor will be in it — and to fulfill it in all its details and minutiae and so on. And likewise in the study of Torah — which is equivalent to all the commandments — and there is no estimation for it — as brought in the Jerusalem Talmud: there is a dispute — one says: "and all your desires do not compare to her" — but the desires of Heaven can compare to her — and one says: "and all your desires do not compare to her" — even the desires of Heaven. [Jerusalem Talmud, Peah 1:1 — the dispute on the verse from Proverbs 3:15 about the surpassing value of Torah.] All the more so the hidden Torah — which is the inner dimension of the Torah. And all the more so — and all the more so — the books of our master the Rebbe זצ"ל — which are the hidden within the hidden — in the aspect of Atika — and they are counsels for practice — for keeping and doing and fulfilling.

Segment 6
HE:
ע"כ אבקשך אחי יקירי אולי תזכה לקיים המצוה ומבשרך אל תתעלם לראות לשלוח איזה סכום על התחלה וגם לסייע במעמד חדשי היינו לקבל על עצמך לשלוח לי בכל חודש סכום ידוע כפי כוחך וגם להשתדל אצל אחרים ולעורר אחי זלמן נ"י וגם הקרובים אולי ירצו לעזור במה שיוכלו. אחי יקירי אבקשך עוד פעם לבלי לשכוח מזה ולעשות כל מה שתוכל לעשות לעזור ולסייע לי ולב"ב שאוכל לדור עם ב"ב ולישב במנוחה על התורה ועל העבודה ובזכות זה תזכה לכל הברכות הכתובים בתורה והי"ת יעזור לך שתזכה לחזור לאה"ק בהצלחה מרובה ולמצא זווגך הראוי ולישב ללמוד תורה בטהרה באה"ק מתוך הרחבה אכי"ר ממני אחיך המצפה והמגעגע מאד אחריך והמתפלל בעדך

EN:
Within this very matter there are also many many levels of study — as brought: that one must study the holy Torah — both the Shulchan Aruch[ש"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law."] — and the Tanach[תנ"ך = תורה נביאים כתובים — "Torah, Prophets, and Writings." The complete Hebrew Bible. תנ"ך = the initials of its three sections.] — and the Mishnah — and the Talmud — and the holy Zohar — and so on. And also in the books of our master the Rebbe זצ"ל themselves — one must study a session of Likutay Moharan[לק"מ = לקוטי מוהר"ן — "Likutay Moharan." The standard abbreviation.] simply — and Likutay Halachos[לק"ה = לקוטי הלכות — "Likutay Halachos." The standard abbreviation for R' Nossan's monumental halachic-Chassidic work based on the Rebbe's teachings.] — and the other books of our master the Rebbe זצ"ל. But the study in depth — is in the aspect of the commandment "as it was commanded" — to make from it a prayer — and that all one's springs be in it — and to walk with the Torah — as brought: "If in My statutes you will walk" — and Rashi's commentary: on condition that you will toil in the Torah — that is: that all one's thoughts and will and longings and desires will be in the Torah — and how to fulfill it. This is the Torah in depth — as brought extensively in the pamphlet "Ya'alas Chen" mentioned above. And through this: "And I will give the rains of your land" — that is: all the blessings and salvations will be fulfilled. And therefore[א"כ = אם כן — "and therefore / if so." The logical conclusion marker.] it is a very great matter — to bring this book to the chosen people. And as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל: "the upright way requires revealing the virtue to the chosen people" — as brought in Torah 21 — "Atika" — in Likutay Moharan — see there. That is: to reveal to the chosen people everything they can merit through this virtue of Torah study in depth and so on.

Segment 7
HE:
שמואל הורוויץ נא ונא לכתוב לי בכל פעם משלומך הטוב באריכות להחיות את נפשי ממני הנ"ל הנני דו"ש אהוביי דודיי היקרים וכב"ב שי"נ וכל הידידים וכל ישראל ומאחלם כל טוב אמן

EN:
And the merit of this awesome commandment will stand for him — for merit on the Day of Judgment. For this is the matter of charity and acts of kindness through one's body. And it is written: "In righteousness I will behold Your face." And it is said in the selichos and the machzor of Rosh Hashana and Yom Kippur — greatly — how kindness and charity intercede on behalf of the person. And also: our master the Rebbe זצ"ל brings in the Sefer HaMidos — that through charity one sweetens the judgment of the Day of Judgment of the future. And it is understood that all the more so this sweetens the judgment of Rosh Hashana — which is an aspect of the great Day of Judgment.

And behold — in the month of Elul — the days of will — the days of mercy — the teshuvah is from love and kindness — [before the awe-inspiring days come — the days of judgment — and then the teshuvah is in the aspect of awe]. And it is brought in the holy books: "Behind the lion" — [that is: to do teshuvah and prepare oneself after Av — that is: in Elul] — "and not behind the maiden" — [that is: after Elul] — in Tishrei. For one must prepare oneself and begin beforehand — for then it is easier — and "His right hand is extended to receive those who return." As brought in the intentions of Elul. And teshuvah in simplicity: to hear one's humiliation — to be still and silent — that is: to be ashamed before Hashem for one's sins — and to confess them — [and all with love and joy — in the aspect of "if I ascend to the heavens" and so on — and "if I make my bed in Sheol" — to strengthen oneself in ascent and descent however it may be. And as long as one is not strong — to always hold onto Hashem — in ascent and descent — however it may be — this is not called true teshuvah. And only when one is very strong as mentioned — that however it may be — however it may be — he will hold himself to Hashem — then "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah." That is: as mentioned — if one holds to the right hand of Hashem — who trusts in Hashem and in His kindness — and holds himself in the right hand of kindness — love and kindness: both to himself and to others — to judge favorably and to seek the good points — "only good and kindness" — then "the right hand of Hashem is extended" — measure for measure.]

And on Erev Rosh Hashana one must give a pidyon [פדיון — "a pidyon — a redemption." In Breslov tradition, the giving of a sum of money — connected to the letters of one's name — to the Tzaddik (or, after the Rebbe's passing, to a Breslov elder or at the gravesite) as a spiritual redemption of the soul. The practice is deeply rooted in Kabbalistic tradition and was central to R' Nachman's approach.] — as is the custom of our Chassidim — to give one to one's friend a pidyon. And to recite the ten chapters of Psalms [עשרה קפיטל תהלים — "the ten chapters of Psalms." The Tikkun HaKelali — the ten specific Psalms (16, 32, 41, 42, 59, 77, 90, 105, 137, 150) designated by Rabbi Nachman as the General Rectification of the covenant — to be said with connection to the Rebbe. On Erev Rosh Hashana this practice takes on special significance as a spiritual preparation.] — in connection to our master the Rebbe זצ"ל. And the verbal confession — in connection to our master the Rebbe זצ"ל — [and better to take the book of Likutay Moharan in hand at the time of the verbal confession] — as if saying them at the grave-site of our master the Rebbe זצ"ל in Uman. And to be connected to the Rosh Hashana gathering — and Erev Rosh Hashana[ער"ה = ערב ראש השנה — "Erev Rosh Hashana / the eve of the New Year."] — everything together with the other Breslover Chassidim and the gatherings everywhere — and in particular in Jerusalem — and in Meron — and in Uman. And one must be wise — to think good thoughts on Rosh Hashana — that Hashem will do good with us in all goods — as brought in Shichos HaR"an. And one must be joyous and glad of heart on Rosh Hashana — and cry from within joy and will toward Hashem. And "eat rich foods and drink sweet things" and so on — "for the joy of Hashem is your strength." And during the Ten Days of Repentance[עשי"ת = עשרת ימי תשובה — "the Ten Days of Repentance / the Ten Days of Return." The ten days from Rosh Hashana through Yom Kippur — the most intense penitential period of the Jewish year.] one can rectify each day — all the days of the entire year — as brought in the writings of the Arizal: that on Sunday of the Ten Days of Repentance one can rectify all the Sundays of all the years until now. And on Monday — all the Mondays of the week from all the years — and so on. And on Shabbos Teshuvah — all the Shabbosses of all the years. And so all the days of the week. And all in the manner mentioned above. For the Torah "Call out to Joshua" — the intentions of Elul — our master the Rebbe זצ"ל said: specifically on Shabbos Teshuvah. And Sukkos and Shemini Atzeres[שמע"צ = שמיני עצרת — "Shemini Atzeres — the Eighth Day of Assembly." The festival following the seven days of Sukkos, observed together with Simchas Torah (the Rejoicing of the Torah) in Israel on the same day.] and Simchas Torah[ש"ת = שמחת תורה — "Simchas Torah — the Rejoicing of the Torah." The final day of the Sukkos festival season, when the annual Torah reading cycle is completed and begun anew.] — certainly teshuvah from love and great kindnesses.

This forty-seventh letter — Thursday, 9 Elul 5720 (September 1960) — is out of chronological sequence in the manuscript: surrounding letters are from 1963–64 while this is from 1960. Addressed to R' Tzvi Yosef Vasilefsky — a new correspondent. The letter revolves around selling the book "Eden Tzion" and funding "Ya'alas Chen" on LM Torah 1.

The book project (§2): 20 copies of "Eden Tzion" were sent — please sell them at $2.50–$3.00 each. Proceeds go to fund "Ya'alas Chen" — the Torah 1 commentary — the most needed book in the world. R' Avraham זצ"ל testified to the greatness of the Rebbe's books. The merit: "all who performs a commandment as it was commanded — no bad tidings are brought to him" (Shabbos 63a).

Torah study in depth (§3): "In what does your father take most care?" (Shabbos 118b) — one must choose a primary commandment. Torah study = equivalent to all commandments (Yerushalmi Peah 1:1: dispute whether even heavenly desires compare to Torah). The Rebbe's books = hidden within the hidden = Atika = practical counsels. Study in depth = commandment "as it was commanded" = walk with the Torah = "Im Bechukosai Teileichu" (Rashi: toiling in the Torah). Through this: "And I will give the rains of your land." LM Torah 21 ("Atika"): "the upright way requires revealing the virtue to the chosen people." Charity for publishing = sweetens the Day of Judgment (Sefer HaMidos).

Elul and Rosh Hashana (§4): "Behind the lion / not behind the maiden" — teshuvah must begin in Elul not Tishrei. Teshuvah from love in Elul; teshuvah from awe in Tishrei. Teshuvah in simplicity = hear one's humiliation = be still and silent. Erev Rosh Hashana: give a pidyon, recite the ten Psalms (Tikkun HaKelali) in connection to the Rebbe, verbal confession holding Likutay Moharan, connect to all Breslov gatherings. Rosh Hashana: think good thoughts; joy and weeping from within joy; eat rich foods ("the joy of Hashem is your strength"). The Ten Days of Repentance: each day of the week repairs all the corresponding days of the entire year (Arizal). The Torah "Kra es Yehoshua" (LM §6) — specifically on Shabbos Teshuvah. Sukkos and Shemini Atzeres = teshuvah from love and great kindnesses.

Key terms: R' Tzvi Yosef Vasilefsky — new correspondent; 9 Elul 5720 · Eden Tzion — 20 copies at $2.50–$3.00 — book-selling for the Ya'alas Chen fund · Ya'alas Chen on LM Torah 1 — Torah study in depth; the great ambition of the correspondence · Kol ha'oseh mitzvah k'mo'amarah — Shabbos 63a — no bad tidings for one who fulfills a commandment as commanded · Avuch b'mai zahir tafei — Shabbos 118b — the chosen commandment · Im Bechukosai Teileichu — Rashi: she'tihyu amelim baTorah — toiling in Torah = walking with it · LM Torah 21 — Atika — "the upright way requires revealing the virtue to the chosen people" · Acharei ari / v'lo acharei besulah — teshuvah behind Av (Elul) not behind Elul (Tishrei) · Pidyon on Erev Rosh Hashana — the Breslov custom · Ten Psalms — Tikkun HaKelali — holding LM during verbal confession · The Ten Days: each day repairs all its weekday counterparts from all past years — Arizal · LM Torah 6 — specifically on Shabbos Teshuvah



# Can You Come Here? — The Situation at Meron
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/48/

Can You Come Here? — The Situation at Meron
מכתב 48
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/48

Segment 1
HE:
ב"ה יום ב' פרשת בלק פעה"ק ירושלים תובב"א [תרצ"ב]

EN:
A good inscribing and sealing[כוח"ט = כתיבה וחתימה טובה — "a good inscribing and sealing." The standard Rosh Hashana and Elul greeting.] — and a good and sweet new year — and all good things, forever — to his honor, my beloved, my friend, my dear — who yearns and longs for the service of Hashem in truth — and for drawing close to the true Tzaddik — for this is the true and eternal success — forever and ever — Mr. ... may his light shine — and to his friend and our friend — the pleasant and dear and exalted one — Mr. ... may his light shine.

Segment 2
HE:
החיוה"ש וכט"ס אל מע"כ אאמו"ר יקירי עט"ר ופארי

EN:
Yiddish — War Against the Evil Inclination; Holding Anger = Killing the Evil Inclination; LM §107; "Capture Your Captor"; Elul from Love; Rosh Hashana; Ten Days; Yom Kippur; Sukkos "After greeting you with great love — I write to you: I have held your letter — and I am praying for you all the time. May Hashem accept our prayers favorably. Amen. So may it be His will." "And I received your letter [R' ... may his light shine] from Erev Rosh Chodesh Elul with the check of 5 dollars for a pidyon. Although it is very hard for me to write — and time does not take me into account — for I am busy with my sessions — and composing and arranging books — both from the holy Rebbe and in general on the lineages of families of Tzaddikim and Geonim." "In any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] — it is impossible to be dismissed without anything — something to write of Jewish matters. The weekly Torah portion: 'When you go out to war' — meaning: the war against the evil inclination — which is the hardest war — as brought in Proverbs: 'one who rules his spirit — has captured a city' — that to conquer oneself is greater than conquering the greatest city. When anger comes to a person toward someone — and he holds back the anger — and does not act cruelly — neither in deed nor in speech — and he is silent because of teshuvah and atonement for sins — this is called: killing the evil inclination — as the Rebbe brings in the Torah 'Call out to Joshua' — for the essential of teshuvah is to hear one's humiliation — to be still and silent. And also: even when no one humiliates — only the shame from being far from Hashem — and receiving this with love — that it should be an atonement for sins — this is the essential teshuvah." "For if things would always go smoothly in Judaism — one could make a mistake and think that one has already reached a level — and receive pride — which is worse than everything — as the Rebbe brings in Torah 107 in Likutay Moharan: 'Ki Seitzei lamilvama al oyvecha' — 'when you go out to war against your enemy' — which is the evil inclination — 'and Hashem your G-d will give him into your hand' — that the evil inclination will entice you in your thought — that you are already a Tzaddik — in the aspect of 'a righteous man rules in the fear of the One' — and 'Hashem your G-d is in your hand' — that is: everything you want — you already accomplish — and this is truly not good — for there is nothing worse than arrogance." [תורה ק"ז בלקוטי מוהר"ן — "Torah 107 in Likutay Moharan." LM Part 1, §107 — a teaching on the verse from Parshas Ki Seitzei: "When you go out to war against your enemy — and Hashem your G-d will give him into your hand." The Rebbe teaches: the "enemy" is the evil inclination[ק"ז = קז — the number 107. The section of LM Part 1, §107 — on the verse from Ki Seitzei and the trap of arrogance as the evil inclination's last weapon.] — and "Hashem your G-d will give him into your hand" means: when the evil inclination can no longer prevail against you through sin, it will seduce you into thinking you are already a Tzaddik — a subtle and even more dangerous trap.] "For when the evil inclination has no more counsel with the person — it throws him into arrogance. And what is the remedy? — 'And you shall take captive his captives' — with what he wants to catch you — catch him instead. On the contrary: if it is already so — that I have arrogance — then Hashem is completely far from me. For as the person appears: the essential is when he knows his state and is lowly in his own eyes — then Hashem is with him. But however great he is — if he knows he is great — then Hashem is far from him. Therefore[א"כ = אם כן — "and therefore / if so." The logical conclusion.]: if I hold myself as great — then Hashem is completely far from me." "And this counsel the Rebbe gives to the greatest Tzaddikim — who are already completely pure — and their greatness is truly great. All the more so simple people like us — we must look around at what happens with us — so that we should not make the mistake — only we must give ourselves life with the mercies of Hashem — which are very great — 'and I [dwell] with the crushed one' [Isaiah 57:15 — "For so says the High and Exalted One who inhabits eternity, whose Name is Holy: I dwell in the high and holy place — and with the crushed and lowly of spirit." The very greatness of G-d is expressed in His dwelling specifically with the lowly and crushed. The higher one is — the more one is present precisely in lowliness.] — and the merit of the true Tzaddikim who lower themselves for the honor of Hashem — to all the lowly ones — to give them life and to save them — and to heal them from all their wounds — and to delight them with all the delicacies of the world — all for the honor of Hashem — for such is the will of Hashem from the greatness of His mercies." "And this is indeed the Torah 'Ki Seitzei' in Likutay Moharan Part 2 §82 [לק"מ ח"ב פ"ב — "Likutay Moharan Part 2, §82." ח"ב = Part 2 (Tannina); פ"ב = peh(80) + beis(2) = 82. LM Tannina, §82 — the teaching that things go "out of order" (shelo k'seder) for a person when he has arrogance — but when he nullifies himself completely before Hashem — then things proceed "in order" (k'seder) — kindness and mercy — the divine Name of Havayah in its proper sequence.] — that things go out of order for the person when he has arrogance — but when he nullifies himself completely before Hashem — that he is nothing — only everything is from Hashem — then things go for him in order — kindness and mercy — the divine Name Havayah in order. And this is the path of the month of Elul: 'I am to my Beloved and my Beloved is to me' — both in this Torah — and in Torah 6 'Call out to Joshua' — where 'If I ascend to the heavens — You are there' — means: when things go well with the person in Judaism — and he thinks he has already ascended to the heavens — he should know that he is still very far — for His greatness has no limit. And conversely: 'And if I make my bed in Sheol — You are there' — if he thinks he is already completely in Sheol — he should know that Hashem is there with him — for there is no despair at all in the world — and everything is only from the mercies of Hashem — and His wonders and His greatnesses (that is: His kindnesses and mercies) have no limit." "And the strengthening must be taken: to always seek Hashem — and to seek the lost objects — to long toward Hashem — that He should help to rectify what he corrupted — and that he should be close to Hashem — and not despair from seeking — through Torah and prayer and verbal confession and good deeds[מעש"ט = מעשים טובים — "good deeds."] — all this is called seeking — and hisbodidus — and whatever he does should be for the sake of the unification of the Holy One and His Shechinah[קוב"ה = קודשא בריך הוא — Aramaic: "the Holy One blessed be He." The standard Zoharic/Talmudic designation for G-d.] — to rectify and unify what he blemished — and not to despair — even if one seeks and finds nothing at all, G-d forbid — on the contrary: one loses even much more — he should know with certainty that he will find — and in the end everything will be turned to good. So may it be His will. Amen." "Elul is days of teshuvah from love — kindness — will and mercy — and preparation for Rosh Hashana — which is the head of the year. And everything must be with joy from love. And Erev Rosh Hashana: a pidyon — for our Chassidim — and recite the Tikkun HaKelali in connection to the Rebbe — as if one is by the Rebbe at the gravesite. And so: the verbal confession — and Prayer 4 in Likutay Tefillot. And Rosh Hashana: think good thoughts that Hashem will do good for us — and weeping from within joy — and connect oneself to all the gatherings of our Chassidim — 'in the midst of my people I dwell' — and eat rich foods and so on — 'for the joy of Hashem is your strength.' And the Ten Days of Repentance: one can rectify each day all the days of all the years — Shabbos: all the Shabbosses — Sunday: all the Sundays — and all the days of the week — and everything must be with joy and strengthening. And Yom Kippur: to confess — to draw out the arrows from the soul from the sins — these are the ten times 'al chet.' [יו"כ מתוודה זיין ארוס נעמין די פיילען פון דער נשמה פון די זינד דאס איז די 10 מאל 'על חטא' — "Yom Kippur: to confess — to draw out the arrows from the soul from the sins — these are the ten times 'al chet.'" A striking Breslov image: the sins embedded in the soul are like arrows. The ten confessional passages of "Al Chet" — each beginning "For the sin that we have sinned before You..." — are the ten acts of drawing those arrows out. Each confession extracts one arrow from the wound. The full ten repetitions of Al Chet throughout Yom Kippur = ten extractions = the complete purification.] And Sukkos with a beautiful esrog — also Simchas Torah — all is teshuvah in joy — for the essential is joy with weeping: joy over the salvations — and weeping over what is still lacking — and the joy should be more than the weeping — for 'in joy you shall go out' — and the essential is that one holds firm."

Segment 3
HE:
אישון עיני וחמדת לבי וכל חיותי ה"ה הרה"ג מעוז ומגדול חו"ב סוע"ה בנש"ק יר"א מרבים כש"ת כמוהר"ר י' הלוי הורוויץ נ"י שליט"א

EN:
Author's Hebrew Translation of §2 [After inquiring after your precious wellbeing with great love — I am writing to you that I received your precious letter long ago — and I am praying for you all the time. May Hashem accept our prayers favorably. Amen. So may it be His will. And I received your letter from Erev Rosh Chodesh Elul with the check of 5 dollars for a pidyon — even though it is very hard for me to write — and time does not take me into account — for I am busy with my sessions — and composing and arranging books — both from the holy Rebbe and in general on the lineages of families of Tzaddikim and Geonim.] [In any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] — it is impossible to be dismissed without anything — something to write of Jewish matters. The weekly Torah portion: "When you go out to war" — meaning: the war against the evil inclination — which is the hardest war — as brought in Proverbs: "one who rules his spirit — has captured a city" [Proverbs 16:32 — "One who is slow to anger is better than a warrior — and one who rules his spirit is better than one who captures a city."] — to conquer oneself is greater than conquering the greatest city. When anger comes to a person toward another — and he restrains the anger — and does not act cruelly — neither in deed nor in speech — and he is silent because of teshuvah and atonement for sins — this is called: killing the evil inclination — as the Rebbe brings in the Torah "Call out to Joshua" — for the essential of teshuvah is to hear one's humiliation — to be still and silent. And even when no one humiliates — only the shame from what one is far from Hashem — and to receive this with love — that it should be an atonement for sins — this is the essential teshuvah. For if things would always go smoothly in Judaism — one could mistakenly think that one has already reached a level — and receive arrogance — which is worse than everything — as our master brings in Torah 107 in Likutay Moharan: "Ki seitzei lamilvama al oyvecha" — the evil inclination — "and Hashem your G-d will give him into your hand" — the evil inclination will entice you in your thought that you are already a Tzaddik — in the aspect of "a righteous one rules in the fear of G-d — and Hashem your G-d is in your hand" — that is: everything you want you already accomplish — and this is truly not good — for there is nothing worse than arrogance. For when the evil inclination has no more counsel with the person — he throws him into arrogance. And the remedy: "and you shall take captive his captives" — with what he wants to catch you — catch him. On the contrary: if it is already so that I have arrogance — then Hashem is completely far from me. For as the person appears — the essential is when he knows his state and is lowly in himself — then Hashem is with him — but however great he is — if he knows he is great — then Hashem is far from him. Therefore: if I hold myself as great — then Hashem is completely far from me. And this counsel the Rebbe gives to the greatest Tzaddikim who are already completely pure and whose greatness is truly great — all the more so: simple people like us must look around at what happens with us — so that we should not mistake — only we must give ourselves life with the mercies of Hashem — which are very great — "and I dwell with the crushed one" — and the merit of the true Tzaddikim — who lower themselves for the honor of Hashem to all the lowly — to give them life and save them and heal them from all their wounds and delight them with all the world's delicacies — all for the honor of Hashem — for such is the will of Hashem from the greatness of His mercies.] [And this is indeed the Torah "Ki Seitzei" in Likutay Moharan Part 2[ח"ב פ"ב = חלק ב' פרק פ"ב — "Part 2, §82." ח"ב = Part 2 (Tannina). פ"ב = peh(80) + beis(2) = 82. LM Tannina §82 — on the divine Name Havayah proceeding in order when one has humility.] §82 — that things go out of order for the person when he has arrogance — but when he nullifies himself completely before Hashem — that he is nothing — only everything is from Hashem — then things go for him in order — kindness and mercy — the divine Name Havayah in order. And this is the path of the month of Elul: "I am to my Beloved and my Beloved is to me" — both in this Torah and in Torah 6 "Call out to Joshua" — where "If I ascend to the heavens — You are there": when things go well in Judaism — and he thinks he has ascended to the heavens — he should know he is still very far — for His greatness has no limit. And conversely: "And if I make my bed in Sheol — You are there": if he thinks he is completely in Sheol — he should know Hashem is there — for there is no despair in the world — and everything is from the mercies of Hashem — whose wonders and greatnesses (that is: kindnesses and mercies) have no limit. And the strengthening must be: to always seek Hashem — and seek the lost objects — to long toward Hashem — that He should help to rectify what was corrupted — and to be close to Hashem — and not despair from seeking — through Torah and prayer and verbal confession and good deeds[מעש"ט = מעשים טובים — "good deeds."] — all this is called seeking — and hisbodidus — and whatever one does should be for the sake of the unification of the Holy One and His Shechinah[קוב"ה = קודשא בריך הוא — Aramaic: "the Holy One blessed be He." The standard Zoharic/Talmudic designation for G-d.] — to rectify and unify what was blemished — and not to despair — even if one seeks and finds nothing at all, G-d forbid — on the contrary: one loses even more — he should know with certainty that he will find — and in the end everything will turn to good. So may it be His will. Amen.] [Elul is days of teshuvah from love — kindness — will and mercy — and preparation for Rosh Hashana — which is the head of the year — and everything must be with joy from love. And Erev Rosh Hashana: a pidyon for our Chassidim — and recite the Tikkun HaKelali in connection to the Rebbe — as if one is by the Rebbe at the gravesite — and so the verbal confession — and Prayer 4 in Likutay Tefillot. And Rosh Hashana: think good thoughts that Hashem will do good for us — and weeping from within joy — and connect oneself to all the gatherings of our Chassidim — "in the midst of my people I dwell" — and eat rich foods and so on — "for the joy of Hashem is your strength." And the Ten Days of Repentance: one can rectify each day — all the days of all the years — Shabbos: all the Shabbosses — Sunday: all the Sundays — and all the days of the week — and everything must be with joy and strengthening. And Yom Kippur: to confess — to draw out the arrows from the soul from the sins — these are the ten times "al chet." And Sukkos with a beautiful esrog — and Simchas Torah — all teshuvah in joy — for the essential is joy with weeping: joy over the salvations — weeping over what is still lacking — and the joy should be more than the weeping — for "in joy you shall go out" — and the essential is that one holds firm.]

Segment 4
HE:
אחדשה"ט ושלום אמי היקרה הצוה"ח שתחי' לאיט"א וש' אחיי ואחותיי שי"נ אודיע לך משלומי וש' רעיתי היקרה שתחי' וש' בני היקר הנחמד החריף שי"נ ביום ו' עש"ק קבלתי מכתבך היקר והי' לי לשלל רב ומאד שמחתי לשמוע משלומכם הטוב והיקר ורב תח"ח לך על המכתב וגם הכסף ששלחת כי נצרך מאד וממש החית נפשותינו הדלה כי מצבינו דחוק מאד מכל צד כי אין לנו שום משען ומשענה וממש בזה הכסף קיימת מצות צדקה באמת ונותן לחם לרעבים בזכות זה יעזור לך הי"ת פרנסה מתוך הרחבה בלי צרה ועקתא ותזכה לבא יחד עם כב"ב לאה"ק בהצלחה מרובה ונרווה זמ"ז נחת רב אכי"ר ואני נותן לך תודה לשעבר ובקשה על להבא שתעשה בזה להחיותינו ברעב ואם אינך יכול לעשות משלך תקיים גדול המעשה יותר מן העושה מה אומר לך ומה אדבר המצב מפרנסה אומר לך בקיצור "לא יש לי כלום" ואני איזה שבועות שאני סמוך על שלחני ביחד עם זוגתי תחי' ובני שי"נ והמצב ה' ירחם וד"ל אבל אעפי"כ צריך לחזק ולבטוח בה' מאן דיהיב חיי יהיב מזוני וגם יש לי צער ג' ממצבך ומצערך ה' יאמר די לכל צרות ישראל.

EN:
"And I received your letter [R' ... may his light shine] from Erev Rosh Chodesh Elul with the check of 5 dollars for a pidyon. Although it is very hard for me to write — and time does not take me into account — for I am busy with my sessions — and composing and arranging books — both from the holy Rebbe and in general on the lineages of families of Tzaddikim and Geonim."

Segment 5
HE:
אבל זה נחמתי ממה שאמרה הגמרא בסנהדרין מי שאינו בהסתר פנים אינו מהם מי שאינו בוהי' לאכול אינו מהם וכמו שאמר ר"ע לרבותיו בזמן שרואה אותם שקט ושליו הי' ירא שמא משלמין להם על זה העולם וכו' אבל ה' ירחם ונזכה לעבוד ה' מתוך הרחבה, וגם מסתמא זה הכל להזכירנו שתשתוקקו מאד לשוב לארץ מולדתינו להשתוקק כ"כ עד שתוציאו כולכם את הרצון מכח אל הפועל ולא להסתכל על שום הסתה מהיצה"ר ולשוב לאה"ק בבטחון על ה' כמו בצי"מ זכרתי לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה וכו' ומה שאפשר לך לעשות איזה מעמד פרנסה שישלחו לך מה טוב. ה' ירחם ויתקן אותך בעצה טובה מה לעשות ואיך שלא יבלו ימיכם בחוץ לארץ עפר טמא ומטומא ע"ז ממש קיא צואה, ולבא לאה"ק קה"ק חלקת ה' ונחלתו, הי"ת יעזור שתזכו לזה בקרוב במהרה דידן אכי"ר.

EN:
"In any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] — it is impossible to be dismissed without anything — something to write of Jewish matters. The weekly Torah portion: 'When you go out to war' — meaning: the war against the evil inclination — which is the hardest war — as brought in Proverbs: 'one who rules his spirit — has captured a city' — that to conquer oneself is greater than conquering the greatest city. When anger comes to a person toward someone — and he holds back the anger — and does not act cruelly — neither in deed nor in speech — and he is silent because of teshuvah and atonement for sins — this is called: killing the evil inclination — as the Rebbe brings in the Torah 'Call out to Joshua' — for the essential of teshuvah is to hear one's humiliation — to be still and silent. And also: even when no one humiliates — only the shame from being far from Hashem — and receiving this with love — that it should be an atonement for sins — this is the essential teshuvah."

Segment 6
HE:
והנני שולח לך פה קבלה על הכסף 10 דולר של ידידך ר' יהודא לייב שטיין נ"י ובקשה על להבא והטשעקילך (צ'יקים) מכרנו בעד בערך סך 3 לירא וארבעים גרוש ושלמתי תיכף מה שלויתי על אכילה באלו השבועות שאני סמוך על שלחני והשאר הנני מוציא על הכרחיות גדול בשביל פרנסת הבית ואני עושה נעלים בשביל בני נ"י ובענין ישיבה לע"ע אין לי שום ישיבה, בהישיבה תורת חיים אני הולך כל הזמן מעת שבאתי הנה ולא רוצים לקבל אותי וחלקו ממון ולי לא נתנו ולא הועיל כל ההשתדלות העצום והרב כלל, ובענין ישיבת חיי עולם דיבר חותני שליט"א עם גבאי ואמר לו שבעוד איזה ימים ישיב לו תשובה. בענין התמונה איה"ש בקרוב נקיים רצונכם בזה אבל אנחנו נלוה על זה כסף שצריך לשלם עבור זה עד שיבאו מאתכם כי המעט הכסף שנשאר לי על הוצאות הבית הוא מצער מאד והי"ת ירחם וד"ל אבל גם באופן שתשלחו גם אתם תמונתכם ואני מבקש הי"ת בעדכם ובעד אמי היקרה ומאחל לה רפו"ש ורב נחת וכט"ס מכולכם בקרוב.

EN:
"For if things would always go smoothly in Judaism — one could make a mistake and think that one has already reached a level — and receive pride — which is worse than everything — as the Rebbe brings in Torah 107 in Likutay Moharan: 'Ki Seitzei lamilvama al oyvecha' — 'when you go out to war against your enemy' — which is the evil inclination — 'and Hashem your G-d will give him into your hand' — that the evil inclination will entice you in your thought — that you are already a Tzaddik — in the aspect of 'a righteous man rules in the fear of the One' — and 'Hashem your G-d is in your hand' — that is: everything you want — you already accomplish — and this is truly not good — for there is nothing worse than arrogance." [תורה ק"ז בלקוטי מוהר"ן — "Torah 107 in Likutay Moharan." LM Part 1, §107 — a teaching on the verse from Parshas Ki Seitzei: "When you go out to war against your enemy — and Hashem your G-d will give him into your hand." The Rebbe teaches: the "enemy" is the evil inclination[ק"ז = קז — the number 107. The section of LM Part 1, §107 — on the verse from Ki Seitzei and the trap of arrogance as the evil inclination's last weapon.] — and "Hashem your G-d will give him into your hand" means: when the evil inclination can no longer prevail against you through sin, it will seduce you into thinking you are already a Tzaddik — a subtle and even more dangerous trap.]

Segment 7
HE:
זוגתי תחי' ובני שי"נ דו"ש באה"ר ומצפים לראותכם בקרוב באה"ק.

EN:
"For when the evil inclination has no more counsel with the person — it throws him into arrogance. And what is the remedy? — 'And you shall take captive his captives' — with what he wants to catch you — catch him instead. On the contrary: if it is already so — that I have arrogance — then Hashem is completely far from me. For as the person appears: the essential is when he knows his state and is lowly in his own eyes — then Hashem is with him. But however great he is — if he knows he is great — then Hashem is far from him. Therefore[א"כ = אם כן — "and therefore / if so." The logical conclusion.]: if I hold myself as great — then Hashem is completely far from me."

Segment 8
HE:
חותני היקר הרה"ג שליט"א וכב"ב שי"נ דשה"ט באה"ר

EN:
"And this counsel the Rebbe gives to the greatest Tzaddikim — who are already completely pure — and their greatness is truly great. All the more so simple people like us — we must look around at what happens with us — so that we should not make the mistake — only we must give ourselves life with the mercies of Hashem — which are very great — 'and I [dwell] with the crushed one' [Isaiah 57:15 — "For so says the High and Exalted One who inhabits eternity, whose Name is Holy: I dwell in the high and holy place — and with the crushed and lowly of spirit." The very greatness of G-d is expressed in His dwelling specifically with the lowly and crushed. The higher one is — the more one is present precisely in lowliness.] — and the merit of the true Tzaddikim who lower themselves for the honor of Hashem — to all the lowly ones — to give them life and to save them — and to heal them from all their wounds — and to delight them with all the delicacies of the world — all for the honor of Hashem — for such is the will of Hashem from the greatness of His mercies."

Segment 9
HE:
ממני בנך המצפה לישועת השי"ת והמצפה לראותך בקרוב באה"ק בהצלחה אמיתית ונצחית

EN:
"And this is indeed the Torah 'Ki Seitzei' in Likutay Moharan Part 2 §82 [לק"מ ח"ב פ"ב — "Likutay Moharan Part 2, §82." ח"ב = Part 2 (Tannina); פ"ב = peh(80) + beis(2) = 82. LM Tannina, §82 — the teaching that things go "out of order" (shelo k'seder) for a person when he has arrogance — but when he nullifies himself completely before Hashem — then things proceed "in order" (k'seder) — kindness and mercy — the divine Name of Havayah in its proper sequence.] — that things go out of order for the person when he has arrogance — but when he nullifies himself completely before Hashem — that he is nothing — only everything is from Hashem — then things go for him in order — kindness and mercy — the divine Name Havayah in order. And this is the path of the month of Elul: 'I am to my Beloved and my Beloved is to me' — both in this Torah — and in Torah 6 'Call out to Joshua' — where 'If I ascend to the heavens — You are there' — means: when things go well with the person in Judaism — and he thinks he has already ascended to the heavens — he should know that he is still very far — for His greatness has no limit. And conversely: 'And if I make my bed in Sheol — You are there' — if he thinks he is already completely in Sheol — he should know that Hashem is there with him — for there is no despair at all in the world — and everything is only from the mercies of Hashem — and His wonders and His greatnesses (that is: His kindnesses and mercies) have no limit."

Segment 10
HE:
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
"And the strengthening must be taken: to always seek Hashem — and to seek the lost objects — to long toward Hashem — that He should help to rectify what he corrupted — and that he should be close to Hashem — and not despair from seeking — through Torah and prayer and verbal confession and good deeds[מעש"ט = מעשים טובים — "good deeds."] — all this is called seeking — and hisbodidus — and whatever he does should be for the sake of the unification of the Holy One and His Shechinah[קוב"ה = קודשא בריך הוא — Aramaic: "the Holy One blessed be He." The standard Zoharic/Talmudic designation for G-d.] — to rectify and unify what he blemished — and not to despair — even if one seeks and finds nothing at all, G-d forbid — on the contrary: one loses even much more — he should know with certainty that he will find — and in the end everything will be turned to good. So may it be His will. Amen."

Segment 11
HE:
יום ב' ויחי

EN:
"Elul is days of teshuvah from love — kindness — will and mercy — and preparation for Rosh Hashana — which is the head of the year. And everything must be with joy from love. And Erev Rosh Hashana: a pidyon — for our Chassidim — and recite the Tikkun HaKelali in connection to the Rebbe — as if one is by the Rebbe at the gravesite. And so: the verbal confession — and Prayer 4 in Likutay Tefillot. And Rosh Hashana: think good thoughts that Hashem will do good for us — and weeping from within joy — and connect oneself to all the gatherings of our Chassidim — 'in the midst of my people I dwell' — and eat rich foods and so on — 'for the joy of Hashem is your strength.' And the Ten Days of Repentance: one can rectify each day all the days of all the years — Shabbos: all the Shabbosses — Sunday: all the Sundays — and all the days of the week — and everything must be with joy and strengthening. And Yom Kippur: to confess — to draw out the arrows from the soul from the sins — these are the ten times 'al chet.' [יו"כ מתוודה זיין ארוס נעמין די פיילען פון דער נשמה פון די זינד דאס איז די 10 מאל 'על חטא' — "Yom Kippur: to confess — to draw out the arrows from the soul from the sins — these are the ten times 'al chet.'" A striking Breslov image: the sins embedded in the soul are like arrows. The ten confessional passages of "Al Chet" — each beginning "For the sin that we have sinned before You..." — are the ten acts of drawing those arrows out. Each confession extracts one arrow from the wound. The full ten repetitions of Al Chet throughout Yom Kippur = ten extractions = the complete purification.] And Sukkos with a beautiful esrog — also Simchas Torah — all is teshuvah in joy — for the essential is joy with weeping: joy over the salvations — and weeping over what is still lacking — and the joy should be more than the weeping — for 'in joy you shall go out' — and the essential is that one holds firm."

Segment 12
HE:
[חסר התחלה]

EN:
[missing beginning]

Segment 13
HE:
ע"כ דארף מען מעכשיו האבין כל יום ויום שיעור קבוע לתשובה כנ"ל והעיקר אוועק לייגען כוחות (ע"כ צריך מעכשיו שיהי' כל יום ויום שיעור קבוע לתשובה כנ"ל והעיקר להשקיע כוחות) שנזכה לבא בזה השנה וכו' ושאר כל היום לעבוד ה' בשמחה היינו כמה וכמה ללמוד ספרי רבינו ז"ל ולעשות התבודדות עליהם ומתורות תפלות מתוך דביקות ואהבה ושמחה ולהכניס במוח את הדיבורים שבספרי רבינו ולילך אתם ולהכריח א"ע להתפלל בכוחות ולקיים העצות מספרי רז"ל אין ווען מען האט צייט רק ביינקען אין גיט גדענקין וויגען דער עיקר הצלה (ומתי שיש זמן רק לכסוף ולזכור היטב כי עיקר ההצלה) היינו לבא לא' על ר"ה וכו' וגם להיות שיעורים קבועים תהלים, חוק, מעמדות, פרק משניות, חומש ורשי, נביאים, ש"ע כסדר עין יעקוב מדרש. ולומר מעט זוהר. ורוב היום יהי' על ספרי רבינו ז"ל כנ"ל ואם נקיים כזה אז יהי' אשרינו ונזכה הרבה בזה ובבא אכי"ר

EN:
"Elul is days of teshuvah from love — kindness — will and mercy — and preparation for Rosh Hashana — which is the head of the year. And everything must be with joy from love. And Erev Rosh Hashana: a pidyon — for our Chassidim — and recite the Tikkun HaKelali in connection to the Rebbe — as if one is by the Rebbe at the gravesite. And so: the verbal confession — and Prayer 4 in Likutay Tefillot. And Rosh Hashana: think good thoughts that Hashem will do good for us — and weeping from within joy — and connect oneself to all the gatherings of our Chassidim — 'in the midst of my people I dwell' — and eat rich foods and so on — 'for the joy of Hashem is your strength.' And the Ten Days of Repentance: one can rectify each day all the days of all the years — Shabbos: all the Shabbosses — Sunday: all the Sundays — and all the days of the week — and everything must be with joy and strengthening. And Yom Kippur: to confess — to draw out the arrows from the soul from the sins — these are the ten times 'al chet.' [יו"כ מתוודה זיין ארוס נעמין די פיילען פון דער נשמה פון די זינד דאס איז די 10 מאל 'על חטא' — "Yom Kippur: to confess — to draw out the arrows from the soul from the sins — these are the ten times 'al chet.'" A striking Breslov image: the sins embedded in the soul are like arrows. The ten confessional passages of "Al Chet" — each beginning "For the sin that we have sinned before You..." — are the ten acts of drawing those arrows out. Each confession extracts one arrow from the wound. The full ten repetitions of Al Chet throughout Yom Kippur = ten extractions = the complete purification.] And Sukkos with a beautiful esrog — also Simchas Torah — all is teshuvah in joy — for the essential is joy with weeping: joy over the salvations — and weeping over what is still lacking — and the joy should be more than the weeping — for 'in joy you shall go out' — and the essential is that one holds firm."

Segment 14
HE:
והעיקר לזכור בכל יום להיות בשמחה ולרקד הרבה

EN:
[After inquiring after your precious wellbeing with great love — I am writing to you that I received your precious letter long ago — and I am praying for you all the time. May Hashem accept our prayers favorably. Amen. So may it be His will. And I received your letter from Erev Rosh Chodesh Elul with the check of 5 dollars for a pidyon — even though it is very hard for me to write — and time does not take me into account — for I am busy with my sessions — and composing and arranging books — both from the holy Rebbe and in general on the lineages of families of Tzaddikim and Geonim.]

Segment 15
HE:
וגם לקיים העצה של צדקה ליתן כל יום פרוטות בפישקעלי (קופה) וכל שבוע איזה סכום שי' לשלוח מעט עבורי ומעט עבור הדפסה ומעט להחיות אנ"ש באומן ובזה תזכה מה שתזכה מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב רווחים אמיתיים ונצחיים אשריך אם תזכה לזה:

EN:
[In any case[עכ"פ = על כל פנים — "at least / in any case."] — it is impossible to be dismissed without anything — something to write of Jewish matters. The weekly Torah portion: "When you go out to war" — meaning: the war against the evil inclination — which is the hardest war — as brought in Proverbs: "one who rules his spirit — has captured a city" [Proverbs 16:32 — "One who is slow to anger is better than a warrior — and one who rules his spirit is better than one who captures a city."] — to conquer oneself is greater than conquering the greatest city. When anger comes to a person toward another — and he restrains the anger — and does not act cruelly — neither in deed nor in speech — and he is silent because of teshuvah and atonement for sins — this is called: killing the evil inclination — as the Rebbe brings in the Torah "Call out to Joshua" — for the essential of teshuvah is to hear one's humiliation — to be still and silent. And even when no one humiliates — only the shame from what one is far from Hashem — and to receive this with love — that it should be an atonement for sins — this is the essential teshuvah. For if things would always go smoothly in Judaism — one could mistakenly think that one has already reached a level — and receive arrogance — which is worse than everything — as our master brings in Torah 107 in Likutay Moharan: "Ki seitzei lamilvama al oyvecha" — the evil inclination — "and Hashem your G-d will give him into your hand" — the evil inclination will entice you in your thought that you are already a Tzaddik — in the aspect of "a righteous one rules in the fear of G-d — and Hashem your G-d is in your hand" — that is: everything you want you already accomplish — and this is truly not good — for there is nothing worse than arrogance. For when the evil inclination has no more counsel with the person — he throws him into arrogance. And the remedy: "and you shall take captive his captives" — with what he wants to catch you — catch him. On the contrary: if it is already so that I have arrogance — then Hashem is completely far from me. For as the person appears — the essential is when he knows his state and is lowly in himself — then Hashem is with him — but however great he is — if he knows he is great — then Hashem is far from him. Therefore: if I hold myself as great — then Hashem is completely far from me. And this counsel the Rebbe gives to the greatest Tzaddikim who are already completely pure and whose greatness is truly great — all the more so: simple people like us must look around at what happens with us — so that we should not mistake — only we must give ourselves life with the mercies of Hashem — which are very great — "and I dwell with the crushed one" — and the merit of the true Tzaddikim — who lower themselves for the honor of Hashem to all the lowly — to give them life and save them and heal them from all their wounds and delight them with all the world's delicacies — all for the honor of Hashem — for such is the will of Hashem from the greatness of His mercies.]

Segment 16
HE:
יותר אין לחדש תאמין לי שישבתי לכתוב מכתב לך לא הי' לי אף מלה א' לכתוב לך ועזר הי"ת שיצא מכתב כזה. ותצניע אותו היטב ותקרא אותו כל יום ויום. אני צריך לו להמכתב הזה אבל אין לי זמן להעתיקו אבל יהא שמור אצלך היטב כל המכתבים שלי כי סוף כל סוף מסתמא יבא הזמן שיודפסו. אחי יקירי תעתיק אצלך הקונטרס ושלחו לי בחזרה וכן נא ונא שתחפש אולי תמצא הב' חלקים שיחות וסיפורים שנאבד אצלך הכתב יד ונא נא לחפשם היטב כדי שיודפסו ויהיו זכות הרבים לדורות נא ונא לחפשם היטב ואולי נמצא עוד כתבים אצלך לשלחם לי נא ונא.

EN:
[And this is indeed the Torah "Ki Seitzei" in Likutay Moharan Part 2[ח"ב פ"ב = חלק ב' פרק פ"ב — "Part 2, §82." ח"ב = Part 2 (Tannina). פ"ב = peh(80) + beis(2) = 82. LM Tannina §82 — on the divine Name Havayah proceeding in order when one has humility.] §82 — that things go out of order for the person when he has arrogance — but when he nullifies himself completely before Hashem — that he is nothing — only everything is from Hashem — then things go for him in order — kindness and mercy — the divine Name Havayah in order. And this is the path of the month of Elul: "I am to my Beloved and my Beloved is to me" — both in this Torah and in Torah 6 "Call out to Joshua" — where "If I ascend to the heavens — You are there": when things go well in Judaism — and he thinks he has ascended to the heavens — he should know he is still very far — for His greatness has no limit. And conversely: "And if I make my bed in Sheol — You are there": if he thinks he is completely in Sheol — he should know Hashem is there — for there is no despair in the world — and everything is from the mercies of Hashem — whose wonders and greatnesses (that is: kindnesses and mercies) have no limit. And the strengthening must be: to always seek Hashem — and seek the lost objects — to long toward Hashem — that He should help to rectify what was corrupted — and to be close to Hashem — and not despair from seeking — through Torah and prayer and verbal confession and good deeds[מעש"ט = מעשים טובים — "good deeds."] — all this is called seeking — and hisbodidus — and whatever one does should be for the sake of the unification of the Holy One and His Shechinah[קוב"ה = קודשא בריך הוא — Aramaic: "the Holy One blessed be He." The standard Zoharic/Talmudic designation for G-d.] — to rectify and unify what was blemished — and not to despair — even if one seeks and finds nothing at all, G-d forbid — on the contrary: one loses even more — he should know with certainty that he will find — and in the end everything will turn to good. So may it be His will. Amen.]

Segment 17
HE:
עוד אבקשך נא ונא לעשות בענין הסערטפקאד (הדרישה) של האיש מאונגרין מאנ"ש ובענין האיש מפולין נא לבלי לשקוט בזה למעה"ש נא ונא תעשה בזה ותכתוב לי תיכף תשובה מזה נא ונא

EN:
[Elul is days of teshuvah from love — kindness — will and mercy — and preparation for Rosh Hashana — which is the head of the year — and everything must be with joy from love. And Erev Rosh Hashana: a pidyon for our Chassidim — and recite the Tikkun HaKelali in connection to the Rebbe — as if one is by the Rebbe at the gravesite — and so the verbal confession — and Prayer 4 in Likutay Tefillot. And Rosh Hashana: think good thoughts that Hashem will do good for us — and weeping from within joy — and connect oneself to all the gatherings of our Chassidim — "in the midst of my people I dwell" — and eat rich foods and so on — "for the joy of Hashem is your strength." And the Ten Days of Repentance: one can rectify each day — all the days of all the years — Shabbos: all the Shabbosses — Sunday: all the Sundays — and all the days of the week — and everything must be with joy and strengthening. And Yom Kippur: to confess — to draw out the arrows from the soul from the sins — these are the ten times "al chet." And Sukkos with a beautiful esrog — and Simchas Torah — all teshuvah in joy — for the essential is joy with weeping: joy over the salvations — weeping over what is still lacking — and the joy should be more than the weeping — for "in joy you shall go out" — and the essential is that one holds firm.]

Segment 18
HE:
וכן אבקשך שאני ג"כ אהי' ברעיונך וכשתוכל לעזור לי לעשות מה שתוכל הן בסיוע לפי שעה כל חודש והן בסיוע הגדול להנסיעה שנוכל ביחד לחטוף וכו'.

EN:
This forty-eighth letter — Thursday, 9 Elul 5720 (same date as Letter 47) — is addressed to two unnamed correspondents. It is written in Yiddish first and then in Hebrew translation. The dominant theme is the Torah portion "Ki Seitzei" as an allegory for the war against the evil inclination.

Segment 19
HE:
אחי יקירי היום ב"ה עשינו התעוררות ביחד ללמוד כל יום ספרי רבינו ז"ל בעיון עם עוד איזה אברכים מקורבים חדשים ועם בחורים ה' יעזור שיקוים יפוצו מעיינותיך חוצה ובפרט הנפשות היקרים מירושלים עיה"ק אכי"ר.

EN:
"Ki Seitzei" = the war against the evil inclination (§2): Proverbs 16:32: "one who rules his spirit has captured a city." Holding anger without acting = killing the evil inclination. LM Torah 6: the essential of teshuvah = hear one's humiliation = be still and silent. Receiving shame from one's own distance from G-d with love = atonement. LM §107: when the evil inclination can no longer prevail through sin, it seduces the person into thinking he is already a Tzaddik (the "righteous man rules in fear of G-d" trap). The remedy: "capture your captor" (Deuteronomy 21:10 — "and you shall take captive his captives") — use the very thought of arrogance against itself: if I think I am great, then G-d is completely far from me. LM Tannina §82: things go "out of order" with arrogance; "in order" (kindness and mercy, divine Name Havayah) with complete self-nullification. "I am to my Beloved and my Beloved is to me" = the path of Elul. Psalms 139:8 both directions.

Segment 20
HE:
בעזהי"ת יגמר באלו הימים הספר תורות מכתב יד רבינו ז"ל ותפילות מר' אברהם ז"ל וצוואת הרב מטשערין ז"ל

EN:
Elul and Rosh Hashana (§2): Elul = teshuvah from love. Erev Rosh Hashana: pidyon, Tikkun HaKelali in connection to the Rebbe, verbal confession holding LM, Prayer 4 in Likutay Tefillot. Rosh Hashana: good thoughts, joy with weeping, connection to all Breslov gatherings. Ten Days: each day repairs all its weekday counterparts. Yom Kippur: the ten confessions = drawing out ten arrows from the soul. Sukkos with esrog; Simchas Torah. Joy with weeping — joy more than weeping.

Segment 21
HE:
נא לכתוב תיכף תשובה אם החיית א"ע עם מכתב זה ואם אתה מקיים אותו ואם אתה מחייה א"ע עם הס' שיחות וסיפורים ימי התלאות

EN:
Key terms: Ki Seitzei = milchemes hayetzer — war against the evil inclination · U'moshel b'rucho miloched ir — Proverbs 16:32 — ruling one's spirit · LM §107 — arrogance = the worst fall; the evil inclination's last weapon · V'shavita shivyo — capture your captor — Deuteronomy 21:10; turn arrogance against itself · LM Tannina §82 — shelo k'seder with arrogance; k'seder with self-nullification · Ani l'dodi v'dodi li — the path of Elul · Yom Kippur — drawing out the arrows from the soul — ten times al chet · Joy with weeping — joy more than weeping

Segment 22
HE:
ממני אחיך שמואל בן פיגה הורוויץ

EN:
Volume One • Letter 48

Segment 23
HE:
נא להגיד לר' וועלוויל בן ר' גדלי' שלדאבוני ולצערי נאבד המכתב מכיסי על הדרך לכן מבקש אני וכן אביו מבקשו שיכתוב עוד פעם כל מה שכתב לו בהמכתב ישר ע"י הפוסט נא ונא

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 48 [Added by the translator]

Segment 24
HE:
אחי יקירי אבקשך מאוד למעה"ש שתחוס ותרחם עלי שתעשה תיכף ומיד בענין הפאדרינגין בשביל האיש מאונגרין ומפולין וכל זמן שלא אקבל ממך מכתב תשובה בענין זה לא אכתוב לך יותר עד שאקבל תשובה

EN:
In the aspect of "And Moses drew close to the thick cloud [ומשה נגש אל הערפל — "And Moses drew close to the thick cloud / darkness" — Exodus 20:18. When the people of Israel heard the divine voice at Sinai, they retreated in fear — but Moses drew close into the very thick cloud of divine concealment. Applied here: the obstacles (arpel — thick cloud, concealment, darkness) are not something to be avoided but to be entered and broken through — for specifically there, inside the thick cloud of concealment, is where Hashem is found most intensely.] " — that is: the very denseness of the obstacle — for there specifically — there is the divine — specifically through the obstacles the essential drawing close to Hashem is accomplished. For through this the soul is refined and purified from the physicality and the turbidity and the filth — and one makes from the obstacles beautiful and fine vessels — to receive specifically from within them all the true and eternal divine goodness and the supernal lights — for without anything it is impossible[א"א = אי אפשר — "impossible." The standard impossibility marker.] to receive.

The vessels — the letters of "vessels" (keilim) are the letters of "shame/humiliation" (kelimah). [הכלי"ם אותיות כלימ"ה — "the letters of 'vessels' (keilim) are the letters of 'shame/humiliation' (kelimah)." A brilliant Hebrew wordplay: כלים (keilim — vessels, receptacles) and כלימה (kelimah — shame, humiliation, embarrassment) contain the same letters — כ, ל, י, מ — rearranged. The spiritual insight: vessels of holiness are formed through shame and humiliation. The capacity to receive divine light is built precisely through the humiliation that one endures on the path to G-d. One cannot receive without a vessel — and vessels are made of kelimah.] Through the humiliations and shames and disgraces that the person endures to draw close to Hashem — through this the vessels are made. And this is the essential of teshuvah: to hear one's humiliation — to be still and silent — through this one is refined and purified — and kills the evil inclination — and it becomes nullified in the heart from the lusts. And if the person has no humiliations from others — he must be ashamed of himself before Hashem — for being so physical and so far from Hashem — and he is still far. And he must receive these afflictions and obstacles and humiliations with love — for this is his essential rectification.

And through this he merits to true teshuvah — which is the aspect of Crown — in the aspect of "Crown — wait for me, little one, and I will crown you." [כתר לי זעיר ואחוך — "Crown — wait for me, little one, and I will crown you." An Aramaic phrase from the Zohar (Zohar II:2b) — the Crown (Keter) speaks and says: "Wait for me, small one, and I will crown you." The Keter is the highest of all the Sefirot — it is the level of perfect teshuvah — and it is also the level of waiting. The Crown says to the aspirant: wait — be patient — wait for me — and then I will crown you. This is why the Rebbe teaches that teshuvah is in the aspect of Keter — and Keter is in the language of waiting (המתנה).] For one must wait — greatly greatly — almost all the days of one's life — until one merits to enter into the holiness in truth. And specifically through the waiting — and specifically through what passes over the person — and he yearns toward Hashem — and pulls himself in truth every time[בכ"פ = בכל פעם — "every time / each time." The standard phrase: b'chol pa'am.] from all the descents and the obstacles — these are holy vessels for the service of Hashem. For it is impossible to enter into holiness all at once — rather one must wait much time — in the aspect of the Omer count: seven times seven — Ahyeh times Ahyeh — in gematria equals Emes (truth). [ספירה ז' פעמים ז' אהי' פעמים אהי' בגימ' אמת — "the Omer count: seven times seven — Ahyeh times Ahyeh — in gematria equals Emes / Truth." A Kabbalistic calculation: אהי' (Ahyeh — "I will be" — the divine Name associated with Keter) has the numerical value of 21 (alef=1 + heh=5 + yud=10 + heh=5). אהי' × אהי' = 21 × 21 = 441. And אמת (emes — truth) also equals 441 (alef=1 + mem=40 + tav=400). The forty-nine days of the Omer count are the process of seven times seven — which equals the product of Ahyeh times Ahyeh — which equals Truth. To reach truth / to reach the true Keter requires passing through the full forty-nine days of counting.]



# Request for His Address — and for Holy Books
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/49/

Request for His Address — and for Holy Books
מכתב 49
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/49

Segment 1
HE:
יום א' פרשת במדבר פעה"ק ירושלים תובב"א.

EN:
Peace and blessing and all good forever — to the honor of my dear friend — who desires and yearns for the service of Hashem in truth — and for drawing close to the true Tzaddik — which is the essential — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi[כמה"ר / כש"ת = כבוד מורינו הרב — "the honor of our master our teacher our Rabbi." כש"ת = כבוד שם תפארתו — "the honor of his glorious name." Both honorific abbreviations appear in the salutation.]... may his light shine, may G-d protect him.

Segment 2
HE:
שלום וברכה והצלחה לכבוד אהובי אחי ידידי יקירי נפשי ולבבי המקושר בלבי בחבלי עבותות אהבה בל ינתק לעולם השותה עמנו יחד מבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח מוה"ר ... נ"י הכוסף ומשתוקק להכלל בראש השנה במקום תחלת האצילות מתחלת הזמן ששם ולהלאה למעלה מהזמן ובתחלת האצילות של הנפש ששם ולמעלה הוא למעלה מהנפש ושם הוא רק אין סוף. ומשם יכולים הכל להתתקן כי שם הכל נכללים בשורש ושבים יותר זך ומתוקן מתחלת בריאתו אשר כדאי וכדאי להתגלגל וכו'. אולי לזכות לבא למקום הנ"ל והכל כדאי לזה הי"ת יזכינו לבא למקום הנ"ל אז הכל כדאי ומהעוונות יהי' נעשים זכיות והבחירה ביד האדם לזכות בזה מה ששום בריאה ושום מלאך ושרף ושום נשמה קדושה של איזה צדיק גדול שבגדולים אינו יכול לזכות לזה ואנחנו יכולים לזכות לזה.

EN:
Yiddish — Greeting; Praying for You Daily; Marriage First; Finding the Lost Object (the Spouse); Ascents and Descents; Patience Without End; Fixed Sessions; The Right Hand of Hashem "After greeting you from the depths of the heart — I write to you: I received your letter — and you gave us great life. May Hashem give you life always — and may you be blessed with all the blessings of the Torah. Amen. So may it be His will." "I am praying for you almost every day — [and for your friends: that you find your matches quickly — and may you merit the service of Hashem and drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — and all good things[כט"ס = וכל טוב סלה — "and all good things forever." The standard blessing extension.] — in the physical and spiritual — Amen. So may it be His will.] And when I say the prayer of the pidyonos — I also mention you there. May Hashem truly help you with everything — and in particular: may you find the lost object — that is: the proper match — for in this depends the finding of all the lost objects — and this is the essential teshuvah: to seek the lost objects — both from this incarnation and from other incarnations — that the person must seek in the world. And the first thing — he must get married. As we know: the Rebbe זצ"ל did not want to deal at all with a young unmarried man — the first thing: he sent him to get married. And in the Talmud it is also brought: an Amora asked his companion why he does not wear a tallis — he answered: because he has not yet married. He said to him: do not look at my face until you have married." [בגמרא ווערט אויך גברענגט — "And in the Talmud it is also brought." The Talmudic source (Kiddushin 29b): "One who has no wife is without Torah, without protection, without joy, without blessing, without good." The specific dialogue about the tallis — a young man without a wife has not yet completed his spiritual identity — and the senior scholar refuses to teach him or even be seen with him until he has fulfilled this fundamental obligation. Marriage is not a personal choice but a basic prerequisite for the full service of Hashem.] "My dear precious friend — know: all of Judaism and the strengthening toward the Rebbe זצ"ל depends on this — that a young man must get married as soon as possible. Therefore you must greatly request Hashem for this — and study the Torah 'Call out to Joshua' in Likutay Moharan §6 — which is called the intentions of Elul — and fulfill as much as possible: to hear one's humiliation — to be still and silent — that is: even the humiliation within oneself that the person feels from being far from Hashem — [from this alone: that one has not yet merited to marry and to become a complete person — and the work of the person is still not in completeness] — and what happens with the person in Judaism — ascents and descents — one must be ashamed — and one must receive it with love for atonement of sins — and also hold firm always — not to fall from anything that happens with him." "From the greatest ascent — he should know: it has not yet even begun — and he is still very very far from Hashem — and he must still make the world tremble — so that he should merit to something in the service of Hashem. And the opposite: he should not despair — even from the very worst descent — and think, G-d forbid, that he has, G-d forbid, no hope — to return to Hashem and to be close to Hashem. On the contrary — he should know: from the side of the greatness and mercy of Hashem — he is very close to Hashem — only let him turn and bring himself close to Hashem — with what he can — with a groan — and longing — and requesting from Hashem — then Hashem will turn to him and help him with everything. Only let him have strengthening — days and years — and not grow tired of waiting for this — only have patience — again and again — in this way times without number — days and years — with stubbornness — not to move away from Hashem — only give oneself life with what one can — and hold firm in the bit of Judaism — and fixed sessions — and service of Hashem — even if it seems to him there is no taste in it and no fragrance — let it be very very precious to him — for this is his entire vitality — and only this will remain with him forever." "And in the end — if the person is so strong in the service of Hashem — that the more he will do in the service — [for however much more one can do in the service of Hashem — one is obligated to do] — he should know: it has not yet even begun at all. For who can say he serves Hashem — no angel and no seraph can say this. And the opposite: not to fall — even when one can do nothing at all — and on the contrary — even much more happens to him, G-d forbid — one must strengthen oneself greatly — and recount everything to Hashem — and make a protest before Him — that the adversary wears me out — and I want to serve You in truth — and confess to Hashem every day what passes over him — and request that He help him — and even if one sees that nevertheless what happens keeps happening — one should not be moved — and not grow tired of recounting to Hashem everything always — and requesting for everything. And so too the fixed sessions and matters of Judaism that one takes upon oneself — for example: to pray as one can — to study the Shulchan Aruch — to say the Tikkun HaKelali every day — a little Psalms in order — to study every day a little Likutay Moharan — Likutay Tefillot — Likutay Halachos — a little hisbodidus — and whatever else the person chooses for himself in the daily order — all this: not to abandon from day to day however it may be. And when the person is strong in this — then 'the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah' — and he will ultimately merit a good end. So may it be His will. Amen."

Segment 3
HE:
אבל הבחירה הוא בחירה ומי שאינו יכול להטות הבחירה ולשבר הנסיונות והמניעות אל ישבר ואל יזכה ומי שחפץ באמת וחס על עצמו וגופו ונפש רוח ונשמתו שבכל הגלגולים עד הנה ונפש רוח נשמה שבגוף הזה ועל בניו ובנותיו ויו"ח וכל הדורות התלויים בו ועל נפש אבותיו עד אדם הראשון הוא מבין שבלא נסיונות ומניעות א"א בשום אופן להתקרב אל הק' בשום פעם.

EN:
Author's Hebrew Translation of §2 [After inquiring after your precious wellbeing from the depths of the heart — I am writing to you that I received your letter — and you gave us great life. May Hashem give you life always — and may you be blessed with all the blessings of the Torah. Amen. So may it be His will. I am praying for you almost every day — [and for your friends: that you find your matches quickly — and may you merit the service of Hashem and drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — and all good things[כט"ס = וכל טוב סלה — "and all good things forever." The standard blessing extension.] — in the physical and spiritual — Amen. So may it be His will.] And when I say the prayer of the pidyonos — I also mention you. May Hashem truly help you with everything — and in particular: may you find the lost object — that is: the proper match — for in this depends the finding of all the lost objects — which is the essential teshuvah: to seek the lost objects — both from this incarnation and from other incarnations — which the person must seek in the world — and the first thing: he must get married. As we know: our master the Rebbe זצ"ל did not want to deal at all with a young man — the first thing: he sent him to get married. And in the Talmud it is also brought: an Amora asked his companion why he does not wear a tallis — he answered: because he has not yet married — he said to him: do not look at my face until you get married.] [My dear friend — know: all of Judaism and the strengthening toward our master the Rebbe זצ"ל depends on this — that a young man must marry as soon as possible. Therefore you must greatly request Hashem for this — and study the Torah "Call out to Joshua" in Likutay Moharan[לקו"מ סי' ו' = לקוטי מוהר"ן סימן ו' — "Likutay Moharan, §6." לקו"מ is a variant abbreviation for Likutay Moharan.] §6 — which is called the intentions of Elul — and fulfill as much as possible: to hear one's humiliation — to be still and silent — that is: even the humiliation within oneself that the person feels from being far from Hashem — [from this alone: that one has not yet merited to marry and to become a complete person — and the work of the person is still not in completeness] — and what happens with the person in Judaism — ascents and descents — one must be ashamed — and receive it with love for atonement of sins — and also hold firm always — not to fall from anything that happens with him. From the greatest ascent — he should know: this has not yet even begun — and he is still very very far from Hashem — and he must still make the world tremble — so that he should merit to something in the service of Hashem. And the opposite: he should not despair — even from the worst descent — and think, G-d forbid, that he has no hope — to return to Hashem and be close to Hashem. On the contrary — he should know: from the side of the greatness and mercy of Hashem — he is very close to Hashem — only let him turn and bring himself close to Hashem — with what he can — with a groan — and longing — and requesting from Hashem — then Hashem will turn to him and help him with everything. Only let him have strengthening — days and years — and not grow tired of waiting — only have patience — again and again — in this way times without number — days and years — with stubbornness — not to move away from Hashem — only give life to oneself with what one can — and hold firm in the bit of Judaism — and fixed sessions — and service of Hashem — even if it seems no taste and no fragrance — let it be very very precious to him — for this is his entire vitality — and only this will remain forever. And in the end — if the person is so strong in the service of Hashem — that the more he does in the service — [for however much more one can do in the service — one is obligated to do] — he should know: it has not yet begun at all. For who can say he serves Hashem — no angel and no seraph can say this. And the opposite: not to fall — even when one can do nothing — and on the contrary — even much more happens, G-d forbid — one must strengthen greatly — and recount everything to Hashem — and make a protest before Him — that the adversary wears me out — and I want to serve You in truth — and confess to Hashem every day what passes — and request that He help — and even if one sees that what happens keeps happening — do not be moved — and not grow tired of recounting to Hashem always — and requesting for everything. And so too the fixed sessions and matters of Judaism: to pray as one can — to study the Shulchan Aruch — to say the Tikkun HaKelali every day — a little Psalms in order — to study every day a little Likutay Moharan — Likutay Tefillot — Likutay Halachos — a little hisbodidus — and whatever else the person chooses for himself in the daily order — all this: not to abandon from day to day however it may be. And when the person is strong in this — then "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah" — and he will merit a good end ultimately. So may it be His will. Amen.]

Segment 4
HE:
ומי שמביט על תכליתו באמת וחס על עצמו כנ"ל הוא מבין שאסור לדחות א"ע כי מי יודע מה יולד יום ואם אח"כ יזכה למה שצריך באלפים מניעות קשות יותר במס"נ ממש מה שיוכל לזכות כעת במניעות קלות וקטנות הדומות כחומות אבל באמת הם אינם אפי' חומות מקש ותבן וניצוץ א' יוצא מיעקב ויוסף ושורף כל המניעות של קש ותבן אבל אם החרש תחרישון בעת כזאת שחמלת הי"ת עלינו שנוכל לזכות בנקל מי יודע אם אח"כ נוכל לזכות אפי' במסירות נפש ממש. וכדמיון אנ"ש בפולין בעת שהי' דרך לאומן ואלו שהביטו על מניעות בית ושאר מניעות של גניבת הגבול שהי' ביכולת ולא זכו לזה. כמה התעקשו אח"כ לזכות במסירות נפש ממש ולא זכו לזה ומי יודע אם יזכו עוד. וכמה מתחרטים ע"ז ונושכים בשרם בשינם ואין מועיל להם כלל כך הוא בנידון דידן כיון שהפתח פתוח צריך לכנוס. ואם הדלת יסגר ח"ו לא יועיל כל הון.

EN:
"My dear precious friend — know: all of Judaism and the strengthening toward the Rebbe זצ"ל depends on this — that a young man must get married as soon as possible. Therefore you must greatly request Hashem for this — and study the Torah 'Call out to Joshua' in Likutay Moharan §6 — which is called the intentions of Elul — and fulfill as much as possible: to hear one's humiliation — to be still and silent — that is: even the humiliation within oneself that the person feels from being far from Hashem — [from this alone: that one has not yet merited to marry and to become a complete person — and the work of the person is still not in completeness] — and what happens with the person in Judaism — ascents and descents — one must be ashamed — and one must receive it with love for atonement of sins — and also hold firm always — not to fall from anything that happens with him."

Segment 5
HE:
ע"כ די לחכימא ברמיזה להבין ולהשכיל מדעתו לבלי להניח להטעות א"ע מהבעל דבר לפתות ולהסית כאלו מתלבש במצוה בבחי' אש לבנה ובאמת מלאך מזיק הוא וצריך ללמוד א"ע מהשניֿלמלך שהניח את המשרת והסוס היינו האשה ואפי' הגוף שלו שהוא המשרת והלך בעצמו ולא הביט על שום דבר עד שזכה להוציא הבת מלך אשרי לו. וכן צריכים ללמוד מהבערגיר שעשה שגעון גדול ומחמת רוב רחמנות על אשת עני שהוא נפשו וכו' נסע ברוב בהלה למקום היעדניראל ולא חשב מקודם כלל איך יכנוס ואיך יצא ואיך יבא הלא יחפשו רק נסע במהירות ולא חשב כלל מה שיהי'. כך אם רוצים להוציא כ"א קדושתו מידי הקליפות צריך לעשות בבהלה ואפי' הוא שגעון גמור ובלי לחשוב כלל מה שיהי' אח"כ רק לעשות מה שבידו, למשל אם א' הוא בבור טיט וכל רגע הוא שוקע וצולל יותר אז אינו חושב כלל מה יהי' אם יצא מהטיט איפוא יקבל פרנסתו ואיך יעשה שלום עם אשתו שתתקוטט עליו וכו' רק הוא כל מחשבותיו הוא איך לצאת מבור טיט ואח"כ ממילא יעשה הי"ת שיהי' לו פרנסה ויהי' שלום ויהי' הכל טוב כך הוא בענייננו שצריכים לילך להצדיק שבזה תלוי כל יהדותו ורפואתו בגוף ונפש לא צריך לחשוב שום דבר רק לעשות את שלו וה' יעזור ממילא שלא יאונה לצדיק כל און ח"ו.

EN:
"From the greatest ascent — he should know: it has not yet even begun — and he is still very very far from Hashem — and he must still make the world tremble — so that he should merit to something in the service of Hashem. And the opposite: he should not despair — even from the very worst descent — and think, G-d forbid, that he has, G-d forbid, no hope — to return to Hashem and to be close to Hashem. On the contrary — he should know: from the side of the greatness and mercy of Hashem — he is very close to Hashem — only let him turn and bring himself close to Hashem — with what he can — with a groan — and longing — and requesting from Hashem — then Hashem will turn to him and help him with everything. Only let him have strengthening — days and years — and not grow tired of waiting for this — only have patience — again and again — in this way times without number — days and years — with stubbornness — not to move away from Hashem — only give oneself life with what one can — and hold firm in the bit of Judaism — and fixed sessions — and service of Hashem — even if it seems to him there is no taste in it and no fragrance — let it be very very precious to him — for this is his entire vitality — and only this will remain with him forever."

Segment 6
HE:
ע"כ אחי אחי זכור אל תשכח מה שדברתי עמך כל הזמן ועשה תיכף כי הזמן קצר והמלאכה מרובה ותיכף עשה עשה ואל תתחרט ח"ו וכמו המעשה מרב ובן יחיד וכו' נא ונא לבל תשקוט ותיכף תיכף עשה יותר מכוחך ויכלתך וחטוף רווח אמיתי ונצחי כזה שאין דוגמתו ולא הי' דוגמתו ולא יהי' דוגמתו בעולם כל זמן שאתה יכול לחטוף חטוף, ומה אומר לך יותר אם טח עיניך מראות ואינך משים לבך לזה עשה כרצונך אבל בוודאי תתחרט הרבה בזה ובבא אבל אם תזכה בוודאי יהא לך לנחת רוח לעולם ועד ובוודאי יהא מצוה גוררת מצוה שלא תישן ימיך ושנותיך ח"ו כי תהי' נהפך לאיש אחר ובכל רגע ורגע תזכה דבר שלא ישער ע"כ אנא כנה. עורי נא. התעוררי נא. עמדי נא. קומי נא. חלי נא. חני נא. חוס נא. רחם נא. חמול נא. על הנפש חנינא. ואם תאבד ח"ו הזדמנות הזה שאתה יכול לזכות כעת. אזי להיות עוד פעם ראש השנה צריך לחכות בערך שנה וחצי ומי יודע עד אז מה יהי' ואם יחי' ואפי' כשיחי' אם יהי' היכולת כמו עכשיו ע"כ חיש נא ותהי' מהזריזים ונשכרים ותרויח רווח אמיתי ונצחי כזה שאבותיך ואבות אבותיך עד אדה"ר לא הרוויחו רווח כזה וכולם מביטים עליך שאתה תזכה ותזכה אותם ג"כ. ע"כ נא עשה למען כבוד נשמתינו; אחי יקירי מה אומר לך עלי עבר הרבה מיום היותי במירון כי זוגתי הפילה ל"ע והיתה מסוכנת במוצש"ק העבר בעת שהיינו במירון וכל נחמתי הוא כשנזכה לקיים מה שדברנו וד"ל נא ונא לחוס עליך ועלי. והנה פה שני מזוזות ותעשה על ב' פתחי הבתים שלך והשאר המזוזות יהא לך בעזהי"ת בקרוב נא להשיב לי תיכף תשובה נכונה אם יש לי על מה לחכות לישועה ממך ולא יהא לי עוד כליון עינים כ"כ כ"כ.

EN:
"And in the end — if the person is so strong in the service of Hashem — that the more he will do in the service — [for however much more one can do in the service of Hashem — one is obligated to do] — he should know: it has not yet even begun at all. For who can say he serves Hashem — no angel and no seraph can say this. And the opposite: not to fall — even when one can do nothing at all — and on the contrary — even much more happens to him, G-d forbid — one must strengthen oneself greatly — and recount everything to Hashem — and make a protest before Him — that the adversary wears me out — and I want to serve You in truth — and confess to Hashem every day what passes over him — and request that He help him — and even if one sees that nevertheless what happens keeps happening — one should not be moved — and not grow tired of recounting to Hashem everything always — and requesting for everything. And so too the fixed sessions and matters of Judaism that one takes upon oneself — for example: to pray as one can — to study the Shulchan Aruch — to say the Tikkun HaKelali every day — a little Psalms in order — to study every day a little Likutay Moharan — Likutay Tefillot — Likutay Halachos — a little hisbodidus — and whatever else the person chooses for himself in the daily order — all this: not to abandon from day to day however it may be. And when the person is strong in this — then 'the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah' — and he will ultimately merit a good end. So may it be His will. Amen."

Segment 7
HE:
ממני שמואל הורוויץ

EN:
[After inquiring after your precious wellbeing from the depths of the heart — I am writing to you that I received your letter — and you gave us great life. May Hashem give you life always — and may you be blessed with all the blessings of the Torah. Amen. So may it be His will. I am praying for you almost every day — [and for your friends: that you find your matches quickly — and may you merit the service of Hashem and drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — and all good things[כט"ס = וכל טוב סלה — "and all good things forever." The standard blessing extension.] — in the physical and spiritual — Amen. So may it be His will.] And when I say the prayer of the pidyonos — I also mention you. May Hashem truly help you with everything — and in particular: may you find the lost object — that is: the proper match — for in this depends the finding of all the lost objects — which is the essential teshuvah: to seek the lost objects — both from this incarnation and from other incarnations — which the person must seek in the world — and the first thing: he must get married. As we know: our master the Rebbe זצ"ל did not want to deal at all with a young man — the first thing: he sent him to get married. And in the Talmud it is also brought: an Amora asked his companion why he does not wear a tallis — he answered: because he has not yet married — he said to him: do not look at my face until you get married.]

Segment 8
HE:
נא תיכף תשובה נכונה וברורה.

EN:
[My dear friend — know: all of Judaism and the strengthening toward our master the Rebbe זצ"ל depends on this — that a young man must marry as soon as possible. Therefore you must greatly request Hashem for this — and study the Torah "Call out to Joshua" in Likutay Moharan[לקו"מ סי' ו' = לקוטי מוהר"ן סימן ו' — "Likutay Moharan, §6." לקו"מ is a variant abbreviation for Likutay Moharan.] §6 — which is called the intentions of Elul — and fulfill as much as possible: to hear one's humiliation — to be still and silent — that is: even the humiliation within oneself that the person feels from being far from Hashem — [from this alone: that one has not yet merited to marry and to become a complete person — and the work of the person is still not in completeness] — and what happens with the person in Judaism — ascents and descents — one must be ashamed — and receive it with love for atonement of sins — and also hold firm always — not to fall from anything that happens with him. From the greatest ascent — he should know: this has not yet even begun — and he is still very very far from Hashem — and he must still make the world tremble — so that he should merit to something in the service of Hashem. And the opposite: he should not despair — even from the worst descent — and think, G-d forbid, that he has no hope — to return to Hashem and be close to Hashem. On the contrary — he should know: from the side of the greatness and mercy of Hashem — he is very close to Hashem — only let him turn and bring himself close to Hashem — with what he can — with a groan — and longing — and requesting from Hashem — then Hashem will turn to him and help him with everything. Only let him have strengthening — days and years — and not grow tired of waiting — only have patience — again and again — in this way times without number — days and years — with stubbornness — not to move away from Hashem — only give life to oneself with what one can — and hold firm in the bit of Judaism — and fixed sessions — and service of Hashem — even if it seems no taste and no fragrance — let it be very very precious to him — for this is his entire vitality — and only this will remain forever. And in the end — if the person is so strong in the service of Hashem — that the more he does in the service — [for however much more one can do in the service — one is obligated to do] — he should know: it has not yet begun at all. For who can say he serves Hashem — no angel and no seraph can say this. And the opposite: not to fall — even when one can do nothing — and on the contrary — even much more happens, G-d forbid — one must strengthen greatly — and recount everything to Hashem — and make a protest before Him — that the adversary wears me out — and I want to serve You in truth — and confess to Hashem every day what passes — and request that He help — and even if one sees that what happens keeps happening — do not be moved — and not grow tired of recounting to Hashem always — and requesting for everything. And so too the fixed sessions and matters of Judaism: to pray as one can — to study the Shulchan Aruch — to say the Tikkun HaKelali every day — a little Psalms in order — to study every day a little Likutay Moharan — Likutay Tefillot — Likutay Halachos — a little hisbodidus — and whatever else the person chooses for himself in the daily order — all this: not to abandon from day to day however it may be. And when the person is strong in this — then "the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah" — and he will merit a good end ultimately. So may it be His will. Amen.]

This forty-ninth letter — Sunday of Parshas Noach, 5721 (October 1960) — is addressed to an unnamed young unmarried scholar. The same Yiddish-then-Hebrew structure as Letters 34, 41, and 48. Two dominant themes: (1) marriage as the first spiritual priority for a young man; (2) the complete program of perseverance, patience, and daily fixed sessions.

Marriage first (§2): The author prays for the correspondent daily — and in particular that he find the "lost object" = the proper match. Seeking the lost objects (the Talmudic concept of aveidah — lost property — applied to one's soul-purpose) = the essential teshuvah of each lifetime. The Rebbe himself would not deal with an unmarried young man — he would immediately send him to marry. Talmudic source: the Amora who refused to show his face to a young man until he had married. All of Judaism and strengthening toward the Rebbe depends on marrying as soon as possible.

Ascents and descents; patience and stubbornness (§2): LM §6: hear one's humiliation. The humiliation of not yet being married (not yet a complete person) = a valid source of receiving shame with love for atonement. From the greatest ascent: "it has not yet even begun." From the worst descent: Hashem is there, one is closer than one thinks. Strengthening for days and years with stubbornness — not moving away from Hashem — giving oneself life with what one can. The adversary "wears me out" — make a protest before Hashem. Don't grow tired of recounting. Fixed sessions: prayer, Shulchan Aruch, Tikkun HaKelali, Psalms, LM, Likutay Tefillot, LH, hisbodidus. When strong in this: the right hand of Hashem is extended.

Key terms: Marriage = the first priority — the Rebbe would send unmarried bachurim to marry before anything else · Finding the zivug = finding all the lost objects = the essential teshuvah · Talmudic Amora refusing to show his face to the unmarried scholar · Aveidah — lost objects from this and other incarnations — seeking them = teshuvah · Even the greatest ascent "has not yet begun" — no angel can say it serves Hashem · Ekshanus — stubbornness without measure, days and years · Make a protest before Hashem: "the adversary wears me out" · Full daily program: prayer, Shulchan Aruch, TK, Psalms, LM, LT, LH, hisbodidus



# Encouragement for R' Alter — Breslov Teachings on Sadness, Joy, Torah, and Hisbodidus
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/5/

Encouragement for R' Alter — Breslov Teachings on Sadness, Joy, Torah, and Hisbodidus
מכתב 5
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/5

Segment 1
HE:
ב"ה יום ה' פרשת ראה שנת תרפ"ב פה צפת ת"ו

EN:
Peace and blessing — and a good inscription and sealing, [כתיבה וחתימה טובה — "a good inscription and sealing" — the traditional Rosh Hashana blessing: G-d inscribes each person's fate in the Book of Life on Rosh Hashana and seals it on Yom Kippur. This greeting tells us the letter is written in the weeks immediately before Rosh Hashana.] and a good and sweet new year, [שנה טובה ומתוקה — "a good and sweet new year" — the traditional Rosh Hashana greeting. Honey eaten on Rosh Hashana symbolizes the wish for sweetness in the year ahead.] and all good things, forever — to his honor, my beloved, my friend, my dear, the exalted and honored one who yearns for the service of Hashem in truth and to do the will of Hashem as is fitting. May Hashem grant him merit in this — and may he merit to truly draw close to the true Tzaddik. So may it be His will, Amen. The honor of our master and teacher the Rabbi, [כמ"ר = כבוד מורינו הרב — "the honor of our master and teacher the Rabbi" — a formal rabbinic honorific placed before the recipient's name; compare Letter 2, §1 where the same abbreviation appears as כב' מוה"ר] Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him. After inquiring after his precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
כט"ס לכבוד ידידי עוז החביב עלי כנפשי ולבי הרה"ג החו"ב בתוי"ר החפץ באמת לעבוד את ה' כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון קראסקאפ נ"י שיחי'.

EN:
Practical Matters: Esrog and Tefillin Sent to the Recipient To be sure — I have just now received his letter from Thursday, the Torah-reading week of Re'eh. [Parshas Re'eh — ראה — "See!" — Deuteronomy 11:26–16:17, the portion immediately preceding Ki Seitzei. A letter written Thursday of Re'eh would have arrived just days before this reply.] And behold — although I am waiting to send his honor the tefillin this very week, with G-d's help — nevertheless, I am hurrying to write the letter [now] — lest the second letter be delayed until his honor travels for Rosh Hashana [יסע על ר"ה — "he travels for Rosh Hashana" — the preposition על here means "to be at / in order to be present for." In Breslov, traveling for Rosh Hashana meant the annual pilgrimage to be with the Breslov community for the holiest days of the year — at that time in various locations in Israel and abroad. The phrasing implies the recipient plans to travel specifically for Rosh Hashana, as every Breslov Chassid endeavors to do.] that is coming upon us for good. Let his honor know: I already sent his honor an esrog [Esrog — אתרוג — the citron fruit; one of the Four Species (arba minim) used during the Festival of Sukkos. A halachically valid, high-quality esrog was difficult and expensive to obtain, particularly in early Israel. The author goes to great lengths to procure and send one.] on the 26th of Av. The esrog is from those established and confirmed to be ungrafted [Biltei murkav — בלתי מורכב — "ungrafted / not a hybrid." A fundamental halachic requirement: the esrog must be a pure citron, not a grafted hybrid. There was — and still is — considerable halachic debate about which varieties are truly ungrafted, making this an important certification.] — [acquired] from a Torah scholar and G-d-fearing man, [מאיש ת"ח ויר"א — "from a man who is a Torah scholar and G-d-fearing." ת"ח = תלמיד חכם — a Torah scholar; יר"א = ירא שמים — G-d-fearing. Both qualities are named: the seller has the knowledge to certify the esrog and the piety to be trusted in doing so.] and from a reliable and guaranteed source that is confirmed ungrafted. And among the ungrafted [esrogim] available here, it is considered beautiful [Hadar — הדר — "beauty / splendor." One of the Torah's requirements for the esrog (Leviticus 23:40): pri etz hadar — "the fruit of a splendid tree." Hadar is the halachic standard of visual beauty and quality required.] — and it also has a pittum. [Pittum — פיטום — the dried floral remnant or protrusion at the tip of the esrog, considered a sign of a pure, superior fruit. Its presence makes the esrog especially praiseworthy.] And I wanted to send it by airmail — but that would cost a very great deal of money, and the Torah has consideration for the money of Israel. [התורה חסה על ממונן של ישראל — a well-known Talmudic principle: the Torah's laws are designed not to impose unnecessary financial burden. The author applies this principle to his own practical decision-making throughout this letter.] And therefore I sent it by regular mail. And I am hopeful that it will arrive in time before the Festival of Sukkos. [Sukkos — סוכות — the Festival of Tabernacles, beginning on the 15th of Tishrei, five days after Yom Kippur. The esrog must arrive before the festival begins.] Let his honor inform me whether he received it, and whether he had pleasure and satisfaction from it. The cost of the esrog came to me, together with the shipping — a total of five dollars.

Segment 3
HE:
ראשית הנני מודיעו משלומינו וזה פלא גדול מאד לי שכבר שלחתי לו הרבה מכתבים ולא קבלתי מכבודו תשובה ע"כ הנני מבקש מאד מאד מכבודו שיכתוב לי תיכף ומיד תשובה ברורה ואמיתית על זה.

EN:
Regarding the tefillin — let his honor know: it is because of this [matter] that I held myself back from traveling back to Miron. I had already wanted to be settled there from the month of Elul onwards — and I held myself back until mid-Elul so that I could see that the Torah portions, the housings, and the straps [The three components of tefillin: פרשיות (parshiyos) — the four Torah passages handwritten on parchment and placed inside; בתים (battim) — the black leather boxes that contain them; and רצועות (retzuos) — the black leather straps. All three must meet exacting halachic standards.] would all be in order. And there were several obstacles with the scribe — a G-d-fearing man and an outstanding Torah scholar and outstanding scribe [ירא שמים ות"ח מובהק וסופר מובהק — three distinct qualities: G-d-fearing (yiras shamayim — deep reverence for Heaven), outstanding Torah scholar (talmid chacham muvhak — exceptional learning), and outstanding scribe (sofer muvhak — expert mastery of the craft). A scribe who writes tefillin must possess all three; the author specifies each one separately.] whom I hired to write the Torah portions. He brought me the Torah portions before Rosh Chodesh [Rosh Chodesh — ראש חודש — the first day of the new month; here, Rosh Chodesh Elul] — beautiful portions, and everything was beautiful and good. But there was an error — for he wrote Rashi tefillin [Tefillin d'Rashi — תפלין דרש"י — the standard pair of tefillin worn by all Jewish men, following the order of the four Torah passages as ruled by Rashi (Rabbi Shlomo Yitzchaki, 1040–1105)] instead of Rabbeinu Tam tefillin. [Tefillin d'Rabbeinu Tam — תפלין דר"ת — an additional pair worn by particularly pious men, following the alternative ordering ruled by Rabbeinu Tam (Rabbi Yaakov ben Meir, 1100–1171), Rashi's grandson. The recipient had ordered this additional pair specifically.] And he was compelled to write the portions of Rabbeinu Tam again. And after he finished last week the portions of Rabbeinu Tam — and I gave [instructions] to insert them into the housings — for the head [tefillin] they could not fit into the housing. [The head tefillin housing (shel rosh) has four separate compartments, one for each of the four Torah passages. The parchments must fit precisely. If the scribe wrote them slightly larger than specified, they cannot be inserted and must be rewritten.] And therefore he was compelled this week to write the head portions once more. And with G-d's help, tomorrow the portions will be completed. And he goes to the mikveh before he writes, [The scribe immerses in the ritual purification pool before beginning each session of writing — an act of spiritual preparation and purification before engaging in this sacred work. One of the marks of an exceptional, truly G-d-fearing scribe.] and he also does not interrupt with any speech at all during the entire time of writing. [Complete silence throughout the writing session — another mark of exceptional piety and concentration, ensuring that no mundane speech contaminates the sacred act of writing the Divine Names.] And also the maker of the housings cut his finger [נקף אצבע — "cut / struck his finger." A simple, human accident that caused further delay. The author records it matter-of-factly — this is the texture of real life in the service of G-d: the noble spiritual project meets the humble reality of a craftsman's injured hand.] and was unable to finish on time. And already the housings were in my possession unblackened — and I saw their quality: they were beautiful and splendid, of proper thick leather from a single hide, as required. [גסות מעור אחד כראוי — "of proper thick leather from a single [piece of] hide, as required." The battim must be made from a single piece of leather (not sewn together from pieces), properly thick, and painted black on the outside. The author personally inspects and confirms all of this.] And I have already given them to be blackened and to have the straps attached — everything as required. And with G-d's help I expect that this very Thursday I will receive them ready to send — and with G-d's help I will send them by mail this week, G-d willing. [איה"ש = אם ירצה השם — "if G-d wills it / G-d willing" — the fundamental Jewish acknowledgment that all plans depend on divine will] But by regular mail — for sending by airmail costs a very great deal of money indeed, and the Torah has consideration for the money of Israel, as written above. And for [the saving of] the difference between airmail and regular mail I sent the esrog [by regular mail] — for sending the tefillin by airmail would cost almost twice the entire price of the esrog. And therefore I will send them by regular mail.

Segment 4
HE:
הנה אני שאלתי עוד פעם במקום ברור ואמרו לי שיש שם כבר ג' ספרדים והם יראו לקנות לנו אוכל וכו'. והם יתנו לנו חדר מיוחד בשבילנו וכן חדר הישיבה והספרים ואין לנו שום עיכוב כ"א שיראה כבודו בגין כסף ויבא עוד בזה השבוע כי בער"ח אלול נלך יחד עם אנשים ונסדר שם הכל וביום א' נהי' כבר בלי שום טרדה ובלבול במירון והנני מבקש מאד מכבודו שיחוס ויחמול עליו ועלי שיראה להתאמץ בכל כוחו לבוא כי בזה תלוי ממש חיינו כי איך קען איס ניט אויס האלטין (כי אינני יכול לסבול עוד) ואם לא עכשיו אמתי כי עכשיו דוקא ברח' אלול ובפרט שאין שם הרבה אנשים ואנחנו נהי' ביחד כמו איש אחד וכו' ויראה ליקח אתו כסף ולראות שיתנו לו מהתקציב דהיינו שר' בונם ורנר יקח חלקו ושישלחו לצפת ע"ש ר' אבנר או ידיד אחר וכו'.

EN:
I am filled with satisfaction [הנני שבע רצון — "I am sated / filled with satisfaction." The word שבע means sated, filled to capacity — like one who has eaten to contentment. Not merely "pleased" or "satisfied" but brimming-full with satisfaction, overflowing with it. The author's joy at the recipient's behavior is not a mild approval but a deep, complete sense of gratification.] with what his honor wrote to me some time ago [מכבר — "some time ago / previously." The recipient had written about this earlier, and the author is now finally acknowledging it warmly.] — that he conducts himself with discretion and modesty [הצנע לכת — hatznea lechet — "to walk modestly / with concealment." From Micah 6:8. Here it refers specifically to the recipient's modesty about his charitable support of the printing project — not publicizing it, not making it known.] in the matter of his assisting me in the printing of the book — for the evil inclination can cast an evil eye and jealousy even among upright people, G-d forbid. Therefore, certainly there is nothing more beautiful than modesty (tzni'us) [Tzni'us — צניעות — modesty and discretion in all forms of behavior, not only in dress but in the entire manner of conducting oneself — avoiding drawing unnecessary attention to one's good deeds] — and the commandment of charity that is performed in concealment is considered very, very great. [The Rambam (Maimonides) lists giving tzedakah anonymously as one of the highest levels of charity. The author praises the recipient warmly for naturally embodying this ideal.]

Segment 5
HE:
וכן הנני מבקשו שיקח אתו ספרים ובשבילי ג"כ. והנני מחכה בכליון עינים ממש על תשובה ברורה והנני מחכה על כבודו ומצפה בכל נר"נ וגופי שנהי' כבר ביחד וכו' במהרה.

EN:
The Book Being Printed — Its Content, Power, and Future Vision And regarding the question of the printing that his honor asked me some time ago — what will become of the other Torah teachings of our master the Rebbe זצ"ל: Firstly — I am hopeful that even the larger Torah teachings will not contain as many bogin [Bogin — בוגין — printer's signatures; 16-page gatherings; see Letter 2, §5] as the first Torah teaching — because this one is like a hakdamah [Hakdamah — הקדמה — "introduction / preface." This first Torah teaching of Rabbi Nachman functions as a foundational introduction to all the Rebbe's Torah — laying the entire groundwork for understanding and entering the service of G-d before the other teachings are approached.] to all the Torah teachings — and it is the path and the step-by-step walk [דרך והילוך — "the path and the walk / the way and the manner of proceeding step by step." דרך is the path or road itself; הילוך is the actual walking — the moving forward, the step-by-step proceeding along that path. Together they describe not merely a theoretical orientation toward the service of G-d, but the actual dynamic movement of entering into it, one step at a time.] for entering into the service of Hashem. And the essential content [of this Torah teaching] is on "the ba'al davar who clothes himself in commandments" [הבעל דבר מתלבש במצוות — one of the most subtle and important Breslov concepts: the evil inclination does not always appear as obvious sin. It disguises itself in the garments of holiness — presenting itself as a mitzvah, a good deed, an act of piety — in order to confuse and mislead the spiritually serious person. This is why even genuinely pious people can be misled. The entire first Torah of Likutay Moharan is built around this insight.] — which our master the Rebbe זצ"ל brings in this Torah teaching — for there it is explained in full: all the strategies of the ba'al davar, and the [way of] strengthening oneself against him. And in any case we can say: this Torah teaching will be vitality and salvation for all who go through what they go through [כל מי שעובר עליו מה שעובר — "all who go through what they go through." A deliberately tender and non-specific phrase — the author does not name any particular difficulty. Whatever a person is going through — this Torah teaching has something for them.] — so that they can revive themselves [לחיות את עצמו — "to revive himself / give life to himself." The full phrase is לחיות את עצמו — the reflexive את עצמו (himself) emphasizes that the person does this to and for himself — it is an act of self-revival, not merely receiving revival from outside. The person actively applies the teaching to revive his own soul.] and be joyful to the utmost. And also for the difficulties of his honor — he will find many answers there. Literally — this will be a light in the world for whoever wishes to study and observe [its teachings].

Segment 6
HE:
ממני ידידו שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And also — the other Torah teachings do not need to contain as much [per teaching] — for what has already been included here, we will note [a cross-reference] to look into Torah teaching number one. [A cross-referencing system: later volumes will direct the reader back to this first book rather than repeating what is already there. The first book thus serves as the permanent foundation text for the entire future series.] And also there is no need to worry about the other Torah teachings — would that Hashem help us to complete this first Torah teaching. Certainly when we complete it — fortunate will be our portion and our lot, [אשרי חלקינו וגורלינו — "fortunate our portion and our lot." Two words: חלק (chelek) — portion, share; גורל (goral) — lot, fate, destiny — what falls to one as if by the casting of lots. Together they convey: fortunate the share that has been assigned to us, and fortunate the destiny that has fallen to us. The word גורל specifically implies that this good fortune has been decreed from Above.] and we will be able to rejoice greatly in this alone. "Were I not to have come into the world except for this Torah teaching — it would be sufficient for us — and sufficient!" [אלמלא לא אתינא לעלמא אלא בשביל זה התורה די לנו ודי — an adaptation of the Talmudic saying (Kiddushin 40b): "Were I not to have come into the world except for this alone — it would have been sufficient." The doubling of ודי — "and sufficient! [and again:] sufficient!" — is a deliberate, emphatic repetition. The first די states the sufficiency; the second ודי intensifies and seals it as an exclamation. The author is saying: bringing this one teaching to the world would justify an entire human life — doubly, absolutely, emphatically so.] For many penitents [Ba'alei teshuvah — בעלי תשובה — "masters of return" — people who return to observant Jewish life. The Talmud says that in the place where a ba'al teshuvah stands, even a completely righteous person cannot stand.] will be made through it — and many people who have despaired of the world and of Jewishness will receive their vitality through it. For there is not to be found — from the day of the giving of the Torah until the coming of the Messiah — in any book, a [teaching of] strengthening like this: that gives the power to strengthen and rejoice even the most sinful of the sinful — he than whose situation there is nothing worse [הפושע שבפושעים שאין גרוע ממנה — literally "the most sinful of the sinful, than whose [situation] there is nothing worse." The pronoun ממנה is feminine — it refers not to the person himself (which would require the masculine ממנו) but to his situation, his predicament, his spiritual state. The Rebbe is not condemning the person but acknowledging that his situation appears utterly hopeless — and then showing that even from that situation, good hope exists. The feminine pronoun points precisely to the darkness of the condition, not the nature of the person.] — [showing] how he has good hope forever, and how he must rejoice in the fact that he has come into this world.

Segment 7
HE:
ד"ש נלבב מהרה"ח ר' אבנר לוברבום.

EN:
And with G-d's help — when Hashem has mercy upon us to complete this Torah teaching — this will be a beginning to bring merit to the multitudes, forever and for all generations — to merit through the printing of the other holy books. And as a first publication of each type of book we will print a sample — [לבחינה — "as a sample / as a trial edition / as a test case." The author envisions a publishing program: first a sample volume of each genre to establish the concept, then the full series following.] just as we are now printing one Torah teaching as a sample for all the [future] Torah teachings. So similarly — for example — from all the character traits — such as: faith, Torah, prayer, and so on — we will print a first sample on: the Tzaddik. [This will be compiled] from all the holy books: from the Written Torah and the Oral Torah, [Tanach u'Toshba'al — תנ"ך ותושבע"פ — the Written Torah (Tanach: Torah, Prophets, and Writings) and the Oral Torah (Toshba'al = Torah SheBe'al Peh — the Mishnah, Talmud, and all oral tradition). The planned anthology draws from the entire span of Jewish sacred literature.] and from the Midrashim, and from the holy Zohar, and from the writings of the Arizal, and from the books of the Ba'al Shem Tov and his disciples, and from the books of our master the Rebbe זצ"ל and his disciples — and so on. All the matters that speak of the true Tzaddik, and his greatness, and how to draw close to him — everything together will be made into a sample book. And perhaps Hashem will help that we will be able to make such books from Aleph to Tav — [מא' ועד ת' — "from Aleph to Tav" — the first and last letters of the Hebrew alphabet: "from A to Z." A complete, comprehensive encyclopedia covering every character trait, commandment, and spiritual matter from beginning to end.] covering all the character traits and commandments, and so on. And likewise, afterward, a sample of other types of books that we can make to revive and illuminate in the world.

Segment 8
HE:
היום יום ו' קבלתי כרטיסו ודברתי עם ר' נתן חנהס ויוכל היות שיסע לירושלים ביום א' והוא יראה לדבר הכל.

EN:
In any case — all beginnings are difficult. And the ba'al davar prevents greatly the printing of the book. And the essential [obstacle] is the lack of money [חסרון כיס — "lack of money / a pocket that is lacking." The image is of an empty pocket — not merely insufficient funds but the specific, physical sensation of reaching into one's pocket and finding nothing. A vivid and humble image.] — which surpasses all the other obstacles. [העולה על כל המניעות — "which rises above / surpasses all the other obstacles." A rueful observation: the ba'al davar is named first as the great opponent — but in the end, the author acknowledges with characteristic honesty that the most daunting practical obstacle is simply the absence of money.] May Hashem have mercy and help in this — for the world is vanity of vanities, and only what one snatches in this world of some good remains — and all the more so [מכ"ש = מכל שכן — "and all the more so / how much more so." A standard Talmudic logical formula: if the general case is true (only what one snatches remains), then all the more so is the specific, superior case true (snatching such a good as this).] such a good as this — to revive the entire world. This is a merit for the multitudes the like of which there is no parallel.

Segment 9
HE:
מה יפסיד כבודו אם יבקש מהם ויאמר שצריך לרפואה ליסע. ע"כ ילך להועד הדתי ויאמר שהוא צריך ליסע לצפת על חדש בשביל רפואה על האויר ע"כ יתנו פה התקציב לר' בונם ורנר והוא ישלחו לצפת ע"ש ידידיו ולא שהם הועד הדתי ישלחו לצפת בישיבה כי יאמר כבודו איך ויל ניט האבין צי טיהן מיט די צפתאר (אינני רוצה עסקים עם הצפתיים).

EN:
Important Clarification — Responding to the Recipient's New Letter on the Question of Other Chassidus And now let us respond to his letter that I have just received — on the matter of Chassidus and other books. It is not the case — G-d forbid — as his honor thinks: that it is forbidden to look into other books, G-d forbid. Silence — do not even mention such a thing! [הס מלהזכיר — "silence — do not even mention it!" A strong expression of correction and alarm. The author is alarmed that the recipient has taken his previous advice too far — concluding that he must never read any other Jewish book. The author corrects this emphatically: that was never his intention, and such a conclusion is itself forbidden to entertain.] On the contrary — if Hashem helps me, as written above, to print [those books] — there will be [material drawn] from all the holy books, all the good character traits, and so on — as written above.

Segment 10
HE:
וילך גם להרב קוק ויבקשו וכו'.

EN:
But the matter is as follows — there is a distinction. If his honor looks himself into the holy books of the Tzaddikim — then there is no concern, G-d forbid, that the ba'al davar will entice him and lead him astray [יסיתו וידיחו — two distinct verbs: יסית — to entice, to tempt, to incite from within; ידיח — to lead astray, to push off course, to cause to deviate. Together they describe the full arc of the ba'al davar's operation: first temptation from within (enticement), then external derailment (being pushed off the path).] to separate him from the true Tzaddik — who is found only once in several generations, like Moses our Teacher, and Rabbi Shimon bar Yochai may his merit protect us, and the Arizal, and the Ba'al Shem Tov himself זצ"ל, and our master the Rebbe זצ"ל, and our righteous Messiah may he come speedily in our days. [ב"ב"א = במהרה בימינו אמן — "speedily in our days, Amen." Note that in this letter the Messiah is explicitly added to the sequence of unique singular souls — Moses → Rashbi → Arizal → Ba'al Shem Tov → Rabbi Nachman → the Messiah. The Messianic figure is placed as the continuation and culmination of this line.]



# A Heartfelt and Urgent Plea for Encouragement, Counsel, and News
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/50/

A Heartfelt and Urgent Plea for Encouragement, Counsel, and News
מכתב 50
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/50

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' פרשת קרח פעה"ק ירושלים תובב"א

EN:
LM Torah 22: Na'aseh VeNishma; The Crowns; "Nishma" = Longing for the Higher Level; "Naaseh" = Attainment; Service of the Body; The Two Counsels ...And from the Torah in Likutay Moharan §22 — that you mentioned — it is a very wonderful Torah: how every single person can merit to go from level to level — "na'aseh venishma" — "we will do and we will hear" — who has given us to understand in general the meaning of "na'aseh venishma" — what are the crowns and ornaments they received at the giving of the Torah — what they are — and how one can today merit to them — each and every one — as our master the Rebbe זצ"ל writes: [לקוטי מוהר"ן סי' כ"ב — "Likutay Moharan §22." כ"ב = kaf(20) + beis(2) = 22. The Rebbe's teaching on the verse from Exodus 24:7 — "Na'aseh venishma" — "We will do and we will hear." At the giving of the Torah, the Jewish people said this before hearing the content of the Torah — an astonishing act of commitment. The Talmud (Shabbos 88a) says that sixty myriads of angels descended and placed crowns on each Jew — two crowns: one for "na'aseh" and one for "nishma." The Rebbe decodes this as a complete spiritual system applicable to every person at every level.] This is Torah and prayer — that is: "the na'aseh" = the attainment that a person attains and does this — and "the nishma" is prayer — that is: longing and yearning toward the higher level which he has not yet merited — and he prays and requests with cleaving to the divine — that he should merit this. And "it is in your mouth and in your heart to do it" [Deuteronomy 30:14 — "Rather the matter is very close to you — in your mouth and in your heart to do it."] — that is: through your mouth and your heart — the longing and yearning and cleaving toward the lofty thing that is wonderful and concealed from him — and through speaking the longings with the mouth — through this he will come to the high attainment that was concealed from him. And then this is "na'aseh" by him — since he can already do it. And then he needs a higher "nishma" — and to yearn for the yet higher thing — and pray for this — and so on and on — until the true Infinite. And one who takes this to heart will understand: through this Torah itself — every single person — from the greatest of the great to the least of the least — can reach all the levels in the world. Happy is the one who holds to this. And what our master the Rebbe זצ"ל brings there — to break the brazenness of the body: through service — that the body should serve the soul in many practical commandments — so that the body can receive the illumination of the soul. And so too: the multitude must serve the Tzaddik — so that he can illuminate within them. And also in Torah study and prayer themselves — they are too[ג"כ = גם כן — "also / as well."] practical commandments to refine the body — so that it can receive from the soul. And so too from the Tzaddik. For through giving one's body and heart to the Torah and the prayer and the commandments — and the acts one performs afterward in physical and spiritual matters — he will see that they should accord with the Torah he studied — the result is that his entire soul and heart are directed to this: that the body should be refined and cleave to the soul — and to the Tzaddik. Automatically the body is refined — and one merits to this — as our master the Rebbe זצ"ל hints there. And in general — the matter of na'aseh venishma: to make from "nishma" a "na'aseh" — that is: what he does not have — and is very far from it — he will hear and yearn toward it — and pray for it — until he comes to it. And then — through longing and yearning and prayer — for the refinement of the body — that it should cleave to the soul — and to the Tzaddik — through this one comes to this. And if even so — one is still very very far from hearing the voice of one's own sigh — and the voice of the Tzaddik — for one hears only the reverberation of the sins — in the aspect of "if our iniquities testify against us" [Jeremiah 14:7 — "Even if our iniquities testify against us — act for the sake of Your Name, Hashem — for our backslidings are many — we have sinned against You."] — for the sins cry out within us — and we hear only a reverberation. And therefore[א"כ = אם כן — "and therefore / if so."]: we have not yet fulfilled the obligation of the "shofar voice" — to subdue the brazenness of the body — and to cleave to the soul and to the Tzaddik. "Hashem — act for the sake of Your Name" — through Your arousal from above — reveal upon us holiness and purity — to break the brazenness of the body — so that we can cleave to the soul and to the Tzaddik. And afterward our master the Rebbe זצ"ל immediately brings: that through service — the service rendered to the wise man — and so the body to the soul — the body becomes in the aspect of "flesh" — and breaks the stone heart and the brazenness of the body. And therefore: the two counsels — that is: service [Yiddish: to labor for the Tzaddik] and to cry out to Hashem: "Act for the sake of Your honor — for what benefit is in my blood" and so on — [to toil for the Tzaddik — and to cry out to Hashem: act for the sake of Your honor — "for what benefit is in my blood."] And "in all their affliction He was afflicted" [Isaiah 63:9] — that it touches, as it were, Hashem Himself. And Hashem can certainly help — however He appeared to Israel in Egypt — with His great illumination — and He took them out from the forty-nine gates of impurity[מ"ט שערי טומאה = מ"ט שערי טומאה — "the forty-nine gates of impurity." מ"ט = mem(40) + tes(9) = 49. The Kabbalistic concept: there are fifty levels of holiness and fifty (minus one) levels of impurity. Egypt embodied the forty-ninth gate of impurity — the lowest point from which return is possible. The Exodus took Israel out even from this extreme depth. Below the forty-ninth gate — the fiftieth gate of impurity — there is no return.] and so on.

Segment 2
HE:
החיוה"ש וכט"ס אל מע"כ אהובי אחי יקירי נפשי ולבבי וכל מאודי האברך הנעלה מו"ה ... נ"י שליט"א

EN:
Shovavim Now; LM II:73 — Psalms for Teshuvah; R' Nossan's Double Sessions; Fasting from Meat; Guarding the Eyes and Mind = Greatest Teshuvah HaMishkal; LM Torah 27 And now it is already the Shovavim season — which is propitious for rectifying the covenant — and "these are the names of the tribes" — and so on and so on — hinting to recite Psalms — which is propitious for teshuvah — as brought in Torah 73[ע"ג = ayin(70) + gimel(3) = 73. LM Tannina §73 — the teaching that Psalms is propitious for teshuvah during Shovavim.] of Part 2 — "Psalms is propitious for teshuvah." [תורה ע"ג חלק ב' — "Torah 73 of Part 2." ע"ג = ayin(70) + gimel(3) = 73. LM Tannina, §73 — "Tihilim mesukal litshuvah" — the teaching that reciting Psalms is especially propitious for teshuvah, particularly during the Shovavim season. The Rebbe explains the connection between the Psalms and the power of teshuvah.] And I heard from R' Avraham Sterenharetz — that our master R' Nossan[מורנ"ת = מורנו ורבינו נתן — "our master and teacher Nossan." A variant of the standard מוהרנ"ת, here written as מורנ"ת.] זצ"ל had during Shovavim two daily sessions of reciting Psalms — that is: he recited twice each day a session of Psalms — whereas each day he would recite one session — and during these days he recited two sessions of Psalms. And it is also good to afflict oneself — at least once a week — or more times a week — not to eat anything of animal origin — as I saw that our master the Rebbe זצ"ל commanded our master R' Nossan[מוהרנ"ת = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." The standard abbreviation.] — that on Monday and Thursday he should not eat anything of animal origin from the eve — that is: the entire twenty-four-hour period of Monday and Thursday throughout the week. And even if one fasts — at least one day a week — and even only a half-day — this too is significant. And all according to one's strength and mind. And the essential: to guard the mind and the eyes — "and you shall not stray" and so on — and through this one rectifies more than everything — teshuvah hamishkal — as brought in Torah 27[כ"ז = kaf(20) + zayin(7) = 27. LM Part 1, §27 — the teaching on teshuvah hamishkal and the power of guarding the eyes as the primary rectification.]. [תורה כ"ז — "Torah 27." LM Part 1, §27 — a major teaching on teshuvah hamishkal — "the teshuvah of the equal weight" — the concept that certain sins require a specific counter-action of equal "weight" to achieve rectification. In particular regarding the eyes and the covenant — guarding the eyes is the most effective teshuvah hamishkal for breaches of the covenant.] And it is a wonder — that specifically at the time when Israel refined themselves in the very depths of the husks in Egypt — the source of licentiousness — and every good point they refined operated — such that even today when one reads the portions of those times — one can merit to the rectification of the covenant. And that is specifically the time most propitious to rectify the covenant — according to the writings of the Arizal[עפ"י כתבי האריז"ל = עפ"י = על פי — "according to." כתבי האריז"ל = "the writings of the Arizal." The Kabbalistic tradition that the Shovavim weeks — the weeks of reading Shemos through Mishpatim — are specifically propitious for the rectification of the covenant.]. And as our master the Rebbe זצ"ל said there in Torah 73 of Part 2 — that specifically in Egypt — in the narrow straits — they merited to complete teshuvah — and enough said.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר משלומינו הודות לשי"ת אחי יקירי אתך הסליחה על עיכוב הכתיבה עד הנה כי ל"ע הי' הקטן שלי חולה מסוכן זה יותר משני שבועות קוועטשנישט (לחצים) עם דם ועכשיו מעט יותר טוב אבל עדיין לבקש רחמים מהשי"ת שירפאהו לגמרי נא להזכירו נחמן נתן אהרן בן מנדיל לרפו"ש וגם בזה הזמן עשיתי בענין לידע מהענין שדברנו וגם הייתי בתל אביב בשביל זה וע"כ נא ונא תיכף ומיד לעשות ד' תמונות פשוטות כפי שתבין וד"ל ולשלוח לי יחד עם הכסף הידוע ואעשה בעזהי"ת ואתה מסתמא בודאי תזכה לזה אם תעשה ע"כ תדע שהזמן קצר והמלאכה מרובה תדע להזדרז שבזה השבוע אשיג הנ"ל מאתך ואסע ביום א' לתל אביב איינגיבען (לתת דמי קדימה) על כל טוב הנה בודאי לא תתחרט כלל ומה אני יכול לומר לך הנה כבר ר"ה וכשלא תחטוף ווער איז דיר שולדיג (מי אשם לך) ע"כ חוס עליך ועלי וד"ל.

EN:
And I have already noted more above. And what you write — to send regards to the companion R'... may his light shine — that is: together with the gathering on Shabbos Chanukah in Meron — and we rejoiced — and I gave him regards in your name — and he too sent me regards from you — and so on. And I certainly fulfill — and I perform a pidyon for you every day — and request for you — and in particular when I am at the holy places. May Hashem hear our prayer. So may it be His will. Amen. Warm regards from the depths of the heart — to the honor of our dear exalted friend — Mr. ... may his light shine. I received his precious letter of Chanukah — and many thanks to you. May Hashem give you life as you give us life — and may the merit of the commandment and the charity stand for you — for all the wishes of your heart for good. So may it be His will. Amen. And in particular regarding the matter of the match and the partner — and I do my part to request for you from day to day — and may Hashem hear our prayer. So may it be His will. Amen. This letter can also be for his honor — and the words of our master the Rebbe זצ"ל are equal to every soul — and each and every person who wants and yearns to hear — can give life to himself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself."] and give life to others — and merit to all that one needs to merit — in this world and the World to Come. May Hashem fulfill your will and your longing — in wholeness and simplicity and joy — and all good — in the physical and spiritual. Amen.

Segment 4
HE:
רבינו ז"ל אמר וען ניט מיין ר"ה וואלט דיא וועלט גווארין תהו ובהו (אם לא הר"ה שלי הי' העולם נהי' לתהו ובהו) וכו' על ר"ה הכל יכולים לקבל תיקון גוואלד גוואלד יכולים לזכות לטוב נצחי כזה ומדוע מחשים אנו האם אין זה שייך לנו היתכן דער עיקר ברסלבר חסיד איז לבא על ר"ה דער איז פין זיינע מענטשין וכו' רבינו ז"ל אמר ויא מיין ספר הגנוז איז גרוס דער ספר הנשרף מיין ר"ה נאך גרעסיר היתכן אם לא עכשיו אמתי היתכן מען ועט תמיד לייבן מען ועט אמאל פין זיך רייסין שטיקר פאר וואס מען האט גקענט זוכה זיין וכו'.

EN:
Please convey warm and heartfelt greetings to my dear, beloved, and very precious friend — the outstanding young man, excelling in Torah and fear of Hashem, who toils in study day and night, sharp-minded and well-versed in the innermost chambers of the Torah, filled with fine qualities and praiseworthy character, G‑d-fearing — the distinguished Torah scholar, our Master R' Shlomo Atik, may he live. I hereby inquire after his good welfare, and ask that he write to me how his learning is faring at present, and how things appear to him there — all to inform me. And I wish him all goodness and great success in the study of Torah and the service of Hashem, in spiritual and material matters for the sake of the spiritual, and may all of his heart's desires be fulfilled for good. From me — his friend, who does not attain even to half, or a third, or a quarter of your fear of Heaven and your diligence in study. From me, Shmuel HaLevi Horowitz.

Segment 5
HE:
(העיקר במה נקראים חסיד ברסלב זה בלבא על ר"ה הוא נחשב מאנשיו וכו' רבינו ז"ל אמר כמה שהספר הגנוז שלי גבוה וכן הספר הנשרף, הר"ה שלי עוד יותר גבוה היתכן אם לא עכשיו אמתי היתכן וכי נחיה לעולם עוד יגיע זמן שנתלוש את הבשר הרי יכלנו לזכות וכו').

EN:
From me, your student — who desires, seeks, awaits, expects, and hopes to be together with you very soon in these days, in the Holy City Jerusalem — to be diligent in Torah and the service of Hashem, day and night; to uphold the holy Torah. And may we merit very soon to behold the pleasantness of Hashem [לחזות בנועם ה' — Psalms 27:4], and to witness the consolation and joy of Zion and Jerusalem and Israel, and the exaltation of the glory of the Torah. Amen. From me, Shmuel HaLevi Horowitz.

Segment 6
HE:
אחי יקירי אין מילים בפי לדבר וכמאמר המדרש אין מחזקין אלא למחוזקין ואין מזרזין אלא למזורזין אם אראה ממך איזה התחזקות בענין זה אז נוכל לדבר יותר זכור ואל תשכח שבידך לזכות רווח אמיתי ונצחי כזה אל תיישן את כוחך כי מאד תתחרט ולא יועיל לך זכור בעוד שבכוחך לעשות זכור זכור.

EN:
Postscript — To R' Shlomo Atik [Written at the conclusion of the letter, addressed to a second friend]

Segment 7
HE:
הנה אני שולח לך פה 6 מזוזות תודיעני תיכף קבלה עליהם וגם אם קבלת השני מזוזות והמכתב שלי מקודם שבועות וגם תשלח לי כסף עבור המזוזות.

EN:
...And from the Torah in Likutay Moharan §22 — that you mentioned — it is a very wonderful Torah: how every single person can merit to go from level to level — "na'aseh venishma" — "we will do and we will hear" — who has given us to understand in general the meaning of "na'aseh venishma" — what are the crowns and ornaments they received at the giving of the Torah — what they are — and how one can today merit to them — each and every one — as our master the Rebbe זצ"ל writes: [לקוטי מוהר"ן סי' כ"ב — "Likutay Moharan §22." כ"ב = kaf(20) + beis(2) = 22. The Rebbe's teaching on the verse from Exodus 24:7 — "Na'aseh venishma" — "We will do and we will hear." At the giving of the Torah, the Jewish people said this before hearing the content of the Torah — an astonishing act of commitment. The Talmud (Shabbos 88a) says that sixty myriads of angels descended and placed crowns on each Jew — two crowns: one for "na'aseh" and one for "nishma." The Rebbe decodes this as a complete spiritual system applicable to every person at every level.] This is Torah and prayer — that is: "the na'aseh" = the attainment that a person attains and does this — and "the nishma" is prayer — that is: longing and yearning toward the higher level which he has not yet merited — and he prays and requests with cleaving to the divine — that he should merit this. And "it is in your mouth and in your heart to do it" [Deuteronomy 30:14 — "Rather the matter is very close to you — in your mouth and in your heart to do it."] — that is: through your mouth and your heart — the longing and yearning and cleaving toward the lofty thing that is wonderful and concealed from him — and through speaking the longings with the mouth — through this he will come to the high attainment that was concealed from him. And then this is "na'aseh" by him — since he can already do it. And then he needs a higher "nishma" — and to yearn for the yet higher thing — and pray for this — and so on and on — until the true Infinite. And one who takes this to heart will understand: through this Torah itself — every single person — from the greatest of the great to the least of the least — can reach all the levels in the world. Happy is the one who holds to this.

Segment 8
HE:
נא ונא להשיב לי תומ"י תשובה ברורה ונכונה אם יש לי מה לדבר עמך ולחכות עליך אם לאו כי אין זמן לחשוב.

EN:
And what our master the Rebbe זצ"ל brings there — to break the brazenness of the body: through service — that the body should serve the soul in many practical commandments — so that the body can receive the illumination of the soul. And so too: the multitude must serve the Tzaddik — so that he can illuminate within them. And also in Torah study and prayer themselves — they are too[ג"כ = גם כן — "also / as well."] practical commandments to refine the body — so that it can receive from the soul. And so too from the Tzaddik. For through giving one's body and heart to the Torah and the prayer and the commandments — and the acts one performs afterward in physical and spiritual matters — he will see that they should accord with the Torah he studied — the result is that his entire soul and heart are directed to this: that the body should be refined and cleave to the soul — and to the Tzaddik. Automatically the body is refined — and one merits to this — as our master the Rebbe זצ"ל hints there.

Segment 9
HE:
נא לכתוב תיכף תשובה טובה.

EN:
And in general — the matter of na'aseh venishma: to make from "nishma" a "na'aseh" — that is: what he does not have — and is very far from it — he will hear and yearn toward it — and pray for it — until he comes to it. And then — through longing and yearning and prayer — for the refinement of the body — that it should cleave to the soul — and to the Tzaddik — through this one comes to this. And if even so — one is still very very far from hearing the voice of one's own sigh — and the voice of the Tzaddik — for one hears only the reverberation of the sins — in the aspect of "if our iniquities testify against us" [Jeremiah 14:7 — "Even if our iniquities testify against us — act for the sake of Your Name, Hashem — for our backslidings are many — we have sinned against You."] — for the sins cry out within us — and we hear only a reverberation. And therefore[א"כ = אם כן — "and therefore / if so."]: we have not yet fulfilled the obligation of the "shofar voice" — to subdue the brazenness of the body — and to cleave to the soul and to the Tzaddik. "Hashem — act for the sake of Your Name" — through Your arousal from above — reveal upon us holiness and purity — to break the brazenness of the body — so that we can cleave to the soul and to the Tzaddik.

Segment 10
HE:
ממני ידידך כנפשך שמואל בן פיגה

EN:
And afterward our master the Rebbe זצ"ל immediately brings: that through service — the service rendered to the wise man — and so the body to the soul — the body becomes in the aspect of "flesh" — and breaks the stone heart and the brazenness of the body. And therefore: the two counsels — that is: service [Yiddish: to labor for the Tzaddik] and to cry out to Hashem: "Act for the sake of Your honor — for what benefit is in my blood" and so on — [to toil for the Tzaddik — and to cry out to Hashem: act for the sake of Your honor — "for what benefit is in my blood."] And "in all their affliction He was afflicted" [Isaiah 63:9] — that it touches, as it were, Hashem Himself. And Hashem can certainly help — however He appeared to Israel in Egypt — with His great illumination — and He took them out from the forty-nine gates of impurity[מ"ט שערי טומאה = מ"ט שערי טומאה — "the forty-nine gates of impurity." מ"ט = mem(40) + tes(9) = 49. The Kabbalistic concept: there are fifty levels of holiness and fifty (minus one) levels of impurity. Egypt embodied the forty-ninth gate of impurity — the lowest point from which return is possible. The Exodus took Israel out even from this extreme depth. Below the forty-ninth gate — the fiftieth gate of impurity — there is no return.] and so on.

And now it is already the Shovavim season — which is propitious for rectifying the covenant — and "these are the names of the tribes" — and so on and so on — hinting to recite Psalms — which is propitious for teshuvah — as brought in Torah 73[ע"ג = ayin(70) + gimel(3) = 73. LM Tannina §73 — the teaching that Psalms is propitious for teshuvah during Shovavim.] of Part 2 — "Psalms is propitious for teshuvah." [תורה ע"ג חלק ב' — "Torah 73 of Part 2." ע"ג = ayin(70) + gimel(3) = 73. LM Tannina, §73 — "Tihilim mesukal litshuvah" — the teaching that reciting Psalms is especially propitious for teshuvah, particularly during the Shovavim season. The Rebbe explains the connection between the Psalms and the power of teshuvah.] And I heard from R' Avraham Sterenharetz — that our master R' Nossan[מורנ"ת = מורנו ורבינו נתן — "our master and teacher Nossan." A variant of the standard מוהרנ"ת, here written as מורנ"ת.] זצ"ל had during Shovavim two daily sessions of reciting Psalms — that is: he recited twice each day a session of Psalms — whereas each day he would recite one session — and during these days he recited two sessions of Psalms.

And it is also good to afflict oneself — at least once a week — or more times a week — not to eat anything of animal origin — as I saw that our master the Rebbe זצ"ל commanded our master R' Nossan[מוהרנ"ת = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." The standard abbreviation.] — that on Monday and Thursday he should not eat anything of animal origin from the eve — that is: the entire twenty-four-hour period of Monday and Thursday throughout the week. And even if one fasts — at least one day a week — and even only a half-day — this too is significant. And all according to one's strength and mind.

And the essential: to guard the mind and the eyes — "and you shall not stray" and so on — and through this one rectifies more than everything — teshuvah hamishkal — as brought in Torah 27[כ"ז = kaf(20) + zayin(7) = 27. LM Part 1, §27 — the teaching on teshuvah hamishkal and the power of guarding the eyes as the primary rectification.]. [תורה כ"ז — "Torah 27." LM Part 1, §27 — a major teaching on teshuvah hamishkal — "the teshuvah of the equal weight" — the concept that certain sins require a specific counter-action of equal "weight" to achieve rectification. In particular regarding the eyes and the covenant — guarding the eyes is the most effective teshuvah hamishkal for breaches of the covenant.] And it is a wonder — that specifically at the time when Israel refined themselves in the very depths of the husks in Egypt — the source of licentiousness — and every good point they refined operated — such that even today when one reads the portions of those times — one can merit to the rectification of the covenant. And that is specifically the time most propitious to rectify the covenant — according to the writings of the Arizal[עפ"י כתבי האריז"ל = עפ"י = על פי — "according to." כתבי האריז"ל = "the writings of the Arizal." The Kabbalistic tradition that the Shovavim weeks — the weeks of reading Shemos through Mishpatim — are specifically propitious for the rectification of the covenant.]. And as our master the Rebbe זצ"ל said there in Torah 73 of Part 2 — that specifically in Egypt — in the narrow straits — they merited to complete teshuvah — and enough said.

And I have already noted more above. And what you write — to send regards to the companion R'... may his light shine — that is: together with the gathering on Shabbos Chanukah in Meron — and we rejoiced — and I gave him regards in your name — and he too sent me regards from you — and so on. And I certainly fulfill — and I perform a pidyon for you every day — and request for you — and in particular when I am at the holy places. May Hashem hear our prayer. So may it be His will. Amen.

Warm regards from the depths of the heart — to the honor of our dear exalted friend — Mr. ... may his light shine. I received his precious letter of Chanukah — and many thanks to you. May Hashem give you life as you give us life — and may the merit of the commandment and the charity stand for you — for all the wishes of your heart for good. So may it be His will. Amen. And in particular regarding the matter of the match and the partner — and I do my part to request for you from day to day — and may Hashem hear our prayer. So may it be His will. Amen.

This letter can also be for his honor — and the words of our master the Rebbe זצ"ל are equal to every soul — and each and every person who wants and yearns to hear — can give life to himself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself."] and give life to others — and merit to all that one needs to merit — in this world and the World to Come. May Hashem fulfill your will and your longing — in wholeness and simplicity and joy — and all good — in the physical and spiritual. Amen.

This fiftieth letter — Sunday of Parshas Shemos, 5721 (January 1961), Jerusalem — is unusual: it opens mid-sentence, with no recipient's name, as if continuing a previous correspondence. Two main teachings plus the Shovavim section.

LM Torah 22 — Na'aseh VeNishma (§1): At the giving of the Torah — Israel said "we will do and we will hear" before knowing what they would hear. Angels placed two crowns: one for na'aseh, one for nishma. The Rebbe decodes: na'aseh = attainment/doing; nishma = prayer/yearning for the next level. Every person can use this system: long for the higher level (nishma) → pray for it → attain it (na'aseh) → then long for the next higher level → and so on to the Infinite. The body must serve the soul (and the multitude serve the Tzaddik) through practical mitzvos — so the body can receive the soul's light. The problem: we still hear only the "reverberation of our sins" not the voice of our own sigh or the Tzaddik. Two counsels: (1) toil for the Tzaddik; (2) cry to Hashem: "Act for the sake of Your Name — for what benefit is in my blood?" Citing Isaiah 63:9 and Jeremiah 14:7.

Shovavim season (§2): Propitious for covenant rectification. Parshas Shemos = the Shovavim season begins. LM II:73 — Psalms propitious for teshuvah. Oral tradition from R' Avraham Sterenharetz: R' Nossan had double Psalms sessions during Shovavim. The Rebbe's instruction to R' Nossan: no animal food on Mondays and Thursdays (the full 24-hour period). Guarding eyes and mind = greatest teshuvah hamishkal (LM §27). The wonder: specifically Egypt — the depths of impurity — was when Israel merited complete teshuvah. Even today reading these portions = propitious for the covenant (Arizal).

Key terms: LM Torah 22 — Na'aseh VeNishma — doing and hearing; the ladder of infinite ascent · Nishma = prayer/yearning; Na'aseh = attainment — and then: new nishma → new na'aseh → to Infinity · Breaking the body's brazenness through service — shimush of body to soul and of community to Tzaddik · Atem k'domei veyishi — "if our iniquities testify against us" — Jeremiah 14:7 · Hashem — act for the sake of Your Name — "for what benefit is in my blood" · LM II:73 — Psalms propitious for teshuvah during Shovavim · R' Nossan's double Psalms during Shovavim — oral tradition from R' Avraham Sterenharetz · No animal food on Mondays and Thursdays — the Rebbe's instruction to R' Nossan · LM Torah 27 — teshuvah hamishkal — guarding eyes = greatest rectification · Egypt = depths of impurity → complete teshuvah — Arizal



# Letter 12 י"ב
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/51/

Letter 12 י"ב
מכתב 51
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/51

Segment 1
HE:
ב"ה יום ג' והייתם לי סגולה פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
A good and sweet new year and all good forever — to the honor of our dear friend — one of the Breslover Chassidim[מאנ"ש = מאנשי שלומינו — "one of the people of our peace / one of our Chassidim." The standard designation for a member of the Breslov community.] — Mr. ... may he live. After inquiring after his precious wellbeing. I hereby inform him that I received his precious letter during Chol HaMoed Sukkos — and because of the holiness of the festival I did not respond to him.[חוה"מ = חול המועד — "Chol HaMoed — the intermediate days of the festival." Writing ordinary correspondence on Chol HaMoed is halachically restricted.] [חוה"מ סוכות — "Chol HaMoed Sukkos." The intermediate days of the festival of Sukkos — between the first and last days of the festival. Writing personal letters during Chol HaMoed is restricted by halacha — the author observes this scrupulously, as he did in Letter 33 regarding Chol HaMoed Pesach.] And behold — many thanks to him — and may the merit of the commandment stand for him — and may he merit to all his heart's wishes for good — and may he be blessed with all the blessings written in the Torah. So may it be His will. Amen.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס אל מע"כ אאמו"ר עט"ר ופארי חמדת לבי ואישון עיני ה"ה הרה"ג מעוז ומגדול חו"ב סוע"ה כש"ת כמוהרר"י הלוי הורוויץ נ"י שליט"א

EN:
The Anguish of Not Having Found a Spouse; Bereishis: "Adam" Requires Both Together; The First Commandment "Be Fruitful and Multiply"; The Zohar — No Rectification Without Marriage What shall I say to you — my dear brother — certainly you are very much right in your outcry about the matter of the match — that you have still not found as is fitting. And in this portion — Bereishis — is brought the greatness of this matter: that one is not called a complete person except[כ"א = כי אם — "except / only / but rather." The exclusive marker.] through the match — "And He called their name [together] Adam." [Genesis 5:2 — "Male and female He created them — and He blessed them — and He called their name Adam on the day they were created." The Talmud (Yevamos 63a) derives from "He called their name Adam" that both husband and wife together constitute a full human being — one without the other is incomplete.] And the greatness of the first commandment in the Torah: "Be fruitful and multiply" — for the birth of children. And it is brought in the holy Zohar: that the person has no rectification at all if he does not take a wife and beget children — G-d forbid. And in any case — if he takes a wife — however it may be — if, G-d forbid, he does not beget children — Hashem sought for him the rectification of yibum and chalitzah — may G-d have mercy[רח"ל = רחמנא ליצלן — "may the Merciful One save us." The Aramaic expression of alarm at a terrible prospect.]. [יבום וחליצה — "yibum and chalitzah." Levirate marriage and its release. When a man dies without children — his brother is required either to marry the widow (yibum — levirate marriage) or to perform the chalitzah ceremony (a formal release from this obligation). The fact that the Torah provided this remedy indicates both the severity of dying without children — and the availability of a rectification path even then.] And this too is a great fall for him — and a severe punishment — "his wife speaks against him" — as brought in the Talmud. And in the words of our master the Rebbe זצ"ל — in Torah 21 in Likutay Moharan — "Atika — hidden and concealed." [תורה כ"א בלקוטי מוהר"ן — "עתיקא טמיר וסתים" — "Torah 21 in Likutay Moharan — 'Atika — hidden and concealed.'" LM Part 1, §21 — a major Kabbalistic teaching connected to the concept of the "Atika Kadisha" (the Holy Ancient One) — the highest manifestation of the divine — and its relationship to rectification and teshuvah.] But in any case there is a rectification for him. But one who does not take a wife has no rectification at all — and he can be lost from both worlds entirely, G-d forbid — as brought at length in the Zohar and in the Talmud — even regarding King Chizkiyahu[ע"ה = עליו השלום — "peace be upon him." The blessing applied to biblical figures.] — who was a very great Tzaddik — who engaged in Torah and the service of Hashem day and night — and did not want to marry — because he saw through divine inspiration that he would not have good children — only bad ones [as happened with Menashe — through whose sin the Holy Temple[בהמ"ק = בית המקדש — "the Holy Temple."] was destroyed]. And even so: the prophet Isaiah said to him in the name of Hashem: "You shall die in this world — and you shall not live in the World to Come" — only because he did not marry. And regarding the not-good children — that is not your concern — "you do what is yours — and Hashem will do what is good in His eyes." And we see with our own eyes: in the end — Menashe too did teshuvah — and he is appointed at the entrance of the Sanctuary of the penitents in the Garden of Eden[ג"ע = גן עדן — "the Garden of Eden / Paradise." The standard abbreviation: Gan Eden.] — and from him descended all the kings of the House of David — and also our righteous Messiah will come from him.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיעכם משלומינו הודות להשי"ת מסתמא קבלת מכתביי ומכתבי ע"י הר' שלמה אליאך נ"י. ושכבר קיבל החמישים דולר והנה אנכי קבלתי שני מכתביך עם המכתב למנהל ישיבת חיי עולם ר' ישראל רובין ור' פישל ביום חמישי בשלח ומסתמא ישיבו על זה.

EN:
The Planted Tree Analogy (Arizal); The Four Letters of Havayah on the Family; No Despair; Strengthening and Joy And so it is brought in the writings of the Arizal: that the person — even if he sinned in this world and did not succeed in the service of Hashem — is comparable to a planted tree that grew crooked — or other deficiencies — and one must straighten it and rectify it. But the tree grew and was established — only it needs rectification. But one who did not beget children in this world — is comparable to a tree that did not grow at all — and was not established at all — and one must plant it again completely from scratch. [And this even if one engaged in being fruitful and multiplying[פו"ר = פריה ורביה — "being fruitful and multiplying." The first commandment in the Torah (Genesis 1:28): peru u'revu — the obligation to procreate.] but did not succeed in begetting children — this is a very heavy and great punishment — as brought at length in the "Sava" in the Zohar on Parshas Mishpatim — and all the more so[מכ"ש = מכל שכן — "all the more so."] — and all the more so — one who did not take a wife at all — has almost no rectification — and Hashem does not seek remedies to rectify him — for he himself is guilty in this — may Hashem protect us.] And also in this portion of Bereishis — "This is the book of the generations of Adam" — that the generations of Adam — what he begets — is like a book. And conversely — the Tzaddikim expound[ג"כ = גם כן — "also / as well."]: "This is the book of the generations of Adam" — what a person does as a book of Torah — this too is the generations of the person. And so it is brought in the holy Zohar: that when a person is born — he is given a nefesh [נפש — "nefesh." The lowest of the three primary soul-levels. Nefesh = the animal-vital soul, associated with the blood and the physical dimension. When a child is born, only the nefesh descends. The higher soul-levels — ruach and neshamah — are acquired through additional spiritual milestones.] — and when he is circumcised — he ascends to something additional above. And when he studies Torah — he ascends further. And when he reaches bar mitzvah and studies Torah — he ascends further. And when he takes a wife and begets sons and daughters — then he merits to completeness. And it is further brought in the Zohar: that when the person needs to merit that the Shechinah — that is: the divine Name Havayah — should rest upon him — the first yud of Havayah does not rest upon him until he begets a son. And the first heh does not rest upon his wife until she gives birth to a daughter. And when he begets a son — the first yud rests upon him — and the vav rests upon the son. And when he also begets a daughter — the first heh rests upon his wife — and the last heh rests upon the daughter. And then there is the divine Name Havayah in its completeness: upon himself — the yud; upon his wife — the first heh; upon the son — the vav; upon the daughter — the last heh. And thus the divine Name Havayah is in its completeness. [ויקרא שמם אדם — שם הוי' בשלימות — "And He called their name Adam" — the divine Name Havayah in its completeness. The four letters of the divine Name יהוה (Yud-Heh-Vav-Heh) are distributed across the four members of the complete family: Yud (the father) + first Heh (the mother) + Vav (the son) + final Heh (the daughter). Only when all four members exist does the full divine Name rest in its completeness upon the family. This teaching from the Zohar is the deepest Kabbalistic foundation for the obligation to marry and have children.] And therefore — certainly and certainly — one must yearn and long for this — and greatly request from Hashem — that he should merit to take a wife and beget sons and daughters. But to fall, G-d forbid, into sadness and despair — is completely forbidden — G-d forbid. For Hashem knows the truth — that his will is very strong — and he does everything possible — and the obstacle is not from his side, G-d forbid. And therefore one must request with mercy and supplication — every day — and in anticipation of the salvation — and with trust in Hashem: that certainly in the end he will be saved in this. And to strengthen oneself in joy — for this is the essential virtue for the guarding of the covenant — and to believe that our prayer does not return empty — not because of our own greatness in the service of Hashem — or because our prayer is pure and clean — only because Hashem listens to every mouth — and His mercies are great — and "He will not turn away the downtrodden in shame" — certainly in the end He will hear our prayer — in His merit and in the merit of our forefathers and our holy masters — through whose merit we endure — and upon whose strength we rely — that He should not abandon us and not forsake us forever. And the essential: to greatly strengthen oneself — not to fall from anything, G-d forbid. In truth one needs prayer and hisbodidus for every deficiency in the service of Hashem — but even more the essential and the essential: to strengthen oneself and give oneself joy[א"ע = את עצמו — "himself / oneself."] at every time — however it may be. And if he is strong in this — to pray for every matter — and to request from Hashem — and to strengthen oneself and always rejoice in Hashem — in his good points: that he was not made a gentile — and that He granted us to be circumcised — and to be in the portion of Hashem — and to fulfill the Torah however it may be — and more than anything: that He granted us to draw close to the true Tzaddik — through which certainly our end will be good — as is fitting and becoming for our master the Rebbe זצ"ל — certainly we will have a good and blessed end. So may it be His will. Amen.

Segment 4
HE:
והנה אנכי מצפה כל יום לקבלת רשיון המושל על הדפוס ואוכל להתחיל לעבוד בה.

EN:
And also in this portion of Bereishis — "This is the book of the generations of Adam" — that the generations of Adam — what he begets — is like a book. And conversely — the Tzaddikim expound[ג"כ = גם כן — "also / as well."]: "This is the book of the generations of Adam" — what a person does as a book of Torah — this too is the generations of the person. And so it is brought in the holy Zohar: that when a person is born — he is given a nefesh [נפש — "nefesh." The lowest of the three primary soul-levels. Nefesh = the animal-vital soul, associated with the blood and the physical dimension. When a child is born, only the nefesh descends. The higher soul-levels — ruach and neshamah — are acquired through additional spiritual milestones.] — and when he is circumcised — he ascends to something additional above. And when he studies Torah — he ascends further. And when he reaches bar mitzvah and studies Torah — he ascends further. And when he takes a wife and begets sons and daughters — then he merits to completeness. And it is further brought in the Zohar: that when the person needs to merit that the Shechinah — that is: the divine Name Havayah — should rest upon him — the first yud of Havayah does not rest upon him until he begets a son. And the first heh does not rest upon his wife until she gives birth to a daughter. And when he begets a son — the first yud rests upon him — and the vav rests upon the son. And when he also begets a daughter — the first heh rests upon his wife — and the last heh rests upon the daughter. And then there is the divine Name Havayah in its completeness: upon himself — the yud; upon his wife — the first heh; upon the son — the vav; upon the daughter — the last heh. And thus the divine Name Havayah is in its completeness. [ויקרא שמם אדם — שם הוי' בשלימות — "And He called their name Adam" — the divine Name Havayah in its completeness. The four letters of the divine Name יהוה (Yud-Heh-Vav-Heh) are distributed across the four members of the complete family: Yud (the father) + first Heh (the mother) + Vav (the son) + final Heh (the daughter). Only when all four members exist does the full divine Name rest in its completeness upon the family. This teaching from the Zohar is the deepest Kabbalistic foundation for the obligation to marry and have children.]

Segment 5
HE:
והנני מבקשך עוד הפעם שתזדרז ותגמור המצוה כתיקונה לשלוח לי העשרים דולר האחרונים על הדפוס ואין לך להתרעם עלי עבור זה כי אני איני אשם בזה כלל כי מחמת שבית החרושת איננו יכול לצמצם ע"כ שלחה במעט אותיות יותר מכל מין וזה עולה עשרים דולר, כאשר כתבתי לך כמה פעמים. נא ונא להזדרז בזה כי כבר הגיע זמן הפרעון ואני ירא שלא אסבול מזה ח"ו ע"כ נא ונא להזדרז בזה וד"ל.

EN:
And therefore — certainly and certainly — one must yearn and long for this — and greatly request from Hashem — that he should merit to take a wife and beget sons and daughters. But to fall, G-d forbid, into sadness and despair — is completely forbidden — G-d forbid. For Hashem knows the truth — that his will is very strong — and he does everything possible — and the obstacle is not from his side, G-d forbid. And therefore one must request with mercy and supplication — every day — and in anticipation of the salvation — and with trust in Hashem: that certainly in the end he will be saved in this. And to strengthen oneself in joy — for this is the essential virtue for the guarding of the covenant — and to believe that our prayer does not return empty — not because of our own greatness in the service of Hashem — or because our prayer is pure and clean — only because Hashem listens to every mouth — and His mercies are great — and "He will not turn away the downtrodden in shame" — certainly in the end He will hear our prayer — in His merit and in the merit of our forefathers and our holy masters — through whose merit we endure — and upon whose strength we rely — that He should not abandon us and not forsake us forever.

Segment 6
HE:
יותר אין לחדש ממני בנך המצפה לישועות השי"ת

EN:
And the essential: to greatly strengthen oneself — not to fall from anything, G-d forbid. In truth one needs prayer and hisbodidus for every deficiency in the service of Hashem — but even more the essential and the essential: to strengthen oneself and give oneself joy[א"ע = את עצמו — "himself / oneself."] at every time — however it may be. And if he is strong in this — to pray for every matter — and to request from Hashem — and to strengthen oneself and always rejoice in Hashem — in his good points: that he was not made a gentile — and that He granted us to be circumcised — and to be in the portion of Hashem — and to fulfill the Torah however it may be — and more than anything: that He granted us to draw close to the true Tzaddik — through which certainly our end will be good — as is fitting and becoming for our master the Rebbe זצ"ל — certainly we will have a good and blessed end. So may it be His will. Amen.

Segment 7
HE:
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
This fifty-first letter — 24 Tishrei 5722 (October 1961), Parshas Bereishis — responds to an unnamed unmarried Breslover Chassid's expression of anguish about not finding a spouse. It is the most sustained Kabbalistic and Talmudic treatment of the obligation to marry in the collection.

Segment 8
HE:
זוגתי דושה"ט באה"ר וכולנו דושה"ט ושלום אמי היקרה שי"נ ושלום כולכם באה"ר ומאחלים לכם פורים ופסח כשר ושמח.

EN:
The obligation to marry (§2): Genesis 5:2: "He called their name Adam together" — only together are a man and woman called a complete "Adam" (Yevamos 63a). Zohar: no rectification without marriage and children. Yibum and chalitzah = the backup rectification for dying childless. Even King Chizkiyahu was condemned to lose his place in the World to Come only for not marrying — even though he saw prophetically that his son Menashe would destroy the Temple. The prophet's response: "That is not your concern." And in fact: Menashe did teshuvah — and is now appointed at the entrance of the sanctuary of penitents in the Garden of Eden[ג"ע = גן עדן — "the Garden of Eden / Paradise." The standard abbreviation: Gan Eden.] — and from him descends the Messiah.

Segment 9
HE:
ד"ש נלבב מלב עמוק למע"כ ידידינו יקירינו הישיש הרה"ח יר"א וכו' מוה"ר יהודא לייב שטיין נ"י שליט"א ידיד יקר ונעלה. כאשר מע"כ יש לו חלק גדול בענין הדפוס שהקים לי אבי הרה"ג שליט"א אבל כאשר חסר עשרים דולר להגמר וזה לא באשמתי כי הבית חרושת לא יכלה לצמצם ועשתה ושלחה מכל מין אותיות יותר מעט עד שמגיע לה עוד עשרים דולר וכבר הגיע זמן הפרעון ואין לי לשלם העשרים דולר ואני יכול לסבול ח"ו מזה הפסד גדול יותר מכפלי כפלים ע"כ הנני בבקשתי נא לגמור המצוה לעזור לאבי בזה שיוכל לשלוח לי הסכום הנ"ל במהירות בהקדם האפשרי ואין המצוה נקראת אלא על שם גומרה וטוב אחרית דבר מראשיתו. ובזכות זה יזכה לשיבה טובה דשינה ורעננה ויזכה לראות בבנין ציון וירושלים בב"א. ממני ידידו לנצח המברכו והמעתיר בעדו והמאחלו חג הפורים וחג הפסח כשר ושמח בתכלית.

EN:
The planted tree (§3): The Arizal's analogy: one who sinned = a tree that grew crooked — needs rectification but the tree exists. One who did not marry and beget = a tree never planted — must be planted entirely from scratch. The Zohar on the four letters of Havayah: Yud (father) + first Heh (mother) + Vav (son) + final Heh (daughter) = the divine Name complete. Only a full family bears the complete divine Name. No despair — G-d knows his will is strong and the obstacle is not from his side. Pray with mercy every day; trust in G-d; joy is the essential virtue for guarding the covenant. Prayer does not return empty — not because of our greatness but because G-d's mercies are great. The essential: strengthen and rejoice.

Segment 10
HE:
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Key terms: Vayikra shmam Adam — "He called their name Adam together" — Genesis 5:2; only together is a complete person · Zohar — no rectification without marriage and children · Yibum v'chalitzah — the backup rectification; but still a great fall · LM Torah 21 — Atika tamir v'satim · Chizkiyahu — "you shall die in this world and not live in the World to Come" — for not marrying · Menashe did teshuvah — appointed at the penitents' sanctuary · Arizal — planted tree analogy — crooked tree vs. never-planted tree · Shem Havayah on the family: Yud / first Heh / Vav / final Heh — father, mother, son, daughter · Joy = the essential virtue for guarding the covenant · Prayer does not return empty — because of G-d's great mercies, not our own purity

Segment 11
HE:
נא לכתוב לי שם אמו ואוכל לעתור בעדו כל יום אצל כותל מערבי בפרטיות בשלימות.

EN:
Volume One • Letter 51



# Cannot Come Today — His Mother Leaves for Jerusalem for the Betrothal
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/52/

Cannot Come Today — His Mother Leaves for Jerusalem for the Betrothal
מכתב 52
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/52

Segment 1
HE:
ב"ה אור ליום ו' פרשת תצא פעה"ק ירושלים תובב"א

EN:
Peace and blessing and mazal tov and all good forever — to the honor of the dear young scholar — who yearns for the service of Hashem in truth — and for drawing close to our holy master the Rebbe — which is the essential — and only through this is the essential drawing close to Hashem in truth — his honor, his splendor, his glory, our master... may his light shine — and his wife, may she live — and all those attached to him, may they live.

Segment 2
HE:
כוח"ט ושנה טובה ומתוקה למע"כ אהובי אחי נפשי ולבבי מוה"ר ישראל דוב נ"י שליט"א

EN:
After inquiring after your precious wellbeing — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letter with the mazal tov of his wedding. May it be His will that the match will turn out beautifully — and may you merit together to live lives of happiness and wealth and blessing and success and peace — and all good things forever — and may you merit together to raise sons and grandsons — living and enduring — and may you merit to all that a Jewish person can merit in this world. So may it be His will. Amen. And how greatly you gave us life. And may the merit of the commandment stand for you — for children — life — and sustenance — and may you merit all the blessings written in the Torah. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר

EN:
The Month of Nisan; Joy Among the Angels; LM II:5; LM I:70 — Appointing Leaders on 8 Nisan; LM II:39 — The Ultimate Purpose and the True Tzaddik And now the time is propitious for the service of Hashem in joy — for the holy days of the month of Nisan are coming — for the entire month is holy — and holy with the holiness of Rosh Hashana[ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana."] and Yom Kippur[יו"כ = יום כיפור — "Yom Kippur."] — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל in Torah 5 ("Sound the Faith") in Likutay Moharan Tannina — that in this month: "strength and joy are in His place" — and the angels are joyful — and joy is in the world — through appointing all the kings and angels and ministers. [תורה ה' (תקעו אמונה) בליקוטי מוהר"ן תנינא — "Torah 5 ('Tiku Emunah — Sound the Faith') in Likutay Moharan Tannina." LM Part 2, §5. The Rebbe teaches that Rosh Chodesh Nisan is the Rosh Hashana of the kings — when all the celestial rulers of the year are appointed. The divine Name Havayah governs in order throughout Nisan — bringing kindness and joy.] And through joy one strengthens oneself in the service of Hashem — and is saved from the blemish of the covenant, G-d forbid. And so it is brought in Torah 70 in Likutay Moharan Part 1 — "Vayehi bayom hashemini" — the portion of this week — that on the 8th of Nisan they appoint the kings who lead — and we must request from Hashem that He give us a true leader — like Moses our Teacher, peace be upon him[ע"ה = עליו השלום — "peace be upon him." The biblical figure blessing.] — who has the power of drawing — to draw all of Israel toward him — and to draw the divine toward all of Israel. [תורה ע' בלקוטי מוהר"ן א' — "Torah 70 in Likutay Moharan Part 1." ע' = ayin = 70. The Torah opens with the verse "Vayehi bayom hashemini" — "And it was on the eighth day" (Leviticus 9:1) — the eighth day after the seven days of the Mishkan's inauguration, which corresponds to the 1st of Nisan. The Rebbe teaches that "the eighth day" also hints at the 8th of Nisan, when the Sanhedrin would appoint the kings who would lead Israel that year. The true Tzaddik/leader is in the aspect of Moses — who has the "power of drawing" (koach hamoshech) to draw all souls toward him and through him toward G-d.] And so it is brought in Torah 39 in Likutay Moharan Tannina — "Lechu Chazu" — "Go — see" — that the essential is the ultimate purpose — and for this the entire world was created: that Israel should merit to attain the ultimate purpose — through all the creatures in the world — through which they will merit the service of Hashem in truth. [That is: through gazing at the divine intellect within every thing — as brought in Torah 1 of Likutay Moharan Part 1 — "Ashrei tamimei darech" — "Happy are those who are wholesome in the way."] And this one merits only through the true Tzaddik — in the aspect of Moses — who can illuminate the ultimate purpose even to the lowest of the lowest — in the aspect of "the feet of the feet." And the time to merit to this leader is in the month of Nisan — as brought: Rosh Chodesh Nisan is the Rosh Hashana of kings. [And therefore one must greatly request from Hashem that we should merit to draw close to the true leader — through whom we will merit the true and eternal ultimate purpose — for which we came to this world.] And for the festivals — for Pesach is the head of the festivals.

Segment 4
HE:
מסתמא קבלת מכתבי משבוע העבר והנה בעזה"ית אחר ש"ק אני רוצה לנסוע להתראות אתך ולהיות עכ"פ במירון על שבוע או יותר וגם שבת באמצע ומקורב חדש תכשיט נפלא רוצה ליסע אתי ביחד לעבוד ביחד עבודת ה' אצל ציון הרשב"י זיע"א אולי נוכל להתיישב דעתינו איזה ימים לפני ר"ה הקוה"נ ולהשתוקק ולכסוף להקדושות הנוראות המובאות בדברי רבינו על הימים הקדושים ונוראים האלה ואולי תוכל גם אתה להשתתף עמנו ועכ"פ הרבה טובה יהי' לך בראית פנים חדשות ויהי' לך הכנה על ר"ה

EN:
Pesach = Peh Sach; LM I:31 — Hisbodidus; The Seder Night; Omer = Arousal From Below; Shavuos = Crown And the holiness of Pesach is very wonderful — the beginning of Israel's drawing close to their Father in Heaven — in the aspect of Abraham the man of kindness — to serve Hashem through will and yearning and love and kindness. And Pesach is in the aspect of "peh sach" — the mouth speaks — for the speech emerges from exile — and one can speak the yearnings and longings of the heart — in words — to Hashem. And this is the essential holiness of hisbodidus — as brought in Torah 31 of Part 1 in Likutay Moharan — "Ayt lana bira" — "We have a well." [תורה ל"א חלק א' בליקוטי מוהר"ן — "אית לן בירא" — "Torah 31 of Part 1 — 'We have a well.'" ל"א = lamed(30) + aleph(1) = 31. The Rebbe's teaching that speaks of the "well" of prayer and hisbodidus — the source of living water from which one draws in exile. The "mouth comes out of exile" on Pesach: on this night the power of speech is released from its captivity — and one can finally speak freely to G-d the things the heart has been holding.] And the guarding from chametz is a great virtue for holiness and purity throughout the entire year. And the holiness of the Seder night of Pesach is very wonderful for all who bear the name of Israel — each one according to his level and his yearning — for it is an illumination not in the usual order — when Heaven shines the resting of the Shechinah and divine cleaving within the holy commandments: matzah — maror — charoset — four cups — saying the Haggadah aloud — the rectification of the covenant — songs and praises — and the publicizing of the miracles to Hashem — for all the goods and kindnesses He performed for us and for our forefathers — at the Exodus from Egypt — and the splitting of the Red Sea — and the giving of the Torah — and so on — as it says[כמ"ש = כמו שכתוב — "as it is written." The standard citation abbreviation.]: "had He only done... it would have been enough for us — dayenu." And so too: each person — the kindnesses Hashem performed for him specifically — to give much thanks and praise to Hashem — and to yearn also for the future — to draw close to Hashem. And afterward one begins to count the Omer — for the first day of Pesach is the arousal from above — the awakening from Heaven — for every single Jew. And afterward one takes the awakening — and every person must awaken himself through the arousal from below — through the counting of the Omer — and to be ashamed before Hashem — how we are still so far. And to yearn for the receiving of the Torah — for then one is called a true human being — and to strengthen oneself not to fall from all that passes over him — and only to guard the mind from sinful thoughts and so on. And afterward one merits on Shavuos to the receiving of the Torah — through the holiness of the night — staying awake the entire night — for this is the essential — and the mikveh of Shavuos — in which one immerses — through which one merits to the holiness of the Crown — which one merits on Shavuos more than on Pesach — and also because this is through the arousal from below — which is the essential.

Segment 5
HE:
ע"כ למעה"ש תיכף ומיד בלי איחור כלל תכתוב לי מכתב בקשה שאבוא אצלך וגם מעט על הוצאות ומעט כסף חדשי. למעה"ש תיכף ומיד, אל תספר כלל למהקורב החדש מהקשר שנעשה בינינו וגם לא תדבר אתו שיחות סודיות אך בעבודת ה'

EN:
And now the time is propitious for the service of Hashem in joy — for the holy days of the month of Nisan are coming — for the entire month is holy — and holy with the holiness of Rosh Hashana[ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana."] and Yom Kippur[יו"כ = יום כיפור — "Yom Kippur."] — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל in Torah 5 ("Sound the Faith") in Likutay Moharan Tannina — that in this month: "strength and joy are in His place" — and the angels are joyful — and joy is in the world — through appointing all the kings and angels and ministers. [תורה ה' (תקעו אמונה) בליקוטי מוהר"ן תנינא — "Torah 5 ('Tiku Emunah — Sound the Faith') in Likutay Moharan Tannina." LM Part 2, §5. The Rebbe teaches that Rosh Chodesh Nisan is the Rosh Hashana of the kings — when all the celestial rulers of the year are appointed. The divine Name Havayah governs in order throughout Nisan — bringing kindness and joy.] And through joy one strengthens oneself in the service of Hashem — and is saved from the blemish of the covenant, G-d forbid.

Segment 6
HE:
ממני ידידך אחיך מצפה לראותך בשמחה

EN:
And so it is brought in Torah 70 in Likutay Moharan Part 1 — "Vayehi bayom hashemini" — the portion of this week — that on the 8th of Nisan they appoint the kings who lead — and we must request from Hashem that He give us a true leader — like Moses our Teacher, peace be upon him[ע"ה = עליו השלום — "peace be upon him." The biblical figure blessing.] — who has the power of drawing — to draw all of Israel toward him — and to draw the divine toward all of Israel. [תורה ע' בלקוטי מוהר"ן א' — "Torah 70 in Likutay Moharan Part 1." ע' = ayin = 70. The Torah opens with the verse "Vayehi bayom hashemini" — "And it was on the eighth day" (Leviticus 9:1) — the eighth day after the seven days of the Mishkan's inauguration, which corresponds to the 1st of Nisan. The Rebbe teaches that "the eighth day" also hints at the 8th of Nisan, when the Sanhedrin would appoint the kings who would lead Israel that year. The true Tzaddik/leader is in the aspect of Moses — who has the "power of drawing" (koach hamoshech) to draw all souls toward him and through him toward G-d.]

Segment 7
HE:
שמואל בן פייגא הורוויץ

EN:
And so it is brought in Torah 39 in Likutay Moharan Tannina — "Lechu Chazu" — "Go — see" — that the essential is the ultimate purpose — and for this the entire world was created: that Israel should merit to attain the ultimate purpose — through all the creatures in the world — through which they will merit the service of Hashem in truth. [That is: through gazing at the divine intellect within every thing — as brought in Torah 1 of Likutay Moharan Part 1 — "Ashrei tamimei darech" — "Happy are those who are wholesome in the way."] And this one merits only through the true Tzaddik — in the aspect of Moses — who can illuminate the ultimate purpose even to the lowest of the lowest — in the aspect of "the feet of the feet." And the time to merit to this leader is in the month of Nisan — as brought: Rosh Chodesh Nisan is the Rosh Hashana of kings. [And therefore one must greatly request from Hashem that we should merit to draw close to the true leader — through whom we will merit the true and eternal ultimate purpose — for which we came to this world.] And for the festivals — for Pesach is the head of the festivals.

Segment 8
HE:
חזק ואמץ וחטוף ואכול תורה וחטוף ושתה תפלה והתלבש עצמך במצוות כי רק זה ישאר מכל העמל והשאר הבל וריק ע"כ צריכים לזכור מה שצריכים לעשות בזה העולם ולשמוח בזה

EN:
And the holiness of Pesach is very wonderful — the beginning of Israel's drawing close to their Father in Heaven — in the aspect of Abraham the man of kindness — to serve Hashem through will and yearning and love and kindness. And Pesach is in the aspect of "peh sach" — the mouth speaks — for the speech emerges from exile — and one can speak the yearnings and longings of the heart — in words — to Hashem. And this is the essential holiness of hisbodidus — as brought in Torah 31 of Part 1 in Likutay Moharan — "Ayt lana bira" — "We have a well." [תורה ל"א חלק א' בליקוטי מוהר"ן — "אית לן בירא" — "Torah 31 of Part 1 — 'We have a well.'" ל"א = lamed(30) + aleph(1) = 31. The Rebbe's teaching that speaks of the "well" of prayer and hisbodidus — the source of living water from which one draws in exile. The "mouth comes out of exile" on Pesach: on this night the power of speech is released from its captivity — and one can finally speak freely to G-d the things the heart has been holding.] And the guarding from chametz is a great virtue for holiness and purity throughout the entire year.

Segment 9
HE:
ב"ה יום ג' ו' לעשי"ת פיעה"ק ירושלים תובב"א שלום וברכה וגח"ט אל מע"כ ידידי הנעלה נפשי ולבבי וכו' וכו' מוה"ר ישראל בער נ"י אחדשה"ט הנה הייתי אתמול אצל אחיך ואמר לי כי נחמן לקח את כסף שלו ונסע וגם ממנו לקח ב' שלינג. והיום בשוק ראיתי את נחמן ואמר לי כי תמול האט ער אן גווארין דעם אטו והיום נוסע וכבר קיבל קרטע (הוא הפסיד את האוטו והיום נוסע וכבר קיבל כרטיס). והנה אחי יקירי הבע"ד רוקד ועדיין לא לקחתי עצמי לעבודת השם ורודף אותי מכל הצדדים ואעפי"כ אינני מייאש עצמי והנני מחכה עדיין אולי יבא היום העת להתחיל בעבודת השם וכן תעשה גם אתה. והנה מאד אני רוצה לעשות לי סוכה מיוחדת וצריך לזה כסף וטרחה ה' יעזור לי לזה.

EN:
And the holiness of the Seder night of Pesach is very wonderful for all who bear the name of Israel — each one according to his level and his yearning — for it is an illumination not in the usual order — when Heaven shines the resting of the Shechinah and divine cleaving within the holy commandments: matzah — maror — charoset — four cups — saying the Haggadah aloud — the rectification of the covenant — songs and praises — and the publicizing of the miracles to Hashem — for all the goods and kindnesses He performed for us and for our forefathers — at the Exodus from Egypt — and the splitting of the Red Sea — and the giving of the Torah — and so on — as it says[כמ"ש = כמו שכתוב — "as it is written." The standard citation abbreviation.]: "had He only done... it would have been enough for us — dayenu." And so too: each person — the kindnesses Hashem performed for him specifically — to give much thanks and praise to Hashem — and to yearn also for the future — to draw close to Hashem.

Segment 10
HE:
יותר אין הזמן מסכים ממני ידידך מצפה לשלומך וטובתך שמואל הלוי הורוויץ

EN:
And afterward one begins to count the Omer — for the first day of Pesach is the arousal from above — the awakening from Heaven — for every single Jew. And afterward one takes the awakening — and every person must awaken himself through the arousal from below — through the counting of the Omer — and to be ashamed before Hashem — how we are still so far. And to yearn for the receiving of the Torah — for then one is called a true human being — and to strengthen oneself not to fall from all that passes over him — and only to guard the mind from sinful thoughts and so on. And afterward one merits on Shavuos to the receiving of the Torah — through the holiness of the night — staying awake the entire night — for this is the essential — and the mikveh of Shavuos — in which one immerses — through which one merits to the holiness of the Crown — which one merits on Shavuos more than on Pesach — and also because this is through the arousal from below — which is the essential.

Segment 11
HE:
נא לזכור בענין תפילין דר"ת שלי שהנחתים אצל ציון הק' ולדבר עם סנדיר טראוויץ ואמו ור' דוד אתרוג מענין הדפסה ולהראותם הכוכבי אור.

EN:
This fifty-second letter — Sunday, 19 Adar II 5722, Jerusalem — opens with mazal tov on a marriage and then delivers a concentrated Pesach-Nisan teaching drawing on five separate sections of Likutay Moharan in sequence.

Segment 12
HE:
נא ונא להרבות רחמים עבורי באלו הימים ובפרט על יום כפור במירון אצל ציון התא"ל זיע"א עבורי וב"ב ואבי שיחי' נא ונא

EN:
Nisan and its teachings (§3): LM II:5 ("Tiku Emunah"): all of Nisan is holy with Rosh Hashana/Yom Kippur holiness — joy among the angels — appointing kings — joy → strength in divine service → saved from blemish of the covenant. LM I:70 ("Vayehi bayom hashemini" — this week's portion): on the 8th of Nisan the true leaders are appointed — we must request the true leader like Moses — who has the koach hamoshech — the power of drawing all of Israel and drawing the divine toward all of Israel. LM II:39 ("Lechu Chazu"): the ultimate purpose of creation = Israel attaining it through all creatures → by seeing the divine intellect in every thing (LM I:1 "Ashrei tamimei darech") → only through the true Tzaddik in the aspect of Moses → who can illuminate the purpose even in the lowest levels ("feet of the feet").

Segment 13
HE:
תאמר לר' נתן חנהס' שיותר ממאה וחמישים עלי הדס לא ישלח לי כי אין ביכלתי למכרם

EN:
Pesach through Shavuos (§4): Pesach = peh sach — the mouth speaks; the speech comes out of exile; hisbodidus is possible (LM I:31 — "Ayt lana bira"). Guarding from chametz = virtue for the entire year. The Seder: illumination not in the usual order — matzah, maror, charoset, four cups, Haggadah aloud = tikkun habrit, dayenu. Day 1 Pesach = atirutha d'lei'la for all of Israel. Omer = atirutha diletata → shame before G-d → strengthen not to fall → guard the mind. Shavuos: staying awake the entire night (the essential) + mikveh → holiness of the Crown (Keter) → greater than Pesach → because it is atirutha diletata.

Key terms: LM II:5 — Tiku Emunah — Nisan = Rosh Hashana of kings · LM I:70 — Vayehi bayom hashemini — 8 Nisan; koach hamoshech · LM II:39 — Lechu Chazu — the ultimate purpose; the feet of the feet · LM I:31 — Ayt lana bira — peh sach — the mouth comes out of exile · Seder = illumination not in the usual order — atirutha d'lei'la · Omer = atirutha diletata — shame; guard the mind · Shavuos = Keter; greater than Pesach; atirutha diletata is the essential



# Stay in Meron — There Is Still Hope to Be Together All Summer
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/53/

Stay in Meron — There Is Still Hope to Be Together All Summer
מכתב 53
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/53

Segment 1
HE:
ב"ה יום ו' עש"ק פרשת לך לך

EN:
Peace and blessing and a good inscribing and sealing — and a good and sweet new year — and all good forever — to his honor — my beloved, my dear — the precious one — who yearns for the service of Hashem in truth and in wholeness — from the precious Breslover Chassidim[מאנ"ש = מאנשי שלומינו — "from the people of our peace / from our Chassidim." Here specifically: from the Breslover community.] — who draw from the flowing river — the source of wisdom — the true Tzaddik — who makes Rosh Hashana[ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana." The Rebbe is described as "the one who makes Rosh Hashana" — a reference to his specific instruction that his Chassidim gather at his gravesite in Uman for Rosh Hashana.] — and who can judge every person favorably — and so on — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — "the honor of our master, our teacher, our Rabbi." The full salutation honorific.]... may his light shine, may G-d protect him — and all his household, may they live.[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household." The standard extension of the blessing.] [שואבים מנחל נובע מקור חכמה — "who draw from the flowing river — the source of wisdom." The salutation echoes Letter 47 — the epithet for the spiritual source that flows from the true Tzaddik, drawing on Proverbs 18:4 and Ezekiel 47:1. הצדיק האמיתי שעושה ר"ה — "the true Tzaddik who makes Rosh Hashana" — a reference to the Rebbe's well-known teaching that the gathering at his gravesite in Uman for Rosh Hashana is a central element of his mission, and that he specifically "makes" (facilitates / leads) Rosh Hashana for all who connect to him.]

Segment 2
HE:
לכבוד אהובי ידידי יקירי מוה"ר דוד קלמנוויטש נא למסור את הספרים שלי לידידי היקר מו"ה יעקוב זאב ברזיסיקי נ"י שיתן לך החמשה שילנג.

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his precious letter of 16 Tammuz with his precious donation for a pidyon for him — and many thanks to you — and may the merit of the commandment stand for you — for abundant good — and for all the blessings written in the Torah — and all your wishes for good. And may you be inscribed and sealed in the book of the true righteous ones — for a good life and for peace — and a good and sweet new year. So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
Yiddish — Should One Pursue Business for More Charity, or Remain a Children's Torah Teacher? "And what you asked me: whether you should engage in business — perhaps you would earn more — to be able to sustain our Chassidim and to do commandments — or whether you should remain in the livelihood of teaching children — even though the money is less. What shall I say to you? There is no doubt with me at all: that you should remain in the teaching. Just as you yourself write — how satisfied you are that you study with the children — and you have pleasure from it." "And in truth this is very good — that you sit with the holy Torah — for one word of Torah stands higher than all the commandments. And the Rebbe says in the Sefer HaMidos — the entry 'Study' — paragraph 33: 'The habit of study surpasses the fulfillment of all the commandments.' And in particular with children — the breath of the mouth that has no sin — for the world stands on their Torah. It is true that the commandment of charity also stands against all the commandments — but nonetheless: Torah is the aspect of 'your tent' (ahalecha) — the inner dimension — and charity is 'your going out' (tzaytecha) — the outer dimension. You fulfill it by giving your tithe. And in particular — to go out to the street to trade — who knows whether you would even earn more than what you have now. And even if you would have golden successes — sitting with the Torah and the service of Hashem is far more important. And in particular on the street one cannot avoid sins — looking at what is forbidden — and thoughts and sinful musings and so on — and even if you were certain you would not — still: when one is with the Torah and the service of Hashem — one is more refined — and not so physical as from the street. And the charity you give — however much you give — is precious to Hashem as if you had given much — for He knows your desires."



# Letter 13 י"ג
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/54/

Letter 13 י"ג
מכתב 54
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/54

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' פרשת שופטים ב' דר"ח אלול פעה"ק ירוש' ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — my beloved, my dear, my precious — who yearns for the service of Hashem and for drawing close to our master the Rebbe זצ"ל in truth — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Meir[כמה"ר = כבוד מורינו הרב — "the honor of our master, our teacher, our Rabbi." The standard salutation honorific.], may his light shine — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live. [כמה"ר מאיר — "our master Rabbi Meir." כמה"ר = כבוד מורינו הרב — the standard honorific. R' Meir — an otherwise unidentified correspondent. The closing greetings mention R' Hirsch Vasilefsky (likely a relative of R' Tzvi Yosef Vasilefsky of Letters 47 and 53) and R' Eliezer Shlomo.]

Segment 2
HE:
לנכון נתקבל מהאשה הכבודה הגבאית מרת פייגע שיינברג שתחי' לאיט"א סך 50 גראי' בשביל עניי רוסי' הגוועים רח"ל ברעב בעירום וחוסר כל ה' ישמרינו ונשלח להם ושכר גודל המצוה אין לשער ויכולה היא שתגן באלף המגן ואנא אחב"י רחמנים בני רחמנים חוסו וחמלו על אחיכם הנדכאים וסובלים חרפת רעב ובזכות זה תזכו לכוח"ט ושנה טובה ומתוקה ונזכה לראות בבנין ציון וירושלים בב"א הכ"ד הכותב שמואל הורוויץ נשיא ישיבת ברסלב לתורה ותפלה

EN:
Yiddish — Joy at Visiting the Rebbe's Gravesite on Chanukah; The Omer = 49 Gates of Teshuvah "After greeting you with great love and wishing you all good forever — your precious letter with the money I received on Pesach — and you truly gave us life. May Hashem always give you life — and may you merit all the blessings written in the Torah — and all good forever. Certainly you must greatly give yourselves life — that you merited to be by the Rebbe זצ"ל at the holy gravesite — in particular on Chanukah — certainly this is the greatest merit in the world. May Hashem help you to merit more and more — in the service of Hashem — both in the physical and the spiritual — children, life, and sustenance — and all good forever. Amen." "Now — the days of the Omer count — one must recite Psalms every day — which is propitious for teshuvah — as brought in Likutay Moharan Part 2 (§73). And these are the forty-nine days of the Omer count — corresponding to the forty-nine gates of teshuvah[מ"ט = מ"ט = mem(40) + tes(9) = 49. The forty-nine gates of teshuvah — corresponding to the forty-nine gates of impurity from which Israel was saved at the Exodus, and now to be reclaimed through the forty-nine days of Omer count.] — that we must return in teshuvah to Hashem. [The essential: through Psalms and hisbodidus and longings and yearnings toward Hashem — and shame before Him, may He be blessed.] And Shavuos — which is the fiftieth day of the count..."

Segment 3
HE:
לאחי ר' ישראל דוב נ"י

EN:
Hebrew Translation; The Full Teaching: Pesach = Atirutha D'Lei'la; Omer = 49 Gates of Teshuvah; Shavuos = Crown; The Fiftieth Gate; Staying Awake; Dancing All Night [After regards with great love and wishing you all good forever — I received your precious letter with the money on Pesach — and you truly gave us life. May Hashem always give you life — and may you merit all the blessings written in the Torah and all good forever. Certainly you must greatly give yourselves life — that you merited to be by our master the Rebbe at the holy gravesite — in particular on Chanukah — certainly this is the greatest merit in the world. May Hashem help you to merit more and more — in the service of Hashem — both in the physical and spiritual — children, life, and sustenance — and all good. Amen. Now — the days of the Omer count — one must recite Psalms every day — which is propitious for teshuvah — as brought in Likutay Moharan Part 2 (§73). And these are the forty-nine days of the Omer count — corresponding to the forty-nine gates of teshuvah[מ"ט = מ"ט = mem(40) + tes(9) = 49. The forty-nine gates of teshuvah — corresponding to the forty-nine gates of impurity from which Israel was saved at the Exodus, and now to be reclaimed through the forty-nine days of Omer count.] — that we must return in teshuvah to Hashem. [The essential: through Psalms and hisbodidus and longings and yearnings toward Hashem — and shame before Him, may He be blessed.] And Shavuos — which is the fiftieth day from the count — then the teshuvah comes from Hashem Himself, may He be blessed — who returns to us from the fiftieth gate of holiness. And all the days of the Omer are the arousal from below that is ours. For Pesach is the arousal from above — from Hashem Himself — the beginning of Israel's drawing close — when He took us out of Egypt and drew us close to Him. And this is the vitality and the awakening of holiness that comes to every single Jew [each one according to his merit and his preparation] — on Pesach — and in particular on the first night of Pesach — and the holy Seder — in which all the holy lights and the holy expanded minds are hinted — from Chochmah to Malchus at once. And this is: through this great holiness He redeemed us from Egypt. And so too in every generation and at every time — this illumination shines on Pesach. [And so too at the beginning of every person's drawing close to Hashem — this is in the aspect of Pesach — when chametz is forbidden — meaning: sadness and anger — and one should only think about serving Hashem with joy and giving thanks and praise to Hashem for the miracles and the wonders.] And afterward — the great light departs — and one must count the Omer — which is the arousal from below that is ours — to know that we are still in the aspect of an animal — this is the aspect of the Omer offering of barley — which is animal food — that was offered in the Holy Temple before the receiving of the Torah. And we count each day and say: "today is such-and-such of the Omer" — and we are still far from holy Shavuos — to receive the Torah — and we are ashamed before Hashem for this — and we wait greatly. [For this is the essential: to wait greatly — greatly — almost all one's days — counting the Omer — to yearn to come to the true service of Hashem — and then in the end he will come to this.] And we long and yearn: when shall we reach holy Shavuos — the receiving of the Torah? And then on holy and awesome Shavuos — one merits to all the holy lights of Pesach — and more — for then one also merits to the Crown [כתר — "the Crown." Keter — the highest of the ten Sefirot — the aspect of pure divine will and the level beyond rational attainment. The Omer-waiting generates the vessels for receiving the Keter on Shavuos — a level not accessible on Pesach — because Keter can only be received through atirutha diletata (the arousal from below), not through the atirutha d'lei'la (the arousal from above) of Pesach.] — [which one does not merit except through the arousal from below] — through the staying-awake of the entire night — and not sleeping even a moment — and all the destiny of the person[הוראות האדם = הוראות האדם — "the destiny / spiritual direction of the person." Hora'os — from the root ירה (to direct / to instruct). The Arizal teaches that the entire spiritual direction and fate of the person for the coming year is determined on Shavuos night.] depends on this night — as brought in the writings of the Arizal. And the essential is: to be awake [and on Hoshana Raba the essential is the recitation] — and to study and recite the Tikkun Leil Shavuos — and to rejoice the entire night. [And the essential: to be awake — and on Hoshana Raba the essential is the recitation — and to study and recite the Tikkun Leil Shavuos — and to rejoice the entire night.] As brought in the holy Zohar. And it is well known: that the holy Tzaddik[הרה"צ = הרב הצדיק — "the holy Tzaddik / the saintly Rabbi." The standard honorific for a Chassidic master of the highest spiritual level.] the Maggid of Tirhovatz [הרה"צ המגיד מטירהוואצא — "the holy Tzaddik[הרה"צ = הרב הצדיק — "the holy Tzaddik / the saintly Rabbi." The standard honorific for a Chassidic master of the highest spiritual level.] the Maggid of Tirhovatz." Rabbi Moshe Leib of Sassov (1745–1807), one of the great early Chassidic masters — known for his exceptional love of every Jew and his extraordinary joy. Tirhovatz (Tirhovitch) was one of the places associated with his activity.] and the holy Tzaddik R' Nachum זצ"ל of Chernobyl [הרה"צ ר' נחום ז"ל מטשרנאביל — "the holy Tzaddik Rabbi Nachum of blessed memory of Chernobyl." Rabbi Menachem Nachum Twersky of Chernobyl (1730–1797) — a major disciple of the Ba'al Shem Tov and of R' Dov Ber the Maggid of Mezeritch. Author of "Me'or Einayim" (The Light of the Eyes). He and the Maggid of Tirhovatz were close friends and spiritual companions.] — who were companions — were always together for the entire Shavuos — and danced together the entire night. And in the old age of the holy Tzaddik R' Nachum זצ"ל — when he was unable to — he sent his son the holy Tzaddik R' Mordechai of Chernobyl זצ"ל to the holy Tzaddik[הרה"צ = הרב הצדיק — "the holy Tzaddik / the saintly Rabbi." The standard honorific for a Chassidic master of the highest spiritual level.] the Maggid of Tirhovatz זצ"ל for Shavuos — and they danced together the entire night. And in Uman — I remember — that on Shavuos night — the dancing did not stop even for a moment: some were reciting the Tikkun Leil Shavuos — and some were dancing — and so they alternated with each other. And the essential is to be awake — not to sleep. And the mikveh of Shavuos — of the fiftieth gate of holiness — [see Torah 56 of Likutay Moharan at length] [תורה נ"ו מלקוטי מוהר"ן — "Torah 56 of Likutay Moharan." נ"ו = nun(50) + vav(6) = 56. LM Part 1, §56 — a major teaching on the fiftieth gate and the mikveh of Shavuos. The fiftieth gate (sha'ar hachamsim) is the level of absolute divine transcendence that cannot be approached through one's own efforts — only through G-d's own arousal from above (atirutha d'lei'la). The mikveh of Shavuos is a spiritual immersion that purifies at this highest level.] — and the prayer of Shavuos with intention and yearning and awakening — through this we merit to the holiness of the Crown too[ג"כ = גם כן — "also / as well."] — and everything through the arousal from below that is ours. May Hashem grant us merit for all these holy lights and holinesses in their completeness. So may it be His will. Amen.]

Segment 4
HE:
לנכון קבלתי והנני מבקשך לראות לשלוח נעלים כי יש לי חרפה גד' וגם מזיק לי לעבודה ויכתוב מתי יסע לירושלים ומשלום בתו תי' שמחה

EN:
The Golden Calf Warning at R' Nossan's Great Shavuos; The Rebbe's Rosh Hashana Repairs Everything; Adam's Rectification — the Arizal And all of this is preparation for Rosh Hashana — when in the Musaf prayer one says: "You were revealed" and so on — "and with the sound of the shofar" — and so on — for in truth all the rectification should have happened on Shavuos — but it was corrupted through the Golden Calf — may G-d have mercy[רח"ל = רחמנא ליצלן — "may the Merciful One save us." The Aramaic expression of alarm at a terrible spiritual calamity.]. [ע"י העגל רח"ל — "through the Golden Calf — may G-d have mercy[רח"ל = רחמנא ליצלן — "may the Merciful One save us." The Aramaic expression of alarm at a terrible spiritual calamity.]." The Golden Calf (the sin of the golden calf — Exodus 32) was committed forty days after the revelation at Sinai. The Kabbalistic tradition holds that the sin of the Golden Calf shattered the complete rectification that would have been achieved at Shavuos — and ever since, the complete rectification must be pursued through Elul, Rosh Hashana, Yom Kippur, and Sukkos in a partial, graduated manner. Only the Messiah will restore what was lost.] [And it is well known: that at the time of our master R' Nossan's great Shavuos — when more than sixty of our Chassidim were by him for Shavuos — and there was a great awakening — he said to them: they must see and take care not to make the Golden Calf afterward, G-d forbid.] And therefore from then until the Messiah comes — one is compelled to do the rectifications of the month of Elul [the forty days when Moses our Teacher[מרע"ה = משה רבינו עליו השלום — "Moses our Teacher, peace be upon him."] was on the mountain to receive the Second Tablets] — and the essential: the Rosh Hashana of our master the Rebbe זצ"ל. [For also in all the gatherings that are in the name of our master the Rebbe זצ"ל — in every place where they gather together for Rosh Hashana — in connection to our master the Rebbe זצ"ל — the rectifications of the Rosh Hashana of our master the Rebbe זצ"ל himself are performed there.] And as brought in the writings of the Arizal: that Adam was created on Rosh Hashana — and he should have himself accomplished the entire rectification — through praying for rain and fulfilling the prohibition not to eat from the Tree of Knowledge — and this would have been the rectification of all the worlds. But when he sinned and so on — now every year one must perform the rectifications bit by bit — from Elul and Rosh Hashana until Simchas Torah — when the rectification of that year is complete. And our master the Rebbe זצ"ל said: that by him — all the rectifications are accomplished on the first night of Rosh Hashana. [And therefore on Rosh Hashana night — he passes through with all his people — the first night. On Rosh Hashana — the completely righteous are written and sealed immediately for life.] So may it be His will. Amen.

Segment 5
HE:
ממני אחיך שמואל הורוויץ

EN:
Now — the days of the Omer count — one must recite Psalms every day — which is propitious for teshuvah — as brought in Likutay Moharan Part 2 (§73). And these are the forty-nine days of the Omer count — corresponding to the forty-nine gates of teshuvah[מ"ט = מ"ט = mem(40) + tes(9) = 49. The forty-nine gates of teshuvah — corresponding to the forty-nine gates of impurity from which Israel was saved at the Exodus, and now to be reclaimed through the forty-nine days of Omer count.] — that we must return in teshuvah to Hashem. [The essential: through Psalms and hisbodidus and longings and yearnings toward Hashem — and shame before Him, may He be blessed.] And Shavuos — which is the fiftieth day from the count — then the teshuvah comes from Hashem Himself, may He be blessed — who returns to us from the fiftieth gate of holiness.

Segment 6
HE:
[חסר]

EN:
[After regards with great love and wishing you all good forever — I received your precious letter with the money on Pesach — and you truly gave us life. May Hashem always give you life — and may you merit all the blessings written in the Torah and all good forever. Certainly you must greatly give yourselves life — that you merited to be by our master the Rebbe at the holy gravesite — in particular on Chanukah — certainly this is the greatest merit in the world. May Hashem help you to merit more and more — in the service of Hashem — both in the physical and spiritual — children, life, and sustenance — and all good. Amen.

Segment 7
HE:
צער ועגמ"נ גדול מזה שיש לך יסורים ממני ממכתבים הן אמנם כי אני מתרשל הרבה מלכתוב מסבת פנאי ועצלות וכו' אבל הלא אעפי"כ כתבתי לך ואפשר לא כתבתי האדרעס נכון ועכ"פ מעתה אקוה איה"ש שלא יהי לך יסורים מזה ונא להשתדל בגין כסף כי דוחקי גדול מאד מאד ה' ירחם.

EN:
And all the days of the Omer are the arousal from below that is ours. For Pesach is the arousal from above — from Hashem Himself — the beginning of Israel's drawing close — when He took us out of Egypt and drew us close to Him. And this is the vitality and the awakening of holiness that comes to every single Jew [each one according to his merit and his preparation] — on Pesach — and in particular on the first night of Pesach — and the holy Seder — in which all the holy lights and the holy expanded minds are hinted — from Chochmah to Malchus at once. And this is: through this great holiness He redeemed us from Egypt. And so too in every generation and at every time — this illumination shines on Pesach. [And so too at the beginning of every person's drawing close to Hashem — this is in the aspect of Pesach — when chametz is forbidden — meaning: sadness and anger — and one should only think about serving Hashem with joy and giving thanks and praise to Hashem for the miracles and the wonders.] And afterward — the great light departs — and one must count the Omer — which is the arousal from below that is ours — to know that we are still in the aspect of an animal — this is the aspect of the Omer offering of barley — which is animal food — that was offered in the Holy Temple before the receiving of the Torah. And we count each day and say: "today is such-and-such of the Omer" — and we are still far from holy Shavuos — to receive the Torah — and we are ashamed before Hashem for this — and we wait greatly. [For this is the essential: to wait greatly — greatly — almost all one's days — counting the Omer — to yearn to come to the true service of Hashem — and then in the end he will come to this.] And we long and yearn: when shall we reach holy Shavuos — the receiving of the Torah? And then on holy and awesome Shavuos — one merits to all the holy lights of Pesach — and more — for then one also merits to the Crown [כתר — "the Crown." Keter — the highest of the ten Sefirot — the aspect of pure divine will and the level beyond rational attainment. The Omer-waiting generates the vessels for receiving the Keter on Shavuos — a level not accessible on Pesach — because Keter can only be received through atirutha diletata (the arousal from below), not through the atirutha d'lei'la (the arousal from above) of Pesach.] — [which one does not merit except through the arousal from below] — through the staying-awake of the entire night — and not sleeping even a moment — and all the destiny of the person[הוראות האדם = הוראות האדם — "the destiny / spiritual direction of the person." Hora'os — from the root ירה (to direct / to instruct). The Arizal teaches that the entire spiritual direction and fate of the person for the coming year is determined on Shavuos night.] depends on this night — as brought in the writings of the Arizal.

Segment 8
HE:
ונא לכתוב ולשלוח הן מכתבים הן כסף על האדרעס ר' נתן באטילמאכר ולכתוב משלומך ומשלום אמי שתחי והילדים שי"נ הכל בפרוטרוט

EN:
And the essential is: to be awake [and on Hoshana Raba the essential is the recitation] — and to study and recite the Tikkun Leil Shavuos — and to rejoice the entire night. [And the essential: to be awake — and on Hoshana Raba the essential is the recitation — and to study and recite the Tikkun Leil Shavuos — and to rejoice the entire night.] As brought in the holy Zohar. And it is well known: that the holy Tzaddik[הרה"צ = הרב הצדיק — "the holy Tzaddik / the saintly Rabbi." The standard honorific for a Chassidic master of the highest spiritual level.] the Maggid of Tirhovatz [הרה"צ המגיד מטירהוואצא — "the holy Tzaddik[הרה"צ = הרב הצדיק — "the holy Tzaddik / the saintly Rabbi." The standard honorific for a Chassidic master of the highest spiritual level.] the Maggid of Tirhovatz." Rabbi Moshe Leib of Sassov (1745–1807), one of the great early Chassidic masters — known for his exceptional love of every Jew and his extraordinary joy. Tirhovatz (Tirhovitch) was one of the places associated with his activity.] and the holy Tzaddik R' Nachum זצ"ל of Chernobyl [הרה"צ ר' נחום ז"ל מטשרנאביל — "the holy Tzaddik Rabbi Nachum of blessed memory of Chernobyl." Rabbi Menachem Nachum Twersky of Chernobyl (1730–1797) — a major disciple of the Ba'al Shem Tov and of R' Dov Ber the Maggid of Mezeritch. Author of "Me'or Einayim" (The Light of the Eyes). He and the Maggid of Tirhovatz were close friends and spiritual companions.] — who were companions — were always together for the entire Shavuos — and danced together the entire night. And in the old age of the holy Tzaddik R' Nachum זצ"ל — when he was unable to — he sent his son the holy Tzaddik R' Mordechai of Chernobyl זצ"ל to the holy Tzaddik[הרה"צ = הרב הצדיק — "the holy Tzaddik / the saintly Rabbi." The standard honorific for a Chassidic master of the highest spiritual level.] the Maggid of Tirhovatz זצ"ל for Shavuos — and they danced together the entire night. And in Uman — I remember — that on Shavuos night — the dancing did not stop even for a moment: some were reciting the Tikkun Leil Shavuos — and some were dancing — and so they alternated with each other. And the essential is to be awake — not to sleep. And the mikveh of Shavuos — of the fiftieth gate of holiness — [see Torah 56 of Likutay Moharan at length] [תורה נ"ו מלקוטי מוהר"ן — "Torah 56 of Likutay Moharan." נ"ו = nun(50) + vav(6) = 56. LM Part 1, §56 — a major teaching on the fiftieth gate and the mikveh of Shavuos. The fiftieth gate (sha'ar hachamsim) is the level of absolute divine transcendence that cannot be approached through one's own efforts — only through G-d's own arousal from above (atirutha d'lei'la). The mikveh of Shavuos is a spiritual immersion that purifies at this highest level.] — and the prayer of Shavuos with intention and yearning and awakening — through this we merit to the holiness of the Crown too[ג"כ = גם כן — "also / as well."] — and everything through the arousal from below that is ours. May Hashem grant us merit for all these holy lights and holinesses in their completeness. So may it be His will. Amen.]

Segment 9
HE:
איה"ש בשבוע הבאה אכתוב באריכות

EN:
And all of this is preparation for Rosh Hashana — when in the Musaf prayer one says: "You were revealed" and so on — "and with the sound of the shofar" — and so on — for in truth all the rectification should have happened on Shavuos — but it was corrupted through the Golden Calf — may G-d have mercy[רח"ל = רחמנא ליצלן — "may the Merciful One save us." The Aramaic expression of alarm at a terrible spiritual calamity.]. [ע"י העגל רח"ל — "through the Golden Calf — may G-d have mercy[רח"ל = רחמנא ליצלן — "may the Merciful One save us." The Aramaic expression of alarm at a terrible spiritual calamity.]." The Golden Calf (the sin of the golden calf — Exodus 32) was committed forty days after the revelation at Sinai. The Kabbalistic tradition holds that the sin of the Golden Calf shattered the complete rectification that would have been achieved at Shavuos — and ever since, the complete rectification must be pursued through Elul, Rosh Hashana, Yom Kippur, and Sukkos in a partial, graduated manner. Only the Messiah will restore what was lost.] [And it is well known: that at the time of our master R' Nossan's great Shavuos — when more than sixty of our Chassidim were by him for Shavuos — and there was a great awakening — he said to them: they must see and take care not to make the Golden Calf afterward, G-d forbid.] And therefore from then until the Messiah comes — one is compelled to do the rectifications of the month of Elul [the forty days when Moses our Teacher[מרע"ה = משה רבינו עליו השלום — "Moses our Teacher, peace be upon him."] was on the mountain to receive the Second Tablets] — and the essential: the Rosh Hashana of our master the Rebbe זצ"ל. [For also in all the gatherings that are in the name of our master the Rebbe זצ"ל — in every place where they gather together for Rosh Hashana — in connection to our master the Rebbe זצ"ל — the rectifications of the Rosh Hashana of our master the Rebbe זצ"ל himself are performed there.] And as brought in the writings of the Arizal: that Adam was created on Rosh Hashana — and he should have himself accomplished the entire rectification — through praying for rain and fulfilling the prohibition not to eat from the Tree of Knowledge — and this would have been the rectification of all the worlds. But when he sinned and so on — now every year one must perform the rectifications bit by bit — from Elul and Rosh Hashana until Simchas Torah — when the rectification of that year is complete. And our master the Rebbe זצ"ל said: that by him — all the rectifications are accomplished on the first night of Rosh Hashana. [And therefore on Rosh Hashana night — he passes through with all his people — the first night. On Rosh Hashana — the completely righteous are written and sealed immediately for life.] So may it be His will. Amen.

Segment 10
HE:
[חסר]

EN:
And all of this is preparation for Rosh Hashana — when in the Musaf prayer one says: "You were revealed" and so on — "and with the sound of the shofar" — and so on — for in truth all the rectification should have happened on Shavuos — but it was corrupted through the Golden Calf — may G-d have mercy[רח"ל = רחמנא ליצלן — "may the Merciful One save us." The Aramaic expression of alarm at a terrible spiritual calamity.]. [ע"י העגל רח"ל — "through the Golden Calf — may G-d have mercy[רח"ל = רחמנא ליצלן — "may the Merciful One save us." The Aramaic expression of alarm at a terrible spiritual calamity.]." The Golden Calf (the sin of the golden calf — Exodus 32) was committed forty days after the revelation at Sinai. The Kabbalistic tradition holds that the sin of the Golden Calf shattered the complete rectification that would have been achieved at Shavuos — and ever since, the complete rectification must be pursued through Elul, Rosh Hashana, Yom Kippur, and Sukkos in a partial, graduated manner. Only the Messiah will restore what was lost.] [And it is well known: that at the time of our master R' Nossan's great Shavuos — when more than sixty of our Chassidim were by him for Shavuos — and there was a great awakening — he said to them: they must see and take care not to make the Golden Calf afterward, G-d forbid.] And therefore from then until the Messiah comes — one is compelled to do the rectifications of the month of Elul [the forty days when Moses our Teacher[מרע"ה = משה רבינו עליו השלום — "Moses our Teacher, peace be upon him."] was on the mountain to receive the Second Tablets] — and the essential: the Rosh Hashana of our master the Rebbe זצ"ל. [For also in all the gatherings that are in the name of our master the Rebbe זצ"ל — in every place where they gather together for Rosh Hashana — in connection to our master the Rebbe זצ"ל — the rectifications of the Rosh Hashana of our master the Rebbe זצ"ל himself are performed there.] And as brought in the writings of the Arizal: that Adam was created on Rosh Hashana — and he should have himself accomplished the entire rectification — through praying for rain and fulfilling the prohibition not to eat from the Tree of Knowledge — and this would have been the rectification of all the worlds. But when he sinned and so on — now every year one must perform the rectifications bit by bit — from Elul and Rosh Hashana until Simchas Torah — when the rectification of that year is complete. And our master the Rebbe זצ"ל said: that by him — all the rectifications are accomplished on the first night of Rosh Hashana. [And therefore on Rosh Hashana night — he passes through with all his people — the first night. On Rosh Hashana — the completely righteous are written and sealed immediately for life.] So may it be His will. Amen.

Segment 11
HE:
תורה ותעשה כנ"ל... ובזה תבלה רוב היום... מלבד איזה שיעור אוס גיסין זיך דאס הארץ... ללמוד ולהתפלל רוב היום כנ"ל בשמחה וחיות. איזה שעה לבד בהשתפכות הנפש או בחצות או בזמן אחר. ומלבד איזה שיעורים קבועים בש"ע ומשניות ועין יעקוב וכו'.

EN:
This fifty-fourth letter — Tuesday, 25 Nisan, from Meron — to R' Meir — opens with joy at the correspondent's recent visit to the Rebbe's gravesite on Chanukah. The main body delivers the Pesach-Omer-Shavuos teaching in the Yiddish/Hebrew dual structure, then a remarkable postscript on the Golden Calf, the Rebbe's Rosh Hashana, and Adam's original rectification.

Segment 12
HE:
כי גמרתי ואגמור איך...

EN:
The Omer (§§2–3): LM II:73 — Psalms propitious for teshuvah. 49 Omer days = 49 gates of teshuvah. Shavuos = the 50th day = teshuvah from Hashem Himself from the fiftieth gate of holiness. Pesach = atirutha d'lei'la (all lights from Chochmah to Malchus at once). Omer = atirutha diletata — we are still "animals" (barley = animal food). Wait greatly — yearn for Shavuos. Shavuos: all the lights of Pesach + the Crown (Keter) — which is received only through atirutha diletata. Staying awake the entire night = the essential; all the person's destiny depends on this night (Arizal). Oral tradition: the Maggid of Tirhovatz and R' Nachum of Chernobyl danced together all Shavuos night — in R' Nachum's old age he sent his son R' Mordechai. At Uman: half the gathering recited the Tikkun Leil Shavuos while the other half danced — then they switched. LM §56 on the mikveh of the fiftieth gate.

Segment 13
HE:
אספירין אכי"ר. הנני מוכן בעזהי"ת באלו הימים מכתב ארוך לאומן להזכירני על ציון הק' בער"ה תזרז א"ע לשלוח לי צעטיל עם השמות שלכם והבקשות. וגם תתן מעט כסף על שליחת אתרוג לאומן. עוד בזה השבוע לזרז בזה הנ"ל. הנני מחכה בעזהית קודם ר"ה להיות אצלך ובמירון פעם א' הנני מחכה בשבוע זו או בשבוע הבא ליסע לתל אביב על יום א' לקבל הכתבים שאצל בנו של ר' שמואל העשיל ז"ל שכתב שאבוא ליקח.

EN:
The postscript (§4): The Golden Calf corrupted the complete Shavuos rectification. R' Nossan's great Shavuos (60+ Chassidim): "See that you do not make the Golden Calf afterward." Therefore from then until the Messiah: Elul (40 days of Moses on the mountain for the Second Tablets) → the Rebbe's Rosh Hashana. Even in other Breslov gatherings for Rosh Hashana — the Rebbe's rectifications are performed. The Arizal on Adam: created on Rosh Hashana, should have rectified all the worlds through prayer and abstaining from the Tree of Knowledge. His sin = now the rectification is spread over Elul–Simchas Torah. The Rebbe: all the rectifications happen by him on the first night of Rosh Hashana — he passes through with all his people that first night.

Segment 14
HE:
ממני ידידך המצפה לישועת השי"ת שמואל הורוויץ

EN:
Key terms: LM II:73 — Psalms for teshuvah during the Omer · 49 Omer days = 49 gates of teshuvah · Shavuos = 50th day = teshuvah from Hashem from the 50th gate of holiness · Pesach = atirutha d'lei'la; Omer = atirutha diletata; Shavuos = Keter · Staying awake all Shavuos night = the essential; all destiny depends on it · The Maggid of Tirhovatz and R' Nachum of Chernobyl — dancing all Shavuos night · LM §56 — the mikveh of the fiftieth gate of holiness · The Golden Calf warning — R' Nossan's great Shavuos with 60+ Chassidim · Adam created on Rosh Hashana — should have rectified all the worlds — Arizal · The Rebbe's Rosh Hashana = all rectifications accomplished on the first night

Volume One • Letter 54

📜 Translator's Summary — Letter 54 [Added by the translator]



# The Betrothal is Concluded — With Joy and Great Satisfaction
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/55/

The Betrothal is Concluded — With Joy and Great Satisfaction
מכתב 55
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/55

Segment 1
HE:
יום ג' פ' ויצא ה' כסלו תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — my beloved, my dear, my precious — the revered Chassid[הרה"ח = הרב החסיד — "the revered Chassid." The standard Chassidic honorific.] — who yearns and longs for the service of Hashem[עבוה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem."] in truth — and for drawing close to our master the Rebbe זצ"ל in truth — and so on — his honor, his splendor, his glory, our master... may his light shine — and all his household, may they live. [הרה"ח — הרב החסיד — "the revered Chassid." The honorific applied here to an unnamed recipient.]

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס לכבוד ידידינו היקר מאנ"ש הנאהבים והנחמדים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות הצדיק האמת באמת כש"ת כמהר"ר ארי' וויינשטאק נ"י שליט"א

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר כיאות, לנכון קבלתי מכתבו היקר עם הכנסת כלה ל"ג דולר, ומה מאד החייתני בזה כי המצב שלנו אין לשער כי קרוב מאד להחתונה ועדיין לא נפדה הדירה שעולה לכמה וכמה אלפים ל"י וכן לא נפדו הרהטים והמלבושים וכן שאר הוצאות החתונה המרובים ה' ירחם. אנא לעשות כל היכולת בזה וגם לעורר אנ"ש היקרים לסייעות בזה בכל היכולת ובפרט חבירינו היקר והנעלה ר' אליעזר שלמה בן מלכה נ"י והרה"ח ר' צבי ור' מאיר קאלמנאוויץ ושאר אנ"ש לסייע בזה בכל הכוחות. וזכות המצוה הגדולה הזאת תגן עליכם באלף המגן ותזכו לרב טוב הצפון ולכל הברכות שבתורה ולכל טוב סלה.

EN:
Hachnasat Kallah for a Torah Scholar's Bride; Charity for Those With No Advocate; Charity Sweetens Judgment; LM Torah 2 — "In Your Mouth — This Is Charity" Many thanks for your gift — and may the merit of this great commandment — which is among those things of which the fruits are eaten in this world[בעוה"ז = בעולם הזה — "in this world."] while the principal remains for the World to Come[לעוה"ב = לעולם הבא — "for the World to Come."] [מהדברים שהפירות נאכלין בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב — "from among those things of which the fruits are eaten in this world[בעוה"ז = בעולם הזה — "in this world."] while the principal remains for the World to Come[לעוה"ב = לעולם הבא — "for the World to Come."]." A phrase from the Mishnah (Peah 1:1) — listing commandments that bring reward both in this world and in the World to Come. The full list includes: honoring one's father and mother, deeds of lovingkindness, bringing peace between a person and his companion — and Torah study "equals them all." Hachnasat kallah — helping to outfit a bride — is included in the category of deeds of lovingkindness.] — and in particular: a commandment for which there are no advocates [referring to an orphan bride or a bride of a Torah scholar with no family support — one who has no one to plead her cause]. And the merit of charity sweetens the judgment of the great Day of Judgment — as brought in the Sefer HaMidos — the entry on Charity — Part 2, paragraph 6. [ס' המדות אות צדקה ח"ב סעי' ו' — "the Sefer HaMidos — the entry on Charity — Part 2, paragraph 6." ח"ב = חלק ב' — Part 2. סעי' ו' = paragraph 6. Rabbi Nachman's Sefer HaMidos: the entry on Tzedakah (charity), Part 2, paragraph 6: "Through charity one sweetens the harsh judgments." The Sefer HaMidos is organized with Part 1 giving the benefits of each quality and Part 2 giving the harms of its opposite; here the reference is to Part 2 of the charity entry.] And all the more so[מכ"ש = מכל שכן — "all the more so."]: the judgment of Rosh Hashana[ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana."][הבע"ל = הבא עלינו לטובה — "which is coming upon us for good." A phrase attached to a forthcoming holy day: "the Rosh Hashana which is coming upon us for good."] — which is coming soon. For the essential preparation for these awesome days is charity and good deeds[מעש"ט = מעשים טובים — "good deeds."] — which are the advocates before the Day of Judgment. [And this is the best "protection" — advocacy — before Hashem and His heavenly court.] And as is said in all the selichos and the machzor and so on. And therefore all of Israel customarily gives charity during the days of Elul and the awesome days and so on. And in particular: such charity — helping a bride to marry — for a Torah scholar[ת"ח = תלמיד חכם — "Torah scholar / wise disciple."] — one of our Chassidim[מאנ"ש = מאנשי שלומינו — "from our Chassidim."] — in the Holy Land[באה"ק = בארץ הקודש — "in the Holy Land / in the Land of Israel." B'eretz hakodesh.] — poor and downtrodden — and who has no helper or supporter or sustainer or assistant — may Hashem have mercy. And may the merit of charity shield you like a thousand shields — and may you merit to holy words — as it says[כמ"ש = כמו שכתוב — "as it is written."]: "in your mouth — this is charity" ["בפיך זו צדקה" — "'in your mouth — this is charity.'" The verse from Deuteronomy 30:14: "But the matter is very close to you — in your mouth and in your heart to do it." The Rebbe in LM Torah 2 (Amur / "Shabbos — on Shabbos he said") teaches that "in your mouth" in this verse refers to charity — through charity one merits the holy speech of Torah. The citation "see Torah 2 Amur" confirms this is from LM Part 1 or Part 2, §2.] — [and see Torah 2 — Amur] — and may you merit to all your wishes for good — in the physical and spiritual — and all the blessings of the Torah — and may you be inscribed and sealed in the book of the truly righteous — for a good and sweet new year and all good forever.

Segment 4
HE:
ועיין בזוהר הק' פר' ויצא דף קמ"א ע"ב ומובא בלימוד חק לישראל פ' ויצא מיום ב' בלימוד הזוה"ק מגודל ענין הצדקה עי"ש ובס' המדות מובא שלהמתיק הדין של יום הדין הגדול הוא ע"י צדקה ובתורה ד' לק"ת בלק"מ "ואת העורבים" גודל ענין הצדקה שפותחת כל השערים ולהכניע כל הכפירות וספיקות באמונה רק ע"י צדקה עי"ש היטב ותורה י"ז בלק"מ ויהי הם מריקים שקיהם בסוף התורה שעיקר זיכוך כלי המעשה ועי"ז נתעלה ונתרומם השכל ועיקר קרן קיימת היא הצדקה עי"ש. והכלל שגדולת הצדקה אין לשער המובא בכל הספרים הקדושים הן מחז"ל ומזוה"ק והאר"י ז"ל וכל הצדיקים ומדברי רבינו ז"ל בספריו הק' ובלקוטי הלכות מה שזוכים עי"ז שאין לשער ולהעריך כלל שעי"ז יכולים לזכות כל מה שצריכים הן בגשמיות והן ברוחניות ובפרט צדקה כזאת לאה"ק ולאנ"ש החפצים להתקרב לרבינו ז"ל הכנסת כלה להקים בית בישראל שאין לשער גודל הצלחת הנפש בזה. ובפרט לשמוח בהמצוה שענין גודל עשיית המצוה בשמחה אין לשער ולהעריך כלל כמובא מהאריז"ל שכל גודל מדרגותיו זכה רק עי"ז שעשה המצות בשמחה ושזה תנאי הראשון לעשית המצות לעשותה בשמחה יותר מרוב כל היינו יותר לשמוח בהמצוה יותר מהשיג כל הון דעלמא כי זה העיקר השארית שנשאר מהאדם בעוה"ז כי הכל הבל ואין מלוים לו לאדם לא כסף וזהב וכו' כ"א תורה ומצות ומעשים טובים שעשה בעוה"ז החולף ועובר ומה שקונים בעוה"ז הוא ההכנה על עולמי עולמים ונצח נצחים ומפ"ז כל הצדיקים הגדולים כמו ר' יוחנן בן זכאי בגמרא שבכה ואמר אורחא רחיקא (דרך רחוק כי ההכנה בעוה"ז הוא לעולמי עולמים ולנצח נצחים) וזוודא קלילא לית לן (וצדה לדרך אין לנו) ומה נאמר אנחנו אבל צריך להתחזק ולשמוח במה שזוכים לעשות כי מדה טובה מרובה וסוף כל סוף לא נשאר מהאדם כ"א מה שחטף איזה טוב בעוה"ז. ע"כ צריך לשמוח מאד בזה שזכינו להתקרב לרבינו הק' המעוררנו ומחזקנו לחטוף בזה העולם כל מה שיכולים ופרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. היינו בפשיטות ענין הצדקה שכל פרוטה מצטרפת לחשבון גדול כי זהו זריעה בארץ טובה שמצמחת כפלי כפליים בבחי' זרעו לכם לצדקה. וכן כל עניני מצות ומעשים טובים שג"כ נקראים צדקה שעושים בזה צדקה עם השכינה וכלל ישראל ובפרט שזהו צדקה עם הנפש שלו שזאת כל תשוקתה ומגמתה לעשות רצון השי"ת וזהו "פרוטה ופרוטה" כל דבר קטן שבעבוה"ש הן צדקה והן תורה והן תפלה והן שאר מצות ומעש"ט מצטרפות לחשבון גדול, ובזה מובן המובא בספרים הקדושים שהאדם העושה מצוה אינו צריך לשמוח בזה המצוה לבדה כ"א צריך לשמוח בעוד כמה וכמה מצות שיעשה עי"ז כי מצוה גוררת מצוה, וכן להיפך כשאדם עושה עבירה ח"ו אין לו להתאונן ולדאוג בהעבירה זו לבדה כ"א בעוד כמה וכמה עבירות ח"ו שיעשה עוד כי עבירה גוררת עבירה רח"ל (ובזה העצה אם נפל האדם ח"ו למה שנפל לעבירה במחשבה או בדיבור או במעשה ח"ו ובמה שנפל ח"ו אפילו לשאול תחתיות להפסיק השרשרת של העבירות במצוה לעשות תיכף איזה מצוה ולעשות תשובה בחרטה באנחה בוידוי דברים לפני השי"ת ולפסוק תיכף הרע הן המחשבה לפסוק מלחשוב בזה ולחשוב מחשבה אחרת, ובהסתכלות לסתום תיכף עיניו מזה וכן שאר ענינים המובן מעצמו, וזהו ג"כ פרוטה ופרוטה היינו כל חוט השערה שהאדם נותק את עצמו מהרע ובורח מהעבירות הן מהרהורים רעים ומהסתכלות וכו' מצטרפות לחשבון גדול כי המונע א"ע מרע וסור מרע נחשב כעשה טוב כי היושב ואינו עובר עבירה נחשב ג"כ כעושה מצוה ולזה ג"כ מסוגל הצדקה מאד כי עי"ז ניצול מחטאים כמובא בספרים ובלק"מ ובס' המדות וגם עי"ז מתכפרין העונות כמובא בדניאל "וחטאך בצדקה פרוק" השי"ת יזכנו לכל מה שצריכים לזכות בזה העולם בזכות רבינו הק' שהתקשרות בו ובשאר צדקים האמתים עולה על כולנה

EN:
This fifty-fifth letter — Monday, 25 Menachem-Av 5724 (August 1964), Meron — is a short, warm letter of gratitude for a gift toward hachnasat kallah (outfitting a bride for her wedding). Theologically concise, it grounds the act of charity in three sources and closes with an unusually personal self-description by the author.

Segment 5
HE:
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ

EN:
The charity and its virtue (§3): Hachnasat kallah = a commandment of which "the fruits are eaten in this world and the principal remains for the World to Come" (Mishnah Peah 1:1 category). In particular: a commandment for which there are no advocates (no one to plead the cause of the poor orphan bride). Sefer HaMidos, Tzedakah §6 (Part 2): charity sweetens the harsh judgments. All the more so the Rosh Hashana judgment — coming soon. Charity and good deeds = the best "advocacy" before the Heavenly court. All of Israel gives charity during Elul and the Awesome Days. LM Torah 2 (Amur): "in your mouth — this is charity" — through charity one merits holy speech of Torah.

The personal closing (signoff): The author describes himself as "who waits for the mercies of Heaven with a broken and crushed heart" — one of the most personally revealing moments in the entire collection — echoing Psalms 51:19 and conveying the depth of the author's own spiritual longing and pain.

Key terms: Hachnasat kallah — outfitting a bride for marriage; one of the supreme acts of lovingkindness · Peiros ne'echalin ba'olam hazeh — v'hakeren kayemes l'olam haba — Mishnah Peah 1:1 · Mitzvah she'ein lahem dorshin — a commandment for which there are no advocates · Sefer HaMidos — Tzedakah §6 Part 2 — charity sweetens the harsh judgments · LM Torah 2 — Amur — "b'ficha zu tzedakah" — "in your mouth — this is charity"; charity = holy speech · Hamtzapeh l'rachamei shamayim b'lev nishbar v'nidka — "who waits for the mercies of Heaven with a broken and crushed heart" — Psalms 51:19



# R' Avner's Commitment — and His Hospitalization
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/56/

R' Avner's Commitment — and His Hospitalization
מכתב 56
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/56

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' פ' ויקרא ג' אדר ב' תשכ"ה מירון ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — the distinguished and dear and exalted young scholar — who yearns for the service of Hashem in truth — and for drawing close to our holy master the Rebbe — through which is the essential drawing close to the service of Hashem — his honor, his splendor, his glory, our master... may his light shine, may G-d protect him. After inquiring after your precious wellbeing with great love — I have indeed received the regards through our exalted friend the revered Chassid[הרה"ח = הרב החסיד — "the revered Chassid." The standard Chassidic honorific.] — our master Rabbi Tzvi Vasilefsky, may his light shine — and the assistance for the hachnasat kallah. Many thanks to you — and may the merit of the commandment stand for you — for all your wishes for good. So may it be His will. Amen.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכל טוב סלה למע"כ אהובי ידידי חבירי מאנ"ש היקרים הנאהבים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לצדיקים אמיתים ובפרט להננמ"ח שזאת הוא עיקר התכלית מכל התכליתים ועיקר הצלחת הנפש באמת. כש"ת כמהר"ר ארי' בן זיסל נ"י שליט"א.

EN:
Fasting and Self-Affliction Are Harmful; Sefer HaMidos; Ba'al Shem Tov; The Arizal; Likutay Halachos; The Talmud; LM §112; The Rebbe's Saying I heard that his honor diminishes himself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself." מכחיש א"ע — "diminishes himself / denies himself." The correspondent is literally "denying himself" food and bodily needs.] through minimal eating and bodily mortification — and this is harming his health. My dear friend — know clearly: this is not the way — G-d forbid. For our master the Rebbe זצ"ל said in the Sefer HaMidos: "The rectification of the body precedes the rectification of the soul." [תיקון הגוף קודם לתיקון הנפש — "The rectification of the body precedes the rectification of the soul." A principle from Rabbi Nachman's Sefer HaMidos (the entry on the Body / Guf). Before spiritual repair is possible, the person must be physically sound and healthy — for the body is the vessel through which all spiritual work is done. A damaged vessel cannot hold light.] And the Ba'al Shem Tov[הבעש"ט = הבעל שם טוב — "the Ba'al Shem Tov." The founder of Chassidism, Rabbi Yisrael ben Eliezer (c. 1700–1760). הבעש"ט is the standard abbreviation.] זצ"ל said: "a small hole in the body is a great hole in the soul." [אקליין לעכיל אין גוף איז אגרוסער לאך אין דער נשמה — Yiddish: "a small hole in the body is a great hole in the soul." One of the famous sayings of the Ba'al Shem Tov — emphasizing that physical illness and bodily weakness directly damage the soul's capacity to serve Hashem. What appears to be a minor bodily ailment or weakness has enormous spiritual consequences.] And in the writings of the Arizal — there is much — and it is brought in Likutay Halachos — and in particular in the Laws of Mincha Prayer — Law 7 — that specifically through the body — which is thick and physical — through this one can refine it — and there will not be an excess of light — which caused the "breaking of the vessels" — and through this was the destruction of all the worlds. But specifically through the body — which is thick and physical — through this there is no excess of light — and one can refine it bit by bit — and make vessels to receive the light gradually and in measure. And this is the essential rectification of all the worlds. [שבירת כלים — "the breaking of the vessels." The Kabbalistic doctrine of the Arizal: in the primordial worlds before the creation of our own world, divine lights descended into vessels that were too weak to contain them — and shattered. This "breaking of the vessels" (shevirat hakeilim) scattered holy sparks throughout the realm of impurity — and our task in this world is to gather and elevate these sparks. The key teaching here: the physical body, with its density and materiality, serves as the precise vessel needed to contain the divine light without causing an excess — and thus enables gradual, measured rectification without a new "breaking."] And this is brought in all the holy books — and in the words of our master the Rebbe זצ"ל — and in particular in the words of our master R' Nossan[מוהרנ"ת = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." The standard abbreviation.] זצ"ל — how to preserve the health of the body — for this surpasses everything. And in the Shulchan Aruch[ש"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law."] and in the Talmud: "and he shall live by them" [Leviticus 18:5 — "And you shall keep My statutes and My laws — which a person shall do and live by them." The Talmud (Yoma 85b) derives from "live by them" — and not die by them — that the preservation of life overrides virtually all other commandments. וחי בהם — and he shall live by them — not die by them. The principle of pikuach nefesh — the overriding of all commandments for the preservation of life.] — for the danger to life overrides everything — except for idol worship[ע"ז = עבודה זרה — "idol worship / foreign service." The first of the three cardinal sins that may not be violated even to save one's life.], forbidden relations[ג"ע = גילוי עריות — "the forbidden relations / sexual immorality." The second cardinal sin.], and bloodshed[ש"ד = שפיכות דמים — "the shedding of blood / murder." The third cardinal sin. These three — ע"ז, ג"ע, ש"ד — are the only violations where one must give one's life rather than transgress (yehareg v'al ya'avor).] — as is well known. And there is a teaching from R' Avraham זצ"ל: how one must guard the body from danger — for as long as one is alive — one can merit to true teshuvah through saying one true word before Hashem — as brought in Likutay Moharan §112 [לקוטי מוהר"ן סי' קיב — "Likutay Moharan §112." קיב = kuf(100) + yud(10) + beis(2) = 112. LM Part 1, §112 — the teaching that throughout all of a person's life he must request from Hashem that he merit to speak one true word before Hashem — and through this one true word all the barriers and screens that separate the person from G-d will be pierced and broken. The teaching: even at the very end of life, even after everything — one true word can rectify everything. Therefore: as long as one is alive, there is always hope.] — that throughout all one's days one must request from Hashem to merit to speak one true word before Hashem — and through this all the screens that separate will be pierced and so on — see there. And if one has not yet merited to such a word — how can one kill oneself, G-d forbid — when one has not yet merited one's proper rectification? The principle is: as long as the body is healthy and whole and strong — one can perform all the divine services — and endure all the obstacles and what passes over him — and can merit what one will merit. And if there is no body — then there is no soul either. Therefore one must not listen to the voice of the evil inclination which disguises itself as a commandment — for on the contrary: the greatest commandment is to preserve the health of the body — and through this one can do and do and do. And as our master the Rebbe זצ"ל said: "When the person is healthy — he must do and do and do" — [in Yiddish: "when a person is healthy he must do and do and do (in the service of Hashem) — when he is not healthy — one puts aside the scissors and the iron (meaning: the tools of divine service) — and he has one commandment to fulfill: 'And you shall carefully guard your souls.'"] [Deuteronomy 4:15 — "And you shall very carefully guard your souls." The Talmud (Berachos 32b and Rashi on Parshas Noach) applies this verse to the obligation of self-care and preserving one's health.] Therefore — my dear brother — see to guard your health — to eat and drink — and to serve Hashem with joy and love — for this is the essential more than everything — as brought extensively in all the holy books — in the holy Zohar — and in the writings of the Arizal — and in the books of the Ba'al Shem Tov[בעש"ט = בעל שם טוב — the standard abbreviation, here used without the ה prefix.] and his disciples — and in particular in the books of our master the Rebbe זצ"ל and our master R' Nossan זצ"ל.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר מסתמא קבלתם מכתבי שכתבתי לכם תשובה על מכתבם מעש"ק בשלח וקבלה על הטשעק 20 דולר וכתבתי לכם מעט דברי תורה והנה בהבנק לא רצו לקבל הטשעק הנ"ל מפני שהוא טשעק פרטי (לא מבנק) ובקושי והבטחה שלא יהי' להם הפסד נתנו לי הכסף עבור הטשעק והנה בעבור איזה שבועות קראו לנו מהבנק והחזירו לנו הטשעק שהחזירו להם מחוץ לארץ כי אין כסף לאיש הזה עכשיו בהבנק. ומלבד העג"נ והצער שכבר הוצאנו הכסף על פרנסתנו הדחוקה ומצומצמת מאד מאד ה' ירחם הוכרחנו ללות הכסף לשלם להבנק הוכרחתי ליתן עוד איזה דולרים על הוצאות וטרחה וכו' וכו' של הבנק ומצבינו נורא מאד ה' ירחם נא לראות להשלים לנו הכסף בשלימות ויותר טוב לקנות טשעק מבנק (לא מאיש פרטי) ולשלוח לנו הנני מקיים ב"ה ומבקש בעד כבודו ובפרט על מקומות הק' ובפרט על ציון רשב"י זיע"א שאני בא הרבה פעמים ב"ה. עכשיו ימי אדר שמרבין בשמחה וכעת קרוב לז' אדר פטירת מרע"ה שזכותו עמד להם אז ופה במירון מתאספים על ציון הק' בהתעוררות גדול ובוודאי ההכנה הוא על פורים וקדושת הצדיק מתפשט על כל העולם כולו (וכמובא בלקוטי תפלות תפלה מ"ז ח"ב תפלת ל"ג בעומר עי"ש) ושבת זה הוא פרשת זכור שחיוב לשמוע מחיית עמלק מ"ע מן התורה וענין קליפת עמלק הוא העיקר שורש היצה"ר שבאדם ובזה יש כמה מינים פגם הברית ומחשבות והרהורים וגאות ופניות אשר קרך בדרך בחי קרי (בחי יקר גאוה) פגה"ב רח"ל והעיקר מכל הוא ויזנב בך כל הנחשלים שמפיל האדם בדעתו ומעציבו וכו' כמובא בדברי רבינו ז"ל שעיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות שזה גרוע מכל תחלת נפילה ניסה וכו' היאוש קונה וע"כ להיפך עיקר מחיית עמלק הוא בחי' יהושוע מלא כל הארץ כבודו שמחה והתחזקות בה' וצדיקיו וזהו ענין גדולת קדושת שמחת פורים ושכרותו כמובא הרבה בלק"ה מזה וקודם לזה תענית אסתר צריכין תשובה ובושה מהשי"ת וצעקה וזעקה בסליחות להנצל מהיצה"ר מקליפת עמלק בבחי' את דברי הצומות וזעקתם ואח"כ בפורים לקיים כל המצות בפורים בשמחה קריאת המגילה בבחי' ספמ"ע משנים קדמוניות ופני הצדיק מרדכי ואסתר הם במגילה ומתנות לאביונים צדקה יחוד קבו"ה ומשלוח מנות וסעודת פורים בחי' מן והעיקר מהכל שתיה ושכרות פורים שעולים לבחי' לא ידע תכלית הידיעה שלא נדע ואז השתיה הוא בחי' תיקון הברית והארת מרדכי שאין דוגמתו בכל השנה ופורים ושמחתו הכנה לפסח להנצל ממשהו חמץ (וכן הרהורים שהם חמץ) ולזכות לכסופין והשתוקקות ולהוציא הדיבור מהגלות "פה סח" וספירת העומר הכנה לקבלת התורה בשבועות שזה העיקר שאז נקרא אדם ע"י קבלת התורה.

EN:
And this is brought in all the holy books — and in the words of our master the Rebbe זצ"ל — and in particular in the words of our master R' Nossan[מוהרנ"ת = מורינו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." The standard abbreviation.] זצ"ל — how to preserve the health of the body — for this surpasses everything. And in the Shulchan Aruch[ש"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law."] and in the Talmud: "and he shall live by them" [Leviticus 18:5 — "And you shall keep My statutes and My laws — which a person shall do and live by them." The Talmud (Yoma 85b) derives from "live by them" — and not die by them — that the preservation of life overrides virtually all other commandments. וחי בהם — and he shall live by them — not die by them. The principle of pikuach nefesh — the overriding of all commandments for the preservation of life.] — for the danger to life overrides everything — except for idol worship[ע"ז = עבודה זרה — "idol worship / foreign service." The first of the three cardinal sins that may not be violated even to save one's life.], forbidden relations[ג"ע = גילוי עריות — "the forbidden relations / sexual immorality." The second cardinal sin.], and bloodshed[ש"ד = שפיכות דמים — "the shedding of blood / murder." The third cardinal sin. These three — ע"ז, ג"ע, ש"ד — are the only violations where one must give one's life rather than transgress (yehareg v'al ya'avor).] — as is well known. And there is a teaching from R' Avraham זצ"ל: how one must guard the body from danger — for as long as one is alive — one can merit to true teshuvah through saying one true word before Hashem — as brought in Likutay Moharan §112 [לקוטי מוהר"ן סי' קיב — "Likutay Moharan §112." קיב = kuf(100) + yud(10) + beis(2) = 112. LM Part 1, §112 — the teaching that throughout all of a person's life he must request from Hashem that he merit to speak one true word before Hashem — and through this one true word all the barriers and screens that separate the person from G-d will be pierced and broken. The teaching: even at the very end of life, even after everything — one true word can rectify everything. Therefore: as long as one is alive, there is always hope.] — that throughout all one's days one must request from Hashem to merit to speak one true word before Hashem — and through this all the screens that separate will be pierced and so on — see there. And if one has not yet merited to such a word — how can one kill oneself, G-d forbid — when one has not yet merited one's proper rectification?

Segment 4
HE:
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס ופורים שמח ופסח כשר ושמח

EN:
The principle is: as long as the body is healthy and whole and strong — one can perform all the divine services — and endure all the obstacles and what passes over him — and can merit what one will merit. And if there is no body — then there is no soul either. Therefore one must not listen to the voice of the evil inclination which disguises itself as a commandment — for on the contrary: the greatest commandment is to preserve the health of the body — and through this one can do and do and do. And as our master the Rebbe זצ"ל said: "When the person is healthy — he must do and do and do" — [in Yiddish: "when a person is healthy he must do and do and do (in the service of Hashem) — when he is not healthy — one puts aside the scissors and the iron (meaning: the tools of divine service) — and he has one commandment to fulfill: 'And you shall carefully guard your souls.'"] [Deuteronomy 4:15 — "And you shall very carefully guard your souls." The Talmud (Berachos 32b and Rashi on Parshas Noach) applies this verse to the obligation of self-care and preserving one's health.] Therefore — my dear brother — see to guard your health — to eat and drink — and to serve Hashem with joy and love — for this is the essential more than everything — as brought extensively in all the holy books — in the holy Zohar — and in the writings of the Arizal — and in the books of the Ba'al Shem Tov[בעש"ט = בעל שם טוב — the standard abbreviation, here used without the ה prefix.] and his disciples — and in particular in the books of our master the Rebbe זצ"ל and our master R' Nossan זצ"ל.

Segment 5
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
Shmuel Horwitz

Segment 6
HE:
ד"ש נלבב ואיחול כט"ס ופורים ופסח כשר ושמח לחבירינו ר' אליעזר שלמה נ"י

EN:
This fifty-sixth letter — 8 Cheshvan 5725 (November 1964), Jerusalem — is unique in the collection: entirely devoted to a single urgent warning against excessive fasting and self-affliction, marshaling an extraordinary range of sources. The correspondent (unnamed young scholar) has been starving himself in the belief this will advance his spiritual state.

The warning (§2): Sefer HaMidos: "the rectification of the body precedes the rectification of the soul." Ba'al Shem Tov (Yiddish): "a small hole in the body is a great hole in the soul." Arizal + LH Laws of Mincha §7: the body's density prevents excess of light — without a body there would be another "breaking of the vessels" — the body is the precise vessel for gradual, measured rectification of all the worlds. Shulchan Aruch + Talmud: "v'chai bahem — and he shall live by them, not die by them" — preserving life overrides all commandments except three. R' Avraham: one must protect the body because as long as one is alive — one can say one true word to G-d (LM §112) — which pierces all barriers. Therefore: how can one kill oneself when one has not yet achieved one's rectification? The evil inclination disguises itself as a commandment — but the greatest commandment is health. The Rebbe's saying: when healthy — do and do and do; when not healthy — put aside the scissors and the iron (the tools of divine service) and fulfill "guard your souls" (Deuteronomy 4:15).

Key terms: Sefer HaMidos — tikkun haguf kodem l'tikkun hanefesh — body's rectification precedes the soul's · Ba'al Shem Tov — a small hole in the body is a great hole in the soul · Shevirat hakeilim — the breaking of the vessels — the body prevents excess of light; enables gradual rectification · LH — Laws of Mincha §7 — the body enables measured rectification of all worlds · V'chai bahem — and he shall live by them, not die by them — Leviticus 18:5; Talmud Yoma 85b · LM §112 — one true word before G-d pierces all barriers; therefore life must be preserved · The Rebbe's saying on health — when healthy: do and do and do; when sick: "guard your souls" · The evil inclination disguises itself as a commandment — mortification is not the path



# The Crucial Question — Will You Come to Meron for the Summer?
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/57/

The Crucial Question — Will You Come to Meron for the Summer?
מכתב 57
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/57

Segment 1
HE:
ב"ה יום ג' פר' שלח טו' סיון תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א

EN:
Peace and blessing — to his honor — my beloved, my dear, my precious — the revered Chassid[הרה"ח = הרב החסיד — "the revered Chassid."] — G-d-fearing[יר"א = ירא שמים — "G-d-fearing." Yirei Shamayim.] — a doer of charity and lovingkindness — prolific in deeds — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine, may G-d protect him. After inquiring after your precious wellbeing with great love — as is fitting — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובי יקירי מאנ"ש היקרים המשתוקקים להתקרבות באמת לרבינו ז"ל כש"ת כמה"ר ארי' וויינשטאק נ"י שליט"א

EN:
Tishrei's Lights Now in Marcheshvan; Marcheshvan = "The Lips Speak" from Tishrei's Nullification; Eretz Yisrael Longing; LM §155 — "Arichas Apayim" It is likely that his honor now feels the lights that he merited — in the Holy Land[אה"ק = ארץ הקודש — "the Holy Land." The standard abbreviation.] — in the holy month of Tishrei. And now — in Marcheshvan — "his lips are murmuring" — so I heard from the great Torah scholar[הרה"ג = הרב הגאון — "the great Torah scholar / the brilliant Rabbi."] among our Chassidim[מאנ"ש = מאנשי שלומינו — "from the people of our peace / from our Chassidim."] — R' Mordechai — the head of the rabbinical court[האב"ד = אב בית דין — "the head of the rabbinical court / the chief judge." Av Beis Din — the senior halachic decisor of a community.] of Sokolov — the explanation of the month of Marcheshvan: in the aspect of the "return" (hashov) of Tishrei — which is in the aspect of nullification — and Cheshvan — the return (hashov) from the nullification — "his lips murmur" (meracheshin sefasav). [מרחשוון — מרחשין שפתיו — "Marcheshvan — his lips are murmuring." A brilliant Hebrew wordplay from R' Mordechai of Sokolov: מרחשין (meracheshin — murmuring / vibrating) + שפתי (sefasav — his lips) — which together sound like מרחשוון (Marcheshvan). The explanation: in Tishrei — the month of awe, fasting, and the High Holidays — the person is in a state of complete self-nullification (bitul) before G-d. One is so overwhelmed by the divine presence that speech itself is silenced. In Marcheshvan — immediately following — the person "returns from the nullification" (hashov min habitul) — and the experience of Tishrei begins to express itself in words: "his lips murmur." The month of Marcheshvan is the time when the Tishrei experience descends into language, action, and the mundane world.] His honor must rejoice and give life to himself in what he has merited — and to yearn and long still more and more — to merit and to act in Torah and prayer and the service of Hashem[עבוה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem."] and so on — with arousal and renewed strengthening — with the "impression" (rashimo) that he merited in the Holy Land and so on. And if you feel the greatness and the preciousness of the holiness of the Land of Israel — the yearning for it — and the difference between the holiness of the Land of Israel[א"י = ארץ ישראל — "the Land of Israel." The standard abbreviation.] and outside the Land[חו"ל = חוץ לארץ — "outside the Land / the Diaspora." Chutz la'aretz — literally "outside the Land [of Israel]."] — then remember what you merited: to be in the Holy Land — and in the holy places — during the awesome days — and give yourselves life through this. And our master the Rebbe זצ"ל brings in Torah 155 — "Arichas Apayim" — "Patience / Longsuffering" — that one must request from Hashem that one should yearn for the Land of Israel — and that all the Tzaddikim should ache with longing and yearn for the Land of Israel. [תורה קנ"ה — "אריכת אפים" — "Torah 155 — 'Arichas Apayim — Longsuffering / Patience.'" קנ"ה = kuf(100) + nun(50) + heh(5) = 155. LM Part 1, §155. Arichas apayim — literally "lengthening of the nostrils / patience" — the divine attribute of forbearance. The Rebbe teaches that one must pray to Hashem that one merit to yearn for the Land of Israel — for this yearning itself is a great spiritual achievement. And one must pray that all the Tzaddikim — who are spread throughout the Diaspora — should also yearn for the Land of Israel, so that through their collective longing the holiness of the Land spreads throughout the Diaspora communities they lead.]

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר כיאות לנכון קבלתי מכתבו מער"ח סיון עם הטשעק ט"ז דולר על הכנסת כלה ורב תודות לכם, וזכות המצוה הגדולה יגן עליכם באלף המגן ותזכו לכל הברכות שבתורה וכל משאלותיכם לטובה אכי"ר.

EN:
[Yiddish:] "Oh (Gott!) my righteous warm-hearted brother — you will truly save me with this from both worlds — oh (Gott!)." [Hebrew:] (Oh! Alas! My warm-hearted brother — with this you will truly save me from both worlds — oh!) If not now — when? When? Your honor promised me when I was with him in Meron before my departure: that if I write to him in truth that everything is already prepared — then your honor will come. Therefore let him inform me now of clear things: whether he will fulfill this — and then I will see with all my strength truly to work at this. And I ask of your honor to have compassion on the Divine spark within me [ניצוץ אלקי שבקרבי — the fragment of G‑dliness embedded in every Jewish soul; a Kabbalistic concept — by coming to Meron and helping R' Shmuel grow, R' Alter will be nurturing that Divine spark] — both by promising that he will come, and by praying for me with great mercy, for I need great compassion — in spiritual and in material matters — that I have complete healing, and that I be pleasing to G‑d, blessed be He, etc., etc.

Segment 4
HE:
והנה במצבי הדחוק מאד בפרנסתי ה' ירחם ובפרט בהוצאות הנשואין המרובות ועדיין אין ממשות אעפ"י שזמן החתונה קרוב מאד בחודש אלול הבע"ל ע"כ נא לעורר אנ"ש ולעשות כל היכולת לסייעני ולעזרני כי המצב מאד דחוק ה' ירחם. נתעוררתי מאד מלימוד התורה בשבת הזה פ' בהעלותך בתורה כ"א בליקוטי מוהר"ן "עתיקא טמיר וסתים" המדבר מענין הקדושה הגבוה בחי' "קדם" בחי' סוכה שפע אלקי שזוכין ע"י שמירת וקדושת ז' הנרות העינים לעצמם מראות ברע ולהיפך לקדשם בכל מיני קדושות להסתכל על אור הצדק האמת שבתורתו הק' ועל אנשיו הק' וכו' (ועל ציונו הק') ולשמוע דא"ח אזנים (לשמרם מלשמוע דברים בטלים והתנגדות על חכמים וכו') בחי' אמונת חכמים התלוי באודנא והחוטם, יראת שמים (לשמור א"ע מריח ניאוף רח"ל ובשמים של זנות רח"ל ומכעס התלוי באף וכ"ז ע"י יראת ה' ולהתקדש בתפלה התלוי בחוטם וכו'. והפה, לשמור א"ע מכל מיני דיבורים רעים ובפרט משקר המעכר הדמים. ולדבר דיבורי אמת בתורה ותפלה ושיחת חברים וכו', שכל אלו הז' הנרות הם משרתין להמוח וכששומרם מרע ממילא נתקדש המוח שהוא קודש ומאיר עליו השפע אלקי שהוא פני המנורה ויותר מהכל הוא קדושת הצדיק האמת בחי' משה שהוא ממש השפע האלקי פני המנורה שמובא בלק"ה ובשאר ספרים הקדושים שצריך לראות שכל ז' הנרות הנ"ל והן כל הצדיקים וכל הכתות הקדושים שבישראל שנקראים ז' הנרות יאירו מול פני המנורה היינו הצדיק האמת בחי' משה והוא נר המערבי שהוא עדות שהשכינה שורה בישראל והוא פני המנורה בחי' הצדיק שהוא שבת דכולא יומא היינו שכל הקדושות יכוונו בזה להמשיך ע"ע קדושת הצדיק האמת שהוא גבוה מכל הקדושות כולם והוא ממש נכלל באלוקותו ית'.

EN:
It is likely that his honor now feels the lights that he merited — in the Holy Land[אה"ק = ארץ הקודש — "the Holy Land." The standard abbreviation.] — in the holy month of Tishrei. And now — in Marcheshvan — "his lips are murmuring" — so I heard from the great Torah scholar[הרה"ג = הרב הגאון — "the great Torah scholar / the brilliant Rabbi."] among our Chassidim[מאנ"ש = מאנשי שלומינו — "from the people of our peace / from our Chassidim."] — R' Mordechai — the head of the rabbinical court[האב"ד = אב בית דין — "the head of the rabbinical court / the chief judge." Av Beis Din — the senior halachic decisor of a community.] of Sokolov — the explanation of the month of Marcheshvan: in the aspect of the "return" (hashov) of Tishrei — which is in the aspect of nullification — and Cheshvan — the return (hashov) from the nullification — "his lips murmur" (meracheshin sefasav). [מרחשוון — מרחשין שפתיו — "Marcheshvan — his lips are murmuring." A brilliant Hebrew wordplay from R' Mordechai of Sokolov: מרחשין (meracheshin — murmuring / vibrating) + שפתי (sefasav — his lips) — which together sound like מרחשוון (Marcheshvan). The explanation: in Tishrei — the month of awe, fasting, and the High Holidays — the person is in a state of complete self-nullification (bitul) before G-d. One is so overwhelmed by the divine presence that speech itself is silenced. In Marcheshvan — immediately following — the person "returns from the nullification" (hashov min habitul) — and the experience of Tishrei begins to express itself in words: "his lips murmur." The month of Marcheshvan is the time when the Tishrei experience descends into language, action, and the mundane world.] His honor must rejoice and give life to himself in what he has merited — and to yearn and long still more and more — to merit and to act in Torah and prayer and the service of Hashem[עבוה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem."] and so on — with arousal and renewed strengthening — with the "impression" (rashimo) that he merited in the Holy Land and so on.

Segment 5
HE:
וכמו שראינו בזאת התורה כ"א שכאשר מרים הנביאה הקדושה בתכלית למעלה מכל עם ישראל ואחיה אהרן קדוש ה' כה"ג שהם הקדושים מכל קהל ישראל שבזכותם הי' הבאר והענן והם בבחי' אחת עם אחיהם מרע"ה ובודאי שמרו הז' הנרות בתכלית וזכו לשפע אלקי וכל שפע אלקי הז' עננים בבחי' סוכה הם בזכות אהרן הכה"ג כידוע, וכשהם הרהרו ודברו נגד מרע"ה אחיהם וכוונתם הי' לטובה כידוע וע"י שלא ידעו שמרע"ה אחיהם גבוה מכל הנביאים ומהם ולית מחשבה תפיסא ביה כלל (כמו שכתוב בתורה לא כן משה עבדי וכו' עי"ש היטב ותבין) בזה פגמו מאד בכל הז' הנרות ובפני המנורה ובשפע אלקי ממש עד שנצטערו עי"ז בבחי' מת סגירו דנהורא עילאה ורק בזכות תפלת מרע"ה נתרפאו בקושי ומזה נבין גודל הפגם כשפוגמין בכבוד הצדיק האמת בכחוט השערה שעי"ז נפגמין כל הז' הנרות ופני המנורה ושפע אלקי יותר מכל הפגמים ח"ו.

EN:
And if you feel the greatness and the preciousness of the holiness of the Land of Israel — the yearning for it — and the difference between the holiness of the Land of Israel[א"י = ארץ ישראל — "the Land of Israel." The standard abbreviation.] and outside the Land[חו"ל = חוץ לארץ — "outside the Land / the Diaspora." Chutz la'aretz — literally "outside the Land [of Israel]."] — then remember what you merited: to be in the Holy Land — and in the holy places — during the awesome days — and give yourselves life through this.

Segment 6
HE:
ולהיפך מדה טובה מרובה כמה שזוכין בכל המצות הקדושים שעי"ז זוכין לקדושת ה' נרות יותר מהכל זוכין ע"י כבוד הצדיק האמת כשזוכין לשמרו, ואהבתו והתקשרותו אליו שזה התכלית מהכל, וכמובא בס' המדות שעיקר ביאת משיח (שהוא גאולה כללית) תלוי בקרבת הצדיקים ועיקר השלמות הנפש (שזהו גאולה פרטית של כל א' וא') תלוי בקרבת הצדיקים ובוודאי צריכים לשמור הז' הנרות כנ"ל כי כשחוטאין בהם ח"ו, בוודאי איך יוכל לזכות מה שצריך לזכות ובוודאי צריכים לשמרם בכל היכולת ולהתחרט ולשוב ולהתוודות על מה שלא שמרנום עד הנה אבל גם להתחזק שאיך שעובר על האדם בזה עכ"פ בכל זיז וזיז שמנתק מהרע וגם מתבודד ומבקש מהשי"ת ע"ז טוב מאד.

EN:
And our master the Rebbe זצ"ל brings in Torah 155 — "Arichas Apayim" — "Patience / Longsuffering" — that one must request from Hashem that one should yearn for the Land of Israel — and that all the Tzaddikim should ache with longing and yearn for the Land of Israel. [תורה קנ"ה — "אריכת אפים" — "Torah 155 — 'Arichas Apayim — Longsuffering / Patience.'" קנ"ה = kuf(100) + nun(50) + heh(5) = 155. LM Part 1, §155. Arichas apayim — literally "lengthening of the nostrils / patience" — the divine attribute of forbearance. The Rebbe teaches that one must pray to Hashem that one merit to yearn for the Land of Israel — for this yearning itself is a great spiritual achievement. And one must pray that all the Tzaddikim — who are spread throughout the Diaspora — should also yearn for the Land of Israel, so that through their collective longing the holiness of the Land spreads throughout the Diaspora communities they lead.]

Segment 7
HE:
וזה עיקר המלחמה. מכ"ש לשמור המחשבה ולקדש המוח בעצמו מכל מחשבות רעות ובפרט הרהורים רעים ולהיפך לחשוב ולהרהר בתורה וכו' ובהתקשרות ואהבת הצדיק האמת בשמחה בוודאי נוכל לזכות עי"ז לתכלית הקדושה אכי"ר.

EN:
This fifty-seventh letter — 8 Cheshvan 5725 (November 1964), Jerusalem — is the companion letter to Letter 56, written on the same day to R' Tzvi Vasilefsky who has just returned from the Holy Land after spending the Tishrei holy days there. Short but spiritually exquisite.

Segment 8
HE:
ובתורה הזאת "שלח" מובא גודל חטא המרגלים שפגמו בכובד מרע"ה ובכח א"י הק' שעי"ז נחרב הביהמ"ק בב' חורבנות ומזה כל החטאים והפגמים רח"ל וכמובא בהתורה ז' לק"ת "כי מרחמם ינהגם" ועל כל זה התיקון ע"י הצדיק האמת בחי' מרע"ה שממשיך קדושת כתר המקיפים הקדושים והארת הרצון והיראה הקדושה שעי"ז נתכפרין כל העונות וזוכין לבחי' בנין הדעת שהוא בהמ"ק וזה ג"כ המנורה וקדושת חנוכה עי"ש ועיין בזוה"ק פ' שלח גדולת הצדיק האמת בחי' משה ודור המדבר והישיבות שלהם אחר הסתלקותם וקדושת ושמחת השבת בג"ע, ממש תענוג ונעימת הזוה"ק הזה אין לשער, עי"ש היטב ותבין גדולת קדושת הצדיק האמת ואנשיו איך שהם. ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס המצפה לרחמי שמים

EN:
Marcheshvan teaching (§2): A precious oral tradition from R' Mordechai the Rav of Sokolov: Marcheshvan = meracheshin sefasav (the lips murmur). Tishrei = the holiest month = the person is in complete self-nullification (bitul) before G-d — speech is silenced by the overwhelming divine presence. Marcheshvan = the hashov (return) from the nullification — the Tishrei experience begins to descend into language — "the lips murmur." The month of Marcheshvan is when Tishrei's holiness crystallizes into action and speech. Therefore: give yourself life from what you experienced in Israel during Tishrei — and yearn and long for more. The rashimo — the "impression / residue" of the spiritual experience — carries power beyond the experience itself.

Segment 9
HE:
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Eretz Yisrael and LM §155 (§2): If you feel the preciousness and the difference between Eretz Yisrael and outside the Land — give yourself life through this memory. LM §155 ("Arichas Apayim"): request from Hashem that you should yearn for the Land of Israel — and that all the Tzaddikim should yearn for the Land of Israel — so that through their collective longing the holiness of the Land reaches the Diaspora communities they lead.

Segment 10
HE:
ד"ש לכל אנ"ש היקרים ובפרט לידידינו הנעלה מר"ש א' שיק נ"י

EN:
Key terms: Marcheshvan = meracheshin sefasav — the lips murmur; oral tradition from R' Mordechai of Sokolov · Tishrei = bitul (nullification); Marcheshvan = hashov min habitul — return from nullification into speech · Rashimo — the "impression / residue" of a spiritual experience that persists after it ends · LM §155 — Arichas Apayim — request from Hashem to yearn for Eretz Yisrael; all Tzaddikim should yearn for it · Eretz Yisrael vs. Chutz La'Aretz — the profound difference in holiness



# Questions About R' Alter's Life; Shavuos at Meron
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/58/

Questions About R' Alter's Life; Shavuos at Meron
מכתב 58
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/58

Segment 1
HE:
ב"ה יום ה' פ' חקת ב' דר"ח תמוז תשכ"ה פעה"ק ירושלים תובב"א

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — my beloved, my dear — the dear and exalted one — the revered Chassid[הרה"ח = הרב החסיד — "the revered Chassid."] — who yearns for the service of Hashem[עבוה"ש = עבודת השם — "the service of Hashem."] in truth — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine, may G-d protect him — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס למע"כ הרה"ח היקר מאנ"ש היקרים המשתוקקים לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לרבינו ז"ל באמת ובתמים אשר זאת עולה על הכל כמו שמביא רבינו ז"ל בספר המדות שעיקר הגאולה (גאולה כללית) תלוי בהתקרבות לצדיקים ועיקר השלמות הנפש (גאולה פרטית) תלוי בהתקרבות לצדיקים

EN:
After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 3
HE:
כש"ת כמהר"ר מאיר רוקח נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו.

EN:
The Days of Elul; Teshuvah from Love; Erev Rosh Hashana Practices; Rosh Hashana: Joy, Wisdom, the Shofar-Cry, Weeping from Within Joy Behold — the days of Elul — the days of mercy and will — are approaching. For then the teshuvah and the prayer are favorable — and this is kindness from Hashem: that they are days of will and mercy — and the teshuvah from love and joy. And they are the preparation for the Days of Judgment — the awesome days. On Erev Rosh Hashana[ער"ה = ערב ראש השנה — "Erev Rosh Hashana — the eve of the New Year."] — to perform a pidyon — and also the Tikkun HaKelali in connection to our master the Rebbe זצ"ל — and verbal confession of the entire year. Each single day of the year is counted as a year — and Rosh Hashana: joyous and glad of heart — and wise: to think that Hashem will do good for us — and a cry from the heart — in the aspect of the shofar — and weeping from within joy — "in Your Name they will rejoice" and so on. [Psalms 89:17 — "In Your Name they will rejoice all day — and in Your righteousness they will be exalted."]

Segment 4
HE:
אחדשה"ט באה"ר כיאות. משלומינו הודות להשי"ת.

EN:
And I ask once more of your honor to reply to me immediately with a clear answer regarding his coming to Meron. And also to pray for me to Hashem. One who begins a mitzvah is told to complete it [המתחיל במצוה אומרים לו גמור]. And how is my dear friend R' Yankel, may he live forever? Let him also pray for me. Please convey my heartfelt greetings to him with great love. Please send letters to the address of R' Noson Chanhas, Tzfas, Eretz Yisrael — to be delivered to Shmuel Horowitz. In full confidentiality — do not open. Beyond this I have nothing more to write. I, the lowly and despised in the utmost degree of lowliness — who awaits to hear from you good tidings and all goodness — who awaits to meet very soon in Meron and to be diligent in the service of Hashem as He desires and as the choicest of all creation [Rabbainu] desires. Shmuel Horowitz son of Feiga.

Segment 5
HE:
לנכון קבלתי מכתבו היקר וגם נדבתו היקרה סך 10 דולר להכנסת כלה ורב תודות למע"כ וזכות המצוה תגן עליו באלף המגן ותזכו להתברך בכל הברכות שבתורה וכט"ס אכי"ר.

EN:
Postscript — Greetings to R' Shlomo Veksler and others; everything in confidence

Segment 6
HE:
ומה שהעיר מע"כ בענין שארז"ל אנן בחביבותא תליא מלתא האמת האמיתית הוא שבזה תלוי הכל כמובא בגמרא שאמר ר"ע ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה היינו ששקול כנגד הכל וכל התורה תלוי בזה, וזה ר"ע בעצמו תלמדיו הראשונים אעפ"י שהיו עובדי ה' בכל הכוחות והלכו תמיד רק בבחי' איה בהתעוררות גדול וע"י שלא הי' ביניהם אהבה רח"ל מתו בין פסח לעצרת ונתקיים העולם בזכות רשב"י זיע"א וחבריו ותלמדיו שהי' להם אהבה וחביבות זל"ז מאד ועי"ז הי' להם ג"כ אהבה לרשב"י זיע"א רבם הקוה"נ ועי"ז זכו שנתגלה להם סתרי תורה שלא הי' כזאת מימות עולם ובלי צער ויסורים כמובא בכתבי האריז"ל שמפני שהי' מבחי' החסדים היינו אהבה הנ"ל וכן הזהיר הזוה"ק ע"ז מאד על אהבת החברים וכן האריז"ל הזהיר על אהבת החברים שכל החברים הם כגוף ונפש אחד וכשאחד ח"ו חולה או שאר צער ח"ו הוא כמו אבר חלש שכל האברים מרגישים זאת וכן הבעש"ט ז"ל ג"כ הזהיר ע"ז, ובפרט רבינו ז"ל אמר בפירוש כמה פעמים אנן וכו' וצוואתו היחידה הי' לפני פטירתו איהר זאלט זיך האלטין ציא זאמין (תחזיקו עצמכם יחד) וכן אמר שאם נקיים זאת לא יהי' מדרגה גדולה וגבוה שלא יביאינו לזה ובוודאי בזה תלוי הכל כי אם זוכים לאהבת החברים ממילא יש לו אחיזה במדת אהבה ויכול לזכות עי"ז לאהבת הצדיק ומזה יוכל לבא לאהבת השי"ת שאין לך יותר זכי' מזאת מתשובה מאהבה שעוונות נתהפך לזכיות (עיין בלקוטי מוהר"ן תורה ע"ו מסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא עי"ש כל התורה) ואיך זוכין לזאת ע"י אהבת חברים וותרנות לגביהם כמובא בלקוטי מוהר"ן תורה פ"ד במה הארכת ימים וכו' וותרן הייתי וכו' עי"ש וגם בתורה צ"ג שע"י ואהבת לרעך וכו' בא להאהבה וכו' וש"ש מתאהב על ידו זוכה למדת ואהבת שהוא שורש כל המצות וגם זוכה למדרגה שלמעלה מהזמן וכו' עי"ש היטב. וכן בתורה כ"ב חותם בתוך חותם מביא שהמתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר א"כ הוא חושב א"ע לאין עי"ז זוכה לענוה (שגדולה מהכל) ונכלל באין שהוא בחי' תחלה וכו' עי"ש היטב.

EN:
Behold — the days of Elul — the days of mercy and will — are approaching. For then the teshuvah and the prayer are favorable — and this is kindness from Hashem: that they are days of will and mercy — and the teshuvah from love and joy. And they are the preparation for the Days of Judgment — the awesome days.

Segment 7
HE:
והכלל שאין למעלה מזה ועי"ז זוכים לכל הקדושות והאמת לבא לבחי' אהבה ולגרש האהבות רעות שהוא חרפה וכו' הוא ע"י שיקשר לבו לנקודה השייך ללבו בעת הזאת היינו במה שיכול כי יש כמה מצות ועבודות ובמה שצריך לעשות עתה ונקל לו לעשות בזה לקשר א"ע כי יש ג' נקודות שצריכין להתקרב להשי"ת עי"ז "נקודת הצדיק" שהוא שורש הכל וממנו מקבלין הב' נקודות ונקודת "מקבלין דין מן דין" היינו התקרבות ואהבת חברים שנתעורר על ידם להתקרבות לצדיק ועבוה"ש והנקודה "מניה וביה" היינו נקודת [הצדיק] שבעצמו היינו תורתו ותפלתו וכל עבודת השי"ת שלו וכיסופיו והשתוקקותו וכל קדושתו של כל איש ישראלי, וצריך לכל הג' נקודות וז"ב תפלין של יד היא נקודה מניה וביה היינו התבודדות של האדם שזה עיקר נקודתו וקדושתו שזה צריך להיות בהסתר ובהצנע לך לאות ולא לאחרים לאות ידכה יד כהה היינו לבטל החרפות שבלב והתאות שבשם וע"כ שימה נגד הלב וכו' וגם שם היו"ד היא נקודת הצדיק כמובא בזוה"ק אסור לזוז מהתפלה של יד בבחי' ולא יזח החושן מהאפוד היינו אפי' בההתבודדות והעבודות והקדושות של האדם אל יזוז מהצדיק יסוד עולם שמחיה הכל, והרצועה עם הקשר של ראש הם הנקודה של דין מן דין אהבת והתקשרות החברים שיכולין לקבל אפי' אם לא שומעין ורק ע"י הראיה והחביבות והאהבה בעצמה, ותפלה של ראש הוא נקודת הצדיק האמת שהוא גבוה ולמעלה מהכל ובזה אסור להתבייש ולהתכסות רק וראו כל עמי הארץ וכו' ויראו ממך ושם יש שי"ן של ג' ראשים ושי"ן של ד' ראשים כל הז' רועים וכו' וגם תפלין של ראש בעמידה וכו' השי"ת יזכינו לזה עיין תורה ל"ד בלקוטי מוהר"ן ובלק"ה הל' תפלין והעיקר לקיים הכל בשמחה כמובא בתורה... בלקוטי מוהר"ן עי"ש היטב ידידו דו"ש באה"ר ומאחלו כט"ס

EN:
On Erev Rosh Hashana[ער"ה = ערב ראש השנה — "Erev Rosh Hashana — the eve of the New Year."] — to perform a pidyon — and also the Tikkun HaKelali in connection to our master the Rebbe זצ"ל — and verbal confession of the entire year. Each single day of the year is counted as a year — and Rosh Hashana: joyous and glad of heart — and wise: to think that Hashem will do good for us — and a cry from the heart — in the aspect of the shofar — and weeping from within joy — "in Your Name they will rejoice" and so on. [Psalms 89:17 — "In Your Name they will rejoice all day — and in Your righteousness they will be exalted."]

Segment 8
HE:
שמואל הלוי הורוויץ

EN:
This fifty-eighth letter — Tuesday, 26 Menachem-Av 5725 (August 1965) — is a short Elul/Rosh Hashana note to R' Tzvi Vasilefsky. The days of Elul = teshuvah from love and joy. Erev Rosh Hashana: pidyon, Tikkun HaKelali in connection to the Rebbe, verbal confession (each single day = a year). Rosh Hashana: joy, wisdom (think good thoughts), the shofar-cry from the heart, weeping from within joy ("in Your Name they will rejoice"). The letter is also signed by the author's entire family.

Segment 9
HE:
ד"ש נלבב באה"ר לידידינו וחבירינו מה"ר ארי' ווינשטאק נ"י

EN:
Key terms: Elul = teshuvah from love, mercy, will — preparation for the Days of Judgment · Erev Rosh Hashana: pidyon + Tikkun HaKelali + verbal confession — every day counts as a year · Rosh Hashana: joy + wisdom + shofar-cry + weeping from within joy

Segment 10
HE:
וידידינו חבירינו הנעלה מהר"ר אליעזר שלמה שיק נ"י וכל אנ"ש היקרים שי'

EN:
These two letters, written just two weeks apart, together form a pivotal moment in the correspondence. Letter 12 (Thursday, 24 Iyar / May 31, 1923) is brief and urgent — written while R' Shmuel is stuck in Tzfas and cannot join R' Alter at Meron. Letter 13 (Monday, 13 Sivan / May 28, 1923) [note: these dates appear slightly reversed in the collection — Letter 13 may be earlier than Letter 12, or there is a minor date discrepancy; they are presented as numbered in the original] brings the most joyous news of the collection so far: the betrothal to the Valenstein family of Jerusalem has been formally concluded.



# Letter 14 י"ד
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/59/

Letter 14 י"ד
מכתב 59
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/59

Segment 1
HE:
ב"ה יום ג' פ' חיי שרה תשכ"ו פעה"ק ירושלים תובב"א

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — my beloved, my dear, my precious — who yearns for the service of Hashem in truth — his honor, his splendor, his glory, our master... may his light shine — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love — as for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his regards through our master Reb Berger, may his light shine.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו וידידינו היקר והנעלה הרה"ח המשתוק לעבוה"ש באמת ולהתקרבות לרבינו ז"ל שזה העיקר מכל העיקרים כש"ת כמהר"ר מאיר רוקח נ"י שליט"א וכב"ב שי'.

EN:
Elul = Teshuvah from Love; The Elul Reading List; Erev Rosh Hashana; Rosh Hashana; Ten Days; Erev Yom Kippur; Yom Kippur; Sukkos; Simchas Torah — All Joy Behold — with G-d's help — the days of Elul — the days of will and mercy — are approaching. They are the days of teshuvah from love and joy — and the preparation for the Days of Judgment — the awesome days — Rosh Hashana[ר"ה = ראש השנה — "Rosh Hashana."] and Yom Kippur[יו"כ = יום כיפור — "Yom Kippur."]. And during them it is propitious to recite Tanach[תנ"ך = תורה נביאים כתובים — "Torah, Prophets, and Writings." The complete Hebrew Bible.] — and the books of our master the Rebbe זצ"ל: Likutay Moharan — and Likutay Tefillot — and Sipurey Ma'asiyos[ספמ"ע = ספורי מעשיות — "Sipurey Ma'asiyos — the Thirteen Stories." Rabbi Nachman's famous collection of mystical tales, first published by R' Nossan in 1815. The abbreviation: ס[פורי] פ[ה] מ[עשיות] ע[ם] or simply ספורי מעשיות compressed.] — and Sefer HaMidos — and Shichos HaR"an[שיהר"ן = שיחות הר"ן — "Shichos HaR"an — the Conversations of the Rebbe." A collection of Rabbi Nachman's informal sayings and conversations recorded by R' Nossan — distinct from the formal Torahs of Likutay Moharan.] — and so on — [according to one's capacity] — and a little Psalms every day. [בהם סגולה לומר תנ"ך וספרי רבינו ז"ל לק"מ ולקוטי תפלות וספמ"ע וס' המדות ושיהר"ן — "during them it is propitious to recite: Tanach, LM, Likutay Tefillot, ספמ"ע (Sipurey Ma'asiyos), Sefer HaMidos, שיהר"ן (Shichos HaR"an)." The full Elul reading list: תנ"ך = Torah-Prophets-Writings; לק"מ = Likutay Moharan; ספמ"ע = ספורי מעשיות (the Thirteen Stories); שיהר"ן = שיחות הר"ן (Shichos HaR"an — the Conversations of the Rebbe). Compare with the Elul list in Letter 36 — very similar but here with the addition of Sipurey Ma'asiyos.] And on Erev Rosh Hashana[ער"ה = ערב ראש השנה — "Erev Rosh Hashana."]: to recite the Tikkun HaKelali in connection to our master the Rebbe זצ"ל — and verbal confession of the entire year — and the prayers of Rosh Hashana — and the pidyon. And Rosh Hashana: to be joyous and glad of heart — "eat rich foods" and so on — and to be wise: to think good thoughts that Hashem will do good for us in all goods — and to cry out from the depths of the heart in simplicity and wholeness — in the aspect of the shofar — and weeping from within joy and longing. And during the Ten Days of Repentance[עשי"ת = עשרת ימי תשובה — "the Ten Days of Repentance." The ten days from Rosh Hashana through Yom Kippur.] [עשי"ת — עשרת ימי תשובה — "the Ten Days of Repentance." The ten days from Rosh Hashana through Yom Kippur.] — teshuvah — and one can rectify each day all the days of all the years — and so on. And Erev Yom Kippur[עיו"כ = ערב יום כיפור — "Erev Yom Kippur — the eve of the Day of Atonement."] [עיו"כ — ערב יום כיפור — "Erev Yom Kippur — the eve of the Day of Atonement." The final day before Yom Kippur, on which it is a commandment to eat abundantly to give the body strength for the fast.] — to eat greatly — and Yom Kippur: verbal confession greatly — also from within joy[ג"כ = גם כן — "also / as well."]. And Sukkos — joy — and Simchas Torah — joy and joy and joy.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר כיאות קבלתי מכתבו היקר מפ' נצבים עם נדבתו היקרה ורב תודות לו וזכות המצוה הגדולה יזכה לכל הברכות שבתורה וכל משאלותיו לטובה וכט"ס אכי"ר.

EN:
"The anguished, crushed, and broken soul — shattered like a broken vessel — shattered to shards — writes all this in tears at a third of the night — crying out and groaning with a lowly and broken spirit — from the depths of my heart. From afar — please, please — have compassion on my poor and wretched soul. And show me grace — for nothing — and exert yourself for me — to send me a formal government permit to travel to Eretz Yisrael. Perhaps through this I will merit to come to Eretz Yisrael — and there raise the banner of the knowledge of Rabbainu the Holy one, Na Nach Nachma Nachman MayUman, of blessed and holy memory. Please — do not turn me away empty-handed, G‑d forbid. If you send immediately a good and proper reply with a good permit from the government to travel to Eretz Yisrael — please do this grace for nothing for me — and cast your bread upon the waters — for after many days you shall find it. And exert yourself for me in what is necessary for the above. And also pray for me at the graves of the true Tzadikim — may they rest in peace — that I merit to come. My name: Tzvi Yehudah son of Chaya Hendel. And I also sent my photographs already through R' Leibel Rozenfeld some time ago. And also I ask to reply whether you received from Tzvi Yehudah the 25 gifts [a monetary denomination]. I ask you to reply immediately — at my address only — and you can reach the young man R' Yaakov Zev Brzhesky. Your friend — Tzvi Yehudah mentioned above." — also signed: Hirsh Leib Lipel of the Kloiz.

Segment 4
HE:
נתעכבתי בתשובתי עד הנה מגודל טרדות הימים הקדושים שעברו ובנסיעתי מכאן לכאן ממירון לירוש' ומירוש' למירון ומקה"ק וגם מפני בלבולי דוחקי העצום שאין לשער שפרנסתי דחוקה ומצומצמת מאד וממש שאין לי שום מעמד פרנסה... אעפ"י שעובר עליו מה שעובר הוא אינו מניח מקומו מהקדושה ועושה מה שביכלתו "כחום היום" אעפ"י שהיצה"ר והתאוות מחממין אותו ובוערין אותו מאד אעפי"כ אינו מניח את מקומו ויושב פתח האהל דקדושה ומצפה ומחכה שיוכל ליכנס באהל הקודש מפני זה זוכה להשראת השכינה וזוכה סוף כל סוף לבא למה שצריך לבא כי העיקר הוא ההתחזקות לבלי ליפול בדעתו מכל מה שעובר עליו וכמו שאמר רבינו ז"ל דער עיקר איז אביא מען דער האלט זיך וכמו שצעק רבינו ז"ל גוואלד זייט אייך ניט מייאש קיין יאוש איז גאר ניט פאר האנדין (העיקר שמחזיקים מעמד וכמו שצעק רבינו ז"ל אהה אל תתייאשו אין שום ייאוש כלל), יש ענין שנתהפך הכל לטובה. ומוהרנ"ת ז"ל מביא בלקו"ה שיאוש קונה שהיצה"ר קונה ביאוש ח"ו וכל זמן שאין האדם מיאש א"ע החזקה של הבע"ד אינו חזקה כלל וכלל ומוכרח הכל להשיב וגם כפל וארבעה וחמשה ובלבד כשאינו מתייאש א"ע מכל הקדושות ומכל האבידות שאבד הוא מקוה ומצפה עדיין למוצאם ומחפש אחריהם מחויבים להחזירם אליו. ובסדרה הזאת מביא ממערת המכפלה עיין תורה י"ז ויהי הם מריקים שקיהם, שעיקר יראה ואהבה שזאת עיקר עבודת איש הישראלי יכולים לזכות רק ע"י אור הצדיק שמאיר לו וכאשר נחשך אצל אדם אור הצדיק המאיר בכל העולמות ומכ"ש בעוה"ז כמו שמערת המכפלה מקום קדוש מאד שער ג"ע שכל הנשמות עולין דרך שם ואצל עפרון (בחי' עפר גשמיות) הי' חושך ובשמחה רבה מכרו לאברהם אעפ"י... כמו כן אור הצדיק המאיר ואצלו נחשך זה הוא ע"י כסילות השכל, וכסילות השכל בא ע"י עכירת המעשים היינו גשמיות ותאוות רעות (וכנראה (שע"י תאות אכילה שאוכל ברעבתנות וכו') מדברי רבינו ז"ל שם) ומוכיח השכל (שם בסוף התורה י"ז הנ"ל) שהעיקר תלוי בכלי המעשה היינו צדקה שהוא עיקר המעשה שע"י יזדכך השכל ויעשה אויר הנח והזך שהוא וכל העולם יראו אור הצדיק ויאיר להם ועי"ז יאיר להם היראה והאהבה ויהי' נעשין גרים ובעלי תשובה וכו' עי"ש.

EN:
From me — your friend who awaits the salvation of Hashem — "my eye, my eye runs down with water" [Lamentations 1:16]: Shmuel son of Feiga.

Segment 5
HE:
ידידו דו"ש מאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ

EN:
[Appended note from R' Tzvi Yehudah Lipel to the Meron gathering:] Dear beloved friends — I ask you: mention me in Meron at the holy Tzion — that we merit to be together in the service of Hashem in Eretz Yisrael — to raise the banner of the knowledge of Rabbainu the Holy one, Na Nach Nachma Nachman MayUman — and that I merit to come this very year to Eretz Yisrael. My name: Tzvi Yehudah son of Chaya Hendel. My wife: Reizya daughter of Eti Freida. My daughter: Eti Freida. — Praying for you at the Tzion of Rabbainu the Holy one in Uman: Tzvi Yehudah Lipel.

Segment 6
HE:
ד"ש נלבב ואיחול כט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה מה"ר ארי' ויינשטאק נ"י

EN:
From me — your friend: Shmuel HaLevi son of Feiga. Peace and blessing to all the dear fellowship. And especially to R' Shlomo Veksler, may he live, and R' Yaakov Zev, and all the fellowship. Please multiply great compassion for me — and especially at the Western Wall and Shimon HaTzadik [buried in Jerusalem] and all the holy places: great compassion! Great compassion! Great compassion! As above — please, please — very, very greatly — do not sleep now — at the essential time of the birth. For I am traveling today to Moscow, etc. And may Hashem, blessed be He, have compassion on me — and see my affliction — and say: enough to my troubles and to all our troubles. Amen, so may it be His will. Yaakov Zev, may he live — write to me whether you received the letter I sent you today — a few pages of my daily practice and guide, etc. — and more. Please write. From me — mentioned above.

Segment 7
HE:
וכן ד"ש נלבב ואיחול כט"ס למע"כ אהובינו ידידינו הרה"ח העוסק בעניני רבינו במס"נ כש"ת כמהר"ר אליעזר שלמה שיק נ"י באמת לפלא גדול בעיני שכבודו כתב לי מכבר ששלח לי ספרי רבינו ז"ל שהדפיס ועדיין לא קבלתים וגם שום תשובה על קבלת הקונטרס "שיחות ורמזים" על המעשיות שהוא יחיד ומיוחד בעולם ויקר אצלי מאד, וגם בכלל על עניני דפוס שדברנו בענין להדפיס עניני רבינו ז"ל שאני מטריח בהם לסדרם.

EN:
From me — your son who awaits the salvation of Hashem — and who awaits to see you soon in Eretz Yisrael — in true and eternal success.

Segment 8
HE:
נא לכתוב לי תשובה על כל הנ"ל בהקדם.

EN:
My dear wife, may she live, and my son, may he live, warmly greet you with great love — and await to see you very soon in Eretz Yisrael. My dear precious father-in-law, the distinguished and great rabbi, may he live, and his household, may they live — warmly inquire of your good welfare with great love. From me — your son who awaits the salvation of Hashem — and who awaits to see you soon in Eretz Yisrael — in true and eternal success.

Segment 9
HE:
וד"ש נלבב ואיחול כט"ס לחברינו ידידינו הר"ר שמואל ליביש לאנדסמאן נ"י וכן כל אנ"ש היקרים הי"ו

EN:
Letters 59–68 span from spring 5691 (1931) through summer 5692 (1932), covering the last months at Uman, the miraculous escape from Soviet Ukraine, and R' Shmuel's first weeks back in Jerusalem. Letter 67 is the climax of the entire collection.



# Request for Holy Books and Gratitude for Those Already Received
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/6/

Request for Holy Books and Gratitude for Those Already Received
מכתב 6
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/6

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' פרשת שופטים שנת תרפ"ב פה צפת ת"ו

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my friend of my soul and my heart, [אהובי ידידי נפשי ולבבי — "my beloved, my friend — of my soul and of my heart." The most intimate salutation in the entire correspondence. Soul (nefesh) and heart (levav) together encompass the full inner person. The author places this friendship in the deepest chambers of his being.] who yearns for the service of Hashem in truth and in wholeness.

Segment 2
HE:
לכבוד מע"כ ידידי כנפשי הרה"ח החו"ב סוע"ה החפץ באמת לעבוד ה' וליראה אותו כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון נ"י.

EN:
Opening Meditation — The Immeasurable Worth of This World and of This Book May Hashem grant him merit in this — that he should merit what a person can merit in this passing world that flashes by like the blink of an eye. [כהרף עין — "like the blink / twinkling of an eye." A classical biblical image for the breathtaking brevity of this world. The entire span of a human life passes as quickly as one blink — yet within that blink, the most immeasurable spiritual treasures can be earned.] And one can profit in this world specifically — beyond all estimation and beyond all telling. [שאין לשער ולספר — "beyond all estimation and beyond all telling / narrating." Two verbs: לשער — to estimate, to measure, to gauge; ולספר — to tell, to narrate, to recount. The spiritual profit available in this world cannot be measured by any instrument and cannot be described in any language.] For free choice is available to every person — to merit the highest levels — not through cleverness and schemes, but through wholeness and simplicity: to engage in Torah and prayer and binding to the true Tzaddik. [This is the Tzaddik] who left in this world neither gaze nor contemplation, nor hearing, nor smell, and so on — but rather, everything — all his powers — he gave over for the sake of Hashem. As is understood from the story of the Seven Beggars. [כמובן במעשה של הז' בעטלירס — "as is understood / as is evident from the story of the Seven Beggars." כמובן means "as is self-evidently understood" — a signal that for those familiar with the story this needs no elaboration, but for those who are not, the story is the source. The Seven Beggars is one of Rabbi Nachman's most celebrated tales in Sipuray Maasiyos: seven beggars each appear to lack a faculty — sight, hearing, speech, etc. — but each apparent lack turns out to be the supreme mastery of that faculty. All the Tzaddik's senses were entirely surrendered to G-d.] And everything that is done for the sake of this Tzaddik — every small and light thing — [even if it is only for the sake of this Tzaddik, it is already very hard — harder than all kinds of things in the world] — the rectification of all the worlds depends on it. And through this one merits: "No eye has seen, O G-d, besides You." [Isaiah 64:3] Fortunate is he who merits to even touch a matter pertaining to this Tzaddik. May Hashem grant us merit that we should have a great portion in this Tzaddik — and in particular in the printing of his holy Torah as he intended it: with deep study and depth, and to make from it prayers, [ולעשות מזה תפלות — "and to make from it prayers." A phrase previously omitted entirely. The purpose of printing the Torah teaching is threefold: (1) deep study with depth; (2) making prayers from it — drawing on its content for personal supplication and prayer, incorporating the Rebbe's words and themes into one's own heart-outpouring before G-d; (3) bringing it among the people of the Breslov fellowship. The prayerful use of the Torah teaching is a distinct and essential dimension, not merely an adjunct to study.] to bring it among the people of our fellowship — [in the printing of the Torah teachings with everything pertaining to them, everything in its proper place, as I now wish to print Torah teaching number one of Likutay Moharan — and also to study and toil in it, to observe what is written there as much as one is capable]. [כפי יכלתו — "as much as one is capable / according to one's ability." A crucial qualifier that was previously omitted. The Rebbe's path does not demand perfection — it demands effort according to one's actual capacity. The standard is not absolute compliance but faithful trying within one's real-world limitations. This softens and humanizes the entire demand: do what you can, as much as you genuinely can.]

Segment 3
HE:
ראשית הנני להודיעו משלומינו כי אנחנו ב"ה בריאים.

EN:
For apart from this being the true charity for the Tzaddik himself — so that his lips can move in the grave, [שיוכל שפתותיו לדובבות בקבר — "so that his lips can move / murmur in the grave." A beautiful Talmudic concept (Yevamos 97a): whenever a Torah teaching is cited in someone's name after their death, their lips move in the grave. Publishing the Rebbe's books enables his lips to move for every reader, for every generation.] as all the Tzaddikim yearned for this — and even King David, may he rest in peace, [yearned] that a teaching of halachah be said in his name — And therefore — when one gives charity to the Tzaddik — does not this person have some connection to the Tzaddik? And the Tzaddik gives him in return for this — thousands of thousands and tens of thousands of tens of thousands of times more. And as our master the Rebbe זצ"ל said in the story of the Seven Beggars — in the story of the sixth day — that "from whomever I take, I give." [מי שאני לוקח אני נותן — "from whomever I take, I give." A quote from the sixth day's story in the Seven Beggars. One of the beggars declares: whenever I receive something from someone, I give them infinitely more in return. The author applies this to the Rebbe himself: give something toward the book — and the Rebbe gives back immeasurably more in spiritual blessing for all time.]

Segment 4
HE:
קיבלתי כרטיסו מיום ג' מסתמא קיבל מכתבי מיום ו' עש"ק.

EN:
Apart from all this — this is a merit for the multitudes for all generations, the like of which there is none. For our master the Rebbe זצ"ל — who is the true Tzaddik and the Healer of souls until the coming of the Messiah — left within his Torah and his holy books all the healings for all the ills of all souls, and all the concealed and hidden supreme treasures [האוצרות הגנוזים העליונים — "the concealed and hidden supreme treasures." גנוזים means specifically stored away and hidden — treasure deliberately concealed, not merely uncollected. These are not spiritual riches that were merely overlooked; they are riches that were purposefully hidden by divine wisdom until the time was right for their revelation — and the Rebbe placed them within reach in his Torah and books.] that no angel or seraph, and no person who walks the earth [אינש די ביבשתא — Aramaic: "a person who walks on dry land / who lives on earth." A phrase from the Zohar and Aramaic liturgical poetry meaning any human being living in this physical world. The Aramaic gives the sentence Kabbalistic resonance.] — has reached in their completeness — he left all of this within his Torah and his holy books.

Segment 5
HE:
איך בין אייך גקומין מודיע זיין אז איך ויל מיט אייך זיין אין מירון אן א שום תירוץ (באתי להודיעכם שרצוני לשבת אתכם במירון בלי שום תירוץ) ואין לשער ולהעריך כלל גודל הגעגועים והתשוקות והכיסופים והרצונות הטובות והחזקים שיש לי בזה ממש כי בנפשי הוא איך קען ניט רוהין ובפרט על ח' אלול וימים נוראים ואין לשער גודל המניעות שהי' לי ע"ז ואעפ"כ בעזר השי"ת עברתי עליהם ואעבור עוד עד שאכלם בעזה"י ואיה"ש בקרוב במירון אספר לו פא"פ הכל.

EN:
Yiddish Passage — footnote marker ⁸ in the original [The author shifts into Yiddish for this extended passage on how to properly use the Rebbe's books. His own Hebrew translation follows in §§12–18.] "And in truth — whoever touches them, however he touches them — even just [in some way] touches them — it already heals him greatly, and he merits greatly through this."

Segment 6
HE:
איינמאל פאר אלי מאל איר זאלט ויסין עס היינגט מיר ממש אין לייבין אין איצט איז דער עיקר צייט איר זאלט ויסין דאס ואס מען זאגט אייך איז גאר נישט איך האב מיך שוין ניט איינמאל אן גיפרעגט אין עס איז אלדינג גוט נאר מען דארף האבין געלד אוף צי עסין אין אזו ויא ר' אברהם ורנר פארט היינט קיין ירושלים עיה"ק זאלט איר אים ניט אפ לאזין ער זאל גיין מיט אייך צום ועד הדתי אז מען זאל דא איבער גבין דאס געלד ר' בונם ורנר ער זאל אייך איבער שוקין. איר זאלט דאס זיין אוס ארבטין (אין מען ועט קענין ארוף וארפין אוף סנדיר טראויץ ער זאל שוקין ברוט פין דיים בית התבשיל) אין אפשר קענט איר אזו זיין עפיס געלד פון ואנין איר קענט. הכלל איר זאלט קומין אוף א טאמביל גלייך פון ירוש' איר זאלט נאך אן ציהין אוף ער"ח ועל מיר גיין קיין מירון מיט מענשין ועלין מיר מסדר זיין איר זאלט מיט אייך אלדינג מיט נעמין ובפרט די ספרים אין איר זאלט קיינים ניט הערין טאמר רעדט אייך האפ ר' אברהם ורנר אודער ר' נתן חנהס' נאר איר זאלט קומין וארין מיר קענין ניט אוס האלטין אין מיר קענין אין טארין ניט פאר שפייטיגין (אחת ולתמיד שתדעו לכם זה ממש עולה לי בבריאות ועכשיו זה עיקר הזמן והוו יודעים שמה שאומרים לכם זה בכלל לא נכון אני התעניינתי לא פעם אחת והכל על נכון כראוי רק צריך כסף על אוכל. ובאשר שר' אברהם ורנר נוסע היום לירושלים עיה"ק שתראו לא להניחו שילך אתכם לועד הדתי שימסרו לכאן את הכסף ר' בונם ורנר הוא יעביר את זה שתראו לסדר את זה ונוכל להסתמך על סנדר טראויץ שישלח לחם מבית התבשיל ואולי תוכלו אתם לראות איזה מוצא של כסף מהיכן שתוכלו).

EN:
"But there is a great difference: to take the remedies exactly as the doctor prescribed them — and to make use of the treasures in the most beneficial way possible — that is: to merit to be sanctified, and to merit fully what one can merit from the Rebbe's books in completeness." "This is in no way possible except through studying the Torah [in Likutay Moharan] with deep study — as one can study when everything is printed on the folio [אוף דעם הארט — "on the folio / on the page." The Yiddish word הארט here is not "heart" but the German/Yiddish Hart — a folio, a printed page or sheet. The author is describing the physical layout of the book he is printing: the Rebbe's Torah text surrounded by commentaries, explanations, and cross-references all printed on the same folio page around the central text. This layout — everything on the page together — is what enables deep, contextual study. The author's own Hebrew translation confirms this: כשהכל מודפס על המקום מסביב — "when everything is printed in its proper place around [the text]."] — and studying it and judging oneself: whether one is observing it; and longing and praying and practicing hisbodidus so that one should merit to observe it; and seeking counsel how to observe it."

Segment 7
HE:
והכלל והצנע לשרוף כל מכתבי כדי שלא להראות או להצניעם.

EN:
"And going with the Torah — and all matters, whether material or spiritual, should all be according to this Torah that I am studying. Through this one can merit what one can merit in this world." "A pity that the years go by — and one does not snatch what one can snatch." [אשאד וואס דיא יאהרין גייאין דורך, און מען חאפט נישט אריין וואס מען קען אריין חאפין — "a pity that the years go by, and one does not snatch inside what one can snatch inside." One of the most poignant lines in the entire correspondence. The Yiddish א שאד (a shad) conveys quiet, aching regret. The years flow past — and the irreplaceable spiritual treasure of this world remains ungrabbed.] "And so — one can already understand for oneself what a merit for the multitudes it is, that a Torah [teaching] is printed with everything pertaining to it on the folio. Even if only one single person will toil in it and merit through it whatever he will merit — it is already worth it to have self-sacrifice for this."

Segment 8
HE:
ועוד פעם הנני מבקש מכבודו שיראה איזה המצאות בשביל כסף קבוע ולבוא במהירות הכי אפשרי. ולכתוב לי תיכף תשובה ברורה בלי שום פקפוק.

EN:
"[And just as R' Nossan זצ"ל said — that he cannot begin to do anything for the Rebbe's matter until he paints out for himself [מאלט זיך אויס — malt zikh oys — "paints out for himself / draws out the picture for himself." The Yiddish verb מאלן (maln) means to paint, to draw. מאלט זיך אויס means to paint the picture fully before one's inner eye — to make it vivid and present as a painter makes an image on canvas. R' Nossan does not merely "imagine" or "picture" — he literally paints the scene in his mind, with full visual detail, until it stands before him as real. This painterly specificity captures the technique of hitbonenut — intense mental visualization — that R' Nossan employs to find the strength to act.] that they are already carrying him on the purification board [דאס טהרה ברעט — "the purification board / tahara board." The board on which a Jewish body is laid for the ritual purification before burial. R' Nossan pictures himself already dead and being carried to burial — having already given his life for this cause — as the only way to overcome the overwhelming opposition of the ba'al davar.] — that is: that he is already dead and they are already carrying him to be purified and laid in the grave — because of the enormous obstacles and the strengthening of the ba'al davar upon this matter — for it is a very great thing that one does for the Rebbe's sake, and therefore the ba'al davar throws himself across it and blocks the way [דער פאר לעגט זיך דער בעל דבר אזוי אוף דערוף — "the ba'al davar therefore lays himself across it / throws himself across the path so [forcefully]." The Yiddish farlegt zikh (פאר לעגט זיך) means to lay oneself across something, blocking the way — like a guard throwing himself across a doorway to block entry. A vivid image of the ba'al davar physically prostrating himself across the path to prevent anyone from proceeding with the Rebbe's work.] so [forcefully].]"

Segment 9
HE:
ממני שמואל הלוי הורוויץ

EN:
"All the more so — I hope that I myself will toil in the book. And perhaps you too will put your strengths into the book — to study and observe [it], little by little." "And all the more so, and so much the more so [מכ"ש וכ"ש — mik"sh v'chol she'ken — "and all the more so, and so much the more so." A doubled kal vachomer — the Talmudic logical argument from minor to major, applied twice in succession: if for one person, all the more so for many; if for this generation, all the more so for all generations.] — I hope that ultimately many people will save their souls and will merit what they will merit. And in this way, for all generations, people will grow and overflow with joy [וואקסין און קוועלין — vaksin un kveln — "grow and overflow with joy / beam with flourishing delight." The Yiddish kveln (קוועלין) means to overflow with pride and joy — to beam, to radiate — the specific delight of watching something precious grow and thrive. Together with vaksin (to grow), it describes not merely development but joyful, radiant flourishing — like a parent watching a child thrive.] from this book."



# A Desperate Cry — "Do Not Abandon Me"
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/60/

A Desperate Cry — "Do Not Abandon Me"
מכתב 60
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/60

Segment 1
HE:
ב"ה יום אסרו חג פסח תשכ"ז פעה"ק ירושלים ת"ו

EN:
Peace and blessing — to his honor — my beloved, my dear, my precious — from the precious Breslover Chassidim[מאנ"ש = מאנשי שלומינו — "from the people of our peace / from our Chassidim."] — who yearn for the service of Hashem and the fear of Heaven in truth — and for true drawing close to our holy master the Rebbe — Na Nach Nachma Nachman MayUman [ננמ"ח — נ נח נחמ נחמן מאומן — "Na Nach Nachma Nachman MayUman." The formula derived from the Petek (the slip of paper discovered by R' Yisrael Dov Ber Odesser in 1922) — a unique Kabbalistic formulation of the Rebbe's name in ascending syllabic progression: נ / נח / נחמ / נחמן / מאומן. The author's use of this formula in the salutation is a remarkable and early appearance of it in the correspondence, suggesting deep familiarity with this particular dimension of Breslov tradition.] — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi... may his light shine, may G-d protect him — and all his household, may they live.

Segment 2
HE:
שלום וברכה וכט"ס למע"כ אהובינו ידידינו היקר והנעלה מאנ"ש הנאהבים והנעימים המשתוקקים להתקרבות הצדיק האמת שלשלת היוחסין העושה צדקה וחסד טוב לב יבורך וכו' כש"ת כמהר"ר מאיר רוקח נ"י שליט"א וכב"ב שיחיו.

EN:
Ephraim = "Maka Kol Kadosh" — Striking Every Holy One; Menashe = "Ayi Mekom Kevodo" — Where Is the Place of His Glory; LH on the Two Aspects; LM §37 — Charity to Eretz Yisrael In this portion — Vayechi — "And he placed Ephraim before Menashe" — as brought in the words of our master R' Nossan[מורנ"ת = מורנו ורבינו נתן — "our master and teacher Nossan." A variant of מוהרנ"ת.] זצ"ל in Likutay Halachos[לק"ה = לקוטי הלכות — "Likutay Halachos." R' Nossan's monumental work applying the Rebbe's teachings to all areas of Jewish law.] — that Ephraim is the aspect of "Maka Kol Kadosh" — "striking every holy one" — in the aspect of the disciple Joshua — who came from Ephraim — as in the words of Rashi זצ"ל. That is: the aspect of "striking every holy one" — to give life to oneself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself."] and to others through the good points. And that the Holy One blessed be He[הקב"ה = הקדוש ברוך הוא — "the Holy One blessed be He." HaKadosh Baruch Hu.] "strikes every holy one" [מכה כל הק' — "striking every holy one." מכה כ"ל = מכה כל הקדוש — a Kabbalistic concept from the Zohar and Likutay Halachos: Hashem "strikes" (illuminates / activates) every holy thing. Applied here to the aspect of Ephraim / Joshua — the pupil who serves constantly at the Tzaddik's side (Exodus 33:11: "Joshua son of Nun — a young man — did not depart from the tent"). The "striking" is a powerful illumination: Ephraim/Joshua illuminates and activates the good points within every person — even the lowest — thereby giving life to all.] is more precious and needed than the aspect of Menashe — the aspect of "where is the place of His glory" — "Ayei mekom kevodo." [אי' מקום כבודו — "Where is the place of His glory?" From the Kedushah prayer: "Where is the place of His glory?" The seraphim ask — seeking to find where G-d's presence is manifest. The aspect of Menashe is this searching, yearning orientation — seeking the loftiness and transcendence of G-d. Menashe himself embodies this: his name means "he caused me to forget" (Genesis 41:51) — the forgetting of the "house of his fathers" in the service of G-d on high.] It is true that this aspect of "where is the place of His glory" — to seek every day — is also needed. And the aspect of "he caused me to forget all my toil in the service of Hashem" — and "the house of my fathers" — my lineage — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל — is also needed every day[ג"כ = גם כן — "also / as well." Here: the Menashe aspect is also needed.]. But the essential is more: to give life to oneself in the aspect of Ephraim — "for He made me fruitful in the land of my affliction" — to give life to oneself through all the good points and so on. And also in this portion — "the angel... let him bless the lads — and let my name be called upon them" and so on — see Torah 37[ל"ז = lamed(30) + zayin(7) = 37. LM Part 1, §37 — the teaching on charity to the Land of Israel and the holiness of its air.] in Likutay Moharan — that through charity to the Land of Israel[א"י = ארץ ישראל — "the Land of Israel."] — one is included in the holiness of the air of the Land of Israel — which has no sin — like the breath of the children of the schoolhouse — which is the breath of the mouth that has no sin — which protects the world — and through this [through the one who gives charity to the Land of Israel] the Patriarchs are revealed to protect the world. See there carefully.

Segment 3
HE:
אחדשה"ט באה"ר כיאות, לנכון קבלתי מכתבו היקר והתשורה על פסח ומה מאד החי' אותנו השי"ת יחי' אתכם תמיד וישלח רפו"ש במהרה לבנכם היקר ותזכו לכל הברכות שבתורה וכט"ס אכי"ר.

EN:
In this portion — Vayechi — "And he placed Ephraim before Menashe" — as brought in the words of our master R' Nossan[מורנ"ת = מורנו ורבינו נתן — "our master and teacher Nossan." A variant of מוהרנ"ת.] זצ"ל in Likutay Halachos[לק"ה = לקוטי הלכות — "Likutay Halachos." R' Nossan's monumental work applying the Rebbe's teachings to all areas of Jewish law.] — that Ephraim is the aspect of "Maka Kol Kadosh" — "striking every holy one" — in the aspect of the disciple Joshua — who came from Ephraim — as in the words of Rashi זצ"ל. That is: the aspect of "striking every holy one" — to give life to oneself[א"ע = את עצמו — "himself / oneself."] and to others through the good points. And that the Holy One blessed be He[הקב"ה = הקדוש ברוך הוא — "the Holy One blessed be He." HaKadosh Baruch Hu.] "strikes every holy one" [מכה כל הק' — "striking every holy one." מכה כ"ל = מכה כל הקדוש — a Kabbalistic concept from the Zohar and Likutay Halachos: Hashem "strikes" (illuminates / activates) every holy thing. Applied here to the aspect of Ephraim / Joshua — the pupil who serves constantly at the Tzaddik's side (Exodus 33:11: "Joshua son of Nun — a young man — did not depart from the tent"). The "striking" is a powerful illumination: Ephraim/Joshua illuminates and activates the good points within every person — even the lowest — thereby giving life to all.] is more precious and needed than the aspect of Menashe — the aspect of "where is the place of His glory" — "Ayei mekom kevodo." [אי' מקום כבודו — "Where is the place of His glory?" From the Kedushah prayer: "Where is the place of His glory?" The seraphim ask — seeking to find where G-d's presence is manifest. The aspect of Menashe is this searching, yearning orientation — seeking the loftiness and transcendence of G-d. Menashe himself embodies this: his name means "he caused me to forget" (Genesis 41:51) — the forgetting of the "house of his fathers" in the service of G-d on high.] It is true that this aspect of "where is the place of His glory" — to seek every day — is also needed. And the aspect of "he caused me to forget all my toil in the service of Hashem" — and "the house of my fathers" — my lineage — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל — is also needed every day[ג"כ = גם כן — "also / as well." Here: the Menashe aspect is also needed.]. But the essential is more: to give life to oneself in the aspect of Ephraim — "for He made me fruitful in the land of my affliction" — to give life to oneself through all the good points and so on.

Segment 4
HE:
כל הזמן בקשתי רפו"ש על כבודו מעת שידידינו היקר והנעלה מהר"ר צבי נ"י הודיע שכבודו חולה וב"ה שכבודו נתרפא ב"ה וכן יתרפא בנו היקר וכל חולי ישראל אכי"ר. זוגתי תחי' חולה ל"ע זה יותר מד' חדשים ומוטלת במטה והננו מתגוררים בשביל זה פה אצל בתי היקרה שתחי' וחתני מה"ר אלעזר רוזנפלד נ"י והוצאות מרובים ה' ירחם. מינדיל בת הענדיל לרפו"ש.

EN:
And also in this portion — "the angel... let him bless the lads — and let my name be called upon them" and so on — see Torah 37[ל"ז = lamed(30) + zayin(7) = 37. LM Part 1, §37 — the teaching on charity to the Land of Israel and the holiness of its air.] in Likutay Moharan — that through charity to the Land of Israel[א"י = ארץ ישראל — "the Land of Israel."] — one is included in the holiness of the air of the Land of Israel — which has no sin — like the breath of the children of the schoolhouse — which is the breath of the mouth that has no sin — which protects the world — and through this [through the one who gives charity to the Land of Israel] the Patriarchs are revealed to protect the world. See there carefully.

Segment 5
HE:
הנה כעת שזכינו לקבל חג הפסח והאורות שמקבלים בו בבחי' אתערותא דלעילא ובכל שנה ושנה נעשים התיקונים של חודש ניסן גאולת וישועת ישראל והגאולה שנעשה בכל פסח לנפשות ישראל בגשמיות והעיקר ברוחניות, עכשיו בימי הספירה הוא אתערותא דלתתא הכנה לקבלת התורה בשבועות שאז נעשין אדם ע"י התורה ועד אז עדיין בבחי' בהמה מאכל שעורים ומשתוקקים להיות נעשה אדם בבחי' אהי' אנא זמן למהוי והעיקר לספור ספירה בשמחה והתעוררות והשתוקקות ועי"ז נטהרין מהקליפות וטומאות כמו שאומרים בלשם יחוד וכו' וברבש"ע שאחר הספירה וכו' והעיקר בבחי' המתנה בחי' כתר לי זעיר, והנה ענין פסח ספירה ושבועות פסח, הוא בחי' לב הראשון בחי' אין חוזק כהתחלת החסידות "דאס הערשטי הארץ" (הלב הראשון) התערותא דלעילא משמים שנותנין לאדם חיות דקדושה והשתוקקות וכסופין שבלב להשי"ת ולצדיק האמת ולקיום התורה הקדושה. ואח"כ לוקחין ממנו זאת ואומרים לו המתן מיטשיע זיך אליין (תתייגע בעצמך) וזה העיקר בימי הספירה בבחי' אשה כי תזריע וילדה זכר כמובא בספרים הקדושים וזה כל העבודה בשעת שאין לאדם המוחין והתערותא דלעילא והוא מחי' ומחזק א"ע לעשות בעבודת ה' אעפ"י שעובר עליו עידן ועדנין כל הז' מימות בחי' מ"ט ימי הספירה ז' פעמים ז' בחי' ז' נקיים, ואם אינו מניח מקומו בכל מה שעובר עליו כמו שאמר רבינו ז"ל "אביא מען דער האלט זיך" (העיקר שמחזיקים מעמד) וזה צריך כל אדם כל ימיו ושנותיו לספור ספירה לעשות כל מה שיכול ולהתחזק א"ע בכל מה שעובר עליו עליות וירידות ובלי להניח את מקומו ועכ"פ לעשות מה שיכול ואז סוף כל סוף יזכה לקדושת שבועות שהוא התכלית האחרון שנברא בשביל זה יום א' יודע לה' לא יום ולא לילה, וזה צריך כל אדם כל ימיו לעבוד על זה בבחי' פסח וספירה והסוף האחרון הוא שבועות.

EN:
This sixtieth letter — Wednesday, 13 Tevet 5726 (January 1966), Jerusalem — notable for the appearance of the Na Nach formula in the salutation. Two concise teachings from the weekly portion.

Segment 6
HE:
אבל בפרטיות בכל שנה ושנה נעשה התיקון הזה פסח אתערותא דלעילא משמים על כל אחד ואחד מישראל (בודאי כל א' לפי מדרגתו) מוחין עליונים מוחין דגדלות ומוחין דקטנות ומרגיש השתוקקות ואהבה להשי"ת בבחי' פה סח וכו' ואח"כ ימי הספירה שלוקחין ממנו ההתעורררות ונשאר אצלו רק הרשימה שמזכיר א"ע החיות דקדושה וההשתוקקות והאהבה שבליל פסח ומשתוקק לה וסופר הימים מתי אזכה לשבועות לקבלת התורה ואהי' נעשה אדם וסובל בזיונות ושפיכת דמים ממה שעובר עליו ורואה שעדיין רחוק מהשי"ת ואין לו התעוררות הצריך לו ועובר מה שעובר ואינו מניח מקומו וסופר הימים והשבועות מתי מתי אזכה למה שאני צריך וגם צריך לומר תהלים בימי הספירה שיש לו כח להתעורר בתשובה ע"י התהלים ושבו זוכין למ"ט שערי תשובה שבשמות שבטי יה כמובא בדברי רבינו ז"ל בלקוטי מוהר"ן תנינא עי"ש.

EN:
Ephraim/Menashe (§2): LH on Vayechi: Ephraim = "Maka Kol Kadosh" (striking/illuminating every holy one) = Joshua's aspect = giving life to oneself and others through good points. Menashe = "Ayei mekom kevodo" (where is the place of His glory) = the seeking, lofty orientation. Both are needed — but Ephraim (finding and activating good points — "for He made me fruitful in the land of my affliction") is the more essential. LM §37: charity to the Land of Israel → inclusion in the holiness of its air → no sin → like children's breath → through this the Patriarchs are revealed to protect the world.

Segment 7
HE:
ועי"ז זוכה אח"כ לבא לקדושת שבועות שזוכין בשבועות לקבלת התורה שעי"ז נעשין אדם וגם זוכין לכל אלו הקדושות והמדרגות שבפסח (רק אז באו כל המוחין ביחד בלי אתערותא דלתתא כלל ע"כ נרגש יותר) כמו שמסדרין הסדר הקערה עם המצות חכמה בינה דעת וחסד גבורה ת"ת וכו' כל המוחין והספירות ובפסח הי' זה רק משמים לא בזכות אדם ובשבועות זוכין כל זה בזכות שספרנו כל ימי הספירה וטהרנו א"ע וכו' ובהתערותא דלתתא שלנו ולא נאכל נהמא דכסופא ולא די כל זה רק שזוכין באור הבוקר בשבועות (ע"י לימוד התורה וניעור כל הלילה לאור הכתר (שלא זכינו לזה בליל פסח) הגבוה ונעלה הרבה הרבה מכל הספירות וע"י טבילת המקוה הק' משער החמישים דק', השי"ת יזכינו לכל הקדושות כולם אכי"ר

EN:
Key terms: ננמ"ח — Na Nach Nachma Nachman MayUman — appearance in the salutation · Ephraim = Maka Kol Kadosh — giving life through good points · Menashe = Ayei mekom kevodo — seeking the lofty · LH on Vayechi — moreinu R' Nossan — the essential: Ephraim before Menashe · LM §37 — charity to Eretz Yisrael — holiness of the air of Israel; the Patriarchs revealed

Segment 8
HE:
ידידו דו"ש ומאחלו כט"ס שמואל הלוי הורוויץ

EN:
Volume One • Letter 60

Segment 9
HE:
ד"ש נלבב לידידינו היקר והנעלה וכו' מאנ"ש היקרים מהר"ר צבי וסילסקי נ"י ושאר חבירינו היקרים שיחיו לפלא שלא קבלתי מהם שום תמונת אות כל הזמן וגם החיוב לראות לפדות הספר יעלת חן מהכריכה שאין לשער גודל הזכות הרבים הזה יש קונה עולמו וכו'

EN:
📜 Translator's Summary — Letter 60 [Added by the translator]



# R' Avner — Everything Depends on Him; His Role as Guardian of the Connection
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/61/

R' Avner — Everything Depends on Him; His Role as Guardian of the Connection
מכתב 61
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/61

Segment 1
HE:
י"ד
[חסר התחלה] 
מיטמיר השי"ת וייסט דיים אמת איך האב ניט קיין שום סמיכה ותקוה ח"ו נאר דורך די צדיקים אמיתיים דורך רבינו הקוה"נ זיע"א. אין איר האט מיך צי זיי צי גברענגט איז אוף אייך א חוב קדוש ניט אפ צי לאזין אין איך האב ניט קיין שום תקוה וסמיכה חוץ השי"ת מיט די צדיקים אמיתיים נאר צי אייך ועמין קען איך דער ציילין מייני צרות הנפש והגוף נאר צי אייך בייט איך אייך למעה"ש ולמען רבינו הקוה"נ איר זאלט מיך ניט אפ לאזין איר זאלט רחמנות האבין אוף מיין נר"נ וגופי אוי גואלד היש לי תקוה ח"ו ח"ו מי ינוד לי ומי יחמול עלי ומי ירחם עלי איך בייט אייך צי ליב השי"ת אין צי ליב הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א אין ציליב רבינו הקוה"נ זאלט איר רחמנות האבין אוף מיר אין ניט אוף הערין צו בייטין מיך ארוס צי ראטין מעמקי הקליפות איר זאלד זיך פאר לייגין אוף דערינון לא ירף יומם ולילה מלבקש על נר"נ האומללים. 
וגם שיהא לי רפואה שלימה למעה"ש למעה"ש ולמען הצדיקים האמיתיים אין לע"ע ביז מיר ועלין איה"ש זיין אין איינום אין מרון בעבודת ה' יומם ולילה זאלט איר מיר שרייבין ד"ת והתחזקות אין מודיע זיין פין אייער גזונד באריכות וין עיר ואנט איצט אין צי איר האט שון... אלדינג באריכות אין ויא גייט אייך בעבודת ה'. 
אין איך בייט אייך איר זאלט אייך זיין מיט ר' אבנר אין איר זאלט אים גיט אונטר היצין ער זאל רחמנות האבין אוף מיר אין ער זאל זיין מיט אלי כוחות אז איך זאל קענין זיין מיט אייך אין איינום דיים זימור אין מירון. איר זאלט ויסין אז אין דיים ר' אבנר היינגט אלדינג. איך זאל חלילה ניט אועק גריסין וערין פינום רבינס זאך הן פין די ספרים הק' הן פין אנש"ש היקרים איך זאל ניט אועק גריסין וערין הן דורך דיים טאטין הן דארך דיים שוער היינגט אלץ אין ר' אבנרין ע"כ זאלט איר פאר בריינגין אסאך מיט אים אין אים גוט איין וארצלין אז ער זאל מיר תמיד זיין צו הילף. 
און איה"ש זאלט איר ויסין אן א שום תירוץ אין דער ועלט אז איר מיזט מקים זיין צי זיין מיט מיר אין מרון אזו ויא איר האט מיר צי גזאגט איר זאלט ויסין עס איז ניט דא קיין שום שעת הכושר אין דער ועלט אזו ויא דיים זומיר ואם לא עכשיו אמתי אמתי? עס קען אנדרש ניט זיין אין דער ועלט איר ועט זיך ראטויען אין מיך אוך על כן זאלט איר ויסין אזו איך פאר איה"ש זינטאג קיין מרון און אלדינג מסדר זיין אין דארט זיצין און איר לע"ע מיר שרייבין בריף אוף ר' נתן אדרעס אין זיך צי גרייטען איה"ש צים פארין ביז ר' אבנר ועט קומין קיין צפת אין איך ועל אייך שרייבין איר זאלט קומין ועט איר קומין אין מיר ועליו זוצין אין חצר רשב"י זיע"א אין מיר ועלין דונין השי"ת באמת אין טוהין דיים רעבינס זאך גשמאק אין דער ואל זייט מיר גיזונד אין שטארק אין פאר געסט ניט צי בייטין פאר מיר שמואל בן פיגה אין מיר שרייבין אלדינג באריכות פון ישיבה אין אלדינג. אין אגריס חברי היקר וכו' יענקילי שי"נ ער זאל ניט פאר געסין צי בעטין פאר מיר. 
(אתי השי"ת יודע את האמת אין לי שום סמיכה ותקוה ח"ו רק ע"י הצדיקים האמיתיים ע"י רבינו הקוה"נ זיע"א. ואתם קרבתם אותי אליהם לכן מוטל עליכם חוב קדוש לא להזניח ואין לי שום תקוה וסמיכה חוץ השי"ת והצדיקים האמיתיים רק אליכם למי אני יכול לספר צרות הגוף והנפש שלי רק לכם לכן בקשתי ממכם למעה"ש ולמען רבינו הקוה"נ שלא תזניחוני ותרחמו על נר"ן שלי ועל גופי אוי אהה (גואלד) היש לי תקוה ח"ו ח"ו מי ינוד לי ומי יחמול עלי ומי ירחם עלי בקשתי מכם למען השי"ת ולמען הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א ולמען רבינו הקוה"נ שתרחמו עלי ולא להפסיק להעתיר עבורי להצלני מעמקי הקליפות שתניחו עצמכם על זאת לא ירף יומם ולילה מלבקש על נר"ן האומללים. 
וגם שיהי' לי רפואה שלימה למעה"ש למעה"ש ולמען הצדיקים האמיתיים ולעת עתה עד שנהי' איה"ש ביחד במירון בעבודת ה' יומם ולילה בינתיים תכתבו לי ד"ת והתחזקות ולהודיעני מבריאותכם באריכות היכן הנכם מתגוררים כעת ואם כבר... הכל באריכות ואיך הולך לכם בעבודת ה'. 
ואני מבקשכם שתתראו עם ר' אבנר ותחממו אותו היטב שירחם עלי ויראה בכל הכוחות שאוכל להיות אתכם ביחד הקיץ הזה במירון. שתדעו בר' אבנר הזה הכל תלוי שחלילה לא אתנתק מענין רבינו הן מהספרים הקדושים הן מאנש"ש היקרים שלא אתנתק לא ע"י האבא ולא ע"י החותן הכל תלוי בר' אבנר, לכן תשבו איתו הרבה ולהשריש אצלו היטב שיהי' לי תמיד לעזרה. 
ותדעו איה"ש בלי שום תירוץ בעולם אתם חייבים לקיים זאת להיות אתי במירון כמו שהבטחתם לי תדעו שאין שום שעת הכושר בעולם כמו הקיץ הזה ואם לא עכשיו אמתי אמתי? אין שום אפשרות אחרת בעולם בזה תצילו את עצמכם וגם אותי על כן דעו זאת שאני נוסע איה"ש ביום ראשון למירון לסדר הכל ולשבת שם ואתם לעת עתה תכתבו לי מכתבים על הכתובת של ר' נתן ולהתכונן איה"ש לנסיעה עד שר' אבנר יגיע לצפת ואכתוב לכם שתבאו אז תבאו ונשב בחצר רשב"י זיע"א ונעבוד את ה' באמת ולעסוק בענין רבינו בחשק ולבינתיים תהיו לי בריאים וחזקים ולא לשכוח להעתיר בעבורי שמואל בן פיגה ולכתוב לי הכל באריכות מהישיבה והכל. 
וד"ש לחברי היקר וכו' יענקילי שי"נ שלא ישכח להתפלל עלי) 
ממני השפל והנבזה שמואל הורוויץ

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — my beloved, my dear friend, my brother and companion — from the outstanding Breslover Chassidim[מאנ"ש המובהקים = מאנשי שלומינו המובהקים — "the outstanding / distinguished ones from our Chassidim." מובהקים = explicitly distinguished, marked out as exemplary.] — who yearn for true drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine, may G-d protect him — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love.



# The Promise — Meron This Summer; "If Not Now, When?"
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/62/

The Promise — Meron This Summer; "If Not Now, When?"
מכתב 62
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/62

Segment 1
HE:
י"ד
[חסר התחלה] 
מיטמיר השי"ת וייסט דיים אמת איך האב ניט קיין שום סמיכה ותקוה ח"ו נאר דורך די צדיקים אמיתיים דורך רבינו הקוה"נ זיע"א. אין איר האט מיך צי זיי צי גברענגט איז אוף אייך א חוב קדוש ניט אפ צי לאזין אין איך האב ניט קיין שום תקוה וסמיכה חוץ השי"ת מיט די צדיקים אמיתיים נאר צי אייך ועמין קען איך דער ציילין מייני צרות הנפש והגוף נאר צי אייך בייט איך אייך למעה"ש ולמען רבינו הקוה"נ איר זאלט מיך ניט אפ לאזין איר זאלט רחמנות האבין אוף מיין נר"נ וגופי אוי גואלד היש לי תקוה ח"ו ח"ו מי ינוד לי ומי יחמול עלי ומי ירחם עלי איך בייט אייך צי ליב השי"ת אין צי ליב הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א אין ציליב רבינו הקוה"נ זאלט איר רחמנות האבין אוף מיר אין ניט אוף הערין צו בייטין מיך ארוס צי ראטין מעמקי הקליפות איר זאלד זיך פאר לייגין אוף דערינון לא ירף יומם ולילה מלבקש על נר"נ האומללים. 
וגם שיהא לי רפואה שלימה למעה"ש למעה"ש ולמען הצדיקים האמיתיים אין לע"ע ביז מיר ועלין איה"ש זיין אין איינום אין מרון בעבודת ה' יומם ולילה זאלט איר מיר שרייבין ד"ת והתחזקות אין מודיע זיין פין אייער גזונד באריכות וין עיר ואנט איצט אין צי איר האט שון... אלדינג באריכות אין ויא גייט אייך בעבודת ה'. 
אין איך בייט אייך איר זאלט אייך זיין מיט ר' אבנר אין איר זאלט אים גיט אונטר היצין ער זאל רחמנות האבין אוף מיר אין ער זאל זיין מיט אלי כוחות אז איך זאל קענין זיין מיט אייך אין איינום דיים זימור אין מירון. איר זאלט ויסין אז אין דיים ר' אבנר היינגט אלדינג. איך זאל חלילה ניט אועק גריסין וערין פינום רבינס זאך הן פין די ספרים הק' הן פין אנש"ש היקרים איך זאל ניט אועק גריסין וערין הן דורך דיים טאטין הן דארך דיים שוער היינגט אלץ אין ר' אבנרין ע"כ זאלט איר פאר בריינגין אסאך מיט אים אין אים גוט איין וארצלין אז ער זאל מיר תמיד זיין צו הילף. 
און איה"ש זאלט איר ויסין אן א שום תירוץ אין דער ועלט אז איר מיזט מקים זיין צי זיין מיט מיר אין מרון אזו ויא איר האט מיר צי גזאגט איר זאלט ויסין עס איז ניט דא קיין שום שעת הכושר אין דער ועלט אזו ויא דיים זומיר ואם לא עכשיו אמתי אמתי? עס קען אנדרש ניט זיין אין דער ועלט איר ועט זיך ראטויען אין מיך אוך על כן זאלט איר ויסין אזו איך פאר איה"ש זינטאג קיין מרון און אלדינג מסדר זיין אין דארט זיצין און איר לע"ע מיר שרייבין בריף אוף ר' נתן אדרעס אין זיך צי גרייטען איה"ש צים פארין ביז ר' אבנר ועט קומין קיין צפת אין איך ועל אייך שרייבין איר זאלט קומין ועט איר קומין אין מיר ועליו זוצין אין חצר רשב"י זיע"א אין מיר ועלין דונין השי"ת באמת אין טוהין דיים רעבינס זאך גשמאק אין דער ואל זייט מיר גיזונד אין שטארק אין פאר געסט ניט צי בייטין פאר מיר שמואל בן פיגה אין מיר שרייבין אלדינג באריכות פון ישיבה אין אלדינג. אין אגריס חברי היקר וכו' יענקילי שי"נ ער זאל ניט פאר געסין צי בעטין פאר מיר. 
(אתי השי"ת יודע את האמת אין לי שום סמיכה ותקוה ח"ו רק ע"י הצדיקים האמיתיים ע"י רבינו הקוה"נ זיע"א. ואתם קרבתם אותי אליהם לכן מוטל עליכם חוב קדוש לא להזניח ואין לי שום תקוה וסמיכה חוץ השי"ת והצדיקים האמיתיים רק אליכם למי אני יכול לספר צרות הגוף והנפש שלי רק לכם לכן בקשתי ממכם למעה"ש ולמען רבינו הקוה"נ שלא תזניחוני ותרחמו על נר"ן שלי ועל גופי אוי אהה (גואלד) היש לי תקוה ח"ו ח"ו מי ינוד לי ומי יחמול עלי ומי ירחם עלי בקשתי מכם למען השי"ת ולמען הצדיק התא"ל רשב"י זיע"א ולמען רבינו הקוה"נ שתרחמו עלי ולא להפסיק להעתיר עבורי להצלני מעמקי הקליפות שתניחו עצמכם על זאת לא ירף יומם ולילה מלבקש על נר"ן האומללים. 
וגם שיהי' לי רפואה שלימה למעה"ש למעה"ש ולמען הצדיקים האמיתיים ולעת עתה עד שנהי' איה"ש ביחד במירון בעבודת ה' יומם ולילה בינתיים תכתבו לי ד"ת והתחזקות ולהודיעני מבריאותכם באריכות היכן הנכם מתגוררים כעת ואם כבר... הכל באריכות ואיך הולך לכם בעבודת ה'. 
ואני מבקשכם שתתראו עם ר' אבנר ותחממו אותו היטב שירחם עלי ויראה בכל הכוחות שאוכל להיות אתכם ביחד הקיץ הזה במירון. שתדעו בר' אבנר הזה הכל תלוי שחלילה לא אתנתק מענין רבינו הן מהספרים הקדושים הן מאנש"ש היקרים שלא אתנתק לא ע"י האבא ולא ע"י החותן הכל תלוי בר' אבנר, לכן תשבו איתו הרבה ולהשריש אצלו היטב שיהי' לי תמיד לעזרה. 
ותדעו איה"ש בלי שום תירוץ בעולם אתם חייבים לקיים זאת להיות אתי במירון כמו שהבטחתם לי תדעו שאין שום שעת הכושר בעולם כמו הקיץ הזה ואם לא עכשיו אמתי אמתי? אין שום אפשרות אחרת בעולם בזה תצילו את עצמכם וגם אותי על כן דעו זאת שאני נוסע איה"ש ביום ראשון למירון לסדר הכל ולשבת שם ואתם לעת עתה תכתבו לי מכתבים על הכתובת של ר' נתן ולהתכונן איה"ש לנסיעה עד שר' אבנר יגיע לצפת ואכתוב לכם שתבאו אז תבאו ונשב בחצר רשב"י זיע"א ונעבוד את ה' באמת ולעסוק בענין רבינו בחשק ולבינתיים תהיו לי בריאים וחזקים ולא לשכוח להעתיר בעבורי שמואל בן פיגה ולכתוב לי הכל באריכות מהישיבה והכל. 
וד"ש לחברי היקר וכו' יענקילי שי"נ שלא ישכח להתפלל עלי) 
ממני השפל והנבזה שמואל הורוויץ

EN:
[Yiddish:] "And know — G‑d willing, without any excuse in the world — you must fulfill this: to be with me in Meron, as you promised me. Know that there is no such opportune moment in the world as this summer — and if not now, when? When? There is no other possibility in the world. In this you will save yourselves and also me. Therefore know this: I am travelling, G‑d willing, on Sunday to Meron — to arrange everything and to sit there. And you for now write to me letters at the address of R' Noson, and prepare yourselves, G‑d willing, for the journey — until R' Avner comes to Tzfas and I will write to you that you should come — then come! And we will sit in the courtyard of the Rashbi, of blessed memory, and serve Hashem in truth, and engage in Rabbainu's matter with enthusiasm. And in the meantime be well and strong — and do not forget to pray for me: Shmuel son of Feiga. And write to me everything at length about the yeshivah and everything." [Hebrew parenthetical:] (And know — G‑d willing, without any excuse in the world — you are obligated to fulfil this: to be with me in Meron as you promised me. Know that there is no such opportune moment in the world as this summer. And if not now, when? When? There is no other possibility in the world — with this you will save yourselves and also me. Therefore know this: I am travelling, G‑d willing, on Sunday to Meron to arrange everything and to sit there. And you for now write to me letters to the address of R' Noson, and prepare yourselves, G‑d willing, for the journey — until R' Avner arrives in Tzfas, and I will write to you to come — and then come. And we will sit in the courtyard of the Rashbi, of blessed memory, and serve Hashem in truth, and engage in Rabbainu's matter with enthusiasm. And in the meantime be well and strong. And do not forget to pray for me — Shmuel son of Feiga. And write to me everything at length about the yeshivah and everything.)

Segment 2
EN:
And heartfelt greetings to my dear friend, R' Yankel, may he live forever — let him not forget to pray for me.

Segment 3
EN:
From me — the lowly and despised, Shmuel Horowitz.

Segment 4
EN:
And heartfelt greetings to my dear friend, R' Yankel, may he live forever — let him not forget to pray for me. From me — the lowly and despised, Shmuel Horowitz.



# Letter 15 ט"ו
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/63/

Letter 15 ט"ו
מכתב 63
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/63

Segment 1
HE:
ט"ו
ב"ה יום ו' עש"ק דברים [תרפ"ג] 
בין המצרים יזרח אור לישרים ותמימים עובדי ה' באמת ותמים מע"כ הרה"ג החסיד ירא אלקים מתהלך בתמימות וחסידות תם וישר עובד ה' שותה מים חיים מננמ"ח. ידידי יקרי אהובי יקרת נפשי וחמדת לבבי הצמוד ודבוק בעמקי לבי כש"ת כמהר"ר שלמה וקסלר שליט"א. 
אחדשה"ט ושלום ב"ב שיחי' באה"ר הנני מתכבד ג"כ להודיעו משלומי גם אני תלי"ת כי החיים והשלום אתי כה יתן ה' וכה יוסיף לשמוע תמיד זה מזה בש"ט בתוך כל אנש"ש וכל אחב"י אכי"ר. 
את כבודו הסליחה על בלי הודיע לכבודו משלומי עד הנה, וידינני לכף זכות. מסתמא שמע כבר כבודו כי כבר נתקשרתי בשדוכין עם בת הרה"ג יר"א תם וישר כמה"ר עמרם ואלינשטיין נ"י בן הרב הג' ר' משה נחום ואלינשטיין ז"ל שהי' האב"ד בירושלים עה"ק. וב"ה השידוך הוא על צד היותר טוב ויתן ה' שהזיוג יהא עולה יפה ויצא ממנו דור ישרים יבורך עובדי ה' באמת וכו' אכי"ר. הנני שולח פה רצוף מכתב נחוץ מאד ומבקש מכת"ר בקשה רבה שיעשה מצוה זו וימחול בכבודו בעצמו למסור מכתב זה הרצוף פה ליד הרה"ח מאנש"ש ר' אלטר בן ציון לידו ממש מבלי להראותה לשום אדם וימחול כבודו לכתוב לי תשובה נכונה תיכף אם מסר זה לידו ומה שלום הר' אלטר בפרטות אם כבר יצא מבית החולים ואיך שלומו בבריאות. הכל בפרטות וכן להודיעני גם משלום כבודכם היקר ומשלום כל אנשי שלומינו ושלום חברי הבחור הנחמד החסיד יענקלי שי"נ. והנני מחכה לתשובה טובה במהירות על אדריסתי זאת: נתן חנהס, צפת ארץ ישראל עבור שמואל הורוויץ. 
והנני חותם בברכה ומחכה ומצפה לשמוע תמיד משלום כת"ר. והנני דושו"ט בלונ"ח באבה רבה ואהבת עולם אהבה שאינה תלוי' בדבר בטל, ממני השפל והנבזה באמת שאינו ראוי להזכיר שם זעירא דאנשי שלומינו ומצפה לישועות הש"י בזכות וכח הצדיקים האמיתים. 
שמואל בן פיגה הורוויץ.

EN:
"Between the Straits — light shall shine for the upright and the wholehearted, the servants of Hashem in truth and in wholeness." [An opening flourish for the Three Weeks period (בין המצרים) — turning the language of mourning into hope for the true servants of G‑d] To the honor of my dear and mighty friend, beloved to me as my soul — the delight of my heart, my daughter, my sister, my mother [בתי אחותי אמי — the language of Song of Songs, applied here as the deepest expression of brotherly love], and the entirety of my life and soul — his soul bound to mine — one soul in two bodies — the great and distinguished talmid chacham, the Chassid, who fears G‑d, who walks in wholesomeness and Chassidus, wholesome and upright, serving Hashem — who drinks living waters from Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח — explicitly, as always in letters to R' Shlomo Veksler], the purifying river that cleanses from all stains and sins, who is close to the holy gravesite of Rabbainu the Holy and Awesome Nachman, of blessed and holy memory, may his merit protect us and all Israel, Amen and so may it be His will — the distinguished Torah scholar, our Master R' Shlomo Veksler, may he live.



# Greetings to R' Shlomo Veksler — The Betrothal; the Enclosed Letter for R' Alter
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/64/

Greetings to R' Shlomo Veksler — The Betrothal; the Enclosed Letter for R' Alter
מכתב 64
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/64

Segment 1
HE:
ט"ו
ב"ה יום ו' עש"ק דברים [תרפ"ג] 
בין המצרים יזרח אור לישרים ותמימים עובדי ה' באמת ותמים מע"כ הרה"ג החסיד ירא אלקים מתהלך בתמימות וחסידות תם וישר עובד ה' שותה מים חיים מננמ"ח. ידידי יקרי אהובי יקרת נפשי וחמדת לבבי הצמוד ודבוק בעמקי לבי כש"ת כמהר"ר שלמה וקסלר שליט"א. 
אחדשה"ט ושלום ב"ב שיחי' באה"ר הנני מתכבד ג"כ להודיעו משלומי גם אני תלי"ת כי החיים והשלום אתי כה יתן ה' וכה יוסיף לשמוע תמיד זה מזה בש"ט בתוך כל אנש"ש וכל אחב"י אכי"ר. 
את כבודו הסליחה על בלי הודיע לכבודו משלומי עד הנה, וידינני לכף זכות. מסתמא שמע כבר כבודו כי כבר נתקשרתי בשדוכין עם בת הרה"ג יר"א תם וישר כמה"ר עמרם ואלינשטיין נ"י בן הרב הג' ר' משה נחום ואלינשטיין ז"ל שהי' האב"ד בירושלים עה"ק. וב"ה השידוך הוא על צד היותר טוב ויתן ה' שהזיוג יהא עולה יפה ויצא ממנו דור ישרים יבורך עובדי ה' באמת וכו' אכי"ר. הנני שולח פה רצוף מכתב נחוץ מאד ומבקש מכת"ר בקשה רבה שיעשה מצוה זו וימחול בכבודו בעצמו למסור מכתב זה הרצוף פה ליד הרה"ח מאנש"ש ר' אלטר בן ציון לידו ממש מבלי להראותה לשום אדם וימחול כבודו לכתוב לי תשובה נכונה תיכף אם מסר זה לידו ומה שלום הר' אלטר בפרטות אם כבר יצא מבית החולים ואיך שלומו בבריאות. הכל בפרטות וכן להודיעני גם משלום כבודכם היקר ומשלום כל אנשי שלומינו ושלום חברי הבחור הנחמד החסיד יענקלי שי"נ. והנני מחכה לתשובה טובה במהירות על אדריסתי זאת: נתן חנהס, צפת ארץ ישראל עבור שמואל הורוויץ. 
והנני חותם בברכה ומחכה ומצפה לשמוע תמיד משלום כת"ר. והנני דושו"ט בלונ"ח באבה רבה ואהבת עולם אהבה שאינה תלוי' בדבר בטל, ממני השפל והנבזה באמת שאינו ראוי להזכיר שם זעירא דאנשי שלומינו ומצפה לישועות הש"י בזכות וכח הצדיקים האמיתים. 
שמואל בן פיגה הורוויץ.

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — my beloved, my dear, my precious — like my own soul[כנפשי = כנפשי — "like my own soul." An unusually warm epithet — "dear as my own soul" — used here for R' Tzvi Vasilefsky, indicating the depth of their bond over years of correspondence.] — the revered Chassid[הרה"ח = הרב החסיד — "the revered Chassid."] — from the precious Breslover Chassidim[מאנ"ש = מאנשי שלומינו — "from our Chassidim."] — who yearn for the service of Hashem in truth — and for drawing close to our master the Rebbe זצ"ל in truth and in wholeness — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi Vasilefsky, may his light shine, may G-d protect him — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live. And to his dear and exalted disciple — who desires and yearns to draw close truly to our master the Rebbe זצ"ל — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi... may his light shine, may G-d protect him — and all his household, may they live.

Segment 2
HE:
דרישת שלום באהבה רבה מעומק הלב לכבוד חברי החסיד יענקלי שיחי' פליאה לי עליך אחי יקירי איך שכחת גם אתה גם ידידי כנפשי הרה"ח ר' אלטר נ"י שכחתם אותי בכל מכל כל וגם אחר שכבר שלחתי כמה וכמה מכתבים ליד ר' דוד לייב קאהן ע"ש ר' אלטר בן ציון קרסקאפ ולא קבלתי שום תשובה ושום ידיעה כלל וכלל מיום שנסע מצפת. וגם כששלח מכתבים לר' נתן חנהס לא שלח לי אפי' דרישת שלום וכן גם אתה ולפני איזה שבועות כתב לי ר' אבנר שר' אלטר נכנס בבית החולים 'ואליך' ומאז ועד הנה אין לנו שום ידיעה מכם ואין אנו יודעים כלל מה לחשוב ומאד עגמה נפשינו על זה וביותר עגמת נפשי יותר מכל הן על הקפדתכם עלי כנראה שמפני זה לא קבלתי שום ידיעה מכם והן שאינני יודע משלומו ובריאותו. ע"כ אחי יקירי חוס וחמול עלי ואל תשכח את כל עמלינו וטרחתינו יחד תמיד בעבודת ה' הן במירון ואצל הכותל ושמעון הצדיק ורחל אמנו. ותרחם עלי ותדבר ותפייס את ר' אלטר תודיעני אם קיבל כל מכתבי ותאמר לו שהנני מחכה לתשובה על מכתבי. 
ולמעה"ש תודיעני באריכות מה שלום ר' אלטר בפרטות ואם יצא מביה"ח. והנני מחכה בכליון עינים על תשובה. תשלח לי על אדריסת ר' נתן בעד שמואל. 
ממני חברך אוהבך הדורש שלומך. 
שמואל הורוויץ בן פיגה 
אני מבקש תמיד בשבילך במירון. שמך: יעקב זאב בן שרה לאה.

EN:
The Omer's Final Days; Shavuos Night = The Essential; R' Nachum and the Maggid — Dancing; LM §56; The Seder Lights on Pesach; Keter through Atirutha Diletata Behold — most of the Omer days have already passed — and the holy Shavuos days are approaching. And one can still merit during the holy days of the count — to teshuvah — through reciting the Psalms propitious for teshuvah and for the purification of the soul. And also: through the yearning for the receiving of the Torah on Shavuos — and counting the Omer with intention and yearning for the receiving of the Torah — and for becoming a true human being. For barley is animal food — and we wait to become a true human being through the receiving of the Torah on Shavuos. And on Shavuos night — the essential is to be awake the entire night — [Yiddish: the essential is to be awake] — and through this one is exempted from several "karet" punishments[כריתות — ח"ו = כריתות — "karet / cutting off" punishments. The Torah's most severe spiritual penalty — being "cut off" from the community of Israel. ח"ו = חס ושלום — G-d forbid. The tradition (brought in the holy books) teaches that staying awake the entire Shavuos night atones for and protects against the spiritual severity of karet transgressions.], G-d forbid — as brought in the holy books — and one is assured for the entire year. And the spiritual direction of the person for the entire year is according to that Shavuos night — as brought in the writings of the Arizal. And if one can recite the Tikkun Leil Shavuos — this is very good — and one is called "the companion of the Matrona" — as brought in the holy Zohar. And one must also rejoice the entire night — as in a great celebration — as brought in the holy Zohar. And it is well known among our Chassidim in Uman — that the entire night the dancing did not stop — and shifts of men alternated to dance — and the dancing did not stop even for a moment. And I was told: the holy Tzaddik — the Maggid of Tirhovatz [הרב המגיד מטיראווצע — "the Maggid of Tirhovatz." As in Letter 54: Rabbi Moshe Leib of Sassov (1745–1807). Note that the name Tirhovatz/Tirhovitz/Tirovitz appears in slight variants across the letters — the same person is meant throughout.] — who was a companion of the holy Tzaddik R' Nachum of Chernobyl זצ"ל — and they were always together for Shavuos — sometimes R' Nachum traveled to the Maggid of Tirhovatz — and sometimes the Maggid of Tirhovatz came to R' Nachum זצ"ל for Shavuos — and they danced together the entire Shavuos night. And when R' Nachum became old and weak — he sent his son R' Mordechai of Chernobyl זצ"ל to the Maggid of Tirhovatz for Shavuos — and they danced together the entire night. And the mikveh of Shavuos is from the fiftieth gate of holiness — as brought in Likutay Moharan in Torah 56 — "On the Day of the First Fruits." [תורה נ"ו — "וביום הביכורים" — "Torah 56 — 'On the Day of the First Fruits.'" נ"ו = nun(50) + vav(6) = 56. LM Part 1, §56. The verse is Numbers 28:26 — "And on the Day of the First Fruits — when you bring a new grain offering to Hashem on your Shavuos" — the Rebbe teaches the deep connection between Shavuos and the fiftieth gate of holiness, and the mikveh of Shavuos as an immersion into this highest level. The teaching emphasizes studying Torah specifically aloud (b'peh — with the mouth) throughout one's lifetime.] And the reading of the Ten Commandments — which contain all the 613 commandments — as is well known. And the song of longing — Akdamus. And the eating of the Shavuos dairy meal — "honey and milk under your tongue." And we merit to the Crown of Torah — for on Pesach night we merited to all the Sefirot in order in the Seder of Pesach: Chochmah, Binah, Da'as — the three matzos; and the other matters of the Seder were Chesed and so on through Malchus. But the Crown — we did not merit to this — for even this was only through the arousal from above alone. But through the counting of the Omer — all forty-nine days — which is purely through the arousal from below — each one in his yearning and in his words and in his counting aloud "today such-and-such of the Omer" — and in his refinement throughout all the days of the count — passing through seven times seven: all kinds of ascents and descents — and greatness and smallness — and the smallness of the small — and we endure it all — and do not abandon our place — and do what is upon us — and do not lose the count — and count such-and-such — and are ashamed: how we stand — and how we are still in the aspect of an animal — "the barley of the Omer" — "we have nothing to respond" and so on. Through this we merit on Shavuos to the holiness of the Crown — which even the angels do not merit — but only human beings — Jews — through their arousal from below — and their waiting — and their endurance of all kinds of faint-heartedness and humiliations from the body's brazenness — and obstacles — and everything that passes over them — and they do not abandon their place — and do what is theirs. Through this specifically they merit to the aspect of the Crown — as brought in LM Torah 6 — "Call out to Joshua" — for teshuvah is in the aspect of the Crown — "Crown — wait for me, little one" — the aspect of waiting and so on. For Pesach is in the aspect of haste — the beginning of the drawing close — to flee from what must be fled — and also to flee to the Torah: one must do it with alacrity — for if not, one can sink, G-d forbid. But when one already merits to enter into the service of Hashem — or merits to sit and study Torah or prayer — then it is forbidden to rush and want to immediately feel and enter into holiness all at once. For "not in haste shall you go out" — only one must wait days and years — until one merits in truth to what one will merit — if one can endure and wait and wait — for this is the matter of the Omer count — until in the very end — if one does not lose the count and the waiting — however it may be — in the very end one merits through the waiting specifically to the highest holiness — the fiftieth gate — the Crown — the holy Shavuos. And one must engage in Torah specifically aloud — to read throughout all one's days — see Torah 56 in Likutay Moharan.

Segment 3
EN:
I am hereby enclosing a most urgent letter, and I ask of your honor with a great request — please perform this mitzvah and personally hand this enclosed letter to the hand of the distinguished talmid chacham, man of good name and reputation, R' Alter Ben Tzion — into his hands personally, without showing it to any person whatsoever. And please write me an immediate correct reply: whether you delivered it to his hands; and what is the particular welfare of R' Alter — whether he has already left the hospital [this is the clearest statement yet that R' Alter Ben Tzion has been hospitalized; the hospital is identified as "ואליק" — presumably a Jerusalem hospital], and how his health is. All in detail. And likewise inform me of your own precious welfare, and of the welfare of all our friends, and of the welfare of my dear friend, the charming and pious young man, R' Yankel [יענקלי], may he live forever. And I await a good swift reply — at this address: Noson Chanhas, Tzfas, Eretz Yisrael — on behalf of Shmuel Horowitz.

Segment 4
EN:
The Rebbe's Gravesite; The Author as Emissary; The Detailed Protocol for Rosh Hashana at Uman; LM Torah 4 ("Anochi") And regarding the merit of being at the holy gravesite of our master the Rebbe זצ"ל — certainly this is a very great merit — the greatest that exists. And I have committed to this: that I will request on his honor's behalf that he merit to this — and other requests for his honor's benefit. And his honor — if he merits to be at the holy gravesite — will also be good to be my emissary to our master the Rebbe זצ"ל in my name — that I, Shmuel son of Piga — appoint his honor as an emissary — to say also on my behalf — [and if possible on Erev Rosh Hashana] — the Tikkun HaKelali — that is: the ten chapters of Psalms — and the piece of prayer: "And in the merit of the Tzaddik and so on — and behold I have done what is incumbent upon me — do what is upon you" — and to set aside a coin of charity also on my behalf — as if I myself were doing this. And also to say the verbal confession that I will confess on Erev Rosh Hashana at the holy gravesite of the Rashbi זיע"א [רשב"י זיע"א — "the Rashbi — may his merit protect us." Rabbi Shimon bar Yochai — the great Tannaic sage and author of the Zohar — buried in Meron, where the author lives and writes from. זיע"א = זכותו יגן עלינו אמן — "may his merit protect us, Amen." The author has a profound connection to both sites: Meron (where the Rashbi is buried) and Uman (where Rabbi Nachman is buried). When he cannot be in Uman for Rosh Hashana, he performs the Rosh Hashana rectifications at Meron — and now sends R' Aryeh as his emissary to perform the same at Uman in his name.] in Meron — shall be counted as if I confessed this at the holy gravesite of our master the Rebbe זצ"ל in Uman — and he should accept this — [and all the Rosh Hashana rectifications] — and do through this all the rectifications exactly as if I myself were doing this at his holy gravesite itself. So should his honor do specifically on my behalf — all of the above — besides that before this his honor should do all these rectifications on his own behalf — as it is written: "And he shall atone for himself — and afterward for others." Therefore: first of all — to recite the ten chapters of Psalms in connection to our master the Rebbe זצ"ל — and to set aside a coin of charity for the sake of our master the Rebbe's זצ"ל soul — and afterward: to express all his conversation and his heart before our master the Rebbe זצ"ל — and the essential above all: verbal confession — of all that passed over him from the day he reached awareness — as brought in Torah 4 — "Anochi" — in Likutay Moharan [תורה ד' "אנכי" בלקוטי מוהר"ן — "Torah 4 — 'Anochi — I am' — in Likutay Moharan." ד = dalet = 4. LM Part 1, §4 — a major teaching on the word "Anochi" — the first word of the Ten Commandments: "I am Hashem your G-d." The Rebbe teaches that complete teshuvah involves confessing all of one's sins from the day one reached awareness/moral consciousness — not merely recent sins but the full accounting of one's entire moral life from childhood.] — all his sins and so on — and all that passes over his entire heart — [and all in a whisper — as on Yom Kippur in the silent prayer] — and to connect himself to our master the Rebbe זצ"ל for the entire year — and in particular on Erev Rosh Hashana — and the holy days of Rosh Hashana — that everything should be connected to our master the Rebbe זצ"ל — and he — of blessed memory — will perform all the rectifications[תיקונים = תיקונים — "rectifications / repairs." The spiritual corrective processes by which past damage to the soul is repaired. In Breslov teaching, the Rebbe stated that he would perform these rectifications for all who connect to him on Rosh Hashana — even after his passing.] from this for all of Israel in general — and for his honor in particular — [and for me as well — as above] — and to request the essential: the rectification of the soul, spirit, and higher soul — from all the incarnations until now — and that our master the Rebbe זצ"ל should rectify them in all the rectifications until the true Infinite — and so for the general Israel — and to raise up the Shechinah from the dust.

Segment 5
EN:
LM Torah 21 — "Atika": The Seven Lamps = The Seven Senses; Eyes — Ears — Nose — Mouth; Clouds of Glory = Vessels to Receive the Divine Influx; The Mouth on Shabbos; Zohar on Parshas Shelach And regarding words of strengthening in the service of Hashem — see Torah "Beha'alosecha — Atika" — Torah 21 in Likutay Moharan — the matter of the seven lamps — which are the ears and the eyes and the nose and the mouth — not to speak falsehood — and so too other evil speech. [And also: to sanctify the mouth from foods that are not holy.] And the ears: not to hear vulgar speech and evil words. And the nose: to fear Hashem — and not to anger, G-d forbid — and not to be arrogant — and not to smell evil scents of licentiousness — which depend on the nose. And the essential: to close the eyes — from seeing things that bring sinful thoughts, G-d forbid. When one guards these seven lamps — which are the servants of the mind — not to introduce evil things into the mind as above — then automatically divine influx and divine overflow of the holy prophecy and the holy spirit will shine and flow upon one — in the aspect of the Sukkah — through the seven Clouds of Glory[שבעה עננים — ז' נרות = שבעת עננים — "the seven Clouds of Glory." The seven clouds that surrounded Israel in the wilderness (corresponding to the seven Sefirot of Zeir Anpin and Malchus). In LM Torah 21, the Rebbe equates the seven lamps of the Menorah with the seven senses (eyes, ears, nose, mouth) — and the Clouds of Glory with the vessels formed when these senses are guarded and sanctified. The Clouds that surrounded Israel in the desert = the clouds that now surround the holy mind of the person who guards his senses — protecting from external impurity and channeling divine light inward.]. [Just as clouds cover and do not let things enter inward — and automatically they become the seven Clouds — the seven lamps — holy vessels — to receive the divine influx that encompasses from above the mind — above the intellect — and they enter into the mind. And one merits to sanctify the mind — which is entirely holy — entirely divine — the Holy of Holies — the Ark and the Tablets — all divine intellect — and sanctifying the lamps — with holy eyes to gaze upon the face of the Tzaddik — who is the divine influx itself — as brought there in the Torah on Moses our Teacher — and gazing at the holy Torah. And as the Arizal says: by gazing at the Torah when it is raised — until one can read — a great light flows upon the person. And so: gazing at the graves of the Tzaddikim — where the soul of the Tzaddik rests — and shines throughout the entire world of Asiyah — as brought in the writings of the Arizal. And so: upon the candles of Shabbos — and Chanukah — and in the house of study — and all holy matters. And this is the holiness of the eyes. And so with the ears: to hear with them the words of the wise — and to believe in them — and to hear the shofar — and the Megillah — and all the holy listenings. And so with the nose: the fear of Hashem — prayer — humility — suppressing anger and wrath — patience — and the holiness of the covenant which depends on the nose. And the mouth: to speak holy words of truth — in Torah and prayer and hisbodidus — in the aspect of "mouth to mouth I speak to him"[פה אל פה אדבר בו — ד"ל = פה אל פה אדבר בו — "mouth to mouth I speak to him" — Numbers 12:8 — G-d's description of His relationship with Moses: direct, unmediated communication. Applied here: hisbodidus at its highest level becomes this direct "mouth-to-mouth" divine speech. ד"ל = דיו לחכים — "enough for the wise / and enough said."] — and enough said. And holy eating at a Shabbos meal — and in particular on the holy Shabbos — as brought in the writings of the Arizal and in LM Torah 57: "Rabbi Yosi ben Kisma said" — that the mouth is completed with a great light at the time of the Shabbos meal. And in LM Tannina Torah 73: the mouth is completed in the aspect of the full human stature at the time of eating — and afterward one merits to the aspect of the Supreme Human Being — the Shechinah speaks from within one's throat — see there. And one merits to burning devotion — in the aspect of "the flame of the menorah shall rise of itself." May Hashem grant us merit for this. And also: see in Parshas Shelach in the holy Zohar — how sweet and pleasant the taste — of the greatness of Shabbos — and one who innovates in Torah on Shabbos — see the entire portion — and you will find it pleasing.]

Segment 6
EN:
Postscript to Letter 15 — Heartfelt appeal to R' Yankel; prayer request with his full name



# Letter 16 ט"ז
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/65/

Letter 16 ט"ז
מכתב 65
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/65

Segment 1
HE:
ט"ז
ב"ה יום עש"ק פרשת דברים פעה"ק צפת ת"ו [ז' מנחם אב תרפ"ג] 
חיים ושלום ורפואה שלימה מן השמים וכל משאלות לב לטובה והצלחה ברחניות בעבודת ה' וגשמיות צורך הרחניות. 
למעלת כבוד ידידי עוז כנפשי בתי אחותי אמי מחמד עיני חמדת לבי וכל חיי נפשי וכל מגמתי וחפצי ורצוני ממש נשמתי קשורה בנפשו נפש רוח נשמה אחד בשתי גופות ה"ה הרה"ג חו"ב החסיד ירא ה' כל מגמתו וחפצו ורצונו אך ורק לעשות רצון ה' ורצון צדיקים האמיתיים ולקשר להם בקשר אמיץ וחזק לעד כיתד בל תנתק לעולם ועד שותה מים חיים מננמ"ח נהר המטהר מכל הכתמים וחטאים מקורב לציס"ע רבינו הקוה"נ זצוק"ל זיעועכ"י, אכי"ר כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א. 
ידידי יקירי אחר דרישת שלומו הטוב היקר והחביב עלי מאד באהבה רבה מעומק עמקי הלב. הנני להודיעו משלומי גם אני כי תלי"ת החיוה"ש אתי, כה יתן ה' שנזכה להיות יחד בקרוב במירון לעבוד ה' באמת כרצונו וכרצון צדיקים אמיתיים ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית והננמ"ח זי"ע ועכי"א. טייעריר הארצדיקער גוטר פריינד עס איז מיר זייער אגרוס וינדער ויא אזו איר האט גאר אין גאנצין פאר געסין אין מיר אין וילט גאר ניט ויסין פון מיר איך וייס ניט וייזט אוס איר זענט אוף מיר אזו ברוגז. עס איז טאקי דא אוף ואס אובער פון דעסט ועגין המתחיל במצוה אומרים לו גמור ואינה נקראת אלא על שם גומרה. 
פון זינט מיר האבין זיך גיזעגינט וען איך בין גפארין מאכין דיים שידוך אין אשעה טובה ומצלחת פון דענסטמאל אן האב איך ניט גהאט פון אייך קיין שום ידיעה אין אז איר האט גשוקט בריף ר' נתן האט איר מיר אפילו קיין גריס ניט צי גשריבין איר קענט אייך גארניט אוס מאלין מיין צער מוטין עגמת נפש פין דיים אן א שיעור אין אן איין ערך אין דער נאך אז איך האב אייך גשוקט ויפול בריף פין טיפניש פין הארצין אין ניט דער האלטין קיין שום תשובה איך וייס גאר ניט ואס איבער צי קליירין איר קענט אייך ניט אוס מאלין מייני יסורים פין דיים. איך בייט אייך זייער גואלד האט רחמנות אוף מיר אין שרייבט מיר פאר ואס איר האט אזו פאר געסין אין מיר קויתי לטוב ואין ותקותי לכליון עינים ומדיבון נפש ח"ו. 
גואלד הארצדיקער ברודר מאכט ניט פאר לירען דאס גאנצי הארואני מוטין מסירת נפש מוטין גאנצין מיה ואס איר האט גהאט מיט מיר. ויא אזו קענט איר מיך פאר געסין גלייבט מיר איך פאר געס איך ניט קיין רגע אין ביינק אין גליסט נאך אייך אין האב גרוסי געגועים וכסופים צי אייך אן אשעור. ויא אזו קענט איר פאר געסין ואס מען האט אין איינים גהארביט אין מירון אין בא דער כותל אין שמעון הצדיק אין רחל אמנו מען איז תמיד גוען אין איינם אין ויא אזו פאר געסט איר ואס מען האט גשמיסט וען מען איז גגאנגין התבודדות טאקי פרייטיג פין שמעון הצדיק האט מען גרעט אז מיר זאלין זיין תמיד צי גבינדין איינר צום אנדרין אין תמיד חברים בעבודת ה' צו דינין השי"ת. גואלד ויא פאר געסט איר מיר האבין גיפאקט אין גליטין אין איינום די בת מלכה האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר אין אוף דיר ואס מיר האבין זיך אפ גשייד. 
גואלד טייעריר ברודער ראטויט מיך אין אייך איז זייט הארביט מיט אלי כוחות צי זיין די פאר חדשים אין מירון אין איינום. ועגין מירון איז אזו זאלט איר ויסין אזו מען קען זוצין אין דונין השי"ת אן אשום בלבול אן אשום מניעה אן אשום עיכוב מען קען זיך די פאר חדשים אזו פיל אן ארבטין ויפול אפאר יאר. איך זיץ איצט אין מירון פין ר"ח תמוז איך בין מיך ממש מחי' גואלד מען קען קונה שלימות זיין עס איז נטא קיין בעסיר מקום פון דיים גואלד האט רחמנות אוף אייך אין אוף מיר. מיר ועלין איה"ש ארבטין אין רעבינס זאך גישמאק מען וועט זיך אן וארצלין אוף תמיד. 
איר זאלד ויסין אזו עס איז אלדינג גרייט עס פיילט גאר ניט אשטוב כלים געלד ועט אייך אוך ניט פיילין איך האב 4 פונט נאר ועגין אייך, נאר איר זאלד רעדין מיט ר' אבנר אין איר זאלט מיט אים קומין אין מיט בריינגין אלי זאכין אייערי אין אלי ספרים פון רבינו הקוה"נ זצ"ל אין למען השם תיכף מיר שרייבין ענפיר וואס מאכט איר אין גיזונד אלדינג באריכות אין צי איר וילט בשטיט קומין אין וען אלדינג באריכות תיכף תשובה ברורה ונכונה ואמיתית. 
פון מיר ואס האפט אייך בקרוב צי זיין אין מרון אין זיין אין איינום אזו ויא איין מענטש דונין השי"ת באמת.

EN:
Life, peace, and complete healing from Heaven, and fulfillment of all his heart's desires for good, and success in spiritual matters — in the service of Hashem — and in material matters for the sake of the spiritual. To the honor of my dear and mighty friend, beloved to me as my soul — my daughter, my sister, my mother [Song of Songs language of deepest love], the delight of my eyes, the desire of my heart, and the entirety of my life's soul — and all my aspiration, desire, and will — my soul is literally bound to his soul — one soul, one spirit, one neshamah in two bodies — the great and distinguished talmid chacham, the Chassid, who fears G‑d — whose every aspiration, desire, and will is solely and exclusively to do the will of Hashem and the will of the true Tzadikim, and to be bound to them with a strong and firm bond forever — like a peg that will never be pulled out, ever — who drinks living waters from Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח], the purifying river that cleanses from all stains and sins — who is close to the holy gravesite of Rabbainu the Holy and Awesome Nachman, of blessed and holy memory, may his merit protect us and all Israel forever. Amen, so may it be His will — the distinguished Torah scholar, our Master R' Alter Ben Tzion son of Nacha, may he live and be strong.

Segment 2
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגה

EN:
My dear friend — after warmly inquiring of your good, dear, and beloved welfare with great love, from the very depths of the depths of the heart. I hereby also inform him of my welfare — I, thank G‑d, have life and peace with me. May Hashem grant that we merit to be together very soon in Meron, to serve Hashem in truth as He desires — and as our master Nachman [Na Nach Nachma Nachman MayUman], of blessed memory, and his holy disciples desire. Amen, so may it be His will.

Segment 3
HE:
תיכף תשובה טובה שיקט בריף אוף ר' נתן חנהס אדרעס פאר שמואל הורוויץ. 
(ידידי הטוב הנלבב והיקר זה פלא גדול אצלי איך שכחתם ממני לגמרי ואינכם רוצים לדעת ממני כלל איני יודע זה נראה שהנכם ברוגז עלי אכן יש על מה אבל אעפי"כ המתחיל במצוה אומרים לו גמור ואין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה. 
מאז שנפרדנו כשנסעתי לעשות את השידוך בשעה טובה ומוצלחת מאז לא הי' לי ממכם שום ידיעה וגם כששלחתם מכתבים לר' נתן לא הוספתם שם עבורי אפילו דרישת שלום אינכם יכולים לצייר לעצמכם בכלל את צערי ועגמת נפשי מזה בלי שיעור ובלי ערך ואח"כ כששלחתי לכם כמה מכתבים מעומק לבי ולא קבלתי שום תשובה ואיני יודע מה לחשוב אינכם יכולים לתאר לעצמכם ייסורי מזה אני מאד מתחנן אליכם אהה (גואלד) רחמו עלי וכתבו לי מדוע שכחתם ממני כל כך קוויתי לטוב ואין ותקותי לכליון עיניים ומדיבון נפש ח"ו. 
אהה (גואלד) אחי הנלבב אל תתנו לילך לאיבוד כל היגיעה והמסירות נפש וכל הכח שהשקעתם בי איך הנכם יכולים לשכוח ממני האמינו לי אני אינני שוכח ממכם אף רגע ומתגעגע וכוסף אחריכם יש לי געגועים וכסופים אליכם בלי שיעור היאך תוכלו לשכוח מה שעבדנו יחד במירון ובכותל בשמעון הצדיק ובקבר רחל אמנו תמיד היינו יחד ואיך הנכם שוכחים מה שדברנו בהליכתינו התבודדות ביום שישי בחזרה משמעון הצדיק דברנו אז שתמיד נהי' קשורים יחד זה לזה ותמיד חברים בעבודת ה' לעבוד את השי"ת אהה (גואלד) איך תשכחו מה שיגענו וסבלנו יחד הבת מלכה אמרה רחמנות גדולה עלי ועליך מה שנפרדנו. 
אהה (גואלד) אחי היקר הצילו אוי ואותכם ותראו לעבוד בכל הכוחות להיות הכמה החודשים הללו ביחד במירון. ובענין מירון הוא כך תדעו זאת שאפשר לשבת שם ולעבוד את ה' בלי שום בלבול ובלי שום מניעה ללא שום עיכוב נוכל לסגל לעצמינו עבודת ה' בכמה החודשים האלו כ"כ כמו בכמה שנים אני יושב כעת מר"ח תמוז ואני ממש מתחיה אהה (גואלד) אפשר לקנות שלימות אין מקום מעולה מזה אהה (גואלד) רחמו עליכם ועלי נעסוק איה"ש בענין רבינו בחשק שזה ישתרש לתמיד. 
לידיעתכם הכל מוכן לא חסר כלום בית כלים כסף גם לא יחסר בידי ארבע לירות רק עבורכם רק שתדברו עם ר' אבנר ותבאו איתו והביאו איתכם כל חפציכם וכל ספרי רבינו הקוה"נ זצ"ל ולמען השם לכתוב לי תיכף תשובה מה שלום בריאותכם הכל באריכות ואם ברצונכם להחליט לבא ומתי הכל באריכות תיכף תשובה ברורה ונכונה ואמיתית. 
ממני המקוה לראותכם בקרוב במירון להיות יחד כאיש אחד לעבוד את ה' באמת.

EN:
[Yiddish:] "My dear, righteous, good friend — it is a very great wonder to me: how is it that you have completely forgotten me and want to know nothing of me at all? I do not know — it appears you are angry with me. Indeed, there is something to be angry about — but even so: one who begins a mitzvah is told to complete it, and it is named only after the one who completes it." [The letter then continues with the full text already presented as Letter 15 / Letter 9 Sub-Letter B — the passionate remembrance of their shared service in Meron, at the Western Wall, at Shimon HaTzadik, and at Rachel our Mother; the Friday hisbodidus walk; the Daughter of the King; the call to come to Meron; everything ready — a house, vessels, four lirot; come with R' Avner; bring Rabbainu's books; send reply to R' Noson Chanhas' address.] [Translator's note: Letter 16 is the direct parallel of the Yiddish/Hebrew content already translated in Letter 9 (Sub-Letter B) and Letter 15. The content is virtually identical. The dual Yiddish/Hebrew presentation (Yiddish first, Hebrew in parentheses) which R' Shmuel uses throughout the collection appears here again in full. Rather than repeat the identical translation, readers are directed to Letter 15 for the full content. The key new element is the opening salutation with R' Alter's mother's name: Alter Ben Tzion son of Nacha (אלטר בן ציון בן נעכא) — his full prayer-name appearing here for the first time.]

Segment 4
HE:
שמואל הורוויץ בן פיגא

EN:
From me — who hopes to see you soon in Meron, to be together as one man, to serve Hashem in truth. Shmuel Horowitz son of Feiga. Immediately — a good reply! Send letters to the address of R' Noton Chanhas, on behalf of Shmuel Horowitz.



# Letter 17 י"ז
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/66/

Letter 17 י"ז
מכתב 66
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/66

Segment 1
HE:
י"ז
יום עש"ק פרשת עקב פעה"ק צפת ת"ו. תרפ"ג 
רפואה שלמה ושלום וברכה למע"כ אהוב נפשי מחמל ומחמד עיני וחמדת לבי בתווני דלבאי יתיב ממש נפשי קשורה בנפשו לעולמים חביב עלי כנפשי ממש ה"ה האברך היקר באדם הרב הגדול חריף ובקי בחדרי תורה תמימה לשמה עובד ה' באמת ותמים במסירות נפש מקושר ומדובק ממש כגוש מוצק עם הצדיק יסוד עולם ננמ"ח זיע"א ומקושר בחבלי עבותות אהבה לאנ"ש היקרים ונעימים מזהב ומפז ופנינים מים רבים לא יכלו לכבות האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו בוז יבוזו לו. כל מגמתו וחפצו ורצונו בעולם אך לעבוד הי"ת ולעשות רצונו ולהדבק בצדיקיו כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א נרו יאיר כאור הבהיר עד אור חדש בציון תאיר ולב בשר בלב אבן בישראל תמורתו ימיר. 
אחר דרישת שלום כת"ר הטוב והיקר לי מאד מעומק עמקי לבי ונפשי ברוב אהבה בלי מצרים אהבה רבה ואהבת עולם שאינה בטלה לעולם מפני סבתה הנשאר קים לעולם. הנני גם להודיעו משלומי גם אני כי תלי"ת החיים והשלום אתי הלואי יתן ה' כמו כן בקרוב לראות פני אדוני אחי יקירי אהובי פנים אל פנים במירון בקרב יחד עובדים עבודת ה' באמת כפי דרך הננמ"ח זיע"א אכי"ר.

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — my beloved, my dear, my precious — from the precious and faithful Breslover Chassidim[מאנ"ש הנאמנים = מאנשי שלומינו הנאמנים — "the faithful ones from our Chassidim." נאמנים = faithful, reliable, steadfast — the highest trust.] — who occupy themselves with the needs of the community — and are connected to our holy master the Rebbe — and long for him and his matters — the revered Chassid and so on — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi Yosef Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine, may G-d protect him — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live — and all those attached to him, may they live. And behold I am praying for you and mentioning you for good every day — and I have performed a pidyon for you — and for R' Tzvi son of Mirel Dvorah Reichman, may his light shine — and for R'... may his light shine — from the precious Breslover Chassidim, may they live — and I mention you for good each and every day.

Segment 2
EN:
Healing for R' Meir; A Remedy for Jaundice; The Book Ya'alas Chen at the Binder — Urgent Appeal And regarding our friend R' Meir, may his light shine — who has the illness of jaundice [חולי ירקון — "the illness of jaundice." Jaundice (ירקון — yirakon — from ירוק, yarok, green/yellow) — a yellowing of the skin and eyes caused by liver dysfunction. The author offers both spiritual remedies (gazing at the tzitzis, reciting Song of Songs at dawn) and a folk remedy: placing a dove on the patient's navel to draw out the jaundice.] — besides the remedies and segulos that are in our master the Rebbe's books in general for all kinds of illness — to gaze at the tzitzis — and to recite the Song of Songs toward morning — and the essential above all: prayer and so on — and the names of the Tzaddikim which change nature. I saw in the holy books: to wash the face with the waters of the "apin" — for one who has jaundice. And there is also a remedy: to take a dove and place it on the navel of the sick person — and it will draw out the jaundice through its mouth from the navel of the sick person — and the dove will die — and the sick person will be healed. And regarding writing letters of strengthening and the service of Hashem — I am very preoccupied now — for I am — with G-d's help — bringing forth from potential to actuality my very precious book "Ya'alas Chen" — which is Torah 1 of Likutay Moharan — "Ashrei temimei darech" — "Happy are those wholesome in the way" — with everything relevant to it — everything in its proper place — in the format of the Talmud with the commentaries surrounding it. And it is a thing that has not yet existed like this. And one cannot estimate the preciousness of this book. [And also at the beginning — the entire praise of our master the Rebbe's books — and the studying of them in depth — and making from the Torah a prayer and hisbodidus — and walking with the Torah — and so on — the preciousness of these matters cannot be estimated — for there has been nothing like them yet.] And it is more than ten years since I began this — and I printed six folio sheets — and from then until now they have been lying in my house getting torn — and so on. And with G-d's help I have completed another six folio sheets — up to a certain matter — and I made this into Part 1. And one can understand the debts I have incurred on this. And I am compelled now to bind the books — and if not — all the toil and effort will have been in vain — and will be lost as until now. And the binding itself — approximately a thousand Israeli pounds — I am compelled to borrow and do this without any delay whatsoever. And one cannot estimate the great merit of the many that is in this. Happy is the one who merits to assist in this — [and the goods that will come from this to all who merit to study this book — who can come to what one will come to through studying our master the Rebbe's book in depth — and making from the Torah a prayer — and walking with the Torah — cannot be estimated or assessed at all]. And I have no assistance from here — as is well known regarding the situation of our Chassidim here. And therefore I am compelled to turn to his honor — who occupies himself with the needs of our master the Rebbe זצ"ל — and that he together with all our dear companions from our Chassidim — and in particular our dear friend our master... and R'... and all the rest of our dear companions — should do all in their power and strive with all their capacity to assist me with assistance that has actual substance. And one cannot estimate the greatness of the matter and the great merit you will gain in this. For with G-d's help — I do not want to take from this any income for my livelihood — only all the assistance I obtain — and all the income from the books that will be sold — will be only to pay the debts from the printing and the binding — and afterward whatever remains will be only for the printing of the remaining parts of the book — and so on — to continue printing the matters of our master the Rebbe זצ"ל — such as a prayer book, a Chumash, and so on. And therefore I request from his honor — to strive greatly in this — with all his heart and soul — with the rest of the companions — to send me a certain sum — so that I can redeem the books from the binder — to whom I gave them for binding — [and who will not take me to court, G-d forbid, if I do not redeem them] — and also that his honor should see to sell as many books as possible — to our Chassidim and to other people — and the income from this — with G-d's help — I will spend only for the printing mentioned above — as above. Please respond to me with a positive and good response with all urgency — and also the names of the people — perhaps we will print them in the book as a memorial — please hasten to write a good response. And know clearly: you can merit through this beyond all measure and estimation — in such a great commandment that has no supporters — and one can acquire one's world through this — and enough said.

Segment 3
EN:
Chanukah and the Month of Kislev; LT Torah 7; The True Tzaddik Draws the Holiness of Shabbos into the Weekdays; The Chanukah Lights And behold — the holy days of Chanukah are approaching — and also the entire month of Kislev is precious — as brought in Torah 7 of Likutay Tefillot[לק"ת = לקוטי תפלות — "Likutay Tefillot — Collected Prayers." The abbreviation used here and throughout: לק"ת = Likutay Tefillot, R' Nossan's prayer-collection based on the Rebbe's Torahs. Not to be confused with לק"מ (Likutay Moharan).]: "For with compassion He leads them." [תו' ז' לק"ת — "Torah 7 of Likutay Tefillot[לק"ת = לקוטי תפלות — "Likutay Tefillot — Collected Prayers." The abbreviation used here and throughout: לק"ת = Likutay Tefillot, R' Nossan's prayer-collection based on the Rebbe's Torahs. Not to be confused with לק"מ (Likutay Moharan).]." Likutay Tefillot — the collection of prayers composed by R' Nossan based on the Rebbe's Torahs. Torah 7 draws on the verse "Ki merachem yinhagem" — "For with compassion He leads them" (Isaiah 49:10). The acronym: כ(ס)ל(יו) — Kislev — can be read from the initials of "Ki Serah Lir'os" — "when He saw fit to look" (Exodus 3:4), suggesting that in Kislev — the month of looking and seeing — one is especially able to draw close. The entire month of Kislev has this quality of special propitious-ness for drawing close.] And "And Hashem saw that he turned aside to look" — the initials spell "Kislev" — for in this month one is especially propitious to draw close. And in particular Chanukah itself — which was one of the occasions of traveling to our master the Rebbe זצ"ל — and we see the greatness of the true Tzaddik — who can draw the highest holiness — in the aspect of Shabbos — freedom — to all the lowest and most physical places. Just as in the days of Chanukah the holiness of Shabbos was drawn to the weekdays through the power of the righteous sons of Mattisyahu and the true Tzaddik of the generation. [See Torah 2 — "Days of Chanukah" — in Likutay Tefillot.] And the Chanukah lights are in the aspect of the holiness of the Menorah of the Holy Temple — and in the aspect of the holiness of the Shabbos candles — in which the supreme unifications were made — as brought in the writings of the Arizal. And they are made by each and every person in his home — and outside — in the place of the Sitra Achra[ס"א = סטרא אחרא — Aramaic: "the other side." The demonic/impure forces.] — by the doorway — below ten handbreadths[למטה מעשרה = למטה מעשרה — "below ten handbreadths." The Shechinah (the divine Presence) is said never to descend below ten handbreadths from the ground (Sukkah 5a). Therefore: placing the Chanukah lights below ten handbreadths is specifically placing them in the space where the divine has never been — the domain of impurity. And yet — specifically there — the lights shine. This is the paradox and the miracle of Chanukah.] — the place where the Shechinah has never descended below ten. And at nightfall — the time when the impure force rules — and the Temple was destroyed through the dominion of the external forces. Then specifically the holiness of the Temple — the dedication of the House — knowledge and the holiness of the Menorah — is awakened. And all of this through the merit and the power of the true Tzaddik. Happy is the one who merits to draw close and connect to him truly — and to act for his sake and his matters — for through this one can merit more than all merits. May Hashem grant us merit for this — and for the holiness of Chanukah in truth. So may it be His will. Amen.



# Letter 18 י"ח
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/67/

Letter 18 י"ח
מכתב 67
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/67

Segment 1
HE:
י"ח
יום א' ראה יראה פני האדון דא רשב"י זיע"א. [תרפ"ג]

EN:
And for the sake of Heaven — conceal this letter together with my other letters in complete concealment, without showing to any person. For the sake of Heaven! For the sake of Heaven!



# Writing from Meron — "This Is the Last Letter on This Matter"
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/68/

Writing from Meron — "This Is the Last Letter on This Matter"
מכתב 68
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/68

Segment 1
HE:
י"ח
יום א' ראה יראה פני האדון דא רשב"י זיע"א. [תרפ"ג]

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — our beloved, our dear — from our veteran Breslover Chassidim[מאנש"ש הוותיקים = מאנשי שלומינו הוותיקים — "the veteran / long-standing ones from our Chassidim." ותיקים = veterans, those who have been part of the community for many years. The prefix מאנש"ש is a variant of מאנ"ש.] — who serve our master the Rebbe זצ"ל — doers of charity and lovingkindness — prolific in deeds — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live — and all our companions[הי"ו = ה' יחיה ויאריך ימיהם — "may G-d give them life and length of days." A blessing appended to groups: "may they live."], may they live.

Segment 2
HE:
טייער הארצידקער גוטר ברודר מסתמא האט איר ערהאלטין מיין בריף דורך ר' שלמה וקסלר עס איז מיר זייער אוינדער ואס איר ענפירט מיר גאר ניט. איך האב באקימין א גריס פון אייך ע"י ר' אבנר נ"י (אחי הטוב היקר והנלבב מסתמא קבלת מכתבי ע"י ר' שלמה וקסלר, מאד אתפלא מה שאינכם עונים לי כלל, קבלתי ד"ש ממכם ע"י ר' אבנר נ"י) ומאד שמחתי בשמעי הבשורה טובה שרצונכם לבא על ר"ה. ממש רציתי לרקוד מחמת שמחה. אבל אעפ"כ ידיד ואח יקיר השמחה אינה שלימה אצלי כי לא די זמן מועט הלזו ותקותי חזקה מאד שכבודו בודאי יהא כל ח' אלול ותשרי יחד אתי במירון על התורה ועל העבודה. 
טייער הארצידקער גוטר פריינד האט רחמנות אוף מיר אין אוף אייך איצט איז די צייט ואס מען קען טוהין אין איינום אין יודשקייט גואלד אם לא עכשיו אמתי אמתי ידע כבודו שזה אבידה שאינה חוזרת לעולם גואלד מיר קענין זיך ראטיוען טייער הארצידקער גואלד הלא נחר גרוני (ידידי הטוב היקר והנלבב רחמו עלי ועליכם, עכשיו העת שאפשר לעסוק יחד בעבודת ה', אהה אם לא עכשיו אמתי אמתי, ידע כבודו שזה אבידה שאינה חוזרת לעולם. אהה בידינו להציל את עצמינו, יקירי וחמדת לבבי אהה הלא נחר גרוני וכו') כלו עיני מיחל לראות את כת"ר שנהיה ביחד בזה הקיץ וכבר עבר קיץ כלה קיץ ועדיין לא נושעתי איך פאר שטייא אייך ניט פאר ואס איר ויליט ניט פאר נעמין צי מיין קול ואס איך בייט אייך שון אזו פיל פין טיפניש פין הארצין אין מאן גאנץ האפנינג מיר זאלין זיין די צייט אין איינים זיך ראטיוען אין ויפול איך בייט אין שרייא ואין קול ואין עונה. 
גואלד האט רחמנות אוף מיר אין אוף אייך אין זייט מיט אלי מיגליכקייטין צי זיין גאנץ חודש אלול ניט וינציקער אטאג היינו ב' ג' אלול זאל מען שון זיין אין איינום. טייעריר גוטר ברודר איך גיי איין צו צברעכין מניעות נאר איך האף אז איך ועל ניט דארפין דער צוא. איך האב גשמוסט מיט ר' אבנרין אז פאר אייך איז זייער גוט צי זיין איצט אין מרון בגשמיות ורוחניות און ער בייט אייך אוך איר זאלט קומין. איר זאלט ויסין עס איז שון אלדינג מסודר אופין בעסטין אופן עס פיילט נאר מען זאל שון זיין אין איינום איר זאלט ויסין אז עס איז ב"ה ניט דא קיין שום בלבולים איר ועט האבין מנוחה אזו ויא איר דארפט אין ויא איר וילט עס ועט אייך ניט פיילין קין גקעחץ אלי טאג. 
הכלל גואלד גואלד האט רחמנות אוף דיים נצוץ ואס איר האט אין מיר אריין גשאנט. טיט דאס לכבוד השי"ת ולכבוד הצדיק תנא אלקי רשב"י זיע"א ועכ"י ולכבוד צי ליב דיים ציס"ע ננמ"ח רבינו הקדוש והנורא זיע"א ועכ"י נאר צי ליב זיי טיט דאס אין האט רחמנות אוף איודשי נשמה אביון התאב הקודם לעני גואלד עס איז בידכם. גואלד זייט מקיים דברי רבינו הקוה"נ לנסוע נסיעות בשביל לדבר עם אנשים ולקרבם לעבודת ה'. 
עס איז א פלא עס שטייט דאך יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק אין איך בייט אייך אזו פיל אין איר מאכט זיך ניט ויסנדיג גואלד פאר ואס וילט איר ניט גדענקין אין אבריף ואס איר האט לפני שנה גשריבין "עד כי דוד הגדיל" ויא לאזט איר פאר געסין ויא מיר זענין גוען תמיד אין איינום גהארביט אין גמוטשיט זיך אוף עבודת ה' גדענקט ויפול ואסריען עס איז דורך גגאנגין אוף אייך ציליב מיר. אין אוף אונז ביידי אין איינום ויפול מאל מען האט מיך גואלט אועק רייסין פין אייך מיט אלי כוחות. וייזט אוס מיר קענין זיך שון פין לאנג נאר עס איז אלאנגי צייט ואס מיר האבין זיך ניט גזעהן אזו האט דוך רבינו ה"ק גזאגט צי ר' נתן זיע"א ומעשה אבות ירשו בנים. ויפול מיא אין פלאגינש אין ארביט האט איר גהאט ארום מיר פארלירט עס יעצט ניט מיט די הענד. טאקי טאקי איך וייס דיים אמת איך בין ניט ראוי צי דער צי צי אזא אור איך וייס ואס איך בין אפשר וייסטו אוך א טפה מן הים ואס אשפל ונבזה איך בין ואס א מרוחק איך בין ואס א המלוכלך בחטאים ועונות ופשעים וחסר דעה חסר עצה עלוב נפש אומלל נפש כסיל שוטה ובער א גרוע שבגרועים ונבזה שבנבזים ופחות שבפחותים בעולם ואילו הייתי מרגיש עכ"פ זה האמת כמו שהוא הי' עוד לסבול. אבל גם היצה"ר מסמין עין ולב ומטעה את עצמו פארקערט אז איך בין גאר א מענטש, אין אמתין אריין איז ניט דא דער האנדרער רשע צי מיר ח"ו פין דעסט ועגין ח"ו חאטשי טאקי איך בין אזו אז אסור לרחם עלי ח"ו ויא אזו איך בין ויא אזו איך בין אבער איר דארפט ויסין אז איר ועט ניט רחמנות האבין אוף מיר אין מיך מקרב זיין צום ציס"ע עיר וקדיש מן שמיא נחית וציס"ע ננמ"ח ועל ידם לשי"ת אין בייטין פאר מיר תמיד השי"ת וצדיקים אמיתיים זאלין מיך מקרב זיין אין רחמנות האבין אוף מיר, אז ניט איר וער דען איז כמעט אבדה תקותי ח"ו וכבר אני מוטל ביאוש גמור המתחיל במצוה אומרים לו גמור גדענקט ויא מיר האבין גומר גוען בא אונז פרייטיג ויא מיר זענין גגאנגין התבודדות פון שמעון הצדיק אז מען זאל זיין תמיד חברים אין אכטינג געבין מען זאל ניט פאר קריכין פון יודשין ועג וגם לחזק ולבקש זה בעד זה וכו'. הכלל גדענקט דאס גוט אין אוב איר האט מיך באמת ליב אין באמת רחמנות האבין אוף מיר ועל איך דער מיט ארוס זיין אז בשבוע הבאה אראה אתכם במירון אין מער קען איך שון נישט שרייבין אין דאס איז דער לעצטר בריף פין דער פין; ע"כ זאלט איר זעהן אזו ויפול איר ועט קענין מיט נעמין געלד איז בודאי גיט אין זיך איין פאקויען אין אז די אנדרי ואך דינסטג זאלין שון זוצין אין איינים אין לערנין אין עבודת ה' למען השם תיכף ומיד תשובה ברורה ונכונה למען השם. 
(איני מבין אותכם מדוע אינכם חפצים להקשיב לקולי שאני מתחנן כבר כל כך מעומק ליבי וכל תקותי להיות בזה העת יחד ולהציל עצמנו וכמה שאני מתחנן וזועק ואין קול ואין עונה, 
אהה (גוואלד) רחמו עלי ועליכם ותראו לעשות כל האמצעים כדי להיות כל החודש אלול כולו לא פחות ביום, היינו ב' ג' אלול כבר להיות יחד. אחי הטוב והיקר אני הולך על סמך לשבר מניעות אך אקוה שלא אצטרך להגיע לידי כך, דברתי עם ר' אבנר שעבורכם טוב מאד בגשמיות ורוחניות להיות כעת במירון וגם הוא מבקש ממכם להגיע, דעו שהכל כבר מסודר על האופן הכי טוב לא חסר רק שכבר נתוועד יחד, דעו שב"ה אין שום בלבולים, יהי' לכם מנוחה כפי הדרוש לכם וכפי רצונכם ולא יחסר לכם תבשיל כל יום. 
הכלל אהה אהה (גוואלד וגוואלד) רחמו על הניצוץ שהזרחתם בי עשו זאת לכבוד השי"ת ולכבוד הצדיק תנא אלקי רשב"י זיע"א ועכ"י ולכבוד ולמען ציס"ע ננמ"ח רבינו הקדוש והנורא זיע"א ועכ"י רק למענם עשו זאת ורחמו על נשמה יהודית אביון התאב הקודם לעני, אהה (גוואלד) הדבר הוא בידכם, אהה (גוואלד) קיימו דברי רבינו הקו"נ לנסוע נסיעות בשביל לדבר עם אנשים ולקרבם לעבודת ה'. 
זה פלא אצלי הרי כתוב יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק ואני מתחנן אליכם כל כך ואתם אינכם מתייחסים, אהה (גוואלד) מדוע לא תזכרו במה שכתבתם לפני שנה במכתבכם "עד כי דוד הגדיל" היאך תשכחו מה שהיינו תמיד יחד וטרחנו והתייגענו על עבודת ה', זכור כמה מימות עברו עליכם בעבורי ועל שנינו יחד כמה פעמים שרצו לנתק ולעקור אותי ממכם בכל הכוחות. 
כנראה שהכרותינו הוא כבר מזמן רק זה זמן ארוך שלא התראינו כך הרי אמר רבינו הק' לר' נתן זיע"א ומעשה אבות ירשו בנים. 
כמה טרחה ויגיעה ועבודה הי' לכם עבורי ועתה אל תאבדו זאת בידיים, אמנם נכון יודע אני את האמת שאיני ראוי לזה לכזה אור, אני יודע מה אני, אפשר גם אתה יודע טפה מן הים איזה שפל ונבזה אני, איזה מרוחק אני, איזה מלוכלך בחטאים ועוונות ופשעים וחסר דעה חסר עצה עלוב נפש אומלל נפש כסיל שוטה ובער גרוע שבגרועים נבזה שבנבזים ופחות שבפחותים בעולם, ואילו הייתי מרגיש עכ"פ זה האמת כמו שהוא הי' עוד לסבול, אבל גם היצה"ר מסמא עין ולב ומטעה את עצמו להיפך לאמר אני הוא אדם הגון ובאמת אין עוד רשע דוגמתי ח"ו, אעפי"כ ח"ו על אף שאני כזה שאסור לרחם עלי ח"ו, אף שאני כמו שאני, אבל להוי ידוע לכם שאם אתם לא תרחמו עלי לקרב אותי לצדיק יסוד עולם עיר וקדיש מן שמיא נחית וציס"ע ננמ"ח ועל ידם לשי"ת ולבקש עבורי תמיד מהשי"ת והצדיקים אמיתיים לקרב אותי ולרחם עלי ומי אם לא אתם אז כמעט אבדה תקותי ח"ו וכבר אני מוטל ביאוש גמור. המתחיל במצוה אומרים לו גמור, זכור איך סיכמנו בינינו ביום שישי כשהלכנו להתבודדות משמעון הצדיק להיות תמיד חברים ולהשגיח לא לסטות מדרך היהדות וגם לחזק ולבקש זה בעד זה וכו', הכלל זכור זאת היטב ואם אוהבים הנכם אותי באמת ומרחמים עלי באמת זאת אוכל לראות כשבשבוע הבא אראה אתכם במירון. ויותר איני יכול לכתוב וזהו המכתב האחרון בענין זה, על כן תראו כמה כסף שתוכלו להביא איתכם בודאי טוב ולארוז החבילות וביום שלישי שבוע הבא כבר לישב יחד ללמוד ולעבוד את ה'. למען השם תיכף ומיד תשובה ברורה ונכונה למען השם) 
ולמען השם להצניע המכתב הזה עם שאר מכתבי בהצנע גמור מבלי להראות לשום אדם למעה"ש למעה"ש. 
ממני המצפה והמחכה בקרב להיות ביחד כל החדש אלול בלי חסר אף יום. 
שמואל הורוויץ 
שרייבט בריף אוף ר' אבנר אדרעס: 
אבנר לאבערבוים צפת ארץ ישראל. 
(כתבו מכתבים על כתובתו של ר' אבנר: אבנר לאבערבוים צפת ארץ ישראל)

EN:
Ya'alas Chen Part 1 Published! A Copy Sent; His Honor's Name Printed; Call to Fund Part 2 And now — my dear precious friend — I bring you the good news: that — with G-d's help — I have redeemed the book "Ya'alas Chen" from the binder — for one of our Chassidim borrowed approximately seven hundred Israeli pounds for this — from the first books sold he will take back the money he borrowed for this. And behold — the book is very precious — a pure and polished light — such a light has not yet existed in the world. And one cannot estimate the greatness of the merit from this. And behold I am sending his honor one book — and on the title page is written his honor's name and his father's name — that his honor assisted in this. And let his honor know: this is only the beginning of the book — and the book needs to be completed — for "the one who begins and so on — they tell him: complete." And I think that all that passes over me — from my wife, of blessed memory — and from my weakness — is because I began and did not complete — as brought in the words of our Sages of blessed memory — and in the Sefer HaMidos. May Hashem protect us. And therefore I am striving to immediately begin printing Part 2 of the book — [without waiting for the sale of the first books — for if only we manage through the sale to pay the debts of the binding to our people — as above — and afterward when Hashem helps — there will be assistance for the printing]. And therefore — just as his honor was the "Chasan Torah" — the bridegroom of the Torah[חתן תורה = חתן תורה — "the bridegroom of the Torah." On Simchas Torah, two special honorees are called to the Torah: the Chasan Torah (who reads the final portion of Deuteronomy — completing the Torah cycle) and the Chasan Bereishis (who begins the new cycle with Genesis). The author uses this liturgical metaphor: R' Tzvi "completed Part 1" as Chasan Torah — now he must "begin Part 2" as Chasan Bereishis.] — completing Part 1 — please now be the "Chasan Bereishis" — the bridegroom of Bereishis[חתן בראשית = חתן בראשית — "the bridegroom of Bereishis." The second Simchas Torah honoree — who begins the new Torah cycle with Genesis. See the explanation above.] — to begin Part 2. Therefore please please strive to see at least: to give a first contribution of no less than 500 Israeli pounds toward beginning the printing of Part 2. And let his honor know: what one grabs here — remains for him in this world and in the World to Come — and everything is vanity — and one takes no money and gold — only the good one does — this remains. And charity saves from death and from the judgment of Gehinnom and from the judgment of the great and awesome Day of Judgment. And through this one serves our master the Rebbe זצ"ל more than anything. And this is also the merit of the many — the likes of which does not exist — without any excuse at all — do this — and you will not regret it — neither in this world nor in the World to Come.

Segment 3
EN:
LM Torah 24 — Ametzeisa D'Alma — Joy in the Performance of Commandments; LH Hodaah §6; Parshas Bo — The Chalal HaPanui; The Rebbe as Moses; "For All the Children of Israel There Was Light in Their Dwellings" And within all my great weakness — with self-sacrifice — I am writing all this. And behold — to strengthen oneself in joy — which is a healing for all illnesses of the body and the soul — and how very propitious for joy and all good forever — that his honor should study — and so too all the companions — the Torah in Likutay Moharan Torah 24 — "Ametzeisa D'Alma" [תורה כ"ד — "אמצעיתא דעלמא" — "Torah 24 — 'The Center of the World.'" כ"ד = kaf(20) + dalet(4) = 24. LM Part 1, §24 — one of the Rebbe's most celebrated teachings on joy. The Aramaic title "Ametzeisa D'Alma" — "the center / the middle of the world" — refers to the spiritual level that is accessible to every person regardless of their spiritual state. The teaching: performing every commandment with joy is itself the supreme spiritual level — "the center of the world" — from which one can ascend to the Infinite. The Arizal declared that all he merited was through performing commandments with joy.] — "the center of the world" — this is the level among all levels — the highest there is — that every single person can merit to ascend to the Infinite literally — through performing the commandment with joy. And the Arizal also warned greatly: the first condition is to perform the commandment with joy — and all that he merited — was only through this. And to study every single day the holy and tremendously awesome law on this — Likutay Halachos — Orach Chaim — Part 2 — Laws of Hodaah — Law 6. [לקוטי הלכות אורח חיים חלק ב' הודאה הלכה ו' — "Likutay Halachos — Orach Chaim — Part 2 — Laws of Hodaah (Thanksgiving) — Law 6." One of R' Nossan's most celebrated individual laws — an extended meditation on joy, gratitude, and the power of simchah as the foundation of all divine service. The author describes it as "the taste of the Upper Garden of Eden — the hidden light — the wine that gladdens — the wine preserved in its grapes since the six days of creation."] Let no day pass without studying this law — for it is literally the taste of the Upper Garden of Eden. The hidden light. The wine that gladdens. The wine preserved in its grapes from the six days of Creation. Study this law — and you will certainly merit to joy and all good forever. And in this portion — Parshas Bo — "to Pharaoh" — the Chalal HaPanui — the vacated space: [חלל הפנוי — "the vacated space / the empty void." One of the most profound and difficult Kabbalistic concepts — associated primarily with the Rebbe's teaching in LM Tannina (and various other Breslov sources). The Arizal describes how G-d, in order to create the world, first "contracted" (tzimtzum) — pulling His presence inward to leave a "vacated space" in which creation could exist. Within this vacated space — there is apparently no divinity, no divine presence. This is the deepest existential challenge: the place that appears utterly G-dless, from which even the greatest Tzaddikim recoil. The Rebbe teaches that Moses (and in this generation, the true Tzaddik-Messiah figure) must specifically enter this place — "to Pharaoh" — into the deepest concealment — to rescue the souls trapped there through their many sins.] it is a wonder that the Tzaddik — in the aspect of Moses — is compelled — according to the divine command — specifically to enter into the impurity of the heresy of the vacated space — even to contemplate there — because even the souls that have fallen there, G-d forbid — [apparently from their many numerous sins] — can also exit from there through the power of Moses. Only: through simple faith — without cleverness — and through the melody of Moses — which transforms all sins into merits — and this will be the World to Come of all the Tzaddikim. And this is the ten types of melody — and from there is the power of the Tikkun HaKelali — and all the more so at the gravesite of our master the Rebbe זצ"ל. And strengthen yourselves in all of the above — and in the charities for the printing — and you will merit what is written: "And for all the children of Israel there was light in their dwellings" [Exodus 10:23 — the verse from Parshas Bo, during the plague of darkness: while all Egypt was in darkness, "for all the children of Israel there was light in their dwellings." Applied here as the promise of what comes from supporting the publication of the Rebbe's Torah teachings: bringing the hidden light into the world's dwellings.] — the light of the six days of Creation — the hidden light — the light of the mystery is called.

Segment 4
EN:
[Yiddish:] "Oh (Gott!) — have compassion on me and on yourselves! And see to do by all possible means to be the entire month of Elul — not a single day less. That is: from the second or third of Elul one should already be together! My dear good brother — I am going to break through the obstacles — but I hope I will not need to go so far. I have spoken with R' Avner — that for you it is very good to be now in Meron, in material and in spiritual matters — and he also asks of you to come. Know that everything is already arranged in the very best possible way — only what is lacking is that we should already be together! Know that blessed be G‑d there is absolutely no confusion — you will have the rest you need, as you require, and as you wish. And food will not be lacking for you every day." (All is ready — there is nothing lacking. I am going, G‑d willing, on Sunday to Meron to arrange everything and to sit there. And you for now write to me letters at R' Noson's address, and prepare yourselves, G‑d willing, for the journey — until R' Avner arrives in Tzfas, and I write to you to come. And we will sit in the courtyard of the Rashbi, of blessed memory, and serve Hashem in truth.)

Segment 5
EN:
Nisan = Teshuvah from Love; LM II:5 — Eating in Joy; Shabbat HaGadol Haftarah; Charity Saves; Nile of Fire; Matzah Initials; Pesach as the Beginning of Drawing Close; Omer; Shavuos And now — the holy month of Nisan — the redemption and salvation of Israel — very propitious for the rectification and guarding of the covenant — through eating in joy — as our master the Rebbe זצ"ל brings in Torah 5 of Likutay Moharan Tannina — "Sound the Faith" — [and perhaps because of this it is written in the Shulchan Aruch that it is forbidden to fast in the days of Nisan — for the rectifications are made specifically through eating in joy] — the rectification of the foods — and the joy of the angels — and His strength in the skies — and the rectification of justice. And the days of Nisan are days of teshuvah like Tishrei — only: Tishrei is days of judgment — and Nisan is days of kindness and mercy — this is teshuvah from awe — and this is teshuvah from love — and songs and praises — as brought in Torah 49[מ"ט = mem(40) + tes(9) = 49. LM Part 1, §49 — "Lashemesh sam ohel" — "For the sun He set a tent." The teaching on Nisan as the month of teshuvah from love, in contrast to Tishrei's teshuvah from awe.] — "Lashemesh sam ohel" — "For the sun He set a tent." And in the aspect of "Atika — all is right" and so on[עתיקא כולא ימין = עתיקא כולא ימין — Aramaic: "Atika — the Ancient One — is entirely right/south." A Zoharic phrase: the Ancient One (Keter — the highest divine aspect) is entirely "right" — entirely kindness, without any left (judgment). Nisan corresponds to this: the month of pure kindness and mercy, without judgment.] — "as the festival becomes holy — in song and melody and praise to Hashem." And Shabbat HaGadol is in the aspect of the World to Come — "great" — named for the miracles — and all the holiness of the festival of Pesach comes from Shabbat HaGadol. And therefore one recites the special liturgical poems (yotzrot) and the Haggadah — and one expounds on all the matters of Pesach. And in the Haftarah "And it shall be sweet" — brought there: the resurrection of the dead — and the great Day of Judgment — the drawing out of the sun from its sheath — and one is saved from this through charity — and on the contrary: one merits blessing until there is no more — and so on — "And a sun of righteousness shall shine for you — who fear My Name — with healing in its wings" — and so on. And as brought in the Sefer HaMidos: through charity one sweetens the judgment of the great Day of Judgment. And in the holy Zohar it is brought: that all souls must immerse in the river of fire [נהר דינור — "the river of fire / the river of fire-judgment." Aramaic: nahar dinur — a river of divine fire mentioned in Daniel 7:10 and elaborated in the Zohar and Talmud (Chagigah 13b) — through which all souls pass after death. The Zohar teaches that through charity and lovingkindness one crosses this river without any pain or fear.] — and the fear of remaining there and so on — and through charity and lovingkindness one crosses the river of fire without any pain or fear — and so on. And there is much to say about this — from the greatness of the matter of charity — which cannot be estimated or assessed at all. And through charity one is saved from even a trace of chametz — for "matzah" are the initials of "Tzedakah tatzel mimavet" — charity saves from death — which is chametz — and one merits to the holiness of matzah — the delight of Shabbos — the manna — the fiftieth gate — and so on. And because of this one gives "Kimcha DePascha" before Pesach — so one should be saved from chametz — and one also merits the rectification of the covenant — and is saved from sinful thoughts — which are the impurity of the dead — the leaven and so on. And one also merits the holiness of the festival — the illumination of will — through charity. Pesach — peh sach — songs and praises — and all who increase the telling of the Exodus from Egypt — [and also the miracles for him — and the salvations that Hashem saves each person — in the physical and spiritual] — is praiseworthy in kindnesses — meriting great kindness and so on. And Pesach is the beginning of Israel's drawing close to their Father in Heaven — in yearning and longing and love and kindness. And on Pesach one gives much charity — and through this one merits to shatter the lust for money — and merits to the holy wealth — the spoils of Egypt and the spoils of the sea. And to the entire Seder — the illuminations of the expanded minds of greatness and smallness together — through the arousal from above. And afterward one counts the Omer — arousal from below — and the preparation for becoming a human being — in yearning and longing for the receiving of the Torah on Shavuos — when one then merits to become the human being sitting upon the throne — "that day it shall be known to Hashem" — and meriting to the Crown and the fiftieth gate of holiness. May Hashem grant us merit for all the holinesses and the connection to our master the Rebbe זצ"ל. So may it be His will. Amen.

Segment 6
EN:
It is a wonder — is it not written: "More than the calf wishes to suckle, the cow wishes to give milk" [Talmud Bavli, Pesachim 112a — a saying meaning: the teacher desires to give even more than the student desires to receive; applied here: R' Alter should want to come to teach R' Shmuel even more than R' Shmuel wants him to come]? And I am pleading with you so greatly — and you are pretending not to know! Oh (Gott!) — why do you not remember the letter you wrote a year ago: "until David grew great" ["עד כי דוד הגדיל" — R' Alter once wrote R' Shmuel a letter using this phrase, apparently expressing his commitment to seeing the friendship grow and flourish; R' Shmuel now quotes it back to him as a reproach]? How can you forget how we were always together, toiling and laboring in the service of Hashem? Remember how much you went through for my sake, and for the sake of both of us together — so many times they tried to tear me away from you with all their strength.

Segment 7
EN:
It seems our acquaintance already goes far back — only it has been a long time since we saw each other. So too did Rabbainu the holy one say to R' Noson, of blessed memory — and the deeds of the fathers are inherited by the sons [מעשה אבות ירשו בנים — a reference to the Talmudic principle that the experiences of the patriarchs are mirrored by their descendants; here R' Shmuel applies a specific tradition about Rabbainu's bond with R' Noson: Rabbainu once told R' Noson that their souls had been bound together from ancient times]. How much toil, suffering, and effort you expended on my behalf — and now do not lose it with your own hands! Indeed, I know the truth: I am not worthy of such great light. I know what I am — perhaps you too know a drop from the ocean of how lowly and despised I am, how distant I am, how filthy with sins, transgressions, and iniquities, lacking in understanding and counsel, a wretched soul, a miserable soul, a fool, a simpleton, a boor — the worst of the worst, the most despised of the despised, the most abject of the abject in the world. And if I were at least to feel this truth as it truly is — there would still be hope. But the evil inclination also blinds the eye and the heart, and deceives one into thinking the opposite — that one is a respectable person. And in truth — there is none more wicked than I, G‑d forbid.

Segment 8
EN:
But even so — G‑d forbid — even though I am as I am, even though one might say there is no point in having compassion on me, G‑d forbid — you must know: if you will not have compassion on me and draw me close to the Tzadik, the Foundation of the World, the holy Ir V'Kadish [עיר וקדיש מן שמיא נחית — Aramaic from Daniel 4:10: "a holy one descended from heaven" — a Breslov title for Rabbainu drawn from this verse], and the holy gravesite of Na Nach Nachma Nachman MayUman — and through them to G‑d, blessed be He — and pray for me always — then if not you, who? And nearly my hope is lost, G‑d forbid, and I am already lying in complete despair. One who begins a mitzvah is told to complete it. Remember how we concluded between us on that Friday when we walked in hisbodidus returning from Shimon HaTzadik — that we would always be companions, and watch over each other not to stray from the Jewish path, and also to strengthen and pray for each other, etc. Remember this well! And if you truly love me and truly have compassion on me — I will be able to see this: when next week I will see you in Meron! And I cannot write more — and this is the last letter on this matter. Therefore see, whatever money you can bring — certainly good — and pack your things, and on the Tuesday of next week let us already be sitting together, learning and serving Hashem. For the sake of Heaven — immediately, a clear and correct reply! For the sake of Heaven!

Segment 9
EN:
And for the sake of Heaven — conceal this letter together with my other letters in complete concealment, without showing to any person. For the sake of Heaven! For the sake of Heaven! From me — who awaits and expects soon to be together the entire month of Elul, not lacking a single day. Shmuel Horowitz. Write letters to R' Avner's address: Avner Luberbaum, Tzfas, Eretz Yisrael.



# Letter 19 י"ט
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/69/

Letter 19 י"ט
מכתב 69
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/69

Segment 1
HE:
י"ט
כ"ד חשון פה מירון [תרפ"ד] 
... שינחם בנחמת ציון וירושלים בכל מיני ישועות ונחמות את מע"כ אהובי ידיד נפשי יקירי דיתיב בתוני דלבאי החבוק וצמוד ודבוק בעומק לבבי החביב עלי כנפשי הבחור המו"מ בתוי"ר השם טהורה וקדומה השותה מים מננמ"ח החפץ באמת לעבוד הי"ת כמה"ר יעקב זאב בן שרה לאה שי"נ. 
אחרי הודיעך משלומינו כי הודות להשי"ת החיוה"ש אתנו כה יתן וכה יוסף לשמוע תמיד אך בשורות טובות ישועות ונחמות עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן הנני להודיעך כי מכתבך היוצא מלב נשבר קבלנו וכמעט בכיתי לקראו מגודל הצער והעגמ"נ ומאד נתעוררתי ממנו וממש החיית את נפשינו לדעת משלומך ובריאותך, את הבשורה הרעה והיגונה הלזו עדיין ידעתי מידי"נ רי"ד נ"י בצפת וגודל צערי מזה אין לשער בכיתי בדמעות שליש ולבי נשבר לשברי שברים ובמסתרים בכתה ובוכה נפשי וממש כל היום לא הי' לי כח מגודל עגמ"נ וצער וכאשר שמעתי שאתה כבר יודע רצתי תיכף לחפש אותך וחפשתיך אצל רי"ד ורש"ק ור' אבנר כמה פעמים עד שמצאתי ר"א ואמר שכבר נסעת והי' לי עגמ"נ מזה שלא ראיתי אותך אח"כ, יתן הי"ת שנזכה להתראות יחד בלב שמח ובפנים צוהלות מרוב שמחה מתוך עבודת ה' באמת אכי"ר תאמין לי שהנני כותב כל זה בדמע ולב נשבר גדול. 
ואח"כ נסעתי למירון והי' לי מניעות הרבה כי רצו לעכבני ואמי בכתה לפני וב"ה שעברתי על המניעות וחזרתי באותו יום ורק בלי חפצים רק מעט וכשבאתי למירון בגודל עגמ"נ וצער לא רציתי להגיד זה לידידי אהוב נפשינו הרה"ח ר' אלטר שי"נ כי הוא חלש ולא רציתי לעגם נפשו ח"ו אך ער"ח כשבאו אנשים ספרו לו ואין לשער גודל עגמת נפשו וצערו ונעשה חלוש יותר מקודם יתן הי"ת שנזכה לראות ולשבוע זמ"ז נחת רוחני וגשמי צורך הרוחני ולשמוע ולראות זא"ז בתוך שאר אנש"ש ובתוך שאר אחב"י אך טוב וישע וכל טוב ברוחניות וגשמיות אכי"ר. 
ידי"נ יקירי הנני משתתף בצערך הגדול כים ומה מאד עגמה נפשי עליך אך ידידי יקירי התנחם בישועת השי"ת בתוך שאר אבילי ציון וירושלים כי העבר אין ודהמע"ה כשמת בנו רח"ל התנחם ואמר אם אבכה ואקח את נפשי ח"ו האם אחזירו הלא מה דהוי הוי הרחמנות עליו לעשות מה שיוכל לטובתו היינו ללמוד משניות לנשמתו ולבקש וליתן צדקה בעבורו ולהתנהג בדרך הישר כי זה כל טובת הבן לאב אם מתנהג בדרך הישר מהרחמנות על הבן 
האבי יתומים ודין אלמנות הוא ירחם עליך ועל ב"ב בתוך שאר ישראל אני מעורר ומזכיר תמיד ידידנו הר"א נ"י שיבקש בעדך וכן אני מבקש בעדך כמו בעדי ותמיד אתה בזכרוני ותמיד אני מבקש בעדך כן תבקש בעדי תמיד, יקירי הנני מבקשך מאד שתכתוב לנו תמיד משלומך כל מה שהי' אתך תמיד... ואם אתה עובד השי"ת ואם הולך לישיבה הכל כאשר לכל תודיעני תמיד וממש תחי' נפשי כי נפשי עגמה לי מאד עליך ומאד אני להוט ונחפז ומשתוקק לשמוע ולדעת משלומך תמיד וכן אני אכתוב לך משלומנו תמיד וכל השיחות בל"נ. 
התנחם בנחמת ציון וירושלים ובהרמת קרן התורה וקרן ישראל וקרן יהדות וקרן הצדיקים בבא"ס, ממני ידידך אוהבך לנצח מצפה לשמוע תמיד ממך אך טוב מתגעגע אחריך ומאחל לך כל משאלות לבך לטובה. 
ממני שמואל 
יקירי ואהוב ליבי חזק א"ע בכל מיני התחזקות ועבודת הי"ת באמת ולב שלם כי קרוב ה' לכל ובפרט לנשברי לב ודכאי רוח יושיע ואת אשר יאהב ה' יוכיח ובשכר וידום אהרן זכה שנתיחד אליו הדבור היינו לעבודת ה' ומה יש לך לדאוג בטח בה' כי הוא אבי יתומים ודין אלמנות ובודאי לא יעזבך ולא יטשך ובודאי יעזור ויושיע לך והכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד התחזק מחדש בעבודת ה' אין מיר בייטין דיך זייער שתכתוב תמיד הכל שהולך אתך ותחי' אותנו ממש השי"ת איז דיין פאטער ער אין די צדיקים אמיתיים ועלין דיך בודאי מקרב זיין בכל מיני התקרבות אין ער ועט דיך טרייסטין בכל מיני נחמות ובכל הישועות אין רעד אוס דיין בוטער הארץ פאר השי"ת אין ער ועט דיר תמיד העלפין. 
מיין הארץ איז פיל מיט טרערין פין צער ועגמ"נ פין דיר מאד ואס איך ועל קענין תמיד טוהין פין דיינעט ועגין ועל איך איה"ש טוהין אין ביסט ב"ה איין גבאקין בא מיר אין הארץ אוף תמיד אין איך ועל קיין מאל ניט פארגעסין אין דיר אזו זאלסט די אוך מיר אוך קיין מאל ניט פאר געסין אין בייט פאר מיר איך זאל זיין איין ערליכר יוד איין ירא שמים באמת אין ארפו"ש וחיים. 
(השי"ת הוא אביך הוא והצדיקים האמיתיים יקרבוך בכל מיני התקרבות והוא ינחמך בכל מיני נחמות ובכל הישועות והשיח מרירות לבך לפני השי"ת והוא יעזרך תמיד. 
לבי מלא דמעות של צער ועגמ"נ ממך תמיד מה שאוכל לעשות עבורך אעשה איה"ש והנך אפוי בתוך ליבי לתמיד ואף פעם לא אשכחך ואף אתה בל תשכחני לעולם והעתיר עבורי שאהי' יהודי כשר ירא שמים באמת ורפו"ש וחיים)

EN:
From me — your brother: Shmuel son of Feiga Horowitz. Please tell R' Velvil son of R' Gedaliah — that to my great sorrow the letter fell from my pocket on the road. Therefore I ask — as does his father — that he write again everything he wrote in the letter, sent directly by post. Please, please. My dear brother — I ask you greatly: for the sake of Heaven — have compassion on me — and act immediately in the matter of the formal requests for the man from Hungary and from Poland. And as long as I do not receive a reply from you on this — I will not write to you further until I receive a reply. From me: Shmuel Horowitz. Please immediately — a correct and clear reply. Please write a good reply immediately. From me — your friend, truly your soul's companion: Shmuel son of Feiga. From me — your friend, your brother — who awaits to see you with joy: Shmuel son of Feiga Horowitz. Strengthen yourself, be strong! And seize and eat Torah — and seize and drink prayer — and clothe yourself in mitzvos — for only this will remain from all the effort. And the rest is vanity and emptiness. Therefore — one must remember what one needs to do in this world — and rejoice in this. His friend — who greets him and wishes him all goodness forever: Shmuel HaLevi Horowitz. Letters 69–85 complete the collection — spanning from Jerusalem in 5692/1932 through Jerusalem in 5727/1967, a period of 35 years. The contrast between the early and late letters is profound: the young R' Shmuel's desperate cries from Uman give way to the elder R' Shmuel's Torah teachings from Jerusalem and Meron.



# Letter 11 י"א
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/7/

Letter 11 י"א
מכתב 7
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/7

Segment 1
HE:
ב"ה יום א' בראשית פה צפת ת"ו ]כ"ג תשרי תרפ"ג[

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my friend like my very own soul and heart, [ידיד כנפשי ולבבי — "friend like my very own soul and heart." The letter adds the word כ — "like / as" — making the comparison explicit: this friend is as dear to him as his own soul and heart. Compare Letter 6's formula (נפשי ולבבי — "of my soul and heart") — the intimacy deepens with each letter.] who yearns for the service of Hashem in truth — our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine. After inquiring after his precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
החיוה"ש וכ"ט לכבוד אהובי ידידי כנפשי הרה"ג החסיד החפץ באמת לעבוד ה' כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון קרסקופ נ"י ראשית הנני מודיע לכ' כי תלי"ת אנחנו בריאים אני מבקש מכבודו שיכתוב לי דברי התחזקות ועצות טובות.

EN:
Practical Matters I have received his letters. And I came to Jerusalem this month — perhaps I will be able to begin making efforts for the printing of the book — at least according to the money I have available for it. And I received here his letter from Sunday, the Torah-reading portion of Noach (which was sent to me at Miron) — and I rejoiced greatly that you received the tefillin and that you are joyful with the commandment — for the joy of the commandment surpasses everything. [שמחת המצוה עולה על הכל — "the joy of the commandment surpasses everything." The joy one feels when performing a mitzvah — particularly one acquired with effort, longing, and months of waiting, as these tefillin were — is itself the highest expression of fulfillment. The joy is not a side-effect; it is central to the commandment.]

Segment 3
HE:
תלי"ת אין לי פה מחלוקת עלי כלל אבל מניעות המוח גדול מאד וקרירות ועצלות ועצבות מפני שאין לי עם מי ללמוד ואפי' לדבר דבור א' אין לי עם מי מפני שכל א' טרוד בהבלי העה"ז ומאד מאד בלי שעור הנני מתגעגע אחר כבודו לירושלים אבל אני מתיירא מאד אולי יהי' לי שם מניעות המוח ובלבולים יותר גדולים כי פה עכ"פ יש לי בית מיוחד עם ספרים וביהמ"ד מסוגר ויכול אני ללמוד בלי בלבול אבל מניעות המוח ג' כי צריכים התעוררות אז ניט פאר שאלפטמן די צייט (ואם לא יושנים את הימים). אבל שם מי יודע אם יהי' לי בית מיוחד וכסף לאכילה.

EN:
And behold — I have fulfilled your words to order Rabbeinu Tam tefillin also for your friend Rabbi Moshe Aharon Ohrbach, may his light shine. And with G-d's help they will be completed within one month to six weeks from today — with all the same embellishments [Hiddurim — הידורים — "embellishments / beautifications." The halachic concept of hiddur mitzvah: beautifying a commandment beyond its minimum requirement. The same high standard of craftsmanship as the first pair.] exactly as yours — and at the same price of 80 dollars, just as yours.

Segment 4
HE:
ע"כ הדבר תולה בזה שיהי' לי בית מיוחד אפי' אבן על אבן וידבר עם ר' זרח אפשטיין בגין כסף ישיבה ויודיע לי דברים ברורים בגין בית מיוחד אם יהי' לי וגם יהי' לי כסף לאכילה מישיבה אז בעצם היום הזה אני נוסע בלי שום קטרוג ובלבול. ע"כ בקשתי שטוחה מלפני כבודו שיתענין בזה. ויודיע לי המצב שם ברחניות וגשמיות ואם דיבר עם ר' זרח אפשטיין ולהודיעני הכל באריכות ואם כבודו הי' יו"ט בירושלים הכל להודיעני משלומכם בפרוטרוט באריכות

EN:
Please write me a reply together with the money for the tefillin. And the sending of the money — the cheque should be in the name of the sender, R' Moshe Aharon Auerbach, and in the name of my wife Mendil Horovitz — so that she will be able to receive the money. And in the letter that R' Moshe Aharon should write to me, he should write that he is sending me 80 dollars for the tefillin that I will send him — so that I will be able to obtain a permit [רשיון — "permit / licence." Formal bureaucratic documentation required at that time for sending goods internationally from Israel. Without such a written record the author could face difficulty at customs or postal authorities.] to send him the tefillin, and there will be no burden or complication for me in this. [כבידות — "heaviness / burden / complication." The word conveys the sense of a heavy, unwieldy obstacle — not merely inconvenience but a genuine administrative weight.] And regarding the knot of the head [tefillin] — his honor may change the knot as he wishes, for the scribe made the knot and I did not see it — for I had already traveled to Miron before the sending, and my son, may his light shine, sent the tefillin. And had I seen it I would have changed the knot. [The knot of the head tefillin housing has different traditional forms among different communities. The recipient wished a particular style that differed from what the scribe made by default. The author apologizes and gives permission to change it.]

Segment 5
HE:
פה הנני לומד ב"ה בהס' וכ"א יודע שאני ברסלבר ואין דובר דבר ואין פוצה פה ומי שמדבר אתי מזה אני אומר דוקא שאני ברסלבר וכו'

EN:
And I am very happy with this — that you are making efforts for now to collect the money for af-taifen dem sefer [אָפ טַייפֶען דעם ספר — Yiddish-English: to type up / typewrite the book. אָפ טַייפֶען from English "type" — to typewrite; דעם ספר — the book. The author's own Hebrew translation immediately follows in brackets: להקליד את הספר במכונת כתיבה — "to key / type the book on a typewriter." This is an intermediate step between handwritten manuscript and printed book: the manuscript must first be typed into a clean, legible copy for the typesetter.] — to type up the book on a typewriter — so that we can afterward print it more easily. [יותר בנקל — "more easily / with greater ease." בנקל is a light, nimble word: having a clean typed copy will make the subsequent typesetting and printing proceed more smoothly and quickly.] And with G-d's help, today or tomorrow I will give the book to be typed up — and I am waiting to receive the money from you for this. And immediately afterward I will seek to begin printing it. May Hashem grant us merit that we should be able to print it in completeness soon — so that we can revive the souls of those who are downcast, [נפשות עגומים — "souls of those who are downcast / despondent / heavy-hearted." The people this book is written for: not the already-confident, not the scholars — but those weighed down by grief, guilt, and spiritual heaviness.] who thirst and yearn for the service of Hashem. And I believe with complete faith that many penitents will be made through this book.

Segment 6
HE:
והרבה פעמים אני הולך לידידנו ר' שלמה ור' נתן. ביום ג' העבר חי' תשרי ההילולא דרבינו זיע"א היינו ביחד משעה ו' עד הלילה היינו אצל ר' נתן ואכלנו שם סעודה ביחד ולמדנו התורה תקעו תוכחה והתורה ממועדים ועשינו רקוד.

EN:
I am fulfilling your request to write a special letter [ביחוד — "specially / specifically / set apart for this purpose." Not a general letter but one written exclusively for this friend, with full personal attention.] to your friend R' Moshe Aharon [mentioned above]. May Hashem help that you will be aroused and be companions together in the service of Hashem — and in drawing close to the true Tzaddik — each time with a fresh awakening. [בכל פעם בהתעוררות חדש — "each time with a fresh awakening." One of the central Breslov teachings: the spiritual path requires constant renewal. Every prayer, every encounter with Torah must be approached with the freshness of beginning anew — never habituated, never mechanical.] And may you merit everything that a Jewish man needs to merit in this world. So may it be His will. Amen.

Segment 7
HE:
ובאמת אני מתגעגע מאד אחריכם כמו שהיינו במירון ובפרט להיות במירון.

EN:
Yiddish Passage — Preface to the Answers on the Intellectual Difficulties [Before answering the recipient's specific questions, the author offers this personal testimony in Yiddish on the transformative power of drawing close to the Rebbe. His own Hebrew translation follows in §§14–15.] "And now I will begin to write a little about the matter of your difficulties from before. The truth — I have already written to his honor — for it is proper to believe in the words and matter of the true Tzaddik in completeness, [בדברי וענין הצדיק האמת — "in the words and matter of the true Tzaddik." The word דברי — dibrei — means specifically the Tzaddik's actual utterances and spoken teachings — his words. In Breslov thought, the Rebbe's words carry unique transformative power: they are themselves vehicles of spiritual rectification, not merely teachings to be intellectually absorbed. Faith must be placed both in his specific words (dibrei) and in his overall matter and path (inyan).] — after Hashem had mercy on me and I felt a little of the sweetness of his matter, and saw a little of the depth of his truth, and the goodness to my soul that I have had from long ago in my drawing close to him." "For this every person will understand for himself — every single one who is close to the Rebbe זצ"ל knows for himself how much he has profited from drawing close to the Rebbe זצ"ל:"

Segment 8
HE:
מאבי עדיין לא קבלתי תשובה על מכתבי בגין להיות במירון, הנני מבקש מכבודו שיבקש בעדי שמואל בן פייגה לרפו"ש רפואת הנפש והגוף ולתש"ש באמת וליראת שמים באמת לאמיתו ולא מ"ש.

EN:
"How much teshuvah and groaning [קרעכצין — krekhtsin — the involuntary deep groan or sigh that escapes a person who truly feels the distance between himself and G-d — a sound of genuine spiritual pain. In Breslov teaching, such a groan of longing is itself a form of prayer and teshuvah — perhaps the most honest of all.] before Hashem over the distance he feels —" "And how many fewer evil glances and evil imaginings and evil thoughts and evil deeds he has through this drawing close to the Rebbe —" "And how much more prayer with intention and hisbodidus and reciting Psalms and commandments and charitable deeds and good deeds he has through this drawing close —" "[To the point] that all the worlds with everything in them are not worth even a single hair's thread [כחוט השערה — "like a hair's thread / a thread of a hair." The Hebrew תרגום uses כחוט השערה — specifically the thread of a single hair — even more minute than "a hair's breadth." This is one of the most extreme expressions of value in Jewish thought: even the most imperceptible increase in closeness to G-d, or the most microscopic decrease in sin — the width of a single hair's thread — is worth more than all the worlds combined.] of greater closeness to Hashem, or a single hair's thread less of sinning before Hashem — which one earns through the Rebbe."

Segment 9
HE:
וכן כשתכתוב לאומן תכתוב ד"ש גם בעדי ויכתוב שיבקשו בעדי על הציון הק'.

EN:
"And in truth — when one would truly, actually obey [טאקי פאלגען — "truly / actually / really obey — in earnest." The Yiddish take (טאקי) is an intensifier adding the sense of "really, for once, in actual practice" — the wistful realism of: if one were to truly put it into practice, not merely in theory.] the Rebbe זצ"ל — even just from one Torah teaching that he teaches us — we would have been able to merit such high levels that no eye has seen." "And we have not yet despaired, G-d forbid — only of being able to study the Rebbe's Torah teachings and through the Rebbe's matter to merit what we will merit." "In any case — whoever feels the sparkling, crystal-clear truth [האמת הצחה — "the sparkling / crystal-clear / luminously pure truth." The Hebrew adjective צח (tzach) means gleaming white, translucent, crystal-clear — like pure spring water or polished crystal. The truth of the Rebbe's path, for one who has tasted it, is not merely correct — it shines with its own luminous clarity, like something that cannot be mistaken because it glows from within. This is beyond "pure truth" — it is truth that sparkles and is self-evidently radiant.] understands well: when one has difficulties — there is someone to lean on, and everything is right and straight — it is not crooked and perverse, G-d forbid." [נפתל ועקש — "crooked and perverse" — from Deuteronomy 32:5. The author asserts: for one who truly feels the sparkling truth of the Rebbe's path, there are no grounds for such intellectual contortions. The path itself is straight — the difficulty lies only in the questioner's own uncleanliness of mind.] "Only: because my mind is not clean — therefore it is hard for me. And the evil inclination wishes to tear me away from the truth — therefore I must pray to Hashem that it should not be hard for me, and that I should always remain bound and attached [אן גיבנדען — ongebunden — "bound to / tied to / attached to." The Yiddish ongebunden means bound like a cord tying one thing firmly to another — an inseparable attachment.] to the true Tzaddik — which is my vitality for eternity, in all the worlds." "Nevertheless, I will begin to resolve a few of the difficulties."

Segment 10
HE:
וגם הנני מבקשו שיודיע לי ברור דבר בגיני אם אבוא לירושלים ובין כך ובין כך יכתוב לי דברי התחזקות ואמונה ושיחות.

EN:
The First Difficulty — Stated by the Recipient His first difficulty is: why do Breslov Chassidim attach themselves only to a Rebbe who has departed [שנסתלק — "who has departed / who has ascended." The Hebrew verb histalkus / nistalkek carries the Kabbalistic sense of ascent and withdrawal, not merely death. The Rebbe's soul withdraws upward — it does not simply cease. This word already hints at the answer: a soul that has "ascended" rather than died continues to exist and operate on a higher plane.] — when the Torah writes: "to the judge who will be in those days" [Deuteronomy 17:9 — the obligation to turn to the living halachic authority of one's own generation] — and [regarding skin afflictions]: "to the priest who will be in those days." [ibid. — implying one must go to the living authority of one's time] [This is one of the most commonly raised challenges against Breslov specifically: other Chassidic groups appoint a new Rebbe when the previous one passes away. Breslov has had no new Rebbe since Rabbi Nachman's passing in 1810 — his Chassidim remain bound to him alone. The questioner cites two biblical verses implying one must turn to the living authority of one's own time.]

Segment 11
HE:
ממני שמואל הורוויץ

EN:
The Answer — The Soul of Moses and the True Tzaddik (Yiddish) "I have much to answer on this — but the paper is not sufficient. Only in brief: the truth is as follows." "From always and from the very beginning [פון תמיד אן — "from always and from the very beginning / from time immemorial." The Yiddish fun tomid on conveys not merely "always" but "from the very outset of creation — from the beginning of time." This is a principle embedded in the structure of creation itself, not a later development.] — the entire world is obligated to come to the great true Tzaddik — the soul of Moses, [Nishmas Moshe — נשמת משה — "the soul of Moses." One of the most profound and distinctive teachings in Breslov Kabbalah: the soul of Moses does not appear only once in history. It reincarnates and descends into the world at specific moments — taking a new body and a new name — each time its particular form of rectification is needed for that era. Rabbi Shimon bar Yochai was such a manifestation, and ultimately Rabbi Nachman of Breslov is the final manifestation before the Messiah. This is why Breslov does not appoint a new Rebbe — the soul of Moses, as Rabbi Nachman, does not pass away; it continues to guide from beyond the physical world.] may he rest in peace — who alone descends into the world to rectify the entire world." "And no other can in any way rectify souls — however great he may be — if he is not the soul of Moses. On the contrary: even he himself must also come to the soul of Moses, so that it should place him in his root in absolute completeness." [Even the greatest Tzaddikim of every generation cannot rectify souls in the ultimate sense. They themselves must connect to the soul of Moses to receive their own ultimate rectification and be established at their own spiritual root. No one stands independent of Moses.]

Segment 12
HE:
לדרוש בשלום חברי ידידי יענקלי נ"י הנני מבקשך שתודיע לי שלומך בפרוטרוט הכל באריכות.

EN:
"And therefore Hashem sends down the soul of Moses once in several generations — to rectify all those generations." "For example: from the creation of the world until Moses our Teacher, may he rest in peace — everyone did not come to their proper rectification in completeness [זייער רעכטין תיקון — "their proper / rightful rectification." The Yiddish rekht (right / proper / due) emphasizes that this rectification is what each soul is owed — its genuine, fitting, complete rectification at its root, not a partial or substitute tikkun.] — until Moses our Teacher came and rectified all the generations up to him." "See in Likutay Moharan, Section 4 — that the bones of Yehudah [A reference to Likutay Moharan §4, which discusses the Midrashic teaching that the bones of Yehudah (Judah, son of Jacob) were rolling about in his coffin in the desert — because he had not yet received his full rectification — even though he was a great Tzaddik and son of Jacob. Full rectification came only when Moses prayed for him.] were rolling [in his coffin] — and he was unable to come to his rectification — even though he had Jacob our father, may he rest in peace, and other great Tzaddikim — until Moses our Teacher came and called up his confession before G-d [דערמאנט זיין ווידוי — "reminded [G-d of] his confession / called up his confession." The Yiddish dermant (דערמאנט) means to remind, to bring to mind, to invoke — Moses actively called up Yehudah's confession before G-d, bringing it into renewed force before the Divine Throne. This is more than merely "mentioning" — it is the act of a great intercessor bringing a forgotten or incomplete spiritual accounting back into full operation.] and prayed for him — and then he received his true rectification at his root." "And so the holy Zohar brings in Parshas Vayechi — on Reuven, Shimon, and Levi — that Jacob was afraid to bless them [and to rectify them in completeness] until Moses would come and do everything in completeness. And so Moses placed and rectified all souls. And fortunate is he who was among Moses' people." "The maidservant saw visions at the sea what Ezekiel [the prophet] did not see." [Mechilta, Beshalach — even the lowliest among the Israelites at the splitting of the sea attained a level of divine vision surpassing that of the great prophet Ezekiel. This was the power of being among Moses' people.]

Segment 13
HE:
ולדרוש בשלום חברי האהוב ונכבד עלי מאד המתמיד בתוי"ר כמר שלמה עתיק.

EN:
"And besides Moses — no one was called 'Rabbeinu' — because 'Rabbeinu' can only be called one who brings forth and reveals a new portion of Torah and a new guidance of the world and rectification of souls — as Moses our Teacher, may he rest in peace, who received the entire Torah from Heaven." "And from now on, no prophet is permitted to introduce any new thing." [A principle derived from the giving of the Torah at Sinai: the Torah is complete; no new revelation of the same status can be added.] "And besides Moses our Teacher — no one was called 'Rabbeinu' — not even Joshua and so on. Only 'Morenu' [Morenu — מורינו — "Our Teacher." As the author explains: Morenu means moreh derekh — one who shows the way — who teaches the paths of Moses, how to observe them. Not a revealer of new paths but a guide of the existing path. Morenu (teacher of how to walk) vs. Rabbeinu (revealer of the path itself) — a crucial distinction.] — in the language of: one who shows the way — who teaches us the paths of the Rebbe Moses our Teacher, how to observe them." "And in this way the world conducted itself through the power of Moses our Teacher — and all the Tzaddikim and prophets only through the way and power of Moses our Teacher. He alone is the Rebbe — and all are only his disciples." "Until there appeared the holy Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — and he was the soul of Moses himself — and descended into the world to rectify the world and all the souls from the time of Moses our Teacher, may he rest in peace." "And he was given permission to reveal a new way in the guidance of the world and the essential portion of Torah — the hidden secrets of the Torah: the Zohar and Tikkunim [Zohar and Tikkunim — the foundational Kabbalistic texts attributed to Rabbi Shimon bar Yochai: the Zohar and the Tikkunei Zohar. These revealed the innermost mystical dimension of the Torah — an entirely new level that had not been publicly accessible before.] — and so on. Therefore he is called 'Rabbeinu' — for he is the true Rebbe of the world, and all Tzaddikim are his disciples." "And not Joshua after Moses — and so R' Abba and R' Elazar did not become Rebbes after the passing [Here in the Yiddish the author uses הסתלקות — histalkus — "the withdrawal / the ascent." In §§19–21 the תרגום uses the same word for R' Shimon, but uses פטירה (petira) for Moses. This reflects a deliberate distinction: פטירה is the standard Hebrew word for death/passing, used for Moses; הסתלקות — ascent and withdrawal — is the mystical Kabbalistic term used for R' Shimon and the Rebbe, whose souls ascend to a higher plane and continue to operate from there. The choice of word is itself a statement about the nature of the Rebbe's continued presence.] of their Rebbe Moses and R' Shimon — rather they were companions and conducted themselves according to the way of their Rebbe Moses and R' Shimon." "And they were bound, as Chassidim, to R' Shimon after his histalkus — in that they would regularly see R' Shimon after his histalkus, [פלייגען זייעהן — "would regularly see / were accustomed to seeing." The Yiddish flegn (פלייגען) is the habitual past — "used to / would consistently / were in the habit of." This is not a one-time visionary experience but a regular, habitual occurrence: the disciples of R' Shimon would consistently see him in visions after his passing.] and would always speak only of their Rebbe R' Shimon, and walk in his way and his Torah." "And they would say: 'R' Shimon — you are dwelling in the dust [שוכן עפר — "dwelling in the dust." A specific biblical phrase (cf. Job 17:16; Psalms 22:30) meaning buried in the grave, in the dust of death. The full phrase is: "R' Shimon — you dwell in the dust [of the grave] — and yet you guide the world." The contrast is the entire point: physically buried, yet spiritually ruling and guiding the living. This is the ancient Kabbalistic precedent for continuing to look to a departed Rebbe for guidance — the Rebbe is in the dust of the grave and simultaneously guides the world.] and you guide the world.' And they held themselves together in love — and R' Shimon alone was the Rebbe, and all were only his disciples."

Segment 14
HE:
ר' שלמה וכן ר' נתן דורשים שלומכם הטוב באה"ר.

EN:
Whoever is close to our master the Rebbe זצ"ל knows for himself how much he has profited from the drawing close to the Rebbe זצ"ל: how much teshuvah and sighing [ואנחה — "and sighing / and groaning." The Hebrew תרגום uses אנחה — sigh, groan — as the equivalent of the Yiddish krekhtsin. Both convey the involuntary, deeply felt expression of spiritual pain at one's distance from G-d — a sigh that is itself a form of prayer.] to Hashem over the distance he feels; and how many evil glances and evil imaginings and evil thoughts and evil deeds have diminished [התמעטו — "have diminished / decreased / become fewer." The Hebrew verb me'et (become less) conveys not elimination but genuine measurable reduction — the drawing close to the Rebbe actually reduces the frequency and power of negative impulses in practice, not merely theoretically.] for him because of his drawing close to the Rebbe; how much more prayer with intention and hisbodidus and reciting Psalms and commandments and charitable deeds and good deeds have been added [התווספו — "have been added / have increased / have accumulated." The reciprocal to התמעטו: as the negative decreases, the positive increases and accumulates — a genuine quantitative change in one's spiritual life through the drawing close.] to him by virtue of the drawing close — [to the point] that all the worlds and all that is within them are not worth even a hair's thread of greater closeness to Hashem — a hair's thread less of sinning before Hashem — which one earns through the Rebbe.

Segment 15
HE:
לכתוב לי אדריסתו.

EN:
And in truth — when one would truly obey the Rebbe זצ"ל, even just from one Torah teaching that he teaches us — we would have been able to merit such high levels that no eye has seen. And we have not yet despaired of studying the Torah teachings of the Rebbe and of meriting through the Rebbe's matter what we will merit. In any case — whoever feels the sparkling, crystal-clear truth understands well: when there are difficulties — there is someone to lean on — and everything is right and straight — it is not crooked and perverse, G-d forbid. Only: because my mind is not clean — therefore I have difficulties; and the evil inclination wishes to sever me from the truth; and I must pray to Hashem that I should not have difficulties, and that I should always remain bound to the true Tzaddik — which is my vitality for eternity in all the worlds. Nevertheless, I will begin to resolve a few of the difficulties.



# To R' Yankel in His Bereavement — A Letter of Profound Consolation
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/70/

To R' Yankel in His Bereavement — A Letter of Profound Consolation
מכתב 70
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/70

Segment 1
HE:
י"ט
כ"ד חשון פה מירון [תרפ"ד] 
... שינחם בנחמת ציון וירושלים בכל מיני ישועות ונחמות את מע"כ אהובי ידיד נפשי יקירי דיתיב בתוני דלבאי החבוק וצמוד ודבוק בעומק לבבי החביב עלי כנפשי הבחור המו"מ בתוי"ר השם טהורה וקדומה השותה מים מננמ"ח החפץ באמת לעבוד הי"ת כמה"ר יעקב זאב בן שרה לאה שי"נ. 
אחרי הודיעך משלומינו כי הודות להשי"ת החיוה"ש אתנו כה יתן וכה יוסף לשמוע תמיד אך בשורות טובות ישועות ונחמות עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן הנני להודיעך כי מכתבך היוצא מלב נשבר קבלנו וכמעט בכיתי לקראו מגודל הצער והעגמ"נ ומאד נתעוררתי ממנו וממש החיית את נפשינו לדעת משלומך ובריאותך, את הבשורה הרעה והיגונה הלזו עדיין ידעתי מידי"נ רי"ד נ"י בצפת וגודל צערי מזה אין לשער בכיתי בדמעות שליש ולבי נשבר לשברי שברים ובמסתרים בכתה ובוכה נפשי וממש כל היום לא הי' לי כח מגודל עגמ"נ וצער וכאשר שמעתי שאתה כבר יודע רצתי תיכף לחפש אותך וחפשתיך אצל רי"ד ורש"ק ור' אבנר כמה פעמים עד שמצאתי ר"א ואמר שכבר נסעת והי' לי עגמ"נ מזה שלא ראיתי אותך אח"כ, יתן הי"ת שנזכה להתראות יחד בלב שמח ובפנים צוהלות מרוב שמחה מתוך עבודת ה' באמת אכי"ר תאמין לי שהנני כותב כל זה בדמע ולב נשבר גדול. 
ואח"כ נסעתי למירון והי' לי מניעות הרבה כי רצו לעכבני ואמי בכתה לפני וב"ה שעברתי על המניעות וחזרתי באותו יום ורק בלי חפצים רק מעט וכשבאתי למירון בגודל עגמ"נ וצער לא רציתי להגיד זה לידידי אהוב נפשינו הרה"ח ר' אלטר שי"נ כי הוא חלש ולא רציתי לעגם נפשו ח"ו אך ער"ח כשבאו אנשים ספרו לו ואין לשער גודל עגמת נפשו וצערו ונעשה חלוש יותר מקודם יתן הי"ת שנזכה לראות ולשבוע זמ"ז נחת רוחני וגשמי צורך הרוחני ולשמוע ולראות זא"ז בתוך שאר אנש"ש ובתוך שאר אחב"י אך טוב וישע וכל טוב ברוחניות וגשמיות אכי"ר. 
ידי"נ יקירי הנני משתתף בצערך הגדול כים ומה מאד עגמה נפשי עליך אך ידידי יקירי התנחם בישועת השי"ת בתוך שאר אבילי ציון וירושלים כי העבר אין ודהמע"ה כשמת בנו רח"ל התנחם ואמר אם אבכה ואקח את נפשי ח"ו האם אחזירו הלא מה דהוי הוי הרחמנות עליו לעשות מה שיוכל לטובתו היינו ללמוד משניות לנשמתו ולבקש וליתן צדקה בעבורו ולהתנהג בדרך הישר כי זה כל טובת הבן לאב אם מתנהג בדרך הישר מהרחמנות על הבן 
האבי יתומים ודין אלמנות הוא ירחם עליך ועל ב"ב בתוך שאר ישראל אני מעורר ומזכיר תמיד ידידנו הר"א נ"י שיבקש בעדך וכן אני מבקש בעדך כמו בעדי ותמיד אתה בזכרוני ותמיד אני מבקש בעדך כן תבקש בעדי תמיד, יקירי הנני מבקשך מאד שתכתוב לנו תמיד משלומך כל מה שהי' אתך תמיד... ואם אתה עובד השי"ת ואם הולך לישיבה הכל כאשר לכל תודיעני תמיד וממש תחי' נפשי כי נפשי עגמה לי מאד עליך ומאד אני להוט ונחפז ומשתוקק לשמוע ולדעת משלומך תמיד וכן אני אכתוב לך משלומנו תמיד וכל השיחות בל"נ. 
התנחם בנחמת ציון וירושלים ובהרמת קרן התורה וקרן ישראל וקרן יהדות וקרן הצדיקים בבא"ס, ממני ידידך אוהבך לנצח מצפה לשמוע תמיד ממך אך טוב מתגעגע אחריך ומאחל לך כל משאלות לבך לטובה. 
ממני שמואל 
יקירי ואהוב ליבי חזק א"ע בכל מיני התחזקות ועבודת הי"ת באמת ולב שלם כי קרוב ה' לכל ובפרט לנשברי לב ודכאי רוח יושיע ואת אשר יאהב ה' יוכיח ובשכר וידום אהרן זכה שנתיחד אליו הדבור היינו לעבודת ה' ומה יש לך לדאוג בטח בה' כי הוא אבי יתומים ודין אלמנות ובודאי לא יעזבך ולא יטשך ובודאי יעזור ויושיע לך והכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד התחזק מחדש בעבודת ה' אין מיר בייטין דיך זייער שתכתוב תמיד הכל שהולך אתך ותחי' אותנו ממש השי"ת איז דיין פאטער ער אין די צדיקים אמיתיים ועלין דיך בודאי מקרב זיין בכל מיני התקרבות אין ער ועט דיך טרייסטין בכל מיני נחמות ובכל הישועות אין רעד אוס דיין בוטער הארץ פאר השי"ת אין ער ועט דיר תמיד העלפין. 
מיין הארץ איז פיל מיט טרערין פין צער ועגמ"נ פין דיר מאד ואס איך ועל קענין תמיד טוהין פין דיינעט ועגין ועל איך איה"ש טוהין אין ביסט ב"ה איין גבאקין בא מיר אין הארץ אוף תמיד אין איך ועל קיין מאל ניט פארגעסין אין דיר אזו זאלסט די אוך מיר אוך קיין מאל ניט פאר געסין אין בייט פאר מיר איך זאל זיין איין ערליכר יוד איין ירא שמים באמת אין ארפו"ש וחיים. 
(השי"ת הוא אביך הוא והצדיקים האמיתיים יקרבוך בכל מיני התקרבות והוא ינחמך בכל מיני נחמות ובכל הישועות והשיח מרירות לבך לפני השי"ת והוא יעזרך תמיד. 
לבי מלא דמעות של צער ועגמ"נ ממך תמיד מה שאוכל לעשות עבורך אעשה איה"ש והנך אפוי בתוך ליבי לתמיד ואף פעם לא אשכחך ואף אתה בל תשכחני לעולם והעתיר עבורי שאהי' יהודי כשר ירא שמים באמת ורפו"ש וחיים)

EN:
"May the days of constriction be transformed into salvations and relief" — to his honor — my beloved, my dear — like my own soul — the revered Chassid — from the precious Breslover Chassidim — who yearn and long for true drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi Yosef Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live. [בין המצרים יתהפכו לישועות ולרווחים — "May the days of constriction be transformed into salvations and relief." The salutation here replaces the usual "peace and blessing" with a prayer drawing on the period of "Bein HaMetzarim" — the Three Weeks of mourning between 17 Tammuz and Tisha B'Av (see §2 below). "Bein HaMetzarim" literally means "between the straits / between the constrictions" — derived from Lamentations 1:3: "all her pursuers overtook her in the straits." The author prays that this time of constriction be transformed into salvation — echoing the Talmudic promise that Tisha B'Av will one day be transformed into a day of rejoicing.] After inquiring after your precious wellbeing with great love. Let his honor believe me — that writing is very difficult for me because of my illness and great weakness and my terrible pains. And it has been a while that I have wanted to write to his honor — but my weakness mentioned above has delayed me. And today — returning — with G-d's help — from the hillula of our master the Arizal — I remembered his honor — that we were together in Meron — and at the gravesite of the Arizal — some years ago — I toiled with great effort to write to his honor. And therefore — on the hillula of the Arizal — who was from the sparks of the Messiah — and also because I want to begin after Tisha B'Av to print the book Part 2 of Ya'alas Chen — I said: I will try to write once more to his honor. Please send me the five hundred Israeli pounds for the book — and also the money received from the books. And do not delay the redemption — for our master the Rebbe's book — Likutay Moharan — is "the beginning of the redemption" [לק"מ אתחלתא דגאולה — "Likutay Moharan is the beginning of the redemption." A teaching from Chayyei Moharan — the record of the Rebbe's conversations (Chayyei Moharan §318 and similar). The Rebbe stated that the Likutay Moharan itself — his collection of Torah teachings — is the "beginning of the redemption." If this is so for the Likutay Moharan generally, then all the more so for a book of deep study in its teachings.] — as brought in Chayyei Moharan — and all the more so this book which is the Torah of our master the Rebbe in depth. And I have no words to describe the praise of this book — all the more so in writing.

Segment 2
HE:
ממני ידידך המצפה לשמוע תמיד ממך בשו"ט ונחת ועונג. 
שמואל הנ"ל.

EN:
Tisha B'Av: Weeping at Midnight; The Esrog; LT Torah 67; The Shechinah's Weeping at the Western Wall; The Seven Weeks of Consolation; Elul; The Full Tishrei Cycle And now the beginning is already upon us — for the approaching awesome days — and one must prepare oneself with charity and lovingkindness and so on. Because of my weakness — writing is very difficult for me — and even so — it is impossible to be dismissed without anything. Certainly during the Three Weeks — and in particular on Tisha B'Av — one must recite Tikkun Chatzos — and to weep. [And this weeping also — one merits through it a beautiful esrog — as our master the Rebbe זצ"ל hints in Torah 67 of Likutay Tefillot — "Bereishis — l'einei kol Yisrael" — that the weeping at midnight and during the Three Weeks is the essential — for the concealment of the grace and beauty and splendor of the entire world — which is the true Tzaddik — and he hints there that the beautiful esrog is the aspect of the grace and beauty — the beautification of the esrog is the beautification of the Tzaddik. And in another Torah — and in Shichos HaR"an — that according to the weeping of the awesome days — so is the beauty and splendor of the esrog. And therefore — it is understood — that the weeping during the Three Weeks and on Tisha B'Av is also from the beginning of the awesome days — [as brought in Likutay Halachos that the Three Weeks is already the preparation for the awesome days and for Rosh Hashana and so on] — and through it one merits a beautiful esrog.] And the essential of the weeping — as appears from the Torah "Bereishis — l'einei kol Yisrael" — and Prayer 33 of Part 2 [of Likutay Tefillot] — that the beginning of the affliction was the exile of the Ten Tribes from the Land of Israel — [that is: that they are far from the Land of Israel — and they are in exile in the diaspora] — and for this the Shechinah wept at the Western Wall of the Temple. And through her weeping — [the opposite of our weeping and the arousal to return in teshuvah — which through this would have caused the building of the Temple and the redemption] — the fiery luminaries grew stronger — and caused the exile of Judah and Benjamin — and the burning of the Temple through the fiery luminaries. And in any case — they could have given life to themselves through the holiness of the true Tzaddikim — who are they — the luminaries of light — in the aspect of the Shabbos of the entire day[בחי' שבת דכולא יומא = בחי' שבת דכולא יומא — Aramaic: "in the aspect of the Shabbos of the entire day." A Zoharic phrase describing the highest Tzaddikim — those whose entire life is in the aspect of Shabbos: entirely holy, entirely above the mundane week, illuminating all the days from their elevated station.] — who shine toward the Holy Temple — and they are the head of the house — and they are those who give life and illuminate and restore the soul. But the true Tzaddikim passed away — and their light became concealed. And this is the hardest of all — for the passing away of the Tzaddikim and their concealment is doubly hard as the destruction of the Temple — and for this one must weep greatly at midnight — and in particular during the Three Weeks — and in particular on Tisha B'Av. And even so — one must not be in the aspect of despair and complaint and anger — only in the aspect of yearning and longing in weeping — after these holinesses: the Holy Land — and the holy Temple — and holy Jerusalem — and the holy and awesome true Tzaddikim. And to believe: that through this very thing — participating in the suffering of the Shechinah and the Holy One blessed be He and so on — through this very thing one builds the Temple — and merits to find and feel the grace and beauty of the Tzaddikim — who are the Temple. And to be consoled — as all the lamentations end with consolation. And afterward — certainly begin the days of consolation: Shabbos Nachamu — Parshas Va'etchanan — see Torah 78 in Likutay Tefillot — on the matter of the true Tzaddik who is a simple person — and so on — and there our master the Rebbe זצ"ל cries out: that there is no despair at all — and the essential is drawing close to the Tzaddik in his lifetime — see there the great strengthening — the likes of which there is none. And the seven weeks of consolation — and from 8 Elul begins the holy and awesome: "I am to my Beloved" — days of mercy and will and teshuvah from love and great kindnesses — and through these days one can draw close in the path of teshuvah. And Tishrei: from Rosh Hashana until after Yom Kippur — these are days of judgment. And in Elul — teshuvah from love — will and mercy — [aspect of great kindness]. And Rosh Hashana and the Ten Days and Yom Kippur — teshuvah from awe — very difficult. And then: all the Ten Days — through which one can rectify each day from the entire year and from all the years — as brought in the writings of the Arizal: on Sunday of the Ten Days one can rectify all the Sundays of all the years — and on Monday: all the Mondays — and so on. And afterward: Erev Yom Kippur — the eating is the preparation for the fast — and if one does not eat on Erev Yom Kippur — then the fast of Yom Kippur only completes the holiness of the eating of Erev Yom Kippur — and Yom Kippur remains without the rectification of Yom Kippur. And therefore the eating is counted as a fast — for all of Yom Kippur's fast is through the vessel made by the eating of Erev Yom Kippur. And the confession of Erev Yom Kippur and Yom Kippur — ten times — corresponding to the ten types of arrows of the sins. And afterward: Sukkos — the time of our joy — and the drawing forth of the holy spirit — and the holiness of the Sukkah and the Four Species — and the festival itself. And Hoshana Raba — the completion of the rectification. And Simchas Torah — which is the essential final purpose of all the above — and everything is preparation for this.

Segment 3
HE:
גם איך שרייבע דיר אפאר וערטר וארום איך קען דיר פיל ניעט שרייבען וארום מיין הארץ איז פול מיט טרערין עס טוט מיר ויא ויפיל דיר נאר מיין ליב קינד דיא ויסט דאך מאמר רבינו זי"ע איך האב גפולט בא ה"י ער זאל ניט צי נעמין מאני מענטשין פאר זייער אפ ארבטין זייער עבודה איז דאך אסימן אז הער איז גוען אזקן דקדושה גדענק גיט עס שטיט בתוה"ק בקרובי אקדש וידום אהרן זכה לשכר דו וייסט גיט מיין ליב קינד מייני פעטש ואס איך האב גכאפט רח"ל נאר ה"י ועט העלפין מיט כל טוב אמן מיין קען איך דיר ניט שרייבן וארום איך קען ניט גלייב מיר פין דער שמועה בין זייער שלאף רח"ל בייט פאר מיר ברו"ג נאר איך שרייב דיר מיט פיל טרערין אין וייס דיר יעצט ניט ואס צי שרייבען נאר גדענק השי"ת אין רבינו הק' עס ועט גיט זיין רבינו הק' איז דארט אויף זייני כוחות דיין פאטר איז גויס בא רבינו הק' זיע"א איך האב עם גזען בבוקר יום ב' בשבוע זו. שרייב מיר פין ירושלים ויא מיט דיר גייט (גם אני אכתוב לך מילים ספורות כי אין באפשרותי לכתוב הרבה מפני שלבי מלא דמעות הדבר כואב לי כמוך רק ילדי החביב הרי ידוע לך מאמר רבינו זי"ע שאמר פעלתי אצל השי"ת שלא יקח מהעולם מאנשי קודם שיסיימו עבודתם הרי סימן שהוא הי' כבר זקן דקדושה זכור היטב מה שכתוב בתוה"ק בקרובי אקדש וידום אהרן זכה לשכר, ידוע לך היטב ילדי החביב הסתירות שאני חטפתי רח"ל רק השי"ת יהי' בעזרתינו בכל טוב אמן איני יכול לכתוב יותר כי אין באפשרותי האמן לי מאז השמועה נחלשתי מאד העתר בעבורי ברו"ג אך אני כותב לך בהרבה דמעות ולא יודע כעת מה לכתוב רק זכור בהשי"ת וברבינו הק' ויהי' טוב רבינו הק' נמצא שם בכוחותיו ואביך בודאי אצל רבינו ראיתיו בבוקר יום ב' בשבוע זו. כתוב לי מירושלים מה הולך איתך) המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ירושלים ואיה"ש יהי' טוב ועיקר להתחזק בשמחה באמת בכל מיני התחזקות ואתה מתחשב לי כבני ממש ואתפלל תמיד בעדך תמיד מתוך עומק הלב. 
אלטר בן ציון

EN:
And when I heard that you already know — I immediately ran to seek you out, and I sought you at R.Y.D.'s and at R.Sh.K.'s [R' Shlomo — likely R' Shlomo Atik or R' Shlomo Veksler] and at R' Avner's — many times — until I found R.A. [R' Alter] and he said you had already departed. And I had anguish of soul from this — that I did not see you afterward. May Hashem grant that we merit to meet together with a joyful heart and a radiant face, from abundant joy — in the service of Hashem in truth. Amen, so may it be His will. Believe me — I am writing all of this with tears and a greatly broken heart.

Segment 4
EN:
15 Av = Beginning of Rosh Hashana Preparation; Charity Opens All Gates — LT Torah 4; Torah Study in Darkness — LT Torah 38; Prayer from the Straits — Psalms 118 and the Shofar; 15 Av Onward; Elul = Love; Rosh Hashana = Awe; LM Torah 6 Behold — now certainly already beginning from 15 Av — a festival like Yom Kippur — [the 15th begins and on Yom Kippur is completed — and enough said] — the preparation for the month of Elul — the days of mercy and will. And as in all the prayers of Elul in Likutay Tefillot — our master R' Nossan זצ"ל requests: that I should merit to prepare myself — from today — that at least in the month of Elul my heart shall be fully circumcised — and so on. And in truth — the beginning is already from the Three Weeks — the days between the Straits — for everything is the preparation for the holy and awesome Rosh Hashana. For the entire year must be the preparation for the days of Rosh Hashana — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל in the Shichos — and just as all the days of a person's life must be preparation for the last day — "and she shall rejoice in the last day." And the preparation is in Torah and prayer and charity and lovingkindness. Charity opens all the gates — as brought in Torah 4 of Likutay Tefillot — "And the Ravens." [תורה ד' לק"ת — "ואת העורבים" — "Torah 4 of Likutay Tefillot — 'And the Ravens.'" Based on the verse in I Kings 17:6 — "And the ravens brought him bread and meat in the morning and bread and meat in the evening" — the ravens (orvim) that brought food to Elijah. The prayer elaborates on this verse to teach the power of charity to open all the heavenly gates and sweeten all harsh judgments.] Specifically to break the cruelty — in the place where the person is already not willing and it is hard for him — specifically this is very precious — and this is the essential service of charity. And through this one merits what one merits. And so in the matter of Torah: one who studies at night — during the time of darkness and constriction — in difficulty — subdues the spirit of storm — the "end of all flesh" — and elevates the Shechinah and unifies her — and so on — as brought in Torah 38 of Likutay Tefillot — "Chariots of Pharaoh" — see there. [תורה ל"ח — "מרכבות פרעה" — "Torah 38 of Likutay Tefillot — 'Chariots of Pharaoh.'" ל"ח = lamed(30) + ches(8) = 38. The prayer based on the Song of Songs verse "To the chariots of Pharaoh I compared you, my beloved" — on the power of Torah study specifically during the darkness of night and times of difficulty to subdue the harsh forces and elevate the Shechinah.] And so in the matter of prayer: "from the straits I called — answer me in the breadth" — the letters of "straits" (metzar)[מצר — צמר = מצר (metzar — straits) and צמר (tzemer — wool) contain the same letters: מ, צ, ר. This Kabbalistic permutation is cited in the Zohar's Idra Naso: the psalm "From the straits I called" (Psalms 118:5) — sung before the shofar blowing on Rosh Hashana — contains within it the thirteen beard-rectifications (tikkunei d'kana) of the divine ancient face (Atika Kadisha). The transformation from "straits" to "wool/white" symbolizes the transformation from judgment to mercy.] are the letters of "wool" (tzemer) — then the judgments are sweetened and the great mercies are aroused — the thirteen divine attributes — from the Ancient One — as brought in the holy Zohar — the Idra — the section of Naso — that Psalms 118 hints at the thirteen rectifications of the beard. And this is the matter of Rosh Hashana — when one sounds the shofar which is narrow at the bottom and wide at the top. And this is also hinted in Psalms 118 "from the straits" — and this verse is said before the sounding of the shofar. And in any case we learn from all of the above: that at every time when the person is constricted — physically or spiritually — and he strengthens himself to do what he can — this is truly the arousal from below — which is very precious to Hashem. "When a woman conceives and gives birth to a male child" and so on. And through this one merits what one merits. My brother — be strong — and strengthen our companions — to give life to themselves — and to begin a new beginning today — "if today you heed His voice." As if they were created today — and as if today they received the Torah. And to fulfill: "behind the lion" — to do teshuvah and turn toward Hashem — after the eighth of Av — which is the sign of the lion — and not "behind the maiden" — Elul — which is the sign of the virgin. For the importance of the month of Elul is that it is days of mercy and will — from the aspect of the Crown — and the thirteen divine attributes of mercy — and then one can and is most propitious to go in the paths of teshuvah. And Tishrei from Rosh Hashana until after Yom Kippur — these are days of judgment. And in Elul — teshuvah from love — will and mercy — [aspect of great kindness]. And Rosh Hashana and the Ten Days and Yom Kippur — teshuvah from awe — very difficult — and there is also a great difference between teshuvah from love and teshuvah from awe. And to study the Torah "Call out to Joshua" — and to walk with it according to one's capacity — to hear one's humiliation — and to be ashamed before Hashem for one's distance. And even so — one who hears his humiliation should be still and silent — and not despair — and do in one's capacity: Torah and prayer and charity and lovingkindness[גמ"ח = גמילות חסדים — "deeds of lovingkindness." The comprehensive term for all acts of kindness that go beyond the letter of the law — the highest form of active goodness. Along with Torah study and Tikkun Chatzos, one of the three foundations of the world (Avos 1:2).] — [which are the essential of all good deeds and commandments] — for the essential doing of holiness is charity — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל. And good deeds — both: "turn from evil" — to guard oneself with all one's capacity to guard the seven lamps and the covenant — and "do good": to recite Psalms and prayers and hisbodidus — and to study the holy Torah: Tanach[תנ"ך = תורה נביאים כתובים — "Torah, Prophets, and Writings." The complete Hebrew Bible.] and Tikkunei Zohar and Shulchan Aruch[ש"ע = שולחן ערוך — "the Shulchan Aruch — the Code of Jewish Law."] — and in particular the books of our master the Rebbe זצ"ל — the Book of Stories and the Sefer HaMidos and Likutay Moharan — and so on. And everything according to one's capacity — in measured amounts — not an excess of light — not sadness — only in joy. And even on Rosh Hashana and Yom Kippur — sadness is forbidden — and it does not succeed at all — and only in joy one succeeds. And this is the strong foundation of the service of Hashem: that the service and the awakening — all should be in joy and faith and trust in Hashem. And as brought in the Torah "Call out to Joshua" — one must fulfill: "if I ascend to the heavens" — to know that one has not yet merited at all — and has not attained at all — "for the high is above the high" — and so on — "and if you are righteous — what do you give Him?" — and the opposite: "and if I make my bed in Sheol — You are there" — expert in the law on ascent — and the essential on descent — to know and believe: that specifically in the descent — there shines the divine Name Havayah — [the essential Name] — to give the person life — that he should not turn back. And as long as one is not strong in this — to strengthen oneself — even if, G-d forbid, one is in a descent from which there is none worse — one strengthens oneself and returns to Hashem from there — one is not yet going in the paths of teshuvah. And when one merits to fulfill "and if I make my bed in Sheol — You are there" — the right hand of Hashem [the aspect of kindness] is extended to receive his teshuvah. And this is the essential intention of Elul — and upon this depends all of Judaism — and enough said. And also in the matter of charity — this is a great "advocacy / protection" before the Day of Judgment — for through this the anger of the world is soothed — and one unifies the Holy One and His Shechinah — as explained in the holy Zohar: "And David made a name" — and "David did righteousness and lovingkindness" — that through this one makes the divine Name Havayah. And therefore one says before every commandment — and in particular charity: "for the sake of the unification of the Holy One blessed be He and His Shechinah" — and so on. And our master the Rebbe זצ"ל brings in the Sefer HaMidos: that through charity one sweetens the judgment of the great Day of Judgment — of the resurrection of the dead and the final purpose — from which all the Tzaddikim will tremble. And the essential Day of Judgment is about the affliction of the poor. And as brought: the generation of the Flood and other evil generations — they do not rise at the resurrection and are not judged on the Day of Judgment. Only the people of Sodom — who had no pity on the poor — besides their punishment in this world — will rise and be judged on the Day of Judgment for eternal shame and disgrace. And it is brought in the Midrash: the entire Day of Judgment is about the cry of the poor — and so on. And conversely: the measure of good is greater — and as brought in the Haftarah of Shabbat HaGadol: "And it shall be sweet" and so on — "bring the tithe" and so on — [charity] — "and a sun of righteousness shall shine" and so on. And so in the holy Zohar: that through charity and lovingkindness in this world — one crosses the river of fire — [in which the souls immerse to completely shed the garment of this world and come to their final purpose] — in which there is great fear of remaining there — [for many souls and angels remain there and are burned] — and through charity one crosses the river of fire without any fear and without any pain. And also in the Talmud — Bava Basra — that one who shears his property and gives to the poor is saved from the judgment of Gehinnom — and so on. And how many pages would not suffice to explain and write what I have in all this — and enough said.



# Words of Consolation — Breslov Teaching on Loss, Grief, and Trust in G‑d
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/71/

Words of Consolation — Breslov Teaching on Loss, Grief, and Trust in G‑d
מכתב 71
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/71

Segment 1
HE:
י"ט
כ"ד חשון פה מירון [תרפ"ד] 
... שינחם בנחמת ציון וירושלים בכל מיני ישועות ונחמות את מע"כ אהובי ידיד נפשי יקירי דיתיב בתוני דלבאי החבוק וצמוד ודבוק בעומק לבבי החביב עלי כנפשי הבחור המו"מ בתוי"ר השם טהורה וקדומה השותה מים מננמ"ח החפץ באמת לעבוד הי"ת כמה"ר יעקב זאב בן שרה לאה שי"נ. 
אחרי הודיעך משלומינו כי הודות להשי"ת החיוה"ש אתנו כה יתן וכה יוסף לשמוע תמיד אך בשורות טובות ישועות ונחמות עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן הנני להודיעך כי מכתבך היוצא מלב נשבר קבלנו וכמעט בכיתי לקראו מגודל הצער והעגמ"נ ומאד נתעוררתי ממנו וממש החיית את נפשינו לדעת משלומך ובריאותך, את הבשורה הרעה והיגונה הלזו עדיין ידעתי מידי"נ רי"ד נ"י בצפת וגודל צערי מזה אין לשער בכיתי בדמעות שליש ולבי נשבר לשברי שברים ובמסתרים בכתה ובוכה נפשי וממש כל היום לא הי' לי כח מגודל עגמ"נ וצער וכאשר שמעתי שאתה כבר יודע רצתי תיכף לחפש אותך וחפשתיך אצל רי"ד ורש"ק ור' אבנר כמה פעמים עד שמצאתי ר"א ואמר שכבר נסעת והי' לי עגמ"נ מזה שלא ראיתי אותך אח"כ, יתן הי"ת שנזכה להתראות יחד בלב שמח ובפנים צוהלות מרוב שמחה מתוך עבודת ה' באמת אכי"ר תאמין לי שהנני כותב כל זה בדמע ולב נשבר גדול. 
ואח"כ נסעתי למירון והי' לי מניעות הרבה כי רצו לעכבני ואמי בכתה לפני וב"ה שעברתי על המניעות וחזרתי באותו יום ורק בלי חפצים רק מעט וכשבאתי למירון בגודל עגמ"נ וצער לא רציתי להגיד זה לידידי אהוב נפשינו הרה"ח ר' אלטר שי"נ כי הוא חלש ולא רציתי לעגם נפשו ח"ו אך ער"ח כשבאו אנשים ספרו לו ואין לשער גודל עגמת נפשו וצערו ונעשה חלוש יותר מקודם יתן הי"ת שנזכה לראות ולשבוע זמ"ז נחת רוחני וגשמי צורך הרוחני ולשמוע ולראות זא"ז בתוך שאר אנש"ש ובתוך שאר אחב"י אך טוב וישע וכל טוב ברוחניות וגשמיות אכי"ר. 
ידי"נ יקירי הנני משתתף בצערך הגדול כים ומה מאד עגמה נפשי עליך אך ידידי יקירי התנחם בישועת השי"ת בתוך שאר אבילי ציון וירושלים כי העבר אין ודהמע"ה כשמת בנו רח"ל התנחם ואמר אם אבכה ואקח את נפשי ח"ו האם אחזירו הלא מה דהוי הוי הרחמנות עליו לעשות מה שיוכל לטובתו היינו ללמוד משניות לנשמתו ולבקש וליתן צדקה בעבורו ולהתנהג בדרך הישר כי זה כל טובת הבן לאב אם מתנהג בדרך הישר מהרחמנות על הבן 
האבי יתומים ודין אלמנות הוא ירחם עליך ועל ב"ב בתוך שאר ישראל אני מעורר ומזכיר תמיד ידידנו הר"א נ"י שיבקש בעדך וכן אני מבקש בעדך כמו בעדי ותמיד אתה בזכרוני ותמיד אני מבקש בעדך כן תבקש בעדי תמיד, יקירי הנני מבקשך מאד שתכתוב לנו תמיד משלומך כל מה שהי' אתך תמיד... ואם אתה עובד השי"ת ואם הולך לישיבה הכל כאשר לכל תודיעני תמיד וממש תחי' נפשי כי נפשי עגמה לי מאד עליך ומאד אני להוט ונחפז ומשתוקק לשמוע ולדעת משלומך תמיד וכן אני אכתוב לך משלומנו תמיד וכל השיחות בל"נ. 
התנחם בנחמת ציון וירושלים ובהרמת קרן התורה וקרן ישראל וקרן יהדות וקרן הצדיקים בבא"ס, ממני ידידך אוהבך לנצח מצפה לשמוע תמיד ממך אך טוב מתגעגע אחריך ומאחל לך כל משאלות לבך לטובה. 
ממני שמואל 
יקירי ואהוב ליבי חזק א"ע בכל מיני התחזקות ועבודת הי"ת באמת ולב שלם כי קרוב ה' לכל ובפרט לנשברי לב ודכאי רוח יושיע ואת אשר יאהב ה' יוכיח ובשכר וידום אהרן זכה שנתיחד אליו הדבור היינו לעבודת ה' ומה יש לך לדאוג בטח בה' כי הוא אבי יתומים ודין אלמנות ובודאי לא יעזבך ולא יטשך ובודאי יעזור ויושיע לך והכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד התחזק מחדש בעבודת ה' אין מיר בייטין דיך זייער שתכתוב תמיד הכל שהולך אתך ותחי' אותנו ממש השי"ת איז דיין פאטער ער אין די צדיקים אמיתיים ועלין דיך בודאי מקרב זיין בכל מיני התקרבות אין ער ועט דיך טרייסטין בכל מיני נחמות ובכל הישועות אין רעד אוס דיין בוטער הארץ פאר השי"ת אין ער ועט דיר תמיד העלפין. 
מיין הארץ איז פיל מיט טרערין פין צער ועגמ"נ פין דיר מאד ואס איך ועל קענין תמיד טוהין פין דיינעט ועגין ועל איך איה"ש טוהין אין ביסט ב"ה איין גבאקין בא מיר אין הארץ אוף תמיד אין איך ועל קיין מאל ניט פארגעסין אין דיר אזו זאלסט די אוך מיר אוך קיין מאל ניט פאר געסין אין בייט פאר מיר איך זאל זיין איין ערליכר יוד איין ירא שמים באמת אין ארפו"ש וחיים. 
(השי"ת הוא אביך הוא והצדיקים האמיתיים יקרבוך בכל מיני התקרבות והוא ינחמך בכל מיני נחמות ובכל הישועות והשיח מרירות לבך לפני השי"ת והוא יעזרך תמיד. 
לבי מלא דמעות של צער ועגמ"נ ממך תמיד מה שאוכל לעשות עבורך אעשה איה"ש והנך אפוי בתוך ליבי לתמיד ואף פעם לא אשכחך ואף אתה בל תשכחני לעולם והעתיר עבורי שאהי' יהודי כשר ירא שמים באמת ורפו"ש וחיים)

EN:
My dear precious friend — I share in your great sorrow — as deep as the sea. And my soul was greatly grieved for you. But, my dear friend — be consoled by the salvation of G‑d, blessed be He, among the rest of the mourners of Zion and Jerusalem. For the past is gone. And our father David, peace be upon him — when his son died, G‑d forbid — he consoled himself and said: "If I weep and take my life, G‑d forbid — will I bring him back? What has been, has been." [II Samuel 12:23 — "But now that he is dead, why should I fast? Can I bring him back again?" — David's response upon the death of his infant son; one of the most profound biblical teachings on grief and acceptance] The compassion upon him — is to do what one can for his benefit: to study Mishnayos [משניות — chapters of Mishnah, customarily studied for the merit of the departed soul] for his soul, and to pray and give charity on his behalf, and to conduct oneself along the straight path — for that is the greatest benefit a son can give his father: that he conducts himself properly. The compassion upon the son is — [the continuation is in the father's interest]. May the Father of orphans and Judge of widows have compassion upon you and upon your household, among the rest of Israel. I always arouse and mention our dear friend R.A. [R' Alter], may he live — that he should pray on your behalf. And likewise I pray for you as I pray for myself. And you are always in my memory, and I always pray for you — so too should you pray for me always.

Segment 2
HE:
ממני ידידך המצפה לשמוע תמיד ממך בשו"ט ונחת ועונג. 
שמואל הנ"ל.

EN:
My dear one — I ask of you greatly: please write to us always of your welfare — everything that happens to you, always. You will truly revive us. For my soul grieved for you greatly, and I am very eager and anxious and yearning to hear and know of your welfare always. And likewise I will write to you of our welfare always, and all the conversations, G‑d willing. Be consoled by the consolation of Zion and Jerusalem, and the exaltation of the glory of Torah and the glory of Israel and the glory of Jewishness and the glory of the Tzadikim — may it come soon without end. Amen.

Segment 3
HE:
גם איך שרייבע דיר אפאר וערטר וארום איך קען דיר פיל ניעט שרייבען וארום מיין הארץ איז פול מיט טרערין עס טוט מיר ויא ויפיל דיר נאר מיין ליב קינד דיא ויסט דאך מאמר רבינו זי"ע איך האב גפולט בא ה"י ער זאל ניט צי נעמין מאני מענטשין פאר זייער אפ ארבטין זייער עבודה איז דאך אסימן אז הער איז גוען אזקן דקדושה גדענק גיט עס שטיט בתוה"ק בקרובי אקדש וידום אהרן זכה לשכר דו וייסט גיט מיין ליב קינד מייני פעטש ואס איך האב גכאפט רח"ל נאר ה"י ועט העלפין מיט כל טוב אמן מיין קען איך דיר ניט שרייבן וארום איך קען ניט גלייב מיר פין דער שמועה בין זייער שלאף רח"ל בייט פאר מיר ברו"ג נאר איך שרייב דיר מיט פיל טרערין אין וייס דיר יעצט ניט ואס צי שרייבען נאר גדענק השי"ת אין רבינו הק' עס ועט גיט זיין רבינו הק' איז דארט אויף זייני כוחות דיין פאטר איז גויס בא רבינו הק' זיע"א איך האב עם גזען בבוקר יום ב' בשבוע זו. שרייב מיר פין ירושלים ויא מיט דיר גייט (גם אני אכתוב לך מילים ספורות כי אין באפשרותי לכתוב הרבה מפני שלבי מלא דמעות הדבר כואב לי כמוך רק ילדי החביב הרי ידוע לך מאמר רבינו זי"ע שאמר פעלתי אצל השי"ת שלא יקח מהעולם מאנשי קודם שיסיימו עבודתם הרי סימן שהוא הי' כבר זקן דקדושה זכור היטב מה שכתוב בתוה"ק בקרובי אקדש וידום אהרן זכה לשכר, ידוע לך היטב ילדי החביב הסתירות שאני חטפתי רח"ל רק השי"ת יהי' בעזרתינו בכל טוב אמן איני יכול לכתוב יותר כי אין באפשרותי האמן לי מאז השמועה נחלשתי מאד העתר בעבורי ברו"ג אך אני כותב לך בהרבה דמעות ולא יודע כעת מה לכתוב רק זכור בהשי"ת וברבינו הק' ויהי' טוב רבינו הק' נמצא שם בכוחותיו ואביך בודאי אצל רבינו ראיתיו בבוקר יום ב' בשבוע זו. כתוב לי מירושלים מה הולך איתך) המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ירושלים ואיה"ש יהי' טוב ועיקר להתחזק בשמחה באמת בכל מיני התחזקות ואתה מתחשב לי כבני ממש ואתפלל תמיד בעדך תמיד מתוך עומק הלב. 
אלטר בן ציון

EN:
[Yiddish:] "Also I write you a few words — for I cannot write much — for my heart is full of tears. The matter pains me as much as it pains you. But my dear child — you know the saying of Rabbainu, of blessed memory: 'I have accomplished before G‑d, blessed be He, that He should not take from the world people before they complete their service' — and this is a sign that he was already an elder of holiness [זקן דקדושה — one who has already attained spiritual completeness through holy aging; the implication of Rabbainu's teaching is that those who depart early have completed their spiritual task]. Remember well what is written in the holy Torah: 'And through those close to Me I shall be sanctified — and Aharon was silent' [Leviticus 10:3 — God's words to Moshe after Aharon's sons Nadav and Avihu died; Aharon's silent acceptance was the highest response to the most terrible loss]. Aharon merited his reward. You know well, my dear child, the trials that I have received, G‑d forbid — but G‑d, blessed be He, will help us with all goodness. Amen. I cannot write more — for I am unable to believe me. Since the news, I have been very weak, G‑d forbid. Pray for me — for complete healing of soul and body. But I write to you with many tears, and do not know now what to write. Only remember G‑d and Rabbainu the holy one — and it will be good. Rabbainu the holy one is there with his strength. And your father is certainly with Rabbainu the holy one — I saw him on the morning of Monday this week. Write to me from Jerusalem how things are going with you." [Hebrew:] (Also I write you a few words — for I cannot write much, because my heart is full of tears. The matter pains me as much as it pains you. But my dear child — you know the saying of Rabbainu, of blessed memory, that he said: "I accomplished before G‑d, blessed be He, that He should not take from the world men before they finish their work" — and this is a sign that he was already an elder of holiness. Remember well what is written in the Holy Torah: "And through those close to Me I shall be sanctified, and Aharon was silent" — Aharon merited his reward. You know well, my dear child, the trials that I experienced, G‑d forbid — but G‑d, blessed be He, will help us with all goodness. Amen. I cannot write more — for I am unable. Believe me — since the news I have been very weak, G‑d forbid. Pray for me for complete healing of soul and body. But I write to you with many tears and do not know what to write now. Only remember G‑d and Rabbainu the holy one — and it will be good. Rabbainu the holy one is there with his strength. And your father is certainly with Rabbainu the holy one — I saw him on the morning of Monday this week. Write to me from Jerusalem how things are going with you.) May G‑d console you among the mourners of Jerusalem. And G‑d willing it will be good. And the main thing is to strengthen yourself truly, with every kind of strengthening — for G‑d is close to the broken-hearted. You are considered as my very own son — and I will always pray for you from the depths of the heart. Alter Ben Tzion.

Segment 4
EN:
From me — your friend who loves you eternally, who awaits to always hear from you only good — who yearns after you, and wishes you the fulfillment of all your heart's desires for good. From me, Shmuel. My dear beloved heart — strengthen yourself with every kind of strengthening and service of G‑d, blessed be He, in truth and with a whole heart — for Hashem is close to all, and especially to the broken-hearted and the crushed of spirit. He will save — and whom G‑d loves, He reproves [Proverbs 3:12]. And in the merit of — and Aharon was silent [Leviticus 10:3 — "Vayidom Aharon": Aaron's acceptance in silence of his sons' deaths earned him the reward that G‑d spoke to him alone thereafter — a teaching on how bearing suffering with acceptance brings special closeness to G‑d] — Aharon merited that the Divine speech was addressed to him alone. In other words — through Divine service. And what do you have to worry about? Trust in Hashem — for He is the Father of orphans and the Judge of widows. And He will certainly not abandon you and not forsake you — and He will certainly help and save you, and everything is for good. And "all that the Merciful One does, He does for good" [Talmud Bavli, Brachos 60b]. Strengthen yourself anew in the service of Hashem. [Yiddish:] "And we ask of you greatly: write always everything that happens to you — and truly revive us. G‑d, blessed be He, is your Father — He and the true Tzadikim will certainly draw you close in every kind of closeness, and He will console you with all manner of consolations and all salvations. And pour out the bitterness of your heart before G‑d, blessed be He — and He will always help you." [Hebrew:] (G‑d, blessed be He, is your Father — He and the true Tzadikim will certainly draw you close in every kind of closeness. And He will console you with all manner of consolations and all salvations. And pour out the bitterness of your heart before G‑d, blessed be He — and He will always help you.)



# Letter 20 כ'
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/72/

Letter 20 כ'
מכתב 72
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/72

Segment 1
HE:
כ'
יום ד' פרשת וישלח שנת תרפ"ד ירושלים תובב"א 
שלום מיט ברכה מיט הצלחה מיט כל טוב סלה (שלום וברכה והצלחה וכל טוב סלה) למע"כ אהובי ידידי עוז כנפשי ולבבי חמדת לבי ואישון עיני וכל מגמתי ורצוני וחשקי הרה"ח ירא ה' בכל כוחו וכל מגמתו אך ורק לעבוד ה' באמת ותמים שותה מים מבאר מקור מים חיים מננמ"ח כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר וברחימתא עזיזא מעמקא דלבא כידוע 
טייער הארצידיקער ברודר איך בייט אייך זייער אין זייער איר זאלט בייטין פאר מיר איך זאל זיין אירא שמים ועובד ה' באמת אין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך וארין דער בע"ד לייגט זיך אין דער לענג אין דער בריט אין די 2 זאכין לאזט ער ניט אוספירין ניט צי זיין אין איינום ביים הייליקען צדיק תא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א אין ניט זיין אירא שמים ער ועט אלדינג נאך גיבען נא דער תורה נא דער אלדינג אבי דאס ניט אוף דערינין פאר לייגט ער זיך מיט אלי כוחות בשום אופן ניט צי זיין אירא שמים נאר מיין עצה וייס איך איז תפלה איך בדארף טוהין מיינס בייטין אין בייטין אין וייטער ואס קען איך טוהין. 
טיירער הארצידיקער גוטר פריינד ואס זאל איך אייך זאגין איך בין נעביך זייער וייט פין השי"ת אין פין עבודת ה' באמת עס איז מיר נעביך זייער שלעכט אין ביטער אין יודישקייט הלואי ואלט מיר השי"ת גהאלפין איך זאל האבין א זכי' צי זיין מיט אייך אין איינום הן אין מירון הן אין טבריא מי יתן והי', מיין הארץ ביינקט מיר זייער אין זייער אן אשיעור צי הייליקען צדיק רשב"י זיע"א אין צי זיין מיט אייך אין איינום ואס זאל איך טוהין דער בעל דבר ויל דאס בשום אופן ניט צי לאזין. 
למעה"ש איך בייט אייך זייער איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין מיך ראטווען אין זיך מתאמץ זיין בתפלה אז איך זאל קומין אוף חנוכה צי אייך וארין די מניעות שטארקין זיך זייער מען האט נאך גאר ניט אן גהובין צי טוהין וייגן דער הלבשה אין עס איז זייער א וייטע זאך איך זאל צריק פארין די מחותנתע האט פיר גהלטין פאר ואס מען האט מיך גלאזט זיין אליין אין מרון אין זיי האבין גהאט גרוס צער דערפון. 
היינגט דאס נאר אין תפלה וכסופין ע"כ למעה"ש בייט איך אייך זייער אז איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין אסאך בייטין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך מיין הארץ ברענט ויא אפייער צי אייך איך קען מיר בשום אופן ניט לעשין ויא ואלט איך זוכה גוען ואלט דאס גוען בא מיר טייעריר מאלפים ורבבות דנרי זהב גואלד בייט אוף דערינין ואס זאל איך אייך זאגין איך שטייא אין יודשקייט נעביך גאר גאר נדריק עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר איך בייט אייך זייער למעה"ש הארצדיקער גטרייער פאר געסט חלילא ניט אין מיר לאזט מיך ניט פאר טאפיט וערין דער מאנט מיך אלי מאל וין איך בין אין דער ועלט אוף ואסער ועלט איך בין איי אשאד אוף די 2 חדשים ואס מען קען אין איינום טוהין אין יודשקייט גשמאק אגרוסי שאד טייער האצדיקער גטרייער איך האב גמיינט איך ועל קונה שלימות זיין אין מירון היינו איך זאל זיין אירא שמים באמת אין טוהין השי"ת רצון באמת אין מקורב צי צדיק האמת באמת אין טוהין תשובה שלימה באמת אין האבין ארפואה שלימה אין צום סוף בין איך נעביך אזו נדריק האט רחמנות אין פאר געסט ניט אין מיר לאמיר זיך ניט פאר געסין איך פאר געס אייך ניט כמעט איין רגע למעה"ש זייט אייך מתאמץ בתפלה הן ארפואה שלימה וכו' כידוע הן איך זאל זיין איין ערליכער יוד אין זאל זיין מקורב צום רעבין אין צי אונזרי לייט באמת אין קומען קיין אומן בקרוב אין ארבטין בעבודת ה' באמת אין צי ברעכין אלי מניעות וארין איר וייסט דאך יא אז איך האב ניט קיין שום תקוה נאר אוף נסי השי"ת דורך תפלה בכח צדיקי אמת רבינו הקה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה. 
טייער גוטער ברודר איר וייסט דאך יא אז איך קען מיר צי קיינום ניט ארוס גיבין דאס הארץ נאר צי אייך הלואי ואלט השי"ת גהאלפין מען זאל זיין תמיד אין איינום חברים אין ארבטין עבודת השי"ת אין איינום מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה אבי צי זיין מיט אייך אין איינום ארצדיקר ברודער עס פיילט מיר זייער שמחה אין איך בין זייער וייט פין השי"ת למעה"ש בייט שטארק פאר מיר וארין איך בין זייער מסוכן אוף דער ועלט. 
איך בייט אייך זייער איר זאלט מיר שרייבין דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' אין איר זאלט מיר שרייבן ואס הערט זיך מיט אייער גזונד צי עס איז אייך בעסיר אין ויא אזו גייט אייך אין עבודת ה' אין ואס ערט זיך מיט ר' יצחק מענדיל צי איר זענט אין אינום אין טבריא אלדינג זאלט איר מיר שרייבין באריכות. 
איך בייט אייך איבער ואס איך האב מיר פאר שפייטיקט מיטין שרייבין וארין מיר זענין גקומען ליל א' בחצי הלילה כמעט אין יום ב' האט מען זיך מסדר גוען אין שטוב ואס מיר האבין גדונגין אין האב גזוכט יענקלין אין פריער האב איך ניט גואלט שרייבין איידער זיך גזעהן מיט אים אין ב"ה מיר זענין שכנים אין מיר האבין זאך זייער גפרייד אין מחיה גוען זיך אין איינום. 
איה"ש די ואך ועלין מיר שרייבין אין איינום אבריף. 
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם איך האב קיין צייט ניט באזונדיר צי שרייבין איה"ש עוד חזון למועד. 
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי ר' ישראל דוב. יענקיל גריסט אייך אלי. 
(אחי הנלבב והיקר אני מאד מאד מבקש ממכם שתתפללו עבורי שאהי' ירא שמים ועובד ה' באמת ושאזכה להגיע אליכם כי הבע"ד מניח את עצמו לאורך ולרוחב ולא מניח לקיים את שתי הדברים הללו לא להיות ביחד אצל התא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א ולא להיות ירא שמים הוא יתן לך את הכל קח תורה קח הכל העיקר לא זה הוא מניח א"ע על זה בכל כוחותיו בשום אופן לא להיות ירא שמים רק אני יודע שהעצה שלי היא תפילה אני צריך לעשות את שלי להתפלל ולהתפלל ומעבר לזה מה באפשרותי לעשות. 
ידידי הטוב הנלבב והיקר מה אומר לכם לדאבוני אני רחוק מאד מהשי"ת ומעבודת ה' באמת ורע ומר לי מאד לדאבוני בעבודת ה' הלואי הי' עוזר לי השי"ת שיהי' לי זכיה להיות אתכם ביחד הן במירון הן בטבריא מי יתן והי' לבי נכסף מאד מאד בלי שיעור לצדיק הקדוש רשב"י זיע"א ולהיות אתכם יחד מה אעשה שהבע"ד לא רוצה בשום אופן להניח לזה. 
למעה"ש אני מבקש ממכם מאד שתרחמו עלי להצילני ולהתאמץ בתפלה שאגיע על שבת חנוכה אליכם כי המניעות מתגברות מאד עוד לא התחילו להתעסק בענין ההלבשה וזה דבר רחוק מאד שאסע בחזרה המחותנת התרעמה מדוע נתנו לי להיות לבדי במירון והי' להם צער גדול מזה. 
אז הכל תלוי רק בתפלה וכסופין ע"כ למעה"ש אני מבקש מכם מאד שתרחמו עלי ותתפללו הרבה שאזכה לבא אליכם לבי בוער כאש אליכם אני לא מצליח בשום אופן לכבות את הבעירה לו הייתי זוכה זה הי' יקר אצלי יותר מאלפים ורבבות דנרי זהב אהה (גואלד) תתפללו על זאת מה אומר לכם מצבי בעבודת ה' הוא מאד מאד נמוך רחמנות גדולה עלי אני מבקש מכם מאד למעה"ש המסור והנלבב על תשכחו ממני חלילא אל תתנו לי ליפול לשכחה הזכירו לי בכל פעם היכן אני בעולם באיזה עולם אני נמצא אי חבל על החודשיים שאפשר לעסוק יחד בעבודת ה' בחשק חבל מאד המסור והנלבב והיקר הייתי סבור שאקנה שלימות במירון היינו שאהי' ירא שמים באמת ולעשות רצון השי"ת באמת ולהיות מקורב באמת לצדיק האמת ולעשות תשובה שלימה באמת ולקבל רפואה שלימה ולבסוף לדאבוני אני כ"כ נמוך רחמו ואל תשכחוני אל תתנו לי לישכח אני איני שוכח מכם כמעט לרגע אחת למעה"ש התאמצו בתפלה עבורי הן על רפואה שלימה וכו' כידוע הן שאהי' יהודי כשר ושאהי' מקורב לרבינו ולאנ"ש באמת ולהגיע בקרוב לאומן ולעסוק בעבודת ה' באמת ולשבור את כל המניעות כי אתם הרי כן יודעים שאין לי שום תקוה רק על נסי השי"ת ע"י תפלה בכח צדיקי האמת רבינו הקוה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה. 
אחי הטוב והיקר הנכם הרי כן יודעים שאין לי למי להשיח את לבי אלא לכם הלואי יהי' השי"ת בעזרנו שנהי' תמיד יחד לעסוק בעבודת ה' כאחד מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה העיקר להיות אתכם יחד אחי הנלבב חסר לי מאד שמחה ואני מאד רחוק מהשי"ת למעה"ש תתפלל עלי חזק כי אני מאד מסוכן בעולם הזה. 
אני מאד מבקש מכם שתכתבו לי דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' ותכתבו לי מה שלום בריאותכם אם הוטב לכם ואיך הולך לכם בעבודת ה' ומה נשמע עם ר' יצחק מענדיל אם הנכם יחד בטבריא תכתבו לי הכל באריכות. 
אני מאד מבקש סליחה מה שאחרתי לכתוב לכם כי הגענו ליל א' בחצי הלילה כמעט וביום ב' התארגנו בבית ששכרנו וחפשתי את יעקב וקודם לא רציתי לכתוב לפני שאני נפגש אתו וב"ה אנו שכנים ושמחנו מאד והתחיינו יחד. איה"ש השבוע נכתוב ביחד מכתב. 
ד"ש מעומק הלב לידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם אין לי זמן לכתוב לו בנפרד איה"ש עוד חזון למועד. 
ד"ש מעומק הלב לידידי ר' ישראל דב, יעקב דורש בשלום כולכם)

EN:
Peace and blessing and a good inscribing and sealing — and a good and sweet new year — and all good forever — to his honor — my beloved, my dear, my precious — the mighty one — the revered Chassid — doer of charity and lovingkindness — prolific in deeds — good of heart — may he be blessed — and so on — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine, may G-d protect him — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love as is fitting. It is likely he has already received my letter from before — in response to his precious letter.



# The Two Things the Baal Davar Refuses to Allow
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/73/

The Two Things the Baal Davar Refuses to Allow
מכתב 73
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/73

Segment 1
HE:
כ'
יום ד' פרשת וישלח שנת תרפ"ד ירושלים תובב"א 
שלום מיט ברכה מיט הצלחה מיט כל טוב סלה (שלום וברכה והצלחה וכל טוב סלה) למע"כ אהובי ידידי עוז כנפשי ולבבי חמדת לבי ואישון עיני וכל מגמתי ורצוני וחשקי הרה"ח ירא ה' בכל כוחו וכל מגמתו אך ורק לעבוד ה' באמת ותמים שותה מים מבאר מקור מים חיים מננמ"ח כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר וברחימתא עזיזא מעמקא דלבא כידוע 
טייער הארצידיקער ברודר איך בייט אייך זייער אין זייער איר זאלט בייטין פאר מיר איך זאל זיין אירא שמים ועובד ה' באמת אין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך וארין דער בע"ד לייגט זיך אין דער לענג אין דער בריט אין די 2 זאכין לאזט ער ניט אוספירין ניט צי זיין אין איינום ביים הייליקען צדיק תא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א אין ניט זיין אירא שמים ער ועט אלדינג נאך גיבען נא דער תורה נא דער אלדינג אבי דאס ניט אוף דערינין פאר לייגט ער זיך מיט אלי כוחות בשום אופן ניט צי זיין אירא שמים נאר מיין עצה וייס איך איז תפלה איך בדארף טוהין מיינס בייטין אין בייטין אין וייטער ואס קען איך טוהין. 
טיירער הארצידיקער גוטר פריינד ואס זאל איך אייך זאגין איך בין נעביך זייער וייט פין השי"ת אין פין עבודת ה' באמת עס איז מיר נעביך זייער שלעכט אין ביטער אין יודישקייט הלואי ואלט מיר השי"ת גהאלפין איך זאל האבין א זכי' צי זיין מיט אייך אין איינום הן אין מירון הן אין טבריא מי יתן והי', מיין הארץ ביינקט מיר זייער אין זייער אן אשיעור צי הייליקען צדיק רשב"י זיע"א אין צי זיין מיט אייך אין איינום ואס זאל איך טוהין דער בעל דבר ויל דאס בשום אופן ניט צי לאזין. 
למעה"ש איך בייט אייך זייער איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין מיך ראטווען אין זיך מתאמץ זיין בתפלה אז איך זאל קומין אוף חנוכה צי אייך וארין די מניעות שטארקין זיך זייער מען האט נאך גאר ניט אן גהובין צי טוהין וייגן דער הלבשה אין עס איז זייער א וייטע זאך איך זאל צריק פארין די מחותנתע האט פיר גהלטין פאר ואס מען האט מיך גלאזט זיין אליין אין מרון אין זיי האבין גהאט גרוס צער דערפון. 
היינגט דאס נאר אין תפלה וכסופין ע"כ למעה"ש בייט איך אייך זייער אז איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין אסאך בייטין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך מיין הארץ ברענט ויא אפייער צי אייך איך קען מיר בשום אופן ניט לעשין ויא ואלט איך זוכה גוען ואלט דאס גוען בא מיר טייעריר מאלפים ורבבות דנרי זהב גואלד בייט אוף דערינין ואס זאל איך אייך זאגין איך שטייא אין יודשקייט נעביך גאר גאר נדריק עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר איך בייט אייך זייער למעה"ש הארצדיקער גטרייער פאר געסט חלילא ניט אין מיר לאזט מיך ניט פאר טאפיט וערין דער מאנט מיך אלי מאל וין איך בין אין דער ועלט אוף ואסער ועלט איך בין איי אשאד אוף די 2 חדשים ואס מען קען אין איינום טוהין אין יודשקייט גשמאק אגרוסי שאד טייער האצדיקער גטרייער איך האב גמיינט איך ועל קונה שלימות זיין אין מירון היינו איך זאל זיין אירא שמים באמת אין טוהין השי"ת רצון באמת אין מקורב צי צדיק האמת באמת אין טוהין תשובה שלימה באמת אין האבין ארפואה שלימה אין צום סוף בין איך נעביך אזו נדריק האט רחמנות אין פאר געסט ניט אין מיר לאמיר זיך ניט פאר געסין איך פאר געס אייך ניט כמעט איין רגע למעה"ש זייט אייך מתאמץ בתפלה הן ארפואה שלימה וכו' כידוע הן איך זאל זיין איין ערליכער יוד אין זאל זיין מקורב צום רעבין אין צי אונזרי לייט באמת אין קומען קיין אומן בקרוב אין ארבטין בעבודת ה' באמת אין צי ברעכין אלי מניעות וארין איר וייסט דאך יא אז איך האב ניט קיין שום תקוה נאר אוף נסי השי"ת דורך תפלה בכח צדיקי אמת רבינו הקה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה. 
טייער גוטער ברודר איר וייסט דאך יא אז איך קען מיר צי קיינום ניט ארוס גיבין דאס הארץ נאר צי אייך הלואי ואלט השי"ת גהאלפין מען זאל זיין תמיד אין איינום חברים אין ארבטין עבודת השי"ת אין איינום מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה אבי צי זיין מיט אייך אין איינום ארצדיקר ברודער עס פיילט מיר זייער שמחה אין איך בין זייער וייט פין השי"ת למעה"ש בייט שטארק פאר מיר וארין איך בין זייער מסוכן אוף דער ועלט. 
איך בייט אייך זייער איר זאלט מיר שרייבין דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' אין איר זאלט מיר שרייבן ואס הערט זיך מיט אייער גזונד צי עס איז אייך בעסיר אין ויא אזו גייט אייך אין עבודת ה' אין ואס ערט זיך מיט ר' יצחק מענדיל צי איר זענט אין אינום אין טבריא אלדינג זאלט איר מיר שרייבין באריכות. 
איך בייט אייך איבער ואס איך האב מיר פאר שפייטיקט מיטין שרייבין וארין מיר זענין גקומען ליל א' בחצי הלילה כמעט אין יום ב' האט מען זיך מסדר גוען אין שטוב ואס מיר האבין גדונגין אין האב גזוכט יענקלין אין פריער האב איך ניט גואלט שרייבין איידער זיך גזעהן מיט אים אין ב"ה מיר זענין שכנים אין מיר האבין זאך זייער גפרייד אין מחיה גוען זיך אין איינום. 
איה"ש די ואך ועלין מיר שרייבין אין איינום אבריף. 
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם איך האב קיין צייט ניט באזונדיר צי שרייבין איה"ש עוד חזון למועד. 
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי ר' ישראל דוב. יענקיל גריסט אייך אלי. 
(אחי הנלבב והיקר אני מאד מאד מבקש ממכם שתתפללו עבורי שאהי' ירא שמים ועובד ה' באמת ושאזכה להגיע אליכם כי הבע"ד מניח את עצמו לאורך ולרוחב ולא מניח לקיים את שתי הדברים הללו לא להיות ביחד אצל התא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א ולא להיות ירא שמים הוא יתן לך את הכל קח תורה קח הכל העיקר לא זה הוא מניח א"ע על זה בכל כוחותיו בשום אופן לא להיות ירא שמים רק אני יודע שהעצה שלי היא תפילה אני צריך לעשות את שלי להתפלל ולהתפלל ומעבר לזה מה באפשרותי לעשות. 
ידידי הטוב הנלבב והיקר מה אומר לכם לדאבוני אני רחוק מאד מהשי"ת ומעבודת ה' באמת ורע ומר לי מאד לדאבוני בעבודת ה' הלואי הי' עוזר לי השי"ת שיהי' לי זכיה להיות אתכם ביחד הן במירון הן בטבריא מי יתן והי' לבי נכסף מאד מאד בלי שיעור לצדיק הקדוש רשב"י זיע"א ולהיות אתכם יחד מה אעשה שהבע"ד לא רוצה בשום אופן להניח לזה. 
למעה"ש אני מבקש ממכם מאד שתרחמו עלי להצילני ולהתאמץ בתפלה שאגיע על שבת חנוכה אליכם כי המניעות מתגברות מאד עוד לא התחילו להתעסק בענין ההלבשה וזה דבר רחוק מאד שאסע בחזרה המחותנת התרעמה מדוע נתנו לי להיות לבדי במירון והי' להם צער גדול מזה. 
אז הכל תלוי רק בתפלה וכסופין ע"כ למעה"ש אני מבקש מכם מאד שתרחמו עלי ותתפללו הרבה שאזכה לבא אליכם לבי בוער כאש אליכם אני לא מצליח בשום אופן לכבות את הבעירה לו הייתי זוכה זה הי' יקר אצלי יותר מאלפים ורבבות דנרי זהב אהה (גואלד) תתפללו על זאת מה אומר לכם מצבי בעבודת ה' הוא מאד מאד נמוך רחמנות גדולה עלי אני מבקש מכם מאד למעה"ש המסור והנלבב על תשכחו ממני חלילא אל תתנו לי ליפול לשכחה הזכירו לי בכל פעם היכן אני בעולם באיזה עולם אני נמצא אי חבל על החודשיים שאפשר לעסוק יחד בעבודת ה' בחשק חבל מאד המסור והנלבב והיקר הייתי סבור שאקנה שלימות במירון היינו שאהי' ירא שמים באמת ולעשות רצון השי"ת באמת ולהיות מקורב באמת לצדיק האמת ולעשות תשובה שלימה באמת ולקבל רפואה שלימה ולבסוף לדאבוני אני כ"כ נמוך רחמו ואל תשכחוני אל תתנו לי לישכח אני איני שוכח מכם כמעט לרגע אחת למעה"ש התאמצו בתפלה עבורי הן על רפואה שלימה וכו' כידוע הן שאהי' יהודי כשר ושאהי' מקורב לרבינו ולאנ"ש באמת ולהגיע בקרוב לאומן ולעסוק בעבודת ה' באמת ולשבור את כל המניעות כי אתם הרי כן יודעים שאין לי שום תקוה רק על נסי השי"ת ע"י תפלה בכח צדיקי האמת רבינו הקוה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה. 
אחי הטוב והיקר הנכם הרי כן יודעים שאין לי למי להשיח את לבי אלא לכם הלואי יהי' השי"ת בעזרנו שנהי' תמיד יחד לעסוק בעבודת ה' כאחד מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה העיקר להיות אתכם יחד אחי הנלבב חסר לי מאד שמחה ואני מאד רחוק מהשי"ת למעה"ש תתפלל עלי חזק כי אני מאד מסוכן בעולם הזה. 
אני מאד מבקש מכם שתכתבו לי דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' ותכתבו לי מה שלום בריאותכם אם הוטב לכם ואיך הולך לכם בעבודת ה' ומה נשמע עם ר' יצחק מענדיל אם הנכם יחד בטבריא תכתבו לי הכל באריכות. 
אני מאד מבקש סליחה מה שאחרתי לכתוב לכם כי הגענו ליל א' בחצי הלילה כמעט וביום ב' התארגנו בבית ששכרנו וחפשתי את יעקב וקודם לא רציתי לכתוב לפני שאני נפגש אתו וב"ה אנו שכנים ושמחנו מאד והתחיינו יחד. איה"ש השבוע נכתוב ביחד מכתב. 
ד"ש מעומק הלב לידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם אין לי זמן לכתוב לו בנפרד איה"ש עוד חזון למועד. 
ד"ש מעומק הלב לידידי ר' ישראל דב, יעקב דורש בשלום כולכם)

EN:
After warmly greeting you with great love and precious and deep love — from the depths of the heart — as is known between us. [Yiddish:] "My dear, righteous brother — I ask you very, very greatly to pray for me: that I should be G‑d-fearing and a true servant of Hashem, and that I merit to come to you. For the baal davar [בעל דבר — the opposing force, the evil inclination personified as Rabbainu's 'adversary' in his stories] lays himself out at full length and breadth and does not allow two things to be fulfilled: not to be together at the holy Tzadik, Foundation of the World, the Rashbi, of blessed memory — and not to be G‑d-fearing. He will give everything else: Torah, everything — but only not this. On this he exerts himself with all his strength by all means — not to be G‑d-fearing. But I know that my only counsel is prayer. I need to do my part — to pray and pray. And beyond that, what more can I do?" [Hebrew parenthetical:] (My dear brother — I ask of you very greatly to pray for me that I should be G‑d-fearing and a true servant of Hashem, and that I merit to come to you. For the baal davar stretches himself out at full length and breadth and does not allow two things to be fulfilled: not to be together at the holy Tzadik, the Foundation of the World, the Rashbi, of blessed memory — and not to be G‑d-fearing. He will give everything else — Torah, everything — but only not this. On this he lays himself out with all his strength by every means: by no means to be G‑d-fearing. But I know that my only counsel is prayer. I need to do my part — to pray and pray. And beyond that, what can I do?)

Segment 2
HE:
ממני ידידו עוז כנפשו ממש שמואל הורוויץ 
תומ"י תשובה.

EN:
[Yiddish:] "My dear, righteous, good friend — what shall I say to you? To my sorrow I am very far from G‑d, blessed be He, and from the true service of Hashem. It is very bad and bitter for me, to my sorrow, in matters of Jewishness. If only G‑d, blessed be He, would help me that I should merit to be with you together — either in Meron or in Tiberias [R' Alter is evidently now in Tiberias — a new location for him]. Would that it were so! My heart yearns for me very, very greatly — beyond all measure — after the holy Tzadik, the Rashbi, of blessed memory — and to be together with you. What shall I do? The baal davar does not want to allow this under any circumstances."



# Come for Shabbos Chanukah — The Obstacles Are Growing
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/74/

Come for Shabbos Chanukah — The Obstacles Are Growing
מכתב 74
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/74

Segment 1
HE:
כ'
יום ד' פרשת וישלח שנת תרפ"ד ירושלים תובב"א 
שלום מיט ברכה מיט הצלחה מיט כל טוב סלה (שלום וברכה והצלחה וכל טוב סלה) למע"כ אהובי ידידי עוז כנפשי ולבבי חמדת לבי ואישון עיני וכל מגמתי ורצוני וחשקי הרה"ח ירא ה' בכל כוחו וכל מגמתו אך ורק לעבוד ה' באמת ותמים שותה מים מבאר מקור מים חיים מננמ"ח כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון בן נעכא שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר וברחימתא עזיזא מעמקא דלבא כידוע 
טייער הארצידיקער ברודר איך בייט אייך זייער אין זייער איר זאלט בייטין פאר מיר איך זאל זיין אירא שמים ועובד ה' באמת אין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך וארין דער בע"ד לייגט זיך אין דער לענג אין דער בריט אין די 2 זאכין לאזט ער ניט אוספירין ניט צי זיין אין איינום ביים הייליקען צדיק תא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א אין ניט זיין אירא שמים ער ועט אלדינג נאך גיבען נא דער תורה נא דער אלדינג אבי דאס ניט אוף דערינין פאר לייגט ער זיך מיט אלי כוחות בשום אופן ניט צי זיין אירא שמים נאר מיין עצה וייס איך איז תפלה איך בדארף טוהין מיינס בייטין אין בייטין אין וייטער ואס קען איך טוהין. 
טיירער הארצידיקער גוטר פריינד ואס זאל איך אייך זאגין איך בין נעביך זייער וייט פין השי"ת אין פין עבודת ה' באמת עס איז מיר נעביך זייער שלעכט אין ביטער אין יודישקייט הלואי ואלט מיר השי"ת גהאלפין איך זאל האבין א זכי' צי זיין מיט אייך אין איינום הן אין מירון הן אין טבריא מי יתן והי', מיין הארץ ביינקט מיר זייער אין זייער אן אשיעור צי הייליקען צדיק רשב"י זיע"א אין צי זיין מיט אייך אין איינום ואס זאל איך טוהין דער בעל דבר ויל דאס בשום אופן ניט צי לאזין. 
למעה"ש איך בייט אייך זייער איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין מיך ראטווען אין זיך מתאמץ זיין בתפלה אז איך זאל קומין אוף חנוכה צי אייך וארין די מניעות שטארקין זיך זייער מען האט נאך גאר ניט אן גהובין צי טוהין וייגן דער הלבשה אין עס איז זייער א וייטע זאך איך זאל צריק פארין די מחותנתע האט פיר גהלטין פאר ואס מען האט מיך גלאזט זיין אליין אין מרון אין זיי האבין גהאט גרוס צער דערפון. 
היינגט דאס נאר אין תפלה וכסופין ע"כ למעה"ש בייט איך אייך זייער אז איר זאלט רחמנות האבין אוף מיר אין אסאך בייטין איך זאל זוכה זיין קומין צי אייך מיין הארץ ברענט ויא אפייער צי אייך איך קען מיר בשום אופן ניט לעשין ויא ואלט איך זוכה גוען ואלט דאס גוען בא מיר טייעריר מאלפים ורבבות דנרי זהב גואלד בייט אוף דערינין ואס זאל איך אייך זאגין איך שטייא אין יודשקייט נעביך גאר גאר נדריק עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר איך בייט אייך זייער למעה"ש הארצדיקער גטרייער פאר געסט חלילא ניט אין מיר לאזט מיך ניט פאר טאפיט וערין דער מאנט מיך אלי מאל וין איך בין אין דער ועלט אוף ואסער ועלט איך בין איי אשאד אוף די 2 חדשים ואס מען קען אין איינום טוהין אין יודשקייט גשמאק אגרוסי שאד טייער האצדיקער גטרייער איך האב גמיינט איך ועל קונה שלימות זיין אין מירון היינו איך זאל זיין אירא שמים באמת אין טוהין השי"ת רצון באמת אין מקורב צי צדיק האמת באמת אין טוהין תשובה שלימה באמת אין האבין ארפואה שלימה אין צום סוף בין איך נעביך אזו נדריק האט רחמנות אין פאר געסט ניט אין מיר לאמיר זיך ניט פאר געסין איך פאר געס אייך ניט כמעט איין רגע למעה"ש זייט אייך מתאמץ בתפלה הן ארפואה שלימה וכו' כידוע הן איך זאל זיין איין ערליכער יוד אין זאל זיין מקורב צום רעבין אין צי אונזרי לייט באמת אין קומען קיין אומן בקרוב אין ארבטין בעבודת ה' באמת אין צי ברעכין אלי מניעות וארין איר וייסט דאך יא אז איך האב ניט קיין שום תקוה נאר אוף נסי השי"ת דורך תפלה בכח צדיקי אמת רבינו הקה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה. 
טייער גוטער ברודר איר וייסט דאך יא אז איך קען מיר צי קיינום ניט ארוס גיבין דאס הארץ נאר צי אייך הלואי ואלט השי"ת גהאלפין מען זאל זיין תמיד אין איינום חברים אין ארבטין עבודת השי"ת אין איינום מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה אבי צי זיין מיט אייך אין איינום ארצדיקר ברודער עס פיילט מיר זייער שמחה אין איך בין זייער וייט פין השי"ת למעה"ש בייט שטארק פאר מיר וארין איך בין זייער מסוכן אוף דער ועלט. 
איך בייט אייך זייער איר זאלט מיר שרייבין דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' אין איר זאלט מיר שרייבן ואס הערט זיך מיט אייער גזונד צי עס איז אייך בעסיר אין ויא אזו גייט אייך אין עבודת ה' אין ואס ערט זיך מיט ר' יצחק מענדיל צי איר זענט אין אינום אין טבריא אלדינג זאלט איר מיר שרייבין באריכות. 
איך בייט אייך איבער ואס איך האב מיר פאר שפייטיקט מיטין שרייבין וארין מיר זענין גקומען ליל א' בחצי הלילה כמעט אין יום ב' האט מען זיך מסדר גוען אין שטוב ואס מיר האבין גדונגין אין האב גזוכט יענקלין אין פריער האב איך ניט גואלט שרייבין איידער זיך גזעהן מיט אים אין ב"ה מיר זענין שכנים אין מיר האבין זאך זייער גפרייד אין מחיה גוען זיך אין איינום. 
איה"ש די ואך ועלין מיר שרייבין אין איינום אבריף. 
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם איך האב קיין צייט ניט באזונדיר צי שרייבין איה"ש עוד חזון למועד. 
אגריס פין טיפין הארץ צי ידידי ר' ישראל דוב. יענקיל גריסט אייך אלי. 
(אחי הנלבב והיקר אני מאד מאד מבקש ממכם שתתפללו עבורי שאהי' ירא שמים ועובד ה' באמת ושאזכה להגיע אליכם כי הבע"ד מניח את עצמו לאורך ולרוחב ולא מניח לקיים את שתי הדברים הללו לא להיות ביחד אצל התא"ל רשב"י זי"ע ועכי"א ולא להיות ירא שמים הוא יתן לך את הכל קח תורה קח הכל העיקר לא זה הוא מניח א"ע על זה בכל כוחותיו בשום אופן לא להיות ירא שמים רק אני יודע שהעצה שלי היא תפילה אני צריך לעשות את שלי להתפלל ולהתפלל ומעבר לזה מה באפשרותי לעשות. 
ידידי הטוב הנלבב והיקר מה אומר לכם לדאבוני אני רחוק מאד מהשי"ת ומעבודת ה' באמת ורע ומר לי מאד לדאבוני בעבודת ה' הלואי הי' עוזר לי השי"ת שיהי' לי זכיה להיות אתכם ביחד הן במירון הן בטבריא מי יתן והי' לבי נכסף מאד מאד בלי שיעור לצדיק הקדוש רשב"י זיע"א ולהיות אתכם יחד מה אעשה שהבע"ד לא רוצה בשום אופן להניח לזה. 
למעה"ש אני מבקש ממכם מאד שתרחמו עלי להצילני ולהתאמץ בתפלה שאגיע על שבת חנוכה אליכם כי המניעות מתגברות מאד עוד לא התחילו להתעסק בענין ההלבשה וזה דבר רחוק מאד שאסע בחזרה המחותנת התרעמה מדוע נתנו לי להיות לבדי במירון והי' להם צער גדול מזה. 
אז הכל תלוי רק בתפלה וכסופין ע"כ למעה"ש אני מבקש מכם מאד שתרחמו עלי ותתפללו הרבה שאזכה לבא אליכם לבי בוער כאש אליכם אני לא מצליח בשום אופן לכבות את הבעירה לו הייתי זוכה זה הי' יקר אצלי יותר מאלפים ורבבות דנרי זהב אהה (גואלד) תתפללו על זאת מה אומר לכם מצבי בעבודת ה' הוא מאד מאד נמוך רחמנות גדולה עלי אני מבקש מכם מאד למעה"ש המסור והנלבב על תשכחו ממני חלילא אל תתנו לי ליפול לשכחה הזכירו לי בכל פעם היכן אני בעולם באיזה עולם אני נמצא אי חבל על החודשיים שאפשר לעסוק יחד בעבודת ה' בחשק חבל מאד המסור והנלבב והיקר הייתי סבור שאקנה שלימות במירון היינו שאהי' ירא שמים באמת ולעשות רצון השי"ת באמת ולהיות מקורב באמת לצדיק האמת ולעשות תשובה שלימה באמת ולקבל רפואה שלימה ולבסוף לדאבוני אני כ"כ נמוך רחמו ואל תשכחוני אל תתנו לי לישכח אני איני שוכח מכם כמעט לרגע אחת למעה"ש התאמצו בתפלה עבורי הן על רפואה שלימה וכו' כידוע הן שאהי' יהודי כשר ושאהי' מקורב לרבינו ולאנ"ש באמת ולהגיע בקרוב לאומן ולעסוק בעבודת ה' באמת ולשבור את כל המניעות כי אתם הרי כן יודעים שאין לי שום תקוה רק על נסי השי"ת ע"י תפלה בכח צדיקי האמת רבינו הקוה"נ זיע"א והציס"ע תא"ל רשב"י זיע"א וכמו שהבטיח לי כבודו על זה. 
אחי הטוב והיקר הנכם הרי כן יודעים שאין לי למי להשיח את לבי אלא לכם הלואי יהי' השי"ת בעזרנו שנהי' תמיד יחד לעסוק בעבודת ה' כאחד מי יתן והי' הייתי מרקד מתוך שמחה מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר סלה העיקר להיות אתכם יחד אחי הנלבב חסר לי מאד שמחה ואני מאד רחוק מהשי"ת למעה"ש תתפלל עלי חזק כי אני מאד מסוכן בעולם הזה. 
אני מאד מבקש מכם שתכתבו לי דברי התחזקות והנהגה בעבודת ה' ותכתבו לי מה שלום בריאותכם אם הוטב לכם ואיך הולך לכם בעבודת ה' ומה נשמע עם ר' יצחק מענדיל אם הנכם יחד בטבריא תכתבו לי הכל באריכות. 
אני מאד מבקש סליחה מה שאחרתי לכתוב לכם כי הגענו ליל א' בחצי הלילה כמעט וביום ב' התארגנו בבית ששכרנו וחפשתי את יעקב וקודם לא רציתי לכתוב לפני שאני נפגש אתו וב"ה אנו שכנים ושמחנו מאד והתחיינו יחד. איה"ש השבוע נכתוב ביחד מכתב. 
ד"ש מעומק הלב לידידי הרה"ח ר' יצחק מנחם אין לי זמן לכתוב לו בנפרד איה"ש עוד חזון למועד. 
ד"ש מעומק הלב לידידי ר' ישראל דב, יעקב דורש בשלום כולכם)

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — our beloved, our dear, our companion — the dear and exalted one — doer of charity and lovingkindness — good of heart — may he be blessed — "a chain of distinguished lineage" [שלשלת היוחסין — "a chain of distinguished lineage." An honorific indicating that the recipient comes from a distinguished rabbinic or Chassidic lineage — a chain of holy ancestors. The expression carries the sense of someone whose very ancestry is a chain of holiness.] — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.]... may his light shine, may G-d protect him — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love. I have indeed received the check of 20 dollars that he sent me through our exalted friend our master Rabbi Tzvi, may his light shine — and many thanks to you — and may the merit of the commandment be a complete recovery for his daughter the child, may she live — and the merit of your holy forefathers. So may it be His will. Amen. And may you merit all good forever. Hashem knows: it is very difficult for me to write — and I am writing in strong pains — may Hashem have mercy and send me a complete recovery quickly. Shmuel son of Piga — for complete recovery. [שמואל בן פיגה לרפו"ש — "Shmuel son of Piga — for complete recovery." The author prays for his own recovery by invoking his name with his mother's name — the standard Jewish formula for prayer. רפו"ש = רפואה שלימה — "complete recovery." The mother's name Piga (פיגה) is a Yiddish name, equivalent to the Hebrew name Feiga/Faiga — "bird."]

Segment 2
HE:
ממני ידידו עוז כנפשו ממש שמואל הורוויץ 
תומ"י תשובה.

EN:
Charity Makes the Divine Name; Unifies the Holy One and His Shechinah; Sweetens Judgments; Saves from Sin — Because "A Person Does Not Sin Unless a Spirit of Folly Enters Him" And behold — the merit of charity and lovingkindness: through this one makes the divine Name Havayah — and makes the unification of the Holy One and His Shechinah[קב"ה ושכינתי' = קודשא בריך הוא ושכינתיה — Aramaic: "the Holy One blessed be He and His Shechinah." The standard Kabbalistic formula for the divine unification effected through the performance of mitzvos. Appears in the standard prayer formula: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה" — "For the sake of the unification of the Holy One blessed be He and His Shechinah."] — and through this sweetens the harsh judgments. And one also merits through this to be saved from sins — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל: for a person does not sin unless a spirit of folly enters him. [אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות — "A person does not sin unless a spirit of folly enters him." Talmud, Sotah 3a — one of the most quoted Talmudic principles in Breslov. The "spirit of folly" (ruach shtus) enters precisely when a person loses his da'as (knowledge/awareness of G-d). Charity and lovingkindness, which embody the holy love, restore the da'as — and therefore protect against sin. One who is connected to holy love literally cannot sin, because sin requires the temporary suspension of one's divine awareness.] And when one has mercy on one's companion — one is shown mercy from Heaven — and it is forbidden to show mercy to one who has no da'as. Therefore: one is given da'as so that one can be shown mercy — and automatically one is saved from transgressions. For charity and lovingkindness is the aspect of the holy love — and when this rises — the external loves fall — and also all the harsh judgments and external fears are repelled.

Segment 3
EN:
[Yiddish:] "My dear brother — you know that I cannot pour out my heart to anyone except to you. If only G‑d, blessed be He, would help that we always be together, engaging in Divine service as one! Would that it were so! I would dance from joy. 'Who will give me wings like a dove — I would fly away and settle, I would wander far and dwell in the wilderness' [Psalms 55:7–8] — if only to be with you together! My warm-hearted brother — I greatly lack joy, and I am very far from G‑d, blessed be He. For the sake of Heaven — pray for me strongly, for I am in great danger in this world."

Segment 4
EN:
Shovavim: Tikkun HaBrit through Charity, Psalms, and Marriage; Guarding the Mind from Sinful Thoughts; Fleeing = Joseph's Path; Avoid the Mochin D'Katnus; Cleave to Mochin D'Gadlus Behold — now the days of Shovavim — for the rectification of the covenant — and through charity and lovingkindness atonement is made for sin: "and your sins — through charity redeem them." [Daniel 4:24 — "Therefore, O king — may my counsel be pleasing to you: redeem your sins through charity and your iniquities through mercy to the poor."] And also the reciting of Psalms — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל in Likutay Moharan Part 2 — on "And these are the names of the children of Israel" — Psalms — teshuvah — one merits to open all the forty-nine gates of teshuvah — and so on. And our master R' Nossan זצ"ל during these days of Shovavim — and the Omer count — and so on — had two daily sessions of reciting Psalms. And also: since it is written "and your sins — through charity redeem them" — since one has no strength to fast — one can redeem it through charity. And also: to see to marry a wife — to do all possible in the physical and through prayer. For this is the essential rectification of the covenant — as brought in the words of our Sages of blessed memory — and in all the books of ethical teaching. And the essential: to guard the mind — by sitting still and not acting — for if any sinful thought comes, G-d forbid — to turn one's mind away from it — by thinking of another thought — and to fight the evil inclinations — which are the evil thoughts — and to expel them. For this is the essential battle of the person in this world. And not to enter into a dispute of claims and counter-claims — only to flee — in the aspect of "and he fled and went outside" — and "Moses fled from before it"[וינס ויצא החוצה — וינס משה מפניו = "And he fled and went outside" (Genesis 39:12 — Joseph fleeing from Potiphar's wife) and "Moses fled from before it" (Exodus 4:3 — Moses fleeing from the serpent). Both verses are paradigms of the holy flight: total and immediate flight from anything that carries spiritual danger, without engaging or arguing. The Shichos HaR"an teaches that when one encounters teachings of sadness or impurity — this immediate flight is the only safe response.] [Genesis 39:12 — "and he fled and went outside" — Joseph's flight from Potiphar's wife. And Exodus 4:3 — "and Moses fled from before it" — Moses fleeing from the staff that became a serpent. Both are paradigms of the holy flight: not engaging with temptation but fleeing entirely.] And also to flee from the mochin d'katnus — the constricted mind — which is the harsh forces — and sadness — and anger — and so on — for this is a great danger — as brought: "and Moses fled from before it" — [from before the serpent — and it is brought in the Zohar on this: "do not test Hashem" — for this is a danger]. And so in the writings of the Arizal on this — that this is a great danger — the mochin d'katnus. [מוחין דקטנות — "mochin d'katnus — the constricted mind / the small-mind state." Kabbalistic-Chassidic term: the state when one's consciousness contracts — when sadness, anger, fear, or spiritual depression cause one to lose contact with the expansive divine awareness (mochin d'gadlus). In this contracted state — even seemingly minor spiritual challenges become dangerous. The Zohar interprets Moses's fleeing from the serpent as flight from precisely this contracted state.] And so in the Shichos HaR"an: when one is taught evil matters — and mourning, G-d forbid — one must flee and run — and not think of this — for it is a great danger. But only in matters of the mochin d'gadlus [מוחין דגדלות — "mochin d'gadlus — the expanded mind / the great-mind state." The opposite of mochin d'katnus: the state of expanded divine awareness — when one is aware of the greatness of Hashem, the greatness of the Tzaddikim, and the divine root of all existence. Joy, faith, and trust are the hallmarks of this state.] — the greatness of Hashem and His Tzaddikim — and to rejoice in this — and this is the matter of lovingkindness and mercy — in this it is good to think and occupy oneself — and in this the mind is pure as silver — without [sinful] thoughts — and one is saved from all the harsh judgments — and only goodness is drawn. So may it be His will. Amen.

Segment 5
EN:
Heartfelt greetings from the depths of the heart to my dear friend, the distinguished talmid chacham, R' Yitzchak Menachem [ר' יצחק מנחם] — I have no time to write to him separately; G‑d willing, the time for it will yet come. Heartfelt greetings from the depths of the heart to my dear friend R' Yisrael Dov. R' Yankel sends greetings to all of you. From me — your dear and mighty friend, truly as his own soul: Shmuel Horowitz. Immediately — a reply.



# Letter 21 כ"א
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/75/

Letter 21 כ"א
מכתב 75
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/75

Segment 1
HE:
כ"א
ב"ה יום ג' וארא פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד טבת תרפ"ד] 
לכבוד אהובי ידידי הותיק הנחמד השוקד על דלתי התשובה החפץ להיות יר"א באמת שותה מבאר מים חיים ננמ"ח זיע"א כמר ישראל דוב ברסלבר נ"י. 
ראשית אכתוב לך מבריאותי הטוב ואזכה לשמוע גם ממך אך טוב וגם אודיעך כי ביום א' בשבוע זו באתי לירושלים ובעת שנסעתי מטברי' הנה כאשר בא האוטומוביל על ההר שאצל נצרת נפל מן ההר יחד אתנו ונשבר לרסיסים וב"ה שבזכות התא"ל רשב"י זיע"א ובזכות רבינו הקוה"נ ננמ"ח זיע"א הוצלנו וממש יצאנו ממות לחיים ואין לשער ולהעריך גודל הנסים שהי' לנו למעלה מהטבע ונשאר באמצע ההר והי' נסי נסים שלא יספיק הזמן לפורטם ולכותבם ואילו כל הימים דיו וכו' אין אנו מספיקים להודות לשי"ת על גודל הנסים והנפלאות וכו'. 
וגוי א' מת בביה"ח בנצרת וגוי א' הכה את עינו ונסמית וכל פניו מוכה ואנחנו היהודים ב"ה שניצלנו ורק כל א' הי' מעט מוכה ופצוע וב"ה שכבר נתרפאנו והאפציר מנצרת נתן לנו אבטומביל אחר וזה הי' בליל ד' וגם הוא רמס פרה ונטה ליפול ונפל לתוך רפש, והושארנו כל הלילה בקלניה יהודית ויום ולילה בהפולי [עפולה] ונסענו במסילת הברזל לחיפה ביום ו' והיינו שבת בחיפה וברכנו ברכת הגומל וביום א' לוינו כסף ונסענו במסילת הברזל ואין לשער ולהעריך גודל עמלינו באלו הימים ממש בלי שעור וכאשר באתי לפה ממצבי אינני יכול לתאר לך גודל רוע מצבי ממש בשפל דיוטא התחתונה אין לי מקום ללון ולא לאכול ואני סובל חרפת רעב ואין לי אף לחתיכת לחם לאכול ומה אעשה ואין לי אף פרוטה ע"כ הנני אומר לך למעה"ש שתחוס עלי ותראה איזה שילינג לשלוח לי תיכף ומיד בלי שום איחור כלל והמצב פה רע והשי"ת יאמר לצרותי די וצריך לקבל הכל באהבה זאת מה שסיפר ר' אברהם ז"ל שאחד מאנש"ש סיפר צערו לפני רבינו ז"ל שכל מקום שהוא פונה רק רע, והשיב לו רבינו ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל שאמר לא' שג"כ סיפר לו צערו ואמר לו "ויל ויא אזו עס איז ועט זיין אזו די וילסט" (היה מרוצה איך שזה אז יהי' כמו שאתה רוצה) וצריך לזכור היטב מה שאמר רבינו ז"ל בתורה ד' אנוכי. צריך אדם לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו. וגם מה שר' אברהם ז"ל סיפר שאברך א' שנתקרב למהרנ"ת ז"ל פ"א אמר לר' נתן ז"ל. ר' נתן עס גייט מיר ב"ה גוט איך דאוין אין לערין אין האב צי עסין אין צי טרינקין אין האב ניט מניעות אין רעבינס זאך, והשיב לו מהרנ"ת ז"ל איך בין דיך ניט מקנא א קינץ איז אז מען האט צי עסין און צי טרינקין אין מען האט ניט קיין מניעות? א קינץ איז אז מען האט ניט צי עסין אין מען האט מניעות פין אלע זאטין אין וין מען קערט זיך איז ניט גיט דנצמאלט אז מען טיט אין רבינס זאך ואלט איך דיך מקנא גועזין (ר' נתן, הולך לי ב"ה טוב בתפלה ולימוד גם יש לי לאכול ולשתות ואין לי מניעות בענין רבינו, והשיב לו מוהרנ"ת ז"ל אינני מקנא בך, וכי זו חכמה כשיש לאכול ולשתות ואין מניעות? החכמה היא כשאין מה לאכול ויש מניעות מכל הצדדים ולהיכן שפונים לא טוב ואז עוסקים בענין רבינו, אז יש במי לקנא (אז הייתי מקנא בך) וגם מה שכתב בלק"מ, תפלות כנגד תמידין תקנום, וזאת הוא הפירוש מה שאמרו חכז"ל כל המארח ת"ח בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין, שמי שמארח ת"ח שהוא כנגד תמידין וכל המארחו בביתו יכול לידע בירור התפלה וזאת תפלות כנגד תמידין תקנום. וגם מה שאמרו חכז"ל בגמרא מאן דרחים רבנן הוי ליה בנין רבנן מאן דמוקיר רבנן הוי ליה חתנין דרבנן וצריך ג"כ לזכור היטב מה שלימד אותנו רביז"ל שכל דבר ודבר שמתנהג עם אדם צריך לידע שיש בה השגחה פרטית ומן הסתם הכל לטובה וגם מה שאמר רבינו ז"ל עס איז גאר שלעכט איז דא איין עצה נאר צי ויינין צי שרייאין צי בייטין צום אייברשטין עס זאל נתהפך וערין הכל לטובה וצריך ג"כ לזכור היטב מה שרבינו ז"ל אמר שאין שום יאוש בעולם כלל ואני נותן שבח והודי' לשי"ת מה שאני נתקרב להדעת הקדוש הזה ואם ח"ו לא הייתי נתקרב להדעת הקדוש הזה ה' יודע מה שהי' נעשה אתי אשרינו אשרינו שזכינו לדעת שיש בעולם נהר המטהר מכל הכתמים אשר לימד אותנו שצריך להאמין שהכל השגחה פרטית ואין שום דבר נעשה מעצמו רק הכל מאת השי"ת ולימד אותנו הדרך איך להתחזק ולא ליפול ח"ו שהעצה של הבע"ד הוא רק להפיל את האדם לעצבות ומ"ש ואח"כ נעשה מה שנעשה ורביז"ל לימד אותנו שצריך לחזק א"ע ולידע שסוף כל סוף יהא טוב שלפי החטאים ופשעים שלי כל מה שעושה השי"ת אתי הוא ג"כ לפנים משורת הדין אם אני משער בעצמי גודל עונותי אני נופל לעצבות ג' מאד אבל זאת נחמתי בעניי שאני יודע מצדיק גדול כזה אשר הוא בודאי יכול להושיע רק שצריך לכסוף ולהשתוקק לבא אליו וזאת מה שאמר רבינו ז"ל איך האב אייך ארוס גינומין מתוך שיני הס"מ וען מען זאל שעכטין אייער יצה"ר ואלט גוען מלא צנורות דם נאר עכ"פ אז מיר וייסין פין אזא רעבין קען מען אלז מתקן זיין אין עס קען וערין אלדז רעכט אין עס ועט בודאי וערין אלדינג רעכט השי"ת זאל רחמנות האבין מען זאל זוכה זיין קומין אהין צי אין אוס גיסין זיין בוטר הארץ ועט בודאי אלץ זיין גוט. 
(הוצאתי אתכם מתוך שיני הס"מ אם היו שוחטים את יצה"ר שלכם היו הולכים צינורות מלאות דם רק עכ"פ שאנו יודעים מכזה רבי אז אפשר הכל לתקן ויכול הכל לבא על מקומו ובודאי יבא הכל על מקומו השי"ת ירחם עלינו שנזכה לבא לשם למקום ההוא לשפוך את מר לבנו אז בודאי הכל יהי' טוב) 
אבקש ממך עוד הפעם שתיכף ומיד שתקבל את מכתבי תמלא בקשתי בלי שום איחור כי מחכה אני על זאת ותוכל לשלוח לי במכתב רעציפסט (רשום) ואם תעשה את זאת אזי אני מהנה לך במכתבים טובים. 
ממני המצפה לשמוע בש"ט ישו"נ והי"ת יתן לך פרנסה בהרחבה גדולה. 
יצחק מנחם ראזנברג 
ניט גזארגט נאר פרייליך עס ועט אודאי אלץ מתוקן וערין לטובה אמן. האפ אין האפ אין וידער האפ פרייליך. (אל דאגה רק בשמחה בודאי הכל יתוקן לטובה אמן, עלוז ועלוז ושוב עלוז בשמחה) 
גם אני דושה"ט באה"ר ומאחל לך כט"ס ממני ידידך שמואל הורוויץ המבקשך על החתונה שתהי' בשטו"מ בס"ט ומז"ט בשבת שירה.

EN:
To the honored self of my beloved dear friend, the delight and desire of my heart — sitting within my heart [בתווני דלבאי יתיב] — the one who is diligently at the doors of repentance [שוקד על דלתי התשובה — Proverbs 8:34 applied as spiritual praise: always seeking the doors of return to G‑d] — who desires to be truly G‑d-fearing — who drinks from the well of living waters of Na Nach Nachma Nachman MayUman [ננמ"ח] — R' Yisrael Dov the Breslover, may he live.



# A Car Plunges Off a Mountain — A Miracle of Salvation
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/76/

A Car Plunges Off a Mountain — A Miracle of Salvation
מכתב 76
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/76

Segment 1
HE:
כ"א
ב"ה יום ג' וארא פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד טבת תרפ"ד] 
לכבוד אהובי ידידי הותיק הנחמד השוקד על דלתי התשובה החפץ להיות יר"א באמת שותה מבאר מים חיים ננמ"ח זיע"א כמר ישראל דוב ברסלבר נ"י. 
ראשית אכתוב לך מבריאותי הטוב ואזכה לשמוע גם ממך אך טוב וגם אודיעך כי ביום א' בשבוע זו באתי לירושלים ובעת שנסעתי מטברי' הנה כאשר בא האוטומוביל על ההר שאצל נצרת נפל מן ההר יחד אתנו ונשבר לרסיסים וב"ה שבזכות התא"ל רשב"י זיע"א ובזכות רבינו הקוה"נ ננמ"ח זיע"א הוצלנו וממש יצאנו ממות לחיים ואין לשער ולהעריך גודל הנסים שהי' לנו למעלה מהטבע ונשאר באמצע ההר והי' נסי נסים שלא יספיק הזמן לפורטם ולכותבם ואילו כל הימים דיו וכו' אין אנו מספיקים להודות לשי"ת על גודל הנסים והנפלאות וכו'. 
וגוי א' מת בביה"ח בנצרת וגוי א' הכה את עינו ונסמית וכל פניו מוכה ואנחנו היהודים ב"ה שניצלנו ורק כל א' הי' מעט מוכה ופצוע וב"ה שכבר נתרפאנו והאפציר מנצרת נתן לנו אבטומביל אחר וזה הי' בליל ד' וגם הוא רמס פרה ונטה ליפול ונפל לתוך רפש, והושארנו כל הלילה בקלניה יהודית ויום ולילה בהפולי [עפולה] ונסענו במסילת הברזל לחיפה ביום ו' והיינו שבת בחיפה וברכנו ברכת הגומל וביום א' לוינו כסף ונסענו במסילת הברזל ואין לשער ולהעריך גודל עמלינו באלו הימים ממש בלי שעור וכאשר באתי לפה ממצבי אינני יכול לתאר לך גודל רוע מצבי ממש בשפל דיוטא התחתונה אין לי מקום ללון ולא לאכול ואני סובל חרפת רעב ואין לי אף לחתיכת לחם לאכול ומה אעשה ואין לי אף פרוטה ע"כ הנני אומר לך למעה"ש שתחוס עלי ותראה איזה שילינג לשלוח לי תיכף ומיד בלי שום איחור כלל והמצב פה רע והשי"ת יאמר לצרותי די וצריך לקבל הכל באהבה זאת מה שסיפר ר' אברהם ז"ל שאחד מאנש"ש סיפר צערו לפני רבינו ז"ל שכל מקום שהוא פונה רק רע, והשיב לו רבינו ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל שאמר לא' שג"כ סיפר לו צערו ואמר לו "ויל ויא אזו עס איז ועט זיין אזו די וילסט" (היה מרוצה איך שזה אז יהי' כמו שאתה רוצה) וצריך לזכור היטב מה שאמר רבינו ז"ל בתורה ד' אנוכי. צריך אדם לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו. וגם מה שר' אברהם ז"ל סיפר שאברך א' שנתקרב למהרנ"ת ז"ל פ"א אמר לר' נתן ז"ל. ר' נתן עס גייט מיר ב"ה גוט איך דאוין אין לערין אין האב צי עסין אין צי טרינקין אין האב ניט מניעות אין רעבינס זאך, והשיב לו מהרנ"ת ז"ל איך בין דיך ניט מקנא א קינץ איז אז מען האט צי עסין און צי טרינקין אין מען האט ניט קיין מניעות? א קינץ איז אז מען האט ניט צי עסין אין מען האט מניעות פין אלע זאטין אין וין מען קערט זיך איז ניט גיט דנצמאלט אז מען טיט אין רבינס זאך ואלט איך דיך מקנא גועזין (ר' נתן, הולך לי ב"ה טוב בתפלה ולימוד גם יש לי לאכול ולשתות ואין לי מניעות בענין רבינו, והשיב לו מוהרנ"ת ז"ל אינני מקנא בך, וכי זו חכמה כשיש לאכול ולשתות ואין מניעות? החכמה היא כשאין מה לאכול ויש מניעות מכל הצדדים ולהיכן שפונים לא טוב ואז עוסקים בענין רבינו, אז יש במי לקנא (אז הייתי מקנא בך) וגם מה שכתב בלק"מ, תפלות כנגד תמידין תקנום, וזאת הוא הפירוש מה שאמרו חכז"ל כל המארח ת"ח בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין, שמי שמארח ת"ח שהוא כנגד תמידין וכל המארחו בביתו יכול לידע בירור התפלה וזאת תפלות כנגד תמידין תקנום. וגם מה שאמרו חכז"ל בגמרא מאן דרחים רבנן הוי ליה בנין רבנן מאן דמוקיר רבנן הוי ליה חתנין דרבנן וצריך ג"כ לזכור היטב מה שלימד אותנו רביז"ל שכל דבר ודבר שמתנהג עם אדם צריך לידע שיש בה השגחה פרטית ומן הסתם הכל לטובה וגם מה שאמר רבינו ז"ל עס איז גאר שלעכט איז דא איין עצה נאר צי ויינין צי שרייאין צי בייטין צום אייברשטין עס זאל נתהפך וערין הכל לטובה וצריך ג"כ לזכור היטב מה שרבינו ז"ל אמר שאין שום יאוש בעולם כלל ואני נותן שבח והודי' לשי"ת מה שאני נתקרב להדעת הקדוש הזה ואם ח"ו לא הייתי נתקרב להדעת הקדוש הזה ה' יודע מה שהי' נעשה אתי אשרינו אשרינו שזכינו לדעת שיש בעולם נהר המטהר מכל הכתמים אשר לימד אותנו שצריך להאמין שהכל השגחה פרטית ואין שום דבר נעשה מעצמו רק הכל מאת השי"ת ולימד אותנו הדרך איך להתחזק ולא ליפול ח"ו שהעצה של הבע"ד הוא רק להפיל את האדם לעצבות ומ"ש ואח"כ נעשה מה שנעשה ורביז"ל לימד אותנו שצריך לחזק א"ע ולידע שסוף כל סוף יהא טוב שלפי החטאים ופשעים שלי כל מה שעושה השי"ת אתי הוא ג"כ לפנים משורת הדין אם אני משער בעצמי גודל עונותי אני נופל לעצבות ג' מאד אבל זאת נחמתי בעניי שאני יודע מצדיק גדול כזה אשר הוא בודאי יכול להושיע רק שצריך לכסוף ולהשתוקק לבא אליו וזאת מה שאמר רבינו ז"ל איך האב אייך ארוס גינומין מתוך שיני הס"מ וען מען זאל שעכטין אייער יצה"ר ואלט גוען מלא צנורות דם נאר עכ"פ אז מיר וייסין פין אזא רעבין קען מען אלז מתקן זיין אין עס קען וערין אלדז רעכט אין עס ועט בודאי וערין אלדינג רעכט השי"ת זאל רחמנות האבין מען זאל זוכה זיין קומין אהין צי אין אוס גיסין זיין בוטר הארץ ועט בודאי אלץ זיין גוט. 
(הוצאתי אתכם מתוך שיני הס"מ אם היו שוחטים את יצה"ר שלכם היו הולכים צינורות מלאות דם רק עכ"פ שאנו יודעים מכזה רבי אז אפשר הכל לתקן ויכול הכל לבא על מקומו ובודאי יבא הכל על מקומו השי"ת ירחם עלינו שנזכה לבא לשם למקום ההוא לשפוך את מר לבנו אז בודאי הכל יהי' טוב) 
אבקש ממך עוד הפעם שתיכף ומיד שתקבל את מכתבי תמלא בקשתי בלי שום איחור כי מחכה אני על זאת ותוכל לשלוח לי במכתב רעציפסט (רשום) ואם תעשה את זאת אזי אני מהנה לך במכתבים טובים. 
ממני המצפה לשמוע בש"ט ישו"נ והי"ת יתן לך פרנסה בהרחבה גדולה. 
יצחק מנחם ראזנברג 
ניט גזארגט נאר פרייליך עס ועט אודאי אלץ מתוקן וערין לטובה אמן. האפ אין האפ אין וידער האפ פרייליך. (אל דאגה רק בשמחה בודאי הכל יתוקן לטובה אמן, עלוז ועלוז ושוב עלוז בשמחה) 
גם אני דושה"ט באה"ר ומאחל לך כט"ס ממני ידידך שמואל הורוויץ המבקשך על החתונה שתהי' בשטו"מ בס"ט ומז"ט בשבת שירה.

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — my beloved, my dear of my soul — the delight of my heart — my companion — like my soul and my heart — from the precious and beloved and pleasant Breslover Chassidim — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine, may G-d protect him — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love from the depths of the heart.

Segment 2
EN:
Shovavim and the Tikkun HaBrit: Crying Out — LM §20; LM §29: Tzedakah/Tatzel/Mimavet = Matzah; LM §42: Beautiful Garments for the Tzaddik; LM §24: Joy in Commandments; LH Hodaah §6 And perhaps you can also assist me further in the matter of the book — "one commandment leads to another commandment" — in this world — what one grabs of something good — that is what remains — and one takes no money and gold — only commandments and good deeds. And in particular during the Shovavim days — when the time is propitious to rectify the sins and transgressions through this. Please request on my behalf — Shmuel son of Piga[שמואל בן פיגה = שמואל בן פיגה — "Shmuel son of Piga." The author's full name with his mother's name — the standard formula for prayer intercession. Appearing again here as in Letters 70, 74, and 75.] — for I need great mercies from all sides — may Hashem have mercy. And in this portion — Parshas Va'era — it is hinted that the rectification of the covenant is through crying out — as brought in Likutay Moharan Torah 20 [לקוטי מוהר"ן תורה כ' — "Likutay Moharan Torah 20." כ = kaf = 20. LM Part 1, §20 — a major teaching on the power of crying out and calling out (tze'akah) to raise the mochin (expanded consciousness) — and through this to rectify the blemish of the covenant. The teaching draws on the verse "And I heard the cry of the children of Israel" — connecting Israel's crying out in Egypt to the power of the voice to elevate the soul's consciousness.] — and also: "And I heard the cry of the children of Israel" — and so on — "and I remembered My covenant." And it is brought in the Zohar also on this — in the same way — and so too in Parshas Shemos: "and they cried out and groaned" — and so on — "and He remembered His covenant" — and so on. And through this it is answered: why in Torah 29 the Tikkun HaKelali — and speech — praise of the Tzaddikim — commerce — charity — the rectification of the garments — are counted as rectifications — but for the rectification of the covenant — it does not say what it is. But in Torah 20 it says: that crying out raises the mochin — and so on — and so too in the Torah of Kaddish and Yom Kippur — it is brought to raise the mochin — and through this sins are atoned for — and so on. And from this it is understood: that speech without da'as is not speech — but with the voice of crying out [but without sadness — for this is more harmful — as brought in Alim LiTerufah] — one raises the mochin. And so too through the praise of the Tzaddikim. And so through giving charity. And through guarding the garments. [תיקון הבגדים — "rectification of the garments." A teaching from LM Part 1, §29: the garments one wears affect one's spiritual state. Beautiful and respectable garments honor the divine image in which one was created and elevate the mochin (expanded mind). This is also the teaching of LM Part 1, §42 (cited below as "beautiful garments for the Tzaddik") — dressing honorably in the presence of holiness.] And through connection to the Tzaddik — automatically the mochin are raised. And so through beautiful garments for the Tzaddikim [in Torah 42 in Likutay Moharan] — and through melody — and through faith in the Tzaddik — that he is all mysteries — and so on — through this the speech is illuminated and everything is rectified. May Hashem grant us merit for this. So may it be His will. Amen. And the essential: through performing the commandment in joy — please study Torah 24 in Likutay Moharan — and on this the Law of Hodaah Law 6 [of Likutay Halachos] — and there is literally there the pleasure of the Upper Garden of Eden — and one can merit through them to the light of the Infinite literally — there is nothing higher than this. And enough said.



# Destitution in Jerusalem — Not a Penny, Not a Piece of Bread
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/77/

Destitution in Jerusalem — Not a Penny, Not a Piece of Bread
מכתב 77
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/77

Segment 1
HE:
כ"א
ב"ה יום ג' וארא פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד טבת תרפ"ד] 
לכבוד אהובי ידידי הותיק הנחמד השוקד על דלתי התשובה החפץ להיות יר"א באמת שותה מבאר מים חיים ננמ"ח זיע"א כמר ישראל דוב ברסלבר נ"י. 
ראשית אכתוב לך מבריאותי הטוב ואזכה לשמוע גם ממך אך טוב וגם אודיעך כי ביום א' בשבוע זו באתי לירושלים ובעת שנסעתי מטברי' הנה כאשר בא האוטומוביל על ההר שאצל נצרת נפל מן ההר יחד אתנו ונשבר לרסיסים וב"ה שבזכות התא"ל רשב"י זיע"א ובזכות רבינו הקוה"נ ננמ"ח זיע"א הוצלנו וממש יצאנו ממות לחיים ואין לשער ולהעריך גודל הנסים שהי' לנו למעלה מהטבע ונשאר באמצע ההר והי' נסי נסים שלא יספיק הזמן לפורטם ולכותבם ואילו כל הימים דיו וכו' אין אנו מספיקים להודות לשי"ת על גודל הנסים והנפלאות וכו'. 
וגוי א' מת בביה"ח בנצרת וגוי א' הכה את עינו ונסמית וכל פניו מוכה ואנחנו היהודים ב"ה שניצלנו ורק כל א' הי' מעט מוכה ופצוע וב"ה שכבר נתרפאנו והאפציר מנצרת נתן לנו אבטומביל אחר וזה הי' בליל ד' וגם הוא רמס פרה ונטה ליפול ונפל לתוך רפש, והושארנו כל הלילה בקלניה יהודית ויום ולילה בהפולי [עפולה] ונסענו במסילת הברזל לחיפה ביום ו' והיינו שבת בחיפה וברכנו ברכת הגומל וביום א' לוינו כסף ונסענו במסילת הברזל ואין לשער ולהעריך גודל עמלינו באלו הימים ממש בלי שעור וכאשר באתי לפה ממצבי אינני יכול לתאר לך גודל רוע מצבי ממש בשפל דיוטא התחתונה אין לי מקום ללון ולא לאכול ואני סובל חרפת רעב ואין לי אף לחתיכת לחם לאכול ומה אעשה ואין לי אף פרוטה ע"כ הנני אומר לך למעה"ש שתחוס עלי ותראה איזה שילינג לשלוח לי תיכף ומיד בלי שום איחור כלל והמצב פה רע והשי"ת יאמר לצרותי די וצריך לקבל הכל באהבה זאת מה שסיפר ר' אברהם ז"ל שאחד מאנש"ש סיפר צערו לפני רבינו ז"ל שכל מקום שהוא פונה רק רע, והשיב לו רבינו ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל שאמר לא' שג"כ סיפר לו צערו ואמר לו "ויל ויא אזו עס איז ועט זיין אזו די וילסט" (היה מרוצה איך שזה אז יהי' כמו שאתה רוצה) וצריך לזכור היטב מה שאמר רבינו ז"ל בתורה ד' אנוכי. צריך אדם לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו. וגם מה שר' אברהם ז"ל סיפר שאברך א' שנתקרב למהרנ"ת ז"ל פ"א אמר לר' נתן ז"ל. ר' נתן עס גייט מיר ב"ה גוט איך דאוין אין לערין אין האב צי עסין אין צי טרינקין אין האב ניט מניעות אין רעבינס זאך, והשיב לו מהרנ"ת ז"ל איך בין דיך ניט מקנא א קינץ איז אז מען האט צי עסין און צי טרינקין אין מען האט ניט קיין מניעות? א קינץ איז אז מען האט ניט צי עסין אין מען האט מניעות פין אלע זאטין אין וין מען קערט זיך איז ניט גיט דנצמאלט אז מען טיט אין רבינס זאך ואלט איך דיך מקנא גועזין (ר' נתן, הולך לי ב"ה טוב בתפלה ולימוד גם יש לי לאכול ולשתות ואין לי מניעות בענין רבינו, והשיב לו מוהרנ"ת ז"ל אינני מקנא בך, וכי זו חכמה כשיש לאכול ולשתות ואין מניעות? החכמה היא כשאין מה לאכול ויש מניעות מכל הצדדים ולהיכן שפונים לא טוב ואז עוסקים בענין רבינו, אז יש במי לקנא (אז הייתי מקנא בך) וגם מה שכתב בלק"מ, תפלות כנגד תמידין תקנום, וזאת הוא הפירוש מה שאמרו חכז"ל כל המארח ת"ח בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין, שמי שמארח ת"ח שהוא כנגד תמידין וכל המארחו בביתו יכול לידע בירור התפלה וזאת תפלות כנגד תמידין תקנום. וגם מה שאמרו חכז"ל בגמרא מאן דרחים רבנן הוי ליה בנין רבנן מאן דמוקיר רבנן הוי ליה חתנין דרבנן וצריך ג"כ לזכור היטב מה שלימד אותנו רביז"ל שכל דבר ודבר שמתנהג עם אדם צריך לידע שיש בה השגחה פרטית ומן הסתם הכל לטובה וגם מה שאמר רבינו ז"ל עס איז גאר שלעכט איז דא איין עצה נאר צי ויינין צי שרייאין צי בייטין צום אייברשטין עס זאל נתהפך וערין הכל לטובה וצריך ג"כ לזכור היטב מה שרבינו ז"ל אמר שאין שום יאוש בעולם כלל ואני נותן שבח והודי' לשי"ת מה שאני נתקרב להדעת הקדוש הזה ואם ח"ו לא הייתי נתקרב להדעת הקדוש הזה ה' יודע מה שהי' נעשה אתי אשרינו אשרינו שזכינו לדעת שיש בעולם נהר המטהר מכל הכתמים אשר לימד אותנו שצריך להאמין שהכל השגחה פרטית ואין שום דבר נעשה מעצמו רק הכל מאת השי"ת ולימד אותנו הדרך איך להתחזק ולא ליפול ח"ו שהעצה של הבע"ד הוא רק להפיל את האדם לעצבות ומ"ש ואח"כ נעשה מה שנעשה ורביז"ל לימד אותנו שצריך לחזק א"ע ולידע שסוף כל סוף יהא טוב שלפי החטאים ופשעים שלי כל מה שעושה השי"ת אתי הוא ג"כ לפנים משורת הדין אם אני משער בעצמי גודל עונותי אני נופל לעצבות ג' מאד אבל זאת נחמתי בעניי שאני יודע מצדיק גדול כזה אשר הוא בודאי יכול להושיע רק שצריך לכסוף ולהשתוקק לבא אליו וזאת מה שאמר רבינו ז"ל איך האב אייך ארוס גינומין מתוך שיני הס"מ וען מען זאל שעכטין אייער יצה"ר ואלט גוען מלא צנורות דם נאר עכ"פ אז מיר וייסין פין אזא רעבין קען מען אלז מתקן זיין אין עס קען וערין אלדז רעכט אין עס ועט בודאי וערין אלדינג רעכט השי"ת זאל רחמנות האבין מען זאל זוכה זיין קומין אהין צי אין אוס גיסין זיין בוטר הארץ ועט בודאי אלץ זיין גוט. 
(הוצאתי אתכם מתוך שיני הס"מ אם היו שוחטים את יצה"ר שלכם היו הולכים צינורות מלאות דם רק עכ"פ שאנו יודעים מכזה רבי אז אפשר הכל לתקן ויכול הכל לבא על מקומו ובודאי יבא הכל על מקומו השי"ת ירחם עלינו שנזכה לבא לשם למקום ההוא לשפוך את מר לבנו אז בודאי הכל יהי' טוב) 
אבקש ממך עוד הפעם שתיכף ומיד שתקבל את מכתבי תמלא בקשתי בלי שום איחור כי מחכה אני על זאת ותוכל לשלוח לי במכתב רעציפסט (רשום) ואם תעשה את זאת אזי אני מהנה לך במכתבים טובים. 
ממני המצפה לשמוע בש"ט ישו"נ והי"ת יתן לך פרנסה בהרחבה גדולה. 
יצחק מנחם ראזנברג 
ניט גזארגט נאר פרייליך עס ועט אודאי אלץ מתוקן וערין לטובה אמן. האפ אין האפ אין וידער האפ פרייליך. (אל דאגה רק בשמחה בודאי הכל יתוקן לטובה אמן, עלוז ועלוז ושוב עלוז בשמחה) 
גם אני דושה"ט באה"ר ומאחל לך כט"ס ממני ידידך שמואל הורוויץ המבקשך על החתונה שתהי' בשטו"מ בס"ט ומז"ט בשבת שירה.

EN:
I have no place to sleep and no food to eat. And I suffer the shame of hunger [חרפת רעב — a biblical phrase: "the disgrace of hunger"; the nakedness of destitution]. And I have not even a single piece of bread to eat. And what shall I do? I do not have even a single perutah [the smallest coin]. Therefore I say to you — for the sake of Heaven: have compassion on me, and please see to send me some shillings [שילינג — a small denomination coin] immediately and without any delay whatsoever. The situation here is bad. And G‑d, blessed be He, will say "enough" to my troubles. And one must receive everything with love.



# Breslov Teachings Shared Across Poverty — On Acceptance, Joy, and Certainty of Good
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/78/

Breslov Teachings Shared Across Poverty — On Acceptance, Joy, and Certainty of Good
מכתב 78
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/78

Segment 1
HE:
כ"א
ב"ה יום ג' וארא פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד טבת תרפ"ד] 
לכבוד אהובי ידידי הותיק הנחמד השוקד על דלתי התשובה החפץ להיות יר"א באמת שותה מבאר מים חיים ננמ"ח זיע"א כמר ישראל דוב ברסלבר נ"י. 
ראשית אכתוב לך מבריאותי הטוב ואזכה לשמוע גם ממך אך טוב וגם אודיעך כי ביום א' בשבוע זו באתי לירושלים ובעת שנסעתי מטברי' הנה כאשר בא האוטומוביל על ההר שאצל נצרת נפל מן ההר יחד אתנו ונשבר לרסיסים וב"ה שבזכות התא"ל רשב"י זיע"א ובזכות רבינו הקוה"נ ננמ"ח זיע"א הוצלנו וממש יצאנו ממות לחיים ואין לשער ולהעריך גודל הנסים שהי' לנו למעלה מהטבע ונשאר באמצע ההר והי' נסי נסים שלא יספיק הזמן לפורטם ולכותבם ואילו כל הימים דיו וכו' אין אנו מספיקים להודות לשי"ת על גודל הנסים והנפלאות וכו'. 
וגוי א' מת בביה"ח בנצרת וגוי א' הכה את עינו ונסמית וכל פניו מוכה ואנחנו היהודים ב"ה שניצלנו ורק כל א' הי' מעט מוכה ופצוע וב"ה שכבר נתרפאנו והאפציר מנצרת נתן לנו אבטומביל אחר וזה הי' בליל ד' וגם הוא רמס פרה ונטה ליפול ונפל לתוך רפש, והושארנו כל הלילה בקלניה יהודית ויום ולילה בהפולי [עפולה] ונסענו במסילת הברזל לחיפה ביום ו' והיינו שבת בחיפה וברכנו ברכת הגומל וביום א' לוינו כסף ונסענו במסילת הברזל ואין לשער ולהעריך גודל עמלינו באלו הימים ממש בלי שעור וכאשר באתי לפה ממצבי אינני יכול לתאר לך גודל רוע מצבי ממש בשפל דיוטא התחתונה אין לי מקום ללון ולא לאכול ואני סובל חרפת רעב ואין לי אף לחתיכת לחם לאכול ומה אעשה ואין לי אף פרוטה ע"כ הנני אומר לך למעה"ש שתחוס עלי ותראה איזה שילינג לשלוח לי תיכף ומיד בלי שום איחור כלל והמצב פה רע והשי"ת יאמר לצרותי די וצריך לקבל הכל באהבה זאת מה שסיפר ר' אברהם ז"ל שאחד מאנש"ש סיפר צערו לפני רבינו ז"ל שכל מקום שהוא פונה רק רע, והשיב לו רבינו ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל שאמר לא' שג"כ סיפר לו צערו ואמר לו "ויל ויא אזו עס איז ועט זיין אזו די וילסט" (היה מרוצה איך שזה אז יהי' כמו שאתה רוצה) וצריך לזכור היטב מה שאמר רבינו ז"ל בתורה ד' אנוכי. צריך אדם לידע שכל מאורעותיו הם לטובתו. וגם מה שר' אברהם ז"ל סיפר שאברך א' שנתקרב למהרנ"ת ז"ל פ"א אמר לר' נתן ז"ל. ר' נתן עס גייט מיר ב"ה גוט איך דאוין אין לערין אין האב צי עסין אין צי טרינקין אין האב ניט מניעות אין רעבינס זאך, והשיב לו מהרנ"ת ז"ל איך בין דיך ניט מקנא א קינץ איז אז מען האט צי עסין און צי טרינקין אין מען האט ניט קיין מניעות? א קינץ איז אז מען האט ניט צי עסין אין מען האט מניעות פין אלע זאטין אין וין מען קערט זיך איז ניט גיט דנצמאלט אז מען טיט אין רבינס זאך ואלט איך דיך מקנא גועזין (ר' נתן, הולך לי ב"ה טוב בתפלה ולימוד גם יש לי לאכול ולשתות ואין לי מניעות בענין רבינו, והשיב לו מוהרנ"ת ז"ל אינני מקנא בך, וכי זו חכמה כשיש לאכול ולשתות ואין מניעות? החכמה היא כשאין מה לאכול ויש מניעות מכל הצדדים ולהיכן שפונים לא טוב ואז עוסקים בענין רבינו, אז יש במי לקנא (אז הייתי מקנא בך) וגם מה שכתב בלק"מ, תפלות כנגד תמידין תקנום, וזאת הוא הפירוש מה שאמרו חכז"ל כל המארח ת"ח בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין, שמי שמארח ת"ח שהוא כנגד תמידין וכל המארחו בביתו יכול לידע בירור התפלה וזאת תפלות כנגד תמידין תקנום. וגם מה שאמרו חכז"ל בגמרא מאן דרחים רבנן הוי ליה בנין רבנן מאן דמוקיר רבנן הוי ליה חתנין דרבנן וצריך ג"כ לזכור היטב מה שלימד אותנו רביז"ל שכל דבר ודבר שמתנהג עם אדם צריך לידע שיש בה השגחה פרטית ומן הסתם הכל לטובה וגם מה שאמר רבינו ז"ל עס איז גאר שלעכט איז דא איין עצה נאר צי ויינין צי שרייאין צי בייטין צום אייברשטין עס זאל נתהפך וערין הכל לטובה וצריך ג"כ לזכור היטב מה שרבינו ז"ל אמר שאין שום יאוש בעולם כלל ואני נותן שבח והודי' לשי"ת מה שאני נתקרב להדעת הקדוש הזה ואם ח"ו לא הייתי נתקרב להדעת הקדוש הזה ה' יודע מה שהי' נעשה אתי אשרינו אשרינו שזכינו לדעת שיש בעולם נהר המטהר מכל הכתמים אשר לימד אותנו שצריך להאמין שהכל השגחה פרטית ואין שום דבר נעשה מעצמו רק הכל מאת השי"ת ולימד אותנו הדרך איך להתחזק ולא ליפול ח"ו שהעצה של הבע"ד הוא רק להפיל את האדם לעצבות ומ"ש ואח"כ נעשה מה שנעשה ורביז"ל לימד אותנו שצריך לחזק א"ע ולידע שסוף כל סוף יהא טוב שלפי החטאים ופשעים שלי כל מה שעושה השי"ת אתי הוא ג"כ לפנים משורת הדין אם אני משער בעצמי גודל עונותי אני נופל לעצבות ג' מאד אבל זאת נחמתי בעניי שאני יודע מצדיק גדול כזה אשר הוא בודאי יכול להושיע רק שצריך לכסוף ולהשתוקק לבא אליו וזאת מה שאמר רבינו ז"ל איך האב אייך ארוס גינומין מתוך שיני הס"מ וען מען זאל שעכטין אייער יצה"ר ואלט גוען מלא צנורות דם נאר עכ"פ אז מיר וייסין פין אזא רעבין קען מען אלז מתקן זיין אין עס קען וערין אלדז רעכט אין עס ועט בודאי וערין אלדינג רעכט השי"ת זאל רחמנות האבין מען זאל זוכה זיין קומין אהין צי אין אוס גיסין זיין בוטר הארץ ועט בודאי אלץ זיין גוט. 
(הוצאתי אתכם מתוך שיני הס"מ אם היו שוחטים את יצה"ר שלכם היו הולכים צינורות מלאות דם רק עכ"פ שאנו יודעים מכזה רבי אז אפשר הכל לתקן ויכול הכל לבא על מקומו ובודאי יבא הכל על מקומו השי"ת ירחם עלינו שנזכה לבא לשם למקום ההוא לשפוך את מר לבנו אז בודאי הכל יהי' טוב) 
אבקש ממך עוד הפעם שתיכף ומיד שתקבל את מכתבי תמלא בקשתי בלי שום איחור כי מחכה אני על זאת ותוכל לשלוח לי במכתב רעציפסט (רשום) ואם תעשה את זאת אזי אני מהנה לך במכתבים טובים. 
ממני המצפה לשמוע בש"ט ישו"נ והי"ת יתן לך פרנסה בהרחבה גדולה. 
יצחק מנחם ראזנברג 
ניט גזארגט נאר פרייליך עס ועט אודאי אלץ מתוקן וערין לטובה אמן. האפ אין האפ אין וידער האפ פרייליך. (אל דאגה רק בשמחה בודאי הכל יתוקן לטובה אמן, עלוז ועלוז ושוב עלוז בשמחה) 
גם אני דושה"ט באה"ר ומאחל לך כט"ס ממני ידידך שמואל הורוויץ המבקשך על החתונה שתהי' בשטו"מ בס"ט ומז"ט בשבת שירה.

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — my beloved, my dear — like my soul and my heart — the revered Chassid — cleaving and attached to Na Nach Nachma Nachman MayUman[הדבוק וצמוד בהננמ"ח = הדבוק וצמוד בהננ"מח — "who cleaves and is attached to Na Nach Nachma Nachman MayUman." An intensified variant of the formula from Letter 77 (הצמודים לננמ"ח): here both דבוק (davuk — cleaving) and צמוד (tzamud — attached/bound) are used together, expressing a doubled intensity of connection to the Rebbe through the Na Nach formula.] — doer of charity and lovingkindness — prolific in deeds — and so on and so on — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi Yosef[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine, may G-d protect him — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love as is fitting. I have indeed received his precious letter — and many thanks to his honor for all this. And may the merit of the great commandments stand for you — for abundant good that is stored up — and for all your wishes for good — and all the blessings of the Torah. So may it be His will. Amen. May Hashem send me a complete recovery quickly — together with all the sick of Israel — for I suffer greatly from all sides — from my many illnesses and pains. May Hashem have mercy. It is very difficult for me to write. But it is impossible to be dismissed without anything.

Segment 2
EN:
The Omer Days: Purifying from the Filth of Egypt; Barley = Animal; Yearning for Shavuos = Becoming Human; Lag BaOmer / Rabbi Shimon; LM §29 on Parshas Kedoshim; Shavuos: Stay Awake; The Mikveh; LM §56; Dairy Food; The Day of "It Shall Be Known to Hashem" Behold — now the holy days of the Omer count — and our master the Rebbe זצ"ל warns to recite Psalms in order to merit teshuvah. And the matter of the count is in order to purify from the filth of Egypt — and each person from his filth and his lusts — to prepare oneself to receive the Torah. And to endure humiliations and "the shedding of blood" [שפ"ד — שפיכות דם — "the shedding of blood." In the Kabbalistic tradition, to endure humiliation is compared to "the shedding of blood" — a form of atonement that cleanses the soul as blood-sacrifice once cleansed. שפ"ד = shin(300) + peh(80) + dalet(4) = an abbreviation for שפיכות דמים — but used here in the spiritual sense: enduring the humiliation of knowing one is still like an animal.] — to be ashamed before Hashem — for we are still in the aspect of an animal — the barley of the Omer — animal food[עומר שעורים — מאכל בהמה = עומר שעורים — מאכל בהמה — "the barley of the Omer — animal food." The Omer offering brought on the second day of Pesach was barley (Leviticus 23:10) — barley being the food of animals, not of humans. Applied spiritually: during the forty-nine Omer days, we acknowledge that we are still in the "barley" stage — not yet fully human, not yet having received the Torah that makes us fully human on Shavuos.]. And we yearn and long for the receiving of the Torah on Shavuos — when we will be in the aspect of a human being. And therefore the Haftarah of Shavuos is the vision of Ezekiel: "a human being sitting on the throne" [Ezekiel 1:26 — "And above the expanse that was over their heads — as the appearance of a sapphire stone — the likeness of a throne — and upon the likeness of the throne was the likeness of the appearance of a human being upon it from above." The Haftarah of the first day of Shavuos — the Chariot (Merkavah) vision of Ezekiel — culminating in the image of the divine human being upon the throne. This is what Israel is ascending to during the Omer: the level of "a human being on the throne."] — for through the shame one endures during the Omer days — that one has not yet been purified to be called a human being — and one has no mouth to speak — like an animal that has no speech — and one yearns and longs for the receiving of the Torah — through this one is included in "the human being sitting on the throne" — on holy and awesome Shavuos. And now the holiness of Lag BaOmer is approaching — the holiness of the divine Tanna — Rabbi Shimon bar Yochai — may his merit protect us — the true Tzaddik — who can exempt the entire world. And in this portion — Kedoshim — it is brought in the holy Zohar: that the Tzaddikim who came to this portion rejoiced greatly — for they held this portion very precious — as it is included within it the entire Torah — and was said in public assembly — and so on [see Rashi]. And see in Likutay Moharan Torah 29 — on the holiness of the Tzaddik — on the day of Rabbi Shimon — "he opened his mouth": the rectification of speech through praising the Tzaddikim — and the Tikkun HaKelali of the holiness of the covenant — and the rectification of commerce and money — charity — the Tikkun HaKelali — and the rectification of the garments — [for all the commandments and transgressions are recorded in the garments — and charity is equivalent to all the commandments] — "you shall not practice divination or sorcery" — see there — the evil times under the sun — and charity is the aspect of the sun — and changes all the evil times to good — and so on. And the general principle: the essential is the cleaving and connection to the Tzaddik — and the praise of the Tzaddikim — to speak much of the praise of the Tzaddikim and the praise of Hashem the Tzaddik of the world — and through this the mind is elevated — and one merits the comprehensive rectification in all its aspects — and merits the aspect of "the righteous man rules in the fear of G-d" — and automatically "he is also given the fear of G-d" — and so on. And one must prepare oneself for the holiness of holy and awesome Shavuos — when the known lust is broken through receiving the festival properly in joy and love — and so on. And also to connect to the Tzaddik — for through this one merits to break the lust — "wonderful was your love to me — more than the love of women" — and one also merits holy humility and holy shame — for the nature of the small is to be nullified before the great. And also to draw oneself to the study of Torah — which is equivalent to all the commandments — specifically through the mouth — and to draw the vitality from the Living of Lives — as brought in Torah 56. [תורה נ"ו — לק"מ — "Torah 56 in Likutay Moharan." The teaching that Torah study must be specifically aloud — through the mouth — and that through this oral study one draws down life from the "Living of Lives" (Chay HaChayim). See the full explanation in Letter 64.] And for the illumination of the holy will — to be nullified to the will that is within the wills — the burial of Moses — see Torah 4 of Part 2. [תו' ד' ח"ב — "Torah 4 of Part 2." LM Tannina §4 — the teaching on the "burial of Moses" and the divine will that transcends all particular wills. To be nullified to "the will that is within the wills" is to reach the level of absolute divine self-nullification — the level Moses attained at his death.] And the essential: to be awake the entire night — and all the spiritual direction of the person for the entire year is according to this night — as brought in the writings of the Arizal. And to be joyous — and to dance — and to recite as much as one can — and the mikveh at the dawn watch — from the fiftieth gate of holiness — and the song of longing — Akdamus — and the Musaf prayer — and longing for the Temple and Jerusalem and the Holy Land. And eating dairy foods — and afterward meat. And to rejoice greatly in this holy festival with all one's capacity — for it is the day of "it shall be known to Hashem" — above time. And "if not for this day — how many Josephs are in the marketplace." ["אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא" — "If not for this day — how many Josephs would be in the marketplace." A Talmudic saying (Yoma 35b context / Sanhedrin 19b area) — applied here to Shavuos: "if not for the Torah received on this day — how many 'Josephs' (i.e., how many men of spiritual beauty who nonetheless succumbed to temptation) would there be wandering the marketplace?" The Torah received on Shavuos is the only protection against the specific spiritual challenge that Yosef HaTzaddik (Joseph the Righteous) personifies.] May Hashem grant us merit for all the holinesses in their entirety. So may it be His will. Amen.

Segment 3
EN:
And also what is written in Likutay Moharan: "Prayers were established to correspond to the daily offerings" [תפלות כנגד תמידין תקנום — Talmud Bavli, Brachos 26b] — and the meaning is: what the Sages said — "whoever hosts a Torah scholar in his home is as though he offered the daily offerings" [Talmud Bavli, Brachos 10b] — is this: the one who hosts a Torah scholar — who corresponds to the daily offerings — and anyone who hosts him in his home can thereby know the clarification of prayer [a mystical interpretation connecting Torah scholarship, the daily offerings, and the illumination of prayer into a single concept drawn from the Likutay Moharan]. And this is: "prayers were established to correspond to the daily offerings." And also what the Sages say in the Talmud: "Whoever loves Torah scholars will have sons who are Torah scholars; whoever honors Torah scholars will have sons-in-law who are Torah scholars" [Talmud Bavli, Shabbos 23b]. And one must also remember well what Rabbainu taught us, of blessed memory — that every single thing that happens to a person — one must know that it contains Divine Providence, and presumably everything is for good.

Segment 4
EN:
The Essential of Divine Service in Brief: Guard the Mind; Torah; Prayer; Charity; Joy in Commandments — LM §24; LH Hodaah §6 The essential: to guard the thought in the mind from evil thoughts — and all the more so from sinful musings — not to "leaven the mind," G-d forbid. This is the essential — "turn from evil." For everything is clarified through thought — and only to think good thoughts: in Torah and the service of Hashem. And also to study much Torah — the Shulchan Aruch — and the holy books of the true Tzaddik — and also Talmud and the halachic decisors. And to recite Psalms — and to engage in hisbodidus at least a little every day — and to request from Hashem that He draw us close to Him. And also to do charity and commandments and good deeds — according to what one can — for nothing remains of the person except what one "grabs" — food [this is Torah] — and drink [this is prayer and Psalms] — and garments [this is charity[אין אדם לוקח — רק אכילה שתי' ולבושים = The threefold "grab" — a beloved Breslov teaching: of all one accumulates in this world, only three things truly remain: (1) Food = Torah study — nourishment of the soul. (2) Drink = prayer and Psalms — the soul's thirst quenched. (3) Garments = charity, lovingkindness, commandments — the soul's covering and protection. Everything else — money, possessions, honor — is taken from you. Only what you "grabbed" in Torah, prayer, and mitzvos remains forever.] and lovingkindness and good deeds and commandments]. And the essential: to be joyous — for the joy of the commandment surpasses everything — and there is nothing greater than this[שמחת המצוה עולה על הכל = שמחת המצוה עולה על הכל — "the joy of the commandment surpasses everything." A central teaching of the Rebbe — appearing in LM §24 and elaborated throughout the collection. The joy experienced in performing a commandment is itself the highest spiritual achievement — surpassing even the commandment itself in significance.]. And one goes out of exile — and brings the Shechinah out of exile — and merits blessings and the blessing of the intellect — and to be included in the Infinite literally — [see Torah 24 from Likutay Moharan — and the Laws of Hodaah Law 6 — see there well well — for it is our life and the length of our days].

Segment 5
EN:
For the counsel of the baal davar is only to bring a person to sadness and depression [עצבות]. And afterward — what happens, happens. But Rabbainu, of blessed memory, taught us that one must strengthen oneself and know that ultimately it will be good. For according to my sins and transgressions — everything that G‑d, blessed be He, does with me is also beyond the strict measure of justice. When I estimate for myself the greatness of my iniquities — I fall into very great sadness. But this is my consolation in my affliction: that I know of such a great Tzadik who can certainly save — only one must yearn and long to come to him [to Uman, to Rabbainu's grave]. And this is what Rabbainu, of blessed memory, said: [Yiddish:] "I have drawn you out from the teeth of the samech-mem [ס"מ — the Samech-Mem, or Samael: the angelic force of evil and accusation]. And if one were to slaughter your evil inclination — the channels would be full of blood. But at least — since we know of such a Rebbe, everything can be rectified, and everything can come right. And it will certainly all come right. May G‑d, blessed be He, have compassion — that we merit to come there, to pour out the bitterness of our heart — then it will certainly all be good." [Hebrew parenthetical:] (I drew you out from the teeth of the Samech-Mem. If one were to slaughter your evil inclination — the channels would be full of blood. But at least — since we know of such a Rebbe — everything can be rectified, and everything can come to its place. And it will certainly all come to its place. May G‑d, blessed be He, have compassion — that we merit to come there, to the place, to pour out the bitterness of our heart — then it will certainly all be good.)

Segment 6
EN:
I ask of you once more: immediately upon receiving my letter — fulfil my request without any delay whatsoever. For I am waiting on this. And you can send it to me in a registered letter [רעציפסט — from German Rezepisse: registered mail, with confirmation of delivery]. And if you do this — then I will reward you with good letters. From me — who awaits to hear from you good tidings, salvations, and consolations. And may G‑d, blessed be He, give you livelihood in great abundance.



# Letter 22 כ"ב
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/79/

Letter 22 כ"ב
מכתב 79
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/79

Segment 1
HE:
כ"ב
ב"ה ליל ג' מטות פעה"ק ירוש' ת"ו [כ' תמוז תרפ"ד] 
החיוה"ש ובין המצרים יהפך מצרה לרוחה למע"כ יד"נ ואהובי יקירי נפשי קשורה בנפשו באמת אוהב אותו אהבה שאינה תלויה בדבר שאינו בטל שותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר שליט"א 
את מכתבו הטוב קבלנו ומאד שמחנו לשמוע משלומך וגם שמחתי מאד שנתעוררת לכתוב מכתבים לר"א ולנו וב"ה שהקשר נתאחד ביחדיו כמקדם שמקודם...... 
ושמחתי שנתת לב לדעת וכו'. 
מה שידידי יקירי שאלת מה המעשה שלי לא עת דבר דברים ע"פ השדה אך בקיצור אכתוב לך תדע אחי יקירי שתיכף בבואי ממירון התחילו המניעות ביתר שאת ויתר עז וגם ר"א לא הי' אתי והכלל גרא כ"כ עד שהוכרחתי לצאת מאתו והייתי יחד עם ר"א ורי"מ וי"ע בבימ"ד במשרים תיכף אחר ביאתי וגברו המעוררים והמקטרגים כ"כ כ"כ עד שיצאתי גם משם והייתי כמה ימים כך בלי מקום ועכשיו הנני לבדי בבימ"ד בעיר וב"ה שלא נפלתי ח"ו מרבינו הקוה"נ אך הנני מתחזק יחד עם ר' אלטר וכו' ומתראה אתו ועובד בעבודת ה' ויותר טוב לי בעבודת ה' מקודם והיינו כלנו בסכנה ועדיין. 
ואל תדאג כלל וכלל כי רבינו הק' אמר האני לא גמרתי גמרתי ואגמור. וגם מצאתי עכשיו בזה הזמן בלקוטי הלכות יו"ד הלכות עכו"ם הלכה ד' אות כו' כז'. וע"כ כשרואה האדם שהמניעות מתפשטים ומתגברים כנגדו מאד מאד למונעו מדרך האמת ובפרט ע"י רבוי החולקים והמתנגדים גדולים וקטנים וכו' צריך לידע שהכל נמשך מחמת פגם הברית שע"ז נאמר כל באיה לא ישובון וכו' ע"כ רוצים למונעו מדרך החיים בכמה דברי פתויים והסתות ודברי חלקלקות בלי שעור וכשרואים המסיתים והמונעים שאינם יכולים לפעול לדחותו מהאמת ע"י דבריהם הם עומדים כנגדו למונעו בזרוע ביד רמה כמצוי עכשיו בע"ה ואז אין תקנה לזה כ"א מס"נ ממש שצריך ליישב דעתו הלא אני יודע האמת לאמתו שכונתי לשמים באמת ואם מעשי וכו' הלא הם אינם חולקים על מעשי הרעים כ"א על מעט מעשי הטובים על שאני חותר ומתייגע להתפלל בכונה ולקרב עצמי לאנשי אמת המוליכים אותי בדרך אמת אשר דרכו בו אבותינו מעולם ועומדים כנגדי לבלעיני חינם יותר מרוצחי נפשות כי המחטיא קשה מההורגו ע"כ אני מחויב למסור נפשי כי הלא אני יהודי וכו' ע"כ גם אנכי מרוצה למסור נפשי וגופי ופרנסתי בשביל האמת בשביל קדושת שמו ית' ויעבור עלי מה וכו' נמצא שזה עיקר תשובתי ותקוני וכו' עכ"ל ע"ש ותמצא נחת לנפשיך. 
וגם רבינו הק' אמר דער בע"ד לופט פאר אוס איין איך לוף נאך פאר אויס דער בע"ד דרייט צי אין דרייט צי אין איך דריי אוף אין דריי אוף אין דריי אוף ומורנ"ת הק' אמר שאפי' מען זאל זיין דער גרסטר בעל עבירה רח"ל אביא מען ועט זיין מקושר צי דיים רבין ועט מען אודאי האבין אתיקון 
ורבינו הק' אמר דיפיט אוף מייני כוחות. גיט מיר ואפני מיט ליים אין איך ועל מאכין בנינים נפלאים ע"כ ואס האט מען צי זארגין רבינו הק' אמר ברוט עם אוגרקיס מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם ברוט מיט אוגרקיס ועט קיינמאל ניט פיילין. ע"כ די עצה איז נאר אסאך ביינקין אין בייטין אין האפין נתקרב וערין באמת צי דיים צדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' אין סוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר. 
(הבע"ד רץ ומקדים ואני רץ ומקדים לפניו הבע"ד סוגר וסוגר ואני פותח ופותח ופותח [הבע"ד קושר וקושר ואני מתיר ומתיר ומתיר] ומוהרנ"ת הקדוש אמר שאפי' הבעל עבירה ההכי גדול רק שיהי' מקושר לרבינו בודאי יהי' לו תיקון. 
ורבינו הקדוש אמר סמכו על כוחותי הביאו לי אבנים וסיד ואני אעשה בנינים נפלאים ע"כ מה יש לדאוג רבינו הק' אמר לחם עם מלפפון הוא מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם לחם ומלפפון תמיד לא יחסר ע"כ העצה היא רק לכסוף הרבה ולבקש ולקוות להתקרב באמת לצדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' וסוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר). 
הם נעשו מתנגדים גדולים ורוצים שבועות בס"ת וחרמים על כל עסק רבינו שאפטור א"ע מכל וכל ח"ו כל ימי חיי ולא רוצים לא גט ולא שלום רק איך זאל זיי נאך גיבין (רק שאכנע להם) וב"ה בצר הרחבת לי ואל תדאג אחי יקירי כי בלא דעת רבינו הק' בוודאי אבחר מות וכו' וכו' וכו' מחיים והנני מוכן ומזומן למסור נפשי וגופי וכבודי והכל בשביל דעת רבינו ובשום אופן לא אפרד מראב"צ שהבע"ד מתגבר ע"ז יותר מהכל. 
אני לומד עכשיו התורה י"ז ח"א ויהי' הם מריקים שקיהם מביא שם רבינו ז"ל אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן וכו' עיי"ש ע"כ אחי יקירי נחזק א"ע ואני מבקש לך שתכתוב לי דברי התחזקות מרבינו הק'. ואפשר אתה יכול לשלוח לי מעט מעט את הפונט וחצי כי אני מוכרח מאד לזה כידוע 
ידידנו עוז הר' אב"צ נ"י דורש בשלומך הטוב וקשה לו לכתוב לך וגם ידי"נ כמר יעקוב נ"י דורש שלומך הטוב וכלנו מאחלים ומצפים שנתקבץ ונתקשר יחד לעבודהי"ת באמת בתמימות ופשיטות ע"ד רבינו הק' ולהיות מקושר ביחד באמת לרבינו הק' אכי"ר 
ממני ידידך עוז מצפה לישועת ה' שמואל ברסלבר המכתב תיכף לקרוע ולשרוף כו' נכשלנו הכל ע"י המכתב...

EN:
Life, peace, and in the Three Weeks [בין המצרים — Between the Straits] — may distress be transformed to expansiveness — to the honored self of my dear friend, the beloved of my soul, my precious one — his soul is truly bound to mine — whom I love with a love not contingent on anything, that is not nullified — who drinks living waters from the purifying river, from all stains — Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — our Master R' Yisrael Dov the Breslover, may he live and be strong.



# Pesach Blessings for the Family
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/8/

Pesach Blessings for the Family
מכתב 8
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/8

Segment 1
HE:
ב"ה יום ה' פרשת בראשית שנת תרפ"ג פה צפת ת"ו.

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my beloved, my friend like my very own soul and heart, who yearns and longs for the service of Hashem in truth — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him. After inquiring after his precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
החיוה"ש וכט"ס וכל משאלות לבו לטובה לכבוד ידיד נפשי ורוחי ונשמתי אהוב וחביב וחמיד ורגיג עלי מאוד המזכה הרבים אוהב הבריות ומקרבן לתורה כש"ת כמהר"ר אלטר בן ציון נ"י.

EN:
Practical Matters His letter I have indeed received — from [the Torah-reading portion of] Chayei Sarah. And I have also fulfilled your request to perform a pidyon [Pidyon — פדיון — literally "redemption." In Breslov and Chassidic practice a pidyon (pidyon nefesh — "redemption of the soul") is a spiritual intervention performed by a holy person on behalf of another — typically involving a donation accompanied by prayer and spiritual work. Here the author performs a daily pidyon on behalf of the recipient's wife, who is experiencing difficulty with pregnancy.] on behalf of your wife, may she live. [תחי' = תחיה — "may she live." The standard blessing appended to the name of a living woman in traditional correspondence and speech — the feminine equivalent of נ"י (may his light shine) used for men. A wish that she should continue to live and flourish.] And every single day I perform a pidyon for her and request on her behalf in all the prayers. And may it be the will [of Hashem] that she should have a complete healing and recovery, and give birth at her time to lasting offspring. [זרע של קיימא — "lasting offspring / enduring offspring" — a Talmudic phrase (Yevamos 64a) for children who survive and thrive — implying the recipient's wife had previously experienced pregnancy loss, and the prayer is specifically for children who will live and endure.] So may it be His will. Amen.

Segment 3
HE:
ראשית אודיע לכבודו משלומנו הודות לשי"ת כי טוב שנית פלא ג' מאד מאד לי על כבודו איך לא רוצה לידע ממני הלא המתחיל במצוה אומרים לו גמור אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה. מה חטאתי לפני כבודו שאין לי זכי' לידע משלומו הטוב מיום שנסע ממני הלא כבודו הבטיח להשתדל בענין נסיעתי לירושלים ועל מכתבים לא כ"ש אוף דעם האב איך מיך ניט גירעכט אזו ברוגז צי זיין (על זה לא התכוננתי שתהיו כ"כ ברוגז) אחר שכתבתי לכבודו מכתב ולא קבלתי עליו תשובה כל הזקנים הם מעט בכעס על כבודו הלא המה ר' נתן ר' שלמה ר' אבנר שלא יודעים כלום מכם אבל אני אינני ברוגז על כבודו אך אני בכל יום אני מצפה בכליון עינים על מכתב וכו' אני הולך לר' נתן ולר' שלמה לשאל על מכתב.

EN:
His honor should look in Sefer HaMidos of our master the Rebbe זצ"ל, the letter Mem — under the entry "Mipelas" [מפלת — "Mipelas" — "miscarriage / pregnancy loss." A specific entry in Rabbi Nachman's Sefer HaMidos dealing with this topic, organized alphabetically by subject.] — it is written there that it is good for her to carry a magnet upon herself, and also that she should not walk wearing gold ornaments — see there for further matters on this. And there is also a prayer in Likutay Tefilos, Part 2, Prayer 19 — to request on behalf of a woman that she should not miscarry. [Likutay Tefilos — לקוטי תפלות — "Collected Prayers" — compiled by Rabbi Nossan of Breslov, based on the teachings of Rabbi Nachman. Part 2, Prayer 19 addresses this specific need.] And there is a segulah [Segulah — סגולה — a spiritually propitious practice believed to be especially effective for a particular spiritual or physical need, transmitted from holy authorities] from the Arizal — that the husband should recite every night before sleep Psalm 20 [קפיטל כ' — kapitel 20 — the Yiddish word kapitel (from German Kapitel = chapter) refers to a chapter of Psalms. Psalm 20 — "May Hashem answer you in the day of distress…" — is used in Jewish tradition as a protective prayer, particularly for those facing danger or difficulty.] — "May Hashem answer you [in the day of distress]…"

Segment 4
HE:
אך דבר אני מבקש מכבודו שיחוס עלי האטץ אוף מיר רחמנות ואס ועט זיין פין מיר דער תכלית דא אין צפת איך האב ניט אפי' אוארט צי שמוסין אין לערנין אין די מניעות המוח גדול מאוד (רחמו עלי מה יהי' התכלית ממני, כאן בצפת אין לי עם מי לדבר אף מילה בלימוד ומניעות המוח גדולים מאד ) חוסו עלי ובקשו רחמים עלי מלפני השי"ת שירחם עלי כמו שהוא יודע איזה רחמים גדולים אני צריך

EN:
And likewise I received the letter from [the Torah-reading portion of] Vayeitzei together with the money — 92 dollars by cheque — for the tefillin of our dear friend R' Moshe Aharon Ohrbach, may his light shine. And behold — the Torah portions have already been completed, and I have already received them at my home — the portions for Rabbeinu Tam tefillin. And the housings will be completed in another three weeks — and with G-d's help we will then be able to send them to you.

Segment 5
HE:
אני מבקש מכבודו שידבר בגין כסף ישיבה כמו שהבטיח לי בעוד שהי' פה וכמו שכתבי לו במכתב הראשון ויתרצני לפני ר' זרח אפשטיין וידבר אתו בגין ישיבה ואפשר יתנו לי שם כסף ותקציב של אבי שאוכל להיות שם וארין דא וער איך פאר פאלין (מפני שפה אני הולך לאיבוד ) ויכתוב לי כבודו בפרוטרוט אם דיבר איתו ומה השיב לו הכל בפרוטרוט. ויכתוב לי כבודו המצב שם ברחניות וגשמיות אם יש דירות. ויאמר לר' זרח שאני חבר הבחור שלמה ואיה"ש בל"נ כשאבא אלמד ביחד אתו כל היום ולמעה"ש להשיב לי תשובה ברורה ונכונה מיד ובבקשה לבקש בעדי בפרט בי"א חשון יאצ"ט של אמנו רחל לבקש שם בעדי

EN:
A Chanukah Teaching — The Mind as the Holy Temple [Written on the first day of Chanukah, the author weaves together tefillin, Chanukah, Yom Kippur, and the mind of the Jewish person into a single profound teaching, drawing on Likutay Moharan Part II, Torah 7.] May Hashem help that we should merit the radiance and light of the minds [Hitnoztzus v'or hamochin — התנוצצות ואור המוחין — "the radiant sparkling and light of the minds." Mochin (מוחין) — literally "brains / minds" — is a Kabbalistic term for the higher levels of consciousness and divine awareness the soul can attain. Hitnoztzus — the sparkling, glittering radiance of divine light — is a specific term from the Zohar for the quality of this illumination as it enters the mind.] — which are the essential [power] of the tefillin — and the essential holiness of Chanukah: the Inauguration of the Temple. [Chanukas HaBayis — חנוכת הביהמ"ק — "the Inauguration / Dedication of the Temple." The word Chanukah means inauguration or dedication. The author now develops the inner meaning: the Temple is not only a physical building — it is the mind of the Jewish person in holiness.] For every mind of a Jewish person that is in holiness is in the aspect of the Holy Temple. [בחי' — bechinas — "in the aspect of / partaking of the nature of / in the dimension of." A crucial Kabbalistic term: bechinas does not mean "is identical to" but "partakes of / has the quality of / is in the category of." The mind of the Jew partakes of and mirrors the holiness of the Temple — and when it is pure it embodies that holiness in miniature.] And if, G-d forbid, one brings into the mind evil thoughts and evil imaginings — this is in the aspect of the destruction of the Temple, G-d forbid. [Churban Beis HaMikdash — חורבן בית המקדש — the Destruction of the Temple. Every time a Jew allows evil thoughts to dwell in his mind, he is in a mystical sense enacting the destruction of the Temple within himself. The converse: purifying the mind is rebuilding and rededicating the Temple.] For there is no distress like the distress of the soul. And the soul of a Jew is exceedingly delicate and spiritual. And it is hard for it to bear the yoke of even a single sin [עול עון — "the yoke of sin." The word עול (yoke) is deliberately chosen: sin is a physical weight, a burden laid on the back of the soul — like a yoke on an ox. Even a single sin, borne even for a single day, constitutes a genuine and crushing weight on the delicate Jewish soul.] — even for a single day. And the essential compassion for the soul of a Jew is: to spare it, and to pity it, and to have mercy upon it [לחוס ולחמול ולרחם — three distinct gradations of compassion: לחוס — to spare / to hold back from causing harm (the protective, preventive form of compassion); לחמול — to pity / to feel tender, gentle compassion; לרחם — to have deep, womb-like mercy (from rechem = womb — the most intimate and unconditional form of compassion). Together they describe the full range of loving care one must have for one's own soul.] — to bring it out from sins — by bringing into it knowledge and the radiant sparkling of the holy Torah, through which one is rescued and saved from sins. [ניצולין — "rescued / saved / delivered." From the root נצל — to save, rescue, deliver from actual danger. Not merely "avoided" but actively saved — like someone pulled from physical peril.] And this is the entire matter of Chanukah — the Inauguration of the Temple, as above.

Segment 6
HE:
הייתי במירון קודם ער"ח וגם ר' ישראל בער מאנש"ש בא מטברי' והיה אתי שם יום א'.

EN:
[Continues in Yiddish:] "That the mind shines in Jewishness. [דאס מוח שיינט אין יודשקייט — "the mind shines in Jewishness." The mind illuminated by Torah shines — radiates — within one's entire Jewish life, giving it light and vitality from within.] And this one merits through the holiness of Yom Kippur — through the atonement of sins." "'For whatever quality of Yom Kippur one has — such a Chanukah one has.' [ווארין וואס א יום כיפור מהעט, אזא חנוכה האט מען — "For whatever [quality of] Yom Kippur one diminishes into / atones for — such a Chanukah one has." The Yiddish me'et (מהעט) means "has diminished / has reduced / has atoned away" — the more one has truly atoned on Yom Kippur — diminished the power of sin over oneself — the greater the Chanukah illumination one merits. Yom Kippur atonement and Chanukah illumination stand in direct, measurable proportion.] That is: the Inauguration of the Temple as above — that the mind illuminates in Jewishness — and this one merits through the holiness of Yom Kippur — through the atonement of sins — for according to the Yom Kippur that one merits — such a Chanukah one merits." As brought in all of this in Torah 7 of Likutay [Moharan] Tannina — "For He who has compassion upon them will lead them" [Isaiah 49:10 — the opening verse of the Torah teaching being expounded] — see there at length.

Segment 7
HE:
בבקשה לכתוב לי אם כבודו מתגעגע למירון. ולכתוב לי משלומכם הטוב בפרוטרוט.

EN:
And this must be practiced every single day — Yom Kippur: to request forgiveness from Hashem for the sins; and to confess every day before Hashem for the sins and transgressions; and to feel distress over them; and to request compassion from Hashem that He should atone for them. And through this the mind is purified and becomes in the aspect of Chanukah.

Segment 8
HE:
ובפרט אחרון חביב לכתוב לי דברי עצות והתחזקות ושיחות. ר' שלמה דשה"ט באה"ר וכן ר' נתן וכן ר' אבנר. בבקשה לכתוב לי תשובה ברורה מיד על כל הנ"ל. לדרוש בשלום ידידנו ינקלי שי"נ ובשלום הבחור המתמיד חברי שלמה עטיק

EN:
Yiddish Conclusion of the Chanukah Teaching [The author concludes the teaching in Yiddish, then provides his own Hebrew translation immediately after in §9.] "That is: to serve Hashem with luminosity [אלעכטקייט — alekhtikayt — the same coinage seen in Letters 2 and 3: combining אלע (all / everything) with ליכטיקייט (luminosity / radiance) — the all-pervading divine light that fills everything. Serving Hashem with alekhtikayt means serving with radiant, all-illuminating aliveness — not mechanically or from habit but with the full light of a purified mind.] and with vitality and joy." "This one must pour out one's heart before Hashem every single day — and sometimes weep oneself out completely [אמאל זיך אוס וויינען — "sometimes to weep oneself out / to cry oneself out entirely." The Yiddish oysveyn zikh (אוס וויינען) means to cry oneself out to the very end — a total, cathartic weeping that continues until the heart is completely emptied through tears. The prefix אוס- (out / through / to completion) signals that this is not ordinary crying but the full discharge of grief or longing through tears — until nothing remains in the heart but emptiness and peace. This practice of total self-emptying through tears before G-d is deeply embedded in Breslov spirituality.] — and thereafter [דער נאך — dernokh — "and thereafter / and afterward / and then." After the heart has been poured out and the tears have been wept — only then does one turn to the formal service: study, prayer, and commandments. The sequence is precise: inner outpouring first, formal service second.] perform the service of Hashem: study and pray — and [perform] commandments with vitality and joy. So may it be His will. Amen."

Segment 9
HE:
יכתוב לי ד"ש ויודעני מצבו בלימוד ויראת שמים ואיזה ענין לומד עכשיו ואני מצפה בעזה"י להיות בקרוב בירוש' עה"ק ולהתמיד איתו עה"ת ועל העבודה יומם ולילה אכי"ר ממני ידידכם באה"ר

EN:
Author's Own Hebrew Translation of the Yiddish Chanukah Passage (§§6–8) That is: to serve Hashem with light and vitality and joy — which requires pouring out one's heart before Hashem every single day (and sometimes through weeping) — and afterward to engage in the service of Hashem: to study and to pray — and [to perform] commandments with vitality and joy. So may it be His will. Amen.

Segment 10
HE:
אהבה שאינה תלוי' בדבר שמואל הורוויץ

EN:
Yiddish — Continuing the Answer to the First Difficulty [The author's own Hebrew translation of this passage follows immediately after in §11.] "Now let us write a little about your question — why one draws close to the Rebbe who has already [passed], after his histalkus — and not to a living Rebbe, and so on. The truth is: that Hashem does not unify His Name upon a living person [אז השי"ת איז ניט מיחד זיין נאמען אוף קיין לייבידיגען מענטש — "that Hashem does not unify / unite His Name upon any living person." The Kabbalistic concept of yichud hashem — the unification of G-d's Name — refers to the complete resting of divine presence and spiritual power upon a person. The claim is: G-d does not fully rest His Name and presence upon any living person — only upon the departed holy ones whose souls have been fully purified and who have ascended beyond the limitations of the physical body.] — as it stands:" "Behold, He does not believe in His holy ones…" [Job 15:15 — "Behold, He does not trust even in His holy ones, and the heavens are not pure in His eyes." Applied here: G-d does not fully place His trust and Name even in living holy people — only in the departed Tzaddikim who have been fully purified does His Name rest completely.]

Segment 11
HE:
נתעכב עד יום ג' לך לך [ט' מר חשוון תרפ"ג]

EN:
Author's Own Hebrew Translation of §10, Continuing with Additional Proofs Now we will write a little about what you asked — why one draws close to a Rebbe who has already departed after his histalkus, and not to a Rebbe who is alive in his full life. [בחיים חיותו — "in the fullness of his living / alive in his full vitality." Not merely "alive" but alive in the fullness of his vitality — the doubling of the root חיים/חיותו emphasizes the contrast: the fully living Rebbe with all his physical presence vs. the departed Rebbe who has transcended physical limitations.] The truth is that Hashem does not unify His Name upon a living person — as it is written: "Behold, He does not believe in His holy ones." And also it is written: "As for the holy ones who are in the earth — and the mighty — all my delight is in them" [Psalms 16:3] — specifically [those in the earth / the departed]. [דייקא — "specifically / precisely / and this is the very point." The author adds this Breslov marker of emphasis: the verse says בארץ — "in the earth" — which is read as "in the ground / in the grave." And G-d's all-encompassing delight rests specifically and precisely upon them — those who are in the earth, the departed holy ones. The word דייקא signals: this is not incidental wording but the essential point of the verse.] And it is written in the Talmud: "The Tzaddikim are greater in their death than in their lifetime." [Chullin 7b — the power of the Tzaddik increases after death, not diminishes, because the soul freed from the body operates at a higher level of spiritual power.] And also Moses our Teacher said: "When I go out of the city I will spread out my hands [to G-d]." [Exodus 9:29 — said by Moses to Pharaoh during the plague of hail] Our master the Rebbe זצ"ל interpreted this verse as referring to himself [אמר זאת רבינו ז"ל — "our master the Rebbe said this" — i.e., he applied the verse homiletically to his own situation. Just as Moses said "when I go out of the city I will spread out my hands" — meaning: when I leave the confines of this physical place, I will be able to intercede fully — so too the Rebbe said: when I "go out" of this world through my histalkus — when I leave the limitations of the physical body — then I will spread out my hands in intercession, and then I will complete what must be completed with the rectification of souls.] — meaning: after his histalkus he will then request mercy, and then he will complete what must be completed regarding the rectification of souls. And so our master the Rebbe זצ"ל said this about himself — that even though he did not complete in his lifetime the rectification of souls in completeness — after his histalkus specifically, he will complete it in the utmost completeness. [One of the most remarkable declarations of Rabbi Nachman of Breslov: he explicitly promises that his work of rectifying souls — which could not be fully accomplished while limited by a physical body — will be completed specifically after his passing, when his soul operates without those limitations. A direct personal promise about his own post-mortem spiritual activity. Amen.] Amen.

Segment 12
HE:
פלא גדול לי מאד מאד בלי שעור עליך ידידי כנפשי שעדיין לא קבלתי מכבודו שום ידיעה.

EN:
Continuation from the Previous Letter And behold — [continuing the answer to the difficulty from the previous letter] — we said that the greatness of the soul of Moses our Teacher, may he rest in peace, surpasses all the great and awesome Tzaddikim — even such as Jacob our father, may he rest in peace, the choicest of the Patriarchs, [בחיר שבאבות — "the choicest / most select of the Patriarchs." A traditional honorific title for Jacob: the word bechir means chosen, selected, the finest — implying he was considered the greatest and most spiritually complete of the three Patriarchs (Abraham, Isaac, Jacob). Despite this supreme status, even Jacob could not achieve the ultimate rectification of his sons without Moses.] who could not rectify his sons — such as Reuven, Shimon, Levi, and Yehudah — for he left this to Moses our Teacher, may he rest in peace, that he should rectify them. As brought in the Talmud and Midrash regarding Yehudah — that his bones were rolling [in his coffin]. And in the holy Zohar regarding Reuven, Shimon, and Levi — see the Zohar, Parshas [Vayechi]…

Segment 13
HE:
ידע כבודו שמניעת המוח גדול מאד בלי שעור

EN:
Afterward we see the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who was in his generation the essential soul of Moses and the Tzaddik of the generation. And in particular — even greater than Moses himself in certain dimensions. [ובפרט יותר גדולה מאצל משה בעצמו — "and in particular — greater even than Moses himself." A bold statement, explained immediately: not that R' Shimon's essential soul-level was higher than Moses, but that in certain specific dimensions of spiritual achievement, the later manifestation of the soul of Moses surpassed the earlier one — because the soul grows and the world is prepared by each previous manifestation to receive more light.] For the light was revealed afterward to a greater degree — for the Tzaddik goes and grows ever greater and greater each time. [הצדיק הולך וגדול בכל פעם יותר ויותר — "the Tzaddik goes and grows greater each time, more and more." The progressive verb form (הולך — going, proceeding) signals ongoing continuous growth — the soul of Moses does not merely repeat itself but deepens and expands with each generation, revealing more light than the previous manifestation could.] To Rabbi Shimon bar Yochai, may he rest in peace, permission was given to reveal the hidden Torah — that was not given to any other Tzaddik or to any prophet. [Torah shebenistar — תורה שבנסתר — the esoteric / hidden Torah: the Zohar, the Tikkunim, the entire Kabbalistic tradition. This permission was exclusive to R' Shimon — no prophet, not even Isaiah or Ezekiel, received it.] And also: there was no divine decree [[גזירה] — the word "decree" appears in square brackets in the original — the author's editorial note indicating that this word was apparently accidentally omitted from the source text he is citing, and he supplies it to complete the sense. A גזירה (gezeirah) is a divine decree — a heavenly judgment that has been sealed. The claim: there was no sealed divine decree in all the world that R' Shimon did not annul.] in the world that he did not annul — and with his speech alone he accomplished everything — more than Moses our Teacher, may he rest in peace, who needed to be [on the mountain] forty days and forty nights. [Moses needed forty days and forty nights of total immersion to receive the Torah and effect atonement for Israel (after the Golden Calf — Exodus 34:28). R' Shimon could annul decrees with a single utterance — based on the statement of R' Meir about R' Shimon in the Zohar: what Moses required forty days to accomplish, R' Shimon accomplished with his speech alone. A testament to the ever-increasing power of the soul of Moses in its successive manifestations.] As explained in the Zohar — where R' Meir said this about R' Shimon — see there. And many, many more things about his greatness.

Segment 14
HE:
ע"כ יחוס ויחמול כבודו עלי ויודיעני דברים ברורים בגין נסיעתי לירושלים פה בצפת ת"ו וער איך פאר פאלין איך האב ניט מיט ויימין צי לערנין אין אוארט צי רעדין עס איז אגרוס רחמנות אויף מיר (אני הולך לאיבוד אין לי עם מי ללמוד ועם מי לדבר אף מילה ורחמנות גדולה עלי ).

EN:
[And with G-d's help — after Hashem helps us to print Torah teaching number one of Likutay Moharan which we wish to print — we will make efforts to print a book on the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai and Lag B'Omer; and likewise on our master the Rebbe regarding the greatness of the true Tzaddik — at length, from all the books: Torah, Prophets, Writings, and all the other books. May Hashem grant us merit for this.]

Segment 15
HE:
ויודיעני אם דיבר בגיני עם ר' זרח אפשטיין וכו' וידע כבודו שנסיעתי תלוי בזה, בית ופרנסה.

EN:
And likewise, here in the Land of Israel — on the 7th of Adar, the day of the passing [פטירת מרע"ה — petiras Moshe Rabbeinu — "the passing of Moses our Teacher." The 7th of Adar is the traditional date of Moses' death. The author uses פטירה (ordinary passing) for Moses — maintaining the distinction from Letter 7: פטירה for Moses, הסתלקות (mystical ascent) for R' Shimon and the Rebbe.] of Moses our Teacher, may he rest in peace — and [since people] are unable to come to his grave [Moses is buried in an unknown location in Moab (Deuteronomy 34:6) — hidden so that his grave would not become an object of worship. Therefore Jews cannot visit it.] — people come from all over the Land of Israel to the tomb of the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us, and perform the lighting and prayer and joy — as on Lag B'Omer itself. For Rabbi Shimon bar Yochai is the soul of Moses. [And also Moses himself is present at the place of R' Shimon — as brought in the Zohar and Tikkunim and Ra'aya Mehemna [Ra'aya Mehemna — רע"מ — "the Faithful Shepherd" — a section within the Zohar in which Moses himself (the Faithful Shepherd) appears and speaks with R' Shimon. The author cites this as evidence that Moses' own presence is found at R' Shimon's tomb — countless times in the Zoharic literature, Moses comes to R' Shimon.] countless times without number — that Moses our Teacher comes to R' Shimon זצ"ל.] And the awakening there is great and awesome.

Segment 16
HE:
אם יהי' לי אפי' בית מיוחד אמה על אמה וכסף בצמצום קבוע כו"כ לחדש בעצם היום הזה הנני נוסע לירושלים.

EN:
[For there is always great vitality and awesome holiness — the holiness of the Tzaddik, called the Holy of Holies [קדושת הצדיק שיקרו מקדשי קדשים — "the holiness of the Tzaddik that is called / designated the Holy of Holies." שיקרו = שנקרא / שקוראים — "that is called / that they call." This is a title or designation: the tomb of R' Shimon is called the Holy of Holies — the innermost chamber of the Temple, the most sacred space on earth — not as a literal equation but as a recognition of its supreme holiness. The word שיקרו (that it is called) marks this as a traditional designation, not a direct identification.] — at the holy tomb of the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us. And whoever has not tasted this cannot understand it. And all the more so at a time of awakening as above — with many people — such as the 7th of Adar, the hillula [Hillula — הלולא — the Aramaic word for the yahrzeit celebration of a holy person. A hillula is a day of joyous spiritual awakening and celebration — the anniversary of the day the holy person's soul ascended to its highest level. In Aramaic, it literally means "rejoicing."] of Moses our Teacher. And all the more so, and so much the more so — on Lag B'Omer itself — it is impossible to estimate or reckon at all in the mind, for whoever has not merited this.] And each person — according to his love for the Tzaddik, and his toil and his laboring exertion, [טרחתו ויגיעתו — "his toil and his laboring exertion." Two distinct words: טרחה — trouble taken, effort invested, bother willingly accepted; יגיעה — labor, physical and mental exertion, the hard work of striving. Together they describe the full investment of a person in their spiritual pursuit — both the willingness to go to trouble and the actual labor of doing so.] and the breaking of his obstacles — feels accordingly. [כל חד כפום דמשער בליבי' — Aramaic: "each one according to what he measures / estimates in his heart" — from the Zohar. The holiness is objectively present; one's capacity to feel and receive it is proportional to one's own inner preparation and love.] Fortunate is the eye that has seen this! And thank G-d — there were times that I felt vitality and holiness and divine G-dliness — [such] that if I merit in the future [to have] no less than this — it is more than worth it, and worth it, [כדאי וכדאי — "worth it and worth it." The double emphatic: not merely worth it but doubly, absolutely so. The author testifies that he has personally tasted the holiness of Miron — and if the World to Come offers no less, it is worth everything to strive for.] to rejoice in this.

Segment 17
HE:
ע"כ יראה כבודו ויודיע לי דברים ברורים ויפייסני על התרחקותי שיהא תחלת התקרבות ויתקן בעזיבת החטא מיעט ירבה בהתחזקות ושיחות ודבורים קדושים ועצות טובות לעבודת הי"ת.

EN:
In any case — it is clear as the noonday sun [ברור כשמש בצהרים — "clear as the sun at noon." A classical Hebrew idiom for something so self-evident it cannot be disputed — as unmistakable as the sun at its highest point.] that from the beginning of the world until Moses our Teacher — there was no Tzaddik like this who could rectify all souls and bring about the rectification of the world in completeness. And [no one] as compassionate as this — who would have compassion even on the lowest of souls [הנפשות הנמוכות ביותר — "the very lowest of souls / the most lowly and fallen of souls." This is the hallmark of both Moses and his successors: their compassion extends not only to elevated souls but specifically to the most degraded and hopeless — those whom no one else would reach down to help.] — as Moses our Teacher who opened for us the light of knowledge and gave us the Torah, and so on and so on. And likewise — from Moses our Teacher until Rabbi Shimon bar Yochai — there was no true Tzaddik like him who could rectify the world in complete fullness — and who could elevate the Divine Presence — the union of the Holy One blessed be He and His Divine Presence, face to face [Yichud Kudsha Brich Hu u'Shechintei panim b'panim — the supreme spiritual achievement: the complete, direct, face-to-face reunification of the masculine and feminine aspects of divinity (as it were) — G-d and His indwelling Presence — through R' Shimon's spiritual work. This is described as the highest possible accomplishment of any Tzaddik.] — as Rabbi Shimon bar Yochai — who did what he did and accomplished what he accomplished and rectified what he rectified.

Segment 18
HE:
אם חטאתי נגד כבודו אל יביט ע"ז ויפנה לבקשתי האט רחמנות או האט רחמנות או האט רחמנות (רחמו אוי רחמו אוי רחמו) והנני מצפה לשי"ת שבודאי יחוס עלי וישתדל בגיני בכל אשר לאל ידו כי סהדי במרומים שכונתי לשמים. ויעשה בקשתי ויודיעני דברים ברורים והנני חותם בברכה וצפית ישועה ממרומים ממני שמואל הורוויץ למעה"ש לחוס ולרחם עלי להשיב תיכף תשובה ולהודיעני מדוע לא כתב לי כבודו עד הנה כלל ולא השיב לי תשובה?

EN:
[And as the holy Zohar writes — in Aramaic: "You, R' Shimon — you are in the dust — and you guide the world — and so on." [אנת ר"ש בלי בעפרא ואנת מנהיג עלמא — Aramaic: "You, R' Shimon — you are in [= buried in] the dust — and you guide the world." אנת = you; ר"ש = R' Shimon; בלי = variant of בלא / in the; עפרא = dust (Aramaic); ואנת = and you; מנהיג = guide / lead; עלמא = the world (Aramaic). This is the Zoharic source for the saying quoted in Letter 7 from the Yiddish tradition: physically buried in the dust, yet spiritually guiding the living world. Burial in the dust does not end the Tzaddik's leadership — it transforms its mode.] Fortunate are we that we have merited to such holy and sacred Tzaddikim — for solely on account of this did Hashem create the world — for He saw that there would be Tzaddikim like these who could rectify the world in completeness.]

Segment 19
HE:
ד"ש נלבב מעומק הלב לכבוד חברי ידידי היקר החביב עלי מאד היי"ש כבוד יענקלי נ"י.

EN:
[And with G-d's help — we will print a book on the greatness of Moses our Teacher, and likewise on the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us, and likewise on the greatness of the Arizal, and the Ba'al Shem Tov זצ"ל — and our master the Rebbe זצ"ל together with his disciple Mohara"n Tatz [מוהרנ"ת ז"ל = מורינו הרב נתן — our teacher the Rabbi Nossan — i.e., Rabbi Nossan Sternhartz of Breslov (1780–1844), the chief disciple of Rabbi Nachman and the one who recorded, published, and transmitted all of the Rebbe's teachings. Without R' Nossan, none of Rabbi Nachman's Torah would have been preserved. The author refers to him with the honorific מוהרנ"ת — an abbreviation combining his title (מורינו הרב) with his name (נתן).] זצ"ל — and their other disciples — and other Tzaddikim, each one individually and in full detail [כל א' בפרוטרוט — "each one in full individual detail / itemized one by one." The Hebrew perotrut (from the root פרט — detail / individual item) means in granular, itemized detail — each Tzaddik receiving his own separate, thorough treatment.] — apart from the greatness of the true Tzaddik in general, which will be a separate book [בכלליות — "in general / in the general sense." The author envisions two kinds of books: one treating the specific greatness of each individual Tzaddik (each one in detail — Moses, R' Shimon, the Arizal, the Ba'al Shem Tov, the Rebbe, R' Nossan, etc.) and a separate book treating the concept of the true Tzaddik in general — the universal principles of what makes one of the unique singular souls of the generations, applying specifically to the chain described throughout these letters.] whose intention is specifically for the unique singular ones of the generations mentioned above.] May Hashem grant us merit to print it — and then we will know what we have merited: that we have Tzaddikim like these — and how to love them, and to cleave to them, and to bind ourselves to them, and to draw down their righteousness and their holiness and their merit upon us forever. [ולהמשיך צדקתם וקדושתם וזכותם עלינו לנצח — "to draw down their righteousness and their holiness and their merit upon us forever." ולהמשיך from המשכה — the Kabbalistic concept of drawing down divine energy from the upper worlds into this world. Through loving and cleaving to the Tzaddikim, one draws their accumulated righteousness, holiness, and merit down as a flow of blessing into one's own life and into the world.] So may it be His will. Amen.

Segment 20
HE:
תודיעני מדוע ידידי עוז כנפשי ר' אלטר ברוגז עלי ותודיעני משלומכם וממצבכם הכל באריכות ואם אתה מתגעגע אחר מירון ובפרט ר' אלטר אם מתגעגע ואיך מצבכם ברחניות. הכל באריכות תכתוב לי.

EN:
[And with G-d's help — in the coming letter we will speak of the Arizal and the Ba'al Shem Tov — and afterward of our master the Rebbe זצ"ל — and so on.] [The answer to the question about the departed Rebbe continues to unfold through the sequence: Moses → R' Shimon → Arizal → Ba'al Shem Tov → Rabbi Nachman. Letter 9 will continue this chain.]

Segment 21
HE:
ובפרט ד"ש נלבב מעמקא דלבא ומלב בוער לכבוד חברי היקר שעליו יכולים לומר "קנה לך חבר" המתמיד בתוי"ר המופלג בתוי"ר וכו' כש"ת כמר שלמה עטיק נ"י

EN:
And it is written in the Talmud: "The Tzaddikim are greater in their death than in their lifetime." [Chullin 7b — the power of the Tzaddik increases after death, not diminishes, because the soul freed from the body operates at a higher level of spiritual power.]

Segment 22
HE:
ראשית אני מודיע לך חברי היקר כי אנחנו ב"ה בריאים ותדע שאני מחכה בכליון עינים להיות כבר בירוש' עה"ק בישיבת ת"ח ללמוד אתך ביחד ואני מצפה לשי"ת שבקרוב אהי' איה"ש בירוש' בקרוב. ובקשתי שטוחה מלפניך שתודיעני ממצבך ברחניות וגשמיות ואיך נראה לך בירוש' ובאיזה ענינים אתה לומד ואיך אם בחריפות אין ויא אזו איז דיר אן גקימין דאס אריין אין דער ישיבה.

EN:
And also Moses our Teacher said: "When I go out of the city I will spread out my hands [to G-d]." [Exodus 9:29 — said by Moses to Pharaoh during the plague of hail]

Segment 23
HE:
אלדינג מיר שרייבין באריכות. אין ואס מיז מען קענין איידער מען גייט אריין אין דער ישיבה (ואיך בא לך ההתקבלות בישיבה [בקלות או בקושי] הכל לכתוב לי באריכות ומה צריכים לדעת לפני שנכנסים לישיבה).

EN:
Our master the Rebbe זצ"ל interpreted this verse as referring to himself [אמר זאת רבינו ז"ל — "our master the Rebbe said this" — i.e., he applied the verse homiletically to his own situation. Just as Moses said "when I go out of the city I will spread out my hands" — meaning: when I leave the confines of this physical place, I will be able to intercede fully — so too the Rebbe said: when I "go out" of this world through my histalkus — when I leave the limitations of the physical body — then I will spread out my hands in intercession, and then I will complete what must be completed with the rectification of souls.] — meaning: after his histalkus he will then request mercy, and then he will complete what must be completed regarding the rectification of souls. And so our master the Rebbe זצ"ל said this about himself — that even though he did not complete in his lifetime the rectification of souls in completeness — after his histalkus specifically, he will complete it in the utmost completeness. [One of the most remarkable declarations of Rabbi Nachman of Breslov: he explicitly promises that his work of rectifying souls — which could not be fully accomplished while limited by a physical body — will be completed specifically after his passing, when his soul operates without those limitations. A direct personal promise about his own post-mortem spiritual activity. Amen.] Amen.

Segment 24
HE:
ממני חברך המצפה להיות בקרוב להתמיד ביחד עה"ת ועל העבודה יומם ולילה כאות נפשינו ורצון ה'.

EN:
And behold — [continuing the answer to the difficulty from the previous letter] — we said that the greatness of the soul of Moses our Teacher, may he rest in peace, surpasses all the great and awesome Tzaddikim — even such as Jacob our father, may he rest in peace, the choicest of the Patriarchs, [בחיר שבאבות — "the choicest / most select of the Patriarchs." A traditional honorific title for Jacob: the word bechir means chosen, selected, the finest — implying he was considered the greatest and most spiritually complete of the three Patriarchs (Abraham, Isaac, Jacob). Despite this supreme status, even Jacob could not achieve the ultimate rectification of his sons without Moses.] who could not rectify his sons — such as Reuven, Shimon, Levi, and Yehudah — for he left this to Moses our Teacher, may he rest in peace, that he should rectify them. As brought in the Talmud and Midrash regarding Yehudah — that his bones were rolling [in his coffin]. And in the holy Zohar regarding Reuven, Shimon, and Levi — see the Zohar, Parshas [Vayechi]…

Segment 25
HE:
ממני שמואל הורוויץ

EN:
Afterward we see the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — who was in his generation the essential soul of Moses and the Tzaddik of the generation. And in particular — even greater than Moses himself in certain dimensions. [ובפרט יותר גדולה מאצל משה בעצמו — "and in particular — greater even than Moses himself." A bold statement, explained immediately: not that R' Shimon's essential soul-level was higher than Moses, but that in certain specific dimensions of spiritual achievement, the later manifestation of the soul of Moses surpassed the earlier one — because the soul grows and the world is prepared by each previous manifestation to receive more light.]

Segment 26
HE:
בבקשה לכתוב לי תיכף תשובה.

EN:
For the light was revealed afterward to a greater degree — for the Tzaddik goes and grows ever greater and greater each time. [הצדיק הולך וגדול בכל פעם יותר ויותר — "the Tzaddik goes and grows greater each time, more and more." The progressive verb form (הולך — going, proceeding) signals ongoing continuous growth — the soul of Moses does not merely repeat itself but deepens and expands with each generation, revealing more light than the previous manifestation could.]

To Rabbi Shimon bar Yochai, may he rest in peace, permission was given to reveal the hidden Torah — that was not given to any other Tzaddik or to any prophet. [Torah shebenistar — תורה שבנסתר — the esoteric / hidden Torah: the Zohar, the Tikkunim, the entire Kabbalistic tradition. This permission was exclusive to R' Shimon — no prophet, not even Isaiah or Ezekiel, received it.]

And also: there was no divine decree [[גזירה] — the word "decree" appears in square brackets in the original — the author's editorial note indicating that this word was apparently accidentally omitted from the source text he is citing, and he supplies it to complete the sense. A גזירה (gezeirah) is a divine decree — a heavenly judgment that has been sealed. The claim: there was no sealed divine decree in all the world that R' Shimon did not annul.] in the world that he did not annul — and with his speech alone he accomplished everything — more than Moses our Teacher, may he rest in peace, who needed to be [on the mountain] forty days and forty nights. [Moses needed forty days and forty nights of total immersion to receive the Torah and effect atonement for Israel (after the Golden Calf — Exodus 34:28). R' Shimon could annul decrees with a single utterance — based on the statement of R' Meir about R' Shimon in the Zohar: what Moses required forty days to accomplish, R' Shimon accomplished with his speech alone. A testament to the ever-increasing power of the soul of Moses in its successive manifestations.] As explained in the Zohar — where R' Meir said this about R' Shimon — see there. And many, many more things about his greatness.

[And with G-d's help — after Hashem helps us to print Torah teaching number one of Likutay Moharan which we wish to print — we will make efforts to print a book on the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai and Lag B'Omer; and likewise on our master the Rebbe regarding the greatness of the true Tzaddik — at length, from all the books: Torah, Prophets, Writings, and all the other books. May Hashem grant us merit for this.]

And likewise, here in the Land of Israel — on the 7th of Adar, the day of the passing [פטירת מרע"ה — petiras Moshe Rabbeinu — "the passing of Moses our Teacher." The 7th of Adar is the traditional date of Moses' death. The author uses פטירה (ordinary passing) for Moses — maintaining the distinction from Letter 7: פטירה for Moses, הסתלקות (mystical ascent) for R' Shimon and the Rebbe.] of Moses our Teacher, may he rest in peace — and [since people] are unable to come to his grave [Moses is buried in an unknown location in Moab (Deuteronomy 34:6) — hidden so that his grave would not become an object of worship. Therefore Jews cannot visit it.] — people come from all over the Land of Israel to the tomb of the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us, and perform the lighting and prayer and joy — as on Lag B'Omer itself. For Rabbi Shimon bar Yochai is the soul of Moses.

[And also Moses himself is present at the place of R' Shimon — as brought in the Zohar and Tikkunim and Ra'aya Mehemna [Ra'aya Mehemna — רע"מ — "the Faithful Shepherd" — a section within the Zohar in which Moses himself (the Faithful Shepherd) appears and speaks with R' Shimon. The author cites this as evidence that Moses' own presence is found at R' Shimon's tomb — countless times in the Zoharic literature, Moses comes to R' Shimon.] countless times without number — that Moses our Teacher comes to R' Shimon זצ"ל.] And the awakening there is great and awesome.

[For there is always great vitality and awesome holiness — the holiness of the Tzaddik, called the Holy of Holies [קדושת הצדיק שיקרו מקדשי קדשים — "the holiness of the Tzaddik that is called / designated the Holy of Holies." שיקרו = שנקרא / שקוראים — "that is called / that they call." This is a title or designation: the tomb of R' Shimon is called the Holy of Holies — the innermost chamber of the Temple, the most sacred space on earth — not as a literal equation but as a recognition of its supreme holiness. The word שיקרו (that it is called) marks this as a traditional designation, not a direct identification.] — at the holy tomb of the divine Tanna Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us. And whoever has not tasted this cannot understand it.

And all the more so at a time of awakening as above — with many people — such as the 7th of Adar, the hillula [Hillula — הלולא — the Aramaic word for the yahrzeit celebration of a holy person. A hillula is a day of joyous spiritual awakening and celebration — the anniversary of the day the holy person's soul ascended to its highest level. In Aramaic, it literally means "rejoicing."] of Moses our Teacher. And all the more so, and so much the more so — on Lag B'Omer itself — it is impossible to estimate or reckon at all in the mind, for whoever has not merited this.]

And each person — according to his love for the Tzaddik, and his toil and his laboring exertion, [טרחתו ויגיעתו — "his toil and his laboring exertion." Two distinct words: טרחה — trouble taken, effort invested, bother willingly accepted; יגיעה — labor, physical and mental exertion, the hard work of striving. Together they describe the full investment of a person in their spiritual pursuit — both the willingness to go to trouble and the actual labor of doing so.] and the breaking of his obstacles — feels accordingly. [כל חד כפום דמשער בליבי' — Aramaic: "each one according to what he measures / estimates in his heart" — from the Zohar. The holiness is objectively present; one's capacity to feel and receive it is proportional to one's own inner preparation and love.]

Fortunate is the eye that has seen this! And thank G-d — there were times that I felt vitality and holiness and divine G-dliness — [such] that if I merit in the future [to have] no less than this — it is more than worth it, and worth it, [כדאי וכדאי — "worth it and worth it." The double emphatic: not merely worth it but doubly, absolutely so. The author testifies that he has personally tasted the holiness of Miron — and if the World to Come offers no less, it is worth everything to strive for.] to rejoice in this.

In any case — it is clear as the noonday sun [ברור כשמש בצהרים — "clear as the sun at noon." A classical Hebrew idiom for something so self-evident it cannot be disputed — as unmistakable as the sun at its highest point.] that from the beginning of the world until Moses our Teacher — there was no Tzaddik like this who could rectify all souls and bring about the rectification of the world in completeness. And [no one] as compassionate as this — who would have compassion even on the lowest of souls [הנפשות הנמוכות ביותר — "the very lowest of souls / the most lowly and fallen of souls." This is the hallmark of both Moses and his successors: their compassion extends not only to elevated souls but specifically to the most degraded and hopeless — those whom no one else would reach down to help.] — as Moses our Teacher who opened for us the light of knowledge and gave us the Torah, and so on and so on.

And likewise — from Moses our Teacher until Rabbi Shimon bar Yochai — there was no true Tzaddik like him who could rectify the world in complete fullness — and who could elevate the Divine Presence — the union of the Holy One blessed be He and His Divine Presence, face to face [Yichud Kudsha Brich Hu u'Shechintei panim b'panim — the supreme spiritual achievement: the complete, direct, face-to-face reunification of the masculine and feminine aspects of divinity (as it were) — G-d and His indwelling Presence — through R' Shimon's spiritual work. This is described as the highest possible accomplishment of any Tzaddik.] — as Rabbi Shimon bar Yochai — who did what he did and accomplished what he accomplished and rectified what he rectified.

[And as the holy Zohar writes — in Aramaic: "You, R' Shimon — you are in the dust — and you guide the world — and so on." [אנת ר"ש בלי בעפרא ואנת מנהיג עלמא — Aramaic: "You, R' Shimon — you are in [= buried in] the dust — and you guide the world." אנת = you; ר"ש = R' Shimon; בלי = variant of בלא / in the; עפרא = dust (Aramaic); ואנת = and you; מנהיג = guide / lead; עלמא = the world (Aramaic). This is the Zoharic source for the saying quoted in Letter 7 from the Yiddish tradition: physically buried in the dust, yet spiritually guiding the living world. Burial in the dust does not end the Tzaddik's leadership — it transforms its mode.]

Fortunate are we that we have merited to such holy and sacred Tzaddikim — for solely on account of this did Hashem create the world — for He saw that there would be Tzaddikim like these who could rectify the world in completeness.]

[And with G-d's help — we will print a book on the greatness of Moses our Teacher, and likewise on the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us, and likewise on the greatness of the Arizal, and the Ba'al Shem Tov זצ"ל — and our master the Rebbe זצ"ל together with his disciple Mohara"n Tatz [מוהרנ"ת ז"ל = מורינו הרב נתן — our teacher the Rabbi Nossan — i.e., Rabbi Nossan Sternhartz of Breslov (1780–1844), the chief disciple of Rabbi Nachman and the one who recorded, published, and transmitted all of the Rebbe's teachings. Without R' Nossan, none of Rabbi Nachman's Torah would have been preserved. The author refers to him with the honorific מוהרנ"ת — an abbreviation combining his title (מורינו הרב) with his name (נתן).] זצ"ל — and their other disciples — and other Tzaddikim, each one individually and in full detail [כל א' בפרוטרוט — "each one in full individual detail / itemized one by one." The Hebrew perotrut (from the root פרט — detail / individual item) means in granular, itemized detail — each Tzaddik receiving his own separate, thorough treatment.] — apart from the greatness of the true Tzaddik in general, which will be a separate book [בכלליות — "in general / in the general sense." The author envisions two kinds of books: one treating the specific greatness of each individual Tzaddik (each one in detail — Moses, R' Shimon, the Arizal, the Ba'al Shem Tov, the Rebbe, R' Nossan, etc.) and a separate book treating the concept of the true Tzaddik in general — the universal principles of what makes one of the unique singular souls of the generations, applying specifically to the chain described throughout these letters.] whose intention is specifically for the unique singular ones of the generations mentioned above.]

May Hashem grant us merit to print it — and then we will know what we have merited: that we have Tzaddikim like these — and how to love them, and to cleave to them, and to bind ourselves to them, and to draw down their righteousness and their holiness and their merit upon us forever. [ולהמשיך צדקתם וקדושתם וזכותם עלינו לנצח — "to draw down their righteousness and their holiness and their merit upon us forever." ולהמשיך from המשכה — the Kabbalistic concept of drawing down divine energy from the upper worlds into this world. Through loving and cleaving to the Tzaddikim, one draws their accumulated righteousness, holiness, and merit down as a flow of blessing into one's own life and into the world.] So may it be His will. Amen.

[And with G-d's help — in the coming letter we will speak of the Arizal and the Ba'al Shem Tov — and afterward of our master the Rebbe זצ"ל — and so on.] [The answer to the question about the departed Rebbe continues to unfold through the sequence: Moses → R' Shimon → Arizal → Ba'al Shem Tov → Rabbi Nachman. Letter 9 will continue this chain.]

This eighth letter, written on the first day of Chanukah 5715 (December 1954) from Jerusalem, is the most varied letter yet — four distinct threads woven together.

Practical matters (§§2–4): A daily pidyon on behalf of the recipient's wife, may she live — who struggles with pregnancy loss. Three specific remedies: (1) Sefer HaMidos "Mipelas" — carry a magnet, avoid gold ornaments; (2) Likutay Tefilos II, Prayer 19; (3) A segulah from the Arizal — Psalm 20 (kapitel 20) every night. The Rabbeinu Tam tefillin for R' Moshe Aharon are nearly complete.

The Chanukah teaching (§§5–9): Drawing on Likutay Moharan II, Torah 7:

Continuing the answer about the departed Rebbe (§§10–11): Three new proofs: (1) "He does not believe in His holy ones" — G-d does not unify His Name on a living person; (2) "The holy ones who are in the earth — all my delight is in them — specifically"; (3) "The Tzaddikim are greater in their death than in their lifetime." And the Rebbe's own declaration — applied to Moses' verse "when I go out of the city I will spread my hands": after his histalkus specifically, he will complete the rectification of souls in the utmost completeness.

The greatness of R' Shimon and the vision for future books (§§12–20): The soul of Moses grows with each manifestation — R' Shimon could annul decrees with a single utterance, more than Moses needed forty days to accomplish. The 7th of Adar: people in Israel go to Miron because R' Shimon is the soul of Moses, and because Moses himself is present there. The holiness of Miron is called the Holy of Holies. The grand vision: books on the greatness of each Tzaddik — Moses, R' Shimon, the Arizal, the Ba'al Shem Tov, Rabbi Nachman, and Moharnat (R' Nossan) — each in full detail, plus a separate general book on the true Tzaddik. And the goal: to know how to love them, cleave to them, bind to them, and draw down their accumulated merit upon us forever.

Key terms in this letter: Tachi / תחי' — "may she live"; the blessing for a living woman · Kapitel — a chapter of Psalms (Yiddish-German) · Bechinas — "in the aspect of"; partaking of the nature of, not identical to · Churban — the Destruction; of the Temple, and of the mind through evil thoughts · Ol avon — the yoke of sin; a crushing burden on the delicate soul · Lachos, lachmol, larachem — to spare / to pity / to have deep mercy: three gradations of compassion for the soul · Nitzolim — rescued and saved; delivered from danger · Oysveyn zikh — to weep oneself out completely; cathartic total self-emptying through tears · Dernokh — thereafter; the precise sequence: outpouring first, formal service second · Yichud hashem — the unification of G-d's Name; His full presence resting on a person · B'chayyim chayyuso — "alive in the fullness of his life/vitality" · Daikah — specifically / precisely: the departed holy ones are the ones in whom G-d's full delight rests · Bechir she'ba'avos — "the choicest of the Patriarchs": Jacob's traditional title · Gezeirah — a divine decree; the sealed heavenly judgment that R' Shimon could annul with his speech · Shyikaru kedoshei kedoshim — "that is called the Holy of Holies": a designation, not a direct equation · Hillula — joyous yahrzeit celebration · Ant R' Shimon beli b'afra v'ant manhig alma — Aramaic from the Zohar: "You, R' Shimon, are in the dust — and you guide the world" · Perotrut — in full individual detail, each one itemized · Biklaliyus — in general; the general concept of the true Tzaddik · Moharnat — מוהרנ"ת = מורינו הרב נתן = Rabbi Nossan Sternhartz of Breslov · Hamshachah — drawing down; the Kabbalistic concept of bringing divine energy from the upper worlds into this world



# A Crisis Has Erupted — Opponents Demand Oaths of Separation
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/80/

A Crisis Has Erupted — Opponents Demand Oaths of Separation
מכתב 80
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/80

Segment 1
HE:
כ"ב
ב"ה ליל ג' מטות פעה"ק ירוש' ת"ו [כ' תמוז תרפ"ד] 
החיוה"ש ובין המצרים יהפך מצרה לרוחה למע"כ יד"נ ואהובי יקירי נפשי קשורה בנפשו באמת אוהב אותו אהבה שאינה תלויה בדבר שאינו בטל שותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר שליט"א 
את מכתבו הטוב קבלנו ומאד שמחנו לשמוע משלומך וגם שמחתי מאד שנתעוררת לכתוב מכתבים לר"א ולנו וב"ה שהקשר נתאחד ביחדיו כמקדם שמקודם...... 
ושמחתי שנתת לב לדעת וכו'. 
מה שידידי יקירי שאלת מה המעשה שלי לא עת דבר דברים ע"פ השדה אך בקיצור אכתוב לך תדע אחי יקירי שתיכף בבואי ממירון התחילו המניעות ביתר שאת ויתר עז וגם ר"א לא הי' אתי והכלל גרא כ"כ עד שהוכרחתי לצאת מאתו והייתי יחד עם ר"א ורי"מ וי"ע בבימ"ד במשרים תיכף אחר ביאתי וגברו המעוררים והמקטרגים כ"כ כ"כ עד שיצאתי גם משם והייתי כמה ימים כך בלי מקום ועכשיו הנני לבדי בבימ"ד בעיר וב"ה שלא נפלתי ח"ו מרבינו הקוה"נ אך הנני מתחזק יחד עם ר' אלטר וכו' ומתראה אתו ועובד בעבודת ה' ויותר טוב לי בעבודת ה' מקודם והיינו כלנו בסכנה ועדיין. 
ואל תדאג כלל וכלל כי רבינו הק' אמר האני לא גמרתי גמרתי ואגמור. וגם מצאתי עכשיו בזה הזמן בלקוטי הלכות יו"ד הלכות עכו"ם הלכה ד' אות כו' כז'. וע"כ כשרואה האדם שהמניעות מתפשטים ומתגברים כנגדו מאד מאד למונעו מדרך האמת ובפרט ע"י רבוי החולקים והמתנגדים גדולים וקטנים וכו' צריך לידע שהכל נמשך מחמת פגם הברית שע"ז נאמר כל באיה לא ישובון וכו' ע"כ רוצים למונעו מדרך החיים בכמה דברי פתויים והסתות ודברי חלקלקות בלי שעור וכשרואים המסיתים והמונעים שאינם יכולים לפעול לדחותו מהאמת ע"י דבריהם הם עומדים כנגדו למונעו בזרוע ביד רמה כמצוי עכשיו בע"ה ואז אין תקנה לזה כ"א מס"נ ממש שצריך ליישב דעתו הלא אני יודע האמת לאמתו שכונתי לשמים באמת ואם מעשי וכו' הלא הם אינם חולקים על מעשי הרעים כ"א על מעט מעשי הטובים על שאני חותר ומתייגע להתפלל בכונה ולקרב עצמי לאנשי אמת המוליכים אותי בדרך אמת אשר דרכו בו אבותינו מעולם ועומדים כנגדי לבלעיני חינם יותר מרוצחי נפשות כי המחטיא קשה מההורגו ע"כ אני מחויב למסור נפשי כי הלא אני יהודי וכו' ע"כ גם אנכי מרוצה למסור נפשי וגופי ופרנסתי בשביל האמת בשביל קדושת שמו ית' ויעבור עלי מה וכו' נמצא שזה עיקר תשובתי ותקוני וכו' עכ"ל ע"ש ותמצא נחת לנפשיך. 
וגם רבינו הק' אמר דער בע"ד לופט פאר אוס איין איך לוף נאך פאר אויס דער בע"ד דרייט צי אין דרייט צי אין איך דריי אוף אין דריי אוף אין דריי אוף ומורנ"ת הק' אמר שאפי' מען זאל זיין דער גרסטר בעל עבירה רח"ל אביא מען ועט זיין מקושר צי דיים רבין ועט מען אודאי האבין אתיקון 
ורבינו הק' אמר דיפיט אוף מייני כוחות. גיט מיר ואפני מיט ליים אין איך ועל מאכין בנינים נפלאים ע"כ ואס האט מען צי זארגין רבינו הק' אמר ברוט עם אוגרקיס מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם ברוט מיט אוגרקיס ועט קיינמאל ניט פיילין. ע"כ די עצה איז נאר אסאך ביינקין אין בייטין אין האפין נתקרב וערין באמת צי דיים צדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' אין סוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר. 
(הבע"ד רץ ומקדים ואני רץ ומקדים לפניו הבע"ד סוגר וסוגר ואני פותח ופותח ופותח [הבע"ד קושר וקושר ואני מתיר ומתיר ומתיר] ומוהרנ"ת הקדוש אמר שאפי' הבעל עבירה ההכי גדול רק שיהי' מקושר לרבינו בודאי יהי' לו תיקון. 
ורבינו הקדוש אמר סמכו על כוחותי הביאו לי אבנים וסיד ואני אעשה בנינים נפלאים ע"כ מה יש לדאוג רבינו הק' אמר לחם עם מלפפון הוא מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם לחם ומלפפון תמיד לא יחסר ע"כ העצה היא רק לכסוף הרבה ולבקש ולקוות להתקרב באמת לצדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' וסוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר). 
הם נעשו מתנגדים גדולים ורוצים שבועות בס"ת וחרמים על כל עסק רבינו שאפטור א"ע מכל וכל ח"ו כל ימי חיי ולא רוצים לא גט ולא שלום רק איך זאל זיי נאך גיבין (רק שאכנע להם) וב"ה בצר הרחבת לי ואל תדאג אחי יקירי כי בלא דעת רבינו הק' בוודאי אבחר מות וכו' וכו' וכו' מחיים והנני מוכן ומזומן למסור נפשי וגופי וכבודי והכל בשביל דעת רבינו ובשום אופן לא אפרד מראב"צ שהבע"ד מתגבר ע"ז יותר מהכל. 
אני לומד עכשיו התורה י"ז ח"א ויהי' הם מריקים שקיהם מביא שם רבינו ז"ל אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן וכו' עיי"ש ע"כ אחי יקירי נחזק א"ע ואני מבקש לך שתכתוב לי דברי התחזקות מרבינו הק'. ואפשר אתה יכול לשלוח לי מעט מעט את הפונט וחצי כי אני מוכרח מאד לזה כידוע 
ידידנו עוז הר' אב"צ נ"י דורש בשלומך הטוב וקשה לו לכתוב לך וגם ידי"נ כמר יעקוב נ"י דורש שלומך הטוב וכלנו מאחלים ומצפים שנתקבץ ונתקשר יחד לעבודהי"ת באמת בתמימות ופשיטות ע"ד רבינו הק' ולהיות מקושר ביחד באמת לרבינו הק' אכי"ר 
ממני ידידך עוז מצפה לישועת ה' שמואל ברסלבר המכתב תיכף לקרוע ולשרוף כו' נכשלנו הכל ע"י המכתב...

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — our beloved, our dear — the dear and exalted one — who cleaves and is attached to our holy master the Rebbe — and yearns and longs for the service of Hashem in truth — doer of charity and lovingkindness — prolific in deeds — good of heart — may he be blessed — and so on — his honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine, may G-d protect him — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live — and all the companions from our precious beloved and dear Chassidim[אנ"ש = אנשי שלומינו — "our Chassidim."], may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love as is fitting and proper. And already one is blessing Rosh Chodesh Elul — and one must prepare oneself from the 8th of Elul — as our master R' Nossan[מהרנ"ת = מורנו הרב נתן — "our master, our teacher, Rabbi Nossan." A variant abbreviation for R' Nossan Sternhartz.] זצ"ל requests in the prayers: Prayer 85 and Prayer 41 of Part 2 — that I should merit to prepare myself — and so on — until on the 8th of Elul my heart shall already be fully circumcised in completeness — and so on and so on. And in particular on the 8th of Elul — the entire month is days of mercy and will — to prepare oneself for the great and awesome Day of Judgment — holy and awesome Rosh Hashana — which is coming upon us for good. "Before which angels hasten — and awe and trembling seize them" and so on. [תפלה פ"ה ותפלה מ"א ח"ב — "Prayer 85 and Prayer 41 of Part 2." Specific prayers from Likutay Tefillot — R' Nossan's prayer collection. Prayer 85 of Part 1 and Prayer 41 of Part 2 both focus on the preparation for Elul and Rosh Hashana — asking to merit having one's heart "fully circumcised" (nimmol b'shlemut) by the eighth of Elul — the day from which the countdown to Rosh Hashana was traditionally reckoned in some communities as twenty-one days (completing on the first of Tishrei).]

Segment 2
EN:
Elul: The Essential Preparation; Teshuvah, Prayer, Charity; The Haftarah of Re'eh — "Through Righteousness You Shall Be Established"; Erev Rosh Hashana; Rosh Hashana; Ten Days; Erev Yom Kippur; Yom Kippur; Sukkos; Hoshana Raba; Simchas Torah And the essential preparation is: in teshuvah — and repentance — and confession — and prayer — Psalms and prayers and so on — hisbodidus — and Torah: recite Tanach[תנ"ך = תורה נביאים כתובים — "Torah, Prophets, and Writings." The complete Hebrew Bible.] and Tikkunei Zohar and the books of our master the Rebbe זצ"ל — as our Sages of blessed memory say: that one completes them in Elul[שגומרין באלול = שגומרין באלול — "that one completes them in Elul." A rabbinic tradition: during Elul one should complete the reading of the Torah, the books of the Rebbe, and other key texts — so as to enter the Days of Judgment having completed a full cycle of Torah learning.] — and charity. For lovingkindness and charity are advocates and good defenders — even for the great and awesome Day of Judgment — and all the more so for Rosh Hashana — as brought in this haftarah from Parshas Re'eh: "Through righteousness you shall be established — keep far from oppression" — see there: "righteousness walks before him" — and so on. And on Erev Rosh Hashana: one must recite the Tikkun HaKelali in connection to our holy master the Rebbe — as if we are saying it at his holy gravesite. And so too: verbal confession in such a connection. And to give a pidyon on Erev Rosh Hashana — and in general to connect to the Rebbe on Rosh Hashana — with all one's heart and soul and greatly — and to be wise to think that Hashem will do good for us — for the sake of the honor of His Name — and in the merit of the Tzaddikim. And during the Ten Days of Repentance one can rectify each day all the days of all the years. And on Erev Yom Kippur — the essential: the eating — as the preparation for Yom Kippur. And on Yom Kippur: the confession and the repentance and so on. And Sukkos — the joy — in the commandments — and on Hoshana Raba — crying out from the heart. And on Simchas Torah — complete and wholesome joy.



# Strengthening Through Torah — Teachings of Rabbainu on Obstacles and Self-Sacrifice
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/81/

Strengthening Through Torah — Teachings of Rabbainu on Obstacles and Self-Sacrifice
מכתב 81
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/81

Segment 1
HE:
כ"ב
ב"ה ליל ג' מטות פעה"ק ירוש' ת"ו [כ' תמוז תרפ"ד] 
החיוה"ש ובין המצרים יהפך מצרה לרוחה למע"כ יד"נ ואהובי יקירי נפשי קשורה בנפשו באמת אוהב אותו אהבה שאינה תלויה בדבר שאינו בטל שותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כמוה"ר ישראל דוב ברסלבר שליט"א 
את מכתבו הטוב קבלנו ומאד שמחנו לשמוע משלומך וגם שמחתי מאד שנתעוררת לכתוב מכתבים לר"א ולנו וב"ה שהקשר נתאחד ביחדיו כמקדם שמקודם...... 
ושמחתי שנתת לב לדעת וכו'. 
מה שידידי יקירי שאלת מה המעשה שלי לא עת דבר דברים ע"פ השדה אך בקיצור אכתוב לך תדע אחי יקירי שתיכף בבואי ממירון התחילו המניעות ביתר שאת ויתר עז וגם ר"א לא הי' אתי והכלל גרא כ"כ עד שהוכרחתי לצאת מאתו והייתי יחד עם ר"א ורי"מ וי"ע בבימ"ד במשרים תיכף אחר ביאתי וגברו המעוררים והמקטרגים כ"כ כ"כ עד שיצאתי גם משם והייתי כמה ימים כך בלי מקום ועכשיו הנני לבדי בבימ"ד בעיר וב"ה שלא נפלתי ח"ו מרבינו הקוה"נ אך הנני מתחזק יחד עם ר' אלטר וכו' ומתראה אתו ועובד בעבודת ה' ויותר טוב לי בעבודת ה' מקודם והיינו כלנו בסכנה ועדיין. 
ואל תדאג כלל וכלל כי רבינו הק' אמר האני לא גמרתי גמרתי ואגמור. וגם מצאתי עכשיו בזה הזמן בלקוטי הלכות יו"ד הלכות עכו"ם הלכה ד' אות כו' כז'. וע"כ כשרואה האדם שהמניעות מתפשטים ומתגברים כנגדו מאד מאד למונעו מדרך האמת ובפרט ע"י רבוי החולקים והמתנגדים גדולים וקטנים וכו' צריך לידע שהכל נמשך מחמת פגם הברית שע"ז נאמר כל באיה לא ישובון וכו' ע"כ רוצים למונעו מדרך החיים בכמה דברי פתויים והסתות ודברי חלקלקות בלי שעור וכשרואים המסיתים והמונעים שאינם יכולים לפעול לדחותו מהאמת ע"י דבריהם הם עומדים כנגדו למונעו בזרוע ביד רמה כמצוי עכשיו בע"ה ואז אין תקנה לזה כ"א מס"נ ממש שצריך ליישב דעתו הלא אני יודע האמת לאמתו שכונתי לשמים באמת ואם מעשי וכו' הלא הם אינם חולקים על מעשי הרעים כ"א על מעט מעשי הטובים על שאני חותר ומתייגע להתפלל בכונה ולקרב עצמי לאנשי אמת המוליכים אותי בדרך אמת אשר דרכו בו אבותינו מעולם ועומדים כנגדי לבלעיני חינם יותר מרוצחי נפשות כי המחטיא קשה מההורגו ע"כ אני מחויב למסור נפשי כי הלא אני יהודי וכו' ע"כ גם אנכי מרוצה למסור נפשי וגופי ופרנסתי בשביל האמת בשביל קדושת שמו ית' ויעבור עלי מה וכו' נמצא שזה עיקר תשובתי ותקוני וכו' עכ"ל ע"ש ותמצא נחת לנפשיך. 
וגם רבינו הק' אמר דער בע"ד לופט פאר אוס איין איך לוף נאך פאר אויס דער בע"ד דרייט צי אין דרייט צי אין איך דריי אוף אין דריי אוף אין דריי אוף ומורנ"ת הק' אמר שאפי' מען זאל זיין דער גרסטר בעל עבירה רח"ל אביא מען ועט זיין מקושר צי דיים רבין ועט מען אודאי האבין אתיקון 
ורבינו הק' אמר דיפיט אוף מייני כוחות. גיט מיר ואפני מיט ליים אין איך ועל מאכין בנינים נפלאים ע"כ ואס האט מען צי זארגין רבינו הק' אמר ברוט עם אוגרקיס מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם ברוט מיט אוגרקיס ועט קיינמאל ניט פיילין. ע"כ די עצה איז נאר אסאך ביינקין אין בייטין אין האפין נתקרב וערין באמת צי דיים צדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' אין סוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר. 
(הבע"ד רץ ומקדים ואני רץ ומקדים לפניו הבע"ד סוגר וסוגר ואני פותח ופותח ופותח [הבע"ד קושר וקושר ואני מתיר ומתיר ומתיר] ומוהרנ"ת הקדוש אמר שאפי' הבעל עבירה ההכי גדול רק שיהי' מקושר לרבינו בודאי יהי' לו תיקון. 
ורבינו הקדוש אמר סמכו על כוחותי הביאו לי אבנים וסיד ואני אעשה בנינים נפלאים ע"כ מה יש לדאוג רבינו הק' אמר לחם עם מלפפון הוא מאכל טוב ולאנ"ש לא יחסר להם תמיד שאני ערב להם לחם ומלפפון תמיד לא יחסר ע"כ העצה היא רק לכסוף הרבה ולבקש ולקוות להתקרב באמת לצדיק ננמ"ח ולמסור נפשו וגופו וכו' וסוף כל סוף יגמור השי"ת לטובה אכי"ר). 
הם נעשו מתנגדים גדולים ורוצים שבועות בס"ת וחרמים על כל עסק רבינו שאפטור א"ע מכל וכל ח"ו כל ימי חיי ולא רוצים לא גט ולא שלום רק איך זאל זיי נאך גיבין (רק שאכנע להם) וב"ה בצר הרחבת לי ואל תדאג אחי יקירי כי בלא דעת רבינו הק' בוודאי אבחר מות וכו' וכו' וכו' מחיים והנני מוכן ומזומן למסור נפשי וגופי וכבודי והכל בשביל דעת רבינו ובשום אופן לא אפרד מראב"צ שהבע"ד מתגבר ע"ז יותר מהכל. 
אני לומד עכשיו התורה י"ז ח"א ויהי' הם מריקים שקיהם מביא שם רבינו ז"ל אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן וכו' עיי"ש ע"כ אחי יקירי נחזק א"ע ואני מבקש לך שתכתוב לי דברי התחזקות מרבינו הק'. ואפשר אתה יכול לשלוח לי מעט מעט את הפונט וחצי כי אני מוכרח מאד לזה כידוע 
ידידנו עוז הר' אב"צ נ"י דורש בשלומך הטוב וקשה לו לכתוב לך וגם ידי"נ כמר יעקוב נ"י דורש שלומך הטוב וכלנו מאחלים ומצפים שנתקבץ ונתקשר יחד לעבודהי"ת באמת בתמימות ופשיטות ע"ד רבינו הק' ולהיות מקושר ביחד באמת לרבינו הק' אכי"ר 
ממני ידידך עוז מצפה לישועת ה' שמואל ברסלבר המכתב תיכף לקרוע ולשרוף כו' נכשלנו הכל ע"י המכתב...

EN:
I am now studying Torah Seventeen, part one [תורה י"ז ח"א — Torah lesson seventeen in Likutay Moharan, part one; the lesson Vayehi Hem Merikim — "And they were emptying their sacks" (Genesis 42:35)] — and Rabbainu, of blessed memory, brings there: "I am a small creature among the sea creatures — and I go into the mouth of the Leviathan, etc." [An Aramaic phrase from the Zohar / Talmud; Rabbainu uses this image in Torah 17 to speak of self-sacrifice for truth — going into danger for the sake of G‑d]. Therefore, my dear brother — let us strengthen ourselves. And I ask of you to write to me words of encouragement from Rabbainu the Holy one.

Segment 2
EN:
And do not worry at all — for Rabbainu the Holy one said: [Yiddish:] "The baal davar runs ahead, and I run ahead before him. The baal davar closes and closes — and I open and open and open. [and in another version: The baal davar ties and ties — and I untie and untie and untie.]" [Hebrew:] (The baal davar runs ahead, and I run ahead before him. The baal davar closes and closes — and I open and open and open. [Or: ties and ties — and I untie and untie and untie.]) And the holy R' Noson, of blessed memory, said: even if one is the greatest sinner, G‑d forbid — just as long as he is bound to Rabbainu, he will certainly have rectification [תיקון]. And Rabbainu the Holy one said: [Yiddish:] "Rely on my strength! Bring me stones and mortar — and I will make wondrous buildings!" Therefore — what does one have to worry about? Rabbainu the Holy one said: [Yiddish:] "Bread with cucumber is a good food — and for the fellowship it will never be lacking: I am guarantor for them — bread with cucumber will never be lacking." Therefore — the only counsel is to yearn greatly and pray and hope to be truly drawn close to the Tzadik, Na Nach Nachma Nachman MayUman — and to give over one's soul and body, etc. And ultimately G‑d, blessed be He, will conclude everything for good. Amen, so may it be His will.

Segment 3
EN:
And also I found now, in this present time, in Likutay Halachos, Yoreh Deah, Laws of Idolatry, Law 4, paragraph 26–27 [לקוטי הלכות יו"ד הלכות עכו"ם הלכה ד' אות כו' כז' — a specific passage in R' Noson's Likutay Halachos that was evidently highly relevant to R' Shmuel's current crisis]: Therefore — when a person sees that the obstacles are spreading and intensifying very greatly against him, to prevent him from the path of truth, and especially through the multitude of those who oppose and contest — great and small — etc.: one must know that all of this flows from the blemish of the bris [פגם הברית — the covenant of purity; a central concept in Likutay Halachos]. About this it is written: "all who come to her will not return" [Proverbs 2:19 — a verse about one who falls into the snare of the adulterous woman, i.e., impurity; used in Likutay Halachos as the verse describing how the forces of impurity try to drag one away from return and truth]. Therefore they want to prevent him from the path of life — with many words of temptation, incitement, and smooth flattery beyond measure. And when those who tempt and prevent see that they cannot move him from the truth through their words — they stand against him to prevent him by force, with a high hand, as is happening now, G‑d forbid. And then there is no remedy for this except self-sacrifice — literally. One must settle one's mind: "I know the truth truly — my intention is for Heaven truly. And if my deeds are what they are — these opponents are not contesting my bad deeds, but my few good ones — that I strive and toil to pray with concentration and to draw myself close to the men of truth who lead me on the path of truth, which our ancestors have walked from time immemorial." And they stand against him to swallow him alive for nothing — worse than murderers of souls, for one who leads another into sin is worse than one who kills him. Therefore I am obligated to give over my soul [mesirat nefesh] — for I am a Jew, etc. Therefore I too am content to give over my soul and body and everything for the sake of the truth, for the sake of the sanctification of His Name, blessed be He — and whatever comes over me, comes. Etc. It turns out: this is the essence of my repentance and my rectification, etc. Study it there and you will find satisfaction for your soul.

Segment 4
EN:
And also Rabbainu the Holy one said: [Yiddish:] "The baal davar runs ahead — and I run ahead before him. The baal davar turns and turns — and I open up and open up and open up." And the holy R' Noson, of blessed memory, said: even if one is the greatest sinner in the world, G‑d forbid — just as long as one is bound to this Rebbe, one will certainly have rectification. And Rabbainu the Holy one said: [Yiddish:] "Rely on my strength!" etc. And what is there to worry about? Rabbainu the Holy one said: bread with cucumber is a good food — and for our fellowship it will never be lacking; I am their guarantor — bread with cucumber will never be lacking. Therefore the only counsel is: to yearn greatly and pray and hope to be truly drawn close to the Tzadik, Na Nach Nachma Nachman MayUman — and to give over one's soul and body, etc. And ultimately G‑d, blessed be He, will conclude everything for good. Amen, so may it be His will.

Segment 5
EN:
They have become great opponents and want oaths on a Torah scroll and bans — that he should separate himself completely from all of Rabbainu's matters for all the days of his life. And they want neither a divorce nor peace — only that he capitulate to them. And blessed be G‑d — "in distress You gave me expansiveness." And do not worry at all, my dear precious brother — for without Rabbainu the Holy one's teaching, I would certainly choose death over life. And I am ready to give over my soul and body and honor and everything for the sake of Rabbainu's teaching. And under no circumstances will I separate from R.A.B.Tz. — for the baal davar fights this more than anything.

Segment 6
EN:
[This postscript appears to be at the junction between Letters 21 and 22 in the original manuscript — it contains R' Yitzchak Menachem Rozenberg's greeting and R' Shmuel's wedding announcement:] — Yitzchak Menachem Rozenberg. [Yiddish:] "Do not worry — just be joyful! Everything will certainly be rectified for good. Amen. Hope and hope and hope again — joyfully." [Hebrew:] (No worries — only with joy. Certainly everything will be rectified for good. Amen. Hope and hope and hope again — joyfully.) And likewise I inquire of your good welfare with great love. And I congratulate you with a mazal tov — from me, Shmuel Horowitz. I ask you: at the wedding — may it be at a good and auspicious hour and sign and fortune — on Shabbos Shirah [בשבת שירה — the Shabbos on which the Song of the Sea (Exodus 15) is read, approximately mid-Shevat; R' Shmuel is congratulating R' Yisrael Dov on an upcoming wedding — either his own or one he will attend — scheduled for that Shabbos].

Segment 7
EN:
I ask of you further: perhaps you can send me a little — the pound and a half — since I am in great need of this, as is known. Our dear and mighty friend R.A.B.Tz. [R' Alter Ben Tzion], may he live, inquires of your good welfare. And likewise our dear friend R' Yaakov, may he live, inquires of your good welfare. And all of us wish and await to gather together and be bound to one another in the service of Hashem truly, in wholeness and simplicity — according to the way of Rabbainu the Holy one — and to be truly bound to Rabbainu the Holy one, together. Amen, so may it be His will. From me — your mighty friend, awaiting the salvation of Hashem. Shmuel the Breslover. This letter — to tear up and burn immediately, etc. We were all harmed through the letter [a warning: a previous letter apparently fell into the wrong hands and caused damage; all letters must be destroyed]…

Segment 8
EN:
Postscript — From R' Yitzchak Menachem Rozenberg and closing words



# Letter 23 כ"ג
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/82/

Letter 23 כ"ג
מכתב 82
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/82

Segment 1
HE:
כ"ג
ער"ח אלול אני לדודי ודודי לי 
ב"ה יום ו' ראה פעה"ק ירושלים תו' 
שלום וברכה וכוח"ט למע"כ ידיד נפשי יקירי האברך הנכבד המופלג ביראת שמים שותה מים חיים מבאר מים חיים מננמ"ח כש"ת כמוה"ר ... נ"י 
אחר דרישת שלומך הטוב הנני מתפלא על שלא קבלתי שום מכתב ממך אחר שכתבתי לך מכתב ממצבי עוד בחודש אב. 
והעיקר באתי בזה המכתב לעוררך הארצידקער ברידער ר"ה גייט ורבינו הקוה"נ אמר וען ניט מיין ר"ה ואלט די ועלט גוען תהו ובהו ועוד גאר מיין זאך איז ר"ה לא מבעי אתם תלוים בודאי על ר"ה שלי רק אפי' וכו' עכ"ל רבינו הק' הארצדיקער טייעריר ברודער (ויא רנ"ט ז"ל האט גזאגט וער איז מיין ברודר אברסלבר חסיד) ויא שלאפט מען נעביך גדענק די בת מלכה האט אים גועקט זיא האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף דיר אין אוף מיר אזו אלאנגי צייט וכו' אין ויא שטיט אין ספמ"ע מז' בייטלרס ואס דער אגרדניק איז פאר לוירין גוארין איז דער גארטין גוארין נישט נאר זיי האבין זיך נאר דער נערט פין די וידער ואקסינג ביז עס איז גקומין דער מלך אכזר אין האט איבער גלאזט ג' כתות וכו' ע"כ הארצידקר גטרייער גדיינק אין תורה ס' חדי ר"ש זאגט רבינו הק' אז די מקורבים פון צדיק ר"ה וערט אהבה צוישין זיי אנן בחביבותא תליא מלתא גואלד הארצדיקער ברודער מיר וייסין שון פין רבינו הק' אזא צייט אין מען זייט נאך אזוי מען שטערקט זיך גאר ניט מיט תפלה וכסופין וכו' גואלד ואס ועט זיין דער תכלית איז מען דען בשאפין גוארין צי פאר בריינגין אזו די ועלט. 
הארצידקער ברודער אזו ויא עס וייזט אוס קשה מאד לנו לנסוע למירון על ר"ה ועפי"ר ח"ו לא ניסע ע"כ תדע מה לעשות דיים רבינס ר"ה צי זיין צוישין אנש"ש ואס דענמאלט איז דאס התעוררות הנקודות טובות ובפרט ויא דיא שלאפסט נעביך די גאנצי צייט דאס גאנצי יאר אין האסט וייניג מקבל גוען ל"ג בעומר ע"כ אוב די וילסט דיך באמת אפראטיוען ולחשוב על תכליתך הנצחי האט דער הייליקער רבי גזאגט מניעות פין געלד איז ניטא ע"כ זאלסט אוף דיר רחמנות האבין אין ואס מען חאפט אועק אין דיים עולם העובר דאס האט מען און דאס בלאבט אין ויטער ניט, אין פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול אזו נאך אמאל גטוהין אין עבודת ה' אין איינום אין נאך אמאל ביז סוף כל סוף ועט השי"ת העלפין אין גאנצין אין גדענק די תורה כי מרחמם ינהגם בריינגט דער רבי שאין רחמנות בעולם כמו על נפש ישראלי כשנופל בעונות ורחוק מהשי"ת. 
אין דער מאן דיך טייערר ברודער ואס מען האט אין איינום גטוהין אין עבודת השי"ת אין מרון הקדוש אין מהאט זיך ליב גהאט אהבת נפש אין מהאט גארביט אופין תכלית ויא שלאפט מען נעביך, איצט איז דאס שלאס פין גאנצין יאר ואס רבינו הק' אמר אז דער עיקר תשובה איז נאר חודש אלול עיין קרא את יהושוע וכו' אין עיקר יודישקייט איז מען אלדז זוכה אין אלול אין דורך אלול איז מען זוכה צי ר"ה הק'. 
גואלד טייער ברידער ויפיל מען קען תמיד אריין חאפין איז גוט בפרט אלול תשרי אין למעה"ש גיב אכטינג אז זאלסט ניט זיין חלילא בתוך חסרון לא יוכל להמנות ויא מורנ"ת ז"ל שרייבט אסאך דערפון אין עלים לתרופה הק' ע"כ זאלסט חס זיין אוף דיר אין זאלסט זיין אלי מיגליכקייטן קימין ואס פריער למעה"ש למעה"ש מיר זאלין האבין אפאר ואכין פאר ר"ה צי טוהין גישמאק אין רבינס זאך ובודאי לא תתחרט לא בעה"ז ולא בעה"ב ובין כך ובין כך אנחנו נעשה את שלנו ומסתמא שמעת המשל של המלך שהלך לצוד חיות ביער עם חיליו ונפל גשם רב וכו' וחזרו כולם אחד לאחד ונשאר הוא עם השני למלך ואמר לו השני למלך נחזור ג"כ כי קרוב לצאת נפשינו ח"ו ואמר לו המלך שאם הוא רוצה לחזור יחזור אין ער גייט ניט צריק וכו' ואמר בזה"ל וילסטו מיט האלטין איז גוט אלא ניט קער דיך אום אין איך ועל סיי ויא טוהין מיינס וכו'. 
(אחי הנלבב ר"ה הולך ומגיע ורבינו הקוה"נ אמר לולא הר"ה שלי הי' נהפך העולם לתהו ובהו ואמר עוד כל עניני הוא ר"ה לא מבעי אתם תלוים בודאי על ר"ה שלי רק אפי' וכו' עכ"ל רבינו הק' אחי היקר והנלבב (כאמרת רנ"ט מי הוא אחי חסיד ברסלב) אבוי איך ישנים זכור הבת מלכה ניערה אותו ואמרה רחמנות גדולה עליך ועלי כזה זמן ארוך וכו' וכמו שכתוב בספמ"ע מז' בעטלירס מה שהגנני נעלם והגן נהרס והתחיו מהספיחים עד שהגיע המלך האכזר והשאיר שלשה קבוצות וכו' ע"כ המסור והנלבב זכור בתורה ס' חדי ר"ש אומר רבינו שהמקורבים של הצדיק בר"ה נעשה אהבה ביניהם אנן בחביבותא תליא מלתא אהה (גואלד) אחי הנלבב אנו כבר יודעים מרבינו אורך זמן כזה ועדיין כך נראים לא מתחזקים בכלל בתפלה וכסופים וכו' אהה (גואלד) מה יהי' התכלית וכי נבראנו ככה להעביר את העולם. 
אחי הנלבב כפי הנראה קשה לנו מאד ליסוע למירון על ר"ה ועפי"ר לא ניסע ח"ו ע"כ תדע מה לעשות הר"ה של רבינו הוא בין אנש"ש שאז ההתעוררות של הנקודות טובות ובפרט כפי שאתה ישן כל הזמן כל השנה ובל"ג בעומר קבלת מעט לכן אם הנך באמת רוצה להציל את עצמך ולחשוב על תכליתך הנצחי אז רבינו אמר שמניעות של ממון אינם [מניעות] ע"כ תרחם על עצמך ומה שחוטפים בעולם העובר הזה זה מה שיש וזה מה שנשאר ותו לא, ופרוטה ופרוטה מצטרף לחשבון גדול כך עוד עסק ביחד בעבודת ה' ועוד עסק עד שסוף כל סוף יעזור השי"ת בשלימות וזכור בתורה כי מרחמם ינהגם מביא רבינו שאין רחמנות בעולם כמו על נפש ישראלי כשנופל בעונות ורחוק מהשי"ת. 
הזכר אחי היקר מה שעסקנו יחד בעבודת ה' במירון הקדוש והיתה בינינו אהבת נפש ועבדנו על התכלית אבוי איך ישנים עכשיו, כעת הנעילה והסיום של כל השנה שרבינו הק' אמר שעיקר התשובה הוא דוקא בחודש אלול עיין קרא את יהושע וכו' ועיקר היהדות ועבודת ה' הכל זוכים באלול וע"י אלול זוכים לר"ה הק'. 
אהה (גואלד) אחי היקר תמיד כמה שאפשר לחטוף זה טוב בפרט באלול ותשרי ולמעה"ש תזהר לא להיות חלילא בתוך חסרון לא יוכל להמנות כמו שמוהרנ"ת כותב מזה הרבה בעלים לתרופה הק' ע"כ חוס על עצמך ותעשה את כל האמצעים להגיע הנה מה שיותר מוקדם למעה"ש למעה"ש שיהי' לנו כמה שבועות לפני ר"ה לעסוק בחשק בענין רבינו ובודאי לא תתחרט לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ובין כך ובין כך אנחנו נעשה את שלנו, ומסתמא שמעת המשל של המלך שהלך לצוד חיות ביער עם חילו ונפל גשם רב וכו' וחזרו כולם אחד לאחד ונשאר הוא עם השני למלך אמר לו השני למלך נחזור ג"כ כי קרוב לצאת נפשינו ח"ו ואמר לו המלך שאם הוא רוצה לחזור שיחזור אבל הוא לא חוזר וכו' ואמר בזה"ל אם ברצונך לשתף פעולה [להחזיק מעמד] ניחא ולא שוב לך אני בין כה יעשה את שלי וכו')

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — our beloved, our dear — the dear and exalted one — from the precious Breslover Chassidim — who yearn and long for the service of Hashem in truth — and for drawing close to the true Tzaddik in truth — his honor our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live — and all those attached to him from the precious and dear Chassidim[אנ"ש = אנשי שלומינו — "our Chassidim."], may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love as is fitting. May Hashem have mercy on me and heal me from all my pains and illnesses and distresses. So may it be His will. Amen. Shmuel son of Piga — for complete recovery. I have indeed received what you sent me — and likewise my dear son our master Shabsai, may his light shine, received what you sent him — and I have also received throughout the time what you sent me — and I ask your forgiveness for withholding my response — because of the severity of the illnesses and pains — may Hashem have mercy. And may the merit of the commandment stand for you — for all that a Jewish person needs to merit — from within pleasantness and spaciousness. So may it be His will. Amen.



# The Approach of Rosh Hashana — A Wake-Up Call
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/83/

The Approach of Rosh Hashana — A Wake-Up Call
מכתב 83
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/83

Segment 1
HE:
כ"ג
ער"ח אלול אני לדודי ודודי לי 
ב"ה יום ו' ראה פעה"ק ירושלים תו' 
שלום וברכה וכוח"ט למע"כ ידיד נפשי יקירי האברך הנכבד המופלג ביראת שמים שותה מים חיים מבאר מים חיים מננמ"ח כש"ת כמוה"ר ... נ"י 
אחר דרישת שלומך הטוב הנני מתפלא על שלא קבלתי שום מכתב ממך אחר שכתבתי לך מכתב ממצבי עוד בחודש אב. 
והעיקר באתי בזה המכתב לעוררך הארצידקער ברידער ר"ה גייט ורבינו הקוה"נ אמר וען ניט מיין ר"ה ואלט די ועלט גוען תהו ובהו ועוד גאר מיין זאך איז ר"ה לא מבעי אתם תלוים בודאי על ר"ה שלי רק אפי' וכו' עכ"ל רבינו הק' הארצדיקער טייעריר ברודער (ויא רנ"ט ז"ל האט גזאגט וער איז מיין ברודר אברסלבר חסיד) ויא שלאפט מען נעביך גדענק די בת מלכה האט אים גועקט זיא האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף דיר אין אוף מיר אזו אלאנגי צייט וכו' אין ויא שטיט אין ספמ"ע מז' בייטלרס ואס דער אגרדניק איז פאר לוירין גוארין איז דער גארטין גוארין נישט נאר זיי האבין זיך נאר דער נערט פין די וידער ואקסינג ביז עס איז גקומין דער מלך אכזר אין האט איבער גלאזט ג' כתות וכו' ע"כ הארצידקר גטרייער גדיינק אין תורה ס' חדי ר"ש זאגט רבינו הק' אז די מקורבים פון צדיק ר"ה וערט אהבה צוישין זיי אנן בחביבותא תליא מלתא גואלד הארצדיקער ברודער מיר וייסין שון פין רבינו הק' אזא צייט אין מען זייט נאך אזוי מען שטערקט זיך גאר ניט מיט תפלה וכסופין וכו' גואלד ואס ועט זיין דער תכלית איז מען דען בשאפין גוארין צי פאר בריינגין אזו די ועלט. 
הארצידקער ברודער אזו ויא עס וייזט אוס קשה מאד לנו לנסוע למירון על ר"ה ועפי"ר ח"ו לא ניסע ע"כ תדע מה לעשות דיים רבינס ר"ה צי זיין צוישין אנש"ש ואס דענמאלט איז דאס התעוררות הנקודות טובות ובפרט ויא דיא שלאפסט נעביך די גאנצי צייט דאס גאנצי יאר אין האסט וייניג מקבל גוען ל"ג בעומר ע"כ אוב די וילסט דיך באמת אפראטיוען ולחשוב על תכליתך הנצחי האט דער הייליקער רבי גזאגט מניעות פין געלד איז ניטא ע"כ זאלסט אוף דיר רחמנות האבין אין ואס מען חאפט אועק אין דיים עולם העובר דאס האט מען און דאס בלאבט אין ויטער ניט, אין פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול אזו נאך אמאל גטוהין אין עבודת ה' אין איינום אין נאך אמאל ביז סוף כל סוף ועט השי"ת העלפין אין גאנצין אין גדענק די תורה כי מרחמם ינהגם בריינגט דער רבי שאין רחמנות בעולם כמו על נפש ישראלי כשנופל בעונות ורחוק מהשי"ת. 
אין דער מאן דיך טייערר ברודער ואס מען האט אין איינום גטוהין אין עבודת השי"ת אין מרון הקדוש אין מהאט זיך ליב גהאט אהבת נפש אין מהאט גארביט אופין תכלית ויא שלאפט מען נעביך, איצט איז דאס שלאס פין גאנצין יאר ואס רבינו הק' אמר אז דער עיקר תשובה איז נאר חודש אלול עיין קרא את יהושוע וכו' אין עיקר יודישקייט איז מען אלדז זוכה אין אלול אין דורך אלול איז מען זוכה צי ר"ה הק'. 
גואלד טייער ברידער ויפיל מען קען תמיד אריין חאפין איז גוט בפרט אלול תשרי אין למעה"ש גיב אכטינג אז זאלסט ניט זיין חלילא בתוך חסרון לא יוכל להמנות ויא מורנ"ת ז"ל שרייבט אסאך דערפון אין עלים לתרופה הק' ע"כ זאלסט חס זיין אוף דיר אין זאלסט זיין אלי מיגליכקייטן קימין ואס פריער למעה"ש למעה"ש מיר זאלין האבין אפאר ואכין פאר ר"ה צי טוהין גישמאק אין רבינס זאך ובודאי לא תתחרט לא בעה"ז ולא בעה"ב ובין כך ובין כך אנחנו נעשה את שלנו ומסתמא שמעת המשל של המלך שהלך לצוד חיות ביער עם חיליו ונפל גשם רב וכו' וחזרו כולם אחד לאחד ונשאר הוא עם השני למלך ואמר לו השני למלך נחזור ג"כ כי קרוב לצאת נפשינו ח"ו ואמר לו המלך שאם הוא רוצה לחזור יחזור אין ער גייט ניט צריק וכו' ואמר בזה"ל וילסטו מיט האלטין איז גוט אלא ניט קער דיך אום אין איך ועל סיי ויא טוהין מיינס וכו'. 
(אחי הנלבב ר"ה הולך ומגיע ורבינו הקוה"נ אמר לולא הר"ה שלי הי' נהפך העולם לתהו ובהו ואמר עוד כל עניני הוא ר"ה לא מבעי אתם תלוים בודאי על ר"ה שלי רק אפי' וכו' עכ"ל רבינו הק' אחי היקר והנלבב (כאמרת רנ"ט מי הוא אחי חסיד ברסלב) אבוי איך ישנים זכור הבת מלכה ניערה אותו ואמרה רחמנות גדולה עליך ועלי כזה זמן ארוך וכו' וכמו שכתוב בספמ"ע מז' בעטלירס מה שהגנני נעלם והגן נהרס והתחיו מהספיחים עד שהגיע המלך האכזר והשאיר שלשה קבוצות וכו' ע"כ המסור והנלבב זכור בתורה ס' חדי ר"ש אומר רבינו שהמקורבים של הצדיק בר"ה נעשה אהבה ביניהם אנן בחביבותא תליא מלתא אהה (גואלד) אחי הנלבב אנו כבר יודעים מרבינו אורך זמן כזה ועדיין כך נראים לא מתחזקים בכלל בתפלה וכסופים וכו' אהה (גואלד) מה יהי' התכלית וכי נבראנו ככה להעביר את העולם. 
אחי הנלבב כפי הנראה קשה לנו מאד ליסוע למירון על ר"ה ועפי"ר לא ניסע ח"ו ע"כ תדע מה לעשות הר"ה של רבינו הוא בין אנש"ש שאז ההתעוררות של הנקודות טובות ובפרט כפי שאתה ישן כל הזמן כל השנה ובל"ג בעומר קבלת מעט לכן אם הנך באמת רוצה להציל את עצמך ולחשוב על תכליתך הנצחי אז רבינו אמר שמניעות של ממון אינם [מניעות] ע"כ תרחם על עצמך ומה שחוטפים בעולם העובר הזה זה מה שיש וזה מה שנשאר ותו לא, ופרוטה ופרוטה מצטרף לחשבון גדול כך עוד עסק ביחד בעבודת ה' ועוד עסק עד שסוף כל סוף יעזור השי"ת בשלימות וזכור בתורה כי מרחמם ינהגם מביא רבינו שאין רחמנות בעולם כמו על נפש ישראלי כשנופל בעונות ורחוק מהשי"ת. 
הזכר אחי היקר מה שעסקנו יחד בעבודת ה' במירון הקדוש והיתה בינינו אהבת נפש ועבדנו על התכלית אבוי איך ישנים עכשיו, כעת הנעילה והסיום של כל השנה שרבינו הק' אמר שעיקר התשובה הוא דוקא בחודש אלול עיין קרא את יהושע וכו' ועיקר היהדות ועבודת ה' הכל זוכים באלול וע"י אלול זוכים לר"ה הק'. 
אהה (גואלד) אחי היקר תמיד כמה שאפשר לחטוף זה טוב בפרט באלול ותשרי ולמעה"ש תזהר לא להיות חלילא בתוך חסרון לא יוכל להמנות כמו שמוהרנ"ת כותב מזה הרבה בעלים לתרופה הק' ע"כ חוס על עצמך ותעשה את כל האמצעים להגיע הנה מה שיותר מוקדם למעה"ש למעה"ש שיהי' לנו כמה שבועות לפני ר"ה לעסוק בחשק בענין רבינו ובודאי לא תתחרט לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ובין כך ובין כך אנחנו נעשה את שלנו, ומסתמא שמעת המשל של המלך שהלך לצוד חיות ביער עם חילו ונפל גשם רב וכו' וחזרו כולם אחד לאחד ונשאר הוא עם השני למלך אמר לו השני למלך נחזור ג"כ כי קרוב לצאת נפשינו ח"ו ואמר לו המלך שאם הוא רוצה לחזור שיחזור אבל הוא לא חוזר וכו' ואמר בזה"ל אם ברצונך לשתף פעולה [להחזיק מעמד] ניחא ולא שוב לך אני בין כה יעשה את שלי וכו')

EN:
After warmly inquiring after your good welfare — I am astonished that I received no letter from you after I wrote to you a letter about my situation in the month of Av. And the main purpose of this letter is to arouse you, my warm-hearted brother: [Yiddish:] "Rosh Hashana is coming! And Rabbainu the Holy and Awesome Nachman said: 'Were it not for my Rosh Hashana — the world would have turned to chaos and void.' And further: 'All my matters are Rosh Hashana. It goes without saying that you certainly depend on my Rosh Hashana — but even if...' etc. — the end of Rabbainu's saying. My warm-hearted, dear, true brother — (as R.N.T. [R' Noson of Tulchin רנ"ט — R' Noson Sternhartz, R' Noson of Breslov, who is also known by this acronym from a city associated with him], of blessed memory, said: who is my brother? — a Breslov Chassid) — alas, how one sleeps! Remember: the Daughter of the King [הבת מלכה — the recurring figure from Letter 9 onward, appearing again here] woke him and said: 'Great compassion upon you and upon me — so long a time, etc.' And as it is written in the Sipuray Maasiyos, from the Seven Beggars — what the gardener lost and what the garden was lost and they sustained themselves only from the resprouting plants, until the cruel king came and left three groups, etc.' Therefore, my dear, faithful one — remember in Torah [50], Chadi Rabba Shimon [תורה ס' חדי ר"ש — Torah lesson 50 in Likutay Moharan: Chadi Rabbi Shimon — "Rabbi Shimon rejoiced"; the Torah dealing with the relationship between Rosh Hashana and the fellowship of Breslov]: Rabbainu says that for those who are close to the Tzadik — on Rosh Hashana, love is created among them. Anon bichavuta talya milta [Aramaic: "our matter depends on affection/love"]. Oh (Gott!) my warm-hearted brother — we already know of Rabbainu the Holy one for such a long time — and still we look like this? Not strengthening ourselves at all in prayer and longing? Oh (Gott!) — what will be the ultimate purpose? Were we created merely to pass through this world?"

Segment 2
HE:
ממני ידידך עוז המצפה לראותך בקרוב פעה"ק שמואל הורוויץ 
גם אני פורס בשלומך הטוב ממני. 
י'ז'ה'ב' 
נתאחר עד יום ג' שופטים.

EN:
[Yiddish continued:] "My warm-hearted brother — as things appear, it is very difficult for us to travel to Meron for Rosh Hashana, and most likely we will not travel, G‑d forbid. Therefore know: Rabbainu's Rosh Hashana is among the Breslov fellowship — for then is the awakening of the good points within. And especially given how you sleep, poor thing, all the time, all year, and on Lag BaOmer you received a little — therefore if you truly want to save yourself and to think about your eternal purpose, then Rabbainu said: money obstacles are not [real] obstacles. Therefore have compassion on yourself! What one snatches in this passing world — that is what one has and what remains — nothing more. And a penny and a penny accumulate to a large account [פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול — a Talmudic saying (Sotah 8b), applied here metaphorically: each small act of Divine service accumulates]. So again — more engagement together in the service of Hashem. And more again. Until ultimately G‑d, blessed be He, will help completely. And remember in the Torah: Ki Merachamam Yinahalem [כי מרחמם ינהגם — Isaiah 49:10: "For He who has compassion on them will lead them" — a Torah teaching in Likutay Moharan that Rabbainu brings: there is no compassion in the world like the compassion for a Jewish soul that has fallen into sin and is distant from G‑d] — Rabbainu brings there: there is no compassion in the world like the compassion for a Jewish soul when it falls in sins and is distant from G‑d, blessed be He."

Segment 3
EN:
[Yiddish:] "Remember, my dear brother — what we worked together in the service of Hashem in holy Meron, and there was love of souls between us, and we worked toward the ultimate purpose. Alas — how one sleeps now! Now it is the closing and completion of the entire year — for Rabbainu the Holy one said: the essence of repentance is precisely in the month of Elul — see Kra es Yehoshua [קרא את יהושוע — 'Call out to Yehoshua'; a reference to a specific Torah teaching of Rabbainu about Elul, connected to the verse from the Yom Kippur liturgy ki karov yom], etc. And the essence of Jewishness and the service of Hashem — everything is merited through Elul, and through Elul one merits the holy Rosh Hashana. Oh (Gott!) my dear brother — always, as much as one can snatch away — is good. Especially in Elul and Tishrei. And for the sake of Heaven — take care not to be, G‑d forbid, among those of 'deficiency that cannot be counted' [חסרון לא יוכל להמנות — Ecclesiastes 1:15: 'A deficiency that cannot be counted'; a phrase used in Alim LiTrufah by R' Noson to describe those who miss the precious time of Rosh Hashana with Rabbainu's fellowship] — as R' Noson, of blessed memory, writes much about this in the holy Alim LiTrufah. Therefore have compassion on yourself! And use every possible means to arrive here as early as possible — for the sake of Heaven! — so that we may have several weeks before Rosh Hashana to engage enthusiastically in Rabbainu's matter. And certainly you will not regret this — neither in this world nor in the World to Come. And in any case — we will do our part."

Segment 4
EN:
And presumably you have heard the parable of the king who went to hunt wild animals in the forest with his troops, and a heavy rain fell, etc. And they all returned one by one — and only he [the king] remained with his second-in-command. And the second-in-command said to him: let us return as well — for we are close to losing our lives, G‑d forbid. And the king said to him: if he wishes to return — he may return. [Yiddish:] "He is not turning back. And if you wish to hold on — good. But do not turn around. And I will do mine regardless, etc." [Hebrew:] (If you wish to join and hold on — good. But do not turn back. And I will do mine regardless, etc.)

Segment 5
EN:
From me — your mighty friend, who awaits to see you soon in the Holy City. Shmuel Horowitz. Also I inquire of your good welfare — from me: י'ז'ה'ב' [initials of R' Yitzchak Zev or another companion; or possibly a private abbreviation]. [Note: the letter was delayed until Tuesday, Parashas Shoftim.]



# Letter 24 כ"ד
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/84/

Letter 24 כ"ד
מכתב 84
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/84

Segment 1
HE:
כ"ד
ב"ה יום ו' עש"ק וישב יעקב וערב חנוכה פעה"ק ירוש' ת"ו. [כ"ד כסליו תרפ"ו] 
שלום וברכה לכבוד ידידי חבירי היקר האהוב וחביב עלי מאד דיתיב בתונא דלבאי השותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כש"ת כמה"ר ... נ"י. 
ראשית אני מודיע לך משלומנו הודות לשי"ת כי אתנו ב"ה החיוה"ש כה יוסיף וכה יתן השי"ת לשמוע ולהשמיע בשו"ט אמן אח יקר קמתי ליתן לך מז"ט על חתונת חבירנו ידידנו עוז החתן החסיד ויר"ש מר יעקב זאב ברזשעסקי אשר בשבת זה יהי' דאס אוף רופין ובשבת מקץ הבע"ל יהי' החתונה בשטו"מ יה"ר שיהא בנין עדי עד ויזכו לבנים ובני בנים ברסלבר חסידים באמת וירש טובה וברכה אמן ואיה"ש נשמח בכל עוז ויהי' כל אנש"ש על החתונה בשמחה. 
ואגב באתי אליך ידידי יקירי ואס ועט זיין פין דיר דער תכלית ויא שלאפסטו אזו לאנג עד מתי תשכב די גאנצי צייט האסטו איין בריביל ניט גשריבין כל זמן דער שני למלך האט זיך ניט אליין אוף גחאפט האט די בת מלכה אים ניט גקענט דער ועקין אזו אויך כל זמן די אליין שלאפסט אין ויסט ניט דער ועקין זיך וער איז דיר שילדיג. 
דער מאן זיך נאר אמאלקי צייטין ויא מען האט גטוהין אין עבודת השי"ת אין איינעם אין די אהבה ואס צוישון אונז גוען די בת מלכה האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר אין אוף דיר טייעריר חבר קיק דיך ארים זייא ויא די צייט גייט נעביך אזו אועק איז דאס דען דער תכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן דער היילקער רבי ז"ל האט אונז גלערינט התחדשות נאך אמאל דער האלטין זיך אין מחי' זיין זיך מיט אזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתו' ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש. 
טייעריר חבר עס טיט מיר זיער וייא אוף דיר ויא פאר בריינגסט נעביך אזו דייני יאר אין טעג אום זיסט אין אים נישט עס איז נעביך אגרוסי שאד איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם ואס קען איך דיר אבער טון זיי ויא דער בע"ד האט דיך ארום גנומן אז אפילו אוף ר"ה ביסטו ניט גקומין צום רעבינס ז"ל קיבוץ קיק דיך גיט ארום. 
ואס קען איך דיר טוהין אז די קומסט אן קעסנט עפס טוהין אין עבודת השי"ת פאר דרייט דיר דער בע"ד דיים קאפ גייסטו זוכין געלד ויסטו זיך אומידום מישין אודער האסט אוף אונז קשיות וכו' וכו' ויסט דיך ניט האלטין מיט אונז אין איינום וער איז דיר שילדיג עס איז אודאי גרוסי שאד ואס זאלסט ניט זיין אוף דער חתונה ואס מען חאפט אריין דאס איז זיינס אין נאר דאס בלייבט איבער איך קען דיך דער צי ניט צי ריידין וארין איך זיי אז די קומסט אעהר מאך דער בע"ד אן פירוד לבבות נאר ויא די פארשטיסט טיא. 
זייא זיך מחזק ברבינו הק' אין זייא זיך מחדש והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי אין הייב דאס נייע אן צי טוהין אין עבודת הש"י לאז דיך ניט נארין אוף דער ועלט וארין עס איז דיא יארין כצל עובר וכו' ע"כ שטארק דיך מיט אלי כוחות דער היילקער רבי ז"ל האט גלאזט אז אונזרי לאט זאלין זיך האלטין אין אינום אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת. 
(מה יהי' התכלית ממך איך אתה ישן כ"כ הרבה זמן עד מתי תשכב לאורך כל הזמן לא שלחת אף מכתב אחד כל זמן שהשני למלך לא התעורר מעצמו הבת מלכה לא הצליחה להעירו כמו"כ כל זמן שאתה בעצמך הנך ישן מי חייב לך. 
זכור נא הזמנים שעברו איך שעסקנו יחד בעבודת ה' והאהבה שהיתה בינינו הבת מלכה אמרה רחמנות גדולה עלי ועליך אחי היקר התבונן וראה איך לדאבונינו הזמן חולף כך וכי זה התכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן רבינו הקדוש לימדנו התחדשות להתחזק שוב ולהתחיות באזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתורה ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש חברי היקר כואב לי מאד עליך איך לדאבוננו הנך מעביר כך את ימיך ושנותיך על כלום ולא, זה לדאבוננו הפסד גדול איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם אבל מה אני יכול לעשות לך שהבע"ד הקיף אותך כ"כ שאפי' על ר"ה לא הגעת לקיבוץ של רבינו ז"ל התבונן בעצמיך היטב. 
מה אוכל לעשות לך שכשאתה מגיע ואתה יכול לעשות משהו בעבודת ה' מבלבל לך הבע"ד את הראש ואתה הולך לחפש כסף ואתה רוצה להתערב בכל דבר או שיש לך קושיות עלינו וכו' וכו' אם אין ברצונך להחזיק אתנו ביחד מי חייב לך בודאי זה הפסד גדול מה שלא תהי' על החתונה מה שאדם חוטף זה שלו ורק זה מה שנשאר אני לא יכול לשכנע אותך על זה כי אני רואה שכשהנך מגיע עושה הבע"ד פירוד לבבות רק עשה כהבנתך. 
חזק עצמך ברבינו הק' וחדש עצמך והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי והתחל מחדש לעסוק בעבודת ה' אל תתן לרמאות עצמך בעולם הזה כי ימינו כצל עובר וכו' לכן חזק עצמך בכל הכוחות רבינו הקדוש הזהיר שאנ"ש יחזיקו עצמם ביחד אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת)

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — our beloved, our dear, our companion — the dear and exalted one — who greatly yearns and longs for the service of Hashem in truth — and in particular for drawing close to our master the Rebbe זצ"ל — who is the true Tzaddik — who surpasses everything — upon whom the coming of the Messiah and the salvation of the community depends — and the private redemption and the essential success of the soul depends on this — may Hashem grant us merit for this quickly. So may it be His will. Amen. He is: our dear companion — our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live — and all those attached to him — our dear companions — who hold fast and cleave to the Source of Wisdom[המקור חכמה = המקור חכמה — "the Source of Wisdom." An epithet for the Rebbe — drawing on Proverbs 18:4: "the words of a person's mouth are deep waters — a flowing stream — a source of wisdom." Used here to describe those who hold fast to the Rebbe as holding fast to the source of all wisdom.] זצ"ל. After inquiring after your precious wellbeing with great love and great affection as is fitting and proper. May Hashem have pity and mercy on me and heal me from all my severe and bitter illnesses and pains and my distresses. So may it be His will. Amen. Shmuel son of Piga. Even though writing is very very hard for me — and each day that passes over me — from a few hours of less severe suffering that is impossible to endure — I am grateful for this greatly — may Hashem have mercy. Even so — it is impossible to be dismissed without anything.



# A Mazal Tov — The Wedding of R' Yaakov Zev Brzhesky
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/85/

A Mazal Tov — The Wedding of R' Yaakov Zev Brzhesky
מכתב 85
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/85

Segment 1
HE:
כ"ד
ב"ה יום ו' עש"ק וישב יעקב וערב חנוכה פעה"ק ירוש' ת"ו. [כ"ד כסליו תרפ"ו] 
שלום וברכה לכבוד ידידי חבירי היקר האהוב וחביב עלי מאד דיתיב בתונא דלבאי השותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כש"ת כמה"ר ... נ"י. 
ראשית אני מודיע לך משלומנו הודות לשי"ת כי אתנו ב"ה החיוה"ש כה יוסיף וכה יתן השי"ת לשמוע ולהשמיע בשו"ט אמן אח יקר קמתי ליתן לך מז"ט על חתונת חבירנו ידידנו עוז החתן החסיד ויר"ש מר יעקב זאב ברזשעסקי אשר בשבת זה יהי' דאס אוף רופין ובשבת מקץ הבע"ל יהי' החתונה בשטו"מ יה"ר שיהא בנין עדי עד ויזכו לבנים ובני בנים ברסלבר חסידים באמת וירש טובה וברכה אמן ואיה"ש נשמח בכל עוז ויהי' כל אנש"ש על החתונה בשמחה. 
ואגב באתי אליך ידידי יקירי ואס ועט זיין פין דיר דער תכלית ויא שלאפסטו אזו לאנג עד מתי תשכב די גאנצי צייט האסטו איין בריביל ניט גשריבין כל זמן דער שני למלך האט זיך ניט אליין אוף גחאפט האט די בת מלכה אים ניט גקענט דער ועקין אזו אויך כל זמן די אליין שלאפסט אין ויסט ניט דער ועקין זיך וער איז דיר שילדיג. 
דער מאן זיך נאר אמאלקי צייטין ויא מען האט גטוהין אין עבודת השי"ת אין איינעם אין די אהבה ואס צוישון אונז גוען די בת מלכה האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר אין אוף דיר טייעריר חבר קיק דיך ארים זייא ויא די צייט גייט נעביך אזו אועק איז דאס דען דער תכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן דער היילקער רבי ז"ל האט אונז גלערינט התחדשות נאך אמאל דער האלטין זיך אין מחי' זיין זיך מיט אזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתו' ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש. 
טייעריר חבר עס טיט מיר זיער וייא אוף דיר ויא פאר בריינגסט נעביך אזו דייני יאר אין טעג אום זיסט אין אים נישט עס איז נעביך אגרוסי שאד איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם ואס קען איך דיר אבער טון זיי ויא דער בע"ד האט דיך ארום גנומן אז אפילו אוף ר"ה ביסטו ניט גקומין צום רעבינס ז"ל קיבוץ קיק דיך גיט ארום. 
ואס קען איך דיר טוהין אז די קומסט אן קעסנט עפס טוהין אין עבודת השי"ת פאר דרייט דיר דער בע"ד דיים קאפ גייסטו זוכין געלד ויסטו זיך אומידום מישין אודער האסט אוף אונז קשיות וכו' וכו' ויסט דיך ניט האלטין מיט אונז אין איינום וער איז דיר שילדיג עס איז אודאי גרוסי שאד ואס זאלסט ניט זיין אוף דער חתונה ואס מען חאפט אריין דאס איז זיינס אין נאר דאס בלייבט איבער איך קען דיך דער צי ניט צי ריידין וארין איך זיי אז די קומסט אעהר מאך דער בע"ד אן פירוד לבבות נאר ויא די פארשטיסט טיא. 
זייא זיך מחזק ברבינו הק' אין זייא זיך מחדש והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי אין הייב דאס נייע אן צי טוהין אין עבודת הש"י לאז דיך ניט נארין אוף דער ועלט וארין עס איז דיא יארין כצל עובר וכו' ע"כ שטארק דיך מיט אלי כוחות דער היילקער רבי ז"ל האט גלאזט אז אונזרי לאט זאלין זיך האלטין אין אינום אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת. 
(מה יהי' התכלית ממך איך אתה ישן כ"כ הרבה זמן עד מתי תשכב לאורך כל הזמן לא שלחת אף מכתב אחד כל זמן שהשני למלך לא התעורר מעצמו הבת מלכה לא הצליחה להעירו כמו"כ כל זמן שאתה בעצמך הנך ישן מי חייב לך. 
זכור נא הזמנים שעברו איך שעסקנו יחד בעבודת ה' והאהבה שהיתה בינינו הבת מלכה אמרה רחמנות גדולה עלי ועליך אחי היקר התבונן וראה איך לדאבונינו הזמן חולף כך וכי זה התכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן רבינו הקדוש לימדנו התחדשות להתחזק שוב ולהתחיות באזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתורה ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש חברי היקר כואב לי מאד עליך איך לדאבוננו הנך מעביר כך את ימיך ושנותיך על כלום ולא, זה לדאבוננו הפסד גדול איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם אבל מה אני יכול לעשות לך שהבע"ד הקיף אותך כ"כ שאפי' על ר"ה לא הגעת לקיבוץ של רבינו ז"ל התבונן בעצמיך היטב. 
מה אוכל לעשות לך שכשאתה מגיע ואתה יכול לעשות משהו בעבודת ה' מבלבל לך הבע"ד את הראש ואתה הולך לחפש כסף ואתה רוצה להתערב בכל דבר או שיש לך קושיות עלינו וכו' וכו' אם אין ברצונך להחזיק אתנו ביחד מי חייב לך בודאי זה הפסד גדול מה שלא תהי' על החתונה מה שאדם חוטף זה שלו ורק זה מה שנשאר אני לא יכול לשכנע אותך על זה כי אני רואה שכשהנך מגיע עושה הבע"ד פירוד לבבות רק עשה כהבנתך. 
חזק עצמך ברבינו הק' וחדש עצמך והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי והתחל מחדש לעסוק בעבודת ה' אל תתן לרמאות עצמך בעולם הזה כי ימינו כצל עובר וכו' לכן חזק עצמך בכל הכוחות רבינו הקדוש הזהיר שאנ"ש יחזיקו עצמם ביחד אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת)

EN:
First — I inform you of our welfare. Thanks to G‑d, blessed be He, we have, blessed be G‑d, life and peace with us. May Hashem add and grant to hear and to cause to hear only good tidings. Amen. My dear brother — I have come to wish you a mazal tov on the wedding of our friend, our dear and mighty companion — the groom, the pious and G‑d-fearing one — R' Yaakov Zev Brzhesky [יעקב זאב ברזשעסקי — R' Yankel, the bereaved companion of Letters 19–20 who is now getting married! A beautiful moment in the narrative arc: the friend who lost his father (Letter 19), who became R' Shmuel's neighbor in Jerusalem (Letter 20), is now being married]. This Shabbos will be the calling-up [דאס אוף רופין — the aufrufen: the groom's public calling to the Torah on the Shabbos before the wedding], and on the coming Shabbos Mikketz [the next Shabbos], the wedding will take place — with a good and auspicious hour and sign and fortune! May it be His will that it be an everlasting building, and may they merit to have sons and grandsons who are true Breslov Chassidim. And may there be blessing and goodness. Amen. And G‑d willing — we shall all rejoice with great joy, and all the fellowship will be at the wedding in joy.



# A Warm Rebuke — "How Long Do You Sleep?" — The Daughter of the King
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/86/

A Warm Rebuke — "How Long Do You Sleep?" — The Daughter of the King
מכתב 86
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/86

Segment 1
HE:
כ"ד
ב"ה יום ו' עש"ק וישב יעקב וערב חנוכה פעה"ק ירוש' ת"ו. [כ"ד כסליו תרפ"ו] 
שלום וברכה לכבוד ידידי חבירי היקר האהוב וחביב עלי מאד דיתיב בתונא דלבאי השותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כש"ת כמה"ר ... נ"י. 
ראשית אני מודיע לך משלומנו הודות לשי"ת כי אתנו ב"ה החיוה"ש כה יוסיף וכה יתן השי"ת לשמוע ולהשמיע בשו"ט אמן אח יקר קמתי ליתן לך מז"ט על חתונת חבירנו ידידנו עוז החתן החסיד ויר"ש מר יעקב זאב ברזשעסקי אשר בשבת זה יהי' דאס אוף רופין ובשבת מקץ הבע"ל יהי' החתונה בשטו"מ יה"ר שיהא בנין עדי עד ויזכו לבנים ובני בנים ברסלבר חסידים באמת וירש טובה וברכה אמן ואיה"ש נשמח בכל עוז ויהי' כל אנש"ש על החתונה בשמחה. 
ואגב באתי אליך ידידי יקירי ואס ועט זיין פין דיר דער תכלית ויא שלאפסטו אזו לאנג עד מתי תשכב די גאנצי צייט האסטו איין בריביל ניט גשריבין כל זמן דער שני למלך האט זיך ניט אליין אוף גחאפט האט די בת מלכה אים ניט גקענט דער ועקין אזו אויך כל זמן די אליין שלאפסט אין ויסט ניט דער ועקין זיך וער איז דיר שילדיג. 
דער מאן זיך נאר אמאלקי צייטין ויא מען האט גטוהין אין עבודת השי"ת אין איינעם אין די אהבה ואס צוישון אונז גוען די בת מלכה האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר אין אוף דיר טייעריר חבר קיק דיך ארים זייא ויא די צייט גייט נעביך אזו אועק איז דאס דען דער תכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן דער היילקער רבי ז"ל האט אונז גלערינט התחדשות נאך אמאל דער האלטין זיך אין מחי' זיין זיך מיט אזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתו' ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש. 
טייעריר חבר עס טיט מיר זיער וייא אוף דיר ויא פאר בריינגסט נעביך אזו דייני יאר אין טעג אום זיסט אין אים נישט עס איז נעביך אגרוסי שאד איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם ואס קען איך דיר אבער טון זיי ויא דער בע"ד האט דיך ארום גנומן אז אפילו אוף ר"ה ביסטו ניט גקומין צום רעבינס ז"ל קיבוץ קיק דיך גיט ארום. 
ואס קען איך דיר טוהין אז די קומסט אן קעסנט עפס טוהין אין עבודת השי"ת פאר דרייט דיר דער בע"ד דיים קאפ גייסטו זוכין געלד ויסטו זיך אומידום מישין אודער האסט אוף אונז קשיות וכו' וכו' ויסט דיך ניט האלטין מיט אונז אין איינום וער איז דיר שילדיג עס איז אודאי גרוסי שאד ואס זאלסט ניט זיין אוף דער חתונה ואס מען חאפט אריין דאס איז זיינס אין נאר דאס בלייבט איבער איך קען דיך דער צי ניט צי ריידין וארין איך זיי אז די קומסט אעהר מאך דער בע"ד אן פירוד לבבות נאר ויא די פארשטיסט טיא. 
זייא זיך מחזק ברבינו הק' אין זייא זיך מחדש והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי אין הייב דאס נייע אן צי טוהין אין עבודת הש"י לאז דיך ניט נארין אוף דער ועלט וארין עס איז דיא יארין כצל עובר וכו' ע"כ שטארק דיך מיט אלי כוחות דער היילקער רבי ז"ל האט גלאזט אז אונזרי לאט זאלין זיך האלטין אין אינום אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת. 
(מה יהי' התכלית ממך איך אתה ישן כ"כ הרבה זמן עד מתי תשכב לאורך כל הזמן לא שלחת אף מכתב אחד כל זמן שהשני למלך לא התעורר מעצמו הבת מלכה לא הצליחה להעירו כמו"כ כל זמן שאתה בעצמך הנך ישן מי חייב לך. 
זכור נא הזמנים שעברו איך שעסקנו יחד בעבודת ה' והאהבה שהיתה בינינו הבת מלכה אמרה רחמנות גדולה עלי ועליך אחי היקר התבונן וראה איך לדאבונינו הזמן חולף כך וכי זה התכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן רבינו הקדוש לימדנו התחדשות להתחזק שוב ולהתחיות באזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתורה ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש חברי היקר כואב לי מאד עליך איך לדאבוננו הנך מעביר כך את ימיך ושנותיך על כלום ולא, זה לדאבוננו הפסד גדול איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם אבל מה אני יכול לעשות לך שהבע"ד הקיף אותך כ"כ שאפי' על ר"ה לא הגעת לקיבוץ של רבינו ז"ל התבונן בעצמיך היטב. 
מה אוכל לעשות לך שכשאתה מגיע ואתה יכול לעשות משהו בעבודת ה' מבלבל לך הבע"ד את הראש ואתה הולך לחפש כסף ואתה רוצה להתערב בכל דבר או שיש לך קושיות עלינו וכו' וכו' אם אין ברצונך להחזיק אתנו ביחד מי חייב לך בודאי זה הפסד גדול מה שלא תהי' על החתונה מה שאדם חוטף זה שלו ורק זה מה שנשאר אני לא יכול לשכנע אותך על זה כי אני רואה שכשהנך מגיע עושה הבע"ד פירוד לבבות רק עשה כהבנתך. 
חזק עצמך ברבינו הק' וחדש עצמך והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי והתחל מחדש לעסוק בעבודת ה' אל תתן לרמאות עצמך בעולם הזה כי ימינו כצל עובר וכו' לכן חזק עצמך בכל הכוחות רבינו הקדוש הזהיר שאנ"ש יחזיקו עצמם ביחד אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת)

EN:
A good inscribing and sealing — and a good and sweet new year — and all good forever — to his honor — our beloved, our dear — the dear and exalted one — the revered Chassid — from the outstanding Breslover Chassidim — who cleave and yearn to connect truly and wholeheartedly to Hashem through His true Tzaddikim — and in particular through Na Nach Nachma Nachman MayUman[ננמ"ח זיע"א = ננמ"ח זיע"א — Na Nach Nachma Nachman MayUman — זיע"א = זכותו יגן עלינו אמן — "may his merit protect us, Amen." The combination of the Na Nach formula with the standard honorific for a departed holy Tzaddik — appearing here for the first time in the collection. This marks a deepening: the Rebbe is now addressed with the full honorific of a heavenly intercessor.], may his merit protect us — doer of charity and lovingkindness — good of heart — may he be blessed — and so on — his honor our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live — and all our companions from our Chassidim[אנ"ש = אנשי שלומינו — "our Chassidim."], may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love. May Hashem heal me with a complete recovery quickly from all my illnesses and pains and distresses. So may it be His will. Amen.

Segment 2
HE:
ממני חברך ידידך אוהבך שמואל הורוויץ ברסלבר.

EN:
Parshas Shoftim (Previous Week) = LM Torah 6; Three Mitzvos: Eradicating Amalek, Enduring Humiliation, and Ascending/Descending; Elul = Finding the Lost Objects; Circumcision of the Heart; LM §24 and LH Hodaah §6 And behold — in the previous week — Parshas Shoftim — hinted in the Torah "Call out to Joshua" — the intention of Elul. For they are the three commandments: the eradication of the seed of Amalek — which is the evil inclination — and in particular from idol worship — "and you shall uproot the evil from your midst" — literally from your midst: your own evil inclination. And in particular from the lack of faith — anger — arrogance — for all of this is the matter of idol worship. And also this is the lowest point of the aleph — to endure humiliations and "the shedding of blood" — which is the essential of teshuvah: to hear one's humiliation — [one's own humiliation — for if others are not humiliating him — he will be ashamed of himself for his distance from Hashem] — and when he hears his humiliation — which is the matter of the return: the aspect of "and if I make my bed in Sheol" — feeling his distance from the service of Hashem — he will be still and silent — receive it with love for atonement of sins. And this is the essential intention of Elul — both when he merits and it seems to him that he is in the aspect of "if I ascend to the heavens" — at a high level — he should know clearly that he is still very far — and yearn to ascend more and more. And the opposite: when he is in the aspect of "and if I make my bed in Sheol" — literally, G-d forbid — he should know clearly that there Hashem is with him — in the aspect of "You are there" — the letters of "You are there" (hinech) being the same letters as "kohen" — the lovingkindness of Hashem with him — that he should not descend further, G-d forbid. For there is no limit to the descents — just as there is no limit to the ascents — and however much one has descended, G-d forbid — one can descend further and further, G-d forbid — if one does not strengthen oneself not to fall more — and begins anew — one can, G-d forbid, fall like those who fell completely — because they did not strengthen themselves. And if the person is strong to strengthen himself — however it may be — however it may be — in the end he will merit what he needs to merit in this world. And then he walks in the paths of teshuvah — and the right hand of Hashem is extended to receive his teshuvah. And this is the essential above all always: to hold the weapons of battle — and to occupy oneself in the service of Hashem — however one can — and to do what is incumbent upon him — and the rest: trust in Hashem and in His Tzaddikim. And to serve Hashem in joy — for through this one merits what one merits — [see Torah 24 — "Ametzeisa D'Alma" — and Likutay Halachos — Laws of Hodaah — Law 6 of OC Part 2 — and it will be pleasant for you]. And in Elul — it is the gathering of the dispersed — the lost objects — through lusts and transgressions — and the essential: from the blemish of the covenant, G-d forbid. And in Elul — the essential finding of them: through the seeking and the requesting — how to serve Hashem — and how to return to Him — and how to find the lost objects — and how to rectify them. And the yearning and the seeking themselves — this is their finding. For "I toiled and I found — believe!" And also: the time in Elul to feel the pain of sins — and to request from Hashem about this — that they should be rectified. And through this one feels also the seed of the person — both in the side of holiness — and the opposite, G-d forbid. And fulfilled: "And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your descendants" — to love — and so on — for this is the essential: to merit to love — for teshuvah from love — no trace remains — and sins become merits. And this one can merit in Elul — for they are days of will and mercy and lovingkindness and love. And also to merit to the Name Havayah in order — that everything will proceed in order [without suffering, G-d forbid] — through the Torah and the Tzaddikim who opened the path of teshuvah — and to connect to them. And in Elul one can merit to attain the encompassing lights: "Comfort comfort" — in the aspect of "strength and splendor are her garments" — and through this one is saved from the accusers — and so on. And in Elul one recites the Tikkunei Zohar — and through the melody — and through the weakness of the heart — [to eat a little more slowly] — great rectifications are made. And it is good to complete the Tanach and the books of our master the Rebbe זצ"ל — for this is propitious to merit on the Day of Judgment. And so: charity and lovingkindness. And the essential above all: the connection to the Tzaddikim — for this is the essential above all always. And to appoint a king — this is the vav — the study of Torah and the Shulchan Aruch — and connection in the generality of Israel. And to build the Temple — this is da'as — this is the connection to the Tzaddik — who is the supreme point.



# Strengthen Yourself With Hischadshus — The Days Are Passing Like a Shadow
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/87/

Strengthen Yourself With Hischadshus — The Days Are Passing Like a Shadow
מכתב 87
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/87

Segment 1
HE:
כ"ד
ב"ה יום ו' עש"ק וישב יעקב וערב חנוכה פעה"ק ירוש' ת"ו. [כ"ד כסליו תרפ"ו] 
שלום וברכה לכבוד ידידי חבירי היקר האהוב וחביב עלי מאד דיתיב בתונא דלבאי השותה מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח כש"ת כמה"ר ... נ"י. 
ראשית אני מודיע לך משלומנו הודות לשי"ת כי אתנו ב"ה החיוה"ש כה יוסיף וכה יתן השי"ת לשמוע ולהשמיע בשו"ט אמן אח יקר קמתי ליתן לך מז"ט על חתונת חבירנו ידידנו עוז החתן החסיד ויר"ש מר יעקב זאב ברזשעסקי אשר בשבת זה יהי' דאס אוף רופין ובשבת מקץ הבע"ל יהי' החתונה בשטו"מ יה"ר שיהא בנין עדי עד ויזכו לבנים ובני בנים ברסלבר חסידים באמת וירש טובה וברכה אמן ואיה"ש נשמח בכל עוז ויהי' כל אנש"ש על החתונה בשמחה. 
ואגב באתי אליך ידידי יקירי ואס ועט זיין פין דיר דער תכלית ויא שלאפסטו אזו לאנג עד מתי תשכב די גאנצי צייט האסטו איין בריביל ניט גשריבין כל זמן דער שני למלך האט זיך ניט אליין אוף גחאפט האט די בת מלכה אים ניט גקענט דער ועקין אזו אויך כל זמן די אליין שלאפסט אין ויסט ניט דער ועקין זיך וער איז דיר שילדיג. 
דער מאן זיך נאר אמאלקי צייטין ויא מען האט גטוהין אין עבודת השי"ת אין איינעם אין די אהבה ואס צוישון אונז גוען די בת מלכה האט גזאגט עס איז אגרוס רחמנות אוף מיר אין אוף דיר טייעריר חבר קיק דיך ארים זייא ויא די צייט גייט נעביך אזו אועק איז דאס דען דער תכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן דער היילקער רבי ז"ל האט אונז גלערינט התחדשות נאך אמאל דער האלטין זיך אין מחי' זיין זיך מיט אזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתו' ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש. 
טייעריר חבר עס טיט מיר זיער וייא אוף דיר ויא פאר בריינגסט נעביך אזו דייני יאר אין טעג אום זיסט אין אים נישט עס איז נעביך אגרוסי שאד איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם ואס קען איך דיר אבער טון זיי ויא דער בע"ד האט דיך ארום גנומן אז אפילו אוף ר"ה ביסטו ניט גקומין צום רעבינס ז"ל קיבוץ קיק דיך גיט ארום. 
ואס קען איך דיר טוהין אז די קומסט אן קעסנט עפס טוהין אין עבודת השי"ת פאר דרייט דיר דער בע"ד דיים קאפ גייסטו זוכין געלד ויסטו זיך אומידום מישין אודער האסט אוף אונז קשיות וכו' וכו' ויסט דיך ניט האלטין מיט אונז אין איינום וער איז דיר שילדיג עס איז אודאי גרוסי שאד ואס זאלסט ניט זיין אוף דער חתונה ואס מען חאפט אריין דאס איז זיינס אין נאר דאס בלייבט איבער איך קען דיך דער צי ניט צי ריידין וארין איך זיי אז די קומסט אעהר מאך דער בע"ד אן פירוד לבבות נאר ויא די פארשטיסט טיא. 
זייא זיך מחזק ברבינו הק' אין זייא זיך מחדש והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי אין הייב דאס נייע אן צי טוהין אין עבודת הש"י לאז דיך ניט נארין אוף דער ועלט וארין עס איז דיא יארין כצל עובר וכו' ע"כ שטארק דיך מיט אלי כוחות דער היילקער רבי ז"ל האט גלאזט אז אונזרי לאט זאלין זיך האלטין אין אינום אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת. 
(מה יהי' התכלית ממך איך אתה ישן כ"כ הרבה זמן עד מתי תשכב לאורך כל הזמן לא שלחת אף מכתב אחד כל זמן שהשני למלך לא התעורר מעצמו הבת מלכה לא הצליחה להעירו כמו"כ כל זמן שאתה בעצמך הנך ישן מי חייב לך. 
זכור נא הזמנים שעברו איך שעסקנו יחד בעבודת ה' והאהבה שהיתה בינינו הבת מלכה אמרה רחמנות גדולה עלי ועליך אחי היקר התבונן וראה איך לדאבונינו הזמן חולף כך וכי זה התכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה? אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן רבינו הקדוש לימדנו התחדשות להתחזק שוב ולהתחיות באזמרה לאלקי בעודי וכו' ובהתורה ואי' השה לעולה בל"ת עי"ש חברי היקר כואב לי מאד עליך איך לדאבוננו הנך מעביר כך את ימיך ושנותיך על כלום ולא, זה לדאבוננו הפסד גדול איזה מעות לא יוכל לתקון זה שנמנו חבריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם אבל מה אני יכול לעשות לך שהבע"ד הקיף אותך כ"כ שאפי' על ר"ה לא הגעת לקיבוץ של רבינו ז"ל התבונן בעצמיך היטב. 
מה אוכל לעשות לך שכשאתה מגיע ואתה יכול לעשות משהו בעבודת ה' מבלבל לך הבע"ד את הראש ואתה הולך לחפש כסף ואתה רוצה להתערב בכל דבר או שיש לך קושיות עלינו וכו' וכו' אם אין ברצונך להחזיק אתנו ביחד מי חייב לך בודאי זה הפסד גדול מה שלא תהי' על החתונה מה שאדם חוטף זה שלו ורק זה מה שנשאר אני לא יכול לשכנע אותך על זה כי אני רואה שכשהנך מגיע עושה הבע"ד פירוד לבבות רק עשה כהבנתך. 
חזק עצמך ברבינו הק' וחדש עצמך והימים הראשונים יפלו ואנא זמין למהוי והתחל מחדש לעסוק בעבודת ה' אל תתן לרמאות עצמך בעולם הזה כי ימינו כצל עובר וכו' לכן חזק עצמך בכל הכוחות רבינו הקדוש הזהיר שאנ"ש יחזיקו עצמם ביחד אנן בחביבותא תליא מלתא יותר אין לי זמן מפני כבוד השבת)

EN:
[Yiddish:] "Strengthen yourself with Rabbainu the Holy one and renew yourself! And the former days will fall away [והימים הראשונים יפלו — an expression used by Rabbainu: when one truly begins anew, all the old lost days fall away and are no longer counted against him; they fall off like dead leaves] — and I am ready to be [ואנא זמין למהוי — Aramaic: a phrase meaning: and I am prepared to come into being, to begin again]. And begin again to engage freshly in the service of G‑d, blessed be He! Do not let yourself be deceived by this world — for our days are like a passing shadow, etc. Therefore strengthen yourself with all your strength. The holy Rebbe, of blessed memory, cautioned that the fellowship should hold together — anon bichavuta talya milta [Aramaic: our matter depends on love/affection]." [Hebrew:] (More I have no time — because of the honor of Shabbos.)

Segment 2
HE:
ממני חברך ידידך אוהבך שמואל הורוויץ ברסלבר.

EN:
From me — your friend and companion, who loves you: Shmuel Horowitz, the Breslover.

Segment 3
EN:
From me — your friend and companion, who loves you: Shmuel Horowitz, the Breslover.



# Letter 25 כ"ה
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/88/

Letter 25 כ"ה
מכתב 88
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/88

Segment 1
HE:
כ"ה
ב"ה יום ג' משפטים פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ה שבט תרפ"ו] 
לכבוד אחי יקירי אהובי באמת המקושר לרבינו הק' שותה מים חיים מננמ"ח זיע"א ה"ה מוהר"ר ... שליט"א 
דיין בריף האב איך עראלטין עס האט מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין ליבען גיזונד השי"ת זאל העלפין עס זאל זיין חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצי צרה איז נאר ואס די פאלסט אריין אין עצבות קענסטו גאר ניט טוהין רבינו הק' האט אן גזאגט נאר שמחה אזו ויא די בת מלכה האט גזאגט דיים שני למלך רק בינקין אין האפין מיך ארוס צי נעמין די זאלסט דיר אפ זיכין אפלאץ מקום מיוחד אין זאלסט אגאנץ יאר רק ביינקין אין ועלין אין האפין מיך ארוס צי נעמין אין ניט שלאפין דער עיקר איז דעאר שלאף. 
הארצדיקער ברודער די ביסט ניט קיין יחיד עס גייט אוף יעדין איבער אוף מיר גייט אוך איבער אן א שיעור אין אן איין ערך אין מניעות המוח אין חלישות דעת ואס איך קענן ניט טוהין אין עבודת ה' כדומה וכדומה נאר ואס זאל מען טוהין מען מיז זיך דער האלטין איך שהוא מען דארף זיין בקי ברצוא בקי בשוב דארפסט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת מעומקא דלבא ער זאל אונז העלפין מיר זאלין זיין מקורב באמת לרבינו הק' באמת לאמתו אין מיר זאלין זוכה זיין קומין אוף דיים ציון הק' ואס אלי קדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' איז נאר כלים מקבל זיין אור הצדיק. 
טייער חבר פאלג מיך אין הייב דיך אן נאך אמאל מחדש זיין בעבודת ה' נאר מיט שמחה והימים הראשונים יפלו הייב אן טוהין גשמאק אין עבודת ה' אין פאר געס אלדינג היינו די האסט דאך אועק זייגער זאלסט אוף שטיין צי חצות אין זאלסט דיר אוס ריידין דאס הארץ פאר השי"ת בתמימות ופשיטות וארין דאס איז פין די גרעסטי זאכין כמו פדיון אין זאלסט צי ברעכין דיים שלאף 2 3 מאל ועט דיר זיין שוער אין דער נאך איז אפי' דער יצה"ר אליין ועקט אוף אין זאלסט מקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש אין האב אלי טאג התבודדות עקסטרי אוף צי קומין וכו'. אזו ויא מה"ר נתן זצ"ל האט גזאגט ויא גלגול איז שלעכט איז כדאי ויפול מאל מגולגל צי וערין אביא מען זאל זיין איין מאל אוף דיים ציון. ואס זאל מען טוהין אז עס אום מגליכי זאך אזו ויא ארוף אוף דיים הומל עכ"פ די כיסופין טאר מען ניט אפ לאזין בשום אופן אין מען דארף זיך מתאמץ זיין בתפלה כי המניעה היא בשביל החשק. 
טייער הארצידקער ברודער מען טאר זיך ניט אפ לאזין בשום אופן איז דאס דען דער תכלית אזו צי פאר בריינגין די ועלט מיט אזוני הבלים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן ? גדיינק נאך די אהבה ואס איז גוען אין מירון פאר מיין חתונה אזו ויא הרה"צ ר"נ מטולטשין האט גזאגט וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וער איז מיין וייב וכו' וכו' אין דער הילקער רבינו הקדוש בריינגט אין חדי ר"ש ס"א אנן בחביבתא תלי' מלתא אין דער רבינו הק' ז"ל אין פתח ר"ש ס' אז מען קען אפ שלאפין אלי זובציג יאר מען זאל מיינין אז מען לערינט אין מען דאבינט אין מען שלאפט מוז מען אן קומין צי דיים צדיק ואס קען אוף ועקין מיט ספמ"ע פין שנים קדמונית ואס העכיר פין אלי ע' פנים לתורה. 
הארצדעקר ברודער מהרנ"ת הקדוש האט זיך אן גנעמון בא די בורד זקנו הקדוש אין האט גזאגט אואסי בארד אין נאך אברסלבר חסיד ואס זאלין מיר שון זאגין אין די בת מלכה האט אפ גענפרט אלי מלכים ואס זענין גקומין משדך זיין אבער די 7 ואסרין זענין איבער דיר ניט אריבער וארין דער עיקר איז דאס מס"נ אין די בזיונות ואס מען לאט אוף מקורב צי וערין אין מען דארף ויסין די השמטה 'אחד הי' אברהם' שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' א' וכו' עיי"ש. 
ליבער הארציקער ברודער מען טאר ניט פאר שלאפין אבער מען טאר ניט אראפ פאלין אוך איך פאר שטייא אז הינטוקען ז' אדר הלולא דמרע"ה מסתם ועסטי אודאי זיין אין מרון על ציון הק' רשב"י זיע"א זאלסטו אסאך תפלה פאר לייגין פאר דיר אין פאר מיר מאך איך דיך אשליח זאלסט דער ציילין דים צדיק האמת ואס אוף מיר גייט דורך אין זאלסט פאר מיר אסאך בייטין וארין זאלסט ויסין כלו כל הקיצין איך האב שון ניט קיין כח איבער צי טראגן די אלי מניעות המוח ובלבולים וכו' וכו' איז דאס מיין תכלית היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
טייער ברודער בייט פאר מיר אסאך ועסטו אוך גהאלפין וערין המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה אין זאלסט אסאך ארביט פאלייגין אז מען זאל זוכה זיין צום רעכטין תכלית אין עס זאל נעמין אין עק פין אונזרי צרות וארין עד מתי ויא לאנג ועט נאך דער בע"ד אזו יאגין פלאגין רבינו הק' זיע"א האט גזאגט גאר מיין זאך איז תפלה דאס איז נעביך דער גרעסטר גלות אז דיבור פה איז אין גלות ע"כ ברודער בייט אסאך אוף קברי צדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א וארין עס איז נטא כמעט נאך אזא צדיק ואס זאל האבין אזא שייכות מיט רבנו הק' ויא אותו צדיק ז' אדר ועט זיין יום א' פרשת תצוה רעכין איך אז די ועסט זיין אין מרון אוף דיים ציון הק' אין אפשר אוף שבת ויא די ועסט פאר שטיין עכ"פ די צייט ועסטו זיך זיין דארט זאלסטו פאר מיר אסאך בייטין אין זאלסט איבער ליינין מיין צעטיל אין זאלסט דאס פאר ברענין למעה"ש. 
איצט טייער ברודער ועל איך דיר זאגין דים אמת איך ואלט דיך מיעץ גוען כדי די זאלסט דיר אפ ראטוען דיין נשמה דיים נצוץ אלקי אין די נקודה פין רבינו הק' ואס אין דיר אוף ר"ה ביסטו ניט גוען צוישין אנש"ש אין דער עיקר איז נאר מיט אנש"ש ואס טוהין אין רבינס זאך ואס זיין פילין די עליות אין ירידות פין צדיק עיין בלק"מ תו' סו' וכו'. 
איך ואלט דיר איין עצה גגיבון אפשר וען די קענסט קומין אוף פורים צוישין אנש"ש וארין אוף פורים איז גוען אנסיעה צי רבינו הק'. וקודם היו כל התחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים איז פין די גרעסטי זאכין אין ואס מען חאפט אועק איז זיינס נאר איך וייס דיך אז די קומסט אעהר וילסטו זיך מישין אין יעדיר זאך אין ביסט נסוג אחור פין אונז אין גייסט צי אנדרי ואס זענין שון אפגקילט פין רבינס אור אין זיי קילין דיך נאך מער אפ אודער די זיכסט שיחות ע"כ אוב די קענסט בא דיר אפ פאסטין אין מוח זאלסט אועק לייגין אלדינג נאר אפ ראטוען זיך אין זיך ניט מישין אין קיין שום זאך אין ניט אנדלין מיט קיינעם נאר אונז 4 איז ואלסטו גקענט קומין אוף פורים אין מניעות הממון איז קיין מניעה נאר מניעות המוח גייט מען אלי פרייטיג אין מען נעמט צי נוף אין מען פארט וד"ל יעצט טייער ברודער בייט איך דיך זאלסט מיר טוהין די טובה אין מיר שאפין לקוטי הלכות א"ח ח"ב חלק ג' ועסטו האבין אגרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין אין שרייב מיר תיכף תשובה טובה. 
(מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלומך ובריאותך האיתנה ה' יעזור שיהי' חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל, אחי המסור והנלבב כל צרתך היא רק מה שהנך נופל לעצבות ובסבתה כבר אינך יכול לעשות כלום רבינו הק' הזהיר רק שמחה כמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך רק לכסוף ולקוות להוציאני תחפש לך מקום מיוחד וכל השנה רק לכסוף ולרצות ולקוות להוציאני ולא לישון כי זה העיקר השינה. 
אחי הנלבב אינך יחיד על כולם עובר גם עלי עובר בלי שעור וערך ומניעות המוח וחלישות הדעת מה שאיני יכול לעסוק בעבודת ה' וכדומה רק מה אפשר לעשות מוכרחים להחזיק מעמד איך שהוא צריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב הנך צריך להשים הרבה תפלות ולשפוך הרבה דמעות לפני השי"ת מעומקא דלבא שיהי' בעזרינו להית מקורבים באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ושנזכה לבא לציון הק' שכל הקדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' הנם רק כלים לקבל את אור הצדיק. 
חברי היקר שמע לי והתחל שוב להתחדש בעבודת ה' רק בשמחה והימים הראשונים יפלו התחל לעסוק בחשק בעבודת ה' ושכח הכל כונתי בזה הרי יש לך שעון מעורר אז תקום בחצות ותשיח את לבך לפני השי"ת בתמימות ופשיטות מפני שזה מהדברים ההכי נעלים כמו פדיון ותשבור את השנה. פעמיים שלוש יהי' לך קשה ואח"כ היצה"ר בעצמו כבר מעיר ותקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש ושיהי' לך כל יום התבודדות מיוחדת כדי לבא וכו' כמו שמורנ"ת זצ"ל אמר כמה שלבא בגלגול זה גרוע אבל כדאי אפי' לבא כמה פעמים בגלגול אם רק יזכה פעם אחת להיות על הציון, מה נעשה שזה דבר בלתי מציאותי כמו לעלות לשמים עכ"פ אסור בשום אופן להניח את הכיסופים וצריך להתאמץ בתפילה כי המניעה היא בשביל החשק. 
אחי הנלבב והיקר אסור להזניח את עצמו בשום אופן וכי זה התכלית להעביר ככה את החיים בעולם בהבלים כאלה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן? זכור עוד את האהבה שהיתה לנו במירון קודם חתונתי כאמרת הרה"צ ר"נ מטולטשין מי הוא אחי חסיד ברסלב מי הוא אבי חסיד ברסלב וכו' וכו' ורבינו הקדוש מביא בתורה חדי ר"ש ס"א אנן בחביבותא תליא מלתא ובפתח ר"ש תורה ס' אומר רבינו הק' ז"ל שאפשר לישן כל השבעים שנה לחשוב שלומדים ומתפללים אבל ישנים אז מוכרחים להגיע לצדיק שיכול להעיר ע"י ספורי מעשיות משנים קדמוניות שזה גבוה מכל השבעים פנים של התורה אחי הנלבב מוהרנ"ת הקדוש תפס פעם בזקנו ואמר זקן לבן ועדין חסיד ברסלב אז מה כבר נאמר אנו והבת מלכה ענתה לכל המלכים שבאו להשתדך איתה אבל השבע מימות לא עברו עליך כי העיקר זה המסי"נ והבזיונות שסובלים כדי להתקרב וצריך לדעת את ההשמטה "אחד הי' אברהם" שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' אחד וכו' עי"ש. 
אחי הנלבב והאהוב אסור לישן את הזמן אבל אסור גם ליפול אני מבין שבז' אדר הזה הלולא דמרע"ה מן הסתם בודאי תהי' במירון על ציון רשב"י הק' זיע"א אז שתשים הרבה תפלות עבורך ועבורי ואני עושה אותך שליח שתספר לצדיק האמת מה שעובר עלי ותבקש עבורי הרבה כי דע לך שכבר כלו כל הקיצין אין בי יותר כח לסבול את כל מניעות המוח והבלבולים וכו' וכו' וכי זה התכלית שלי היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
אחי היקר העתיר עבורי הרבה אז גם אתה תיושע המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה ותשקיע הרבה עבודה שנזכה לתכלית הנכון ושכבר יגיע הקץ לצרותינו כי עד מתי עד מתי הבע"ד עוד יענה וירדוף רבינו הק' זיע"א אמר כל עניני הוא תפלה וזה לדאבונינו הגלות ההכי גדול שהדיבור פה הוא בגלות ע"כ אחי בקש הרבה על קברי הצדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א מפני שאין כמעט עוד כזה צדיק שיהי' לו כזו שייכות לרבינו הק' כאותו הצדיק, ז' אדר יהי' ביום א' פרשת תצוה אני מניח שתהי' במירון על הציון הק' ואולי כבר על שבת איך שתבין עכ"פ בזמן הזה תהי' שם אז תתפלל עבורי הרבה ותקרא שם את הדף שלי ותשרוף אותו אח"כ למעה"ש. 
עכשיו אחי היקר אומר לך האמת הייתי מייעץ לך כדי שתציל את נשמתך את הניצוץ האלקי ונקודת רבינו הק' שבקרבך, על ר"ה לא היית בין אנש"ש והעיקר זה דוקא עם אנש"ש שעוסקים בענין רבינו שחשים את העליות והירידות של הצדיק עיין בלקו"מ תו' ס"ו וכו' 
הייתי מייעץ לך אולי אם היית יכול לבא על פורים בין אנש"ש כי בפורים היתה נסיעה לרבינו הק' וקודם היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים הוא מהדברים ההכי נעלים ומה שזוכים לחטוף זה נשאר שלו אני מכירך שכשאתה מגיע הנה הנך רוצה להתערב בכל דבר והנך נסוג אחור מאתנו והנך הולך לאחרים שכבר הצטננו מהאור של רבינו והם מצננים אותך עוד יותר או שהנך הולך לחפש שיחות ע"כ אם הנך מסוגל להחליט במוחך שתניח את הכל רק לחפש להציל את עצמיך ולא להתערב בשום דבר ולא להתעסק עם אף אחד רק ארבעתנו אנו אז היית יכול להגיע על פורים ומניעת הממון היא לא שום מניעה רק מניעות המוח הולכים כל יום שישי ואוספים ונוסעים וד"ל עכשיו אחי היקר הנני מבקשך שתעשה לי טובה ולהשיג לי לקוטי הלכות או"ח ח"ב ח"ג ויהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד. 
וכתוב לי תיכף תשובה טובה) 
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — our beloved, our dear — like our own soul — who yearns to be truly connected to the true Tzaddik — from the Breslover Chassidim — who cleave and hold fast to Na Nach Nachma Nachman MayUman — lover of charity and lovingkindness — prolific in deeds — good of heart — may he be blessed — and so on — his honor our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live — and all our dear and pleasant companions — may Hashem give them life[ה' עליהם יחיו = ה' עליהם יחיו — "may Hashem give them life." A blessing-phrase appended to a group of companions: "may Hashem be upon them — may they live." An unusually warm variant of the standard הי"ו.]. After inquiring after your precious wellbeing with great love. May Hashem have mercy on us and heal us from all our pains and our illnesses and our weakness and our distresses. So may it be His will. Amen. I have indeed received his pure charity from two months ago — and many thanks to you — and may the merit of the great commandment stand for you — to be satisfied with the finest — and to behold the pleasantness of Hashem — and all good forever. So may it be His will. Amen. Even though writing is very hard for me — and I suffer great pains every day and night — literally awesome and terrible — may Hashem have mercy. But this for me is a debt to the many — and therefore I rouse my strength to write to you.



# Your Only Problem Is Sadness — Renew Yourself With Joy
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/89/

Your Only Problem Is Sadness — Renew Yourself With Joy
מכתב 89
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/89

Segment 1
HE:
כ"ה
ב"ה יום ג' משפטים פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ה שבט תרפ"ו] 
לכבוד אחי יקירי אהובי באמת המקושר לרבינו הק' שותה מים חיים מננמ"ח זיע"א ה"ה מוהר"ר ... שליט"א 
דיין בריף האב איך עראלטין עס האט מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין ליבען גיזונד השי"ת זאל העלפין עס זאל זיין חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצי צרה איז נאר ואס די פאלסט אריין אין עצבות קענסטו גאר ניט טוהין רבינו הק' האט אן גזאגט נאר שמחה אזו ויא די בת מלכה האט גזאגט דיים שני למלך רק בינקין אין האפין מיך ארוס צי נעמין די זאלסט דיר אפ זיכין אפלאץ מקום מיוחד אין זאלסט אגאנץ יאר רק ביינקין אין ועלין אין האפין מיך ארוס צי נעמין אין ניט שלאפין דער עיקר איז דעאר שלאף. 
הארצדיקער ברודער די ביסט ניט קיין יחיד עס גייט אוף יעדין איבער אוף מיר גייט אוך איבער אן א שיעור אין אן איין ערך אין מניעות המוח אין חלישות דעת ואס איך קענן ניט טוהין אין עבודת ה' כדומה וכדומה נאר ואס זאל מען טוהין מען מיז זיך דער האלטין איך שהוא מען דארף זיין בקי ברצוא בקי בשוב דארפסט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת מעומקא דלבא ער זאל אונז העלפין מיר זאלין זיין מקורב באמת לרבינו הק' באמת לאמתו אין מיר זאלין זוכה זיין קומין אוף דיים ציון הק' ואס אלי קדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' איז נאר כלים מקבל זיין אור הצדיק. 
טייער חבר פאלג מיך אין הייב דיך אן נאך אמאל מחדש זיין בעבודת ה' נאר מיט שמחה והימים הראשונים יפלו הייב אן טוהין גשמאק אין עבודת ה' אין פאר געס אלדינג היינו די האסט דאך אועק זייגער זאלסט אוף שטיין צי חצות אין זאלסט דיר אוס ריידין דאס הארץ פאר השי"ת בתמימות ופשיטות וארין דאס איז פין די גרעסטי זאכין כמו פדיון אין זאלסט צי ברעכין דיים שלאף 2 3 מאל ועט דיר זיין שוער אין דער נאך איז אפי' דער יצה"ר אליין ועקט אוף אין זאלסט מקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש אין האב אלי טאג התבודדות עקסטרי אוף צי קומין וכו'. אזו ויא מה"ר נתן זצ"ל האט גזאגט ויא גלגול איז שלעכט איז כדאי ויפול מאל מגולגל צי וערין אביא מען זאל זיין איין מאל אוף דיים ציון. ואס זאל מען טוהין אז עס אום מגליכי זאך אזו ויא ארוף אוף דיים הומל עכ"פ די כיסופין טאר מען ניט אפ לאזין בשום אופן אין מען דארף זיך מתאמץ זיין בתפלה כי המניעה היא בשביל החשק. 
טייער הארצידקער ברודער מען טאר זיך ניט אפ לאזין בשום אופן איז דאס דען דער תכלית אזו צי פאר בריינגין די ועלט מיט אזוני הבלים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן ? גדיינק נאך די אהבה ואס איז גוען אין מירון פאר מיין חתונה אזו ויא הרה"צ ר"נ מטולטשין האט גזאגט וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וער איז מיין וייב וכו' וכו' אין דער הילקער רבינו הקדוש בריינגט אין חדי ר"ש ס"א אנן בחביבתא תלי' מלתא אין דער רבינו הק' ז"ל אין פתח ר"ש ס' אז מען קען אפ שלאפין אלי זובציג יאר מען זאל מיינין אז מען לערינט אין מען דאבינט אין מען שלאפט מוז מען אן קומין צי דיים צדיק ואס קען אוף ועקין מיט ספמ"ע פין שנים קדמונית ואס העכיר פין אלי ע' פנים לתורה. 
הארצדעקר ברודער מהרנ"ת הקדוש האט זיך אן גנעמון בא די בורד זקנו הקדוש אין האט גזאגט אואסי בארד אין נאך אברסלבר חסיד ואס זאלין מיר שון זאגין אין די בת מלכה האט אפ גענפרט אלי מלכים ואס זענין גקומין משדך זיין אבער די 7 ואסרין זענין איבער דיר ניט אריבער וארין דער עיקר איז דאס מס"נ אין די בזיונות ואס מען לאט אוף מקורב צי וערין אין מען דארף ויסין די השמטה 'אחד הי' אברהם' שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' א' וכו' עיי"ש. 
ליבער הארציקער ברודער מען טאר ניט פאר שלאפין אבער מען טאר ניט אראפ פאלין אוך איך פאר שטייא אז הינטוקען ז' אדר הלולא דמרע"ה מסתם ועסטי אודאי זיין אין מרון על ציון הק' רשב"י זיע"א זאלסטו אסאך תפלה פאר לייגין פאר דיר אין פאר מיר מאך איך דיך אשליח זאלסט דער ציילין דים צדיק האמת ואס אוף מיר גייט דורך אין זאלסט פאר מיר אסאך בייטין וארין זאלסט ויסין כלו כל הקיצין איך האב שון ניט קיין כח איבער צי טראגן די אלי מניעות המוח ובלבולים וכו' וכו' איז דאס מיין תכלית היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
טייער ברודער בייט פאר מיר אסאך ועסטו אוך גהאלפין וערין המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה אין זאלסט אסאך ארביט פאלייגין אז מען זאל זוכה זיין צום רעכטין תכלית אין עס זאל נעמין אין עק פין אונזרי צרות וארין עד מתי ויא לאנג ועט נאך דער בע"ד אזו יאגין פלאגין רבינו הק' זיע"א האט גזאגט גאר מיין זאך איז תפלה דאס איז נעביך דער גרעסטר גלות אז דיבור פה איז אין גלות ע"כ ברודער בייט אסאך אוף קברי צדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א וארין עס איז נטא כמעט נאך אזא צדיק ואס זאל האבין אזא שייכות מיט רבנו הק' ויא אותו צדיק ז' אדר ועט זיין יום א' פרשת תצוה רעכין איך אז די ועסט זיין אין מרון אוף דיים ציון הק' אין אפשר אוף שבת ויא די ועסט פאר שטיין עכ"פ די צייט ועסטו זיך זיין דארט זאלסטו פאר מיר אסאך בייטין אין זאלסט איבער ליינין מיין צעטיל אין זאלסט דאס פאר ברענין למעה"ש. 
איצט טייער ברודער ועל איך דיר זאגין דים אמת איך ואלט דיך מיעץ גוען כדי די זאלסט דיר אפ ראטוען דיין נשמה דיים נצוץ אלקי אין די נקודה פין רבינו הק' ואס אין דיר אוף ר"ה ביסטו ניט גוען צוישין אנש"ש אין דער עיקר איז נאר מיט אנש"ש ואס טוהין אין רבינס זאך ואס זיין פילין די עליות אין ירידות פין צדיק עיין בלק"מ תו' סו' וכו'. 
איך ואלט דיר איין עצה גגיבון אפשר וען די קענסט קומין אוף פורים צוישין אנש"ש וארין אוף פורים איז גוען אנסיעה צי רבינו הק'. וקודם היו כל התחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים איז פין די גרעסטי זאכין אין ואס מען חאפט אועק איז זיינס נאר איך וייס דיך אז די קומסט אעהר וילסטו זיך מישין אין יעדיר זאך אין ביסט נסוג אחור פין אונז אין גייסט צי אנדרי ואס זענין שון אפגקילט פין רבינס אור אין זיי קילין דיך נאך מער אפ אודער די זיכסט שיחות ע"כ אוב די קענסט בא דיר אפ פאסטין אין מוח זאלסט אועק לייגין אלדינג נאר אפ ראטוען זיך אין זיך ניט מישין אין קיין שום זאך אין ניט אנדלין מיט קיינעם נאר אונז 4 איז ואלסטו גקענט קומין אוף פורים אין מניעות הממון איז קיין מניעה נאר מניעות המוח גייט מען אלי פרייטיג אין מען נעמט צי נוף אין מען פארט וד"ל יעצט טייער ברודער בייט איך דיך זאלסט מיר טוהין די טובה אין מיר שאפין לקוטי הלכות א"ח ח"ב חלק ג' ועסטו האבין אגרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין אין שרייב מיר תיכף תשובה טובה. 
(מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלומך ובריאותך האיתנה ה' יעזור שיהי' חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל, אחי המסור והנלבב כל צרתך היא רק מה שהנך נופל לעצבות ובסבתה כבר אינך יכול לעשות כלום רבינו הק' הזהיר רק שמחה כמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך רק לכסוף ולקוות להוציאני תחפש לך מקום מיוחד וכל השנה רק לכסוף ולרצות ולקוות להוציאני ולא לישון כי זה העיקר השינה. 
אחי הנלבב אינך יחיד על כולם עובר גם עלי עובר בלי שעור וערך ומניעות המוח וחלישות הדעת מה שאיני יכול לעסוק בעבודת ה' וכדומה רק מה אפשר לעשות מוכרחים להחזיק מעמד איך שהוא צריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב הנך צריך להשים הרבה תפלות ולשפוך הרבה דמעות לפני השי"ת מעומקא דלבא שיהי' בעזרינו להית מקורבים באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ושנזכה לבא לציון הק' שכל הקדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' הנם רק כלים לקבל את אור הצדיק. 
חברי היקר שמע לי והתחל שוב להתחדש בעבודת ה' רק בשמחה והימים הראשונים יפלו התחל לעסוק בחשק בעבודת ה' ושכח הכל כונתי בזה הרי יש לך שעון מעורר אז תקום בחצות ותשיח את לבך לפני השי"ת בתמימות ופשיטות מפני שזה מהדברים ההכי נעלים כמו פדיון ותשבור את השנה. פעמיים שלוש יהי' לך קשה ואח"כ היצה"ר בעצמו כבר מעיר ותקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש ושיהי' לך כל יום התבודדות מיוחדת כדי לבא וכו' כמו שמורנ"ת זצ"ל אמר כמה שלבא בגלגול זה גרוע אבל כדאי אפי' לבא כמה פעמים בגלגול אם רק יזכה פעם אחת להיות על הציון, מה נעשה שזה דבר בלתי מציאותי כמו לעלות לשמים עכ"פ אסור בשום אופן להניח את הכיסופים וצריך להתאמץ בתפילה כי המניעה היא בשביל החשק. 
אחי הנלבב והיקר אסור להזניח את עצמו בשום אופן וכי זה התכלית להעביר ככה את החיים בעולם בהבלים כאלה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן? זכור עוד את האהבה שהיתה לנו במירון קודם חתונתי כאמרת הרה"צ ר"נ מטולטשין מי הוא אחי חסיד ברסלב מי הוא אבי חסיד ברסלב וכו' וכו' ורבינו הקדוש מביא בתורה חדי ר"ש ס"א אנן בחביבותא תליא מלתא ובפתח ר"ש תורה ס' אומר רבינו הק' ז"ל שאפשר לישן כל השבעים שנה לחשוב שלומדים ומתפללים אבל ישנים אז מוכרחים להגיע לצדיק שיכול להעיר ע"י ספורי מעשיות משנים קדמוניות שזה גבוה מכל השבעים פנים של התורה אחי הנלבב מוהרנ"ת הקדוש תפס פעם בזקנו ואמר זקן לבן ועדין חסיד ברסלב אז מה כבר נאמר אנו והבת מלכה ענתה לכל המלכים שבאו להשתדך איתה אבל השבע מימות לא עברו עליך כי העיקר זה המסי"נ והבזיונות שסובלים כדי להתקרב וצריך לדעת את ההשמטה "אחד הי' אברהם" שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' אחד וכו' עי"ש. 
אחי הנלבב והאהוב אסור לישן את הזמן אבל אסור גם ליפול אני מבין שבז' אדר הזה הלולא דמרע"ה מן הסתם בודאי תהי' במירון על ציון רשב"י הק' זיע"א אז שתשים הרבה תפלות עבורך ועבורי ואני עושה אותך שליח שתספר לצדיק האמת מה שעובר עלי ותבקש עבורי הרבה כי דע לך שכבר כלו כל הקיצין אין בי יותר כח לסבול את כל מניעות המוח והבלבולים וכו' וכו' וכי זה התכלית שלי היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
אחי היקר העתיר עבורי הרבה אז גם אתה תיושע המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה ותשקיע הרבה עבודה שנזכה לתכלית הנכון ושכבר יגיע הקץ לצרותינו כי עד מתי עד מתי הבע"ד עוד יענה וירדוף רבינו הק' זיע"א אמר כל עניני הוא תפלה וזה לדאבונינו הגלות ההכי גדול שהדיבור פה הוא בגלות ע"כ אחי בקש הרבה על קברי הצדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א מפני שאין כמעט עוד כזה צדיק שיהי' לו כזו שייכות לרבינו הק' כאותו הצדיק, ז' אדר יהי' ביום א' פרשת תצוה אני מניח שתהי' במירון על הציון הק' ואולי כבר על שבת איך שתבין עכ"פ בזמן הזה תהי' שם אז תתפלל עבורי הרבה ותקרא שם את הדף שלי ותשרוף אותו אח"כ למעה"ש. 
עכשיו אחי היקר אומר לך האמת הייתי מייעץ לך כדי שתציל את נשמתך את הניצוץ האלקי ונקודת רבינו הק' שבקרבך, על ר"ה לא היית בין אנש"ש והעיקר זה דוקא עם אנש"ש שעוסקים בענין רבינו שחשים את העליות והירידות של הצדיק עיין בלקו"מ תו' ס"ו וכו' 
הייתי מייעץ לך אולי אם היית יכול לבא על פורים בין אנש"ש כי בפורים היתה נסיעה לרבינו הק' וקודם היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים הוא מהדברים ההכי נעלים ומה שזוכים לחטוף זה נשאר שלו אני מכירך שכשאתה מגיע הנה הנך רוצה להתערב בכל דבר והנך נסוג אחור מאתנו והנך הולך לאחרים שכבר הצטננו מהאור של רבינו והם מצננים אותך עוד יותר או שהנך הולך לחפש שיחות ע"כ אם הנך מסוגל להחליט במוחך שתניח את הכל רק לחפש להציל את עצמיך ולא להתערב בשום דבר ולא להתעסק עם אף אחד רק ארבעתנו אנו אז היית יכול להגיע על פורים ומניעת הממון היא לא שום מניעה רק מניעות המוח הולכים כל יום שישי ואוספים ונוסעים וד"ל עכשיו אחי היקר הנני מבקשך שתעשה לי טובה ולהשיג לי לקוטי הלכות או"ח ח"ב ח"ג ויהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד. 
וכתוב לי תיכף תשובה טובה) 
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
[Yiddish:] "Your letter I received — and I greatly rejoiced to hear of your beloved health. May G‑d help that our days be renewed as before — with greater force and greater strength — that there be absolutely no falling in the world at all, and absolutely no despair in the world at all. My dear, faithful brother — your entire trouble is only: that you fall into sadness [atzavus]. And because of it — you can do nothing at all. Rabbainu the Holy one cautioned: only joy! As the Daughter of the King said to the second-to-the-king: only to yearn and to hope that she take him out. You must find yourself a private place — a designated spot [מקום מיוחד] — and the entire year: only to yearn and to wish and to hope that she take you out. And not to sleep — for this is the essence: the sleep." [Hebrew:] (Your letter I received and greatly rejoiced to hear of your health. May G‑d help that our days be renewed as before — with greater force and greater strength — that there be absolutely no falling in the world at all, and absolutely no despair in the world at all. My dear faithful brother — your entire trouble is only: that you fall into sadness, and because of it you can do nothing at all. Rabbainu the Holy one cautioned: only joy! As the Daughter of the King said to the second-to-the-king: only to yearn and hope that she take him out. You must find yourself a designated private spot, and the entire year: only to yearn and to wish and to hope that she take you out. And not to sleep — for this is the essence: the sleep.)

Segment 2
EN:
[Yiddish:] "My dear brother — you are not the only one. It happens to everyone. It also happens to me — beyond all measure and reckoning — mental obstruction [mniyas hamoyach] and weakness of understanding [חלישות דעת] — what I cannot do in the service of Hashem — and the like and the like. But what can one do? One must hold on somehow. One needs to be fluent in ratzo and fluent in shuv [בקי ברצוא בקי בשוב — mastery of both the running/surge toward G‑d and the returning/grounding back to earth; the two poles of spiritual life in Breslov; see Letter 10]. You need to lay many prayers before G‑d — many tears to pour out before G‑d, blessed be He — from the very depths of the heart — that He help us to be truly close to Rabbainu the Holy one — truly, in innermost truth — and that we merit to come to the holy Tzion [Uman — Rabbainu's grave] — which is the vessel to receive all the holiness, namely: Eretz Yisrael and the Holy Temple, etc. — all are only vessels to receive the light of the Tzadik." [Hebrew:] (My dear brother — you are not the only one. It happens to everyone — it also happens to me beyond all measure and reckoning — mental obstruction and weakness of understanding — what I cannot do in the service of Hashem — etc. But what can one do? One must hold on somehow. One needs to be fluent in ratzo and fluent in shuv. You need to lay many prayers before G‑d — pour many tears before G‑d, blessed be He — from the very depths of the heart — that He help us to be truly close to Rabbainu the Holy one in innermost truth — and that we merit to come to the holy Tzion — which is the vessel to receive the light of the Tzadik.)



# Why He Will Not Come Home for Pesach — The Stipend and the Betrothal
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/9/

Why He Will Not Come Home for Pesach — The Stipend and the Betrothal
מכתב 9
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/9

Segment 1
HE:
ב"ה אור מן י"ד לט"ו בחדש מרחשון שהוא יום ב' פרשת וירא ה' מבקר חולה ורפאל שריפא את אברהם פה צפת ת"ו.

EN:
Peace and blessing and all good things, forever — to his honor, my friend like my very own soul and heart, and so on, who yearns for the service of Hashem in truth — his honor, his splendor, and his glory, our master and teacher Rabbi Avraham Yakovitch, may his light shine, may he live long, may G-d protect him and guard him. After inquiring after their precious wellbeing [שלומם — "their wellbeing" — the plural form, encompassing both the recipient and his wife, for whom the author has been performing a daily pidyon since Letter 8. A tender detail: the author now inquires after both of them together.] with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem.

Segment 2
HE:
שלום רב וחיים לעולמי עד ורפו"ש, במהרה באמת מאלקי השמים וכל משאלות לבו לטובה לכבוד מעלת ידידי כנפשי אהוב נפשי וגופי ורו"נ שעל כבודו נאמר עשה לך רב וקנה לך חבר. חבר טוב כמו כבודו האהוב וחמיד ורגיג עלי מאד. החבוק ודבוק בעומק דעומקא דלבא. אהבה שאינה תלוי' בדבר החסיד המופלא ומופלג ביראת שמים ובתורה השותה מים חיים מננמ"ח החפץ באמת לעבוד השי"ת. צי צי שטעלין נאך א זעלניר צי השי"ת (להעמיד עוד חייל להשי"ת) כש"ת כמה"ר אלטר בן ציון נ"י.

EN:
Opening Meditation — Receipt of the Money and the Immeasurable Merit of This Work I have indeed received your letter — and [the letter of] our master and teacher Rabbi Moshe Aharon Ohrbach, may his light shine — together with the money for the tefillin, and likewise the money for af-taifen dem sefer — to type up the book. What shall I say to you? — Certainly your merit is very great. And may it be the will [of Hashem] — just as you have begun this great commandment, this very one, [המצוה רבה הלזו — "this great commandment — this very one." The archaic demonstrative הלזו (halzu) is a poetic, emphatic form meaning "this specific one / this very one here" — stronger and more pointed than the ordinary הזאת. It singles out this particular commandment as uniquely great and significant, as if pointing at it with emphasis: this one, specifically, here.] so may you merit to complete this commandment — to print the entire book. Which will be a merit for the multitudes for all generations — to revive a great multitude of people, [עם רב — "a great people / a great multitude." A biblical phrase (cf. Numbers 20:20; Deuteronomy 2:10) for a great, numerous people — not merely many individuals but a great nation of souls, a multitude in the full biblical sense.] to bring them back to Hashem — so that they may merit their eternal purpose. [Tachlis hanitzchi — תכלית הנצחי — "the eternal purpose / goal." The ultimate reason for a person's existence in this world: not physical survival or material success, but reaching one's eternal, spiritual destination — closeness to G-d and the fulfillment of one's soul's mission.] And it will be: one commandment draws another commandment — to print more books like these — to teach a person the intimate knowing [Da'at — דעת — not merely intellectual knowledge but intimate, experiential knowing — the knowing of the heart, the same word used for the intimate relationship between husband and wife (Genesis 4:1). To teach a person da'at of the Creator is to awaken in them an intimate, experiential awareness of G-d — not just information about Him.] of what we came to this lowly world for: only to know and recognize the Creator, may He be blessed, and to cleave to Him [ולדבקה בו — "and to cleave to Him." The biblical form לדבקה (ve'davkah) from Deuteronomy 4:4, 11:22 — the classic formulation of the highest spiritual aspiration: total adherence and union with G-d, clinging inseparably to Him.] — through the holy commandments and the holy counsels of the holy books — through which we will merit to eternal life.

Segment 3
HE:
ראשית אודיע לכבודו משלומנו הודות לשי"ת כי טוב הלואי אזכה בקרוב לשמוע בש"ט מכבודו ובקרוב להתראות פב"פ לעבוד ה' ביחד, אכי"ר אין לשער גודל השמחה והחדוה שהי' לי בזמן שקבלנו מכתבו הרם היום. ממש צהבו פני משמיעת הבשורה שבא מכתב מכבודו והמעשה הי' כך כל יום ויום הייתי הולך לר' שלמה ור' נתן לשאול על מכתב ולא הי' לשער גודל צערי מזה שלא קבלנו שום ידיעה מכבודו ובפרט אחרי ששלחתי לכבודו ב' מכתבים ארוכים מכבר (מסתמא קבלם כבודו ע"י ר' בונם ורנר בשמכם) ולא קבלתי שום תשובה עליהם לא ידעתי מה לעשות. חשבתי שכבודו ברוגז עלי אך ב"ה שקבלתי היום המכתב אחר יאוש אום גירעכט (בהפתעה מבלי להתכונן) כי כבר נתיאשתי כמעט ממכתב ומאד נצטערתי לשמע הצרות מכבודו כמעט בכיתי מגודל כאב לב אך הכל לטובה ואין לשער גודל המצוה בזה המכתב ששלח כבודו כי באמת עורר אותי, והמכתב הזה שוה אצלי יותר מזהב ומפז. וחיותי ממש הוא. ממש החייתני בזה המכתב היקר מזהב ומפז רב.

EN:
And the entire world is vanity of vanities — and time soars past [והזמן פורח — "and time soars / flies." The root פרח means to fly, to soar like a bird in flight — not merely to pass but to wing away with rapid, irreversible, bird-like speed. Time does not walk or drift; it soars and is gone.] — and nothing remains of a person except what he snatches of some good: some commandment, and teshuvah, and Psalms, and prayers that he recites, and acts of lovingkindness, and charity — and in particular charity for the multitudes like this: to print holy books that can revive the entire world from beginning to end. For there is no created being in the world who cannot reach the highest and holiest levels — if only he wishes to look at them with the eye of truth, and wishes to walk with the counsels written within them. May Hashem grant us merit that we should merit to observe [what is written] ourselves — and also to bring merit to others who desire and yearn to serve Hashem and to do teshuvah — and who go through what they go through — whom the evil inclination antagonizes — to strengthen them and revive them and awaken them to snatch whatever good they can from within the darkness and the deep enveloping gloom [ואפילת היצה"ר — "and the deep gloom / pitch darkness of the evil inclination." Two distinct Hebrew words for darkness appear here together: חושך (choshech) — ordinary darkness; and אפילה (afelah) — a deeper, more enveloping, more total darkness — the sealed blackness of a room with no light whatsoever, like the ninth plague of Egypt (Exodus 10:22: "thick darkness"). The evil inclination produces not one but two layers of darkness: the outer darkness of temptation, and the deeper inner gloom that swallows a person's very capacity to see.] of the evil inclination and the desires.

Segment 4
HE:
אינני יודע איך ליתן ת"ח לכבודו רק בשביל המכתב עם הד"ת שבו לבדו ובפרט ובפרט מה שעשה עד הנה בשבילי והנני להשיבו תשובה על מצבי. הנה הוא כך באמת יש לי מניעות הרבה ובפרט מניעות המוח העולה על כלנה ואך בעהי"ת ויפול איך קען חאפ איך אריין א תפלה וכו' וכו' (כמה שאני יכול אני חוטף איזה תפילה וכו' וכו'). כל יום הנני אומר העשרה קפיטלעך (מזמורים) והתפלה שאחרי' ועוד תפלות כסדר. והולך בכל יום למקוה ולומד מעט תורה ויש לי מעט בכל יום התבודדות. ואך המניעות גוברים מאד מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה ארחיק נדוד אלין במדבר, אך ורק כדי לעבוד הי"ת באמת. מה אומר מה אדבר מה אצטדק דאס גשמיות מאכט מיך א טעל זייער זייער א טעל כמעט איך האב ניט מיט ועמען אפי' א וארט צי ריידין ובפרט צו לערנין. איצט איז נאך ערגיר ויא פריר, מחלוקת אין ישיבה מען קען ניט לערנין איבער דיא מחלוקת אין עס איז מיר זייער ביטר עס איז א גרוס רחמנות אוף מיר מיט ואס איך פאר בריינג די טייערי איצטגי יארין או ואס טיט מען ויא אזו ראטועט מען זיך ארוס פין דיים יצה"ר או עס איז ביטר האט רחמנות אוף מיר אין בייט פאר מיר אלי טאג אין שיקט קיין אומין מען זאל בייטין פאר מיר.

EN:
Nevertheless — whatever good one snatches is never lost, G-d forbid. And if one is strong in this — to snatch whatever good one can — without looking at what is being done to him by the antagonizing of the evil inclination — then ultimately he will merit a good end [אחרית טוב — "a good end / a good final portion." A biblical phrase (cf. Proverbs 23:18 — "for surely there is an end, and your hope will not be cut off"): the final chapter of one's story will be good, even if the middle was painful and dark. The end, the ultimate destination, the acharit — will be good.] and merit to do true and complete teshuvah — to the point that his very sins will be transformed into merits. [מעוונת שלו יהי' נעשים זכיות — "his very sins will be turned into merits." When a person does teshuvah out of love (not merely fear), his deliberate sins are transformed into merits (Yoma 86b). The sin itself becomes a positive spiritual asset, because the force of love driving the return exceeds in value the damage done by the original sin.] And even the most sinful of the sinful — he than whom there is no worse sinner — should know his strength [ידע מכוחו — "should know his strength / his power." The sinner has genuine, redirectable spiritual power — precisely because of the intensity of his inner struggles. If he channels toward G-d the same energy he has been channeling toward sin, it will produce extraordinary spiritual results. The sinner is not weak; he is powerful — but misdirected.] and believe in this: that whatever good he snatches from within the darkness of his desires and transgressions — that good thing is a source of pleasure and satisfaction before Hashem. And he merits through it what he merits. And ultimately — through the good within him — he can be turned over entirely to become all good. Certainly he would want to snatch more and more good — but people don't know that one can merit so much in this world. Therefore — it is a great commandment to make this known through the holy books — to make known to all what each person can merit in this world through the good they do. And this is a great commandment surpassing all the commandments in the world: to bring merit to those who are obligated [לזכות החייבים — "to bring merit to those who are obligated / indebted / guilty." Those who are spiritually in debt — who owe something to G-d through their transgressions. To lift them up is the greatest possible act.] — for its reward is without end. And this causes pleasure and satisfaction to Hashem more than all the commandments. For the Holy One blessed be He does not desire the destruction of the world, G-d forbid — and Hashem does not desire the death of the wicked — but rather [כ"א = כי אם — "but rather / except that." A strong contrastive conjunction: not [this] but rather [that]. The full contrast: He does not desire the death of the wicked — but rather every single day He looks forward to his return. The כי אם sharpens the contrast to its maximum force.] every single day He looks forward expectantly [מצפה לו — "looks forward expectantly / waits eagerly for him." G-d is not a passive judge waiting to be approached; He actively, eagerly looks forward to and expects the sinner's return every single day — with keen, hopeful anticipation.] — perhaps he will repent — and immediately receives him. [ומיד מקבלו — "and immediately receives him." The moment teshuvah begins, G-d does not make the sinner wait, prove himself, or earn his way back. He is received at once, without delay or condition.]

Segment 5
HE:
איך ואלט שון גואלט פון דאנין ארוס ואס איך קען ניט אזוי פיל ארוס זאגין ויא אזו איך קען ניט ליידן דא צי זיין. אוי ויא בין איך שון זוכה צי זיין אין ירושלים עה"ק מיט אייך ציזאמין מיין נסיעה היינגט אין דערונין איך זאל האבין א באזונדיר שטוביל איך זאל מיך חאטשי אמאל קענין גוט בארעכנין ויא איך בין אין דער ועלט אין קענין אבין מנוחה אזו ויא רבינו הקדוש זי"ע שרייבט אז דאס ואונין אין א באזונדיר חדר לבדו ג"כ טוב מאד ורק לחיות אפילו בדוחק אבי צי לערנען און דאונין דערפאר בייט איך לכבודו (הגשמיות עושה ממני תל חרבות מאד מאד, כמעט שאין לי עם מי לדבר אפילו מילה ובפרט ללמוד, עכשיו עוד יותר גרוע ממקודם מחלוקת בישיבה אי אפשר ללמוד בגלל המחלוקת ומר לי מאד ורחמנות גדולה עלי במה שאני מעביר שנותי היקרים הללו אוי מה עושים כיצד אציל את עצמי מהיצה"ר אוי מר מאד רחמו עלי והתפללו עבורי כל יום ושלחו גם לאומן שיתפללו עבורי. הייתי כבר רוצה לצאת מפה מה שאיני יכול כל כך לבטא איך שאיני יכול לסבול להיות כאן, אוי היאך כבר אזכה להיות בירושלים עיה"ק ביחד איתכם. נסיעתי תלויה בזה שיהי' לי בית מיוחד שאוכל לפחות פעם לעשות חשבון הנפש היכן אני בעולם ושאוכל לנוח, כמו שכותב רבינו הקדוש זי"ע שלגור בחדר מיוחד לבדו ג"כ טוב מאד, ורק לחיות אפילו בדוחק העיקר ללמוד ולהתפלל לכן אני מבקש מכבודו) שכאשר השי"ת יעזור לו שיוכל להתענין בזה יתענין לדבר עם ר' זרח בשבילי ועם הרב קוק אפשר ג"כ ואפשר בגין בית אמה על אמה. ואני הנני מוכן ומזומן איה"ש בל"נ לקיים כל מה שכתב לי כבודו בהאגרת והנני מחר חצי חדש לילך איה"ש על ציון רבנו האר"י והינוקא וכו' ואיה"ש בער"ח כסלו אהי' במירון אבקש בעד כבודו. טייעריר הארציקער ברודר אמתיר טייעריר גוטיר פריינד האט רחמנות אוף מיר אין בייט פאר מיר א רפו"ש (אחי הנלבב והיקר ידידי הטוב והיקר באמת, רחמו עלי והתפללו בעבורי לרפואה שלימה וכו') ברוחניות וגשמיות ותשובה שלימה באמת ופרנסה טובה והעיקר יראת ה' ותורת ה' וכל מה שבאנו לעה"ז לעשות.

EN:
Continuing the Answer to the First Difficulty — From Letters 7 and 8 And behold — after the passing of the true Tzaddik Rabbi Shimon bar Yochai, may his merit protect us — his light, from his greatness and his Torah, was sealed and hidden away [סתום וגנוז — "sealed and hidden away / concealed and stored in a vault." Two words of hiddenness: סתום — sealed, blocked, closed off from access; גנוז — stored away, locked in a hidden vault, like treasure deliberately put out of reach. The Zohar was not lost — it was actively hidden, sealed away, waiting for the right historical moment to be brought out.] for hundreds of years. [And only his disciples studied and reviewed the Torah of their master together — and had a bond of attachment to their master after his histalkus as during his lifetime — and came to his grave — and had love and attachment to one another [זב"ז = זה לזה — "to one another / each to the other / reciprocally." A standard Talmudic and rabbinic abbreviation for mutual relationship — the love flowing in both directions between the disciples, not only from each toward the Rebbe.] — and love and attachment to their master. And the Tzaddik R' Elazar his son [ר"א בנו = ר' אלעזר בנו — Rabbi Elazar bar Shimon — the son of Rabbi Shimon bar Yochai, himself a great Tanna who appears throughout the Talmud and Midrash. Despite being the Rebbe's own son and a major Torah authority in his own right, he did not take his father's place as Rebbe.] — and the Tzaddik R' Abba the great disciple — did not become Rebbe in the place of Rabbi Shimon bar Yochai their master, may his merit protect us. Rather they were companions together — and the Rebbe Rabbi Shimon bar Yochai is the Rebbe both during his lifetime and after the histalkus.] [And certainly they gave honor to one another — and in particular they had proper conduct and respect for authority [דרך ארץ ויראת הכבוד — "proper conduct and reverence for greatness." Derech eretz — civilized, respectful behavior; yir'as hakavod — awe and deference felt in the presence of genuine greatness. Even among disciples of equal stature, the greater received deference from the lesser — but this was reverence between colleagues, not the relationship of disciple to Rebbe.] — each from the one greater than himself. But not to take him as Rebbe in the place of their master Rabbi Shimon bar Yochai — who is the unique one and there is none like him for them.] [And so it continues — with the Arizal and his disciples — and so on and on with every true Tzaddik and his disciples.]

Segment 6
HE:
והמתפלל בעד חבירו הוא נענה תחילה. (וכן ר' שלמה ג"כ בקש שיבקשו בעדו וכן ר' נתן) ובגין ישיבת מירון איז לע"ע גאר ניט עס טיט גאר ניט. אוי בייט פאר מיר איך זאל זוכה זיין תשובה שלימה באמת לאמיתו דאתחזיא לאתפאה על כל עובדוי תשובה עילאה. טייעריר גוטיר פריינד המתחיל במצוה אומרים לו גמור. אין ועגין כבודו איר דארפט זיך אואדי ניט זארגין השי"ת ועט בודאי העלפין, וממנה יושע איר דארפט זיך גאר ניט מצער זיין דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים מאן אחרים דא ר"מ ויסיחנה מדעתו ואך שמח שאחר לב נשבר בא שמחה גלובט השי"ת ואס מיר האבין גיהערט די ועלט וי דיים הונד אין מיר האבן ב"ה אפ גפירט חודש אלול וימים נוראים ביים צדיק האמת, הזמן גורם והמקום והאנשים גורמים, דאס קען קיינר בא אונז ניט צי נעמין ואס מען האט אריין גיחאפט איז פאר פאלין. מודה לשעבר וצועק לעתיד לבא אין ויא רבינו הק' זיע"א זאגט, אז עס איז שון גאר שלעכט גיט מען זיך איבער צי השי"ת, זארגט ניט נאר פרייליך ורוקם גילעבט. התבודדות לב נשבר ואח"כ שמחה על כל היום אין מען דארף זיך לעשין דאס פייער פין סט"א ובפרט להבדיל אלף אלפי אלפים הבדלות דאס פייער פין השי"ת מיט א תפלה מיט התבודדות מיט תורה, ראיתי בשם הבעש"ט זיע"א פי' על הפסוק תורת ה' תמימה משיבת נפש, משיבת נפש פי' משיבת הנפש מהרצוא להשוב כשעומד על כלות הנפש, אין מים אלא תורה לרוות צמאונו בעבודת ה'. דאס ועט אודאי ניט ארוס קומין חלילא אוף יעניר ועלט אז מען גייט אועק מוטין רצוא מוטין אש אליין מען דארף האבין דיים שוב אוך אין דער עיקר איז דער שוב מרפא היא לנפש חש בראשו יעסוק בתורה חש בכל גופו יעסוק בתורה ובפרט בנפשו ובגופו. נאר האפ האפ מען דארף ניט טוהין אוף דער ועלט נאר לערנין אין דאונין אין לערנין אבי פרייליך. מה שעבר אין ומה שעתיד עדין וההוה לאין (פי' אינך יודע אפשר טוב) ובודאי טוב (לעת עתה כלום לא נעשה בענין, אוי התפללו עבורי שאזכה לתשובה שלימה באמת לאמיתו דאתחזיא לאתפאה על כל עובדוי תשובה עילאה. ידידי הטוב והיקר המתחיל במצוה אומרים לו גמור, ועבור כבודו בודאי אינכם צריכים לדאוג השי"ת בודאי יעזור 'וממנה יושע' אינכם צריכים להצטער כלל, דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים מאן אחרים דא רבי מאיר ויסיחנה מדעתו ואך שמח שאחר לב נשבר בא שמחה תודה לקל שהקשבנו לעולם כמו לכלב והעברנו חודש אלול וימים נוראים אצל הצדיק האמת, הזמן גורם והמקום גורם והאנשים גורמים, זאת לא יוכל אף אחד לקחת מאיתנו מה שחטפנו חטפנו, מודה לשעבר וצועק לעתיד לבא וכמו שאומר רבינו הקדוש אם כבר מאד רע מוסרים את עצמם להשי"ת, אל תדאגו רק להיות בשמחה.

EN:
And behold — the holy Zohar and the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai was hidden and buried away [גנוז וטמיר — "hidden and buried away." Here the two words appear in reversed order from §5 (סתום וגנוז). גנוז — stored in a vault, hidden treasure; טמיר — buried deep, hidden in depth. Together they convey layered hiddenness: stored away AND buried deep — doubly inaccessible.] even from the Tanna'im and Amora'im [Tanna'im — the sages of the Mishnaic era (1st–3rd centuries CE); Amora'im — the sages of the Talmudic era (3rd–6th centuries CE). The extraordinary claim: even the great Talmudic sages did not have access to the Zohar — it was sealed away from them. Only R' Shimon's own immediate disciples knew it.] and so on and so on — [revealed] only to his disciples as above — until the time came, close to the arrival of the Arizal, when the holy Zohar was then revealed. And there were a select few such as the Ramban [The Ramban — רמב"ן — Rabbi Moshe ben Nachman / Nachmanides (1194–1270) — one of the greatest medieval Torah authorities, who lived in Spain and later in the Land of Israel. Among the first to have access to Kabbalistic tradition.] and the Ra'avad [The Ra'avad — ראב"ד — Rabbi Avraham ben David of Posquières (c. 1125–1198) — a major halachic authority also steeped in Kabbalistic tradition.] who knew of it and received the hidden secrets of the Torah — until the Arizal came.

Segment 7
HE:
התבודדות לב נשבר ואח"כ שמחה על כל היום וצריך לכבות את אש הסטרא אחרא ובפרט להבדיל אלף אלפי אלפים הבדלות את האש של השי"ת עם איזו תפילה עם התבודדות עם תורה.

EN:
For the Arizal — he is the soul of Moses and the soul of Rabbi Shimon bar Yochai. [The Arizal carries both previous manifestations of the cosmic soul simultaneously — as if the previous two vessels were now concentrated together in a single individual at this crucial historical juncture.] The true Tzaddik — from the days of Rabbi Shimon bar Yochai until the Arizal — there was no true Tzaddik like this who could rectify the world in general and all souls in particular, as the Arizal did. And he revealed Kabbalah and the hidden secrets of the Torah — in which there is wondrous moral instruction, a blazing fire reaching to the heavens. [אש בוערת עד לשמים — "a blazing fire reaching to the heavens." A biblical image (Deuteronomy 4:11) originally describing the fire at Sinai. Applied here to the Arizal's writings: not only esoteric mystery but a living, blazing, urgent moral and spiritual fire that reaches heavenward.] [May Hashem grant us merit to print books that I have from this — that I have gathered: the moral instruction and the service of Hashem — a blazing fire — and every commandment, both from the Zohar and from the writings of the Arizal.] And he also revealed all the graves of the Tzaddikim in the Holy Land. [One of the Arizal's famous supernatural abilities: he identified the burial sites of numerous ancient sages and Tzaddikim throughout the Galilee that had been forgotten over the centuries — based on his spiritual perception of the souls resting in those places. Many traditional pilgrim sites in the Galilee today are attributable to the Arizal's identifications.] And he also rectified all the reincarnated souls in the inanimate, vegetable, animal, and human kingdoms. [Domem, tzomeach, chai, medaber — דומם, צומח, חי, מדבר — the four kingdoms of creation: mineral/inanimate, vegetable/ plant, animal, and human/speaking. The Arizal's system of gilgul (reincarnation) teaches that souls can reincarnate at any level of creation; the Arizal could perceive these reincarnated souls and effect their rectification across all four kingdoms.] And only he could be called by the name "Rabbeinu" — for he revealed a new path in the service of Hashem and in the holy Torah — a new path that had never been revealed before.

Segment 8
HE:
ראיתי בשם הבעש"ט זיע"א פירוש על פסוק תורת ה' תמימה משיבת נפש, משיבת נפש פירוש משיבת הנפש מהרצוא להשוב, כשעומד על כלות הנפש אין מים אלא תורה לרוות צמאונו בעבודת ה', זה בודאי לא ייטיב לנו לעוה"ב אם מסתלקים רק עם הרצוא עם האש לבד, צריך גם את השוב, והעיקר הוא השוב, מרפא היא לנפש, חש בראשו יעסוק בתורה חש בכל גופו יעסוק בתורה ובפרט בנפשו ובגופו, רק בשמחה ובשמחה, אין צריך לעשות בעולם רק ללמוד ולהתפלל וללמוד והעיקר (להיות) בשמחה מה שעבר אין ומה שעתיד עדיין וההוה לאין (פירוש אינך יודע, אפשר טוב) ובודאי טוב).

EN:
And after his histalkus זצ"ל — he was the Rebbe just as he had been during his lifetime. And even the awesome Tzaddik his great disciple R' Chaim Vital זצ"ל [R' Chaim Vital — Rabbi Chaim Vital (1543–1620) — the primary disciple of the Arizal and the one who recorded and preserved virtually all of the Arizal's oral teachings. Without R' Chaim Vital the entire Lurianic Kabbalah would have been lost to the world.] — who had all the writings of the Arizal in his possession — and [even though] the Arizal said that he came into the world for no other purpose than to reveal his Torah to R' Chaim Vital [כי לא בא לעולם רק לגלות לר' חיים וויטאל תורתו — "that he came into the world only to reveal his Torah to R' Chaim Vital." The Arizal's famous declaration of his own divine mission: his entire reason for descending into this world was specifically to transmit his Torah to this one disciple. An astonishing statement about the providential arrangement of history — the Arizal is not a general teacher but a specially designated transmitter to a specific appointed vessel.] — nevertheless, after the passing of the Arizal, R' Chaim Vital was not called the Rebbe. Only companions — and he studied together with his companions and they were bound to one another in love. And in particular [to] R' Chaim Vital — abbreviated R' Ch' V' [רח"ו = ר' חיים וויטאל — the standard Kabbalistic abbreviation for Rabbi Chaim Vital, used throughout the literature of Lurianic Kabbalah. Rendered here when the abbreviation reappears so the reader is not left without an expansion.] — who was the unique and greatest of all the disciples of the Arizal. And together they were bound to the Arizal in love after his histalkus — as during his lifetime.

Segment 9
HE:
אני מבקש מכבודו אפשר יזדמן לו בשבילי ספורי מעשיות, לקוטי הלכות, חיי מהר"ן עלים לתרופה, ס' המדות, ימי מהרנ"ת ח"ב וכו' ישלחם לי.

EN:
And also the Torah of the Arizal — that is: all the writings of the Arizal — was buried and hidden away [טמיר וגנוז — "buried and hidden away." The same pair of words as in §6 (גנוז וטמיר), here in slightly different order. Both convey layered, deliberate hiddenness.] in the possession of the disciple R' Chaim Vital — and not a single utterance was known to anyone outside the disciples of the Arizal. And R' Chaim Vital — before his histalkus — commanded that all the writings of his master the Arizal be placed in his grave with him. [R' Chaim Vital, fearing the Arizal's teachings would be misunderstood or misused if widely distributed, commanded that all the manuscripts be buried with him. This very nearly caused the permanent loss of the entire Lurianic Kabbalah.] And so they did. But through G-d's mercy — the disciples of his disciples made a dream question [שאלת חלום — she'elas chalom — "a dream question / dream inquiry." A Kabbalistic practice: intensive prayer, fasting, and concentration before sleep in order to receive guidance from the soul of a departed person through a dream. Considered legitimate for extraordinary circumstances.] — and R' Chaim Vital gave them permission after his histalkus, in a dream, to dig up his grave and remove the writings and print them. And so they did. And afterward, the disciples of his disciples' disciples made explanations and full commentaries [ביאורים ופירושים — two distinct types of textual work: beurim (ביאורים) — elucidations, making the unclear clear, illuminating the text's meaning; perushim (פירושים) — full systematic commentaries, going through the text in order and explaining it comprehensively. Together they built the entire body of secondary Lurianic Kabbalistic literature.] on the Torah of the Arizal. And they too were bound to the Arizal and walked in his Torah — and were called "the lion-cubs of the Arizal" [גורי האריז"ל — "the lion-cubs of the Arizal." גור = a young lion, a cub — used to designate the disciples and their disciples' disciples in the Arizal's spiritual lineage. The lion is the symbol of the Arizal himself (whose name Ari — אר"י — means "lion" in Hebrew). The lion's cubs carry his power and legacy forward.] — also disciples of the Arizal. And so the way of the Arizal and his disciples continued and flowed forward [התמשכו — "continued and flowed / were drawn forward." From the root משך — to draw, to pull in a continuous unbroken line, like water flowing forward in a stream. The tradition did not merely continue statically but was actively drawn onward — a living, flowing inheritance carried forward through the generations.] — all under the name of the Arizal.

Segment 10
HE:
איך וייס גאר ניט ויא אזו אפ צי דאנקין פאר די הייליגי ספרים ובפרט דיים לקוטי תפלות פאר כל הון דעלמא ואלט איך ניט פאר ביטין איין תפלה אין איין אות פין די הייליגי ספרים הקדושים הם ממש ממש חיי ממש בלתיהם ח"ו אינני יכול לחיות, רק עמהם. איך ועל איה"ש מקיים זיין אלדינג ואס איר שרייבט מיר אין ועגין די 59 טאליר ועט מען זיין אפ מאכין בצאלין ר' נתן.

EN:
Until that very same soul came itself into this world — and this is our master the Ba'al Shem Tov זצ"ל. [אותו הנשמה בעצמה — "that very same soul itself." Not a different manifestation but literally the same soul — Moses / R' Shimon / the Arizal — returning once again in a new body. The accumulated weight of all three previous manifestations is concentrated in this declaration.] Who was the soul of Moses as above — and he rectified the world and all souls from the Arizal onward. [And also the souls of the Ba'al Shem Tov's own era who were pushed away from afar [נידחים מרחוק — "pushed away from afar / repelled from a distance." Nidachim from נדח — to be pushed away, actively repelled, cast out or kept distant. These souls were not merely far away — they were driven away, unable to approach the Arizal for rectification despite their need.] and did not come to the Arizal to be rectified by him — these the Ba'al Shem Tov rectified, as brought in Shivchei Ba'al Shem Tov. [Shivchei Ba'al Shem Tov — שבחי בעל שם טוב — "Praises of the Ba'al Shem Tov" — a collection of stories and accounts of the Ba'al Shem Tov's life and miracles, compiled and published in 1814. Cited here as the source for the teaching that the Ba'al Shem Tov rectified souls that could not reach the Arizal.] ] And he brought a new path — the path of Chassidus — into the world. And certainly he deserves to be called "Rabbeinu" — for he brought a new path to the world: the path of the service of Hashem, and the matter of prayer, and love of fellow Jews, [אהבת חברים — ahavat chaveirim — "love of companions / fellow Jews." One of the Ba'al Shem Tov's great revolutions: his teaching that love for every Jew — without exception, without condition — is itself one of the most essential forms of divine service, inseparable from love of G-d.] and Chassidus — without fasts and mortifications as in previous generations. [בלי תענתים וסיגופים — "without fasts and mortifications." The Ba'al Shem Tov's revolution: he opposed the intense physical self-punishment (fasting, self-flagellation, rolling in snow) that were common means of teshuvah before him. He replaced them with joy, song, prayer, and attachment to the Tzaddik.]

Segment 11
HE:
ר' שלמה קען איצט ניט שרייבין, בזה הזמן יכתוב לכבודו באריכות (איני יודע כלל היאך להודות עבור הספרים הקדושים ובפרט הלקוטי תפלות, בעד כל הון דעלמא לא הייתי מחליף תפלה אחת אות אחת מהספרים הקדושים הללו, הם ממש ממש חיי, ממש בלתיהם ח"ו אינני יכול לחיות, רק עמהם. אני אקיים איה"ש כל מה שאתם כותבים לי ובענין ה59 טאליר (סוג מטבע) (מטבעות) נעשה אותם (נועיד אותם) לשלם לר' נתן.

EN:
And after the histalkus of the Ba'al Shem Tov זצ"ל — until our master the Rebbe זצ"ל of Breslov — the world conducted itself only according to the way of the Ba'al Shem Tov. And all of them — all the Tzaddikim — are only disciples of the Ba'al Shem Tov and disciples of his disciples. And all [operate] according to the way of the Ba'al Shem Tov. And not a single one brought any novelties — but each one, according to the degree he merited to grasp from the path of the Ba'al Shem Tov — so he conducted himself in his righteousness and his Torah.

Segment 12
HE:
ר' שלמה לא יכול לכתוב כעת, בזה הזמן יכתוב לכבודו באריכות).

EN:
[And in truth, the Tzaddik R' Pinchas of Korets זצ"ל said that there is no need for Rebbes and Chassidim — only that they should call one another "companions" and speak together about the service of Hashem. [R' Pinchas of Korets — Rabbi Pinchas Shapiro of Korets (1726–1791) — one of the closest disciples of the Ba'al Shem Tov and a founding figure of early Chassidism. His discomfort with the formal Rebbe-Chassid structure reflects a strain within early Chassidism that was uneasy with the institutionalization of the movement.] And also the great Maggid of Mezeritch זצ"ל said that his becoming a Rebbe was a punishment for him. [The great Maggid — Rabbi Dov Ber of Mezeritch (d. 1772) — the primary successor of the Ba'al Shem Tov and the organizer of the Chassidic movement into a broad social phenomenon. His statement that becoming a Rebbe was a "punishment" reflects genuine discomfort: the role of public spiritual leader carries enormous responsibility and spiritual danger.] [It seems to me this was because he once traveled on Chol HaMoed.] [Chol HaMoed — חול המועד — the intermediate days of Pesach or Sukkos — the semi-festival days that are neither full festival nor ordinary weekdays. Traveling unnecessarily on Chol HaMoed is considered a leniency that some authorities caution against. The author adds this parenthetical as his own speculation about the specific cause of the "punishment."] And likewise we see that many great Tzaddikim — disciples of the Ba'al Shem Tov and disciples of his disciples — whose children after them did not become Rebbes (Admorim [Admorim — אדמו"רים — the formal Chassidic term for dynastic Rebbes: an acronym of אדוננו מורנו ורבנו — "our master, our teacher, and our rabbi." The standard title for the head of a Chassidic dynasty.] ) — such as the holy Rabbi R' Elimelech, [Rabbi Elimelech of Lizhensk (1717–1787) — one of the foremost disciples of the Maggid of Mezeritch and a founding figure of Galician Chassidism, author of Noam Elimelech.] and the holy Rabbi R' Zusha, [Rabbi Zusha of Anipol (1718–1800) — brother of R' Elimelech, one of the most beloved Chassidic figures, known for his extraordinary humility and warmth.] and the Rav of Berditchev, [Rabbi Levi Yitzchak of Berditchev (1740–1809) — the passionate advocate for the Jewish people before G-d, known as the "defense attorney of Israel," author of Kedushas Levi.] and the Toldos, [The Toldos — Rabbi Yaakov Yosef of Polnoye (d. 1782) — the first disciple to publish the Ba'al Shem Tov's teachings in print, author of Toldos Yaakov Yosef, considered the first published Chassidic book.] and the Mochiach, [The Mochiach — "the Admonisher / the one who gives moral rebuke" — Rabbi Yaakov Yosef of Ostrog, a major early Chassidic figure.] and the Rebbe of Lublin, [The Rebbe of Lublin — Rabbi Yaakov Yitzchak of Lublin (1745–1815), known as the Chozeh (Seer) of Lublin — one of the greatest Chassidic masters of his generation.] and many others.] [And even those among whose descendants Rebbes did arise — certainly this was because of some punishment, as the Maggid said about himself [ע"ע = על עצמו — "about himself / regarding himself." The abbreviation confirms that the Maggid made this as a self-referential declaration — applying it explicitly to his own case: "this is true of me." Similarly, those whose descendants became dynastic Rebbes received the same "punishment" — the burden of public spiritual leadership.] as above.]

Segment 13
HE:
וכלם דשה"ט באה"ר ובפרט הנני דשה"ט מעומק עמקי הלב ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, והננו מחכים ומצפים לשמוע בקרוב בשורות טובות מכם מרפואתכם וכו'.

EN:
Certainly it is proper to give honor and preciousness and esteem and greatness and importance [כבוד ויקר וגדולה וחשיבות — four distinct words of honor and regard: כבוד (kavod) — honor; יקר (yakar) — preciousness, being held dear, high esteem (from the root of "precious stone"); גדולה (gedulah) — greatness; חשיבות (chashivus) — importance, being considered significant and weighty. Together they express the full range of reverence and regard owed to these great Tzaddikim.] to all the disciples of the Ba'al Shem Tov and the disciples of his disciples' disciples. And all of them are like the disciples of the disciples of the Arizal — who are called great. But all of this is [tribute] to the greatness of their master the Ba'al Shem Tov זצ"ל — who is the Rebbe — and all of them are only his disciples. [With G-d's help — in the coming letters we will speak further [נדבר להלן — "we will speak further / in what follows." להלן (lehalan) — "further on / further along in the sequence / in what follows in the coming letters." Not merely "further" but specifically onward in the chain of letters being built — the next chapters in this ongoing theological argument.] about the resolution of the difficulties.]

Segment 14
HE:
ממני השפל והנבזה באמת לאמיתו ניט נאר גזאגט (לא רק באמירה בעלמא).

EN:
Postscript 1 — A Seasonal Observance During the weeks of the Shovavim [Shovavim — שובבי"ם — an acronym for the Hebrew initials of the Torah portions Shmos, Va'era, Bo, Beshalach, Yisro, Mishpatim — the first six portions of Exodus, read in the winter months. Traditionally considered an especially auspicious time for teshuvah and spiritual purification, particularly in the area of personal sanctity. Many recite extra Psalms, fast, and give extra charity during Shovavim. The letter is dated the week of Shmos — the very opening of this season.] it is good to recite many Psalms in order to merit teshuvah.

Segment 15
HE:
שמואל הורוויץ

EN:
Postscript 2 — The Book Has Begun to Be Typed They are typing up the book — [that is:] they are keyboarding the book. [מען טייפט דעם ספר (מקלידים את הספר) — "They are typing up the book (they are keyboarding the book)." The Yiddish taifen (from English "type") and the Hebrew lehaklit (להקליד — to key in / to type) are given side by side, the author providing his own translation of the Yiddish. The af-taifen project — announced as about to begin in Letter 8, §5, and funded by the money confirmed in this letter — has now actually started. A moment of genuine, concrete progress after months of fundraising, obstacles, and preparation.]

Segment 16
HE:
בבקשה לכתוב לי כל החדשות באריכות משלומכם הטוב.

EN:
And behold — the holy Zohar and the greatness of Rabbi Shimon bar Yochai was hidden and buried away [גנוז וטמיר — "hidden and buried away." Here the two words appear in reversed order from §5 (סתום וגנוז). גנוז — stored in a vault, hidden treasure; טמיר — buried deep, hidden in depth. Together they convey layered hiddenness: stored away AND buried deep — doubly inaccessible.] even from the Tanna'im and Amora'im [Tanna'im — the sages of the Mishnaic era (1st–3rd centuries CE); Amora'im — the sages of the Talmudic era (3rd–6th centuries CE). The extraordinary claim: even the great Talmudic sages did not have access to the Zohar — it was sealed away from them. Only R' Shimon's own immediate disciples knew it.] and so on and so on — [revealed] only to his disciples as above — until the time came, close to the arrival of the Arizal, when the holy Zohar was then revealed. And there were a select few such as the Ramban [The Ramban — רמב"ן — Rabbi Moshe ben Nachman / Nachmanides (1194–1270) — one of the greatest medieval Torah authorities, who lived in Spain and later in the Land of Israel. Among the first to have access to Kabbalistic tradition.] and the Ra'avad [The Ra'avad — ראב"ד — Rabbi Avraham ben David of Posquières (c. 1125–1198) — a major halachic authority also steeped in Kabbalistic tradition.] who knew of it and received the hidden secrets of the Torah — until the Arizal came.

Segment 17
HE:
וכן ד"ש לכבוד חברי החסיד ר' יענקלי נ"י מדוע הוא אינו כותב כלל ותכף בכתיבת באריכות כל מה שהי' אתכם מיום נסעכם מפה וכן ד"ש לכבוד חברי המתמיד כמר שלמה עתיק נ"י, הנני מחכה לישועת ה' שאוכל לבא בזה הזמן לירושלים עה"ק ולהתמיד ביחד אכי"ר.

EN:
For the Arizal — he is the soul of Moses and the soul of Rabbi Shimon bar Yochai. [The Arizal carries both previous manifestations of the cosmic soul simultaneously — as if the previous two vessels were now concentrated together in a single individual at this crucial historical juncture.] The true Tzaddik — from the days of Rabbi Shimon bar Yochai until the Arizal — there was no true Tzaddik like this who could rectify the world in general and all souls in particular, as the Arizal did.

Segment 18
HE:
ממני שמואל הורוויץ

EN:
And he revealed Kabbalah and the hidden secrets of the Torah — in which there is wondrous moral instruction, a blazing fire reaching to the heavens. [אש בוערת עד לשמים — "a blazing fire reaching to the heavens." A biblical image (Deuteronomy 4:11) originally describing the fire at Sinai. Applied here to the Arizal's writings: not only esoteric mystery but a living, blazing, urgent moral and spiritual fire that reaches heavenward.] [May Hashem grant us merit to print books that I have from this — that I have gathered: the moral instruction and the service of Hashem — a blazing fire — and every commandment, both from the Zohar and from the writings of the Arizal.]

Segment 19
HE:
הנני מצפה לתשובה טובה מכם תיכף ומיד.

EN:
And he also revealed all the graves of the Tzaddikim in the Holy Land. [One of the Arizal's famous supernatural abilities: he identified the burial sites of numerous ancient sages and Tzaddikim throughout the Galilee that had been forgotten over the centuries — based on his spiritual perception of the souls resting in those places. Many traditional pilgrim sites in the Galilee today are attributable to the Arizal's identifications.] And he also rectified all the reincarnated souls in the inanimate, vegetable, animal, and human kingdoms. [Domem, tzomeach, chai, medaber — דומם, צומח, חי, מדבר — the four kingdoms of creation: mineral/inanimate, vegetable/ plant, animal, and human/speaking. The Arizal's system of gilgul (reincarnation) teaches that souls can reincarnate at any level of creation; the Arizal could perceive these reincarnated souls and effect their rectification across all four kingdoms.]

Segment 20
HE:
לשלוח לאומין לבקש בעדי. מסתמא שלחתם הפ"נ ממני ויבקשו בעדי לתשובה שלימה באמת לאמיתו ורפו"ש ברוחניות וגשמיות וזיווג הגון ואמונה שלימה ותורה ויראת ה' באמת ולעשות רק רצון ה' והעיקר תשובה שלימה איך זאל זיין אזו ויא השי"ת אליין ויל אכי"ר (שאהיה כרצון השי"ת לבדו אכי"ר).

EN:
And only he could be called by the name "Rabbeinu" — for he revealed a new path in the service of Hashem and in the holy Torah — a new path that had never been revealed before.

And after his histalkus זצ"ל — he was the Rebbe just as he had been during his lifetime. And even the awesome Tzaddik his great disciple R' Chaim Vital זצ"ל [R' Chaim Vital — Rabbi Chaim Vital (1543–1620) — the primary disciple of the Arizal and the one who recorded and preserved virtually all of the Arizal's oral teachings. Without R' Chaim Vital the entire Lurianic Kabbalah would have been lost to the world.] — who had all the writings of the Arizal in his possession — and [even though] the Arizal said that he came into the world for no other purpose than to reveal his Torah to R' Chaim Vital [כי לא בא לעולם רק לגלות לר' חיים וויטאל תורתו — "that he came into the world only to reveal his Torah to R' Chaim Vital." The Arizal's famous declaration of his own divine mission: his entire reason for descending into this world was specifically to transmit his Torah to this one disciple. An astonishing statement about the providential arrangement of history — the Arizal is not a general teacher but a specially designated transmitter to a specific appointed vessel.] — nevertheless, after the passing of the Arizal, R' Chaim Vital was not called the Rebbe. Only companions — and he studied together with his companions and they were bound to one another in love. And in particular [to] R' Chaim Vital — abbreviated R' Ch' V' [רח"ו = ר' חיים וויטאל — the standard Kabbalistic abbreviation for Rabbi Chaim Vital, used throughout the literature of Lurianic Kabbalah. Rendered here when the abbreviation reappears so the reader is not left without an expansion.] — who was the unique and greatest of all the disciples of the Arizal. And together they were bound to the Arizal in love after his histalkus — as during his lifetime.

And also the Torah of the Arizal — that is: all the writings of the Arizal — was buried and hidden away [טמיר וגנוז — "buried and hidden away." The same pair of words as in §6 (גנוז וטמיר), here in slightly different order. Both convey layered, deliberate hiddenness.] in the possession of the disciple R' Chaim Vital — and not a single utterance was known to anyone outside the disciples of the Arizal.

And R' Chaim Vital — before his histalkus — commanded that all the writings of his master the Arizal be placed in his grave with him. [R' Chaim Vital, fearing the Arizal's teachings would be misunderstood or misused if widely distributed, commanded that all the manuscripts be buried with him. This very nearly caused the permanent loss of the entire Lurianic Kabbalah.] And so they did.

But through G-d's mercy — the disciples of his disciples made a dream question [שאלת חלום — she'elas chalom — "a dream question / dream inquiry." A Kabbalistic practice: intensive prayer, fasting, and concentration before sleep in order to receive guidance from the soul of a departed person through a dream. Considered legitimate for extraordinary circumstances.] — and R' Chaim Vital gave them permission after his histalkus, in a dream, to dig up his grave and remove the writings and print them. And so they did.

And afterward, the disciples of his disciples' disciples made explanations and full commentaries [ביאורים ופירושים — two distinct types of textual work: beurim (ביאורים) — elucidations, making the unclear clear, illuminating the text's meaning; perushim (פירושים) — full systematic commentaries, going through the text in order and explaining it comprehensively. Together they built the entire body of secondary Lurianic Kabbalistic literature.] on the Torah of the Arizal. And they too were bound to the Arizal and walked in his Torah — and were called "the lion-cubs of the Arizal" [גורי האריז"ל — "the lion-cubs of the Arizal." גור = a young lion, a cub — used to designate the disciples and their disciples' disciples in the Arizal's spiritual lineage. The lion is the symbol of the Arizal himself (whose name Ari — אר"י — means "lion" in Hebrew). The lion's cubs carry his power and legacy forward.] — also disciples of the Arizal. And so the way of the Arizal and his disciples continued and flowed forward [התמשכו — "continued and flowed / were drawn forward." From the root משך — to draw, to pull in a continuous unbroken line, like water flowing forward in a stream. The tradition did not merely continue statically but was actively drawn onward — a living, flowing inheritance carried forward through the generations.] — all under the name of the Arizal.

Until that very same soul came itself into this world — and this is our master the Ba'al Shem Tov זצ"ל. [אותו הנשמה בעצמה — "that very same soul itself." Not a different manifestation but literally the same soul — Moses / R' Shimon / the Arizal — returning once again in a new body. The accumulated weight of all three previous manifestations is concentrated in this declaration.] Who was the soul of Moses as above — and he rectified the world and all souls from the Arizal onward.

[And also the souls of the Ba'al Shem Tov's own era who were pushed away from afar [נידחים מרחוק — "pushed away from afar / repelled from a distance." Nidachim from נדח — to be pushed away, actively repelled, cast out or kept distant. These souls were not merely far away — they were driven away, unable to approach the Arizal for rectification despite their need.] and did not come to the Arizal to be rectified by him — these the Ba'al Shem Tov rectified, as brought in Shivchei Ba'al Shem Tov. [Shivchei Ba'al Shem Tov — שבחי בעל שם טוב — "Praises of the Ba'al Shem Tov" — a collection of stories and accounts of the Ba'al Shem Tov's life and miracles, compiled and published in 1814. Cited here as the source for the teaching that the Ba'al Shem Tov rectified souls that could not reach the Arizal.] ]

And he brought a new path — the path of Chassidus — into the world. And certainly he deserves to be called "Rabbeinu" — for he brought a new path to the world: the path of the service of Hashem, and the matter of prayer, and love of fellow Jews, [אהבת חברים — ahavat chaveirim — "love of companions / fellow Jews." One of the Ba'al Shem Tov's great revolutions: his teaching that love for every Jew — without exception, without condition — is itself one of the most essential forms of divine service, inseparable from love of G-d.] and Chassidus — without fasts and mortifications as in previous generations. [בלי תענתים וסיגופים — "without fasts and mortifications." The Ba'al Shem Tov's revolution: he opposed the intense physical self-punishment (fasting, self-flagellation, rolling in snow) that were common means of teshuvah before him. He replaced them with joy, song, prayer, and attachment to the Tzaddik.]

And after the histalkus of the Ba'al Shem Tov זצ"ל — until our master the Rebbe זצ"ל of Breslov — the world conducted itself only according to the way of the Ba'al Shem Tov. And all of them — all the Tzaddikim — are only disciples of the Ba'al Shem Tov and disciples of his disciples. And all [operate] according to the way of the Ba'al Shem Tov. And not a single one brought any novelties — but each one, according to the degree he merited to grasp from the path of the Ba'al Shem Tov — so he conducted himself in his righteousness and his Torah.

[And in truth, the Tzaddik R' Pinchas of Korets זצ"ל said that there is no need for Rebbes and Chassidim — only that they should call one another "companions" and speak together about the service of Hashem. [R' Pinchas of Korets — Rabbi Pinchas Shapiro of Korets (1726–1791) — one of the closest disciples of the Ba'al Shem Tov and a founding figure of early Chassidism. His discomfort with the formal Rebbe-Chassid structure reflects a strain within early Chassidism that was uneasy with the institutionalization of the movement.]

And also the great Maggid of Mezeritch זצ"ל said that his becoming a Rebbe was a punishment for him. [The great Maggid — Rabbi Dov Ber of Mezeritch (d. 1772) — the primary successor of the Ba'al Shem Tov and the organizer of the Chassidic movement into a broad social phenomenon. His statement that becoming a Rebbe was a "punishment" reflects genuine discomfort: the role of public spiritual leader carries enormous responsibility and spiritual danger.] [It seems to me this was because he once traveled on Chol HaMoed.] [Chol HaMoed — חול המועד — the intermediate days of Pesach or Sukkos — the semi-festival days that are neither full festival nor ordinary weekdays. Traveling unnecessarily on Chol HaMoed is considered a leniency that some authorities caution against. The author adds this parenthetical as his own speculation about the specific cause of the "punishment."]

And likewise we see that many great Tzaddikim — disciples of the Ba'al Shem Tov and disciples of his disciples — whose children after them did not become Rebbes (Admorim [Admorim — אדמו"רים — the formal Chassidic term for dynastic Rebbes: an acronym of אדוננו מורנו ורבנו — "our master, our teacher, and our rabbi." The standard title for the head of a Chassidic dynasty.] ) — such as the holy Rabbi R' Elimelech, [Rabbi Elimelech of Lizhensk (1717–1787) — one of the foremost disciples of the Maggid of Mezeritch and a founding figure of Galician Chassidism, author of Noam Elimelech.] and the holy Rabbi R' Zusha, [Rabbi Zusha of Anipol (1718–1800) — brother of R' Elimelech, one of the most beloved Chassidic figures, known for his extraordinary humility and warmth.] and the Rav of Berditchev, [Rabbi Levi Yitzchak of Berditchev (1740–1809) — the passionate advocate for the Jewish people before G-d, known as the "defense attorney of Israel," author of Kedushas Levi.] and the Toldos, [The Toldos — Rabbi Yaakov Yosef of Polnoye (d. 1782) — the first disciple to publish the Ba'al Shem Tov's teachings in print, author of Toldos Yaakov Yosef, considered the first published Chassidic book.] and the Mochiach, [The Mochiach — "the Admonisher / the one who gives moral rebuke" — Rabbi Yaakov Yosef of Ostrog, a major early Chassidic figure.] and the Rebbe of Lublin, [The Rebbe of Lublin — Rabbi Yaakov Yitzchak of Lublin (1745–1815), known as the Chozeh (Seer) of Lublin — one of the greatest Chassidic masters of his generation.] and many others.]

[And even those among whose descendants Rebbes did arise — certainly this was because of some punishment, as the Maggid said about himself [ע"ע = על עצמו — "about himself / regarding himself." The abbreviation confirms that the Maggid made this as a self-referential declaration — applying it explicitly to his own case: "this is true of me." Similarly, those whose descendants became dynastic Rebbes received the same "punishment" — the burden of public spiritual leadership.] as above.]

Certainly it is proper to give honor and preciousness and esteem and greatness and importance [כבוד ויקר וגדולה וחשיבות — four distinct words of honor and regard: כבוד (kavod) — honor; יקר (yakar) — preciousness, being held dear, high esteem (from the root of "precious stone"); גדולה (gedulah) — greatness; חשיבות (chashivus) — importance, being considered significant and weighty. Together they express the full range of reverence and regard owed to these great Tzaddikim.] to all the disciples of the Ba'al Shem Tov and the disciples of his disciples' disciples. And all of them are like the disciples of the disciples of the Arizal — who are called great.

But all of this is [tribute] to the greatness of their master the Ba'al Shem Tov זצ"ל — who is the Rebbe — and all of them are only his disciples.

[With G-d's help — in the coming letters we will speak further [נדבר להלן — "we will speak further / in what follows." להלן (lehalan) — "further on / further along in the sequence / in what follows in the coming letters." Not merely "further" but specifically onward in the chain of letters being built — the next chapters in this ongoing theological argument.] about the resolution of the difficulties.]

During the weeks of the Shovavim [Shovavim — שובבי"ם — an acronym for the Hebrew initials of the Torah portions Shmos, Va'era, Bo, Beshalach, Yisro, Mishpatim — the first six portions of Exodus, read in the winter months. Traditionally considered an especially auspicious time for teshuvah and spiritual purification, particularly in the area of personal sanctity. Many recite extra Psalms, fast, and give extra charity during Shovavim. The letter is dated the week of Shmos — the very opening of this season.] it is good to recite many Psalms in order to merit teshuvah.

They are typing up the book — [that is:] they are keyboarding the book. [מען טייפט דעם ספר (מקלידים את הספר) — "They are typing up the book (they are keyboarding the book)." The Yiddish taifen (from English "type") and the Hebrew lehaklit (להקליד — to key in / to type) are given side by side, the author providing his own translation of the Yiddish. The af-taifen project — announced as about to begin in Letter 8, §5, and funded by the money confirmed in this letter — has now actually started. A moment of genuine, concrete progress after months of fundraising, obstacles, and preparation.]

This ninth letter, written Monday of Parshas Shmos 5715 (January 1955) — the opening of Shovavim — has three sections.

On the merit of printing holy books (§§2–4): The author opens with an extended meditation building to a core teaching: even the most sinful person should know his strength — *yadah mikocho* — the sinner has genuine redirectable power. Every good deed snatched from within the darkness (choshech) and deep enveloping gloom (afelah) of the evil inclination is precious to G-d and never lost. Sins transform into merits through teshuvah from love. G-d waits expectantly — *metzapeh lo* — every day, and immediately receives the returning sinner — *miyd mekablo*. Making this known through holy books is therefore a commandment surpassing all others. G-d does not desire the destruction of the world — *ki im* (but rather) He desires every sinner's return.

Continuing the answer — R' Shimon's disciples, the Arizal, and the Ba'al Shem Tov (§§5–13): The great theological chain continues:

Two postscripts (§§14–15): (1) During Shovavim — recite many Psalms for teshuvah. (2) They are typing the book! — the af-taifen project, funded by the money confirmed at the start of this very letter, has actually begun. The fire is lit.

Key terms in this letter: Hamitzvah rabbah halzu — "this great commandment — this very one"; the emphatic demonstrative הלזו · Am rav — a great multitude of people; a great nation of souls · Davkah bo — to cleave to G-d; the biblical form of the highest spiritual aspiration · Zman poreiach — time soars like a bird; swift and irreversible · Afelah — deep enveloping gloom / pitch darkness; the second, deeper layer of the evil inclination's darkness · Acharit tov — a good end / final portion; the ultimate destination will be good · Avonos na'asim zechuyos — sins transformed into merits through teshuvah from love · Yadah mikocho — should know his strength; the sinner's redirectable power · Ki im — but rather; the contrastive conjunction sharpening the contrast between G-d's desires · Metzapeh lo — looks forward expectantly; G-d's eager anticipation of the sinner's return · Miyd mekablo — immediately receives him; G-d's instant unconditional acceptance · Satum v'ganuz / ganuz v'tamir — sealed and hidden / hidden and buried; layers of concealment · Zeh l'zeh (zb"z) — to one another; mutual love between the disciples · R' Elazar b'no (r"a b'no) — R' Elazar his son; the Rebbe's son who did not become Rebbe · RCh'V' (rach"o) — R' Chaim Vital; the Arizal's primary disciple · She'elas chalom — the dream question; receiving permission from the departed · Biurim u'ferushim — elucidations and full commentaries; the secondary Lurianic literature · Hismashchu — flowed forward continuously; the living tradition drawn onward · Gurei HaArizal — the lion-cubs of the Arizal; his disciples' disciples · Oso haneshama b'atzmah — that very same soul itself; the Ba'al Shem Tov as direct reincarnation · Nidachim merachok — pushed away from afar; souls kept at a distance · Al atzmo (a"a) — about himself; the Maggid's self-referential declaration · Kavod v'yakar v'gedulah v'chashivus — honor, preciousness, greatness, importance: four words of full regard · Lehalan — further along in what follows; onward in the textual chain · Shovavim — the six winter Exodus portions; an auspicious season for teshuvah · Men tayft dem sefer — they are typing the book; the project has begun!



# Practical Counsel — Midnight Rising, Hisbodidus, and Breaking the Sleep
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/90/

Practical Counsel — Midnight Rising, Hisbodidus, and Breaking the Sleep
מכתב 90
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/90

Segment 1
HE:
כ"ה
ב"ה יום ג' משפטים פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ה שבט תרפ"ו] 
לכבוד אחי יקירי אהובי באמת המקושר לרבינו הק' שותה מים חיים מננמ"ח זיע"א ה"ה מוהר"ר ... שליט"א 
דיין בריף האב איך עראלטין עס האט מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין ליבען גיזונד השי"ת זאל העלפין עס זאל זיין חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצי צרה איז נאר ואס די פאלסט אריין אין עצבות קענסטו גאר ניט טוהין רבינו הק' האט אן גזאגט נאר שמחה אזו ויא די בת מלכה האט גזאגט דיים שני למלך רק בינקין אין האפין מיך ארוס צי נעמין די זאלסט דיר אפ זיכין אפלאץ מקום מיוחד אין זאלסט אגאנץ יאר רק ביינקין אין ועלין אין האפין מיך ארוס צי נעמין אין ניט שלאפין דער עיקר איז דעאר שלאף. 
הארצדיקער ברודער די ביסט ניט קיין יחיד עס גייט אוף יעדין איבער אוף מיר גייט אוך איבער אן א שיעור אין אן איין ערך אין מניעות המוח אין חלישות דעת ואס איך קענן ניט טוהין אין עבודת ה' כדומה וכדומה נאר ואס זאל מען טוהין מען מיז זיך דער האלטין איך שהוא מען דארף זיין בקי ברצוא בקי בשוב דארפסט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת מעומקא דלבא ער זאל אונז העלפין מיר זאלין זיין מקורב באמת לרבינו הק' באמת לאמתו אין מיר זאלין זוכה זיין קומין אוף דיים ציון הק' ואס אלי קדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' איז נאר כלים מקבל זיין אור הצדיק. 
טייער חבר פאלג מיך אין הייב דיך אן נאך אמאל מחדש זיין בעבודת ה' נאר מיט שמחה והימים הראשונים יפלו הייב אן טוהין גשמאק אין עבודת ה' אין פאר געס אלדינג היינו די האסט דאך אועק זייגער זאלסט אוף שטיין צי חצות אין זאלסט דיר אוס ריידין דאס הארץ פאר השי"ת בתמימות ופשיטות וארין דאס איז פין די גרעסטי זאכין כמו פדיון אין זאלסט צי ברעכין דיים שלאף 2 3 מאל ועט דיר זיין שוער אין דער נאך איז אפי' דער יצה"ר אליין ועקט אוף אין זאלסט מקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש אין האב אלי טאג התבודדות עקסטרי אוף צי קומין וכו'. אזו ויא מה"ר נתן זצ"ל האט גזאגט ויא גלגול איז שלעכט איז כדאי ויפול מאל מגולגל צי וערין אביא מען זאל זיין איין מאל אוף דיים ציון. ואס זאל מען טוהין אז עס אום מגליכי זאך אזו ויא ארוף אוף דיים הומל עכ"פ די כיסופין טאר מען ניט אפ לאזין בשום אופן אין מען דארף זיך מתאמץ זיין בתפלה כי המניעה היא בשביל החשק. 
טייער הארצידקער ברודער מען טאר זיך ניט אפ לאזין בשום אופן איז דאס דען דער תכלית אזו צי פאר בריינגין די ועלט מיט אזוני הבלים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן ? גדיינק נאך די אהבה ואס איז גוען אין מירון פאר מיין חתונה אזו ויא הרה"צ ר"נ מטולטשין האט גזאגט וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וער איז מיין וייב וכו' וכו' אין דער הילקער רבינו הקדוש בריינגט אין חדי ר"ש ס"א אנן בחביבתא תלי' מלתא אין דער רבינו הק' ז"ל אין פתח ר"ש ס' אז מען קען אפ שלאפין אלי זובציג יאר מען זאל מיינין אז מען לערינט אין מען דאבינט אין מען שלאפט מוז מען אן קומין צי דיים צדיק ואס קען אוף ועקין מיט ספמ"ע פין שנים קדמונית ואס העכיר פין אלי ע' פנים לתורה. 
הארצדעקר ברודער מהרנ"ת הקדוש האט זיך אן גנעמון בא די בורד זקנו הקדוש אין האט גזאגט אואסי בארד אין נאך אברסלבר חסיד ואס זאלין מיר שון זאגין אין די בת מלכה האט אפ גענפרט אלי מלכים ואס זענין גקומין משדך זיין אבער די 7 ואסרין זענין איבער דיר ניט אריבער וארין דער עיקר איז דאס מס"נ אין די בזיונות ואס מען לאט אוף מקורב צי וערין אין מען דארף ויסין די השמטה 'אחד הי' אברהם' שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' א' וכו' עיי"ש. 
ליבער הארציקער ברודער מען טאר ניט פאר שלאפין אבער מען טאר ניט אראפ פאלין אוך איך פאר שטייא אז הינטוקען ז' אדר הלולא דמרע"ה מסתם ועסטי אודאי זיין אין מרון על ציון הק' רשב"י זיע"א זאלסטו אסאך תפלה פאר לייגין פאר דיר אין פאר מיר מאך איך דיך אשליח זאלסט דער ציילין דים צדיק האמת ואס אוף מיר גייט דורך אין זאלסט פאר מיר אסאך בייטין וארין זאלסט ויסין כלו כל הקיצין איך האב שון ניט קיין כח איבער צי טראגן די אלי מניעות המוח ובלבולים וכו' וכו' איז דאס מיין תכלית היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
טייער ברודער בייט פאר מיר אסאך ועסטו אוך גהאלפין וערין המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה אין זאלסט אסאך ארביט פאלייגין אז מען זאל זוכה זיין צום רעכטין תכלית אין עס זאל נעמין אין עק פין אונזרי צרות וארין עד מתי ויא לאנג ועט נאך דער בע"ד אזו יאגין פלאגין רבינו הק' זיע"א האט גזאגט גאר מיין זאך איז תפלה דאס איז נעביך דער גרעסטר גלות אז דיבור פה איז אין גלות ע"כ ברודער בייט אסאך אוף קברי צדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א וארין עס איז נטא כמעט נאך אזא צדיק ואס זאל האבין אזא שייכות מיט רבנו הק' ויא אותו צדיק ז' אדר ועט זיין יום א' פרשת תצוה רעכין איך אז די ועסט זיין אין מרון אוף דיים ציון הק' אין אפשר אוף שבת ויא די ועסט פאר שטיין עכ"פ די צייט ועסטו זיך זיין דארט זאלסטו פאר מיר אסאך בייטין אין זאלסט איבער ליינין מיין צעטיל אין זאלסט דאס פאר ברענין למעה"ש. 
איצט טייער ברודער ועל איך דיר זאגין דים אמת איך ואלט דיך מיעץ גוען כדי די זאלסט דיר אפ ראטוען דיין נשמה דיים נצוץ אלקי אין די נקודה פין רבינו הק' ואס אין דיר אוף ר"ה ביסטו ניט גוען צוישין אנש"ש אין דער עיקר איז נאר מיט אנש"ש ואס טוהין אין רבינס זאך ואס זיין פילין די עליות אין ירידות פין צדיק עיין בלק"מ תו' סו' וכו'. 
איך ואלט דיר איין עצה גגיבון אפשר וען די קענסט קומין אוף פורים צוישין אנש"ש וארין אוף פורים איז גוען אנסיעה צי רבינו הק'. וקודם היו כל התחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים איז פין די גרעסטי זאכין אין ואס מען חאפט אועק איז זיינס נאר איך וייס דיך אז די קומסט אעהר וילסטו זיך מישין אין יעדיר זאך אין ביסט נסוג אחור פין אונז אין גייסט צי אנדרי ואס זענין שון אפגקילט פין רבינס אור אין זיי קילין דיך נאך מער אפ אודער די זיכסט שיחות ע"כ אוב די קענסט בא דיר אפ פאסטין אין מוח זאלסט אועק לייגין אלדינג נאר אפ ראטוען זיך אין זיך ניט מישין אין קיין שום זאך אין ניט אנדלין מיט קיינעם נאר אונז 4 איז ואלסטו גקענט קומין אוף פורים אין מניעות הממון איז קיין מניעה נאר מניעות המוח גייט מען אלי פרייטיג אין מען נעמט צי נוף אין מען פארט וד"ל יעצט טייער ברודער בייט איך דיך זאלסט מיר טוהין די טובה אין מיר שאפין לקוטי הלכות א"ח ח"ב חלק ג' ועסטו האבין אגרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין אין שרייב מיר תיכף תשובה טובה. 
(מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלומך ובריאותך האיתנה ה' יעזור שיהי' חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל, אחי המסור והנלבב כל צרתך היא רק מה שהנך נופל לעצבות ובסבתה כבר אינך יכול לעשות כלום רבינו הק' הזהיר רק שמחה כמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך רק לכסוף ולקוות להוציאני תחפש לך מקום מיוחד וכל השנה רק לכסוף ולרצות ולקוות להוציאני ולא לישון כי זה העיקר השינה. 
אחי הנלבב אינך יחיד על כולם עובר גם עלי עובר בלי שעור וערך ומניעות המוח וחלישות הדעת מה שאיני יכול לעסוק בעבודת ה' וכדומה רק מה אפשר לעשות מוכרחים להחזיק מעמד איך שהוא צריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב הנך צריך להשים הרבה תפלות ולשפוך הרבה דמעות לפני השי"ת מעומקא דלבא שיהי' בעזרינו להית מקורבים באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ושנזכה לבא לציון הק' שכל הקדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' הנם רק כלים לקבל את אור הצדיק. 
חברי היקר שמע לי והתחל שוב להתחדש בעבודת ה' רק בשמחה והימים הראשונים יפלו התחל לעסוק בחשק בעבודת ה' ושכח הכל כונתי בזה הרי יש לך שעון מעורר אז תקום בחצות ותשיח את לבך לפני השי"ת בתמימות ופשיטות מפני שזה מהדברים ההכי נעלים כמו פדיון ותשבור את השנה. פעמיים שלוש יהי' לך קשה ואח"כ היצה"ר בעצמו כבר מעיר ותקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש ושיהי' לך כל יום התבודדות מיוחדת כדי לבא וכו' כמו שמורנ"ת זצ"ל אמר כמה שלבא בגלגול זה גרוע אבל כדאי אפי' לבא כמה פעמים בגלגול אם רק יזכה פעם אחת להיות על הציון, מה נעשה שזה דבר בלתי מציאותי כמו לעלות לשמים עכ"פ אסור בשום אופן להניח את הכיסופים וצריך להתאמץ בתפילה כי המניעה היא בשביל החשק. 
אחי הנלבב והיקר אסור להזניח את עצמו בשום אופן וכי זה התכלית להעביר ככה את החיים בעולם בהבלים כאלה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן? זכור עוד את האהבה שהיתה לנו במירון קודם חתונתי כאמרת הרה"צ ר"נ מטולטשין מי הוא אחי חסיד ברסלב מי הוא אבי חסיד ברסלב וכו' וכו' ורבינו הקדוש מביא בתורה חדי ר"ש ס"א אנן בחביבותא תליא מלתא ובפתח ר"ש תורה ס' אומר רבינו הק' ז"ל שאפשר לישן כל השבעים שנה לחשוב שלומדים ומתפללים אבל ישנים אז מוכרחים להגיע לצדיק שיכול להעיר ע"י ספורי מעשיות משנים קדמוניות שזה גבוה מכל השבעים פנים של התורה אחי הנלבב מוהרנ"ת הקדוש תפס פעם בזקנו ואמר זקן לבן ועדין חסיד ברסלב אז מה כבר נאמר אנו והבת מלכה ענתה לכל המלכים שבאו להשתדך איתה אבל השבע מימות לא עברו עליך כי העיקר זה המסי"נ והבזיונות שסובלים כדי להתקרב וצריך לדעת את ההשמטה "אחד הי' אברהם" שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' אחד וכו' עי"ש. 
אחי הנלבב והאהוב אסור לישן את הזמן אבל אסור גם ליפול אני מבין שבז' אדר הזה הלולא דמרע"ה מן הסתם בודאי תהי' במירון על ציון רשב"י הק' זיע"א אז שתשים הרבה תפלות עבורך ועבורי ואני עושה אותך שליח שתספר לצדיק האמת מה שעובר עלי ותבקש עבורי הרבה כי דע לך שכבר כלו כל הקיצין אין בי יותר כח לסבול את כל מניעות המוח והבלבולים וכו' וכו' וכי זה התכלית שלי היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
אחי היקר העתיר עבורי הרבה אז גם אתה תיושע המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה ותשקיע הרבה עבודה שנזכה לתכלית הנכון ושכבר יגיע הקץ לצרותינו כי עד מתי עד מתי הבע"ד עוד יענה וירדוף רבינו הק' זיע"א אמר כל עניני הוא תפלה וזה לדאבונינו הגלות ההכי גדול שהדיבור פה הוא בגלות ע"כ אחי בקש הרבה על קברי הצדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א מפני שאין כמעט עוד כזה צדיק שיהי' לו כזו שייכות לרבינו הק' כאותו הצדיק, ז' אדר יהי' ביום א' פרשת תצוה אני מניח שתהי' במירון על הציון הק' ואולי כבר על שבת איך שתבין עכ"פ בזמן הזה תהי' שם אז תתפלל עבורי הרבה ותקרא שם את הדף שלי ותשרוף אותו אח"כ למעה"ש. 
עכשיו אחי היקר אומר לך האמת הייתי מייעץ לך כדי שתציל את נשמתך את הניצוץ האלקי ונקודת רבינו הק' שבקרבך, על ר"ה לא היית בין אנש"ש והעיקר זה דוקא עם אנש"ש שעוסקים בענין רבינו שחשים את העליות והירידות של הצדיק עיין בלקו"מ תו' ס"ו וכו' 
הייתי מייעץ לך אולי אם היית יכול לבא על פורים בין אנש"ש כי בפורים היתה נסיעה לרבינו הק' וקודם היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים הוא מהדברים ההכי נעלים ומה שזוכים לחטוף זה נשאר שלו אני מכירך שכשאתה מגיע הנה הנך רוצה להתערב בכל דבר והנך נסוג אחור מאתנו והנך הולך לאחרים שכבר הצטננו מהאור של רבינו והם מצננים אותך עוד יותר או שהנך הולך לחפש שיחות ע"כ אם הנך מסוגל להחליט במוחך שתניח את הכל רק לחפש להציל את עצמיך ולא להתערב בשום דבר ולא להתעסק עם אף אחד רק ארבעתנו אנו אז היית יכול להגיע על פורים ומניעת הממון היא לא שום מניעה רק מניעות המוח הולכים כל יום שישי ואוספים ונוסעים וד"ל עכשיו אחי היקר הנני מבקשך שתעשה לי טובה ולהשיג לי לקוטי הלכות או"ח ח"ב ח"ג ויהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד. 
וכתוב לי תיכף תשובה טובה) 
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
A good inscribing and sealing — and a good and sweet new year — and all good forever — to his honor — our beloved, our dear — the dear and exalted one — the revered Chassid — from the outstanding Breslover Chassidim — who yearn for the service of Hashem in truth and in wholeness — and in particular for drawing close to the true Tzaddik — which is the essential above all essentials — for through this one draws truly close to Hashem — the Good and the Beneficent — good of eye — may he be blessed — and so on — his honor our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live — and all our companions from our Chassidim — the dear and pleasant and beloved ones — like the apple of the eye — may they live. [חביבים כבבת עין — "beloved like the apple of the eye." A beautiful epithet drawn from Deuteronomy 32:10 — "He guarded him as the apple of His eye." Applied here to the Breslover companions: as precious and carefully protected as the pupil of the eye.] After inquiring after your precious wellbeing with great love as is fitting. May Hashem have mercy on me and heal us from all our severe and bitter illnesses and distresses. So may it be His will. Amen. All the time I am awaiting and preparing myself to write — and the suffering does not let me write — and now I write in suffering and distress and pains — may Hashem have mercy. It is impossible to be dismissed without anything. Hashem knows my desire to always write words of Torah to you in the aspect of the merit of the many. But what can we do — that I have not gone to the mikveh for some time — and many times — also to the house of study — because of terrible pains day and night — even lying in my bed — may Hashem have mercy. Please request mercy for me: Shmuel son of Piga — for complete recovery — and a good inscribing and sealing — and a good and sweet new year.



# Remember the Love in Meron — Before the Wedding; R' Noson of Tulchin's Saying
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/91/

Remember the Love in Meron — Before the Wedding; R' Noson of Tulchin's Saying
מכתב 91
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/91

Segment 1
HE:
כ"ה
ב"ה יום ג' משפטים פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ה שבט תרפ"ו] 
לכבוד אחי יקירי אהובי באמת המקושר לרבינו הק' שותה מים חיים מננמ"ח זיע"א ה"ה מוהר"ר ... שליט"א 
דיין בריף האב איך עראלטין עס האט מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין ליבען גיזונד השי"ת זאל העלפין עס זאל זיין חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצי צרה איז נאר ואס די פאלסט אריין אין עצבות קענסטו גאר ניט טוהין רבינו הק' האט אן גזאגט נאר שמחה אזו ויא די בת מלכה האט גזאגט דיים שני למלך רק בינקין אין האפין מיך ארוס צי נעמין די זאלסט דיר אפ זיכין אפלאץ מקום מיוחד אין זאלסט אגאנץ יאר רק ביינקין אין ועלין אין האפין מיך ארוס צי נעמין אין ניט שלאפין דער עיקר איז דעאר שלאף. 
הארצדיקער ברודער די ביסט ניט קיין יחיד עס גייט אוף יעדין איבער אוף מיר גייט אוך איבער אן א שיעור אין אן איין ערך אין מניעות המוח אין חלישות דעת ואס איך קענן ניט טוהין אין עבודת ה' כדומה וכדומה נאר ואס זאל מען טוהין מען מיז זיך דער האלטין איך שהוא מען דארף זיין בקי ברצוא בקי בשוב דארפסט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת מעומקא דלבא ער זאל אונז העלפין מיר זאלין זיין מקורב באמת לרבינו הק' באמת לאמתו אין מיר זאלין זוכה זיין קומין אוף דיים ציון הק' ואס אלי קדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' איז נאר כלים מקבל זיין אור הצדיק. 
טייער חבר פאלג מיך אין הייב דיך אן נאך אמאל מחדש זיין בעבודת ה' נאר מיט שמחה והימים הראשונים יפלו הייב אן טוהין גשמאק אין עבודת ה' אין פאר געס אלדינג היינו די האסט דאך אועק זייגער זאלסט אוף שטיין צי חצות אין זאלסט דיר אוס ריידין דאס הארץ פאר השי"ת בתמימות ופשיטות וארין דאס איז פין די גרעסטי זאכין כמו פדיון אין זאלסט צי ברעכין דיים שלאף 2 3 מאל ועט דיר זיין שוער אין דער נאך איז אפי' דער יצה"ר אליין ועקט אוף אין זאלסט מקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש אין האב אלי טאג התבודדות עקסטרי אוף צי קומין וכו'. אזו ויא מה"ר נתן זצ"ל האט גזאגט ויא גלגול איז שלעכט איז כדאי ויפול מאל מגולגל צי וערין אביא מען זאל זיין איין מאל אוף דיים ציון. ואס זאל מען טוהין אז עס אום מגליכי זאך אזו ויא ארוף אוף דיים הומל עכ"פ די כיסופין טאר מען ניט אפ לאזין בשום אופן אין מען דארף זיך מתאמץ זיין בתפלה כי המניעה היא בשביל החשק. 
טייער הארצידקער ברודער מען טאר זיך ניט אפ לאזין בשום אופן איז דאס דען דער תכלית אזו צי פאר בריינגין די ועלט מיט אזוני הבלים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן ? גדיינק נאך די אהבה ואס איז גוען אין מירון פאר מיין חתונה אזו ויא הרה"צ ר"נ מטולטשין האט גזאגט וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וער איז מיין וייב וכו' וכו' אין דער הילקער רבינו הקדוש בריינגט אין חדי ר"ש ס"א אנן בחביבתא תלי' מלתא אין דער רבינו הק' ז"ל אין פתח ר"ש ס' אז מען קען אפ שלאפין אלי זובציג יאר מען זאל מיינין אז מען לערינט אין מען דאבינט אין מען שלאפט מוז מען אן קומין צי דיים צדיק ואס קען אוף ועקין מיט ספמ"ע פין שנים קדמונית ואס העכיר פין אלי ע' פנים לתורה. 
הארצדעקר ברודער מהרנ"ת הקדוש האט זיך אן גנעמון בא די בורד זקנו הקדוש אין האט גזאגט אואסי בארד אין נאך אברסלבר חסיד ואס זאלין מיר שון זאגין אין די בת מלכה האט אפ גענפרט אלי מלכים ואס זענין גקומין משדך זיין אבער די 7 ואסרין זענין איבער דיר ניט אריבער וארין דער עיקר איז דאס מס"נ אין די בזיונות ואס מען לאט אוף מקורב צי וערין אין מען דארף ויסין די השמטה 'אחד הי' אברהם' שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' א' וכו' עיי"ש. 
ליבער הארציקער ברודער מען טאר ניט פאר שלאפין אבער מען טאר ניט אראפ פאלין אוך איך פאר שטייא אז הינטוקען ז' אדר הלולא דמרע"ה מסתם ועסטי אודאי זיין אין מרון על ציון הק' רשב"י זיע"א זאלסטו אסאך תפלה פאר לייגין פאר דיר אין פאר מיר מאך איך דיך אשליח זאלסט דער ציילין דים צדיק האמת ואס אוף מיר גייט דורך אין זאלסט פאר מיר אסאך בייטין וארין זאלסט ויסין כלו כל הקיצין איך האב שון ניט קיין כח איבער צי טראגן די אלי מניעות המוח ובלבולים וכו' וכו' איז דאס מיין תכלית היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
טייער ברודער בייט פאר מיר אסאך ועסטו אוך גהאלפין וערין המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה אין זאלסט אסאך ארביט פאלייגין אז מען זאל זוכה זיין צום רעכטין תכלית אין עס זאל נעמין אין עק פין אונזרי צרות וארין עד מתי ויא לאנג ועט נאך דער בע"ד אזו יאגין פלאגין רבינו הק' זיע"א האט גזאגט גאר מיין זאך איז תפלה דאס איז נעביך דער גרעסטר גלות אז דיבור פה איז אין גלות ע"כ ברודער בייט אסאך אוף קברי צדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א וארין עס איז נטא כמעט נאך אזא צדיק ואס זאל האבין אזא שייכות מיט רבנו הק' ויא אותו צדיק ז' אדר ועט זיין יום א' פרשת תצוה רעכין איך אז די ועסט זיין אין מרון אוף דיים ציון הק' אין אפשר אוף שבת ויא די ועסט פאר שטיין עכ"פ די צייט ועסטו זיך זיין דארט זאלסטו פאר מיר אסאך בייטין אין זאלסט איבער ליינין מיין צעטיל אין זאלסט דאס פאר ברענין למעה"ש. 
איצט טייער ברודער ועל איך דיר זאגין דים אמת איך ואלט דיך מיעץ גוען כדי די זאלסט דיר אפ ראטוען דיין נשמה דיים נצוץ אלקי אין די נקודה פין רבינו הק' ואס אין דיר אוף ר"ה ביסטו ניט גוען צוישין אנש"ש אין דער עיקר איז נאר מיט אנש"ש ואס טוהין אין רבינס זאך ואס זיין פילין די עליות אין ירידות פין צדיק עיין בלק"מ תו' סו' וכו'. 
איך ואלט דיר איין עצה גגיבון אפשר וען די קענסט קומין אוף פורים צוישין אנש"ש וארין אוף פורים איז גוען אנסיעה צי רבינו הק'. וקודם היו כל התחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים איז פין די גרעסטי זאכין אין ואס מען חאפט אועק איז זיינס נאר איך וייס דיך אז די קומסט אעהר וילסטו זיך מישין אין יעדיר זאך אין ביסט נסוג אחור פין אונז אין גייסט צי אנדרי ואס זענין שון אפגקילט פין רבינס אור אין זיי קילין דיך נאך מער אפ אודער די זיכסט שיחות ע"כ אוב די קענסט בא דיר אפ פאסטין אין מוח זאלסט אועק לייגין אלדינג נאר אפ ראטוען זיך אין זיך ניט מישין אין קיין שום זאך אין ניט אנדלין מיט קיינעם נאר אונז 4 איז ואלסטו גקענט קומין אוף פורים אין מניעות הממון איז קיין מניעה נאר מניעות המוח גייט מען אלי פרייטיג אין מען נעמט צי נוף אין מען פארט וד"ל יעצט טייער ברודער בייט איך דיך זאלסט מיר טוהין די טובה אין מיר שאפין לקוטי הלכות א"ח ח"ב חלק ג' ועסטו האבין אגרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין אין שרייב מיר תיכף תשובה טובה. 
(מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלומך ובריאותך האיתנה ה' יעזור שיהי' חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל, אחי המסור והנלבב כל צרתך היא רק מה שהנך נופל לעצבות ובסבתה כבר אינך יכול לעשות כלום רבינו הק' הזהיר רק שמחה כמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך רק לכסוף ולקוות להוציאני תחפש לך מקום מיוחד וכל השנה רק לכסוף ולרצות ולקוות להוציאני ולא לישון כי זה העיקר השינה. 
אחי הנלבב אינך יחיד על כולם עובר גם עלי עובר בלי שעור וערך ומניעות המוח וחלישות הדעת מה שאיני יכול לעסוק בעבודת ה' וכדומה רק מה אפשר לעשות מוכרחים להחזיק מעמד איך שהוא צריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב הנך צריך להשים הרבה תפלות ולשפוך הרבה דמעות לפני השי"ת מעומקא דלבא שיהי' בעזרינו להית מקורבים באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ושנזכה לבא לציון הק' שכל הקדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' הנם רק כלים לקבל את אור הצדיק. 
חברי היקר שמע לי והתחל שוב להתחדש בעבודת ה' רק בשמחה והימים הראשונים יפלו התחל לעסוק בחשק בעבודת ה' ושכח הכל כונתי בזה הרי יש לך שעון מעורר אז תקום בחצות ותשיח את לבך לפני השי"ת בתמימות ופשיטות מפני שזה מהדברים ההכי נעלים כמו פדיון ותשבור את השנה. פעמיים שלוש יהי' לך קשה ואח"כ היצה"ר בעצמו כבר מעיר ותקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש ושיהי' לך כל יום התבודדות מיוחדת כדי לבא וכו' כמו שמורנ"ת זצ"ל אמר כמה שלבא בגלגול זה גרוע אבל כדאי אפי' לבא כמה פעמים בגלגול אם רק יזכה פעם אחת להיות על הציון, מה נעשה שזה דבר בלתי מציאותי כמו לעלות לשמים עכ"פ אסור בשום אופן להניח את הכיסופים וצריך להתאמץ בתפילה כי המניעה היא בשביל החשק. 
אחי הנלבב והיקר אסור להזניח את עצמו בשום אופן וכי זה התכלית להעביר ככה את החיים בעולם בהבלים כאלה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן? זכור עוד את האהבה שהיתה לנו במירון קודם חתונתי כאמרת הרה"צ ר"נ מטולטשין מי הוא אחי חסיד ברסלב מי הוא אבי חסיד ברסלב וכו' וכו' ורבינו הקדוש מביא בתורה חדי ר"ש ס"א אנן בחביבותא תליא מלתא ובפתח ר"ש תורה ס' אומר רבינו הק' ז"ל שאפשר לישן כל השבעים שנה לחשוב שלומדים ומתפללים אבל ישנים אז מוכרחים להגיע לצדיק שיכול להעיר ע"י ספורי מעשיות משנים קדמוניות שזה גבוה מכל השבעים פנים של התורה אחי הנלבב מוהרנ"ת הקדוש תפס פעם בזקנו ואמר זקן לבן ועדין חסיד ברסלב אז מה כבר נאמר אנו והבת מלכה ענתה לכל המלכים שבאו להשתדך איתה אבל השבע מימות לא עברו עליך כי העיקר זה המסי"נ והבזיונות שסובלים כדי להתקרב וצריך לדעת את ההשמטה "אחד הי' אברהם" שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' אחד וכו' עי"ש. 
אחי הנלבב והאהוב אסור לישן את הזמן אבל אסור גם ליפול אני מבין שבז' אדר הזה הלולא דמרע"ה מן הסתם בודאי תהי' במירון על ציון רשב"י הק' זיע"א אז שתשים הרבה תפלות עבורך ועבורי ואני עושה אותך שליח שתספר לצדיק האמת מה שעובר עלי ותבקש עבורי הרבה כי דע לך שכבר כלו כל הקיצין אין בי יותר כח לסבול את כל מניעות המוח והבלבולים וכו' וכו' וכי זה התכלית שלי היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
אחי היקר העתיר עבורי הרבה אז גם אתה תיושע המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה ותשקיע הרבה עבודה שנזכה לתכלית הנכון ושכבר יגיע הקץ לצרותינו כי עד מתי עד מתי הבע"ד עוד יענה וירדוף רבינו הק' זיע"א אמר כל עניני הוא תפלה וזה לדאבונינו הגלות ההכי גדול שהדיבור פה הוא בגלות ע"כ אחי בקש הרבה על קברי הצדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א מפני שאין כמעט עוד כזה צדיק שיהי' לו כזו שייכות לרבינו הק' כאותו הצדיק, ז' אדר יהי' ביום א' פרשת תצוה אני מניח שתהי' במירון על הציון הק' ואולי כבר על שבת איך שתבין עכ"פ בזמן הזה תהי' שם אז תתפלל עבורי הרבה ותקרא שם את הדף שלי ותשרוף אותו אח"כ למעה"ש. 
עכשיו אחי היקר אומר לך האמת הייתי מייעץ לך כדי שתציל את נשמתך את הניצוץ האלקי ונקודת רבינו הק' שבקרבך, על ר"ה לא היית בין אנש"ש והעיקר זה דוקא עם אנש"ש שעוסקים בענין רבינו שחשים את העליות והירידות של הצדיק עיין בלקו"מ תו' ס"ו וכו' 
הייתי מייעץ לך אולי אם היית יכול לבא על פורים בין אנש"ש כי בפורים היתה נסיעה לרבינו הק' וקודם היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים הוא מהדברים ההכי נעלים ומה שזוכים לחטוף זה נשאר שלו אני מכירך שכשאתה מגיע הנה הנך רוצה להתערב בכל דבר והנך נסוג אחור מאתנו והנך הולך לאחרים שכבר הצטננו מהאור של רבינו והם מצננים אותך עוד יותר או שהנך הולך לחפש שיחות ע"כ אם הנך מסוגל להחליט במוחך שתניח את הכל רק לחפש להציל את עצמיך ולא להתערב בשום דבר ולא להתעסק עם אף אחד רק ארבעתנו אנו אז היית יכול להגיע על פורים ומניעת הממון היא לא שום מניעה רק מניעות המוח הולכים כל יום שישי ואוספים ונוסעים וד"ל עכשיו אחי היקר הנני מבקשך שתעשה לי טובה ולהשיג לי לקוטי הלכות או"ח ח"ב ח"ג ויהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד. 
וכתוב לי תיכף תשובה טובה) 
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
[Yiddish:] "My dear, warm-hearted brother — one must not abandon oneself in any way. Is this then the ultimate purpose — to pass one's life in the world with such vanities? 'Is it conceivable that I was created to waste my days in such vanity?' 'I am a small creature of the sea — and I go into the mouth of the Leviathan.' Remember still the love that was in Meron before my wedding [קודם חתונתי — this is the first explicit mention of the fact that R' Shmuel's wedding has now taken place! He refers to the time in Meron before the wedding as a past memory, meaning the wedding has already occurred.] — as the holy Tzadik, R' Noson of Tulchin [הרה"צ ר"נ מטולטשין — apparently R' Noson Sternhartz (of Breslov / Tulchin) — referred to here as a later transmitting figure in the chain; or possibly a different R' Noson from Tulchin], said: 'Who is my brother? A Breslov Chassid. Who is my father? A Breslov Chassid. Who is my wife?' etc., etc. And Rabbainu the Holy one brings in Torah Chadi Rabbi Shimon [Torah 50]: anon bichavuta talya milta. And Rabbainu the Holy one says at the opening of Rabbi Shimon [Torah 50] [apparently the opening section of this Torah lesson]: one can sleep all seventy years thinking one is learning and praying — but one is sleeping. Then one must come to the Tzadik who can wake through Sipuray Maasiyos — stories from ancient times — which is higher than all seventy faces of Torah."

Segment 2
EN:
[Yiddish:] "My dear, warm-hearted brother — R' Noson the Holy one once grabbed hold of his white beard and said: 'A white beard — and still a Breslov Chassid! So what can we even say?' And the Daughter of the King answered all the kings who came to seek her hand — but the Seven Waters [ז' ואסרין — the Seven Waters; from the story of the Daughter of the King in Rabbainu's Tales; the Seven Waters are a mystical obstacle — the true path to the Daughter of the King requires passing through them, which only the one who has undergone true self-sacrifice (mesirat nefesh) and accepted humiliation can do] did not pass over you — because the essence is the self-sacrifice and the humiliations that one accepts in order to draw close. And one must know the marginal note: 'Avraham was one' [Ezekiel 33:24 — cited in a marginal note in Likutay Moharan, with the teaching that Avraham served G‑d solely through being one — utterly single-minded and unified in his devotion, without distraction] — that Avraham our Father served G‑d, blessed be He, only by being one, etc. Study it there."



# The 7th of Adar — Hilulah of Moshe Rabbainu; A Mission at Meron
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/92/

The 7th of Adar — Hilulah of Moshe Rabbainu; A Mission at Meron
מכתב 92
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/92

Segment 1
HE:
כ"ה
ב"ה יום ג' משפטים פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ה שבט תרפ"ו] 
לכבוד אחי יקירי אהובי באמת המקושר לרבינו הק' שותה מים חיים מננמ"ח זיע"א ה"ה מוהר"ר ... שליט"א 
דיין בריף האב איך עראלטין עס האט מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין ליבען גיזונד השי"ת זאל העלפין עס זאל זיין חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצי צרה איז נאר ואס די פאלסט אריין אין עצבות קענסטו גאר ניט טוהין רבינו הק' האט אן גזאגט נאר שמחה אזו ויא די בת מלכה האט גזאגט דיים שני למלך רק בינקין אין האפין מיך ארוס צי נעמין די זאלסט דיר אפ זיכין אפלאץ מקום מיוחד אין זאלסט אגאנץ יאר רק ביינקין אין ועלין אין האפין מיך ארוס צי נעמין אין ניט שלאפין דער עיקר איז דעאר שלאף. 
הארצדיקער ברודער די ביסט ניט קיין יחיד עס גייט אוף יעדין איבער אוף מיר גייט אוך איבער אן א שיעור אין אן איין ערך אין מניעות המוח אין חלישות דעת ואס איך קענן ניט טוהין אין עבודת ה' כדומה וכדומה נאר ואס זאל מען טוהין מען מיז זיך דער האלטין איך שהוא מען דארף זיין בקי ברצוא בקי בשוב דארפסט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת מעומקא דלבא ער זאל אונז העלפין מיר זאלין זיין מקורב באמת לרבינו הק' באמת לאמתו אין מיר זאלין זוכה זיין קומין אוף דיים ציון הק' ואס אלי קדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' איז נאר כלים מקבל זיין אור הצדיק. 
טייער חבר פאלג מיך אין הייב דיך אן נאך אמאל מחדש זיין בעבודת ה' נאר מיט שמחה והימים הראשונים יפלו הייב אן טוהין גשמאק אין עבודת ה' אין פאר געס אלדינג היינו די האסט דאך אועק זייגער זאלסט אוף שטיין צי חצות אין זאלסט דיר אוס ריידין דאס הארץ פאר השי"ת בתמימות ופשיטות וארין דאס איז פין די גרעסטי זאכין כמו פדיון אין זאלסט צי ברעכין דיים שלאף 2 3 מאל ועט דיר זיין שוער אין דער נאך איז אפי' דער יצה"ר אליין ועקט אוף אין זאלסט מקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש אין האב אלי טאג התבודדות עקסטרי אוף צי קומין וכו'. אזו ויא מה"ר נתן זצ"ל האט גזאגט ויא גלגול איז שלעכט איז כדאי ויפול מאל מגולגל צי וערין אביא מען זאל זיין איין מאל אוף דיים ציון. ואס זאל מען טוהין אז עס אום מגליכי זאך אזו ויא ארוף אוף דיים הומל עכ"פ די כיסופין טאר מען ניט אפ לאזין בשום אופן אין מען דארף זיך מתאמץ זיין בתפלה כי המניעה היא בשביל החשק. 
טייער הארצידקער ברודער מען טאר זיך ניט אפ לאזין בשום אופן איז דאס דען דער תכלית אזו צי פאר בריינגין די ועלט מיט אזוני הבלים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן ? גדיינק נאך די אהבה ואס איז גוען אין מירון פאר מיין חתונה אזו ויא הרה"צ ר"נ מטולטשין האט גזאגט וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וער איז מיין וייב וכו' וכו' אין דער הילקער רבינו הקדוש בריינגט אין חדי ר"ש ס"א אנן בחביבתא תלי' מלתא אין דער רבינו הק' ז"ל אין פתח ר"ש ס' אז מען קען אפ שלאפין אלי זובציג יאר מען זאל מיינין אז מען לערינט אין מען דאבינט אין מען שלאפט מוז מען אן קומין צי דיים צדיק ואס קען אוף ועקין מיט ספמ"ע פין שנים קדמונית ואס העכיר פין אלי ע' פנים לתורה. 
הארצדעקר ברודער מהרנ"ת הקדוש האט זיך אן גנעמון בא די בורד זקנו הקדוש אין האט גזאגט אואסי בארד אין נאך אברסלבר חסיד ואס זאלין מיר שון זאגין אין די בת מלכה האט אפ גענפרט אלי מלכים ואס זענין גקומין משדך זיין אבער די 7 ואסרין זענין איבער דיר ניט אריבער וארין דער עיקר איז דאס מס"נ אין די בזיונות ואס מען לאט אוף מקורב צי וערין אין מען דארף ויסין די השמטה 'אחד הי' אברהם' שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' א' וכו' עיי"ש. 
ליבער הארציקער ברודער מען טאר ניט פאר שלאפין אבער מען טאר ניט אראפ פאלין אוך איך פאר שטייא אז הינטוקען ז' אדר הלולא דמרע"ה מסתם ועסטי אודאי זיין אין מרון על ציון הק' רשב"י זיע"א זאלסטו אסאך תפלה פאר לייגין פאר דיר אין פאר מיר מאך איך דיך אשליח זאלסט דער ציילין דים צדיק האמת ואס אוף מיר גייט דורך אין זאלסט פאר מיר אסאך בייטין וארין זאלסט ויסין כלו כל הקיצין איך האב שון ניט קיין כח איבער צי טראגן די אלי מניעות המוח ובלבולים וכו' וכו' איז דאס מיין תכלית היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
טייער ברודער בייט פאר מיר אסאך ועסטו אוך גהאלפין וערין המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה אין זאלסט אסאך ארביט פאלייגין אז מען זאל זוכה זיין צום רעכטין תכלית אין עס זאל נעמין אין עק פין אונזרי צרות וארין עד מתי ויא לאנג ועט נאך דער בע"ד אזו יאגין פלאגין רבינו הק' זיע"א האט גזאגט גאר מיין זאך איז תפלה דאס איז נעביך דער גרעסטר גלות אז דיבור פה איז אין גלות ע"כ ברודער בייט אסאך אוף קברי צדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א וארין עס איז נטא כמעט נאך אזא צדיק ואס זאל האבין אזא שייכות מיט רבנו הק' ויא אותו צדיק ז' אדר ועט זיין יום א' פרשת תצוה רעכין איך אז די ועסט זיין אין מרון אוף דיים ציון הק' אין אפשר אוף שבת ויא די ועסט פאר שטיין עכ"פ די צייט ועסטו זיך זיין דארט זאלסטו פאר מיר אסאך בייטין אין זאלסט איבער ליינין מיין צעטיל אין זאלסט דאס פאר ברענין למעה"ש. 
איצט טייער ברודער ועל איך דיר זאגין דים אמת איך ואלט דיך מיעץ גוען כדי די זאלסט דיר אפ ראטוען דיין נשמה דיים נצוץ אלקי אין די נקודה פין רבינו הק' ואס אין דיר אוף ר"ה ביסטו ניט גוען צוישין אנש"ש אין דער עיקר איז נאר מיט אנש"ש ואס טוהין אין רבינס זאך ואס זיין פילין די עליות אין ירידות פין צדיק עיין בלק"מ תו' סו' וכו'. 
איך ואלט דיר איין עצה גגיבון אפשר וען די קענסט קומין אוף פורים צוישין אנש"ש וארין אוף פורים איז גוען אנסיעה צי רבינו הק'. וקודם היו כל התחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים איז פין די גרעסטי זאכין אין ואס מען חאפט אועק איז זיינס נאר איך וייס דיך אז די קומסט אעהר וילסטו זיך מישין אין יעדיר זאך אין ביסט נסוג אחור פין אונז אין גייסט צי אנדרי ואס זענין שון אפגקילט פין רבינס אור אין זיי קילין דיך נאך מער אפ אודער די זיכסט שיחות ע"כ אוב די קענסט בא דיר אפ פאסטין אין מוח זאלסט אועק לייגין אלדינג נאר אפ ראטוען זיך אין זיך ניט מישין אין קיין שום זאך אין ניט אנדלין מיט קיינעם נאר אונז 4 איז ואלסטו גקענט קומין אוף פורים אין מניעות הממון איז קיין מניעה נאר מניעות המוח גייט מען אלי פרייטיג אין מען נעמט צי נוף אין מען פארט וד"ל יעצט טייער ברודער בייט איך דיך זאלסט מיר טוהין די טובה אין מיר שאפין לקוטי הלכות א"ח ח"ב חלק ג' ועסטו האבין אגרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין אין שרייב מיר תיכף תשובה טובה. 
(מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלומך ובריאותך האיתנה ה' יעזור שיהי' חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל, אחי המסור והנלבב כל צרתך היא רק מה שהנך נופל לעצבות ובסבתה כבר אינך יכול לעשות כלום רבינו הק' הזהיר רק שמחה כמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך רק לכסוף ולקוות להוציאני תחפש לך מקום מיוחד וכל השנה רק לכסוף ולרצות ולקוות להוציאני ולא לישון כי זה העיקר השינה. 
אחי הנלבב אינך יחיד על כולם עובר גם עלי עובר בלי שעור וערך ומניעות המוח וחלישות הדעת מה שאיני יכול לעסוק בעבודת ה' וכדומה רק מה אפשר לעשות מוכרחים להחזיק מעמד איך שהוא צריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב הנך צריך להשים הרבה תפלות ולשפוך הרבה דמעות לפני השי"ת מעומקא דלבא שיהי' בעזרינו להית מקורבים באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ושנזכה לבא לציון הק' שכל הקדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' הנם רק כלים לקבל את אור הצדיק. 
חברי היקר שמע לי והתחל שוב להתחדש בעבודת ה' רק בשמחה והימים הראשונים יפלו התחל לעסוק בחשק בעבודת ה' ושכח הכל כונתי בזה הרי יש לך שעון מעורר אז תקום בחצות ותשיח את לבך לפני השי"ת בתמימות ופשיטות מפני שזה מהדברים ההכי נעלים כמו פדיון ותשבור את השנה. פעמיים שלוש יהי' לך קשה ואח"כ היצה"ר בעצמו כבר מעיר ותקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש ושיהי' לך כל יום התבודדות מיוחדת כדי לבא וכו' כמו שמורנ"ת זצ"ל אמר כמה שלבא בגלגול זה גרוע אבל כדאי אפי' לבא כמה פעמים בגלגול אם רק יזכה פעם אחת להיות על הציון, מה נעשה שזה דבר בלתי מציאותי כמו לעלות לשמים עכ"פ אסור בשום אופן להניח את הכיסופים וצריך להתאמץ בתפילה כי המניעה היא בשביל החשק. 
אחי הנלבב והיקר אסור להזניח את עצמו בשום אופן וכי זה התכלית להעביר ככה את החיים בעולם בהבלים כאלה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן? זכור עוד את האהבה שהיתה לנו במירון קודם חתונתי כאמרת הרה"צ ר"נ מטולטשין מי הוא אחי חסיד ברסלב מי הוא אבי חסיד ברסלב וכו' וכו' ורבינו הקדוש מביא בתורה חדי ר"ש ס"א אנן בחביבותא תליא מלתא ובפתח ר"ש תורה ס' אומר רבינו הק' ז"ל שאפשר לישן כל השבעים שנה לחשוב שלומדים ומתפללים אבל ישנים אז מוכרחים להגיע לצדיק שיכול להעיר ע"י ספורי מעשיות משנים קדמוניות שזה גבוה מכל השבעים פנים של התורה אחי הנלבב מוהרנ"ת הקדוש תפס פעם בזקנו ואמר זקן לבן ועדין חסיד ברסלב אז מה כבר נאמר אנו והבת מלכה ענתה לכל המלכים שבאו להשתדך איתה אבל השבע מימות לא עברו עליך כי העיקר זה המסי"נ והבזיונות שסובלים כדי להתקרב וצריך לדעת את ההשמטה "אחד הי' אברהם" שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' אחד וכו' עי"ש. 
אחי הנלבב והאהוב אסור לישן את הזמן אבל אסור גם ליפול אני מבין שבז' אדר הזה הלולא דמרע"ה מן הסתם בודאי תהי' במירון על ציון רשב"י הק' זיע"א אז שתשים הרבה תפלות עבורך ועבורי ואני עושה אותך שליח שתספר לצדיק האמת מה שעובר עלי ותבקש עבורי הרבה כי דע לך שכבר כלו כל הקיצין אין בי יותר כח לסבול את כל מניעות המוח והבלבולים וכו' וכו' וכי זה התכלית שלי היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
אחי היקר העתיר עבורי הרבה אז גם אתה תיושע המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה ותשקיע הרבה עבודה שנזכה לתכלית הנכון ושכבר יגיע הקץ לצרותינו כי עד מתי עד מתי הבע"ד עוד יענה וירדוף רבינו הק' זיע"א אמר כל עניני הוא תפלה וזה לדאבונינו הגלות ההכי גדול שהדיבור פה הוא בגלות ע"כ אחי בקש הרבה על קברי הצדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א מפני שאין כמעט עוד כזה צדיק שיהי' לו כזו שייכות לרבינו הק' כאותו הצדיק, ז' אדר יהי' ביום א' פרשת תצוה אני מניח שתהי' במירון על הציון הק' ואולי כבר על שבת איך שתבין עכ"פ בזמן הזה תהי' שם אז תתפלל עבורי הרבה ותקרא שם את הדף שלי ותשרוף אותו אח"כ למעה"ש. 
עכשיו אחי היקר אומר לך האמת הייתי מייעץ לך כדי שתציל את נשמתך את הניצוץ האלקי ונקודת רבינו הק' שבקרבך, על ר"ה לא היית בין אנש"ש והעיקר זה דוקא עם אנש"ש שעוסקים בענין רבינו שחשים את העליות והירידות של הצדיק עיין בלקו"מ תו' ס"ו וכו' 
הייתי מייעץ לך אולי אם היית יכול לבא על פורים בין אנש"ש כי בפורים היתה נסיעה לרבינו הק' וקודם היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים הוא מהדברים ההכי נעלים ומה שזוכים לחטוף זה נשאר שלו אני מכירך שכשאתה מגיע הנה הנך רוצה להתערב בכל דבר והנך נסוג אחור מאתנו והנך הולך לאחרים שכבר הצטננו מהאור של רבינו והם מצננים אותך עוד יותר או שהנך הולך לחפש שיחות ע"כ אם הנך מסוגל להחליט במוחך שתניח את הכל רק לחפש להציל את עצמיך ולא להתערב בשום דבר ולא להתעסק עם אף אחד רק ארבעתנו אנו אז היית יכול להגיע על פורים ומניעת הממון היא לא שום מניעה רק מניעות המוח הולכים כל יום שישי ואוספים ונוסעים וד"ל עכשיו אחי היקר הנני מבקשך שתעשה לי טובה ולהשיג לי לקוטי הלכות או"ח ח"ב ח"ג ויהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד. 
וכתוב לי תיכף תשובה טובה) 
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — our beloved, our dear — the mighty one of my soul and my heart — the revered Chassid — from the precious Breslover Chassidim — who cleave to Na Nach Nachma Nachman MayUman[הדביקים להננמ"ח בכל עוז = הדביקים להננמ"ח בכל עוז — "who cleave to Na Nach Nachma Nachman MayUman with all their strength." Another expanded Na Nach formula — here with בכל עוז ("with all their strength") added — evoking Deuteronomy 6:5: "And you shall love Hashem your G-d with all your heart and with all your soul and with all your strength (me'od)."] — with all their strength — lover and doer of charity and lovingkindness — prolific in deeds — good of heart — may he be blessed — his honor our master Rabbi Tzvi Vasilefsky[כמהר"ר = כבוד מורינו הרב רבי — the full salutation honorific.], may his light shine — and all his household[כב"ב = וכל בני ביתו — "and all the members of his household."], may they live — and all our precious Chassidim — more precious than gold and pearls[מפז ופנינים = מפז ופנינים — "more precious than gold and pearls." Proverbs 3:15: "She is more precious than rubies." Applied here to the companions — each one is more precious than fine gold (paz) and pearls.] — may they live. After inquiring after your precious wellbeing with great love as is fitting. May Hashem have mercy on me and save me and heal me from the greatness of my severe bitter illnesses. So may it be His will. Amen. And behold — with G-d's help — mazal tov — I merited to enter our new dwelling in the Old City — in the week of Parshas Bo — the second of Shevat — and we left the straits and the pressure — on Tuesday, Parshas Bo — 2nd of Shevat — and in great miracles — that I came out alive — [for I did not believe this] — for there: even in the middle of the summer it is like a refrigerator. [זכיתי לכנס בדירתינו החדשה בעיר העתיקה — "I merited to enter our new dwelling in the Old City." One of the most personal biographical details in the entire collection. The author moved from some prior dwelling — which he describes as freezing cold even in summer — to a new home in the Old City of Jerusalem. He describes this as miraculous: he "came out alive" from the old dwelling. He now lives, prays the Amidah lying in bed, and writes his letters from the heart of the Old City, near the holy sites.] And with G-d's help here I have a private room — and for all reasons it is much better — with G-d's help. But even so I am confined to a bed of illness — and the greatness of my weakness cannot be estimated or assessed at all. I pray the Amidah lying in bed. And the severity of my suffering and pains cannot be assessed at all — may Hashem have mercy. There is no house of study without a novel teaching — and even though it is very very hard for me — for in pains and suffering — may G-d have mercy.

Segment 2
EN:
Parshas Yisro: "How Great Is Hashem" — The Honor of Hashem Is in Drawing the Distant Close; LM §4, §10, §14; Verbal Confession; Fighting Anger and Arrogance; Giving One's Commandments as a Gift; Shovavim/Purim/Pesach Today — Parshas Yisro — "for he said: great is Hashem" — the honor of Hashem was exalted above and below — as brought in the holy Zohar. And so our master the Rebbe זצ"ל brings in Torah 10 — "And these are the Ordinances" — that each person must say about himself: how I who am so very distant can draw close to Hashem — for on the contrary and on the contrary: this is the honor of Hashem — that the most distant one should draw close to Hashem. And so in many other Torahs. And in Torah 14: that the essential honor of Hashem is to draw the distant close — and so on. And so in Torah 4 — "Anochi": the greatness of the matter — the drawing close to the Tzaddik — and through this one breaks all the lusts and evil traits — [more than through all mortifications] — through the gazing at the face of the Tzaddik — [with love and dearness and connection — "and his soul was bound up with his soul — beloved to him as his own soul" — with yearning and longings — like a child to its mother — as brought in this Torah: he throws off the follies and the lusts and the sadness and laziness because of the great love of the mother — see there] — and the light of the Tzaddik that rests upon his people and his holy books — and in particular upon his holy gravesite — and the giving of charity to the Tzaddik — [that is: to his people and for his books and for all his matters] — these break the arrogance and the evil speech and all the other evil traits — which cause poverty in Torah and poverty of body and soul and money. And afterward: the verbal confession — which is the essential above all — to bring out the evil letter-combinations of the sins that are sunk into his bones and lead him in the aspect of "there is a way that seems straight" — and so on. And this is the truth — the essential: to confess at the gravesite of our master the Rebbe זצ"ל — [and also at the other holy gravesites — appointing them as emissaries to our master the Rebbe זצ"ל] — and also: a simple verbal confession every day before Hashem — in connection to the Tzaddik — for one must confess every single day. [To clean the excrement from time to time — and like when I was imprisoned in Russia in danger — and there was a vessel to go for one's needs — and they poured carbolic acid on it to clean it — and it dried and it was very hard to clean it. And they told me: there is no excuse — one must clean it. And I worked several hours until I cleaned it. But I already knew: that one must clean it while it is still moist — for then it is very easy.] And so in this: with sins — or with anything that is against the will of Hashem, G-d forbid — such as in looking — or in anger — or in any matter in which one stumbles — immediately confess: "Master of the universe — I repent that I did such-and-such — and may I not do it again, G-d forbid — and forgive me and pardon me and atone for me" — and so on. And do not let it dry, G-d forbid — for today it is still easy to pass it before it is written in the book of memory. And this is the virtue of "the accountant" — to clean every day. And in particular: in the evening before sleep — and Erev Shabbos and Erev Rosh Chodesh and Erev Rosh Hashana and Yom Kippur. And this is a great general principle — upon which all one's Judaism depends. [And in particular when one confesses with the Likutay Moharan in one's hand — as I heard from the mouth of our precious Chassid R' Shlomo Veksler — of blessed memory — that this is the aspect of confessing before the Torah scholar.] And through verbal confession one merits to bring out the evil letter-combinations — and merits to elevate the royal holiness — and to elevate it to the light of the Infinite — to the place from which it was hewn. And the essential of all essentials: to guard oneself from anger and irritability — which, G-d forbid, kills the soul entirely — as brought in the Zohar on Parshas Tetzaveh — [see there] — and from arrogance, G-d forbid — for then: "I and he cannot dwell together," G-d forbid — more than all the other sins of the world. And I found — with G-d's help — a good counsel: that one should give all one's commandments and service and their reward to Hashem as a complete gift — and to the true Tzaddik for Hashem's sake — and he should do with them what is needed. And he himself needs nothing at all. Then automatically the ulterior motives are nullified — for "this is not mine — and I have nothing — and I am nothing and zero" — and so on. And this is what our master the Rebbe זצ"ל said: that it is good every day — when the day comes — to surrender oneself and all one's movements to Hashem — that everything should be only according to His will, may He be blessed. And also to guard oneself greatly from evil thoughts — and in particular from sinful musings — and not to enter into dispute with their persuasions at all and at all — only to flee to other thoughts. If one cannot flee to holy thoughts of Torah and prayer — let it be whatever it may be — and not thoughts of heresy and confusions of faith, G-d forbid — and sinful musings, G-d forbid — [and even in the bathroom one is permitted to think of Torah matters — and on Shabbos of weekday matters — as long as one flees from those and from sinful musings][אפי' בבה"כ = אפי' בבה"כ — "even in the bathroom." בה"כ = בית הכסא — "the bathroom / the privy." Halachic ruling: in the bathroom one may not say words of Torah aloud — but thinking about Torah is generally discussed by poskim. The author applies a permissive ruling here for urgent situations: when fleeing from sinful thoughts — mental engagement with Torah or Shabbos matters is preferable to mental engagement with sin.]. And now Shovavim: rectifying the covenant — and one can redeem it with money. And already the preparation for the Shekalim and the holy month of Adar — and the holy days of Purim — the likes of which has no parallel in the entire year — and the reading of the Megillah — the light of the face of Mordechai and Esther — and gifts to the poor [charity] — and gifts to companions [love of friends] — and the feast — "Eat, friends!" [eating] — eat — the Name Yah — [the mind] — and in particular the drinking — drink — the Name Yah — the mind — the drinking is greater than the eating — and they ascend to "they knew not" — to the Infinite — and so on. And the preparation for Pesach — that one can guard from even a trace of chametz — for upon this depends all of Judaism — and to be clean the entire year from sin — and for the Pesach expanded minds: greatness and smallness — and the counting of the Omer with yearning and longings toward the receiving of the Torah.



# An Invitation for Purim — With One Condition
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/93/

An Invitation for Purim — With One Condition
מכתב 93
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/93

Segment 1
HE:
כ"ה
ב"ה יום ג' משפטים פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ה שבט תרפ"ו] 
לכבוד אחי יקירי אהובי באמת המקושר לרבינו הק' שותה מים חיים מננמ"ח זיע"א ה"ה מוהר"ר ... שליט"א 
דיין בריף האב איך עראלטין עס האט מיך זייער גפרייט צי הערין פין דיין ליבען גיזונד השי"ת זאל העלפין עס זאל זיין חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל הארצדיקער גטרייאר ברודער דיין גאנצי צרה איז נאר ואס די פאלסט אריין אין עצבות קענסטו גאר ניט טוהין רבינו הק' האט אן גזאגט נאר שמחה אזו ויא די בת מלכה האט גזאגט דיים שני למלך רק בינקין אין האפין מיך ארוס צי נעמין די זאלסט דיר אפ זיכין אפלאץ מקום מיוחד אין זאלסט אגאנץ יאר רק ביינקין אין ועלין אין האפין מיך ארוס צי נעמין אין ניט שלאפין דער עיקר איז דעאר שלאף. 
הארצדיקער ברודער די ביסט ניט קיין יחיד עס גייט אוף יעדין איבער אוף מיר גייט אוך איבער אן א שיעור אין אן איין ערך אין מניעות המוח אין חלישות דעת ואס איך קענן ניט טוהין אין עבודת ה' כדומה וכדומה נאר ואס זאל מען טוהין מען מיז זיך דער האלטין איך שהוא מען דארף זיין בקי ברצוא בקי בשוב דארפסט אסאך תפלה פאר לייגין אסאך טרערין פאר גיסין פאר השי"ת מעומקא דלבא ער זאל אונז העלפין מיר זאלין זיין מקורב באמת לרבינו הק' באמת לאמתו אין מיר זאלין זוכה זיין קומין אוף דיים ציון הק' ואס אלי קדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' איז נאר כלים מקבל זיין אור הצדיק. 
טייער חבר פאלג מיך אין הייב דיך אן נאך אמאל מחדש זיין בעבודת ה' נאר מיט שמחה והימים הראשונים יפלו הייב אן טוהין גשמאק אין עבודת ה' אין פאר געס אלדינג היינו די האסט דאך אועק זייגער זאלסט אוף שטיין צי חצות אין זאלסט דיר אוס ריידין דאס הארץ פאר השי"ת בתמימות ופשיטות וארין דאס איז פין די גרעסטי זאכין כמו פדיון אין זאלסט צי ברעכין דיים שלאף 2 3 מאל ועט דיר זיין שוער אין דער נאך איז אפי' דער יצה"ר אליין ועקט אוף אין זאלסט מקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש אין האב אלי טאג התבודדות עקסטרי אוף צי קומין וכו'. אזו ויא מה"ר נתן זצ"ל האט גזאגט ויא גלגול איז שלעכט איז כדאי ויפול מאל מגולגל צי וערין אביא מען זאל זיין איין מאל אוף דיים ציון. ואס זאל מען טוהין אז עס אום מגליכי זאך אזו ויא ארוף אוף דיים הומל עכ"פ די כיסופין טאר מען ניט אפ לאזין בשום אופן אין מען דארף זיך מתאמץ זיין בתפלה כי המניעה היא בשביל החשק. 
טייער הארצידקער ברודער מען טאר זיך ניט אפ לאזין בשום אופן איז דאס דען דער תכלית אזו צי פאר בריינגין די ועלט מיט אזוני הבלים היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא ברי' קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן ? גדיינק נאך די אהבה ואס איז גוען אין מירון פאר מיין חתונה אזו ויא הרה"צ ר"נ מטולטשין האט גזאגט וער איז מיין ברודער אברסלבר חסיד וער איז מיין פאטער וער איז מיין וייב וכו' וכו' אין דער הילקער רבינו הקדוש בריינגט אין חדי ר"ש ס"א אנן בחביבתא תלי' מלתא אין דער רבינו הק' ז"ל אין פתח ר"ש ס' אז מען קען אפ שלאפין אלי זובציג יאר מען זאל מיינין אז מען לערינט אין מען דאבינט אין מען שלאפט מוז מען אן קומין צי דיים צדיק ואס קען אוף ועקין מיט ספמ"ע פין שנים קדמונית ואס העכיר פין אלי ע' פנים לתורה. 
הארצדעקר ברודער מהרנ"ת הקדוש האט זיך אן גנעמון בא די בורד זקנו הקדוש אין האט גזאגט אואסי בארד אין נאך אברסלבר חסיד ואס זאלין מיר שון זאגין אין די בת מלכה האט אפ גענפרט אלי מלכים ואס זענין גקומין משדך זיין אבער די 7 ואסרין זענין איבער דיר ניט אריבער וארין דער עיקר איז דאס מס"נ אין די בזיונות ואס מען לאט אוף מקורב צי וערין אין מען דארף ויסין די השמטה 'אחד הי' אברהם' שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' א' וכו' עיי"ש. 
ליבער הארציקער ברודער מען טאר ניט פאר שלאפין אבער מען טאר ניט אראפ פאלין אוך איך פאר שטייא אז הינטוקען ז' אדר הלולא דמרע"ה מסתם ועסטי אודאי זיין אין מרון על ציון הק' רשב"י זיע"א זאלסטו אסאך תפלה פאר לייגין פאר דיר אין פאר מיר מאך איך דיך אשליח זאלסט דער ציילין דים צדיק האמת ואס אוף מיר גייט דורך אין זאלסט פאר מיר אסאך בייטין וארין זאלסט ויסין כלו כל הקיצין איך האב שון ניט קיין כח איבער צי טראגן די אלי מניעות המוח ובלבולים וכו' וכו' איז דאס מיין תכלית היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
טייער ברודער בייט פאר מיר אסאך ועסטו אוך גהאלפין וערין המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה אין זאלסט אסאך ארביט פאלייגין אז מען זאל זוכה זיין צום רעכטין תכלית אין עס זאל נעמין אין עק פין אונזרי צרות וארין עד מתי ויא לאנג ועט נאך דער בע"ד אזו יאגין פלאגין רבינו הק' זיע"א האט גזאגט גאר מיין זאך איז תפלה דאס איז נעביך דער גרעסטר גלות אז דיבור פה איז אין גלות ע"כ ברודער בייט אסאך אוף קברי צדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א וארין עס איז נטא כמעט נאך אזא צדיק ואס זאל האבין אזא שייכות מיט רבנו הק' ויא אותו צדיק ז' אדר ועט זיין יום א' פרשת תצוה רעכין איך אז די ועסט זיין אין מרון אוף דיים ציון הק' אין אפשר אוף שבת ויא די ועסט פאר שטיין עכ"פ די צייט ועסטו זיך זיין דארט זאלסטו פאר מיר אסאך בייטין אין זאלסט איבער ליינין מיין צעטיל אין זאלסט דאס פאר ברענין למעה"ש. 
איצט טייער ברודער ועל איך דיר זאגין דים אמת איך ואלט דיך מיעץ גוען כדי די זאלסט דיר אפ ראטוען דיין נשמה דיים נצוץ אלקי אין די נקודה פין רבינו הק' ואס אין דיר אוף ר"ה ביסטו ניט גוען צוישין אנש"ש אין דער עיקר איז נאר מיט אנש"ש ואס טוהין אין רבינס זאך ואס זיין פילין די עליות אין ירידות פין צדיק עיין בלק"מ תו' סו' וכו'. 
איך ואלט דיר איין עצה גגיבון אפשר וען די קענסט קומין אוף פורים צוישין אנש"ש וארין אוף פורים איז גוען אנסיעה צי רבינו הק'. וקודם היו כל התחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים איז פין די גרעסטי זאכין אין ואס מען חאפט אועק איז זיינס נאר איך וייס דיך אז די קומסט אעהר וילסטו זיך מישין אין יעדיר זאך אין ביסט נסוג אחור פין אונז אין גייסט צי אנדרי ואס זענין שון אפגקילט פין רבינס אור אין זיי קילין דיך נאך מער אפ אודער די זיכסט שיחות ע"כ אוב די קענסט בא דיר אפ פאסטין אין מוח זאלסט אועק לייגין אלדינג נאר אפ ראטוען זיך אין זיך ניט מישין אין קיין שום זאך אין ניט אנדלין מיט קיינעם נאר אונז 4 איז ואלסטו גקענט קומין אוף פורים אין מניעות הממון איז קיין מניעה נאר מניעות המוח גייט מען אלי פרייטיג אין מען נעמט צי נוף אין מען פארט וד"ל יעצט טייער ברודער בייט איך דיך זאלסט מיר טוהין די טובה אין מיר שאפין לקוטי הלכות א"ח ח"ב חלק ג' ועסטו האבין אגרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין אין שרייב מיר תיכף תשובה טובה. 
(מכתבך קבלתי ומאד שמחתי לשמוע משלומך ובריאותך האיתנה ה' יעזור שיהי' חדש ימינו כקדם ביתר שאת ויתר עוז שאין שום נפילה בעולם כלל ואין שום יאוש בעולם כלל וכלל, אחי המסור והנלבב כל צרתך היא רק מה שהנך נופל לעצבות ובסבתה כבר אינך יכול לעשות כלום רבינו הק' הזהיר רק שמחה כמו שאמרה הבת מלכה לשני למלך רק לכסוף ולקוות להוציאני תחפש לך מקום מיוחד וכל השנה רק לכסוף ולרצות ולקוות להוציאני ולא לישון כי זה העיקר השינה. 
אחי הנלבב אינך יחיד על כולם עובר גם עלי עובר בלי שעור וערך ומניעות המוח וחלישות הדעת מה שאיני יכול לעסוק בעבודת ה' וכדומה רק מה אפשר לעשות מוכרחים להחזיק מעמד איך שהוא צריכים להיות בקי ברצוא בקי בשוב הנך צריך להשים הרבה תפלות ולשפוך הרבה דמעות לפני השי"ת מעומקא דלבא שיהי' בעזרינו להית מקורבים באמת לרבינו הק' באמת לאמתו ושנזכה לבא לציון הק' שכל הקדושות היינו א"י ובהמ"ק וכו' הנם רק כלים לקבל את אור הצדיק. 
חברי היקר שמע לי והתחל שוב להתחדש בעבודת ה' רק בשמחה והימים הראשונים יפלו התחל לעסוק בחשק בעבודת ה' ושכח הכל כונתי בזה הרי יש לך שעון מעורר אז תקום בחצות ותשיח את לבך לפני השי"ת בתמימות ופשיטות מפני שזה מהדברים ההכי נעלים כמו פדיון ותשבור את השנה. פעמיים שלוש יהי' לך קשה ואח"כ היצה"ר בעצמו כבר מעיר ותקיים אזכרה נגינתי בלילה סוף תורה נ"ד ח"א עי"ש ושיהי' לך כל יום התבודדות מיוחדת כדי לבא וכו' כמו שמורנ"ת זצ"ל אמר כמה שלבא בגלגול זה גרוע אבל כדאי אפי' לבא כמה פעמים בגלגול אם רק יזכה פעם אחת להיות על הציון, מה נעשה שזה דבר בלתי מציאותי כמו לעלות לשמים עכ"פ אסור בשום אופן להניח את הכיסופים וצריך להתאמץ בתפילה כי המניעה היא בשביל החשק. 
אחי הנלבב והיקר אסור להזניח את עצמו בשום אופן וכי זה התכלית להעביר ככה את החיים בעולם בהבלים כאלה היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה אנא בריה קלה שבים ואזילנא לפומא דלויתן? זכור עוד את האהבה שהיתה לנו במירון קודם חתונתי כאמרת הרה"צ ר"נ מטולטשין מי הוא אחי חסיד ברסלב מי הוא אבי חסיד ברסלב וכו' וכו' ורבינו הקדוש מביא בתורה חדי ר"ש ס"א אנן בחביבותא תליא מלתא ובפתח ר"ש תורה ס' אומר רבינו הק' ז"ל שאפשר לישן כל השבעים שנה לחשוב שלומדים ומתפללים אבל ישנים אז מוכרחים להגיע לצדיק שיכול להעיר ע"י ספורי מעשיות משנים קדמוניות שזה גבוה מכל השבעים פנים של התורה אחי הנלבב מוהרנ"ת הקדוש תפס פעם בזקנו ואמר זקן לבן ועדין חסיד ברסלב אז מה כבר נאמר אנו והבת מלכה ענתה לכל המלכים שבאו להשתדך איתה אבל השבע מימות לא עברו עליך כי העיקר זה המסי"נ והבזיונות שסובלים כדי להתקרב וצריך לדעת את ההשמטה "אחד הי' אברהם" שאברהם אבינו עבד השי"ת רק ע"י שהי' אחד וכו' עי"ש. 
אחי הנלבב והאהוב אסור לישן את הזמן אבל אסור גם ליפול אני מבין שבז' אדר הזה הלולא דמרע"ה מן הסתם בודאי תהי' במירון על ציון רשב"י הק' זיע"א אז שתשים הרבה תפלות עבורך ועבורי ואני עושה אותך שליח שתספר לצדיק האמת מה שעובר עלי ותבקש עבורי הרבה כי דע לך שכבר כלו כל הקיצין אין בי יותר כח לסבול את כל מניעות המוח והבלבולים וכו' וכו' וכי זה התכלית שלי היתכן וכו' למה לי חיים כאלה הלא אלף מיתות טובים מחיים מרים כאלה. 
אחי היקר העתיר עבורי הרבה אז גם אתה תיושע המתפלל בעד חבירו הוא נענה תחלה ותשקיע הרבה עבודה שנזכה לתכלית הנכון ושכבר יגיע הקץ לצרותינו כי עד מתי עד מתי הבע"ד עוד יענה וירדוף רבינו הק' זיע"א אמר כל עניני הוא תפלה וזה לדאבונינו הגלות ההכי גדול שהדיבור פה הוא בגלות ע"כ אחי בקש הרבה על קברי הצדיקים ובפרט על ציון הק' התא"ל רשב"י זיע"א מפני שאין כמעט עוד כזה צדיק שיהי' לו כזו שייכות לרבינו הק' כאותו הצדיק, ז' אדר יהי' ביום א' פרשת תצוה אני מניח שתהי' במירון על הציון הק' ואולי כבר על שבת איך שתבין עכ"פ בזמן הזה תהי' שם אז תתפלל עבורי הרבה ותקרא שם את הדף שלי ותשרוף אותו אח"כ למעה"ש. 
עכשיו אחי היקר אומר לך האמת הייתי מייעץ לך כדי שתציל את נשמתך את הניצוץ האלקי ונקודת רבינו הק' שבקרבך, על ר"ה לא היית בין אנש"ש והעיקר זה דוקא עם אנש"ש שעוסקים בענין רבינו שחשים את העליות והירידות של הצדיק עיין בלקו"מ תו' ס"ו וכו' 
הייתי מייעץ לך אולי אם היית יכול לבא על פורים בין אנש"ש כי בפורים היתה נסיעה לרבינו הק' וקודם היו כל ההתחלות מפסח ועכשיו וכו' פורים הוא מהדברים ההכי נעלים ומה שזוכים לחטוף זה נשאר שלו אני מכירך שכשאתה מגיע הנה הנך רוצה להתערב בכל דבר והנך נסוג אחור מאתנו והנך הולך לאחרים שכבר הצטננו מהאור של רבינו והם מצננים אותך עוד יותר או שהנך הולך לחפש שיחות ע"כ אם הנך מסוגל להחליט במוחך שתניח את הכל רק לחפש להציל את עצמיך ולא להתערב בשום דבר ולא להתעסק עם אף אחד רק ארבעתנו אנו אז היית יכול להגיע על פורים ומניעת הממון היא לא שום מניעה רק מניעות המוח הולכים כל יום שישי ואוספים ונוסעים וד"ל עכשיו אחי היקר הנני מבקשך שתעשה לי טובה ולהשיג לי לקוטי הלכות או"ח ח"ב ח"ג ויהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד. 
וכתוב לי תיכף תשובה טובה) 
ממני ידידך שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
Now, my dear brother — I will tell you the truth: I would counsel you, in order that you save your soul — the Divine spark and the point of Rabbainu the Holy one within you — since on Rosh Hashana you were not among the fellowship [i.e., not at the Rosh Hashana gathering of Breslov Chassidim]. And the essential thing is specifically with the fellowship who are engaged in Rabbainu's matter — who feel the ascents and descents of the Tzadik [a reference to a teaching in Likutay Moharan about the spiritual cycles experienced by the fellowship of a Tzadik; those who are truly close feel the Tzadik's spiritual ups and downs within themselves]. Study Likutay Moharan, Torah 66, etc. My counsel would be: perhaps, if you can come for Purim [פורים — the festival of Purim; in Breslov tradition, Purim is a great spiritual gathering, especially in Jerusalem, where the Breslov fellowship gathers to celebrate together] — among the fellowship. For in the times of Purim there was a journey to Rabbainu the Holy one. And previously all new beginnings were from Pesach — and now, etc. [an allusion to a historical shift in the Breslov calendar of spiritual gathering]. Purim is among the most exalted things — and what one manages to snatch there remains his. I know you: that when you come here — you want to get involved in everything, and you draw back from us and go to others who have already cooled from Rabbainu's light — and they cool you even further. Or you go to seek conversations [i.e., to gossip or discuss unrelated matters]. Therefore — if you are able to decide within your mind to lay aside everything, only to save yourself, and not to get involved in anything, and not to deal with anyone — only us four [an intimate circle of four Breslov companions in Jerusalem at this time] — then you could come for Purim. And the money obstacle is no obstacle [a recurring Breslov teaching: מניעות ממון אינן מניעות]. But the mental obstructions — every Friday they go and gather and travel — and you understand enough.

Segment 2
EN:
Now, my dear brother — I ask of you: please do me the favor and obtain for me Likutay Halachos, Orach Chaim, part two, section three [a specific volume/section of R' Noson's massive halachic-mystical work, which he does not have access to and urgently needs for study]. You will have a great mitzvah thereby — for I have nothing to study. R' Shlomo Veksler is studying that section himself and cannot lend it to me. So I ask you greatly, my dear brother — just as you have abundantly provided me with Rabbainu's books — so too continue henceforth to merit this, and you will have a share in the great mitzvah of enabling the many to merit, etc. And write me an immediate good reply.

Segment 3
EN:
From me — your friend and companion, who loves you truly: Shmuel Horowitz, the Breslover.



# Letter 26 כ"ו
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/94/

Letter 26 כ"ו
מכתב 94
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/94

Segment 1
HE:
כ"ו
ב"ה יום ב' תצוה ח' אדר מרבין בשמחה תרפ"ו ירושלים עיה"ק ת"ו 
שלום וברכה למע"כ ידידי עוז אהובי יקירי צמוד לבבי האברך היקר שותה מים חיים מננמ"ח משתוקק לעבוד הי"ת באמת ותמים כש"ת כמוה"ר ר' ... נ"י 
דיין בריף האב איך ערהאלטין אין איך האב מיך גפרייט צי הערין פין דיר עס איז מיר אחידוש איך האב דיך אן גבייטן אטובה וייל אויב די קאנסט מיר שיקין לק"ה א"ח ח"ב ח"ג אין די ענפרסט מיר גאר ניט דער פין איך בייט דיך זייער זאלסט מיר ענפרין ועגין דיים ועסט האבין א גרוסי מצוה וארין איך האב ניט אין ואס צי לערנין ר' שלמה וקסליר לערינט אליין אין דיים חלק אין ער קען מיר ניט לייאין ע"כ בייט איך דיך טייעריר ברודר זייער ויא די האסט מיר מרבה גוען מיט ספרי רבינו אזו זאלסטי ווייטער זוכה זיין ועסטו האבין אחלק אין אגרוסי מצוה מזכה הרבים... 
יעצט ועל איך דיר שרייבין ואס די רימסט מיך אזו הייבט זיך גאר ניט אן איך שאלף נעביך זייער אין עבודת ה' אין דער בע"ד יאגט מיך פין אלי זאטין ארום אין ארום אין איך האב ניט מנוחה אפילו איין רגע אין גרוסי מניעות המוח עס איז מיר בוטער פין אלי זאטין איך וייס ניט קיין שום עצה אקעגין אים ער ויל מיך אין גאנצין איין שלינגין ע"כ איז אוף דיר א חוב די זאלסט די צייט אריבער קיין מירון על הציון התא"ל רשב"י זיע"א איך מאך דיך אשליח זאלסט פאר לייגין אסאך תפלות אין בכיות פאר מיינעט ועגין זאלסט אסאך בייטין בא השי"ת ואס ועט זיין מיין תכלית איך מיטשי מיך אזו שון באלד 2 יאר מיט אוזני רדיפות אין צי עבודת ה' בין איך ניט זוכה אין בין נעביך אזו וייט פין הייליקן רבין אין פין השי"ת אן א שיעור אין אן איין ערך ואס ועט זיין דער תכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן אל תחריש ואל תשקוט הרבה תפלה בעדי. 
טייעריר ברודער דער צייל אלדז דיים היילקען צדיק רשב"י זיע"א אין רעד דיר אוס דאס גאנצי הארץ אין עס זאל שון נעמין איין עק פון די צרות אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים ער"ח ניסן איז גוען אנסיעה צים רבין קענסטו אוס פירין צי זיין אין מרון הקדוש אין מאכין דיים צדיק א שליח צים היילקען רבינו הקוה"נ וכו' אין אזו אוך קענסטו גיין צי ציון ר' ישראל קרדן זצ"ל אין צי הצדיק ר' אברהם קליסקער ור' נחמן הרדינקער וכו' אין מאכין אשליח צי רבינו הקדוש אין אסאך תפלה פאר לייגן אוף אונז עס זאל נעמין איין עק פין מייני צרות אין פין דייני מען זאל זוכה זין דונין השי"ת באמת לאמתו אין מקושר במס"נ לרבינו הק' וכו' ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' בעיקר. 
און וייטער ואס די שרייבסט אז די ביסט מיט עצבות אין פאלסט אריין אין יאוש עיין בהספמ"ע מהז' בייטלירס בהתחלה אז זיי זענין שון זייער פרייליך גוארין האט זיך דער מלך אוף גשטעלט וכו' באשר איך בין אשטערין זייער זע איך אז די ועסט וכו' בכן זאלסטו זייען די זאלסט ניט האבין קיין עצבות וכו' אין אז די ועסט פרייליך זיין וכו' עי"ש היטב אין דער רבינו הקדוש צעק בקול גדול ולא יסף גואלד זייט אייך ניט מיאש, אין שום יאוש בעולם כלל הארצדיקער גטרייער ברודער מען דארף אסאך תפלה פאר לייגן כי עיקר כלי זיינו של איש הישראלי הוא התפלה שבו כובש כל המלחמות אין די בת מלכה האט גזאגט רק ביינקין גלייב מיר מיר איז נעביך אזו בוטער עס איז שון אזו אצייט ואס איך קען איין וארט ניט רעדין פאר השי"ת ממש מר ממות נאר מה לעשות צריך לבטוח בהשי"ת שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד ע"כ דארף מען זיך מחדש זיין מחדש בעבודת ה' כאילו היום נולדתי ויש לנו אב זקן על מי לסמוך ואס האט גזאגט דופיט אוף מייני כוחות ואמר גמרתי ואגמור נצחתי ואנצח וב"ה שאנחנו בגורלו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים בכל הבחינות אשרינו אלפים פעמים אשרינו פרייליך אין פרום אוך גלייב מיר דער בע"ד באצאלט מיר פאר וואס איך שרייב דיר נאר רבינו הקדוש לופט פריר אוס. האב אפריילכען פורים. 
(מכתבך קבלתי ושמחתי לשמוע ממך זה פלא אצלי שבקשתי ממך טובה אם תוכל לשלוח לי לקו"ה או"ח ח"ב ח"ג ואינך עונה לי כלל על זה אני מאד מבקש ממך שתענה לי על זה יהי' לך מצוה גדולה כי אין לי במה ללמוד ר' שלמה וקסליר לומד בעצמו בחלק הזה ואינו יכול להשאיל לי אותו לכן אני מבקש ממך מאד אחי היקר שכמו שהרבת אצלי ספרי רבינו כן תמשיך הלאה לזכות ויהי' לך חלק במצוה גדולה של מזכי הרבים. 
כעת אכתוב לך על מה שאתה כ"כ משבח אותי זה לא מתחיל בכלל לדאבוני אני מאד יושן בעבודת ה' והבע"ד רודף אותי מכל הצדדים סביב סביב ואין לי מנוחה אפילו רגע אחד ומניעות המוח גדולים מר לי מאד מכל הצדדים איני יודע שום עצה נגדו הוא רוצה לבלוע אותי לגמרי ע"כ מוטל עליך חוב שתעבור בזמן הזה למירון על ציון התא"ל רשב"י זיע"א אני עושה אותך שליח שתניח שם הרבה תפלות ובכיות עבורי שתבקש הרבה אצל השי"ת מה יהי' התכלית ממני אני כבר מתייסר כך כמעט שנתים ברדיפות כאלו ולעבודת ה' איני זוכה ולדאבוני כ"כ רחוק מרבינו הקדוש ומהשי"ת בלי שיעור וערך מה יהי' התכלית היתכן שנבראתי לבלות ימי בהבל כזה היתכן אל תחריש ואל תשקוט הרבה בתפלה בעדי. 
אחי היקר ספר את הכל לצדיק הקדוש רשב"י זיע"א והשיח את כל הלב שיהי' כבר קץ מהצרות אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים בער"ח ניסן היתה נסיעה לרבינו תוכל לקיים להיות במירון הקדוש ולעשות את הצדיק לשליח לרבינו הקוה"נ וכו' וכמו"כ הנך יכול ללכת לציון ר' ישראל מקרדן זצ"ל ולהצדיק ר' אברהם קליסקער ור' נחמן הודינקער וכו' ולעשות שליח לרבינו הקדוש ולהניח הרבה תפלות עלינו שיקח כבר קץ מצרותי ומצרותיך שנזכה לעבוד את השי"ת באמת לאמתו ולהיות מקושרים במס"נ לרבינו הק' וכו' ולבא בקרוב על ציון רבינו הק' בעיקר. 
ומה שאתה כותב שהנך בעצבות ואתה נופל ליאוש עיין בסיפורי מעשיות מהז' בעטלירס בהתחלה שכשכבר היו שמחים מאד נעמד המלך ואמר מפני שאני חוזה בכוכבים רואה אני שאתה וכו' בכן שתראה שלא יהי' לך עצבות וכו' וכשאתה תהי' בשמחה וכו' עי"ש היטב ורבינו הק' צעק בקול גדול ולא יסף אהה אל תתייאשו אין שום יאוש בעולם כלל אחי המסור והנלבב צריכים להניח הרבה תפילות כי עיקר כלי זיינו של איש הישראלי הוא התפילה שבו כובש כל המלחמות והבת מלכה אמרה רק לכסוף האמן לי לדאבוני מר לי כל כך כבר כזה אורך זמן שממש איני יכול לדבר מלה אחת לפני השי"ת מר ממות רק מה לעשות צריך לבטוח בהשי"ת שהכל לטובה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד לכן צריך להתחדש מחדש בעבודת ה' כאילו היום נולדתי ויש לנו אב זקן על מי לסמוך שאמר סמכו על כוחותי ואמר גמרתי ואגמור נצחתי ואנצח וב"ה שאנחנו בגורלו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים בכל הבחינות אשרינו אלפים פעמים אשרינו [וכמאמר מוהרנ"ת] שמחה וגם יראה האמן לי הבע"ד מתנקם בי על מה שאני כותב לך רק רבינו הקדוש רץ עוד ומקדימו שיהי' לך פורים שמח) 
ועכשיו כל ההתחלה מפורים וקיימו וקבלו וימי הפורים לא נבטלים וכו' וכו'. 
ממני ידידך אוהבך באמת שמואל הורוויץ ברסלבר

EN:
Peace and blessing and all good forever — to his honor — my beloved, my dear, my precious — who yearns for the service of Hashem in truth — and to draw close to the true Tzaddik — upon which everything depends — [as brought in the Sefer HaMidos (Letter Tzaddik, §151–152): the coming of the Messiah depends on drawing close to the Tzaddikim — which is the general redemption; the essential completeness of the soul — the private redemption — in the aspect of "draw close to my soul — redeem it" — depends on drawing close to the Tzaddikim; drawing close to the Tzaddikim is good in this world and in the World to Come (ibid. §53); it is good to spend a long time for even one hour of drawing close to the Tzaddik (ibid. §55); the connection to the Tzaddik is a great healing (ibid. §196); teshuvah brings healing to the world (ibid., Teshuvah §93); good children are a great healing for their parents (ibid., Banim §42). And even so: the connection to the Tzaddik is a greater healing — more than all the above — as brought in the words of R' Chayyim Vital זצ"ל in his book Eitz HaDa'as: that good children are good — and in particular, G-d forbid, young children who died save their parents from Gehinnom. But even so: they carry some judgment for the fact that they died because of his sins. But the connection to the Tzaddik is more beneficial — and so on. The Tzaddik is the Supreme Court of the Heavens — and can save his people — and so on. And in particular: in the books of our master the Rebbe זצ"ל — much of this.] May Hashem grant him also good and living and enduring children — and also the connection to the Tzaddik. So may it be His will. Amen. His honor, his splendor, his glory, our master Rabbi Eliezer Shlomo son of Malka, may his light shine — and all his household, may they live. [כמהר"ר אליעזר שלמה בן מלכה — "our master Rabbi Eliezer Shlomo son of Malka." A new correspondent — not R' Tzvi Vasilefsky. He is addressed here with his mother's name (Malka), suggesting the author is making a special spiritual intercession. The extensive salutation cites a series of passages from the Sefer HaMidos (Rabbi Nachman's collected maxims from Talmud, Midrash, and Zohar), all on the theme of the Tzaddik's healing power — suggesting this correspondent is facing health or family challenges.]

Segment 2
EN:
Parshas Vayigash: Yehuda Draws Close to Yosef = LM §62; LM §91 — The Final Torah of Part II; The Zohar on Vayigash — the Two Wisdoms; The Holiness of R' Nossan; The Tikkun HaKelali; Verbal Confession After inquiring after your precious wellbeing with great love. As for our own wellbeing — thanks be to Hashem. I have indeed received his letter from Thursday of Chanukah with the money — and I am fulfilling my commitment to request on his behalf — and on behalf of his wife, may she live — and may it be His will that you be saved in all you need — and all the more so in a living male child soon. So may it be His will. Amen. And presumably his honor has already obtained a magnet to perform the segulah [מגנעט — סגולה — בנים פ"א — "magnet — segulah — Sefer HaMidos Banim §81." The Sefer HaMidos of Rabbi Nachman records a tradition about using a magnet together with a piece of wood from a Tzaddik's grave as a segulah (a spiritually efficacious remedy) for having children. The author assumes the correspondent is familiar with this practice and has already obtained the magnet.] — that she should carry the magnet with a piece of wood from the Tzaddik's grave — as brought in the Sefer HaMidos — Banim §81. And also the segulah for pregnancy §2 — and for miscarriage §2 — and one can also fulfill the other segulos that our master the Rebbe זצ"ל brings there — in the section Banim and in the section HaRayon — as much as one can fulfill. And also: the segulah that he and his wife, may she live, should recite the Sipurey Ma'asiyos of our master the Rebbe זצ"ל — as brought in the introduction to the Sipurey Ma'asiyos. And the essential: prayer to Hashem — hope — and hope again — and to trust in Hashem — and serve Him in joy. And Hashem will help him for the sake of the honor of His name. So may it be His will. Amen. And certainly one must strengthen greatly — greatly — all the days of one's life — in all that passes over the person — for this is the essential. And certainly one who strengthens himself not to fall from anything — and gives life to and rejoices himself in all that he can — and grabs in between the service of Hashem — all that he can grab — both Torah — both prayer — both lovingkindness and charity — and good deeds — and in particular: the connection to the Tzaddikim — and in joy — will certainly merit what he will merit. And a person must draw upon himself every day the aspect of the holiness of Yom Kippur — and the request "Please forgive" — which is the aspect of hisbodidus every day — to request mercy for the past — and forgiveness and pardon — and confession for all that one sees one has done against the will of Hashem — through which one cleanses [the word "atonement" means "cleansing"] the defilement of the sins — which is a heavy burden on the Jewish soul — [as brought in Likutay Moharan §7 of Part 2 — "For with compassion He leads them"] — which is the aspect of Yom Kippur. And afterward: to serve Hashem all day in joy and vitality and passion and cleaving and love. Which is the aspect of Chanukah — the dedication of the House — the da'as. And as brought in this by the book Alim LiTerufah — by our master R' Nossan זצ"ל. And behold — in this portion — Vayigash — "And Yehuda drew close to him" — the matter of the drawing close of the Jewish person to the Tzaddik — in the aspect of "redemption adjacent to prayer" — as brought in the Talmud, Berachos. Joseph — he is the redemption — the redeemer — and the Tzaddik. Yehuda — he is the Jewish person — and the community of Israel — who are called "Yehudim" — and their root is prayer — the Shechinah — [see Torah 2 — "Say to the priests" — in Likutay Moharan] — the faith. And on this everything depends — as brought in Likutay Moharan Torah 62 — "He reclined" — see there. And the essential is peace and love among the companions — through which one merits what one merits — see there. And in particular in §6: "And he drew close" — and so on — the "approach of king to king" — [see there to the very end of the Torah — and in particular Torah 91 — [gematria: Havayah + Adnut = the unification of the Holy One and His Shechinah — as is well known] [תורה צ"א — בגימ' הוי' אדני — "Torah 91 — gematria of Havayah + Adnut = 91." יהוה = 26; אדני = 65; 26 + 65 = 91. LM Part 2, §91 — the very last Torah in the second part of Likutay Moharan. The Rebbe teaches the profound unification: the numerical equivalents of the two great divine Names together equal 91 — and this number is itself the key to the unification of the Holy One and His Shechinah. The author notes that this is the last teaching of LM Part II — and that its theme is this unification — which "is embedded in the beginning" of LM Part I (echoing the principle that the end is embedded in the beginning).] Part 2 in Likutay Moharan. And this is the conclusion of Likutay Moharan — embedded in the beginning of Likutay Moharan — the matter of the ches with the nun — the intellect with the contraction — also the aspect of the unification of the Holy One and His Shechinah. And in particular: the Rebbe and the community of Israel — and all of Israel — each one in particular when he connects himself to the Tzaddik. And in the particular of particulars: each person with his spouse. And each person himself — when he connects his heart to his da'as — [see there in that Torah well well — all the Torah]. "And G-d spoke" and so on — [the beginning of the Ten Commandments — the Torah hinted there — these words — for this is the essential of all connection to the Tzaddikim — and this is the fulfillment of the entire Torah — which is hinted in the Ten Commandments. And so in Torah 4 of Part 1 — "Anochi" — the essential of the Ten Commandments: "Anochi" and "You shall have no other gods" — as brought there. See there — which speaks of the connection to the Tzaddikim — and verbal confession before them — and speaking before them all of one's heart — as to a beloved friend — [and similarly: hisbodidus before Hashem — as before one's faithful Beloved]. Which is the connection of love. And in this portion — "and his father loved him" — "and his soul was bound up with his soul" — and the Targum of Onkelos: "beloved to him as his own soul" — which is the essential of the soul-connection of love — and so on. See in Torah 135 — "For I will take a designated time" — for this is the segulah to nullify all the lusts and the arrogance — and so on.] See there in Torah 91 of Part 2 — as mentioned above. "Know: that the true connection to true Tzaddikim is a very great benefit — for through this one merits complete teshuvah and the atonement of sin — and the harsh judgments are sweetened and completely nullified — and through this is made the unification of the Holy One and His Shechinah — for it is stated in the holy Zohar — on the verse 'And Yehuda drew close to him' — Parshas Vayigash folio 26b — for behold the kings have gathered — the two holy worlds — the upper world and the lower world — [which is: the upper wisdom — the true Tzaddik — and the lower wisdom — the Jewish person: Joseph and Yehuda] — when they join together as one — then all faces shine — and all sins are passed away" — and so on — as explained in the Zohar mentioned above — and in many places: that the essential sweetening of the harsh judgments and the atonement of sins — and the completeness of all the lights — and the filling of the deficiency of the moon — and the rectification of all the worlds — and so on — is through the Tzaddik who connects the lower wisdom to the upper wisdom. And see there: what is brought — when the Tzaddik passes from the world — there is great distress to Hashem — the Holy One blessed be He cries out: "Who will rise up for Me against the evildoers? Who will draw close for Me the distant ones? The upper wisdom and the lower wisdom?" — and so on. And this is the fast of the Tenth of Tevet — on which Ezra the Scribe passed away — who was as great as Moses our Teacher — who spread Torah among the many — and brought Israel to the Land of Israel — and the building of the Temple — and so on. And this is the holiness of our master R' Nossan זצ"ל — who said: "When Ezra the Scribe departs" — [when Ezra the Scribe passes away and so on] — for who do we have as merciful as our master R' Nossan זצ"ל — who endured so much more than our master the Rebbe זצ"ל — for the matter of our master the Rebbe זצ"ל to be maintained in the world? And without our master R' Nossan — there would have remained no remnant at all from the matter of our master the Rebbe זצ"ל and from his holy books. And also: the Likutay Halachos of our master R' Nossan זצ"ל — the strengthening within them for the sinful among sinners — for the worst sinner imaginable — the likes of which have not been found from the day of the giving of the Torah until now: such strengthening as in the books of Likutay Halachos. And certainly through him and through our master the Rebbe זצ"ל — who connect together — the Rebbe and the disciple[הרב והתלמיד = הרב והתלמיד — "the Rebbe and the disciple." The connection of Rabbi Nachman (the Rebbe) and R' Nossan (the disciple) is likened here to the connection of upper wisdom (chochma ila'a — the Tzaddik) and lower wisdom (chochma tata'a — the Jewish people). When both are joined — everything is rectified. The final promise: through their joint merit, we will certainly reach the rectification of our souls.] — we and all of Israel have strong hope: that in the end we will merit to truly draw close to Hashem — and merit the rectification of our souls as befitting — and merit what the Jewish person needs to merit in this world. So may it be His will. Amen.

Segment 3
EN:
Now I will write to you about the praise you heap upon me — it does not begin at all, to my sorrow. I am very much asleep in the service of Hashem, and the baal davar pursues me from every direction — around and around — and I have not a moment's rest. And very great mental obstructions. It is bitter for me from every direction. I know no counsel against him — he wants to swallow me completely. Therefore — it is a holy obligation upon you to travel at this time to Meron, to the holy Tzion of the Foundation of the World, the Rashbi, of blessed memory. I make you my agent — lay many prayers and tears there on my behalf — ask greatly before G‑d, blessed be He: what will be my ultimate purpose? I am already being tormented in this way for almost two years with such persecutions, and I do not merit to serve Hashem, and I am very far from Rabbainu the Holy one and from G‑d, blessed be He — without measure and reckoning. What will be the ultimate purpose? Is it conceivable that I was created to waste my days in such vanity? Do not be silent, do not be still — much prayer for me.

Segment 4
EN:
My dear brother — tell everything to the holy Tzadik, the Rashbi, of blessed memory — and pour out the entire heart. That there finally be an end to the troubles. "A prisoner cannot free himself from prison." [אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים — Talmud Bavli, Brachos 5b: a person cannot extricate himself from his own spiritual imprisonment without outside help — from the Tzadik and from G‑d] On the eve of Rosh Chodesh Nissan there was a journey to Rabbainu the Holy one. You can fulfill it — to be in holy Meron and to make the Tzadik a messenger to Rabbainu the Holy and Awesome Nachman, etc. And likewise you can go to the grave of R' Yisrael of Kardin [R' Yisrael of Kardin — a Breslover associated with R' Noson], of blessed memory, and to the Tzadik R' Avraham of Kalisk [R' Avraham of Kalisk — a leading Chassidic master and companion of R' Nachman of Horodenka; buried in Tiberias], and R' Nachman of Horodenka [R' Nachman of Horodenka — grandfather of Rabbainu R' Nachman; buried in Tiberias], etc. — and make them messengers to Rabbainu the Holy one, and lay many prayers upon them on our behalf — that there finally be an end to my troubles and yours, and that we merit to serve Hashem truly in innermost truth, and to be bound to Rabbainu the Holy one with self-sacrifice, etc. — and to come soon to the Tzion of Rabbainu the Holy one — essentially.

Segment 5
EN:
Purim: Holiness of Rosh Hashana and Yom Kippur in the Form of Joy; Mordechai's Light; The Fiftieth Gate; Wine on Purim = Tikkun HaBrit; Purim → Chametz → Pesach The holy and awesome days of Purim — which are literally the holiness of Rosh Hashana and Yom Kippur — the holiness of the High Priest in the House of the Holy of Holies — each person has this in his own home — as brought in the Tikkunei Zohar. The holiness of Mordechai — which has no parallel in all the days of the year. And in the Megillah — the light of the face of Mordechai. The fiftieth gate of holiness. And just as throughout the year — drinking wine is a blemish of the covenant — on the contrary: on Purim — drinking wine is a rectification of the covenant — and the drinking is very very high — beyond all estimation. And gifts to companions — and gifts to the poor — the greatness of charity. And through the merit of the holiness and joy of Purim — one merits the kashrut of Pesach — as brought in the words of our master the Rebbe זצ"ל and the other holy books. And all the beginnings are from today — from Purim — for through this one can receive Pesach with care about even a trace of chametz on Pesach. And because of this: one begins to study the laws of Pesach on Purim itself — as brought in the Shulchan Aruch — and one makes the Kimcha DePascha on Purim — and so on.

Segment 6
EN:
And now — all beginnings are from Purim. "And they fulfilled and accepted" [Esther 9:27 — the verse describing Israel's acceptance of Purim; used in Breslov tradition as the model for renewal of the original Sinai acceptance — what was received at Sinai by compulsion was re-accepted freely at Purim (Shabbos 88a)] — and the days of Purim will never be nullified, etc., etc.

Segment 7
EN:
From me — your friend who loves you truly: Shmuel Horowitz, the Breslover.



# Letter 27 כ"ז
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/95/

Letter 27 כ"ז
מכתב 95
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/95

Segment 1
HE:
כ"ז
נתאחר המכתב עד היום יום ד' ויק"פ פעה"ק ירושלים ת"ו [כ"ד אדר תרפ"ו] 
שלום למע"כ אהובי אחי יקירי מוה"ר ישראל דוב נ"י. 
הנני מודיע לך משלומנו ב"ה כי החיוה"ש אתנו אחי יקירי אם תשלח לי לקוטי הלכות אורח חיים חלק ב' חלק ג' אשלח לך ספורי מעשיות משנת זו שנדפס בורשא שנה זו והוא ביוקר. 
והנני מבקשך שתודיעני משלומך ומה נשמע אצלך אם ילדה כבר זוגתך בשטו"מ הכל תכתוב לי. 
ותראה ליסע למירון על ציוה"ק רשב"י זיע"א על ער"ח ניסן שהוא ר"ה למלכים והי' נסיעה גדולה לרבינו הק' ותבקש הרבה בעדי ובעד כלנו. 
ותקיים דברי רבינו ז"ל מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ואם אתה רוצה התחזקות עיין בלק"ה א"ח ח"ב הלכות תפילת המנחה על התורה מט' לשמש שם אהל וכו' ותמצא באמת מרגוע לנפשך. 
אחי יקירי תדון אותי לכף זכות מה שלא כתבתי לך עד הנה כי קשה לי מאד הדבר כי אני בשפל המצב בעבודת ה' ומה אני יכול עוד לעורר אחרים ובאמת כל מכתב הוא מס"נ. והנני מאחל לך חג הפסח כשר ושמח עיין בהתורה כ' ט' תקונין יקירין וכו' צעקה בקול הוא תיקון הדעת ותיקון הברית בחי' ויגד לכם את בריתו עיי"ש היטב ותכין עצמך בעבודת ה' בימי חודש ניסן הקדוש וימי פסח הקדושים וימי ספירה הקדושים בהתבודדות ושמחה ואיה"ש בל"ג בעומר הבע"ל נשמח ביחד בעבודת ה' אמן ממני ידידך המצפה לשמוע ממך כל טוב אמן 
שמואל הלוי הורוויץ ברסלבר. 
ר' יעקוב זאב נ"י ור' אלטר בן ציון דשה"ט ומאחלים לך חג הפסח כשר ושמח.

EN:
Peace and blessing to the honored self of my beloved, my dear brother — R' Yisrael Dov, may he live.

Segment 2
EN:
I hereby inform you of our welfare — blessed be G‑d, we have life and peace with us. My dear brother — if you send me Likutay Halachos, Orach Chaim, part two, section three — I will send you the Sipuray Maasiyos [Rabbainu's Thirteen Stories] from this year, newly printed in Warsaw this year — and it is expensive.

Segment 3
EN:
And I ask of you to inform me of your welfare — and what is happening with you. And whether your wife has already given birth, with a good and auspicious sign [בשטו"מ] — write me everything.

Segment 4
EN:
And please see to travel to Meron — to the holy Tzion of the Rashbi, of blessed memory — for the eve of Rosh Chodesh Nissan [the day before the new month of Nissan — in Breslov tradition, Erev Rosh Chodesh Nissan was a day of special pilgrimage to Rabbainu's grave in Uman; R' Shmuel here directs his friend to travel to Meron on this day and make the Rashbi a messenger to Rabbainu], which is the New Year of Kings [ר"ה למלכים — Rosh Chodesh Nissan is considered the New Year for kings (Rosh Hashana 2a)]. And there was a great journey to Rabbainu the Holy one on that day. And pray greatly for me and for all of us there.

Segment 5
EN:
And fulfill the words of Rabbainu, of blessed memory: "it is a great mitzvah to be always in joy." [מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד — one of Rabbainu's most famous and frequently quoted statements, from Likutay Moharan II:24] And if you want encouragement — study Likutay Halachos, Orach Chaim, part two, Laws of the Afternoon Prayer (Mincha), on the Torah la'shemesh sam ohel bahem [לשמש שם אהל וכו' — "For the sun He placed a tent among them" (Psalms 19:5); a teaching in Likutay Halachos where R' Noson discusses joy, renewal, and the service of Hashem in the afternoon — the time when the light wanes but the soul can still shine] — and you will truly find rest for your soul.

Segment 6
EN:
My dear brother — judge me favorably for not having written to you until now — for it is very difficult for me, for I am in the lowest possible state in the service of Hashem. And what more can I arouse others? And in truth — every letter is a self-sacrifice [מסירת נפש]. And I wish you a kosher and joyful Pesach. Study the Torah Twenty-Nine Precious Repairs [כ"ט תיקונין יקירין — Torah lesson 29 in Likutay Moharan, part two (the second collection, known as Tinyayna): a Torah on the repairs and rectifications of the soul through crying out, prayer, and repentance] — crying out in a great voice is a repair of the da'as [תיקון הדעת — rectification of holy awareness and connection] and a repair of the bris [תיקון הברית] — in the aspect of "And He will declare to you His covenant" [Deuteronomy 4:13] — study it there well. And prepare yourself in the service of Hashem during the holy days of the month of Nissan and the holy days of Pesach and the holy days of the Sefira [the 49 days of the Omer between Pesach and Shavuos] — with hisbodidus and joy. And G‑d willing — on Lag BaOmer we shall rejoice together in the service of Hashem. Amen.

Segment 7
EN:
From me — your friend who awaits to hear from you all good. Amen. Shmuel HaLevi Horowitz, the Breslover. R' Yaakov Zev, may he live, and R' Alter Ben Tzion inquire of your good welfare, and wish you a kosher and joyful Pesach.



# Letter 28 כ"ח
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/96/

Letter 28 כ"ח
מכתב 96
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/96

Segment 1
HE:
כ"ח
ב"ה יום ב' אח"ק פעה"ק ת"ו 
למע"כ הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה הנעלה סוע"ה כש"ת כמוהר"ר זרח עפשטיין שליט"א ר"מ ומנהל ישיבתנו הק' תורת חיים הי"ו 
באתי בבקשה ממחילת כבוד תורתו איך שאני חולה וחלש ל"ע מרוב צערי ומצוקותי שאני סובל זה כשתי שנים שאפי' כר לישן עליו אין לי ומוכרח אני לישן על ספסל וזה כל השבוע שאני מושכב במטה בחולי חום חזק וכאב הראש והנני רוקק עם דם ל"ע ואני מרגיש בעצמי מסוכן ממש והרופא אמר לי שאני צריך ומוכרח הבראה גדולה להבריא את גופי ואויר טוב ומנוחה איזה שבועות ואני בערום וחוסר כל ואין לי שום משען ומשענה שום אח וקרוב פה כאילו מאבן נולדתי והרחמנות גדול עלי מאד כי כוחותי הולכים וחסור והנה נתעוררו ב' אנשים נכבדים וכו' לילך למעכת"ר שיעזור לי מהישיבה מסבת ראייתם את חליי וגודל נדודי ומצוקתי ומעכת"ר ברוב טובו וחסדו הבטיח להם. ועכשיו איני יודע מה נשתנה שכת"ר לא נתן רק פונט א' (לירה אחת) וגם דיבר עלי דברים אשר לא על לבי שאני רוצה לרמות את כת"ר ע"כ הנני מבקש מכת"ר שאל יתן לי לבני בליעל ואל יקבל מלשינות עלי הלא כת"ר הוא חכם גדול ונבון ומדוע יקבל זאת הלא אלו האנשים הם בעצמם יודעים כי אני חולה גדול וגם מה יספיק לי פונט ע"כ יראה מעכת"ר למלאות בקשתי

EN:
I have come with a request, begging the pardon of your Torah honor [מחילת כבוד תורתו — a formal deferential phrase]: I am ill and weak, G‑d forbid, from the great sorrow and distress I have been suffering for about two years — without even a pillow to sleep on, forced to sleep on a bench. And this entire week I have been lying in bed with a strong fever, headache, and I am spitting blood, G‑d forbid. And I feel myself to be truly in danger. And the doctor told me that I urgently need great recuperation — to restore my body, and fresh air, and rest for several weeks. And I am destitute and lacking everything — I have no support or aide, no brother or relative here — as if I were born of stone. And the compassion on me is very great — for my strength is steadily declining. And two honorable men were moved to go to your honor to ask you to help me from the yeshivah — seeing my illness and the severity of my wandering and distress. And your honor, in your great goodness and kindness, promised them. And now I do not know what changed — that your honor gave only one punt [one pound, one lira], and also spoke about me words that were not in my heart — that I want to deceive your honor. Therefore I ask of your honor not to give credence to wicked slanderers, and not to accept informers against me. Is your honor not a great and wise sage — why would he accept this? These people themselves know that I am gravely ill. And what would one pound suffice for me? Therefore please see, your honor, to fulfill my request.

Segment 2
HE:
ממני בן ידידו המצפה שתמלאו את בקשתי שמואל הרוויץ

EN:
From me — the son of his friend, who awaits that you fulfill my request: Shmuel Horowitz. The main thing I forgot: I want to know whether your honor received a reply to the letter he sent to my father, may he live — for I am waiting, since certainly without a doubt my father will do good things for the holy yeshivah very soon. And in this period I also sent another large letter to my father for the sake of the yeshivah — and I will also see to write with other people about how your honor is helping me from the yeshivah to restore my body, and G‑d willing it will certainly go well.



# Letter 29 כ"ט
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/97/

Letter 29 כ"ט
מכתב 97
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/97

Segment 1
HE:
כ"ט
[כ"ב מנחם אב תרפ"ו] 
ב"ה אור ליום ב' לסדר יראה כל זכורך את פני האדון ה' מאן פני האדון ה' דא רשב"י זיע"א פעה"ק ירושלים תובב"א חיים ושלום וכ"ט למע"כ אהובי אחי יקירי ידידי כנפשי מחמד עיני וחמדת לבבי קשור ודבוק בעמקי לבי האברך הנעלה שותה מים חיים מהבאר מים חיים מנהר המטהר מכל הכתמים מננמ"ח החסיד כמוהר"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י 
אחדשה"ט באה"ר הנני מודיעך משלומנו הודות לשי"ת. 
הארצדיקער גטרייאר ברודער איך בייט דיך זייער אז די זאלסט אסאך מרבה בקשה תפלה תחנה פאר מאנעט ועגין ובפרט על ציון התא"ל רמבעה"ן זיע"א ועל ציון התא"ל ר' עקיבא זי"ע ועכי"א ועל קבר זקני השל"ה הק' זצ"ל ובפרט לנסוע למירון על ציון הקוה"נ של התא"ל רשב"י זיע"א אין אסאך בייטין פאר מיר עס זאל נעמין איין עק פין מייני צרות ואס איך מיטשי מיך אין פלאג מיך שון אזו 2 יאר מיט 4 חדשים. אין עס נעמט גאר קיין עק ניט איך האב קיינום ניט פין דאנין ביז אהין דער בע"ד יאגט פין אלי זאטין עס איז שון באלד ר"ה אין מען וייסט גאר ניט וין מען איז אין דער ועלט אין ואס ועט זיין דער תכלית עד מתי ועט מען נאך יאגין די עונות די בהמות... 
(אחי המסור והנלבב אבקש ממך מאד שתרבה עבורי בקשה תפילה ותחנה ובפרט על ציון התא"ל רמבעה"ן זיע"א ועל ציון התא"ל ר' עקיבא זיע ועכי"א ועל קבר זקני השל"ה הק' זצ"ל ובפרט לנסוע למירון על ציון הקוה"נ של התא"ל רשב"י זיע"א ולבקש הרבה עבורי שיגיע קץ לצרותי מה שאני סובל ומתייסר כך כבר שנתיים וארבעה חודשים ובכלל לא מגיע הסוף לזה ואין לי אתי אף אחד מפה עד לשם והבע"ד רודף מכל הצדדים, עוד מעט כבר ר"ה ולא ידוע כלל היכן נמצאים בעולם ומה יהי' התכלית עד מתי נרוץ אחרי העונות הבהמות...)

EN:
Life, peace, and all good forever — to the honored self of my beloved, dear friend, beloved to me as my soul — the delight of my heart — the dear young man who drinks living waters from the well of living waters, from the purifying river — Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — the Chassid, R' Yisrael Dov the Breslover, may he live.

Segment 2
EN:
After warmly inquiring of your good welfare with great love — I hereby inform you of our welfare, thanks to G‑d, blessed be He. [Yiddish:] "My dear, righteous, faithful brother — I ask of you greatly: please multiply supplications, prayer, and entreaty on my behalf. And especially at the Tzion of the Foundation of the World, R' Shimon ben Menachem [רמבעה"ן — an apparent abbreviation for a Tzadik buried in the Tiberias area; the standard abbreviation usually refers to Ramban — R' Moshe ben Nachman, who is buried in Acco; or possibly another figure], of blessed memory — and at the Tzion of the Foundation of the World, R' Akiva [R' Akiva — buried in Tiberias], of blessed memory — and at the grave of my grandfather, the holy Shelah [השל"ה הק' — the holy Shelah: R' Yeshayah Horowitz, author of the Shnei Luchos HaBris (the Shelah); R' Shmuel identifies himself here for the first time as the Shelah's descendant — a significant genealogical detail. The Shelah is buried in Tiberias.], of blessed memory — and especially to travel to Meron, to the Tzion of the Holy and Awesome Nachman [הקוה"נ — here the acronym refers to the Rashbi in his aspect as the source of holy light — "Holy and Awesome Nachman" is also used in Breslov for the Rashbi in connection with Rabbainu] of the Foundation of the World, the Rashbi, of blessed memory — and pray greatly for me — that there be an end to my troubles, which I have been suffering and tormenting myself with already for two years and four months. And it reaches no end at all. I have no one — from here to there — the baal davar pursues from every direction. It is already almost Rosh Hashana and one has no idea at all where one stands in the world, and what will be the ultimate purpose. How long will we yet run after the bestial sins…" [Hebrew:] (My dear faithful brother — I ask of you greatly to multiply supplications, prayer, and entreaty for my sake. And especially at the Tzion of the Foundation of the World, R' Shimon ben Menachem, of blessed memory — and at the Tzion of the Foundation of the World, R' Akiva, of blessed memory — and at the grave of my grandfather, the holy Shelah, of blessed memory — and especially to travel to Meron, to the holy Tzion of the Foundation of the World, the Rashbi, of blessed memory — and to pray greatly for me — that there be an end to my troubles, which I have been suffering and tormenting myself with for two years and four months. And it reaches no end at all. I have no one — from here to there — the baal davar pursues from every direction. It is almost already Rosh Hashana, and one has no idea at all where one stands in the world, and what will be the ultimate purpose. How long will we yet run after the bestial sins…)



# Letter 30 ל'
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/98/

Letter 30 ל'
מכתב 98
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/98

Segment 1
HE:
ל'
ב"ה יום ה' נצבים וילך תרפ"ו פעה"ק ירושלים ת"ו 
שלום וברכה וכוח"ט וכט"ס אל מע"כ אהובי ידידי עוז כנפשי ולבבי החסיד השותה מים חיים מהבאר מים חיים מננמ"ח זיע"א כש"ת כמוהר"ר ישראל דוב ברסלבר נ"י שליט"א 
אחדשה"ט באה"ר כיאות אחי יקירי כאשר נסכם אצלינו הראב"צ ואצלי לבוא בקרוב למירון על ציון הק' הרשב"י זיע"א גם הר' צבי סטלמוך יכול להיות שי' ג"כ במירון על ר"ה הק' הבע"ל ועוד מאנ"ש ע"כ אם תרצה תחכה מלבא הנה עד יום ב' הבע"ל בצהרים ואם לא נבוא עד אז אצלך אז תסע תיכף ומיד הנה לירושלים על ר"ה הבע"ל והי"ת יעזור לנו שנכתב ונחתם בספר הצדיקים לאלתר לחיים טובים ונהי' מקורב ומקושר לרבינו הק' באמת לאמתו ונזכה לתש"ש ותיקון הברית ותכלה שנה וקללותי' ותחל שנה וברכותי' וד"ל 
ממני ידידך אוהבך באמת מצפה לראותך בקרוב עם כל טוב

EN:
Peace and blessing and all goodness forever and all good forever — to the honored self of my beloved dear friend, beloved to me as my soul and my heart — the Chassid who drinks living waters from the well of living waters — Na Nach Nachma Nachman MayUman [מננמ"ח] — the distinguished Torah scholar, our Master R' Yisrael Dov the Breslover, may he live and be strong.

Segment 2
HE:
שמואל בן פיגה הורוויץ ברסלבר

EN:
After warmly inquiring of your good welfare with great love — as fitting — my dear brother: as has been concluded between us — R.A.B.Tz. [R' Alter Ben Tzion] and me — to come soon to Meron, to the holy Tzion of the Rashbi, of blessed memory — and also R' Tzvi Stalmuch [צבי סטלמוך — a new name; a Breslov companion] may also be, G‑d willing, at Meron for the holy Rosh Hashana. And more of the fellowship — therefore: if you wish, wait before coming here until the coming Monday at noon — and if we have not come to you by then, then travel here immediately to Jerusalem for the coming Rosh Hashana. And may G‑d, blessed be He, help us that we be written and sealed in the Book of the Righteous, immediately for a good life — and that we be truly close and bound to Rabbainu the Holy one — and that we merit true and complete repentance [תש"ש = תשובה שלימה], and rectification of the bris, and may the year and its curses conclude and a new year and its blessings begin — and you understand enough.

Segment 3
EN:
From me — your friend who loves you truly, who awaits to see you soon with all goodness. Shmuel son of Feiga Horowitz, the Breslover.



# Letter 31 ל"א
URL: https://ajew.org/reader-plain/michtevay-shmuel/2/99/

Letter 31 ל"א
מכתב 99
Source: https://ajew.org/reader/michtevay-shmuel/2/99

Segment 1
HE:
ל"א

EN:
Complete healing of soul and body, all goodness and blessings, and good life and peace, and all good forever — to the honored self of my dear friend, beloved to me as my soul and heart — his soul is bound to mine — who drinks living waters from the well of living waters, from the flowing stream — Na Nach Nachma Nachman MayUman [ננמ"ח] — who awaits and yearns to be bound to Rabbainu the Holy and Awesome one, of blessed and holy memory, and to our fellowship, may Hashem be upon them, they shall live — the distinguished Torah scholar, our Master [name missing], may he live.